1. No category

‫‪•v. V . V . v . " ,‬‬
‫‪I‬‬
‫‪iI‬‬
‫‪' . V . V‬‬
‫‪::::::::‬‬
‫‪•V‬‬
‫"‪.V.V.‬‬
‫~‬
‫—‬
‫ל מ ו ר כ ! ״‬
‫ת ר ב ו ת‬
‫‪mmmmm‬‬
‫הקשר המיוהד בין החברה למתנ״סים לבין‬
‫ג׳וינט־ישראל הינו קשר הנמשך שנים רבות‪.‬‬
‫ג׳ויגטיישדאל סייע לחברה בניסויים רבים‬
‫ושונים בשדה )הגיל היך‪ ,‬קליטת עולים‪,‬‬
‫עבודה קהילתית‪ ,‬קשר עם תעשיות( וכן בפי­‬
‫תוח מטה החברה ומערכת ההדרכה והה­‬
‫כשרה‪ .‬שביעות הרצון לגבי קשרים אלו הינה‬
‫הדדית‪ ,‬קבועה ומתמשכת‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש להמשיך ולהפעיל את חוש‬
‫הבקורת ואסור שנשקע בשגרה שאין בה‬
‫חשיבה‪ ,‬בדיקה ורענון‪ .‬על כן‪ ,‬נערכה פגישה‬
‫ראשונה בין גורמים בג׳וינט לחברה למתנ־‬
‫"סים במסגרת תהליך ההגדרה מחדש של‬
‫תחומי שיתוף הפעולה בין שני הארגונים‪.‬‬
‫בפגישה השתתפו מטעם הג׳וינס‪ :‬דלף‬
‫גולדמן‪ ,‬מיכאל שניידר‪ ,‬עמי ברגמן‪ ,‬בני ארד‪,‬‬
‫שרה בוגן‪ ,‬יואל סיגל‪ .‬מטעם התברה למתנ־‬
‫׳׳סים‪:‬אהרן לנגרמן‪ ,‬שאול לילך‪ ,‬מיישי שרייבר‬
‫ועדנה אנגל‪.‬‬
‫בפגישה הוגדרו התתומים בהם יהיה‬
‫שיתוף בעתיד‪:‬‬
‫א‪ .‬הג׳ויגט יהיה שותף לחברה במאמציה‬
‫לחשוב על עתידה וכיווני עבודה בעשור הבא‪,‬‬
‫תהליך עליו תוותנו בגיליון הקודם‪ .‬במסגרת‬
‫זו ישתתף הג׳וינס בסיכום העבר‪ ,‬על‪-‬ידי‬
‫איסוף החומר ההיסטורי והתורתי של‬
‫התבדה בקובץ ספרים‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגעה לאוכאסיות קשות‪ :‬הג׳וינס‬
‫ימשיך לסייע להברה לפתה כלים וניסויים‬
‫בשדה שמטרתם קרוב אוכלוסיות שוליים‬
‫למרכזה של הפעילות החברתית־קהילתית‬
‫בישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬פיתוח כלים המאפשרים יתר עצמאות‬
‫כלכלית ברמת המתנ׳׳ס והחברה‪ :‬הג׳וינט‬
‫והחברה ינסו יחדיו לפתח יוזמות המאפש­‬
‫רות למתנ׳׳ס הבודד ולתברה יצירת משאבים‬
‫עצמיים תוך פתות תלות בתקציבי המדינה‪.‬‬
‫דוגמה‪ :‬החברה כמוכרת שירותי יעוץ והדרכה‬
‫בתחומים שונים ‪ -‬לגופים שונים‪.‬‬
‫ד‪ .‬הכשרת‬
‫והדרכת‬
‫כוחיאדם‬
‫בחברה‬
‫ו ס ב ו ו ־ ט‬
‫טבת תשמ״ז — ינואר ‪1987‬‬
‫‪mmmm‬‬
‫הפנינג במתנ״ס אילת‬
‫הוגדדו מחדש‬
‫תחומי שיתוף‬
‫חפעולח בין‬
‫ג׳וינט־ישראל‬
‫וחחברח למתנ״סים‬
‫למתנ״סים‪ :‬בתחום זה‬
‫לשיפור המקצועיות של‬
‫חאת הן תוך התבססות‬
‫הוקמו‪,‬והן תוך פיתוח‬
‫המערכת הקיימת כוללת‪:‬‬
‫• ••‬
‫תימשך השותפות‬
‫כל עובדי החברה‬
‫על מסגרות שכבר‬
‫מסלולים נוספים‪.‬‬
‫ תכנית רכזים לניהול‪.‬‬‫‪ - .‬סמינר מנהלים חדשים‪.‬‬
‫ הקורס לחינוך קהילתי ולהשלמות‬‫לב‪.‬א‪ .‬בבית ברל‪.‬‬
‫ "תכנית שוור<ו׳ להכשרת מנהלים וסגל‬‫בכיר‪.‬‬
‫ קורס המינהל הבכיר בשיתוף עם‬‫"תכנית שוורץ"‪.‬‬
‫כיוונים נוספים שמתפתחים ושיפותחו‪,‬‬
‫הינם מסלולי הכשרה לרכישת מיומנויות כגון‬
‫הדרכה בין אישית )קיים(‪ ,‬שיווק‪ ,‬פיתוח‬
‫צוות ועוד‪ .‬מסלולים אלה יהיו מיועדים‬
‫למנהלים ותיקים אשר יוכלו לתרום למערכת‬
‫כלה מנסיונם וממיומנותם הנרכשת‪.‬‬
‫ה‪ .‬משימות"קבלניות"; מפעם לפעם יפנה‬
‫הג׳וינט להברה ויבקשה לבצע עבורו משימות‬
‫במעמד של קבלן־שותף‪.‬‬
‫ועוד בגיליון זה‪:‬‬
‫ל ל מ ו ד‬
‫שינו•‬
‫‪ m m‬״ ‪a‬‬
‫ח ב ר ת •‬
‫‪nyiii'3‬‬
‫סיפורו של אתר‬
‫האתגר הגדול של מתנ״ס גבעת אולגה‬
‫עמ׳‬
‫^‪5-‬‬
‫עמ׳ ‪5‬‬
‫עמ׳ ‪6‬‬
‫יש לראות את נושא ההנהלות הציבוריות כאתגר עמ׳ ‪7‬‬
‫מה השלב הבא ן‬
‫עתה ‪ -‬משהוגדרו התתומים הכלליים‬
‫ יוקמו צוותי עבודה משותפים אשר יכינו‬‫תכניות לטוות הקרוב‪ ,‬הבינוני והרתוק‪ ,‬מתוך‬
‫מגמה להגיע ל״תכנית חומש" מוסכמת ואף‬
‫לקווי פעולה כלליים רחוקים יותר‪.‬‬
‫לצוותי עבודה משותפים אלה נרצה לשלב‬
‫מנהלי מתנ׳׳סים ועובדי החברה אשר ירצו‬
‫לתרום מזמנם ומרעיונותיהם‪.‬‬
‫מניהול כוח אדם לפיתוח משאבי אנוש‬
‫בחברה למתנ״סים‬
‫גם הם חלק מהחברה — שילוב נכים‬
‫ו‪ .‬יצירת שיתוף פעולה עם גופים וארגו­‬
‫נים‪ :‬ג׳וינט־ישראל ירצה לנסות פעולות‬
‫בשדה ובמטה אשר יביאו לכך שיגבר שיתוף‬
‫הפעולה בין המתנ׳׳גזים לבין גופים אתרים‬
‫כגון ‪ -‬הלשכה לשירותים תברתיים ברמה‬
‫המקומית ומשרדים וארגונים ברמה האר­‬
‫צית‪ ,‬וזאת על־מנת להביא לכך שמשאבים‬
‫קיימים יביאו לריכוז מאמצים לתועלת‬
‫התושב והחברה הישראלית בכלל‪.‬‬
‫עמ׳ ‪2‬‬
‫ח ד ש‬
‫ה » ת ‪ 1‬״ ס • •‬
‫ראה עמ׳ ‪12‬‬
‫מן הקצוות לאמצע‬
‫תגובות‬
‫אהרן לנגרמן‬
‫עמ׳ ‪9—8‬‬
‫פינתו של זאביק‬
‫מרכז מידע ותוכניות‬
‫עמ׳ ‪1 3‬‬
‫טיפוח מחול ומוסיקה עדתית‬
‫מפגשי להקות חובבים‬
‫עמ׳ ‪14‬‬
‫חתיה ישראלית לקשישים במוזיאון ישראל‬
‫קום והתהלד בה‬
‫עמ׳ ‪1 5‬‬
‫••' •«'‬
‫על חטא שחטאנו ־ אנו‬
‫הדתיים‬
‫מאת מאיר גרוס‬
‫את המצוות נוהגים לחלק לשני חלקים‬
‫עיקריים‪ .‬את אלו שבין האדם למקום )בין‬
‫היצור האנושי לבין אלוקיו(‪ ,‬ואת אלו שבין‬
‫האדם לחברו‪ .‬ועל חלוקה זו הוסיף הרב גורן‪,‬‬
‫את אלו שבין האדם למדינתו‪.‬‬
‫אשר לוי )במתנ״סים ‪8‬וו( כותב כיהודי‬
‫חילוני‪ ,‬על יחסי דתיים ‪ -‬חילוניים‪ ,‬ובזוית‬
‫ראייה אמיצה‪ .‬אני חפץ להיענות לאתגר ואף‬
‫אני מבקש להתייתם לסוגיה זו‪ ,‬מזוית ראייה‬
‫אישית שלי‪ ,‬כיהודי דתי‪.‬‬
‫אני סבור שאנו היהודים הדתיים חוסאים‬
‫לעיתים במשקפיים בהם אנו מתבוננים‪ .‬כך‬
‫שגם את התחומים שבין אדם לתברו ולמ­‬
‫דינתו‪ ,‬אנו רואים רק במידת ההשפעה שיש‬
‫לכך על "בין אדם למקום״‪ .‬את ה״תכלית״‬
‫המידית‪ .‬בתפיסה צרה ביותר ולא של מלוא‬
‫כל הארץ כבודו‪ .‬כך שלמעשה אין לנו ״בין‬
‫אדם לחברו׳‪ .‬הכל הוא בין אדם למקום בלבד‪.‬‬
‫שבתנו לעיתים את ההתייחסות לאדם‪,‬‬
‫לאנוש‪ ,‬כישות לעצמה‪ .‬ולא רק ככלי וכא­‬
‫מצעי‪ .‬שכחנו שפיקוח נפש דוחה שבת הוא‬
‫כלל גדול‪ ,‬כלל של לכתחילה ולא של בדיעבד‪.‬‬
‫ושאדם נברא בצלם אלוקים ‪ -‬אינו מליצה‬
‫בלבד‪.‬‬
‫נוק שנשבה״ שיש לקרבו וללמדו‪ .‬דומני‪,‬‬
‫שאנו רואים קודם כל את מחלל השבת‪ ,‬וכיון‬
‫שכך אין אנו אפילו מנסים לקרבו‪ .‬ולא רק‬
‫בשבת כך‪ .‬יש לנו הרבה ללמוד‪ ,‬גם באהבת‬
‫הארץ ובעבודת האדמה‪ ,‬ב״ואהבת לרעך‬
‫כמוך׳ ועוד‪.‬‬
‫וזה מוביל אותי לנקודה השניה ‪ -‬של‬
‫שחצנות והרגשת עליונות מצד היהודים‬
‫הדתיים‪ ,‬כאילו בידינו כל התשובות הנכונות‬
‫וממילא נתינת תחושה לצד השני‪ ,‬שהוא בא‬
‫בידיים ריקות לחלוטין‪.‬‬
‫ובעצם‪ ,‬כיצד אפשר בכלל לדבר עם מישהו‬
‫שיודע הכל? בשביל מה יש להיפגש עמו‬
‫בכלל?‬
‫למפגש מביא כל אחד את עצמו‪ .‬וזה כולל‬
‫את כל המטען‪ .‬ויש לבחון הדדית את‬
‫ה״סחורה״‪ ,‬בלי דעות מוקדמות ובידיים‬
‫נקיות‪.‬‬
‫ועוד נקודה חשובה‪ .‬שאלות רבות אינן‬
‫נפתרות בגלל ההתבצרות הטקטית בעמדות‪.‬‬
‫קיים חשש מפני ״ויתור״‪ ,‬כי הוא עלול לגרור‬
‫עוד ויתור‪ .‬וכך נאחזים בנושא כלשהו‬
‫בתוזקה‪ ,‬אף על פי שאין לו ערך עצמי‪ .‬רק כדי‬
‫להראות שאין נסיגה ומה שהושג ככה יישאר‬
‫לעד‪ .‬ואין זה משנה שנסיבות השתנו‪ .‬אין‬
‫התחשבות גם במחיר‪.‬‬
‫ההתייחסות לאדם כאדם שזורה בדבריו‬
‫בתחום זה אפשר להרחיב ולראות שהוי­‬
‫של הרב קוק זצ״ל‪ .‬וכשראה יהודים מחללי כוח כבר איננו עניני כלל‪ .‬ובכל המחנות‪.‬‬
‫שגת‪ ,‬למשל‪ ,‬ראה בהם קודם כל את היהודים‬
‫ה״סטטוס קור בתחבורה בשבת‪ ,‬הוא אבן‬
‫העוסקים בבנין הארץ‪ ,‬ורק אתר כך את ה׳׳תי־‬
‫בוחן בחיפה‪ ,‬ולא בפתח־תקוה‪ .‬איש לא בוחן‬
‫‪Ml‬‬
‫• *‬
‫מאת‪ :‬א ה ר ן ל ו ג ד מ ן ‪ ,‬יו״ר הדירקטוריון‬
‫איפה באמת יש הצדקה ואפשרות לסגור כבי­‬
‫שים בשבת ואפילו ביום חול‪ .‬תילול כבוד‬
‫המת‪ ,‬האם הוא כלל שיפה תמיד? גם אצל‬
‫תרזה וגם בשטח ג׳י ? ואם כל אהד הוא אדון‬
‫לגופו ככלל מתייב‪ ,‬למה לא מניתים לבני אדם‬
‫להתאבד י ויש עוד דוגמאות רבות‪ ,‬המוכיחות‬
‫שאין מדובר בעקרונות אלא בהשגת הישגים‪.‬‬
‫וענין אחרון‪ .‬דומה שהציבור הדתי‪ ,‬באמצ­‬
‫עות מנהיגיו‪ ,‬חדל לראות את עצמו כשותף‬
‫מלא בבנין המדינה וניהולה‪ .‬הוא מתבטא‬
‫כאינסרסנט צר הדואג לעניניו שלו בלבד‪ .‬אין‬
‫הוא כציבור נושא במערכות חוץ ובטחון‪,‬‬
‫חקלאות‪ ,‬תעשיה ומסחר‪ ,‬אוצר וכלכלה‪.‬‬
‫ראייתו היא צרה במכוון‪) ,‬אם כי יתכן שזה‬
‫מצב נוח לאלו הרוצים במנהיגות המדינה‬
‫ויוצרים מציאות כזו( והדמויות הבולטות‬
‫שבו טרם הוכיחו עצמם כמנהיגים לאומיים‪.‬‬
‫האם חזינו ברמטכ׳׳ל דתי או אפילו אלוף)ולא‬
‫ברבנות(‪ .‬מה עם נשיא או ראש ממשלה?‬
‫התבוננו בשרים‪ .‬כמה מובילים לאומיים־‬
‫דתיים ישנם?‬
‫מן הקצוות לאמצע‬
‫זמן רב שאני מוטרד מן הענין‪ ,‬ואני משער שיש רבים כמותי‪ ,‬אך הם שייכים כנראה‬
‫לרוב הדומם או השקט‪ ,‬ועל כן אין שומעים אותם‪.‬‬
‫הענין מתתיל בהגדרות‪ ,‬בדרישה שנגדיר עצמנו‪ ,‬שנטווג עצמנו למגרות קיימות‪.‬‬
‫השאלות עליהן אנו מבקשים להשיב מנוסחות בדרך כלל‪:‬״כן או לאי׳׳׳לבן או שחור?׳׳‬
‫"ימין או שמאל?׳׳ והיכן האמצע? איפה הספק וה״אולי׳׳ל‬
‫לאחרונה‪ ,‬חזךתי לחשוב בענין בעקבות דברים שקראתי בעתון‪ .‬באחד העתונים‬
‫הופיע דיוקן של עתונאי שכמובן נכתב בידי עתונאים אחרים‪ .‬כולו הלל ושבח לאותו‬
‫עתונאי על כשרונותיו‪ ,‬גם על הצטינותו כמראיין בטלויזיה‪ ,‬על יכולת הבטוי שלו‬
‫בעל־פה ובכתב‪ .‬אך בצד כל השבחים המרובים‪ ,‬בקורת קשה על שאינו מגדיר עצמו‬
‫באופן ברור לימין או לשמאל והוא מעדיף למקם עצמו באמצע‪ .‬תסא שלא יסולח‪,‬‬
‫מלווה בבטויי גנאי כמעט‪.‬‬
‫ובעתון אחר‪ ,‬במאמר מקיף על אחד מגדולי סופרי ישראל של ימינו‪ ,‬מצוטטים דבריו‬
‫של אחד ממבקריו‪ :‬״מיד יראה את שני הצדדים‪ ,‬יתחמק משוליים קיצוניים‪ ,‬תמיד עמדה‬
‫של יחס כפול‪ ...‬נפש חצויה שאינה מאפשרת להגיד דבר באופן ישיר‪ ,‬חד־משמעי‪ .‬רתיעה‬
‫מרדיקליות ואמיתות מוחלסות‪ ,‬אהדה למנהיגים מפקפקים‪...‬״‬
‫הגיעה השעה‪ ,‬כי נאמר דברים ברורים בזכותו של הספק ובזכות האמצע‪ .‬הדרך‬
‫האמצעית היא לגיטימית לא פחות מכל דרך קיצונית והיא מלאת תוכן וענין לא פתות‬
‫מאלה המצויים בקצוות‪ .‬הפשרה‪ ,‬המאוסה בעיני הקיצוניים‪ ,‬היא דרך וכיוון‪ .‬היא‬
‫משמעותית בחיינו מלאי המתח והניגודים‪ ,‬היא עשויה להיות פתרון לקונפליקטים‬
‫הרבים הסובבים אותנו‪ .‬אינני מבקש לטשטש את הניגודים הקיימים‪ ,‬אך מבקש אני גם‬
‫לראות את המשותף והמוסכם ואלה‪ ,‬לעתים קרובות‪ ,‬מרובים על המפריד והמבדיל‪.‬‬
‫אין בכוונתי או גם באפשרותי כאן‪ ,‬להיכנס‬
‫לסיבות ולעומק‪ .‬אך נראה שהעובדות מצבי­‬
‫עות על אשמה לא קלה‪.‬‬
‫ואם אנחנו‪ ,‬הדתיים‪ ,‬אכן סבורים שיש לנו‬
‫אחריות גם על עם ישראל כולו‪ ,‬אם חשוב לנו‬
‫קירוב לבבות ואהבת אחים‪ ,‬לאמיתם‪ ,‬ולא רק‬
‫כאמצעי ובתכסיס‪ ,‬כדאי שניצור את האפש­‬
‫רות לכך‪.‬‬
‫ואתם‪ ,‬אלה ההולכים באמצע וחושבים באמצע‪ ,‬השמיעו את קולכם‪ ,‬אל תתנו‬
‫לקיצונים להשתיק אתכם‪ ,‬יש לכם מה לומר‪ ,‬אל תהססו‪ .‬העמידו סימני שאלה במקום‬
‫סימני הקריאה הרבים‪ .‬בואו ונקרב את הקצוות לאמצע‪.‬‬
‫בעצם‪ ,‬אפילו כתכסיס‪ ,‬זו דרך טובה יותר‪.‬‬
‫האם הכל ׳׳כשדבמחנופש?‬
‫מאת אלי מלחי‬
‫מנהל מתנ׳׳ס נרה עמל‪ ,‬הרצליה‬
‫אני "שדוף" על המחנופש שלנו שמהווה‬
‫מנוף חשוב ורציני לגיבוש קבוצות‪ ,‬לפיתוח‬
‫קשרים‪ ,‬לחיזוק הקשר לקהילה ולארץ‪ .‬מאז‬
‫ימי טנטורה "העאזים"‪ ,‬ימי ראשית המח־‬
‫נופש‪ ,‬אני יחם ושותף להוצאתן של קבוצות‬
‫רבות למחנופש‪ ,‬אשר בו הושקעו ומושקעים‬
‫משאבים רבים בנושא התכנים‪ ,‬ואכן חל בו‬
‫שיפור מאד משמעותי‪.‬‬
‫על מה‪ ,‬אם כן‪ ,‬כואב אני? על כך שהחברה‬
‫למתנ׳׳סים‪ ,‬בפרסומיה השונים‪ ,‬מציעה באופן‬
‫שאינו משתמע לשתי פנים כי המזון במח־‬
‫נופש כשד‪ .‬על קביעה זו‪ ,‬לצערי הרב‪ ,‬יש לי‬
‫ספקות‪ ,‬ואני רוצה להפנות את תשומת לב‬
‫הכלל לנושא‪ ,‬כדי שאמינותנו תהא שלמה‬
‫ושחט וחלילה לא נמצא חוטאים ומחסיאים‪.‬‬
‫בקיץ ‪ 983‬ו‪ ,‬בסיור מוקדם שנערך טרם‬
‫יציאת הקבוצות‪ ,‬גילינו ליקויים רבים בכל‬
‫נושא הכשרות‪ .‬גם בקיץ ‪ ,1985‬כאשר המח־‬
‫נופש היה ממוקם במכמורת‪ ,‬גילינו ליקויים‬
‫רבים בנושא‪ .‬לא היתה הקפדה על הפרדת‬
‫הכלים והמסבח לא היה כשר‪ .‬חזרנו והתרענו‬
‫בפני שאול לילך ופרח חביב‪ ,‬ושאר הנוגעים‬
‫בדבר‪ .‬הובטח לנו שהנושא יטופל ואכן‬
‫מחורף ‪ 1985‬יש בעין גדי תעודת הכשר כדת‬
‫וכדין‪.‬‬
‫בחורף האחרון‪ ,‬שוב יצאנו למחנופש בעין‬
‫גדי‪ ,‬לאחר שודאנו כי קיים במקום הכשר‬
‫תקף ואף משגיח‪ .‬לאור נסיוננו המר בעבר‪,‬‬
‫בקשנו לפגוש את המשגיח בזמן שהותנו‬
‫במקום‪ .‬האתראים לא אפשרו זאת‪ ,‬למרות‬
‫שהסכמנו אף לממן את נסיעתו ממקום מגו­‬
‫ריו אל המתנופש‪ .‬העניין לא סודר‪ ,‬למרות‬
‫פנייתנו המיוחדת לציון ארסלן בנידון‪ .‬שוב‬
‫עורר נושא הכשרות פלוגתא בין חברי‬
‫הקבוצה אשר סרבו לאכול‪ ,‬האשימו את‬
‫זולתם באי־הקפדה והאשימו את המתנ״ס‬
‫בהולכת שולל‪.‬‬
‫קיומה של תעודת הכשרות אינה‬
‫מספיקה! יש להקפיד ולוודא על הכשרות‬
‫הלכה למעשה וללא רבב‪ .‬יש למצוא סידור‬
‫הולם להרחבת המטבח כדי להקפיד על‬
‫הפרדה בין בשר וחלב‪ ,‬כמקובל במקומות‬
‫ציבוריים רבים‪ .‬ובנוסף‪ ,‬על האנשים העוב­‬
‫דים במקום לעבור הכשרה מתאימה ולגלות‬
‫מידה מספקת של ידע ורגישות לנושא‬
‫הכשרות‪.‬‬
‫תגובתו של פרח חביב‬
‫מזכיר עמותת המחנופש‬
‫א‪ .‬בכל מקום בו פועל המחנופש יש תעודת‬
‫כשרות ומשגיח כשרות‪.‬‬
‫ב‪ .‬משגית הכשרות עושה עבודתו על־פי‬
‫שיקוליו המקצועיים ובהתאם ללוח זמנים‬
‫שהוא קובע לעצמו‪ .‬דרכם של משגיתי הבער‬
‫רות אינה לקבוע לוח זמנים לב^קה‪ ,‬אלא‬
‫להיפך‪ ,‬הם באים במפתיע‪ ,‬בימים ובשעות‬
‫שונות^על מנת לערוך בדיקת אמת‪.‬‬
‫נראה לנו שנושא הכשרות בעין גדי מוסדר‬
‫ואף מעבר לנדרש בתקנות המועצות‬
‫הדתיות‪.‬‬
‫אף־על־פי־כן‪ ,‬טוב שיש מנהל כאלי מלחי‬
‫העומד בשער ומתריע‪ ,‬ואנחנו נעשה ככל‬
‫יכולתנו להוסיף ולהקפיד על הכשרות‪.‬‬
‫תוכנית שיקום‬
‫המיכונות‬
‫ישוב‪/‬שכונה‬
‫תאריך‪:‬‬
‫ו‪.‬רג;)ז‪1‬סטרט‬
‫‪ ,‬׳‪.‬׳‪-,,‬״‪,‬י‬
‫איני יודע לאיזו מוסיקה‬
‫הוא הקשיב‪ .‬הייתי צריך‬
‫לראות על פניו‪ ,‬לאיזו מוסיקה‬
‫הוא מקשיב וזה היה‬
‫נותן לי תחילת משעול‬
‫ללכת בו ואחר כך‪ ,‬לגדול‬
‫להמריא אחריו לשמים שלו‪.‬‬
‫היגון אפוף טבעות העשן כסה מעל הרקיע‪.‬‬
‫אברתו מכה‪ .‬אבדתי את מגע אור הניגון‬
‫שהיה על פניו‪ ,‬כדי ללמוד‬
‫על המוסיקה ששמע‪.‬‬
‫אכריס אמרו ששמעו אותו צוחק‬
‫צחוק גדול והרכבות ירדו מהפסים‪,‬‬
‫אנשים ניצלו ממוות‪.‬‬
‫נדמה לי שהיו הרבה קולות אדם‬
‫שרים ונהר של כנורות‪.‬‬
‫עצי היער מדברים‬
‫^‬
‫חלילים משתרגים בקרנות נשברים‪.‬‬
‫אני מעווה פניו לנגדי‬
‫כדי למצוא את השברים‪.‬‬
‫לרפוא למוסיקה‪ ,‬להמשיך את השיר‬
‫שהוא שר בדרך להיות אויר‬
‫עבר כאן בתהום והחליף דברים עם החושך‪,‬‬
‫בבור‬
‫פשיטת השפה של המילה‪.‬‬
‫מוסיקה! מוסיקה! אור!!!‬
‫איציק מרגאת‪ ,‬ינואר ‪1987‬‬
‫<לון‬
‫•זלון‬
‫החגדה‬
‫נכבד‪,‬‬
‫ע^דאיוי »ל‬
‫כיוון‬
‫מ ו נ ו ל ו ג פאת אברהם‬
‫אין‬
‫‪7‬ל‬
‫לאברהם‬
‫‪¥‬אין אנו‬
‫לומדים‬
‫וב»י^ר‪,‬‬
‫הוא‬
‫תברח‬
‫גורן‬
‫‪0‬יבה‬
‫כם»ין‬
‫ברגוני‬
‫בכ‪0‬ה‬
‫להבי»‬
‫ד‪.‬חג‪1‬לויז » ל ‪ » 1‬ד ‪ » ¥‬ל‬
‫לההנגל‪ ,‬ל נ ו‬
‫במדרכת‬
‫הנמ‪1‬אים‬
‫פ י ל י ם ‪. • n w n n nn‬‬
‫כולנו‬
‫•םנו‪,‬‬
‫ללמוד‬
‫ה ‪ 1‬י ב ו ר י ת »» ל ה ה נ ‪ 1‬ל‬
‫מעכמוהו‪.‬‬
‫ל » ב ו ד »ם‬
‫־פ‪If‬ו‪y‬יות‬
‫ב»ליגכם‪,‬‬
‫ג ו ר ן ‪yawj‬‬
‫גורן ‪¥‬ום‬
‫י ‪ 1‬א ל י ר^ן פ » פ‬
‫וי»ילות‬
‫ללמוד‬
‫ג ו ר ן אבל‬
‫הפהולים‬
‫למדתי‬
‫ב ר ג ‪ ¥‬אהבה‬
‫נו»‪0‬‬
‫»פו ‪f‬‬
‫הליכות‪,‬‬
‫ל»עיה‬
‫אדיבות‪,‬‬
‫התעובה‬
‫הבנה‬
‫ו ה ‪ 1‬י ו נ י ת בה‬
‫»ום‪.f‬‬
‫הפתנסים הינה‬
‫הנו»ר‬
‫אנו‬
‫‪vm^':‬‬
‫למתנסים‬
‫אברהם‬
‫‪23.12.66‬‬
‫והתברה‬
‫העוסקים‬
‫ההםפוריה‪,‬‬
‫בי‪¥‬ראל‬
‫י^ראל‪,‬‬
‫תרופתו »ל‬
‫בהווה א י ן א נ ו‬
‫מעפיס‬
‫א י ן ל י • ו ם ‪0‬פק‬
‫לי‬
‫חברה‬
‫» א י ו ד ו פ ה לה‬
‫פאיחנו‬
‫•לאברהם‬
‫ליי‪1‬וב‬
‫י ו ד ע י ם פה‬
‫פביוים‬
‫גורן‬
‫א י » י ת י • הרבה פה‬
‫גורן‬
‫במדרכת‬
‫באמת‬
‫•קידום‬
‫ו » י ‪ 1‬ו ב החברה‬
‫תרופתינו‬
‫אינו‬
‫ע ד י י ן פה‬
‫ללפוד‬
‫הדיבורית‪,‬הרבה י ‪ 1‬ן ף‬
‫תפיד‬
‫לתרום‬
‫פיעידים‬
‫אינה‬
‫לזכותה‬
‫מופלת‬
‫ל»תיד‬
‫ואיך‬
‫ת<וו•‬
‫הח^דפוח‪,‬‬
‫גורן‬
‫מבין‬
‫וללפד‬
‫ופ‪1‬די»ים‬
‫אותנו‬
‫זאת‪.‬‬
‫ר — • ע ^ י ו ^ ם ג ל‬
‫‪ ' i ^ - ^ i y t ^ n t i‬כ ה ן *‪0‬‬
‫תולון‪.‬‬
‫מדינ«‬
‫ג ו ר ן ה ו א אחד פהם‪.‬‬
‫ב ב ר כ ה‬
‫חברתי‬
‫ב‪.^*0‬‬
‫בפקדך החברתי » ל‬
‫אברהם‬
‫ב»י‪1‬וב‬
‫‪/‬‬
‫לשעות‬
‫מאת אלישבע מאי‬
‫העבודה‬
‫אני מאמין ^ ^ ב ע ב ו ד ה‬
‫קדתי בפיתות תוכניות הדרכה שונות ובמ­‬
‫סגרת זו הייתי מגיע הרבה למשרד החינוך‬
‫בירושלים‪ .‬ב־‪964‬ו היו שינויים פוליטיים‬
‫שונים במחלקת החינוך העירונית‪ ,‬המחלקה‬
‫חולקה בין גלילי ז׳׳ל וקוברסקי‪ ,‬ולי הוצע‬
‫לבוא ולנהל את לשכת הנוער החדשה‬
‫שהוקמה באגף של גלילי‪ .‬ההצעה הזו הגיעה‬
‫כשהייתי ילד בן שמונה עזבתי את בית‬
‫אותנו לחורשה ליד המוסד והדריכו אותנו‬
‫הורי ומאז לא תזרתי לגור עם משפחתי‪ .‬גרנו‬
‫בנשק‪ .‬יריתי ברובה ועפתי איתו אתורה‪.‬‬
‫בבירות‪ .‬משפחה מבוססת‪ ,‬אבא היה סוחר‪.‬‬
‫כעבור שנה נשלתתי לקיבוץ משמר העמק‪,‬‬
‫היינו‬
‫‪960‬ושם‬
‫‪(i‬‬
‫נשארתי הרבה שנים )עד‬
‫בית מסורתי וציוני‪ .‬דברנו עברית בבית‪.‬שם‬
‫‪ 8‬אחים ואחיות‪ ,‬אח אחד נפטר בגיל שנה‪ .‬אני‬
‫נשאתי אישה ונולדה בתי הבכורה‪.‬‬
‫נולדתי בשנת ‪ .1937‬לקראת סוף מלחמת‬
‫בקיבוץ היתה לי משפחה מאמצת‪ ,‬השת­‬
‫העולם השניה‪ ,‬ב־‪ ,1945‬היתה הפצצה על‬
‫לבתי בחברת הילדים ומעולם לא הרגשתי‬
‫בירות ובעקבותיה פרצה בהלה גדולה‪ .‬בלילה‬
‫"ילד תוץ"‪ .‬הייתי אחד משלהם‪ .‬לפעמים אני‬
‫אספו קבוצה של ילדים‪ ,‬ושליח מהארץ‪ ,‬יחד‬
‫חושב על המזל הזה שנפל בחלקי שנקלטתי‬
‫עם מבריח גבולות‪ ,‬העבירו אותנו את הגבול‬
‫בצורה כל כך טובה‪ .‬כי שנה אחרי שאני‬
‫לארץ )דרך כפר גלעדי(‪ .‬בקבוצה היינו ‪7‬‬
‫הגעתי למשמר העמק הגיע אלי עמיר עם‬
‫ילדים‪ ,‬אני ביניהם וגם שני אחי הגדולים‬
‫חברת ילדים‪ .‬ואת הספר "תרנגול כפרות" הוא‬
‫ממני‪ .‬אבא ואמא החליטו שמסוכן להשאר‬
‫כתב על הפערים שהיו קיימים בקיבוץ בין‬
‫בבירות והסכימו שיבריחו אוחנו לארץ‬
‫ילדי התוץ וילדי הקיבוץ היו שני סוגים במשק‬
‫ישראל‪ .‬בבית נשארו עוד אחר אחד קטן‬
‫והם באמת היו סוג ב׳‪ ,‬אנחנו‪ ,‬כילדי המוסד‪,‬‬
‫מאתנו וארבע אתיות‪ .‬הבריטים תפסו את‬
‫ניסינו לעבוד עם חברת הנעורים שנקראה‬
‫הקבוצה ושלחו אותנו לבית סוהר ל־‪24‬‬
‫עמיר )הוא אימץ את שם החברה כשם‬
‫שעות‪ .‬אחר־כך פדו אותנו משם‪ .‬היו משלמים‬
‫משפחתו( ובלי הצלחה‪.‬‬
‫כופר עבור כל ילד ומשחררים מבית הסוהר‪.‬‬
‫לפעמים יש לי הרגשה שאנחנו חוזרים על‬
‫אותנו שלחו לקיבוץ עין החורש‪.‬‬
‫הטעויות שעשינו באותם ימים‪ .‬אשתי‪ ,‬נטע‪,‬‬
‫המשפחה שלי הגיעה לארץ רק ב־‪958‬ו‪.‬‬
‫אבא היה מצליח להגיע מידי פעם לגיחוח‬
‫קצרות בארץ ואז היינו רואים אותו‪ .‬אח אמא‬
‫לא ראינו כל אותן שנים ואני יודע שהפרידה‬
‫הזו היתה לה מאד קשה‪ .‬גם לנו‪ ,‬אבל היינו‬
‫ילדים שחיו בתקופה מאד רועשת בארץ‪ .‬בקי­‬
‫בוץ היתה לנו משפחה מאמצת ולא הרגשנו‬
‫את עצמינו מסכנים‪ ,‬היינו מתכתבים עם‬
‫המשפחה בבירות באמצעות"הצלב האדום"‪.‬‬
‫כל מכתב היה מיטלטל בדרך כמה חודשים‬
‫ומגיע כמו סמרטוט‪.‬‬
‫כשהייתי בן ‪ 11‬עברתי‬
‫אימוני ירי‪ .‬אני זוכר את‬
‫הלילה בו לקהו אותנו‬
‫להורשה סמוכה ולימדו‬
‫אותנו לירות‪ .‬יריתי‬
‫ברובה ועפתי איתו‬
‫אהודה‪.‬‬
‫כאשר הגיעו הורי ב־‪58‬׳‪ ,‬הם השאירו את‬
‫כל רכושם בבירות‪ .‬עד מלחמת"עולום הגליל׳‬
‫היה לנו קשר עם שרידי הקהילה היהודית שם‬
‫וידענו שהבית שלנו עומד שלם‪ .‬הרובע‬
‫היהודי נשמר היטב כל אותן שנים‪ .‬אבל מאז‬
‫מלחמת "עולום הגליל׳ אין לנו קשר ואין לנו‬
‫מושג מה קורה‪ .‬אחרי המלחמה הייתי בבי­‬
‫רות אבל לא הלכתי לראות את מקומות‬
‫ילדותי‪ .‬הזכרונות שלי משם מאד מטושט­‬
‫שים ואני החלטתי שאתזור לבקר רק כאשר‬
‫יהיה שלום‪.‬‬
‫בעין התורש לא נמצאה כתה מתאימה‬
‫עבורי‪ ,‬וב־‪ ,1948‬כשאני בן ‪ ,11‬אני נפרד משני‬
‫אחי ונשלח למוסד בכפר סבא לשם הכנה‬
‫לקראת התחנה הבאה ‪ -‬קיבוץ משמר‬
‫העמק‪ .‬הימים ימי מלחמת השתרור‪ ,‬כפר סבא‬
‫מופגזת מקלקיליה וגם את הילדים מגייסים‬
‫למאמץ הכללי‪ .‬עסקנו בשמירה ובתלוקת‬
‫אוכל לעמדות‪ .‬אני זוכר את הלילה בו לקחו‬
‫היא בת קיבוץ כפר מנחם‪ ,‬וכשאני מבקר את‬
‫הוריה אשר בקיבוץ ואני רואה כיצד הם קול־‬
‫טים את חברות הנוער גם היום‪ ,‬אני מבין מה‬
‫השורשים של ישראל הראשונה וישראל‬
‫השניה‪ ,‬ואני יכול גם להבין את המטען‬
‫השלילי שיש לכל כך הרבה אנשים נגד‬
‫הקיבוצים‪.‬‬
‫הדור שלי הוא דור בעייתי‪ .‬לא היינו שיי­‬
‫כים לפלמ׳׳ח‪ ,‬ולא לקחנו חלק ממשי בהקמת‬
‫המדינה‪ .‬היינו בצל של כולם‪ .‬לתיות במשמר‬
