קול קורא - הקליניקה האורבנית
קול קורא שיתוף פעולה בין מגזרי ועידת העירוניות הישראלית 18-19נובמבר ,2015בעיר עכו מהי עירוניות בישראל? מהם הפרמטרים המגדירים מקום כעירוני או לא עירוני? כיצד ניתן לקדם עירוניות משגשגת ,צודקת ויעילה יותר? מי מרוויח ומי מפסיד מדפוסי העירוניות בישראל ,ומי צפוי להרוויח ממנה בעתיד? מהם סיפורי ההצלחה של עירוניות ישראלית ,איך עירוניות ישראלית דומה או שונה מעירוניות במקומות אחרים בעולם ומה ניתן ללמוד מהניסיון הבין-לאומי? כיצד ניתן להעצים את השלטון המקומי למינוף ערי ישראל? אנחנו מחפשים שותפים לועידה ישראלית מקיפה בנושא עירוניות .הועידה תכלול פאנלים ,הרצאות ,סדנאות, פוסטרים ,פרסומים כתובים ,סיורים ודוכנים .כל צורות ההשתתפות נועדו לקדם את נושא העירוניות בישראל, להצביע על הפוטנציאל הממומש והגלום בעירוניות ישראלית, ולשתף בתהליכים ודוגמאות שהעצימו את העירוניות בישראל. נושא מרכזי של הועידה הוא עירוניות הוגנת – כיצד הופכים את העיר למנוע לפיתוח ולשגשוג עבור כל שכבות ומגזרי האוכלוסייה? כיצד מנצלים את הכוחות הגלומים בעיר לטובת כל תושביה? איך מודדים ומעריכים הוגנות בעיר? אילו קריטריונים יש לקחת בחשבון? אילו כלים נדרשים כדי אגודת האדריכלים • אוניברסיטת בן גוריון • איגוד המתכננים • חיים וסביבה • אוניברסיטת תל אביב • בצלאל • האוניברסיטה העברית • החברה להגנת הטבע • הטכניון • המועצה לבנייה ירוקה • המועצה לישראל יפה • המרכז האקדמי ,ויצ"ו ,חיפה • המרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה • המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי • המרכז לעירוניות ותרבות ים-תיכונית בת ים • המשרד להגנת הסביבה • השדולה לעירוניות • מכון ירושלים • מרכז השלטון המקומי • משרד החוץ • משרד הפנים • משרד הרווחה • נגישות לעסקים • עיריית תל אביב–יפו • עמותת מרחב • פורום ה • 15-קרן אדנאואר • קרן ירושלים הירוקה • רשות העתיקות • להגדיל את ההוגנות בעיר? אילו פרויקטים קיימים עוזרים לקדם הוגנות עירונית? ואילו פרויקטים מן העבר תרמו לכך? מיהם השותפים והתהליכים שמביאים להצלחת הפרויקטים הללו ,ומי מרוויח מהם במיוחד? האם יש מפסידים מעירוניות הוגנת? הועידה נועדה לקדם גישה בין מקצועית ובין-מגזרית לעירוניות ,ולפעול ברוחה .הניסיון מלמד כי עירוניות טובה דורשת שיתופי פעולה בין מגזרים ,אוכלוסיות ,תחומים, ומקצועות שונים .