שיר השירים רבה ומדרשים נוספים לשיר השירים

‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫שיר השירים רבה ומדרשים נוספים לשיר השירים‬
‫מדרש שיר השירים רבה הוא מדרש אגדה פרשני למגילת שיר השירים‪ .‬המדרש מפרש את פסוקי המגילה לפי סדרם‬
‫על דרך האלגוריה‪ .‬המדרש נערך בארץ ישראל‪ ,‬ככל הנראה במהלך המאה השביעית‪.‬‬
‫שם המדרש‬
‫מדרש שיר השירים רבה שייך לקבוצת 'מדרשי רבה' על התורה והמגילות‪ ,‬אולם קבוצה זו מורכבת מעשרה מדרשים‬
‫עצמאיים‪ ,‬שכל אחד מהם הוא מדרש בעל סגנון שונה שנוצר במקום ובזמן אחר‪ ,‬והם קובצו יחד רק בשלב מאוחר‬
‫יותר‪1.‬‬
‫במהדורת הדפוס הראשון נקרא המדרש 'שיר השירים רבתי' ו'אגדת שיר השירים'‪ .‬המדרש מכונה גם 'אגדת‬
‫חָ זיתָ '‪ ,‬מכיוון שהוא פותח בפסוק "חָ זיתָ איש מהיר במלאכתו" (משלי כ"ב‪ ,‬כט)‪2.‬‬
‫קיימים שני מדרשים נוספים למגילת שיר השירים‪ .‬האחד נדפס תחת השמות – 'אגדת שיר השירים' ו'שיר‬
‫השירים זוטא'‪ ,‬והשני נקרא 'מדרש שיר השירים'‪3.‬‬
‫זמן המדרש ומקומו‬
‫לדעת המקדימים‪ ,‬מדרש שיר השירים רבה הוא אחד ממדרשי האמוראים הקדומים‪ .‬א"ה וייס שיער שהמדרש נערך‬
‫במאה החמישית או השישית‪ ,‬ומ"ד הר ציין את אמצע המאה השישית‪ .‬חוקרים אחרים איחרו את זמנו של המדרש‪:‬‬
‫י"ל צונץ סבר שהמדרש נערך במאה השביעית או השמינית; ל' חירון‪-‬בלנק קבע על בסיס בדיקה לשונית של החיבור‬
‫שהמדרש נערך סביב שנת ‪ ;600‬ש' לקס התקין מהדורה ביקורתית לפרק א של המדרש‪ ,‬ושיער שהמדרש עבר שתי‬
‫עריכות‪ .‬לדעתו‪ ,‬העריכה המקורית התרחשה סביב שנת ‪ ,614‬והעריכה השנייה התרחשה במחצית השנייה של המאה‬
‫השמינית‪.‬‬
‫מדרש שיר השירים רבה עושה שימוש במדרשים קודמים לו‪ :‬מדרשי התנאים‪ ,‬בראשית רבה‪ ,‬ויקרא רבה‪,‬‬
‫פסיקתא דרב כהנא והתלמוד הירושלמי‪ .‬נראה‪ ,‬כי המדרש לא שאב מקורות מן התלמוד הבבלי‪ .‬מקום עריכתו של‬
‫המדרש הוא ארץ ישראל‪ ,‬כפי שעולה משמות החכמים המוזכרים בו‪ ,‬משמות מקומות בארץ ישראל‪ ,‬מן ההדים‬
‫לפולמוס עם הנוצרים‪ ,‬ומלשון המדרש‪.‬‬
‫לשון המדרש‬
‫המדרש כתוב בעברית מעורבת בארמית‪ ,‬עם מילים שאולות מיוונית ומלטינית‪ .‬ל' חירון‪-‬בלנק השווה את לשון‬
‫המדרש ללשון מדרש בראשית רבה‪ ,‬והצביע על כך כי לשונו של שיר השירים רבה קרובה יותר ללשון המשנה‪ .‬הוא‬
‫העריך כי שיר השירים רבה משקף דיאלקט אחר‪ ,‬שהתפתח ככל הנראה מחוץ לגליל והוא קרוב יותר ללשון התנאים‪.‬‬
‫חירון‪ -‬בלנק מנה כמאתיים מילים מן היוונית ומן הלטינית במדרש‪ ,‬וציין כי זוהי כמות גבוהה יחסית‪ ,‬שכאמור‪ ,‬יכולה‬
‫להעיד על עריכת המדרש בסביבות שנת ‪.600‬‬
‫‪ .1‬ראה במבוא לבראשית רבה‪.‬‬
‫‪ .2‬בשם 'מדרש חזית' מכונה גם מדרש קהלת רבה‪ ,‬ראה במבוא למדרש קהלת רבה‪.‬‬
‫‪ .3‬ראה להלן‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫מבנה המדרש‬
‫מדרש שיר השירים רבה הוא מדרש פרשני‪ ,‬המפרש את פסוקי המגילה לפי סדרם‪ .‬המדרש כמעט שאינו מדלג על‬
‫פסוקים‪ ,‬והפירוש מובא על כל חלקי הפסוק‪ 4.‬בראש המדרש‪ ,‬כפי שהוא מונח לפנינו‪ ,‬באות חמש פתיחתאות‪ 5.‬ת'‬
‫קדרי (העריכה) שיערה‪ ,‬כי פתיחתאות אלו נוספו למדרש ככל הנראה זמן קצר לאחר עריכתו‪ ,‬וייתכן שנוספו כדי‬
‫ליצור האחדה בין מדרש זה למדרשי המגילות רות רבה ואיכה רבה‪ ,‬הפותחים בחטיבה של פתיחתאות‪ .‬בגוף המדרש‬
‫עצמו אין פתיחתאות כלל‪.‬‬
‫קדרי (העריכה) מציינת‪ ,‬שהעורך יצר פתיחה וסיום למדרש‪ .‬לדעתה‪ ,‬המדרש לשני הפסוקים הראשונים במגילה‬
‫הוא למעשה הפתיחה החגיגית של החיבור‪ .‬פתיחה זו מגובשת מבחינה רעיונית וסגנונית והיא עוסקת‪ ,‬בין השאר‪,‬‬
‫בשאלות הנוגעות לדרך דרישת המגילה‪ ,‬ומהווה מעין הקדמה וכלי עזר ללומד‪ .‬המדרש נחתם בסיום מגובש העוסק‬
‫בבעיות של עם ישראל‪ ,‬בניהול חיים יהודיים ללא מקדש וללא נבואה‪ ,‬בחיים הקשים תחת עול הגויים ובתקווה‬
‫לגאולה‪ .‬חתימת המדרש‪ ,‬בדומה למדרשי אגדה רבים‪ ,‬היא חתימה בדרשה חיובית ומעודדת‪.‬‬
‫בש ונה מן המדרשים הקודמים‪ ,‬למדרש שיר השירים רבה אין חלוקה פנימית‪ .‬בדפוס הראשון של המדרש הוא‬
‫מחולק לשתי פרשות‪ .‬פרשה א – שה"ש א'‪ ,‬א ‪ -‬ב'‪ ,‬ז‪ ,‬ופרשה ב – שה"ש ב'‪ ,‬ז עד סוף המגילה‪ .‬בדפוסים מאוחרים‬
‫יותר המדרש חולק לשמונה פרשות לפי חלוקת המגילה לפרקים‪ ,‬אך כאמור‪ ,‬אין לחלוקות אלו בסיס בכתבי היד‪.‬‬
‫קדרי (העריכה) שיערה‪ ,‬שעורך המדרש יצר חלוקה פנימית כלשהי במדרש על מנת להקל על הלימוד ועל ההתמצאות‬
‫בו‪ ,‬אולם ככל הנראה אבדה חלוקה זו במהלך הדורות תוך כדי העתקת המדרש‪.‬‬
‫במדרש מופיעות דרשות רבות שהופיעו במדרשים קדומים והובאו שוב במדרש שיר השירים רבה‪ ,‬כדי ליצור‬