‫העמק‪ ,‬לשמוע על הכנסים של הפלמ׳׳ח‬
‫המתקיימים בקיבוץ‪ ,‬להקשיב לשיחות עם‬
‫יצחק שדה לילות שלמים בחורשות של הקי­‬
‫בוץ‪ ,‬לשמוע אותו מדבר‪ ,‬מרחוק ‪ -‬כי לא‬
‫היינו מעיזים להתקרב ולהתיישב עם כולם‬
‫ לכל אלה היתה הילה בעינינו‪ .‬הערצנו‬‫אותם‪.‬‬
‫כשהתגייסנו לצה׳׳ל רצינו "להוכיח" את‬
‫עצמנו בעיני הקיבוצניקים ובחרנו ללכת למה‬
‫שהיה הכי קרבי באותם ימים‪ ,‬השייטת‪ .‬אבל‬
‫הוחלט לא לפתוח מחזור ובלית ברירה‪ ,‬התנ­‬
‫דבנו לצנחנים‪" .‬זכינו" בצניחה במחלה‪ ,‬ולה­‬
‫שתתף במבצע סיני‪ ,‬ומאז להשתתף בכל‬
‫מלחמות ישראל‪.‬‬
‫ב־‪960‬ו עזבתי את קיבוץ משמר העמק‪ .‬זו‬
‫היתה התלטה מאד קשה‪ .‬עזבנו‪ ,‬כי נטע‪,‬‬
‫אשתי‪ ,‬שהיתה בת קיבוץ כפר מנחם‪ ,‬לא‬
‫רצתה לחיות במשמר העמק‪ ,‬ואני לא רציתי‬
‫לחיות בכפר מנחם‪ .‬העובדה שעזבנו לא‬
‫מטעמי אידיאולוגיה‪ ,‬לא מתוך הרצון ללכת‬
‫לעיר ולעשות כסף‪ ,‬הקלה במעט על העזיבה‪.‬‬
‫אבל לעזוב קיבוץ באותם ימים היה ממש‬
‫מעשה בגידה‪ .‬שנים אחר כך לא העזתי לבוא‬
‫לבקר בקיבוץ‪ ,‬והחברים שלי משם היו מבק­‬
‫רים אותי בעיר‪ .‬אני רק הייתי מגיע ללויות‪.‬‬
‫מאחר ולא היה לי קל לעזוב את הקיבוץ‪,‬‬
‫החלטתי להמשיך באיזה קו ציוני‪ ,‬חלוצי‪,‬‬
‫וללכת לעיירת פיתוח‪ .‬נגשתי למרכז"הנוער‬
‫העובד" ובקשתי שישלחו אותי לעבוד‬
‫בתחום הנוער בעיירת פיתוח‪ .‬נשלחתי לבית‬
‫שמש ושם ניהלתי בית נוער‪.‬‬
‫היה לי נסיון בהדרכה ובעבודה עם נוער‪.‬‬
‫בלי הרקע של עבודה‬
‫סוציאלית ועבודה‬
‫קהילתית בפרט‪ ,‬לא‬
‫הייתי יכול לעסוק‬
‫בתכנון ובהקמה של‬
‫מרכזים קהילתיים‪.‬‬
‫פ ד ח‬
‫ח ב י ב‬
‫מנהל אגף פ י ת ש‬
‫אחד הזכרונות הקשים שיש לי מתקופת צעי­‬
‫רותי קשורה בעליית התימנים ב׳׳מרבד הקס­‬
‫מים"‪ .‬לילה חורפי אחד‪ ,‬התעוררנו במשק‬
‫לקול תכונה ורעש של משאיות‪ .‬התברר‬
‫שהגיעו עולים ושיכנו אותם בכפר ערבי נטוש‬
‫שגבל במשק והיה סמוך למוסד בו התגוררנו‪.‬‬
‫קמנו לעזור‪ .‬היתה סופה בתוץ‪ ,‬הבאנו תה‬
‫ואוכל לעולים התימנים האלה‪ .‬זה היה מחזה‬
‫מאד לא נעים ואני ממש "נצמדתי׳ אליהם‬
‫מאותו רגע‪ ,‬הדרכתי אותם‪ ,‬יותר מאוחר הם‬
‫עברו לישוב הקבע שלהם במדרך עוז ואני‬
‫נשארתי צמוד אליהם‪ .‬אחר כך אמרו לי בקי­‬
‫בוץ שלעבוד עם התימנים"זאת לא חוכמה"‪,‬‬
‫ושלחו אותי למעבדת מגידו לעבוד עם עולים‬
‫מרוקאים‪.‬‬
‫בבית שמש הייתי רק תקופה קצרה של‬
‫כמה תודשים כי במרכז "הנוער העובד׳‬
‫החליטו שעלי לעבור לבית בדל ולעסוק שם‬
‫בהדרכה ובתונכות לתלמידי הסמינרים‪.‬‬
‫בתקופה שהייתי בבית שמש ממשתי את‬
‫אחת מאהבותי‪ ,‬שלימים זנחתי‪ ,‬והיא המחול‪.‬‬
‫מאד אהבתי ריקודי עמים ובעצמי הייתי רקדן‬
‫במשך כמה שנים‪ ,‬ואז הייתי זקוק לכסף‬
‫והקמתי להקת מחול גם בבית שמש וגם‬
‫בקיבוץ צרעה‪ .‬הבוסית שלי היתה אילה גורן‪,‬‬
‫והיא היתה קשוחה‪!..‬‬
‫בבית בדל עבדתי ‪ 4‬שנים בהדרכה‬
‫ובהוראה וגם למדתי במכון להכשרת מדרי­‬
‫כים‪ .‬גרנו במקום‪ ,‬השתייכנו לסגל והעבודה‬
‫היתה קשה‪ .‬את בוגרי המחזורים שלי אני‬
‫נהנה לפגוש היום בכל חלקי הארץ‪.‬‬
‫בשנה האחרונה לעבודתי בבית ברל התמ־‬
‫אלי בזמן מאד מתאים‪ ,‬כי הייתי עייף מהס־‬
‫מינרים וראיתי שהתהום הזה של בתי נוער‬
‫בירושלים מאד מוזנח‪ .‬המשפחה עברה‬
‫לירושלים ואני התחלתי להסתובב בין בתי‬
‫הנוער בעיר‪ .‬התפיסה היתה לא מקצועית‬
‫ומאד התנגדתי לצורת העבודה שהיתה‬
‫בעיקרה בתי נוער לעניים בלבד‪ .‬רק כמה‬
‫שנים יותר מאוחר‪ ,‬לאחר שטדי קולק נבחר‬
‫כראש העיר‪ ,‬הגשנו לו מסמך עבודה שאמר‬
‫שיש להפוך את בתי הנוער למרכזים קהיל­‬
‫תיים ולהקים מרכזים קהילתיים חדשים‬
‫בשכונות ^ויעסקו בעבודה כוללנית וקהיל­‬
‫תית‪ .‬טדי קיבל את המסמך ואישר אותו ‪-‬‬
‫לא בקלות ‪ -‬במועצת העיר‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1966‬התחלתי ללמוד עבודה סוציא­‬
‫לית באוניברסיטה‪ .‬גמרתי את הלימודים אבל‬
‫לא נגשחי לבחינות בגלל מלחמת ששת‬
‫הימים‪ .‬אחרי המלחמה החל הנושא של מרכ־‬
‫זים קהילתיים "להתבשל׳ במהירות‪ .‬חיים‬
‫צפורי ז׳׳ל כבר הסתובב בעיריה‪ ,‬דתף ולחץ‪,‬‬
‫ואנחנו הגשנו תוכנית עשור אשר עוררה‬
‫זלזול וגיחוך אצל הרבה אנשים מאחר‬
‫ותכננו הקמת ‪ 23‬מתנ׳׳סים בשכונות העיר‪.‬‬
‫המציאות הראתה כמה צדקנו‪ .‬הקמנו ב־‪9‬‬
‫שנים ‪ 21‬מתנ׳׳סים‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬משנת ‪ 1969‬אני עובד בנושא הזה‬
‫של מרכזים קהילתיים‪ ,‬ואז החלה גם ההסבה‬
‫המקצועית שלי מתחומי העבודה עם נוער‬
‫לתכנון ובניה של מרכזים קהילתיים‪ .‬זה לא‬
‫היה משהו מתוכנן‪ ,‬אלא כורח המציאות‪ .‬יחד‬
‫עם זאת‪ ,‬נשארתי פעיל בנושאים קהילתיים‬
‫כיו׳ר והבר ההנהלות של מתנ׳׳כוים שונים‪,‬‬
‫ביניהם בית פומרנץ‪ ,‬בקעה‪ ,‬גילה ואחרים‪.‬‬
‫את התחום הזה של תכנון ובניה של מרכזים‬
‫קהילתיים למדתי בעיקר מהנסיון‪ ,‬עם זאת‬
‫אני בטוח שבלי הרקע של עבודה סוציאלית‬
‫בכלל ועבודה קהילתית בפרט‪ ,‬לא ניתן‬
‫לעסוק בהצלתה בתכנון ובהקמה של מרכזים‬
‫קהילתיים‪ .‬מי שלא חי את הנשמה שלהם לא‬
‫יכול לעסוק בהקמתם‪.‬‬
‫במשך שנים חיים צפורי לחץ עלי שאעבור‬
‫לחברה‪ ,‬אבל כל עוד לא גמרתי אח תוכנית‬
‫העשור בעיריה‪ ,‬לא הרגשתי שאני יכול לעזוב‪.‬‬
‫ב־‪979‬ו‪ ,‬כאשר נפתח המרכז הקהילתי האח­‬
‫רון שתוכנן‪ ,‬בתלפיות מזרח‪ ,‬הרגשתי מוכן‬
‫נפשית לעבור לחברה‪ .‬זה היה רק צעד פורמלי‬
‫עבורי‪ ,‬כי בכל השנים שעסקתי בהקמת מרכ­‬
‫זים קהילתיים בעיר הרגשתי חלק מהחברה‬
‫למתנ׳׳סים‪.‬‬
‫ במה אתה מאמין?‬‫בעבודה קשה‪ .‬בציונות‪ .‬בעם היושב בישראל‪ ,‬למרות שקשה לי קצת עם התופעות‬
‫שמתרחשות היום בחברה הישראלית‪.‬‬
‫ מה התחביבים שלו?‬‫במשך שנים^מוסיקה ומחול היו תחביבים שלי‪ .‬אבל זנחתי אותם‪ .‬היום אני אוהב‬
‫לטייל ולעבוד בגינה‪ .‬הגינה‪ ,‬מסתבר‪ ,‬זה החלק הקטן של עבודת אדמה שנשאר לי מימי‬
‫הקבוץ‪.‬‬
‫ האם אתה עוזר בעבודות הבית?‬‫אני לא מבשל^כי נטע לא מרשה לי‪ .‬אני לא קונה‪ ,‬כי נטע אומרת שאני לא קונה טוב‪.‬‬
‫בקיצור‪ ,‬אני כמעט ולא עוזר‪ ,‬אבל אני מאד מפנק את הנשים שבבית שלי‪...‬‬
‫‪ -‬מה הבילוי האהוב עליך?‬
‫אני לא אוהב סרטים‪ ,‬אני חושב שכמעס ‪ 20‬שנה לא הייתי בסרט‪ .‬לא‪ ,‬אין לי וידיאו‪.‬‬
‫להצגות אני לא מרבה ללכת‪ .‬אני עובד הרבה שעות‪ ,‬ובערב אוהב להשאר בבית עם‬
‫המשפחה‪ ,‬או לבלות עם חברים‪.‬‬
‫ מה שנוא עליך?‬‫אנשים שקרנים וצבועים‪ .‬מקומות של רעש והמולה‪ .‬למשל ‪ -‬ללכת לים בשבת‪.‬‬
‫ אתה ידוע בחברה‪ ,‬כאדם סגור ומרותק‪ .‬לא בא כמעט אף פעם לאזרועים חברתיים‪.‬‬‫למה?‬
‫אני חושב שאסור לערב את חיי העבודה עם חיי החברה‪ .‬חייבים להפריד‪ ,‬כי‬
‫ההשלכות יכולות להיות חמורות מאד‪.‬‬
‫ מה אתה אוהב אצל אישה?‬‫שקט‪ .‬יופי‪ .‬טבעיות‪.‬‬
‫‪ -‬מה התוכניות שלך לעתיד הקרוב?‬
‫אני יוצא ל׳חופשה" של ארבעה ימים בשבוע במשך חצי השנה הקרובה‪ ,‬כדי לאסוף‬
‫את כל החומר שנצבר אצלי בנושאי תכנון ובנייה של מרכזים קהילתיים‪ ,‬כולל שלבים‬
‫מאד התחלתיים של תשתית קהילתית‪ ,‬סקר צרכים ועד ההקמה הפיזית שלהם‪ .‬וזאת‪,‬‬
‫לצורך ספר שהחברה תוציא לאור‪.‬‬
‫הרצאה בפתיחת הקורס לבכירים של החברה למתנ׳׳סים שנה ב׳ ‪ 1.86 -‬ו‪20.‬‬
‫מאת ד״ד דוד בר־גל‬
‫לפיתוח משאבי אנוש‬
‫מנהל ״תכנית שוורץ׳׳‬
‫המשאב האנושי הוא הנכס החשוב ביותר‬
‫שיש לארגון תעשיתי או חברתי‪ ,‬ואשר באמצ־‬
‫עותו הוא מוציא אל הפועל את מטרותיו‬
‫במידת אפקטיביות רבה או מעטה‪ .‬במציאות‬
‫ארגונית של ימינו‪ ,‬אשר בה נאבקים ארגונים‬
‫באופן מתמיד על קיומם ועל השרדותם‪ ,‬יש‬
‫למשאב האנושי ובמיוחד אה הניהולי בכל‬
‫דדגיו‪ ,‬חשיבות יתר‪ .‬שכן עפ׳׳י תפישתנו‪,‬‬
‫והדבר מקבל חיזוק בכל הספרות המנהלית‬
‫אשר רואה אור לאחרונה‪ ,‬הרי שבאמצעות‬
‫פעילות ניהולית אופטימלית של אירגונים‬
‫אשר כמה מבטוייה הם חזון מגובש‪ ,‬חדשנות‪,‬‬
‫הנעה‪ ,‬התמסרות‪ ,‬קירבה ללקוחות ותכנון‬
‫לטווחים ארוכים‪ ,‬יש כדי לקבוע את גורלם‬
‫לעתיד עד כדי קיום או חדלון‪.‬‬
‫בדברי פתיחה כאן אני מבקש להצביע על‬
‫הצורך באימוץ גישה ניהולית בחברה למתנ־‬
‫׳׳סים‪ ,‬אשר שמה דגש חזק ביותר על השקעה‬
‫מתוכננת בפיתוח המשאב האנושי‪ ,‬ובמיוחד‬
‫זה של המנהלים של המתנ׳יסים הבודדים‪.‬‬
‫פיתוח המשאב האנושי הניהולי מותנה‬
‫בהבנת מרכיבי התפקוד של המנהל האפק־‬
‫טיבי‪ .‬בעקבות הבנת מרכיבי ההתנהגות הני־‬
‫הולית של המנהל‪ ,‬אשר מצלית להגשים את‬
‫מסרת ארגונו ואף לקדמו ולבססו‪ ,‬ניתן יהא‬
‫לתכנן את הדרכים לפתות קבוצה גדולה זו‬
‫של אנשים‪ ,‬אשר פעולתם היא בעצם היסוד‬
‫העיקרי לתפקודה של התבדה למתנ׳׳סים‪.‬‬
‫יש להשקיע יותר בפיתוח‬
‫המשאב האנושי ובמיוחד‬
‫זה של מנהלי המתנ״סים‬
‫הדברים אשר יוצגו כאן על־ית מסתמכים‬
‫מחד ‪ -‬על קריאת הספרות בתחום הניהול‬
‫ופיתוח משאבי אנוש‪ ,‬ומאידך מתבססים על‬
‫תצפיות‪ ,‬ראיוגות ושיחות‪ ,‬תלקן באופן בלתי‬
‫פורמלי ותלקן עפ׳׳י מתקר המנהלים בהברה‬
‫למתנ׳׳סים‪ ,‬אשר בימים אלה אנו)הלל שמיד‪,‬‬
‫יחזקאל האזנפלד ואנוכי( מסכמים את‬
‫תוצאותיו‪.‬‬
‫הסטוריה קצרה של התפתחות‬
‫תפישות ניהול‬
‫תפישת הניהול אשר שלטה בתתילת‬
‫המאה בארגונים יצאה מן ההנתה‪ ,‬כי האדם‬
‫העובד הוא בעל מניעים כלכליים רציונליים‪,‬‬
‫ותפוקתו מותנית בשני גורמים‪ :‬האחד‪ ,‬כי‬
‫יתנו לו את התפקיד המתאים וזה יושג‬
‫באמצעות ניתות סיסטמטי של הפעולות‬
‫הנדרשות להשלמת המשימה‪ ,‬והשניה‪ ,‬כי‬
‫יתגמלו אותו בצורה נאותה‪ ,‬דהיינו‪ ,‬יקבעו‬
‫מערכת של תגמולים חומריים‪ ,‬בעיקר‪ ,‬אשר‬
‫יניעו אותו להשקיע בעבודה‪ ,‬ואף להביאו‬
‫לתפוקות נכבדות‪ .‬עפ׳יי תפישה זו‪ ,‬שפרדריך‬
‫טיילור היה אחד מן התורמים התשובים לה‪,‬‬
‫נתפש הארגון אשר בו פעלו המנהלים והעוב־‬
‫תם כמערכת סגורה‪ ,‬אשר בעיקר בד׳ אמותיה‬
‫התרחשו התהליכים הארגוניים החשובים‬
‫לקדומו ולקיומו של הארגון‪ .‬תפישת ניהול‬
‫כוח האדם אשר נגזרה מהנחות אלה לגבי‬
‫יתסי אדם‪-‬ארגון גרסה‪ ,‬כי התפקיד החשוב‬
‫ביותר של אנשי כות האדם בארגון הוא לדאוג‬
‫לניתוח תפקידים אשר עוסקים בייצור‪ ,‬ולד­‬
‫אוג לגיוס בני־אדם אשר יוקצו לביצוע תפקי­‬
‫דים אלה‪ ,‬אשר תוארו בדקדקנות ולפרטי‬
‫פרטים‪ .‬כיוון שהגישה הרציונלית כלכלית לא‬
‫היה בה כדי להביא להעלאת תפוקה של‬
‫העובדים בארגון‪ ,‬ניסו חוקרי התחום להתת־‬
‫קות אחרי גורמים נוספים שיוכלו לתרום‬
‫לכך‪.‬‬
‫גישת פיתות משאבי האנוש צמתה על‬
‫רקע שינויים שחלו‪ ,‬הן בהבנת פעולתם של‬
‫ארגונים‪ ,‬והן בהבנת תפקודם וצרכיהם של‬
‫בני־אדם מבוגרים העובתם בארגונים‪ .‬ארגר‬
‫העלאת האפקטיביות‬
‫הארגונית היא באמצעות‬
‫שיפור הסגנון הניהולי‬
‫וטיפוח ההזדהות עם‬
‫קבוצת העבודה‬
‫נים נתפשו כמערכות פתוחות אשר השר־‬
‫רותם קשורה ביכולת שלהם להתאים עצמם‬
‫לתמורות בסביבותיהם ולשמור על רווחיותם‬
‫בתנאי שוק‪ ,‬מוצר וכוחות מסוגים שונים‬
‫המאיימים על נתח הרווח שלהם‪ .‬לגבי ארגוני‬
‫שירות כמו המתנ׳׳סים בעיה זו אפילו‬
‫מותרפת‪ .‬בהיותם ארגונים אשר עוסקים‬
‫בשינוי ובתינוך בני־אדם‪ ,‬אין הם פועלים‬
‫למטרות רוות‪ .‬אי־לכך‪ ,‬הם תלויים בסביבות‬
‫פוליטיות‪ ,‬ערכיות‪ ,‬כלכליות וארגוניות כדי‬
‫לקבל לגיטימציה ולזכות בתקציבים ובקליינ־‬
‫טיס‪ .‬כלומר‪ ,‬תלותם בסביבות חיצוניות‬
‫והצורך בדיאלוגיות מתמדת איתן הפך למצי־‬
‫אות יומיומית‪ .‬אי־לכך‪ ,‬אף הם נדרשו לגלות‬
‫יוזמה רבה‪ ,‬תושיה וחדשנות כדי לקלוע‬
‫לצרכי קליינטים‪ ,‬לענות למשאלות של קובעי‬
‫מדיניות ולתמרן בין נציגי קבוצות כוח‬
‫שונות‪ .‬מתוך כך הפך המנהל‪ ,‬הצוות הבכיר‪,‬‬
‫ואף העובד הבודד לנכס התשוב ביותר במרוץ‬
‫בלתי נגמר זה של הסתגלות והסתגלות‬
‫מחדש לדרישות המשתנות‪ .‬דהיינו‪ ,‬ארגון‬
‫אשר ברשותו משאבי אנוש דינמיים‪ ,‬יציר־‬
‫תיים‪ ,‬גמישים‪ ,‬יזמים וחדשניים‪ ,‬הוא זה אשר‬
‫יגבר במרוץ להשרדות‪ ,‬ואף יגיע להישגים‬
‫גבוהים יותר‪.‬‬
‫ואילו העובדים והמנהלים בארגונים של‬
‫היום‪ ,‬שוב אינם כות האדם של אתמול‪ .‬מנה־‬
‫לים ועובדים מגיעים לארגון כדי לממש‬
‫מאווים‪ ,‬שאיפות‪ ,‬כשרים וכשרונות‪ .‬הם‬
‫מחפשים מקום עבודה אשר ירתום את סגולר‬
‫תיהם למטרות הארגונים ויתן להם בטוי‬
‫יצירתי‪ .‬על־מנת לשלב בין צרכי הארגונים‬
‫לחידוש וליוזמה מתמידים‪ ,‬לבין צרכי היחי־‬
‫דים להגשמה עצמית‪ ,‬לאוטונומיה וליצירי‬
‫תיות‪ ,‬צמחה גישת משאבי אנוש כת לגלות‪,‬‬
‫לשמר ולספח תכונות אלה‪.‬‬
‫עפ׳יי גישה זו שם מקום העבודה דגש על‬
‫פיתות הפוטנציאל של הפרט העובד יותר‬
‫מאשר רק על היתסים בינו לבין קבוצת‬
‫העבודה והמנהל‪ .‬בנגוד לגישה הטיילורינית‬
‫של תוזילת המאה‪ ,‬נבנים תפקידים למען‬
‫אנשים ולא להיפך‪ .‬מתוך ראיית צרכי היתיד‬
‫והארגון נבנים מסלולי קריירה אישיים וקי־‬
‫דומם של עובדים שונים נעשה בדרך דיפרנ־‬
‫ציאלית‪ .‬הארגון משקיע בפיתות היתיד‬
‫בצורת השתלמויות רבות ותכופות‪ ,‬הוא‬
‫מעודד אותו לתת את כל זמנו ומרצו למקום‬
‫העבודה והוא מצפה ממנו לתרומות ייחודיות‬
‫­ בנוי כמערכת סגורה‪ ,‬מובחנת ומופרדת מן‬
‫הסביבות בהן היא מוקפת‪.‬‬
‫על המטה לפנות‬
‫לאקדמיה כדי שתסייע‬
‫בפיתוח תורות ובניסוח‬
‫מדיניות לטווח ארוד‬
‫מאפייני המשאב האנושי‬
‫והתרבות הניהולית בארגונים‬
‫מצטיינים‬
‫פיטרס ווטרמן בספרם "להצטיין בניהול"‬
‫)‪985‬ו(‪ ,‬רוזבט מוס קנטר בספרה "אמני‬
‫השנוי׳)‪ (1983‬וכן בניס וננוס בספרם"מנהי­‬
‫גים" )‪ (1985‬מנסים לאפיין את המשאב‬
‫האנושי והתרבותהניהולית בארגונים מצטיי­‬
‫נים‪ .‬תרבות זו מורכבת מן האלמנטים העיק­‬
‫ריים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬קיום חזון ומערכת ערכים אשר לאורה‬
‫מתנהגים המנהלים‪ ,‬ואשר בשמם נעשות כל‬
‫פעולות הארגון‪.‬‬
‫ב‪ .‬קיימת מוטיבציה גבוהה ביותר לעבודה‪,‬‬
‫דבקות במשימות הארגוניות ואמונה מדו­‬
‫קדקת בצדקת הדרך‪.‬‬
‫ג‪ .‬נעשים מאמצים מתמידים לטיפוח גישה‬
‫של אוטונומיה‪ ,‬יוזמה וחדשנות מצד המנה­‬
‫לים והעובדים‪.‬‬
‫בדרך של יוזמה וחידושים‪ .‬ואמנם מן הצרר‬
‫פים האופטימליים של ארגונים אשר השכילו‬
‫לטפח משאב אנושי בעל מאפיינים מסויי־‬
‫מים‪ ,‬התפתחו ארגונים מצטיינים‪ .‬הצטיי־‬
‫נותם מתבטאת בכושרם להסתגל לתמורות‬
‫העתיד‪ ,‬אך גם להגיע להישגים כלכליים‪,‬‬
‫טכנולוגיים ושירותיים מרשימים‪ .‬נפרט זאת‬
‫בתאור מאפייניהם של ארגונים מצטיינים‪.‬‬
‫הנסויים שנעשו ע״י חוקרים בתתום הקבר‬
‫צות הקטנות הביאו לאימוץ גישה ניהולית‬
‫הידועה בשם "יחסי אנוש"‪ .‬עפ׳׳י אסכולה זו‪,‬‬
‫הדרך התשובה ביותר כדי לתרום להעלאת‬
‫האפקטיביות הארגונית היא באמצעות‬
‫שיפור הסגנון הניהולי‪ ,‬ביצירת אקלים ניהולי‬
‫המטפח קומוניקציה פתוחה ומלאה‪ ,‬וכן בטי־‬
‫פות של ההשתייכות וההזדהות עם קבוצת‬
‫העבודה‪ .‬עפ׳׳י המלצות התוקרים אשר יצגו‬
‫אסכולה זו‪ ,‬נוהלו בארגון סדנאות לפיתות‬
‫יחסי אנוש‪ ,‬הוכשרו מנהלים להיות אנשי‬
‫חזע‪ ,‬מערכת ערכים‪,‬‬
‫מוטיבציה‪ ,‬יתמה ודבקות‬
‫במשימות הם ערובה‬
‫להצלחתם של ארגונים‬
‫העוסקים בשירותי אנוש‬
‫תקשורת סובים יותר ויוזמו אמצעי תגמולים‬
‫קבוצתיים‪ ,‬אשר מטרתם היתה לספת את‬
‫מורל יתידת העבודה ולקשור את האנשים‬
‫למקור העבודה‪ .‬גישה ניהולית זו אף היא לא‬
‫לקחה כמעט בתשבון את גורמי הסביבה‬
‫הארגוניים ואת השפעתם על תפקוד הארגון‬
‫ויכולת השרדותם‪ .‬במלים אתרות‪ ,‬גישת יחסי‬
‫אנוש התרכזה בעיקר במערכת הפנימית‬
‫הבין־אישית של יתסים בקרב עובדים ומנה­‬
‫לים‪ ,‬והניחה כי הארגון בתוכו היא פועלת‬
‫א‪ .‬קיום חזון ומערכת ערבים דומיננטית‬
‫בארגונים עסקיים מוצלחים אנו מוצאים‪,‬‬
‫כי המנהלים וקובעי המדיניות חדורים בגישה‬
‫ערכית מרכזית אשר לאורה נעשות כל פער‬
‫לות הארגון‪ .‬בארגונים המתרכזים בשירות‬
‫אנוש קיום חזון ומערכת ערכים מרכזית כמו‬
‫ראיית צרכי הקליינטים‪ ,‬טיפוח עצמאות של‬
‫קהילות‪ ,‬סיוע לטיפוח איכות חיים וסיוע‬
‫למגזרים חלשים באוכלוסיה‪ ,‬תתירה‬
‫להגשמת נורמות של שויון‪ ,‬אחווה‪ ,‬ופתרון‬
‫בעיות באמצעות סובלנות ודיון הדדיים‪ ,‬הם‬
‫מן הבסיסים ההכרחיים לקיומם‪ .‬באין חזון‬
‫ארגוני קיימת סכנה‪ ,‬כי קברניטי הארגון לא‬
‫ישכילו לנווט נכון את הגוף אשר מצוי בטלט­‬
‫לות מתמידות ומסוגים שונים‪.‬‬
‫ב‪ .‬מוטיבציה גבוהה ודבקות במשימות האר­‬
‫גונים תוך אמונה בצדקת הדרך‬
‫חוקרי הארגונים המצטיינים מדווחים על‬
‫מנהלים ועובדים בארגונים אלה שהם בעלי‬
‫מוטיבציה גבוהה מאד לעבוד וליצור‪ .‬בתחום‬
‫ארגוני שירות לא ניתן לתגמל מספיק באופן‬
‫תומרי את העובדים‪ .‬תחושת השליחות והי־‬
‫תעה כי השקעת המאמץ נעשית לצורך‬
‫בניית קהילה משופרת‪ ,‬להגשמתו של חזון‬
‫איכות תיים סובה יותר‪ ,‬להוצאה מן הכות אל‬
‫הפועל של כשרונות של יחידים וקבוצות‬
‫תברתיות‪ ,‬של תינוך לדו־קיום בין קבוצות‬
‫אתניות שונות ולמצוי השלטון הדמוקרטי‪.‬‬
‫אלה צריכים להיות המניעים בהם צריכים‬
‫להיות דבקים המנהלים והעובדים בארגוני‬
‫שירותי אנוש‪ .‬האמונה בצדקת הדרך חשי­‬
‫בותה לקידום בני־אדם כיתודיים ובקהילות‬
‫היא בהיותה התיסון האפקטיבי ביותר כנגד‬
‫רפיון המעש מחד‪ ,‬וכנגד שחיקה בתפקיד‪,‬‬
‫מאידך‪ .‬הספרות בתחום הלחץ בארגונים‬
‫מראה‪ ,‬כי אנשים אשר תשים תתושת שלי­‬
‫חות ומשמעות בעבודתם גם כשהם עמוסים‬
‫לעייפה במשימות ארגוניות‪ ,‬מדווחים על‬
‫סיפוק בעבודה והרגשת יצירה מתמדת‪,‬‬
‫ואינם נשחקים או נושרים‪.‬‬
‫ג טיפוח גישה של אוטונומיה‪,‬יחמה וחדעונות‬
‫חוקרים בתחום היצירתיות מלמדים‬
‫אותנו‪ ,‬כי בכל אדם קיימת השאיפה למה‬
‫שהם מכנים אינדיבידואציה‪ .‬דהיינו‪ ,‬הנטייה‬
‫לחפש הגשמה עצמית‪ ,‬עפ׳׳י כישוריהם ותכו­‬
‫נותיהם של האנשים‪ .‬ארגונים מצטיינים‬
‫מצליתים לרתום שאיפה ייתודית ואישית זו‬
‫גם לצרכיהם‪ .‬כדי לשרוד בתנאי תחרות וסבי­‬
‫שילוב נכים במתנ״סים‪:‬‬
‫גם להם חלק בחברה‬
‫הולך וגדל מספר המתנ״סים הפותחים‬
‫שעריהם בפני אוכלוסית הנכים‬
‫בות משתנות מטפחים ארגונים כאלה בני־‬
‫אדם אוטונומיים ויזמים‪ ,‬ומעודדים אותם‬
‫לתרום תרומות בדמות תידושים של המוצר‪,‬‬
‫בתרומה לחידושים בדרך הניהול ובשיווק‪.‬‬
‫כדי לטפח גישה יזמית ותדשנית כזו יוצרים‬
‫ארגונים מצטיינים אלה תרבות אשר מעודדת‬
‫"סטיות קונסטרוקטיביות״ העשויות להביא‬
‫לחידושים‪ .‬אנשים‪ ,‬ובמיותר מנהלים‪ ,‬מעוד־‬
‫דים לעשות נסויים מסוגים שונים‪ ,‬לסכן‬
‫משאבים ולהמר על פרויקטים או מוצרים‪,‬‬
‫הגומלין המתמדת בין חברי הארגון ובינם‬
‫לבין הקליינטים‪ .‬האם באמת משדר המטה‬
‫באופן מתמיד את הרגשת הדבקותבעבודה?‬
‫את המוטיבציה והרגשת השליחות כלפי‬
‫המנהלים העובדים בשדה? כלפי התושבים‬
‫וכלפי צרכיהם המיוחדים? האם הערכים‬
‫הדמוקרסיים הבסיסיים שעל המתנ׳׳ט לחנך‬
‫לאורם כמו סובלנות‪ ,‬שויון‪ ,‬רגישות לצרכי‬
‫קבוצות חלשות ומצפון חברתי מפותח‪ ,‬הם‬
‫מן הנושאים אשר נדונים במסגרת פגישות‬
‫בחברה‬
‫ל מ ת נ ״ ס י ם‬
‫שעלולים אף להכשל‪.‬אך כדי לחרוג‪ ,‬לתדש‬
‫וליזום‪,‬נזקקים מנהלים אלה לאוירה ארגונית‬
‫תומכת ולערוד שטתי ע׳׳י הממונים עליהם‬
‫והשותפים עמם בהוצאה אל הפועל של‬
‫המשימות הארגוניות‪.‬‬
‫על המטה לשמש מופת‬
‫וגורם לחיקוי על־ידי‬
‫המנהלים‬
‫מהן ההשתמעויות מפעילותם של ארגו־‬
‫נים מצטיינים לעבודת המטה של החברה‬
‫למתנ״סים ותרומתם לפיתוח המשאב‬
‫האנושי הניהולי?‬
‫השתמעויות לעבודת המטה‬
‫בפיתוח המשאב האנושי‬
‫הניהולי בתברה למתנ״סים‬
‫שיין)‪ (1985‬בספרו האתרון"תרבות ומנהי־‬
‫גות ארגונית" מצביע על התשיבות הרבה‬
‫שיש לתרבות ארגונית בתרומתה לאפקטי•‬
‫ביות של הארגון ובעצם להשרדותו לאורך‬
‫זמן‪ .‬בתרבות הארגונית מתכוון שיין לאותן‬
‫"הנתות בסיסיות אשר נמצאו יעילות ותק־‬
‫פות במהלך התפתתותו של הארגון והן מועב־‬
‫רות לחברים החדשים בו כדרך הנכונה‬
‫לתפישה‪ ,‬לחשיבה ולהתיחסות׳׳ )עמ׳ ‪,(9‬‬
‫במלים אחרות אם יש להברה למתל׳סים‬
‫תורה ונסיונות מצטברים שהם עיקרי‬
‫השקפתה האידיאולוגית והארגונית עליה‬
‫למצוא מנגנונים להעבירם למנהלים ולאנשי‬
‫המפתח הפועלים בשסח‪ .‬חמישה הם האמצ־‬
‫עים שמצביע עליהם שיין בספרו כמנגנונים‬
‫ראשוניים ליצירה ולהעברה של התרבות‬
‫הארגונית‪ .‬ננסה ליישם כמה מהם למציאות‬
‫של ההברה למתנ׳׳סים‪.‬‬
‫מנגנון ראשון‪ :‬התחומים האדמניים להם‬
‫מיחסים המנהיגים את מירב תשומת הלב‬
‫והשליטה‪:‬‬
‫בעקבות מחקר המנהלים שערכנו‪ ,‬לא‬
‫התרשמנו כי המנהלים בשדה אמנם חדורים‬
‫מספיק בהרגשת השליחות‪ ,‬ודבקים במערכת‬
‫הערכים שהחברה חורתת על דגלה במה‬
‫שנוגע להבנת מרכזיות שיתוף התושבים‪,‬‬
‫בהבנת ערך העשייה העצמית ופיתות הקהי­‬
‫לות לכת אוטונומיה ובגרות של פעולה‪ .‬אם‬
‫הסתמכנו קודם לכן על התדברות של ארגר‬
‫נים מצליתים הרי שמצאנו שם הבלטה של‬
‫מערכת ערכים ייתודית‪ ,‬מתן הדגש בולט לכך‬
‫בכל הפעילות הארגונית ובמערכת יחסי‬
