‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד‬
‫מהו חסיד?‬
‫מה ענו רבותינו נשיאינו על השאלה‪ :‬מהו חסיד?‬
‫גליון לט‬
‫שנה עשירית‬
‫חסיד מסור גם לפעולותיו של הרבי‬
‫בשיחה הקדושה סיפר אבי‪ ,‬שבשנת תרל"ו‪,‬‬
‫כשאמר הסבא אדמו"ר מוהר"ש המאמר הידוע‬
‫"מים רבים"‪ ,‬ישב הוא – אבי – עם הרב ר'‬
‫יעקב מרדכי בעזפאלאוו ודיברו ביניהם בעניני‬
‫עבודה‪ .‬בתוך כך התעוררה אצלם שאלה מהו‬
‫חסיד‪ .‬הרב רי"מ אמר שחסיד הוא זה שמסור‬
‫לרבי‪ .‬אצלי הונח – אומר אבי – שהמקושר‬
‫לרבי במדה הגדולה ביותר של התקשרות‪ ,‬עדיין‬
‫הינו חסיד חלש‪ .‬חסיד הוא דבר אחר לגמרי‪.‬‬
‫אחרי שהתעמקתי בדבר הסקתי‪ ,‬שענינו של‬
‫חסיד אינו ההתקשרות אל הרבי בלבד‪ ,‬אלא‬
‫על חסיד להיות מסור גם לפעולותיו של הרבי‪.‬‬
‫והסברתי אז את הדבר לעצמי מגוף ונפש‪ :‬הגוף‬
‫מקושר לנפש בהתקשרות עצמית‪ .‬אך ענין‬
‫ההתקשרות של גוף לנפש אינו ההתקשרות‬
‫בנפש בלבד‪ ,‬ענין ההתקשרות של גוף ונפש‬
‫הוא התמסרות הגוף לפעולות הנפש‪.‬‬
‫(ספה"ש קיץ ה'ת"ש‪ ,‬ע' ‪ 28‬ואילך)‬
‫יוצא לאור ע"י‪:‬‬
‫"ועד חיילי בית דוד"‬
‫בית משיח‪ ,‬בית חיינו‬
‫‪ 770‬איסטערן ּפ ַארקווי‪,‬‬
‫ברוקלין‪ ,‬נ‪.‬י‪.‬‬
‫להקדשות‪ ,‬תרומות או הצטרפות לרשימת הדיוור בדוא"ל‪,‬‬
‫ניתן לפנות לדוא"ל‪[email protected] :‬‬
‫כמו–כן‪ ,‬ניתן להוריד את הקובץ השבועי באתר‪:‬‬
‫‪www.groups.google.com/group/vaad77o‬‬
‫פתח דבר‬
‫אל אחינו התמימים ואנ"ש יחיו‪,‬‬
‫שלום וברכה‬
‫לקראת ש"פ אמור‪ ,‬ובהמשך לקובץ "חסיד הוא פנסאי"‪ ,‬בו דובר על מהותו‬
‫של החסיד‪ ,‬הננו מוציאים לאור קובץ "מהו חסיד?"‪ ,‬ובו חלק משיחת כ"ק‬
‫אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וחלק משיחה ואגרת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪,‬‬
‫אודות התשובה לשאלה‪' :‬מהו חסיד'?‬
‫כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע פותח את שיחתו בתיאור של התוועדות ל"ג‬
‫בעומר ה'תרמ"ז ‪ -‬לפני ‪ 125‬שנה ‪ -‬בה דיבר אביו‪ ,‬כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב)‬
‫נ"ע אודות 'מהו חסיד'‪ ,‬והוא‪ ,‬שהי' ילד‪ ,‬תמה על כך שאביו צריך להסביר זאת‬
‫לחסידים מבוגרים‪ .‬הוא מביע את תמיהתו זו בפני החסיד ר' יחזקאל ארלוזורוב‬
‫ע"ה‪ ,‬כשהוא אומר‪" :‬לי כבר אמר אבי בחורף מהו חסיד ואילו לכם רק עתה הוא‬
‫אומר מהו חסיד"‪ ...‬ואילו ר' יחזקאל לא נשאר חייב ומשיב לו‪" :‬לך אמר אביך‬
‫מהו חסידון ולנו אמר מהו חסיד"‪.‬‬
‫בהמשך הוא מתאר התרחשות של עשור שנים לאחר מכן‪ ,‬עת נפגש שוב עם‬
‫החסיד הנ"ל והם העלו זכרונות מאותו דו‪-‬שיח‪ .‬ר' יחזקאל מספר על כך למורו‬
‫של אדמו"ר הריי"צ נ"ע‪ ,‬הרשב"ץ‪ ,‬ושני החסידים צוללים לשיחה עמוקה אודות‬
‫מהותו של החסיד‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬בזכות אותו דו‪-‬שיח בין הילד‪ ,‬בנו של הרבי‪ ,‬לבין‬
‫החסיד‪ ,‬הם קובעים זמן ור' יחזקאל חוזר בפניו במשך שעות את שיחתו של‬
‫אדמו"ר הרש"ב נ"ע מאותו ל"ג בעומר‪ ,‬עם כל פרטי'‪.‬‬