‫פירוש רציף לכל פסוקי המגילה‪ .‬קדרי (העריכה) בחנה את דרך עבודתו של עורך המדרש‪ ,‬והראתה כי העורך שינה‬
‫את סדר הדרשות הקדומות‪ ,‬את המבנה הספרותי שלהן ולעתים אף את התוכן‪ ,‬כדי להתאים אותן למקומותיהם‬
‫החדשים במדרש‪ .‬קדרי הדגישה‪ ,‬כי למרות השימוש הנרחב במקורות קדומים‪ ,‬רוב הדרשות הקדומות שהובאו‬
‫למדרש אינן עוסקות באופן ישיר בדרשת פסוק משיר השירים‪ ,‬והעורך שיבץ אותן במדרש בהתאם לנושא‪ .‬מכאן‬
‫עולה‪ ,‬לדעתה‪ ,‬כי מלאכת עריכת המדרש לא הייתה רק איסוף של דרשות לשם יצירת פירוש רציף למגילה‪ ,‬אלא היא‬
‫לוותה בעריכה מכוונת במטרה ליצור מדרש בעל קו רעיוני‪.‬‬
‫קדרי (העריכה) ציינה‪ ,‬כי העובדה שלא היה חומר מדרשי רציף על כל פסוקי המגילה בפני עורך המדרש‪,‬‬
‫והעובדה כי המדרש נוצר בזמן מאוחר יחסית‪ ,‬יכולות להעיד על כך שלימוד מגילת שיר השירים לא היה נרחב‪.‬‬
‫מגילת שיר השירים עוררה מחלוקת בתקופת יבנה‪ ,‬כאשר היה צורך להכריע אילו ספרים ייכנסו לקאנון המקראי‬
‫ואילו ייחשבו לספרים חיצוניים‪ .‬י' פרנקל שיער כי ר' עקיבא היה‪ ,‬כנראה‪ ,‬זה שגרם לכך ששיר השירים יתפרש בדרך‬
‫אלגורית ולא כפשוטו‪ ,‬באמרו "שכל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים" (ידיים פ"ג מ"ה)‪ 6,‬דבר שאִ פשר‬
‫את הכנסת המגילה לכתבי הקודש‪ 7.‬קדרי (העריכה) ציינה כי למרות שמגילת שיר השירים נכנסה לקאנון המקראי‬
‫ופורשה על דרך האלגוריה‪ ,‬עדיין נקטו ביחס אליה 'אמצעי זהירות' בכל הנוגע ללימוד המגילה‪ .‬אוריגנס‪ ,‬אב כנסייה‬
‫שפעל בארץ ישראל במהלך המאה השלישית‪ ,‬כתב בהקדמתו לשיר השירים כי העברים אינם מרשים למי שלא הגיע‬
‫לבשלות ולבגרות מלאה ללמוד את המגילה‪ ,‬וכי מגילה זו‪ ,‬בצד פרקים נוספים מן המקרא‪ ,‬נלמדים אחרונים וגם אז‬
‫רק על ידי מורים וחכמים‪ .‬קדרי (העריכה) הסבירה‪ ,‬שייתכן שדברי אוריגנס משקפים מציאות קיימת בראשית תקופת‬
‫האמוראים‪ .‬הגבלת לימוד המגילה נבעה ככל הנראה מחשש כפול‪ ,‬האחד – שהמגילה תילמד על פי פשוטה כשיר‬
‫אהבה בין גבר לאישה‪ ,‬והשני – שהמגילה תילמד על דרך הסוד‪ .‬לדעתה‪ ,‬יצירת מדרש פרשני רצוף על כל פסוקי‬
‫המגילה היא מעשה של חידוש‪ ,‬והיא יכולה להעיד על שינוי בקרב החכמים ביחס למגילה‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫רק לחמישה פסוקים במגילה לא מובא פירוש‪ ,‬וגם אלו הם פסוקים חוזרים‪ ,‬שנדרשו במקום אחר במדרש‪ .‬לשם השוואה‪ ,‬מדרש‬
‫בראשית רבה‪ ,‬שאף הוא מדרש פרשני‪ ,‬מפרש רק ‪ 75%‬מפסוקי הספר‪.‬‬
‫על ה'פתיחתא' ראה במבוא לבראשית רבה‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫ראה עוד להלן בפרק תוכני המדרש‪.‬‬
‫י' פרנקל הסיק כי בתקופת הבית השני לא התייחסו אל מגילת שיר השירים כספר קודש‪ ,‬לאור העובדה כי בן סירא‪ ,‬מחברי‬
‫הספרים החיצוניים‪ ,‬כותבי הברית החדשה ופילון האלכסנדרוני‪ ,‬שהשתמשו כולם בספרי המקרא כדי לבטא את רעיונותיהם‬
‫הדתיים‪ ,‬אינם מזכירים את שיר השירים אפילו פעם אחת‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫תוכני המדרש‬
‫המדרש פותח בעניינים עקרוניים הנוגעים לשלמה המלך‪ ,‬לחייו וליצירתו הספרותית‪ ,‬דוגמת שמותיו והסדר שבו כתב‬
‫את ספריו‪.‬‬
‫ג' שמות נקראו לו‪ :‬ידידיה‪ ,‬שלמה‪ ,‬קהלת‪ .‬ר' יהושע בן לוי אמר‪ :‬הנהו תלתא‬
‫[= אותם שלושה] [ובנוסף להם‪ ]:‬אגור‪ ,‬יקא‪ ,‬למואל‪ ,‬איתיאל‪ ,‬הא [= הרי] שבעה‪...‬‬
‫ג' ספרים כתב‪ :‬משלי וקהלת‪ ,‬שיר השירים‪ .‬אי זה מהן כתב תחלה? ר' חייא רבה ורבי יונתן‪ .‬רבי חייא רבה‬
‫אמר‪ :‬משלי כתב תחילה ואח"כ שיר השירים ואח"כ קהלת‪ .‬ומייתי לה מהאי קרא [= ומביא ראיה מפסוק זה]‬
‫'וידבר שלשת אלפים משל' (מל"א ה'‪ ,‬יב)‪ ,‬משל – זה ספר משלי‪' ,‬ויהי שירו חמשה ואלף' (שם) – זה שיר‬
‫השירים‪ ,‬וקהלת בסוף אמר‪ ...‬ר' יונתן אמר‪ :‬שיר השירים כתב תחלה ואח"כ משלי ואח"כ קהלת‪ ,‬ומייתי לה‬
‫[= ומביא ראיה] ר' יונתן מדרך ארץ‪ ,‬כשאדם נער – אומר דברי זמר‪ ,‬הגדיל – אומר דברי משלות‪ ,‬הזקין –‬
‫אומר דברי הבלים‪8.‬‬
‫בפתיחת המדרש מובאות דרשות הכוללות כללים פרשניים ודיונים עקרוניים לגבי הדרך הראויה לדרוש את המגילה‪.‬‬
‫בכל השירים או הוא מקלסן או הן מקלסין אותו‪ ...9‬ברם הכא [= כאן] הן מקלסין אותו והוא מקלסן‪ ,‬הוא‬
‫מקלסן – 'הנך יפה רעיתי' (שה"ש א'‪ ,‬טו) והן מקלסין אותו – 'הנך יפה דודי אף נעים' (שם‪ ,‬טז)‪ ...‬ר' יודן ור'‬
‫לוי בשם ר' יוחנן‪ ,‬כל מקום שנאמר במגלה זו 'במלך שלמה' – במלך שלמה הכתוב מדבר‪' ,‬במלך' סתם –‬
‫בהקב"ה הכתוב מדבר‪ .‬ורבנין אמרין [= וחכמים אומרים]‪ :‬כל מקום שנאמר 'במלך שלמה' – במלך השלום‬
