מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר — לקחים מתודולוגיים

‫‬
‫‬
‫‬
‫רשות העתיקות‬
‫מרחב ירושלים‬
‫‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫הפקולטה למדעי הרו ‬
‫ח‬
‫לארכיאולוגיה‬
‫‬
‫המכון‬
‫הרשות‬
‫לפיתוח ירושלים‬
‫‬
‫חידושים‬
‫בארכיאולוגיה‬
‫של ירושלים‬
‫וסביבותיה‬
‫קובץ מחקרים‬
‫כרך ו‬
‫עורכים‪:‬‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪,‬‬
‫אורית פלג‪-‬ברקת‪ ,‬דורון בן–עמי‬
‫יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף‬
‫למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכאולוגיה‪,‬‬
‫הפקולטה למדעי הרוח‪ ,‬האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫ב בחשון תשע"ג‪ 18 ,‬באוקטובר ‪2012‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫‪7‬‬
‫בפתח הקובץ‬
‫‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪ ,‬אורית פלג‪-‬ברקת ודורון בן–עמי‬
‫חפירות במרחב ירושלים בשנת תשע"ב (‪ )2012-2011‬‬
‫דורון בן–עמי‬
‫‪9‬‬
‫‬
‫‪25‬‬
‫‬
‫עבודות השימור והפיתוח שבוצעו בשנת ‪ 2012‬בעיר דוד‪,‬‬
‫בעופל ולאורך ערוץ הטירופויון‬
‫שחר פוני‬
‫ירושלים ושפלת יהודה בתקופות הקדומות‬
‫‪35‬‬
‫יישוב ובית קברות מתקופת הברונזה הביניימית למרגלות‬
‫ח'רבת אל–עאליה (רמת בית שמש) — היבטים חומריים ותיאורטיים‬
‫‬
‫יצחק פז‬
‫‪*7‬‬
‫בית חווה מתקופת הברונזה ביניימית—ב"ת ‪ 2‬בנווה שלום‬
‫‬
‫דן בנימין סטורצ'ן‬
‫‪50‬‬
‫‬
‫הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל ‪II‬א — חדרי פולחן ודגמי מקדשים‬
‫יוסף גרפינקל וסער גנור‬
‫‪66‬‬
‫‬
‫הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית‬
‫הלל גבע‬
‫חידושים באפיגרפיה ובגליפטיקה‬
‫‪83‬‬
‫אשור בירושלים — עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים ‬
‫אריאל וינדרבוים‬
‫‪1 05‬‬
‫לפשרו של החותם שנמצא ליד הכותל המערבי‬
‫‬
‫שלמה נאה‬
‫‪110‬‬
‫חרותת שבה שמו של טריאנוס במערה בח'רבת ערק ח'לא מצפון לבית–גוברין‬
‫‬
‫בועז זיסו‪ ,‬בועז לנגפורד‪ ,‬אבנר אקר ואסתר אשל‬
‫ירושלים לאחר הכיבוש המוסלמי — תגליות חדשות‬
‫‪125‬‬
‫ייצור כלי עצם מן התקופה המוסלמית הקדומה בחפירות חניון גבעתי‬
‫‬
‫אריאל שתיל‬
‫‪136‬‬
‫חידושים בויה דולורוזה — חפירות וסקר בהוספיס האוסטרי ובקרבת קשת "אקה הומו"‬
‫‬
‫שועה קיסילביץ ורועי גרינוולד‬
‫‪1 49‬‬
‫שוקי התקופה הצלבנית לאור ממצאים חדשים בעיר העתיקה בירושלים‬
‫יחיאל זלינגר ומיכאל ארליך‬
‫‪1 61‬‬
‫‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר — לקחים מתודולוגיים‬
‫ריכב (בוני) רובין‬
‫חפירה ומחקר בהרודיון‬
‫‪181‬‬
‫חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון‬
‫‬
‫יעקב קלמן‪ ,‬רחל צ'אצ'י‪ ,‬אורן גוטפלד ורועי פורת‬
‫‪194‬‬
‫הפועלים של הורדוס‪ :‬עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון —‬
‫הכתובות הלועזיות‬
‫‬
‫אבנר אקר‬
‫‪199‬‬
‫הפועלים של הורדוס‪ :‬עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון —‬
‫הכתובת הארמית‬
‫אסתר אשל‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר ‬
‫‪161‬‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר —‬
‫לקחים מתודולוגיים‬
‫ריכב (בוני) רובין‬
‫האוניברסיטה העברית בירושלים‬
‫מפות ירושלים‪ ,‬ממפת מידבא ועד המפה המודרנית‬
‫המבוססת על צילומי אויר ודימותי לוויין ועל עיבוד‬
‫נתונים דיגיטליים ותוכנות מחשב (‪ ,)GIS ,GPS‬הן‬
‫קובץ מקורות חשוב ללימוד העיר ותולדותיה‪ .‬כבר‬
‫בסוף המאה ה–י"ט הציג ריינהולד רוריכט‪ ,‬במאמר‬
‫שפורסם בהמשכים (רוריכט ‪,)1895 ;1892 ;1891‬‬
‫את חשיבותן של המפות מימי הביניים אשר ליקט‬
‫בספריות ובאוספים שונים באירופה‪ .‬אוסף נרחב‬
‫של מפות מראשית ימי הדפוס ועד שלהי התקופה‬
‫העות'מאנית נאסף בידי ערן לאור ונתרם לספריה‬
‫הלאומית בירושלים‪ .‬המפות באוסף זה פורסמו‬
‫בקטלוג מפורט (לאור ‪ )1986‬ומוצגות באתר הספרייה‬
‫הלאומית‪.‬‬
‫רובן המכריע של מפות אלה התחברו בידי נוצרים‬
‫בני אירופה‪ .‬יהושע בן אריה ונעמי אלחסיד (‪)1979‬‬
‫ראו בהן שתי מגמות עיקריות‪ ,‬אותן הציגו בצורה‬
‫דיכוטומית‪ :‬מחד גיסא המפות המתיימרות להציג את‬
‫ירושלים בת זמנן‪ ,‬ומאידך גיסא מפות שהציגו את‬
‫ירושלים ההיסטורית‪ ,‬עירם של דוד ושלמה‪ ,‬הורדוס‬
‫וישו‪ ,‬המתוארת בכתבי הקודש‪ ,‬ועל כן העיר המוצגת‬
‫בהן היא דמיונית לחלוטין‪ .‬הדיון המתייחס לערכן של‬
‫המפות כמקורות ללימוד העיר ותולדותיה פונה מטבעו‬
‫אל המפות הנתפסות כריאליסטיות‪ ,‬אולם בשוליו‬
‫ראוי לקבוע כי גם במפות הדמיוניות‪ ,‬לצד תפיסותיהם‬
‫הדתיות והפרשניות של מחבריהן‪ ,‬מוצפנים לעיתים גם‬
‫רמזים מעניינים לתולדות העיר בימיהם‪ .‬יתר על כן‪,‬‬
‫גם המפות הריאליסטיות‪ ,‬המקוריות והמפורטות‪ ,‬שיש‬
‫בהן מידע עשיר‪ ,‬תיארו את ירושלים בפרספקטיבה‬
‫כפולה‪ .‬מצד אחד הן הציגו את מראה העיר‪ ,‬חומותיה‪,‬‬
‫שעריה‪ ,‬בנייניה ואתריה‪ ,‬ומצד שני — את דימויה‬
‫של העיר כפי שנתפסה בעולמם של עושי המפות‬
‫ומחבריהן‪ ,‬עולם המתייחס לעיר הקדושה דרך נקודת‬
‫מבט של רגשות וערכים דתיים‪ .‬לפיכך‪ ,‬גם במפות‬
‫הנראות במבט הראשון ריאליסטיות והמציגות את‬
‫העיר כהווייתה‪ ,‬יש מתח בין ריאליה ואידיאולוגיה‪.‬‬
‫בדברים שלהלן אנסה להציג את הבסיס לשניות זו‬
‫ובהמשך אדגים זאת באמצעות ניתוח מספר דוגמאות‬
‫ממפות שונות שנוצרו החל מהתקופה הצלבנית וכלה‬
‫בשלהי התקופה העות'מאנית‪ .‬בניתוח זה אנסה‬
‫להראות כיצד אנו יכולים ללמוד מן המפות העתיקות‬
‫על הריאליה של חיי העיר‪ ,‬אך גם מהם הסייגים בדרך‬
‫לימודן של מפות אלה‪.‬‬