‫מכאן עובר אדמו"ר הריי"צ לתיאור התוועדות אחרת של הרבי אביו בה‬
‫דובר אודות השאלה 'מהו חסיד' ואביו אמר כי חסיד שהינו רק מקושר לרבו‬
‫הינו 'חסיד חלש' ועל חסיד להיות גם מסור לפעולותיו של רבו‪ .‬והוסיף וסיפר‬
‫על החסיד ר' דוב זאב קאזעווניקאוו שכשהתוועדו פעם אמר לו כי חסיד הוא‬
‫זה המסור לטובת זולתו‪ .‬וחסיד זה עצמו‪ ,‬המשיך הרבי‪ ,‬הוא הדוגמא לחסיד‬
‫המסור לפעולותיו של רבו ולטובת זולתו‪ ,‬וסיפר אודותו סיפור נפלא הממחיש‬
‫זאת היטב‪ .‬כ"ק אד"ש מה"מ בשיחתו ואגרתו מבאר עוד מסקנה וענין זה‪.‬‬
‫שיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע נדפסה בספה"ש (אידיש) קיץ ה'ש"ת‪ ,‬ע'‬
‫‪ 28‬ואילך‪ ,‬ושיחת כ"ק אד"ש מה"מ ב"שיחות קודש" ה'תשכ"א‪ ,‬שיחת ש"פ וישב‪,‬‬
‫כ"א כסלו‪ .‬שיחות אלו תורגמו ללה"ק ב"ספר החסידות" ח"ג‪ ,‬ע' ‪.1143‬‬
‫•••‬
‫בציפיה ובביטחון גמור אשר תיכף ומי"ד ממ"ש נחזה ונראה בהתגלות הוד‬
‫כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪ ,‬ויכריזו כולם יחדיו‪ ,‬בקול גדול ובהתבטלות‬
‫מוחלטת‪ ,‬את ההכרזה הנצחית‪ ,‬המביאה לידי ביטוי את התמסרותנו‬
‫והתקשרותנו אליו‪ ,‬ופועלת התגלותו המיידית בגאולה האמיתית והשלימה‪:‬‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫ועד "חיילי בית דוד"‬
‫‪ 770‬בית משיח‪ ,‬בית חיינו‬
‫ימוֹת המשיח‪ ,‬יום ועש"ק פ' אמור‪ ,‬י"ט אייר ה'תשע"ב – "ביאת משיחא"‬
‫ק"י שנה להולדת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫וס"א שנה לנשיאותו‬
‫מהו חסיד?‬
‫ב"ה‬
‫דבר מלכות‬
‫מהו חסיד?‬
‫דורש טובת זולתו!‬
‫"חסיד הוא דורש טובת זולתו‪ ,‬שכך היה החינוך וההדרכה של זקני‬
‫החסידים להשריש בילדי החסידים הצעירים את ההרגש להיות‬
‫דורש טובת זולתו במסירות‪ ,‬ועל עבודה מסורה מקבלים השכר‬
‫הטוב ביותר"‪ • ...‬שיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע מקיץ ה'ת"ש‬
‫אודות מהותו של החסיד‪ ,‬כתשובה על השאלה‪ :‬מהו חסיד?‬
‫בשאלה "מהו חסיד" ישנם הרבה הסברים‪ ,‬שנאמרו בזמני התוועדות שונים‪ ,‬עוד מזמנים‬
‫עברו‪ ,‬כשהייתי עדיין ילד קטן‪.‬‬
‫ברשימותיי משנת תרנ"ד‪ ,‬בהן רשמתי זכרונות משנות ילדותי‪ ,‬רשום‪ ,‬שעוד בהיותי עם‬
‫ההורים ביאלטה‪-‬קרים – בשנת תרמ"ז‪ ,‬הסביר לי אבי שחסיד הוא לא רק בנוסח התפילה‪.‬‬
‫לעיתים קרובות היה אבי מזכיר לי שאני חסיד מלידה ואשר עלי לזכור זאת בשעת האוכל‪,‬‬
‫בשעה שאני מדבר ובשעת התפילה והלימוד‪.‬‬
‫באחת מרשימותיי אני כותב על שהותם של הוריי בחרקוב – אייר תרמ"ז – בנסענו‬
‫מיאלטה לליובאוויטש – שם דיבר אבי בל"ג בעומר לפני קהל חסידים גדול על מהו חסיד‪.‬‬
‫הייתי נרעש מאד שיהודים מבוגרים ויהודים בעלי זקנים‪ ,‬גם כן אינם יודעים מהו חסיד‪ ,‬כך‬
‫שאבי צריך לומר להם זאת‪.‬‬
‫לא יכולתי בשום אופן להתאפק‪ ,‬וכאשר הרב ר' יחזקאל נ"ע ארלוזורוב ור' אשר‬
‫גראצמאן יצאו איתי בריקוד‪ ,‬אמרתי להם שלי כבר אמר אבי בחורף מהו חסיד ואילו להם‬
‫רק עתה הוא אומר מהו חסיד‪.‬‬