‫שלו הכתוב מדבר‪' ,‬במלך' סתם – בכנסת ישראל הכתוב מדבר‪10.‬‬
‫ת' קדרי (העריכה) שיערה‪ ,‬כי אמנם ייתכן שדרשות מסוג זה שבפתיחת המדרש הן מעין הצהרה של העורך כי המדרש‬
‫מיועד לתלמידי חכמים המכירים את דרכי הדרשה‪ ,‬אך מאידך ייתכן שפתיחה זו דווקא נועדה לקהל הרחב‪ ,‬המוזמן‬
‫להיעזר בדרכי הדרשה המוצעות להבנת דברי המדרש‪.‬‬
‫מדרש שיר השירים רבה מפרש את פסוקי המגילה על דרך האלגוריה‪ .‬הפרשנות האלגורית הייתה הפרשנות‬
‫העיקרית למגילה מתקופתו של רבי עקיבא‪ ,‬שקבע‪:‬‬
‫אמר רבי עקיבא‪ :‬חס ושלום‪ ,‬לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים‪ ...11‬שאין כל העולם כלו כדאי כיום‬
‫שניתנה בו שיר השירים לישראל שכל הכתובים קודש‪ ,‬ושיר השירים – קודש קודשים (ידיים פ"ג מ"ה)‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬המאבק נגד הפירוש החילוני לשיר השירים לא היה תהליך קל‪ ,‬כפי שעולה מדברי התוספתא‪:‬‬
‫ר' עקיבא אומר‪ :‬המנענע קולו בשיר השירים בבית המשתאות ועושה אותו כמין זמר אין לו חלק לעולם‬
‫הבא‪12.‬‬
‫השירים‪13.‬‬
‫לאחר תקופתו של רבי עקיבא כמעט אין למצוא פירוש על דרך הפשט לפסוק משיר‬
‫הפרשנות האלגורית מאפשרת מגוון גדול ביותר של דרשות לפסוקים‪ .‬א"א אורבך סבר‪ ,‬כי היו בתקופת חז"ל‬
‫שלוש שיטות של דרשות‪ ,‬וכל אחת פירשה את כל המגילה‪ .‬השיטות לדעתו הן‪:‬‬
‫א‪ .‬אלגוריה היסטורית‪ ,‬כלומר פירוש הפסוקים באופן היסטורי‪-‬ספציפי‪ ,‬כאילו הם מכוונים לאירוע מסוים מחיי עם‬
‫ישראל‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫שיר השירים רבה פרשה א א‪.‬‬
‫בכל השירים הכתובים בתנ"ך‪ ,‬או שהקב"ה משבח את עם ישראל או שעם ישראל משבח את הקב"ה‪.‬‬
‫שיר השירים רבה פרשה א א‪.‬‬
‫לא הייתה מחלוקת על כך ששיר השירים הוא חלק מכתבי הקודש‪.‬‬
‫תוספתא סנהדרין פי"ב ה"י‪ ,‬מהד' צוקרמאנדל עמ' ‪.433‬‬
‫דוגמה לשימוש 'חילוני' בפסוקי שיר השירים על פי פשוטם‪ ,‬ניתן למצוא בסיפור על הנזיר יפה התואר‪ ,‬ששערות ראשו מתוארות‬
‫בציטוט מדויק משה"ש ח'‪ ,‬יא "וקווצותיו תלתלים" (ירושלמי נזיר פ"א‪ ,‬נא ע"ג‪ ,‬והשווה נדרים ט ע"ב)‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ב‪ .‬דרשות בכיוון המיסטי‪ ,‬כלומר פירוש הפסוקים כמתארים דרכים שונות להתקרבות והתאחדות עם ה'‪ 14.‬תורת‬
‫הסוד המיסטית מכונה בדרך כלל בספרות חז"ל בשם 'מעשה מרכבה'‪.‬‬
‫ג‪ .‬דרשות מרטירולוגיות‪ ,‬כלומר דרשות המבטאות את המוות על קידוש ה'‬
‫‪ .14‬כך לדוגמה‪ ,‬על הפסוק "הביאני המלך חדריו" (שה"ש א'‪ ,‬ד) מביא המדרש את הסיפור על ארבעה שנכנסו לפרדס‪ .‬החדרים‬
‫המוזכרים בפסוק הם לפי פירוש זה חדרי המרכבה‪ ,‬המבטאים כניסה לעולם מיסטי‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫כאידאל‪15.‬‬
‫אורבך הסביר‪ ,‬כי עורך מדרש שיר השירים רבה‪ ,‬בדומה לעורכי המדרשים האחרים‪ ,‬בחר דרשות מתוך מגוון‬
‫החומרים שהיו לפניו וכלל אותן במדרש‪ ,‬אך דחה דרשות אחרות‪ ,‬משיקולים שונים‪ .‬שיטות הפרשנות המיסטית‬
‫והמרטירולוגית נדחו כמעט לחלוטין מן המדרש‪ .‬ש' ליברמן טען‪ ,‬כי היה קיים מדרש עתיק לשיר השירים‪ ,‬על דרך‬
‫הסוד‪ ,‬לפסוקים המתארים את מראהו החיצוני של הדוד (שה"ש ה'‪ ,‬י‪-‬טז)‪ .‬חלק ממדרש זה שרד‪ ,‬וכונה מדרש 'שיעור‬
‫קומה'‪ .‬לדעתו‪ ,‬שיטת דרשה זו נדחתה ממדרש שיר השירים רבה בעת עריכתו‪ ,‬ככל הנראה עקב המגמה להגביל את‬
‫לימוד תורת הסוד ברבים‪ 16.‬שיטת הפרשנות הדומיננטית במדרש היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬השיטה האלגורית‪-‬היסטורית‪ ,‬ועליה‬
‫נמנים כתשעים אחוזים מן הדרשות במדרש‪.‬‬
‫י' היינמן הצביע על כך‪ ,‬כי הדרשנים דרשו פסוקים שונים על תקופות היסטוריות שונות ללא כל שיטה‪ .‬כל פסוק‬
‫נדרש בפני עצמו‪ ,‬כשלעתים דמות הדוד בפסוק מסמלת את הקב"ה ולעתים היא מסמלת את עם ישראל‪ .‬היינמן‬
‫מסביר תופעה זו בכך שהדרשות נוצרו באופן חי בפי דרשנים בבתי כנסת‪ ,‬ללא קשר הדוק בין דרשן לחברו‪ ,‬ולכן לא‬
‫נוצרה שיטה דרשנית אחידה לאורך כל המדרש‪ .‬אופן יצירה זה שונה עד מאוד מפרשנות אחידה‪ ,‬מעשה ידי יוצר‬
‫אחד‪17.‬‬
‫ש' ליברמן בחן את דרשות שיר השירים במקורות התנאים והסיק‪ ,‬כי היו ארבע שיטות עיקריות של פירוש‬
‫אלגורי‪ -‬היסטורי של פסוקי המגילה‪ :‬נס קריעת ים סוף; מעמד הר סיני; אוהל מועד ובית עולמים (מקדש שלמה)‪18.‬‬
‫ליברמן טען כי כל תנא פירש את פסוקי המגילה על פי שיטתו באופן עקיב‪ ,‬אך האמוראים החלו לדרוש את הפסוקים‬
‫בשיטות מגוונות ושונות ללא עקיבות‪.‬‬