‫המפה כמדיום תקשורתי‬
‫בספרות העוסקת בכרטוגרפיה ובתולדותיה התפתחו‬
‫שתי גישות שונות‪ ,‬לכאורה מנוגדות ולמעשה‬
‫משלימות זו את זו‪ :‬האחת מציגה את המפה במונחים‬
‫של גיאומטריה וגיאודזיה‪ ,‬תורת ההיטלים ודיוק‬
‫המדידה; ואילו השנייה שמה דגש רב יותר על המפה‬
‫ככלי להצגתם של רעיונות ותפיסות‪ .‬הגישה הראשונה‬
‫מאופיינת היטב בהגדרת המפה כ"תיאור סכמתי‪,‬‬
‫מישורי‪ ,‬מוקטן‪ ,‬מכוון ובר מדידה של פני הארץ"‬
‫(קדמון ‪ ;)1988‬ולעומתה‪ ,‬על פי הגישה השנייה‬
‫המפה היא "תיאור גראפי של הסביבה"‪ .‬הגדרה זו‬
‫משתמשת במונח הצרפתי ‪ Milieu‬ובכך היא מדגישה‬
‫את המטען התרבותי והערכי של המונח סביבה‪ ,‬לצד‬
‫המשמעויות הפיסיות שלו (רובינסון ופטצ'ניק ‪.)1976‬‬
‫גישה זו נתמכה על–ידי דייויד וודוורד ובריאן הארלי‬
‫‪162‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 1‬מפה צלבנית‪ ,‬כתב יד האג‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר ‬
‫‪163‬‬
‫המציאות]" (גודלבסקה ‪ .)1997‬תפיסה מורכבת זו‬
‫נכונה בוודאי ביחס למפות ירושלים בעבר ולפיכך היא‬
‫תשמש אותנו להלן‪ .‬ראוי לציין שתפיסה ביקורתית זו‬
‫נכונה לא רק ביחס למפות עתיקות אלא גם לגבי מפות‬
‫בנות זמננו‪ ,‬המעבירות תמונה סובייקטיבית באצטלה‬
‫של מידע אובייקטיבי‪.‬‬
‫ביצירתם רחבת ההיקף "ההיסטוריה של הכרטוגרפיה"‪,‬‬
‫כאשר הם התייחסו למפות "כתיאורים גראפיים‬
‫אשר מסייעים להבנה המרחבית של עצמים‪ ,‬תפיסות‪,‬‬
‫מצבים‪ ,‬תהליכים ומאורעות בעולם האנושי" (הארלי‬
‫וודורד ‪ .)XIX :1987‬דניס קוסגרוב הדגיש את תפקידן‬
‫של המפות ככלים להצגת רעיונות וערכים ולקידום‬
‫מטרותיהם של יחידים‪ ,‬ארגונים ומדינות ובכלל זה‬
‫גם של רעיונות דתיים (קוסגרוב ‪ .)1992‬בריאן הארלי‬
‫פיתח תפיסה זו בסדרת מאמרים שבהם בחן מאפיינים‬
‫שונים של השימוש במפה כמדיום (הארלי ‪ .)2001‬הוא‬
‫אף הדגיש את החשיבות של המקרים שבהם המפה‬
‫שותקת או מתעלמת מתופעות מסוימות (הארלי‬
‫‪ .)1988‬מורכבת יותר היא גישתה של אן גודלבסקה‬
‫המציעה כי מפות מטבען יכולות "‪ ...‬להיות כל דבר‬
‫לבני אדם שונים‪ .‬הן יכולות בעת ובעונה אחת —‬
‫בצורה ברורה ומכוונת — לפתות‪ ,‬לבלבל ולערפל [את‬
‫כל מפות ירושלים עד לראשית המאה ה–י"ט‪ ,‬ואף‬
‫חלק מהמפות שהופיעו במאה זו‪ ,‬עוצבו ללא שימוש‬
‫במערך מדוד של כיוונים‪ ,‬מרחקים והפרשי גבהים‪,‬‬
‫שלא לדבר על שימוש בקנה מידה והיטלים‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫מפות אלה צוירו ביד חופשית ואף במהימנות ביותר‬
‫שבהן יש עיוותים במערך הכיוונים והמרחקים‪ ,‬במהלך‬
‫החומה והרחובות וביחסי הגודל בין מבנים שונים‪.‬‬
‫‪ 2‬מפה צלבנית‪ ,‬כתב יד קאמברי‬
‫‪ 3‬פרט במפת קאמברי‪ ,‬כנסיית הקבר‬
‫מפות ירושלים בימי הביניים המאוחרים‪ :‬היבטים‬
‫מתודולוגיים‬
‫‪164‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫היוצרים צורת צלב‪ .‬כתריסר מפות כאלה הוצגו כבר‬
‫רבות מהמפות הנדונות שורטטו על–ידי מחברים‬
‫לפני שנים רבות על–ידי רוריכט (‪ )1892-1891‬ונדונו‬
‫שמעולם לא ראו את העיר בעיניהם ואף היו מיועדות‬
‫בפירוט בעבודתה של מילכה לוי (תשנ"א)‪ .‬אליהן‬
‫לציבור קוראים שלא הכיר את העיר כהווייתה‪ .‬הן‬
‫נוספו עוד מפות מעטות שהוצגו במחקר מאוחר‬
‫מחברי המפות והן הקוראים שעיינו בהן היו כמעט‬
‫יותר וכולן מכונות על שם הספריות בהן הן שמורות‬
‫תמיד נוצרים‪ .‬חלק ניכר מן המפות שהגיעו לידינו‪,‬‬
‫ומספרן מגיע למאות אחדות (לאור ‪ ,)1986‬הן חיקויים (לוי–רובין ‪ ;1995‬שימק ‪ .)1992‬צורתה של העיר במפות‬
‫והעתקים של מפות מקור מעטות יחסית (רובין ‪ ,)1991‬אלה בוודאי שאינה משקפת ריאליה‪ ,‬ואף על פי כן‬
‫שהועתקו שוב ושוב‪ .‬מבחינת תוכנן של המפות ומראה רשימת האתרים המופיעה בהן ומיקומם היחסי של‬
‫אתרים אלה בעיר יכולים להעשיר את ידיעותינו על‬
‫העיר המשתקף בהן‪ ,‬הן נחלקות כאמור בין המפות‬
‫חלק מהם‪ ,‬וכפי שהראתה לוי יש אתרים מסוימים‬
‫ה"ריאליסטיות"‪ ,‬המציגות את מראה העיר כהווייתה‪,‬‬
‫הנזכרים רק במפות אלה‪ .‬לעומת זאת מייצגות המפות‬
‫לבין המפות ה"דמיוניות — היסטוריות" שהציגו‬
‫הנדונות מרכיבים אידיאולוגיים מובהקים המוצגים‬
‫את ירושלים בעבר תוך התבססות על כתבי הקודש‬
‫בצורה מפורשת‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬במפה בכתב היד מהאג‬
‫והמקורות הקלאסיים ופרשנותם (בן אריה ואלחסיד‬
‫(איור ‪ )1‬בה נראים משמאל לשער סטפנוס‪ ,‬שבתקופה‬
‫‪.)1979‬‬
‫לכאורה‪ ,‬ניתן היה לחשוב כי אפשר לבודד מבין המפות זו זוהה בשער שכם‪ ,‬דמותו של הקדוש עטור הילה‬
‫הכורע ברך ומעליו דמותם של היהודים האוחזים‬
‫הריאליסטיות את המפות שהן מפות מקור‪ ,‬כלומר‬
‫באבנים ועומדים לסקול אותו‪ .‬באיור הנלווה למפה‬
‫שאינן מבוססות על העתקה‪ ,‬אלא על מראה עיניים‬
‫בחלקה התחתון המסר מפורש עוד יותר‪ :‬כאן נראה‬
‫ממקור ראשון‪ ,‬ומהן לשאוב מידע מהימן על מראה‬
‫גיאורגיוס הקדוש בלבוש אביר טמפלארי הרודף ומכה‬
‫העיר‪ .‬אלא שלימוד מעמיק של המפות מעלה כי גם‬
‫פרש מוסלמי ונראה שהדבר אינו דורש הסבר‪.‬‬
‫במפות הריאליסטיות יש הטיות רבות ושונות‪ ,‬בעיקר‬
‫מראה בעל אופי יותר ריאליסטי מוצג במפה הידועה‬
‫כאלה הנובעות מנטיית ליבם הדתית והאידיאולוגית‬
‫בכינוי מפת כתב יד קאמברי (איור ‪ .)2‬אמנם אין‬
‫של מחבריהן‪ .‬לאמור‪ ,‬לא די בכך שפרט כלשהו מצוין‬
‫במפה מסוימת כדי שנוכל לסמוך על המפה כמקור‬
‫המתעד פרט זה‪ ,‬ובוודאי שאין די בעובדה שפרט‬
‫מסוים נעדר מן המפה כדי ללמד על העדרו באותה‬
‫תקופה‪ .‬כמו כל מקור היסטורי אחר גם את המפה‬
‫צריך לבחון כמקור‪ ,‬לנתח מי היה מחברה‪ ,‬מה היו‬
