2014 – שגית שיטות וכלי מחקר
51.55.51 - [email protected]שיטות מחקר יום שישי שגית משתני המחקר -משתנה תלוי ובלתי תלוי השערת המחקר היא קביעה ,כלומר לאחר שחקרנו את שאלת המחקר קבענו מהי ההשערה. תוצאה=משתנה תלוי סיבה=משתנה בלתי תלוי ככל שהשכר שעובד מקבל גבוה יותר ,שביעות רצונו מהעבודה גבוהה יותר – זו השערה ,הסימן הוא שאין סימן שאלה בסופה ,וזו קביעה. המשתנים הם :שכר ,שביעות רצון שיטות לזיהוי משתנים: שיטה ראשונה: בכל השערה יש כאילו סיבה ותוצאה ,משהו שגורם למשהו אחר ,במשפט שלנו השכר גורם לשביעות רצון .התוצאה=משתנה תלוי ,הסיבה=משתנה בלתי תלוי. ככל שרמת האינטימיות בין בני הזוג גבוהה יותר ,הם יותר שבעי רצון מהזוגיות המשתנים הינם :סיבה = משתנה בלתי תלוי=רמת אינטימיות תוצאה=משתנה תלוי=שביעי רצון מהזוגיות שיטה שנייה: לנסח את המשפט כמשפט של אם ואז למשל :אם רמת האינטימיות ......אז שביעות הרצון ...... תלוי בלתי תלוי נשים אסרטיביות יותר מגברים בשיעור הקודם למדנו שנשים וגברים הם ערכים ומין הוא משתנה ,כלומר ישנם שני משתנים .5נשים וגברים .2 .אסרטיביות סיבה=בלתי תלוי :נשים ,גברים תוצאה=תלוי :אסרטיביות גברים ספרדים שמרנים יותר מגברים אשכנזים סיבה=בלתי תלוי :ספרדים /אשכנזים תוצאה=תלוי :שמרנים ככל שהמגע בין אם לתינוקה רב יותר ,האינטליגנציה של התינוק תהיה גבוהה יותר. סיבה=בלתי תלוי :מגע תוצאה=תלוי :אינטליגנציה ככל שהאינטליגנציה גבוהה יותר ,יכולת האמפתיה גבוהה יותר סיבה=בלתי תלוי :אינטליגנציה תוצאה=תלוי :אמפתיה מבוגרים חשים בדידות יותר מצעירים סיבה=בלתי תלוי :הגיל תוצאה=תלוי :בדידות ככל שרמת העייפות עולה ,יכולת הריכוז יורדת סיבה=בלתי תלוי :עייפות תוצאה=תלוי :יכולת הריכוז המוטיבציה של העובדים תחת מנהל כריזמטי גבוהה מהמוטיבציה של העובדים תחת מנהל מתגמל סיבה=בלתי תלוי :סגנון ניהולי שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 1 תוצאה=תלוי :מוטיבציה כושרם הגופני של חיילי גבעתי גבוה משל חיילי גולני והצנחנים סיבה=בלתי תלוי :סוג החייל תוצאה=תלוי :כושר גופני ככל שהדמיון בין בני הזוג גבוה יותר ,התקשורת ביניהם טובה יותר סיבה=בלתי תלוי :דמיון תוצאה=תלוי :תקשורת העונש המוטל על נשים שנאשמו במשפטי צווארון לבן נמוך משל הגברים שנאשמים באותם אישומים סיבה=בלתי תלוי :מין תוצאה=תלוי :אישומים שאלה: האם קיים קשר בין מצב רוח לבין כאב? השערה: ככל שמצב הרח גבוה יותר ,הכאב יחווה כנמוך יותר. כיצד נבדוק שאלת מחקר זו? .5מחקר סיבתי(ניסוי) :נחלק נבדקים שתי קבוצות א .יראו סרט מצחיק לשניהם עושים מדידה של כאב ,למשל להכניס יד למי קרח ומודדים את הזמן שהם מצליחים להשאיר את היד בפנים ב .סרט עצוב מכיוון שהחוקר גרם למצב הרוח ,ניתן לקבוע כי מצב הרוח משפיע או אינו משפיע על הכאב. .2מחקר תיאורי: ולמדוד את רמת הכאב להעביר שאלון שבודק מצב רוח הבעיה בצורת מחקר זו :לא ניתן לדעת האם מצב רוח גורם לכאב או הכאב גורם למצב רוח (בגלל שלא החוקר גרם למצב הרוח) ,ניתן רק להסיק מהמחקר שיש קשר בין הגורמים או שישנו גורם חיצוני המשפיע על שני גורמים אלו. הבדלים בין אופי בדיקת שאלת המחקר ההבדל בין סוגי המחקרים הוא יחס החוקר למשתנה הבלתי תלוי ,כלומר ,במחקר הראשון המחולק לקבוצות ויוצרים מצב רוח החוקר מתערב וקובע את הרמות והמשתנה הבלתי תלוי (מצב הרוח של הנבדק). לעומת זאת ,במחקר השני אין התערבות של החוקר ,השאלון המועבר בין הנחקרים בודק את המשתנה הבלתי תלוי. ההבדל בין שני סוגי המחקרים הוא בסוג המסקנה שאפשר להגיע בסופו של דבר. החוקר לא יכול לשלוט על המשתנה החוקר יכול לשלוט על המשתנה משתנה ייחוסי משתנה מופעל(אך ורק אם החוקר לא מתערב) חב רותיות – ניתן לשלוט אך קשה מאוד לעשות זאת אינטליגנציה לחץ דת עייפות יכולת זיכרון לחץ דם מין חרדה עמדה פוליטית ביטחון עצמי גיל תגמולים שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 2 מוצא גובה שביעות רצון מהעבודה ניתן להבחין בין שני סוגים של משתנים: משתנה תלוי משתנה ייחוסי /אורניזמי זהו משתנה שלחוקר אין שליטה עליו ,הוא אינו משפיע עליו או גורם לו ,כלומר ,החוקר רק בא ומודד את המשתנה יכול להיות משתנה תלוי או בלתי תלוי (תלוי אם החוקר משתנה מופעל /מניפולטיבי רוצה להתערב או לא). זהו משתנה בו החוקר שולט ויוצר את המשתנה עצמו ,למשל כמו במחקר הראשון בו החוקר מקרין סרט מצחיק או עצוב מסקנה: לא תמיד ניתן לבצע מחקר ניסויי כיוון שלא תמיד אפשר לשלוט במשתנה וכמובן כשאין הוכחה ממשית שהתוצאה נגרמת מסיבה מסוימת רק כאשר החוקר שולט במערך המחקר ,כלומר רק כשהמשתנה הבלתי תלוי הוא מניפולטיבי (מופעל) מתקיימים שלושת התנאים הנדרשים להוכחה של סיבתיות .5קשר בין המשתנים – קיים גם במחקר תיאורי וגם במחקר סיבתי .2סדר זמנים – המשתנה הבלתי תלוי קדם למשתנה התלוי התקפי לב, .1התמודדות עם הסברים אלטרנטיביים – משתנה מתערב (למשל :סיגריות משתנה נוסף הוא לחץ) שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 3 סוגי מאמרים שאלות על מאמר עמ' 1בחוברת הצהובה .5 .2 .1 .4 מהי בעיית המחקר? מהי שאלת המחקר? מה השערות המחקר? מה המשתנים התלויים והבלתי תלויים? תשובות: .5 .2 .1 .4 בעיות מחקר: מה מאפייני המנהיג מה היכולות החשובות להנהגה ההבדלים בין מנהיג ללא מנהיג מה מיחד מנהיג מה הופך אדם למנהיג שאלות מחקר: האם יש הבדל בין מנהיגים לבין לא מנהיגים בביטחון העצמי ,באופטימיות דפוס ההתקשרות? האם ביטחון עצמי ,אופטימיות ודפוס התקשרות מייחדים מנהיג? סיבה=בלתי תלוי :מנהיג (כן/לא) תוצאה=תלוי :ביטחון עצמי מוקד שליטה – (פנימי -אני אחראי על החיים שלי ,לפי ההחלטות שלי בחיים)(חיצוני -אני לא שולט בחיים שלי ,גורמים חיצוניים משפיעים על כך (אמונה)) חרדה תכונתית מסוגלות עצמיתאופטימיות דפוס התקשרות השערות: מנהיגים מאופיינים במוקד שליטה פנימי ,רמת חרדה תכונתית נמוכה ויכולת תשורת גבוהה. מאמר זה הינו מאמר מחקרי. מאמר מחקרי – מאמר המדווח על מחקר ,בוצע מחקר ועכשיו מדווחים עלי ,אנו יודעים שזהו מאמר מחקרי כיוון שיש שאלונים. מאמר עמ' 7 מאמר תאורטי- זהו מאמר המציג מודל או תיאוריה מאמרי סקירה – מאמרים אשר סוקרים מאמרים אחרים ,לוקחים מספר מאמרים אחרים ומסכמים את כל המאמרים הללו למאמר אחד. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 4 22נובמבר 2151 חזרה השערה :ככל שמצב הרוח חיובי יותר ,תחושת הכאב תהיה נמוכה יותר סיבה=בלתי תלוי :מצב הרוח תוצאה=תלוי :תחושת הכאב שאלון למדידת כאב – משתנה ייחוסי (מחקר ( .5ייחוסי) להעביר שאלון שבודק מצב תיאורי /מתאמי) שאלון למדידת כאב – משתנה ייחוסי ( .2מתופעל) סרט מצחיק/עצוב (סיבתי/ניסויי) ההבדל בין שני סוגי המחקרים הוא בסוג המסקנה שניתן להגיע אליה: במחקר מתופעל ניתן להגיד בוודאות מה גורם למה (סיבה ותוצאה) כיוון שהחוקר הוא הגורם לסיבה. במחקר ייחוסי ניתן לומר שיש קשר אך לא ניתן לומר מה גרם למה ובוודאות כדי שנוכל להסיק על קשר סיבתי צריכים להתקיים שלושה תנאים: .5קשר בין המשתנים .2סדר זמנים .1התמודדות עם הסברים אלטרנטיביים החלוקה הרנדומאלית לשתי קבוצות יוצרת קבוצות דומות במאפיינים שלהם כך שבשתי הקבוצות יהיו אנשים בעלי כאב קל ,קשה או בינוני .כמו כן יכולים להיות צעירים ומבוגרים. מחקר ניסויי: מס' נבדק 5 2 1 4 1 6 מצב רוח 2 2 2 8 8 8 מצב כאב 51 8 1 7 2 5 מס נבדק 5 2 1 4 1 6 מצב רוח מצב הכאב 51 במחקר מתאמי המוקד שלנו הוא בהבדלים בין הנבדקים וההבדלים עצמם בין הנבדקים מאוד חשובים בניגוד לניסוי שבו לא מתמקדים בהבדלים בין הנבדקים אלא בהבדלים בין הקבוצות כיוון שההנחה היא שהקבוצות צריכות להיות הומוגניות כלומר כל מי שראה סרט עצוב מצב רוחו צריך להיות נמוך וכאב חזק וכן ההפך עם סרט מצחיק ניסוי משתנה תלוי משתנה בלתי תלוי מדידה ייחוסי תפעול שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 מתאמי מדידה ייחוסי מדידה חוסי 5 המסקנה נקבעת לפי הבדלים אינדיבידואלים מסקנה הבדלים בין קבוצות טעות סיבתי הבדלים בין הנבדקים הכרח קשר מתי משתמשים במערכים מתאמיים? לרוב נעדיף להשתמש במחקר נסיבתי ניסויי כיוון שהוא מאפשר לנו להשתמש במסקנות סיבתיות אך רוב המחקרים הם מחקרים מתאמיים המקרים בהם משתמשים בהם הם: .5כשלא ניתן לשלוט במשתנה הבלתי תלוי .2כשלא ניתן מוסרית ,לשלוט במשתנה הבלתי תלוי -לפעמים ניתן להשפיע אך לא ניתן לעשות זאת מוסרית למשל :עישון סיגריות (לא ניתן להגיד לקבוצה שלמה לא לעשן סיגריות למשך כמה חודשים ,כיוון שאנשים לא ישתפו פעולה ,חינוך ילדים) .1כאשר מדובר באשכול משתמים שמאוד קשה להפריד ביניהם – יש לעיתים משתנים המחוברים למשתנים אחרים ולא ניתן להוציא אותם .למשל לא ניתן להגדיר עוני לפי גובה משכורת בנוסף לעוני יש סממנים רגשיים ולכן קשה מאוד לשים אותם במחקר זה) .4כאשר המערך המתאים נאמן יותר למציאות -יש נושאים שאם נעשה עליהם ניסוי זה מאבד את העניין ואין לכך משמעות למשל :לתת להורים תמונה של ילד ולשאול אותם שאלות אם היה הילד שלהם. הגדרות משתנים ככל ששוהים יותר בשמש ,נפגעת גמישות העור. סיבה=בלתי תלוי :שוהים בשמש תוצאה=תלוי :גמישות העור הגדרה נומינלית: שכר השוטרים גבוה משכר השוטרות. סיבה=בלתי תלוי :שוטרים/ות תוצאה=תלוי :שכר הגדרה נומינלית: ככל שלרופא וותק רב יותר ,יש לו יותר פציינטים. סיבה=בלתי תלוי :וותק תוצאה=תלוי :פציינטים ככל שתפיסת העצמי חיובית יותר ,האדם אופטימי יותר. סיבה=בלתי תלוי :תפיסת עצמי תוצאה=תלוי :אופטימיות הגדרה נומינלית :תפיסה עצמית – האופן שבו אדם מעריך את הכישורים והיכולות שלו אופטימיות – חשיבה חיובית ככל שצופים יותר בתוכניות אלימות ,הפרט מגיב באלימות רבה יותר. סיבה=בלתי תלוי :צפייה בתוכניות אלימות תוצאה=תלוי :אלימות הגדרה נומינלית:אלימות – שימוש בכוח שמכוון לפגיעה באחר מבלי שהאחר מעוניין בכך. ישנם שתי סוגי הגדרות הגדרה נומינלית – הגדרה תיאורטית כלומר לכל משתנה תלוי/בלתי תלוי יש לתת הגדרה תיאורטית הבעיה עם הגדרה נומינלית שהיא מעורפלת מידי ההגדרה אינה אומרת מה משמעות המילה במאמר. הגרה אופרציונלית –(אופרציה ,פעולה) – כוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד או לתפעל את המונח ,מגדירה איך מדדתי או תפעלתי את המשתנה במחקר. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 6 דוגמא: כאב מצב רוח הגדרה נומינלית – התחושות שאדם מרגיש ברגע נתון הגדרה אופרציונלית – .5שאלון -הגדרה אופציונאלית נמדדת – הגדרה אופרציונלית כאשר המשתנה הוא ייחוסי .2ניסוי (הקרנת סרט מצחיק/עצוב) – הגדרה אופרציונלית ניסויית – הגדרה אופרציונלית כשהמשתנה מתופעל. •בלתי תלוי •פסיכולוגי קשור למחויבות ארגוית ומצריך שאלון (מוטיבציה שביעות רצון , עבודת צוות כוכ) משתנה תלוי מחויבות ארגונית •בלתי לוי דמוגרפי מין גיל (שאלה אחת) שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 7 22נובמבר 2151 עמ' 28חוברת צהובה: הגדרה נומינלית: .5הון חברתי – א .רשתות חברתיות -קשרים בין אנשים בקהילה ב .אמון – ג .לכידות חברתית – משיכה שיש לאדם לקהילה והמידה בה הוא שוואף להתקבל ע"י חבר הקהילה ולהישאר בה. .2פעילות פנאי .1רגשות חיוביים ושליליים- הגדרה אופרציונלית – הגדרה כמותית איך מדדתי או איך תפעלתי את המשתנים ,ישנם 2בעיות עם הגדרות אופרציונליות .5הגדרה אופרציונלית היא צרה מידי ,היא אינה כוללת את כל האספקטים של המשתנה. רווחה נפשית של האדם .היא מתייחסת למשל :בדיקה בין שביעות רצון מהזוגיות רק לגורם אחד ולא לשניהם. .2הגדרה אופרציונלית רחבה מידי ואינה כוללת עוד אספקטים שאינם רלוונטיים. הון חברתי – נמדד ע"י שאלון מנהיגות – הציון שניתן בשאלון המנהיגות הוא ההגדרה האופרציונלית למנהיגות עמ' 93 קטע :1 תלוי – התנהגויות אלימות הגדרה אופרציונלית למשתנה :צבע חולצה ( יעלו להכניס את הקבוצה לחדר לבן/שחור ,להקרין להם מסך שחור/לבן) – במקרה זה ההגדרה היא אופרציונלית ניסויית. הגדרה אופרציונלית ניסויית – הגדרה שמשתמשים בה כאשר המשתנה שלנו הינו משתנה מתופעל, כלומר החוקר החליט לנבדקים איזה צבע חולצה הם ילבשו ובהתאם לכך יבדוק את תגובתם. בלתי תלוי – צבע (שחור /לבן) הגדרה אופרציונלית – בחירת סוג המשחק קטע :2 בלתי תלוי -רגשות הגדרה אופרציונלית ניסויית – שמיעת חדשות חיוביות /שליליות תלוי – תפיסת אדם זר הגדרה אופרציונלית – הערכה ודיווח לאחר קבלת מידע לגבי זר. קטע :1 בלתי תלוי – תהליך גידול ילדים ( nurtur הגדרה אופרציונלית ניסויית – מבוגר שיתהג בחביבות /קרירות תלוי – חיקוי של התנהגות פרו חברתית שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 8 איך כותבים סקירת ספרות? שביעות רצון מוטיבציה שחיקה בעבודה וותק מחוייבות ארגונית דוגמא למבנה מאמר: מחוייבות ארגונית מנהיג דפוס התקשרות יכולות חברתיות IQ לא מנהיג דפוס התקשרות יכולות חברתיות IQ הקדמה מחויבות ארגונית הגדרת המשתנה – מהי מחויבות ארגונית המודל של אלן ומאייר ממצאים רלוונטיים מוטיבציה בעבודה הגדרה מודלים ממצאים רלוונטיים ראציונל -הוא למעשה ההסבר להשערה נניח שההשערה הינה שככל שאדם יותר וותיק המחויבות הארגונית יותר גבוהה ,,הראציונל הוא ההקשר בין המשתנים כלומר הרציונל כולל שני חלקים: הראשון ,הסבר רעיוני ,מה הסיבה (למה לאדם יש מחויבות לארגון) השני ,יכול הציג ממצאים התומכים ברעיון זה (למשל לבדוק במחקרים ולרשום שנמצא כי ככל שאדם וותיק יותר במקום עבודתו כך המחויבות הארגונית שלו גדולה יותר) וותק שלב – 1בניית מודל .5מי משתני המחקר שלי? א .מי המשתנה התלוי? ב .מי המשתנה הבלתי תלוי? .2מה היחסים ביניהם? – איך המודל נראה האם ישנם 2משתנים ואחד בלתי תלוי או רק שני משתנים. .1האם ישנם משתנים או נושאים נוספים? -האם ישנם נושאים נוספים שחשוב להתייחס אליהם למשל מחויבות ארגונית יש ני משתנים מוטיבציה וותק עלי לקחת בחשבון שישנם גורמים נוספים שרלוונטים לסקירה כגון היבט פסיכולוגי. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 9 שלב – 2בנייה ראשונית של ראשי פרקים .5צרו רשימה של ראשי הפרקים בהתאם למשתנים או לנושאים שהעלתם בשלב הקודם. .2תחילה ,מופיעה הקדמה .1לאחריה מופיעים הפרקים -כל משתנה תלוי או בלתי תלוי מקבל פרק למשל פרק מחויבות ארגונית ,פרק על מוטיבציה ופרק על וותק ,הפרק הראשון הוא הפרק המרכזי ( בהמשך לדוגמאות מנהיג/לא מנהיג ,מחוייבות ארגונית, .4הפרק הראשון מציג את המשתנה /הנושא המרכזי מבנה הפרק הגדרת הנושא/המשתנה הצגת מודלים או תיאוריות רלוונטיות – אם ישנו מודל שמרחיב את הנושא ורלוונטי ניתן להוסיף אותו הצגת ממצאים רלוונטיים -משתנים המשפיעים על מחויבות או ההשלכות של מחויבות חיבור למשתנה המרכזי במחקר השערת מחקר הערה יש לחפש כמה סוגי מאמרים מאמר לכל משתנה ( למשל אחד על וותק ואחד על מחויבות ארגונית) וכמו כן למצוא מאמר המקשר בין שני הגורמים מבנה כתיבה כללי כתיבה .5הכתיבה היא בפסקאות לפסקה יש משמעות טכנית -תחילתה נכנסת פנימה ומיושרת לשני הצדדים נראית כ,בלוק" משפטים מקושרים רעיונית ותחבירית (צריך להיות רצף בין הפיסקאות ועליהם להיות קשורות אחת לשנייה) לפסקה יש משמעות תוכנית – מציגה רעיון (כל פיסקה מציגה רעיון מסוים .2להימנע מכתיבה עיתונאית (אישית ,יומיומית) הכתיבה המדעית מאוד מעניינית וממוקדת – בכתיבה מדעית אין צורך בדעות אישיות והיא מאוד ממוקדת .1הכתיבה מבוססת על מקורות – .כל רעיון שאנו מביאים יש לכתוב מהיכן הוצאנו אותו ,ישנם שתי טכניקות מרכזיות. שיטה ראשונה -כץ ( )katz, 2012טוען שמחויבות ארגונית קשורה שיטה שנייה -למחויבות ארגונית קשר חיובי עם שחיקה ומוטיבציה ()katz,2012 ההבדל בין השיטות בראשונה מתמקדים בכותב ואילו בשנייה המוקד הוא הטענה שלו (רצוי להשתמש בשיטה השנייה ולא הראשונה) לא מודבר בציטוט אלא בעיבוד במילים שלכם לעיקרי המאמר אנגלית עברית (כץ)2151, כותב יחיד ((katz,2010 (כץ ולוי)2151 , שני כותבים Katz&levi,2010 (כץ ,כהן ולוי)2151 , שלושה כותבים ויותר katz (כץ ושות')2151 , בפעם הראשונה רושמים את השנייה ובפעם השמות שמצטטים רושמים ושות' (כץ;2151 ,לוי)2152 , כמה כותבים לאותו מאמר חוק רביעי שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 11 אינטגרציה :לקחת כמה מקורות ולשלב אותם יחד ,כלומר לקחת את הממצאים שמצאתי למשל מה שמשפיע על מחוייבות בעבודה הם :וותק ,שכר ,שייכות ,הערכת עובד .ניתן לרשום את זה כרשימה אך כתיבה אינטגרטיבית משמעה לשלב את כל הממצאים הללו בטקסט ולנסח אותם בפסיקה. כתיבה המתבססת על שילוב כמה מקורות המציגים את אותו רעיון או את אותו הממצא. להשתמש במשפט פותח או במשפט מסכם. ממצאים מצביעים על השלכות המחויבות הארגונית הן במישור האישי –מקצועי ,והן במישור הארגוני .במישור המקצועי ,נמצא כי מחוייבות גבוהה תורמת לתחושת מסוגלות עצמית גבוהה ...במישור הארגוני.. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 11 16דצמבר 2151 סקירת ספרות .5הקדמה – 5-2פסקאות המציגות נושא מחקר ומטרת מחקר .2פרק מחויבות ארגונית: הגדרה מודל סקירת ספרות לגבי מחויבות ארגונית להציג משתנים שמשפיעים על מחויבות להציג את ההשלכות של מחויבות ארגונית .1פרק משתנה פסיכולוגי :למשל שחיקה הגדרה מודל סקירת ספרות לגבי שחיקה רציונל :הקשר בין שחיקה לבין מחויבות. הפרק צריך להסתיים בהשערה .4פרק משתנה דמוגרפי :למשל וותק סקירה קצרה רציונל+השערה ש.ב להגיש עד 52.52בשעה 51:11רק את ההקדמה והפרק על מחוייבות ארגונית מייל של שגית - [email protected] :הנושא שיטות מחקר יום שישי חיפוש איזה תכנים .5התייחסות למשתנה מחוייבות ארגונית (הגדרות מודלים) שחיקה וותק בעבודה .2מאמרים שקושרים בין משתני המחקר ויהוו בסיס לרציונל ולהשערה מה מחפשים .5תזות +דוקטורטים .2ספרים .1מאמרים איפה מחפשים: .5אלף – מאגר של האונ' biu.ac.il נכנסים לאתר הספריות חיפוש מתקדם .2מאגרים בעברית משאבים אלקטרונים -חיפוש לפי א -ב מכון סאלד – מפתח חיפה -חיפוש מתקדם – (אם יש הרבה תוצאות ניתן לסנן למילים מנושאאו בכותר) שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 12 .1מאגרים באנגלית ProQuest , ERIC (ProQuest) , APA PsycNET - כאשר אנו עושים מחקר ראשית כותבים את סקירת הספרות ולאחר מכן מחפשים שאלונים ישנם 2קריטריונים אשר מגדירים איכות של קריטריון ובודקים האם השאלון טוב או לא .5מהימנות .2תוקף בשאלונים רצוי לחפש מהימנות גבוה ותוקף גבוה הציון אינטלגנציה אקדמית אפשרות העתקה רמת ההכנה למבחן רמת הלחץ טעות מזל רעש ידע כללי רציה חברתית – אנו מעוניינים להציג את עצמנו בחברה כחיוביים בכל מדידה שאנו עושים יש תמיד מרכיב של טעות שני הקריטריונים של תוקף ומהימנות שואלים עד כמה הציון שהתקבל משקף את הציון האמיתי (אינטליגנציה אקדמית) או שהוא מושפע מטעויות ישנם שני סוגים של טעויות .5טעות קבועה -למשל אם עולים על משקל ויודעים שהמשקל מזייף ב 2ק"ג כלומר הטעות היא קבועה ותמיד עלי להעלות 2קילו לתוצאה של המשקל .