‫ד' בויארין טען‪ ,‬כי פסוקי שיר השירים הנדרשים על דרך האלגוריה לא היו עבור חז"ל טקסט חשוך ומעורפל‬
‫המובן רק ליחידי סגולה (כפי שגרסו בפרשנות ימי הביניים)‪ ,‬אלא להפך – פסוקים אלו הם המפתח להבנת פסוקי‬
‫התורה הסתומים הדורשים הבהרה‪ ,‬והם שימשו את חז"ל בדרשותיהם כדי להבהיר פסוקים ופרשות סתומות בתורה‪.‬‬
‫מדרש שיר השירים רבה מורכב מחומרים ספרותיים מגוונים‪ .‬מלבד דרשות אלגוריות על פסוקי המגילה‪ ,‬המדרש‬
‫כולל משלים רבים‪ .‬לדוגמה מובאת סדרה של משלים המתארים את התרומה של שלמה המלך בהוראת התורה‬
‫והנחלתה לעם‪ .‬המשל הראשון בסדרה זו הוא‪:‬‬
‫רב נחמן אמר‪ :‬לפלטין גדולה שהיו בה פתחים הרבה וכל שהיה נכנס בתוכה היה טועה מדרך הפתח‪ ,‬בא פקח‬
‫אחד ונטל הפקעת ותלאה דרך הפתח‪ .‬היו הכל נכנסים ויוצאין דרך הפקעת‪ .‬כך עד שלא עמד שלמה לא היה‬
‫אדם יכול להשכיל דברי תורה‪ ,‬וכיון שעמד שלמה התחילו הכל סוברין תורה‪19.‬‬
‫המדרש מכיל גם סיפורים רבים‪ ,‬חלקם מובאים במדרש על מנת להדגים את הדרשות‪ ,‬לדוגמה‪ :‬רבי חנן מציפורי דרש‬
‫את הפסוק "כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות" (שה"ש ב'‪ ,‬ב) על יחידי הסגולה בציבור שבזמנו‪ ,‬הבקיאים‬
‫בברכות ובתפילות ושיכולים לעבור לפני התיבה ולשמש כשליחי ציבור‪ .‬על מנת להדגים זאת מובא הסיפור‪:‬‬
‫רבי אלעזר אזל לחד אתר‪ .‬אמרי ליה פרוס את שמע‪ ,‬אמר לון‪ :‬לינא חכם‪ .‬עבר לפני התיבה אמר לון‪ :‬לינא‬
‫חכם‪ .‬אמרין‪ :‬דין הוא ר' אלעזר?! דין הוא דמתגלגלין ביה?! על מגן צווחין ליה רבן [= רבי אלעזר הלך‬
‫למקום אחד‪ .‬אמרו לו‪ :‬פרוס את שמע (כלומר‪ ,‬קרא בפני הציבור את קריאת שמע)‪ ,‬אמר להם‪ :‬איני יודע‪ .‬עבור‬
‫לפני התיבה (כלומר‪ ,‬היה שליח ציבור בתפילת העמידה)‪ ,‬אמר להם איני יודע‪ .‬אמרו זה הוא רבי אלעזר?! זה‬
‫‪.15‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪.19‬‬
‫כך לדוגמה‪ ,‬מילות הפסוק "על כן ֲעלָמות אהבוך" (שה"ש א'‪ ,‬ב) נקראות במדרש כך‪ :‬על כן על מוֵת אהבוך‪ ,‬ומובאת הדרשה‪:‬‬
‫זה דורו של שמד‪ ,‬שנאמר "כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" (שיר השירים רבה פרשה א ג)‪.‬‬
‫ת' קדרי (העריכה) ציינה את הביטוי 'שבחא דהיכלא'‪ ,‬ואת דבריו של רבי יוחנן‪" ,‬נאמר שירים ושבח למי שעתיד לשרות עלינו‬
‫רוח הקודש" (שיר השירים רבה פרשה א א)‪ ,‬כמרמזים להיכרות עם רובד מיסטי ועם ספרות ההיכלות‪.‬‬
‫בהקשר זה יש לציין כי התרגום ורש"י פירשו אף הם את פסוקי המגילה בשיטה אלגורית‪ ,‬אולם אצלם הפתרון ההיסטורי הוא‬
‫אחיד ועקיב‪ .‬התרגום מתחיל בביאור הפסוקים על יציאת מצרים ומתן תורה‪ ,‬ממשיך בתקופות השונות של עם ישראל‪ :‬כיבוש‬
‫הארץ‪ ,‬בניין הבית הראשון וחורבנו‪ ,‬שיבת ציון ובניין הבית השני‪ ,‬מרד החשמונאים וחורבן הבית השני‪ ,‬ומסיים באחרית הימים‬
‫וביאת המשיח‪.‬‬
‫בהקשר זה הראתה ת' קדרי (התורה)‪ ,‬כי הייתה קיימת גישה פרשנית נוספת בתקופת התנאים‪ ,‬והיא לדרוש את הרעיה בשיר‬
‫השירים כתורה‪ ,‬ולא ככנסת ישראל‪.‬‬
‫שיר השירים רבה פרשה א א‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫הוא שמשתבחים בו? על חינם קוראים לו רבן]‪ .‬נתכרכמו פניו והלך לו אצל רבי עקיבא רבו‪ .‬אמר לו‪ :‬למה‬
‫פניך חולניות? תני ליה עובדא‪ .‬אמר ליה‪ :‬צבי רבי דיילף? אמר ליה אין‪ .‬ואלפיה‪ .‬לבתר יומין אזל לההוא אתר‪.‬‬
‫אמרי ליה‪ :‬פרוס לן את שמע‪ .‬פרוס לון‪ .‬עבור לפני התיבה ועבר‪ .‬אמרין אתחסם רבי אלעזר‪ ,‬וקרון ליה ר'‬
‫אלעזר חסמא [= סיפר לו את המעשה‪ .‬אמר לו רוצה רבי ללמוד? אמר לו כן ולימדו‪ .‬לאחר ימים הלך לאותו‬
‫מקום‪ .‬אמרו לו פרוס לנו את שמע‪ .‬פרס להם‪ .‬עבור לפני התיבה ועבר‪ .‬אמרו התחזק רבי אלעזר וקראו לו רבי‬
‫אלעזר החזק]‪20.‬‬
‫בין סיפורי המדרש מופיעים גם הסיפורים על בני הזוג מצידון שנאלצו להתגרש לאחר שהיו חשוכי ילדים במשך עשר‬
‫שנים‪ ,‬והאישה השקתה את בעלה ביין ולקחה אותו עמה לבית אביה;‪ 21‬קובץ סיפורים על משפחות הכהונה ששמרו‬
‫את סודות עבודת הקודש בבית המקדש;‪ 22‬קובץ סיפורים על אנשים שעלו לרגל לירושלים וביתם ורכושם לא ניזוק‪23,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫ת' קדרי (העריכה) ציינה‪ ,‬כי אחת הדרכים לבחון את אופיו של חיבור מדרשי היא לברר אלו נושאים ואלו כיוונים‬
‫פרשניים לא באו בו לידי ביטוי‪ .‬נוסף על הפירושים המיסטיים והמרטירולוגיים החסרים במדרש‪ ,‬נדחו ממנו גם‬
‫הפירושים על דרך הפשט‪ ,‬והם כמעט לא באים לידי ביטוי במדרש‪ ,‬על אף שנותרו בו כמה שרידים לפירוש בדרך‬
‫זו‪ 24.‬כיוון פרשני נוסף שנדחק מן המדרש הוא פירוש אלגורי של הפסוקים לגנותם של ישראל‪ .‬במדרש מופיעה‬
