‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫תשובת יונה הנביא‬
‫מדרש תשובת יונה הנביא הוא מדרש קצר לסיפור יונה הנביא‪ ,‬בסגנון המקרא המשוכתב‪ ,‬כלומר‪ ,‬יצירה המספרת‬
‫מחדש את הסיפור המקראי ומרחיבה אותו‪ ,‬תוך שימוש במסורות חוץ מקראיות‪.‬‬
‫המדרש היה חיבור עצמאי‪ ,‬שהכיל מסורות ייחודיות שלא ידועות מחיבורים אחרים בספרות המדרש‪ .‬אולם‪,‬‬
‫חלקים ממנו שולבו בילקוטים שונים‪ ,‬דוגמת ילקוט שמעוני‪ .‬שילובו המקוטע של המדרש בילקוטים תרם לאיבוד‬
‫זהותו וייחודו של המדרש‪ 1.‬חוקרים אשר דנו במדרש סברו‪ ,‬כי זהו ילקוט לספר יונה מתוך חיבורים שונים‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫התלמוד הבבלי‪ ,‬פרקי דרבי אליעזר וספר הזוהר‪ 2.‬אולם‪ ,‬ת' קדרי הוציאה לאור מהדורה ביקורתית של המדרש‪,‬‬
‫לראשונה על פי כתב יד מלא ורציף‪ 3,‬אשר לא מערב קטעים מחיבורים אחרים‪ .‬כתב יד זה מעיד כי תשובת יונה הנביא‬
‫הוא אכן חיבור עצמאי‪.‬‬
‫שם המדרש ולשונו‬
‫המדרש כונה בשמות שונים בכתבי היד ובדפוסים‪' :‬תשובת יונה הנביא'‪' 4,‬מדרש יונה וקצה נינוה'‪' 5,‬מדרש יונה ויונה‬
‫במעי הדגה'‪ .‬לשונו של המדרש היא עברית‪ ,‬ללא ארמית כלל וללא מילים מלשונות זרות‪.‬‬
‫זמן המדרש‬
‫מ"ד הר ציין כי המדרש נערך לא לפני סוף המאה השמינית‪ ,‬בין השאר מכיוון שחיבור זה מסתמך על פרקי דרבי‬
‫אליעזר‪ ,‬שנערך ככל הנראה במאה השמינית‪ 6.‬לדעת קדרי‪ ,‬זמן עריכת המדרש המקורי (לפני ששולב בילקוטים‬
‫שונים) הוא בין המאה התשיעית למאה ה‪ .11-‬התאריך המוקדם ביותר לעריכת המדרש הוא במאה התשיעית‪,‬‬
‫בעקבות השערתה כי מדרש תשובת יונה הנביא מתפלמס עם החיבור פרקי דרבי אליעזר‪ .‬התאריך המאוחר ביותר‬
‫לעריכת המדרש לפי קדרי הוא במאה ה‪ ,11-‬משום שרש"י עשה שימוש במסורות מתוך המדרש ושיקע בפירושו‬
‫ביטויים ייחודיים מתוך המדרש‪ .‬סימוכין להשערה כי המדרש נערך בתקופת זמן זו מוצאת קדרי בסגנון התנחומאי‬
‫של מדרש‪ 7,‬בשייכותו לסוגה של המקרא המשוכתב‪ 8,‬ובהדים למסורות דומות לאלו המופיעות במדרש‪ ,‬בכתבי‬
‫פרשנים קראיים ואסלאמיים בני המאות התשיעית והעשירית‪9.‬‬
‫מבנה המדרש ותכניו‬
‫כאמור‪ ,‬מדרש תשובת יונה הנביא מספר את סיפור יונה המקראי מחדש‪ .‬המדרש עוקב אחר סדר האירועים המקראי‪,‬‬
‫ומופיעים בו פסוקים בודדים על מנת להדק את הקשר בין המדרש לבין הסיפור המקראי‪ .‬כדרכם של המדרשים‬
‫המספרים מחדש את הסיפור המקראי‪ ,‬אין במדרש פרשנות פסוקים‪ ,‬ודרשות פסוקים מופיעות בו בצורה עקיפה‬
‫בלבד‪ .‬לדוגמה‪ :‬במדרש מסופר כי יונה נבלע על ידי דג זכר‪ ,‬לאחר מכן הדג פלט את יונה‪ ,‬ויונה נבלע בידי דגה נקבה‪,‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫גורם נוסף שתרם לבלבול ביחס למדרש הוא העובדה שהוא הופיע בוורסיות שונות תחת שמות שונים‪.‬‬
‫כך למשל סברו י"ל צונץ וא' ילינק‪ ,‬אולם‪ ,‬ח' אלבק בהשלמותיו לי"ל צונץ (הדרשות) ציין כי לדעתו בבסיס החיבורים השונים‬
‫של מדרש יונה עומד חיבור אחד בלבד‪ ,‬והוורסיות השונות הנן חילופי נוסח ולא מקבילות ספרותיות‪.‬‬
‫כתב יד ורשה ‪.258/12‬‬
