נחזור ונתרגל

‫קפיצה לגובה לכיתה ח (קפ"ל)‬
‫חלק ב‬
‫מדריך למורה‬
‫הספר מיועד לתלמידי המיצוי והקבצות ג בבתי ספר רגילים וכולל את נושאי הלימוד למחצית השנייה של‬
‫השנה על פי תכנית הלימודים של כיתה ח‪.‬‬
‫הגישה הדידקטית המנחה את הספר היא של למידה מרווחת‪.‬‬
‫אחד האפיונים של תלמידים מתקשים הוא‪ ,‬לעיתים קרובות‪ ,‬חולשה בזיכרון‪ .‬לכן‪ ,‬אם לנושא מוקצב זמן מסוים‪ ,‬עדיף‬
‫לתרגל את הנושא במרווחים‪.‬‬
‫בחשיפה חוזרת‪ ,‬המידע יוטמע בזיכרון למשך טווח ארוך יותר‪.‬‬
‫במרווחים‪ ,‬נלמדים נושאים אחרים וניתנות פעילויות מסוג "נחזור ונתרגל"‪.‬‬
‫מבנה הספר‬
‫הפרקים מחולקים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לתתי פרקים‪ .‬כל תת פרק מתחיל במספר פעילויות ודוגמאות‪ .‬פעילויות אלו בונות‬
‫את הנושא ואת המושגים המרכזיים בפרק‪.‬‬
‫הפעילויות והדוגמאות ממוספרות ברצף‪.‬‬
‫את הפעילויות ואת הדוגמאות מומלץ לבצע עם התלמידים במליאת הכיתה כאשר הספרים סגורים‪.‬‬
‫התרגילים נועדו לתרגול בכיתה ולשיעורי בית‪ .‬היקף התרגול ושיעורי הבית ייקבע בהתאם לכיתה‪ ,‬על פי שיקול דעת המורה‪.‬‬
‫בספר לתלמיד התרגילים המיועדים לכלל התלמידים ממסופרים במספרים בצבע שחור‪ .‬תרגילים מתקדמים‬
‫ממוספרים בצבע כתום‪.‬‬
‫את הפעילויות‪ ,‬הדוגמאות‪ ,‬והסיכומים‪ ,‬מומלץ לבצע במליאת הכיתה ולקיים דיון‪.‬‬
‫בעמודים בהם פעילויות מסוג זה מופיע לוגו של הקנייה במליאה‪:‬‬
‫(הלוגו מצביע על פעילות עם המורה עם התלמידים – מופיע על רקע אפור‪).‬‬
‫בחלק מהתרגילים מופיע לוגו מוקטן‬
‫‪ .‬בתרגילים אלו מומלץ לפתור שניים שלושה סעיפים בכיתה ואת‬
‫האחרים לתת כעבודה עצמית בכיתה או בבית‪.‬‬
‫בכל פרק מופיע‪ ,‬על רקע וורוד‪ ,‬סיכום של הנלמד תחת הכותרת‬
‫"מה‬
‫למדנו?"‪.‬‬
‫מומלץ לעבור על סיכומים אלו במליאת הכיתה‪ .‬ולתת לכל היגד דוגמה מתאימה ו‪/‬או לסרטט סרטוט מתאים‪.‬‬
‫פעילויות מסוג‬
‫"נחזור‬
‫ונתרגל"‪:‬‬
‫תרגילי חזרה על נושאים שונים שנלמדו קודם לכן‪ ,‬לאו דווקא לפי רצף התכנים הנלמדים‪.‬‬
‫פעילויות אלו חשובות במיוחד‪ .‬הן עוזרות לשמור את הידע הנלמד זמין‪ .‬יתכן שלחלק מהתלמידים לוקח זמן‬
‫להגיע אל הידע הדרוש ולמראית עין פעילויות אלה נותנות הרגשה של "בזבוז זמן"‪ .‬אך‪ ,‬בטווח הרחוק דרך עבודה זו משמרת‬
‫את מרבית החומר הנלמד בצורה זמינה ומשמעותית‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬התרגול החוזר תורם בהכנה למבחנים אינטגרטיביים‪.‬‬
‫מומלץ לבצע פעילויות אלו על פי מיקומם בספר או בזמן אחר בהתאם לשיקול דעת המורה‪.‬‬
‫כדי להקל על ההתמצאות בחרנו להשתמש בסימונים הבאים‪:‬‬
‫רקע צהבהב‬
‫סיכומים ‪ /‬הגדרות‬
‫עיקרי הדברים‬
‫רקע משובץ תכלת‬
‫דף תובנות‬
‫רקע אפור‬
‫דוגמאות‬
‫מומלצת הקנייה‪/‬דיון‬
‫במליאת הכיתה‬
‫רקע תכלת‬
‫נחזור ונתרגל‬
‫תרגילים מתקדמים‪:‬‬
‫מספר התרגיל בצבע‬
‫כתום‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫סטטיסטיקה תיאורית – הצגת נתונים‬
‫סטטיסטיקה נלמדת בשני סבבים‪:‬‬
‫בסבב הראשון עוסקים בייצוג וארגון נתונים בדרכי ייצוג שונות‪ ,‬ושכיחות יחסית‪.‬‬
‫בסבב השני נלמד טווח נתונים ומדדי מרכז‪.‬‬
‫כל נושא מחולק לתת‪-‬נושאים שונים‪ .‬למען הנוחיות נכנה כל תת‪-‬נושא כ"חלק"‪.‬‬
‫חלקים ‪ 6 :3 , 2 , 1‬שיעורים‪.‬‬
‫חלק ‪ :1‬הצגת נתונים בטבלת שכיחויות ובדיאגרמת עמודות‬
‫מטרות‪ :‬התלמיד יארגן ויציג נתונים בטבלת שכיחויות ובדיאגרמת עמודות‪.‬‬
‫יקרא נתונים מתוך טבלה ודיאגרמת עמודות‪ ,‬יזהה את השכיח בייצוגים השונים‪,‬‬
‫ויעבור מייצוג אחד לייצוג אחר‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬ככלל‪ ,‬הדוגמאות הן פעילויות שבאמצעותן מוקנים המושגים והמיומנויות‪.‬‬
‫הן מתבצעות במליאה עם התלמידים כשותפים מלאים בפתרונן‪.‬‬
‫דוגמה ‪ :1‬הפעילות תתבצע במליאת הכיתה עם שאלות מנחות של המורה כאשר הספרים סגורים‪.‬‬
‫מומלץ להציג את השאלה ולרשום את רשימת הנתונים על הלוח‪.‬‬
‫מומלץ לסרטט את הטבלה על הלוח‪ ,‬ולהשלים עם התלמידים‪ :‬את הנתונים בעמודה של מספר ילדים‬
‫במשפחה ואת הנתונים בכל שורה ושורה‪.‬‬
‫מציגים את המושג שכיחות‪ ,‬עוברים על השאלות שבדוגמה‪ ,‬ומתרגלים את הבנתו על‪-‬ידי שאלות נוספות‪ ,‬כגון‪:‬‬
‫מה השכיחות של משפחות בעלות ‪ 3‬ילדים? כאשר התלמיד מתרגם שכיחות למספר הפעמים שגודל המשפחה‬
‫מופיע‪ ,‬לאילו משפחות יש שכיחות ‪ ? 2‬וכדומה‪.‬‬
‫בדיאגרמת עמודות‪ ,‬מציינים כי הציר האנכי מייצג שכיחות‪ .‬מה מייצג הציר האופקי?‬
‫לפני שמסבירים את מושג השכיח‪ ,‬שואלים‪ :‬האם מישהו שמע על המושג שכיח? מקשיבים לתשובות‪,‬‬
‫אומרים‪ :‬בסטטיסטיקה לשכיח יש משמעות מסוימת‪ .‬מסבירים‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מה מספר הילדים השכיח במשפחה? באיזה מההצגות רואים זאת יותר בקלות – ברשימת‬
‫המספרים‪ ,‬בטבלה‪ ,‬בדיאגרמה? (העמודה הגבוהה ביותר מעידה על הגודל השכיח)‪.‬‬
‫(ב) כמה תלמידים בכיתה? סכום של כל השכיחויות‪.‬‬
‫הערה‪ :‬ייתכנו שני שכיחים בקבוצת נתונים‪ :‬לא מקובל לדבר על שכיחים כאשר יש יותר משני שכיחים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪1‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪2‬‬
‫תרגילים‪ :‬עבודה בזוגות‬
‫ככלל‪ ,‬מומלץ לעודד תלמידים לעבוד בזוגות בהתמודדותם בפתרון שאלות‪.‬‬
‫עבודה בחברותא מאפשרת הוראת עמיתים‪ ,‬ומקדמת את שני בני הזוג‪ :‬זה שמלמד נתרם כי‬
‫הוא מברר לעצמו את המושגים תוך כדי ההוראה‪ .‬זה שלומד – ברור שנתרם!‬
‫בראש העמוד תרגיל לפתרון במליאת הכיתה עם המורה‪.‬‬
‫הוא כולל את כל השלבים‪ :‬ספירה של השכיחויות‪ ,‬הצגה של השכיחויות בטבלה‪ ,‬והצגה של הנתונים‬
‫בדיאגרמת עמודות‪.‬‬
‫בסעיף (ג) שאלות על הנתונים שהוצגו‪ ,‬בדומה לשאלות שהוצגו בדוגמה ‪.1‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים לפתור את הסעיפים אחד אחד‪ ,‬ולאחר כל סעיף‪ ,‬לבדוק את תשובות התלמידים‬
‫ולקיים דיון מתאים‪.‬‬
‫לאחר ההקניה‪ ,‬מומלץ לתת לתלמידים לפתור תרגילים ‪ 1‬ו‪ ,3 -‬ולבדוק אותם במליאה‪.‬‬
‫התלמיד בודק את הבנתו על ידי התמודדות עם פתרון שאלות דומות לאלו שהוצגו בהקניה‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪2‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪3‬‬
‫בשאלה זאת‪ ,‬את הנתונים יש להוציא מתוך הדיאגרמה ולא מתוך הטבלה‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬כאשר התלמיד נחשף לשאלה מסוג חדש‪ ,‬מומלץ לבקש מהתלמידים לנסות להסביר את השאלה‬
‫במילים שלהם‪.‬‬
‫מתמטיקה היא שפה מאד מתומצתת‪ ,‬ולכן לא תמיד קל להבין מיד במה מדובר‪.‬‬
‫מומלץ לדון עם התלמידים במונחים‪ :‬גדול מ‪ ,-‬קטן מ‪ ,-‬וגם לא גדול מ‪ ,-‬לא קטן מ‪ ,-‬הכוללים גם את‬
‫המספר עצמו‪.‬‬
‫חשוב לבקש מהתלמידים לנסות ולהסביר מה פשר השאלה כאשר התלמיד מונחה לעיין בטבלה ו‪/‬או‬
‫בגרף‪.‬‬
‫ציון גבוה מ‪ 60 -‬כולל את התלמידים שקיבלו ‪ , 90 , 80 , 70‬ו‪ .100 -‬נשאל כמה תלמידים קיבלו ציון‬
‫שאינו קטן מ‪ ? 60 -‬מספר זה כולל את התלמידים שקיבלו ציון גבוה מ‪ 60 -‬וגם את אלו שקיבלו‬
‫ציון ‪.60‬‬
‫בשאלה זאת עליהם לחשב את הסכום של מספרי התלמידים שקיבלו ‪.100 ,90 ,80 ,70‬‬
‫‪.3‬‬
‫כמו בשאלה ‪ ,2‬קריאת הנתונים היא מדיאגרמת עמודות‪.‬‬
‫ניתן לבנות טבלת שכיחויות ולהציג את הנתונים גם בטבלה‪.‬‬
‫את השאלות הנוספות יפתרו עצמאית בכיתה או בבית‪ ,‬על פי שיקולי הדעת של המורה ובהתחשב‬
‫בזמן הפריסה‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪3‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .6‬הצגה של נתונים בטבלה ודיאגרמת עמודות‪.‬‬
‫בטבלה מנייה של השכיחויות באמצעות קווקווים‪ .‬יש לתרגם את הקווים לשכיחויות ולהוסיף את השכיחויות‬
‫בעמודה השמאלית של הטבלה‪.‬‬
‫בסעיף (ב)‪ ,‬בדיאגרמת העמודות‪ ,‬יש להשלים את השמות של צירים‪.‬‬
‫על הציר האופקי מוצגים סוגי כלי הרכב‪ .‬על הציר האנכי השכיחות‪ ,‬כלומר‪ ,‬מספר כלי הרכב‪.‬‬
‫השאלות עוסקות בקריאה נכונה של הנתונים‪.‬‬
‫בסעיף (ו) יש לחבר את השכיחויות של כל שלושת סוגי הרכב‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪4‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .7‬תרגיל ראשון בו על התלמידים לסרטט את דיאגרמת העמודות‪.‬‬
‫כדי להקל על התלמידים נתונים הצירים ושמות הצירים‪.‬‬
‫על הציר האופקי מופיעים הציונים שהתקבלו במבחן‪ .‬חשוב להקפיד על כך שהעמודות תהיינה רוחב שווה‪.‬‬
‫ההקצאה על הציר מסייעת בכך‪.‬‬
‫על הציר האנכי נעשתה הקצאה אבל התלמידים יוסיפו את הערכים המתאימים‪ 0 :‬עד ‪.12‬‬
‫כמו כן מוצגת העמודה המתארת את מספר התלמידים שקיבלו את הציון ‪.80‬‬
‫השאלות המעידות על קריאה נכונה של נתונים דומות לשאלות שניתנו בתרגילים הקודמים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪5‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫הצגת נתונים בפיקטוגרמה‬
‫חלק ‪2‬‬
‫מטרות‪ :‬להציג ולקרוא נתונים בייצוג נוסף‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬דוגמה ‪ 2‬הינה פעילות הקניה שמטרתה להציג בפני התלמידים דיאגרמה של סמלים‪.‬‬
‫התלמיד מכיר דיאגרמה שבה כל סמל מייצג מספר (שכיחות) של תצפיות‪.‬‬
‫זהו למעשה היבט נוסף של "דיאגרמת עמודות" שבה הגובה מייצג את השכיחות‪.‬‬
‫בפיקטוגרמה‪ ,‬לכל סמל ערך מספרי‪ ,‬והשכיחות מתקבלת מסכום של הערכים המספריים של כל הציורים‪.‬‬
‫בדוגמה ‪ 2‬כל ציור‬
‫מייצג ‪ 100‬ספרים‪.‬‬
‫לכן למשל‪ ,‬בינואר‪ ,‬שכיחות הספרים היא ‪.800‬‬
‫כרגיל‪ ,‬ההקניה נעשית במליאת הכיתה כאשר‬
‫א‪ .‬הספר סגור‪.‬‬
‫ב‪ .‬על ידי שאלות מנחות של המורה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ההוראה היא "סביב התלמיד"‪ ,‬ולא סביב המורה‪ .‬הכוונה היא שהתלמיד הוא בתפקיד פעיל‪,‬‬
‫הקול שלו נשמע יותר מאשר קול המורה‪.‬‬
‫תפקיד המורה הוא להציג את המושגים הנדרשים להתקדמות השיעור‪.‬‬
‫שאלות המורה מנחות את התלמיד להגיע לידע הנדרש‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬הניסוח המדויק של הדברים נעשה על ידי המורה‪.‬‬
‫פיקטוגרף או פיקטוגרמה שמשמעותה רישום תמונה‪ ,‬הוא צורת ייצוג של אובייקטים באמצעות ציורים‪.‬‬
‫דוגמאות קדומות של פיקטוגרמה הם פטרוגליפים וציורי מערות שהתגלו במקומות שונים‪ .‬בשלב מאוחר‬
‫יותר בהתפתחות הכתב נוצרו סמלים מוסכמים המייצגים רעיון או מושג ונוצר הכתב הפיקטוגרפי שבו‬
‫יש מערכת ציורים או סמלים כאשר כל ציור מייצג מילה‪.‬‬
‫דוגמה לשימוש עכשווי לפיקטוגרף ‪ -‬כף היד שבתמרור עצור‪.‬‬
‫(ויקיפדיה‪).‬‬
‫תרגילים‬
‫עבודה בזוגות‬
‫התלמידים פותרים תרגילים ‪ , 11 , 9‬ו‪ 13 -‬בכיתה‪ .‬בודקים במליאה‪.‬‬
‫‪ .9‬יש לשים לב לכך שבכיתה ח מופיע "חצי" סמל‪/‬בן אדם‪ ,‬ולכן הסמל מייצג חצי מ‪ ,10 -‬כלומר ‪ 5‬תלמידים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪6‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .10‬שימו לב כי המשאית מייצגת רק ‪ 5‬כלי רכב‪ .‬הציורים האחרים מייצגים כל אחד ‪ 10‬כלי רכב‪.‬‬
‫בסעיף (ה) בפיקטוגרמה שתי משאיות ושני זוגות אופניים‪ .‬שני זוגות אופניים מייצגים ‪ 20‬זוגות‪.‬‬
‫שתי משאיות מייצגות ‪ 10‬כלי רכב‪ .‬כלי הרכב שהשכיחות שלו היא הקטנה ביותר הוא משאית‬
‫וכלי רכב מסחרי‪.‬‬
‫‪ .11‬לא נתון הגודל אותו מייצג הציור‪ .‬על התלמידים לקבוע זאת על‪-‬פי השוואת הנתונים של מספר הבתים‬
‫ברחובות הדקל והתמר עם כמות הציורים בפיקטוגרמה‪.‬‬
‫לפי הפיקטוגרמה‪ ,‬ברחוב הדקל יש ‪ 6‬ציורים‪ .‬נתון שברחוב הדקל יש ‪ 30‬בתים‪ .‬מכאן‪ ,‬כל ציור‬
‫מייצג ‪ 5‬בתים‪.‬‬
‫נבדוק אם זה נכון גם לגבי מספר הבתים ברחוב התמר‪.‬‬
‫‪ .12‬כמו בשאלה ‪ ,11‬לא נתון הגודל אותו מייצג הציור‪.‬‬
‫המידע הנתון בשאלה‪ :‬כל תמונה מייצגת אותו מספר של פריטים נתון גם המספר הכולל של מכנסיים‬
‫שנמכרו ביום המסוים‪.‬‬
‫בפיקטוגרמה מופיעים ‪ 4‬סמלים של מכנסיים המייצגים ‪ 80‬זוגות מכנסיים‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬כל סמל מייצג ‪ 20‬פריטים‪.‬‬
‫ניתן לחשב את מהפר החולצות והחצאיות שנמכרו‪ .‬מספר החולצות שנמכרו מיוצג באמצעות ‪ 7‬סמלים‪,‬‬
‫המייצגים ‪ 140‬פריטים )‪ . (20 ⋅ 7‬מספר החצאיות שנמכרו מיוצג באמצעות ‪ 3‬סמלים‪ ,‬המייצגים‬
‫‪ 60‬פריטים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪7‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪8 :‬‬
‫בהמשך תרגילים מסוגים שונים‪ :‬ייצוג בטבלה‪ ,‬ייצוג נתונים בדיאגרמת עמודות וייצוג נתונים בפיקטוגרמה‪.‬‬
‫חשוב לתת לתלמידים להתמודד גם בסוגים קודמים‪ .‬זו המהות של למידה מרווחת‪ ,‬המוכיחה את עצמה‬
‫כיעילה‪.‬‬
‫‪ .13‬בשאלה זאת תרגול של הכיוון ההפוך – הפעם התלמידים מסרטטים את דיאגרמת העמודות‪.‬‬
‫זאת השאלה הראשונה‪ ,‬בפרק הסטטיסטיקה‪ ,‬שעל התלמיד לסרטט את הדיאגרמה כולה‪,‬‬
‫(ללא חלקים כמו בתרגיל ‪.)7‬‬
‫כדי להקל על התלמידים נתונה מערכת צירים עם קווי עזר וטבלה ריקה‪.‬‬
‫חשוב לדון איתם בשאלה‪ :‬מה מייצג כל אחד מהצירים?‬
‫בנוסף‪ ,‬יש להקפיד על סרטוט עמודות ברוחב שווה‪ .‬בתרגיל ‪ 7‬נתונה הקצאה המסייעת בכך‪ .‬בתרגיל זה‬
‫על התלמיד להקפיד על רוחב שווה של העמודות‪.‬‬
‫תרגילים ‪ 15 ,14‬בעמוד זה‪ ,‬ותרגיל ‪ 17‬בעמוד הבא הם תרגילים דומים לתרגילים‬
‫הקודמים ומיועדים לתרגול נוסף‪ ,‬או לפעילויות הערכה‪ ,‬על פי שיקול דעתו של המורה ועל פי פריסת‬
‫הזמן המיועדת לפרק זה‪.‬‬
‫אנו לא ממליצים לחרוג מהזמן המיועד‪ :‬התלמידים ייפגשו תרגילים כאלה שוב בפעילויות של "נחזור ונתרגל"‪.‬‬
‫כפי שנאמר‪ ,‬הלמידה המרווחת עדיפה על למידה בגושים מרוכזים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪8‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .16‬דיאגרמת העמודות מציגה את התפלגות המכירות של ארבעה סוגים של מכשירי כתיבה במשך שבוע‪.‬‬
‫בדיאגרמה הפריטים מסומנים באותיות א‪ ,‬ב‪ ,‬ג‪ ,‬ד‪.‬‬
‫בשאלה המילולית נתון הפריט השכיח‪ ,‬הפריט שמספר המכירות שלו הוא הקטן ביותר‪ ,‬וסדר הגודל בין‬
‫הכמויות של הפריטים האחרים‪ .‬על התלמידים להתאים בין הסיפור המילולי והשכיחות המוצגת‬
‫בדיאגרמת העמודות‪.‬‬
‫מומלץ לאפשר לתלמידים להתמודד עם השאלה בכוחות עצמם ולבדוק במליאת הכיתה‪.‬‬
‫מתלמידים שיתקשו בפתרון נבקש לקרוא את הנתונים אחד אחד‪.‬‬
‫אחרי שורת הפתיחה נשאל‪ :‬כמה פריטים מוצגים בסיפור ובדיאגרמת העמודות?‬
‫"ידוע כי הפריט השכיח הוא מחברות" – איזו אינפורמציה קיבלנו בשורה זאת? (הפריט הנמכר ביותר)‬
‫איזו עמודה מייצגת את השכיח? (ב – העמודה הגבוהה ביותר)‪.‬‬
‫"הפריט שכמות המכירות שלו היא הקטנה ביותר" איזו עמודה מייצגת אותו?‬
‫נשארו שני פריטים ושתי עמודות א ו‪ -‬ג‪ .‬מה נתון לגביהן? "נמכרו יותר עטים מסרגלים"‪.‬‬
‫‪(17‬א) האם על פי הנתונים ניתן להסיק שנסיעה במכונית מסוכנת יותר מרכיבה על אופנוע?‬
‫על‪-‬פי הנתונים‪ ,‬מספר הנפגעים בתאונות בהן מעורבים כלי רכב דו גלגליים קטן בהרבה ממספר‬
‫הנפגעים שנהגו או נסעו במכונית‪ .‬נתונים אלו אינם מעידים על כך שנסיעה באופנוע בטוחה יותר‪.‬‬
‫בהשוואה בין מספר הנפגעים צריך לקחת בחשבון את מספר כלי הרכב מכל סוג הנעים בכבישים‪.‬‬
‫מה למדנו?‬
‫סיכום של התכנים שנלמדו עד כה‪.‬‬
‫מומלץ לעבור עליהם במליאת הכיתה ולבקש מהתלמידים לתת דוגמה לכל אחד מהמושגים המוזכרים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪9‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫דיאגרמת עמודות כפולה‬
‫חלק ‪3‬‬
‫כשרוצים להשוות בין שתי מערכות נתונים המציגות התפלגות בין ערכים זהים במצבים או בזמנים שונים‪,‬‬
‫כגון מספר התלמידים שקיבלו ציון מסוים במתמטיקה ובאנגלית‪ ,‬נוח לסרטט דיאגרמת עמודות כפולה‪.‬‬
‫דיאגרמת עמודות כפולה‬
‫דוגמה ‪3‬‬
‫לפניכם שתי דיאגרמות עמודות‪.‬‬
‫באחת התפלגות הציונים במתמטיקה‪ ,‬ובשנייה התפלגות הציונים באנגלית‪ ,‬של ‪ 30‬תלמידי כיתה ח‪.‬‬