‫מטרותיו ומהן נסיבות חיבורה‪ ,‬את רוח התקופה בה‬
‫נוצרה המפה ואת תאור הפרטים המעניינים אותנו‬
‫בתוך הקשרה הכללי‪ .‬במאמר שלפנינו נתמקד במפות‬
‫הריאליסטיות ובתרומתן לחקר עברה של העיר‪.‬‬
‫הצגת מקרי מבחן ודיון בהם‬
‫‪ .1‬דימוי וריאליה במפות הצלבניות‬
‫רוב המפות של ירושלים המוכרות לנו מהתקופה‬
‫הצלבנית מציגות את העיר המוקפת חומה במתאר‬
‫עגול ובה חמישה שערים ומערכת רחובות ישרים‬
‫‪ 4‬פרט במפת קאמברי‪ ,‬כנסיית גיאורגיוס‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר ‬
‫‪165‬‬
‫‪ 5‬בסיס קשת בקיר כנסיית גיאורגיוס הקופטית‬
‫לטעות ולראות במתאר המעוין של חומת העיר ביטוי‬
‫ריאליסטי של המתאר הקרוב לרבוע של ירושלים‪,‬‬
‫וגם תיאור מערך רחובותיה של העיר הוא סכמתי‬
‫וכן ההרים סביבה‪ ,‬אך יש בה מידע ריאליסטי חשוב‬
‫על אתרים ספציפיים‪ .‬להלן נדגים את המתח בין‬
‫הסכמתיות והריאליה בכמה אתרים שתיאורם במפה‬
‫משקף את מצבם לאשורו‪ :‬כנסיית הקבר הקדוש‬
‫מוצגת במפה זו בדרך שונה לחלוטין מזו שבה היא‬
‫מוצגת במפות העגולות (איור ‪ .)3‬ראשית‪ ,‬בכתובית‬
‫ניתן לה הכינוי היווני אנסטאסיס ( ‪)anastasis‬‬
‫שמשמעו תחייה‪ ,‬בניגוד למסורת המערבית הנוקטת‬
‫את המונח הלטיני לקבר ( ‪ .)sepulchrum‬שנית‪,‬‬
‫‪166‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הכנסייה מוצגת בציור במעין חתך אדריכלי ממזרח‬
‫למערב‪ ,‬בתיאור ריאליסטי המציג לאשורו את מבנה‬
‫הכנסייה‪ ,‬בו נראית הגולגותא מימין‪ ,‬הרוטונדה‬
‫(מקום הקבר) במרכז ומגדל הפעמונים משמאל‪.‬‬
‫סמוך לשער דוד נראים היטב ארמון המלך (‪curia‬‬
‫‪ )regis‬ומגדל דוד (‪ )turris David‬כאשר ביניהם זווית‬
‫חדה‪ .‬כידוע רק שרידים מעטים בלבד שרדו באתר בו‬
‫שכן ארמון המלך הצלבני‪ ,‬וכיום בנויה עליו משטרת‬
‫ירושלים (הקישלה)‪ ,‬ולכן שחזור של ממש של הארמון‬
‫הוא בלתי אפשרי (ראם תשע"א)‪ .‬עם זאת‪ ,‬הזווית‬
‫הקיימת במפה בין המצודה והארמון משקפת אולי את‬
‫אי–ההתאמה האדריכלית המוכרת לנו גם כיום בין שני‬
‫המכלולים ואת העובדה שהחפיר הדרומי של המצודה‬
‫הפריד ביניהם‪.‬‬
‫מצפון–מזרח לשער דוד מצוינת במפה כנסיית‬
‫גיאורגיוס הקדוש בשוק (‪ecclesia in funda Sancti‬‬
‫‪ 6‬מפת סיבאלד ריטר‬
‫‪ ;Georgii‬איור ‪ ;4‬לוי תשנ"א‪ ,)427 :‬ונראה שיש כאן‬
‫ציון לכנסייה הנושאת גם כיום את שמו של קדוש זה‬
‫ונמצאת בחזקתם של הקופטים (בהט תשנ"א‪.)84 :‬‬
‫כנסיה זו שופצה בעשורים האחרונים וקשה לזהות‬
‫בה שרידים קדומים‪ ,‬אך בקיר החיצוני של המתחם‬
‫המקיף אותה נראים בבירור שרידיהן של קשתות‬
‫שסגנונן צלבני (איור ‪ .)5‬נוסף לכך מציינת מפה‬
‫זו עוד כמה כנסיות מזרחיות ובהן כנסיית סבאס‬
‫הקדוש‪ ,‬אולי כנסיה על שם חריתון הקדוש הנרמזת‬
‫בכתובית המשובשת ‪ ,caritot‬וכנסיית מרים המגדלית‬
‫שבצפון–מזרח העיר (לוי תשנ"א‪ .)433-427 :‬כנסיות‬
‫אלה אינן נזכרות ברוב המקורות המערביים והופעתן‬
‫במפה משקפת את המידע הראשוני שעמד כנראה‬
‫לרשותו של מחברה‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע לכנסיות של‬
‫העדות המזרחיות‪ ,‬ומרחיבה את ידיעותינו על קיומן‬
‫ועל מיקומן בעיר‪.‬‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר ‬
‫‪ .2‬מפת סיבאלד ריטר (איור ‪)6‬‬
‫בספריית המדינה במינכן שמורה מפה של ירושלים‬
‫בכתב יד שעל צידה האחורי נכתב שהיא מלווה את‬
‫תיאור מסעותיו של סיבאלד ריטר (‪ ,)Ritter‬עולה‬
‫רגל מגרמניה שביקר בארץ בשנת ‪( 1479‬לוי תשנ"א‪,‬‬
‫‪ ;500-494‬רוריכט ‪ .)1895‬רוריכט קיבל את זיהויה‬
‫של המפה עם תיאור מסעו של ריטר‪ ,‬למרות שאין‬
‫לדבר עדות חיצונית‪ ,‬ודעתו התקבלה במחקר‪ .‬נראה‬
‫שגם אם נחמיר ולא נקבל את הזיהוי של המפה עם‬
‫מסעו של ריטר‪ ,‬היא עדיין משקפת היטב את מראה‬
‫העיר בשלהי המאה ה–ט"ו‪ .‬המפה מציגה את ירושלים‬
‫במבט ממזרח‪ ,‬ככל הנראה מהר הזיתים‪ ,‬ממעוף ציפור‬
‫אלכסוני‪ .‬היא מצוירת בסגנון נאיבי ונראית כתרשים‬
‫שערך עד ראיה במקום‪ .‬בין כל האתרים הנראים במפה‬
‫אני מבקש להתייחס למראה החומה בכמה נקודות‪.‬‬
‫כידוע נהרסה חומתה של ירושלים בשנת ‪ 1219‬בידי‬
‫‪ 7‬מפת דה אנג'ליס‬
‫‪167‬‬
‫אל מועט'ם ולא נבנתה מחדש עד לימיו של הסולטן‬
‫סולימן המפואר‪ .‬והנה המפה שלפנינו ממחישה את‬
‫משמעות הדבר בשלוש נקודות‪ :‬העיר מוקפת חומה‬
‫הנראית כמעט שלמה מצפון וממערב‪ ,‬אך יש בה פרצה‬
‫גדולה ורחבה מצפון לשער האריות שבמזרח‪ ,‬המכונה‬
‫כאן שער סטפנוס‪ ,‬לאחר שמסורת זו הועברה אליו‬
‫משער שכם שבצפון‪ .‬שבר הנראה כגדם של קיר‪ ,‬מופיע‬
‫בבירור בפינתה הדרומית–מזרחית של העיר‪ ,‬ושרידי‬
‫חומה מקוטעת מקיפים את הר ציון בדרום–מערב‪.‬‬
‫דומה שתיאור זה מתחבר לכמה עובדות הידועות‬
‫לנו ולכמה שאלות שהוצגו בעבר‪ :‬ראשית‪ ,‬הציור של‬
‫קטעים רבים מן החומה העומדים על תילם תואם‬
‫היטב לידיעות הארכיאולוגיות הרבות על אופייה‬
‫האקלקטי של חומת סולימן ועל הקלות שבה נבנתה‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬גדם החומה בדרום–מזרח הר הבית מזכיר מאד‬
‫את השרידים של מה שמכונה "חומת וורן"‪ .‬שלישית‪,‬‬
‫‪168‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫שרידי חומה בולטים הנראים בהר ציון יכולים אולי‬
‫המסורות במקומות אלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬כפי שנראה להלן‪,‬‬
‫להתקשר לחומה הדרומית המצוירת במפתו של מרינו משקפות המפות את העיר ואתריה כפי שהוצגו על–ידי‬
‫סאנודו‪ ,‬שכבר נדונה בעבר גם על–ידי בהט (תשמ"ז)‪.‬‬
‫הפרנציסקנים לעולי הרגל הקתולים שביקרו בירושלים‪,‬‬
‫התפיסה שחומותיה של ירושלים היו פרוצות בתקופה וככל הנראה גם למי שנשארו בבית והסתפקו במסע‬
