*** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל תשובת יונה הנביא מדרש תשובת יונה הנביא הוא מדרש קצר לסיפור יונה הנביא ,בסגנון המקרא המשוכתב ,כלומר ,יצירה המספרת מחדש את הסיפור המקראי ומרחיבה אותו ,תוך שימוש במסורות חוץ מקראיות. המדרש היה חיבור עצמאי ,שהכיל מסורות ייחודיות שלא ידועות מחיבורים אחרים בספרות המדרש .אולם, חלקים ממנו שולבו בילקוטים שונים ,דוגמת ילקוט שמעוני .שילובו המקוטע של המדרש בילקוטים תרם לאיבוד זהותו וייחודו של המדרש 1.חוקרים אשר דנו במדרש סברו ,כי זהו ילקוט לספר יונה מתוך חיבורים שונים ,כגון: התלמוד הבבלי ,פרקי דרבי אליעזר וספר הזוהר 2.אולם ,ת' קדרי הוציאה לאור מהדורה ביקורתית של המדרש, לראשונה על פי כתב יד מלא ורציף 3,אשר לא מערב קטעים מחיבורים אחרים .כתב יד זה מעיד כי תשובת יונה הנביא הוא אכן חיבור עצמאי. שם המדרש ולשונו המדרש כונה בשמות שונים בכתבי היד ובדפוסים' :תשובת יונה הנביא'' 4,מדרש יונה וקצה נינוה'' 5,מדרש יונה ויונה במעי הדגה' .לשונו של המדרש היא עברית ,ללא ארמית כלל וללא מילים מלשונות זרות. זמן המדרש מ"ד הר ציין כי המדרש נערך לא לפני סוף המאה השמינית ,בין השאר מכיוון שחיבור זה מסתמך על פרקי דרבי אליעזר ,שנערך ככל הנראה במאה השמינית 6.לדעת קדרי ,זמן עריכת המדרש המקורי (לפני ששולב בילקוטים שונים) הוא בין המאה התשיעית למאה ה .11-התאריך המוקדם ביותר לעריכת המדרש הוא במאה התשיעית, בעקבות השערתה כי מדרש תשובת יונה הנביא מתפלמס עם החיבור פרקי דרבי אליעזר .התאריך המאוחר ביותר לעריכת המדרש לפי קדרי הוא במאה ה ,11-משום שרש"י עשה שימוש במסורות מתוך המדרש ושיקע בפירושו ביטויים ייחודיים מתוך המדרש .סימוכין להשערה כי המדרש נערך בתקופת זמן זו מוצאת קדרי בסגנון התנחומאי של מדרש 7,בשייכותו לסוגה של המקרא המשוכתב 8,ובהדים למסורות דומות לאלו המופיעות במדרש ,בכתבי פרשנים קראיים ואסלאמיים בני המאות התשיעית והעשירית9. מבנה המדרש ותכניו כאמור ,מדרש תשובת יונה הנביא מספר את סיפור יונה המקראי מחדש .המדרש עוקב אחר סדר האירועים המקראי, ומופיעים בו פסוקים בודדים על מנת להדק את הקשר בין המדרש לבין הסיפור המקראי .כדרכם של המדרשים המספרים מחדש את הסיפור המקראי ,אין במדרש פרשנות פסוקים ,ודרשות פסוקים מופיעות בו בצורה עקיפה בלבד .לדוגמה :במדרש מסופר כי יונה נבלע על ידי דג זכר ,לאחר מכן הדג פלט את יונה ,ויונה נבלע בידי דגה נקבה, .1 .2 .3 .4 .5 .6 .7 .8 .9 גורם נוסף שתרם לבלבול ביחס למדרש הוא העובדה שהוא הופיע בוורסיות שונות תחת שמות שונים. כך למשל סברו י"ל צונץ וא' ילינק ,אולם ,ח' אלבק בהשלמותיו לי"ל צונץ (הדרשות) ציין כי לדעתו בבסיס החיבורים השונים של מדרש יונה עומד חיבור אחד בלבד ,והוורסיות השונות הנן חילופי נוסח ולא מקבילות ספרותיות. כתב יד ורשה .258/12 בכתב יד ורשה ,ראה בהערה הקודמת .