‫בכתב יד ורשה‪ ,‬ראה בהערה הקודמת‪ .‬בחרתי להשתמש בשם זה בעקבות קדרי‪.‬‬
‫משמעות המילה קצ'ה בערבית הוא מעשה‪.‬‬
‫ראה במבוא לפרקי דרבי אליעזר‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בצורת הפתיחה האופיינית לספרות התנחומא "יתברך וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים"‪ ,‬בביטוי "מכאן אמרו‬
‫חכמים"‪ ,‬בשימוש בעברית במקום בארמית ועוד‪.‬‬
‫א' שנאן ציין‪ ,‬שסוגת המקרא המשוכתב מופיעה ביחידות קטנות וקטועות בלבד בספרות חז"ל הקדומה‪ ,‬אך החל מראשית ימי‬
‫הביניים סוגת המקרא המשוכתב מתחילה להקיף יצירות שלמות בשפה העברית‪.‬‬
‫למשל – בכתבי יפת בן עלי‪ ,‬פרשן קראי מהמאה השישית ובכתבי אלטברי במסורת החד'ית האסלאמית במאות התשיעית‬
‫והעשירית‪.‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫ואחר כך הדגה ובתוכה יונה נבלעו בידי דג זכר נוסף‪ .‬הרחבה סיפורית זו באה לדרוש את החילוף מלשון זכר ללשון‬
‫נקבה בפסוקים‪" :‬וימן ה' דג גדול" (יונה ב'‪ ,‬א)‪" ,‬ויתפלל יונה‪ ...‬ממעי הדגה" (שם‪ ,‬ב)‪" ,‬ויאמר ה' לדג ויקא את‬
‫יונה‪( "...‬שם‪ ,‬יא)‪.‬‬
‫למרות שהמדרש עוקב אחר הסיפור המקראי‪ ,‬בעל המדרש בחר להתעלם מחלקים מסוימים בעלילה‪ ,‬ולהתמקד‬
‫בחלקים אחרים‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬סיפור יונה בספינה לא מופיע כלל במדרש‪ ,‬אך תיאור יונה במעי הדג ותיאור העיר נינווה‬
‫מורחבים מאוד‪.‬‬
‫קדרי בחנה את מקורותיו של המדרש וציינה‪ ,‬כי ניכר שמחבר המדרש הכיר‬
‫את ספרות חז"ל‪ ,‬אולם מכיוון שהחומרים במדרש עברו עיבוד ושכתוב‪ ,‬לא‬
‫ניתן להצביע על קשר חד‪-‬משמעי בין המדרש לחיבורים קודמים‪ .‬הקשרים המופיעים במדרש עם ספרות חז"ל הם‬
‫קרבה בביטויים ובמאמרים‪ 10,‬וכן במסורות סיפוריות משותפות‪ 11.‬עם זאת יש במדרש גם מסורות ייחודיות שאינן‬
‫ידועות ממקור אחר‪ ,‬לדוגמה‪ :‬בגדיו ושערותיו של יונה נשרפו מהשהות בבטן הדגה‪ ,‬תיאור מספר העלים של‬
‫הקיקיון‪ ,‬גודלם של העלים‪ ,‬מספר האנשים שיכולים היו לשבת בצלו‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ת' קדרי מציינת כי מבין הנושאים הרבים העולים במדרש‪ ,‬ישנם מספר נושאים מרכזיים‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מידותיו של הקב"ה – בתחילת המדרש יונה נפגש עם מידת הדין של הקב"ה‪ ,‬בעקבות החזרה בתשובה של אנשי‬
‫נינווה יונה מתוודע למידת הרחמים של הקב"ה‪ ,‬ובסוף המדרש‪ ,‬לאחר מעשה הקיקיון‪ ,‬יונה מבין שגם מידת הדין‬
‫וגם מידת הרחמים חשובות להנהגת העולם‪.‬‬
‫התשובה – נושא התשובה‪ ,‬כפי שמעיד שם המדרש‪ ,‬תופס בו מקום משמעותי‪ .‬המדרש מתאר שני תהליכים של‬
‫חזרה בתשובה‪ .‬תהליך תשובתו של יונה‪ ,‬המאופיין בעיקר בממד הרוחני ומלווה בשלוש תפילות המופיעות‬
‫במדרש; ותהליך תשובתם של אנשי נינווה‪ ,‬המאופיין בעיקר בממד המעשי‪ ,‬ובהתרחקות דקדקנית וקיצונית‬
‫ממעשי חטא‪ .‬תשובתם מתוארת כדגם אידאלי לחזרה בתשובה‪.‬‬
‫דמותו של הנביא – המדרש מתאר את יונה באופן מחמיר וקפדני‪ ,‬ללא ניסיון להגן עליו או לתרץ את מעשה‬
‫הבריחה שלו משליחותו‪ .‬אך יחד עם זאת‪ ,‬המדרש מתאר את תהליך השינוי שהתרחש ביונה‪ ,‬ומסתיים בתפילת‬
