? למה משחק
למה משחק? סיכום ועריכה :יהודית לרנר מובילת תקשוב בפסג"ה. קוראת ומשתפת -משחק בהוראה? בוודאי ,משחק בהוראה! לא מתוך אונס ילמד הנער אלא מתוך משחק" (אפלטון) המשחק מלווה את האדם בשלבי חייו בכל גיל ,מקום וחברה .האדם משחק לשם פעילות המשחק עצמה והמשחק מהווה את אחת הדרכים הטבעיות לפעילות מהנה ,ללמידה ,לפיתוח הסקרנות והדמיון ולפיתוח כישורים חברתיים ומיומנויות .המשחק מוביל לשיתוף פעולה ,ליצירה ועמידה באתגרים אינטלקטואליים ופיזיים ותורם לפיתוח ההנעה העצמית ,ליכולת התמודדות עם כשלון ולטיפוח ערכים .נמצא כי ילדים המשחקים במשחקי מחשב חושבים מהר יותר וקואורדינציות עין –יד שלהם השתפרה .כיום יש הסוברים שניתן להחליף את חלק מספרי הלימוד במשחקים לימודיים והשימוש במשחק גם במקום מצגות מתרחב .אין דבר רציני יותר ממשחק ,המשחק מכשיר את הילדים והנוער לחיים במאה ה.12- המשחק משוחרר ממטלות ומאילוצים ,מתקיים בתוך מסגרת של כללים המאפשר לאלה הלוקחים בה חלק, להסתכן עד אובדן שליטה ,להעז ,לאתגר את עצמם מבלי לחשוש מן התוצאות .המשחק מזמן התמודדות עד קצה גבול היכולת מבלי שיגרם נזק כלשהו לילד או לסביבה .חירות זו מעניקה את תחושת החדווה במשחק ומאפשרת ללומד ליזום ,לאלתר ,למלא תפקידים שונים ,ליצור פתרונות לבעיות ולהביא לידי ביטוי את ייחודו וכישוריו .מימד המזל במשחק מוסיף מתח ועניין ,מכהה את תחושת היריבות במשחק ,יוצר שוויון כוחות והזדמנויות שווה בין המשתתפים כך שתלמיד מתקשה יכול לגבור על תלמיד מצטיין ומשחרר מאחריות ממשית לתוצאות ולכישלונות. מיד לאחר סיום משחק ניתן להמשיך בפעילות המשחקית הבאה ולאתגר הבא .ההצלחה במשחקי מזל מעלה את הביטחון העצמי של הילד מפני שכשלון מתפרש כגורם מכשיל חיצוני .מימד התחרות מדרבן לחשיבה חופשית ויצירתית אודות המשימה ומוסיף מוטיבציה חיצונית ,ומאפשר התמודדות עם אתגרים ,הצלחה וכשלון בתנאים ידידותיים .לעיתים תחרות יכולה לאיים והחלפתה במשימה אישית או קבוצתית יכולה להוות מקור לסיפוק ולפיתוח מיומנויות חברתיות כמו שיתוף פעולה ,עבודת צוות וחלוקת אחריות. מאפייני פעילות משחקית הם רבים ואף מנוגדים ובאים לידי ביטוי במשחק בעוצמות ובהדגשות שונות בהתאם לאופי ורצון המשחקים .המאפיינים הבולטים הם :התמודדות על הישג אישי או זכייה קבוצתית ,שיתוף פעולה קבוצתי תוך הסכמה על כללים מוגדרים ושמירתם ,התחשבות בשותפים ולקיחת אחריות על מהלכים במשחק ,התמודדות עם כשלון והפסד בכבוד ,התמודדות עם מקריות המזל לעומת תכנון ואסטרטגיה ,בחירה חופשית של כיוון מהלכים ומרכיבים הלקוחים מהמציאות לעומת דמיון ויצירתיות. בזמן האחרון נבחנו היבטים של משחק מזוויות שונות :בתחום הרגשי ,המשחק מזמן חוויה רגשית משמעותית בפיתוח תקשורת תוך אישית ואמפתיה המגבירים הנעה פנימית והנאה התורמת ללמידה .