‫דיאגרמת עמודות כפולה מאפשרת השוואה נוחה בין שתי מערכות הנתונים‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬לחשוף בפני התלמידים את האפשרות‪ ,‬והנוחות בהסקת מסקנות כאשר הנתונים המקבילים‬
‫התפלגות הציונים באנגלית של תלמידי כיתה ח‬
‫התפלגות הציונים במתמטיקה של תלמידי כיתה ח‬
‫מספר‬
‫תלמידים‬
‫מספר‬
‫תלמידים‬
‫מוצגים בדיאגרמת עמודות כפולה‪.‬‬
‫חומרים‪ :‬מומלץ להגיע לשיעור עם דוגמה ‪ 3‬מוכנה להצגה לכיתה‪ ,‬להקרנה‪ ,‬אם יש עותק של גרסה דיגיטאלית‪,‬‬
‫או להצמדה ללוח‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬הספר סגור‪.‬‬
‫מומלץ לכסות תחילה את התרשים של דיאגרמת העמודות הכפולה‪,‬‬
‫ולהציג בפני התלמידים את שתי דיאגרמות העמודות ה"יחידות"‪.‬‬
‫הציון‬
‫הציון‬
‫ענו על השאלות הבאות‪:‬‬
‫(א) האם בשני המקצועות מספר זהה של התלמידים שקיבלו ציון ‪? 80‬‬
‫(ב) באיזה משני המקצועות הישגי התלמידים טובים יותר?‬
‫מומלץ לשאול את התלמידים את שאלות א ו‪ -‬ב‪ ,‬כדי ליצור הבנה ומוטיבציה ללימוד על דיאגרמת עמודות‬
‫כפולה‪.‬‬
‫כ די להשוות בין שתי הדיאגרמות נוח לעתים להציגן בסרטוט אחד‪.‬‬
‫התפלגות הציונים במתמטיקה ובאנגלית של תלמידי כיתה ח‬
‫מציגים בפניהם את דיאגרמת העמודות הכפולה‪,‬‬
‫ושואלים ‪" :‬האם ניתן לענות ביתר קלות על שאלות א ו‪ -‬ב מתרשים של דיאגרמת העמודות הכפולה?"‬
‫לאחר מכן‪ ,‬שואלים‪" :‬מדוע לדעתכם מכנים אותה "דיאגרמת עמודות כפולה?"‪.‬‬
‫וכן‪" ,‬מדוע העמודות צבועות בצבעים שונים?"‪.‬‬
‫השאלות מפנות את תשומת הלב הקוגניטיבי‪/‬חשיבתי של הלומד למקום של צורך‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫מקרא‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫אנגלית‬
‫‪5‬‬
‫מתמטיקה‬
‫‪4‬‬
‫א‪ .‬ליעילות ההשוואה בהצגה זו‪.‬‬
‫ב‪ .‬בכינוי "העמודה הכפולה"‪.‬‬
‫ג‪ .‬לצורך בצבעים שונים ובמקרא כדי להבחין בין העמודות‪.‬‬
‫מספר‬
‫תלמידים‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫הציון‬
‫‪0‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪10‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים לפתור את הסעיפים אחד אחד‪ ,‬ולאחר כל סעיף‪ ,‬לבדוק את תשובות התלמידים‬
‫ולקיים דיון מתאים‪.‬‬
‫(א) השלמה של המקרא‪.‬‬
‫התפלגות הגובה הממוצע של בנים ובנות לפי גיל‬
‫הסעיפים הבאים מאפשרים שאלות מהסוג‪ :‬באיזה מההצגות‪ :‬טבלה או דיאגרמת עמודים‪ ,‬נעזרתם כדי‬
‫לענות על כל שאלה‪.‬‬
‫את התשובות לסעיפים (ב) ו‪( -‬ד) קל לראות בדיאגרמת העמודות‪ .‬העמודה הצבועה בוורוד גבוהה מהעמודה‬
‫הצבועה בכחול רק בגיל ‪ .12‬שוויון בגובה העמודות יש בגילים ‪ , 6 , 3‬ו‪.9 -‬‬
‫תשובה לשאלה‪ :‬באיזה גיל הגובה הממוצע של הבנים גדול מזה של הבנות (סעיף (ג)) ניתן לראות מתוך‬
‫דיאגרמת העמודות‪ :‬בגילים ‪ 18‬ו‪ 21 -‬נראה כי ההפרש הוא הגדול ביותר‪.‬‬
‫כדי לבדוק אם באמת בשתי קבוצות הגיל אותו הפרש‪ ,‬וכדי לבדוק מה ההפרש יש להתייחס לנתונים המדויקים‬
‫שבטבלת השכיחויות‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ 19 – 18‬מומלץ לפתור כעבודה עצמית בכיתה ולבדוק אותם במליאה‪.‬‬
‫תרגילים אלו דומים לשאלות הפתיחה אך כוללות שאלות גם על תכנים שנלמדו בחלקים הקודמים‪,‬‬
‫כגון‪ :‬מה השכיח?‬
‫כאשר בודקים את המטלות‪ ,‬מומלץ לבקש מהתלמידים שיסבירו את המקרא‪ ,‬הסבר מלא‪.‬‬
‫למשל בתרגיל ‪ 18‬לא להסתפק בתשובה כחול – חורף אדום – קיץ‪ ,‬לציין שהגובה של העמודות הצבועות‬
‫בכחול מציין את המכירות בחורף של חולצות לפי סוגים‪ .‬הגובה של העמודות הצבועות באדום‪ ,‬מציין את‬
‫המכירות בקיץ של חולצות לפי סוגים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪11‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫בתרגיל ‪" ,19‬כל עמודה הצבועה בצבע כחול מציגה את מספר התלמידים בכיתה ח‪ 1‬שקיבלו ציון מסוים"‪.‬‬
‫ולא להסתפק בהסבר‪" :‬צבע כחול כיתה ח‪ . "1‬ההסבר המלא מצביע על הבנה ומשמעות המקרא‪.‬‬
‫התרגילים ‪ 25 – 20‬יכולים להתבצע כעבודת כיתה או שיעורי בית‪ .‬לשיקול המורה ובהתחשב‬
‫בזמן המיועד לכלל הנושא‪.‬‬
‫‪ .20‬אם סעיף (ג) מהווה בעיה‪ ,‬מומלץ לשאול‪:‬‬
‫כמה זמן מקדישים לשיעורי בית בחופש הגדול? (‪ 0‬שעות)‪.‬‬
‫מה יהיה גובה העמודה המתאימה ביום חופש? (‪.)0‬‬
‫איך העמודה תיראה? (העמודה לא תופיע)‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪12‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪13 :‬‬
‫‪ .22‬קריאת נתונים מתוך דיאגרמת עמודות כפולה כפי שעשו בתרגילים קודמים‪.‬‬
‫(ה)‬
‫לחישוב מספר התלמידים מכיתה ח‪ 1‬שקיבלו ציון גבוה מ‪ 80 -‬יש לחבר את מספרי‬
‫התלמידים בעמודות הצבועות בכחול‪ ,‬שקיבלו את הציונים ‪ 90‬ו‪.)4 + 2 = 6( .100 -‬‬
‫על‪-‬פי שיקול דעתו של המורה‪ ,‬ניתן להוסיף גם שאלות מהסוג "אינו קטן מ‪ "80 -‬שהוא ניסוח אחר‬
‫ל‪ 80 -‬ומעלה‪ ,‬וכדומה כפי שהוזכר בהנחיה לתרגיל ‪ 2‬עמוד ‪.3‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪13‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .24‬בדיאגרמת העמודות נמחקו הכותרות‪.‬‬
‫על הציר האופקי מוצגות קבוצות הגיל‪.‬‬
‫על הציר האנכי‪ :‬השכיחויות‪ ,‬מ‪ 10 -‬עד ‪.120‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪14‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫חלק ‪ :4‬הצגת נתונים בדיאגרמת עוגה‬
‫דיאגרמת עוגה היא דיאגרמה שמציגה "ויזואלית" את השכיחויות היחסיות‪.‬‬
‫ניתן לראות עבור כל תוצאה איזה חלק מתוך השלם (כלל האוכלוסייה) היא מהווה‪.‬‬
‫כלומר במקרים בהם רוצים להשוות שכיחויות יחסיות‪ ,‬דיאגרמה זו מסייעת להשוות ובמקרים רבים‬
‫אין צורך בחישובים‪ ,‬ניתן לאמוד על סמך שטח גזרות של חלקים ידועים כמו חצי‪ ,‬רבע‪ ,‬שליש‪.‬‬
‫חשוב לזכור‪ :‬בדיאגרמת עוגה "הולך לאיבוד" מידע – המידע על המספרים המוחלטים‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬התלמיד ידע לקרוא נתונים מדיאגרמת עוגה שהיא דרך נוספת להצגת נתונים‪ .‬יפתח הבנה של‬
‫היתרונות של דיאגרמת העוגה‪ ,‬שהיא ההצגה המועדפת כאשר מעוניינים להציג בדרך ברורה את החלק‬
‫היחסי של כל אחד מהנתונים‪.‬‬
‫כפעילות פתיחה הצגה של התפלגות דוחות תנועה של משטרת ישראל לפי סוגים עיקריים בשנת ‪.2008‬‬
‫הדיאגרמה נלקחה מאתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים‪.‬‬
‫הנתונים מוצגים בדיאגרמת הנקראת דיאגרמת עוגה‪ .‬הצגה בה כל גזרה מייצגת את החלק היחסי של‬
‫הנתון הנבדק‪.‬‬
‫הגזרה בעלת השטח הגדול ביותר כוללות את כל הדוחות האחרים‪.‬‬
‫התלמידים מתבקשים להתבונן בדיאגרמה ולא להתייחס לגזרה זו‪ .‬מבין הגזרות האחרות‪:‬‬
‫(א) רואים בבירור שהגזרות הצבועות בירוק כהה ובכחול כהה הן הגזרות בעלות השטח הגדול ביותר‪.‬‬
‫יש להתייחס לתוכן הגזרות‪ :‬העבירות‪ ,‬מהירות מופרזת ואי חגירה של חגורת בטיחות הן העבירות בגינן‬
‫נרשם המספר הגדול ביותר של דוחות‪.‬‬
‫(ב) העבירות שכרות ואי מתן זכות קדימה להולכי רגל הן העבירות בגינן נרשם המספר הקטן ביותר של דוחות‪.‬‬
‫(ג) צירוף אפשרי‪ :‬מהירות מופרזת‪ ,‬התנהגות הולכי רגל‪ ,‬ואי מתן זכות קדימה להולך רגל‪.‬‬
‫צירוף אפשרי אחר‪ :‬אי חגירה של חגורת בטיחות‪ ,‬שכרות‪ ,‬אי ציות לרמזור‪ ,‬ואי מתן זכות קדימה להולך רגל‪.‬‬
‫או‪ :‬סטייה מנתיב‪ ,‬שימוש בנייד ללא דיבורית‪ ,‬ואי ציות לתמרורים אחרים‪.‬‬
‫(ד) צירוף אפשרי‪ :‬העבירות במחצית התחתונה של העיגול‪ :‬אי מתן זכות קדימה להולך רגל‪ ,‬אי ציות לרמזור‪,‬‬
‫אי חגירת חגורת בטיחות‪ ,‬שכרות‪ ,‬סטייה מנתיב‪ ,‬שימוש בנייד ללא דיבורית‪ ,‬ואי ציות לתמרורים אחרים‪.‬‬
‫(ה) כפי שצוין בראש העמוד‪ ,‬בדיאגרמת עוגה "הולך לאיבוד" מידע – המידע על המספרים המוחלטים‪.‬‬
‫לא נתן לדעת את מספר הדוחות שנרשמו לכל עבירה‪ .‬בתחתית הדף\ הדיאגרמה\ כאשר ליד כל גזרה כתוב חלקה היחסי באחוזים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪15‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪16 :‬‬
‫תחילה מומלץ לספר במילים את הקשר השאלה‪ :‬ישנם תשלומים שונים שעל כל משפחה לשלם לחברות‬
‫השונות‪ .‬נבקש מהתלמידים לבדוק כמה סעיפי הוצאה בשאלה זאת‪ .‬לוודא שהם מכירים את כל הסעיפים‪.‬‬
‫לומר כי ארנונה הם המיסים המשולמים לעירייה‪.‬‬
‫ללא הבנה של ההקשר‪ ,‬התלמידים יתקשו לגשת לפתרון שאלה‪ ,‬קלה או קשה‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬דוגמה ‪ .4‬הפעילות תתבצע במליאת הכיתה כאשר הספרים סגורים‪.‬‬
‫מומלץ להביא לכיתה סרטוט מוגדל של הדיאגרמה או להיעזר במיחשוב להצגת הדיאגרמה‪.‬‬
‫בדיאגרמת העוגה שהוצגה בעמוד הקודם ליד כל גזרה הופיעה העבירה המתאימה‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כל אחת מהגזרות צבועה בצבע שונה‪ .‬ליד הדיאגרמה מופיע מקרא המתאים לכל גזרה את‬
‫הנתונים שהיא מציגה‪.‬‬
‫רקע היסטורי קצר על המקור של דיאגרמת העוגה‪.‬‬
‫ניתן להפנות את התלמידים לויקיפדיה בה מוצגת גם הדיאגרמה המזכירה את דיאגרמת העוגה‪.‬‬
‫הדיאגרמה של פלורנס נייטינגל הייתה מתוחכמת יותר‪ :‬נייטינגייל משלבת בה מספר רעיונות‪ .‬כל גזרה‬
‫מייצגת קטגוריה של נתונים (בתי חולים במקרה הזה)‪ .‬אורך הגזרה (המרחק מהמרכז) מייצג שכיחות‪,‬‬
‫וכל גזרה מחולקת בנוסף לכך לשלושה חלקים בשלושה צבעים (הדיאגרמה המקורית הייתה צבעונית)‬
‫המייצגים סיבות תמותה‪ .‬שטח הגזרות מבטא את השונות של התצפיות‪ .‬כל זאת בשתי נקודות זמן‪.‬‬
‫מדיאגרמה זו התפתחה בהמשך דיאגרמת העוגה הפשוטה יותר‪ ,‬וגם ההיסטוגרמה – בה השטח מבטא שכיחות‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪16‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪17 – 16 :‬‬
‫תרגיל דומה לדוגמה ‪ ,4‬לפתרון במליאת הכיתה‬
‫תרגילים‬
‫‪( .26‬א) דירוג על פי גודל הגזרה או לפי האחוזים של שטח של כל אחת מהגזרות‪.‬‬
‫(ב) השכיח – הנתון בעל השכיחות הגבוהה ביותר‪ .‬בדיאגרמה זו הנתון שהשטח המייצג אותו צבוע בסגול‪.‬‬
‫על‪-‬פי המקרא המיון ‪.70‬‬
‫(ג) לא ניתן לדעת כמויות‪.‬‬
‫(ד) ‪ 30%‬מהתלמידים קיבלו את הציון ‪ .70‬נחשב כמה הם ‪ 30%‬מ‪? 40 -‬‬
‫התשובה‪ 12 :‬תלמידים קיבלו א תהציון ‪.70‬‬
‫‪( .27‬א) בשאלה זו יש להשלים את המקרא על פי הנתונים שבשאלה ודיאגרמת העוגה הנתונה‪.‬‬
‫השטח הצבוע בסגול הוא הגדול ביותר‪ .‬על‪-‬פי היגד (‪ )1‬הוא מייצג את מספר הנשאלים שהעדיפו‬
‫טיולי ג'יפים‪.‬‬
‫היגד (‪ :)2‬כרבע מהנשאלים העדיפו טיול באוטובוס‪ .‬השטח הצבוע בירוק מהווה כרבע מהעיגול‪.‬‬
‫היגד (‪ :)3‬כרבע מהנשאלים העדיפו טיול ברגל או באופניים – הגזרות הצבועות באדום ובכחול מהוות‬
‫כרבע משטח העיגול‪ .‬על‪-‬פי היגד (‪ )4‬הגזרה הצבועה באדום מייצגת את חלק הנשאלים המעדיפים‬
‫טיול ברגל‪ .‬הגזרה הצבועה בכחול מייצגת את חלק הנשאלים המעדיפים טיול באופניים‪.‬‬
‫(ב) טבלה המציגה לכל תוצאה את החלק היחסי מתוך שטח העיגול‪.‬‬
‫(ג)‬
‫לא ניתן לדעת כמה אנשים העדיפו כל סוג של טיולים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪17‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪18 :‬‬
‫‪ .28‬דומה לשאלות הקודמות‪.‬‬
‫(ג) (‪ )1‬לא נכון‪.‬‬
‫(‪ )2‬נכון‪.‬‬
‫(‪ )3‬נכון‪.‬‬
‫‪( .29‬א) התאמה בין היגדים מילוליים לבין שתי דיאגרמות עיגול‪.‬‬
‫בנתונים המילוליים בשתי הכיתות יש התייחסות לחוג המחשבים‪.‬‬
‫בכיתה ח‪ : 2‬השכיח הוא חוג המחשבים‪ .‬בכיתה ח‪ :1‬כרבע מהתלמידים בחרו במחשבים‪.‬‬
‫השכיח בדיאגרמה (‪ )1‬צבוע בסגול‪ .‬השכיח בדיאגרמה (‪ )2‬צבוע באדום‪/‬כתום‪.‬‬
‫נבדוק מה גודל הגזרה‬
‫בצבעים סגול ואדום בדיאגרמה האחרת‪ .‬בדיאגרמה (‪ )2‬הגזרה הצבועה בסגול מהווה רבע מהעיגול‪.‬‬
‫מכאן‪ ,‬הצבע הסגול מייצג את החלק היחסי של התלמידים שבחרו בחוג מחשבים‪.‬‬
‫השטח הצבוע באדום הוא הגדול ביותר בדיאגרמה (‪ .)2‬הוא מייצג את החלק היחסי של אלו‬
‫שבחרו בספורט‪.‬‬
‫דיאגרמה (‪ - )1‬מתאימה להתפלגות העדפות התלמידים של כיתה ח‪.2‬‬
‫דיאגרמה (‪ - )2‬מתאימה להתפלגות העדפות התלמידים של כיתה ח‪.1‬‬
‫(ב) סגול – מחשבים‬
‫אדום – ספורט‬
‫צהוב – אמנות (בכיתה ח‪ 2‬מספר שווה של תלמידים בחוגים ספורט ואמנות‪).‬‬
‫כחול – חוג אחר‪.‬‬
‫(ג)‬
‫רבע מתלמידי כיתה ח‪ 1‬הם ‪ 8‬תלמידים‪ .‬בכיתה כולה ‪ 32‬תלמידים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪18‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪19 :‬‬
‫‪ .30‬גם כאן היגדים מילוליים באמצעותם נשלים את המקרא‪.‬‬
‫הנתונים הם עבור ארבעה פריטים‪ :‬עוגות שוקולד‪ ,‬עוגות גבינה‪ ,‬עוגיות‪ ,‬וכריכים‪.‬‬
‫(‪ )1‬העוגות מהוות מחצית המכירות‪ :‬העוגות מוצגות באמצעות השטחים הצבועים באדום וכחול‪ ,‬או‬
‫באמצעות השטחים הצבועים בסגול וצהוב‪.‬‬
‫(‪ )2‬מספר עוגות השוקולד גדול פי שניים ממספר העוגיות – השטח האדום גדול פי ‪ 2‬מהשטח הסגול‪.‬‬
‫אדום – עוגות שוקולד‪ .‬סגול – עוגיות‪.‬‬
‫(‪ )3‬מספר הכריכים גדול פי ‪ 2‬מספר עוגות השוקולד‪ .‬השטח הצהוב גדול פי שניים מהשטח האדום‪.‬‬
‫צהוב – כריכים‪.‬‬
‫(‪ )4‬למעשה מיותר‪ .‬כחול – עוגות גבינה‪.‬‬
‫‪ .31‬התפלגות המשקים החקלאיים בארץ לפי הענפים העיקריים מוצגת בשלושה ייצוגים שונים‪.‬‬
‫מציגים את התרשימים ומסבירים כי כולם מציגים את אותם נתונים‪.‬‬
‫דרך השאלות והתשובות התלמידים לומדים שדיאגרמת העוגה אינה ההצגה המועדפת כאשר רוצים להציג‬
‫נתונים מוחלטים‪ :‬דיאגרמת עמודות מציגה זאת טוב יותר‪ .‬בטבלה דיוק מרבי‪.‬‬
‫היתרון של דיאגרמת העוגה הוא בכך שהיא מציגה בדרך הברורה ביותר את החלק היחסי של כל‬
‫אחד מהנתונים מתוך הכלל‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪19‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪20 :‬‬
‫הצגת נתונים בגרף (חלק ‪)5‬‬
‫מעבר מדיאגרמת עמודות לגרף ודיון בשאלה האם יש משמעות לנקודות הנמצאות על הקו המחבר את הנקודות‬
‫הנתונות‪( .‬נלמד בספר קפיצה לגובה לכיתה ח חלק ב עמודים ‪).24 – 20‬‬
‫חיבור הנקודות בקו מאפשר לשער ערכים בין שני נתונים ידועים‪.‬‬
‫בחיבור הנקודות קל לראות "מגמה" כמו עליה או ירידה‪.‬‬
‫הצגה של התפלגות בייצוגים שונים ודיון בסוגי המידע שניתן לקבל מכל אחת מההצגות‪.‬‬
‫דוגמה ‪5‬‬
‫הצגה של דיאגרמת העמודות על הלוח‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מה הוא הגובה הממוצע של בנים בגיל ‪ ? 0‬מדגישים בדיאגרמה (להלן בנקודה הצבועה באדום)‪.‬‬
‫מה הוא הגובה הממוצע בגיל ‪ ? 2‬מדגישים בדיאגרמה‪ ,‬וכו'‪.‬‬
‫במערכת צירים חדשה מסמנים רק את הנקודות‬
‫שהתקבלו‪.‬‬
‫מתקבל הגרף שבשמאל העמוד בו הגבהים‬
‫מסומנים באמצעות נקודות‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מה מסמנת כל נקודה?‬
‫האם המידע המתקבל מסימון באמצעות נקודות‬
‫זהה לזה המתקבל מהמידע שבדיאגרמת‬
‫העמודות?‬
‫(ב) שואלים‪ :‬האם יש משמעות לערכי הביניים המתקבלים על‪-‬ידי חיבור הנקודות?‬
‫סביר להניח שהגובה הממוצע של בנים בגיל ‪( 4‬למשל) הוא בין הגובה הממוצע בגיל ‪ 3‬לגובה‬
‫הממוצע בגיל ‪ .6‬החיבור בקו נותן גובה ממוצע משוער‪.‬‬
‫החיבור בקו מדגיש גם את המגמה‪ :‬הגובה הממוצע גדל עם הגיל עד לגיל ‪ .18‬אחרי גיל ‪ 18‬הגובה‬
‫הממוצע נשאר קבוע‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪20‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪21 :‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‬
‫תהליך דומה לזה שבדוגמה ‪ 5‬כאשר התהליך הוא בדיאגרמת עמודות כפולה‪.‬‬
‫נתון גם הייצוג בטבלה‪ .‬הייצוגים הגרפיים מדגישים ויזואלית את התפלגות הנתונים‪.‬‬
‫מומלץ לשאול‪ :‬מה מציגה הדיאגרמה? התפלגות של התלמידים על פי הציון בבחינה‪.‬‬
‫האם יש משמעות לנקודות הנמצאות בין שתי נקודות על הגרף המתקבל על‪-‬ידי חיבור הנקודות הנתונות? (לא‪).‬‬
‫מדוע לחבר? החיבור מדגיש את המגמה‪ .‬בכיתה ח‪ ,1‬רואים כי בציונים ‪ 50‬עד ‪ 90‬הגרף עולה‪:‬‬
‫ככל שהציון גבוה יותר‪ ,‬מספר התלמידים שקיבלו ציון זה גם הוא גדול יותר‪.‬‬
‫הגרף יורד במעבר מציון ‪ 90‬לציון ‪.100‬‬
‫בכיתה ח‪ ,2‬בציונים ‪ 50‬עד ‪ ,70‬הגרף עולה ולאחר מכן יורד‪.‬‬
