‫קול קורא‬
‫שיתוף פעולה בין מגזרי‬
‫ועידת העירוניות הישראלית‬
‫‪ 18-19‬נובמבר ‪ ,2015‬בעיר עכו‬
‫מהי עירוניות בישראל? מהם הפרמטרים המגדירים‬
‫מקום כעירוני או לא עירוני? כיצד ניתן לקדם עירוניות‬
‫משגשגת‪ ,‬צודקת ויעילה יותר? מי מרוויח ומי מפסיד‬
‫מדפוסי העירוניות בישראל‪ ,‬ומי צפוי להרוויח ממנה‬
‫בעתיד? מהם סיפורי ההצלחה של עירוניות ישראלית‪ ,‬איך‬
‫עירוניות ישראלית דומה או שונה מעירוניות במקומות‬
‫אחרים בעולם ומה ניתן ללמוד מהניסיון הבין‪-‬לאומי?‬
‫כיצד ניתן להעצים את השלטון המקומי למינוף ערי‬
‫ישראל?‬
‫אנחנו מחפשים שותפים לועידה ישראלית מקיפה בנושא‬
‫עירוניות‪ .‬הועידה תכלול פאנלים‪ ,‬הרצאות‪ ,‬סדנאות‪,‬‬
‫פוסטרים‪ ,‬פרסומים כתובים‪ ,‬סיורים ודוכנים‪ .‬כל צורות‬
‫ההשתתפות נועדו לקדם את נושא העירוניות בישראל‪,‬‬
‫להצביע על הפוטנציאל הממומש והגלום בעירוניות ישראלית‪,‬‬
‫ולשתף בתהליכים ודוגמאות שהעצימו את העירוניות‬
‫בישראל‪.‬‬
‫נושא מרכזי של הועידה הוא עירוניות הוגנת – כיצד הופכים‬
‫את העיר למנוע לפיתוח ולשגשוג עבור כל שכבות ומגזרי‬
‫האוכלוסייה? כיצד מנצלים את הכוחות הגלומים בעיר‬
‫לטובת כל תושביה? איך מודדים ומעריכים הוגנות בעיר?‬
‫אילו קריטריונים יש לקחת בחשבון? אילו כלים נדרשים כדי‬
‫אגודת האדריכלים • אוניברסיטת בן גוריון • איגוד המתכננים • חיים וסביבה‬
‫• אוניברסיטת תל אביב • בצלאל • האוניברסיטה העברית • החברה להגנת‬
‫הטבע • הטכניון • המועצה לבנייה ירוקה • המועצה לישראל יפה • המרכז‬
‫האקדמי‪ ,‬ויצ"ו‪ ,‬חיפה • המרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה • המרכז‬
‫הערבי לתכנון אלטרנטיבי • המרכז לעירוניות ותרבות ים‪-‬תיכונית בת‬
‫ים • המשרד להגנת הסביבה • השדולה לעירוניות • מכון ירושלים • מרכז‬
‫השלטון המקומי • משרד החוץ • משרד הפנים • משרד הרווחה • נגישות‬
‫לעסקים • עיריית תל אביב–יפו • עמותת מרחב • פורום ה‪ • 15-‬קרן‬
‫אדנאואר • קרן ירושלים הירוקה • רשות העתיקות •‬
‫להגדיל את ההוגנות בעיר? אילו פרויקטים קיימים עוזרים‬
‫לקדם הוגנות עירונית? ואילו פרויקטים מן העבר תרמו לכך?‬
‫מיהם השותפים והתהליכים שמביאים להצלחת הפרויקטים‬
‫הללו‪ ,‬ומי מרוויח מהם במיוחד? האם יש מפסידים מעירוניות‬
‫הוגנת?‬
‫הועידה נועדה לקדם גישה בין מקצועית ובין‪-‬מגזרית‬
‫לעירוניות‪ ,‬ולפעול ברוחה‪ .‬הניסיון מלמד כי עירוניות טובה‬
‫דורשת שיתופי פעולה בין מגזרים‪ ,‬אוכלוסיות‪ ,‬תחומים‪,‬‬
‫ומקצועות שונים‪ .‬אתגרי העיר חוצים מגזרים – ולכן עלינו‬
‫לבחון כיצד יוצרים שיתופי פעולה בין הממשלה לשלטון‬
‫המקומי‪ ,‬ארגוני חברה אזרחית ותושבים‪ ,‬יזמים חברתיים‬
‫ועסקיים‪ ,‬וכיצד מתכננים ועורכי דין‪ ,‬עובדים סוציאליים‪,‬‬
‫עובדי בריאות‪ ,‬שוטרים ואדריכלים‪ ,‬מוסדות פיננסיים‬
‫ותאגידים עירוניים ועוד‪ ,‬משתפים פעולה כדי לענות על‬
‫האתגרים המורכבים של ערים – בנוגע לתחבורה ולתחזוקה‪,‬‬