‫המטה‪ .‬או האם עוסק המטה מספיק בתכנון‬
‫ארוך טוות שבאמצעותו הוא יוצר מצפן או‬
‫תזון עתידי אשר לאורם יכולים גם המנהלים‬
‫בשטח לפעול? עפ׳׳י נתוחנו הקודם בדבר‬
‫הצורך המתמיד של הארגון להתאים עצמו‬
‫לסביבות משתנות‪ ,‬חייב המטה להשקיע‬
‫הרבה יותר ממה שמשקיע כיום בתכנון‬
‫איסטרטגי לקראת השנים הבאות‪ .‬זה תייב‬
‫להעשות בדרך של חזוי התמורות אשר עלר‬
‫לות לחול במערכות השונות של התברה היער‬
‫ראלית בתוכן פועלים המתנ״סים‪ .‬מגמות‬
‫העל הצפויות הן המשך הקיצוצים בתקציבי‬
‫הרווחה והחינוך‪ ,‬תלות רבה יותר במשתמ־‬
‫שים‪ ,‬והצורך למתן שירותים חדשניים וברמה‬
‫גבוהה‪ .‬בד בבד עם כך הולכים ומתגלים‬
‫תהליכים של הקצנה בין קבוצות שונות‬
‫בחברה הישראלית‪ :‬יהודים וערבים! חילונים‬
‫ודתיים; בעלי השקפות שונות לגבי עתיד‬
‫הקונפליקט וכוי‪ .‬המתנ׳׳סים ידרשו לפתח‬
‫טכנולוגיות לעבודה עם קבוצות אלה שעיקרן‬
‫מתודות לפתרון קונפליקטים‪ ,‬תווך והפגשה‪.‬‬
‫בתהום השלטון העצמי מתפתחות המנהלות‪,‬‬
‫ובתי־הספר הקהילתיים יפנו אל המתנ׳׳סים‪,‬‬
‫קרוב לודאי‪ ,‬כדי לקבל סיוע והכוונה לפעולה‬
‫עצמאית‪.‬‬
‫יש למצוא דרכים טובות‬
‫יותר לגיוס כוח אדם בעל‬
‫תחושת שליחות‬
‫על המטה לפנות אל האוניברסיטה ואל‬
‫גופים נוספים כדי שיסייעו לו בפתוח תורות‪,‬‬
‫חזוי אסטרסגי ובנסוח מדיניות לסוותים ארר‬
‫כים‪ .‬זוהי פעולה תשובה ביותר להשרדות‬
‫הארגונית והיא יכולה להעשות רק בסיוע של‬
‫גופים המצוידים בכלי איסוף נתונים‪ ,‬תשיבה‬
‫ומתקר‪.‬‬
‫עיסוק רציני מצד המטה בתתומים אלה‬
‫יביא לכך שגם המנהל הפועל במתנ׳׳ס הבודד‬
‫יאמץ גישה דינמית ומתכננת לגבי ארגונו‪ .‬יש‬
‫להשקיע בהדרכה ובאורינטציה של המנהלים‬
‫בשטח לגישה זו‪ .‬אך קודם על המטה לאמץ‬
‫אותה ולהכיר בחשיבותה כחלק בלתי נפרד‬
‫מן המציאות הארגונית‪.‬‬
‫מנגנון שני‪ :‬חשוב בהשפעה על יצירת‬
‫תרבות ארגונית היא מופת התנהגות המנהיג‪,‬‬
‫וכן מידת התמיכה‪ ,‬חונכות ולווי שלו את‬
‫מונהגיו‪:‬‬
‫כבר נדרשנו לשאלת חשיבות תחומי‬
‫העסוק של המטה ובמיוחד בתחום הערכים‬
‫חמש שנים תמך ומימן הג׳וינט את פרד‬
‫והאידיאולוגיה‪ ,‬יצירת המדיניות ותכנון‬
‫ייקט שילוב הנכים במתנ׳׳כזים‪ .‬בסוף התקופה‬
‫איסטרטגי‪ .‬ככל שירבה המטה לעסוק בנוש־‬
‫השתתפו בפרוייקט תשעה מתנ׳׳סים שונים‬
‫אים אלה ו‪T‬אג‪ ,‬כי הדברים יועברו אל המנה­‬
‫ברחבי הארץ‪ ,‬אשר עסקו בשילוב אוכלוסיות‬
‫לים בשטח הם ישמשו כמופת לפעולתם‬
‫בעלות נכויות שונות‪ ,‬כגון חולי נפש‪ ,‬עיוורים‪,‬‬
‫והאחרונים יתקו התנהגות זאת ברמת‬
‫מפגרים ונכי גפיים‪ .‬בסוף חודש יוני ‪ 986‬ו‬
‫המתנ׳׳ס הבודד‪ .‬אך כדי להפוך את התנהגות‬
‫סיים ןזגיוינט את תמיכתו בפרוייקט ושאלת‬
‫המנהיג־חבר המטה לנושא לחיקוי מצד‬
‫המשכו עלתה לדיון‪ .‬באותם ימים סיימה את‬
‫המנהל‪ ,‬חייב הראשון להיות קרוב אל המנהל‪,‬‬
‫•!תפקידה נורית סתוי‪ ,‬מי שהיתה רכזת הפרד‬
‫לתמוך בו במשבריו וללוות אותו בפעולות‬
‫ייקט מאז תחילתו‪.‬‬
‫יומיומיות של הניהול‪ .‬במיותד קריטיים הם‬
‫מתוך הכרה בתשיבות הנושא ובהיותו‬
‫מצבי מעבר כמו כניסה לתפקיד ניהולי‪ ,‬מעבר‬
‫חלק מתפיסת העולם של החברה למתנ׳׳סים‬
‫מתפקיד לתפקיד או בעקבות מאורעות קרי־‬
‫ושל הג׳וינט‪ ,‬הוחלט לעשות כל מאמץ כדי‬
‫סיים אשר קרו למנהל המתנ׳׳כו בארגון שלו‪,‬‬
‫שהנושא אכן ימשיך להיות מיושם בשטח‪.‬‬
‫או בקהילה הסובבת אותו‪.‬‬
‫רבקה לנדסמן‪ ,‬רכזת נכים‬
‫אנשי ג׳וינט־ישראל‪ ,‬הנוגעים בדבר‪ ,‬החליטו‬
‫מנגנון שלישי‪ :‬מכריע ביצירת תרבות ארגו־‬
‫להמשיך ולממן העסקתו של עובד במשך שנה‬
‫מיוחדת להם ‪ -‬ספורט‪ ,‬משהקים‪ ,‬מוסיקה‪,‬‬
‫נית מצטיינת קשור למה ששיין קורא הקרי­‬
‫אחת‪ ,‬שימשיך לפתח את הנושא במתנ׳׳סים‬
‫פעילות לקראת חגים בשיתוף הורים ואתים‪,‬‬
‫טריונים עפ״יהם מגויסים‪ ,‬נבחרים‪,‬‬
‫ולדאוג למקורות מימון ומשאבים‪ .‬רבקה‬
‫לימוד שחיה ופעילות בגני הרפתקאות‬
‫מקודמים‪ ,‬פורשים ואף מורחקים אנשים מן‬
‫לנדסמן נבחרה לעסוק בתחום זה‪.‬‬
‫בשכונה‪.‬‬
‫הארגון‪.‬‬
‫רבקה‪ ,‬בעלת השכלה גבוהה והכשרה‬
‫נוער ‪ -‬קבוצה קטנה של ‪ 6‬ילדים מהש­‬
‫מומתים לפיתות ארגונים טוענים‪ ,‬כי השי־‬
‫בעבודה סוציאלית ובחינוך‪ ,‬עסקה בעבר בשי־ כונה‪ ,‬בוגרי פרוייקט הילדים בגיל ‪,14-13‬‬
‫נוי הארגוני המשמעותי והמהיר ביותר אינו‬
‫רותי מבחן לנוער ובחינוך מיוחד של ילדים‬
‫באים לשיעור שחיה עם הילדים הצעירים‬
‫בא בעקבות מערכת פיתוח הצוות‪ ,‬כי אם‬
‫הסובלים מליקויי למידה‪ .‬מזה שלוש שנים‬
‫ובנוסף זוכים לפעילות יתודית עם מדריכה‪.‬‬
‫בעקבות שינוי האמצעים לגיוס‪ ,‬מיון וקידום‬
‫היא מועסקת בגיוינט־ישראל‪ ,‬באגודה לפי־‬
‫בתכנון‪ ,‬שילובם אחד אחד בחוגים הרגילים‬
‫של כוח אדם‪ .‬לשון אחרת‪ ,‬יש למצוא דרכים‬
‫תוח ולשיפור שירותים לילדים מוגבלים ‪,‬במתנ׳׳ס‪.‬‬
‫טובות יותר לגיוס כוח אדם אשר יהיה מצויד‬
‫ולמפגרים‪.‬‬
‫נערות מדיור מוגן של אקי׳׳ם משתתפות‬
‫בכמה מן התכונות אשר מנינו קודם לכן בשם‬
‫כמה‬
‫כי‬
‫נמצא‬
‫בסיפוק‪,‬‬
‫רבקה‬
‫אומרת‬
‫היום‪,‬‬
‫בשעורי שחיה במשך כל השנה‪.‬‬
‫פיטרס‪ ,‬ווטרמן וקנטר‪ .‬דהיינו‪ ,‬מנהלים שהם‬
‫עשרות מתנ׳׳סים בארץ פותחים את שעריהם‬
‫בוגרים ‪ -‬פועלות שתי קבוצות של מוע­‬
‫בעלי גישה אידיאולוגית בשלה ומובתנת‪,‬‬
‫בפני אוכלוסיות הסובלות מנכויות שונות‪.‬‬
‫דון חברתי לנכים בוגרים מכל אזורי העיר‪.‬‬
‫ובעלי תתושת שליחות חברתית‪ .‬בנוסף לכך‪,‬‬
‫אוכלוסיות אלה‪ ,‬זקוקות יותר מתושבים‬
‫בקבוצה א׳ ‪ 20 -‬איש בעלי ליקויי למידה‬
‫הם צריכים להיות בעלי הנעה גבוהה ודבקות‬
‫אחרים‪ ,‬לעזרה ולהכוונת זמנם החופשי ואכן‬
‫ופיגור קל הזוכים לפעילות במשך שני ערבים‬
‫אמיתית ובלתי נלאית במשימה החברתית‬
‫נערכות עבורן פעילויות שונות הן בקבוצות‬
‫בשבוע‪ ,‬בשיתוף עם אגודת ניצ׳׳ן‪ .‬קבוצה ב׳‬
‫עליה הם מופקדים‪ .‬ללא יזמות‪ ,‬יכולת‬
‫נפרדות והן תוך שילוב עם פעילויות המתנ׳׳ס‬
‫ ‪ 15‬איש‪ ,‬בעלי פיגור קל עד בינוני‪ ,‬בשיתוף‬‫לפעולה אוטונומית ויצירתית‪ ,‬אין סיכוי לכך‬
‫הרגילות‪.‬‬
‫עם אקי׳׳ם‪ .‬בנוסף‪ ,‬באים הבוגרים לבריכת‬
‫שיצליחו בניהול אשר יתן את רישומו על‬
‫לרוב‪ ,‬זה גם הזמן היחיד בו יכול הנכה או המתל׳נז ללימוד שהיה‪.‬‬
‫היישוב או על השכונה עליהם הם מופקדים‪.‬‬
‫המוגבל לבלות בחברת השווים לו ללא צורך‬
‫מועדון נכי איל׳ן ‪ -‬מועדון חברתי הנמצא‬
‫משימות פיתוח משאבי אנוש ולא ניהול‬
‫בהשגחת בני משפחתו וללא מורא החברה ליד בית החולים אלי׳ץ‪ ,‬במימון אילץ‪ ,‬הפועל‬
‫מכני של אנשים פרושו לפתת אנשים באופן‬
‫מסביב‪ ,‬וכן יכול הוא לנסות ולמצוא אפיקי‬
‫שני ערבים בשבוע‪,‬לנכים בגיל ‪.35-18‬‬
‫תדיר גליי מה שברנס)‪ ,(1978‬תוקר המנהיגות‪,‬‬
‫העשרה נוספים‪.‬‬
‫קבוצת כדורסל לנכים ~ הקבוצה‬
‫מגדיר כ׳׳מנהיגות מעצבת״‪ :‬״מנהיגות מעצבת‬
‫משתתפת בליגה הארצית ומתאמנת פעמיים‬
‫מתרתשת כאשר אדם אחד‪ ,‬או אנשים‬
‫בשבוע באולם המתנ׳׳ס‪.‬‬
‫מתנ״ס קרית יובל‪:‬‬
‫אתרים מתקשרים עם זולתם כך שהמנהיגים‬
‫כוח־האדם העוסק בפרוייקט‪ ,‬המדריכינ‬
‫לדרגות‬
‫והדבקים בהם מרוממים זה את זה‬
‫עם רצו! ט‪1‬ב א פ ש ר להסתדר‬
‫והרכזת ‪ -‬יפה ‪ -‬כולם אנשי מקצוע מתחר‬
‫גבוהות יותר של הנעה ומוסריות‪ ...‬מנהיגות‬
‫מי התינוך והאומנויות והם עוברים השתל‬
‫מעצבת היא גם מנהיגות המזינה את עצמה‪:‬‬
‫פתיתת שנת הפעילות במתני׳סים מראה‬
‫מויות והדרכות קבועות‪ .‬לפעילות הילדים‬
‫המנהיגים יוצרים קשר עם הדבקים בהם‪,‬‬
‫כי עם קצת רצון טוב אפשר להסתדר‬
‫והנוער מסייעים ‪ 6‬מתנדבים‪ ,‬תלמידי תיכון‬
‫הללו חשים התעלות בזכות הקשר ולא פעם‬
‫וכדוגמה ‪ -‬גם אם מעט יוצאת דופן ‪-‬‬
‫בירושלים‪ .‬הפרוייקס פועל בשתוף עם אילץ‪,‬‬
‫הם נעשים פעילים יותר בעצמם‪ ,‬על ידי כך‬
‫מתנ״ס פיליפ לאון בקרית יובל‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫אקי׳׳ם והשירות למפגר‪ ,‬ניצן והקרן‬
‫הם יוצרים מסגרות תדשות של מנהיגים"‪.‬‬
‫יוצאת דופן אמרנו‪ ,‬על שום היקפן הגדול של‬
‫לירושלים‪.‬‬
‫)עמ׳ ‪.(20‬‬
‫התוכניות והפעילויות המתקיימות בו והמ־‬
‫הפרוייקט מאד יקר וגרעוני‪ ,‬מציינת יפה‬
‫אני מאחל לכם ולנו‪ ,‬כי נצליח במשימתנו‬
‫יועדות לא רק לאנשי השכונה בלבד‪.‬‬
‫ומדגישה כי האוכלוסיה משתתפת במימון‪,‬אך‬
‫בקורס זה ואמנם פיתוח המשאב האנושי‬
‫יפה סלור‪ ,‬רכזת פרוייקט הנכים במתנ׳׳כו‬
‫אינה יכולה להגביר את השתתפותה‬
‫יהפך למסכת של קשרים משמעותיים ביניכם‬
‫קרית יובל מציינת כי הפעילות כולה מבוססת‬
‫והמתנ׳׳ס משלים את החסר‪ ,‬עד שימצא‬
‫כמנהיגים וקובעי המדיניות בחברה למתנ־‬
‫על בילוי והתנסות תברתית‪ ,‬והיא איננה פעי־‬
‫תורם‪ .‬מטעמי תקציב קוצצה כל הפעילות‬
‫"סים והמונהגים על ידיכם אשר מצפים מכם‬
‫להגיע לאותה התעלות שעליה מדבר ברנס‪ ,‬לוח טיפולית ושיקומית‪.‬‬
‫לגיל הרך‪ ,‬אך צוות המתנ׳׳ס כולו‪ ,‬בראשות‬
‫פרוספר רביבו‪ ,‬המנהל‪ ,‬מייחסים חשיבות‬
‫פעילות הילתם כוללת ‪ 30‬תלמידים‬
‫ובלעדיה לא תתכן פעילות ארגונית בעלת‬
‫משלושה בתי־ספר לחינוך מיוחד‪ ,‬תושבי רבה לפרוייקס‪ .‬פרוספר עושה מאמצים‬
‫שליחות כשלכם‪.‬‬
‫רבים כדי להמשיך את הפעילות ולקצץ רק‬
‫השכונה‪ ,‬בגיל ‪ ,12-6‬בעלי ליקויי למידה עם‬
‫במעט ההכרחי‪ ,‬ולכן מקיימים פעילות להר‬
‫פיגור קל מאד‪ .‬הם באים למתנ׳׳ס פעמיים‬
‫חבת המודעות בקהילה כולה לאוכלוסיה זו‪.‬‬
‫בשבוע‪ ,‬אחרי בית־הספר וזוכים לפעילות‬
‫מקורות‬
‫פיטרס‪ ,‬ג‪.‬ת‪ ,.‬ווסרמן‪ ,‬ה‪.‬ר‪ .‬כיצד להצטיין בני­‬
‫הול‪ ,‬עתרת‪ ,‬הרצליה‪985 ,‬ו‬
‫‪Schein, E.H. O r g a n i z a t i o n a l C u l t u r e‬‬
‫‪and Leadership‬‬
‫‪San Francisco, Jossey‬‬
‫‪Bass, 1985‬‬
‫‪"Sew‬‬
‫‪Masters‬‬
‫‪Kanter, R.M. T h e Change‬‬
‫‪York, Touchstone, 1983‬‬
‫‪Bennis, W., Nanus, B. Leaders‬‬
‫‪— The‬‬
‫‪Strategies‬‬
‫‪for T a k i n g C h a r g e New‬‬
‫‪York, Harper and Row, 1985‬‬
‫‪New York,‬‬
‫‪Burns, J.M. Leadership‬‬
‫‪Harper and Row, 1978‬‬
‫מכתבים למערכת‬
‫כעובדת מתנ״כו‪ ,‬ידוע לי כמה מאמץ הושקע‬
‫בתכנון ובצוע הסדנה‪ ,‬ועד כמה המארגנים‬
‫ובעיקר אבי אלקובי‪ ,‬עבדו ללא לאות‪ ,‬ועשו‬
‫לילות כימים‪ .‬חרה לי מאד שבכתבה לא צויין‬
‫כלל כי המתנ׳׳ס שלנו ארגן את הסדנה‪ ,‬וכי‬
‫היו אנשים שעמדו מאתורי הדברים‪ ,‬ועמלו‬
‫כעובדת מתנ׳׳ס מעלה אדומים‪ ,‬הנני נהנית קשות כדי שהסדנה תופעל בהצלתה‪.‬‬
‫אני מקוה שתוכלו לתקן עוות זה‪.‬‬
‫לקרוא את העתון המופץ על ידכם‪ ,‬ולהתעדכן‬
‫בברכה‪,‬‬
‫על הקורה במתנ׳׳סים אתרים בארץ‪.‬‬
‫בעתון האחרון )דצמבר ‪ (1986‬פורסמה‬
‫אסתר פרץ‬
‫כתבה על הסדנה שהופעלה במישור אדומים‪.‬‬
‫רכזת משפחתונים‪.‬‬
‫הקרן לחינוך קהילתי ע״ש חיים צפות ז״ל•‬
‫סיפורו‬
‫של‬
‫אתר‬
‫״המתנ׳^׳ הראשון בכפר תבור)מםהה(‬
‫מאת צביקה הררי‬
‫והפעם הגענו למושבת הראשונים בכפר‬
‫תבור שבגליל התחתון ‪ -‬עם מצלמתנו‬
‫המחפשת את הסיפורים שמאחורי אתרי‬
‫ההתישבות בארץ‪.‬‬
‫את העין תופס ‪ -‬בין בתיה היפים של‬
‫המושבה ‪ -‬מבנה משוחזר רפה ‪ -‬שהיה‬
‫בית־הספר הראשון במושבה ‪ -‬ונבנה ב־‬
‫‪ .1901‬מנהל הבית ‪ -‬המשמש כיום כמוזיאון‬
‫הכפר ‪ -‬הוא דוד גולדמן ‪ -‬דמות ציורית‬
‫ועתירת ידע של כל ההיסטוריה‪ .‬דוד מספר‪:‬‬
‫"בבית זה בכפר תבור ‪ -‬נתקיימה כל הפעי־‬
‫לות התרבותית‪ ,‬חינוכית וקהילתית בימים‬
‫ההם‪ .‬היו במקום כיתות ‪ -‬וגם חדרי המגר‬
‫דים של המורים וספריה‪ .‬כל ההרצאות‪,‬‬
‫האסיפות ומסיבות החג ־ נתקיימו בבית‪.‬‬
‫הגדול של מתנ׳יס‬
‫גבעת אולגה‬
‫אז‪ ,‬הועלו ע׳׳י הילדים הצגות בעלות אופי‬
‫תנכ׳׳י ‪" -‬שמשון׳‪" ,‬בת יפתח" ועוד‪ ".‬והוא‬
‫שאמרנו ‪ -‬המתנ׳׳כו בכפר תבור ‪ -‬הוקם‬
‫כבר ב־ ‪...1901‬‬
‫המנהל הראשון היה ויתקין ‪ -‬שהכניט‬
‫מסורת של נטיעות ‪ r v‬בשבט במושבה ‪-‬‬
‫ואת האהבה לעץ ולטבע ‪ -‬לעומת כפרי‬
‫הערבים שהיו חשופים לגמרי בסביבה‪.‬‬
‫כמושבה המרכזית בגליל התחתון ‪-‬‬
‫התארגן בכפר תבור ובבתי־הספר ארגון‬
‫"התורש והשומר׳ ‪ -‬שהיווה שילוב ארץ‬
‫ישראלי לחקלאים ולאכרים שהתארגנו לעת‬
‫לילה לשמירה והגנה מפני הפורעים‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כאן אתה רואה ממש ‪ -‬כיצד העבר‬
‫משתלב בהווה‪ :‬המתנ״ס המקומי בניהולו של‬
‫אשר וחניש ‪ -‬עם ראש המועצה הנמרץ‬
‫מיכה גולדמן ‪ -‬מפעילים את התוכניות החי־‬
‫נוכיות והקהילתיות ‪ -‬באותם בתי מושבה‬
‫ראשונים ויהודיים ‪ -‬ששופצו ושומרו‬
‫לרווחת התושבים כיום‪.‬‬
‫הישוב אירח לאחרונה כנס של המועצה‬
‫לשימור אתרים של ההתישבות ‪ -‬שבאיו‬
‫עמדו על פעולות השימור הרבות שנערכו‬
‫בכפר תבור ‪ -‬ומארח כנסים‪ ,‬הצגות ומופ־‬
‫עים בכל מתקניו היפים הראויים לקנאה‪.‬‬
‫וציופר אחרון‪ :‬דוד גולדמן מוכן ‪ -‬ללא‬
‫תמורה ‪ -‬להעביר הרצאות עם שקופיות על‬
‫ההתישבות בגליל התחתון ועל תולדותיה של‬
‫מסחה ‪ -‬לכל מתנ׳׳ס שיתענין בנושא‪.‬‬
‫המתנ׳׳ס ‪ -‬שנושא כאמור מסורת ותיקה‬
‫של פעילות במושבה ‪ -‬מהווה כיום מוקד‬
‫פעילות לכל ישובי הגליל התחתון‪ ,‬ומספק‬
‫שירותי תרבות‪ ,‬ספורט‪ ,‬נוער וקהילה ביד‬
‫רחבה‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬כדאי לבקר בכפר הפורח‪ ,‬במוזיאון‪,‬‬
‫במתנ׳׳ס ולראות שילוב יפה של ישן וחדש‪.‬‬
‫טלפונים לתאום ביקורים במקום עם אשר‬
‫‪.067-65555‬‬
‫מאת אורי צאן‬
‫"היהלום של המתנ״ס" ‪ -‬כך מכנים‬
‫תושבי גבעת אולגה וחדרה את הפרוייקט‬
‫החדש‪ ,‬המהווה את אחת האטרקציות היתר‬
‫דיות באיזור ובארץ‪ .‬המפעל הוקם השנה‬
‫ביוזמת קומץ "משוגעים" לדבר‪ ,‬ומקיף כבר‬
‫היום מאות מילדי ישראל‪ .‬מפעל זה עשוי‬
‫לשנות״מקצה לקצה את שיטת האמוד בבתי־‬
‫הספר‪ ,‬והוא מבטיח דור תדש של טכנולוגים‬
‫ואנשי מדע‪ ,‬הדרושים כל כך למדינה‪.‬‬
‫המפעל עליו אנו מדברים הוא ה׳׳נוכנודע"‪.‬‬
‫׳׳טכנודע" ‪ -‬מלשון "נוכנולוגיה ומדע" ‪-‬‬
‫מהווה מוזיאון לאומי למדע ולטכנולוגיה‪,‬‬
‫המציג היום במבנה הישן של הטכניון בחיפה‬
‫ מערכת של מוצגים טכנולוגיים מדעיים‬‫יהודיים לציבור‪ ,‬הן לנוער והן למבוגרים‪.‬‬
‫הממרה ־ הכשרת בני‬
‫נוער‪ ,‬כשימות לימוד‬
‫חדשניות‪ ,‬בתחומי‬
‫המדע והםכנולוגיה‬
‫הנהלת ה׳׳נוכנודע"‪ ,‬שמייסרו הוא פרופ׳‬
‫צבי דורי‪ ,‬מקיימת מערכת של עשרות חוגי‬
‫לימוד לנוער שוחר מדע וטכנולוגיה‪ ,‬בשיטות‬
‫לימוד חדשניות‪ ,‬מוחשיות ומעשיות‪ ,‬עם‬
‫מכשור וציוד חדיש‪ ,‬במעבדות משוכללות‪.‬‬
‫מטרת ה׳׳טכנודע" ללמד ולהכשיר נוער‪,‬‬
‫החל מבתי־םפר יסודיים וחטיבות ביניים ‪-‬‬
‫להקנות לו דרכי חשיבה על יסודות המדע‬
‫והטכנולוגיה בשיטות מרתקות ולהעלותו על‬
‫דרך זו‪ ,‬כדי להניעו‪ ,‬עם התבגרותו‪ ,‬לבחור‬
‫בדרך המדע והטכנולוגיה כדרכו בחיים‪.‬‬
‫משך החוגים ארבע שנים‪ ,‬והמקצועות‬
‫הנלמדים הם‪ :‬פיסיקה‪ ,‬כימיה‪ ,‬חשמל‪ ,‬טבע‬
‫וביולוגיה‪.‬‬
‫ה׳טכנודע" הוקם ופועל במשאבים המגי־‬
‫עים מתרומות ציבור שוחר מדע וסכנולוגיה‪,‬‬
‫בעיקר בארה״ב ובישראל‪.‬‬
‫לאחר מספר שנות פעילותו המוצלחת של‬
‫ה״נגכנודע" בחיפה‪ ,‬עם תוצאות והישגים חיו­‬
‫ביים ומרשימים‪ ,‬הוקמה בראשית ‪986‬ו‪ ,‬ביו­‬
‫זמתו של פרופ׳ צבי דורי‪ ,‬עיריית חדרה‪ ,‬ואריק‬
‫קורן‪ ,‬מנהל המתנ״ס• בגבעת אולגה ‪-‬‬
‫השלוחה הראשונה של ה׳׳טכנודע" ‪ -‬בגבעת‬
‫אולגה‪-‬חדרה‪.‬‬
‫גם שלוחה זו‪ ,‬בדומה ל״טכנודע האם"‪,‬‬
‫מושתתת על אותם עקרונות ויעדים ומיועדת‬
‫לנוער שוחר מדע של איזור חדרה‪-‬גבעת‬
‫אולגה‪ ,‬עם אופציה להתרחבות גם לערים‬
‫הסמוכות ולשכונותיהן‪.‬‬
‫שלוחה זו מבוססת על תרומות ציבור‬
‫אוהד ושוחר מדע בחייל ובישראל‪ ,‬כאשר‬
‫"נושאי הדגל׳ הם קהילות יהודי סנט פאול‬
‫ומיניאפוליס במינסוטה אשר בארה״ב‪ ,‬הקרן‬
‫הספרדית הבינלאומית לחינוך ‪" -‬איסף״‪,‬‬
‫והסוכנות היהודית‪.‬‬
‫ה׳׳נוכנודע" בגבעת אולגה התחיל לפעול‬
‫עם ‪ 21‬קבוצות נוער הלומד בחוגי בוקר‬
‫ואחה״צ‪ ,‬בין השעות ‪ .12:00-8:00‬הלימודים‬
‫מתנהלים במעבדות משוכללות תוך נטויים‪,‬‬
‫ועבודה מעשית ומוחשית‪ .‬חוגי לימוד אלה‬
‫הופקדו בידיהם של עשרה מורים ‪ -‬שנבחרו‬
‫למטרה זו מהסכניון בחיפה או ממוסדות‬
‫אחרים להשכלה גבוהה‪.‬‬
‫ה׳׳טכנודע״ בגבעת אולגה מקיים לראשונה‬
‫ כהתחלה‪ ,‬חוג נסיוני מיותד להורי התלמי­‬‫דים ולמבוגרים בכלל‪ ,‬בנושא‪" :‬טכנולוגיה‬
‫ומדע שמושיים בחיי יום יום"‪.‬‬
‫כל החוגים מורכבים מקבוצות עד ‪25‬‬
‫משתתפים‪.‬‬
‫עלות שכר הלימוד של המשתתפים מסו­‬
‫בסדת ע׳׳י הנהלת ה׳׳טכנודע״ ועומדת על‬
‫סכום סמלי ביותר‪ ,‬וזאת כדי לעודד ככל‬
‫שניתן את ההשתתפות בחוגים‪ ,‬גם למעוטי‬
‫יכולת‪.‬‬
‫דגש מיוחד יושם בעתיד על הקמת‬
‫התצוגה המוזיאוניח של מכשור מדעי טכנו־‬
‫לוגי‪ ,‬תוך הדגשת ההתפתתות הטכנולוגית‬
‫המדעית בעשרות השנים האחרונות‪ .‬המגמה‬
‫היא לאפשר לחוגים ב׳׳נוכנודע״‪ ,‬ולמבקרים‬
‫אפשריים בתצוגה המוזיאונית‪ ,‬לטפל‪ ,‬להפ־‬
‫עיל ולהשתעשע באותם מוצגים‪ ,‬כדי להמ־‬
‫חיש לעצמם את דרך פעולתם‪ ,‬מבניהם‬
‫והרכבם הפנימי‪ .‬שיטה זו מהווה ניגוד קוטבי‬
‫לנהוג במוזיאונים רבים ברתבי תבל‪ ,‬שם‬
‫י‬
‫"עובדת" הסיסמה‪ :‬אל תיגע!‬
‫דגש מיוחד מושם על‬
‫מעורבוח הורי‬
‫התלמידים‬
‫מבנה ה׳׳טכנודע" מכיל מערכת מעבדות‬
‫בהן עובדים ולומדים התלמידים תוך עבודה‬
‫מעשית‪ .‬תשומת לב רבה מוקדשת להקניית‬
‫משמעת‪ ,‬סדר והתנהגות מופתית בתוך‬
‫ה׳׳טכנודע"‪ ,‬בעיקר במעבדות‪ .‬התלמידים‬
‫מרותקים ללימודים המעשיים‪ ,‬ומגלים' עניין‬
‫רב מהמצופה‪ .‬דגש מיוחד מושם על מעורבות‬
‫הורי התלמידים במגמות ה׳׳טכנודע״ ובהשגי‬
‫ילדיהם‪ .‬הקשר עם ההורים הוא כמעט יום‬
‫יומי‪ ,‬באמצעות טלפון‪ ,‬אך בעיקר במפגשים‬
‫משותפים‪.‬‬
‫הלחצים על הנהלת ה׳׳נוכנודע" מצד הנה­‬
‫לות בתי־הספר‪ ,‬וההורים ‪ -‬הולכים ומתחז­‬
‫קים‪ ,‬ורבים המבקשים להתקבל ולהרשם‬
‫ללימודים‪ .‬השנה‪ ,‬התחלנו ב׳׳קטן"‪ ,‬עם ‪21‬‬
‫חוגים ~ כ־‪ 500‬תלמידים‪ .‬בשנה הבאה‬
‫צפויה התרחבות משמעותית‪ ,‬והתחזית היא‬
‫ל־‪ 40‬חוגים מגבעת אולגה בלבד‪ ,‬כאשר‬
‫אליהם יתווספו ככל הנראה כ־‪ 20‬חוגים נוס־‬
‫פים מחדרה וסביבותיה‪ .‬סה״כ ‪ 60‬חוגים! ובה­‬
‫נהלת ה׳׳נוכנודע" כבר עוסקים בבדיקת כל‬
‫האפשרויות להרחבת המבנה‪ ,‬או להקמת‬
‫מבנה חדש עם מערכת מעבדות רחבה‪ ,‬אול­‬
‫מות תצוגה וכוי‪.‬‬
‫מהנעשה בהתאגדות המרכזים הקהילתיים בישראל‬
‫מאת איציק מרגלית‬
‫בכנס של הארגון הבינ׳׳ל של מרכזים שכונ­‬
‫תיים שהתקיים בלונדון‪ ,‬נבתר מר עזריאל‬
‫ציון‪ ,‬ירר הנהלת ההתאגדות הישראלית‪,‬‬
‫לסגן נשיא הארגון למשך שנתיים‪ .‬עזריאל‬
‫מייצג את ישראל ובאמצעותה את אזור‬
‫המזרח התיכון‪ .‬נשיא הארגון הוא מפינלנד‬
‫ושני סגניו הנוספים הם מאנגליה ומקנדה‪.‬‬
‫ערב זכרון לאברהם יקל ז׳׳ל‬
‫התקיים במרכז תרבות העמים לנוער‬
‫בירושלים‪ ,‬במלאת ‪ 10‬שנים למותו של‬
‫אברהם יקל ז״ל‪ ,‬מי שהיה ממקימי ההתאג־‬
‫דות ומנהל מרכז תרבות העמים לנוער במשך‬
‫מספר שנים‪.‬‬
‫תזמורת המרכז בניצוחו של אוסקר גרשונ־‬
‫זון פתחה בנגינה‪ ,‬מר חיים קוברסקי הרצה על‬
‫השפעת המרכזים הקהילתיים על החברה‬
‫בישראל‪ .‬מר שמואל טולדנו הרצה על התפת­‬
‫חות יחסים בין יהודים וערבים בישראל‬
‫בעשור האחרון‪.‬‬
‫תולקו תעודות למקבלי הפרסים ע׳׳עו‬
‫אברהם יקל לשנת תשמ׳׳ו‪ ,‬ששמותיהם הועלו‬
‫על נס בכנס ההתאגדות שהיה בחודש‬
‫נובמבר ‪.1986‬‬
‫ובתוכניות לחודשים הקרובים‪:‬‬
‫ב־‪ 25.2.87‬נקיים יום עיון בכנסת בנושא‬
‫‪r‬מוקרטיה למעשה בחיי יום יום במרכזים‬
‫הקהילתיים"‪ .‬מרכז ההסברה הוא שמאפשר‬
‫לנו לערוך את י־״ם ואנו מודים למר זאב‬
‫נהורי ולגב׳ חנה ‪,.,.‬זן‪ .‬היום ייפתח בהרצאה‬
‫רימשך בדיון של ארבעה ח׳׳כים‪ .‬נערוך סיור‬
‫בבית ונקשיב לדיון שייערך במליאה‪ .‬לאחר‬
‫מכן נערוך ביקור במוזיאון ישראל‪.‬‬
‫באחד השבועות הקרובים נקיים יום של‬
‫סיור והכרות במרכזים הקהילתיים של רשת‬
‫״תקוותנר‪ .‬ביום זה נהיה אורחי ״תקוותנר׳‪,‬‬
‫ומנהל הרשת מר גדליה שרייבר ידריך אותנו‪.‬‬
‫על המועד המדרק תישלח לחברים הודעה‬
‫בדואר‪.‬‬
‫מאת אאשבע מאי‬
‫את דרכו בחברה למתנ״סים החל צביקה‬
‫טימברג כמדריך תבורות רחוב במתנ״ס ע״ש‬
‫גרוס בשכונת רוממה בירושלים‪ .‬זה היה‬
‫בשנת ‪ .1972‬לאחר מכן היה רכז נוער‬
‫במתנ״ס‪ ,‬סגן מנהל ושליח בקנדה במשך‬
‫שלוש שנים‪ .‬בשנת ‪ 1979‬חזר לחברה למתנ־‬
‫״סים כמנהל המתנ״ס אותו הכיר ובו התחיל‬
‫בשכונת רוממה‪ ,‬תפקיד בו שימש כשלוש‬
‫וחצי שנים ואותו עזב כאשר מונה למנחה‬
‫באזור ירושלים וכמרכז את נושא ההנהלות‬
‫הציבוריות במתנ״סים‪ .‬בימים אלה‪ ,‬שוב‬
‫לאחר תקופה של שלוש וחצי שנים‪ ,‬מסיים‬
‫צביקה את עבודתו בנושא ההנהלות‪ ,‬ועובר‬
‫לעסוק במשרה מלאה כמנחה וכמדריך באזור‬
‫ירושלים‪ .‬את תפקידו של צביקה בנושא‬