‫תרגילים‪:‬‬
‫עבודה בזוגות‪.‬‬
‫יישום של הנלמד בפרק זה‪.‬‬
‫‪ .32‬גרף ‪ 1‬מציג את משקלו של תינוק מיום לידתו עד ליום ה‪ 14 -‬לחייו‪ .‬משקלו של תינוק יורד‬
‫מיד לאחר הלידה ולכן בין יום הלידה ליום השני הגרף יורד‪ .‬חיבור הנקודות בקו נעשה ביד חופשית‪.‬‬
‫לא נתון מידע לגבי משקל התינוק ביום ‪ .1‬ייתכן שביום ‪ 1‬משקל התינוק קטן ממשקלו ביום ‪.2‬‬
‫בתרגיל זה יש משמעות לנקודות הביניים המתקבלות מחיבור הנקודות בקו‪.‬‬
‫המגמה (פרט ליומיים הראשונים) היא של עלייה במשקל‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪21‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪22 :‬‬
‫‪( .33‬א) הקו המחבר את הנקודות מציג מגמה‪ :‬מציג את ההתנהגות לאורך השנה‪.‬‬
‫(ב) אין משמעות לנקודות הביניים המתקבלות על הקו המחבר בין כל שתי נקודות נתונות‪.‬‬
‫(ג) בתיאור התפלגות ימי הגשם נבקש מהתלמידים לתאר את ההשתנות תוך התייחסות לעונות השנה‪.‬‬
‫יש להתאים תחילה בין עונות השנה לחודשים כפי שמקובל בארצנו‪.‬‬
‫קיץ – חודשים יוני‪ ,‬יולי‪ ,‬אוגוסט‪ .‬חורף – דצמבר‪ ,‬ינואר‪ ,‬פברואר‪.‬‬
‫לבדוק איזו היא העונה הגשומה ביותר‪ .‬השחונה ביותר‪.‬‬
‫(ד)‬
‫הסכום של ימי הגשם בכל עונות השנה‪.‬‬
‫‪( .34‬ג) גם בשאלה זו הקו המחבר את הנקודות מציג מגמה‪ .‬אין משמעות לנקודות הנמצאות על הקו בין כל‬
‫שתי נקודות נתונות‪ .‬הקו מדגיש בין אילו שנים חלה ירידה הכמות המכוניות שנמכרו ובין אילו שנים‬
‫חלה עלייה במכירות‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪22‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .35‬התאמה בין ייצוג בטבלה לייצוג בגרף‪.‬‬
‫יש להתייחס לנקודות המסמנות את התוצאות ‪ 0‬עד ‪ .5‬התלמידים יסמנו נקודות אלו בכל אחד מהגרפים‬
‫כמתואר להלן‪:‬‬
‫למשל בגרף (‪,)1‬‬
‫יש לשים לב לכך שעל הציר האנכי‬
‫השכיחויות הן במרווחים של ‪.2‬‬
‫חלק מהשכיחויות בגרף זה (מסומנות בגרף)‬
‫אינן מספר שלם‪.‬‬
‫רק נקודות הנמצאות במפגש של שני ישרים‪ ,‬גם‬
‫ישרים רציפים וגם מקווקווים‪ ,‬מציגות שכיחויות‬
‫שהן מספרים שלמים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫יש להניח שהטבלה המתאימה היא טבלה (ב)‪.‬‬
‫נבדוק‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪23‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪24 :‬‬
‫‪ .36‬שאלה דומה לשאלה ‪ .31‬הצגה של התפלגות תלמידי הכיתה לפי מספר הילדים במשפחה‪ ,‬בשלושה‬
‫ייצוגים שונים‪.‬‬
‫בשאלות התייחסות לייצוג המתאים ביותר למציאת התשובה‪ .‬והתאמה בין הייצוגים השונים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪24‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪25 :‬‬
‫נחזור ונתרגל‬
‫משוואות ושאלות מילוליות‬
‫‪ .1‬פתרון משוואות‪ .‬טעויות צפויות‪:‬‬
‫(‪ )6‬פתיחת סוגריים כאשר המקדם הוא מספר שלילי‪.‬‬
‫(‪ ) 8( , )7‬חיסור ביטוי כפלי בו נדרשת פתיחת סוגריים באמצעות חוק הפילוג‪ .‬מומלץ לפתור משוואה (‪)7‬‬
‫במליאת הכיתה ואת משוואה (‪ )8‬לתת לתלמידים כעבודה עצמית‪.‬‬
‫(‪ )9‬כמו משוואות (‪ )7‬ו‪ .)8( -‬אבל‪ ,‬לא כתוב מקדם מספרי לסוגריים‪ .‬שואלים‪ :‬מה הוא המקדם? (‪)–1‬‬
‫נמליץ לתלמידים להעתיק את התרגיל בתוספת המקדם‪.5(x – 1) = 8(x – 7) – 1(x – 1) :‬‬
‫(‪ )5‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה‪ .‬ניתן לתלמידים להתמודד לבד עם הפתרון ונציג פתרונות על הלוח‪.‬‬
‫דרכי פתרון שונים‪:‬‬
‫‪x‬‬
‫(‪ )1‬מחסרים ‪ 9‬משני אגפי המשוואה ומקבלים ‪ .  3‬כופלים פי ‪ 5‬ומקבלים ‪.x = 15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x 9 12‬‬
‫‪ .  ‬מרחיבים את השברים למכנה ‪.5‬‬
‫(‪ )2‬כותבים את כל המחוברים שבמשוואה כשברים‪.‬‬
‫‪5 1 1‬‬
‫‪x  45 60‬‬
‫‪x 45 60‬‬
‫‪ .‬המכנים שווים משווים מונים‪.‬‬
‫‪ . ‬מחברים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5 5‬‬
‫‪5‬‬
‫‪x 9 12‬‬
‫‪ .  ‬מכנה משותף ‪.5‬‬
‫(‪ )3‬כותבים את כל המחוברים שבמשוואה כשברים‪.‬‬
‫‪5 1 1‬‬
‫‪1⧸x 5⧸9 5⧸12‬‬
‫נכפול את כל המחוברים ב‪ .5 -‬כותבים מעל כל מחובר פי כמה כופלים את המונה‪.‬‬
‫‪ ‬‬
‫‪5 1 1‬‬
‫(‪ )10‬כעבודה עצמית‪ .‬יש לשים לב לסימן השבר‪.‬‬
‫‪ .2‬משוואות עם מכנים‪ .‬דרכי הפתרון כמו אלו המוצגים בתרגיל ‪ .1‬מומלץ לבצע תרגילים (‪)9( , )5( , )1‬‬
‫במליאת הכיתה‪ .‬האחרים כעבודה עצמית‪.‬‬
‫תרגילים ‪ 14 – 3‬שאלות מילוליות‪.‬‬
‫חשוב לחזור על שלבי הפתרון‪ :‬את הגודל החסר‪ ,‬או את אחד מהגדלים החסרים מסמנים ב‪.x -‬‬
‫באמצעות ‪ ,x‬כותבים ביטוי אלגברי עבור גדלים חסרים אחרים‪.‬‬
‫כותבים משוואה מתאימה ופותרים את המשוואה‪.‬‬
‫כותבים פתרון מילולי לשאלה ובודקים (לא באמצעות הצבה במשוואה אלא בדיקה אם הגדלים שחישבנו‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪25‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪26 :‬‬
‫מתאימים לנאמר בשאלה)‪.‬‬
‫בחלק מהשאלות‪ ,‬על דף תובנות‪ ,‬הצעה לבחירה של ‪.x‬‬
‫מומלץ לפתור במליאת הכיתה שאלות‪.13 , 11 , 9 , 6 , 3 :‬‬
‫‪ .3‬יפתרו במליאת הכיתה‪ .‬דיון בשאלה את מי מהגדלים החסרים נסמן ב‪.x -‬‬
‫בשאלה אומרים כי מספר א גדול ממספר ב‪ .‬נסמן את מספר ב ב‪ .x -‬מספר א יהיה ‪.x + 25‬‬
‫כאשר בוחרים לסמן את מספר א ב‪ ,x -‬מספר ב יהיה ‪) .x – 25‬אם א גדול מ‪ -‬ב אז ב קטן מ‪ -‬א)‪.‬‬
‫משוואה עבור סכום המספרים‪ .‬פתרון ותשובה מילולית‪.‬‬
‫בשאלה זו שתי האפשרויות מביאות למשוואה פשוטה הקלה לפתרון‪.‬‬
‫‪ .4‬בדרך כלל תלמידים מעדיפים משוואות פשוטות יותר‪ :‬משוואות בהן פעולות כפל ולא פעולות חילוק‪,‬‬
‫ללא שברים‪ .‬כמו בשאלה ‪ 3‬ניתן לסמן ב‪ x -‬כל אחד משני הגדלים החסרים‪ .‬בדרך אחת תתקבל‬
‫משוואה עם שברים‪ .‬כאן על דף תובנות הצעה לסמן את מספר ב ב‪.x -‬‬
‫מומלץ לשאול אם יש תלמיד שלא התייחס להנחיה שעל דף התובנות ובחר אחרת‪ .‬אם לא‪ ,‬נציג גם את הדרך‬
‫האחרת‪ .‬יש להניח שהתלמידים יעדיפו להגיע למשוואה ללא שברים‪.‬‬
‫‪ .5‬כמו בתרגיל ‪ 4‬יש שתי אפשרויות‪ .‬נשאיר את הבחירה בידי התלמידים‪ .‬יש להניח שיבחרו בדרך בה יש‬
‫לכפול את ‪ x‬ב‪ 1 -‬ולא בדרך בה יש לבצע חילוק ב‪.1 -‬‬
‫‪ .6‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה‪ .‬גודלן של שתי צלעות מקבילות במלבן מיוצג באמצעות ביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫יש לחזור על כך שצלעות מקבילות במלבן שוות זו לזו‪.‬‬
‫(א) חישוב ‪ x‬במשוואה המתקבלת מהשוואת הביטויים המייצגים את אורך שתי הצלעות המקבילות של‬
‫המלבן‪.‬‬
‫(ב) מה אורך צלעות המלבן? למציאת אורך הצלעות המקבילות שגודלן נתון באמצעות ביטויים אלגבריים‪,‬‬
‫מציבים את הערך שהתקבל עבור ‪ x‬בביטויים הנתונים‪ .‬חשוב לוודא שבשני הביטויים התקבלה תוצאה‬
‫שווה‪ .‬היקף המלבן הנתון משמש לחישוב אורך שתי הצלעות האחרות‪ .‬חשוב לוודא שהתלמידים‬
‫יודעים מהו היקף מצולע‪.‬‬
‫‪ .7‬שאלה זהה לשאלה ‪.6‬‬
‫‪ .8‬שאלה דומה לשאלות ‪ .7 – 6‬מוצג משולש שווה שוקיים‪ .‬במשולש שווה שוקיים שתי צלעות שוות‪.‬‬
‫אורך כל שוק מיוצג באמצעות ביטוי אלגברי‪ .‬תהליך הפתרון כמו בשאלות הקודמות‪.‬‬
‫‪ .9‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה‪ .‬כתיבת משוואה לחישוב חלק של שלם‪ .‬חשוב לוודא שהתלמידים יודעים לחשב חלק של שלם‪ .‬מומלץ לבצע תרגילים פשוטים לפני‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪26‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫המעבר לשאלה הנתונה‪( .‬כמה הם חצי של ‪ ?24‬כמה הם שליש של ‪ ?15‬כמה הם שני שלישים של ‪ ?15‬וכדומה‪ .‬מהי פעולת החשבון המתבצעת?‬
‫שאלות ‪ 14 – 10‬עוסקות בגילים‪.‬‬
‫‪ .10‬הנושא הוא גילים‪ ,‬אבל השאלה דומה לשאלות הקודמות ‪.5 – 3‬‬
‫‪ .11‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה‪ .‬הנחייה על דף תובנות‪ .‬בשאלות גילים מסוג זה חשוב לוודא שברור לתלמידים שכאשר מדברים על הגיל בעוד ‪ x‬שנים‬
‫(או לפני ‪ x‬שנים) כל הגילים בהם דנים גדלים (או קטנים) ב‪ .x -‬כמו בשאלה ‪ ,9‬גם כאן מומלץ לבדוק זאת במספרים‪ .‬יעל בת ‪ 12‬ומיכל בת ‪.15‬‬
‫מה יהיה גילן בעוד ‪ 5‬שנים? מה היה גילן לפני ‪ 3‬שנים וכדומה‪.‬‬
‫‪ .12‬שאלה דומה לשאלה ‪.11‬‬
‫‪ .13‬מומלץ לפתור במליאת הכיתה‪ .‬על התלמידים לבחור במשוואה הנכונה מבין שתי משוואות נתונות‪.‬‬
‫התהליך כמו בשאלה ‪ .11‬נסמן את מספר השנים ב‪.x -‬‬
‫בעוד ‪ x‬שנים גיל יואב יהיה ‪.7 + x‬‬
‫בעוד ‪ x‬שנים גיל האב יהיה ‪.43 + x‬‬
‫נתון כי בעוד ‪ x‬שנים יהיה גיל האב גדול פי ‪ 4‬מגיל הבן‪ .‬את איזה מהביטויים נכפול פי ‪?4‬‬
‫נטייה של תלמידים רבים היא לכתוב משוואה על‪-‬פי הסדר הכתוב בשאלה (גיל האב גדול פי ולכן נכפול אותו ב‪ 4 -‬הוא גיל הבן‪).‬‬
‫חשוב להרגיל את התלמידים לבדוק תמיד איזה ביטוי גדול יותר? במשוואה משווים בין ביטויים בעלי ערכים שווים‪ .‬גיל האב גדול מגיל הבן‪ :‬שוויון יתקיים אם נכפול‬
‫את גיל הבן ב‪ ,4 -‬או לחילופין אם נחלק את גיל האב ב‪ .4 -‬כפי שצוין קודם התלמידים מעדיפים משוואה ללא שברים‪ .‬הבחירה הנכונה היא ביטוי (‪.)2‬‬
‫התלמידים יבצעו ללא עזרה את פתרון המשוואה‪ ,‬יכתבו תשובה לשאלה‪ ,‬ויבדקו‪.‬‬
‫‪ .14‬סיפור דומה לזה שבשאלה ‪ .13‬על דף תובנות הנחיה לפתרון‪ .‬התלמידים יכתבו בעצמם את המשוואה ויפתרו‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪27‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪27 :‬‬
‫דמיון משולשים‬
‫דמיון משולשים‬
‫בכיתה ח‪ ,‬דמיון משולשים נלמד בשני סבבים‪:‬‬
‫הסבב הראשון עוסק במצולעים דומים כאשר הדגש הוא על דמיון משולשים‪.‬‬
‫צורות דומות הן צורות שאחת מהן היא הגדלה או הקטנה של האחרת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬כאשר מסתכלים על עצם דרך זכוכית מגדלת‬
‫רואים עצם מוגדל הדומה לזה המקורי‪.‬‬
‫כל נושא מחולק לתת‪-‬נושאים שונים‪ .‬למען הנוחיות נכנה כל תת‪-‬נושא כחלק‪.‬‬
‫דמיוןדמיוןדמיוןדמ‬
‫דמיו ןדמיוןדמיון‬
‫דמיוןדמיוןדמיון‬
‫דמיון דמיוןדמיון‬
‫דמיוןדמיוןדמיוןדמ‬
‫חלקים ‪ 5 :3 ,2 ,1‬שיעורים‪.‬‬
‫פעילות ‪1‬‬
‫חלק ‪ :1‬דמיון משולשים‬
‫מטרות‪:‬‬
‫התלמיד יזהה צורות דומות‪,‬‬
‫לפניכם שישה אוספים של צורות‪.‬‬
‫בכל אוסף אחת מהצורות אינה דומה לאחרות‪ ,‬היא אינה הגדלה או הקטנה של הצורות האחרות‪.‬‬
‫זהו אותה‪.‬‬
‫(א)‬
‫(ד)‬
‫יזהה משולשים דומים על פי שוויון זוויות‪,‬‬
‫ייחשב גודל זוויות ואורך צלעות במשולשים דומים‪,‬‬
‫יזהה מצולעים דומים‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬מוצגות ארבע פעילויות שהתלמידים מבצעים ובאמצעותן בונים‬
‫(א) דימוי לדמיון משולשים‬
‫(ב) תכונות של משולשים דומים‪.‬‬
‫(ב)‬
‫(ה)‬
‫הדימוי לדמיון הוא הגדלה‪/‬הקטנה של הצורה כפי שמתבטאת בזכוכית מגדלת‪.‬‬
‫פעילות ‪ :1‬במליאה‪.‬‬
‫מומלץ לסרטט את סעיף (ב) על הלוח ולשאול "מהם שלושת המרובעים הדומים זה לזה?" (הריבועים)‪.‬‬
‫גם הכיוון ההפוך הוא נכון‪ :‬אילו היינו הופכים את זכוכית המגדלת היא הייתה מקטינה את התמונה‪:‬‬
‫היינו חושבים שהריבוע הקטן נראה כמו הריבוע הגדול‪.‬‬
‫)ג)‬
‫(ו)‬
‫עבודת כיתה‪ .‬התלמידים עובדים בזוגות‪ .‬כעת יש לתת לתלמידים לפתור פעילות (א)‪ .‬בודקים במליאה‪.‬‬
‫נעזרים בדימוי של זכוכית מגדלת‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪28‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪28 :‬‬
‫פעילות ‪2‬‬
‫פעילות ‪2‬‬
‫(א) בכל סעיף מצויר משולש ורוד ולידו מצוירים שני משולשים אחד תכלת‬
‫והשני ירוק‪.‬‬
‫מתמקדת בהצגת משולשים דומים והתכונות‪:‬‬
‫א‪ .‬הזוויות המתאימות שוות‪.‬‬
‫רק אחד משני המשולשים דומה למשולש הורוד‪ .‬איזה הוא? הסבירו‪.‬‬
‫(‪)1‬‬
‫ב‪ .‬היחס בין צלעות מתאימות הוא יחס שווה‪.‬‬
‫מליאה ‪ -‬דומה לפעילות ‪ 1‬אבל האוספים הם אוספים של משולשים‪ .‬גם כאן משולש אחד הוא‬
‫(‪) 3‬‬
‫יוצא דופן והתלמידים צריכים לזהות אותו‪ .‬בנוסף התלמידים מתבקשים להשוות את הזוויות‬
‫המתאימות בשניים מהמשולשים הדומים‪.‬‬
‫מומלץ להכין ‪ 3‬משולשים כמו סעיף (‪ ,)3‬ולהדביקם על רקע משובץ מאחוריהם‪ ,‬על הלוח‪.‬‬
‫(‪) 2‬‬
‫לחילופין אפשר לסרטט אותם על הלוח עם רקע משובץ מאחוריהם‪ ,‬ולהיעזר בנייר פרגמנט‪,‬‬
‫(‪)4‬‬
‫או שקפים‪ ,‬ולומר‪" :‬רק אחד משני המשולשים דומה למשולש הוורוד‪ .‬איזה הוא? הסבירו‪".‬‬
‫(המשולש הירוק הוא "הקטנה" של המשולש הוורוד‪).‬‬
‫"האם בשני המשולשים הדומים הזוויות שוות בגודלן?"‬
‫ניתן לבדוק‪ )1( .‬על ידי מדידת הזוויות באמצעות מד זווית‪.‬‬
‫(‪ )2‬על ידי העתקת הזוויות של משולש אחד על נייר שקוף‪/‬שיקופית והנחתן על הזוויות‬
‫של המשולש הדומה‪ .‬מוודאים כי ישנן שלוש זוויות במשולש אחד השוות לשלוש הזוויות‬
‫במשולש הדומה לו‪ ,‬ולומר‪" :‬במשולשים דומים‪ ,‬לזוויות שוות‪ ,‬קוראים זוויות מתאימות‪".‬‬
‫(ב) בציור ( ‪ ,)3‬המשולשים הם ישרי זווית‪ .‬המשולש הוורוד והמשולש הירוק הם משולשים דומים‪.‬‬
‫במשולשים דומים‪:‬‬
‫(‪ )1‬האם בשני המשולשים יש זוויות השוות בגודלן?‬
‫(‪ )2‬המשולשים מסורטטים על דף משובץ‪ .‬כל משבצת מייצגת ריבוע‬
‫שאורך צלעו ‪ 1‬ס"מ‪.‬‬
‫הוסיפו לכל משולש את אורכי הניצבים‪ ,‬וחשבו את היחס בין‬
‫כעת מסרטטים שני משולשים דומים כבציור‪ ,‬וצובעים‬
‫א‪ .‬את שלוש הזוויות המתאימות באותו צבע‪.‬‬
‫ב‪ .‬את הצלעות מול הזוויות השוות באותו צבע של הזוויות‪.‬‬
‫לזוויות שוות‪ ,‬קוראים זוויות מתאימות‬
‫במשולשים דומים‪.‬‬
‫לצלעות הנמצאות מול זוויות שוות‪,‬‬
‫קוראים‪ :‬צלעות מתאימות במשולשים‬
‫דומים‪.‬‬
‫האורכים של ניצבים מתאימים במשולש הוורוד ובמשולש הירוק‪.‬‬
‫מה קיבלתם?‬
‫אומרים‪" :‬לצלעות הנמצאות מול זוויות שוות‪ ,‬קוראים‪ :‬צלעות מתאימות במשולשים דומים‪".‬‬
‫פעילות ‪3‬‬
‫ממשיכים למטלה השנייה‪:‬‬
‫לפניכם שני משולשים דומים‪ ΔABC :‬ו‪.ΔDEF -‬‬
‫"מה היחס בין האורכים של כל זוג ניצבים מתאימות במשולשים דומים?" סופרים את מספר המשבצות‪.‬‬
‫בכתיב מתמטי‪:‬‬
‫(התלמידים לא התבקשו לחשב את היחס שבין אורך היתר של המשולש הוורוד לאורך היתר של המשולש הירוק‪.‬‬
‫(א) בשני המשולשים הזוויות המתאימות שוות‪.‬‬
‫זאת מכיוון שיחידת המידה באמצעות המשבצות קטנה מס"מ אחד‪.‬‬
‫במשולש הוורוד אורכי הניצבים הם ‪ 4‬ו‪ 10 -‬משבצות המייצגים אורכים של ‪ 4‬ו‪ 10 -‬ס"מ בהתאמה‪.‬‬
‫אורך היתר (על‪-‬פי משפט פיתגורס) הוא ‪116  10.77‬‬
‫ס"מ‪ .‬במדידה באמצעות סרגל מקבלים ‪ 4.8‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ΔABC  ΔDEF‬‬
‫‪∢A = ∢D‬‬
‫מכיוון שיהיה צורך למדוד את האורך באמצעות סרגל ולכאורה יקבלו שאורך היתר קטן מאורך הניצב‪.‬‬
‫‪∢B = ∢E‬‬
‫‪∢C = ∢F‬‬
‫(ב)‬
‫‪D‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫מה הקשר בין הצלעות המתאימות של שני המשולשים?‬
‫‪B‬‬
‫‪E‬‬
‫‪F‬‬
‫הצלע ‪ EF‬ב‪ ΔDEF -‬גדולה‬
‫פי ‪ 3‬מצלע ‪ BC‬ב‪. ΔABC -‬‬
‫אורך כל אחת מהצלעות של ‪ ΔDEF‬גדול פי ‪ 3‬מאורך הצלע המתאימה ב‪ .ΔABC -‬מדדו ובדקו‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪29‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪29‬‬
‫היחס בין האורך של היתר במשולש הוורוד לבין אורך היתר של המשולש הירוק יהיה זהה ליחס שבין הניצבים‬
‫פעילות ‪4‬‬
‫המתאימים‪).‬‬
‫מגיעים למסקנה‪" :‬במשולשים דומים היחס בין הצלעות המתאימות הוא קבוע"‪ .‬עובדים בזוגות‪ .‬התלמידים‬
‫‪E‬‬
‫לפניכם שני משולשים דומים‪ ΔDEF :‬ו‪.ΔABC -‬‬
‫‪D‬‬
‫‪106‬‬
‫‪28‬‬
‫לשני המשולשים זוויות שוות‪:‬‬
‫‪∢A = ∢D‬‬
‫פותרים את יתר הסעיפים באופן עצמאי‪ .‬בודקים במליאה‪.‬‬
‫‪∢B = ∢E‬‬
‫‪∢C = ∢F‬‬
‫פעילות ‪ .3‬מטרת פעילויות ‪ 3‬ו‪ 4 -‬להראות שבמשולשים דומים קיים יחס קבוע בין כל שתי צלעות מתאימות‪.‬‬
‫להנחות את התלמידים לצבוע את הזוויות ואת הצלעות המתאימות‪ .‬עובדים בזוגות‪ .‬התלמידים פותרים ובודקים‬
‫במליאה‪.‬‬
‫‪B‬‬
‫‪D‬‬
‫‪46‬‬
‫בדקו באמצעות סרגל או בדרך אחרת‪,‬‬
‫‪28‬‬
‫‪46‬‬
‫‪F‬‬
‫‪C‬‬
‫כמה פעמים ניתן להקצות את צלע ‪ AB‬על צלע ‪.DE‬‬