‫הנדונה מיוצגת היטב גם במפה נוספת משלהי המאה‬
‫צליינות וירטואלי‪ .‬בין אלה ניתנה תשומת לב רבה‬
‫ה–ט"ו‪ ,‬זו שצייר קומינלי‪ ,‬ושנכללה באטלס פתולמאיוס לכנסיית הקבר ולדרך הייסורים‪ ,‬להר ציון‪ ,‬לאתרי גת‬
‫בכתב יד (לוי תשנ"א‪ .)506-501 :‬גם כאן‪ ,‬למרות‬
‫שמנים והר הזיתים‪ ,‬לבית לחם ולדרך המוליכה אליה‬
‫שהתיאור רחוק מלהיות ריאליסטי‪ ,‬נראית פרצה רחבה ולמקום הולדתו של יוחנן המטביל בעין כרם‪ .‬כחלק‬
‫בצפון–מזרח העיר‪ ,‬פרצה נוספת בדרום–מערב וקיר‬
‫מתיאור האתרים הללו מופיעים גם זיהוי הר צובה‬
‫שבור בפינה הדרומית–מזרחית של העיר‪.‬‬
‫עם מודיעין ומקום קברי המכבים‪ ,‬ונבי צמויל כמקום‬
‫קבורתו של שמואל הנביא‪.‬‬
‫‪ .3‬מפות צליינות מפורטות של הפרנציסקנים‬
‫ניתוח הצורה שבה הוצגו במפה מי שאינם קתולים‬
‫אנטוניו דה אנג'ליס היה נזיר פרנציסקני ששירת‬
‫ובמיוחד מי שאינם נוצרים‪ ,‬מלמד אותנו על מידת‬
‫במנזר בירושלים במשך כשמונה שנים ולאחר שחזר‬
‫הסובייקטיביות וההטיה שיכולה להשתקף במפות אלה‪.‬‬
‫לאיטליה הדפיס שם בשנת ‪ 1578‬מפה גדולת ממדים‬
‫בשתי המפות אין כמעט אזכור לנוכחותן של עדות‬
‫ומפורטת המוכרת בעולם בעותק אחד בלבד (איור‬
‫נוצריות לא–קתוליות בירושלים‪ .‬כנסיותיהם ומנזריהם‬
‫‪ ;7‬מולדובן ‪ ;1983‬רובין תשמ"ט)‪ .‬למפה מקרא בן ‪90‬‬
‫של הארמנים‪ ,‬היוונים אורתודוקסים‪ ,‬הקופטים‬
‫פריטים המתייחסים למספרים הפזורים בכל שטח‬
‫והסורים מצוינים במפות מתוקף היותם מקומות‬
‫המפה‪ .‬מקרא זה מאפשר לנו לזהות מבנים שונים‬
‫קדושים בעלי חשיבות‪ ,‬אך כמעט תמיד ללא התייחסות‬
‫ברמת מהימנות גבוהה (רובין ולוי ‪ .)1989‬כארבעים‬
‫לאלה המחזיקים במקומות אלה‪ .‬היוצאים היחידים‬
‫שנה אחריו שירת באותו מנזר פרנסיסקו קוארסמיוס‪ ,‬מכלל זה הם הנזירים הגיאורגים שמנזרם הסמוך‬
‫ואף הוא הדפיס לאחר שובו לאירופה מפה מפורטת‬
‫למנזר הפרנציסקני מצוין בשתי המפות‪ .‬גם מעמדם‬
‫של העיר‪ ,‬שלה מקרא בן ‪ 115‬פריטים‪ ,‬כחלק מספרו‬
‫של היהודים בירושלים מוצג בין התעלמות לשלילה‪.‬‬
‫רב ההיקף על ארץ הקודש (קוארסמיוס ‪ .)1639‬שתי‬
‫דה אנג'ליס מציג את "המקום בו גרים היהודים"‬
‫המפות שורטטו על סמך ידע רב ממקור ראשון של‬
‫אך מדגיש שהם מעטים ואילו קוארסמיוס מתעלם‬
‫מי ששהו זמן רב בעיר והיטיבו להכיר אותה‪ ,‬ושתיהן‬
‫מהרובע היהודי לחלוטין‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬שניהם מציגים‬
‫מפורטות מאד מבחינת מספר האתרים המוצגים בהן‬
‫במורד הר ציון את המקום בו על פי המסורת ביקשו‬
‫ומבחינת איכות התיאור של רחובות ומבנים‪ .‬גם רמת היהודים לפגוע בגופתה של מרים כאשר הובלה במורד‬
‫העיבוד לדפוס גבוהה ולכן המפות נראות ריאליסטיות הר ציון למקום מנוחתה סמוך לגת שמנים‪ .‬מסורת זו‪,‬‬
‫במלוא מובן המילה ואף המסייר בן זמננו יכול למצוא שראשיתה בחיבור אפוקריפי קדום‪ ,‬מצוטטת אצל עולי‬
‫את דרכו בעזרתן‪.‬‬
‫רגל החל מן המאה ה–ח' לספירה (רובין ולוי ‪:1989‬‬
‫אולם‪ ,‬שתי המפות נועדו להציג את ירושלים כעיר‬
‫‪ ;116‬וילקינסון ‪.)131-129 ,117 :1977‬‬
‫קדושה לנצרות ואת המקומות הקדושים בה ובסביבתה ההתייחסות למוסלמים‪ ,‬שהיו בתקופה זו אדוני העיר‬
‫הקרובה‪ .‬הצגת העיר והמקומות הקדושים משקפת‬
‫ורוב תושביה‪ ,‬אף היא מעטה עד כדי עיוות המציאות‪.‬‬
‫את תפיסתם של האחים הפרנציסקנים שהיו אמונים‬
‫שתי המפות מציגות בנין גדול ומפואר במקום מושבו‬
‫על שמירת המקומות הקדושים מטעם הכנסייה‬
‫של מי שמוגדר על–ידיהם כ"פטריארך" של המוסלמים‪.‬‬
‫הקתולית‪ ,‬על הטיפול בצליינים והדרכתם ועל טיפוח‬
‫ככל הנראה‪ ,‬יש לזהות בנין זה עם המדרסה אל תנכיזיה‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר ‬
‫‪ 8‬פרט במפת דה אנג'ליס‪ ,‬הר הבית‬
‫‪ 9‬מפת כריזאנטוס‬
‫‪169‬‬
‫‪170‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הסמוכה לשער השלשלת‪ ,‬שהייתה מקום מושב הקאדי כנסיית הקבר והשני מפה גדולה ומפורטת של ירושלים‬
‫ובית הדין ולכן אף זכתה לכינוי "המחכמה"‪ .‬גם "בית‬
‫וסביבותיה (איור ‪ .)9‬בראש המפה כותרת ארוכה‬
‫החולים של עניי העיר"‪ ,‬שיש לזהותו עם בית התמחוי ביוונית הכוללת בין השאר רמיזה לכך שהמפה נערכה‬
‫של רוקסלנה (פרי ‪ ,)1992 ;1983‬מתואר כמבנה גדול‬
‫על בסיס מפה קודמת של נזיר פרנציסקני‪ .‬ואכן‪ ,‬מפת‬
‫ובולט; ו"בית הסוהר של התורכים" מצוין בשתי‬
‫המקור זוהתה ומסתבר שהיא נדפסה בפריס בשנת‬
‫המפות לא הרחק מכנסיית הקבר‪ .‬בנוסף להם נזכרים‬
‫‪ ,1687‬על–ידי פטרוס מילוניס‪ ,‬נזיר פרנצסקני צרפתי‬
‫רק אצל דה–אנג'ליס השווקים‪ ,‬המרחץ ובתי הקברות‬
‫ששירת קודם לכן בירושלים (רובין ‪.)2006‬‬
‫המוסלמיים ובכך מסתכם תיאור המבנים הקשורים‬
‫מפתו של כריזנטוס היא ביסודה מפה נוצרית‬
‫באוכלוסיה המוסלמית‪ .‬יתרה מזאת‪ ,‬המגמה להקטין‬
‫המוקדשת למקומות הקדושים ואף כותרתה היא‬
‫את חלקם של המוסלמים בעיר ניכרת בעיצוב צריחי‬
‫"ציור של העיר הקדושה ירושלים ‪ "...‬אך למרות שהיא‬
‫המסגדים בעיר‪ ,‬שרק מעטים מהם נושאים סהרונים‬
‫מסתמכת על מפה פרנציסקנית היא נושאת אופי‬
‫בראשיהם‪.‬‬
‫אחר ומדגישה אתרים אחרים תוך שימוש בכינויים‬
‫אופייה הסובייקטיבי והמוטה של הצגת העיר ניכר‬
‫המעידים על ההקשר האורתודוקסי שלה‪ .‬ראשית‪,‬‬
‫בעיקר ביחס להר הבית (איור ‪ .)8‬דה אנג'ליס מציין‬
‫המפה מזהה בפירוט רב את הכנסיות והמנזרים‬
‫בהר הבית שלושה מספרים‪ 3" :‬הכיכר והרחבה‬
‫היווניים הפזורים בכל רחבי העיר העתיקה ונסתרים‬
‫הראשונה של מקדש שלמה"; "‪ 4‬הכיכר השנייה שבה‬
‫גם בימינו מאחורי חומות ושערים נעולים (רובין‬