בחרתי להשתמש בשם זה בעקבות קדרי. משמעות המילה קצ'ה בערבית הוא מעשה. ראה במבוא לפרקי דרבי אליעזר. לדוגמה :בצורת הפתיחה האופיינית לספרות התנחומא "יתברך וישתבח שמו של מלך מלכי המלכים" ,בביטוי "מכאן אמרו חכמים" ,בשימוש בעברית במקום בארמית ועוד. א' שנאן ציין ,שסוגת המקרא המשוכתב מופיעה ביחידות קטנות וקטועות בלבד בספרות חז"ל הקדומה ,אך החל מראשית ימי הביניים סוגת המקרא המשוכתב מתחילה להקיף יצירות שלמות בשפה העברית. למשל – בכתבי יפת בן עלי ,פרשן קראי מהמאה השישית ובכתבי אלטברי במסורת החד'ית האסלאמית במאות התשיעית והעשירית. *** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל ואחר כך הדגה ובתוכה יונה נבלעו בידי דג זכר נוסף .הרחבה סיפורית זו באה לדרוש את החילוף מלשון זכר ללשון נקבה בפסוקים" :וימן ה' דג גדול" (יונה ב' ,א)" ,ויתפלל יונה ...ממעי הדגה" (שם ,ב)" ,ויאמר ה' לדג ויקא את יונה( "...שם ,יא). למרות שהמדרש עוקב אחר הסיפור המקראי ,בעל המדרש בחר להתעלם מחלקים מסוימים בעלילה ,ולהתמקד בחלקים אחרים .כך ,למשל ,סיפור יונה בספינה לא מופיע כלל במדרש ,אך תיאור יונה במעי הדג ותיאור העיר נינווה מורחבים מאוד. קדרי בחנה את מקורותיו של המדרש וציינה ,כי ניכר שמחבר המדרש הכיר את ספרות חז"ל ,אולם מכיוון שהחומרים במדרש עברו עיבוד ושכתוב ,לא ניתן להצביע על קשר חד-משמעי בין המדרש לחיבורים קודמים .הקשרים המופיעים במדרש עם ספרות חז"ל הם קרבה בביטויים ובמאמרים 10,וכן במסורות סיפוריות משותפות 11.עם זאת יש במדרש גם מסורות ייחודיות שאינן ידועות ממקור אחר ,לדוגמה :בגדיו ושערותיו של יונה נשרפו מהשהות בבטן הדגה ,תיאור מספר העלים של הקיקיון ,גודלם של העלים ,מספר האנשים שיכולים היו לשבת בצלו ,ועוד. ת' קדרי מציינת כי מבין הנושאים הרבים העולים במדרש ,ישנם מספר נושאים מרכזיים ,לדוגמה: א. ב. ג. ד. מידותיו של הקב"ה – בתחילת המדרש יונה נפגש עם מידת הדין של הקב"ה ,בעקבות החזרה בתשובה של אנשי נינווה יונה מתוודע למידת הרחמים של הקב"ה ,ובסוף המדרש ,לאחר מעשה הקיקיון ,יונה מבין שגם מידת הדין וגם מידת הרחמים חשובות להנהגת העולם. התשובה – נושא התשובה ,כפי שמעיד שם המדרש ,תופס בו מקום משמעותי .המדרש מתאר שני תהליכים של חזרה בתשובה .תהליך תשובתו של יונה ,המאופיין בעיקר בממד הרוחני ומלווה בשלוש תפילות המופיעות במדרש; ותהליך תשובתם של אנשי נינווה ,המאופיין בעיקר בממד המעשי ,ובהתרחקות דקדקנית וקיצונית ממעשי חטא .תשובתם מתוארת כדגם אידאלי לחזרה בתשובה. דמותו של הנביא – המדרש מתאר את יונה באופן מחמיר וקפדני ,ללא ניסיון להגן עליו או לתרץ את מעשה הבריחה שלו משליחותו .