‫כמה פעמים ניתן להקצות את צלע ‪ BC‬על צלע ‪.EF‬‬
‫כמה פעמים ניתן להקצות את צלע ‪ AC‬על צלע ‪.DF‬‬
‫התלמידים ישלימו את המשולשים החסרים הנכנסים לתוך המשולש ‪.DEF‬‬
‫מה היחס בין אורך צלע במשולש ‪ ABC‬לאורך הצלע המתאימה במשולש ‪.DEF‬‬
‫פעילות המדגישה בבירור כי אורך כל אחת מהצלעות של המשולש ‪DEF‬‬
‫גדולה פי שלושה מאורך הצלע המתאימה של המשולש ‪.ABC‬‬
‫מה קיבלנו?‬
‫‪F‬‬
‫‪106‬‬
‫‪A‬‬
‫‪E‬‬
‫פעילות ‪ .4‬כבפעילות ‪ ,3‬מומלץ להנחות את התלמידים לצבוע את הזוויות ואת הצלעות המתאימות של‬
‫המשולשים הדומים‪ .‬עובדים בזוגות‪ .‬בפעילות זאת לא בודקים כמה משולשים קטנים נכנסים לתוך המשולש‬
‫הגדול אלא מקצים את אורך הצלע של המשולש הקטן על הצלע המתאימה של המשולש הגדול‪ .‬את ההקצאה‬
‫ניתן לבצע באמצעות מחוגה‪ ,‬העתקת המשולש הקטן על נייר שקוף‪ ,‬או באמצעות שימוש בסרגל‪.‬‬
‫התלמידים פותרים ובודקים במליאה‪ .‬מגיעים למסקנה כי היחס בין צלעות מתאימות הוא קבוע‪ :‬במקרה זה‬
‫‪x‬‬
‫‪E‬‬
‫‪106 y‬‬
‫קדקוד והצלע שמולו‬
‫צבועים באותו צבע‪.‬‬
‫‪ DE‬גדול פי ‪ 4‬מ‪.AB -‬‬
‫‪‬‬
‫‪x‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ EF‬גדול פי ‪ 4‬מ‪.BC -‬‬
‫‪‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ DF‬גדול פי ‪ 4‬מ‪.AC -‬‬
‫‪‬‬
‫היחס בין האורכים של כל אחת מצלעות המשולש ‪ΔDEF‬‬
‫לצלע המתאימה במשולש ‪ ΔABC‬הוא ‪.4 : 1‬‬
‫‪‬‬
‫‪46 y‬‬
‫‪F‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪z‬‬
‫‪‬‬
‫‪y‬‬
‫‪x‬‬
‫‪‬‬
‫‪28‬‬
‫‪z‬‬
‫‪D‬‬
‫‪z‬‬
‫‪x‬‬
‫‪z‬‬
‫‪B‬‬
‫‪28 106‬‬
‫‪y‬‬
‫‪z 46‬‬
‫‪‬‬
‫‪A‬‬
‫‪C‬‬
‫אומרים‪ :‬יחס הדמיון בין שני המשולשים הוא ‪.4‬‬
‫היחס הוא ‪ 4:1‬או ‪( .4‬יש להזכיר לתלמידים כי הפעולה של יחס שקולה לפעולת החילוק ולכן ‪ 4:1‬הוא ‪.)4‬‬
‫דוגמה ‪1‬‬
‫דוגמה ‪1‬‬
‫נתונים שני משולשים דומים‪ ΔDEF :‬ו‪.ΔABC -‬‬
‫כל צלע ב‪ ΔDEF -‬גדולה פי ‪ 2‬מהצלע‬
‫מטרתה של דוגמה ‪ 1‬היא‪ :‬בהינתן שני משולשים דומים‪ ,‬והאורכים של צלעות מתאימות – ניתן לחשב את היחס‬
‫המתאימה ב‪.ΔABC -‬‬
‫בין הצלעות המתאימות‪ ,‬שהוא יחס הדמיון‪ .‬הקניה‪ :‬במליאת כיתה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫היחס בין כל שתי צלעות מתאימות הוא ‪.2 : 1‬‬
‫מומלץ לסרטט את שני המשולשים על הלוח‪ ,‬ולרשום את האורכים על הצלעות‪.‬‬
‫אומרים‪:‬‬
‫יחס הדמיון בין משולש ‪ ΔDEF‬למשולש ‪ ΔABC‬הוא ‪.2‬‬
‫לומר‪ :‬המשולשים דומים‪ .‬איך נחשב את היחס הקבוע בין הצלעות המתאימות?‬
‫לבקש לרשום את היחס בין צלעות מתאימות כמנה‪ .‬מהו היחס? (‪ )2‬היחס הקבוע מכונה יחס הדמיון‪.‬‬
‫סרטוטים מוקטנים‬
‫‪D‬‬
‫‪A‬‬
‫‪1.8‬‬
‫‪3.6‬‬
‫‪2‬‬
‫‪B‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪C‬‬
‫‪E‬‬
‫‪4‬‬
‫‪DE 3.6‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪AB 1.8‬‬
‫לכל זוג משולשים דומים יש יחס דמיון הייחודי להם‪.‬‬
‫‪DF 4‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪AC 2‬‬
‫במקום לומר במילים "‪ ΔABC‬דומה ל‪ "ΔDEF -‬כותבים בשפת המתמטיקה‪.ΔABC  ΔDEF :‬‬
‫‪EF 4‬‬
‫‪ 2‬‬
‫‪BC 2‬‬
‫‪F‬‬
‫הזוויות השוות צבועות בצבעים זהים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪30‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫תרגילים‬
‫תרגילים ‪ 4 – 1‬מאמנים את התלמידים ביישום הידע החדש שרכשו‪.‬‬
‫מומלץ להרגיל את התלמידים בצביעת האותיות‪ ,‬הקדקודים‪ ,‬הזוויות‪ ,‬והצלעות המתאימים על פי הנלמד‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫במשולשים דומים‪:‬‬
‫•‬
‫•‬
‫זוויות המשולש האחד שוות בהתאמה לזוויות המשולש השני‪.‬‬
‫היחס בין כל זוג צלעות מתאימות הוא קבוע‪.‬‬
‫ליחס הקבוע קוראים יחס הדמיון‪ .‬כותבים‪ . ΔABC  ΔDEF :‬אומרים‪ :‬משולש ‪ ABC‬דומה למשולש ‪.DEF‬‬
‫כל הסרטוטים מוקטנים‬
‫תרגיל‬
‫בסרטוט שלפניכם שני משולשים דומים‪.‬‬
‫(המידות בס"מ‪).‬‬
‫‪D‬‬
‫‪A‬‬
‫מה יחס הדמיון?‬
‫‪C‬‬
‫‪5‬‬
‫‪15‬‬
‫בתרגיל ‪( 4‬בעמוד הבא)‬
‫‪F‬‬
‫‪B‬‬
‫יש חידוש‪ :‬נתונים אורכי צלעות ללא סרטוטים ‪ -‬לכן מומלץ לפתור תרגיל זה עם המורה‪.‬‬
‫‪E‬‬
‫מומלץ לסרטט שני משולשים ולסמן את האורכים על הצלעות‪.‬‬
‫כדי לפתור את השאלה על התלמידים לבדוק את היחס בין זוגות צלעות‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬כיצד יודעים בין אילו שתי צלעות לחשב את היחס?‬
‫תרגילים‬
‫‪.1‬‬
‫בסרטוט שלפניכם שני משולשים דומים‪.‬‬
‫הדרך ההגיונית לפתרון היא לבדוק יחס בין הצלעות על‪-‬פי האורך‪ .‬היחס בין שתי הצלעות שאורכן הקטן‬
‫(המידות בס"מ‪).‬‬
‫ביותר‪ ,‬היחס בין שתי הצלעות שאורכן הגדול ביותר‪ ,‬והיחס בין האורכים של שתי הצלעות הנותרות‪.‬‬
‫מה יחס הדמיון?‬
‫לחשב את היחס שבין הצלע הקצרה של המשולש האחד לבין הצלע הקצרה של המשולש השני‪.‬‬
‫היחס‪.10 : 6 = 5 : 3 :‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪21‬‬
‫‪7‬‬
‫הזוויות השוות צבועות בצבעים זהים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫בסרטוט שלפניכם שני משולשים דומים‪.‬‬
‫לחשב את היחס שבין הצלע הארוכה של המשולש האחד לבין הצלע הארוכה של המשולש השני‪.‬‬
‫(המידות בס"מ‪).‬‬
‫היחס‪.20 : 10 = 2 : 1 :‬‬
‫מה יחס הדמיון?‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪12‬‬
‫היחסים שונים‪ .‬המשולשים אינם דומים‪.‬‬
‫אין צורך לבדוק את היחס שבין שתי הצלעות הנותרות‪.‬‬
‫הזוויות השוות צבועות בצבעים זהים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪A‬‬
‫אם תלמיד בדק את היחסים בסדר שונה‪ ,‬וקיבל שני יחסים שווים יש צורך לחשב גם את היחס בין הזוג הנוסף‬
‫של הצלעות המתאימות‪ .‬התנאי שהיחס בין האורכים של כל זוג צלעות מתאימות הוא קבוע אינו מתקיים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪ ABC‬ו‪ DEF -‬הם משולשים דומים‪.‬‬
‫משולש ‪ ABC‬הוא משולש שווה שוקיים‪.AB = AC :‬‬
‫משולש ‪ DEF‬הוא משולש שווה שוקיים‪.DE = DF :‬‬
‫מה יחס הדמיון?‬
‫‪F‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪B‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪31‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫‪6‬‬
‫‪C‬‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪31‬‬
‫זיהוי חלקים מתאימים‬
‫חלק ‪2‬‬
‫בחלק זה עוסקים בזיהוי חלקים מתאימים‪ :‬זוגות של (א) קדקודים מתאימים‬
‫(ב) זוויות שוות‬
‫(ג) צלעות מתאימות‪.‬‬
‫כפי שנעשה לאורך הפרק "דמיון משולשים"‪ ,‬אנו מציעים‪/‬מאמנים את התלמידים לצבוע את הזוגות‬
‫התואמים בצבעים זהים‪.‬‬
‫דוגמה ‪2‬‬
‫נתונים שלושה זוגות של זוויות שוות‪.‬‬
‫מומלץ לסרטט על הלוח שני משולשים הקלים להעתקה על ידי התלמידים‪:‬‬
‫לבקש מהתלמידים להעתיק את הסרטוטים מהלוח אל המחברת‪.‬‬
‫כמקודם לבקש מהם לצבוע את הזוויות השוות בצבעים זהים‪ :‬זוויות ‪ A‬ו‪ D -‬באדום‪ ,‬זוויות ‪ B‬ו‪ E -‬בירוק‪,‬‬
‫זוויות ‪ C‬ו‪ F -‬בכחול‪.‬‬
‫בעקבות זאת לצבוע גם את אותיות הקדקודים המתאימים בצבעים הזהים לזוויות‪ .‬וגם לצבוע את הצלעות‬
‫בצבעים הזהים לקדקודים שממול‪.‬‬
‫לבקש מהתלמידים לרשום את הזוגות של הקדקודים‪ ,‬הזוויות‪ ,‬והצלעות המתאימים‪,‬‬
‫ולבסוף את המשולשים הדומים‪ :‬הכל בצבעים מתאימים‪ .‬כך‪:‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪32‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪32‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‬
‫כיוון הפוך‪ :‬נתון זוג משולשים דומים‪,‬‬
‫יש להסיק אילו הן הזוויות השוות בהתאמה ואילו הן זוגות הצלעות המתאימות‪.‬‬
‫יש להנחות את התלמידים לצבוע את זוגות האותיות על פי הסדר‪ :‬זוג אותיות ראשונות למשל‬
‫בצבע ירוק (כבדוגמה)‪ ,‬זוג אותיות שני באדום‪ ,‬וכו'‪ .‬הם מעבירים צבעים אלו לקודקודי המשולשים‪.‬‬
‫כעת עבודה בזוגות‪ .‬התלמידים פותרים סעיפים (א) ו‪( -‬ב)‪ .‬בדיקה במליאה‪.‬‬
‫משולשים הדומים בהתאמה‪:‬‬
‫‪. ΔABC  DEF‬‬
‫נקפיד לכתוב את שמות הקדקודים כך שסדר הרישום של הקדקודים יצביע על הקדקודים המתאימים‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫תרגילים ‪ 10 - 5‬הינם תרגילים המסכמים את הידע שנרכש‪.‬‬
‫זיהוי של קדקודים מתאימים ייעשה על פי סדר הופעתם בשמות המשולשים המשתתפים בדמיון‪.‬‬
‫בתרגיל ‪ 10‬התלמידים מתבקשים לכתוב גם את יחס הדמיון‪ .‬יחידת האורך של הניצבים היא המרחק בין כל‬
‫שתי נקודות סמוכות‪ .‬אין צורך להשוות בין האורכים של היתר‪ .‬מכיוון שנתון שהמשולשים דומים‪ ,‬מספיק‬
‫למצוא את היחס בין האורכים של שני זוגות של צלעות מתאימות בלבד‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪33‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪33‬‬
‫חשוב ביותר לחזור על "מה למדנו?"‬
‫"למדנו" את התכונות של משולשים דומים‪.‬‬
‫כאשר עוברים על שלוש תכונות אלו‪ ,‬מומלץ להוסיף אותם לארגז הכלים‪.‬‬
‫על יד כל תכונה שרושמים‪ ,‬מומלץ לסרטט‪/‬לרשום דוגמה הממחישה את התכונה‪ .‬למשל ניתן לרשום ולסרטט‪:‬‬
‫‪A‬‬
‫‪D‬‬
‫‪E‬‬
‫‪B F‬‬
‫‪C‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪34‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪34 :‬‬
‫ארגז הכלים‬
‫בשלב הראשון של לימודי הגיאומטריה מתבססים על הנלמד בבית הספר היסודי‪ .‬הדגש הוא על לימוד מוחשי‬
‫המשלב מדידות וחישובים‪ ,‬וההנמקות מקורן בהתנסויות מוחשיות‪ .‬באופן הדרגתי משתמשים בעובדות‬
‫שהתקבלו בדרך מוחשית לשם הנמקת טענות חדשות‪ .‬כאשר המטרה היא לפתח את ההבנה של המבנה‬
‫הדדוקטיבי של הגיאומטריה‪.‬‬
‫"ארגז הכלים" משמש ככלי לאחסון ושימור העובדות שנלמדו‪ .‬כל עובדה חדשה מתווספת אליו‪.‬‬
‫מומלץ להקצות מקום מיוחד לארגז הכלים‪ :‬אצל התלמיד בסוף המחברת‪ ,‬בכיתת הלימוד‪ ,‬על הקיר לצד הלוח‪.‬‬
‫כאשר לומדים עובדות חדשות מסתמכים על משפטים מתוך ארגז‪ .‬חשוב להרגיל את התלמידים לעיין בארגז‬
‫הכלים בחיפוש עובדות שיסייעו בפתרון תרגילים‪.‬‬
‫מומלץ לצרף לכל עובדה סרטוט מתאים‪ ,‬שיהווה דימוי מנטאלי לתכונה‪.‬‬
‫תרגילים‪ :‬עובדים בזוגות‪.‬‬
‫עבודת כיתה‪ :‬בודקים במליאה‪.‬‬
‫‪ .11‬תרגול של תכונה ראשונה של משולשים דומים‪ 3 :‬זוויות שוות מבטיחות את דמיון המשולשים‪.‬‬
‫בסעיף (א) התלמידים נוכחים לדעת כי גם הזווית השלישית שווה בשני המשולשים‪.‬‬
‫חשוב לחזור ולהדגיש את התכונה‪ :‬אם שתי זוויות במשולש אחד שוות בהתאמה לשתי זוויות במשולש שני‪,‬‬
‫אז גם הזווית השלישית שווה‪ .‬כלומר שלוש הזוויות שוות בהתאמה‪.‬‬
‫לכן (ב) המשולשים דומים‪ .‬צובעים את החלקים המתאימים‪.‬‬
‫(ג) מחשבים את יחס הדמיון בין צלעות מתאימות‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪35‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪35 :‬‬
‫‪ .13‬מומלץ להציע לתלמידים לצבוע זוויות בצבע של הצלע ממולן – כדי להדגיש את הזוויות השוות במשולשים‬
‫שווה שוקיים‪ .‬מומלץ "לפתור" איתם משולשים ‪ 1‬ו‪.3 -‬‬
‫לחשב את זוויות המשולש‪ .‬נשאל מהם המשפטים הנדרשים לפתרון‪ ,‬עובדות שלמדו בעבר והנמצאות‬
‫בארגז הכלים‪.‬‬
‫‪ .14‬סעיף (ג) הוא תרגיל מסוג חדש‪ .‬יש להתאים זוויות על מנת לחשב את ‪.∢x‬‬
‫מומלץ להזכיר לתלמידים כי במשולשים דומים‪ ,‬מול צלעות מתאימות נמצאות זוויות שוות‪.‬‬
‫ניתן גם לשאול‪ :‬איזו צלע של המשולש ‪ XYZ‬מתאימה לצלע ‪ ED‬של משולש ‪? DEF‬‬
‫‪ .15‬כדי לקבוע דמיון‪ ,‬על התלמידים להיעזר בתכונה שהתחזקה בתרגיל ‪ :12‬אם בשני משולשים יש שתי זוויות‬
‫שוות בהתאמה‪ ,‬אז בהכרח הזווית השלישית שווה‪.‬‬
‫ביתר הסעיפים תרגיל ‪ 15‬דומה לתרגיל ‪ .14‬ניתן להקצות אותו לשיעורי בית‪.‬‬
‫‪ .16‬נתונים שני משולשים דומים‪.‬‬
‫שמות המשולשים מצביעים על הקדקודים המתאימים במשולשים הדומים‪.‬‬
‫מומלץ להיעזר בצבעים לסימון הקדקודים המתאימים‪∆ABC ∼ ∆DEF .‬‬
‫(א) חישוב יחס הדמיון‪ :‬היחס בין שתי צלעות מתאימות‪.‬‬
‫שתי צלעות מתאימות שבגודל שלהן נתון הן‪ BC :‬ו‪ .EF -‬היחס‪.5 : 10 = 1 : 2 :‬‬
‫כל צלע של משולש ‪ DEF‬ארוכה פי ‪ 2‬מהאורך של הצלע המתאימה במשולש ‪.ABC‬‬
‫יחס הדמיון‪.2 :‬‬
‫(ב) אורך צלע ‪ DE‬גדול פי ‪ 2‬מאורך הצלע המתאימה ‪ .AB‬האורך הוא ‪ 6‬ס"מ‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪36‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪36‬‬
‫‪ .17‬סעיפים (א) – (ד) דומים לאלו שבשאלות הקודמות‪ .‬סעיף (ה) הוא מסוג חדש‪.‬‬
‫על דף מנוקד מסורטטים שני משולשים דומים‪.‬‬
‫(א) כיצד יודעים כי אלו משולשים דומים? נחזור ונקרא את השאלה‪ .‬לפי הנתון זוויות המשולש האחד שוות‬
‫בהתאמה לזוויות המשולש השני‪ .‬מכאן‪ ,‬המשולשים דומים‪.‬‬
‫(ב) המשולשים הם ישרי זווית וניתן לבדוק את היחס בין הניצבים המתאימים‪ .‬יש קושי לבדוק את היחס בין‬
‫אורך היתר של המשולש האחד לזה של השני‪.‬‬
‫(ד) יחס הדמיון שבין שני המשולשים הנתונים בשאלה הוא ‪ .1 : 2‬שואלים‪ :‬מה פירוש יחס זה?‬
‫(אם אורך צלע אחת במשולש אחד הוא ‪ 1‬ס"מ‪ ,‬אז אורך הצלע המתאימה במשולש הדומה הוא ‪ 2‬ס"מ‪.‬‬
‫אם אורך צלע אחת במשולש אחד הוא ‪ 3‬ס"מ‪ ,‬אז אורך הצלע המתאימה במשולש הדומה הוא ‪ 6‬ס"מ‪ .‬וכו'‪.‬‬
‫לכל שתי צלעות מתאימות‪ ,‬אורך הצלע במשולש הגדול‪ ,‬גדולה פי ‪ 2‬מאורך הצלע במשולש הקטן‪).‬‬
‫(ה) אם ידוע כי אורך אחת הצלעות של המשולש הקטן הוא ‪ 5‬ס"מ‪ ,‬מה הוא האורך של הצלע המתאימה לה‬
‫במשולש השני? במקרה זה של יחס של ‪ 1 : 2‬מקבלים‪ 10 :‬ס"מ = ‪.AC‬‬
‫מראים כיצד ניתן לפתור זאת כפי שלמדנו בפרק יחס‪ .‬פתרון באמצעות משוואה מוצג בהמשך בעמוד ‪.38‬‬
‫עבודת ההכנה שנעשתה בתרגיל ‪ ,17‬אמורה להוות בסיס נאות לפתרון התרגילים ‪.19 – 18‬‬
‫‪ .18‬הצעות לפתרון‪.‬‬
‫נשאל מה יחס הדמיון?‬
‫יחס הדמיון בין המשולש הכחול‬
‫למשולש הנתון הוא ‪.1.5‬‬
‫יחס הדמיון בין המשולש האדום‬
‫למשולש הנתון הוא ‪.2‬‬
‫לסיבוב או שיקוף אין השפעה על דמיון המשולשים‪.‬‬
‫‪ .19‬הצעות לפתרון‪.‬‬
‫יחס הדמיון בין המשולש הכחול‬
‫למשולש הנתון הוא ‪.‬‬
‫יחס הדמיון בין המשולש האדום‬
‫למשולש הנתון הוא ‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪37‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ .20‬מטלה מסוג חדש לתלמידים‪ .‬מומלץ לפתור תרגיל דומה על הלוח‪.‬‬
‫מומלץ לשאול‪ :‬מה לא ישתנה במשולש שנסרטט? (הזוויות הן זהות)‪ .‬ומה יכול להשתנות? (אורכי הצלעות‪).‬‬
‫ניתן להגדיל‪/‬להקטין כל אחת מהצלעות פי אותה מידה – זה יחס הדמיון הקבוע‪ .‬מומלץ להציג‪:‬‬
‫(א)‬
‫המשולש (האדום) הוא הגדלה של המשולש הנתון‬
‫כאשר כל אחת מהצלעות שלו היא הגדלה פי אותו‬
‫גודל של הצלע המתאימה במשולש הנתון‪.‬‬
‫נחשב בכמה גדול אורך צלע של המשולש האדום‬
‫מאורך הצלע המתאימה במשולש הנתון‪ .‬יחס הדמיון כאשר נחשב אותו על‪-‬פי אורכי הצלעות המודגשות‬
‫‪3‬‬
‫שהן צלעות מתאימות במשולשים דומים הוא‪ 9 : 6 = 3 : 2 :‬או ‪ .  1.5‬יחידת האורך היא המרחק‬
‫‪2‬‬
‫בין כל שתי נקודות סמוכות‪ .‬במקרה זה יחס הדמיון גדול מ‪.1 -‬‬
‫(ב)‬
‫המשולש (הכחול) הוא הקטנה של המשולש הנתון‪ .‬נחזור על אותו חישוב ונקבל שיחס הדמיון הוא ‪.‬‬
‫יחס הדמיון קטן מ‪.1 -‬‬
‫‪ .21‬לאחר שהתלמידים ישלימו את גודל הזוויות החסרות יקבעו אילו הם המשולשים הדומים‪.‬‬
‫‪ .22‬גודל הזוויות הנתונות עלול להטעות‪ .‬כדי לבדוק אם המשולשים דומים יש לחשב בכל משולש את הזווית‬
‫השלישית‪ .‬נזכור כי סכום הזוויות במשולש הוא ‪.180°‬‬
‫מקבלים (אולי מפתיע) ששלוש הזוויות של המשולש האחד שוות לשלוש הזוויות של המשולש השני‪.‬‬
‫המשולשים דומים‪.‬‬
‫שימו לב! כאשר לשני משולשים יש שתי זוויות שוות – המשולשים דומים‪.‬‬
‫כאשר לשני משולשים יש שתי זוויות שרק אחת מהן שווה‪ ,‬אין להסיק שהמשולשים אינם דומים‪.‬‬
‫יש לחשב גם את גודל הזווית השלישית ורק אז לקבוע אם המשולשים דומים‪.‬‬
‫‪ .23‬כמו בשאלות הקודמות‪ ,‬הקביעה אם המשולשים דומים תיעשה לאחר חישוב של כל זוויות המשולש‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪38‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪38 :‬‬