‫לדיור ולקיימות‪ ,‬לחינוך ולתקצוב‪.‬‬
‫בועידה יתקיימו מספר פאנלים עם דוברים מרכזיים אשר‬
‫ישמשו כבמה להשקת יוזמות חדשות בנושא עירוניות‪ .‬בנוסף‬
‫לאירועים שיאורגנו מראש‪ ,‬נשמח לקבל הצעות לאירועים‬
‫נוספים‪ ,‬תחת אחד מהמסלולים המופיעים בהמשך‪.‬‬
‫פרטים להשתתפות | בסה"כ ייתקיימו כ‪ 30 -‬פאנלים של כ ‪ 75‬דקות‪ ,‬עם עד ‪ 4‬דוברים בפאנל‪.‬‬
‫במידה ואתם מציעים פאנל שלם‪ ,‬יש לדאוג לגיוון בקרב המציגים‪ :‬מארגונים במגזר הציבורי‪/‬‬
‫פרטי‪/‬שלישי‪ ,‬ולגיוון ברקע של הדוברים‪ .‬אין אפשרות להשתתף ביותר מפאנל אחד‪.‬‬
‫תאריך אחרון להגשת הצעות להרצאות ולפאנלים‪:‬‬
‫‪ 26‬יולי ‪ 2015‬לחצו לטופס ההרשמה‬
‫אנא ציינו את הבאים‪:‬‬
‫‪ 1‬סוג האירוע (א‪,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪ ,‬או ה – ראו למטה)‬
‫א ‪ -‬הרצאה‪/‬מצגת (דובר יחיד‪ 15 ,‬דק')‬
‫ב ‪ -‬פאנל (‪ 3-4‬דוברים‪ ,‬עד שעה)‬
‫ג ‪ -‬סדנה‪/‬דיון‪/‬הכשרה (שעה וחצי)‬
‫ד ‪ -‬הגשת פוסטר‬
‫ה ‪ -‬אחר (אנא ציינו)‬
‫‪ 2‬המסלול הנבחר (מדוע עירוניות‪ ,‬עירוניות עבור מי‪ ,‬כיצד לקדם עירוניות‪,‬‬
‫ היכן לקדם עירוניות)‬
‫‪ 3‬שמות‪/‬תפקידי המשתתפים‬
‫‪ 4‬תיאור האירוע ומשתתפיו כפי שתרצו שיופיע במסמכי הועידה (עד ‪ 150‬מילה)‬
‫‪ 5‬צרכים מיוחדים בכל הקשור לאופן ההצגה (חדר‪ ,‬ציוד וכדומה)‬
‫יו"ר שותפות הוועדה האקדמית‪:‬‬
‫ד"ר אלס ורבקל‪ ,‬ר' התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל‬
‫ד"ר אמילי סילברמן‪ ,‬ר' הקליניקה האורבנית‪ ,‬המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית‬
‫לחצו לטופס ההרשמה‬
‫‪1‬‬
‫מסלול ראשון | מדוע עירוניות?‬
‫יו"רים שותפים‪ :‬ד"ר יודן רופא (אוניברסיטת בן גוריון)‪ ,‬פרופ' ראסם חמאיסי (אוניברסיטת‬
‫חיפה)‪ ,‬פרופ' פנינה פלאוט (הטכניון)‪ ,‬ד"ר אלס ורבקל (בצלאל)‪ ,‬איריס פרנקל כהן (משרד‬
‫ראה"מ)‪.‬‬
‫האירועים במסלול זה יכללו הצגת מאמרים וממצאים שתומכים – או מבקרים – את העיסוק הגובר‬
‫בעירוניות‪ .‬מהי חשיבותה של העירוניות לישראל‪ ,‬ומה צריכה להיות מעורבותה של הממשלה‬
‫בנושא? מדוע אזרחי ישראל צריכים לגלות אכפתיות כלפי עירוניות? מהם האתגרים העומדים בפני‬
‫ערי ישראל בעשורים הקרובים‪ ,‬ומהם המדדים ותהליכי בקרה של עירוניות מקיימת ומשגשגת?‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מסלול שני | עירוניות עבור מי?‬
‫יו"רים שותפים‪ :‬פרופ' ארזה צ'רצ'מן (הטכניון)‪ ,‬פרופ' טובי פנסטר (אוניברסיטת‬
‫ת"א)‪ ,‬ד"ר אמילי סילברמן (האוניברסיטה העברית)‪ ,‬נתנאל לפידות (משרד הבינוי)‪.‬‬
‫האירועים במסגרת מסלול זה יאפשרו התמקדות במגוון של קבוצות אוכלוסייה בעיר‪ ,‬כולל‬
‫תושבים‪ ,‬מבקרים‪ ,‬בעלי עסקים ועובדים‪ .‬נושאים כגון התמודדות עם עוני בעיר‪ ,‬מגדר ועירוניות‪,‬‬
‫ויחסי דת ולאום בתוך ערים יעלו גם הם במסגרת מסלול זה‪ .‬אנחנו מעוניינים שרוב האירועים‬