אתגרי העיר חוצים מגזרים – ולכן עלינו לבחון כיצד יוצרים שיתופי פעולה בין הממשלה לשלטון המקומי ,ארגוני חברה אזרחית ותושבים ,יזמים חברתיים ועסקיים ,וכיצד מתכננים ועורכי דין ,עובדים סוציאליים, עובדי בריאות ,שוטרים ואדריכלים ,מוסדות פיננסיים ותאגידים עירוניים ועוד ,משתפים פעולה כדי לענות על האתגרים המורכבים של ערים – בנוגע לתחבורה ולתחזוקה, לדיור ולקיימות ,לחינוך ולתקצוב. בועידה יתקיימו מספר פאנלים עם דוברים מרכזיים אשר ישמשו כבמה להשקת יוזמות חדשות בנושא עירוניות .בנוסף לאירועים שיאורגנו מראש ,נשמח לקבל הצעות לאירועים נוספים ,תחת אחד מהמסלולים המופיעים בהמשך. פרטים להשתתפות | בסה"כ ייתקיימו כ 30 -פאנלים של כ 75דקות ,עם עד 4דוברים בפאנל. במידה ואתם מציעים פאנל שלם ,יש לדאוג לגיוון בקרב המציגים :מארגונים במגזר הציבורי/ פרטי/שלישי ,ולגיוון ברקע של הדוברים .אין אפשרות להשתתף ביותר מפאנל אחד. תאריך אחרון להגשת הצעות להרצאות ולפאנלים: 26יולי 2015לחצו לטופס ההרשמה אנא ציינו את הבאים: 1סוג האירוע (א,ב ,ג ,ד ,או ה – ראו למטה) א -הרצאה/מצגת (דובר יחיד 15 ,דק') ב -פאנל ( 3-4דוברים ,עד שעה) ג -סדנה/דיון/הכשרה (שעה וחצי) ד -הגשת פוסטר ה -אחר (אנא ציינו) 2המסלול הנבחר (מדוע עירוניות ,עירוניות עבור מי ,כיצד לקדם עירוניות, היכן לקדם עירוניות) 3שמות/תפקידי המשתתפים 4תיאור האירוע ומשתתפיו כפי שתרצו שיופיע במסמכי הועידה (עד 150מילה) 5צרכים מיוחדים בכל הקשור לאופן ההצגה (חדר ,ציוד וכדומה) יו"ר שותפות הוועדה האקדמית: ד"ר אלס ורבקל ,ר' התכנית לתואר שני בעיצוב אורבני בבצלאל ד"ר אמילי סילברמן ,ר' הקליניקה האורבנית ,המכון ללימודים עירוניים ואזוריים באוניברסיטה העברית לחצו לטופס ההרשמה 1 מסלול ראשון | מדוע עירוניות? יו"רים שותפים :ד"ר יודן רופא (אוניברסיטת בן גוריון) ,פרופ' ראסם חמאיסי (אוניברסיטת חיפה) ,פרופ' פנינה פלאוט (הטכניון) ,ד"ר אלס ורבקל (בצלאל) ,איריס פרנקל כהן (משרד ראה"מ). האירועים במסלול זה יכללו הצגת מאמרים וממצאים שתומכים – או מבקרים – את העיסוק הגובר בעירוניות .מהי חשיבותה של העירוניות לישראל ,ומה צריכה להיות מעורבותה של הממשלה בנושא? מדוע אזרחי ישראל צריכים לגלות אכפתיות כלפי עירוניות? מהם האתגרים העומדים בפני ערי ישראל בעשורים הקרובים ,ומהם המדדים ותהליכי בקרה של עירוניות מקיימת ומשגשגת? 2 3 מסלול שני | עירוניות עבור מי? יו"רים שותפים :פרופ' ארזה צ'רצ'מן (הטכניון) ,פרופ' טובי פנסטר (אוניברסיטת ת"א) ,ד"ר אמילי סילברמן (האוניברסיטה העברית) ,נתנאל לפידות (משרד הבינוי). האירועים במסגרת מסלול זה יאפשרו התמקדות במגוון של קבוצות אוכלוסייה בעיר ,כולל תושבים ,מבקרים ,בעלי עסקים ועובדים .נושאים כגון התמודדות עם עוני בעיר ,מגדר ועירוניות, ויחסי דת ולאום בתוך ערים יעלו גם הם במסגרת מסלול זה .