‫הרב ארלוזורוב פרץ בצחוק ואמר לי‪ :‬לך אמר אביך מהו חסידון ולנו אמר מהו חסיד‪.‬‬
‫בשום אופן לא יכולתי להבין ההבדל בין חסידון לחסיד‪ .‬התיחסתי לכך ברצינות גדולה‬
‫ולא יכולתי להירגע עד שסיפרתי הכל לאבי‪.‬‬
‫היה זה כמה ימים לפני שההורים עזבו את חרקוב והיו עסוקים מאד‪ .‬לאבי לא היה הזמן‬
‫הפנוי לדבר ולהסביר לי ההבדל בין חסידון לחסיד‪.‬‬
‫בנסענו ברכבת‪ ,‬למחרת עזיבתנו את חרקוב‪ ,‬הסביר לי אבי ההבדל בין חסידון לחסיד‪,‬‬
‫במשל משיח קטן ועץ פרי גדול‪ .‬דבר שלפי ערך שנותיי הבנתי די טוב‪.‬‬
‫•••‬
‫‪ | 4‬ש"פ אמור ה'תשע"ב‬
‫?דיסח והמ‬
‫ארלוזורוב‬
‫הרב‬
‫ומורי נכנסו לשיחה‬
‫מקיפה בשאלת מהו‬
‫חסיד‪ .‬כל אחד מהם‬
‫סיפר הרבה סיפורים‬
‫ומזקני‬
‫מהרביים‬
‫בהם‬
‫החסידים‪,‬‬
‫השתקף המושג של‬
‫התואר חסיד‬
‫שנים עברו‪ ,‬אני עובר ממלמד למלמד‪ ,‬מר' יקותיאל לר' שמשון‪ ,‬מר' שמשון לר' ניסן‪,‬‬
‫משמש את החסידים ר' הענדל ור' מצ'אשניק‪ ,‬שומע שיחותיהם של ר' אהרן ור' יקותיאל‪,‬‬
‫המלמדים מדוקשיץ‪ ,‬מאזין לסיפוריהם של ר' שמואל הורוויץ – "יושב" אצל "הצמח צדק"‬
‫– ר' מאיר מרדכי צ'ערנין ומלמדי – להועיל – ר' ניסן סקאבלא‪ ,‬ובכל הדיבורים והסיפורים‬
‫היו מדברים הרבה פעמים על השאלה "מהו חסיד"‪.‬‬
‫מכל הדיבורים והסיפורים האמורים הצטיירה במוחי דמות רבת אנפין בשאלת "מהו‬
‫חסיד"‪ :‬משכיל‪ ,‬עובד‪ ,‬בעל מדות טובות‪ ,‬אדם המתענה‪ ,‬אדם השותק‪.‬‬
‫•••‬
‫היה זה בסוף סיון תרנ"ו‪ .‬ההורים ואני ומורי הרשב"ץ נ"ע שהינו אז בנאות דשא‬
‫באילווקע ליד קראסניאע‪.‬‬
‫ביום מסויים הגיע אורח חשוב‪ ,‬הרב ר' יחזקאל נ"ע ארלוזורוב‪ ,‬שהתארח אצלנו כמה‬
‫ימים‪.‬‬
‫באחד הימים‪ ,‬בישבנו בגן עם הרב ארלוזורוב על הריקוד בל"ג בעומר שהוא ור' אשר‬
‫גראצמאן כיבדוני בו כשהוריי שהו בחרקוב לפני תשע שנים‪.‬‬
‫בהיזכרי על רשימות ילדותי מאותו ריקוד של ל"ג בעומר‪ ,‬נזכרתי על הענין של חסיד‬
‫וחסידון ומתוך חיוך אמרתי להרב ארלוזורוב שבמשך תשע השנים מאז‪ ,‬קלטתי הרבה‬
‫פירושים והבדלים בין חסידון לחסיד‪.‬‬
‫הרב ארלוזורוב שהיה ידוע כבעל זכרון מופלא‪ ,‬סיפר למורי רשב"ץ‪ ,‬על השיחה‬
‫שהתקיימה בינו ובין ר' אשר גראצמאן לביני אודות חסידון וחסיד‪.‬‬
‫הרב ארלוזורוב ומורי נכנסו לשיחה מקיפה בשאלת מהו חסיד‪ .‬כל אחד מהם סיפר‬
‫הרבה סיפורים מהרביים ומזקני החסידים‪ ,‬בהם השתקף המושג של התואר חסיד‪.‬‬
‫היה זה לי לעונג רב לראות שני זקנים – לא כל כך בשנים מאשר בחכמה – שניהם לא‬
‫רק חסידי חסידות של הרבי ה"צמח צדק"‪ ,‬אלא גם תלמידי ישיבה שלו‪ ,‬שניהם מדברים על‬
‫המושג חסיד‪ ,‬בכל זאת נראה ונרגש הבדל רב ביניהם‪.‬‬
‫הרב רשב"ץ‪ ,‬זה שהיה חדור כל כולו בדרכי החסידים שראה עוד בשנות ילדותו אצל‬
‫גליון לט | ‪5‬‬
‫דבר מלכות‬
‫חסיד הוא דבר זקני החסידים בשווינציאן‪ ,‬הדרכתו בשנות בחרותו אצל‬
‫אחר לגמרי‪ .‬אחרי הצדיק החסיד ר' מיכעלע מאפאצק ומה שקיבל מהרביים‬
‫ומגדולי החסידים המשכילים והעובדים‪ ,‬ובעיניו המושג גם‬
‫שהתעמקתי בדבר של החסיד הפשוט והרגיל ביותר‪ ,‬הוא מהות של עץ פרי הדר‪.‬‬