כלומר הטעות תמיד היא באותו משקל. שונות המשתנה שמצייג אותה=1 .2טעות מקרית – טעות שבכל פעם המשקל שלה שונה ,למשל בדוגמא הקודמת המשקל בכל פעם יזייף במספר אחר פעם יעלה 1ק"ג ופעם 2 שונות המשתנה שמייצג אותה שונה מ1- ממוצע הטעויות = – 1באינסוף מדידות בגלל שישנם טעויות שהם – וטעויות שהם + הממוצע יהיה = 1 המתאם בין משתנה הטעות לבין המשתנה האמיתי הוא – 1כלומר אין קשר בין הציון האמיתי לבין גודל הטעות – למשל המשקל לא יעלה משקל לאנשים שמנים ויוריד משקל לאנשים רזים גודל הטעות על אף שהיא מקרית היא קבועה שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 13 מהימנות – מתייחס לטעות מקרית תוקף – מתייחס לטעות הקבועה מהימנות מתאם: ככל שיכולת הזיכרון גבוהה יותר האינטליגנציה גבוהה יותר ע"מ לבדוק השערה זו עלי לקחת אנשים ולמדוד את רמת הזיכרון ורמת האינטליגנציה דוגמא: אינטליגנציה זיכרון 39 21 09 81 09 71 09 61 09 11 שני מאפיינים שחשוב להתייחס אליהם הם: .5האם המתאם חיובי או שלילי .2גודל המספר – כלומר ככל שהמספר קרוב יותר לאחת הקשר הוא יותר חזק ככל שהמספר יותר נמוך וקרוב ל 1הקשר יותר חלש. אינטליגנציה זיכרון מיקום 1 81 21 2 71 81 9 61 71 4 11 61 0 41 11 מדרגים כל קבוצה מהגבוה לנמוך (כמו בשדות) אם הדרוג של כל קטגוריה היא זהה המתאם הוא 5 מיקום 1 2 9 4 0 זיכרון 21 81 71 61 11 אינטליגנציה מיקום 5 81 1 61 2 71 4 11 1 41 מתאם זהו ניתוח שמתייחס לרמת ההתאמה בדירוג של שני משתנים מטלה: כותרת הקשר בין מוטיבציה וותק לבין מחויבות ארגונית 5-2פסקאות -הקדמה :לא רושמים כותרת ההקדמה צריכה לכלול 2דברים .5הקדמה כללית לנושא (מחויבות ארגונית מוגדרת כ .....ונמצא שיש לה השלכות על תפוקת העובדים) .2הגדרה של המחקר – להסביר מה מטרת המחקר (מטרת שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 14 המחקר הנוכחי לבדוק את הקשר שבין מוטיבציה לוותק ואיך וותק משפיע על מחויבות ארגונית) (במ חקר זה נבדוק את הקשר בין מוטיבציה לוותק וכיצד שניהם משפיעים על המחויבות הארגונית) כותרת – מחויבות ארגונית הגדרה – מהי מחויבות ארגונית (מודלים) – הגדרה היא משפט ,לעומת זאת מודל זו הרחבה -אלן ומאייר זיהו שלושה גורמים גורם ראשון שמצאו .........הגורם השני .........והגורם האחרון הוא......... סקירת ממצאים הקשורים למחויבות – לסכם מהם הגורמים המשפיעים על מחויבות ,או השלכות של מחויבות. כותרת -מוטיבציה הגדרה+מודלים סקירה ראציונל – מסביר מה הקשר בין מוטיבציה לבין מחויבות ועליו לכלול 2היבטים .5הסבר רעיוני – למה יש קשר בין מוטיבציה לבין מחויבות ככל שאדם יותר ווותיק בעבודתו המוטיבציה שלו יותר גבוה כיוון ש..... .2מעבר להסבר הרעיוני צריך להיות ממצא – צריך להגיד שעפ"י מחקר נמצא שיש קשר בין המשתנים. השערה – לכן נשער שככל שהמוטיבציה גבוה יותר המחויבות הארגונית גבוה יותר. כותרת – מגדר אין צורך להסביר מהו מגדר רציונל – להסביר מדוע יש הבדל בין גברים לנשים השערה שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 15 27דצמבר 2151 חיפוש שאלונים: ישנם 2קריטריונים .5 :מהימנות .2תוקף ציון נצפה – הציון המתקבל מהמדידה ,כלומר הציון שנתקבל בקורס הוא הציון הנצפה והינו מסומן באות , Oהוא נקרא ציון נצפה כיוון שזה מה שנראה לעין .יון נצפה = ציון מדידה כל ציון כזה מורכב משני מרכיבים: .5הציון האמיתי –Tהציון שמגיע לנו .2מרכיב הטעות E - שונות טעויות – מרכיב הטעות Ve שונות אמיתי – הציון האמיתי Vt יש הבחנה בין שני סוגי טעויות – טעות מקרית -כל הטעויות שמשתנות מדידה למדידה וטעות קבועה -טעות שחוזרת על עצמה בכל מדידה שני הקריטריונים של מהימנות ותוקף ימדדו עד כמה הציון הנצפה משקף את הציון האמיתי ,כלומר אם יש לי שאלון שמהימנותו גבוה והתוקף שלו גבוה משמע הוא משקף את הציון האמיתי ופחות מושפע מטעויות מהימנות – מתייחסת לטעות המקרית ,עד כמה הציון מושפע מהטעות המקרית תוקף – מתייחס לטעות הקבועה ,עד כמה הציון משקף טעות קבועה - Rמתאם ציון ציון נצפה אמיתי - T O 1 099 099 2 4 049 099 4 9 009 009 1 2 099 029 5 למשל במבחן הפסיכומטרי הציון הנצפה היה 611והציון שהתקבל היה 611 לפי נוחה של המתאם r=0.6 לכן =0.36 שונות מוסברת מתייחסת ל %השונות של משתנה אחד המוסבר ע"י המשתנה השני ,כלומר כמה % מהשונות (ההבדלים) בציון הנצפה הם בגלל הציון האמיתי הציון האמיתי = 5ציון נצפה שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 16 = 1.71הציון הנצפה החלק השמאלי של המשוואה – המהימנות ) )rמוגדרת כשונות מוסברת של הציון האמיתי ( )tמתוך הציון הנצפה()O החלק הימני של המשוואה – מראה על היחס בין הציון האמיתי לציון הנצפה מראה מה היחס בין השונות של הציון האמיתי לשונות של הציון הנצפה אם המשוואה הייתה שווה 5זה היה אומר שהציון שלי משקף את הציון האמיתי הציון שיוצא לי בסוף כל טבלה עם הנוסחה של ה Vמחלקים אחד בשני וזהו ה %של הציון האמיתי מה אחוז הציון האמיתי בציון הנצפה – מה %האמת מהציון שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 17 11ינואר 2154 מדידה בכל פעם שאנו מבצעים מדידה כלשהי (הערכה עצמית ,ידע ,משקל ,גובה ,חום וכו) כל מדידה מורכבת משלושה חלקים: .5ציון נצפה – הציון שהתקבל במדידה .2טעות א .טעות שמקורן בנבדק ב .טעויות שמקורן בסביבה ג .טעויות שמקורן בכלי המדידה טעות מקרית – זו טעות שמשתנה בין מדידה למדידה – מהימנות – עד כמה הציון הוא מקרי או מושפע מהצי טעות קבועה – בכל מדידה גודל הטעות זהה – תוקף כיצד מודדים מהימנות ? ישנם שלוש גישות: .1מהימנות כיציבות לאורך זמן אם רוצים לבדוק את המהימנות ולוודא שהציון הוא אמין יש לבצע מספר בדיקות ואם יש יציבות לאורך זמן (כלומר בכל הבדיקות הציון הוא פחות או יותר אותו הדבר) הציון מהימן. ישנם 2שיטות לבצע בדיקה זו: א .מבחן חוזר ( – )test-retestמעבירים את אותו מבחן פעמיים אם יש בעיה בעולם התוכן של השאלון העברה חוזרת לא מתמודדת עם כך חסרונות השיטה: למידה בין ההעברות עולם התוכן של השאלות או ניסוחים בעייתיים – כלומר אם אותו אדם לאמתחבר לסוג שאלות מסוים אך לסוג אחר של שאלות כן ובמבחן יש רק את אותו סוג שאלות דורש משאבים יקריםב .מבחנים מקבילים – שיטה זו באה להתמודד עם הביעה של עולם התוכן בשיטה זו מעבירים את אותו שאלון אך עם גירסה שונה שלו כמו מועד ב' חסרונות השיטה למידה בין העברות -במבחן חוזר האדם שניגש למבחן לומד מטעיות ויודע איךלגשת למבחן למשל אדם שניגש למבחן פסיכומטרי פעם שנייה קל לו יותר מאדם שניגש בפעם הראשונה. קשה להגיע למדגם בעל אותם אפיונים סטטיסטיים – כלומר מועד א ומועד בצריכים להיות עם אותה רמת קושי .2מהימנות כיציבות פנימית שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 18 גישה זו פרקטית יותר – כלומר להעביר פעמיים את השאלון זה מקשה על החוקר ומבזבז אנרגיות. אם השאלון אכן בודק את אותו נושא צריכה להיות עקביות בדפוס התשובות (כלומר אם הגישה חיובית אז רוב התשובות צריכות להיות חיוביות ( )1.4אם הגישה שלילית רוב התשובות יהיו שליליות ( )5.2אם אין עקביות בדפוס התשובות או שאנשים ענו סתם על השאלון או שהשאלון לא מנוסח נכון. חצי 1 3 ישנן 2שיטות: .5מבחן חצוי ( –)split – halfלחלק את המבחן לשני חלקים ורוצים לבדוק הם יש מתאם בין החצי הראשון של השאלון לבין החצי השני של השאלון חצי 2 4 לדוגמא: שאלה -הייתי יכולה לשמש מודל חיקוי טוב להורה חדש כדי שתלמד מה עליה לדעת בכדי להיות הורה טוב להיות הורה זה דבר שניתן להסתדר איתו וכל בעיה ניתנת בקלות לפתרון חסרונות השיטה: האדם שעונה על השאלון מתעייף כבר אחרי שהוא עונה על החצי הראשון שלהשאלון ולא יגיע לחצי השני או שיתעייף ולא יענה כבר כמו שצריך . הפתרון: לעשות מתאם בין השאלות האי זוגיות לשאלות הזוגיות ,כלומר להצליב אתהשאלות אחת אחרי השנייה ולא לחצות את המבחן לחצי. תיקון ספילמן בראון ככל שיש יותר זוגות (כלומר יותר שאלות משני חצאי השאלון) המתאם יותר גבוה וכך גם המהימנות לסיכום: אנו עושים מתאם בין חצי שאלון לחצי שאלון אחר כלומר מקצרים את אורך השאלון בחצי ולכן זה פוגע במתאם כיוון שהינה מושפעת מאורך השאלון ,הנוסחא של ספילמן באה לתקן עיוות זה ואומרת ,לו הייתי עושה שאלון מלא זו הייתה התוצאה שצריכה להתקבל. .2אלפא 𝛂 קורבך – זו השיטה בה אנו משתמשים בד"כ שיטה זו מתבססת על המבחן החצוי זהו ממוצע של כל אופציות ספליט האף אפשריות ניתן לעשות מתאם לתשובות במקום לעשות מתאם לשאלות כלומר להשוות את תוצאות התשובות (שאלה 5עם שאר השאלות וכך הלאה) .9מהימנות בין שופטים – שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 19 2הגישות הראשונות מתעסקות במחקר כמותי לעומת זאת גישה זו עוסקת במחקר איכותני – מחקר המתבסס על דיווחים מילוליים או תצפיות ,אין מספרים. משתמשים בכך לבצע ראיון לחקור חוויה ,הבעיה בגישה זו שהיא ניתנת לפרשנות החוקר. למשל מחקר שבחן חלומות של ילדים ,במחקר נבדק אם בתקופת פיגועים חלומות של ילדים הם יותר אלימים .אחד הילדים חלם שאביו חתך לו תפוח ונתן לו לאכול התקיים ויכוח האם החלום אלים או לא אלים מחד ניתן לחשוב שהחלום אלים כיוון שהסכין בחלום מסמל אלימות ומאידך ,החלום אינו אלים כלל כיוון שבסך הכל האב נותן לילד תפוח. לכן בגלל שכל חוקר חווה את הראיון בצורה אחרת יש לבצע מהימנות בין השופטים, לקחת כמה שופטים על מנת שלא תהיה פרשנות אחת בלבד. סיכום: אם המחקר כמותי ניתן לבחור בין שתי הגישות הראשונות כמותי – האם מדובר במבחן הומוגני ,במידה וכן אנו עושים αקורנבך .