‫רעיון ההנהלה הציבורית‬
‫ש ל מתנ״ס הוא בניגוד‬
‫לתפיסה הממלכתית‬
‫במדינת ישראל ודרוש זמן‬
‫כדי לבססו בשטת‪.‬‬
‫ההנהלות מקבל שמעון שובל‪ ,‬גם הוא דמות‬
‫מוכרת במערכת במתנ״סים‪ ,‬מי שהיה מנהל‬
‫מתנ״ס צור שלום ‪ -‬קרית ביאאק‪ ,‬מא״ז‬
‫אזור חיפה ושליח בארה״ב‪.‬‬
‫נפגשנו עם צביקה כדי לשמוע ממנו מעט‬
‫על עבודתו בתהום ההנהלות הציבוריות‪,‬‬
‫תחום השייך לתפיםת העולם של החברה‬
‫למתנ״סים ומבטא את ייחודה של התבדה בין‬
‫כל המערכות והארגונים הקיימים בנוף הצי־‬
‫בורי הישראלי‪ ,‬והוא גם אחד הנושאים‬
‫המדוברים ביותר במערכת‪ .‬מבחינת היקפו‬
‫ אין דומה לו‪ ,‬בכל מתנ״ס‪ ,‬הנהלה ציבורית‬‫אשר לה ‪ .‬בממוצע ‪ 15-12‬הברים‪ ,‬מכאן‬
‫שהנושא הזה מקיף ציבור המונה כ־‪1400‬‬
‫אנשים‪ ,‬שהם תושבי שכונות‪ ,‬אנשי ציבור‪,‬‬
‫נציגי מוסדות וארגונים‪ ,‬מעין מיקרו קוסמוס‬
‫של החברה הישראלית כולה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬נושא ההנהלות הציבוריות הוא‬
‫נושא הנמצא תמיד על ״סדר היום״ של‬
‫החברה‪ ,‬יש הרגשה שעדיין לא נמצאה‬
‫הנוסחה המתאימה להפעלת ההנהלות‪ ,‬או‬
‫במילים קצת בוטות שכל הנושא די צולע‬
‫במערכת‪ .‬מדוע?‬
‫נכון שקיימות תתושות כאלו ואחרות‪ .‬אך‬
‫אני לא רוצה לדבר בהכללות‪ ,‬מצאתי גם‬
‫מקומות שבהם תפקוד ההנהלות היה אופ־‬
‫טימלי‪ .‬לצערנו‪ ,‬המטפר אינו מרשים‪ ,‬ויש‬
‫מקומות רבים שהמצב טעון שיפור‪ .‬הסיבה‬
‫לכך נעוצה בתרבות הפוליטית של מדינת‬
‫ישראל‪ .‬אנחנו‪ ,‬כלומר החברה למתנ״סים‪,‬‬
‫פרצנו דרך בנושא הזה‪ ,‬היינו הראשונים‬
‫שנתנו לממסד לתפקד בצורה של הנהלה‬
‫עצמאית‪ ,‬דבר שהוא בניגוד לתפיסות הממ־‬
‫לכתיות הקיימות‪ .‬היום מדברים על מאה‬
‫שנה לבן גוריון‪ ,‬אהד הדברים המייחדים אותו‬
‫היה ביסוט השיטה הממלכתית והריכוזית‪.‬‬
‫החברה למתנ״סים קמה אחרי שהריכוזיות‬
‫והממלכתיות כבר היכו שורשים במציאות‬
‫הישראלית‪ ,‬והנה אנחנו באים ומדברים על‬
‫אוטונומיה‪ ,‬עצמאות ההנהלה המקומית וכד׳‪,‬‬
‫עקרון אשר לא יכול להתקבל ולהשתרש‬
‫בתקופה קצרה‪ .‬זהו תהליך שהתפתח על־ידי‬
‫ההברה למתנ׳יסים וועדות היגוי של שיקום‬
‫שכונות )במקומות מסרימים( והוא דורש‬
‫זמן‪.‬‬
‫•ש דדאות‬
‫את ]‪1‬שא‬
‫ההנהלות‬
‫הציבוריות‬
‫כאתאד‬
‫ראיון עם צביקה טימברג‪ ,‬מרכז נושא‬
‫הנהלות ציבוריות במתנ״סים‪ ,‬עם סיום‬
‫תפקידו‬
‫אולי הישובים והשכונות בהם קיימים‬
‫מתנ״סים‪ ,‬שברובם הם עיירות פיתוח ושכר‬
‫נות מצוקה‪ ,‬פשוט אינם בשלים עדיין לחידוש‬
‫הזה של רעיון ההנהלה הציבורית?‬
‫שטייעה בידי בכל נושא ההנהלות ותרמה‬
‫הרבה מאד לכל הקשר עם המתנ״סים ברמות‬
‫השונות‪.‬‬
‫באופן חד־משמעי אינני מסכים לכך‪ .‬אני‬
‫מאמין שיש לעשות את המאמץ המתמשך‬
‫לממש את הרעיון‪ .‬הרבה פעמים היו מנהלים‬
‫אומרים לי ‪ -‬בשביל מה אני צריך את‬
‫ההנהלה‪ ,‬הרבה יותר פשוט לנהל בלי להזדקק‬
‫להנהלה‪ ,‬אבל אז אנחנו הופכים להיות ארגון‬
‫ככל ארגון אחר‪ ,‬שיכול לתפקד בצורה יעילה‬
‫אך משאיר את האוריינטציה של הקהילה‬
‫שיש מישהו אחר שידאג‪ ,‬שיקח אחריות‪ ,‬כך‬
‫מתפתח הדפוס של ״מגיע לי׳ וכל אלה הן‬
‫גישות שאנחנו בחברה למתנ״סים רוצים‬
‫לשנות‪.‬‬
‫אני חושב שיש לראות את נושא ההנהלות‬
‫הציבוריות כאתגר‪ .‬יש קשיים‪ ,‬יש בעיות‪ ,‬יש‬
‫גם אכזבות‪ ,‬אבל צריך להתמודד‪ .‬בעניין הזה‪,‬‬
‫לפני כמה חודשים כתב שאול לילך בעיתון‬
‫ההברה ‪ -‬״ההנהלות הציבוריות ‪ -‬אכזבה״‪.‬‬
‫הגבתי בזמנו לכתבה‪ ,‬אבל אני הייתי משתמש‬
‫במילה ״אתגר״ ולא אכזבה‪.‬‬
‫האם אתה יכול להצביע על מספר נקודות‬
‫אופייניות לכך שבמקומות מסויימים מתפק­‬
‫דות הנהלות בצורה אופטימלית ובאחרים‬
‫לא?‬
‫הרבה‪ ,‬כמו תמיד‪ ,‬קשור במנהל‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫על המנהל להבין ולתפוס את האידיאולוגיה‬
‫ותפיסת העולם של התבדה למתנ״סים בדבר‬
‫חשיבות ההנהלות הציבוריות‪ .‬על המנהל‬
‫לדעת לנטרל את עצמו מכל הזדהות מפלג־‬
‫תית ושייכות פוליטית‪ .‬עליו לדעת שהוא‬
‫חייב לעבוד לא רק עם יר׳ר ההנהלה‪ ,‬אלא עם‬
‫כל חברי ההנהלה למרות הבעיתיות והקשיים‬
‫שבכך‪ .‬אני יודע עד כמה קשה להיות בקשר‬
‫עם כל אלו הרשומים כחברי הנהלה ואשר יש‬
‫ביניהם התפלגות רבה‪ ,‬חלקם מגלים יותר‬
‫מדי עניין בנעשה‪ ,‬אולי אף תטטנים‪ ,‬אחרים‬
‫אדישים ואולי גם מפריעים‪ .‬זה קשה‪ .‬המנהל‬
‫הוא היוזם של תפקוד ההנהלה‪ .‬אני תמיד‬
‫אומר למנהלים ‪ -‬כל יום אתה צריך לשאול‬
‫את עצמך מה עשיתי היום לטיפוח חברי‬
‫ההנהלה שלי‪ .‬לא להשאיר את הקשר לימים‬
‫מנהל וצוות המשקיעים‬
‫בהנהלה הם הגורמים‬
‫העיקריים להצלתתה‪.‬‬
‫ככל שנכנסתי יותר לתפקיד הבנתי שהע־‬
‫בודה שלי צריכה להיות עם המנחה והמא״ז‬
‫על המנהל לשאול את‬
‫עצמו כל יום‪ :‬מה עשיתי‬
‫היום לטיפות הברי ההנהלה‬
‫שלי?‬
‫צביקה טימבדג‬
‫של ישיבות הנהלה בלבד‪ ,‬אלא לשתף את‬
‫חברי ההנהלה בנעשה‪ ,‬להתלבט איתם‪ ,‬לתת‬
‫להם תחושה שהם יכולים לתרום‪.‬‬
‫האם מדבריך ניתן להבין שבעצם המנהל‬
‫בלבד הוא הגורם לתפקוד מוצלח של הנהלה ז‬
‫המנהל הוא הגורם המרכזי‪ ,‬אבל גם לצוות‬
‫תשיבות רבה‪,‬ואת זה אני אומר מתוך בדיקה‬
‫אישית של המערכת‪ .‬ההשתלמויות הראשר‬
‫נות שעשיתי היו רק להנהלה‪ .‬הנסיון וקריאה‬
‫בספרות המקצועית הביאו אותי למסקנה‬
‫שההשתלמות תהיה יותר אפקטיבית אם גם‬
‫הצוות ישתתף‪ .‬זה היה קשה בתחילה‪ ,‬היו‬
‫מקומות שממש הכרחתי אותם לעשות השת־‬
‫למויות משותפות‪ ,‬אבל התוצאות היו מאד‬
‫חיוביות‪.‬‬
‫באופן מוחלט אני יכול לומר שמנהל וצוות‬
‫המשקיעים בהנהלה ומשתפים אותה‪ ,‬מבי־‬
‫אים לתפקוד מוצלח של ההנהלה וחוטכים‬
‫משברים רבים‪ .‬יש גורמים שאינם תלרים‬
‫במנהל ובצוות בלבד‪ ,‬ביניהם המציאות הפר‬
‫ליטית והחברתית של הישוב עצמו‪ ,‬אך טיעון‬
‫זה רק יכול ללמד מהי רמת התפקוד הגבוהה‬
‫הנדרשת ממנהל מתנ״ס‪.‬‬
‫איך התמודדת עם ההיקף הגדול של‬
‫הנושא?‬
‫ראשית‪ ,‬בעניין הזה אני רוצה לציין את‬
‫העזרה הרבה שהיתה לי משוש פלדמן‪ ,‬מי‬
‫שהם לפי תפיסתי אמורים לעסוק בהדרכת‬
‫ההנהלה והצוות ולכבוש את המהימנות לכך‪.‬‬
‫רק בדרך זו ניתן לתקוף נושא בהיקף כה רחב‪.‬‬
‫אני יכול להעביר השתלמות‪ ,‬להדריך באופן‬
‫חד־פעמי‪ ,‬אבל תייבת להיות המשכיות‬
‫בשטח בעבודה היומיומית ואת זה צריכים‬
‫המא׳ץ והמנחה לעשות‪ .‬יש מחוזות שאמנם‬
‫התפתחה יוזמה כזו‪ ,‬לצערי‪ ,‬לא בכולם עדיין‪.‬‬
‫מה שברור‪ ,‬שאיש אתר לבד לא יכול לדחוף‬
‫נושא בהיקף כה נרחב‪.‬‬
‫מעבר לזה‪ ,‬פיתחנו כלי עזר מצרין והוא‬
‫ הפרוטוקולים של ישיבות ההנהלה מהם‬‫יכולנו לקבל תמונה ברורה של כל הקורה‬
‫בישיבות‪ .‬גם בענין הזה טייעה לי הרבה שוש‪,‬‬
‫ובלעדיה לא היינו מצליחים לפתת כלי חשוב‬
‫זה לקבלת מידע מהימן על'המקום‪ ,‬על‬
‫המתנ״ם ועל תפקוד ההנהלה‪.‬‬
‫איזה תחומים לדעתך יש לפחת במיוחד‬
‫כדי לשפר את תפקוד ההנהלה?‬
‫ראשית‪ ,‬ביוזמה של שאול לילך‪ ,‬התתלנו‬
‫להציג שאלות ולהציע שינרים ותוספות‬
‫בתקנון של ההנהלה הציבורית‪ .‬בתקנון יביאו‬
‫לידי ביטוי כל הנושאים המשפטיים בעבודת‬
‫ההנהלה‪ ,‬ייצוג ״המשתמשים״ בהנהלה‪ ,‬זמן‬
‫מוגבל לכהונת הבר הנהלה^וכמובן כל הנושא‬
‫הבעייתי המתרכז סביב שאלת הסמכות‬
‫והאחריות של ההנהלה‪ .‬את התהום הזה‬
‫האחרון‪ ,‬הדגיש בעיקר מיישי‪ ,‬אשר הבין את‬
‫הבעייתיות של אחריות ההנהלה וסמכותה‪.‬‬
‫איפה נמצאת ההנהלה כאשר מתנ״ס נכנס‬
‫לגדעון? והשאלה החוזרת ונשנית אצלו"מהו‬
‫מקור הסמכות של ההנהלה״? זוהי אחת‬
‫השאלות המהותיות שעלינו לתת מענה‬
‫עליהן‪.‬‬
‫נושא אהר שיש להמשיך ולפתה הוא סקר‬
‫צרכים בין תברי ההנהלה כדי לדעת מה דרי־‬
‫שותיהם בתתום ההדרכה‪.‬‬
‫יש להרהיב ולהעמיק את הקשר של‬
‫החברה למתנ׳׳סים במערכת כוללת עם תברי‬
‫הנהלה‪ .‬ניסינו לעשות זאת על־ידי איסוף‬
‫השמות והכתובות של כל חברי ההנהלה והת־‬
‫כתבות ישירה עמהם‪ ,‬שליחת העיתון ״במתנ־‬
‫״סים" ישירות אליהם ועוד‪ ,‬כדי לתת להם את‬
‫ההרגשה שהם אינם שייכים רק למתנ׳׳ס‬
‫בודד‪ ,‬אלא הם חלק ממערכת רחבה‪ ,‬ארצית‪,‬‬
‫כוללנית‪.‬‬
‫איזה עצות עיקריות אתה יכול לתת לשמ­‬
‫עון שובל אשר מחליף אותך בתפקיד זה י‬
‫אני מציע לו‪ ,‬ראשית‪ ,‬לקבל עצות‪ ,‬ללמוד‬
‫ולהקשיב לכל מי שיש לו ידיעות בתחונן‬
‫ההנהלות‪ .‬להחשף ולחשוף עד כמה שאפשר‬
‫אנשים שיש להם נגיעה לעניין‪ .‬בתוך זה גם‬
‫תברי הנהלה פעילים‪ :‬השאיפה שלי היתה‬
‫לצרף לצוות ההדרכה של הנהלה גם חברי‬
‫הנהלות פעילים ולהכשיר אותם בהדרכה‪ .‬יש‬
‫בכך עניין של אמינות ודוגמא אישית‪ .‬הייתי‬
‫גם מציע לו לנסות ולדחוף את הנושא של‬
‫הכנסת חברי הנהלה כנציגים בועדות הדירק־‬
‫טוריון ובדירקטוריון עצמו‪ .‬דבר נוסף שהייתי‬
‫מייעץ לו ‪ -‬להתרכז ולהשקיע בהדרכת‬
‫המא״ז והמנחה ולהתבסס על הסיוע שלהם‬
‫בהשגת שיפור תפקוד ההנהלות‪ .‬אני מוכן‬
‫לסייע לשמעון בכך שאמשיך להדריך את‬
‫נושא ההנהלות בירושלים לפחות בשלב‬
‫הראשון של כניסתו לתפקיד‪.‬‬
‫ולסיום צביקה‪ ,‬האם הטיפול בנושא כה‬
‫בעייתי לא היה גורם לך לעיתים לתסכול?‬
‫נכנסתי לתפקיד עם הרבה תרדות‪ .‬אני‬
‫זוכר שבשיחת הכניסה לתפקיד שאלתי את‬
‫חיים צפורי ז׳׳ל‪ ,‬מה פתאום הוא חושב שאני‬
‫אהבתי את נושא ההנהלות‪.‬‬
‫נכון שהיו קשיים ואמבות‪,‬‬
‫אך ראיתי בכך אתגר‪.‬‬
‫יכול לעמוד במשימה הזו? והתשובה שלו‬
‫היתה פשוטה ״למה לא?׳׳ הוא שאל אותי‪.‬‬
‫אולי זה מפתיע אבל התשובה הזו נטכה בי‬
‫בטחון‪ .‬ככל שנכנסתי לתפקיד ראיתי עד כמה‬
‫הוא מורכב‪ .‬היתה תפיסה במערכת שנושא‬
‫הנהלות הוא דבר פחות מעניין‪ ,‬שקשה להשיג‬
‫בו תוצאות‪ .‬אבל התפקיד נתן לי הזדמנות‬
‫להפגש עם קבוצות שונות ברחבי הארץ ולה­‬
‫כיר את החברה הישראלית‪ ,‬לראות את השר‬
‫נות והיהודיות של כל מרכז קהילתי‪ .‬אותי‬
‫התפקיד ריתק ומאד נהניתי להענות לבקשות‬
‫של מא׳ץים לבוא ולהעביר השתלמויות‪,‬‬
‫פשוט אהבתי את זה‪.‬‬
‫צבע טרי‬
‫חדשות‬
‫ממדור ^‪jiun‬‬
‫כרזת ׳׳שלום״ כביטוי אישי של מעצבים גרפיים‬
‫כ־‪ 50‬מבין חברי אגודת המעצבים הגרפיים בישראל‪,‬‬
‫שחגגה לא מכבר ‪ 50‬שנים להיוסדה‪ ,‬יצרו איש איש‬
‫לפי דרכו‪ ,‬סיגנונו והשקפת עולמו כרזה המבטאת‬
‫את השלום‪ ,‬כפי שהוא חש אותו‪.‬‬
‫קיים בתוכנו ויכוה פוליטי על הדרך הטובה ביותר‬
‫להגיע לשלום‪ ,‬אולם אין ספק בדבר הכמיהה‬
‫'השורשית והעמוקה לשלום הקיימת בקרב הציבור‬
‫הישראלי‪ .‬שאיפה זו מוצאת לה ביטויים שונים‬
‫ומגוונים בכל תחומי חיינו ובעיקר בתחום‬
‫היצירתי־אמנותי‪.‬‬
‫‪m m 2‬‬
‫"מפעלות !*©‪ m31nf •®tp‬ואמנות‬
‫מוסף לעניני‬
‫תרבות ו״אמנות לעם״‬
‫״‬
‫הכרזות כולן מוצגות בתערוכה ניידת של המדור‬
‫לאמנות‪ .‬המעונינים להזמין את התערוכה‬
‫מתבקשים לפנות אל הלי גוברין ב״אמנות לעם״‪.‬‬
‫אוסף כרזות זה מוסיף מימד נוסף ומיוחד לרצון זה‪,‬‬
‫בעיקר בשל הרמה המקצועית הגבוהה של הכרזות‪,‬‬
‫ההופכות אוסף זה ליצירה העומדת בזכות עצמה‪.‬‬
‫בכרזות שלפנינו‪ ,‬אנו יכולים לראות אופטימיות‪,‬‬
‫ריאליות‪ ,‬פסימיזם‪ ,‬לעתים יאוש‪ ,‬אך לרוב ‪-‬‬
‫תקוה‪ .‬מבט אנושי כלל־עולמי על השלום‪ ,‬או אישי־‬
‫לאומי‪ ,‬המשקף את סביבתנו הקרובה‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬עשרות מעצבים‪ ,‬מבטאים רעיונות‬
‫שונים‪ ,‬בנושא שהוא בגדר חלום רחוק ותקוה לכלל‬
‫האנושית‪.‬‬
‫מפגש חדשני ומיוחד במינו בעולם המתול‪ ,‬קיימו‬
‫שרה לוי־תנאי‪ ,‬המנהלת האמנותית של ענבל‪,‬‬
‫וחברי הלהקה‪ ,‬עם עולי אתיופיה המתגוררים‬
‫במגדל העמק‪ ,‬ובו הדגימו במוסיקה ובמחול על‬
‫השורשים והמקורוח שלהם שהשפיעו על המחול‬
‫הישראלי‪ .‬כמו כן‪ ,‬עודדו את המשתתפים‬
‫האתיופים להציג ולתשוף משהו מאמנותם שלהם‪,‬‬
‫כדי ללמוד את המיוחד והמייחד את המחול‬
‫האתיופי היהודי‪.‬‬
‫בפגישה בין שתי התרבויות נסו שני הצדדים‪ ,‬דרך‬
‫שפת המחול‪ ,‬בהתקשרות ובהתנסות ההדדית‪,‬‬
‫להכיר‪ ,‬ללמוד ולהבין טוב יותר זה את זה‪ .‬עיקר‬
‫הפעילות התקיים בבתי הספר עם מספר פעולות‬
‫קטן לאוכלוסיות מוגדרות ושתי פעולות שיא‬
‫בערבים‪.‬‬
‫שלמה הלל‬
‫ירד הכנסת‪ ,‬ירושלים‬
‫בהקדמתו לספר כרזות "השלום״ העומד לצאת‬
‫לאור בקרוב‪.‬‬
‫״הדגמת עדות״ והפעלה המונית‪ ,‬המופיע ״מתימן‬
‫לציון״‪ ,‬המופע ״אשה״ ומפגש עם הרקדנים עמיר‬
‫ורונית‪.‬‬
‫מעורבות חברתית־פוליטית בתיאטרון חיפה‬
‫מאת ירון סוקולוב‬
‫"נפש יהודי״‪ ,‬״גטי׳‪" ,‬טרטיף"‪" ,‬מתכים לגוררי‪,‬‬
‫"פלשתינאית״‪" ,‬האי׳ הן רק חלק מההצגות שניתן‬
‫לסווגן כסיפור הצלחה בתיאטרון חיפה‪ .‬פגשתי את‬
‫נעם סמל‪ ,‬מנכ״ל התיאטרון מזה חמש שנים‪ ,‬חייכן‪,‬‬
‫בטוח בעצמו‪ ,‬אופטימיסט‪ ,‬הרואה דברים בגדול‬
‫וככזה מציב את תיאטרון חיפה על המפה‬
‫העולמית‪.‬‬
‫בגאווה מציין את הייחוד של התיאטרון‪" :‬ראשית‪,‬‬
‫אנו תיאטרון עם מסר חברתי־פוליטי‪ ,‬העוסק‬
‫בבעיות המרכזיות המטרידות את החברה‬
‫הישראלית ‪ -‬יחסי ערבים‪-‬יהודים‪,‬‬
‫דתיים‪-‬חילוניים‪ ,‬זהות יהודית‪ ,‬ציונות‪ ,‬עיירות‬
‫פיתוח‪ ,‬אלימות ועוד‪ .‬מחזה טוב לא יוצג‪ ,‬אלא אם‬
‫כן יש לו מסר חברתי‪ .‬מדובר הן במחזאות‬
‫ישראלית כמו למשל "נפש יהודי׳ של יהושע סובול‬
‫והן במחזאות קלאסית כללית הימולייר" של‬
‫בולגאקוב המועלה בימים אלה‪.‬‬
‫זה התיאטרון היחיד בארץ שיש לו ‪ 30‬אלף מנויים‪,‬‬
‫‪ 10%‬מאוכלוטית חיפה!!! מנויים הבאים מכל‬
‫שכבות החברה‪ .‬בנוסף‪ ,‬חמשת אלפים מנויים‬
‫לנוער‪ ,‬כולל פעילות עניפה בבתי־הספר כימי‬
‫תיאטרון ארוך‪ ,‬סדנאות למורים ועד הקמת מגמות‬
‫לתיאטרון ב־‪2‬ו בתי ספר תיכוניים בעיר‪ .‬השנה‬
‫יפנה התיאטרון גם לגיל ‪ 12-5‬בהצגת ״המיליון של‬
‫בון אוואנטורה" מאת סרגיו טופאנו‪.‬‬
‫חיאטרון חיפה פועל בעת ובעונה אחת בארבע‬
‫במות‪ :‬במה ראשית‪ ,‬אולם קטן‪ ,‬מועדון התיאטרון‬
‫ובמה ‪ 2‬בואדי סאליב ובאופן עיקבי מקיים פעילות‬
‫תיאטרונית בשפה הערבית׳'‪.‬‬
‫נעם ממשיך בלהיטות למנות את הנקודות‬
‫קצב אתיופי‬
‫מול קצב תימני‬
‫במגדל העמק‬
‫להקת מתול ענבל‪ ,‬בשיתוף "אמנות לעם״‪ ,‬הגיעה‬
‫למשך יומיים‪ ,‬בתאריכים ‪ 5-6.1.87‬למגדל העמק‪.‬‬
‫בנוסף להופעות שבדפרטואר קיימו חברי הלהקה‬
‫סדנאות לביה״ס‪ ,‬הדגמות‪ ,‬מפגשים והפעלה המונית‬
‫לכל מגווני האוכלוסיה‪.‬‬
‫מאחורי הקלעים‬
‫שיתה עם‬
‫נעם סמל‪,‬‬
‫מנכ^‬
‫התיאטרון‬
‫צ ע ד תימני‬
‫המאפינות את התיאטרון‪ :‬״אנו גם תיאטרון וזצפון‪,‬‬
‫היחיד המשרת את אוכלוסית צפון הארץ בלא‬
‫תקציבים נוספים ‪ -‬סידרת מנויים בעכו‪ ,‬סידרת‬
‫מנויים במועצה האזורית מטה אשר‪ ,‬שבוע‬
‫תיאטרון ב״אצבע הגליל׳ שהפך למםורת‪ ,‬שבוע‬
‫תיאטרון בנצרת עילית ותתתית בשיתוף ״אמנות‬
‫לעם"‪ ,‬והופעות במתנ׳׳סים‪ .‬כל זה מתאפשר מאחר‬
‫ומשלב תכנון הרפרטואר ובנית התפאורות נלקח‬
‫בחשבון נושא הניידות‪ .‬למשל‪ ,‬הצגות היחיד כמו‬
‫"האופסימיסט״ ו׳׳פנויה להצעות״ הן קלות לניוד׳‪.‬‬
‫לשאלתי האם למרחק מת׳׳א יש משמעות‬
‫לתיאטרון חיפה עונה נעם‪" :‬כן‪ 100 ,‬הק״מ‬
‫משפיעים על דרך עבודתנו‪ .‬בל נשכח שבת״א גרים‬
‫חלק מהשחקנים‪ ,‬יוצרים‪ ,‬משפחות‪ ,‬חברים ואנשי‬
‫תקשורת‪ ,‬וקיימים הפיחויים של התיאטרונים‬
‫״הבימה"‪ ,‬׳׳הקאמרי״ והזדמנויות נוספות‪ .‬אנו‬
‫חייבים לעשות מאמץ כפול מבחינת תקשורת‪,‬‬
‫שחקנים ויוצרים‪ .‬מפעילים פיתויים מוסריים‬
‫ותברתיים‪ ,‬אך למרות הקשיים אנו מצליחים לגבש‬
‫להקת שחקנים טובה העובדת על בסיס עבודת‬
‫צוות ולא כוכבים‪ ,‬ואף לגבש קבוצת במאים‬
‫שצמתו אצלנו כמו גדליה בסר‪ ,‬איציק וינגרטן ו^וילן‬
‫תורן‪.‬‬
‫התוצאות מדברות בעד עצמן‪ .‬הצלחות הן בארץ‬
‫והן בחו׳ל‪ .‬התיאטרון הוזמן לפסטיבלים באדינבורו‪,‬‬
‫ברלין‪ ,‬שיקגו‪ ,‬וושינגטון עם ההצגות ״נפש יהודי״‪,‬‬
‫״גטו׳ ו׳האי״‪.‬‬
‫בנושא הצנזורה משיב נעם‪ :‬״אסור להרפות‪ ,‬יש‬
‫להאבק בכל דרך ציבורית במוסד הצנזורה‪ ,‬אך הכל‬
‫במסגרת החוק‪ .‬אנו מחכים לפסיקת בג״צ בנושא‬
‫"אפרים חוזר לצבא״‪ .‬אך תמיד יש דרך של ״הבה‬
‫ונתחכמה לו׳ ולעלות מחזות ל׳אופסימיסט״‪,‬‬
‫כ׳׳מולייר״‪ ,‬כדי שהנושא לא ירד מסדר היום״‪.‬‬
‫לסיום‪ ,‬שאלתי את נעם שאלה אישית ‪ -‬מה‬
‫הביא אותו לעזוב משרד אמרגנות משגשג ולעבור‬
‫לניהול תיאטרון ציבורי‪ .‬״מהפך מבחינת התפיסה‬
‫האישית‪ .‬כאמרגן עשיתי עוד מאותו דבר ומיציתי‬
‫עצמי‪ ,‬כמנהל תיאטרון ציבורי העוסק בבעיות‬
‫המרכזיות המטרידות אותנו‪ ,‬אין גבול לענין‬
‫ולעשיה‪ .‬אני נבחן במדדים איכותיים ערכיים ולא‬
‫באמת מידה של מפלס חשבון הבנק״‪.‬‬
‫יל מכוון‬
‫‪ i n n n .‬ר שח הקו‪3‬צר•י‪u‬‬
‫ה ת ז מ ו ר ת הפילהרמונית הצעירה‬
‫מדי שנה בשנה נוטל מאסטרו זובין מהטה‪ ,‬המנצח‬
‫והמנהל המחיקלי של התזמורת הפילהרמונית‬
‫הישראלית‪ ,‬את שרביטו ומדריך ומנצח על‬
‫התזמורת הפילהרמונית הצעירה‪.‬‬
‫דור ההמשך והעתודה לתזמורת הבוגרת‪.‬‬
‫הנגנים באים מכל רחבי הארץ‪ ,‬חלקם מנגן‬
‫בתזמורת צה״ל וברביעיה הקאמרית של צה״ל‪.‬‬
‫חלק מהנגנים הם בנים להורים המנגנים בתזמורת‬
‫הפילהרמונית‪.‬‬
‫השנה‪ ,‬כמחווה מיוחד‪ ,‬במסגרת חגיגות היובל של‬
‫התזמורת הפילהרמונית הישראלית‪ ,‬הוחלט לקיים‬
‫קונצרט תגיגי מיתזד‪ ,‬בשיתופם של חיל־האויר‪,‬‬
‫הישוב מצפה־רמון ורשת הקונצרטים של "אמנות‬
‫לעם"‪.‬‬
‫יום המוסיקה המיוחד יתקיים ביום שני‪ 26 ,‬בינואר‬
‫‪ .87‬במסגרתו יתארחו זובין מהטה ושלום רונלי•‬
‫ריקליס עם הנגנים בבסיס חיל־האויר‪.‬‬
‫בשעות הבוקר יופיעו ‪ 4‬הרכבים קאמריים בבתי־‬
‫וזספר במצפה דמון ובבסיס חיל־האויר‪ .‬אחר‬
‫הצהריים יתקיים הקונצרט החגיגי באולם‬
‫האירועים של הבסיס‪ ,‬אליו מוזמנים גם תושבי‬
‫מצפה דמון‪.‬‬
‫התזמורת הפילהרמונית הצעירה מונה כ־‪ 80‬נגנים‬
‫צעירים‪ ,‬ומנהלה המוסיקלי ומנצחה הקבוע הוא‬
‫שלום רונלי־ריקליס‪ .‬התזמורת מהווה‪ ,‬למעשה‪ ,‬את‬
‫מי מ פ ח ד מ מ ו ס י ק ה מ ו ד ר נ י ת ?‬
‫מסע חורף‪ ,‬דצמבר ‪986‬ו‪ ,‬בכרמיאל‪,‬‬
‫ירותם ומועצה אזורית גליליעליון‬
‫זו העונה החמישית לפעולתם של המלחינים ציפי‬
‫פליישר‪ ,‬מאיר מינדל ודניאל גלאי בפרוייקט‬
‫"מלחינים בעקבות שורשיהם"‪ .‬את סידרת‬
‫הקונצרטים והסדנאות של מסעם השביעי‪.‬החליטו‬
‫להקדיש לאיזורים המוגדרים כעיירות פיתוח‪:‬‬
‫ירוחם שבנגב‪ ,‬כרמיאל וגוש משגב ‪ -‬בגליל‬
‫התתתון‪ ,‬קרית־שמונה וסביבותיה ‪ -‬בגליל העליון‪.‬‬
‫יצירותיהם של השלושה מבוצעות דרך קבע בארץ‬
‫ובחר׳ל בקונצרטים‪ ,‬פסטיבלים וכדו׳; הן אף יוצאות‬
‫לאור‪ .‬ציפי פליישר ומאיר מינדל כבר זכו‬
‫לתקליטים אריכי־נגן של יצירותיהם‪.‬‬
‫מאז שנת ‪ 1983‬פועלים השלושה במשותף כדי‬
‫לקרב קהל רחב ככל האפשר מכל קצוות הארץ אל‬
‫מוסיקה הנכתבת במאה ה־‪ ,20‬זאת באמצעות‬
‫מיפגשים מוסיקליים בהשתתפות המלתינים עצמם‬
‫עם צוות מבצעים‪ .‬בקונצרטים מיוהדים אלה מוזמן‬
‫הקהל לשאול שאלות ולהתבטא‪.‬‬
‫בהמשך לפעולות הפרוייקט במרכזי המוסיקה‬
‫הסואנים בערים הגדולות‪ ,‬באולמות "צוותא"‪,‬‬
‫בקונסרבטוריונים למוסיקה‪ ,‬בסמינרים למורים‬
‫ובקיבוצים‪ ,‬יוצאים הם עתה לעיירות הפיתוח‪.‬‬
‫קהל אינטליגנטי ופתוח מצוי בכל פינה בארץ‪.‬‬
‫עובדה זו נתאמתה במשך חמש שנותיו של‬
‫הפרוייקט‪ .‬כדאי שסוג פעולה מעין זה יהפוך‬
‫לנחלתם של מלחינים נוספים וקהלים נוספים‪ .‬על‬
‫החוויות העמוקות שהעניקו המפגשים‬
‫המוסיקליים יוכלו להעיד רק אלה שלקחו בהם‬
‫חלק עד היום‪.‬‬
‫תודה מיוחדת לצוות "רשת הקונצרטים" של‬
‫"אמנות לעם" אשר סייע במימון מסע חורף ‪1986‬‬
‫של הקבוצה‪ .‬נתאפשר מיבצע אינטנסיבי במיוחד‪:‬‬
‫‪ 17‬פעולות ב־‪ 3‬ימים‪ ,‬במיחחם גיאוגרפי ראוי לציון‪.‬‬
‫אולי נזרע כאן הזרע‪ ,‬כמעט באקראי‪ ,‬למיסודו של‬
‫הרעיון‪.‬‬
‫יופי של דבר‬
‫אילת זה לא סוף העולם!‬
‫בובה של סופשבוע‬
‫בסופשבוע נאה אחד של דצמבר נערכו במתנ׳׳ס‬
‫אילת ‪ 3‬ימים של תיאטרון בובות‪ ,‬סדנאות‪ ,‬הצגות‪,‬‬
‫מפגשי תיאטרון ומה לא?‬
‫האירוע הקיף כ־‪ 3000‬ילדים מכיתה א׳ עד ר אשר‬
‫חוו את החוויות וערכו את הסדנאות במסגרת‬
‫הלימודים שלהם‪ ,‬ואליהם הצטרפו קשישים‪ ,‬בני־‬
‫נוער‪ ,‬מורים ועובדי מפעלים‪.‬‬
‫כ־‪ 20‬בובנים ניצחו על המלאכה במשך שלושת‬
‫הימים‪ .‬בסיומם‪ ,‬בשבת‪ ,‬התקיים הפנינג ענק‪ ,‬בו‬
‫לקחו חלק תיאטרון הקרון‪ ,‬ניצה פלנץ‪ ,‬כרמית כהן‪,‬‬
‫רחל ברקמן‪ ,‬תיאטרון הצלליות עם מיקי מבורך‪,‬‬
‫דפנה שניידרמן ובלהה‪ .‬עמי כץ‪ ,‬עירית שילה‪ ,‬מירי‬
‫פארי ורתל רפפורט‪ ,‬דורית בנדיק וזהבה טל‪.‬‬
‫ל ש מודעות‬
‫״שבוע ספרות״ באילת‬
‫בשבוע שבין ה־‪9‬ו בינואר ל־‪ 23‬בו יתקיים באילת‬
‫"עובוע ספרות" בו יפגשו בני אילת )מאי עד י״ב(‬
‫בסופרים ומשוררים כמו עודד בורלא‪ ,‬אלונה‬
‫פרנקל‪ ,‬דורית אורגד‪ ,‬פוציו‪ ,‬שלמה אבס‪ ,‬יענקלה‬
‫יעקובסון‪ ,‬איציק נוי‪ ,‬משה בן־שאול‪.‬‬
‫יתקיים מגזין לספרות ילדים ומגזין לספרות‬
‫ישראלית עם חיים גורי‪ ,‬נתן יונתן ונעים עריידי‪.‬‬