‫שענינו‬
‫הסקתי‪,‬‬
‫חינוכו והדרכתו של הרשב"ץ ודרך חייו‪ ,‬יצרו בתודעתו‬
‫של חסיד אינו תכונות רוממות מיוחדות בכל דבר עדין‪ ,‬ובמשקפי מיקרוסקופ‬
‫אל חסידיים הסתכל והגדיר גם את החסיד הרגיל והפשוט‪.‬‬
‫ההתקשרות‬
‫הרב ארלוזורוב‪ ,‬זה שהיה חדור כל כולו בלמדנות ופלפול‬
‫הרבי בלבד‪ ,‬אלא על‬
‫בתורת הנגלה‪ ,‬בעל ההגיון הקר‪ ,‬סדרן ובעל הבנה עמוקה‬
‫חסיד להיות מסור‬
‫ורחבה‪ ,‬שעל כל דבר שהוא מסתכל‪ ,‬עד כמה שיהיה זה עדין‬
‫גם לפעולותיו‬
‫ורוחני‪ ,‬הוא תופס רק את גוף המציאות של הדבר‪ ,‬ובהבנה זו‬
‫הוא גם מסתכל על המציאות של חסיד‪.‬‬
‫שניהם‪ ,‬הרשב"ץ והרב ארלוזורוב‪ ,‬הם למדנים גדולים‪ ,‬שניהם לומדים חסידות‪ ,‬ובמדה‬
‫ידועה עוסקים בעבודת החסידות‪ ,‬ועל אף זאת יש לכל אחד מהם הגדרה אחרת במהותו‬
‫של חסיד‪ .‬הרשב"ץ רואה ומדבר על מהותו של חסיד ואילו הרב ארלוזורוב רואה ומדבר‬
‫על מציאותו של חסיד‪.‬‬
‫•••‬
‫הענין של השגחה פרטית‪ ,‬אין להשיג כלל בשכל אנושי‪ .‬רואים במוחש איך השי"ת מסבב‬
‫הסיבות באופן אשר דבר קטן לא חשוב מהווה סיבה לדבר גדול ורציני ביותר‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬מפורסם הרב ארלוזורוב כבעל זכרון מופלא‪ ,‬ובמשך הימים האחדים ששהה‬
‫אז אצלנו‪ ,‬שמעתי מפיו הרבה סיפורים ואירועים שאירעו בליובאוויטש בתוקפת לימודו‬
‫בישיבתו של הרבי ה"צמח צדק"‪.‬‬
‫כשהזכרתי לו על ההתוועדות בל"ג בעומר בחרקוב‪ ,‬אמר הרב ארלוזורוב‪ ,‬שבזכרונו‬
‫טרי וחי כל הסדר של אותו ל"ג בעומר‪ .‬הוא זוכר את מאמר החסידות שאבי אמר אז –‬
‫ובביתו יש לו ההנחה שרשם ממאמר זה – ואת השיחה ששח אז אבי‪.‬‬
‫הרב ארלוזורוב מילא את רצוני ובחסדי השי"ת כיבדני במתנה היפה ביותר שיכול היה‬
‫לתת לי‪ ,‬הוא קבע זמן מיוחד למחר בהשכמה לחזור בפני על שיחתו הקדושה של אבי מל"ג‬
‫בעומר תרמ"ז‪.‬‬
‫הרב ארלוזורוב היה ממשכימי קום‪ ,‬ובשעה שבע בבוקר היה כבר אחרי תפלת שחרית‬
‫ופת שחרית‪ ,‬וקיים הבטחתו כאמור‪.‬‬
‫מהשעה שבע בבוקר עד לשעת סעודת הצהרים‪ ,‬חזר הרב ארלוזורוב בפני על שיחת‬
‫ל"ג בעומר האמורה על כל הפרטים‪ ,‬ובשעת דיבורו רשמתי לעצמי זכרון דברים ששימש‬
‫לי לאחר מכן יסוד ל"הנחה"‪.‬‬
‫ביקשתי את מורי רשב"ץ לנסוע לכמה ימים לליובאוויטש – שם חיו אשתו ובתו הבכירה‬
‫– ולויטבסק – שם חיה בתו הצעירה ומשפחתה כדי שיהיה לי זמן נכון לרשום הכל‪.‬‬
‫‪ | 6‬ש"פ אמור ה'תשע"ב‬
‫?דיסח והמ‬
‫מורי הרשב"ץ הבין אותי היטב ובדברים כאלה היה בא‬
‫לקראתי ומאפשר מילוי מבוקשי‪.‬‬
‫בשנת תרס"ז חיינו – הורי ואנחנו – בווירצבורג–בייערן‪.‬‬
‫בהתוועדות י"ט כסלו דיבר אבי אודות חסידות וחסיד‪.‬‬
‫בשיחה הקדושה סיפר אבי‪ ,‬שבשנת תרל"ו‪ ,‬כשאמר הסבא‬
‫אדמו"ר מוהר"ש המאמר הידוע "מים רבים"‪ ,‬ישב הוא – אבי‬
‫– עם הרב ר' יעקב מרדכי בעזפאלאוו ודיברו ביניהם בעניני‬
‫עבודה‪ .‬בתוך כך התעוררה אצלם שאלה מהו חסיד‪ .‬הרב רי"מ‬
‫אמר שחסיד הוא זה שמסור לרבי‪.‬‬
‫אצלי הונח – אומר אבי – שהמקושר לרבי במדה הגדולה‬