‫‪ .24‬נתונים שני משולשים דומים‪ .‬מומלץ לצבוע את שמות הקדקודים המתאימים בצבעים זהים כדי להקל על‬
‫זיהוי החלקים המתאימים‪.‬‬
‫הפתרון כמו בתרגילים ‪.16 – 14‬‬
‫חישוב נתונים חסרים‪.‬‬
‫חלק ‪3‬‬
‫בחלק זה עוסקים בעיקר בחישוב אורכים של צלעות מתאימות כאשר ידוע או ניתן לחשב את יחס הדמיון הקבוע‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬דוגמה ‪ 3‬מלמדת באופן מפורש איך לחשב אורך צלע אם ידוע או ניתן לחשב את יחס הדמיון‪ ,‬ונתון‬
‫אורך הצלע המתאימה לצלע "החסרה"‪ .‬כך‪ ,‬בהדרכה מודגמת דרך העבודה‪/‬חשיבה של הסקת מסקנות מהנתונים‬
‫ומהתכונות שנמצאות כבר בארגז הכלים של התלמידים‪.‬‬
‫היו כבר מספר תרגילים עם סעיף שעסק בנושא (תרגילים ‪(16‬ב) ותרגיל ‪( 24‬ב))‪.‬‬
‫הלימוד בדוגמה ‪ 3‬מהווה למידה מרווחת של נושא זה‪.‬‬
‫ספרים סגורים‪ .‬לימוד במליאה‪ .‬מומלץ לסרטט את הציורים על הלוח ולרשום את הנתון‪ .‬להיעזר בצבעים כמומלץ‬
‫בתרגילים הקודמים‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מה ניתן להסיק מהנתון? (על פי סדר הכתיבה של שמות המשולשים‪ :‬אלו קדקודים הם מתאימים‬
‫ואלו צלעות הן מתאימות? אלו זוויות שוות זו לזו? יש יחס קבוע בין צלעות מתאימות‪).‬‬
‫אומרים‪ :‬נסמן תכונות אלו על ידי צביעה מתאימה כפי שלמדנו‪.‬‬
‫עלינו לחשב את ‪.x‬‬
‫האם שוויון הזוויות יעזור לנו לחשב את אורך הצלע? (לא)‬
‫אלו נתונים לא ניצלנו? (אורכי הצלעות)‬
‫איך נוכל לנצל את אורכי הצלעות כדי לחשב את ‪?x‬‬
‫נתונים האורכים של שתי צלעות ב‪ ,GHK -‬ב‪ ABC -‬נתונים אורכים של שתי הצלעות המתאימות‪ ,‬כאשר‬
‫אורך אחת מהצלעות הוא ‪.x‬‬
‫באמצעות זוג הצלעות המתאימות שאורכן נתון מחשבים את יחס הדמיון‪.3 : 4 :‬‬
‫‪x 3‬‬
‫גם היחס בין ‪ x‬ל‪ 6 -‬הוא ‪ .3 : 4‬כותבים משוואה מתאימה (כפי שלמדו בפרק "יחס")‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪6 4‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫‪ .‬פותרים‪.‬‬
‫התלמידים יפתרו‪ .‬בדיקה במליאת הכיתה‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪39‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪39‬‬
‫תרגילים‬
‫‪( .25‬עובדים בזוגות‪ .‬עבודת כיתה‪ ).‬מאמן את התלמידים בחישוב הצלע החסרה‪.‬‬
‫לאחר שפתרו את (ב) (‪ ,)x = 8‬מומלץ להנחות את התלמידים‬
‫)‪ )1‬לרשום ‪ 8‬על הצלע בה רשום ‪.x‬‬
‫(‪ )2‬בסעיף (ג) לרשום ‪ y‬במקום ‪ ,DF‬ולפתור עבור ‪ y‬באותה דרך שפתרו עבור ‪.x‬‬
‫‪ .29 – 26‬פותרים אותם באותה דרך כמו תרגיל ‪ .25‬ניתן לתת כעבודת כיתה או שיעורי בית‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪40‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪40 :‬‬
‫‪ .30‬ביום שמש ניתן לצאת לחצר ולראות את הצל שמטיל העץ‪ ,‬או ניתן להעמיד מספר תלמידים בשורה ולהתבונן‬
‫בצל שהם מטילים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרני השמש הן קרניים מקבילות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אם נעביר קו ישר על הקרקע מהעץ אל קצה צילו‪ ,‬יתקבלו קווים מקבילים‪( .‬הקווים הצבועים באדום‪).‬‬
‫‪‬‬
‫כל עץ יחד עם צילו יוצר משולש ששניים מקדקודיו הם קצות‬
‫הקו האדום והקדקוד השלישי הוא הגובה של צמרת העץ‪.‬‬
‫המשולש הוא משולש ישר זווית‪ .‬הסבירו‪.‬‬
‫הזווית הישרה המסומנת בסרטוט נלא ראית ישרה בגלל‬
‫מגבלות הסרטוט התלת‪-‬ממדי‪.‬‬
‫חוזרים אל השאלה שבספר‪ .‬רואים כי נוצרים שני משולשים ישרי זווית‪ .‬במשולש אחד הניצבים הם אורך‬
‫העץ ואורך הצל שלו‪ .‬במשולש השני הניצבים הם אורך המוט ואורך הצל שלו‪.‬‬
‫זוויות המשולש האחד שוות לזוויות המשולש השני‪.‬‬
‫המשולשים דומים‪.‬‬
‫אורך הצל שיוצר העץ גדול פי ‪ 3‬מאורך הצל שיוצר המוט‪ .‬לכן גם גובה העץ גדול פי שלושה מגובה המוט‬
‫שאורכו ‪ 2‬מטרים‪ .‬גובה העץ הוא ‪ 6‬מטרים‪.‬‬
‫אפשר לפתור גם באמצעות משוואה‪ .‬נסמן את גובה העץ ב‪ ,x -‬ונפתור את המשוואה‬
‫‪x 12‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בהקשר של מדידת גובה באמצעות הצל ניתן לשלב סיפור מההיסטוריה של המתמטיקה‪.‬‬
‫תאלס ממילטוס היה פילוסוף יווני ומתמטיקאי חשוב (‪ 624‬לפנה"ס עד ‪ 546‬לפנה"ס בקירוב)‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪12‬‬
‫הוא התבקש למדוד את גובה הפירמידה שבגיזה ‪ ,‬מצרים‪ .‬המסורת מספרת שהוא סימן את אורכו של הצל‬
‫שהטילה הפירמידה על החול‪ .‬הוא עצמו נעמד ליד הפירמידה וכמובן שגם הצל שלו הוטל על החול‪ .‬הוא אמר‬
‫למלווים‪ :‬כאשר צילי יגיע לגובהי מדדו את צל הפירמידה וזה גובהה‪ .‬מדובר בשני משולשים ישרי זווית‬
‫ושווי שוקיים דומים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪41‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪40 :‬‬
‫‪ .31‬דומה לתרגיל ‪ ,30‬רואים במפורש את המשולש (המשולש האדום) המתקבל מהטלת הצל של העץ‪.‬‬
‫לא מסורטט המשולש המתקבל מצלו של הבניין‪ .‬מומלץ לסרטט גם משולש זה ולהקפיד על כך‬
‫שיהיה ישר זווית‪.‬‬
‫נוסיף את המידות הידועות‪ :‬אורך הצל שמטיל העץ‪,‬‬
‫אורך הצל שמטיל הבית‪ ,‬גובה העץ (כפי שהתקבל בתרגיל ‪.)22‬‬
‫‪x‬‬
‫את גובה הבניין אותו יש לחשב מסמנים ב‪.x -‬‬
‫(המידות במטרים‪).‬‬
‫‪8‬‬
‫משווים את היחסים ופותרים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .32‬משימה דומה לקודמת‪.‬‬
‫הקושי‪ :‬לשני המשולשים זווית משותפת‪ ,‬דבר העלול להקשות על ראיית המשולש הגדול‪.‬‬
‫לתלמידים אלו נמליץ להפריד בין המשולשים‪:‬‬
‫נוסיף את אורכי הצלעות ואת גובה הבניין‬
‫נסמן ב‪.x -‬‬
‫‪x‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1.5‬‬
‫המידות במטרים‬
‫‪6‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪42‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ .33‬החידוש הוא בצורך ביישום התכונה של זוויות קודקודיות שוות זו לזו‪ ,‬המופיעה על דף תובנות‪.‬‬
‫‪ .34‬תרגיל דומה ל‪ .33 -‬כאן הישרים הנחתכים יוצרים שני משולשים שווי שוקיים‪ .‬בכל אחד מהם נתון הגודל‬
‫של זווית הראש‪ .‬התלמידים יחשבו את גודל זוויות הבסיס ויקבעו אם המשולשים דומים‪.‬‬
‫‪ .35‬כמו בתרגילים הקודמים נתונים שני ישרים נחתכים‪ .‬נוצרים שני משולשים ישרי זווית‪.‬‬
‫האם המשולשים חופפים? ניתן לענות על שאלה זו באמצעות חישוב האורכים של הצלעות‪:‬‬
‫חלק מהאורך של צלעות המשולשים נתון בסרטוט‪.‬‬
‫במשולש ‪ EBC‬נתון האורך של הניצבים‪ .‬נחשב את אורך היתר באמצעות משפט פיתגורס‪.‬‬
‫נקבל‪ :‬אורך היתר ‪ 5‬ס"מ‪ .‬בדרך דומה נחשב באמצעות משפט פיתגורס רת אורך הניצב ‪ DE‬של‬
‫המשולש ‪.AED‬‬
‫היחס בין כל שתי צלעות הוא ‪ .2‬המשולשים דומים‪.‬‬
‫כמו בשאלות קודמות מומלץ לצבוע קדקודים מתאימים באותו צבע‪.‬‬
‫השימוש בצבעים מקל על זיהוי‬
‫החלקים המתאימים‪.‬‬
‫לחלופין‪ ,‬ניתן לקבוע אם המשולשים דומים באמצעות השוואה של הזוויות‪ .‬הזווית שקדקודה ‪ E‬ב‪∆EBC -‬‬
‫שהיא זווית קדקודית לזווית בקדקוד ‪ E‬של ‪.∆EDA‬‬
‫אחת מהזוויות של כל משולש היא זווית ישרה‪ .‬שתי זוויות של משולש אחד שוות לשתי זוויות של משולש‬
‫שני‪ .‬המשולשים דומים‪.‬‬
‫‪ .36‬שני המשולשים ‪ ABC‬ו‪ ADE -‬הם משולשים שווי צלעות‪ .‬משולשים שווי צלעות הם משולשים דומים‪.‬‬
‫מדוע? (שימוש בצלעות‪ :‬היחס בין כל שתי צלעות הוא קבוע‪ .‬שימוש בזוויות‪ :‬הזוויות של המשולש האחד‬
‫שוות לזוויות של המשולש השני‪ :‬כל אחת מהזוויות היא בת ‪).60°‬‬
‫(ג)‬
‫מה יחס הדמיון? הנקודות ‪ E‬ו‪ D -‬הן אמצעי צלעות‪ .‬כל צלע של משולש ‪ AED‬שווה באורכה‬
‫למחצית הצלע של משולש ‪ .ABC‬יחס הדמיון הוא ‪.2‬‬
‫האורך של כל אחת מהצלעות של משולש ‪ ABC‬היא ‪ 4‬ס"מ‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪43‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪ .37‬שאלה דומה לשאלות ‪.32 – 30‬‬
‫‪42‬‬
‫‪ .37‬אורך הצל שמטיל עמוד חשמל הוא ‪ 9‬מטרים‪.‬‬
‫באותה שעה בדיוק מטיל העץ שלידו צל באורך ‪ 3‬מטרים‪.‬‬
‫(א) מה היחס בין גובה העץ לגובה העמוד‪.‬‬
‫‪ .38‬בפתרון התרגיל התייחסות רק למשולשים השווי‪-‬שוקיים המהווים את פתח האוהל‪.‬‬
‫(ב) גובה העץ ‪ 4‬מטרים‪ .‬מה גובה העמוד?‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .39‬הגובה ליתר במשולש ישר זווית מחלק את המשולש לשני משולשים ישרי זווית‪.‬‬
‫חישוב גודל הזוויות של כל שלושת המשולשים מוביל למסקנה שאלו משולשים דומים‪.‬‬
‫יש תלמידים שאחרי החלוקה לשני משולשים מאבדים את המשולש המקורי‪ .‬קשה להם לראות גם את‬
‫‪9‬‬
‫‪ .38‬לפניכם סרטוט מוקטן של שני אוהלים המיוצרים במפעל‪.‬‬
‫במבט מהחזית צורתם משולש שווה שוקיים‪.‬‬
‫זוויות הראש של שני המשולשים שוות‪.‬‬
‫אורך הבסיס של האוהל הירוק הוא ‪ 2‬מטרים‬
‫השלם וגם את חלקיו‪.‬‬
‫אורך הבסיס של האוהל החום הוא ‪ 4‬מטרים‪.‬‬
‫גובה האוהל הירוק הוא ‪ 80‬ס"מ‪.‬‬
‫(א) הצגת המשולש השלם‪ .‬מומלץ להנחות את התלמידים להוסיף לסרטוט את גודל ‪ ∢C‬שחישבו‪.‬‬
‫מה גובה האוהל החום?‬
‫(ב) הצגה של שני המשולשים המתקבלים מהעברת הגובה ליתר‪.‬‬
‫במשולש שווה שוקיים‬
‫זוויות הבסיס שוות‬
‫יש גם קושי לזהות את הזוויות שקדקודן ‪ D‬כזוויות ישרות מכיוון שאינן מונחות בצורה הסטריאוטיפית‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫אחרי חישוב של כל הזוויות במשולשים המתקבלים מהעברת הגובה רואים כי בכל המשולשים שלוש הזוויות‬
‫שוות בגודלן‪ .‬שלושת המשולשים הם משולשים דומים‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬הגובה ליתר במשולש ישר זווית מחלק את המשולש לשני משולשים הדומים למשולש המקורי‪.‬‬
‫‪A‬‬
‫‪.39‬‬
‫‪ ΔABC‬הוא משולש ישר זווית‪.∢A = 37 .‬‬
‫‪37‬‬
‫(א) מה גודל זווית ‪? ∢C‬‬
‫נעביר את ‪ ,BD‬הגובה ליתר במשולש ישר זווית ‪.ΔABC‬‬
‫‪ BD‬מחלק את המשולש לשני משולשים ישרי זווית‪.‬‬
‫‪( .40‬א) משולשים דומים‪.‬‬
‫(ב) משולשים שאינם דומים‪.‬‬
‫(ג) משולשים דומים‪.‬‬
‫(ב) בסרטוט שלושה משולשים ישרי זווית‪.‬‬
‫זהו אותם ורשמו את שמותיהם‪.‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫(ג) חשבו את זוויות המשולשים ‪ ,ΔADB ,ΔABC‬ו‪.ΔBDC -‬‬
‫(ד) האם ‪ ΔABD‬דומה ל‪ ? ΔACB -‬הסבירו‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫(ה) האם יש זוג נוסף של משולשים דומים?‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪ .40‬לפניכם שלושה זוגות של משולשים שווי שוקיים‪.‬‬
‫באילו מהזוגות המשולשים דומים? הסבירו‪.‬‬
‫(א)‬
‫(ג)‬
‫(ב)‬
‫‪50°‬‬
‫‪70°‬‬
‫‪86°‬‬
‫‪86°‬‬
‫‪70°‬‬
‫‪65°‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪44‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪43 :‬‬
‫‪ .41‬מטרת שאלה זו היא להגיע למסקנה שכל המשולשים שווי הצלעות הם משולשים דומים‪.‬‬
‫כל אחת מהזוויות במשולש שווה צלעות היא בת ‪ .60‬ראו שאלה ‪.36‬‬
‫תרגילים ‪ 44 – 42‬מיועדים למתקדמים‪.‬‬
‫‪ .42‬כמו בתרגיל ‪ ,32‬יש תלמידים שיתקשו לראות את שני המשולשים‪ .‬במקרה כזה מומלץ להפריד ביניהם‪.‬‬
‫(א) התלמידים יבדקו אם זוויות המשולש האחד שוות בהתאמה לזוויות המשולש השני‪.‬‬
‫הבדיקה תיעשה או באמצעות מד זווית או על ידי העתקת משולש אחד על נייר שקוף והנחתו‬
‫על המשולש השני‪ .‬או תוך התבוננות בנקודות הנמצאות על שוקי הזוויות‪.‬‬
‫(ב) בתרגיל זה לא נתונים אורכים של צלעות‪ .‬כדי למצוא את יחס הדמיון‪ ,‬נכתוב את אורכי הצלעות כאשר‬
‫יחידת אורך אחת היא המרחק בין כל שתי נקודות סמוכות‪.‬‬
‫‪ .43‬שני ישרים מקבילים חותכים את שוקי הזווית ‪ .A‬מתקבלים שני משולשים (בדומה לתרגיל ‪.)42‬‬
‫לשאלה האם המשולשים דומים יש לבדוק אם זוויות המשולש האחד שוות בהתאמה לזוויות המשולש השני‪.‬‬
‫קשיים צפויים‪ :‬כמו בתרגיל ‪ 42‬קושי לראות את שני המשולשים‪ .‬ביצוע הפרדה בין שני המשולשים אינה‬
‫מומלצת מכיוון שתמנע מהתלמידים לזהות את הזוויות המתאימות המתקבלות בין שני ישרים מקבילים‪.‬‬
‫לתלמידים שאינם מסוגלים לראות בו זמנית את שני המשולשים נמליץ לדלג על תרגיל זה‪.‬‬
‫קושי נוסף‪ :‬בשווין הזוויות ההוכחה היא כללית‪ ,‬אין התייחסות לגודל מסוים של הזווית במעלות‪.‬‬
‫לשני המשולשים זווית משותפת ‪ .A‬שתי הזוויות האחרות של המשולש האחד הן זוויות מתאימות‬
‫בין מקבילים לזוויות של המשולש השני‪ .‬זוויות מתאימות בין מקבילים הן שוות‪ ,‬ולכן זוויות המשולש האחד‬
‫שוות לזוויות המשולש השני‪ .‬כלומר‪ ,‬המשולשים דומים‪.‬‬
‫‪ .44‬תחילה מסמנים על הסרטוט את כל מה שניתן להסיק מהנתונים‪.‬‬
‫מחשבים זוויות‪ .‬לאחר מכן התלמידים פותרים לבד‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪45‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪44‬‬
‫דמיון מצולעים‬
‫הדגש הוא על כך שבשונה ממשולשים דומים‪ ,‬כדי לקבוע ששני מצולעים הם דומים לא מספיק לבדוק שוויון‬
‫של כל הזוויות המתאימות‪ .‬יש להוכיח גם כי קיים יחס קבוע בין כל שתי צלעות מתאימות‪.‬‬
‫התרגילים עוסקים בשאלה האם שני מצולעים משוכללים בעלי מספר שווה של צלעות הם מצולעים דומים?‬
‫האם כל שני מצולעים לא משוכללים בעלי מספר שווה של צלעות הם מצולעים שאינם דומים?‬
‫דוגמה ‪4‬‬
‫המטרה‪ :‬לפתח תובנה שבמצולעים דומים (שאינם משולשים)‪ ,‬הזוויות שוות בהתאמה ומתקיים‬
‫יחס קבוע בין הצלעות המתאימות‪ .‬מאידך גיסא ייתכן כי הזוויות שוות בהתאמה אך המצולעים אינם דומים‪.‬‬
‫מומלץ לכתוב את הנושא "דמיון מצולעים" על הלוח ולומר‪:‬‬
‫היום נבדוק מהם השוויונות שיש לבדוק כדי להיות בטוחים שמצולעים (שאינם משולשים) הם דומים‪.‬‬
‫עובדים בזוגות‪ .‬נתונים שני זוגות של מלבנים‪ .‬בזוג אחד המלבנים דומים‪ .‬בזוג השני המלבנים אינם דומים‪.‬‬
‫שואלים האם אחד מהמלבנים הוא הגדלה או הקטנה של המלבן השני?‬
‫אבל כפי שלמדנו‪ ,‬אין להסתמך על מראה עיניים‪.‬‬
‫נבדוק אם מתקיימים התנאים המובילים למסקנה כי המצולעים דומים‪.‬‬
‫‪ .1‬כל הזוויות במלבן הן זוויות ישרות‪ .‬זוויות המרובע האחד שוות בהתאמה לזוויות המרובע השני‪.‬‬
‫‪ .2‬התלמידים יבדקו אם קיים יחס קבוע בין אורכי צלעות מתאימות‪.‬‬
‫צלע של כל משבצת מייצגת אורך של ‪ 1‬ס"מ‪.‬‬
‫מגיעים למסקנה‪ :‬הזוויות של שני המרובעים שוות בהתאמה‪.‬‬
‫בזוג (א) מתקיים יחס קבוע בין הצלעות המתאימות‪.‬‬
‫בזוג (ב) אין יחס קבוע בין הצלעות המתאימות‪.‬‬
‫נסכם‪ :‬למדנו כי כדי לבדוק אם שני משולשים דומים‪ ,‬נבדוק אם שלוש הזוויות של המשולש האחד שוות בהתאמה‬
‫לשלוש הזוויות של המשולש השני‪ .‬למדנו כי אם הזוויות שוות בהתאמה‪ ,‬מתקיים גם יחס קבוע בין הצלעות‬
‫המתאימות‪.‬‬
‫במלבן בנוסף לשוויון הזוויות יש לבדוק גם את היחס בין כל שתי צלעות מתאימות‪.‬‬
‫האם זה נכון גם לגבי מצולעים אחרים?‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪46‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪45‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫נתונות שתי מקביליות‪ .‬הזוויות של המקבילית האחת שוות בהתאמה לזוויות של המקבילית השנייה‪.‬‬
‫האם המקביליות דומות?‬
‫הבדיקה כמו בדוגמה‪ :‬חישוב היחס בין כל שתי צלעות מתאימות‪ .‬צלע של כל משבצת מייצגות אורך של ‪ 1‬ס"מ‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .45‬נתונים שני טרפזים שווי שוקיים‪ .‬הזוויות של הטרפז האחד שוות בהתאמה לזוויות של הטרפז השני‪.‬‬
‫האם הטרפזים דומים?‬
‫נבדוק את היחס בין הבסיס הקטן של הטרפז האחד לבסיס הקטן של הטרפז השני‪ .‬היחס‪.4 : 8 = 1 : 2 :‬‬
‫נבדוק את היחס בין הבסיס הגדול של הטרפז האחד לבסיס הגדול של הטרפז השני‪ .‬היחס‪.6 : 10 = 3 : 5 :‬‬
‫היחסים שונים‪ .‬הטרפזים אינם דומים‪ .‬אין צורך לבדוק את היחס בין הצלעות האחרות‪.‬‬
‫לו היינו מקבלים יחסים שווים‪ ,‬היה צורך להמשך ולבדוק גם את היחסים בין צלעות מתאימות אחרות‪.‬‬
‫‪ .46‬נתונים שני טרפזים ישרי זווית‪ .‬התלמידים ישלימו את הגודל של הזויות החסרות‪.‬‬
‫האם הטרפזים דומים?‬
‫‪3‬‬
‫בסרטוט נוספו האורכים של הבסיסים ושל השוק המאונכת לבסיסים‪.‬‬