‫שוכן המקדש של ימינו"; "‪ 5‬המקדש שבו הוצגה הגברת תשמ"ד)‪ .‬הואיל והם לא צוינו במפת מילוניס הוסיף‬
‫מרים הבתולה" (רובין ולוי ‪ .)115 :1989‬על ראש מסגד אותם כריזנטוס בסימון של אותיות יווניות בראשית‬
‫אל–אקצה‪ ,‬אותו הוא מזהה עם מקום הצגת מרים הוא המקרא ובגוף המפה‪ .‬המהימנות הרבה של המפה‬
‫אף מציב צלב‪ ,‬שהוא הצלב היחיד הנראה בירושלים‬
‫מבחינת תיאור הרחובות מאפשר את איכונם המדויק‬
‫בכל המפה כולה(!)‪ .‬קוארסמיוס משתמש לזיהויה של‬
‫של אותם מנזרים‪ ,‬והדבר נכון גם ביחס לאתרים של‬
‫כיפת הסלע בכינוי האנכרוניסטי "מקדש שלמה" ואילו חלק מהעדות האחרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬חשיבותה של מפה זו‬
‫את אל אקצה הוא מכנה‪ ,‬כמו דה–אנג'ליס‪" ,‬מקום‬
‫ללימוד המציאות העירונית רבה מאד‪ .‬המפה מציינת‬
‫הצגתה של מרים"‪ .‬נראה שהתפיסה הפרנציסקנית‬
‫את כנסיית גיאורגיוס ואת היותה קופטית‪ ,‬אך בתיאור‬
‫לא יכולה הייתה‪ ,‬גם במסגרת תיאור ריאליסטי של‬
‫הכנסייה הארמנית והכנסייה הסורית היא משמיטה‬
‫ירושלים‪ ,‬לוותר על האחיזה הסמלית והמסורתית‬
‫את השייכות שלהן‪ .‬המפה מציינת כנסייה נסטוריאנית‬
‫בהר הבית‪ .‬הדבר נכון במידה רבה ביחס לדמותה של‬
‫(מס' ‪ )5‬בחלקה הצפוני–מערבי של העיר‪ ,‬מצפון–מזרח‬
‫העיר כולה‪ ,‬וכפי שעולה מהתבוננות ממוקדת משתי‬
‫לכנסיית דמטריוס הנמצאת כיום בתוך האגף החדש‬
‫המפות הללו‪ ,‬הנראות לכאורה ריאליסטיות‪ ,‬גם תיאור של הפטריארכיה היוונית–אורתודוקסית ולא הרחק‬
‫של מראה עיניים יכול להיות טעון ומוטה בכל הנוגע‬
‫ממנזר סנט סלבדור הפרנציסקני‪ .‬ידיעה כזאת‪ ,‬על‬
‫לפרטים שבהם היה למחבר עניין להמעיט ולהסתיר‪.‬‬
‫כנסיה שאינה קיימת מזה שנים רבות בירושלים היא‬
‫דוגמה לחשיבותה של המפה כמקור וכפתח לבירור‬
‫‪ .4‬מפת כריזנטוס‬
‫מיקומה בעבר (וינסאן ואבל ‪;1002-1000 :1922‬‬
‫בשנת ‪ 1728‬נדפס בוינה ספר רב היקף אודות ארץ‬
‫מינארדוס ‪.)1967‬‬
‫הקודש שנתחבר על–ידי הפטריארך האורתודוקסי של המפה מציגה גם אתרים מחוץ לעיר בסביבתה הקרובה‬
‫ירושלים‪ ,‬כריזנטוס (כריזנטוס ‪ .)1728‬אל הספר נספחו והרחוקה יותר‪ .‬בסביבה הקרובה נראה שמחברה‬
‫שני גיליונות גדולים ‪ −‬האחד תכנית מפורטת של‬
‫התכוון לתאר מסלול בן יום אחד היוצא מירושלים אל‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר ‬
‫‪171‬‬
‫מנזר המצלבה‪ ,‬ממנו אל מגדל שמעון (סן סימון)‪ ,‬מקום הצגתה של מרים"‪ .‬גם מספר כנסיות שהפכו לאחר‬
‫טבילת הסריס (עין חניה) ובעין כרם הוא מציין גם את התקופה הצלבנית למסגדים מצוינות בזיהוי כפול‪:‬‬
‫ומקום הולדת יוחנן וגם את מקום המסתור של יוחנן‬
‫"ביתה של אנה ‪ ...‬שהיא עכשיו המדרסה צלאחיה"‪,‬‬
‫ואמו שהיו בחסותם של הפרנציסקנים‪ .‬הוא מתאר את "המקום בו פטרוס נאסר שהוא עכשיו מסגד ובית‬
‫הדרך לבית לחם שלאורכה מצוינים מנזר סן סימון‪,‬‬
‫חולים"‪ ,‬וכנסיית מריה מגדלנה שתוארה במלים "מנזר‬
‫מר אליאס‪ ,‬האבן עליה נח אליהו‪ ,‬מגדל יעקב ואתרים של הסורים‪ ,‬עכשיו מסגד"‪ .‬מפה מפורטת זו מציגה‬
‫נוספים ואת העיר בית לחם על כנסיותיה ביניהן הוא‬
‫את ירושלים וסביבותיה מנקודת ראותם של אנשי‬
‫מציין מנזר יווני‪ ,‬מנזר ארמני ומנזר לטיני‪ .‬במדבר‬
‫הפטריארכיה היוונית–אורתודוקסית‪ .‬נקודת מבט זו‬
‫יהודה הוא מעניק מקום נרחב למנזר מר–סבא שהוצג‬
‫היא בעלת חשיבות רבה שכן היא נדירה בין המפות‬
‫רק כמבנה קטן במפת מילוניס‪ ,‬ומציין את הנזירים‬
‫העתיקות ועוד יותר מכך בהתייחסות המחקרית‪.‬‬
‫ההולכים מירושלים למר–סבא ואת כוכי ההתבודדות‬
‫סביב המנזר (איור ‪.)10‬‬
‫‪ .5‬מצודת ירושלים בין דמיון ומציאות‬
‫גם בנוגע למוסלמים‪ ,‬נראה שמפת כריזנטוס מרחיבה‬
‫בשנים ‪ 1547-1546‬ערך אציל צ'כי בשם וולדריך‬
‫פרפאט (‪ von Wilknau‬או ‪Woldrich Preffat z,‬‬
‫ביחס למפותיהם של הפרנציסקנים‪ .‬היא מונה יותר‬
‫‪ )Wlkanown‬מסע צליינות לארץ הקודש‪ .‬כעשרים‬
‫מבני ציבור מוסלמיים ומציינת לצד מקום מושב‬
‫שנה מאוחר יותר הוא תיאר את מסעו בספר "המסע‬
‫הקאצ'י שכבר נזכר את מקום מושבו של הפחה‪ ,‬את‬
‫מפראג לונציה וממנה בדרך הים לפלסטינה וחזרה"‬
‫ארמונו של מושל עזה‪ ,‬את בית החולים ועוד‪ .‬בתיאור‬
‫(וילקנאו ‪ .)1563‬בספר נדפסה מפה נאה של ירושלים‬
‫בית התמחוי שכבר נזכר לעיל הוא מוסיף במקרא‬
‫אותה ביסס וילקנאו על מפה שהכין צייר איטלקי‪,‬‬
‫משפט מעניין‪" :‬בית העניים של העות'מאנים שבו יש‬
‫ששה סירי נחושת ענקיים‪ ,‬שהם כך אומרים‪ ,‬של הלנה דה לה גרקה (‪ ,)De le Greche‬אותו פגש בירושלים‬
‫הקדושה"‪ .‬ההיכרות עם חיי הערבים ניכרת בשמותיהם (איור ‪ .)11‬אמנם מפת המקור לא פורסמה מעולם‬
‫אבל וילקנאו מציין אותה בפירוש בטקסט המופיע‬
‫של שערי ירושלים הנכתבים ביוונית ובתעתיק‬
‫מערבית‪ .‬כך למשל "שער העיר הנקרא שער בית לחם‪ ,‬במפתו‪ .‬בחינתה של המפה מעלה מזיגה של דמיון‬
‫ובעבר שער חברון ובערבית באב אל חליל‪ ,‬שהוא שער ומציאות‪ .‬מצד אחד‪ ,‬חומת העיר‪ ,‬להוציא את צדה‬
‫אברהם" וכך גם ביחס לשער שכם‪ ,‬שער האשפות ועוד‪ .‬המזרחי‪ ,‬מצוירת במתאר סגלגל שוודאי אינו תואם את‬
‫המציאות ומצד שני‪ ,‬פרטים רבים‪ ,‬כמו למשל המדרגות‬
‫עם זאת‪ ,‬ביחס להר הבית נשמרת האמביוולנטיות‪.‬‬
‫העולות לחומה‪ ,‬נראים מהימנים למדי‪.‬‬
‫אמנם שני המונומנטים נושאים סהרונים והכתוביות‬
‫המתח בין דמיון ומציאות במפה זו ניכר כאשר‬
‫מציינות שהם מסגדים‪ ,‬אך לצד אלה מופיעות גם‬
‫בוחנים את תיאור המצודה (איור ‪ .)12‬סמוך לשער‬
‫הכתוביות המציינות את "מקדש שלמה" ו"מקום‬
‫יפו ומשולבת בחומה מתוארת מצודה אירופית שאינה‬
‫דומה כלל למצודת ירושלים‪ .‬אולם כאשר בוחנים את‬