‫מחלוקת תנאים לגבי השאלה האם ניתן לדרוש את הפסוקים בגנות ישראל‪ ,‬בהקשר לפרשת חטא העגל‪:‬‬
‫'עד שהמלך במסִ בו [נרדי נתן ריחו]' (שה"ש א'‪ ,‬יב)‪ .‬ר' מאיר ור' יהודה‪ .‬רבי מאיר אומר‪ :‬עד שהמלך מלכי‬
‫המלכים הקב"ה במסבו – ברקיע‪ ,‬נתנו ישראל ריח רע‪ ,‬ואמרו לעגל 'אלה אלהיך ישראל' (שמות ל"ב‪ ,‬ד)‪ .‬אמר‬
‫ליה ר' יהודה‪ :‬דייך מאיר! אין דורשין שיר השירים לגנאי אלא לשבח‪ ,‬שלא נתן שיר השירים אלא לשבחן של‬
‫ישראל‪ .‬ומהו 'עד שהמלך במסבו'? עד שהמלך מלכי המלכים הקב"ה במסבו – ברקיע‪ ,‬נתנו ישראל ריח טוב‬
‫לפני הר סיני ואמרו 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע' (שם כ"ד‪ ,‬ז)‪25.‬‬
‫פרט לשתי דרשות של רבי מאיר‪ ,‬שננזף על דרשותיו בגנות ישראל‪ 26,‬לא הובאו דרשות‬
‫‪.20‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪.24‬‬
‫‪.25‬‬
‫‪.26‬‬
‫שיר השירים רבה פרשה ב ב‪.‬‬
‫ראה‪ :‬שיר השירים רבה פרשה א ד‪.‬‬
‫ראה‪ :‬שיר השירים רבה פרשה ג ה‪.‬‬
‫ראה‪ :‬שיר השירים רבה פרשה ז ב‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬גישתו של ר' יוחנן כי כשנזכר במגילה המלך שלמה הכוונה היא אכן לשלמה המלך‪ ,‬וכן דבריו בסוף פרשה ד‪" :‬אמר‬
‫רבי יוחנן‪ :‬לימדתך התורה דרך ארץ‪ ,‬שלא יהיה החתן נכנס לחופה עד שתתן לו הכלה רשות‪ ,‬מה טעם? 'יבא דודי לגנו' (שה"ש‬
‫ד'‪ ,‬טז)"‪.‬‬
‫שיר השירים רבה פרשה א יב‪.‬‬
‫דרשה נוספת של רבי מאיר בגנות ישראל בהקשר לחטא העגל מופיעה בוורייציה שונה על הפסוק "הביאני אל בית היין" (שה"ש‬
‫ב'‪ ,‬ד)‪ ,‬בשיר השירים רבה פרשה ב ד א‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫נוספות בגנותם של ישראל‪ 27.‬לדעת ש' ליברמן‪ ,‬עורך המדרש דחה דרשות מסוג זה ולא שילבן במדרש באופן מכוון‪.‬‬
‫קדרי (העריכה) סברה‪ ,‬שההכרעה לא לשלב במדרש דרשות בגנות ישראל נבעה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬ממניעים פולמוסיים עם‬
‫הנצרות‪ .‬בכתבי הכנסייה הקדומים נכתב שעם ישראל חטא ולכן הוא נזנח‪ ,‬והנצרות ירשה את מקום היהדות‪ .‬פרשנות‬
‫לפסוקים משיר השירים עמדה בלבו של פולמוס זה‪ .‬דחיקת פירושים מדרשיים על שיר השירים בגנות ישראל‪ ,‬באה‬
‫לשלול את הפרשנות הנוצרית לפסוקים‪ ,‬ולהביע עמדה נחרצת כי שיר השירים יכול ללמד רק זכות על עם ישראל‪.‬‬
‫א"א אורבך וחוקרים אחרים הראו‪ ,‬כי במסגרת הדרשות הפולמוסיות עם הנוצרים נוצרה השפעה דו‪-‬כיוונית בין‬
‫דרשות חז"ל לבין דרשות אב הכנסייה אוריגנס‪.‬‬
‫ב' ראפ בחנה את נושא תלמוד התורה במדרש וציינה‪ ,‬כי מטרת עורך המדרש הייתה להציג את נושא תלמוד‬
‫התורה כאידאל בחיי היומיום‪ ,‬שבמרכזו עומדים תלמידי החכמים‪.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪28‬‬
‫ש' לקס חיבר עבודת דוקטור על מדרש שיר השירים רבה בפילדלפיה בשנת ‪ ,1958‬שכללה מהדורה ביקורתית לפרק‬
‫א של המדרש‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר סיום עבודתו פורסמו עדי נוסח נוספים שלא היו ידועים לו‪ 29.‬ל' חירון‪-‬בלנק פרסם דוגמה‬
‫למהדורה ביקורתית בשנת ‪ 1990‬הכוללת קטעים קצרים מהמדרש עם חילופי נוסח‪ .‬התקדמות משמעותית לקראת‬
‫מהדורה ביקורתית עשו בני הזוג ה' ור' סטלר אשר בשנת ‪ 1993‬פרסמו מאמר שבו הם מיינו את כל כתבי היד‪ ,‬קטעי‬
‫הגניזה והדפוסים הראשונים של המדרש‪ ,‬ויצרו תשתית למהדורה ביקורתית‪ .‬אולם‪ ,‬הוצאת המהדורה לאור לא יצאה‬
‫אל הפועל‪.‬‬
‫למדרש שיר השירים רבה פורסמה מהדורה מנוקדת מאת ש' דונסקי‪ ,‬בשנת ‪ .1980‬המהדורה מבוססת על נוסח‬
‫הדפוס עם תיקונים מאת המהדיר והיא כוללת מבוא והערות‪.‬‬
‫ת' קדרי שוקדת על הכנת מהדורה ביקורתית שלמה למדרש במסגרת מפעל המדרש של מכון שכטר‪ .‬לעת עתה‬
‫מהדורת המדרש המקובלת היא מהדורת הדפוס‪ .‬נוסח המדרש על פי דפוס וילנה מופיע בפרויקט השו"ת של‬
‫אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫שיר השירים זוטא ומדרש שיר השירים‬
‫כאמור‪ ,‬למגילת שיר השירים קיימים עוד שני מדרשי אגדה קטנים‪ .‬האחד נדפס בידי ש' בובר‪ ,‬וכונה על ידו 'שיר‬
‫השירים זוטא' (= קטן)‪ .‬בובר העניק למדרש שם זה‪ ,‬מכיוון שהמדרש נמצא בכתב יד שכלל מדרשים קטנים‬
‫למגילות‪ .‬במקביל אליו גם ש' שכטר הדפיס את המדרש וכינה אותו 'אגדת שיר השירים'‪ .‬צ"מ רבינוביץ פרסם בשנת‬
‫‪ 1977‬שישה דפי גניזה המקיפים כשליש מן המדרש‪ .‬בובר ציין‪ ,‬כי בעל ילקוט שמעוני הכיר את המדרש וציטט מתוכו‬
‫תחת השם 'מדרש שיר השירים'‪ 30,‬אם כי לא כל הציטוטים בילקוט שמעוני תחת שם זה אכן מצויים במדרש‪ .‬לדעת‬