‫בין צלעות אלו‪ ,‬היחס בין כל שתי צלעות סמוכות הוא ‪.1 : 3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1‬‬
‫נשווה את האורכים של השוק האחרת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪9‬‬
‫בטרפז הצבוע בכחול‪ ,‬אורך השוק שווה לאורך של ‪ 2‬אלכסונים של המשבצת‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בטרפז הצבוע בוורוד‪ ,‬אורך השוק שווה לאורך של ‪ 6‬אלכסונים של המשבצת‪.‬‬
‫גם כאן היחס הוא ‪.1 : 3‬‬
‫הטרפזים דומים‪.‬‬
‫(הערה‪ :‬אורך האלכסון לא נוסף לסרטוט מכיוון שאורך האלכסון של המשבצת אינו שווה לאורך הצלע‪.‬‬
‫ניתן לחשב את היחס בין אורך הצלע לאורך האלכסון באמצעות משפט פיתגורס‪ .‬לא נחוץ כדי להוכיח דמיון‪).‬‬
‫‪ .47‬המחומש הצבוע בכחול "נראה" כהגדלה של המחומש הצבוע בוורוד‪.‬‬
‫נתון כי הזוויות של המחומש האחד שוות בהתאמה לזוויות של המחומש השני‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫את היחס שבין הצלעות נבדוק כמו בתרגיל ‪ ,46‬או‬
‫‪3‬‬
‫נחלק את המחומש לריבוע ומשולש‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3‬‬
‫הריבועים הם ריבועים דומים‪ .‬יחס הדמיון ‪.2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪6‬‬
‫הזוויות של המשולש האחד שוות בהתאמה לזוויות של המשולש השני‪.‬‬
‫היחס בין האורכים של כל שתי צלעות מתאימות הוא כמו היחס בין צלעות הריבוע‪ .‬המחומשים דומים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪47‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪ .48‬לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫הזוויות שוות נבדוק את היחס בין הצלעות המתאימות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬נוסיף את האורכים של הצלעות שניתן למדוד‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪46‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫את אורכן באמצעות האורך של צלע המשבצת‪.‬‬
‫אין יחס קבוע בין האורכים של כל שתי צלעות מתאימות‪.‬‬
‫המצולעים אינם דומים‪ .‬אין צורך לבדוק יחסים בין אורכים של צלעות אחרות‪.‬‬
‫סיכום‪:‬‬
‫שני מצולעים (שאינם משולשים) דומים אם מתקיימים התנאים הבאים‪:‬‬
‫(א) כל הזוויות של המצולע האחד שוות בהתאמה לכל הזוויות של המצולע האחר‪.‬‬
‫(ב) היחס בין אורכי הצלעות המתאימות של המצולעים הוא קבוע‪.‬‬
‫‪ .49‬בתרגיל זה נתונים שני מלבנים (שאינם ריבועים)‪ .‬מידות של שתי צלעות סמוכות בכל מלבן נתונות‬
‫בסרטוט‪ .‬כמו בתרגיל הקודם‪ ,‬על התלמידים לבדוק את שתי התכונות החייבות להתקיים על מנת להבטיח‬
‫דמיון בין המצולעים‪ .‬הזוויות במלבנים שוות (כל אחת מהן היא זווית ישרה) אבל לא מתקיים יחס קבוע‬
‫בין כל שתי צלעות מתאימות‪ .‬המלבנים אינם דומים‪.‬‬
‫‪ .50‬לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫בריבוע כל הזוויות הן זוויות ישרות‪ .‬כל הצלעות שוות בארכן‪ :‬היחס בין שתי צלעות של שני ריבועים דומים‬
‫הוא קבוע‪ ,‬בריבועים הנתונים היחס הוא ‪ .2‬הריבועים דומים‪.‬‬
‫‪ .51‬נתונים שני מרובעים שבכל אחד מהם כל הצלעות שוות באורכן‪ .‬נשאל‪ :‬אילו מרובעים הם? (מעוינים)‪.‬‬
‫אפשר שלאול אם המעוין האחד נראה כהגדלה או הקטנה של המעוין השני? מדוע? כי הזוויות שונות‪.‬‬
‫המעוינים הנתונים אינם דומים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪48‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪47‬‬
‫בתרגילים הבאים נתונים מצולעים דומים‪ .‬סדר רישום האותיות בשמות המצולעים מעיד על קדקודים מתאימים‪,‬‬
‫(כפי שנלמד בכתיבה אלגברית של משולשים דומים)‪.‬‬
‫‪ .52‬נתונים מרובעים דומים‪ .‬על התלמידים להשלים גדלים של חלקים מתאימים‪.‬‬
‫הקדקודים המתאימים הם לפי סדר הופעתם בשמות המרובעים בביטוי המבטא את הדמיון‪.‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים לכתוב את השוויונות שבין הזוויות המתאימות ואת זוגות הצלעות המתאימות‪.‬‬
‫ניתן להיעזר בצבעים‪ :‬לצבוע קדקודים מתאימים באותו צבע‪.(ABCD  EFGH) .‬‬
‫לחישוב גודל זווית ‪ E‬יש להסתמך על כך שסכום הזוויות במרובע הוא ‪( .360‬תזכורת על דף תובנות‪).‬‬
‫להשלמת גודל הזוויות האחרות מסתמכים על כך שזוויות מתאימות במשולשים דומים הן שוות‪.‬‬
‫כדי להשלים את אורך הצלעות הנדרשות‪ ,‬יש לחשב ראשית את יחס הדמיון‪.‬‬
‫יש לזהות שתי צלעות מתאימות שאורכן נתון‪ .‬בתרגיל זה הצלעות ‪ EH‬ו‪.AD -‬‬
‫יחס הדמיון הוא ‪ .2‬ולכן ‪.EF = 2BC‬‬
‫‪ .53‬מומלץ להיעזר בצבעים כמו בתרגיל ‪.52‬‬
‫לחישוב יחס הדמיון יש לזהות שתי צלעות מתאימות שאורכן נתון‪ .‬בדוגמה זו הצלעות ‪ CD‬ו‪ HG -‬הן‬
‫צלעות מתאימות‪ .‬היחס בין האורכים שלהן הוא‪.2 : 6 = 1 : 3 :‬‬
‫המשמעות‪ :‬האורך של כל צלע של המרובע ‪ ABCD‬גדול פי ‪ 3‬מהאורך של הצלע המתאימה של‬
‫המרובע ‪.EFGH‬‬
‫‪ .54‬מומלץ להיעזר בצבעים כמו בתרגיל ‪.52‬‬
‫לחישוב יחס הדמיון יש לזהות שתי צלעות מתאימות שאורכן נתון‪ .‬בדוגמה זו הצלעות ‪ CD‬ו‪ FG -‬הן‬
‫צלעות מתאימות‪ .‬היחס בין האורכים שלהן הוא‪.3 : 9 = 1 : 3 :‬‬
‫המשמעות‪ :‬האורך של כל צלע של המרובע ‪ ABCD‬גדול פי ‪ 3‬מהאורך של הצלע המתאימה של‬
‫המרובע ‪.HEFG‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪49‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪48‬‬
‫‪ .55‬מומלץ להיעזר בצבעים כמו בתרגיל ‪.52‬‬
‫לחישוב יחס הדמיון יש לזהות שתי צלעות מתאימות שאורכן נתון‪ .‬בדוגמה זו הצלעות ‪ BC‬ו‪ GH -‬הן‬
‫צלעות מתאימות‪ .‬היחס בין האורכים שלהן הוא‪.2 : 4 = 1 : 2 :‬‬
‫המשמעות‪ :‬האורך של כל צלע של המחומש ‪ ABCDE‬גדול פי ‪ 2‬מהאורך של הצלע המתאימה של‬
‫המחומש ‪.FGHKL‬‬
‫‪ .56‬נותן לתלמידים אפשרות לחוש את "ההגדלה" של המלבן – וקבלת מלבן דומה ‪ -‬הלכה למעשה‪.‬‬
‫התלמיד בונה מלבן חדש אשר כל צלע מתאימה ארוכה פי ‪ 3‬מאורך הצלע המקורית‪.‬‬
‫השאלות ותשובותיהן מובילות לדמיון בין המלבנים‪.‬‬
‫‪( .57‬א) האורכים של צלעות המלבנים הקטנים הם בדיוק מחצית מהאורכים של צלעות המלבן ‪.ABCD‬‬
‫בכל אחד מהמלבנים כל הזוויות ישרות‪ .‬המלבנים דומים‪.‬‬
‫(ב) עלול להטעות‪ .‬נראה דומה לסעיף (א)‪.‬‬
‫הצלע הארוכה של כל אחד מהלבנים הקטנים שווה ל‪  -‬של הצלע ‪ .EF‬היחס ‪.1 : 3‬‬
‫הצלע הקצרה של כל אחד מהמלבנים הקטנים שווה ל‪  -‬של הצלע ‪ .FG‬היחס ‪.1 : 2‬‬
‫המלבנים הקטנים אינם דומים למלבן ‪.EFGH‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪50‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪49 :‬‬
‫בעמוד זה התלמידים לומדים שמצולעים משוכללים (כל הזוויות במצולע שוות זו לזו וכל הצלעות‬
‫שוות זו לזו) הם מצולעים דומים‪.‬‬
‫(כפי שראינו קודם‪ ,‬מצולעים שאינם משוכללים‪ ,‬יכולים להיות דומים )כמו בתרגילים ‪,(56 – 52 , 47 – 46‬‬
‫ויכולים להיות לא דומים גם אם הם שווים בכל זוויותיהם‪( ,‬כמו בתרגילים ‪.)51 , 48 , 45‬‬
‫דוגמה ‪5‬‬
‫נתונים שני מחומשים משוכללים‪.‬‬
‫האם הם דומים?‬
‫במצולעים משוכללים כל הזוויות שוות (אין צורך לחשב את הגודל של כל זווית)‪.‬‬
‫ניתן לנצל שאלה זו לחזרה על דרך החישוב של סכום הזוויות במחומש‪ ,‬ושל חישוב הגודל של כל אחת מהזוויות‪.‬‬
‫‪ 540 ‬‬
‫‪.‬‬
‫סכום זוויות המחומש הוא ‪ .540‬במחומש משוכלל כל הזוויות שוות בגודלן‪ .‬כל זווית היא בת ‪ 108‬‬
‫‪ 5 ‬‬
‫(קפיצה לגובה לכיתה ז חלק ג עמודים ‪.)40 – 38‬‬
‫היחס בין כל שתי צלעות הוא קבוע‪ .‬התלמידים יגיעו למסקנה שהמחומשים דומים‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .58‬כאן ההתייחסות היא לריבועים‪ .‬היחס בין שתי צלעות של שני ריבועים דומים הוא קבוע‪ .‬בריבוע כל‬
‫הזוויות הן זוויות ישרות‪ .‬ריבועים הם מרובעים דומים‪( .‬ראו גם תרגיל ‪).50‬‬
‫חישוב יחס הדמיון באמצעות המידות הנתונות בסרטוט‪.‬‬
‫‪ .59‬נתונים שני משושים משוכללים‪ .‬כמו תרגיל ‪.58‬‬
‫‪ .60‬נתונים שני מתומנים משוכללים‪ .‬כמו תרגיל ‪.58‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪51‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪50 :‬‬
‫נחזור ונתרגל – הפונקציה הקווית‬
‫בראש העמוד דף תובנות הכולל את הייצוג האלגברי של הפונקציה הקווית ותזכורת לגבי המשמעות של ‪ m‬ו‪.b -‬‬
‫מומלץ לפתור את שלוש השאלות הראשונות ואחד מהישרים שבתרגיל ‪ ,5‬במליאת הכיתה‪.‬‬
‫התלמידים יתמודדו עם השאלות בעצמם ולאחר מכן יציגו את פתרונם במליאת הכיתה‪.‬‬
‫את השאלות הנוספות ניתן לתת כשיעורי בית‪.‬‬
‫‪ .1‬התאמה בין גרף לבין ייצוג אלגברי של פונקציה קווית‪.‬‬
‫הישרים מקבילים – לשתי הפונקציות שיפוע שווה )‪ .(m‬לא ניתן לבצע את ההתאמה על פי ‪.m‬‬
‫נבדוק את נקודת החיתוך של הישר עם ציר ה‪ :y -‬בייצוג האלגברי ‪ 3‬פונקציות‪ .‬נקודות החיתוך שלהן עם‬
‫ציר ה‪ y -‬הן‪.(0 , –2) ; (0 , 2) ; (0 , 4) :‬‬
‫ההתאמה‪ :‬הישר בירוק מתאים לפונקציה (א)‪ .‬הישר באדום מתאים לפונקציה (ג)‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש במשמעות של ‪ m‬ו‪ .b -‬הייצוג האלגברי‪.y = 5x – 1 :‬‬
‫‪ .3‬על דף תובנות שאלות מנחות‪ .‬יש למצוא את הערכים של ‪ m‬ו‪.b -‬‬
‫השיפוע על‪-‬ידי הצבה בנוסחה‪ .‬חשוב להזכיר שוב כי יש לשמור על הסדר‪.‬‬
‫מומלץ לסמן נקודה אחת ב‪ (x1 , y1) -‬ואת השנייה ב‪:(x2 , y2) -‬‬
‫)‪(x1 , y1) (x2 , y2‬‬
‫)‪(0 , 5‬‬
‫)‪(1 , 8‬‬
‫‪ .4‬תרגול עצמי כמו בתרגיל ‪.3‬‬
‫‪ .5‬מציאת ייצוג אלגברי של ישר (ג) ייעשה במליאת הכיתה‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬כדי לכתוב ייצוג אלגברי של פונקציה קווית‪ ,‬מה צריך לדעת? שיפוע ונקודת חיתוך עם ציר ה‪.y -‬‬
‫האם ניתן לדעת את נקודת החיתוך עם ציר ה‪ ?y -‬לא‪.‬‬
‫נחשב את השיפוע‪ .‬נבחר שתי נקודות על הישר ונחשב את השיפוע‪ .‬נוח לבחור בנקודות ששיעוריהן מספרים‬
‫שלמים‪ .‬למשל‪ .(1 , 8) (2 , 3) ,‬נחשב את השיפוע‪ .‬מקבלים )‪( .)–5‬בדוגמה זו ניתן לבחור גם בנקודה‬
‫)‪ (2.5 , 0‬שהיא נקודת החיתוך עם ציר ה‪ ,x -‬ששיעוריה אינם מספרים שלמים) נבחר את אחת מהנקודות‬
‫ויחד עם השיפוע נחשב את ‪ .b‬לא לשכוח לכתוב את הייצוג האלגברי שהתקבל‪.‬‬
‫(את השיפוע ניתן למצוא גם מתוך הגרף כאשר מתייחסים להגדרה של השיפוע‪ :‬השיפוע מודד בכמה גדל ‪y‬‬
‫כאשר ‪ x‬גדל ביחידה אחת‪ .‬בישר (ג) כאשר ס משתנה מ‪ 1 -‬ל‪ ,2 -‬ערך הפונקציה קטן מ‪ 8 -‬ל‪)5 -‬‬
‫‪ .6‬מה ידוע ומה יש למצוא? (א) ‪( ,‬ב)‪ :‬ידוע ‪ .x‬נציב ונחשב את )‪( .f(x‬ג) ‪( ,‬ד)‪ :‬ידוע ערך הפונקציה )‪f(x‬‬
‫(או ‪ .)y‬נציב ונקבל משוואה‪ .‬נחשב את ‪.x‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪52‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪51‬‬
‫טכניקה אלגברית‬
‫פירוק לגורמים‬
‫אנחנו משתמשים בחוק הפילוג כאשר נתון ביטוי ובו מכפלה של מספר (או ביטוי) בסכום (או הפרש) של שני‬
‫מחוברים או יותר‪.‬‬
‫לדוגמה )‪ .5(x+7‬שימוש בחוק הפילוג הוא מעבר מביטוי כפלי (הפעולה האחרונה שמבצעים בביטוי על פי סדר‬
‫פעולות החשבון היא כפל) לביטוי חיבורי (הפעולה האחרונה שמבצעים בביטוי על פי סדר פעולות החשבון היא‬
‫חיבור)‪ .‬למשל‪ 5(x+7) = 5x+3∙5 ,‬עוברים מביטוי כפלי (מכפלה של מספר בסכום) לביטוי חיבורי‬
‫(סכום של מכפלות)‪.‬‬
‫בפירוק לגורמים המעבר הוא בכיוון ההפוך‪ ,‬מביטוי חיבורי לביטוי כפלי‪ .‬מעבר זה יכול לסייע בצמצום שברים‬
‫אלגבריים‪ ,‬בפתרון משוואות ריבועיות‪ ,‬במציאת מכנה משותף במשוואות‪.‬‬
‫במהלך הוראת הפרק חשוב שהלמידה תהיה מפורשת‪ ,‬להתייחס במפורש למבנה של הביטוי‪ ,‬להמליל את‬
‫המעבר ולהתייחס למרכיבים השונים של הביטוי‪ .‬יש לשים לב‪:‬‬
‫גם ביטוי כגון ‪ a – b‬ייקרא ביטוי חיבורי‪ .‬ניתן להתייחס אליו כאל (‪.a + (–b‬‬
‫חוק הפילוג נלמד בעבר‪ ,‬הפרק מכיל גם חזרה על חוק הפילוג ותרגול‪.‬‬
‫מטרות‪ :‬התלמיד ילמד לפרק ביטויים אלגבריים לגורמים על ידי הוצאת גורם משותף מחוץ לסוגריים‪.‬‬
‫התלמיד ילמד לפשט שברים אלגבריים באמצעות פירוק לגורמים‪.‬‬
‫כל נושא מחולק לתת‪-‬נושאים שונים‪ .‬למען הנוחיות נכנה כל תת‪-‬נושא כחלק‪.‬‬
‫חלקים ‪ 6 :4 - 1‬שיעורים‪.‬‬
‫חלק ‪ :1‬פירוק לגורמים הקניה‪ :‬ספרים סגורים‪ .‬במליאה‪.‬‬
‫מומלץ לרשום (א) את הנושא "פירוק לגורמים" על הלוח – למיקוד החשיבה‪.‬‬
‫(ב) השורה הראשונה של הטבלה‪ .‬כך‬
‫יש כאן הוראה מפורשת של המושג ביטוי כפלי לעומת ביטוי חיבורי‪ .‬בכל שורה השתמשנו באותם ביטויים‪:‬‬
‫פעם כשהם כתובים בביטוי חיבורי ופעם כשהם כתובים בביטוי כפלי‪ .‬למשל‪ ,‬בטור הימני‪ ,‬מופיע הביטוי ‪.3a+4b‬‬
‫שואלים‪ :‬האם הביטוי הוא חיבורי או כפלי? (כפלי) מדוע (כי הפעולה האחרונה לביצוע על פי הסכמי סדר פעולות החשבון היא חיבור)‪.‬‬
‫אילו הם המחוברים? (‪ .)4b ,3a‬במקביל בטור השמאלי מופיע ביטוי כפלי‪:‬‬
‫בחישוב ערך הביטוי‪ ,‬הפעולה האחרונה שיבצעו תהיה כפל (‪ 3a∙4b‬או ‪.)3∙a∙4∙b‬‬
‫בשורה הבאה‪ m – c :‬הוא ביטוי חיבורי‪ .‬איך ניתן לראות זאת כביטוי חיבורי כאשר יש סימן חיסור בין ‪ m‬ל‪?c -‬‬
‫‪ m – c‬שקול ל‪ .m +(–c) -‬אילו הם המחוברים? (‪ .(m, –c‬משמאל‪ ,‬ביטוי כפלי‪ .m∙(–c) :‬אילו הם הכופלים?‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪53‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪52 – 51 :‬‬
‫דוגמה ‪ :1‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫רושמים על הלוח )‪ .4(x + 5‬שואלים‪ :‬האם זה ביטוי חיבורי או כפלי? (כפלי)‬
‫למדנו לפשט אותו עם חוק הפילוג‪( .‬מבצעים יחד מקבלים את הביטוי‪.)4x + 20 :‬‬
‫האם הביטוי ‪ 4x + 20‬הוא כפלי או חיבורי? (חיבורי)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫באופן דומה מראים כי אפשר להפוך את הביטוי הכפלי )‪ (x + 4)(x + 3‬לביטוי חיבורי ‪.x + 7x + 12‬‬
‫תרגילים‬
‫עובדים בזוגות‪ .‬בודקים במליאה‪.‬‬
‫‪ .1‬תרגיל זיהוי‪ .‬על התלמידים להקיף את התשובה הנכונה (ביטוי כפלי או ביטוי חיבורי)‪.‬‬
‫מתלמידים שיתקשו בזיהוי הביטוי נבקש למספר את הפעולות על פי סדר ביצוען‪.‬‬
‫למשל‪ 6(a + b) )1( ,‬בביטוי זה שתי פעולות כפל וחיבור‪ .‬נמספר את הפעולה שיש לבצע תחילה על פי‬
‫סדר פעולות החשבון ב‪ .1 -‬את הפעולה השנייה ב‪.2 -‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫)‪( .6(a + b‬מומלץ להוסיף את פעולת הכפל שאינה כתובה במפורש)‪.‬‬
‫הפעולה האחרונה המתבצעת היא כפל‪ .‬הביטוי הוא ביטוי כפלי‪.‬‬
‫(‪)2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 4m + 6k – 5‬נכתוב במפורש את פעולות הכפל‪4m + 6k – 5 :‬‬
‫הפעולה האחרונה שמתבצעת היא חיסור הביטוי הוא ביטוי חיבורי‪.‬‬
‫הערה‪ :‬את שתי פעולות הכפל ניתן לבצע באותו שלב (אין חשיבות לסדר) כך שניתן לסמן את שתיהן במספר ‪ .1‬מכיוון שבביצוע מבצעים פעולה‪ ,‬פעולה‪,‬‬
‫יש להניח שהתלמידים יסמנו אותן ב‪ 1 -‬וב‪ 2 -‬על פי סדר הביצוע‪ .‬את פעולות החיבור והחיסור מבצעים לפי הסדר משמאל לימין‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪54‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪52 :‬‬
‫‪ .2‬מעבר מביטוי כפלי לביטוי חיבורי תוך שימוש בחוק הפילוג‪.‬‬
‫(‪ )4‬המכפלה היא בין )‪ (–2‬לבין הסוגריים‪ .‬יש לוודא שהתלמידים כופלים את כל המחוברים שבתוך הסוגריים‬
‫תוך התייחסות לסימן המינוס‪.‬‬
‫(‪ )5‬המכפלה היא בין )‪ (–5‬לבין הסוגריים‪ .‬יש לוודא שהתלמידים כופלים את כל המחוברים שבתוך הסוגריים‬
‫תוך התייחסות לסימן המינוס‪.‬‬
‫(‪ )7‬ניתן להשתמש בחוק החילוף ולכתוב את הגורם ‪ 3‬כגורם ראשון במכפלה‪.3(x – 6) :‬‬
‫(‪ )12( – )8( , )6‬פתיחת סוגריים על פי חוק הפילוג המורחב‪ .‬לשים לב לסימני המחוברים‪.‬‬
‫פירוק לגורמים על‪-‬ידי הוצאת גורם משותף‬
‫הקניה במליאה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫דוגמה ‪2‬‬
‫הקניה‪ :‬מומלץ לרשום על הלוח את הנושא – למיקוד חשיבה‪.‬‬
‫פירוק לגורמים של ביטויים חשבוניים‪.‬‬
‫(א) רושמים את הביטוי החשבוני ‪ 2  35 + 2  65‬על הלוח‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬האם הביטוי הוא כפלי או חיבורי? מדוע? (חיבורי – כי על פי סדר פעולות החשבון פעולת החיבור‬