‫האזור המצוי מעט מתחתיה ניתן לזהות את מצודת‬
‫ירושלים כפי שהיא מוכרת לנו‪ ,‬מתוארת באופן‬
‫ריאליסטי עם שלושת מגדליה המרובעים‪ ,‬כשהיא‬
‫משולבת בין בנייני העיר‪ .‬אין בידינו אלא לשער כיצד‬
‫נוצרה כפילות זו‪ .‬נראה שהצייר ערך לעצמו סקיצות‬
‫‪ 10‬פרט במפת כריזאנטוס‪ ,‬מירושלים למר–סבא‬
‫שונות בירושלים עצמה‪ ,‬אך נמנע מלהכין את הציור או‬
‫‪172‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 11‬מפת וילקנאו‬
‫‪ 12‬פרט במפת‬
‫וילקנאו‪ ,‬המצודה‬
‫בשתי גרסאותיה‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר ‬
‫המפה בשלמותם בהיותו בעיר‪ ,‬אולי מחשש‪ ,‬המתועד‬
‫על–ידי נוסעים לא מעטים‪ ,‬שהתורכים יאשימו אותו‬
‫בריגול‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬כשניגש לעריכתה המלאה של‬
‫המפה הוא העדיף את תפיסתו כיצד צריכה להיראות‬
‫מצודה על פני מה שרשם בזמן ביקורו בירושלים‪ ,‬אולם‬
‫מה שרשם נשמר והשתלב גם כן במפתו‪ .‬במקרים רבים‬
‫אחרים נמסרו הסקיצות לצייר מקצועי והוא בוודאי‬
‫נטה להעדיף את תפיסתו ופרשנותו שעוצבו על–ידי‬
‫הנוף האירופי על פני רישומים שנעשו על–ידי נוסע‬
‫שלא היה מיומן ברישום‪ .‬הדיון במראה המצודה במפה‬
‫זו יש לו משמעות רבה משום שמפה זו שימשה כמקור‬
‫למפה שנדפסה בספרם רב ההשפעה של גיאורג בראון‬
‫ופרנץ הוגנברג (‪ ,)1575‬ומשם הועתקה עוד פעמים‬
‫רבות וכך הפך התיאור הכפול של המצודה לנפוץ מאד‪.‬‬
‫‪ .6‬כיצד נראה היה מגדל הפעמונים של כנסית הקבר‬
‫הקדוש?‬
‫כידוע נפגעה ירושלים בצורה קשה למדי ברעידת‬
‫אדמה שהתרחשה בשנת ‪ .1546‬אחד המבנים הבולטים‬
‫שניזוקו קשה היה מגדל הפעמונים של כנסיית הקבר‬
‫שחלקו העליון התמוטט לחלוטין‪ .‬ניתוח מפורט של‬
‫מפת וילקנאו מגלה את מראה מגדל הפעמונים זמן‬
‫קצר לפני התמוטטותו ברעידת האדמה (איור ‪.)13‬‬
‫המגדל נראה כשהוא מתנשא לגובה של חמש קומות‪:‬‬
‫המסד בנוי ללא פתחים‪ ,‬בקומה השנייה נראים פתחים‬
‫ושלוש הקומות העליונות בנויות כשבכל החזיתות‬
‫שלהן קשתות הנישאות על גבי עמודים‪ .‬בראש המגדל‬
‫נוסף מעין כרכוב מעוטר המתנשא מעל גובהן של‬
‫כיפות הכנסייה‪.‬‬
‫עדות ויזואלית מפורטת של מראה המגדל‪ ,‬המפרשת‬
‫אף טוב יותר את הציור‪ ,‬מצויה במודלים של כנסיית‬
‫הקבר שנוצרו בירושלים במאות ה–י"ז וה–י"ח מעץ‬
‫משובץ צדף והיו מדויקים למדי‪ .‬ככל הנראה הם נעשו‬
‫על–ידי הנוצרים בבית לחם‪ ,‬ביוזמתם של הנזירים‬
‫הפרנציסקנים והיו חלק מתעשיית המזכרות המשלבת‬
‫עץ וצדף (אם הפנינה) שהתקיימה בבית לחם ובירושלים‬
‫במשך מאות שנים (בגאטי ‪ .)152-135 :1951‬דגמים‬
‫‪173‬‬
‫אלה נמכרו כמזכרות לצליינים ורבים מהם פזורים‬
‫באוספים ובמוזיאונים במקומות שונים בעולם‪ :‬במוזיאון‬
‫הלאומי השבדי‪ ,‬במוזיאון המקרא באמסטרדם‪ ,‬במוזיאון‬
‫הלאומי הבווארי במינכן‪ ,‬באוגסבורג‪ ,‬במוזיאון רוקפלר‬
‫בירושלים‪ ,‬במוזיאון הפרנציסקני בירושלים‪ ,‬באוספי‬
‫ה–‪ PEF‬בלונדון ובמקומות נוספים‪ .‬מיקלה פיצ'ירילו‬
‫תיאר דגמים אלה (פיצ'ירילו ‪ )83-69 :1992‬ומרטין‬
‫בידל מנה דגמים רבים נוספים וראה בהם מקור רב ערך‬
‫לתיעוד מבנה הכנסייה (בידל ‪ .)44-42 :1999‬תיאור‬
‫של דגם מעין זה הצגנו במקום אחר (רובין ‪ )2009‬ולכן‬
‫נתייחס כאן רק למגדל הפעמונים‪.‬‬
‫בדגם נראה בבירור כיצד נראו קומותיו העליונות של‬
‫המגדל הולכות וצרות כלפי מעלה והגג הבולט ככרכוב‬
‫מעבר לתחומי הקומה העליונה‪ .‬ההשוואה אל המצב‬
‫בימינו מאפשרת לשער את היקף הנזק בשתי הקומות‬
‫העליונות שאכן התמוטטו ולהציע שחזור של המגדל‪.‬‬
‫‪ .7‬מפת התבליט של סטפן אילש ‪1873‬‬
‫במוזיאון לתולדות ירושלים במגדל דוד שמור דגם‬
‫גדול ומפורט של ירושלים שנוצר על–ידי סטפן אילש‬
‫והוצג תחילה בתערוכה העולמית בוינה בשנת ‪1873‬‬
‫ואחר כך בערים שונות באירופה‪ .‬תהליך יצירתו של‬
‫הדגם וגלגוליו עד לגילויו מחדש כבר תוארו במחקר‬
‫בפירוט ולא זה המקום לחזור על הדברים (רובין ויאיר‬
‫תשמ"ה; רובין ‪ .)2007‬עיקר חשיבותו של הדגם בהקשר‬
‫זה היא בעובדה שהוא מציג את בנייני העיר בתבנית‬
‫תלת ממדית מפורטת ומהימנה ובכך הוא מהווה מקור‬
‫לא רק למיקומם של אתרים‪ ,‬ככל מפה‪ ,‬אלא גם למראה‬
‫האדריכלי של מבנים אלה‪ .‬הוא מבוסס גם על היכרות‬
‫טובה מאד עם מראה העיר וכן על הישגי המיפוי‬
‫והמחקר המדעי שלה‪ .‬לפיכך‪ ,‬במקרים בהם יש צורך‬
‫לשחזר מראה של בנין או אתר כפי שהם נראו בשלהי‬
‫המאה ה–י"ט יש לדגם זה חשיבות רבה‪ ,‬כפי שנדגים‬
‫בשתי הדוגמאות להלן‪.‬‬
‫סמוך לשער האריות היו שתי בריכות מים שאינן‬
‫נראות בימינו‪ .‬האחת מחוץ לחומה‪ ,‬מכונה בריכת‬
‫מרים (ברכת סית מרים) והשנייה מפנים לחומה‪ ,‬בין‬
‫‪174‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 13‬פרט במפת וילקנאו‪ ,‬מגדל הפעמונים של כנסיית הקבר‬
‫הקיר הצפוני של הר הבית לבין רחוב הויה דולורוזה‪,‬‬
‫כונתה בריכת ישראל‪ .‬חשיבותה של בריכה זו בתולדות‬
‫המחקר רבה מאד‪ ,‬מפני שלפני החפירות של בריכת‬
‫בית חסדא היא זוהתה בשם זה וכך רבים מהנוסעים‬
‫מתארים אותה אך מכנים אותה בכינוי שגוי‪ .‬הדגם של‬
‫אילש מציג היטב שתי בריכות אלה ומאפשר להעריך‬
‫נכונה את שטחן ומיקומן היחסי‪.‬‬
‫בצפון העיר‪ ,‬סמוך לשער החדש תוארו במפנה‬
‫המאות ה–י"ט‪-‬כ' שרידים המיוחסים למגדל טנקרד‬
‫מן התקופה הצלבנית‪ .‬הדגם מאפשר לנו לראות גם‬
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר ‬
‫‪175‬‬
‫בלתי נכון של קו החומה או של גובה צריחי המסגדים‬
‫את מיקומם המדויק וגם את המסה של שרידי הבנייה‬
‫כפי שנראו באותה תקופה‪ .‬באותה דרך הדגם מציג גם וכדומה‪ .‬הרובד השלישי נוגע במורכבותו של תהליך‬