אנחנו מעוניינים שרוב האירועים במסלול יעסקו בפרויקטים מוצלחים שניתן לפתח ולהרחיב ,ובהצגת כלים מועילים ודוגמאות מהארץ ומהעולם .נשמח מאוד לארח פאנלים שישלבו נקודות מבט מהשלטון המרכזי ,השלטון המקומי ,החברה האזרחית והמגזר הפרטי. מסלול שלישי | כיצד לקדם עירוניות? יו"רים שותפים :ד"ר אורלי רונן (אוניברסיטת ת"א) ,פרופ' אדר' שמאי אסיף (הטכניון), תמי גבריאלי (מכון ירושלים) ,אבירמה גולן (המרכז לעירוניות ותרבות ים תיכונית) ,ענת גולד (קק"ל) ,שירה שפירא (מינהל התכנון) ,ארכ' אירית צרף נתניהו (המרכז האקדמי לעיצוב ויצ"ו חיפה) ,איילת קראוס (משרד הבינוי). כיצד תכנון ,מימון ,משפט ,עיצוב ,טכנולוגיה ועבודה סוציאלית ,בין השאר ,יכולים לתרום לעירוניות הוגנת ,מקיימת ומשגשגת יותר? נושאים במסלול זה יכולים לכלול מימון מוניציפלי, ציפוף ,שימושים מעורבים ,נגישות ,תרבות וזהות מקומית ,התחדשות עירונית ,טבע עירוני, פיתוח כלכלי מקומי ,תקצוב השתתפותי ,תכנון אסטרטגי ,מדדים להערכת עירוניות ,טכנולוגית מידע ומיפוי ,חוסן ומוכנות לאסונות ,בריאות הציבור ,אמנות ,הסטוריה ותרבות בעיר ועוד .חלק מהמושבים יכולים להתמקד בקבוצות מקצועיות ספציפיות ,כדוגמת חברי מועצת עיר ,חברות עירוניות לפיתוח ,יועצים משפטיים לוועדות התכנון ,או עירוב החברה האזרחית בקידום פתרונות. מרבית האירועים במסלול זה יציגו פרויקטים וכלים ספציפיים שהצליחו בקידום עירוניות טובה ,או לחלופין ביקורת של מקרים מוצלחים פחות .נשמח במיוחד לארח אירועים שמציגים פרספקטיבה מולטי דיסציפלינרית על נושא אחד .רוב האירועים במסלול זה יועברו על ידי אנשי מקצוע. 4 מסלול רביעי | היכן לקדם עירוניות וטווחי השפעתה של עירוניות יו"רים שותפים :ד"ר יואל סיגל ,פרופ' ערן רזין (האוניברסיטה העברית) ,אדר' ומתכננת ערים ענאיה בנא-ג'רייס ,שחר סולר (המשרד להגנת הסביבה) ,קארין טל-מור (מינהל התכנון). איזו עירוניות מתאימה לאיזו עיר? מהן יחסי הגומלין בין שכונות חדשות וישנות? מהם יחסי הגומלין בין העיר והאזור? מה משפר את התפקוד המטרופוליני של מקבצי ערים? כיצד מוסדות עוגן ,דוגמת אוניברסיטאות ובתי חולים ,תורמים לעיר? איך למשוך השקעה פרטית לאזורים בעלי ביקוש נמוך? נושאים במסלול זה יכולים לכלול דוגמאות לשיתופי פעולה אזוריים (כולל קידום פיתוח תיירותי וכלכלי) ,תיקוני גבולות בין מועצות ורשויות מקומיות ,מיקום שימושים עירוניים לא רצויים ,הכללת והסדרת שכונות לא פורמליות ויצירת מקום במרחבים ציבוריים חדשים וותיקים .נשמח במיוחד לארח פאנלים שמצביעים על שינויים ומקרי בוחן שקיבצו יחדיו אנשים מרקעים וממקומות שונים לעבודה על מקום או על נושא ספציפי.
© Copyright 2024