‫ביותר של התקשרות‪ ,‬עדיין הינו חסיד חלש‪ .‬חסיד הוא דבר‬
‫אחר לגמרי‪ .‬אחרי שהתעמקתי בדבר הסקתי‪ ,‬שענינו של חסיד‬
‫אינו ההתקשרות אל הרבי בלבד‪ ,‬אלא על חסיד להיות מסור גם לפעולותיו של הרבי‪.‬‬
‫והסברתי אז את הדבר לעצמי מגוף ונפש‪ :‬הגוף מקושר לנפש בהתקשרות עצמית‪ .‬אך‬
‫ענין ההתקשרות של גוף לנפש אינו ההתקשרות בנפש בלבד‪ ,‬ענין ההתקשרות של גוף‬
‫ונפש הוא התמסרות הגוף לפעולות הנפש‪.‬‬
‫חסיד הוא דורש‬
‫זולתו‪,‬‬
‫טובת‬
‫שכך היה החינוך‬
‫וההדרכה של זקני‬
‫החסידים להשריש‬
‫החסידים‬
‫בילדי‬
‫הצעירים את ההרגש‬
‫להיות דורש טובת‬
‫זולתו במסירות‬
‫•••‬
‫בשנת תרל"ז – מספר אבי בהתוועדות י"ט כסלו תרס"ז – כשהסבא אדמו"ר מוהר"ש‬
‫אמר המאמר הידוע "וככה" בא לחג השבועות הרה"ח ר' דוב זאב קאזעווניקאוו‪.‬‬
‫כשהרה"ח הרד"ז בא פעם אלי להתוועד‪ ,‬שאלתיו השאלה מהו חסיד‪.‬‬
‫הוא ענה לי‪:‬‬
‫חסיד הוא דורש טובת זולתו‪ ,‬שכך היה החינוך וההדרכה של זקני החסידים להשריש‬
‫בילדי החסידים הצעירים את ההרגש להיות דורש טובת זולתו במסירות‪ ,‬ועל עבודה‬
‫מסורה מקבלים השכר הטוב ביותר‪.‬‬
‫ובדידי הוה עובדה‪ ,‬מספר הרב רד"ז‪.‬‬
‫הוא נולד וחונך בישוב קטן ליד דאבריאנקא – פלך צ'רניגוב – באותו ישוב חיו למדנים‬
‫וחסידים גדולים‪ ,‬מביני מדע בנגלה ובחסידות‪.‬‬
‫בחינוכו טיפל אחד מגדולי הלומדים החסידים‪ ,‬ר' יואל זלמן‪ ,‬שהשריש בו הדיעה‬
‫הטובה להיות דורש טובת זולתו‪ .‬בהיותו בן שתים עשרה שנה‪ ,‬היתה לו כבר ידיעה די‬
‫גדולה בלימוד ובקי בהרבה אגדות חז"ל‪.‬‬
‫באותו ישוב גרו הרבה משפחות פשוטות מישראל‪ ,‬עמי–הארץ שלא ידעו אף פירוש‬
‫המלות‪ .‬הרחמנות הגדולה על אנשים פשוטים אלה נגעה ללב‪ ,‬וקבע סדר ללמד אותם‬
‫סידור‪ ,‬ולספר להם אגדות חז"ל שונות מהגמרא ומהמדרש‪ .‬כך נמשך הדבר כשלוש שנים‪.‬‬
‫אך‪ ,‬הדבר היה קשה עליו מאד‪ ,‬שכן היה כבד–פה ובמשך הזמן היה קשה עליו הדיבור יותר‬
‫ויותר‪ ,‬וכשהתיתם מאביו נעשה כבד פה ממש‪ ,‬בכל זאת לא הפסיק את לימודו והתוועדותו‬
‫עם האנשים הפשוטים‪.‬‬
‫גליון לט | ‪7‬‬
‫דבר מלכות‬
‫אנו שזוכרים את‬
‫הרה"ח ר' דוב‬
‫זאב בפה המפיק‬
‫מרגליות שלו‪ ,‬יכולה‬
‫להיות לנו השגת‬
‫מה בשכר הטוב‬
‫של חסיד המוסר‬
‫עצמו לדרוש טובת‬
‫זולתו‬
‫בהגיעו לגיל שבע–עשרה שנה‪ ,‬בא הרד"ז לליובאוויטש אל‬
‫הסבא אדמו"ר ה"צמח צדק"‪ .‬בהיותו ב"יחידות" סיפר לרבי‬
‫על סדר הנהגתו עם האנשים הפשוטים‪ ,‬ושקשה עליו הדיבור‪,‬‬
‫בהיותו כבד פה‪.‬‬
‫הסבא התעמק במחשבותיו ואומר לו‪ :‬המשך בסדר ההנהגה‬
‫שלך עם האנשים הפשוטים‪ ,‬היה למלמד‪ .‬ובירך אותו בכוחות‬
‫של ביאור והסבר ובשפת חלקות‪.‬‬
‫בצאתי מהרבי – מספר הרד"ז – לא הכרתי את עצמי‪,‬‬
‫התחלתי לדבר כהוגן‪ ,‬ולא ידעתי בעצמי מהיכן זה בא לי‪.‬‬
‫כששבתי הביתה וחזרתי על שלשת מאמרי החסידות ששמעתי‬
‫מהרבי‪ ,‬השתוממו כולם‪ .‬הוא אמר להם – מספר הרד"ז –‬
‫שהוא ה"גולם" של הרבי‪ ,‬המהרל מפראג יצר גולם מעפר‬
‫והרבי יצר גולם מבשר‪.‬‬
‫חסיד – סיים אבי – הוא זה שמוסר עצמו לדרוש טובת זולתו‪.‬‬