‫היא הפעולה האחרונה בחישוב התרגיל‪).‬‬
‫כמה מחוברים בביטוי זה?‬
‫כל אחד מהמחוברים הוא מכפלה של שני גורמים (כופלים)‪.‬‬
‫נלמד להפוך ביטוי חיבורי כזה לביטוי כפלי על ידי הוצאת גורם משותף‪.‬‬
‫האם יש גורם‪/‬כופל זהה בשני המחוברים בביטוי? (‪ 2‬הוא אחד מהגורמים בכל אחד מהמחוברים‪:‬‬
‫במחובר הראשון‪ 2  35 :‬ובמחובר השני ‪ .2  65‬נצבע ‪ 2‬באדום‪(.‬‬
‫נרשום את הביטוי כמכפלה‪ ,‬כאשר הגורם המשותף של שני המחוברים ‪ 2‬כתוב מחוץ לסוגריים‪.‬‬
‫איזה ביטוי יישאר בתוך הסוגריים? בסוגריים יישאר הסכום )‪.(35 + 65‬‬
‫נקבל‪:‬‬
‫)‪ . 2  (35 + 65‬האם זה ביטוי כפלי? האם הוא שווה ערך לביטוי המקורי?‬
‫נפתח את הסוגריים ונבדוק בעזרת חוק הפילוג‪ .‬נקבל את הביטוי המקורי‪:‬‬
‫‪. 2  (35 + 65) = 2  35 + 2  65‬‬
‫ניתן לבדוק גם על‪-‬ידי חישוב‪.‬‬
‫(ב) באופן דומה הופכים את הביטוי ‪ 5  100 + 5  17 + 5  83‬לביטוי כפלי על ידי הוצאת הגורם המשותף ‪.5‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪55‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪53 :‬‬
‫תרגיל ‪3‬‬
‫התרגילים מדורגים‪ .‬חשוב שהתלמידים יפתרו את כל המקבץ‪ .‬הגורם המשותף צבוע באדום ומקל על ביצוע‬
‫התרגיל‪.‬‬
‫(‪ )8‬רואים כי הגורם המשותף הוא ‪ .35‬כאשר כותבים ביטוי זה כמכפלה‪ ,‬כותבים את הגורם המשותף מחוץ‬
‫לסוגריים‪ .‬מה נרשום בתוך הסוגריים? בתוך הסוגריים יש לכתוב סכום‪ .‬אילו הם המחוברים?‬
‫על דף התובנות כתיבת הביטוי בדרך הנותנת תשובה לשאלה זו‪.‬‬
‫דוגמה ‪3‬‬
‫)‪)35 = 1  35‬‬
‫פירוק לגורמים של ביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫כמו בביטויים החשבוניים יש למצוא גורם משותף לכל המחוברים שבביטוי ולכתוב מכפלה בה גורם אחד‬
‫הוא הגורם המשותף והגורם השני הוא סכום של המחוברים לאחר שהוצא מהם הגורם המשותף‪.‬‬
‫הקניה‪ :‬לכאורה הדוגמאות דומות‪ .‬למעשה כל אחת שונה מקודמתה‪ ,‬שוני המשפיע על ביצוע המטלה‪.‬‬
‫חשוב להדגיש שוני זה באופן מפורש לתלמידים‪ .‬ספרים סגורים‪ .‬מליאה‪.‬‬
‫עליית מדרגה לביטויים אלגבריים‪ ,‬בחלקם הגורם אינו בולט כמקודם‪ .‬גם פה מומלץ לרשום על הלוח את הנושא‪:‬‬
‫“פירוק לגורמים על‪-‬ידי הוצאת גורם משותף” למיקוד חשיבה‪.‬‬
‫(א) רושמים את הביטוי האלגברי ‪ 3a + 3b‬על הלוח‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬האם הביטוי הוא כפלי או חיבורי? מדוע? (חיבורי – כי כאשר מציבים מספרים במקום המשתנים‪,‬‬
‫בחישוב ערך הביטוי על פי סדר פעולות החשבון‪ ,‬פעולת החיבור היא הפעולה האחרונה בתהליך‪).‬‬
‫נהפוך ביטוי חיבורי כזה לביטוי כפלי על ידי הוצאת גורם משותף‪.‬‬
‫תחילה נכתוב את הביטוי באופן שרואים את הגורם המשותף ‪( 3a + 3b = 3  a + 3  b‬מומלץ להיעזר‬
‫בצבע)‬
‫האם יש גורם‪/‬כופל משותף לשני המחוברים שבביטוי? (‪ a‬הוא גורם גם במחובר הראשון וגם במחובר השני‪.‬‬
‫נצבע את ‪ a‬באדום‪ .‬נרשום את הביטוי עם הגורם ‪ a‬המשותף לשני המחוברים מחוץ לסוגריים‪ .‬כך‪:‬‬
‫)‪ .3  a + 3  b = 3(a + b‬האם ביטוי זה הוא שווה ערך לביטוי המקורי?‬
‫נפתח את הסוגריים ונבדוק בעזרת חוק הפילוג‪ .‬נקבל את הביטוי המקורי‪.‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים להעתיק את דרך הפתרון‪.‬‬
‫סעיפים (ב) – (ד)‪ :‬בכל אחד יש לבצע פעולה מקדימה לפני הוצאת הגורם המשותף‪.‬‬
‫כפי שהוזכר לעיל‪ ,‬חשוב להקנות ידע זה באופן מפורש לתלמידים על ידי השאלות‪ :‬מה השוני בביטוי זה?‬
‫מה הגורם המשותף? המשך תהליך ההקניה בכל סעיף דומה להקניה בסעיף (א)‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪56‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫(ב) בביטוי ‪ ,8x + 4y‬הגורם המשותף אינו בולט לעין‪ :‬יש למצוא מחלק משותף ל‪ 8 -‬ול‪ 4 -‬ולרשום את‬
‫הביטוי כפי שמופיע בדוגמה‪ .‬גם ‪ 2‬וגם ‪ 4‬הם מחלקים משותפים של מספרים אלו‪ .‬מקובל להוציא מחוץ‬
‫לסוגריים את המחלק המשותף הגדול ביותר‪ .‬המשך הפתרון כמקודם‪.‬‬
‫כאשר מוציאים מחלק משותף שאינו הגדול ביותר‪ ,‬מתקבל בסוגריים ביטוי שניתן להמשיך ולפרק לגורמים‪ .‬אפשר להציג פתרון כזה כאן‪.‬‬
‫(ג) השוני בביטוי ‪ ,10x – 15‬ישנם שני מחוברים‪ ,‬אחד מהם אינו מכיל משתנה‪ .‬מוציאים מחוץ לסוגריים את הגורם המשותף של ‪ 10‬ו‪.15 -‬‬
‫(ד) בביטוי ‪ 4x + 2‬השוני הוא שעלינו לכתוב את המחובר ‪ 2‬כמכפלה של ‪ 2‬ב‪ ,1 -‬על מנת לראות את המחוברים שיהיו בתוך הסוגריים לאחר הוצאת הגורם המשותף‪.‬‬
‫מומלץ לאחר ביצוע דוגמאות אלו לדון בשאלה איזו פעולת חשבון מתבצעת כאשר מוציאים גורם משותף מחוץ לסוגריים?‬
‫בהוצאת גורם משותף מחוץ לסוגריים הביטוי שנשאר בתוך הסוגריים הוא המנה שבין המחובר הנתון לגורם המשותף‪ .‬נחזור לדוגמאות ונחשב את המחוברים שבתוך הסוגריים‬
‫באמצעות החילוק‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪57‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪54 :‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪ .‬יישום של דוגמה ‪.3‬‬
‫תרגיל ‪ :4‬התרגילים הם יישום ישיר של הנלמד בדוגמה ‪.3‬‬
‫(‪ )12( – )10‬בכל סכום יש שלושה מחוברים‪ .‬יש להוציא מחוץ לסוגריים גורם המשותף לכל המחוברים‪.‬‬
‫מספר המחוברים שבסוגריים כמספר המחוברים בביטוי הנתון‪.‬‬
‫דוגמה ‪4‬‬
‫הקניה‪ :‬ספרים סגורים‪ .‬מליאה‪ .‬אותו עיקרון כמו דוגמאות ‪.3 – 1‬‬
‫(א) השוני פה הוא שהגורם המשותף הוא משתנה ומיקומו הוא מימין לכופל השני‪.‬‬
‫רושמים את הביטוי האלגברי ‪ ax + bx‬על הלוח‪ .‬שואלים‪ :‬האם יש גורם משותף? (כן‪.)x ,‬‬
‫נצבע אותו באדום‪ .‬אנו רואים כי הפעם יש לנו משתנה כגורם משותף‪.‬‬
‫מה עוד שונה בביטוי זה לעומת הקודמים‪ ,‬כמו למשל‪( ? 3a + 3b ,‬בכל מחובר‪ ,‬הגורם המשותף‬
‫בביטוי ‪ ax + bx‬כתוב מימין)‪ .‬האם זה משנה? נמקו‪.‬‬
‫(לא‪ ,‬כי ניתן להחליף את סדר הגורמים במכפלה – חוק החילוף של הכפל)‪ .‬נוציא את הגורם המשותף מחוץ‬
‫לסוגריים‪ .‬ייתכן שיהיו תלמידים שיכתבו את הגורם המשותף מימין לסוגריים‪ ,‬בהתאם למיקומו בביטוי‪:‬‬
‫‪ .(a+b)x‬נוהגים לכתוב את הגורם המשותף משמאל לסוגריים )‪ .x(a+b‬שתי צורות הכתיבה נכונות‪.‬‬
‫(ב) השוני בביטוי ‪ a+ax‬הוא שבכך שכותבים את המחובר ‪ a‬כמכפלה של ‪ a‬ב‪.1 -‬‬
‫בכיתה בה נערך דיון בפעולת החשבון המתבצעת בפירוק לגורמים היא חילוק‪ .‬תלמידים הפותרים בדרך של‬
‫‪a‬‬
‫שווה ‪.1‬‬
‫חילוק אינם זקוקים לכתוב את ‪ a‬כמכפלה של ‪ a‬ב‪ .1 -‬הגורם המשותף הוא ‪ .a‬המנה‬
‫‪a‬‬
‫‪ax‬‬
‫שווה ‪.x‬‬
‫המנה‬
‫‪a‬‬
‫(ג) השוני בביטוי ‪ 8ax+12ay–16az‬הוא שהגורם המשותף הוא מכפלה של מספר ומשתנה‪ .‬מורכבות‬
‫נוספת היא שהגורם המספרי אינו בולט לעין‪ .‬הוא המחלק המשותף של המספרים ‪ .16 ,12 ,8‬כדי להבליט‬
‫שוני זה ולהגיע לתובנה החדשה‪ ,‬מומלץ לשאול‪ :‬מה השוני בביטוי זה?‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪58‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪55 :‬‬
‫לאחר הקניה של הסעיפים (א) – (ג) שבדוגמה ‪ ,4‬מומלץ לפתור את התרגיל שבמסגרת (אחרי דוגמה ‪)5‬‬
‫ולתת לתלמידים לפתור את תרגיל ‪.5‬‬
‫דוגמה ‪5‬‬
‫(א) השוני בביטוי ‪ a2 + ab‬הוא שהגורם המשותף הוא בסיס של חזקה במחובר הראשון‪ .‬הקושי בזה שלא‬
‫רואים את המחובר שיופיע בסוגריים‪ :‬מעריך החזקה מצביע עליו‪ .‬לאחר מיקוד השוני בעזרת שאלות‪,‬‬
‫מומלץ לשאול‪ :‬מה הגורם המשותף? (‪ .)a‬האם רואים כופל שני במחובר הראשון ‪( ? a2‬נכתוב את הביטוי‬
‫ללא חזקה‪)aa + ab :‬‬
‫(ב) השוני בביטוי ‪ 4b3 + 3b‬הוא שהחזקה מופיעה בשני המחוברים וכן שהגורם המשותף גם הוא חזקה‪.‬‬
‫הגורם המשותף הגדול ביותר הוא ‪.b2‬‬
‫תהליך ההקניה הוא כמו בסעיף (ד)‪ :‬כותבים את הביטוי כסכום של מכפלות‪4bbb + 3bb :‬‬
‫‪ b∙b‬הוא הגורם המשותף הגדול ביותר‪ .‬רושמים את הביטוי הכפלי )‪. b∙b (4b+3) = b2(4b+3‬‬
‫(ג) ‪ 3x + 4y‬דוגמה לביטוי חיבורי שאינו ניתן לפירוק לגורמים‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .5‬בסעיפים (‪ )6( - )1‬הגורם המשותף צבוע באדום‪ .‬כל התרגילים הם יישום ישיר של הנלמד‬
‫בדוגמאות ‪.4 – 2‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪59‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪56 :‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫יישום של דוגמה ‪.5‬‬
‫‪ .6‬יישום ישיר של הנלמד בדוגמה ‪.5‬‬
‫מומלץ לפתור שלושה סעיפים בכיתה‪ .‬עובדים בזוגות‪ .‬הבדיקה במליאה‪.‬‬
‫הסעיפים הנותרים כשיעורי בית‪.‬‬
‫‪ .7‬תרגיל מסוג שונה המחזק את הקשר בין ביטוי כפלי לביטוי חיבורי‪.‬‬
‫ניתן למצוא את הביטויים השקולים על ידי יישום של חוק הפילוג על הביטויים משמאל‪ ,‬או על ידי הוצאת‬
‫גורם משותף בביטויים מימין‪.‬‬
‫שאלה כזו מתאימה מאד לשיעורי בית‪ :‬הצלחה בהתאמה מהווה משוב לתלמיד על נכונות הביצוע‪.‬‬
‫‪ .8‬תרגול נוסף בפירוק לגורמים‪.‬‬
‫יינתן על‪-‬פי שיקול הדעת של המורה‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪60‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪57 :‬‬
‫שברים אלגבריים‬
‫חלק ‪ :3‬הקניה‪ :‬מומלץ לרשום את הנושא "שברים אלגבריים" על הלוח – למיקוד החשיבה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫מומלץ לרשום על הלוח את ששת הביטויים הנתונים בראש העמוד‪.‬‬
‫מומלץ לומר‪/‬לשאול‪ :‬על הלוח רשומים שישה שברים אלגבריים‪ .‬מדוע לדעתכם מכנים אותם "שברים‬
‫אלגבריים"? (כי ישנו משתנה אחד לפחות במונה או במכנה)‪ .‬נלמד איך לפשט שברים אלגבריים על ידי צמצום‪.‬‬
‫ניעזר בהוצאת גורם משותף‪ .‬ניזכר תחילה בצמצום של שברים רגילים‪.‬‬
‫לפני שנתחיל בביצוע פעולות על שברים אלגבריים נזכור כי אסור לחלק באפס‪ .‬לכן בכל שבר אלגברי נבדוק‬
‫תחילה עבור אילו מספרים המכנה יהיה שווה ‪ ,0‬ונכתוב את תחום ההצבה של הביטוי‪ .‬דוגמאות‪:‬‬
‫בסעיף (‪ )2‬הביטוי במכנה הוא ‪ .12y‬נבדוק עבור איזה ‪ y‬המכנה שווה ‪ .0‬נפתור את המשוואה ‪.12y = 0‬‬
‫מקבלים ‪ .y = 0‬אסור שהמכנה יהיה שווה ‪ .0‬לכן תחום ההצבה של השבר האלגברי הנתון‬
‫הוא ‪ .y  0‬במילים‪ :‬תחום ההצבה של ‪ y‬הוא כל המספרים פרט ל‪.0 -‬‬
‫בסעיף (‪ )4‬הביטוי במכנה הוא ‪ . x – 3‬נבדוק עבור איזה ‪ x‬המכנה שווה ‪ .0‬נפתור את המשוואה ‪.x – 3 = 0‬‬
‫מקבלים ‪ .x = 3‬אסור שהמכנה יהיה שווה ‪ .0‬לכן תחום ההצבה של השבר האלגברי הנתון‬
‫הוא ‪ .x  3‬במילים‪ :‬תחום ההצבה הוא כל המספרים פרט ל‪.3 -‬‬
‫דוגמה ‪ :6‬תזכורת לגבי צמצום שברים מספריים‪.‬‬
‫המשך ההקניה‪ :‬רושמים את השברים המופיעים בסעיפים (א) – (ג)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הוא שבר אלגברי? (לא‪ ,‬כי אין בו משתנה)‪ .‬האם ניתן לצמצמו? (כן)‪.‬‬
‫שואלים (למשל‪ ,‬בסעיף (א))‪ :‬האם‬
‫‪15‬‬
‫במה? (ב‪ 3 .3 -‬הוא המחלק המשותף של ‪ 6‬ושל ‪ .)15‬נרשום את המונה ואת המכנה כמכפלה של‬
‫‪6‬‬
‫‪32‬‬
‫המחלק המשותף כמו שעשינו בביצוע הוצאת גורם משותף‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪15 3  5‬‬
‫כעת נצמצם בגורם המשותף‪ :‬נחלק את המונה ואת המכנה ב‪ ,3 -‬כפי שמודגם בספר‪.‬‬
‫הערה למורה‪ :‬באותו אופן מציגים את השברים בסעיפים (ב) ו‪( -‬ג)‪ ,‬ועוברים את כל התהליך על מנת להעלות‬
‫למודעות מפורשת את שלבי הצמצום‪ .‬הבנת שלבים אלה היא חיונית לצמצום שברים אלגבריים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪61‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪57‬‬
‫דוגמה ‪ :7‬אומרים‪ :‬נצמצם שברים אלגבריים באופן דומה לצמצום שברים‪ .‬כמו בשברים לא ניתן לצמצם כל‬
‫שבר אלגברי‪ ,‬רק כאלה שיש מחלק‪/‬גורם משותף למונה ולמכנה‪ .‬ברשימת השברים שלפני דוגמה ‪,6‬‬
‫‪3x‬‬
‫יש שני שברים אלגבריים שניתן לצמצמם‪ .‬רושמים על הלוח את השבר‬
‫‪12 y‬‬
‫שואלים‪ :‬האם הוא שבר אלגברי? (כן)‪.‬‬
‫הניתן לצמצום‪.‬‬
‫מה תחום ההצבה שלו?‬
‫האם יש מחלק משותף למונה ולמכנה? (כן ‪.)3‬‬
‫כותבים את המונה ואת המכנה כמכפלה של המחלק המשותף כמו שעשינו בדוגמה ‪.4‬‬
‫המשך ההקניה כמודגם בספר בתהליך דומה לזה שבדוגמה ‪.5‬‬
‫דוגמה ‪ :8‬רושמים על הלוח את הביטוי‬
‫‪xy‬‬
‫‪2x‬‬
‫‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מה תחום ההצבה של ביטוי זה?‬
‫האם למונה ולמכנה יש מחלק משותף‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪62‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪58‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .10 – 9‬יישום של הנלמד בדוגמאות ‪ :8 – 7‬המונה והמכנה הם ביטויים כפליים‪ .‬כפי שצוין‪ ,‬ניתן לכתוב חזקה‬
‫כמכפלה של הביטוי בעצמו‪ .‬בצורה זו רואים בצורה מפורשת את הגורם המשותף אותו נצמצם‪ ,‬ואת‬
‫הגורמים שנשארים לאחר הצמצום‪.‬‬
‫המחלקים המשותפים הם כולם חד‪-‬איברים‪ :‬משתנה ו‪/‬או מספר‪.‬‬
‫תחום ההצבה‪ :‬בכל הסעיפים תחום ההצבה הוא כל המספרים פרט ל‪.0 -‬‬
‫המורה יחליט מה כמות התרגול הנדרשת לתלמידיו‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪63‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪59‬‬
‫דוגמה ‪9‬‬
‫השוני‪ :‬הגורם המשותף הוא ביטוי חיבורי ואותו מצמצמים‪.‬‬
‫הערה‪ :‬נקפיד להשתמש במושג פירוק לגורמים או נפרק לגורמים ועוד‪.‬‬
‫הקניה במליאה כשהספרים סגורים‪ .‬רושמים על הלוח את הדוגמה‪ .‬כותבים את תחום ההצבה‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬איך נבדוק אם ניתן לצמצם את השבר? (אם יש מחלק משותף למונה ולמכנה)‪.‬‬
‫איך נבדוק? נפרק לגורמים‪ ,‬את המונה ו‪/‬או המכנה‪ ,‬כל אחד לחוד‪ ,‬על ידי הוצאת גורם משותף מחוץ לסוגריים‪.‬‬
‫האם יש גורם משותף? מהו? )‪ .)x – 2‬נצמצם בגורם המשותף ‪( .‬המשך כמודגם בספר‪).‬‬
‫דוגמה ‪10‬‬
‫השוני‪ :‬לאחר פירוק לגורמים‪ ,‬כל המונה מצטמצם‪ .‬הקושי פה שהתלמיד עלול לחשוב שלא נשאר‬
‫מאומה במונה וירשום את תוצאת הצמצום כ‪ ,3 -‬המספר שנשאר במכנה‪.‬‬
‫כדי לעזור לתלמיד לראות שתמיד נותר ביטוי כלשהו לאחר הצמצום‪ ,‬נציג תמיד גם את המונה וגם את המכנה‬
‫)‪1(1  a‬‬
‫‪1‬‬
‫‪.‬‬
‫ולאחר צמצום‬
‫כמכפלה‪ .‬במונה )‪ 1 (1  a‬נמשיך כמו בדוגמאות הקודמות‪ .‬נקבל‪:‬‬
‫)‪3(1  a‬‬
‫‪3‬‬
‫תרגיל‬
‫לפתרון במליאת הכיתה‪ .‬יישום של דוגמאות ‪.10 – 9‬‬
‫‪ .12‬יישום של דוגמאות ‪. 10 – 9‬‬
‫בתרגיל זה לא מתבקשים לכתוב את תחום ההצבה‪ .‬כתוב בשאלה כי בכל הביטויים המכנה שונה מאפס‪.‬‬
‫ניתן לבקש מהתלמידים לתת דוגמאות להצבות אפשריות ודוגמאות להצבות שאינן אפשריות‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬בסעיף (‪ )12‬הצבה אפשרית היא‪ .a = 5 , b = 3 :‬הצבה שאינה אפשרית היא ‪a = 5 , b = 5‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪64‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪60‬‬
‫‪ .13‬תרגול נוסף‪ .‬יינתן על‪-‬פי שיקול דעתו של המורה‪.‬‬
‫גם כאן נתון כי בכל הביטויים במכנה שונה מאפס ואין צורך לכתוב את קבוצת ההצבה‪.‬‬
‫‪ .14‬התאמה בין ביטויים‪( .‬כמו בתרגיל ‪)7‬‬
‫יש להוסיף כי המכנים שונים מאפס‪.‬‬
‫ניתן למצוא את הביטויים השווים על ידי פירוק לגורמים של המונים ו‪/‬או המכנים של הביטויים משמאל‪,‬‬
‫וצמצום‪.‬‬
‫שאלה כזו מתאימה מאד לשיעורי בית‪ :‬הצלחה בהתאמה מהווה משוב לתלמיד על נכונות הביצוע‪.‬‬
‫דוגמה ‪11‬‬
‫דוגמה בה המכנה כולו מצטמצם‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪65‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪61‬‬
‫‪50‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאתה הכיתה‪.‬‬
‫‪ .15‬יישום של דוגמה ‪ . 11‬גם כאן אין צורך לכתוב את קבוצת ההצבה‪ .‬כל המכנים שונים מאפס‪.‬‬
‫דוגמה ‪12‬‬
‫מציגה הקשר בו נעזרים בפירוק לגורמים ובצמצום לפתרון בעיה‪ .‬ההקשר הוא חישוב האורך של צלעות של מלבן‬
‫כאשר אורך אחת מהצלעות והשטח מיוצגים באמצעות ביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫מומלץ לתת דוגמה מספרית באותו הקשר‪ ,‬המשתמשת באותה דרך של פתרון – רק במספרים‪.‬‬