אם לא במבחן הטרוגני שלא ניתן להשתמש באלפה קורנבך משתמשים בגישה הראשונה (מבחן חוזר) אם המבחן לחוץ בזמן לא ניתן לבדוק זאת עם אלפה קורנבך אלא במבחן חוזר או מבחנים מקבילים כיצד ניתן לשפר את מהימנות השאלון? .5להקפיד על ניסוח של השאלות – שהניסוח יהיה ברור ורלוונטי .2לשמור על שונות אופטימלית – להשתמש בשאלון מספיק רגיש לזהות הבדלים בין המשיבים. הימנעות מפקט התקרה – כולם נצמדים לתקרה (רוב הסטודנטים מקבליםציונים גבוהים) הימנעות מאפקט הרצפה – כולם נצמדים למטה (רוב הסטודנטים מקבליםציונים נמוכים) .1להגדיל את מספר השאלות .4שימוש בנוסחת קודר -ריצ'רדסון הנוסחא בודקת מה קורה ל aאם נגדיל את השאלון כלומר ,המהימנות יצאה לא ממש מוצלחת ( )1.66מה יקרה אם נגדיל את השאלון כלומר אם נוסיף שאלות לשאלון והמהימנות תגדל ל 1.7 51ינואר 2154 מהימנות חזרה: עד כמה המדידה שלנו משקפת ציון אמיתי או שמושפעת מטעות מקרית. ציון אמיתי – האם הציון שנתקבל במבחן משקף באמת את הידע או מושפע מגורמים סביבתיים כגון לחץ. שלושה גורמים 2גורמים למחקר כמותי .5יציבות לאורך זמן – יש להעביר את השאלון פעמיים ולהשוות בין השאלונים אם הציון דומה הווה אומר שהציון מהיימן שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 21 א .מבחן חוזר – מעבירים בדיוק את אותו המבחן פעמיים .הבעיה היא שאם יש טעות בשאלון היא נשארת ואם טעיתי בשאלון הראשון אני ילמד ויענה על השאלון הבא יותר טוב. ב .מבחנים מקבילים .2עקביות פנימית -אם השאלון טוב צריכה להיות עקביות לאורך השאלון כלומר אם יש לי מוטיבציה נמוכה בכל השאלון המוטיבציה צריכה להיות נמוכה או השאלות צריכות להצביע על מוטיבציה נמוכה. א .מבחן חצוי – ב .אלפא קורבך – המתאם של כל השאלות גורם נוסף למחקר איכותני .1מהימנות בין שופטים – יש צורך ב 2בודקים לפחות על מנת שהתוצאות לא יושפעו מדעתו האישית של השופט. תרגול למהימנות: מתי נשתמש בכל אחד מסוגי המהימנות (האם המבחן הומגני או הטרוגני האם הוא מודד כושר או מהירות) .1 .2 .1 .4 .0 .0 מבחן בחשבון לכיתה ג' בנושא "כפל" – אלפא קורנבך ,המבחן הומוגני כי מדובר על כפל. מבחן ווקסלר (מבחן אינטליגנציה הכולל 11תתי מבחנים הבוחנים אוצר מילים ,חשבון הבנה וכו– )/ מבחנים מקבילים חלק אוצר המילים במבחן ווקסלר – אלפא קורנבך ( ,אם יש התלבטות בין אלפא קורנבך לבין מבחנים מקבילים תמיד נעדיף את אלפא. מבחן הבודק תפיסה מרחבית – המבחן הוא כמותי והומגני ולכן אלפא קורנבך המבחן הפסיכומטרי מבחנים מקבילים מבחן – TATנותנים תמונה של אישה צעירה ומבוגרת ונותנים לנבחן לנתח את התמונה אשר תשובתו משליחה על איך הוא מקבל סמכויות. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 21 מהימנות שופטים .0מבחן רורשאך – תמונה של כתם ובאמצעותו בוחנים מספר דברים על הנבחן. מהימנות בין שופטים .0שאלו עמדות כלפי דתיים אלפא קורנבך .3מבחן יצריתיות (למשל מבחן ציורים בו מתבקש הנבדק לצייר כמה שיותר ציורים מצורות גמאומטריות) מהימנות שופטים .19בקר הבוחן ריינטינג של תכניות טלוויזיה מבחן חוזר .11מבחן אישיות הבוחן שתי תכונות (מוחצן – מופנם ,רצינלי – אמוציונאלי) מבחן חוזר .12מבחן הבודק שמיעה מוזיקלית אם איכותני – מהימנות שופטים אם כמותי -אלפא קורנבך .19שאלון שחיקה לעובדים אלפא קורנבך תוקף :validity אנוש ואלים עד כמה המדידה שלו משקפת ציון מיתי או טעויות .מדידת מהימנות תוקף – מידת ההלימה בין המשתנה התצפיתי לבין המשתנה התיאורטי. ישנם שלוש שיטות לבדיקת תוקף: .5תוקף תוכן – חושבים באמצעות ספרות רלוונטית או מומחים ורושמים מה כוללת למשל שביעות רצון מזוגיות לאחר מכן כל אלמנט במיפוי הוא שאלה מתוך השאלון שביעות רצון מהזוגיות יחסי מין תקשורת זוגית :אלימות ,הדדיות כסף (מצב כלכלי) יחסי כבוד יחסים עם משפחה מורחבת ילדים :חינוך ,התמודדות יום יומית התמודדות עם רגעי משבר תחומי עניין משותפים :בילוי, עמדות בנוגע לתפקידי נשים/גבריםשלבים להבטחת תוקף תוכן של שאלון א .ניתוח מקיף ומעמיק של עולם התוכן הנדון. ב .צמצום הפריטים ג .בניית השאלון איזה סוג מהימנות קשור לתוקף תוכן? אלפא קורנבך כלומר צריכה להיות עקביות בשאלות כיוון שבודקים נושא מסוים (השאלות בשביעות רצון צריכים לענות על קריטריונים לשביעות רצון). תוקף נראה ( – )face validity האם המבחן נראה תקף לבחנים? מה הם חושבים שהוא בודקמתייחס לשאלה האם המשיב חושב שהשאלון תקף ,אם המשיב חושב שעובדים עליו ועושים לו מניפולציה ולא בודקים את מה שהוא חושב הוא לא יענה עליו שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 22 .2תוקף תלוי קריטריון – בשיטה זו ניתן להשתמש רק כאני מעוננינת לבדוק תוקף שאלון שמטרתו לאבחן משהו אחר (תכונה יכולת כישורים) למשל מיונים לצה"ל הם כלי על מנת לאבחן מה תוכל לעשות בצבא ,כמו כן פסיכומטרי בא לאבחן יכולת אקדמית. .5מנבא – השאלון שאת התוקף שלו אני מעוניינת לבדוק (פסיכומטרי ,מבחני קצונה, מבחני מיון לעבודה) .2קריטריון – אותה תכונה/יכולת שאותה אני מעוניינת לנבא (יכולת אקדמית ,מי יהיה קצין טוב ,מי יהיה עובד טוב) ישנם שלושה סוגים של תוקף תלוי קריטריון והינם תלויים במיקומם על ציר הזמן: תוקף חיזוי :המנבא קודם לקריטריון ,כלומר היום באמצעות מבחן הפסיכומטרי רוצה לנבא מי יהיה סטודנט טוב יותר. תוקף לאחר מעשה – המנבא מופיע לאחר הקריטריון ,כלומר אני רוצה לאבחן היום משהו שקרה בעבר (למשל מי עבר התעללות בילדותו ,או חרמות) לכן השאלון צריך להיות מתוחכם כיוון שהנושא רגיש. בתוקף לאחר מעשה אנו מעבירים את השאלון שלנו לשתי קבוצות: קבוצה אחת שאובחנה שעברה התעללות וקבוצה שנייה שאני יודעת שאינה עברה התעללות ולחלק להם את השאלון ואם ישנם הבדלים בין התשובות אכן השאלון שלי באמת תקין תוקף מקביל :המנבא והקריטריון מופיעים ביחד ,כלומר אני רוצה היום לאבחן משהו שקורה היום (למשל אני רוצה ליצור כלי על מנת לאבן בעיית קשב וריכוז ,או הפרעת אישיות) אם אני מעוניינת לדעת שהשאלון שלי תקף יש לקחת גם שתי קבוצות ,אחת אובחנה כסובלת מקשב וריכוז וקבוצה שנייה שאני יודעת שאין להם בעיות קשב וריכוז. אם השאלון שלי טוב יהיו פערים בין התשובות שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 23 לסיכום: בדיקה של תוקף אנו עושים פעם אחת כיוון שאם אני יודעת שהוא אכן כן בודק את מה שרציתי הוא טוב ואני יכולה לעבוד איתו .הרי בדיקת תוקף בודקת האם השאלון בודק כמו שצריך. לעומת זאת ,בדיקת מהימנות צריכה להיעשות בכל פעם שאני מעבירה את השאלון כיוון שהיא מתייחסת למהימנות מקרית. .9תוקף מבנה האם אנו מודדים מה שאמורים למדוד– עד כמה מקיף את כל התופעה ואך ורק אותה תוקף תוכן – עושים מראש לפני שבונים את השאלון תוקף קריטריון – לא רלוונטי לכל השאלונים רק שאני רוצה לנבא משהו אחר תוקף מבנה – הינו התוקף המשמעותי ושואל שתי שאלות חשובות: א .האם השאלון שלי כולל רק את מה שרלוונטי (כלומר האם השאלון שלי מספיק רחב)– האם שאלון הערכה עצמית בודק רק הערכה עצמית? ב .האם השאלון שלי רחב מספיק וכולל את כל עולם התוכן למשל נניח שיש לי שאלון על שביעות רצון מעבודה אך שואל שאלות שקשורות רק לשכר ,שאלון זה לא טוב כיוון שאינו משקף את כל ההיבטים. תוקף המבנה מתייחס לשתי סוגים: תוקף מתכנס – שואל האם הכלי ממצא :האם כולל את כל מרכיבי המשתנה התאורטי .למשל בניתי כלי על מנת לבדוק אלימות של ילדים בכיתה ו' ,מעבירים להם שאלון שמטרתו לשקף את כל האספקטים של אלימות (מילולי ,פיזית) בתוקף מתכנס במקביל לשאלון בודקים את המשתנה בשיטות אחרות ,למשל שאלון למורים ,הורים. דוגמא נוספת :שאלון לזיהוי רמת חרדה במבחן במקביל לשאלון ניתן לבדוק דופק ולחץ דם על מנת לבדוק האם הוא בלחץ או לא וכך לבדוק האם מי שאמר שהוא לחוץ הוא באמת לחוץ שאלון הבודק את היחס עם ההורים איך מוודאים שהשאלון אכן תקף ,ניתן לבדוק באמצעות שאלון להורים המטרה היא שתהיה עוד בדיקה בנוסף לשאלון המקורי על מנת לוודא אמינות. תוקף מבחין – האם הכלי בוחן רק את המשנה התיאורטי ולא משתנים אחרים. למשל: שאלון דימוי גוף – האם השאלון שואל שאלות מתאימות ולא שואל שאלות בנושא אחד בלבד ולא שאלות רחבות מידי. שאלון מוטיבציה בעבודה – שאלות רק על שכר ,מצומצם מידי ושאלות כלליות מידי זה גם לא טוב. בתוקף מבחין צריך קודם כל לזהות את הבעיה של השאלון (רחב/מצומצם) במקביל לשאלון שלי אני יעביר שאלון הבודק את המשתנה הבעייתי והמטרה היא שהמתאם בינהם יהיה נמוך (למשל בשאלון בנושא דימוי גוף אם האדם הוא בעל דימוי גוף נמוך השאלון השני שאחלק ויכול להיות בעייתי יהיה שאלון בנושא הפרעות אכילה והמתאם צריך להיות בשאלון זה נמוך כלומר שלאותו אדם יש הפרעות אכילה). לסיכום: שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 24 בדיקת תוקףMTMM : Multi Trait Multi Method תשישות כרונית ישנוניות שאלון פיזיולוגית שאלון פיזיולוגית תשישות כרונית בדיקה שאלון פיזיולוגית 1.8 1.8 1.7 1.5 1.2 1.2 1.5 שאלון 1.8 1.7 ישנוניות בדיקה פיזיולוגית 1.8 מודל זה מציג את היחסים שבין סוגי התוקף לבין המהימנות שאלון – לבדיקת תשישות כרונית במקביל עושים בדיקה פיזיולוגית כדי לבדוק את התוקף של השאלון בנוסף מחלקים שאלון בנושא ישנוניות זה בודק תוקף מבחין ,כלומר לוודא שהשאלון שלי אינו מושפע רק מישנוניות. בטבלא להלן כל מתאם(כל צבע בטבלה) משקף מדידה אחרת כל המספרים הסגולים משקפים מהימנות ()1.8 כל המספרים הוורודים משקפים תוקף מתכנס ()1.7 כל המספרים הצהובים משקפים את התוקף המבחין ()1.2 לסיכום שאנו רוצים לבדוק האם השאלון (המדידה טובה) צריך לעשות בדיקת מהימנות שתהיה גבוהה בדיקת תוקף מתכנס ובדיקת תוקף מבחין להגיש: מכתב פתיחה -סטדנט יקר אנו עושים שאלון נודה לך אם תענה על השאלות..... שאלון משתנה פסיכולוגי – להקפיד שיש הוראה – בשאלון הינך מתבקש..... שאלון מחויבות ארגונית – שגית שולחת שאלון דמוגרפי מין .5גבר .2אישה גיל מצב משפחתי השכלה שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 25 לפחות 51שאלות בדמוגרפי להגיש עד ה11.5 סוגי המחקרים: מתאמי – סקר סיבתי -ניסוי גישוש ישנם שני סוגי מחקרים: .5סיבתי .2מתאמי 1תנאים להסקת סיבתיות: .5קיים קשר בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המשתנים התלויים. .2המשתנה הבלתי תלוי קדם למשתנה התלוי. .1התמודדות עם הסברים חלופיים. תנאי הכרחי להסקת נסיבתית לשלוט במשתנה הבלתי תלוי אם אין שליטה במשתנה הבלתי תלוילא ניתן להסיק מסקנות. מערך המחקר בו משתמשים כדי להסיק מסקנות של מחקר מתאמי (בדיקת רק קשרים) נקרא סקר מערך מחקר בו אנו מעוניינים להסיק סיבה ותוצאה נקרא ניסוי 28.2.54 סקר הגדרה :סקר הוא מחקר שמטרתו לגלות התפלגויות שכיחויות ויחסים בין משתנים סוציולוגים ופסיכולוגיים בסביבתם הטבעית .