‫בובר גם ר' מכיר בן אבא‪ ,‬בעל ילקוט המכירי‪ 31,‬הכיר את המדרש וציטט ממנו תחת השם 'הגדת שיר השירים'‪ .‬בובר‬
‫סבר‪ ,‬כי המדרש היה ידוע גם לרמב"ן ולרבי אברהם בן הרמב"ם‪.‬‬
‫המדרש מכיל דרשות אגדה על פסוקי שיר השירים‪ ,‬שחלקן נובעות ממקור שהיה‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬גם בפני מסדר‬
‫מדרש התנחומא ילמדנו ופסיקתא רבתי‪ .‬שכטר קבע את זמנו לא מאוחר לאמצע המאה העשירית‪ ,‬אם כי הוא ציין‬
‫‪.27‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪.30‬‬
‫‪.31‬‬
‫דוגמה לסיפור שלא שולב במדרש‪ ,‬ככל הנראה מכיוון שהוא דורש את פסוקי שיר השירים לגנאי‪ ,‬הוא הסיפור על הריבה‬
‫המלקטת שעורים תחת טלפי הסוסים לאחר החורבן‪ ,‬למרות שבכל גרסותיו הסיפור מופיע לצד הפסוק "אם לא תדעי לך היפה‬
‫בנשים צאי לך בעקבי הצאן" (שה"ש א'‪ ,‬ח)‪ .‬ראה‪ :‬ירושלמי כתובות פ"ה‪ ,‬ל ע"ג; ספרי דברים פיסקא שה‪ ,‬מהד' פינקלשטיין‬
‫עמ' ‪ ;325‬איכה רבה פרשה א מז‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.86-87‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫ראה לדוגמה‪ :‬צ"מ רבינוביץ‪ ,‬גנזי מדרש‪ ,‬תל אביב תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪ ;93-96‬הנ"ל‪' ,‬לצורתו הקדומה של מדרש שיר השירים רבה‬
‫(לפי קטעי הגניזה)'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ"ע פרידמן ואחרים (עורכים)‪ ,‬תעודה ג‪ :‬מחקרים בספרות התלמוד בלשון חז"ל ובפרשנות המקרא‪,‬‬
‫תל אביב תשמ"ג‪ ,‬עמ' ‪ ;83-90‬נ' גולדשטיין‪' ,‬מדרש שיר השירים רבה בכתב יד פרמה ‪ ,'1240‬קובץ על יד ט‪ ,‬תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.1-24‬‬
‫בעל ילקוט שמעוני הכיר גם את המדרש הגדול לשיר השירים שנדפס תחת השם שיר השירים רבה‪ ,‬אך בעל הילקוט כינה אותו‬
‫בטעות בשם פסיקתא רבתי‪.‬‬
‫ראה במבוא לילקוט המכירי‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫שהמדרש מכיל גם חומר קדום‪ .‬רבינוביץ רמז שיש להקדים את המדרש לתקופת התנאים‪ .‬מ"ד הר שיער‪ ,‬שזמנו של‬
‫המדרש הוא לא לפני המאה העשירית‪ ,‬אם כי הוא ציין שהמדרש מכיל גם מסורות קדומות שלא ידועות ממקור אחר‪.‬‬
‫נוסח מדרש שיר השירים זוטא במהדורת בובר מופיע בפרויקט השו"ת של אוניברסיטת בר אילן‪.‬‬
‫מדרש אגדה נוסף לשיר השירים נמצא בכתב יד יחיד מן הגניזה‪ ,‬ונדפס תחילה בידי א' גרינהוט‪ ,‬ולאחר מכן‬
‫במהדורה חדשה בידי י"ח ורטהימר‪ 32.‬כתב היד חסר מעט בסופו והוא הושלם על ידי המהדירים מילקוט שמעוני‪.‬‬
‫גרינהוט העניק למדרש את השם 'מדרש שיר השירים'‪ ,‬מכיוון ששם זה מופיע בכתבי הראשונים המזכירים את‬
‫המדרש‪ .‬שמות נוספים למדרש המופיעים בכתבי הראשונים הם 'הגדת שיר השירים' ו'מדרש שיר השירים שלישי'‪.‬‬
‫גרינהוט סבר‪ ,‬שמדרש זה הוא המקור לציטוטים בילקוט שמעוני תחת השם מדרש שיר השירים‪ ,‬שאינם נמצאים‬
‫במדרש שבובר הוציא לאור‪.‬‬
‫מדרש שיר השירים הוא מדרש אגדה פרשני‪ ,‬הדורש את פסוקי מגילת שיר השירים לפי סדרם‪ .‬הדרשות המובאות‬
‫בו הן קצרות בדרך כלל‪ ,‬פרט להרחבות דרשניות בנושא שבח התורה ולומדיה וסיפורי עשרת הרוגי מלכות‪ .‬לשון‬
‫המדרש היא עברית‪ ,‬ודרשות שהופיעו במקור בארמית‪ ,‬בעיקר מן התלמוד הירושלמי‪ ,‬תורגמו בו לעברית‪ .‬מהדירי‬
‫המדרש‪ ,‬גרינהוט וורטהימר‪ ,‬סברו שמדרש שיר השירים נתחבר בארץ ישראל בסמוך לזמנו של מדרש התנחומא‪33.‬‬
‫מ"ד הר שיער שהמדרש נערך במאה ה‪.11-‬‬
‫מהדירי מדרש שיר השירים ציינו בין מקורותיו של המדרש את מדרשי התנאים‪ ,‬בראשית רבה‪ ,‬ויקרא רבה‪,‬‬
‫התלמוד הירושלמי ומדרש התנחומא‪ .‬אולם‪ ,‬הם ציינו שמסדר המדרש הוסיף גם דרשות חדשות משל עצמו‪ .‬ורטהימר‬
‫סבר שמדרש שיר השירים רבה לא עמד בפני מסדר מדרש שיר השירים‪ ,‬למרות שיש בין חיבורים אלו מקבילות רבות‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬מקורן של הדרשות המקבילות הוא בחיבורים קדומים שעמדו גם בפני מסדר שיר השירים רבה וגם בפני‬
‫מסדר מדרש שיר השירים‪.‬‬
‫גרינהוט סבר‪ ,‬שמדרש שיר השירים היה ידוע לבעל ילקוט לקח טוב‪ ,‬לרש"י‪ ,‬לרמב"ן‪ ,‬לר' משה הדרשן ועוד‪.‬‬
‫ורטהימר סבר‪ ,‬שגם בעל תרגום שיר השירים וגם הפייטן הארץ ישראלי ר' אלעזר הקליר‪ 34,‬הכירו את המדרש‬
‫והשתמשו בו‪ .‬במדרש‪ ,‬כל סיפורי עשרת הרוגי מלכות מופיעים במרוכז‪ ,‬והוא עמד ככל הנראה גם בפני מחבר הפיוט‬
‫'אלה אזכרה'‪ ,‬המתאר את סיפור עשרת הרוגי מלכות‪35.‬‬
‫ביבליוגרפיה שיר השירים רבה‬
‫א‪ .‬ממהדורות‬
‫‪.32‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪.36‬‬
‫המדרש‪36‬‬