‫יצירת המפה‪ .‬במקרים רבים נראה שהנוסע הביא אתו‬
‫את עיר דוד‪ ,‬לפני החפירות ולפני הבנייה המודרנית‬
‫ממסעו רשימות ותרשימים ואלה עובדו בידי צייר‬
‫ופרטים רבים נוספים בעיר ובסביבותיה הקרובות‪.‬‬
‫מקצועי‪ .‬צייר זה יכול היה לעוות את המידע ולעצב‬
‫סיכום‬
‫מבנים שונים בסגנון אירופי כפי שהכיר בסביבתו‪.‬‬
‫המפות העתיקות הן קבוצה של מקורות המרחיבים את כך‪ ,‬למשל‪ ,‬נוצרה להערכתי כפילות תיאור המצודה‬
‫ידיעותינו בהציגן מידע ויזואלי שאינו קיים במקורות‬
‫במפתו של דה לה גרקה שתוארה לעיל ובמפות הרבות‬
‫ההיסטוריים הכתובים‪ .‬עושר המידע הוויזואלי ולצידו שהתבססו עליה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬ריבוי ההעתקות הביא‬
‫גם המידע הטקסטואלי המצוי במפות ובמיוחד שמות‬
‫לריבוי שיבושים שכן לעיתים קרובות לא ידע המעתיק‬
‫מקומות ואתרים‪ ,‬הופך את המפות למקורות חיוניים‪,‬‬
‫לפרש נכון פרטים במפת המקור וכך נוצרו שגיאות‬
‫המאפשרים לנו להשיב על שאלות שלגביהן אין‬
‫חדשות שהועתקו מאוחר יותר שוב ושוב‪ .‬הרובד‬
‫מידע במקורות אחרים והמסייעים לא פעם לפירוש‬
‫הרביעי מתייחס להעדפותיהם של מחברי המפות‬
‫השרידים החומריים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬ניתוח שיטתי של‬
‫להעצים מרכיבים שונים בחיי העיר או להתעלם מהם‪,‬‬
‫המפות העתיקות מעלה שאלות חדשות הנוגעות‬
‫על פי השתייכותם הדתית ונטייתם האידיאולוגית‪ .‬לא‬
‫לעצם קיומם של אתרים שונים בעיר ובסביבותיה‪,‬‬
‫כל מה שמוצג במפה‪ ,‬כמו הצלב על אל אקצא במפת‬
‫לזמנם‪ ,‬להתייחסות אליהם‪ ,‬למיקומם במרחב העירוני‪ ,‬דה–אנג'ליס‪ ,‬אכן התקיים במציאות; כשם שלא כל‬
‫לתפקודם בתקופות עבר ולמראה האדריכלי שלהם‪.‬‬
‫מה שנעדר מהמפה באמת לא התקיים (למשל העדר‬
‫הסייגים המתודולוגיים המתווים את דרכנו בניתוח‬
‫סהרונים בראשי חלק מהצריחים או ההתעלמות‬
‫המפות מתייחסים לכמה רבדים הנוגעים לתהליך‬
‫מהרובע היהודי ובתי הכנסת שלו בחלק מהמפות)‪.‬‬
‫יצירת המפה; הרובד הראשון מתייחס למידת ההיכרות כל אלה ובוודאי גם גורמים נוספים‪ ,‬הפכו את המפה‬
‫של מחבר המפה עם העיר‪ ,‬למידת הפרוט של הצגת‬
‫למסמך מורכב שיש בו מתח מובנה בין המידע‬
‫העיר ובנייניה במפה וליכולתו הגראפית של מחבר‬
‫הריאליסטי לבין הטיות מודעות שנוצרו על–ידי מחבר‬
‫המפה כמי שמעביר אלינו את הרושם העולה ממראה‬
‫המפה ועיוותים בלתי מודעים שנגרמו בתהליך יצירת‬
‫עיניו‪ .‬הרובד השני נובע מהעדר מדידה של כיוונים‬
‫המפה‪ .‬לפיכך‪ ,‬למרות שאנו נוטים להתייחס למידע‬
‫ומרחקים‪ .‬עד המאה ה–י"ט היו המפות מבוססות על‬
‫ויזואלי כאל מידע אובייקטיבי‪ ,‬בטוח וברור‪ ,‬יש לנהוג‬
‫ציור חופשי והדבר גרם לעיתים לעיוות משמעותי‬
‫במידע זה בזהירות הראויה‪ ,‬ליהנות מיתרונותיו ולהימנע‬
‫של יחסי כיוון ומרחק בין מקומות בעיר‪ ,‬לתיאור‬
‫מההטיות של מחברי המפות ומטעויות הנובעות מהן‪.‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫בגאטי ‪1951‬‬
‫‪B. Bagatti, Sguardo storico, Custodia di Terra Santa‬‬
‫‪1342-1942, Gerusalemme 1951.‬‬
‫בהט תשנ"א‬
‫ד' בהט‪" ,‬הטופוגרפיה והממצא הארכיאולוגי‪ ,‬התקופה‬
‫הצלבנית"‪ ,‬בתוך‪ :‬י' פראוור וח' בן שמאי (עורכים)‪ ,‬ספר‬
‫ירושלים‪ ,‬התקופה הצלבנית והאיובית‪ ,‬ירושלים תשנ"א‪ ,‬עמ'‬
‫‪.120-68‬‬
‫בהט תשמ"ז‬
‫ד' בהט‪" ,‬מפת מרינו סאנוטו וחומות ירושלים במאה הי"ג"‪,‬‬
‫ארץ–ישראל‪ ‬יט (תשמ"ז)‪ ,‬עמ' ‪.298-295‬‬
‫בידל ‪1999‬‬
‫‪M. Biddle, The Tomb of Christ, Stroud 1999.‬‬
‫בן אריה ואלחסיד ‪1979‬‬
‫י' בן אריה ונ' אלחסיד‪" ,‬הערות למפות ירושלים ‪,"1600-1470‬‬
‫בתוך‪ :‬א' כהן (עורך)‪ ,‬פרקים בתולדות ירושלים בראשית‬
‫התקופה העות'מאנית‪ ,‬ירושלים ‪ ,1979‬עמ' ‪.151-112‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
Khasseki Sultan in Late Eighteenth Century Ottoman
Jerusalem," Asian and African Studies 17, 1−3 (1983),
pp. 47−62.
1992 ‫פרי‬
‫ בית התמחוי של‬:‫ "ואקף ומדיניות הסעד העות'מאנית‬,‫ע' פרי‬
34 ‫ המזרח החדש‬,"‫חשקה סולטנה במאה הי"ח בירושלים‬
.76-64 '‫ עמ‬,)1992(
1988 ‫קדמון‬
'‫ עמ‬,'‫ האנציקלופדיה העברית ל‬,"‫ "קרטוגרפיה‬,‫נ' קדמון‬
.135-131
2012 ‫ ווקסלר–בדולח ודעאדלה‬,‫קדר‬
B.Z. Kedar, S. Weksler-Bdolah and
ַ T. Da'adli, "The Madrasa
Afdaliyya / Maqam Al-Shaykh ʾId: An Example of Ayyubid
Architecture in Jerusalem," Revue Biblique 119/2 (2012)
pp. 271−287
1639 ‫קוארסמיוס‬
Franciscus Quaresmius, Historica theologica et moralis
Terrae Sanctae elvcidatio, Antverpiae 1639.
1992 ‫קוסגרוב‬
D. Cossgrove, "Mapping New Worlds: Culture and
Cartography in Sixteenth-Century Venice," Imago Mundi,
44 (1992), pp. 65−89
‫ראם תשע"א‬
‫ "ביצורים מימי הבית הראשון והשני וארמונו של‬,‫ע' ראם‬
'‫ עמ‬,)‫ (תשע"א‬140 ‫ קדמוניות‬,"‫הורדוס במתחם הקישלה‬
.101-96
‫רובין תשמ"ד‬
‫ "המנזרים היוונים — אורתודוכסים בעיר העתיקה‬,‫ר' רובין‬
.116−109 '‫ עמ‬,)‫ ארץ ישראל י"ז (תשמ"ד‬,"‫בירושלים‬
‫רובין תשמ"ט‬
‫ "מפת ירושלים מאת אנטוניו דה–אנג'ליס — מפת אם‬,‫ר' רובין‬
.111-100 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ט‬52 ‫ קתדרה‬,"‫ומפות שנגזרו ממנה‬
1991 ‫רובין‬
‫ כרטו–גניאולוגיה של‬:‫ "מפות מקור ומפות העתק‬,‫ר' רובין‬
‫ ארץ‬,"‫י"ח‬-‫ מן המאות ט"ו‬,‫מפותיה הקדומות של ירושלים‬
.183-166 '‫ עמ‬,)1991( ‫ישראל כ"ב‬
2006 ‫רובין‬
R. Rubin, "One City, Different views: A Comparative
Study of Three Pilgrimage Maps of Jerusalem," Journal of
Historical Geography 32 (2006), pp. 267−290.