כלי המקר העיקרי הוא השאלון. *בסביבתם הטבעית -החוקר לא שולט הוא מחלק רק שאלונים שימושי הסקר: .5צילום מצב – כלומר הסקר משקף תמונה של השאלונים (גרף או מצג כתוב כגון כתבה). .2חיזוי התנהגות – אנו מעוניינים לנבא באמצעות הסקר התנהגות עתידית ,כלומר לנבא מה נעשה עוד חודש או שנה(.למשל בבחירות ישנם סקרים לנבא את ההתנהגות העתידית של הציבור) הבעיה עם חיזוי התנהגות הינה שהחיזוי נשען על שתי הנחות בסיס בעיתיות א .העמדה היום משקפת את העמדה העתידית ב .יש קשר בין העמדה (בעתיד) לבין ההתנהגות בפועל( .יכול להיות שהעמדה שלי מסוימת אך באותו רגע בגלל כל מיני אילוצים דעתי משתנה) .1בדיקת קשר סיבתי – בהרבה מהמחקרים שאנו מבצעים לא ניתן לבצע ניסוי (כיוון שלא ניתן לשלוט במשתנה הבלתי תלוי) אבל מנסים להשיג סיבתיות על אף שזהו לא ניסוי (למשל בבדיקה על עישון ובעיות לב ניתן לשאול מעשנים כמה הם מעשנים כיוון שלא ניתן להגיד לאדם מעשן לעשן פחות או יותר) (מחקרים על קרינה – לא ניתן לשלוט על כמות הקרינה) דוגמא לתהליך: שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 26 מספר תאונות דרכים לפני ואחרי החלת החוק :נהג מלווה האם יש פחות תאונות עם צעירים בעקבות החוק: הממצא הוא שיש ירידה בתאונות הדרכים לאחר החלת החוק עכשיו יש לבדוק מה גורם למספר תאונות הדרכים כגון: מזג אויר (חורף –> יותר תאונות) מס' מצלמות מהירות תקינות המכוניות מצב בטחוני מחיר הדלק תשתיות מודעות לשתיה אכיפהשלבים לבדיקת קשר סיבתי: א .למצוא את הממצא – יש ירידה תאונות לאחר החוק ב .נותנים פרשנות והסבר -מנסים לבדוק למה יש ירידה בתאונות – בגלל החוק ג .עושים תהליך של שלילת הסברים חלופיים -ז"א מנסים לחשוב על כל ההסברים האחרים היכולים להשפיע על הממצא(המשתנה התלוי) שלגבי כל משתנה יכולות להיות אחת משלושה כיווני השפעה( :מה יכול להשפיע על תאונות דרכים) .5למשתנה אין השפעה על המשתנה התלוי – האם יצא קמפיין בחודשים האחרונים ,האם יש שיפור בתשתיות (אם לא -פוסלים) .2למשתנה השפעה על המשתנה התלוי ,בכיוון המנוגד להשפעתו של המשתנה הבלתי תלוי – מזג אויר בחודשים פברואר מרץ אמור לגרום לעליה בתאונות אך גורם לדבר הפוך בגרף. .1למשתנה השפעה על המשתנה התלוי ,באותו כיוון של המשתנה הבלתי תלוי – למשל במשתנה אכיפה לא ניתן לדעת האם החוק השפיע על ירידה בתאונות הדרכים או שאכיפת המשטרה השפיעה ד .אלו משתנים יכולים להשפיע על מספר תאונות הדרכים. שלבי תכנון הסקר: .1תכנון ראשוני: א .הצגת הבעיה ושאלת המחקר ב .תכנון הדגימה – קביעת האוכלוסייה וביסוס מסגרת הדגימה (להחליט מי הנדגמים שלנו) ג .סקירת ספרות – מטרתה לבסס את השערות המחקר. ד .תכנון השאלון – מחליטים אלו שאלונים להעביר בהתאם לאוכלוסיה וסקירת הספרות ה .קביעת מסגרת זמן ותקציב – מגדירה תוך כמה זמן צריך את הממצאים יש מחקרים שצריך את הממצאים onlineכגון סקרים פוליטיים בד"כ אלו סקרים הנעשים טלפונית. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 27 ו .הכנת תוכנית סטטיסטית וקידוד נתונים – צריך להחליט איזה ניתוחים אנו עושים ועל פי זה בונים את הנתונים ( –Pretest .2מחקר מקדים)- במחקר גדול מעבירים את השאלון לקבוצה קטנה של אנשים על מנת לבדוק שהכל תקין בשאלון (אין טעויות הקלדה ,וניתן להסיק על איכות המידע שיתקבל ,כלומר אם אנשים מבינים את השאלות ועונים לעניין) כמו כן ,ניתן ללמוד מה pretestעל אחוז ההיענות לשאלון. .1תכנון סופי- בעקבות המידע שקיבלנו מה pretetsניתן לבצע שינויים על השאלון שלנו ,למשל אם אין היענות לשאלון ניתן ללמוד מכך ולחלק את השאלון בשעות אחרות מהשעות שחילקנו או לתאם אם האנשים אשר אנו מעוניינים שיענו לנו .גם לגבי איכות המידע ניתן לבצע שיפורים למשל לא לתת סקאלה מ 5-1כיוון שישנם כאלו שמאבדים עניין ומסמנים רק את האמצע אלא רק לרשום מסכים או לא מסכים .4איסוף המידע- חלוקת השאלונים .1ניתוח הנתונים -ניתוח השאלונים ע"י spss .6כתיבת דו"ח מחקר- כתיבת העבודה עצמה אשר מספרת על מה נעשה המחקר ומה הסקנו מהשאלונים. סוגים של מערכי מחקר: מערך מחקר -זהו המבנה והתבנית המחקר ,תצוגה גרפית ,מערך זה מציג כמה משתנים יש במחקר תלויים ובלתי תלויים ,כמה פעמים בודקים משתנים אלו. הסקת סיבתיות: .5קשר בין המשתנים .2המשתנה הבלתי תלוי קדם למשתנה התלוי .1התמודדות עם הסברים חלופיים. הפעולות שיש שלבצע ל 5ו :2 .5שליטה (תפעול) המשתנה הבלתי תלוי. .2חלוקה רנדומלית לקבוצות – ההנחה היא שכאשר עושים חלוקה רנדומלית לקבוצות יוצרים קבוצות שוות (בכל קבוצה יהיו אנשים עייפים) בסקר – החלוקה היא לא רנדומלית לקבוצות ,כלומר לא ניתן לשלוט בקבוצה מערך Static Group comparison Design :1 שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 28 כל שורה במערך זה היא קבוצה למשל שורה למעלה היא צה"ל שורה למטה משרד הביטחון ,שורה למעלה חברות קואופרטיביות שורה למטה חברות עסקיות ישנם שני משתנים בלתי תלויים כיוון שיש 5,2 המספר הראשון מסמל את מספר הקבוצה ,המספר השני מסמל את המשתנה. מחוייבות שביעות רצון סוג ארגון דוגמא נוספת: מערך Panel Desing :2 מה שמאפיין פאנל זה הוא מדידות לאורך זמן ,חוזרים לנבדקים ומודדים את אותן קבוצות לאורך זמן את המשתנים. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 29 דוגמא :ניתן להמשיך עם הדוגמא גם לתיכון וכן הלאה... מערך Cross Sectional Pseudopanel Desing :9 שימוש באותיות הגדולות ,כל אות זה אשכול של משתנים. שיטות לאיסוף נתונים .5העברת שאלונים באופן מכוון -למשל אם יש צורך במחקר לתשאל אנשים מתחום הרפואה אז מחלקים את השאלונים בבתי חולים או בתי מרקחת (מכוונים את חלוקת השאלונים למקומות מסוימים). יתרונות: נגיש היענות גבוהה -שמירה על אנונימיות שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 31 חסרונות: מענה מיידי ,ולא תמיד אמיתי ומשמעותי עלול לפגוע בייצוגיות המדגם – אם אני מחלקת שאלונים רק בבר אילןהתשובות שאני יקבל בשאלון זה יהיו שונות אם הייתי מחלקת את השאלון באונ' ת"א כיוון שהאוכלוסייה שונה .2העברת שאלונים במייל -שיטה שהולכת ותופסת תאוצה על אף הבעיות שלה ,שיטה שלמעשה מעבירים שאלון אינטרנטי. יתרונות: זול אין צורך בקידוד אן צורך במענה מיידי ניתן להיעזר במסמכים כתובים ניתן להשתמש בעזרם ויזואלייםחסרונות : ההיענות נמוכה יחסית אין פיקוח על מי משיב ואך הטיה תגובתית גבוהה – קבוצה מסוימת שלא עונה על השאלון שאלונים קצרים ,שאלות פשוטות אין מענה מיידי לשאלות לא ניתן לפקח על סדר השאלות לא ניתן לפקח על איכות התשובות הפתוחות לא ניתן למנוע את נוכחותם של אחרים .1העברת שאלונים בדואר (סקרי דואר) – סקרים הנשלחים עם מעטפה מבויילת בפנים על מנת שהאדם אשר ממלא את השאלון לא יצטרך להתעסק עם ביול ופשוט יוכל לשלוח. יתרונות: זול אין צורך במענה מיידי ניתן להיעזר במסמכים כתובים ניתן להשתמש בעזרים ויזואליים שמירה על אנונימיותחסרונות: שיעור תגובה נמוך הטיה תגובתית גבוהה שאלונים קצרים ,שאלות פשוטות אין מענה מיידי לשאלות לא ניתן לפקח על סדר השאלות לא ניתן לפקח על איכות התשובות הפתוחות לא ניתן למנוע את נוכחותם של אחרים .4טלפון (סקרי טלפון) – כאשר צריך תשובות און לין משתמשים בצורת סקירה זו מתי נשתמש: יתרונות: - שיעור תגובה גבוה שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 31 - משך זמן איסוף הנתונים קצר יחסית ניתן להתפרש על אזור גיאוגרפי נרחב ניתן להשיג מידע איכותי השאלון עצמו דינאמי – (יכול להשתנות תוך כדי ) קשר אישי ישיר עם המראיין שאלונים יכולים להיות מורכבים ניתן להיעזר בתוכנת מחשב חסרונות: - שאלות קצרות ופשוטות לא ניתן להשתמש בעזרים ויזואלים לא נתן להיעזר במסמכים התכנים בשאלות הפתוחות דלים המשיב צריך לענות בזמן שמתקשרים לא ניתן להגיע לאלו שמספרם חסוי .1ראיונות אישיים – בשיטה זו החוקר מגיע לנחקר לבית או שפוגש אותו בבית קפה ושם שואל אותו את השאלון יתרונות: אחוז היענות גבוה הטייה תגובתית נמוכה מאוד ישנה שליטה מלאה על מרכיבי הראיון ניתן להשיג מידע מפורט ועשיר ניתן להציג שאלות מורכבות המשיב יכול היעזר במסמכים שאלונים יכולים להיות ארוכים יחסיתחסרונות: - השיטה היקרה ביותר איסוף הנתונים אריך חוסר אנונימיות הטיות הנובעות מהאינטראקציה עם המראיין נטייה גבוהה לרצייה חברתית מתי נשתמש בכל שיטה? סקר טלפוני -כאשר מעוניינים בתשובות מיידיות סקרי דואר – - מחקר הנערך על קבוצה הומוגנית קיימת רשימת תפוצה ישנם אילוצים תקציביים ראיונות פנים מול פנים - :כאשר המטה היא לחקור חוויה לעומק - איכות המידע חשובה האוכלוסייה בעייתית -אוכלוסיה מאוד קטנה שקשה להגיע אליהם שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 32 - האוכלוסייה מרוכזת גיאוגרפית פרק השיטה נבדקים כלים הליך נבדקים -תוכן - תאור המדגם במחק השתתפו – .....כך פותחים את הפרק כמה? ....11 61 מי הם? כולם אנשים עובדים ,הורים – למשל בשיטות כולם אנשים עובדים תיאור תמציתי המתייחס למסגרת בה השתתפו במחקר – חולקו לסטודנטים, להורים בגני ילדים שיטות הדגימה (מתנדבים ,כדור שלג )..איך חולקו השאלונים במקרה שלנו דגימת מתנדבים פירוט התפלגויות בהתאם למשתנים הדמוגרפיים – (עיקר הפרק) – פירוט את כל התוצאות שקיבלנו בשאלון במחקר השתתפו ....