‫איטו אבירם יעביר סדנאות ספרות לילדים‪ .‬יהודה‬
‫אטלס ויורם טהרלב יגישו"ילדים עם זקן׳ ויתקיים‬
‫בית פתוח לסופרים‪.‬‬
‫הצגות חדשות שאושרו‪:‬‬
‫תיאטרון"הבימה" ‪ -‬מירלה אפרת‬
‫תיאטרון באר שבע ‪ -‬מקהלת אי הסכמה‬
‫תיאטרון התנועה של רות זיו אייל ‪ -‬החלון‬
‫מופעי זמר‬
‫צמד הפרברים‬
‫גלי עטרי"אמצע ספטמבר׳‬
‫בימת "צוותא" ‪ -‬מאמי‪ ,‬פנטזיית רוק‬
‫הצגות ילדים‬
‫תיאטרון הקרון ‪ -‬שערות הזהב‬
‫"פעמון׳‪ ,‬תיאטרון בובות ‪" -‬יודל התייט העני‬
‫מהעיר חלם ואשתו גיטל‪ ,‬שרצו לאכול לביבות של‬
‫גבינה בחג השבועות"‪.‬‬
‫‪m‬‬
‫מתוך ׳׳שערות הזהב"‬
‫תיאטרון לילדים ולנוער‬
‫ההצגות של תיאטרון לילדים ולנוער "הפיצוץ ברחוב‬
‫אהלך׳‪ ,‬נחמן׳ רשניים על גג בודד"‪ ,‬אושרו על־ידי‬
‫ועדת הרפמוואר של "אמנוח לעם"‪.‬‬
‫במםגרת שיבוץ ההצגות על־ידי"אמנות לעם"‪,‬‬
‫מופיעות הצגות אלה‪ ,‬בנוסף להצגות של התיאטרון‬
‫לילדים ולנוער‪ ,‬אשר אושרו בעבר והן‪ :‬אני ואחי‬
‫הקטן‪ ,‬ועכשיו כולם ביחד פרק א׳ ‪ -‬הקרב על‬
‫הסלון‪ ,‬ועכשיו כולם ביחד פרק ב׳ ‪ -‬אחותי‬
‫מאוהבת‪ ,‬הצב גדעון ששוני‪.‬‬
‫אגהף של תרבות מול פני עפולה‬
‫והעמק‬
‫כתב יצחק מרידוד‪ ,‬״דבר׳‬
‫מנת התרבוח המרוכזת שהנחית תיאטרון הקאמרי‬
‫על תושבי עפולה והעמק היתה מהממת‪ :‬במאמץ‬
‫מרוכז שהתפרס על שבעה ימים ארוכים‪ ,‬מבוקר‬
‫ועד מאוחר בלילה‪ ,‬הציגו ושוחחו על תיאטרון עם‬
‫תלמידים בבתי־םפר תיכוניים‪ ,‬ביקרו והופיעו ב־‪5‬ו‬
‫קיבוצים בעמק והעניקו תוויה של ממש לקהל של‬
‫אלפים שגדש עד אפס מקום את "היכל התרבות"‬
‫העירוני ובא לחזות בשלושה מחזות מהטובים‬
‫ברפרטואר הקאמרי‪" :‬מיכאל קולהאס"‪ ,‬׳׳אני לא‬
‫רפפורט׳׳ ר׳קידוש"‪ .‬הקאמרי אף טרח והפיק בהפקה‬
‫מיוחדת ׳׳ערב פתיחה חגיגי" ובו שירים וקטעים‬
‫ממיטב מחזות הזמר והסאטירה שלו בעבר‪ ,‬בהווה‬
‫ובעתיד‪.‬‬
‫חגיגת התיאטרון חוזרת על עצמה זו השנה השניה‬
‫בעפולה ההופכת אט־אט למסורת ‪ -‬ואולי‬
‫לפטטיבל של תיאטרון בעמק ומדוע לא? במה‬
‫נופלת עפולה מעכו?‬
‫הקאמרי הגיע השבוע לעמק בלי הספקות שליוו‬
‫את בואו אשתקד‪ .‬ההצלחה במבצע הקודם דירבנה‬
‫את המארגנים‪ :‬עיריית עפולה‪ ,‬המתנ״ס העירוני‪,‬‬
‫המועצות האזוריות עמק יזרעאל והגלבוע ואת‬
‫השושבין הראשי‪" ,‬אמנות לעם"‪ ,‬לא רק לחזור על‬
‫המבצע אלא אף להרחיבו‪ .‬הוא כלל השבוע ‪70‬‬
‫אירועים ל׳אגרוף של תרבות״ על תושבי העמק‪.‬‬
‫במבצע כזה ‪ -‬אומר המנהל האמנותי של‬
‫הקאמרי אילן רונן ‪ -‬השיקול הכלכלי הוא‬
‫האחרון‪ .‬ההכנסות בקושי מכסות את ההוצאות‪.‬‬
‫אבל‪ ,‬השתקנים רוצים להופיע כמה שיותר‪ .‬לנו‪,‬‬
‫בתל אביב‪ ,‬יש לוח הופעות צפוף מאד והיציאה אל‬
‫הפרובינציה משחררת את הלוח‪ .‬אנחנו לא כופים‬
‫על השחקנים להופיע בהרצאות וגשיחות בבתי•‬
‫הספר ובבתים הפרטיים‪ :‬רק מי שרוצה‪ .‬אבל‬
‫כמגמה אנו מעוניינים להרבות במפגשים עם קהל‬
‫והרושם שלי הוא שלעבודת ההכנה שעשינו בבתי־‬
‫הספר התיכוניים כבר יש תוצאות‪.‬‬
‫אומרת גלית מ׳׳אמנות לעם"‪ :‬עפולה מקבלת היום‬
‫סל תרבות לכל תלמידי חטיבות הביניים והתיכון‪:‬‬
‫תיאטרון‪ ,‬מחול‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬אמנות פלאסטית‪ .‬לפחות‬
‫אחת לחודש מתקיימת פעולה‪ .‬לזכותו של מנהל‬
‫המתנ׳׳ס גדעון פורת ייאמר ‪ -‬פעולות העמק‬
‫בנושאי התרבות והאמנות הפכו בכל בתי־הספר‬
‫בעפולה לנושא חשוב ומרכזי‪ .‬תופתע לשמוע‪,‬‬
‫הילדים בתל־אביב לא זוכים למנה מרוכזת של‬
‫תרבות כפי שזוכים ילדי בירת העמק‪...‬‬
‫מסך עולה‬
‫מסד יורד‬
‫מנהל המתנ׳׳סים בעפולה גדעון פוות שולח לחמו‬
‫על פני המים‪" .‬אני לא יכול למקד ולקבוע איזה‬
‫פעילות בדיוק מביאה לתוצאה הרצויה‪ ,‬אבל‬
‫העובדות מדברות בעד עצמן‪ :‬אחרי ׳שבוע הקאמרי׳‬
‫שהתקיים לפני שנה ‪ -‬הכפלנו כמעט את מפעל‬
‫המנויים של ה׳היכל׳‪ :‬במקום ‪ 450‬מנויים לפני שנה‬
‫ כמעט ‪ 800‬השנה‪ .‬במקום סדרת מינויים אתת‬‫קודם ‪ -‬שתי סדרות השנה‪ .‬האם זה הודות‬
‫לסדנאות או לימודל התיכון' שבהם ריכזו שחקני‬
‫הקאמרי את התעניינותם של אלפי תלמידים‪ ,‬או‬
‫אולי בזכות מדיניות השיווק האגרסיבית שנקטו‬
‫השנה? מי יודע‪ .‬להיכל התרבות של עפולה מגיעים‬
‫גם הרבה תברי קיבוצים מכל העמק‪ .‬אמר השבוע‬
‫יר׳ר ועדת החינוך של הכנסת איש קיבוץ גבע ח׳׳כ‬
‫נחמן רז‪ ,‬שנכח בערב הפתיחה של החגיגה‬
‫בעפולה‪" :‬טוב לראות מחדש גיחות כאלה של‬
‫התיאטרונים הגדולים אל הפריפריה‪ .‬אני זוכר את‬
‫הופעות 'הבימה' בגורן של כפר־ יחזקאל‪ ,‬כשחלוצי‬
‫ההתישבות היו מגיעים להופעותיה על עגלות מכל‬
‫קצוות העמק‪ ...‬אני זוכר אפילו הופעה‪ ,‬לפני‬
‫עשרות שנים‪ ,‬של הכנר יהודי מנוחין‪ ,‬במחצבה של‬
‫עין חרוד‪" .‬אמנות לעם" מחדשת מה שהיה מקובל‬
‫פעם בחיי התרבות שלנו כאן׳‪.‬‬
‫תוג ״מפגשים״ בעפולה‬
‫מאת שמואל בר־תור‪ ,‬הבר בחוג‬
‫חוג"מפגשים" מורכב בעיקר מתושבי שכונת‬
‫עפולה עילית וגבעת המורה‪ ,‬תושבים השייכים‬
‫לרובד החברתי הגבוה בשכונות אלו‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬היתה חסרה להם המודעות‬
‫לתיאטרון והם היו ממעטים לבקר בהצגות שהגיעו‬
‫לעיר‪ .‬לכן‪ ,‬הוחלט על פעולה מיוחדת לעידוד תחום‬
‫זה‪ ,‬כדי לתת לחברי החוג מושג על תשיבותו של‬
‫התיאטרון‪.‬‬
‫בערב מיוחד עם השחקן גדעון שמר נכחו כארבעים‬
‫חברים‪ ,‬אשר האזינו למונולוג אישי של השחקן‬
‫וקטעים מהצגות בהן השתתף‪ .‬לאחר מכן נשאלו‬
‫שאלות וגדעון שמר השיב בסבלנות עד השעות‬
‫הקטנות של הלילה‪.‬‬
‫הפגישה השניה היתה עם מוני מושונוב‪ ,‬ועם‬
‫מאפרת ומלבישה‪ .‬ערב זה הווה אטרקציה אמיתית‬
‫לילדים אשר אהד מהם הטיב להתבטא באמרו‪:‬‬
‫׳׳עכשיו כשאני רואה את מוני מושונוב מקרוב‪ ,‬אני‬
‫מבין כיצד הוא מצליח לעבור בטלויזיה מדמות‬
‫לדמות בלי להתבלבל׳‪.‬‬
‫התרשמנו שהשחקנים נהנו גם הם מהופעתם והם‬
‫הביעו זאת בסיום בדברי תודה נרגשים על‬
‫ההקשבה והמעורבות של המשתתפים‪.‬‬
‫ולבסוף‪ ,‬תודה למתנ׳׳ס עפולה ובעיקר למנהלו‬
‫גדעון פורת‪ ,‬על החוויה המועילה לה שותפנו‪.‬‬
‫פתחון פה‬
‫מאת יענקלה יעקובםון‬
‫לפני כשלוש שנים יצאתי למפגשי תיאטרון‬
‫באמצעות"אמנות לעם"‪ .‬זה היה אחד המפגשים‬
‫הראשונים שקיימתי‪ .‬נסעתי כשעתיים בערב קר‬
‫וסוער‪ ,‬והגעתי למושב מרוחק בצפון הארץ‪.‬‬
‫כארבעים דקות לאחר השעה שבה היה אמור‬
‫המפגש להתחיל‪ ,‬הגיעו כעשרה אנשים לחדר קר‬
‫ומחנה שקראו לו"המועדון"‪.‬‬
‫התחלתי את המפגש בלי הרבה ציפיות וסיימתי‬
‫אותו לאחר כשעה וחצי עם סיפוק רב‪ .‬זה היה ערב‬
‫מעניין‪ ,‬עם אנשים חמים ופתוחים‪ ,‬בקיצור ‪-‬‬
‫הפתעה‪ .‬בסוף המפגש קם אחד מהצופים בו ושאל‬
‫אותי ׳׳למה אתה עושה את זה"? עניתי לו בשאלה‪:‬‬
‫"למה אתה שואל׳? ׳׳כי אני לא מבין איזה כיף יש‬
‫לך לבוא לחור כזה ולהופיע לפני שניים וחצי‬
‫אנשים"‪ ,‬הוא אמר‪.‬‬
‫רציתי להגיד לו שיפנה את אותה השאלה אל‬
‫האחראי על הפעולה במקום‪ ,‬אבל העדפתי לשתוק‪.‬‬
‫מאז אותו מפגש אני נוסע אלפי קילומטרים תחת‬
‫הכותרת "אמנות לעם"‪ .‬אני מוצא בעבודה הזאת‬
‫המון חשיבות‪ ,‬המון סיפוק ועניין‪ ,‬אבל לפעמים גם‬
‫עוגמת נפש‪.‬‬
‫במדינה הזאת יש עדיין ישובים‪ ,‬שמי שמנית להם‬
‫להתקיים‪ ,‬בצורה שהם מתקיימים ישלם על זה יום‬
‫אחד את המחיר‪ .‬אולי בצפון תל־אביב או ברחביה‬
‫שבירושלים לא שמעו על הישובים האלה‪ ,‬אבל הם‬
‫קיימים‪ ,‬ואנחנו האמנים מגיעים גם אליהם‪ .‬אני‬
‫יכול לדבר בשם עצמי ולומר שאני לא מבדיל בין‬
‫מוסף מוזה נערך על־ידי‪:‬‬
‫השאלה אם גם האחראים בשטח מכבדים את‬
‫הקהל שאותו הם אמורים לשרת‪ ,‬ואני מתכוון‬
‫למנהלי מתנ׳׳סים‪ ,‬לרכזים או לכל בעל תפקיד‬
‫דומה‪.‬‬
‫לאותה פעולה שסיפרתי עליה ושנערכה בתדר‬
‫מוזנח מול קומץ אנשים‪ ,‬יש רק אחראי אחד‪ ,‬והוא‬
‫זה שאירגן את אותה פעולה‪.‬‬
‫אני בטוח שלאותו רכז היו תירוצים וסיפורים‪ ,‬למה‬
‫לא הגיעו אנשים ולמה המקום נראה כפי שנראה‪,‬‬
‫אבל התפקיד שלו זה לא לספר סיפורים‪.‬‬
‫אני יכולתי בשביל ״האיזוך׳ לספר על אותם ישובים‬
‫שנעשית בהם עבודה קדושה בלי מדכאות‪ ,‬אבל‬
‫בכוונה ציינתי את אותו המפגש כי מפגשים מסוגו‬
‫אסור שיהיו קיימים‪ ,‬נקודה‪.‬‬
‫אז לכל האחראים בשטת אני"זורק כפפה" ומציע‬
‫שיעשו לנו חיים קשים‪ ,‬שיתנו משקל לכל פעולה‪,‬‬
‫שיעשו אותה חגיגית‪ ,‬שיעשו אותה מחייבת והיא‬
‫תחייב גם אותנו‪ ,‬האמנים‪ .‬עליכם‪ ,‬האתראים‬
‫בשטח‪ ,‬ליצור בקהלים שלכם את הציפיות‪ .‬ואנחנו‬
‫נצטרך לענות עליהן‪ .‬עשינו עטק?‬
‫אילנה גולדמן‪ ,‬ארנון פודת ‪" -‬אמנות‬
‫לעם"‪ .‬זאביק זהבי‪ ,‬ירון סוקולוב ואלישבע‬
‫מאי ‪ -‬התבדה למתנ״סים‪.‬‬
‫‪||1!!H::!I‬‬
‫‪I!::::‬‬
‫‪^ *Hi Hi:‬‬
‫\‪11. ••••••• t u t t‬‬
‫••••••• ‪:::H::i::::••••••• : s : i i : : : i : : i : l‬‬
‫‪::»::::;::::::::::;:::::::::ts;sss::t;:::::m‬‬
‫‪::::::‬‬
‫‪i‬‬
‫^מתדס רוממה‪ ,‬ירושליו!‪^-‬‬
‫מדכו עירוני לג׳ודו‬
‫זכתה קבוצת"הפועל" מלחה שגברה בנקודה‬
‫מאת‪ :‬יולי בן לביא‬
‫אחת על "הפועל׳ מבשרת ציון‪ .‬את המקום‬
‫במתנ׳׳ס רוממה פועל מרכז ג׳ודו תוך‬
‫השלישי תפסה קבוצת"הפועל׳ רמת אשכול‪.‬‬
‫שיתוף פעולה עם עירית ירושלים^ אגף‬
‫הג׳ודו הוא טפורט שהתפתה ביפן של ימי‬
‫הספורט ומתלקת הטפורט ב״הפועל׳‬
‫הביניים‪ .‬כיום‪ ,‬נלמד הג׳ודו ברוב ארצות תבל‬
‫ירושלים‪.‬‬
‫כתשובה לאלימות הגוברת בערים הגדולות‪.‬‬
‫מטרת המרכז היא לקדם ולפתח ענף‬
‫ספורט זה בקרב ילדים‪ ,‬בני נוער ומבוגרים‬
‫גיורו טיפולי לילדים ונערים‬
‫מכל רחבי ירושלים‪.‬‬
‫הסובלים מנכויות שונות‬
‫לאחרונה‪ ,‬נעשה מאמץ משותף ע׳׳י הקרן‬
‫לירושלים‪ ,‬העיריה‪ ,‬ההברה למתנ׳׳סים הוא מקנה למתלמד בטתון ושליטה עצמית‬
‫ומתנ׳יכו רוממה לרכישת מזרון ג׳ודו אולימפי ‪ -‬ג׳ודו פרושו ‪ -‬דרך עדינה‪ ,‬דרך גמישה‪.‬‬
‫)‪ 196‬מ״ר( יחיד מסוגו‪ ,‬וזאת כדי לאפשר‬
‫במסגרת מרכז הג׳ודו במתנ׳׳ס‪ ,‬בנוסף לחו­‬
‫קיומם של ארועים ומפעלים מיוחדים הקשר גים הרגילים לילדים ובני נוער המתקיימים‬
‫רים לענף הג׳ודו במתנ׳׳ס‪ .‬למשל^ אליפויות באתריותו של דוד עזריה )חגורה שחורה(‪,‬‬
‫מרכזיות‪ ,‬ארציות ובינלאומיות‪ ,‬אימון נבחרת פועל שירות מיוחד של ג׳ודו טיפולי באחר­‬
‫ירושלים בג׳ודו‪ ,‬קיום קורסים למאמנים ואי־ יותו של ד׳ר חורחה גלסר ‪ -‬פסיכיאטר‬
‫מונים מיוחדים בג׳ודו‪.‬‬
‫ואלוף ג׳ודו )דאן־‪ .(5‬במסגרת זו פועלות‬
‫בתופשת ההנוכה התקיימה פעילות ענפה במתנ׳׳ס מספר קבוצות‪ ,‬כאשר אוכלוסית‬
‫בתהום המתנ׳׳כז‪,‬בה לקתו תלק ג׳ודאים מכל היעד היא ילדים ונערים הסובלים מנכויות‬
‫ירושלים‪ ,‬מנבחרת ישראל ומובחרת אנגליה שונות‪ ,‬שיתוק מותין‪ ,‬עוורון‪ ,‬פיגור שכלי או‬
‫לקדטים‪ .‬ביום הראשון התחרו נבתרת יש­ הפרעות נוירולוגיות אתרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימת‬
‫ראל נגד נבתרת אנגליה)‪ 7‬קרבות לבנות ר‪ 7‬קבוצה לנוער שולים‪ .‬הטיפול המיוהד באמצ­‬
‫קרבות לבנים(‪ .‬לאחר מכן התקיימה אליפות עות הג׳ודו משלב עקרונות של חינוך גופני‪,‬‬
‫ירושלים בג׳ודו לילדות ונוער ובה התתרו טפורט‪ ,‬פיזיוטרפיה‪ ,‬ופסיכוטרפיה קבוצתית‪.‬‬
‫למעלה מ־‪ 200‬משתתפים מ־‪ 14‬מועדונים הטיפול מתבצע פעמים בשבוע בהדרכת‬
‫מדריך מוסמך‪ ,‬שעבר הכשרה בנושא ונמצא‬
‫שונים מכל רהבי העיר‬
‫בגביע הקבוצתי‪ ,‬שנתרם על־ידי"הפועל׳‪ ,‬תתת פיקוח של צוות רופאים‪.‬‬
‫‪::::::‬ו‬
‫‪::;::::::::‬ו‬
‫ו‪:::::::‬‬
‫נזתנ״ס קרית אתא־‬
‫מרוץ הלפיד מירושלים לקרית־אתא‬
‫מאת יוני גולדברג‪ ,‬רכז ספורט‬
‫עירוני‬
‫בחג החנוכה נערך‪ ,‬זו הפעם החמישית‪,‬‬
‫מרוץ הלפיד מירושלים לקריתיאתא‪ .‬המרוץ‬
‫החל בטכס הדלקת הלפיד ליד הכותל‬
‫המערבי‪ .‬את הלפיד הדליק מר יעקב יעקב‪,‬‬
‫מודה ותיק מקדית־אתא ואביו של אחד‬
‫הרצים‪ .‬הלפיד לווה בריצה של ‪ 35‬משתתפים‬
‫ברחובות ירושלים‪.‬‬
‫הרצים‪ ,‬שהיו מחולקים ליתידות של ‪3‬‬
‫רצים בכל קטע )אחד נושא את הלפיד‪ ,‬אחד‬
‫את דגל הלאום והשלישי את דגל העיר קרית־‬
‫אתא(‪ ,‬החלו לרוץ כשכל יחידה רצה כפי‬
‫יכולתה בהנחיית יוזם ומארגן המירוץ ציון‬
‫אסולין‪ ,‬אשר זו השנה התמישית שהוא עומד‬
‫מאחורי ארוע זה‪.‬‬
‫בשעות הערב הגיע הלפיד לקרית־אתא‬
‫במרוץ שהתקיים ברתובות הקריה ובטיומו‬
‫נערך טכס מרשים בבי׳׳כז רוגוזין‪ ,‬בנוכחות‬
‫קהל רב ובראשם ראש העיר‪ ,‬מנהל ביה׳׳ס‬
‫ומנהל המתל׳סים בעיר‪ ,‬אשר בירכו את‬
‫הרצים וביקשו שהמסורת תימשך גם בשנה‬
‫הבאה‪.‬‬
‫בטכס הופרחו לשמיים מאות בלונים חי־‬
‫קוקים‪ ,‬הרצים הוכיתו את אומץ ליבם במופע‬
‫מרהיב עין שבו קפצו ועברו דרך גלגל אש‪.‬‬
‫בסיום חולקו דגלי המרוץ ותעודות למשתת­‬
‫פים ולמסייעים בהכנת אירוע זה‪ .‬הובעה‬
‫התקוה שמסורת זו של הדלקת לפיד בתנוכה‬
‫בעיר הבירה ליד הכותל המערבי והבאתו‬
‫לקרית־אתא בריצה של בני נוער‪ ,‬תימשך‪.‬‬
‫אליפות בטניס‬
‫שולחן‬
‫אליפות טניס שולחן‪ ,‬ראשונה בישוב‪,‬‬
‫נערכה גם היא בחנוכה‪ .‬באליפות‪ ,‬אשר‬
‫נמשכה יומיים‪ ,‬השתתפו ‪ 95‬שחקנים‪ ,‬מגיל‬
‫‪ 10‬ועד למבוגרים‪.‬‬
‫רמת המשתקים היתה גבוהה‪ ,‬כאשר‬
‫השחקנים מאליצור קרית־אתא והפועל ביא־‬
‫ליק‪ ,‬בלטו ביכולתם‪.‬‬
‫האוירה היתה חגיגית‪ ,‬המארגנים חילקו‬
‫םופגניות למתחרים‪.‬‬
‫בטקס הסיום השתתפו נכבדי הישוב אשר‬
‫חילקו את הפרטים למנצחים‪.‬‬
‫מתנ״ס קרית־מטלון׳פ״ת־‬
‫גיל הזהב״ מכ״ף‬
‫מאת תרצה שלו‪ ,‬פעילה‬
‫במתני׳ס‬
‫ומי שחשב לרגע שהמעינות ישארו מיות­‬
‫מים ‪ -‬התאכזב‪ .‬תורים ארוכים לא‬
‫השתרכו‪ ,‬אבל קשישות כמו הלה וחיה לא‬
‫ויתרו והתמדתו בגופרית כמו שצריך‪" .‬לא‬
‫אכפת לי שיחשבו שהתתפשתי" ‪ -‬אמרה‬
‫הצעירה שבחבורה כרמלה אליהו‪" ,‬העיקר‬
‫הבריאות"‪.‬‬
‫‪ 100‬קשישים וקשישות תברי‬
‫"מועדון גיל הזהב״ של מתנ״ס‬
‫קרית מטלון‪ ,‬הגיעו לחמישה‬
‫ימי כיף במחנופש של ״עין גדי״‬
‫סוג בריאות אחר היה פעילות ערב חבר­‬
‫תית וקבלת שבת מסורתית‪ ,‬בהנחייתם של‬
‫מרגלית כרמל ודב שמר‪ ,‬שלדעת כל הנופשים‬
‫היו מקסימים‪.‬‬
‫אפשר להינות מהחיים גם אחרי גיל‬
‫שישים‪ .‬למסקנה זו הגיע כל מי שנוכח במח־‬
‫נופש בעין גדי‪ .‬בחמשת ימי הכיף שאורגנו‬
‫להפליא על־ית הרכזת מזל זוהר‪ ,‬עשו הקשי­‬
‫שים מה שנקרא "כיף תיים"‪.‬‬
‫היו שם מראות מחממי לב של "צעירים"‬
‫בני שישים ושבעים שיצאו במחולות‪ .‬לא‬
‫תמיד התנועות מדויקות‪ ,‬לעיתים בן הזוג היא‬
‫חברה‪ ,‬אבל העיקר הכוונה‪ ,‬וכשהצלילים‬
‫המוכרים מתנגנים והכל מקפצים ושמחים אז‬
‫מה צריך יותר?‬
‫מן הראוי לציין‪ ,‬כי ה״רות ההיה" שעמדה‬
‫מאחורי ארוע זה‪ ,‬הינה מנהלת המהנופש חיה‬
‫רשף ומזכירתה בת שבע‪ ,‬שעזרו בקליטה‬
‫ילדי רוממה בעקבות המכבים‬
‫מאת אילנה בוזגלו‪ ,‬רכזת ילדים‬
‫במשך חג החנוכה‪ ,‬התקיימו במתנ׳׳ס‬
‫רוממה מספר ארועים לילדים ולמשפתות‪.‬‬
‫יום אחד הוקדש לנושא התיאטרון‪ ,‬התק­‬
‫יימו סדנאות בנושא כדי לעורר את הילדים‬
‫ולחבב עליהם את התיאטרון‪ .‬במסגרת זו‬
‫קיבלו הילדים הדרכה והסברים על דרך בימוי‬
‫סיפור‪ ,‬יצירת הדמויות‪ ,‬הכנת התלבושות‬
‫והתפאורה ועוד‪ .‬כמו כן‪ ,‬התקיימה תתרות‬
‫בניית חנוכיה‪ ,‬ונערכו מסיבות שונות‪ ,‬משח־‬
‫המהירה של הנופשים ודאגו לכל מחסורם‪.‬‬
‫ופה המקום להודות להן בשם הקשישים‬
‫והרכזת‪ .‬ציון לשבח מיוחד מגיע לצוות הטב־‬
‫חים שלא חסכו ולא ביישו את ה״פירמה"‬
‫והגישו מעדנים ערבים לחך‪.‬‬
‫שבוע פעילות מרוכז בחנוכה‬
‫מאת מידה רייקין‪ ,‬רכזת גיל רך‬
‫מזה כמה שנים נהוג במתר׳ס קרית מטלון‬
‫שבפתת־תקוה‪ ,‬לערוך בחנוכה שבוע פעילות‬
‫מרוכז המשמש תנופה להמשך השנה כולה‪.‬‬
‫ההרשמוח לחוגים השונים וההכנות‬
‫לשאר הפעילויות נגמרות עד לחנוכה‪ ,‬וכך‬
‫ניתן להתחיל ב׳׳קול תרועה גדולה" את‬
‫הפעילויות שיזרמו אחר כך באפיק יציב‪,‬‬
‫מבוסס ופתוח לקהילה כולה‪.‬‬
‫קים ועוד‪ .‬אך גולת הכותרת של הפעילות‬
‫היתה טיול בעקבות המכבים‪ ,‬לילדי תנועת‬
‫הנוער בגיל ‪8‬־‪4‬ו‪.‬‬
‫הטיול החל בבית תורון‪ ,‬המשיך דרך מודי­‬
‫עין ועד לפארק קנדה‪ .‬שם התקיימו משחקי‬
‫הנוכה‪ ,‬כאשר הקבוצה הבוגרת יותר מפענחת‬
‫כתבי סתר ועוסקת בניווט בשטח במסגרת‬
‫"תפש את המטמוך‪ .‬הטיול הסתיים לאתר‬
‫שבוע הפעילות כולל את כל שכבות האוכ־‬
‫ביקור במערות בית גוברין‪.‬‬
‫^ ^ ל ו ס י ה ‪ ,‬למן ילדי הגיל הרך דרך הנוער‪ ,‬הבוג־‬
‫>‬
‫דים והקשישים ומכיל מגוון רב של ארועים‬
‫וכל זאת בשילוב עם ארועי חג החנוכה‪ .‬בין‬
‫היתר‪ ,‬נערכות מסיבות לגילאים השונים‪,‬‬
‫הופעות אמנים‪ ,‬שעות סיפור‪ ,‬הצגות תיאט­‬
‫רון‪ ,‬הרצאות בנושאי בריאות כגון‪ :‬מלב אל‬
‫לב‪ ,‬כאבי גב ועוד‪...‬‬
‫נערכות סדנאות בתחומים שונים‪ ,‬בדיקות‬
‫שד לנשים והתדמות דם‪ .‬הקשישים מציגים‬
‫את עבודותיהם בבאזר המוני שמושך אליו‬
‫את התושבים ומחזק את"העושים במלאכה"‪.‬‬
‫אווירת החג מלווה את הארועים‪ ,‬כשלפני כל‬
‫אירוע נערכת הדלקת נרות חנוכה ולאחריה‬
‫אומרת זילכה פרח "גם בצעירותי לא‬
‫עשיתי כזה כיף‪ .‬מזל שיש לנו את מועדון"גיל‬
‫הזהב" במתנ׳׳ס קרית מטלון‪ .‬והתשוב מכל‪,‬‬
‫היא העובדה שנופש מסוג זה השיג את‬
‫המטרה‪ ,‬והביא לגיבוש חברתי ממדרגה‬
‫ראשונה‪ .‬וכמו שאמר לי הפנסיונר ה׳׳צעיר״‬
‫מר בן בסט‪ :‬׳ץיקנה‪ ,‬אין דבר כזה‪ ,‬אם אין‬
‫מחלות‪ .‬אם אדם קם בבוקר ויכול לעשות‬
‫משהו‪ ,‬שיעשה ושלא יתעצל‪ ,‬ומי שחושב‬
‫שהחיים בגיל שישים "נגמרים" אז הוא טועה‬
‫‪ -‬בגיל זה‪ ,‬הם רק מתחילים‪"...‬‬
‫חלוקת סופגניות ולביבות)העשייה ירי נשות‬
‫המקום(‪.‬‬
‫קודם לחנוכה מתפרסמת תוברת‪,‬‬
‫המושכת את העין באסתטיות שבה ובה‬
‫מפורטים כל הארועים‪ .‬וכך מודעים התוער‬
‫בים לתוכניות וההתענינות גוברת כבר לפני‬
‫החג עצמו‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬שבוע חנוכה‪ ,‬מלבד היותו‬
‫שוקק פעילות‪ ,‬ממלא את המתנ׳׳ס באנשי‬
‫הקהילה המציפים את המקום ‪ -‬שמחים‬
‫ונהנים על היוזמה ומבטיחים השתתפות‬
‫‪L‬‬
‫להמשך השנה‪.‬‬
‫‪Itt‬‬
‫\‪\t‬‬
‫‪::::::» t m i t‬‬
‫‪I‬‬
‫‪m‬‬
‫‪I t‬‬
‫‪m‬‬
‫‪m m‬‬
‫••••‬
‫נצרת עילית‬
‫שי״ל ‪ -‬שירות יעוץ‬
‫לאזרח‬
‫בין כתא המתנ׳׳ס ע׳׳עו ברקוביץ בנצרת‬
‫עילית פועלת מזה כתשעה חודשים במימון‬
‫ג׳וינט־ישראל תחנת שי׳׳ל‪.‬‬
‫מאז פתיחתה הפכה התחנה לי׳מוקד עליה‬
‫לרגל׳׳ של תושבי העיד והסביבה‪ ,‬אשר מצאו‬
‫בתחנה אוזן קשבת‪ ,‬התמדה ונכונות לעזור‬
‫ולפתור את בעיותיהם בסבך הסמיך של‬
‫הביורוקרטיה‪.‬‬
‫לאחר תקופת ההרצה היה ברור לגמרי‬
‫שמוסד זה היה הסר‪ ,‬אך בהעדרו‪ ,‬כמובן שלא‬
‫היתה מודעות לחסך זה במידע לציבור‪.‬‬
‫אריה להב‪ ,‬מנהל המתנ״ס בנצרת עילית‬
‫מציין כי עם קבלת הנתונים החודשיים לגבי‬
‫מספר הפונים וסוג הפניות והשוואתם לסט­‬
‫טיסטיקה הכללית של שי׳׳ל‪ ,‬אנו רואים את‬
‫הדינמיות של פעילות התתנה בעיר‪ .‬יש לזקוף‬
‫זאת בראש ובראשונה לזכות מרכזת התהנה‬
‫ גב׳ רבקה גלבוע‪ ,‬למתנדבות הנאמנות‬‫אשר תורמות זמן פנוי ויקר לטובת הקהילה‪,‬‬
‫וכמובן להנחייה הצמודה של רחל בין־נון‬
‫מפקחת שי״ל אזורית ועפרה פישר מנהלת‬
‫שי׳׳ל‪.‬‬
‫הפעילות הראשונית של רבקה גלבוע‬
‫היתה יצירת קשרים עם מוסדות וארגונים‬
‫ציבוריים והתנדבותיים בעיר‪ ,‬על־מנת להביא‬
‫לידיעתם את קיום השירות‪ .‬ברור‪ ,‬שהלק‬
‫ניכר מהצלחת התחנה היום‪ ,‬יש לזכות לפעי­‬
‫לות העניפה של יחסי ציבור ופרסום נכון בין‬
‫תושבי הקהילה טרם הפעלתה של התחנה‪ ,‬כך‬
‫שכבר בחודש הראשון היה מספר הפונים‬
‫גדול מהמצופה‪.‬‬
‫עשרה מחנדבים מסייעים לרבקה‬
‫בעבודתה‪ .‬הם גוייסו על־סמךכישורים‪,‬מיומ־‬
‫נות ומוטיבציה‪ .‬חשיבות רבה בעת גיוסם‬
‫ניתנה לידיעת שפות שונות שיענו על צרכי‬
‫העולים ההדשים אשר בעיר‪ .‬המתנדבים‬
‫עברו הכשרה מיוחדת טרם כניםתם לעבודה‪.‬‬
‫השנה לקח על עצמו חיים בורוסקי‬
‫האחראי לספורט במתנ׳׳ס יוזמה חדשנית‪ .‬לא‬
‫עוד ספורט לנבחרים אלא ספורט לכולם‪ .‬הוא‬
‫מסביר‪ :‬לפני ארבע שנים התחלנו במשחקי‬
‫קט־רגל ועשינו זאת על בסיס חברתי‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫הילדים היו מתארגנים בעצמם ובאים‬
‫גם נשיא המדינה בין הבאים‬
‫מאת שי פודת‬
‫במגין שיא של ‪ 1000‬איש‪ ,‬חגגו תברי״נוער‬
‫לנוער׳ בעצרת המונית ‪ 20‬שנה לארגון‪ .‬הטקס‬
‫נערך בחג החנוכה כבניני האומה בירושלים‬
‫ונכח בו נשיא המדינה‪ ,‬שנתן תסותו לארוע‪,‬‬
‫כמו גם נשיא ארגון "בני ברית"‪ .‬מר הרצוג‬
‫הדגיש בנאומו את השיבות הפעולות של‬
‫"נוער לנוער"‪ ,‬מטרותיו ועצם קיומו‪.‬‬
‫העצרת כללה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מופע אור־קולי‪,‬‬
‫אמנית אורתת )יהודית רביץ( שחגגה גם את‬
‫יום הולדתה באותה הזדמנות וכן הופעות‬
‫המשלתות של גרמניה וארצות הברית‪.‬‬
‫בסיום הולקו מגינים לסניפים המצטיינים‪.‬‬
‫סניף מוצקין ‪ -‬על מבצעים‪ ,‬סניף אילת ‪-‬‬
‫על פעילות תברתית והסניף המצטיין השנה‬