‫על סמך תובנה זו התלמידים יוכלו ביתר קלות להבין ולפתור את השאלה כפי שהיא מוצגת‪.‬‬
‫ההקניה במליאה‪ .‬ספרים סגורים‪.‬‬
‫מסרטטים על הלוח מלבן עם הנתונים הבאים שאורך אחת מצלעותיו ‪ 15‬ס"מ ושטחו ‪ 345‬סמ"ר‪.‬‬
‫מבקשים מהתלמידים לחשב את אורך הצלע הסמוכה‪( .‬נחלק את ‪ 345‬ב‪.)15 -‬‬
‫‪345‬‬
‫‪ .‬נקבל ‪.23‬‬
‫נרשום את דרך החישוב גם באמצעות פעולת החילוק ‪ 345 : 15‬וגם כשבר‬
‫‪15‬‬
‫עוברים לדוגמה ‪ 12‬המוצגת בספר‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬מה ההבדל בין שאלה זו לשאלה שפתרנו קודם? (שם המידות היו במספרים‪ .‬פה הם ביטויים אלגבריים)‪.‬‬
‫איך נחשב את אורך הצלע השנייה? (נחלק את השטח באורך הצלע‪).‬‬
‫נכתוב את הביטוי המתאים כשבר אלגברי‪ .‬נפרק לגורמים ונצמצם כמו שלמדנו‪.‬‬
‫נתייחס לקבוצת ההצבה‪ .‬כאשר מדובר בשאלה מילולית‪,‬‬
‫לא מספיק להתייחס לתנאי שהמכנה אינו יכול להיות ‪ .0‬בנוסף‪ ,‬לא ייתכן שאורך צלע יהיה מספר שאינו חיובי‪.‬‬
‫תחום ההצבה‪ :‬לכן תחום ההצבה הוא‪ x + 2 > 0 :‬וגם ‪ .4x > 0‬מתלמידים שיתקשו בכתיבה פורמלית‬
‫נבקש לכתוב במילים שהארוך של צלעות המלבן הוא מספר חיובי‪ ,‬כלומר‪ ,‬הביטויים ‪ x + 2‬חיובי וגם ‪ 4x‬חיוביים‪.‬‬
‫נשאל למשל האם ניתן להציב ‪ .x = 1‬נציב בביטויים המבטאים את אורך הצלעות ונבדוק אם מקבלים מספרים‬
‫חיוביים‪ .‬נשאל גם‪ :‬האם ניתן להציב ‪.x = –1‬‬
‫ייתכן שיהיו תלמידים שיגידו ש‪ x -‬לא יכול להיות מספר שלילי כי ‪.4x > 0‬‬
‫אחרים יציבו בביטויים המייצגים את אורך הצלעות‪ .‬הצבה בביטוי ‪ x + 2‬תיתן אורך אפשרי‪.‬‬
‫הצבה בביטוי ‪ 4x‬תיתן מספר שלילי שאינו אפשרי‪.‬‬
‫מומלץ לבקש מהתלמידים דוגמאות נוספות למספרים שניתן להציב במקום ‪ ,x‬ודוגמאות נוספות למספרים שלא ניתן להציב במקום ‪.x‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪66‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫לאחר חישוב האורכים של הצלעות יש לרשום אותם על הצלעות‪ .‬זה נותן משמעות והקשר ללימוד‪.‬‬
‫עם סיום החישוב נכתוב תשובה מילולית‪( .‬תלמידים נוטים לשכוח זאת ולהסתפק בתוצאת החישוב)‪.‬‬
‫ולסיום‪ ,‬בדיקה‪ .‬קיבלנו שהביטויים ‪ 4x‬ו‪ x + 2 -‬מייצגים את אורך צלעות המלבן‪.‬‬
‫תרגיל‬
‫שטח המלבן שבסרטוט הוא ‪.10x2 + 15x‬‬
‫אורך אחת מצלעות המלבן הוא‬
‫שטח המלבן ‪10x2 + 15x‬‬
‫‪.2x + 3‬‬
‫(א)‬
‫כתבו ביטוי אלגברי לאורך הצלע הסמוכה‪.‬‬
‫נבדוק אם בחישוב השטח יתקבל הביטוי הנתון‪ .‬נפשט את הביטוי‪ 4x(x + 2) :‬באמצעות יישום של חוק הפילוג‪.‬‬
‫(ב )‬
‫נתון כי ‪ .x = 3‬חשבו את אורך צלעות המלבן‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫תרגילים‬
‫‪ .21 – 16‬שאלות דומות לשאלה שבדוגמה ‪.12‬‬
‫‪ .16‬לפניכם מלבן ששטחו מיוצג על‪-‬ידי ביטוי אלגברי‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪62‬‬
‫אורך אחת מצלעות המלבן הוא ‪ 8‬ס"מ‪.‬‬
‫(א) אורך אחת מהצלעות הוא ‪ 8‬ס"מ‪ .‬הביטוי לאורך הצלע הסמוכה הוא ‪.2x – 1‬‬
‫(א) כתבו ביטוי אלגברי לאורך הצלע הסמוכה‪ .‬צמצמו‪.‬‬
‫‪2x +3‬‬
‫שטח המלבן‪:‬‬
‫‪16x – 8‬‬
‫‪8‬‬
‫(ב) נתון כי ‪ .x = 4‬חשבו את אורך הצלע הסמוכה‪.‬‬
‫(ב) הצבה של ערך במקום ‪ x‬וחישוב של אורך הצלע הסמוכה‪.‬‬
‫התשובה תהיה מילולית‪ :‬צלעות המלבן הן באורך של‪ 8 :‬ס"מ ו‪ 7 -‬ס"מ‪.‬‬
‫‪ .17‬לפניכם מלבן ששטחו מיוצג על‪-‬ידי ביטוי אלגברי‪.‬‬
‫‪.17‬‬
‫אורך אחת מצלעות המלבן הוא ‪ x‬ס"מ‪.‬‬
‫(א) אורך אחת מהצלעות הוא ‪ x‬ס"מ‪ .‬הביטוי לאורך הצלע הסמוכה הוא ‪.2x + 3‬‬
‫(א) כתבו ביטוי אלגברי לאורך הצלע הסמוכה‪ .‬צמצמו‪.‬‬
‫שטח המלבן‪:‬‬
‫‪2x2 + 3x‬‬
‫(ב) נתון כי ‪ .x = 6‬חשבו את אורך צלעות המלבן‪.‬‬
‫(ב) הצבה של ערך במקום ‪ x‬וחישוב של האורכים של צלעות המלבן‪.‬‬
‫‪x‬‬
‫התשובה תהיה מילולית כמו בתרגיל ‪.16‬‬
‫‪ .18‬לפניכם מלבן ששטחו ואורך אחת מצלעותיו מיוצגים על‪-‬ידי‬
‫‪.18‬‬
‫ביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫(א) אורך אחת מהצלעות הוא ‪ x‬ס"מ‪ .‬הביטוי לאורך הצלע הסמוכה הוא ‪.x + y‬‬
‫כתבו ביטוי אלגברי לאורך הצלע הסמוכה‪ .‬צמצמו‪.‬‬
‫ניתן לבקש מהתלמידים לתת דוגמאות לערכים אפשריים עבור ‪ x‬ו‪.y -‬‬
‫‪( .19‬א) הביטויים לאורך צלעות המלבן הם‪:‬‬
‫(ב ‪ -‬ג) תחום ההצבה‪:‬‬
‫‪.a , c + 2‬‬
‫שטח המלבן‪:‬‬
‫‪x2 + xy‬‬
‫‪x‬‬
‫‪ .19‬לפניכם מלבן ששטחו ואורך אחת מצלעותיו מיוצגים על‪-‬ידי‬
‫ביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫‪ a > 0‬וגם ‪.c + 2 > 0‬‬
‫(א) כתבו ביטוי אלגברי לאורך הצלע הסמוכה‪ .‬צמצמו‪.‬‬
‫(ב) תנו דוגמה למספרים השייכים לתחום ההצבה של ‪ a‬ו‪.c -‬‬
‫לא מבקשים מהתלמידים את תחום ההצבה אלא להציע ערכים אפשריים עבור ‪ a‬ו‪ c -‬וערכים‬
‫(ג)‬
‫תנו דוגמה למספר שאינו שייך לתחום ההצבה‪.‬‬
‫שטח המלבן‪:‬‬
‫‪ac + 2a‬‬
‫אורך צלע המלבן‬
‫הוא מספר חיובי‪.‬‬
‫‪c+2‬‬
‫שאינם אפשריים‪ .‬מומלץ להציע לתלמידים להציב )‪ (–1‬במקום ‪.c‬‬
‫בתרגיל זה הצבה זו של מספר שלילי נותנת תוצאה אפשרית‪.‬‬
‫כלומר )‪ (–1‬שייך לקבוצת ההצבה של ‪.c‬‬
‫‪.20‬‬
‫שטח המלבן שבסרטוט הוא‬
‫אורך אחת מצלעות המלבן הוא‬
‫‪.6x + 18‬‬
‫‪.x + 3‬‬
‫שטח המלבן‪:‬‬
‫‪6x + 18‬‬
‫(א) כתבו ביטוי אלגברי לאורך הצלע הסמוכה‪ .‬צמצמו‪.‬‬
‫‪( .20‬א) הביטויים לאורך צלעות המלבן הם‪ 6 :‬ו‪.x + 3 -‬‬
‫(ב‪-‬ג) התלמידים לא מתבקשים לכתוב את תחום ההצבה אלא לתת דוגמה למספר בתחום ודוגמה למספר‬
‫(ב) תנו דוגמה למספר השייך לתחום ההצבה של ‪.x‬‬
‫(ג)‬
‫תנו דוגמה למספר שאינו שייך לתחום ההצבה של ‪.x‬‬
‫‪x+3‬‬
‫אורך צלע המלבן‬
‫הוא מספר חיובי‪.‬‬
‫שאינו בתחום‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪67‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪63 :‬‬
‫‪50‬‬
‫‪( .21‬א) הביטויים לאורך צלעות המלבן הם‪.x , x + 2y :‬‬
‫(ב) נתונים ערכים עבור ‪ x‬ו‪ .y -‬התלמידים יציבו ויחשבו את אורך צלעות המלבן‪.‬‬
‫התשובה מילולית כמו בתרגיל ‪.16‬‬
‫שברים אלגבריים במשוואות – חלק ‪4‬‬
‫דוגמה ‪13‬‬
‫הקניה במליאה‪ .‬ספרים סגורים‪ .‬רושמים על הלוח את הנושא‪“ :‬שברים אלגבריים במשוואות” למיקוד החשיבה‪.‬‬
‫רושמים על הלוח את המשוואה‪ .‬שואלים מהו תחום ההצבה של ‪ ?x‬מבקשים מהתלמידים לפתור‪.‬‬
‫‪3x  6 2x  1‬‬
‫מכנה משותף של ‪ 3‬וקבלת המשוואה‪.3x + 6 = 3(2x + 1) :‬‬
‫דרכי פתרון אפשריות‪)1( :‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫(‪ )2‬כפל של שני אגפי המשוואה ב‪ 3 -‬וקבלת המשוואה כמו באפשרות (‪.)1‬‬
‫נציג בפני התלמידים דרך פתרון נוספת‪.‬‬
‫שואלים‪ :‬האם ניתן להשתמש בפירוק לגורמים שלמדנו ולכתוב משוואה זו בדרך אחרת?‬
‫את המונה ניתן לפרק לגורמים באמצעות הוצאה של המספר ‪ 3‬מחוץ לסוגריים‪.‬‬
‫‪3( x  2 ) 2x  1‬‬
‫מצמצמים ונקבל משוואה ללא שברים‪.x + 2 = 2x – 1 :‬‬
‫מתקבלת המשוואה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫התלמידים ימשיכו ויפתרו‪.‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫פתרון של שלוש משוואות‪ :‬השתיים הראשונות כמו בדוגמה ‪ .13‬באחד מהאגפים שבר אלגברי עם מכנה מספרי‪.‬‬
‫משוואה (‪ )3‬משוואה ללא מכנים שהפתרון שלה נלמד בעבר‪.‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ )6( – )1( .22‬משוואות בהן באחד מהאגפים יש שבר עם מכנה מספרי הניתן לצמצום‪.‬‬
‫(‪ )10( – )7‬משוואות בהן באחד מהאגפים יש שבר עם מכנה מספרי הניתן לצמצום‪ .‬אחרי הצמצום נשאר‬
‫שבר מצומצם‪.‬‬
‫ניתן לפתור על‪-‬ידי כפל של שני אגפי המשוואה במכנה המספרי‪.‬‬
‫ניתן גם לכתוב את הביטוי שבאגף ימין כשבר שהמכנה שלו הוא ‪ .1‬להרחיב את השבר כך‬
‫שיתקבל שוויון בין שני שברים בעלי אותו מכנה‪ .‬לפתרון המשוואה‪ :‬המכנים שווים‪ ,‬משווים מונים‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪68‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪64‬‬
‫דוגמה ‪14‬‬
‫המשוואה היא משוואה ריבועית אותה עדיין לא למדו לפתור‪ .‬שואלים‪ :‬מה תחום ההצבה? המכנה שונה מ‪.0 -‬‬
‫נבדוק מתי המכנה שווה ‪:0‬‬
‫‪ 2x = 0‬נחלק ב‪ 2 -‬ונקבל‪.x = 0 :‬‬
‫תחום ההצבה‪.x  0 :‬‬
‫שואלים‪ :‬האם ניתן לפשט את המשוואה על ידי פירוק לגורמים?‬
‫מה הגורם המשותף? (‪)2x‬‬
‫ניתן לפתור אותה באמצעות פירוק לגורמים וצמצום‪ ,‬בדוגמה ‪ 13‬הגורם המשותף היה מספרי‪ .‬בדוגמה זו‬
‫הגורם המשותף הוא ביטוי אלגברי‪ .‬מפרקים לגורמים ומצמצמים‪ .‬מתקבלת משוואה ממעלה ראשונה‪,‬‬
‫שהפתרון שלה הוא ‪.8‬‬
‫תרגיל לפתרון במליאת הכיתה‪.‬‬
‫(‪ )1‬משוואה בה באחד מהאגפים יש שבר אלגברי בו במונה ובמכנה ביטויים כפליים‪ .‬מצמצמים‪.‬‬
‫אין צורך בפירוק לגורמים‪.‬‬
‫(‪ )2‬משוואה כמו בדוגמה ‪.14‬‬
‫תרגילים‬
‫‪ .23‬משוואות (‪ :)9( – )1‬הפתרון הוא כמו הפתרון של משוואה (‪ )1‬בתרגיל שנפתר במליאת הכיתה‪.‬‬
‫משוואות (‪ :)14( – )10‬הפתרון שלהן הוא כמו הפתרון שבדוגמה ‪ 14‬והפתרון של משוואה (‪ )2‬בתרגיל‬
‫שנפתר במליאת הכיתה‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪69‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪65 :‬‬
‫עוד על משוואות שקולות‪.‬‬
‫פעילות זו מיועדת לתלמידים מתקדמים‪ .‬המטרה‪ :‬התלמיד יזהה משוואות שקולות‪.‬‬
‫בתהליך הפתרון של משוואות שנלמד עד כה‪ ,‬בהן תחום ההצבה כולל את כל המספרים‪ ,‬התלמידים עברו‬
‫ממשוואה אחת למשוואה שקולה באמצעות ביצוע פעולות מותרות‪ ,‬עד לקבלת המשוואה ‪.x = b‬‬
‫‪ b‬הוא פתרון המשוואה‪ .‬לכל המשוואות שהתקבלו בתהליך זה היה אותו פתרון‪.‬‬
‫בפרק זה‪ ,‬מדגישים שפתרון שווה של שתי משוואות אינו מספיק כדי להסיק שהמשוואות שקולות‪.‬‬
‫חשוב להתייחס גם לתחום ההצבה של המשוואות‪ .‬משוואות שקולות הן משוואות שיש להן אותה קבוצת‬
‫פתרונות ואותו תחום הצבה‪.‬‬
‫כאן נתונות שתי משוואות שלשתיהן אותו פתרון‪ .‬למרות שלשתי המשוואות אותם פתרונות‪ ,‬המשוואות‬
‫אינן שקולות‪ .‬אין להן אותה קבוצת הצבה‪.‬‬
‫תרגיל ‪24‬‬
‫בכל סעיף שתי משוואות ועל התלמידים לקבוע אם הן שקולות‪.‬‬
‫לכל זוג משוואות נתונות יש אותו פתרון‪.‬‬
‫לדוגמה‪,‬‬
‫(‪ )1‬לשתי המשוואות יש אותו תחום הצבה‪ :‬כל המספרים‪ ,‬ואותו פתרון‪ .8 :‬המשוואות שקולות‪.‬‬
‫התלמידים יפתרו את שתי המשוואות ויגיעו למסקנה שהמשוואות שקולות‪.‬‬
‫ניתן להראות שהמשוואה השנייה מתקבלת מהמשוואה הראשונה באמצעות פעולה מותרת של חיבור‬
‫של ‪ 1‬לשני האגפים‪.‬‬
‫(‪ )2‬לשתי המשוואות תחומי הצבה שונים‪ .‬תחום ההצבה של המשוואה הראשונה הוא כל המספרים‪.‬‬
‫תחום ההצבה של המשוואה השנייה הוא כל המספרים פרט ל‪ .0 -‬למרות שלשתי המשוואות שי אותו פתרון‪,‬‬
‫המשוואות אינן שקולות‪ .‬אין צורך לפתור את המשוואות‪.‬‬
‫תרגיל ‪25‬‬
‫נתונות ‪ 6‬משוואות‪ .‬יש לסדר אותן בזוגות של משוואות שקולות‪.‬‬
‫הפתרון‪ )6( – )1( :‬בשתיהן תחום ההצבה כולל את כל המספרים‪ .‬הפתרון‪.2 :‬‬
‫בכל המשוואות האחרות תחום ההצבה כולל את כל המספרים פרט ל‪.x  0 :0 -‬‬
‫השקילות תקבע על‪-‬פי הפתרון של כל משוואה‪.‬‬
‫(‪ )3( – )2‬הפתרון‪.2 :‬‬
‫(‪ )5( – )4‬הפתרון‪.3 :‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪70‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪66 :‬‬
‫נחזור ונתרגל – שטחים והיקפים‬
‫חישובי שטחים והיקפים במצולעים ובמעגלים‪.‬‬
‫חישוב השטח מתבצע על‪-‬ידי סכום השטחים של המצולעים המרכיבים את הצורה‪.‬‬
‫תהליך זה של חישוב השטח אינו נכון לגבי ההיקפים‪ .‬היקף מצולע שווה לסכום צלעות המצולע‪.‬‬
‫בחישוב היקפים יש להתעלם מהקטעים המחברים בין הצורות‪.‬‬
‫בראש העמוד על דף תובנות תזכורת לנוסחאות לחישוב שטח משולש ושטח מלבן ולחישוב היקף מלבן‪.‬‬
‫‪ .1‬שטח המצולע שווה לסכום השטחים של הריבוע והמלבן‪.‬‬
‫ניתן לחשב גם את ההיקף באמצעות סכום ההיקפים של הריבוע והמלבן אבל מסכום זה יש לחסר פעמיים‬
‫את הקטע המשותף שאינו חלק מההיקף‪( .‬צבוע באדום)‪.‬‬
‫תלמידים רבים השייכים לאוכלוסיית היעד של הספר יעדיפו לחבר‬
‫את אורכי הצלעות של המצולע‪ .‬מומלץ לכתוב בסרטוט‪ ,‬ליד כל צלע‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫את אורכה כמודגם בסרטוט‪ .‬הקטע הצבוע באדום אינו חלק מהיקף המצולע‪.‬‬
‫‪ .2‬צורה דומה לזו שבתרגיל ‪ .1‬השוני‪ :‬אין חלוקה לשני מרובעים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫התלמיד יציע הצעות לחלוקה לצורות שאת שטחן הוא יודע‬
‫לחשב‪ .‬האפשרויות ההגיוניות‪:‬‬
‫התלמידים יכתבו ליד כל קטע את אורכו ויגלו כי בשתי‬
‫אפשרויות אלו החלוקה היא למלבן וריבוע‪.‬‬
‫‪ .3‬חישוב השטח יכול להתבצע באמצעות הנוסחה לחישוב‬
‫שטח טרפז‪ .‬לחילופין‪ ,‬סכום השטחים של שני המשולשים והמלבן‪ .‬מומלץ להציג את שתי הדרכים‪.‬‬
‫‪ .4‬בסרטוט צורה המורכבת משמונה ריבועים חופפים‪.‬‬
‫שטחה ‪ 72‬סמ"ר‪.‬‬
‫(א) שטח כל ריבוע הוא ‪ 9‬סמ"ר )‪ .(72 : 8 = 6‬לכל הריבועים שטחים שווים (הריבועים חופפים)‪.‬‬
‫(ב) אורך צלע ריבוע ששטחו ‪ 9‬סמ"ר הוא ‪ 3‬ס"מ‪.‬‬
‫(ג) לחישוב ההיקף יש לספור את מספר הצלעות מהן מורכב ההיקף‪.‬‬
‫(הקו האדום‪ .‬להתעלם מקווים מפרידים הנמצאים בתוך הצורה)‪.‬‬
‫סך‪-‬הכל ‪ 18‬קטעים‪ .‬ההיקף ‪ 54‬ס"מ )‪.(18  3‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪71‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬
‫מספר עמוד בספר לתלמיד‪:‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ .5‬מצולע המורכב ממלבן וריבוע‪ .‬בסרטוט‪ ,‬חלק מאורכי צלעות המלבן והריבוע חלק בביטויים אלגבריים‪.‬‬
‫נתון היקף המצולע כולו ויש לחשב את אורך צלע הריבוע‪ ,‬כלומר לחשב את ‪.x‬‬
‫ננחה את התלמידים להשלים את אורך הקטע שאורכו אינו נתון (‪.)4‬‬
‫לכתוב ביטוי להיקף הצורה ולהשוות את ההיקף ל‪ .36 -‬מתקבלת משוואה‪ .‬התלמידים יפתרו אותה‪.‬‬
‫ניתן גם לכתוב ביטוי להיקף המלבן וביטוי להיקף הריבוע‪ .‬היקף הצורה שווה לסכום ההיקפים‬
‫פחות פעמיים ‪ – x‬אורך הקטע המשותף המחבר ביניהם‪.‬‬
‫‪ .6‬חישוב שטח מקבילית‪ .‬מומלץ לחזור על הנוסחה לחישוב זה‪ .‬אפשר גם לחלק את המקבילית למלבן‬
‫ושני משולשים ולחשב את שטחיהם‪ .‬לחישוב שטח של כל משולש יש להיעזר במשפט פיתגורס‪.‬‬
‫שטח המקבילית שווה לסכום השטחים של המלבן והמשולשים‪ .‬במקרה זה חישוב ישיר באמצעות הנוסחה‬
‫הוא מהיר יותר‪.‬‬
‫‪ .7‬חישוב שטח טרפז‪ .‬מומלץ לחזור על הנוסחה לחישוב שטח זה‪ .‬אפשר גם לחלק את הטרפז למלבן‬
‫ומשולש ולחשב את שטחיהם‪ .‬שטח הטרפז שווה לסכום השטחים של המלבן והמשולש‪.‬‬
‫‪ .8‬חישוב שטח והיקף של מעגל‪ .‬הזדמנות לחזרה על המושגים השונים הקשורים למעגל‪ :‬רדיוס‪ ,‬קוטר‪. ,‬‬
‫‪ .9‬חישוב שטח הכלוא בין ריבוע ועיגול‪ .‬שלא כמו בחישובים קודמים בהם הצורות שהרכיבו את הצורה היו‬
‫מצולעים‪ ,‬כאן אחת מהצורות היא מעגל‪ .‬במקרה זה אי אפשר לחשב את גודל השטח המבוקש באמצעות‬
‫סכום שטחים‪ .‬הדרך האפשרית היא באמצעות הפרש שטחים‪ :‬שטח הריבוע פחות שטח העיגול‪.‬‬
‫‪ .10‬בתרגיל זה ארבע צורות המורכבות מחיבור של שלושה לוחות מלבניים‪ .‬לכל הצורות שטחים שווים‪.‬‬
‫(השווה שלוש פעמים שטח של לוח אחד‪ ).‬ההיקפים שלהם שונים‪ .‬יש לחשב היקף של כל צורה בנפרד‪.‬‬
‫כמומלץ בתרגילים קודמים כדאי להוסיף לסרטוט את מידות הקטעים המרכיבים את ההיקף‪.‬‬
‫בסרטוט (‪)3‬‬
‫למשל‪ ,‬בסרטוט (‪)2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫אין חשיבות למיקום של הלוח העליון‪ .‬בדיוק באמצע‬
‫או עם נטייה לאחד מהצדדים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪12‬‬
‫הקטע הפנימי הצבוע כחול אורכו ‪ 8‬ס"מ‪.‬‬
‫מכל צד יש להוריד ‪ 2‬ס"מ (באדום)‪.‬‬
‫אורך הקטעים משני הצדדים (באדום) שווה לאורך‬
‫של לוח אחד‪.‬‬
‫___________________________ ________________________________ ________________________________________________________________________‬
‫‪72‬‬
‫‪‬כל הזכויות שמורות "קפיצה לגובה"‬
‫כיתה ח‪ ,‬חלק ב‬