אנשים מתוכם Xגברים ו Yנשים.... כל השאלות שהערכים שלהם היא מילים השכלה ,מין ,מצס משפחתי ,עדה – רושמים באחוזים (81%נשואים21% ,רווקים) שאלות שהערכים שלהם הם מספרים: גיל ,וותק שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 33 טווח (מינימום מקסימום) ממוצע סטיית תקן נרשם כך :טווח הגילים נע בין )m=27.2, sd=0.4( 22-11 כלים- "פרק זה מתאר את השאלון במסגרת המחקר נעשה שימוש בשאלון סגור הכולל ...שאלונים המתייחסים למשתני המחקר ושאלון דמדוגרפי בתחילה מוצג מכתב פתיחה בו מוסברת מהות המחקר ומודגשת האנונימיות שאלון עבודת צוות – השאלון מבוסס על פיתוח" לגבי כל שאלון מפרטים: - שם השאלון (אם יש) מטרת השאלון מי חיבר את השאלון +שנה ,מי תרגם את השאלון+שנה כמה שאלון בשאלון ההוראה למשיב" -הנבדק התבקש לציין ביאזו מידה הוא ....על סקלה מ1 (במידה מועטה מאד) ועד ( 5במידה רבה מאוד) סקלת התשובות 2-1דוגמאות שאלות אופן חישוב המדד (לרוב ממוצע) ומשמעות הסקלה הסופית (ככל שהציון יותר גבוה)... היפוכי סקלות הליך- פסקה אחת בה מפרטים מה - כיצד הועברו השאלונים? במסגרת מה? שיעור הפסקה. מתי הועברו? ימים שעות מי העביר? אם לא אנחנו מה נאמר? כמה זמן נמשכה ההפצה? כיצד הוחזר? במעטפות לת כל פרט שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 34 28מרץ 2154 השאלון שלבי בניית השאלון: - הגדרת משתני המחקר ניתוח עולם התוכן של המתשנים – לוקחים את אותו פרמטר ומנתחים ניסוח השאלות\בחינת השאלות לאור השערות המחקר כתיבת מכתב פתיחה והוראות ביצוע פריטסט חלקי השאלון - מכתב פתיחה שאלות סקלת התשובות שאלות רקע מכתב הפתיחה: מכתב הפתיחה נועד לתת הסבר למשיב מהו השאלון ובמה הוא עוסק וכך לתת לו אפשרות להחליט האם הוא מעוניין להשתתף בשאלון זה. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 35 אתיקה במחקר :בכתיבת מכתב הפתיחה יש הצהרת כוונות בין המשיב לבין כותב השאלון .לתת לו מושג מה נושא המחקר ,להבטיח לו אנונימיות/סודיות - מבצעי המחקר (מוסד /מממן /גוף פרטי) תאריך פניה למשיב הסבר לגבי המחקר הבטחת אנונימיות /סודיות אפשרות לפנייה כתיבת השאלות: קריטריונים לשאלות: - מהימנות – אם יש מספר שאלונים באותו נושא ,יש לבדוק בפרק הכלים את השאלונים ולבחון את מהימנותם ככל שהמהימנות גבוהה יותר שאלון זה יבחר. רלוונטיות – לבדוק את הרלוונטיות לנושא עליו אני חוקרת העדר חפיפה -לבדוק שאין שאלות שחוזרות על עצמן. מיצוי -יש לוודא שהשאלות מקיפות את כל עולם התוכן ,כלומר שישנם מספיק שאלות על הנושאים אותם אנו בוחנים. מבנה השאלות: ישנם 2סוגי שאלות ,פתוחה – שניתן לרשום באופן חופשי ,סגורה – אמריקאי. שאלה פתוחה יתרונות :מקבלים מגוון תשובות ולא מכוונים את המשיב לתשובה ספציפית - מקוריות התשובות – יכולות להניב תשובות חדשות ומקוריות המשקפות את דעתו של המשיב. חסרונות: - אפקט הזמינות קידוד מסובך תשובות לא רלוונטיות/דלות אחוז משיבים נמוך -אנשים לא אוהבים לענות על שאלות פתוחות ומעדיפים שאלות סגורות כיוון שזה יותר מהיר. שאלה סגורה יתרונות: - תשובות רלוונטיות[ קידוד פשוט \היענות גבוהה חסרונות: שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 36 - עושר דל ,תלוי בעולם התוכן של החוקר – התשובות מצומצמות סוגי השאלות: - - שאלות ישירות -אלו שאלות בהם משתמשים בד"כ שואלת באופן ישיר על הסוגיה אותה בודקים (עד כמה אתה עייף) שאלות עקיפות – כשאני חושבת שאנשים לא יענו לי על השאלה שואלים את השאלה באופן עקיף (אם רוצים לדעת האם ההורה מכה את ילדיו -האם אתה נוטה לאלימות) שאלות השלכתיות – האדם יודע באיזה נושא נשאלת השאלה אך היא אינה נשאלת ישירות על המשיב (אם מכה את ילדה כאשר מושיט את ידו לאש – עד כמה הינך מסכים עם התיאור) מבחנים השלכתיים שאלונים בהם מציבים למשיב גירוי ניטרלי וההנחה היא שהמשיב משליך את עולמו הפנימי על אותו גרוי (מבחן ררושך – כתמים המסמלים תמונות) כללים לניסוח השאלות .5ניסוח בהיר עברית תקנית -כגון סלנג או מילים גבוהות מידי כיוון שאנשים לא מבינים להימנע משימוש במילים מעורפלות -למשל מי יצליח כח"כ מה אומר המילהיצליח שאלות קצרות – שאלות של לא יותר ממשפט אחד ,על מנת לא לעייף אתהמשיב. .2הימנעות מניסוח על דרך השלילה – שאלות אלו יכולות להיות בעיתיות (שלילה על שלילה2 כיוון שהמשיב לא יבין אותן .1לא להניח לגבי ידע מוקדם של המשיב -אין להניח שלמשיב יש ידע מקדים (ההצעה של יאיר לפיד היא .....מה דעתך על זה) ולא לשאול (מה דעתך על הצעתו של יאיר לפיד) .4הימנעות מהטיות – לנסח את השאלות כך שלא יצרו הטייה של המשיב ,הניסוח יכול להשפיע על האופן בו אני עונה על השאלות. הצבת נורמה – אני מנסחת את השאלה וקובעת מה נכון (למשל מרבית הפרופ'בישראל מצביעים לשמאל -קבעתי שהרוב מצביעים לשמאל) הצגת צד אחד של המטבע -ניסוח השאלה כשהיא תומכת רק בצד אחד שאלה(באיזה מידה אתה תומך בהשהיית השיחות עם הפלסטינאים – בגלל שרשמתי באיזה מידה אתה תומך אני כבר קובעת לו שהוא תומך ) שימוש במושגים בעלי ערך רגשי בגבוה – מושגים שונים במהלך היום יוםגורמים לנו לתגובות שונות (למשל שוויון זכויות לנשים //זכויות הילד – אף אחד לא יגיד שהוא מתנגד לכך) שאלה נכונה ללא שימוש במושג כזה היא" :האם אתה מוכן שהמפקדת שלך בצבא תהיה אישה" שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 37 - שאלות שלא מניבות שונות בתשובות – אלו הם שאלות שכולם עונים עליהם אותו הדבר( ,למשל האם אתה יודע מי ראש העיר שלך – זו שאלה שלרוב כולם יודעים ויענו כן ,דוגמא נוספת :האם אתה אוהב את הילדים שלך) כללים לכתיבת שאלון הבודק התנהגות /תכונה שאינם מקובלים כשאנו רוצים לבדוק התנהגות שאינה מקובלת חברתית צריך לשאול זאת באופן מסויים ,כיוון ששאלות אלו בעיתיות ,אנשים לא מעוניינים לענות על שאלות כאלו וקל וחומר לענות תשובה אמיתית. צריך לשאול באופן בו נעקוף את ההגנות של המשיב והוא ישיב תשובות נכונות. הטכניקות השונות הם: .5לתת לגיטימציה להתנהגות הלא רצויה – לנסח את השאלה כך שהכותב מזדהה עם האדם שעונה על השאלות צורה לא נכונה לכתיבה :האם קראת ספר לאחרונה צורה נכונה :כסטודנט ואדם שעובד האם היה לך זמן לשלב קריאת ספר .2לנסח שאלות בזמן עבר – לשאול שאלה בנוסח עבר כי ההנחה שמי שעשה זאת בעבר יש לו נטייה לעשות זאת גם היום (שאלה למטה) .1לנסח שאלות מהכבד אל הקל -כאשר השאלות מנוסחות באופן כזה האדם רואה את הפעילות האחרונה כלגיטימית יחסית לשאר ויסמן את התשובה האמיתית. האם בזמן לימודיך השתתפת בפעילויות הבאות: גניבה ממכולת תגרת מכות עם סכינים איומים על קטנים ממך העתקה בבחינות כללים לכתיבת שאלון מוטה - להציג את ההתנהגות כמקובלת להשתמש בשאלות השלכתיות :כאשר משתמשים בהשלכתיות האדם מעביר את מה שעובר עליו בעולמו הפנימי השלמת משפטים – לתת לאדם להשלים את התשובה למשל כשאני מתוסכל אני _______ – TAT המבחן עם תמונה מסוימת ועל הנבחן לספר סיפור ,עם ילדים משתמשים בבובות השלמת סיפורים – למשל עם בני נוער משתמשים בקומיקס שעל הילד להשלים את הבלונים הריקים סיפורים על אדם זר – הבוחן מספר סיפור על אדם אחר ושואלים את הנבדק מה עמדתו לגבי הסיפור הטיית הקונצנזוס – אנו חושבים שכולם מחזיקים באותם עמדות כמו שלנו (מי שימני חושב שכולם ימנים ,מי שאוהב ים חושב שכולם אוהבים ים) כמה להערכתך מעתיקים בבחינות באוניברסיטה שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 38 511% 21-22 82-71 5-62 אף אחד *מה שכתבתי בשאלה מעיד עלי כלומר אם רשמתי 511זה מעיד עלי שתמיד אני מעתיקה בבחינות כתבת הוראות לשאלות ההוראות לפני כל חלק של שאלות: - - - הוראות פשוטות – הבקשה לסימון צריכה להיות פשוטה (הקף בעיגול את התשובה הנכונה) ההוראה עצמה צריכה להיות פשוטה – מה מהתשובות הבאות הכי מאפיין אותך.... אם השאלה היא מה חשוב לך יותר :עבודהה ,משפחה ,בראיות ,זוגיות ,פרנסה יש לרשום לנבדק מתוך 511נקודות חלק לכל אחד כמות נקודות הבחנה בין שאלות לבין ההוראות – צריכה להיות הבחנה בין מכתב הפתיחה, ההוראות והשאלות – ההוראות צריכות להיות ממוקדות לשאלות בלבד כל דבר אחר יופיע במכתב הפתיחה דוגמאות פשוטות כתיבת שאלות רקע נתונים אלו יכולים לעזור לנו בניתוח הנתונים למשל אם אני רוצה לדעת את ההבדלים בין גברים ונשים ,בין גילאים שונים ,אנשים עם מספר ילדים גדול/קטן וכו'.. - - רלוונטיות למשתני המחקר מופיעות בסוף השאלון – כאשר הנבדק כבר עייף אלו שאלו שקל לענות עליהם, כשעונים על שאלון דמוגרפי אנשים מרגישים שהם חושפים את עצמם וזה יוצר תחושה של פגיעה בתחושת האנונימיות של הנבדק ולכן גם שאר השאלון לא יענה בצורה כנה ואמיתית. מין ז/נ גיל מצב משפחתי מס' ילדים השכלה התשובות ישנה הבחנה בין תשובות אינדקס ולא אינדקס סקלת התשובות שאינם אינדקס - 1-7אופציות תשובה שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 39 - - לשקול אפשרות לסקלה זוגית -משתמשים בד"כ בסקלה אי זוגית כי חשוב מאוד שיהיה את שלב הביניים .כאשר יודעים שלאנשים יש נטייה לשלב הביניים נעביר את הסקלה לזוגית (בדרך כלל בשאלונים ארוכים שיש הרבה פרטים ואנשים מתייאשים ומסמנים את הכל בשלב הביניים סולם סדר משופר ציון מוחלט ציין לגבי כל אחד מהתפקידים הבאים את חשיבותו בעינייך – במידה רבה .....