‫אנו שזוכרים את הרה"ח ר' דוב זאב בפה המפיק מרגליות שלו‪ ,‬יכולה להיות לנו השגת‬
‫מה בשכר הטוב של חסיד המוסר עצמו לדרוש טובת זולתו‪.‬‬
‫>>> המשך מעמוד ‪9‬‬
‫כך גם הקשר של גוף ונפש‪ .‬ההתקשרות בגוף היא בכל עניני הגוף עד לעקב‪ ,‬עקב הוא‬
‫למטה גם מהרגל ובו אין השראת המוחין שבראש‪ ,‬המדות שבלב‪ ,‬כוח המעשה שבידים‪,‬‬
‫ואפילו כוח ההליכה שברגלים איננו בעקב‪ ,‬כי כוח ההליכה יכול להיות גם בלי העקב וגם‬
‫החיות אינה מורגשת בעקב‪ ,‬ולכן נקרא באבות דרבי נתן מלאך המות שבאדם‪ .‬ואף על פי‬
‫כן צריכה להיות ההתקשרות גם בעקב‪ ,‬כפי שידועה אימרתו של הרבי נ"ע‪" :‬עקב אשר‬
‫שמע אברהם בקולי" – שגם העקב צריך להיות חסידי‪.‬‬
‫על ידי המסירות של חסיד לפעולותיו של הרבי‪ ,‬גם אם הם דברים נפרדים‪ ,‬על ידי‬
‫ביצוע הפעולות והשליחות של הרבי‪ ,‬הוא "לוקח" את עצמותו של הרבי‪.‬‬
‫•••‬
‫‪ | 8‬ש"פ אמור ה'תשע"ב‬
‫?דיסח והמ‬
‫למסור את עצמו‬
‫לפעולותיו של הרבי‬
‫"כוונת הרבי באמרו‪ ,‬להיות מסור לפעולותיו של הרבי‪ ,‬היא גם‬
‫בענינים שיכולים להיעשות בלעדיו‪ ,‬וגם אם הרבי לא דיבר אתו או‬
‫לא כתב לו על כך‪ ,‬אלא מכיוון שהם ענינים שהרבי עסק בהם – הוא‬
‫מסור להם"‪ • ...‬משיחת כ"ק אד"ש מה"מ ‪ -‬ש"פ וישב ה'תשכ"א‪ ,‬בה‬
‫מבאר את דברי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אודות מהות החסיד‬
‫[‪ ]...‬מובן‪ ,‬שהרבי לא בא לומר לנו‪ ,‬שחסיד צריך לקיים מה שהרבי אומר לו‪ ,‬כי בשופטני‬
‫(שוטים) לא עסקינן‪ ,‬ומצות עשה מן התורה לקיים דברי הרב‪ .‬כן מובן שלא בא לומר לנו‬
‫שצריכים לעשות פעולותיו של הרבי שאי‪-‬אפשר לעשותן‪ ,‬על ידי אחרים – דוחות תלמוד‬
‫תורה‪ ,‬אף על פי שעל התורה נאמר שכל חפצי שמים לא ישוו בה‪ ,‬הרי מצוות שאי אפשר‬
‫לעשותן על ידי אחרים דוחות תלמוד תורה‪ .‬ומכיוון שפעולות הרבי הן כולן בהחזקת‬
‫והפצת היהדות‪ ,‬ואם הן פעולות שבלעדו לא תיעשנה‪ ,‬הרי הן בכלל מצוות שאי אפשר‬
‫לעשותן על ידי אחרים ומחוייב הוא לעשותן מצד הדין‪.‬‬
‫כוונת הרבי באמרו‪ ,‬להיות מסור לפעולותיו של הרבי‪ ,‬היא גם בענינים שיכולים להיעשות‬
‫בלעדיו‪ ,‬וגם אם הרבי לא דיבר אתו או לא כתב לו על כך‪ ,‬אלא מכיוון שהם ענינים שהרבי‬
‫עסק בהם – הוא מסור להם‪ ,‬ומניח את כל עניניו העצמיים –‬
‫מדובר הוא בחסיד והמדובר הוא בחסיד ומקושר לרבי‪ ,‬שהרבי אומר עליו שהוא‬
‫לרבי‪ ,‬מקושר לרבי‪ ,‬וממילא כל עניניו העצמיים הם תורה או עבודה‬
‫ומקושר‬
‫או גמילות חסדים‪ ,‬אלא מכיוון שאלה ענינים עצמיים שלו‪,‬‬
‫שהרבי אומר עליו הוא מניח אותם ומוסר את עצמו לפעולותיו של הרבי‪.‬‬
‫שהוא מקושר לרבי‪,‬‬
‫הדיוק הוא פעולות ולא תורתו‪ ,‬מחשבתו או דיבורו של‬
‫וממילא כל עניניו הרבי‪ ,‬פעולה היא ענין נפרד‪ ,‬שלמטה ממעשה‪ ,‬כמאמר "כח‬
‫העצמיים הם תורה הפועל בנפעל"‪ ,‬שהוא דבר נפרד דוקא‪ .‬כלומר‪ ,‬בענינים‬
‫שאינם שייכים כלל למחיצתו של הרבי‪ ,‬וכדי לעשותם‪ ,‬צריכים‬
‫או עבודה או גמילות‬
‫לצאת מד' אמותיו של הרבי‪ ,‬והם ענינים פחותים ביותר‪.‬‬