בתחום החברתי המשחק מפתח תקשורת בין אישית להשגת האיזון בין הפרט לקבוצה ,לעבודת צוות טובה ,להפנמת נורמות וערכים חברתיים ולחיזוק האינטליגנציה החברתית שמהווה בסיס למיומנויות המאה ה .12-בתחום המוטורי המשחק מפעיל מוטוריקה עדינה וגסה החשובות ליצירת קשרים קוגניטיביים ושכלול הקואורדינציה והתנועה. בתחום השפתי המשחק מוביל לשכלול הדיאלוג והעשרת אוצר מילים ,בתחום הקוגניטיבי המשחק תורם לרכישת ידע וליצירת ידע חדש ,לפיתוח הדמיון היצירתיות וכושר ההמצאה ,החקרנות ,הביקורתיות ולרכישת הרגלי למידה .בתחום הבריאותי המשחק תורם לשיפור מצב הרוח. הדגש במשחק הוא באמצעים ולא במטרה ,בתהליך ולא בתוצר .למשחק יש תרומה התפתחותית משלו גם כאשר אין בו למידה .בתהליך של משחק משולבים סקרנות ,דמיון ותחושת משחק החיוניים מאוד ללמידה .בשונה ממבחנים וספרי לימוד ,המשחק מקושר עם כיף ומאפשר ניסוי וטעייה המעודדים לחקירה ,לשת"פ ,להחלפת רעיונות ,תרגול בשפיטה הגיונית ופתרון בעיות .המשחק מפתח ריכוז ,יצירה ,ערנות מחשבתית והגברת יכולת החשיבה המופשטת. יחד עם כל הנאמר מעלה ,יש להתייחס גם לחסרונות בשימוש במשחק כמו ההתמכרות למשחק ,שעות מסך מרובות וכן הקושי לשכנע ילדים לשחק במשחקים חינוכיים שהם פחות מגניבים ממשחקים שאינם לצורך למידה. בכל מקרה ,כדי שילדים יתפתחו בעזרת משחקים ,ההמלצה היא לקיים את שאר שיטות הלמידה במקביל למשחק. מטרות המשחק הלימודי נוגעות ישירות בתוכן האקדמי וברמת היקפו ,בכישורים ובמיומנויות החברתיות, מוטוריות ,קוגניטיביות שהילד ירכוש .המשחק הוא פלטפורמה מוגבלת מבחינת יכולתו לשאת תכנים ולכן יש להיזהר מעומס יתר בתכנים ושמירת רוח המשחק .שמירת הגבול בין משחק למציאות מתבצעת על ידי שמירת מסגרת הזמן של התחלה וסיום ,בחירה ללא כפייה בהשתתפות במשחק ,כללים ברורים ומוגדרים לרבות סיום וניצחון במשחק על ידי כלל אחד בלבד ושמירה על המרחב הפיזי של המשחק מוגדר .גם המשחק הלימודי צריך להיות מבוסס על כללים היוצרים עולמות בהם השחקנים הם משתתפים פעילים ,משתמשים בחשיבה אסטרטגית כדי למצוא מידע ,לבחור ,לפתור בעיות מורכבות ,לקבל משוב ולשקול את נקודת מבטם של האחרים. רצוי לעודד תלמידים ליצור משחק .תכנון ופיתוח משחקים על ידי תלמידים משקפים רמה גבוהה של למידה ואמצעי חלופי להערכה .בתכנון ,בפיתוח וביצירת משחק הילד פעיל בלמידתו ,מפתח יצירתיות ,לומד על דיוק בכללים ,קובע ומנסח הוראות משחק ,מתכנן ,חוקר ,פותר בעיות ,מנסח שאלות סגורות ,מפיק ,אוסף מידע ,מארגן אותו ,מעצבו תוך פיתוח החוש האסתטי שלו ,וקובע שיטות בקרה לקראת ניצחון .יצירת משחק על ידי התלמיד יוצרת תחושת מעורבות עמוקה ומטפחת את הדמיון והיצירתיות ואת יכולת שיתוף הפעולה ומעודדת לסקרנות. ביצירת משחק התלמיד מפעיל שיקולי דעת בעיצוב ובהפקה של המשחק ,מחליט מהו העיקרון המוביל בעיצובו, בשימוש בטקסט ובסימנים מוסכמים ,בשימוש בתמונות ,בתצלומים ובצבעים .