במידה מועטה ציון יחסי תשובה אחת משפיעה על תשובה אחרת שלי. - דרג את תפקידי האם לפי סדר חשיבותם לחנך את הילדים לנקות את הבית לעשות כביסה להביא משכורת כללים לניסוח תשובות תשובות צריכות להיות זרות תשובות צריכות להיות ממצות :כוללות את כל התשובות שמירה על איזון בין התשובות - איזון בין תשובות שליליות לחיוביות להימנע מתשובות לא יודע - אינדקס – רצף של שאלות באותו נושא ומופיעות באותו פורמט (סקאלת תשובות זהה) סולם ליקרט – מסכים מאוד/מסכים /לא מסכים '/מאוד לא מסכים .5היפוך סקאלות .2ניפוי פריטים – שונות נמוכה /מתאמים נמוכים .1סיכום התשובות /ממוצע סולם גוטמן : .5 .2 .1 .4 ניסוח שאלות בהתאם לעולם התוכן – ניסוח המון שאלות הקשורות לנושא ומתוכם נלקחות השאלות מתן משקל לכל תשובה אפשרית – לסדר את השאלות מהכבד לקל או להיפך ,תלוי בנושא העברת השאלון במדגם חישוב פרופיל התשובות פרופיל התשובות המציאותי שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 41 צריך להיות מ 1.2ומעלה אומר ש 21%מהתשובות שהתקבלו תואם לפרופיל שהחוקר יצר אם הציון פחות מ 1.2סדר השאלות אינו נכון כלומר סימנו ב V 2ובשלוש לא ... .9סולם בורגדוס שני הסולמות הקודמים עליהם דיברנו לינקר וגוטמן (שהם שיטה לכתיבת אינדקס) הינם סולמות של טכניקה בלבד ,כלומר ניתן להכניס לסולם זה כל תוכן שאבחר. בוגרדוס הינו סולם למדידת מרחק חברתי ,כלומר בורגדוס בודק עד כמה אני מוכנה לבוא במגע עם חבר מקבוצת החוץ. (קבוצת פנים – כל הקבוצות אליהם אני שייכת למשל אנשים ,סטודנטים ,פרסים וכו' ,....קבוצת חוץ – כל השארלמשל תימנים ,חיות וכו') ... גם כאן בדומה לגוטמן השאלון הוא מהקרוב לרחוק קודם שואלים על המעגל הפנימי ולאט לאט מרחיבים את השאלון למעגל יותר ויותר חיצוני. - לקשר משפחתי באמצעות נישואין כחבר אישי במועדון שלי כשכן ברחוב שלי לעבוד במקצוע בארצי כאזרח בארצי שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 41 - כאורח בארצי .4הדיפרנציאל הסמנטי – צריך לזכור איך נראה טוב 1 4 1 2 5 רע פעיל 1 4 1 2 5 סביל נוקשה 1 4 1 2 5 רך חזק 1 4 1 2 5 חלש יפה 1 4 1 2 5 מכוער כבד 1 4 1 2 5 קל תמיד כולל תכונה והיפוכה ובין שתי התכונות יש רצף מספרים מ 5-1או מ 5-7והמשיב צריך לציין היכן הוא נמצא על הרצף. השימוש הוא .......סטריאוטיפ שימוש נוסף הוא לבדוק את ההערכה העצמית שלי .1סולם ת'ורסטון – בניית הסולם (עמ' 18חוברת צהובה) תורסטון בנוי כך שהוא מאורגן עם היגדים שנעים מקיצוניות אחת נגד/בעד ועובר להיגדים פחות קיצוניים (ביניים) עד לקיצוניות ההפוכה. איסוף קביעות רלוונטיות – כותבים היגדים בעד ונגד הנושא ,פשוט זורקיםהיגדים. דוגמא :נושא בעד ונגד חתונה היגדים שונים בנושא: מוסד הנישואים הינו מוסד תובעני ומיושן נישואים מהווים מקום בטוח לבני הזוג נישואים הם מפתח לאושר אחרי שמתחתנים השגרה שולטת במסגרת נישואים במסגרת נישואים בא לך למות הולדת ילדים מחזקת את הזוגיות ברירה ראשונית – מוציאים שאלות שחוזרות על עצמן /מנוסחות לא טוב /ארוכות מידי הערכת מדגם – לוקחים את השאלות שיש לנו וכותבים על היגד על כרטיס (כלמשפט הוא כרטיס .ומשתמשים בשיטה הנקרא QSORT שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 42 – QSORTשיטת מיון מחלקים את השאלות לקבוצות כדלהלן: - שיקלול ההערכות - חישוב המדד עושים חציון בגלל שהוא מעיד על המיקום של ההיגד על אותו מדגם ( לא עושים ממוצע כי ממוצע יכול להיות מושפע מציון חימוני – לדוג' )55 סטיית התקן – ככל שסטיית התקן יותר גדולה זה אומר שלא הייתה הסכמה בנוגע לאותו היגד (מוצאים שאלות עם שסטיית תקן גבוהה). - מבין שאלות שנותרו אנחנו בוחרים שאלות שיש בינהם רווח שווה – המטרה היא לימור סולם אינטרוולי אמיתי – רוב הסולמות שלו הם סולם סדר1 ,שאחד יותר מהשני) אין משמעות לרווחים. במקרה הזה המטרה היא למצוא סולם שיש משמעו לרווחים רוב הסולמות שלנו הינם סולם סדר (אחד יותר מהשני אך לא יודעים כמה) המטרה בתורסטון היא שתהיה משמעות לרווחים בין המספרים ושישקפו את הסדר של השאלות ליקרט חד ממדיות ליניארית מרווחים שווים שחזור + + - - שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 43 תורסטון + - + בוגרדוס - + - + גוטמן + + - + הדיפרנציאל הסמנטי + מקרא: שחזור: היכולת לדעת מהו פרופיל התשובות לפי הציון ,כלומר אם קיבלת ציון 4סימן שהקפת תשובות מסוימות (הסימון +מסמן את הסולמות בהם ניתן לבדוק זאת) סוגי הטיות בסקר – ישנם הטיות בסקרים כיוון שאנו בני אדם ,צריך לשים לב ולהימנע מהם אך לא תמיד ניתן לעשות זאת. ישנה הבחנה בין שלושה מקורות: .5הטיות שמקורן במרואיין -אלו הטיות שהאשם בהם הוא המשיב .2הטיות שמקורן בניסוח – לעיתים ניסוח לקוי גורם להטיות או של השאלון או של הראיון. .1הטיות שמקורן במראיין – המראיין גורם להטייה. .1הטיות שמקורן במרואיין העדר מוטיבציה ,חוסר עניין ועייפות רצייה חברתית – הצורך שלנו לצאת בסדר הנטייה שלא להודות בהתנהגות או בדעה לא מקובלים – לא רוצה להודותבהתנהגות לא טובה שלו כגון אלימות הנטייה להסכים עם המקובל אי נכונות להכיר בבורות -לא נעים לומר שאנו לא מכירים את הנושא ולכןמסכימים עם הכלל שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 44 כאשר חוששים שיש נטייה לרצייה חברתית ניתן לשתול שאלות הבודקות את הנטייה לרצייה חברתית ואם הנטייה היא גבוהה ניתן לפסול את השאלון כיוון שרוב הסיכויים שהוא אינו אמין אפקט ההילה- זהו אפקט פסיכולוגי האומר שיש תכונות שהם מאוד דומיננטיות וצובעות (קובעות) את אופן ההתייחסות שלנו לבן אדם למשל מראה חיצוני ,מראה חיצוני מאוד משפיע על מה שנחשוב על אותו אדם למשל אדם שמתלבש מחויט נחשוב שהוא איש עסקים המרוויח טוב. אפקט זה גורם לאותו מרואיין לסמן שהוא מחבב את האדם אז במהלך כל השאלון הוא יסמן ,1לכן רצוי לשנות את מיקום השאלות ולערבב על מנת שבאמת יקרא את השאלון. נטייה להעדפת כיוון מסויים בסקלת התשובות – אדם שלא נוטה לתת ציונים גבוהים רוב השאלון שלו יהיה אמצע או אדם שלילי רוב תשובותיו יהיו שליליות השפעת סדר התשובות קושי בהבנת השאלות -חשוב שהשאלות יהיו ברורות וגם יתאימו לאנשים העונים על השאלות למשל שאלות שיהיו ברורות לילדים .2הטיות שמקורן בשאלות אי בהירות של השאלה ניסוח מעורפל שאלה רב היבטית ניסח מטה של השאלה הצגת צד אחד כנורמטיבי הצגת צד אחד של המטבע הבלות גורם מסוים בנוסח השאלה השימוש במושגים בעלי ערך רגשי ניסוח מטה של התשובה העדר איזון בתשובות:מרוצה בהחלט מרוצה מרוצה בידה מסוימת לא מרוצה בהחלט לא צרוה -סדר הצגת התשובות .1הטיות שמקורן במראיין :חוקים לא להביע עמדה שיפוטית -לא להגיד לו אם זה מוסרי או לא על מנת לא ליצור הטייה ליצור אוירה מקבלת ומתירנית – לא ליצור אוירה שהנבדק ירגיש שכל מה שהוא חושב בסדר... להקפיד על אחידות – יש להקפיד שתהיה אחידות בראיון ,רצוי שהמראיין תמיד יהיה אותו אדם ,שמיקים הראיון תמיד יהיה באותו מיקום. לתת הרגשת חשאיות – להבטיח למרואיין אנונימיות. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 45 הניסוי סולומון האש – הניסוי עם הקוים ,הניסוי בדק נטייה לקונפורמיות (התנהגות שנכונה לכלל ,מתלבשים כמו כולם ,מתנהגים כמו כולם) במהלך הניסוי משתתפים נתנו תשובה שגויה והאדם שיה צריך להגיב אחרון היה צריך להחליט אם לסמוך על שיקול דעתו או להגיב כמו כולם. אש במקר ראה שהרבה משיבים נתנו תגובות כמו של משתפי הפעולה ,כלומר תשובות שגויות. רפלקציות לניסוי של סלומון אש לכידות שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 46 נטישת השותף נוכחות שותף מתפשר וריאציות בגודל הקבוצה שיעור להשלים שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 47 בשיעור הקודם דנו בעניין שונות בתוך ... שונות בין (שיטתית/ארטיפקט) – ארטיפקט – משתנה היכול להוות הסבר חלופי לממצאי המחקר כיוון שהוא מסביר את ההבדלים בין הקבוצות (למשל ניסוי לאנשים הסובלים ממגרנה) הפתרון לבעיית הארטיפקט הוא באמצעות רנדומיזציה כלומר חלוקה אקראית של נבדקי המחקר וכך מבטיחים חלוקה שווה. איומים לתוקף המחקר לאחר שאנו עושים מחקר יש לבדוק מה עשינו לא נכון ומה הבעיות שצצו במהלך המחקר (הסקת מסקנות) שלב זה הינו שלב הדיון במחקר. ישנם 4סוגי איומים: .1תוקף המסקנה הסטטיסטית – האם השיקולים הסטטיסטים שקיבלנו במחקר הם נכונים. שיקולים סטטיסטיים – האם בחרנו נכון (פירסון /מבחן ) T מהימנות נמוכה של המדדים – האם המהימנות של השאלונים היא נמוכה ואם היא נמוכה לממצאים אין משמעות מהימנות נמוכה של המניפולציה – הסביבה בה ממלאים את השאלון היא בעייתית למשל אין מזגן בכיתה וחם מאוד ,רעש וכו' משתנים שאינם רלוונטיים למצב הניסויי -די דומה לסעיף הקודם למשל אחד הנבדקים הגיע עצבני ועשה עניין בכיתה בה מתנהל הניסוי או המבדק ובכך משפיע על הנבדקים הטרוגניות מקרית של הנבדקים – הבדלים בתוך הנבדקים היא גבוהה למשל גברים/נשים .2תוקף פנימי -בתוקף פנמי נשאלת השאלה האם באמת המשתנה הבלתי תלוי הוא זה שאחראי למשתנה התלוי היסטוריה – כל אירוע חיצוני למחקר(ביטחוני/מדיני וכו') היכול להשפיע על המחקר, ניתן לפתור בעיה זו ע"י קבוצת ביקורת. בשילה – יכול להיות כל שינוי שהוא תוצר של התפתחות כלומר מעבר של זמן. כלומר התפתחות טבעית של הזמן (התפתחות ילד מתהפך הולך רץ וכו') מכשור – המדידות לא טובה כתוצאה מפגיעה במכשירי המדידה למשל כשבודקים לחץ דם לעיתים המכשיר אינו מאופס והמדידה תצא לא נכונה או משקל לא מדויק. רגרסיה סטטיסטית – מתייחס לתופעה שבה מדידות בפעם הראשונה היא קיצונית ובפעם השנייה מתקרבות לממוצע. איך בא ליידי ביטוי רגרסיה זו במחקר – האיום של רגרסיה סטטיסטית עלול להתקיים אם לוקחים נבדקים מאוד קיצוניים למחקר שלנו כיוון שבפעם הראשונה התוצאה שלהם תהיה קיצונית מאוד ובפעם השנייה הם יתמרכזו לאמצע כיוון שכפי שאמרנו כבר זו נטייה של קיצונים. מדידה – איום זה עלול להתקיים רק במחקרים בהם עושים מדידה לפני ואחרי (מחקר על תלמידים לפני ואחרי קורס) המדידה של לפני משפיעה על המדידה אחרי ,למשל בדיקת יעילותו של קורס הכנה לפסיכומטרי לפני הקורס אם תיגש לפסיכומטרי תקבל ציון מסוים אך אם תיגש אחרי הקורס רוב הסיכויים שהציון יעלה שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 48 לאו דווקא בגלל שהקורס טוב אלא בגלל שאותו אדם כבר התנסה במבחן ויודע במה עליו להתמקד יותר ,הוא משפר את יכולותיו. נשירה – בעיה שעלולה לקרות כאשר קבוצה של נחקרים עוזבת את אחת הקבוצות .