‫חסדים‬
‫מכיוון‪ ,‬אבל‪ ,‬שאלה הם פעולותיו של הרבי – הוא מסור להן‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪>>> 8‬‬
‫גליון לט | ‪9‬‬
‫דבר מלכות‬
‫לכל לראש‬
‫מתעניין בטובת רעהו‬
‫"תחילת העבודה צריכה להיות למעלה מן הטעם ודעת וחשבון‪,‬‬
‫ורק זה יכול לשמש יסוד חזק לקיום התומ"צ כדבעי‪ ,‬וכשאין נכנס‬
‫בחשבון‪ ,‬הרי לכל לראש מתעניין בטובת רעהו"‪ • ...‬אגרת כ"ק אד"ש‬
‫מה"מ בקשר לענין המדובר לעיל‪ ,‬מהו חסיד‪ ,‬וחידושה של תורת‬
‫החסידות בענין ההתמסרות לטובת הזולת בלי חשבון‬
‫ב"ה‪ ,‬י"ח סיוון‪ ,‬תשי"ג‬
‫ברוקלין‪.‬‬
‫[‪ ]...‬נתקבל מכתבו וימים אלו ג"כ ספרו לתולדות משפחת משכיל לאיתן כו' ות"ח על‬
‫הספר‪.‬‬
‫ומה שמתחיל במכתבו כי רצונו להיות מקושר ולא להיות חסיד כיון שהוא מן הפרושים‪,‬‬
‫הנה בטח ידוע גם לו אשר הגר"א עצמו הי' נקרא חסיד‪ .‬ופשיטא שאין בזה כוונתי‪ ,‬ח"ו‪,‬‬
‫להיות חסיד של איש פרטי או אפילו של איש כללי אלא שהוא כפתגם בעל התניא‪ :‬פעם‬
‫שאלו אותו מהו ענינו של חסיד‪ ,‬וענה שזה איש המוותר על תועלת עצמו ולא עוד אלא‬
‫שאין נמנע מהיזק לעצמו ובלבד שיביא תועלת לאחר‪ .‬וכיון שהי' זה בעת תוקף המחלוקת‬
‫אז‪ ,‬חזר השואל ושאל‪ ,‬שאין רצונו בראי' לזה מתורת הנסתר‪ ,‬אלא דוקא מתורת הנגלה‪.‬‬
‫וענהו רבינו הזקן‪ ,‬שזהו גמרא מפורשת (נדה י"ז ע"א) שורפם חסיד‪ ,‬אף שעי"ז מזיק‬
‫לעצמו‪ .‬עיין שם בתוספות‪.‬‬
‫וקישור ענין זה בתורת החסידות והדרכותי'‪ ,‬י"ל בפשטות‪ ,‬כי הרי‪ ,‬ע"פ שו"ע‪ ,‬ידוע‬
‫הכלל‪ :‬מאי חזית דדמי דידך סומק טפי‪ ,‬ובמילא הוא ג"כ להיפך‪ ,‬דמאי חזית דדמי דחברך‬
‫סומק טפי‪ .‬משא"כ תורת החסידות המעמידה את "הדגש" בזה‪ ,‬שתחילת העבודה צריכה‬
‫להיות למעלה מן הטעם ודעת וחשבון‪ ,‬ורק זה יכול לשמש יסוד חזק לקיום התומ"צ‬
‫כדבעי‪ ,‬וכשאין נכנס בחשבון‪ ,‬הרי לכל לראש מתעניין בטובת רעהו‪ ,‬ובפרט כשנזכר על‬
‫הטעם דהכרח העבודה שלמעלה מטו"ד וחשבון‪ :‬אם יאחז בעשיית חשבון‪ ,‬אפילו חשבון‬
‫דקדושה‪ ,‬הרי ידוע שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה‪ ,‬ובמילא גם עמו ידקדקו אם בעל‬
‫חשבון הוא בהנהגתו במעשה ואפילו בדבור ובמחשבה‪ ,‬כי הרהורי עבירה קשים מעבירה‪,‬‬
‫ואז הרי פשוט שאין זה כדאי (עס לייענט זיך ניט) בשבילו‪.‬‬
‫‪ | 10‬ש"פ אמור ה'תשע"ב‬
‫?דיסח והמ‬
‫ידועה השאלה‪ :‬אם הכרח הוא לימוד החסידות‪ ,‬א"כ מה‬
‫עשו דורות הראשונים? ואפילו בזמננו הנה ישנם כאלו שאינם‬
‫יודעים מתורת החסידות‪ ,‬ובכ"ז הם יראים ושלמים‪.‬‬
‫אבל המענה ע"ז ג"כ פשוט הוא‪ :‬העולם מתנהג לא במקרה‬
‫ח"ו‪ ,‬אלא בהשגחה פרטית בכל פרט ופרט‪ .‬וכמו שרואים‬
‫אנו בסוג הבעלי חיים‪ ,‬שישנם כמה אברים הנחוצים לבעל‬
‫חי אחד שבלעדם אי אפשר לו להתקיים אף שאינם נמצאים‬
‫אצל בע"ח אחר‪ ,‬מפני שהוא אפשר לו בלא הם‪ .‬הרי מלפנו‬
‫מבהמות ארץ‪ ,‬למדנו שגם במין המדבר כן הוא‪ .‬זה שלא נודע‬
‫לו עד עתה מלימוד תורת החסידות‪ ,‬או שהי' בדורות האלו‬
‫שלימוד זה דפנימיות התורה הי' שייך רק ליחידי סגולה‪ ,‬ה"ז‬