‫במרוצת השנים שבין מהדורת א' גרינהוט למהדורת י"ח ורטהימר כתב היד המקורי של המדרש אבד‪ ,‬ולא התגלה כתב יד נוסף‬
‫למדרש‪.‬‬
‫גרינהוט תיארך את המדרש למאה התשיעית מכיוון ששיער‪ ,‬בעקבות י"ל צונץ‪ ,‬שמדרש התנחומא התחבר בתקופה זו‪ .‬ורטהימר‬
‫ציין‪ ,‬שהמדרש קודם למאה העשירית מכיוון שהפייטן ר' אלעזר הקליר השתמש בו (אולם כיום מקובל לתארך את הפייטן למאה‬
‫השישית או לתחילת המאה השביעית בארץ ישראל)‪ .‬ראה במבוא למדרש התנחומא על סוגיית תיארוך המדרש‪.‬‬
‫ר' אלעזר בירבי קיליר‪ ,‬המכונה הקליר‪ ,‬היה פייטן ארץ ישראלי חשוב‪ ,‬שחיבר פיוטים רבים לתפילות השבת ולמועדים‪ .‬בפיוטים‬
‫רבים הוא שילב ביד אומן דרשות חז"ל ליצירה שירית חדשה‪ .‬רבים מפיוטיו הועתקו ונשמרו במחזורי אשכנז‪ ,‬ופיוטים רבים‬
‫אחרים נמצאו בגניזה הקהירית‪ .‬מכיוון שבפיוטיו יש רמזים רבים לשלטון הנוצרי בארץ ישראל‪ ,‬אך לא לכיבוש הערבי‬
‫(שהתרחש בשנת ‪ 635‬לספירה)‪ ,‬מתארכים אותו לסוף התקופה הביזנטית‪ ,‬כלומר למאה השישית או לתחילת המאה השביעית‬
‫בארץ ישראל‪.‬‬
‫בחלק מן הקהילות נהוג לומר את הפיוט 'אלה אזכרה' בתפילת מוסף של יום הכיפורים‪ .‬ראה‪ :‬מ' הירשמן‪' ,‬על קידוש השם בעת‬
‫העתיקה והשתקפותו בפיוט "אלה אזכרה" '‪ ,‬בתוך‪ :‬י' אלמן ואחרים (עורכים)‪ ,‬נטיעות לדוד‪ :‬ספר היובל לדוד הלבני‪ ,‬ירושלים‬
‫תשס"ה‪ ,‬עמ' עא‪-‬פא‪.‬‬
‫אחת התעלומות בחקר הדפוס העברי היא השאלה מהו הדפוס הראשון של מדרש חמש מגילות‪ .‬שני עותקים זהים כמעט‬
‫לחלוטין של מדרשי המגילות הודפסו (על פי הכיתוב בשערי הספרים)‪ ,‬האחד בפיזרו שבאיטליה בשנת רע"ט (‪ ,)1519‬והשני‬
‫בקושטא שבתורכיה בשנת ר"פ (‪ .)1520‬מקובל היה לציין את דפוס פיזרו כדפוס הראשון‪ .‬אולם‪ ,‬לא סביר שבהפרש של שנה‬
‫אחת בלבד‪ ,‬בתנאי הדפוס של תחילת המאה ה‪ ,16-‬מדפיס בתורכיה ידפיס מחדש ספר רחב ממדים‪ ,‬שאך יצא מן הדפוס‬
‫באיטליה‪ .‬מ"ב לרנר השווה את שני הדפוסים‪ ,‬גילה כי קיימת תלות ברורה בין דפוס פיזרו לדפוס קושטא‪ ,‬והגיע למסקנה כי‬
‫דפוס קושטא הוא למעשה הדפוס הראשון‪ .‬ככל הנראה‪ ,‬דפוס קושטא עצמו‪ ,‬נדפס לראשונה כבר בשנת ‪( 1514‬ולא בשנת‬
‫‪ ,)1520‬עותק ממנו הועבר לפיזרו ושם הוא הודפס מחדש בשנת ‪ .1519‬ראה‪ :‬מ"ב לרנר‪' ,‬הדפוס הראשון של "מדרש חמש‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫דפוס ראשון‪ :‬מדרש חמש מגילות‪ ,‬קושטא ר"פ‪.‬‬
‫מדרש חמש מגילות‪ ,‬פיזרו רע"ט‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ונציה ש"ה‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬וילנה תר"ג‪-‬תר"ה‪ ,‬תרמ"ה (דפוס צילום ירושלים תשמ"ח)‪.‬‬
‫מדרש רבה‪ ,‬ורשה תר"י‪ ,‬תרפ"ד (דפוס צילום ירושלים תשל"ז)‪.‬‬
‫מדרש רבה שיר השירים‪ :‬מדרש חזית‪ ,‬ש' דונסקי (מהדיר)‪ ,‬ירושלים תש"ם‪.‬‬
‫מדרש רבה המבואר‪ ,‬ירושלים תשמ"ג‪-‬תשנ"ט‪.‬‬
‫‪S.T. Lachs, A critical Edition of canticles Rabbah: Chapter One, Edited on the Basis of Three Manuscripts‬‬
‫‪and Early Editions, A thesis submitted in partial fulfillment of the requirements for the Degree of‬‬
‫‪Doctor of Philosophy, The Dropsie College for Hebrew and Cognate Learning, Philadelphia 1958.‬‬
‫‪L.F. Girón-Blanc, ‘Cantar de los Cantares Rabbâ’ 4, 7-8 – Edición Crítica’, Sefarad 52, 1992, pp. 103-112.‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫א"א אורבך‪' ,‬דרשות חז"ל ופירושי אוריגינס לשיר השירים והויכוח היהודי נוצרי'‪ ,‬תרביץ ל‪ ,‬תשכ"א‪ ,‬עמ' ‪.148-170‬‬
‫ד' בויארין‪' ,‬שני מבואות למדרש שיר השירים'‪ ,‬תרביץ נו‪ ,‬תשמ"ז‪ ,‬עמ' ‪.479-500‬‬
‫ש' דונסקי‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש רבה שיר השירים‪ :‬מדרש חזית‪ ,‬מהד' דונסקי‪ ,‬ירושלים תש"ם‪ ,‬עמ' ‪.5-30‬‬
‫י' היינמן‪ ,‬דרכי האגדה‪ ,‬ירושלים תש"י‪.‬‬
‫א"ה וייס‪ ,‬דור דור ודורשיו ג‪ ,‬ניו יורק תרפ"ד‪.‬‬
‫‬‫ל' חירון‪-‬בלנק‪' ,‬תיאור ראשוני של לשון מדרש שיר השירים רבה ודוגמת מהדורתו'‪ ,‬בתוך‪ :‬מ' בר אשר (עורך)‪,‬‬
‫מחקרים בלשון ד‪ :‬מחקרים לזכרו של רפאל קוטשר‪ ,‬ירושלים תש"ן‪ ,‬עמ' ‪.129-160‬‬
‫ש' ליברמן‪' ,‬משנת שיר השירים'‪ ,‬בתוך‪G.G. Scholem, Jewish Gnosticism, Merkabah Mysticism and :‬‬
‫‪.Talmudic Tradition, New York 1965, App. D., pp. 118-126‬‬
‫י' פרנקל‪ ,‬מדרש ואגדה‪ ,‬יחידה ג‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תל אביב תשנ"ג‪.‬‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד‪.‬‬
‫ת' קדרי‪" ' ,‬תוכו רצוף אהבה"‪ :‬על התורה כרעיה בדרשות תנאים לשיר השירים'‪ ,‬תרביץ עא‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪391-404‬‬