הפתרון הוא לנסות להבין מי עזב ולמה... ברירה – הנבדקים בקבוצת הניסוי שונים מאלו של קבוצת הביקורת ,כלומר יש הבדל משמעותי בין קבוצות הניסוי .הפתרון הוא חלוקה רנדומאלית לקבוצות מחקר ,לא תמיד ניתן לעשות זאת ויש לקחת זאת בחשבון. דוגמא אינטראקציה עם ברירה :איום משולב של ברירה עם איום אחר -כלומר איום משולב של בירה ועל איום זה מתפתחים איומים נוספים. כלומר הברירה היא קרקע להתפתחות של איומים נוספים דוגמא :יש לי שיטה חדשה ללימוד אנגלית – קבוצות הלימוד שלי הם ילדים מהרצליה וקבוצה שנייה משדרות הילד מהרצליה יתפתח מהר יותר מהילד משדרות כיוון שהוא יקבל יותר שעות נוספות בבית הספר או יותר שיעורים פרטיים ואילו הילד משדרות סביר להניח שיקבל פחות. חמשת האיומים הבאים הם מתקיימים בעיקר במחקרי שדה – כלומר מחקרים שעושים במציאות כגון בתי חולים צבא בתי ספר וכו' במחקר מסויים ניסו לבדוק אם נותנים לעובד לצאת להפסקת אימון בחדר כושר מגבירה את קצב העבודה( ,בד"כ אחרי ארוחת צהריים יש ירידה של תפוקת העבודה) התמרמרות נבדקי קב' הביקורת – בקבוצה זו למשל לא נתנו לכל העובדים לצאת לחדר כושר ,לכן אלו שלא יוצאים מתמרמרים ולא רוצים להשתתף במחקר .לכן ניתן לתת פיצוי (ע"ע השוואה מפצה) היסטוריה מקומית – כשיש אירוע חריג שקורה רק לאחת מקבוצות המחקר למשל לבדוק שיטה שמשפיעה על יכולת המוח ולאחת מן הקבוצות יש רעש מהרחוב זה נקרא היסטוריה מקומית (לקבוצה אחת יש רעש ולקבוצה השנייה אין רעש המפריע למבדק) מידע המגיע לק' הביקורת – כאשר המשתנה הבלתי תלוי שהיה אמור להשפיע על קבוצת הניסוי משפיע על קבוצה הביקורת. השוואה מפצה – נותנים לנבדקים צופר על מנת שישתפו פעולה עם המחקר אך הבעיה כאן היא שיש הבדל משמעותי בתשובות. תחרות מפצה – למשל מכניסים טכנולוגיה חדשה לארגון ומכניסים זאת רק למחלקה אחת על מנת לבדוק אם זה מייעל את העבודה העובדים ישר חושבים שמדובר בפיטורים בסופו של דבר ולכן העובדים אשר אצלם לא הכניסו את הטכנולוגיה הם מגבירים את התפוקה על מנת להראות שהם יעילים יותר מן המערכת החדשה. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 49 .1תוקף מבנה – בתוקף מבנה אנו שואלים האם ישנה התאמה בין ההגדרה האופרציונלית לבין ההגדה הנומינלית ז"א האם השאלון שבחרנו להשתמש בו או המניפולציה שבחרנו לעשות באמת בודקים או משקפים את מה שרצינו. דוגמא לניסוי :במחקר זה ניסוי לבדוק האם גבר "גברי" נתפס אחרת בעיניי הפסיכולוגים מאשר גבר "נשי" למשל לפסיכולוג מגיע יוסי עו"ד נשוי למורה – הוא מגיע עם תיאור של התקף חרדה שקיבל בעת מבחני הלשכה ,לאחר מכן שואלים את הפסיכולוג איך הוא מאבחן את יוסי לקבוצה אחרת של פסיכולוגים מגיע יוסי אחר ,מורה לחינוך לגיל הרך ואשתו רו"ח (כלומר הוא הגבר ה"נשי" והוא מגיע עם תיאור של התקף חרדה (אותו התקף חרדה כמו יוסי העו"ד) בעת שיעור שהיה צריך להעביר בכיתה מול המפקחת .גם כאן מבקשים מהפסיכולוג לאבחן את יוסי. כביכול בשני המקרים האבחון היה צריך להיות זהה אך לעומת זאת לרוב קורה שזה ה"נשי" יאובחן כצריך טיפול וזה ה"גברי" יתגבר על כך ואינו צריך טיפול. – Confounding לא למבחן אי בהירות המשתנה התיאורטי אין חפיפה מספיקה בין ההגדרה הנומינלית לבין ההגדרה האופרצינלית כשבעצם יכולות להיות 2בעיות מרכזיות הבעיות המרכזיות הם: חוסר מיצוי – ההגדרה האופרציונלית שלנו צרה מידי ואינה חופפת להגדרה הנומינלית .למשל אחד המשתנים במחקר הוא אינטליגנציה אך השאלות שישאלו הם רק באנגלית (כלומר אני לא שואלת על רמת אינטיליגניצה בתחומים אחרים כגון ידע כללי ,מתמטיקה וכו') חוסר בלבדיות – זה אומר שההגדרה האופרצינלית רחבה מידי וכוללת דברים מעבר למה שאני רוצה לבדוק .4תוקף חיצוני – שואל עד כמה ניתן להכליל את ממצאי המחקר לזמנים שונים ולאוכלוסיות אחרות ,כלומר האם מה שבדקתי מתאים רק לקבוצה שבדקתי או לעוד קבוצות. אינטראקציה בין מדידה מוקדמת לבין המב"ת אינטראקציה בין ברירה למניפולציה מדגם מייצג -ראשית יש לוודא שאפיוני המדגם דומים לדרישות המחקר כלומר במחקר על מוטיבציה ארגונית יש לקחת על אנשים עובדים לרוב המחקרים נעשים על סטודנטים והם אנשים שעבודים בעבודות זמניות ,לכן יש לדגום אנשים שעובדים בארגונים ואשר אינם עובדים בעבודות זמניות. צמצום תחום ההכללה – צווארון לבן לעומת צווארון כחול לבצע את הניסוי על אוכ' הומוגניות שונות – למשל לקחת עובדי קבע, עובדי טבע ,עובדי מדינה וסטודנטים ולבדוק שהממצא תקף לכל אוכלוסיות אלו. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 51 מערכי מחקר מערכי ניסוי שגויים -1משתנה תלוי -Xמשתנה בלתי תוי – Rחלוקה רנדומלית לקבוצות ניתוח מקרה מערך לפני-אחרי ללא קב' ביקורת מערך "אחרי" עם קב' ביקורת ללא הקצאה אקראית האיום המרכזי של קבוצה זו :כשאין חלוקה רנדומאלית לקבוצות האיום המרכזי הוא איום של ברירה ,כלומר יכול להיות שיש הבדלים ראשוניים ומהותיים בין קבוצות המחקר מערכי ניסוי אמיתיים הינם מערכי ניסוי טובים .5מערך לפני אחרי עם קבוצת ביקורת שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 51 מערך זה מתמודד מאוד טוב עם כל הבעיות אותם הזכרנו לעיל אך ישנה בעיה אחת ,היא אינה מתקיימת תמיד אך עלולה להתקיים במצב בו יש חשש שהמדידה לפני של המשתנה התלוי משפיעה/ממתנת את היעילות של תפעול המשתנה הבלתי תלוי. הבעיה שיכולה להיות במערך זה היא שהמדידה של האינטליגנציה תמתן את התפעול, עלולה להיות אינטראקציה של המדידה המוקדמת עם המשתנה הבלתי תלוי ,עלול להיות מצב בו המדידה המוקדמת פוגעת ביעילות של המשתנה הבלתי תלוי. הפתרון לבעיה זו הוא מערך 4הקבוצות של סולומון. .2מערך 4הקבוצות של סולומון שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 52 1 2 9 4 R R R R מדידה לפני אנטלגנציה אנטלגנציה תפעול /ביקורת מסרים חיוביים מסרים ניטרליים מסרים חיוביים מסרים ניטרליים מדידה אחרי אנטלגנציה אנטלגנציה אנטלגנציה אנטלגנציה בזכות זה שישנם 4קבוצות אנו יכולים לנטרל את ההשפעה של כל גורם ,כל קבוצה יכולה לנטרל השפעות של קבוצה אחרת וכך ניתן למדוד יותר מדוייק .1מערך אחרי בלבד עם קבוצת ביקורת שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 53 חזרה למבחן: עמ' 2-51בחוברת spssיש שאלות איזה מבחנים יש לעשות – להכין לשבוע הבא. טרנספורמציות נעשות לנבדק ,לכל נבדק יש חישוב שלו ,למשל ממצוע בגרות כל אחד יש ממוצע בגרות אחר עובדים לפי שורה כל אדם והשורה שלו. – Computeלמשל חישוב ממוצע הבגרויות לכל נבדק – Countסופר כמה פעמים מופיע ערך מסוים (כמה פעמים קיבלת 21בבגרות) – Recodeישנם 2פקודות של ריקורד - In to same .5היפוכי סקלות .2קיבוץ קטגוריות – למשל בשאלות של גיל פתוחות כשהופכים לקטגוריות מ 1-21מ21-41 וכו' פרוצדורות עובדים לפי עמודה למשל ממוצע גילאים בפרוצדורות ניתן לעשות גם לכל הגברים/לכל הנשים – Frequenciesבודק לי בעמודה כמה גברים וכמה נשים למשל יש איך מתאימים את הניתוח הסטטיסטי בשאלת המחקר שאלה שיכולים לשאול: האם יש קשר בין המשתנים? שואלים האם ניתן לתרגם את השאלה ל"ככל ש"... למשל האם יש קשר בין גיל שחיקה – ניתן לומר ככל שאדם מבוגר יותר הוא שחוק יותר שכר ושביעות רצון – ככל שהשכר גבוה שביעות הרצון גבוה יותר שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 54 מצב משפחתי לחץ – לא ניתן לרשום ככל ש ....כיוון שמצב משפחתי הוא משתנה נומינלי יש מספר אופציות (רווק ,נשוי ,גרוש ,אלמן) מגדר ומחויבות ארגוני – גם כאן לא ניתן לרשום ככל ש ...כיוון מגדר הוא משתנה נומינלי לא ניתן כיוון שיש או גבר או אישה. ח(י בריבוע) – בודק קשר עם שני משתנים שמים - ,יש במבחן מחשבים והיסטוריה -בpp שאלה אחרת: האם יש הבדל בין הקבוצות? (בלתי תלוי – שמי ,סדר .תלוי-רווח/יחס) לתרגל עמודים 3-19בspss גיל למוטיבציה גיל(בשניםscale 2 מוטיבציה numinali ניתוח :פירסון גיל (ordinal )21-41 ,5-21 מוטיבציה nominali ניתוח :ספירמן Oneway anovaניתוח שונות חד כיווני בפירסון וספירמן המהות היא ניתוחים שבודקים את הדירוג (האם ככל שהאדם מבוגר הציון שלו יותר גבוה) - פירסון אפשר לתרגם לככל ש..... האם יש קשר בין מצב משפחתי לדימוי עצמי כשיש משתנים שמים (גבר/אישה ,נשוי/גרוש/רווק) המבחן הוא או ttestאו anova ב anovaמשתמשים אם יש מ 1קבוצות ומעלה(רווק/גרוש/נשוי/אלמן) קריאת פלט של אנובה .5מסתכלים על טבלת אנובה ובודקים את ה sigאם גדול או קטן 1.11 אם הוא גדול -התוצאה לא מובהקת והממצא או שאין הבדלים בין קבוצותהמחקר שלנו -אם קטן מ – 1.11התוצאה מובהקת ויש הבדל בין הקבוצות. שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 55 .2ניתוח שפה – (באנובה לא ניתן לדעת איזה קבוצה שונה מהשנייה הניתוח אומר לנו רק שיש הבדלים בין הקבוצות) ניתוח שפה מודד את ההבדלים ואומר לנו איפה נמצאים ההבדלים (הוא עושה ttestבין כל קבוצה ומראה לנו איפה ההבדל) ישנם 2טבלאות חי בריבוע לאי תלות ((crosstabs כאשר רוצים לראות קשר בין שני משתנים שמים - שמי +סדר שמי +שמי דוגמא :מין (זכר נקבה) העדפה (ראי /הומני) מגדר (נשים/גברים) סוג התמחות (פלילי/משפחה) האם נכונה הטענה שנשים מעדיפות להתמחות בתחום הפלילי וגברים בתחום המשפחתי שיטות וכלי מחקר – שגית 4102 56
© Copyright 2024