התלמיד מחליט על מספר המשתתפים ,גילם ,על הוראות ברורות וממוקדות ,על מערכת כללים ותנאים לזכייה ,על המטרות הלימודיות ,על אופן התנהלות המשחק ,סוג המשוב ומידיות המשוב ,כמות המידע והמשאבים ליצירתו. השימוש בכלים דיגיטליים מאפשר יצירת משחקים על ידי שימוש במשחקים מוכנים ,שימוש במחוללים ליצירת משחק וגם כלים פתוחים ליצירת משחקים על פי עקרונות משחקיים (משחוק) .סוגי המשחק מגוונים ,החל ממשחקי מסלול ,התאמה ומיון ,אסטרטגיה ,לוח ( 211סולמות ונחשים) ,ממשיך במשחקים המבוססים על תבנית מבחן אמריקאי ,משחקי גלה את התמונה ,משחקי התאמה ,משחקים לשיפור שטף קריאה וכלה במשחקי יצירה, בניית עולמות חדשים ,יצירה ובניית אוואטרים למטרות שונות ,ועד למשחקים המבוססים על אינטראקציה חברתית תוך משחקי תפקידים או התמודדות עם בעיות אמיתיות .אמצעי המשחק בלמידה יכולים להיות מגוונים, החל ממשחק שולחני ,לוח קיר או לוח מצוייר בחצר ועד למחוללי משחק או תוכנות לבניית משחקים .נושא המשחק בהתאם לתוכן הנלמד .שילוב המשחק בלמידה יכול להתקיים במסגרות זמן גמישות :החל מפעילות הפוגה ,תרגול של דקות אחדות ועד לשיעור שלם ,הפסקה פעילה או פעילות שיא ועד ללמידה המשלבת את המשחק לאורך כל יום הלימודים ולאחריו .נשתמש במשחק לימודי כדי להקנות ידע אקדמי כמו תרגול וחזרה על חומר שנלמד ,פתיח/סיכום נושא/שיעור בדרך משחקית וחווייתית או כדי לפתח מיומנויות וכישורים כמו כישורי חיים ,שפה ,תקשורת וכישורים חברתיים .משחקים חברתיים או משחקי תפקידים המתוכננים היטב יכולים גם להניע תלמידים לקרוא. דוגמה לשילוב משחק בלימודי שפה: משחקי קלפים או משחקים מתוקשבים בעזרת מחוללים לבניית אוצר מילים ולפיתוח מיומנויות תקשורת ועמידה בכללים חברתיים כמו סבלנות והתמדה. משחקים ספורטיביים המסייעים להפגה במובן הרגשי ומניעים כמו חפש את המטמון בסביבות מגוונות או משחקי חצר או תחנות פעילות חידות ומשימות אתגר כמתודת הערכה .משחקים כמו מילה מסתתרת ,או פיענוח מקור מילה/מושג ומשמעותו. משחקי תפקידים וסימולציות כמו המחזת דילמות ,במקרה של שפה דילמות בהם התמודד אליעזר בן יהודה. משחקי מחשב המאפשרים למידת כללי לשון בהדרגה ,נדבך על נדבך כך שכל תובנה שנרכזה בשלב מוקדם משמשת בסיס להתמודדות עם האתגר הבא. ראו הדגם מטה: דוגמאות למחוללי משחקים דגיטלים ניתן למצוא ב -משחקים בחינוך – אריק בורן מקורות מידע: למידה באמצעות משחקים -חמוטל ארבל ושותפים משחק הוא חומר לימודי בתחפושת -שילוב משחק בלמידה – תמי יהושוע ופרופ' יחיאל פריש המשחק הלימודי-פיתוח ועיצוב ,מכללת בית ברל לקראת עידן המשחקים בחינוך – אהרון כהן – מס"ע למידה מבוססת משחקים מתוקשבים – תמונת מצב – 1122מס"ע מחקר -משחקי מחשב משפרם יכולת למידה – נטעלי גבירץ -מאקו נתיבים להוראה משמעותית-מניפת מודלים יישומיים להוראה משמעותית -המנהל הפדגוגי /שנת הלימודים תשע"ה.
© Copyright 2024