‫בכל התחומים היה סניף פתחיתקוה‪.‬‬
‫אריה מציין בסיפוק כי היום פועלת‬
‫התחנה בקצב מוגבר וזוכה לשיתוף פעולה‬
‫מצויין מצד כל הגורמים בעיר‪ ,‬ביניהם‬
‫הרשות המקומית‪ ,‬נציגי משרד העבודה והר­‬
‫ווחה והמתנ׳׳סים‪ .‬היחסים ההדדיים תורמים‬
‫להתארגנות‪ ,‬לפעילות ולתפקוד חלק ושוטף‪,‬‬
‫כאשר מרכזת התהנה היא חלק אינטגרלי‬
‫מצוות המתנ׳׳ס‪.‬‬
‫לדעתי‪ ,‬אומר אריה‪ ,‬שילוב כזה של פעילות‬
‫משותפת של שי׳׳ל והמתנ׳׳ס‪ ,‬בתנאי כמובן‬
‫שכל הגורמים וכל הנפשות הפועלות מודעות‬
‫לכך ומשתפות פעולה‪ ,‬היא ערובה לשרות‬
‫יעיל וסוב לקהילה‪ ,‬תוך ניצול נכון של משא­‬
‫בים ובלי בזבוז מיותר‪ .‬נראה לי שהמתנ׳׳ס‬
‫בנצרת עילית יכול לשמש מודל לשילוב כזה‬
‫ואנו נשמח"למכור׳ אותו)ללא תשלום( לכל‬
‫מי שיתעניין‪.‬‬
‫עדנה אנגל מציינת כי היום ישנם כ־ ו ו‬
‫מתנ׳׳סים ברחבי הארץ אשר מפעילים תחנות‬
‫שי׳׳ל כאשר ארבע ביניהן הן במימון ג׳וינט־‬
‫ישראל‪ .‬רכזות שי׳׳ל והמתנדבים הפועלים‬
‫תוך שיתוף פעולה עם צוות המתנ׳׳לז‪ ,‬עונים‬
‫על צרכים מידיים של האוכלוסיה תוך שימוש‬
‫בכלי חסכוני זה‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬התפתחה‬
‫במתנ׳׳נזים היכולת להתמודד עם נושאים‬
‫כמו התנדבות‪ ,‬טיפוח הפרט בתתומי השכלה‬
‫והכשרה מקצועית וטיפוח יכולת התושבים‬
‫להתמודד עם נושאים שונים וקבלת אחריות‬
‫עצמית מצידם‪.‬‬
‫שמונים קבוצות ספורט‬
‫לילדים‬
‫שמונים קבוצות בשלושה ענפי ספורט זה‬
‫לא משחק ילדים תה בהחלט הישג לעיר בסדר‬
‫גודל של נצרתיעילית‪ .‬המבינים בדבר אפילו‬
‫אומרים שזה לא יאמן‪ .‬אבל עובדה‪.‬‬
‫!‪liiiiiiiiiiiii:::::::!:!::::!:‬‬
‫כקבוצה‪ .‬בשיטה זו מגיעים לליגה הרבה יותר‬
‫ילדים והדבר מונע את האפשרות שיגיעו רק‬
‫נבחרות מכל בית־ספר והשאר יישארו בחוץ‪.‬‬
‫נתנו את האפשרות שכל כתה תקים לה‪.‬‬
‫נבחרת‪ .‬התמקדנו בשלושה ענפי ספורט‪ :‬קט־‬
‫רגל‪ ,‬כדור סל וכדור רשת ‪ -‬משחק לבנות‪,‬‬
‫והגענו לכמות אגדתית של קבוצות‪ .‬מעבר‬
‫לפעילות הטפורט עצמה‪ ,‬ולשחקנים שהם‬
‫בני נוער כמובן‪ ,‬הרי גם האחראים לפעילות‬
‫והשופטים הם בני נוער שעברו הכשרה‬
‫מיותרת לכל במתנ׳׳ס‪.‬‬
‫נציגי ״נוער לנוער־ מקבקים את‬
‫אלף נגנים הצליחו ללבות את האש‬
‫מאת רוני בס־אל‪ ,‬מנחה מוסיקה חיפה והצפון‬
‫אש העשיה המוסיקלית והחינוכית לובתה‬
‫בכנס "לנושפים הידד!׳׳‬
‫בנשיפתם של ‪ 1000‬נגנים שנתקבצו ובאו‬
‫לתיאטרון ירושלים מ־‪ 35‬תזמורות נוער לכלי‬
‫נשיפה מחצור הגלילית ועד אילת‪.‬‬
‫את הניצוצות הראשונים לאש אדירים זו‪,‬‬
‫הפיק לפני כ־‪ 40‬שנה ישראל גיחון‪ ,‬מוסיקאי‬
‫מחונן‪ ,‬אשר הגיע למסקנה כי בעזרת החינוך‪.‬‬
‫לנגינה בכלי נשיפה ניתן לפתוח צהר לילדים‬
‫לעולם המוסיקה‪ ,‬באופן קל יותר מאשר‬
‫לימוד נגינה בכלים אחרים‪.‬‬
‫ואמנם כנס זה הוקדש רובו ככולו לישראל‬
‫גיחון במלאת לו ‪ 70‬שנה‪ .‬ובפועלו של ישראל‬
‫עד כה הוא צדק באופן מוחלט‪ .‬יחד עם תוכ­‬
‫נית הרדיו"תזמורות כלי נשיפה" אותה ערך‬
‫במשך שנים רבות‪ ,‬וליווי מתמיד אתר תזמר‬
‫רות הנוער שהחלו לצוץ בישראל זו אתר זו‪,‬‬
‫הגענו כיום ממספר תזמורות בתחילת שנות‬
‫השישים לכ־‪ 50‬תזמורות נוער הפזורות‬
‫ברחבי הארץ‪.‬‬
‫גם המתנ״סים אינם שוקטים ומושפעים‬
‫מ׳׳נגע" זה‪ .‬מתזמורת אתת שהיתה שייכת‬
‫למתנ׳׳כו לפני ‪ 8‬שנים‪ ,‬מצויות כיום ‪ 17‬תזמר‬
‫רות נוער לכלי נשיפה במתנ׳׳סים‪ ,‬ועוד היד‬
‫נטויה‪.‬‬
‫בשל מגוון הצלילים הרב שניתן להפיק‬
‫מתזמורת כגון זו‪ ,‬בשל ההגעה המהירה להער‬
‫גים מוסיקליים שילד מן השורה יכול להגיע‬
‫אליהם בלימוד כלי נשיפה ובשל אפשרויות‬
‫ההופעה )כמעט בכל מקום( והניידות הרבה‬
‫ הופכת להיות תזמורת כלי הנשיפה כלי‬‫ביטוי קונצרטי לגאוות המקום ולהרוות בני‬
‫הנעורים העוסקים בנגינה‪.‬‬
‫אחת מאבני הדרך של ישראל גיחון היתה‬
‫הקמת "איגוד ארצי לתזמורות כלי נשיפה"‬
‫בשנת ‪) 1963‬כיום א‪.‬י‪.‬ת‪.‬ן ־ איגוד ישראלי‬
‫לתזמורות נוער(‪ .‬איתן מאגד בתוכו את כל‬
‫הברי התזמורות‪ ,‬המורים‪ ,‬והמנצתים ומהווה‬
‫מוסד נכבד שעוסק בייעוץ מוסיקלי ותינוכי‪,‬‬
‫בהכוונה‪ ,‬בעידוד וסיוע לכל אותן תזמורות‬
‫החברות בו‪.‬‬
‫גם את כנס "האלף״ יזם איתן ובראשו‬
‫שמואל כהנא מנצח תזמורת הנוער של עכו‪.‬‬
‫לא פעם זוכים אנו בחוויה מרגשת שמש­‬
‫אירה תותמה בנו לשנים‪ .‬הפעם‪ ,‬כמו בסימפר‬
‫נית ה׳׳אלף" של מהלר שמנוגנת ע׳׳י אלף נגנים‬
‫וזמרים‪ ,‬נוגן גם מרש איתן‪ ,‬שיר לכת שנכתב‬
‫ע׳׳י נחמן יריב‪ .‬כל ‪ 1000‬הנגנים נגנו מרש זה‬
‫בהרעידם את אמות הטיפים של תיאטרון‬
‫ירושלים‪ ,‬כשרבים מן המאזינים נדהמו מגודל‬
‫העוצמה והאחדות של ‪ 1000‬נגנים״‪.‬‬
‫האש שהוצתה בליבותיהם של המנגנים‬
‫תלך ותגבר ותצית רשויות מקומיות ומתנ־‬
‫"סים רבים אחרים לחוות את חדוות העשיה‬
‫המוסיקלית־חינוכית והפגנת הכח התר­‬
‫בותית‪.‬‬
‫פרס בתחום המוסיקה למתנ״ס קריה טבעון‬
‫פרס בתחום פעילות מוסיקלית עניפה‪,‬‬
‫ניתן למתנ׳׳ס קרית טבעון על־ידי רשת הקונ­‬
‫צרטים ב׳׳אומנות לעם"‪ ,‬בשיאו של "סוף‬
‫שבוע מוםיקאמרי"‪.‬‬
‫הפרס הוענק על־ידי מר חיים דובשני‪ ,‬יו״ר‬
‫הנהלת "אומנות לעם" ומר אבנר שלו‪ ,‬מנהל‬
‫אגף התרבות במשרד החינוך‪ ,‬כאשר הפנינה‬
‫שבכתר היה קונצרט השמיניה של התזמורת‬
‫הקאמרית הישראלית‪ ,‬בביצוע בכורה ארצי‬
‫במתכונת זו‪.‬‬
‫המתנ׳׳כו‬
‫בקרית‬
‫טבעון‪,‬‬
‫בניווטו‬
‫של‬
‫האולפן למוטיקה‪ ,‬תובק בתוכו את כל פעיל­‬
‫ויות המוסיקה הנערכות בקריה‪ :‬לילדים‬
‫ולנוער קיימים חוגים לריתמוסיקה ומשחקי‬
‫מחול‪ ,‬טרום כלי וחליליות‪ ,‬בית־ספר למחול‪,‬‬
‫לימוד נגינה יחידני על כלי מקלדת‪ ,‬כלי‬
‫פריטה‪ ,‬כינור והוראת הנגינה בכל כלי‬
‫הנשיפה‪ .‬כן קיימות תזמורות נוער‪ ,‬הרכבים‬
‫קאמריים ופעולות העשרה לבני הנוער‬
‫למבוגרים קיימים‪ :‬תזמורת אקורדאונים‪,‬‬
‫חוגי האזנה למוסיקה‪ ,‬מקהלה קאמרית‬
‫וחבורח זמר‪ ,‬וכמובן ‪ -‬קיים מפעל מנויים‬
‫של חובבי מוסיקה המאזינים באופן קבוע‬
‫לקונצרטים ל "רשת הקונצרטים״‪.‬‬
‫בסוף השבוע המוסיקאמרי באו לידי ביטוי‬
‫כל אותם גופים הי׳עושים מוסיקה" בקריה‪,‬‬
‫תוך הפעלת מאות ילדים ובני נוער במפגשים‬
‫מוסיקליים בבתי־הספר וקיום קונצרטים‬
‫קאמריים בבתים פרטיים "כמו פעם" בביצוע‬
‫טובי האומנים‪.‬‬
‫טוב לקבל פרס‪ ,‬אך חשוב לזכור תמיד כי‬
‫הפרט מהווה רק תזכורת‪ ,‬מעין טפיחה על‬
‫השכם‪ .‬זוהי זריקת עידוד להמשך הפעילות‬
‫בעתיד‪ ,‬כי ניתן עוד לעשות הרבה‪ ,‬ואף הרבה‬
‫יותר‬
‫מאת אשר לוי‬
‫במתנ״ס תל כביר פעלה "מכללה״ שבה‬
‫ניסו לסייע לתלמידי חטיבות הביניים בהת­‬
‫מודדותם במערכת האינטגרטיבית של‬
‫ה״רפורמה" באספקטים החברתיים וההיער‬
‫גים הלימודיים‪ .‬במתנ״ס בית דגן מופעלת‪ ,‬זו‬
‫השנה השניה‪ ,‬תוכנית "המיצר"‪ ,‬בה מתמוד­‬
‫דים בכלים גמישים יותר באותה מטרה ‪-‬‬
‫סיוע בשיפור הישגים לימו^ים בחטיבת‬
‫הביניים‪ .‬למתנ׳׳ס קרית משה' ברחובות הגיע‬
‫המנהל‪ ,‬בני חבוט‪ ,‬ומצא שצריך להתחיל‬
‫מאלף‪ .‬הוא החל בפרוייקט למידה לתלמידי‬
‫לחשיבות העברת הץצמות השלטוניות אל‬
‫הקהילות עצמן‪ .‬יותר גופים שלטוניים וחבר־‬
‫תיים ‪-‬פתוחים לשתף את לקוחותיהם בהכר־‬
‫עות ואף בביצוע מדיניותם‪ .‬אך יש• להודות‬
‫שהבעיה העיקרית של רוב תושבי המקומות‬
‫בהם פועלים מתנ״סים היא השתלבותם‬
‫והתאקלמותם הבלתי מספקת של התושבים‬
‫במערכות חברתיות וכלכליות במקצועות‬
‫ובתפקידים מהרמה הבינונית והגבוהה‪.‬‬
‫המפתח להשתלבות כזו בהברה הישרא­‬
‫לית‪ ,‬יותר מאשר בכל חברה בעולם ‪ -‬מוכי־‬
‫הים המחקרים ‪ -‬היא פונקציה של רמת‬
‫ההשכלה‪ .‬כך ששינוי חברתי אמיתי צריך‬
‫לסייע לבני הקהילה להגיע עם כלים טובים‬
‫יותר למערכת חלוקת העבודה ולצורך זה הם‬
‫הייבים להצליח בלימודיהם‪ .‬אם אנו רוצים‬
‫בשינוי מהפכני בקהילות בהן אנו עובדים‬
‫רהם"(‪ ,‬אך גם אצל המודים והתלמידים האח־‬
‫דים בבתי־הספר‪ ,‬ואת זה‪ ,‬כידוע‪ ,‬קשה לשנות‬
‫יותר מאוחר‪.‬‬
‫מדוע מהווה המתנ׳׳ס את הכלי הנבון‬
‫להתמודדות בבעיה זוז‬
‫המתנ׳׳ס הוא מנגנון גמיש המסוגל להת­‬
‫אים עצמו לצרכים יהודיים‪ ,‬דבר שבית־הספר‬
‫אינו יכול לעשות‪ .‬למתנ׳׳ס באים הנערים‬
‫ברצון והוא נעדר את הסטיגמה של בית־‬
‫הספר‪ .‬במערכות שהמתנ׳׳נז מקיף הוא יכול‬
‫להתחיל במקום שבו נמצא הנער ולהתקדם‬
‫יש למתנ׳׳סים בני ברית בעבודה הזו‪ ,‬והם‬
‫קא בתוך המערכת הפורמלית‪ .‬זו המו־‬
‫שמצת בדרך כלל מגלה פתיתות מפתיעה‬
‫בידי המתנ׳׳סים‬
‫האפשרות למנוע‬
‫היווצרוח דור חדש‬
‫של תושבים‬
‫פאסיביים‬
‫בתי־הספר היסודיים ומיד התמלא המתנ״ס‬
‫בילדים ובהוריהם‪ .‬אחד־כך החל המתנ׳‬
‫לפתח תוכנית מיוחדת לסיוע לתלמידי חטי­‬
‫בות הביניים ושוב סיפור הצלחה‪ .‬בכפר גבי־‬
‫רול הגיע מנהל חדש‪ ,‬למעשה מייסד‬
‫המתנ״ס‪ ,‬אורי אבוטבול‪ ,‬עם הנסיון של קרית‬
‫משה התחיל אף הוא קודם כל בפרוייקט‬
‫למידה טיפולי מיוחד והמתנ״ס שוקק חיים‪.‬‬
‫במתנ״ס קדית מנתם בירושלים מתנהל זה‬
‫זמן מה ניסוי למידתי מרתק המצליח מעבד‬
‫למשוער בינתיים בכיתה אחת בלבד‪ .‬גם‬
‫בכפר יונה נעשה נסיון מעניין ומצליח‬
‫בלמידה‪.‬‬
‫מי שיסתובב במתנ״לזים ויסב את תשומת‬
‫לבו לנושאים אלה יופתע לגלות בכה הרבה‬
‫מתנ״סים פרוייקטים שונים ומגוונים העוס־‬
‫קים בסיוע בלימודים‪ .‬קשה להשתתרד‬
‫מהרושם שמבלי להתכונן לכך מערכתית‪ ,‬עלו‬
‫המתל׳סים בעצמם על צורך אמיתי של אוכ־‬
‫לוסיה נרתבת במקומות היישוב בהם אנו‬
‫עובדים‪ .‬כמעט ברור שמתנ׳׳גז המציע תוכנית‬
‫בלתי שיגרתית לסיוע בלימודים )בעיקר‬
‫בגילאי תטיבות הביניים( יוצף מיד בילדים‬
‫ו‪/‬או נערים תאבי לימוד‪ .‬חסל סדר ההתלבט־‬
‫ויות "כיצד לפרסם?" "כיצד לאתר מתאי­‬
‫מים?" "כיצד למשוך אותם?" "איך לשווקי׳‬
‫מחנ׳׳ס המציע‬
‫חוכניח בלחי‬
‫שיגרתיח לסיוע‬
‫בלימודים יוצף מיד‬
‫בילדים ובנערים‬
‫הלקותות הפוטנציאליים באים מעצמם והם‬
‫גם מתמידים בצורה יוצאת דופן בהשתת­‬
‫פותם בפעילות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬גם ההורים מגלים‬
‫מוטיבציה גדולה וקל מאד להביאם למתנ׳׳ס‬
‫לדון בגורל לימודי ילדיהם‪ .‬וכך‪ ,‬אנו זוכים‬
‫במגע ישיר עם קבוצות אוכלוסיה המגלות‬
‫׳ייין אפילו ללא מאמץ רב מצדנו‪ .‬נגלה לנו‬
‫כאן כלי קהילתי בלתי רגיל שאפשר לנצלו‬
‫למטרות נוספות של המתנ׳׳ס והקהילה‪.‬‬
‫נוטף על ההיבט "האנוכי" של המתל׳ט‬
‫קיים גם היבט ערכי‪ .‬אנו טוענים שהמתנ׳׳סים‬
‫באו כדי ליצור שינוי חברתי אמיתי בהברה‬
‫הישראלית‪ .‬ישנם שינויים שסייענו להם להי­‬
‫ווצר כבר‪ ,‬גדלה המודעות )זה בינתיים הכל(‬
‫ומוכנות לשיתוף פעולה ברמות שונות‪ ,‬שכן‬
‫היא מבינה שיש כאן נסיון רציני)לא בדמות‬
‫הנסיונות המיושנים לתת "שיעורי עזר׳ על־‬
‫ידי סטודנטים ומתנדבים( לסייע בהשגת‬
‫מטרות שבית־הספר עמל להשיגן ולא מערכת‬
‫מתחרה בבית־הספר‬
‫עלינו לעבוד בטווחים ארוכים מהמקובל‬
‫ולסייע ביד ילדינו ונערינו להתמודד במערכת‬
‫ההישגים הלימודיים שכלי המדידה שלהם‬
‫מטבע הדברים אוביקטיביים וכלליים‪.‬‬
‫הצורך מתגלה במלוא‬
‫חריפותו דוקא‬
‫בחטיבות הביניים‬
‫תופעה מעניינת היא שרוב הפרוייקטים‬
‫שפותחו כבר במתנ׳׳סים הם בעלי שני הדג־‬
‫שים‪ :‬א( הם מיועדים לחטיבות הביניים‬
‫בעיקר ב( תכניות הלימודים הן נסיוניות‪,‬‬
‫חדשניות ומקוריות‪.‬‬
‫הצורך מתגלה במלוא חריפותו דוקא‬
‫בתטיבת הביניים מפני שבבית־הספר היסודי‬
‫הציונים הם יחםיים לרמת הכיתה ומרבית‬
‫התלמידים והוריהם אינם חשים עד כמה‬
‫אקוטית בעית לימודי בניהם‪ .‬בחטיבת הבי־‬
‫ניים הם מגלים לתדהמתם שילדיהם הפכו‬
‫לתלמידים החלשים בכיתה והם מתקשים‬
‫להתמודד עם בני השכונות המבוססות‪ .‬הפי־‬
‫גור בלימודים מתגלה מיד במקצועות כמו‬
‫אנגלית‪ ,‬מתמטיקה ולעיתים גם עברית‬
‫)קריאה וכתיבה(‪ .‬אך אלה רק ביטויים לפער‬
‫בהשכלה הכללית של הילד מהשכונה ועקב‬
‫כך בבטחונו העצמי בכיתה וביכולתו‬
‫להשתלב וללמוד הלאה‪.‬‬
‫השלכות נוספות למצבם זה של נערינו‪,‬‬
‫הפיגור הולך וגדל משנה לשנה‪ ,‬נשירה סיטר‬
‫נית מבתי־הספר עם תום תטיבת הכינים‪,‬‬
‫הלק פונה לבתי־ספר ברמה נמוכה וחלק אף‬
‫מפסיק ללמוד בכלל‪.‬‬
‫התופעה הופכת לתופעה תברתית רוצרת‬
‫סטיגמה על הילדים והקהילה כולה‪ .‬גם ההר‬
‫דים מפתחים יחס שלילי לבתי־הספר‬
‫וללימודים‪.‬‬
‫נוצר תהליך השלמה של הילדים עם מצבם‬
‫והם מאבדים יכולת להתמודד ולשנות את‬
‫המצב‪ ,‬ונוצר הדור הבא של תושבים פאסי־‬
‫ביים‪ .‬נוצרת גם מערכת שלמה של דעות‬
‫קדומות אצל הילדים והוריהם )"אנתנר‬
‫עימו תוך שימוש בכלים חדשניים שיתאימו‬
‫לנסיבות המיותרות‪ .‬חווית הלמידה במתנ״ס‬
‫מנותקת מהשגיות ולתץ ומאפשרת פתיחות‬
‫אינטלקטואלית גדולה יותר‪.‬‬
‫כיוון שאנו מאמינים שהפיגור בלימודים‬
‫הוא תוצאה של מכלול מורכב של בעיות‬
‫קיומיות עימן הילד מתמודד‪ ,‬חייבת ההתער­‬
‫בות להיות רב־מימדית )שאחת מתוצאותיה‬
‫יהיו השגים לימודיים( ברמת הילד‪ ,‬אך גם‬
‫ברמת המשפחה‪ ,‬הסביבה‪ ,‬הקהילה ובית־‬
‫הספר המתנ׳׳ס הוא בדיוק המכשיר המתאים‬
‫לביצוע מלאכה זו‪.‬‬
‫נוסף על כך‪ ,‬קיימים בשטה אנשים רבים‬
‫שהם מתנכים בנשמתם והם מתקשים‬
‫להשתלב במערכת הלוחצת של החינוך הפר‬
‫רמלי והם מאושרים להשתלב בעבודה המת־‬
‫אימה לכישוריהם ולהשקפת עולמם דוקא‬
‫במתני׳ס‪ .‬אזי הם מגלים גם דבקות ומסירות‬
‫מעבר למצופה במערכות חינוכיות‪.‬‬
‫קיימים במערכת החינוך גורמים שונים‬
‫העוסקים כל הזמן בפיתוח תוכניות לימודים‬
‫חדשניות בכלים מגוונים הרבה יותר מבעבר‪.‬‬
‫באופן טבעי תוכניות אלה מוכנסות למערכת‬
‫הגדולה של משרד החינוך באיטיות וכבדות‬
‫רבה‪ .‬כל האחראים לפיתוח תוכניות אלה‬
‫שמחים לתת ולסייע בהעברתן‪ .‬הם יודעים‬
‫שבהתאמה נכונה‪ ,‬כפי שהמתנ׳׳ס מציע‪ ,‬תוכ־‬
‫ניות אלה יכולות להביא תלמידים להישגים‬
‫גבוהים ביותר‪.‬‬
‫גם באוניברסיטאות ובמכון ויצמן‬
‫מושקעת עבודה רבה בהכנת ערכות לימוד‬
‫מיוחדות במקצועות שונים‪ ,‬ושוב הם שמתים‬
‫לגלות עד כמה אנו מעונינים בערכות אלה‪.‬‬
‫ומעבר לכל ‪ -‬בתי־הספר עצמם‪ .‬בניגוד‬
‫לדימוי שלהם^מוטרדים בתי־הםפר מרמת‬
‫לימודיהם של העומדים בתחתית סולם‬
‫הפער‪ .‬אם אנו יודעים להציג עצמנו כבאים‬
‫להשלים את בית־הספר‪ ,‬לסייע לו באמת‪,‬‬
‫מפני שמטרותיו הן מטרותינו ולנו קל יותר‬
‫לסייע בהגשמתן‪ .‬כמעט ואין נתקלים בסירוב‬
‫לשיתוף פעולה‪ ,‬להיפך‪ ,‬לעיתים הפרה רוצה‬
‫להניק יותר מאשר העגל מוכן לינוק‪.‬‬
‫חשוב הקשר הרצוף עם בית־הספר‪ ,‬עם‬
‫המורים והמחנכים^ לדיווח הדדי‪ ,‬להתעדכנות‬
‫במערכת הלימודים משיעור לשיעור לשם‬
‫הכנת התלמידים‪ .‬גם "מכירת" התלמידים‬
‫חזרה לבית־הספר היא מוצלחת יותר כשהמר‬
‫דים יודעים שיש כתובת ויש גיבוי ועורף‬
‫ללימודי התלמיד‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬נזכיר שוב את יכולתנו גם להגיע‬
‫לעבודה עם ההורים ולמוטיבציה הגבוהה‬
‫שלהם במעורבות בגורל ילדיהם‪ .‬נראה‬
‫שהמתנ״ס הוא אכן כלי מצויין לסיוע ולמ­‬
‫הפכה חברתית הדשה בשכונות ובעיירות‪.‬‬
‫השטה מעונין ומסייע‪ ,‬שלא לדבר שזוהי גם‬
‫פעילות קהילתית נכונה של המתנ׳׳כו‪ .‬מה‬
‫שנותר עתה לעשות‪ ,‬זה לגשת לנושא באופן‬
‫מקצועי ומקיף‪.‬‬
‫המתנ׳׳סים הוכיחו אמנם שגורם הנטוע‬
‫בתוך קהילתו מזהה צרכים ברמה מקומית‬
‫עוד בטרם המערכות הכלליות מתוודעות‬
‫לעמקות והיקף הבעיה‪ .‬אך הפתרונות שהוא‬
‫מציע הם אינטואיטיביים‪ ,‬תלקיים ולעיתים‬
‫מקריים‪ .‬משימתנו עתה היא לגשת לנושא‬
‫בראייה כוללת‪ ,‬מקצועית ויסודית‪ .‬עלינו‬
‫לפתת מערכת שתוכל לספק הדרכה‪ ,‬הנהייה‬
‫וסיוע בהקמת מסגרות לימודיות־חברתיות־‬
‫מערכת החינוך‬
‫הפורמלית מגלה‬
‫פחיחות מפתיעה‬
‫ומוכנות לשיתוף‬
‫פעולה ברמות שונות‬
‫טיפוליות באספקטים השונים‪ :‬לימודיים‪,‬‬
‫תכניים וקהילתיים לפי הצרכים המיוחדים‬
‫של כל מםגרת‪.‬‬
‫תוכנית הדרכה למנהלים ‪ -‬לשנת תשמ״ז ‪1987‬‬
‫תאריך‬
‫ההשתלמות השתלמות בנושא‬
‫‪8.2.87‬‬
‫גיוס משאבים במתנ׳׳סים‬
‫מספר‬
‫האחראי‬
‫ראובן ליבוביץ‬
‫משך‬
‫ההשתלמות‬
‫ו יום‬
‫‪10:00-18:00‬‬
‫מקום‬
‫מתנ׳׳ס‬
‫משתתפים‬
‫‪25‬‬
‫‪16-17.2‬‬
‫תכנון תקצוב‬
‫ירון סוקולוב‬
‫‪ 2‬ימים‬
‫בית הארהה‬
‫‪25‬‬
‫‪12.3.87‬‬
‫הבטים משפטיים בהעסקה‬
‫‪22.3.87‬‬
‫עבודה עם קבוצות ‪ -‬פיתוח צוות‬
‫‪12.4.87‬‬
‫גיוס וראיון עובדים‬
‫ירון סוקולוב‬
‫קרית ענבים‬
‫כבי שפס‬
‫אילן פישר‬
‫עף‪ Y‬דני פלד‬
‫‪ 1‬יום‬
‫‪10:00-18:00‬‬
‫מתנ״גז‬
‫‪25‬‬
‫עמוס רון‬
‫‪ 1‬יום‬
‫מתנ׳׳ס‬
‫‪25‬‬
‫כבי שפס‬
‫‪10:00-18:00‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 1‬יום‬
‫מתנ׳׳ס‬
‫‪25‬‬
‫‪10:00-18:00‬‬
‫‪23.4.87‬‬
‫קריאת דרתות כספיים‬
‫יוסי בנבנישתי‬
‫‪ 1‬יום‬
‫‪10:00-18:00‬‬
‫מתנ׳׳כו‬
‫‪30‬‬
‫‪10.5.87‬‬
‫שילוב הקשיש והנכה במתנ׳׳כז‬
‫־נורית סתוי‬
‫רבקה לנדסמן‬
‫‪ 1‬יום‬
‫‪10:00-18:00‬‬
‫מתנ״ס‬
‫‪25‬‬
‫‪20.5.87‬‬
‫אתזקה ותתזוקה‬
‫פרח חביב‬
‫ציון ארסלן‬
‫‪ 1‬יום‬
‫‪10:00-18:00‬‬
‫מתנ׳׳כו‬
‫‪30‬‬
‫‪6-7.7.87‬‬
‫שיווק‬
‫שלומית שמרון‬
‫מיישי שרייבר‬
‫‪ 2‬ימים‬
‫בית הארהה‬
‫‪25‬‬
‫פרטים והרשמה אצל עליזה אילון ‪02-234464-5‬‬
‫ממרכז המידע והתוכניות!‬
‫מאת לאה בש‬
‫א‪ 7‬תשאל!‬
‫בנק הרעיונות לקהילה )בריק( הוא מאגר‬
‫תוכניות ופרוייקטים שנוסו בהצלחה‬
‫במערכת המתנ״סים ותועדו באופן ברור וקצר‬
‫לנוחיות כל המעוניין‪.‬‬
‫בנק הרעיונות לקהילה )בר׳ק(‪ ,‬מחולק על‬
‫פי אוכלוסיות היעד מקבלות השירותים‬
‫במתנ׳׳ס‪ ,‬כגון‪ :‬הגיל הרך‪ ,‬ילדים‪ ,‬נוער‪ ,‬מבוג­‬
‫רים‪ ,‬קשישים‪ ,‬נכים ועוד‪ ,‬ולפי תהומי הפעי־‬
‫לות המוצעים בו‪ ,‬כמו‪ :‬תרבות‪ ,‬אומנות‬
‫השכלה‪ ,‬פעילות גופנית מסורת‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫להלן מספר דוגמאות‪ ,‬על קצה המזלג‪ ,‬של‬
‫תוכניות בריק‪.‬‬
‫אוכלוסית היעד ‪ -‬ילדים ונוער‪ ,‬נושאי‬
‫הפעילויות‪ :‬בית־ספר משולב עם תעשיה‬
‫מקומית‪ :‬מרפאה לבובות ולמשהקים;‬
‫השמרטף המקצועי; סיפור עדה מפי זקניה‪.‬‬
‫אוכלוסית היעד ‪ -‬מבוגרים‪ ,‬נושאי הפעיל­‬
‫ויות‪ :‬הכנה להורות; תתרות בישול; מבצע‬
‫תרומת דם ועזרה ראשונה;‬
‫אוכלוסית היעד ‪ -‬משפתות‪ ,‬נושאי פעיל־‬
‫רות‪ :‬משחקיה ניידת בשכונה; סדנה לתיקר‬
‫נים בעבודה עצמית‪ :‬שבוע איכות הסביבה‬
‫ביישוב‪ :‬מכוניות פרטיות מחפשות מטמון‪:‬‬
‫אימוץ יתירה צבאית‪ :‬מתן בסתר משפחתי‪.‬‬
‫דוגמאות נוספות יפורסמו בעיתון הבא‪.‬‬
‫רכזים יקרים‪ :‬אנא‪ ,‬קחו מספר דקות‪ ,‬דף‬
‫ועט ודווחו על תוכנית או פרוייקט מוצלחים‬
‫במתנ׳׳סכם‪ .‬ייעשה בכך שירות טוב לבר״ק‬
‫ובאותו זמן פרסום למתנ׳׳ם בו אתם עובדים‬
‫ולעצמכם ‪ -‬המפעילים‪ .‬דיווח טלפוני‬
‫יתקבל אף הוא באהדה ובתודה‪.‬‬
‫הדיוות ניתן להעשות בקיצור ולעניין על‬
‫פי המתכונת הבאה‪:‬‬
‫ו‪ .‬נושא הפעילות ‪ .2‬אוכלוסית היעד‬
‫‪ .4‬שיטת הביצוע‬
‫‪ .3‬מטרה‪/‬מטרות‬
‫‪ .7‬שם המתנ׳׳ס‪.‬‬
‫‪ .5‬התוכנית‬
‫כל דיווח יזכה בפרסום הראה לו‪.‬‬
‫כתובתנו‪ :‬מרכז מידע ותוכניות של תוכנית‬
‫שוורץ והחברה למתנ׳׳סים‪ ,‬האוניברסיטה‬
‫העברית‪ ,‬הר הצופים‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫טלפון‪02-882347,02-820421 :‬‬
‫פינתו של ^‬
‫זאביק השועל‬
‫צחוק מחוץ לחוק ‪ /‬זאביק זהבי‬
‫)בעקבות הצעת ח״כ אורה נמיר להפוך את הזנות‬
‫לחוקית‪(...‬‬
‫אני רוצה א מ ר לכם‪ ,‬עובךים סוציאליים‪ ,‬מצבכם מחמיר ‪ /‬יתכן‬
‫‪ I‬ותןינוךכו את המקצוע להמיר ‪ /‬שכן קמה לכם מתחרה ךצינית‪ ,‬ח׳׳כ אורה‬
‫נמיר‪ / ,‬שהיא‪ ,‬כידול‪ ,‬אשה‪ / ,‬שהחליטה שיש לערוף את" ראשה ‪ /‬של‬
‫אורנה פךה קלושה ‪ /‬הזונה‪ ,‬המכונה בעבךית תיקנית‬
‫‪ -‬קדשה!‪/‬‬
‫ובכן‪ ,‬במקום עוהשוטרים ץשחקו ארנה בתופסת ‪ /‬כעוביום עוני היא‬
‫יוצאת מבית הסהר‪ ,‬וביום חמישי שוב נכנסת‪ / ,‬מציעה‪ ,‬ובצדק‪ ,‬אורנה‬
‫ר‪1‬בךת־כנסת ‪ /‬עובמקום שךנעשה את מעשיה בצינעה‪ ,‬באינטימיות‪/ ,‬‬
‫יתנו לה‪ ,‬לזונה‪ ,‬פשוט לגיטימיות ‪ /‬ויסךרו לה ןזנות‬
‫‪ -‬״בית ממכר‬
‫אהבה״ ‪ /‬והמהךןין אף!וזקינו חלון ךאוה ‪ /‬וכאשה עובדת ךנהפוך שוב‬
‫מארי‪-‬מרכז אודמולי לנושאים ההילתיים‬
‫דע‪/‬י לך שמארר במרכז המידע והתוכניות‬
‫של תוכנית שוורץ והחברה למתנ׳׳סים כולל‬
‫חומר אורקולי יהודי הקשור לתחומי העבודה‬
‫במתני׳כז ומידע על חומר רלוונטי הקיים‬
‫במקורות אתרים‪.‬‬
‫דע‪/‬י לך שמארר ערוך ומוכן לאתר כל‬
‫חומר אורקולי קיים בנושאים הקשורים‬
‫לעבודה קהילתית‪ ,‬ומעוניין לקבל מידע והמל־‬
‫צוח ממך על חומר איכותי ומעניין המוכר לך‬
‫בתחום התמחותך‪.‬‬
‫דע‪/‬י לך שהחומר האורקולי במארר‬
‫מלווה מדריכים ו‪/‬או שאלוני צפייה שיסייעו‬
‫לך להפיק את המירב מצפייה מונתית בסר־‬
‫טים‪ ,‬סרטונים‪ ,‬שקופיות וכר‪ ,‬לצרכי הדרכה‪,‬‬
‫הנחייה והנאה‪.‬‬
‫דע‪/‬י לך שהחומר האורקולי במארד ניתן‬
‫להשאלה ו‪/‬או לרכישה )תמורת תשלום לכי־‬