‫במסלול יעסקו בפרויקטים מוצלחים שניתן לפתח ולהרחיב‪ ,‬ובהצגת כלים מועילים ודוגמאות‬
‫מהארץ ומהעולם‪ .‬נשמח מאוד לארח פאנלים שישלבו נקודות מבט מהשלטון המרכזי‪ ,‬השלטון‬
‫המקומי‪ ,‬החברה האזרחית והמגזר הפרטי‪.‬‬
‫מסלול שלישי | כיצד לקדם עירוניות?‬
‫יו"רים שותפים‪ :‬ד"ר אורלי רונן (אוניברסיטת ת"א)‪ ,‬פרופ' אדר' שמאי אסיף (הטכניון)‪,‬‬
‫תמי גבריאלי (מכון ירושלים)‪ ,‬אבירמה גולן (המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית)‪ ,‬ענת‬
‫גולד (קק"ל)‪ ,‬שירה שפירא (מינהל התכנון)‪ ,‬ארכ' אירית צרף נתניהו (המרכז האקדמי‬
‫לעיצוב ויצ"ו חיפה)‪ ,‬איילת קראוס (משרד הבינוי)‪.‬‬
‫כיצד תכנון‪ ,‬מימון‪ ,‬משפט‪ ,‬עיצוב‪ ,‬טכנולוגיה ועבודה סוציאלית‪ ,‬בין השאר‪ ,‬יכולים לתרום‬
‫לעירוניות הוגנת‪ ,‬מקיימת ומשגשגת יותר? נושאים במסלול זה יכולים לכלול מימון מוניציפלי‪,‬‬
‫ציפוף‪ ,‬שימושים מעורבים‪ ,‬נגישות‪ ,‬תרבות וזהות מקומית‪ ,‬התחדשות עירונית‪ ,‬טבע עירוני‪,‬‬
‫פיתוח כלכלי מקומי‪ ,‬תקצוב השתתפותי‪ ,‬תכנון אסטרטגי‪ ,‬מדדים להערכת עירוניות‪ ,‬טכנולוגית‬
‫מידע ומיפוי‪ ,‬חוסן ומוכנות לאסונות‪ ,‬בריאות הציבור‪ ,‬אמנות‪ ,‬הסטוריה ותרבות בעיר ועוד‪ .‬חלק‬
‫מהמושבים יכולים להתמקד בקבוצות מקצועיות ספציפיות‪ ,‬כדוגמת חברי מועצת עיר‪ ,‬חברות‬
‫עירוניות לפיתוח‪ ,‬יועצים משפטיים לוועדות התכנון‪ ,‬או עירוב החברה האזרחית בקידום פתרונות‪.‬‬
‫מרבית האירועים במסלול זה יציגו פרויקטים וכלים ספציפיים שהצליחו בקידום עירוניות טובה‪ ,‬או‬
‫לחלופין ביקורת של מקרים מוצלחים פחות‪ .‬נשמח במיוחד לארח אירועים שמציגים פרספקטיבה‬
‫מולטי דיסציפלינרית על נושא אחד‪ .‬רוב האירועים במסלול זה יועברו על ידי אנשי מקצוע‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫מסלול רביעי | היכן לקדם עירוניות וטווחי השפעתה של עירוניות‬
‫יו"רים שותפים‪ :‬ד"ר יואל סיגל‪ ,‬פרופ' ערן רזין (האוניברסיטה העברית)‪ ,‬אדר' ומתכננת‬
‫ערים ענאיה בנא‪-‬ג'רייס‪ ,‬שחר סולר (המשרד להגנת הסביבה)‪ ,‬קארין טל‪-‬מור (מינהל‬
‫התכנון)‪.‬‬
‫איזו עירוניות מתאימה לאיזו עיר? מהן יחסי הגומלין בין שכונות חדשות וישנות? מהם יחסי‬
‫הגומלין בין העיר והאזור? מה משפר את התפקוד המטרופוליני של מקבצי ערים? כיצד מוסדות‬
‫עוגן‪ ,‬דוגמת אוניברסיטאות ובתי חולים‪ ,‬תורמים לעיר? איך למשוך השקעה פרטית לאזורים‬
‫בעלי ביקוש נמוך? נושאים במסלול זה יכולים לכלול דוגמאות לשיתופי פעולה אזוריים (כולל‬
‫קידום פיתוח תיירותי וכלכלי)‪ ,‬תיקוני גבולות בין מועצות ורשויות מקומיות‪ ,‬מיקום שימושים‬
‫עירוניים לא רצויים‪ ,‬הכללת והסדרת שכונות לא פורמליות ויצירת מקום במרחבים ציבוריים‬
‫חדשים וותיקים‪ .‬נשמח במיוחד לארח פאנלים שמצביעים על שינויים ומקרי בוחן שקיבצו יחדיו‬
‫אנשים מרקעים וממקומות שונים לעבודה על מקום או על נושא ספציפי‪.‬‬