‫= קדרי‪ ,‬התורה‪.‬‬
‫הנ"ל‪ ,‬למלאכת העריכה במדרש שיר השירים רבה‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר דוקטור לפילוסופיה‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬ירושלים תשס"ד = קדרי‪ ,‬העריכה‪.‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Song of Songs Rabbah’, Encyclopaedia Judaica 19, Detroit 2007, p. 20.‬‬
‫‪S.T. Lachs, ‘Prolegomena to Canticles Rabba’, JQR 55, 1965, pp. 235-255.‬‬
‫‪B. Rapp-de Lange, ‘The love of Torah: Solomon projected into the world of R. Aqiba in the Song of Songs‬‬
‫‪Rabbah’, Recycling Biblical Figures, Leiden 1999, pp. 272-291.‬‬
‫‪H.E. Steller, ‘Preliminary remarks to a new edition of “Shir Hashirim Rabbah”’ , in: G. Sed-Rajna (ed.),‬‬
‫‪Rashi 1040-1990: hommage à Ephraïm E. Urbach, Congrès européen des Etudes juives, Paris 1993,‬‬
‫‪pp. 301-311.‬‬
‫‪H.L. Strack and G. Stemberger, Introduction to the Talmud and Midrash, Edinburgh 1991.‬‬
‫ג‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ח' גולדברג‪ ,‬דרשות תנאים לשיר השירים‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ"ז‪.‬‬
‫ש' הכהן‪' ,‬ימי שיבת ציון על פי מדרשי שיר השירים'‪ ,‬בתוך‪ :‬י"א מובשוביץ (עורך)‪ ,‬קובץ מאמרים ומחקרים בתורה‬
‫ובמדעי היהדות לזכרו של הרב משה חיים קצנלנבוגן‪ ,‬ירושלים תשס"א‪ ,‬עמ' פב‪-‬קכז‪.‬‬
‫מגילות"‪ :‬עיונים בדרכי פעולתם של המדפיסים העבריים בקושטא ובפיזרו'‪ ,‬בתוך‪ :‬צ' מלאכי (עורך)‪ ,‬יד להימן‪ :‬קובץ מאמרים‬
‫לזכר א"מ הברמן‪ ,‬לוד תשמ"ד‪ ,‬עמ' ‪ ;289-311‬י' פרנקל‪ ,‬מדרש ואגדה‪ ,‬יחידה ג‪ ,‬האוניברסיטה הפתוחה‪ ,‬תל אביב ‪ ,1993‬עמ'‬
‫‪.804-805‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ת' קדרי‪" ' ,‬חזית איש מהיר במלאכתו"‪ :‬לשאלת מקוריותן של הפתיחתאות שבראש מדרש שיר השירים רבה'‪ ,‬תרביץ‬
‫עא‪ ,‬א‪-‬ב‪ ,‬תשס"ו‪ ,‬עמ' ‪.155-174‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature‬‬
‫‪of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-229.‬‬
‫ביבליוגרפיה שיר השירים זוטא‬
‫ד‪ .‬ממהדורות המדרש‬
‫מדרש זוטא‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬ברלין תרנ"ד‪.‬‬
‫'פרקי שיר השירים זוטא'‪ ,‬בתוך‪ :‬צ"מ רבינוביץ (עורך)‪ ,‬גנזי מדרש‪ ,‬תל אביב תשל"ז‪ ,‬עמ' ‪.250-295‬‬
‫‪Agadath Shir ha-Shirim, S. Schechter (ed.), Cambridge 1896.‬‬
‫ה‪ .‬מחקרים‬
‫ש' בובר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש זוטא‪ ,‬מהד' ש' בובר‪ ,‬ברלין תרנ"ד‪ ,‬עמ' ‪.2-14‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Midrashim, Smaller’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, pp. 187-188.‬‬
‫ו‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫ב' אליצור‪ ,‬שבעים שמות‪ :‬מדרש שבעים שמות הקב"ה וכנגדם שבעים שמות ישראל‪ ,‬ירושלים והתורה על פי שיר‬
‫השירים זוטא‪ ,‬ירושלים תשנ"ח‪.‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.), The Literature‬‬
‫‪of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-230.‬‬
‫ביבליוגרפיה מדרש שיר השירים‬
‫ז‪ .‬ממהדורות המדרש‬
‫מדרש שיר השירים‪ ,‬מהד' א' גרינהוט‪ ,‬ירושלים תרנ"ז‪.‬‬
‫מדרש שיר השירים על פי כתב‪-‬יד ישן מתוך הגניזה שבקהיר‪ ,‬מהד' י"ח ורטהימר‪ ,‬ירושלים תשל"א‪.‬‬
‫ח‪ .‬מחקרים‬
‫א' גרינהוט‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש שיר השירים‪ ,‬מהד' א' גרינהוט‪ ,‬ירושלים תרנ"ז‪ ,‬עמ'‬
‫‪.5-21‬‬
‫‬‫י"ח ורטהימר‪' ,‬מבוא'‪ ,‬בתוך‪ :‬מדרש שיר השירים על פי כתב יד ישן מתוך הגניזה שבקהיר‪ ,‬מהד' י"ח ורטהימר‪,‬‬
‫ירושלים תשל"א‪ ,‬עמ' ‪.11-23‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Midrashim, Smaller’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, pp. 187-188.‬‬
‫ט‪ .‬לקריאה נוספת‬
‫מ"ב לרנר‪" ' ,‬מדרש שיר השירים"‪ ,‬מהדורה חדשה מאת הרב י‪.‬ח‪ .‬ורטהימר'‪ ,‬קרית ספר מח‪ ,‬תשל"ג‪ ,‬עמ' ‪.543-549‬‬
‫הנ"ל‪' ,‬למקורה של מובאה ועיונים במדרש שיר השירים'‪ ,‬תרביץ נב‪ ,‬ד‪ ,‬תשמ"ג‪ ,‬עמ'‬
‫‪.581-590‬‬
‫א' פלטיאל‪' ,‬ברית עם ארחומו במדרש שיר השירים'‪ ,‬סידרא טו‪ ,‬תשנ"ט‪ ,‬עמ' ‪.119-138‬‬
‫‪M.B. Lerner, ‘The Work of Aggadic Midrash and the Esther Midrashim’, in: S. Safrai (ed.),‬‬
‫‪The Literature of the Sages II, Assen 2006, pp. 133-230.‬‬