‫סוי הוצאות השכפול(‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬הדרכה בליווי אמצעי המחשה אור­‬
‫קוליים הופכת יעילה‪ ,‬מעניינת ומשמעותית‬
‫יותר‪ .‬הפריט האורקולי ניתן לשימוש‬
‫כאמצעי עזר או ׳׳נוריגר׳ לדיון‪ :‬כנושא מרכזי‬
‫לניתוה והסקת מסקנות‪ :‬כסיכום לנושא‬
‫ההדרכה ועוד‪.‬‬
‫להלן‪ ,‬תיאור מפורט של דרמה דוקומנט־‬
‫דית )סרט וידאו‪ ,‬צבע‪ 20 ,‬די( שנכתב והופק‬
‫על־ידי מישקה בן־דוד‪ ,‬מרכז מידע ותוכניות‪,‬‬
‫כאן‪ .‬שם הסרט‪ :‬קליטת עובד חדש במתנ׳׳ס‪.‬‬
‫הסרט מתאר את פגישתה של רכזת נוער‬
‫חדשה עם המתנ׳׳כז ואת ראשית צעדיה‬
‫בעבודה‪.‬‬
‫הסרט מיועד לשמש"טריגר׳ ‪ -‬פותח דיון‬
‫על אופן הקליטה של רכזים חדשים על־ידי‬
‫המנהל והצוות במתנ׳׳כז ועל הגורמים המער‬
‫פיעים עליה‪.‬‬
‫השאלון המצורף לסרט והמסייע לצפייה‬
‫מונחית בו‪ ,‬ניתן לשימוש יחידני או קבוצתי‬
‫תוך כדי צפייה בסרט או כסיכום לאחריה‪.‬‬
‫השאלון מתמקד על נקודות מרכזיות‬
‫שבהן נוגע הסרט‪ ,‬כמו‪ :‬הרגשתה והתנהגותה‬
‫של העובדת החדשה לפני כניסתה לעבודה‪,‬‬
‫פגישתה עם מנהל המתנ׳׳ס‪ ,‬ההיכרות שלה‬
‫עם הצוות‪ ,‬ההחייחסות למשפחתה ועוד‪.‬‬
‫הסרט מומלץ לשימוש בדיוני צוות‪ ,‬בהנ­‬
‫חיות למנהלים‪ ,‬רכזיק ומדריכים וכירב‪.‬‬
‫בקטלוג המוער של ‪.‬מרכז המ<דע והתונ־‬
‫ניות שעל מדפך‪ ,‬ניתן למצוא תיאור קצר על‬
‫כל פריט ופריס באוסף האורקולי שלנו‪ .‬לפר­‬
‫טים נוספים ולעידכון משמעותי‪ ,‬אנא‪,‬‬
‫פנה‪/‬פני אלינו ‪ -‬אל מרכז המידע והתוכניות‬
‫של תוכנית שוורץ והחברה למתנ׳׳סים‪ ,‬האוני­‬
‫ברסיטה העברית‪ ,‬הר הצופים ירושלים‪.‬‬
‫לילותיה לימים ‪ /‬ונהיה כולנו עם ככל העמים ‪ /‬ונדע כי בא מועד לרןזון ‪/‬‬
‫ושוב ייקרא שמה בישראל‪ :‬מוכרת מזון!‪...‬‬
‫אנ׳שר יהיה‪ ,‬כמובן‪ ,‬עין לפקוח ‪ /‬ולתת כךטיס־מנוי לכל לקוח ‪ /‬וכיאה‬
‫וכיאות ‪ /‬להפעיל גם שירותי בריאות ‪ /‬וככה‪ ,‬טוענת אורנה חברה ‪ /‬נקטין‬
‫את אימת ה״אייךס״ הנוךא ‪ /‬ומי יודע? אולי גם יוזמו סךסוךים לךבר‬
‫עבירה‪ / ...‬ובכלל‪ ,‬איך נךאה לכם הסידור עד עכעוו?‬
‫‪ -‬לא רע!‪/ ...‬‬
‫אבל איך נקזביר את כל זה להן‪ ,‬לבנות־ךחב? ‪ /‬הן עלולות לומר‪ :‬מילא‬
‫המוזרה‪ ,‬אבל איפה המךרוב? ‪ /‬ולמה שנעדיף במוסד סגור לשכון ‪ /‬על‬
‫מךרובי תל־ברוך וניחוחי הירקון? ‪ /‬ולמה עונךצה על הדעת להעלות ‪/‬‬
‫שמעכעוו אנרזנו ב״מועצת הפועלות״? ‪ /‬טוב‪ ,‬בסדר‪ ,‬אז השוטרים לא‬
‫י‪.‬ךביצו ‪ /‬אבל זו לא סיבה מספקת להצטרף ל״נעמת" או"ויצ״ו״‪ / ...‬וחוץ‬
‫מזה‪ ,‬כמו עואומןים אצלכם"הכיצד׳? ‪ /‬נוכל לותר על ״הכנסה מהצד‪...‬״?‬
‫אולי נסביר שמהיום הן לא צךיכות לעשות ״עועות נוספות״ ‪ /‬בחום‬
‫עול הקיץ ובחורף של הסופות ‪ /‬להיפך‪ ,‬הכל ייראה אחרת‪ / :‬הן רנעבוךנה‬
‫לפי ״שעון קיץ״ ‪ -‬בעונה הבוערת‪ / ...‬ואם לא יהיו מספיק לקוחוח ‪-‬‬
‫הן וזשלרזנה רנזכוךת ‪ /‬לאיזו ועךת ביקורת‪ / ,‬ורנקבלנה בלי בעיות"פיצויי‬
‫בצורת״‪ / ...‬ועויש קרן פנסי‪,‬ה וביסודו נגד מחלות ‪ /‬ועוכל ההזמנות‬
‫וההנחות בטלות ‪ /‬ועוזוהי פךנסה כמו כל פךנסה ‪ /‬וגם כאן‪) ,‬וךוקא כאן!{‬
‫יש לשלם מס־הכנסה ‪ /‬ולא זרוקוח בךחוב‪ ,‬יש שיכון! ‪ /‬ומקבלים גם‬
‫מה שהיה‬
‫לוח השנה העברי רצוף בחגים‪ .‬אך לא רק‬
‫בהם‪ .‬בחול ישנם גם ימי זכרון וגם ימי תענית‪.‬‬
‫ובנין ההווה והעתיד חייב להיבנות על יסוד‬
‫העבר‪.‬‬
‫ואפילו באורח ציורי ראינו זאת‪ ,‬בהשתל־‬
‫מות האתרונה שנערכה במתנ׳׳כז הרובע‬
‫היהודי בירושלים‪ ,‬שם סיירנו באתרים הקשר‬
‫דים לתורבן הבית‪ ,‬ובין השאר ב׳׳בית זיב־‬
‫נברג״‪ .‬בית מפואר זה נבנה על גבעונת‬
‫שוממה ברובע‪ ,‬ורק לאחר סיומו החליטו‬
‫בעליו לחפש אחרי שרידי העבר‪ .‬וכך חפרו‬
‫וירדו מטה עד למימצאים שונים מתקופות‬
‫שונות‪ .‬התגלו שם שרידים מזמן חורבן בית‬
‫המקדש‪ ,‬וגם מקלע ממלחמת השתרור‪...‬‬
‫תהו‪ ,‬בקיצור הסיפור שלנו בארץ‪.‬‬
‫עוד שמענו את הרב אבינר‪ ,‬על משמעות‬
‫הימים‪ ,‬תוכנם ומהותם‪ .‬ובעיקר על ״עשרה‬
‫בטבת"‪ .‬וקיבלנו חומר מעניין בכתב‪ ,‬כולל‬
‫רעיונות לפעילות במתנ׳׳לז‪) .‬שיבוש בלוח‬
‫הזמנים מנע פעולה שתוכננה עם המכון לחי־‬
‫נוך ציוני־יהודי‪(.‬‬
‫מה שהווה‬
‫ככלל‪ ,‬נא הקפידו על רישום להשתלמויות‪.‬‬
‫אפילו טלפונית‪ .‬אתרת יש לנו קשיים בלתי־‬
‫צפויים‪.‬‬
‫דגש חזק אנו רוצים שתשימו על ״סיפורו‬
‫של אתל׳‪ ,‬שהוא כלי מצויין ללימוד תולדות‬
‫המקום‪ ,‬לקשר של יניקה משורשים‪ ,‬וגם לשי־‬
‫מור העבר ולשיחזורו‪ .‬ואין מקום שאין לו‬
‫גלולות )כ״תונזפת סיכון"(‪ / ...‬ואם העונה היא מעוברת ‪ -‬הן לוקחות‬
‫אמצי^ה‬
‫מאת‪ :‬מאיר גרוס‬
‫קדומים"( ואנו ממליצים לנסות זאת‪ .‬וכמובן‪,‬‬
‫הנטיעות‪ .‬אגב‪ ,‬הידוע לכם שהמקור אינו‬
‫הלכתי‪ .‬יטוד המנהג הוא במורים ובקק״ל‪,‬‬
‫שתיפשו קשר של התלמידים לאדמה‪...‬‬
‫מה שיהיה‬
‫קרב ובא ט׳׳ו בשבט‪ .‬ואנו מזכירים את‬
‫"סדר ט׳׳ו בשבט׳׳‪ ,‬המבטא את פירות הארץ‬
‫וצמחיה‪ ,‬ושנחוג בעבר בהצלחה רבה במתנ־‬
‫"סים רבים‪) .‬עפ׳׳י המתכונת שלמדנו ב׳׳נאות‬
‫שומךים על זכויותיהן‬
‫‪ -‬יש עובירנת־האטה‪/ !...‬‬
‫דבר אווד ברור‪ ,‬ממש כמו עובדה‪ / :‬בסקטור הזה לא יהיו סכסוכי‬
‫עבוךה‪ / ,‬וכעוהכזעוטךה ונסגור לכולן את היניק ‪ /‬יווזזר לו הכבוד המגיע‬
‫לו‪ ,‬למקצוע העךניק‪ / .‬ואם הממשלה רנךצה לךפוק את בתי הבועות ‪ /‬כפי‬
‫עבר‪ .‬כבנין‪ ,‬פרדס‪ ,‬שרידים ואנשים‪.‬‬
‫גם אם תקנון התחרות מחייב לעמוד כתב־‬
‫חינים מסוימים‪ ,‬הרי שאתם במסגרת המקר‬
‫מית‪ ,‬משוחררים מכבלים‪ ,‬ויכולים לנצל זאת‬
‫ככלי יעיל‪ ,‬מסקרן ותורם‪.‬‬
‫רצר שתקימו גם ועדות היגוי מקומיות‪.‬‬
‫לשירותכם ‪ -‬מנתי אמצי׳׳ה‪.‬‬
‫ועוד ענין אחר‬
‫אמנות יהודית מבטאת מורשת‪ ,‬מסורות‪,‬‬
‫הור וערכים‪ .‬חאת במגוון גדול‪ .‬אנחנו‬
‫פיתחנו את ערכות האמנות‪ ,‬המצפות לכם‬
‫שתנצלו אותן‪ .‬מלבדן‪ ,‬אנו נתקלים מדי פעם‬
‫באמנים‪ ,‬שיצירותיהם מתיחדות בדגשים‬
‫"עולנר‪ .‬למשל‪ ,‬ציירת בשם בלהה קריגר־ברזל‪,‬‬
‫שבציוריה שזורים סיפוריהם של מדרשים‬
‫ורעיונוח חסידיים‪ .‬וכל המעוניין‪ ,‬יכול לקבל‬
‫מאתנו מידע‪ .‬ככלל‪ ,‬אנו מבטיחים לפחות‬
‫רצון טוב והתיחסות לכל פנייה‪.‬‬
‫חופשה מן המיטה ‪ /‬וכל ע\בע עונים הן זכאיות לשנת עומיטה‪ /...‬ואם לא‬
‫שעשרנה )מעעוה מגונה( לענפי התרועות‪ / ,‬היא תלאים אורנם‪ ,‬ואז איש‬
‫לא ירנפלא ‪ /‬איך הולך אוצר המךינה ומרנמלא‪/ ...‬‬
‫אבל לגנב‪ ,‬ינמיד ונשאר עוד פיךצה ‪ /‬הפרוצה הןזלוצה‪...‬‬
‫‪::::‬‬
‫‪::::‬‬
‫אות הנשיא לםתנדב‬
‫ר‪1‬׳תשם״ז‪1987-‬‬
‫יוענק ע־< נשיא חמד<נה‪ ,‬מר ח»י‪ 0‬חרונוג לבורדים או‬
‫ל‪ J\^ticap‬שחצטייט בפעולות התנדבות בתחומים כגוו‪:‬‬
‫משפחה וקהילה‬
‫קליטת עליה‬
‫חיטך ותרבות‬
‫בריאות‬
‫בטחון‬
‫איכות חיים וסביבה‬
‫‪< p‬וענק אות •לחתנדמת כדרד חייס־ ראות הנשיא לטער מתנדבי‪.‬‬
‫חמעומניס לחמליץ על מוץבנדים לאותות אלה יפנו לשס קבלת שאלון‬
‫ופרט*• טספים אל‪:‬‬
‫המרכז לשירותי התנדבות‬
‫ת‪.‬י‪52574 .‬‬
‫הקריח‪ .‬תל־אנינ‬
‫טל‪-2172?7-«-» .‬ג‪0‬‬
‫את ההמלצות יש לחגימו עד ליום י בשבט ח׳תשנרז‪,‬‬
‫‪29.247‬‬
‫פעילות משפחתית עניפה מתקיימת במתנ״ס כרמיאל וכוללת הורים וילדים הלוקחים‬
‫חלק בפעולות יצירה וטיולים שונים‪.‬‬
‫טיפוח מחול ומוסיקה עדתית במתנ׳‪/‬זים‬
‫מאת אילה גורן‬
‫שותפות בחינוך ‪ -‬בבית־הספר‬
‫׳׳אורים״ בקריתיים‬
‫מאת יהודה ומר‬
‫מנהל ביתיהספר‬
‫זו כבר השנה השניה שפועל בקרית־ים‬
‫בית־ספר קהילתי‪ .‬והמדובר בבית־ספר‬
‫״אורים״ ‪ -‬מותיקי המוסדות התינוכיים‬
‫בקרית־ים‪.‬‬
‫תוך שיתוף פעולה הדוק בין המתנ״ס‬
‫לבית־הספר‪ ,‬תוך קבלת החלטות משולבות‪,‬‬
‫יצא הפרוייקט אל הדרך‪.‬‬
‫הרעיון המרכזי שמדריך את העושים‬
‫במלאכה הוא רעיון ״השותפות בחינוך׳‪.‬‬
‫הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬תלמידים‪ ,‬אנשי קהילה ‪ -‬וכל‬
‫שיש להם ענין בחינוכו של דור יושבים על‬
‫מדוכת החינוך ומנסים לקרב את כל הגורמים‬
‫ולאחד אותם למטרה משותפת‪ .‬ראי לכך היא‬
‫ פעילות חברתית רבתי‪ ,‬החל בערבי זמר‬‫הודשיים‪ ,‬והמשך בארועים לימודיים־‬
‫חברתיים בשעות הלימודים ולאחריהם בהש־‬
‫תתפות כל הגורמים שהזכרנו לעיל‪.‬‬
‫בשעות אחה׳^ הומה בית־הספר בפעילות‬
‫לימודית וחברתית‪ ,‬שפע חוגים מגוון ורתב‬
‫המספק חוויות לילדים‪ ,‬וסיפוק אינטלק­‬
‫טואלי למבוגרים‪.‬‬
‫ועדה ציבורית עובדת בדרג הרעיוני‪ .‬ועדת‬
‫כספים‪ ,‬ועדת ארועים‪ ,‬ועדה משותפת של‬
‫הורים ותלמידים‪.‬‬
‫תוך כדי העשיה מקבל צוות המורים‬
‫הדרכה צמודה מאילן פישר בנושאי קבלת‬
‫החלטות משותפות עם ההורים‪ ,‬בנושאי‬
‫שווק ויחסי אנוש‪ .‬כמו כן‪ ,‬אנו מקבלים סיוע‬
‫רצוף מד״ר ירדנה הרפז אשר על בתי־הספר‬
‫הקהילתיים וכן נעזר הצוות בהורים אשר‬
‫מוכנים להרתם ולעזור לפעילות חשובה זאת‪.‬‬
‫במסגרת מפעל זה אמ מעוניינים לעורר‬
‫בקרב אוכלוסיות המתנ׳׳סים מודעות למור־‬
‫שות התרבותיות של יוצאי העדות השונות‪,‬‬
‫הן כל עדה למורשתה היא והן לתרבות של‬
‫העדות האחרות‪.‬‬
‫מאחורנו שנים של פעילות הנעשית בצנו־‬
‫רות ובכוונים שונים‪ ,‬כאשר הפרוייקט כשל­‬
‫עצמו נכנס לשנתו השלישית ‪ -‬והגיע‬
‫להישגים אשר מהם אפשר ללמוד ולהפיק‬
‫לקתים‪• .‬‬
‫הפעילות מתבטאת בהפעלת חוגים ללי­‬
‫מוד נגינה‪ ,‬שירה ופיוטים‪ ,‬ריקודים‪ ,‬טקסים‬
‫ומנהגים של העדות השונות‪ .‬קיימות ומוק­‬
‫מות להקות המנסות לעומר ולהתיות את‬
‫מורשת המוסיקה והמחול‪ ,‬כמו גם הלבוש‬
‫והתכשיטים של העדות‪ ,‬ולהציגן מעל קרשי‬
‫הבמה בפני ציבורים שונים ורבים‪ ,‬בארועים‬
‫מקומיים‪ ,‬אזוריים‪ ,‬ארציים ואפילו בפסטיב­‬
‫לים בינלאומיים בארץ ובתו״ל‪.‬‬
‫במסגרת זו אנו משתדלים לעודד ולסייע‬
‫בייעוץ‪ ,‬בהכוונה‪ ,‬בתכנון‪ ,‬בארגון ואפילו‬
‫בתקציבים לא גדולים העומדים לרשותנו‪.‬‬
‫המימון להפעלת הפרוייקט בא מארבעה‬
‫מוסדות‪ :‬החברה למתנ׳׳גזים‪ ,‬משרד החינוך‬
‫והתרבות ‪ -‬האגף לתרבות ואמנות‪ ,‬המרכז‬
‫לשילוב מורשת יהדות המזרת ומרכז תרבות‬
‫העמים לנוער‪ .‬הוא מנוהל ע׳׳י אילה גורן וד׳׳ר‬
‫צבי בראולפן‪.‬‬
‫אנו פונים למתנ׳׳סים‪ ,‬הן אלו בהם כבר‬
‫קיימת פעילות והן אלו המעוניינים לתכנן‬
‫ולהפעיל תכניות בתחומים אלו בשנה הנוכ־‬
‫תית לפנות אלינו‪ .‬לצורך העברת וקבלת מידע‬
‫אנו נעביר אליכם טפסים שבאמצעותם‬
‫יועבר אלינו מידע כללי אודות הפעילות ו‪/‬או‬
‫הלהקה‪ ,‬וטפסים מיוחדים המתייתסים‬
‫למערך התקציבי על מקורות ההכנסות‬
‫וההוצאות השונות להפעלת התכניות‪.‬‬
‫ההקצבות מהפרוייקט תועברנה ישירות‬
‫מגזברות משרד החינוך והתרבות למתנ׳׳סים‪,‬‬
‫לאתר שתאושרנה ע׳׳י ועדת ההיגוי‪ .‬חברי‬
‫ועדת ההיגוי הם‪ :‬ר״ר דן רוגן מהאגף לתרבות‬
‫ואמנות‪ ,‬צבי גיל מהמרכז לשילוב מורשת‬
‫יהדוח המזרח‪ ,‬דייר צבי בראולפן מהחברה‬
‫למתנ׳׳סים ואילה גורן ממרכז תרבות העמים‬
‫לנוער‪.‬‬
‫ברצוננו להביא לתשומת לבכם שבמרכז‬
‫תרבות העמים לנוער ניתן לקבל בהשאלה‬
‫תערוכות דידקטיות ניידות העוסקות בתול­‬
‫דותיהן ותרבותן של עדות שונות‪ .‬כמן כן‪ ,‬אנו‬
‫מפעילים ניידת עדות‪ ,‬המעבירה לקבוצות גיל‬
‫שונות סדנאות־הפעלה על התרבות והאמנות‬
‫של העדות‪ ,‬באמצעות מדריכים מיומנים‪.‬‬
‫עיניכם הרואות את מגוון האפשרויות‬
‫העומדות לרשותכם‪ ,‬אשר באמצעותן ניתן‬
‫לתכנן ולגוון תכניות ופעולות העוסקות‬
‫בתתומים השונים של מורשת העדות ‪-‬‬
‫אנא נצלו אותן‪.‬‬
‫מידע נוסף אפשר לקבל עי׳י פניה טלפונית‬
‫לאילה גורן במרכז תרבות העמים לנוער‪,‬‬
‫טלפון ‪ ,02-664144‬בין השעות ‪,14:00-9:00‬‬
‫ולד׳ר צבי בראולפן במתנ׳׳ט ע׳׳עו לוין בבאר־‬
‫שבע‪83 ,‬ו‪3‬ו‪ ,057-412288 ,4‬או בכתב ‪-‬‬
‫לשתי הכתובות‪.‬‬
‫מפעל מפגשי להקות חובבים‬
‫באמנויות הבמה‬
‫אלה הם צעדים ראשונים בלבד‪ ,‬גישושים‪,‬‬
‫והדרך נראית עוד ארוכה‪ ...‬ארוכה‪.‬‬
‫שיח הורים ‪ -‬בבית־ספר‬
‫׳׳רימונים״ בקרית־אונו‬
‫בית־הספר"רימונים״ מצא לו דרך מקוריה‬
‫ויתודית משלו כיצד להעביר לציבור ההורים‬
‫את רעיון השיתוף בין בית־הספר וההורים‪.‬‬
‫אחרי ליבון הרעיון והתלפת מידע בצוות‪,‬‬
‫החליטו כעשר מחנכות לארגן ״עויח הורים"‬
‫בו ישוחחו ההורים בקבוצות בינם לבין‬
‫עצמם על בעיות שמטרידות את ההורים‬
‫בקשר עם ילדיהם‪ .‬הועלו בעיות כמו ‪-‬‬
‫שיעורי־בית‪ ,‬טיפול בתיות בית‪ ,‬מילוי תפקי­‬
‫דים בבית‪ ,‬צפייה בטלויזיה ועוד‪.‬‬
‫כל קבוצת הורים דנה בנושא אחד‪ ,‬כשכל‬
‫הורה סיפר לקבוצה על בעיות שיש )או אין(‬
‫בנושא הזה בבית ואיך המשפחה מתמודדת‬
‫עם הבעיה‪ .‬היו קבוצות שהחליסו על הסכם‬
‫)או חתה( שצריך להיות עם הילד וההורה‬
‫לגבי חובותיו והאחריות שעליו לקתת‪.‬‬
‫האוירה היתה נעימה‪ ,‬הקפה והעוגה חממו‬
‫את האוירה‪ ,‬והחיוכים למשמע האפיזודות‬
‫הקטנות שסופרו מסביב לשולחן היו פריצת‬
‫הדרך לשיתוף הורים בתכנון ובבצוע מסיבות‬
‫החנוכה‪ ,‬ולשיתוף משמעותי יותר בתהליך‬
‫כולו‪.‬‬
‫לומדים עם ההורים ‪ -‬בבית־‬
‫ספר ״יצחק שדה״ בדימונה‬
‫מאת תמר טרבלסי‬
‫בית הספר ״יצחק שדה״ בדימונה ‪ -‬הורי‬
‫התלמידים שותפים‪ ,‬באופן מלא‪ ,‬בחינוך ועי­‬
‫צוב האישיות של התלמידים‪ ,‬גם במסגרת‬
‫שעות הלימוד הרגילות‪ .‬בתחילת השנה הוכרז‬
‫בית־הספר ‪ -‬המוכר כחלוץ בפרוייקטים‬
‫חינוכיים חדשניים • כקהילתי‬
‫״למעשה"‪ ,‬אומרת מנהלת בית־הספר‪ ,‬חנה‬
‫אוחיון‪ ,‬אנהנו רואים בהינוך הקהילתי חלק‬
‫בלתי נפרד של הלמידה הפעילה‪ .‬גם הלמידה‬
‫‪,/‬ז וגם החינוך הקהילתי רואים את אוכ־‬
‫‪1‬‬
‫לוסיית היעד שלהם בתלמיד‪ .‬למדיניות החי־‬
‫נוכית שעל פיה פעלנו בשנים האחרונות‪,‬‬
‫חסר כיוון אחד לסגירת המעגל‪ ,‬והוא המעור­‬
‫בות הקהילתית״‪.‬‬
‫שלא יהיו אי הבנות‪ ,‬מבהירים לנו‪ ,‬תמיד‬
‫היתה מעורבות של הורים בבית־הספר‪ ,‬אך זו‬
‫היתה פאסיבית‪ .‬הורים הגיעו למסיבות ואי־‬
‫רועים שונים שהתקיימו במקום‪ ,‬אולם עתה‪,‬‬
‫המעורבות מצידם אקטיבית‪ .‬זו באה לידי‬
‫ביטוי על־ידי יוזמה אישית‪ ,‬הפגנת אכפתיות‬
‫ושיתוף פעולה הדוק‪.‬‬
‫"בשנה האהרונה"‪ ,‬אומרת רכזת בית־‬
‫הספר הקהילתי‪ ,‬נורית פינסקו‪",‬התרחב מעגל‬
‫ההורים התורמים והפעילים"‪.‬‬
‫במסגרת המדיניות של בית־הספר‪ ,‬רשאים‬
‫הורים לבקר במקום בכל שעות היום וללא‬
‫הודעה מוקדמת‪ .‬הלקם מצטרפים לשיעורים‬
‫בכיתות שבהם לומדים ילדיהם ואף מסייעים‬
‫למורים בהעברת החומר הלימודי‪.‬‬
‫כבר עתה פועלות ועדות המורכבות‬
‫מנציגי הורים ומורים‪ .‬בהן‪ ,‬ועדת אירועים‪,‬‬
‫רפרטואר‪ ,‬טיפות תצר בית־הספר‪ ,‬הינוך ואה־‬
‫רות‪ .‬נורית פינסקי‪" :‬בית־הספר נדרש להיער־‬
‫כות כפולה‪ .‬יומיים בשבוע מתקיימת פעילות‬
‫קבועה בשעות אהר הצהריים‪ ,‬שבה הורים‬
‫ותלמידים נהנים מחוגים ופעילות אתרת‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬מתקיימים אירועים תד־פעמיים‬
‫בתהום התרבות והאומנות‪ ,‬ובתתום הקש־‬
‫דים שבין המורה להורי כיתות׳׳‪.‬‬
‫לאחר שתושג המטרה והתוכנית תעלה על‬
‫דרך המלך‪ ,‬מתכננת הנהלת בית־הספר להר־‬
‫חיב את המעורבות על הקהילה ולשתף גם‬
‫את התושבים בשכונה‪.‬‬
‫להקת פולקלור ערבית‪ ,‬מתנ״ס בקעה אל גרבייה‬
‫מאת אילה גורן‬
‫הגיע הזמן להערך עד מהרה למפעל מפגשי‬
‫הלהקות הנכנס לשנתו התשיעית‪ .‬השנה‬
‫הוסכם על הקדמת המפגשים האזוריים‬
‫והמפגש הארצי למועדים הבאים בין פורים‬
‫לחופשת הפסח‪ :‬התאריכים המדוייקים להלן‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוחלט לקיים את המפגש הארצי‬
‫המסכם של להקות שתבהרנה מתוך המפג­‬
‫שים האזוריים בהתאם למתכונת הרגילה‪.‬‬
‫בנוסף על כך ישותפו להקות‪ ,‬מקהלות ותזמו­‬
‫רות נבחרות וחוגי מחול מתקדמים בחזיון‬
‫האורקולי שיתקיים ב־כ׳ בסיון תשמ״ז ה־‪17‬‬
‫ביוני ‪ ,1987‬באצטדיון האוניברסיטאי בגבעת‬
‫רם בירושלים‪ .‬בהקשר זה אנו מציעים למת­‬
‫כנני מפגשי הלהקות וללהקות עצמן לתת‬
‫בתכנית מופעיהם ביטוי לירושלים‪ ,‬על משמ­‬
‫עויותיה המיוחדות‪ ,‬תולדותיה‪ ,‬סמליה‬
‫וערכיה‪.‬‬
‫לאור הקדמת מועדי מפגשי הלהקות ורי­‬
‫בוי הארועים בהן להקות רבות אמורות‬
‫לקחת חלק‪ ,‬חשוב להביא לידיעת הנוגעים‬
‫בדבר את נושאי הדיון וההמלצות מן הישיבה‬
‫בקשר למפעל בכללותו‪:‬‬
‫א‪ .‬לרגל הקשיים התקציביים רצוי שמפגשי‬
‫הלהקות ישתלבו בארועים שיתקיימו במקר‬
‫מות החוגגים ממילא יובל‪ ,‬חג או ארוע מרכזי‬
‫אתר‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש לברר בעוד מועד אילו ארועים מרכזיים‬
‫מתוכננים ע״י מוסדות וארגונים אחרים‬
‫בתקופה המצויינת לעיל‪ ,‬וע״י כך תמנענה‬
‫חפיפות וסמיכות פרשיות מיותרות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יש לחפש מקומות היכולים להציע תנאים‬
‫אופטימליים‪ ,‬ואילו הם‪ :‬מקום לקליטת‬
‫להקות‪ ,‬אולם ובו כ־‪ 500‬מקומות ישיבה‪ ,‬במה‬
‫גדולה‪ ,‬מערכות תאורה והגברה הקיימות‬
‫במקום‪ ,‬וצוות מקומי היכול להתמטר לארגון‬
‫המפגש‪ ,‬ולהכנות לקראתו בנוסף על חברי‬
‫הועדות האזוריות‪.‬‬
‫ד‪ .‬להמליץ שכל אזור יתארגן ויתכנן את‬
‫המפגש האזורי בהתאם לצרכים‪ ,‬האפשרויות‬
‫והתנאים הסציפיים לו‪ ,‬כמובן תוך תאום עם‬
‫המטה הארצי ועם אזורים אחרים‪.‬‬
‫ה‪ .‬לדאוג להזרמת מידע מפורט על כל להקה‬
‫ולהקה‪ ,‬באמצעות העברת שאלוני ההרשמה‬
‫למטה הארצי ולרכזים האזורים‪ .‬שאלונים‬
‫אלו יגיעו בזמן הקרוב לכל המתנ״סים ונב­‬
‫קשכם למלא את כל הסעיפים בהקפדה‪ ,‬שכן‬
‫ככל שהמידע יהיה מדוייק יותר‪ ,‬כן יגדלו‬
‫סיכויי ההצלחה של כל להקה ושל המפגש‬
‫בכללותו‪ .‬כמו כן נודיעכם בקרוב את שמות‬
‫הרכזים האזוריים של המפגשים‪.‬‬
‫ו‪ .‬רצוי שחברי הועדות האזוריות של מפגשי‬
‫הלהקות יצפו בחזרה של כל להקה‪ ,‬בפרט אם‬
‫היא איננה מוכרת‪ ,‬וזאת על מנת לקבוע את‬
‫התאמתה להשתתף במפגש‪ ,‬ואם יש צורך‬
‫להציע שינויים ושיפורים‪ .‬המועד המדוייק‬
‫יקבע עם כל להקה בנפרד‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬מפגשי הלהקות פתוחים ללהקות‬
‫מן המגזר היהודי והלא יהודי‪ ,‬לכל סוגי אמנ־‬
‫ויות הבמה‪ ,‬לבני כל הגילים ולמוסדות הפוע­‬
‫לים בחסות‪ :‬התאגדות מרכזים קהילתיים‬
‫)הכוללת את ההברה למתנ״כזים(‪ .‬האגף לתר­‬
‫בות ולאמנות' והמרכז לשילוב מורשת יהדות‬
‫המזרה במשרד החינוך והתרבות‪ ,‬המרכז‬
‫לתרבות וחינוך‪ ,‬המחלקה לשכונות ולפעולה‬
‫קהילתית‪ ,‬רשת בתי ספר ״עמל׳ ונעמת‪ ,‬כולם‬
‫בהסתדרות הכללית‪.‬‬
‫המטה הארצי נמצא במרכז תרבות העמים‬
‫לנוער בירושלים רח׳ עמק רפאים ‪2‬ו טלפון‪:‬‬
‫‪ .02-664144‬יר׳ר ועדת כנטים וארועים של‬
‫ההתאגדות הוא צבי דגן‪ ,‬והרכזת הארצית עול‬
‫המפעל היא אילה גורן‪.‬‬
‫אנו פתוחים להצעות בענין מיקום המפג­‬
‫שים האזוריים ונשמח לקבלן מהמתנ׳׳כוים‬
‫שברבים מהם קיימים התנאים הדרושים‬
‫לקיום מפגשי להקות‪ .‬אנא הזדרזו בהצער‬
‫תיכם הנדיבות!!‬
‫המקומות והמועדים בהם יתקיימו המפגשים‬
‫האזוריים לשנת תשמ׳׳ז ‪1987‬‬
‫אזור ירושלים ־ אולם ז׳רר בכר‪ ,‬ירושלים‬
‫ביום א׳ כ״א אדר‪ 22/3/87 ,‬בשעה ‪,20:00‬‬
‫אחראית ‪ -‬אילה גורן מרכז תרבות העמים‬
‫לנוער‪.‬‬
‫אזור חיפה ‪ -‬בית אבא חושי ‪ -‬היפה‬
‫ביום ב׳ כ״ב אדר ‪ 23/3/87‬בשעה ‪ ,19:00‬אחר­‬
‫אים‪ :‬גלילה פגי זאבי ‪ -‬עירית חיפה מחי‬
‫התרבות‪ ,‬ועמוס פוגל ‪ -‬בית אבא חושי‪.‬‬
‫אזור הצפון ‪ -‬היכל התרבות‪ ,‬עפולה‬
‫ביום ג׳ כ׳׳ג אדר ‪ 24/3/87‬אחראי‪ :‬גדעון פורת‬
‫בית אשכול ‪ -‬עפולה‪.‬‬
‫אזור הדרום ‪ -‬מתנ״ס נתיבות‬
‫יום ד׳ כ״ד אדר‪ 25/3/87 ,‬אחראי דוד רדון‪,‬‬
‫מתני׳כז גתיבות‪.‬‬
‫אזור המרכז ‪ -‬המרכז הקהילתי בקרית‬
‫שרת ‪ -‬חולון‬
‫ביום א׳ כ״ח אדר‪ .29/3/87 ,‬האחראי ‪ -‬רפי‬
‫לוי מתל׳ס קרית שרת ‪ -‬חולון‪.‬‬
‫המקום והמועד של המפגש הארצי סרם‬
‫נקבע‪.‬‬
‫הלהקות מתבקשות ליצור קשר ישיר עם‬
‫הרכזים האזוריים בהתאם לחלוקה הגיאוגר­‬
‫פית של האזורים‪ ,‬ומקום המפגש שבו אמו­‬
‫רות הלהקות להשתתף‪ .‬יש למלא טפסי‬
‫הרשמה ולשלות עותק אחד לרכז האזורי‬
‫ועותק אחד לאילה גורן‪.‬‬
‫׳׳חורה ישראאת" לקשישים‬
‫במחיאון ישראל‬
‫מאת איציק מרגלית‬
‫שמואל־לייזד‬
‫הנגר בעיר העתיקה‬
‫הערבים לא העיזו לערוך פרעות ברחוב ״היהר‬
‫דים״‪ ,‬כי נוכחו לדעת שהיהודים מוכנים‬
‫להגנה‪ .‬תחת זאת התפזרו ברתובות אחרים‪,‬‬
‫שם גרו יהודים מעסים‪ ,‬פצעו רצהו ושדדו‬
‫יהודים‪.‬‬
‫מאת שבתי זכריה‬
‫יש שיר של המשורר דן אלמגור הנקרא‪:‬‬
‫״ירושלים של אז‪...‬״‪ .‬הוא מושר בלחן של‬
‫נועם שריף‪ .‬השיר מתחיל במילים‪ :‬״זאת‬
‫ירושלים של רב שלו״ם תהילים זאגער׳)ר׳‬
‫שלום"אומר התהילים״(‪ .‬השיר מונה דמויות‬
‫ירושלמיות ציוריות מימים עברו ‪ -‬וביניהם‬
‫את הנגר בעיר העתיקה ששמו ״עומואלייזר׳‪.‬‬
‫דומני שלא אטעה‪ ,‬אם אומר שלא רבים‬
‫יודעים מיהו אותו ״שמואל לייזר הנגר׳‪ .‬מה‬
‫המיוחד באיש זה שהמשורר מצא לנכון להכ־‬