‫גופא ראי' שנמצא הוא בתנאים כאלו ולא יבוא לידי נסיונות‬
‫כאלו‪ .‬שמוכרחים הם גם לידיעה זו‪ ,‬משא"כ אלו שנודע להם ממציאות חלק תורה זו; והרי‬
‫פשיטא שגם זה נכנס בפסק הרמב"ם שאפי' אות אחת‪ ,‬ומי יאמר חלק תורה שלם‪ ,‬הרי‬
‫קדושתה שוה לפסוק שמע ישראל כו'‪ .‬והחילוק בין בע"ח ואיש הישראלי בהנ"ל הוא רק‬
‫בזה‪ ,‬שברצות הקב"ה שתהי' טובתו שלימה‪ ,‬לא רצה להכריח את האדם בזה‪ ,‬ולכן ניתנה לו‬
‫בחירה חפשית‪ .‬ולא עוד אלא שברא יצה"ר המסביר לאדם כו"כ טעמים ונימוקים להסירו‬
‫מן הדרך‪ ,‬ואם יש לו ‪ -‬להיצה"ר ‪ -‬עסק עם איש ירא ד'‪ ,‬ה"ה מלביש הטעמים ונימוקים שלו‬
‫באותיות של השו"ע‪ .‬ובודאי האריכות לדכוותי' אך למותר‪.‬‬
‫במה ששואלני אם יש כאן מתושבי יעקאטערינאסלאוו‪ ,‬הנה לא נודע לי אודותם‪.‬‬
‫ובהנוגע לאמי הרבנית שליט"א‪ ,‬הרי מה טוב שיכתוב אלי' ישר‪ ,‬ובטח תכתוב לו מהידוע‬
‫לה‪ .‬ויכול לכתוב אלי' באיזה לשון שהוא‪.‬‬
‫כבקשתו מוסג"פ קטע‪ ,‬שנדפס פה בעת פטירת אבי זללה"ה‪.‬‬
‫וברך לקחתי ואשיבנו‪ .‬כיון שהי' שליח למסור פ"ש ממו"ח הרה"ג הגר"ר כ"ץ‪ ,‬הנה ייטיב‬
‫למסור פ"ש בכבוד ממני‪ .‬ות"ח‪.‬‬
‫והשי"ת יצליחו ויזכהו שהוא וזוגתו שיחיו יגדלו את בנם יהודא ליב שי' לתורה ולחופה‬
‫ולמעשים טובים מתוך הרחבת הדעת ואשר יוסיף אומץ בהפצת אור היהדות בסביבתו‪.‬‬
‫ויה"ר מהשי"ת שיעשה זה מתוך חמימות חסידותית‪.‬‬
‫בכבוד וברכת הצלחה‪.‬‬
‫אם יאחז בעשיית‬
‫חשבון‪ ,‬אפילו חשבון‬
‫דקדושה‪ ,‬הרי ידוע‬
‫שמדתו של הקב"ה‬
‫מדה כנגד מדה‪,‬‬
‫ובמילא גם עמו‬
‫ידקדקו אם בעל‬
‫חשבון הוא בהנהגתו‬
‫במעשה‪...‬‬
‫נ"ב‪ .‬ראיתי בהרשימה שבסוף ספרו שהו"ל בהוצאתו כמה חוברות ע"ד ובשאלת המדע‬
‫ביחסו אל הדת‪ ,‬ואם יוכל להמציא להספרי' שלי הרי ת"ח מראש‪ ,‬כיון ששאלה זו בהגישה‬
‫אלי' מכאיבה‪ .‬כי אפילו החרדים הדנים בזה‪ ,‬הרי הסה"כ מהתעמולה שלהם הוא שהיו כמה‬
‫מגדולי ישראל שהיתה להם ידיעה גדולה במדע ועד כמה המדע נחוץ לתורת ישראל וכמו‬
‫בהלכות קידוש החדש‪ ,‬טריפות כו'‪ ,‬בה בשעה שהגישה צ"ל בהיפך לגמרי‪ ,‬שלהמדע אין לו‬
‫כל יסוד מבלי אמונה‪ ,‬וכמה מאנשי מדע היו תועים בדרכי החיים לולי אחיזתם בזה כו' וכו'‪.‬‬
‫(אג"ק כ"ק אד"ש ח"ז‪ ,‬ע' רעז)‬
‫גליון לט | ‪11‬‬
‫לזכות‬
‫כ"ק אדמו"ר שליט"א‬
‫מלך המשיח‬
‫מהרה יגלה ויגאלנו אכי"ר‬
‫נדפס ע"י‬
‫הרה"ח ר' זאב מאיר‬
‫וזוגתו דבורה חי' רייזל שי'‬
‫קדנר‬
‫לע"נ אביו‬
‫הרה"ח ר' משה נחום‬
‫ב"ר מרדכי מענדל ע"ה‬
‫קדנר‬
‫נלב"ע‬
‫אחש"פ כ"ב ניסן ה'תשע"א‬
‫"‬
‫כוונת הרבי באמרו‪ ,‬להיות‬
‫מסור לפעולותיו של הרבי‪,‬‬
‫היא גם בענינים שיכולים‬
‫להיעשות בלעדיו‪ ,‬וגם אם‬
‫הרבי לא דיבר אתו או לא כתב‬
‫לו על כך‪ ,‬אלא מכיוון שהם‬
‫ענינים שהרבי עסק בהם –‬
‫הוא מסור להם‪ ,‬ומניח את‬
‫כל עניניו העצמיים ‪ . .‬תורה‬
‫או עבודה או גמילות חסדים‪,‬‬
‫אלא מכיוון שאלה ענינים‬
‫עצמיים שלו‪ ,‬הוא מניח אותם‬
‫ומוסר את עצמו לפעולותיו‬
‫של הרבי‪.‬‬
‫"‬
‫(ש"פ וישב‪ ,‬כ"א כסלו ה'תשכ"א)‬