אך יחד עם זאת ,המדרש מתאר את תהליך השינוי שהתרחש ביונה ,ומסתיים בתפילת יונה המודה לה' על הסליחה לאנשי נינווה. היחס לגויים – לאורך המדרש אנשי נינווה מוצגים באור חיובי ,ותשובתם מתוארת כתשובה אמתית וכנה .יחס זה במדרש תשובת יונה הנביא הוא יוצא דופן ביחס לספרות המדרש הקודמת ,שתיארה את תשובת אנשי נינווה כתשובה של רמייה12. מהדורה ביקורתית13 ת' קדרי התקינה מהדורה ביקורתית של המדרש בשיטה הדיפלומטית במסגרת עבודת מוסמך שחיברה על המדרש בירושלים בשנת .1997המהדורה המבוססת על שלושה כתבי יד ושני דפוסים והיא כוללת מבוא ,מדור חילופי נוסח, מקבילות ופירושים .המהדורה פורסמה שוב בקובץ על יד בשנת .2002 ביבליוגרפיה א .ממהדורות המדרש דפוס ראשון :מדרש יונה עם סבוב ר' פתחיה ,פראג .1595 .10 .11 .12 .13 לדוגמה :בתחילת המדרש ,במשל המתאר את בריחת יונה משליחותו כבריחה של מינקת מתפקידה להניק את בן המלך ,כתוב במדרש "כיון שראה המלך שברחה כתב איגרת לתופסה ולחבשה בבית האיסורים והורידה לבור שיש בו מים ונחשים ועקרבים" (ת' קדרי' ,תשובת יונה הנביא' ,קובץ על יד טז ,תשס"ב ,עמ' .73תיאור הבור מזכיר את תיאור הבור שאליו זרקו האחים את יוסף ,כפי שמופיע בבראשית רבה פרשה ד טז ,מהד' תיאודור-אלבק עמ' .1020 לדוגמה :התיאור המפורט במדרש של העיר נינווה הכוללת שווקים ,שקקים ,רחובות ,מבואות ,בתים ,חצרות ,גיבורים וילדים, מקביל לתיאור העיר ירושלים כפי שמופיע במדרש איכה רבה פרשה א א ,מהד' בובר עמ' .43-44 ככל הנראה ,המגמה להמעיט בכנותה של תשובת אנשי נינווה בספרות המדרש הקודמת נבעה מכך שהכנסייה הנוצרית ייחסה חשיבות גדולה לתשובת אנשי ניווה .ראה :א"א אורבך ,מעולמם של חכמים – קובץ מחקרים ,ירושלים תשמ"ח ,עמ' .556-559 על סוגי מהדורות ראה במבוא למכילתא דרבי ישמעאל ,הערה שגיאה! הסימניה אינה מוגדרת.. *** טיוטה *** למקור המאמר ראה הספר מבוא למדרשים מאת ענת רייזל א' ילינק (עורך) ,בית המדרש א ,לייפציג תרי"ג (דפוס צילום ירושלים .)1938 אגדת אגדות – קובץ מדרשים קטנים ,מהד' ח"מ הורוביץ ,ברלין תרמ"א (דפוס צילום ירושלים תשכ"ז). ת' קדרי' ,מדרש תשובת יונה הנביא' ,קובץ על יד טז ,תשס"ב ,עמ' .67-84 ב .מחקרים י"ל צונץ ,הדרשות בישראל והשתלשלותן ההיסטורית ,נערך והושלם על ידי ח' אלבק ,ירושלים תשי"ד = צונץ, הדרשות. ת' קדרי ,תשובת יונה הנביא :מבוא ,מהדורת טקסט ודיון ,עבודה לשם קבלת התואר מוסמך ,האוניברסיטה העברית, ירושלים תשנ"ז. א' שנאן' ,דברי הימים של משה רבינו' ,הספרות ,1977 ,24עמ' .100-116 M.D. Herr, ‘Midrashim, Smaller’, Encyclopaedia Judaica 14, Detroit 2007, pp. 187-190.
© Copyright 2024