‫לילו בשירו הקטן‪ .‬אך בעיקר ‪ -‬היכן היה‬
‫מתגורר אותו נגר?‬
‫חקרנו והתעניננו מעט בדמויותיה של‬
‫העיר העתיקה ב״כזפרי הזכרונות״ שלהם ‪-‬‬
‫על סימטאות ירושלים ‪ -‬ונודעו לנו מעט‬
‫דברים על אותו האיש‪ .‬אתרנו גם את ביתו‬
‫בעיר העתיקה ונוכל לספר משהו מהדברים‬
‫שליקטנו‪.‬‬
‫^__‪.‬שמואל לייזר הנגר‪ ,‬לא היה גר בסימטאר‬
‫תיו של הרובע היהודי המוכר לנו‪ ,‬אלא ביתו‬
‫היה באזור שבעבר היה מיושב ע״י יהודים‬
‫וערבים‪ ,‬והיום מוכר לנו כאזור ה״הרובע‬
‫המוסלמי״‪.‬‬
‫ומוזר הדבר שבסביבה זו הנראית נכריה‬
‫לחלוטין‪ ,‬אנו מוצאים כי בעבר הלא רחוק‬
‫)המאה ה־‪ 19‬ותחילת המאה שלנו( התגוררו‬
‫יהודים‪ .‬נראה להלן מהם הפרטים וניווכח‬
‫כיצד נכנס פה לתמונה אותו שמואלייזר‬
‫קודם כל נזכיר את מערכת העתון הירר‬
‫שלמי ״החבצלת״ ובית הדפוס‪ ,‬ששכנו באזור‬
‫זה‪ .‬מצד ימין של הרחוב‪ ,‬בסימסה הפונה‬
‫צפונה לכוון ה״ויה־דולורוזה״ נמצאת סימטת‬
‫רהוב ה״דגל׳‪ .‬ברחוב זה שכנה כבוד מערכת‬
‫העתון‪ ,‬משך עשרות בשנים‪ .‬כאן התקיים‬
‫מרכז תרבותי חשוב‪ .,‬אך בחצר ה״חבצלת״‪,‬‬
‫היה גם מקום מגוריו של עורך העתון ר‬
‫ישראל דב פרומקין ומשפחתו‪ .‬פרומקין יסד‬
‫בחצרו בית כנסת שהתפללו בו כ״מנהג חסידי‬
‫חב׳^׳‪ .‬השופט גד פרומקין ‪ -‬בנו של העורך‬
‫ בספרו ״דרך שופט בירושלים״‪ ,‬הטיב‬‫לתאר בספרו סביבה זו‪ ,‬בה הוא חי מנעוריו‪.‬‬
‫אך גד פרומקין וספרו משמשים לנו גם מקור‬
‫נכבד על מיודענו ד שמואלייזר‪.‬‬
‫פרומקין מספר על ה״סראיה״)בית הממשל‬
‫התורקי( שהכניסה אליו היתה מרהוב ״מנע־‬
‫לות המדרשה״‪ .‬לדבריו ‪ -‬משרדי הפחה‬
‫המהודרים ואורוות סוסי הפרשים התורקים‪,‬‬
‫היו משמשים מעבר תמיד לעוברים ושבים‬
‫ובכלל זה לילדי דרדקי‪ ,‬ההולכים אל ה״חדר׳‬
‫שב״רובע היהודי״‪ ,‬והחרים ממנו‪ .‬לדבריו‬
‫שער האורווה הזאת‪ ,‬היה באחד מרחובות‬
‫ה״ואד׳)הגיא(‪ - ,‬ממש מול הצרו של שמר‬
‫אלייזר‪ ,‬הוא ר שמואל אליעזר הנגר‪.‬‬
‫בפינת רחוב ה׳‪t‬גל׳ עמדו ביתו והצרו של‬
‫שמואלייזר הנגר‪ .‬מדובר בבית דו קומתי ‪-‬‬
‫אשר על משקוף דלת קומתו הראשונה ‪-‬‬
‫נשאר עד היום השקע של ה״מזוזה״ מימים‬
‫עברו‪ .‬הבית נושא כיום את המספר ‪ .27‬אך לא‬
‫סתם בית היה כאן ‪ -‬כי ר שמואל ייסד בבי־‬
‫תו בית כנסת‪ .‬ולא סתם בית כנסת‪ ,‬אלא בית‬
‫כנסת ל׳בעלי המלאכה״ שהתגוררו בסביבה‪.‬‬
‫״לשמואל אליעזר היה בית תפילה בחצרו‬
‫אשר שם התפללו חבריו‪ ,‬אנשים פשוטים‬
‫וכך ממשיכה התעודה‪:‬‬
‫״ביום ג׳)‪ 6‬אפריל ‪ (1920‬החלו משמרות צבא‬
‫בריטי לעבור בשכונות היהודים בעיר ההדשה‬
‫וכוונו רוביהם אל היהודים‪ .‬בעיר העתיקה‬
‫טיילו משמרות חיילים הודים‪ .‬באותו יום היו‬
‫מקרים של אונס^פציעות קשות ושוד׳‪.‬‬
‫״עמר׳‪ .‬אהרי התפילה בשבתות היה עתיד‬
‫להם ״קידוש״ ובמוצאי שבתות וביומא־‬
‫דפגרא עסקו בשירה וברקודים עד שעה‬
‫מאוחרת״‪.‬‬
‫חוקר א״י א‪.‬מ‪ .‬לונץ בעת שהוא מונה את‬
‫בתי הכנסת שבירושלים )לוח א״י תרס״נו‬
‫]‪ ([1909‬מציין כי‪:‬‬
‫״בית הכנסת של מר שמואל אליעזר לאומנים‬
‫ופועלים ברחוב בית פקידות העיר )ה״סא־‬
‫דיה״ שהזכרנו( נוסד בשנת תרמ״ב )‪1882‬ז׳‪.‬‬
‫תחביבו של ר׳ שמואלייזר‬
‫גד פרומקין מדבר ארוכות בשמואלייזר על‬
‫בית הכנסת שלו ועל דמותו של איש זה‪ ,‬אך‬
‫גם על תהביב בלתי רגיל שלו ‪ -‬וכה דבריו‬
‫בספרו‪ ,‬האמור‪:‬‬
‫״בתוך ה״הזקה״ של ר' שמואל לייזר‪ ,‬אשר‬
‫הנגריה שלו היתה במרתף אפל שבמעלה‬
‫הרחוב ייחד בחצרו חדר אחד~לבית תפילה‬
‫והיה זה‪ ,‬אם אין זכרוני מטעני‪ ,‬בית התפילה‬
‫האחד ל׳מתנגדים״ שבאותה סביבה‪ .‬ר‬
‫שמואל לייזר היה יהודי רחב־גרם בעל‬
‫מלאכה עליז ושמח בחלקו‪ ,‬קצת בעל גאוה‪,‬‬
‫חומד לצון ואוהב להתהדר במצוות שאינן מן‬
‫השכיחות‪ .‬נוסף למצוות התזקת בית כנסת‪,‬‬
‫הביכה היתה עליו מצוות"פדיון פטר תמור׳‬
‫שלא כל אדם זוכה בה‪ .‬מזמן לזמן היה קונה‬
‫אתון מבכירה ללדת‪ ,‬וכשנולד חמור בכור‪,‬‬
‫פטר רחמה‪ ,‬היה מסדר תגיגית את הפדיון‪,‬‬
‫מקשט את העייר הרך בתכשיטי אשתו ובנות‬
‫ביתו‪ ,‬מזמין רבנים ויראים‪ ,‬ואת הכהן לפדות‬
‫ממנו את ״פטר החמור׳‪ .‬לאחר קיום מצווה זו‬
‫היה מוכר את האתון על העייר‬
‫)עמ׳ ‪ 10‬שם(‬
‫שלה״‪.‬‬
‫כעת הגיעה העת לספר מה היה בסופו של‬
‫דבר כיצד הסתיים ספור מגוריו של מיודענו‬
‫׳׳עומואל אליעזר׳ וספור שכניו היהודים בסי־‬
‫מטאות אלה של ירושלים שבתוך החומות‪.‬‬
‫והספור לצערנו טרגי‪ .‬היה זה בשנת תר׳פ ‪-‬‬
‫‪ ,1920‬בעת ששלטו כבר האנגלים בארץ‪ .‬בהג‬
‫הפסח של שנת תר׳פ פרצו פרעות מצד הער־‬
‫בים בירושלים‪ .‬ביהוד פגעו הפרעות בירוש־‬
‫לים העתיקה‪ .‬יש לנו לגבי ארועים אלה דווה‬
‫ממסמך אוטנטי מיוהד והוא ״ספר־התעודות״‬
‫של ה״ועד הלאומי״ של כנסת ישראל‪ .‬הספר‬
‫מתעד את המאורעות של תקופת המנדט‬
‫הבריטי דהיינו את השנים תרע״ח‪-‬תש״ח)מ־‬
‫‪918‬ו עד ‪.(1948‬‬
‫הפרק על הענינים הרלונטיים ב״ספר־‬
‫התעודווי׳ מכותר בכותרת ״פוגרום״‪.‬‬
‫על יום ב׳ ‪ 5 -‬באפריל ‪ - 1920‬מסופר כי‬
‫וכאן נביא כלשונו את הקטע הנוגע לד׳‬
‫שמואל אליעזר‪.‬‬
‫׳"׳אחרי הצהרים‪ ,‬נעשה ״משפט צבאי" ‪ -‬על‬
‫היהודים )הכוונה ל׳סדר צבאי״ של החיילים‬
‫הבריטים(‪ .‬מתוך בית יהודי‪ ,‬שהיה במצור‬
‫יומיים‪ ,‬נורתה ידיה‪ .‬בה אמרו הנצורים להפ­‬
‫נות תשומת־לב משמר צבאי אל מצבם‪ .‬מיד‬
‫התפרץ אל הבית משמר של חיילים הודים‪.‬‬
‫הם רצחו ביריות את בעל האקדח יהודה‬
‫לזובסקי ואגב גם את בעל הבית)שלא היה לו‬
‫כל נשק( שמואל אליעזר זילברמן‪ ,‬בן ‪ ,60‬לעיני‬
‫אשתו וילליו‪ ,‬את ב‪L;p‬צסרו‪.,‬כל‪.‬המשפחה‬
‫הוצאה מן הבית וניתן לערבים לשדוד את‬
‫הבית ההוא ועוד המשה בתי יהודים סמוכים‪,‬‬
‫)עמ׳ ‪ 25‬שם(‬
‫וגם את בית הכנסת״‪.‬‬
‫ב״ספר־התעודות׳' הנ״ל יש גם דוות‪ ,‬כי‬
‫באותם ימים ממש‪ ,‬הפורעים ההריבו ובזזו‬
‫בסביבה את הישיבה המפורסמת ״תורת‬
‫חיים״ וכן הציתו את בית הכנסת של היהודים‬
‫הגורג׳ים ברתוב הגיא מול ישיבת ״תורת‬
‫חיים״‪ .‬כך הסתיים בצורה כה טרגית‪ ,‬ספור‬
‫חייו ביתו והמוסד הקטן שייסד ר שמואל‬
‫אליעזר הנגר בסימטה קטנה זו בעיר‬
‫העתיקה‪ ,‬וכך הסתיים גם הפרק של שכניו‬
‫היהודים והמוסדות שבסביבה‪.‬‬
‫מפי בני המשפחה נודע לנו כי בנו של‬
‫שמואלייזר ומשפחתו‪ ,‬המשיכו לגור באיזור‬
‫עד שנת ‪ .1921‬לבן זה היתה חנות לדברי‬
‫״כזידקית״ ב״עווק החדש״ בעיר העתיקה‬
‫)הנקרא‪ :‬שוק אפטימוס״(‪ .‬כל השנים לוותה‬
‫את המשפתה זכר אותה הטראומה‪ ,‬של‬
‫רציתת הסבא בצורה כה טרגית‪ .‬בשנת ‪1921‬‬
‫עקרה משפתת זילברמן מהעיר העתיקה‬
‫לירושלים שמ״חוץ לחומות״‪.‬‬
‫"חדש ימינו כקדם״‬
‫ונסיים בדברים מעודדים‪:‬‬
‫כידוע ‪ -‬מאז שנת תשלט )‪ (1979‬החלו‬
‫לחזור ולהתיישב באזור זה בעיר העתיקה‬
‫מספר משפתות יהודיות‪ .‬עוד בתשה׳ח)‪968‬ו(‬
‫שוקם בנין ישיבת ״תורת חיים״‪ .‬המשפחות‬
‫משקמות את ״חורבות ירושלים״ ששממו‬
‫ותרבו בימים ההם‪ .‬ומעניין כי לפני כשנתיים‬
‫התיישבו שתי משפחות יהודיות באותו רחוב‬
‫בו גר ד שמואל לייזר ‪ -‬רחוב ״מעלות‬
‫המדרשה״‪ .‬כל אלה כ־‪ 65‬שנה לאחר הארועים‬
‫האמורים‪ .‬אתת המשפחות נכנסה לגור‬
‫לביתו האמור של ר' אלי יפה‪ ,‬מלמד בבית־‬
‫המדרעו נכדו של הרב מרדכי גימפל יפה‬
‫מראשי ״חובבי־ציוך׳‪ .‬בכך מגשימים צעירים‬
‫אלה את רצונם ושאיפתם ל ר שמואל לייזר‬
‫ושכניו היהודים אשר בקשו בס״ה ‪ -‬לשכון‬
‫בשלוה בסימטאות יקרות אלה של ירושלים‬
‫‪ -‬בבתים הסמוכים ל׳מקום המקדש״‪.‬‬
‫מוזיאון ישראל מלא במאות זקנים וקשי­‬
‫שים מכל רחבי הארץ‪ .‬הם הגיעו לכאן באוטר‬
‫בוסים מיהוד‪ ,‬רכסים‪ ,‬טבריה‪ ,‬בח־ים ועוד‪.‬‬
‫כולם הגיעו לראות‪ ,‬לספוג אל תוכם את‬
‫אוירת המוזיאון ולטייל בירושלים ובעיקר‬
‫ברחובות המלאים של הרובע היהודי‪ ,‬שנפת­‬
‫חים בפניהם על־ידי בן הארץ‪ ,‬מאיר כהן‪.‬‬
‫עכשו הם כאן‪ ,‬במחיאון‪ ,‬וגליה לוי‪ ,‬אם־‬
‫בית של הוסטל מוגן‪ ,‬חברה במועדון "גיל‬
‫הזהב״ מכופרת בלהיטות על שיעורי המלאכה‪,‬‬
‫ההתעמלות וההרקדה‪ .‬מסיבות חגים וחגיגת‬
‫ימי הולדת‪ ,‬טיולים‪ .‬מוסיפה אחריה סלמה‬
‫בז׳ה‪ ,‬תלמידת תהילה האומרת‪ ,‬״הלימודים‬
‫זה דבר אהד‪ ,‬ומה שמתרחש אחרי הלימודים‬
‫זה דבר שונה לגמרי‪ .‬למשל ביקור שערכנו‬
‫בכפר הדרוזי דלית־אל־כרמל‪ ,‬הארוה הנפלא‬
‫לו זכינו וביקור הגומלין של תושבי הכפר‬
‫אצלנו‪ ,‬דבר שיצר ידידות‪ .‬ועכשיו הביקור‬
‫הזה במוזיאון׳‪.‬‬
‫הארוע המרכזי לו זוכים הקשישים הוא‬
‫הצגת תיאטרון ״הזמך‪ ,‬של קשישי המרכז‬
‫הקהילתי ע״ש פיליפ ליאון בקרית יובל‪ .‬המא­‬
‫סטרו‪ ,‬הבמאי‪ ,‬הוא גבריאל אנסקי‪ ,‬שהתחיל‬
‫לעבוד לפני כארבע וחצי שנים בעקבות‬
‫המחשבה שצריך לתת לפנסיונרים הצגות‬
‫מתאימות ובמקביל לפתח סדנא לתיאטרון‪.‬‬
‫והוא מלא מרץ ודמיון‪ ,‬מנפנף בכובע הברט‬
‫שלו‪ ,‬ומפקה על כל הנעשה‪ .‬התיאטרון הזה‬
‫העלה כבר בעבר שתי הצגות שזכו להצלחה‪,‬‬
‫ה״חולה המדומה״ לפי מולייר ר׳עוידוכים״ לפי‬
‫גוגול‪.‬‬
‫רבקה גירון‪ ,‬מרכזת מועדון של מורים גמל­‬
‫אים מבת־ים ופעילה באגודה למען הקשיש‪,‬‬
‫מתפעלת מהמפעל המבורך הזה‪ ,‬כדבריה‪.‬‬
‫״תבורכי׳ היא אומרת בהתרגשות ״על כך‬
‫שהבאתם את העם הרב הזה לכאן׳‪.‬‬
‫לראות את כל הנשים והגברים הבאים‬
‫בימים‪ ,‬שחייהם חרותים על פניהם‪ ,‬קורנים‬
‫חכמה ויופי ללא מצרים‪ ,‬זו אכן חוויה‪ .‬כשמה‬
‫של התוכנית כן היא‪ .‬התוכנית פועלת‬
‫כשלושה חודשים ותימשך עד חודש מאי ובה‬
‫משתתפים קשישים מקיבוצים‪ ,‬מושבים‪,‬‬
‫ובתי אבות בכל הארץ‪.‬‬
‫ולמי התודה?‬
‫לבן ציון כרם מהשרות לזקן במשרד העבודה‬
‫והרוותה שהגה את הרעיון והשיג את הקרן‬
‫בג׳רוסלם פוסט‪ ,‬לצבי הלמן‪ ,‬מנהל מחלקת‬
‫הארועים במוזיאון ישראל ולמלכה ליסי‪,‬‬
‫המסייעת לצידו‪ .‬ל׳אגד טורס״ המספק את‬
‫האוטובוסים בהנחה ואחרונה חביבה‪ ,‬נורית‬
‫סתוי‪ ,‬שידה הטובה בכל עבודת הקשישים‬
‫בחברה‪.‬‬
‫‪ft‬‬
‫שחקני תיאטרון ״הזמן׳‬
‫מ״גרי לטקס‬
‫יצרנים של‪:‬‬
‫דורקס ‪ -M‬שיטת ניר‪-‬לט לאיטום גגות בדורקס‪.‬‬
‫קירולית ‪ -‬ציפוי דקורטיבי אטום למים לקירות חוץ‬
‫ופנים‪.‬‬
‫דורקס ‪- P.U‬חרמי להלבנת גגות פדליאןריטן‪.‬‬
‫‪ p.r^n‬להדבקת אריחי חרסינר!‪ ,‬שייש‪,‬‬
‫סילקס‬
‫מרצפות וכר‪.‬‬
‫דורקס ‪ - W‬חומר שקוף לאיטום קירות חוץ‪.‬‬
‫פולניר ‪ -‬צבע לבריכות שחיה‪.‬‬
‫נירוסיל ‪ -‬מסטיק אקרילי בתוספת סיליקון‬
‫לאיטום סדקים‪.‬‬
‫נירוטקס ‪ -‬מסטיק אקרילי לאיטום סדקים‪.‬‬
‫נירוקיט ‪ -‬מסטיק אקרילי לסתימת סדקים‪.‬‬
‫ניר לט סיל יקון ‪ 100% -‬גומי סליקוני לאיטום סדקים‬
‫קיבוץ ניר עוז‪ ,‬ד‪.‬נ‪ .‬נגב ‪85122‬‬
‫טלפונים‪:‬‬
‫‪057-83607‬‬
‫‪057-85608‬‬
‫משרד ראשי‪:‬‬
‫ת״א‪ ,‬מוצרי תכן‪ ,‬רח׳ הארבעה ‪ ,10‬טל‪03-263267.‬‬
‫טלקס‪5249:‬‬
‫מיי מהי מת ‪f‬‬
‫‪S:Sx:.‬‬
‫בקצוה‬
‫ידיעות‬
‫הכנס השנתי הי‪8‬ו‬
‫בסימן‬
‫‪ 20‬שנה לאיחוד ירושאם‬
‫החזיון האור־קולי בנושא‬
‫ידושאם בכ׳ בסיון‬
‫תשמי׳ז ‪17.6.87 -‬‬
‫החברה למתנ׳׳סים תציין את שנת ה־‪ 18‬לפעילותה בכנס‬
‫שנתי אשר ישולב עם חגיגות ה־‪ 20‬לאיחוד ירושלים‪.‬‬
‫מטה האירועים מתכנן שלושה אירועים עיקריים‪- :‬‬
‫מרוץ הצדעה לירועולים‬
‫השנה תקיים החברה למתנ״סים את הכנס‬
‫הדדשנתי בשנת ה־י׳׳ח לקיומה‪ ,‬ותכבד בארד‬
‫עים השונים שיכללו בתכניות הכנס את ירועד‬
‫לים לרגל כ׳ שנים לאיחודה‪ .‬אחד האירועים‬
‫המרכזיים המתוכננים לכנס זה הוא תדון‬
‫אור־קולי שיבויים ע״י איש מקצוע‪ ,‬ויבוצע‬
‫<ל׳י להקות מחול ופולקלור‪ ,‬מקהלות וחבורות‬
‫זמר‪ ,‬תזמורות וחוגים מתקדמים לריקודי עם‪,‬‬
‫הפועלים בחסות מוסתת החברים בהתאג­‬
‫דות המרכזים הקהילתיים בישראל‪ .‬באירוע‬
‫זה נחוג אף עשור להתאגדות‪ ,‬ונצדיע לכנס‬
‫של הקונפדרציה העולמית של מרכזים קהיל­‬
‫תיים יהודיים‪ ,‬שיתקיים במועד זה בירושלים‪.‬‬
‫יתקיים בתחילת חודש אפריל‪ ,‬בו יעלו במרוץ מיוחד לירושלים דגלי עיירות הפיתוח‬
‫והמתנ׳׳סים‪ .‬דגלים אלה יוצבו בטכס חגיגי ברחבת מגדל־דוד‪ ,‬על מתקן מיוחד שייבנה‬
‫לשם כך‪.‬‬
‫נבחנות מספר הצעות לביצוע‪:‬‬
‫)א( מרוץ שליחים בו ירוצו חברי המתל׳סים מישוב לישוב‪ .‬בכל ישוב יתווסף דגל הישוב(‬
‫ויועלה לירושלים‪.‬‬
‫)ב( מרוץ המוני בישובים‪ ,‬שיתקיים ברומנית בכל ישוב‪ ,‬יחנק ע״י טדי קולק‪ ,‬ראש‬
‫עיריית ירושלים‪ ,‬ובמקביל ‪ -‬ירוצו נציגי הישובים בארבעה מסלולים עם דגלי‬
‫הישובים לרחבת מגדל דוד‪.‬‬
‫הכנס השנתי‬
‫הכנס השנתי של החברה ייערך במשך יומיים‪,‬ב־‪6‬ו‪ 17-‬ביוני ‪ ,1987‬י׳נו־כ׳סיון תשמיץ‪.‬‬
‫להלן התוכנית בקווים כלליים‪:‬‬
‫יום שלישי‪ 16.6.87 ,‬י׳׳ט סיון תשמ״ז‬
‫תוכנית היום הראשון מיועדת בעיקר לצוותי המתל׳לזים‪ ,‬פעילים וחברי הנהלות‪.‬‬
‫בין השעות ‪8.00 - 14.00‬ו יתקיימו סיורים בקבוצות בהתאם לנושאי עניין ‪ -‬תחת‬
‫הכותרת ׳׳מפגשים בירושלים״‪.‬‬
‫קבוצות הסיור המתוכננות‪:‬‬
‫א‪ .‬דתות בירושלים‪ :‬ב‪ .‬עדות ומוסיקה בירושלים‪ :‬ג‪ .‬אומנות בירושלים‪ :‬ד‪ .‬צומח‬
‫בירושלים‪ :‬ה‪ .‬קולות בירושלים ו‪ .‬אדריכלות בירושלים‪ :‬ז‪ .‬קבורה וקברים בירושלים‪:‬‬
‫ח‪ .‬הרובע בתש׳׳ת‪ :‬ט‪ .‬מפגש עם דמויות ירושלמיות‪ :‬י‪ .‬ירושלים בשירה‪.‬‬
‫סיורים אלה יתחילו בשעה ‪ 14:00‬ויסתיימו בשעה ‪8:00‬ו‪ .‬לבאים ישוריינו מקומות־‬
‫לינה ביער ירושלים ובמקומות אחרים‪.‬‬
‫משעה ‪ 20.00‬ועד חצות תתקיים״בריכה שרה" ‪ -‬ערב שירה המוני בבריכת יער ירושלים‪.‬‬
‫יום רביעי‪ ,17.6.87 ,‬כ׳‬
‫סיון תשמ‪r‬‬
‫יום זה מיועד למפגש עובדים‪ ,‬חברים‪ ,‬פעילים ושותפים מארגונים שונים‪ ,‬אשר ייערך‬
‫בתיאטרון ירושלים‪ .‬במקום יוצג גם ׳׳יריד יוזמות״‪.‬‬
‫‪ 1:00- 09:30‬ו ‪ -‬הרשמה וסיור ביריד יוזמות‪.‬‬
‫‪ 1:00‬ו ‪4:00 -‬ו ‪ -‬מפגש דיון בנושאים הבאים‪:‬‬
‫א‪ .‬דתות בירושלים בהשתתפות רב‪ ,‬כומר וקאדי‪ :‬ב‪ ,‬שכונות בירושלים‪ :‬ג‪ .‬ירושלים‬
‫בשיר ואומר‪ :‬ד‪ .‬ירושלים מאוחדת‪ :‬ה‪ .‬מסיפורי ירושלים‪ :‬ו‪ .‬ילדות בירושלים‪.‬‬
‫‪5:00 - 14:00‬ו ‪ -‬כינוס‪.‬המליאה‪ ,‬אשר יכלול ברכות‪ ,‬הרצאה בנושא חינוך וחלוקת‬
‫פרסים‪.‬‬
‫סיום כנס המתג״סים ופתיחת כנס הקונפדרציה‬
‫ביום השני של כנס המתל׳סים‪ ,‬ב־‪ ,17.6.87‬בשעה ‪ 20:00‬נתכנס באיצטריון האוניבר­‬
‫סיטה לאירוע אורקולי‪ .‬באירוע ישתתפו להקות מן המתל׳סים בארץ‪ ,‬מקהלה מקובצת‪,‬‬
‫תזמורת מקובצת‪.‬‬
‫האירוע מתוכנן עם עזרים אור־קוליים בשלוש במות במקביל‪ .‬אירוע זה יהיה פתוח‬
‫לקהל הירושלמי‪.‬‬
‫אירוע זה יהיה אירוע הפתיתה לכנס הקונפדרציה הבינלאומית‪.‬‬
‫<ף<ך‬
‫יח‪)3‬וח‬
‫וחידושי‪0‬‬
‫׳ ‪ y‬א ל לב״‬
‫מרבית המופעים ילוו ע׳׳י מוסיקה‬
‫שתעובר במיוחד לחלקים השונים של החזיון‪,‬‬
‫שתוקלט על פס קול ותושמע בחזיון עצמו‬
‫בפלייבק‪ .‬הקבוצות שתשתתפנה במופע‬
‫תקבלנה את הקלטת שתאפשר להם לעשות‬
‫חזרות במקומותיהן‪ .‬מתוכננות עוד הפתעות‬
‫בפעלולים אור־קוליים שונים‪ ,‬וכד‪...‬‬
‫להקות מתקדמות ומוכרות וחוגים מתקד­‬
‫מים לריקודי עם מתבקשים לפנות לד״ר צבי‬
‫בראולפן בחברה למתנ׳׳סים‪ ,‬או לאילה גורן‬
‫במרכז תרבות העמים לנוער ‪44 -‬ו‪02-664‬‬
‫או בכתב לרח׳ עמק רפאים ‪2‬ו ירושלים‪ ,‬ולהר‬
‫דיע על רצונן ונכונותן להשתתף‪ .‬אנו נעביר‬
‫לחוגים לריקודי עם רשימת ריקודים שיכללו‬
‫בריקוד ההמוני‪ .‬נבדוק כל להקה על מנת‬
‫לקבוע את רמתה ומדת התאמתה לחזיון על‬
‫מרכיביו השונים‪.‬‬
‫הזדרזו נא בפניותיכם שכן עלינו להחלץ‬
‫למשימה הגדולה בהקדם האפשרי!!!‬
‫במסגרת הכנס הדדשנתי של החברה למתל׳סים אשר יערך ב־‪ 17‬ביוני‪ ,‬במלאת ‪ 20‬שנה לשחרור ירושלים‪ ,‬יתקיים יריד‬
‫יתמות ופרוייקטים חדשים הפועאם במתל׳סים‪.‬‬
‫מטרת היריד להציג בצורה מרוכזת מיגוון של פרוייקטים חדשים שפותחו בשנתיים האחרונות ויוזמוח יחודיות שראוי‬
‫ללמוד מהן‪.‬‬
‫היריד יתקיים בתיאטרון ירושלים ויהיה פתוח משעה ‪ 10‬בבוקר עד ‪ 16:00‬אחר־הצהרים‪ .‬ביריד יבקרו באי הכנס‪ ,‬חברי‬
‫הנהלות ופעילי מתנס״ים‪ ,‬מנהלים‪ ,‬רכזים‪ ,‬ותושבי ירושלים ואורחי החברה למתל׳סים ביום חגה‪.‬‬
‫אין ספק‪ ,‬כי בכל מתנ׳׳ס פועל לפחות פרוייקט אחד הראוי להיות מוצג באירוע מרכזי זה‪.‬‬
‫על מנת להיערך כראוי ליריד הוקם צוות בהרכב משה ארי‪ ,‬עדנה אנגל‪ ,‬נורה מלצ׳ניק‪ ,‬יחיאל לוי‪ ,‬ציון ארסלן‪ ,‬יוסי‬
‫פיטוסי רוסי פדנקו‪ .‬הצוות ירכז את ההכנות‪ ,‬התכנון והארגון של היריד‪.‬‬
‫טפסי הרשמה נשלחו למתל׳סים‪ .‬אנו פונים ומבקשים כי תחזירו את הטפסים בהקדם‪ ,‬כדי שוועדת המיון תוכל לאשר‬
‫את הפרוייקטים שיוצגו ביריד‪ .‬אנא שלחו את הטפסים אל עדנה אנגל או אל משה ארי‪ .‬כמו כן‪ ,‬תתן מינהלת היריד יעוץ‬
‫גרפי לעיצוב המוצגים‪ .‬היוזמות והפרוייקטים החדשים ישתלבו במהדורה חדשה של ״בנק הרעיונות׳׳‪.‬‬
‫הקרן ע״ש חיים צפורי דיל‪ ,‬בהנהלתו של אברהם גורן‪ ,‬פועלת במתנ״ס זיו‪ ,‬בית הכרם‪,‬‬
‫ירושלים‪ ,‬טלפון‪.02-523308 :‬‬
‫לשלמה מזרחי‬
‫מנהל המחלקה לחינוך מבוגרים‬
‫בחיפה והצפון‬
‫השתתפוחנו באבלך עם מות‬
‫רעייתך ז״ל‬
‫לחיה בן דרור‬
‫פרוייקט בתי־הספר הקהילתיים‬
‫השתתפותנו באבלך עם מות‬
‫אביך ז״ל‬
‫משתתפים בצער משפחת עופר‬
‫ותברי מרכז יום לקשיש ברמת השרון‬
‫על פטירת‬
‫חיה עופר ז׳׳ל‬
‫‪10-8.2.87‬‬
‫‪9.2.87‬‬
‫‪10.2.87‬‬
‫השתלמות מנהלים חדשים‬
‫סיור המנכ׳׳ל במחוז הצפון‬
‫יום עיון למא׳׳זים ולמנהלי מתל׳סים אזוריים‬
‫סגל א׳ בנתיבות‬
‫סיור המנכ׳׳ל במחוז חיפה‬
‫‪21.1.87‬‬
‫‪22.1.87‬‬
‫‪25.1.87‬‬
‫‪26.1.87‬‬
‫‪27.1.87‬‬
‫ו‬
‫‪28.1.87‬‬
‫‪29.1.87‬‬
‫‪.2.87I‬‬
‫‪3-2.2.87‬‬
‫‪4.2.87‬‬
‫תוכן החזיון יהיה קשור לירושלים על תול­‬
‫דותיה‪ ,‬המשמעויות‪ ,‬הסמלים והערכים‬
‫המייתדים אותה‪ .‬במפעל גדול זה שותפה גם‬
‫עירית ירושלים‪.‬‬
‫תוכנית החזיון שימשך ‪ 75‬דקות כוללת‪:‬‬
‫מופעי מקהלה ותזמורת מקובצות‪ ,‬מופע‬
‫המוני של חוגים מתקדמים לריקודי עם‬
‫שיתקיימו על המדשאות‪ .‬באצטדיון תוקמנה‬
‫שלוש במות שמעליהן יופיעו להקות מובח­‬
‫רות של מחול עממי ומודרני‪ ,‬להקות פולקלור‬
‫עדות‪ ,‬מקהלות מובחרות‪ ,‬קריינים מקצועיים‬
‫וזמר)ת( אורח)ת(‪.‬‬
‫‪8.1.87‬ו‬
‫‪.87‬ו‪9.‬ו‪20-‬‬
‫ועדת בקורת‬
‫קורס בכירים‬
‫השתלמות ארצית למנהלים‬
‫הנהלה‬
‫דירקטוריון‬
‫כנס אבות בית ע׳׳עו ציון נח ז׳׳ל במתרס יבנה‬
‫סיור במתנ׳׳סים של מחוז חיפה עם אגף הנוער‬
‫כנס מחוז ירושלים‬
‫כנס מחוז דרום‬
‫כנס מחוז מרכז וחיפה‬
‫סיור המנכ״ל במחוז הדרום‬
‫כנס מחוז צפון‬
‫ועדת הפסקות עבודה‬
‫כנס מתוז ת״א והשרון‬
‫^‬
‫סיור המנל׳ל במחוז ת״א והשרון‬
‫השתלמות ארצית למנהלים‬
‫סיור עם שר החינוך והתרבות במתנ׳׳סים‬
‫ועדת בחירה‬
‫ועדת כספים‬
‫‪.2.87II‬‬
‫‪15.2.87‬‬
‫‪1‬‬
‫"לב אל לב״ ישראל‪ ,‬האגודה הישראלית למלחמה במחלות הלב‪ ,‬מקיימת קורסי‬
‫החיאה ותזונה נכונה בבל חלקי הארץ‪.‬‬
‫הקורסים נמשכים ‪ 3‬שעות והם ניתנים ללא תשלום‪ .‬חומר ההסברה במחיר עלזי‬
‫בדבר פרטים יש לפנות למשרד "לב אל לבי׳ ישראל‪ ,‬ת‪.‬ד‪ 38 .‬כפר סבא ‪ ,44102‬או‬
‫לטלפונים ‪052-31580 ,24758‬‬
‫כנס מנהלים ארצי יתקיים‬
‫ב־‪9‬ג‪ 30-‬במרץ ‪1987‬‬
‫במת‪1‬ז‪ 1‬של ירון סוקןלוב‬
‫ת״א והשרון‪.‬‬
‫ב ר כ ו ת‬
‫א י ח ו ל •‬
‫דרושים‬
‫מנהלי מתנ׳׳סים במקומות הבאים‪:‬‬
‫בית ש מ ש‬
‫א‪1‬פקים‬
‫קדימה‬
‫באר יעקב‬
‫קטמון ח׳‪-‬ט׳‪ ,‬ירושלים‬
‫המעה׳!•• יפנו בהקדם אל עם>‬
‫ירושלים‪,‬‬
‫למתנ״סים‬
‫בחברה‬
‫‪.02-699197‬‬
‫שנב‬
‫טל׳‬
‫השתלמות ארצית לרכזי‬
‫קשישים‬
‫ליום הולדתם‬
‫)חודש ינואר(‬
‫מרגוט כינס‪ ,‬החברה‪ ,‬ירושלים‬
‫מרגלית כרמל‪ ,‬מחנופש‬
‫הדם מור‪ ,‬מתנ׳׳ס יוקנעם‬
‫אברהם גורן‪ ,‬מתנ׳׳ס זיו‪ ,‬בית הכרם‬
‫שלמה אבוטבול‪ ,‬מתנ׳׳ס נתיבות‬
‫מאיר כהן‪ ,‬מתנ״ס הרובע היהודי‬
‫אהרון מחם‪ ,‬הרצליה‬
‫אא מלחי‪ ,‬בית פוסטר הרצליה‬
‫אריה כהן‪ ,‬מחנופש‬
‫יולי בן לביא‪ ,‬מתנ׳׳ס רוממה‬
‫אבי נידם‪ ,‬מתל׳ס מגדל העמק‬
‫שמואל בונה‪ ,‬מתל׳ס קצרין‬
‫מאיד גן אור‪ ,‬מתנ׳׳ס נשר‬
‫מרים הופמן‪ ,‬החברה‪ ,‬ירושלים‬
‫רחל בן שחר‪ ,‬החברה‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫תתקיים ב־‪22-24.2.87‬‬
‫ב״נואיבה ים תיכונית״‪ ,‬מכמורת‬
‫תדשון התבדר‪ .‬למרכז• תרבות‬
‫וספורט )לנוער ולמ‪0‬גר••( בעימ‬
‫עורכת‪ :‬אלישבע מאי‬
‫עודר מש‪1‬ה‪ :‬זאביק זהבי‬
‫המערכת‪ :‬יוסי בנבנישתי‪,‬‬
‫מאיר כהן‪ ,‬אשר לוי‪ ,‬ירון סוקולוב‬
‫המען‪ :‬גבעת ג׳וינט‪ ,‬ירושלים ‪91034‬‬
‫טלפון; ‪661261-2-3‬‬
‫לאשר קודסיה‪ ,‬מנהל בית פאני קפלן‬
‫בירושלים‪ ,‬ולמשפתתו‪ ,‬להולדת התאומות‪.‬‬
‫לרוחמה שליין‪ ,‬להולדת הנכדה‪.‬‬
‫לרב רדטמן‪ ,‬יר׳ר הנהלת בית פאני קפלן‪ ,‬על‬
‫קבלת תואר הכבוד מממשלת צרפת‪.‬‬
‫לעמיר ויזל ומשפחתו‪ ,‬להולדת הבן‬
‫עיצוב‪ .‬ס ד ר ועימוד‪:‬‬
‫סטודיו אפרת‪02-522145 ,‬‬
‫דסו‪ :0‬ג׳רוסלם פוסט‪ ,‬ירושלים‬
‫‪t‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ -‬ל‬