‫יונה המודה לה' על הסליחה לאנשי נינווה‪.‬‬
‫היחס לגויים – לאורך המדרש אנשי נינווה מוצגים באור חיובי‪ ,‬ותשובתם מתוארת כתשובה אמתית וכנה‪ .‬יחס‬
‫זה במדרש תשובת יונה הנביא הוא יוצא דופן ביחס לספרות המדרש הקודמת‪ ,‬שתיארה את תשובת אנשי נינווה‬
‫כתשובה של רמייה‪12.‬‬
‫מהדורה ביקורתית‪13‬‬
‫ת' קדרי התקינה מהדורה ביקורתית של המדרש בשיטה הדיפלומטית במסגרת עבודת מוסמך שחיברה על המדרש‬
‫בירושלים בשנת ‪ .1997‬המהדורה המבוססת על שלושה כתבי יד ושני דפוסים והיא כוללת מבוא‪ ,‬מדור חילופי נוסח‪,‬‬
‫מקבילות ופירושים‪ .‬המהדורה פורסמה שוב בקובץ על יד בשנת ‪.2002‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫א‪ .‬ממהדורות המדרש‬
‫דפוס ראשון‪ :‬מדרש יונה עם סבוב ר' פתחיה‪ ,‬פראג ‪.1595‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫לדוגמה‪ :‬בתחילת המדרש‪ ,‬במשל המתאר את בריחת יונה משליחותו כבריחה של מינקת מתפקידה להניק את בן המלך‪ ,‬כתוב‬
‫במדרש "כיון שראה המלך שברחה כתב איגרת לתופסה ולחבשה בבית האיסורים והורידה לבור שיש בו מים ונחשים ועקרבים"‬
‫(ת' קדרי‪' ,‬תשובת יונה הנביא'‪ ,‬קובץ על יד טז‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪ .73‬תיאור הבור מזכיר את תיאור הבור שאליו זרקו האחים את‬
‫יוסף‪ ,‬כפי שמופיע בבראשית רבה פרשה ד טז‪ ,‬מהד' תיאודור‪-‬אלבק עמ' ‪.1020‬‬
‫לדוגמה‪ :‬התיאור המפורט במדרש של העיר נינווה הכוללת שווקים‪ ,‬שקקים‪ ,‬רחובות‪ ,‬מבואות‪ ,‬בתים‪ ,‬חצרות‪ ,‬גיבורים וילדים‪,‬‬
‫מקביל לתיאור העיר ירושלים כפי שמופיע במדרש איכה רבה פרשה א א‪ ,‬מהד' בובר עמ' ‪.43-44‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬המגמה להמעיט בכנותה של תשובת אנשי נינווה בספרות המדרש הקודמת נבעה מכך שהכנסייה הנוצרית ייחסה‬
‫חשיבות גדולה לתשובת אנשי ניווה‪ .‬ראה‪ :‬א"א אורבך‪ ,‬מעולמם של חכמים – קובץ מחקרים‪ ,‬ירושלים תשמ"ח‪ ,‬עמ' ‪.556-559‬‬
‫על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל‪ ,‬הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת‪..‬‬
‫*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל‬
‫א' ילינק (עורך)‪ ,‬בית המדרש א‪ ,‬לייפציג תרי"ג (דפוס צילום ירושלים ‪.)1938‬‬
‫אגדת אגדות – קובץ מדרשים קטנים‪ ,‬מהד' ח"מ הורוביץ‪ ,‬ברלין תרמ"א (דפוס צילום ירושלים תשכ"ז)‪.‬‬
‫ת' קדרי‪' ,‬מדרש תשובת יונה הנביא'‪ ,‬קובץ על יד טז‪ ,‬תשס"ב‪ ,‬עמ' ‪.67-84‬‬
‫ב‪ .‬מחקרים‬
‫י"ל צונץ‪ ,‬הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית‪ ,‬נערך והושלם על ידי ח' אלבק‪ ,‬ירושלים תשי"ד = צונץ‪,‬‬
‫הדרשות‪.‬‬
‫ת' קדרי‪ ,‬תשובת יונה הנביא‪ :‬מבוא‪ ,‬מהדורת טקסט ודיון‪ ,‬עבודה לשם קבלת התואר מוסמך‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪,‬‬
‫ירושלים תשנ"ז‪.‬‬
‫א' שנאן‪' ,‬דברי הימים של משה רבינו'‪ ,‬הספרות ‪ ,1977 ,24‬עמ' ‪.100-116‬‬
‫‪M.D. Herr, ‘Midrashim, Smaller’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, pp. 187-190.‬‬