2007 ‫רובין‬
R. Rubin, "Stephan Illes and his 3D Model-Map of
Jerusalem (1873)," Cartographic Journal 44/1 (2007), pp.
71−79.
2009 ‫רובין‬
‫ "דגמים ומפות תבליט של ירושלים ושל ארץ–ישראל‬,‫ר' רובין‬
,‫ ל' די סגני‬:‫ בתוך‬,"‫ לונדון‬,‫בקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל‬
,‫ אדם ליד קשת רומית‬,)‫ ר' טלגם וי' פטריך (עורכים‬,‫י' הירשפלד‬
.56-43 '‫ עמ‬,2009 ‫ ירושלים‬,‫קובץ מחקרים לכבוד יורם צפריר‬
‫רובין בדפוס‬
R. Rubin, "Quaresmius' Novae Ierosolymae et locorum
circumiacentium accurata imago (1639): An Image
of the Holy City and its Message," In: B. Kühnel, G.
Noga-Banai and H. Vorholt (eds.), Visual Constructs of
Jerusalem, Turnhout forthcoming.
176
1575 ‫בראון והוגנברג‬
G. Braun and F. Hogenberg, Civitates orbis terrarum,
Cologne 1575−1617.
1997 ‫גודלבסקה‬
A. Godlewska, "The Idea of the Map," In: S. Hanson (ed.),
Ten Geographical Ideas That Have Changed the World,
New Brunswick, N.J. 1997, pp. 15−39.
1988 ‫הארלי‬
B.J. Harley, "Silences and Secrecy: the Hidden Agenda of
Cartography in Early Modern Europe," Imago Mundi 40
(1988), pp. 57−76.
2001 ‫הארלי‬
B.J. Harley, The New Nature of Maps: Essays in the
History of Cartography, edited by Paul Laxton, Baltimore
MD, 2001.
1987 ‫הארלי וודוורד‬
B.J. Harley and D. Woodward (eds.), The History of
Cartography, I, Chicago and London 1987.
1977 ‫וילקינסון‬
J. Wilkinson, Jerusalem Pilgrims before the Crusades,
Jerusalem 1977.
1563 ‫וילקנאו‬
Woldrich Preffat z Wlkanown, Cesta z Prahy do Bentak a
odtud po mori az do Palestyny, 1563.
1922 ‫וינסאן ואבל‬
H. Vincent and F.M. Abel, Jerusalem Nouvelle, Paris 1922.
1728 ‫כריזנטוס‬
Chrysanthos Notaras, Historia et Descriptio Terrae
Sanctae Urbisque Sanctae Hierosalem, Venice 1728 (also
a Greek title, in Greek).
1986 ‫לאור‬
E. Laor, Maps of the Holy Land, a Cartobibliography of
Printed Maps 1475−1800, New York and Amsterdam
1986.
‫לוי תשנ"א‬
'‫ י' פראוור וח‬:‫ בתוך‬,"‫ "מפות ירושלים בתקופה הצלבנית‬,‫מ' לוי‬
,‫ התקופה הצלבנית והאיובית‬,‫ ספר ירושלים‬,)‫בן שמאי (עורכים‬
.507−418 '‫ עמ‬,‫ירושלים תשנ"א‬
1995 ‫לוי–רובין‬
M. Levy-Rubin, "The Rediscovery of the Uppsala Map
of Crusader Jerusalem," Zeitschrift des Deutschen
Palastina-Vereins 111 (1995), pp. 162−167.
1983 ‫מולדובאן‬
A. Moldovan,"The Lost De Angelis Map of Jerusalem,
1578," The Map Collector 24 (1983), pp. 17−24.
1967 ‫מיינארדוס‬
O. Meinardus, "A note on the Nestorians in Jerusalem,"
Oriens Christianus 51 (1967), pp. 123−129.
1992 ‫פיצ'ירילו‬
M. Piccirillo, "Un modellino della basilica del Santo
Sepolcro di Gerusalemme conservo a Malta," In: G. Airaldi
(ed.), Le Vie del Mediterraneo. Genova 1992, pp. 69−83.
1983 ‫פרי‬
O. Peri, "The Waqf as an Instrument to Increase and
Consolidate Political Power: the Case of the Waqf of
177
‫מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר‬
1892-1891 ,1895 ‫רוריכט‬
R. Röhricht, "Karten und Plane zur Palastinakunde aus
dem 7 bis 16 Jahrhundert," Zeitschrift des Deutschen
Palastina-Vereins 14 (1891), pp. 8−11; 87−92; 137−141;
15 (1892), pp. 34−39; 18 (1895), pp. 173−182.
1992 ‫שימק‬
R. Simek, "Hierusalem civitas famosissima," Codices
Manuscripti 12 (1992), pp. 121−151.
‫רובין ויאיר תשמ"ה‬
‫ "סטפן אילש — כרטוגרף ירושלמי בלתי ידוע‬,‫ר' רובין ומ' יאיר‬
.83-72 '‫ עמ‬,)‫ (תשמ"ה‬36 ‫ קתדרה‬,"‫מן המאה הי"ט ומפותיו‬
1989 ‫רובין ולוי‬
52 ‫ קתדרה‬,"‫ "המקרא למפת דה–אנג'ליס‬,‫ר' רובין ומ' לוי‬
.119-112 '‫ עמ‬,)1989(
1976 ‫רובינסון ופטצ'ניק‬
A.M. Robinson and B.B. Petchenik, The Nature of Maps,
Chicago 1976.
J E R U S A L E M AFTER THE ISLAMIC CONQUEST:
N E W D I S C O VER IES
125
136
149
161
Manufacture of Bone Items from the Early Islamic Period in Givati Parking
Lot Excavations
Ariel Shatil
New Discoveries in the Via Dolorosa – Excavations and
a Survey in the Austrian Hospice and at the Vicinity of the "Ecce Homo" Arch
Shua Kisilevitz and Roie Greenwald
The Market Street of Crusader Jerusalem in Light of
a Recent Archaeological Excavation
Yechiel Zelinger and Michael Ehrlich
Antique Maps of Jerusalem as Sources for its History:
Methodological Lessons
Rehav (Buni) Rubin
N ew finds AT HER OD IU M
181
194
199
New Findings at Herodium by the Ehud Netzer's Expedition
Yakov Kalman, Rachel Chachy, Oren Gutfeld and Roi Porat
Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater
at Herodium – The Greek and Latin Inscriptions
Avner Ecker
Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater
at Herodium – The Aramaic Inscription
Esther Eshel
CONTENTS
7
9
25
Editorial Introduction
David Amit, Guy D. Stiebel, Orit Peleg-Barkat and Doron Ben-Ami
Excavations in Jerusalem and its Region, 2011−2012
Doron Ben-Ami
Preservation and Development Works Conducted during 2012 in the
City of David, the Ophel and along the Tyropoeon Valley
Shahar Puni
J E R U S A L E M AND THE JUDAEAN FOOTHILLS:
TH E E A R LY PER IOD S
35
7*
50
66
A Settlement and a Cemetery from the Intermediate Bronze
Age in Ramat Bet Shemesh
Yitzhak Paz
A Settlement from the Intermediate Bronze Age –
Middle Bronze II in Newe Shalom
Dan Benjamin Storchan
Cult in Khirbet Qeiyafa from the Iron Age IIa –
Cult Rooms and Shrine Models
Yosef Garfinkel and Saar Ganor
Remarks on the Archaeology of Jerusalem in the Persian Period
Hillel Geva
N E W S T U D I ES IN EPIGRAPHY AND GLYPTICS
83
105
110
Assur in Jerusalem – New Glyptic Evidence of the Assyrian
Influence on Jerusalem
Ariel Winderbaum
The Seal Found near the Western Wall – A Suggestion
for Its Meaning and Use
Shlomo Naeh
A Graffito Bearing the Name of Trajan in a Cave at Kh. ʾArâk Hâla
North of Bet Guvrin
Boaz Zissu, Boaz Langford, Avner Ecker and Esther Eshel
Israel Antiquities
Authority
Jerusalem Region
The Hebrew University
of Jerusalem
The Faculty of Humanities
Institute of Archaeology
The Jerusalem
Development
Authority
New Studies
in the Archaeology
of Jerusalem
and its Region
Collected Papers
Volume VI
Editors:
David Amit, Guy D. Stiebel
Orit Peleg-Barkat
and Doron Ben-Ami
Jerusalem 2012