ירושלים במפות עתיקות – מערך שיעור

‫ירושלים במפות עתיקות‬
‫מערך שיעור‬
‫מידע למורים‬
‫תיאור קצר‬
‫של השיעור‬
‫מטרת השיעור לבחון כיצד לאורך התקופות השונות הציגו מציירי המפות של‬
‫ירושלים לא רק את הפן המציאותי שלה אלא גם את הפן האידאלי שלה‪,‬‬
‫בהתאמה לתפיסתה כעיר דתית ורוחנית‪ ,‬וכן להשוות בין מפות מתקופות‬
‫שונות‪ .‬בפתיחת השיעור תוצג לתלמידים מפת התלתן של היינריך בונטינג‪,‬‬
‫כמייצגת מראה דמיוני של העולם בכלל ושל ירושלים בפרט‪ .‬לאחר מכן יופנו‬
‫התלמידים לדף ניתוח מפה‪ ,‬שבאמצעותו יערכו פעילות חקר סביב שתי מפות‬
‫עתיקות נוספות של ירושלים‪ ,‬בהשוואה לירושלים בהווה‪ ,‬באמצעות אתר‬
‫‪ .Google Maps‬לסיכום‪ ,‬התלמידים יכירו מפה מיוחדת של העיר העתיקה‬
‫בימינו‪ ,‬ויצפו בסרטון על מפות עתיקות של ירושלים‪.‬‬
‫קהל יעד‬
‫פריטי מקור‬
‫שהשיעור‬
‫מתבסס‬
‫עליהם‬
‫כיתות ה‪-‬ו‬
‫‪ ‬מפת התלתן ‪ ,1581‬הינריך בונטינג‬
‫‪ ‬מפת ירושלים‪ ,‬אמסטרדם ‪1657‬‬
‫‪ ‬מפת ירושלים ממעוף הציפור‪ ,‬סטפן אילש ‪1873‬‬
‫אורך הפעילות ‪ 45‬דקות‬
‫חומר רקע‬
‫למורה‬
‫‪ ‬גיל חובב מספר על שלוש מפות דמיוניות של ירושלים הנמצאות באוסף‬
‫הספרייה הלאומית – בשתיים מהן נעסוק בשיעור‬
‫‪ ‬מפותיו של סטפן אילש – קרטוגרף ירושלמי‪ ,‬מאמר של ריכב רובין‬
‫ומוטי יאיר‬
‫‪ ‬הדגם שעליו מבוססת המפה של אילש‬
‫ציוד והכנות‬
‫אמצעי הקרנה‬
‫מוקדמות‬
‫כיתת מחשבים‬
‫קבצים‬
‫מצורפים‬
‫דף ניתוח מפה‬
‫מהלך השיעור‬
‫מהלך ההוראה‬
‫תיאור הפעילות‬
‫ואורך משוער‬
‫פתיחה‪10 ,‬‬
‫דקות‬
‫הציגו לתלמידים את מפת התלתן של היינריך בונטינג‪ ,‬משנת ‪ .1581‬זו אחת‬
‫המפות העתיקות המפורסמות בעולם‪ ,‬משתי סיבות‪ :‬צורתה המיוחדת‪,‬‬
‫והאידאולוגיה המבוטאת בה‪ .‬ראשית‪ ,‬תנו לתלמידים לנחש בעצמם מה המפה‬
‫מתארת באמצעות קריאת שמות המקומות (הסבירו שמה שנראה כ‪ V-‬הוא‬
‫למעשה ‪ .)U‬אחר כך הוסיפו מידע‪.‬‬
‫שאלות מנחות‪:‬‬
‫‪ ‬מהיכרותכם עם מפת העולם בלימודי גאוגרפיה‪ ,‬עד כמה המפה מציגה‬
‫תיאור מהימן של העולם? (אפשר להשוות למפת העולם בחלוקה ליבשות)‬
‫‪ ‬לדעתכם‪ ,‬מדוע בחר בונטינג לתאר את העולם בדרך זו? מה משמעות‬
‫העובדה שדווקא ירושלים נמצאת במרכז התלתן?‬
‫מפת התלתן מתארת את היבשות שנכללו ב"עולם הישן" (היבשות שהיו‬
‫מוכרות עד גילוי אמריקה)‪ .‬התיאור אינו מציאותי אלא אידאולוגי‪ ,‬כאילו‬
‫שלוש היבשות – אסיה‪ ,‬אירופה ואפריקה‪ ,‬סובבות כולן סביב העיר ירושלים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬אזור ארץ ישראל נמצא במעין נקודת מעבר בין יבשות אלו‪ ,‬אך המפה‬
‫מסמלת גם רעיון סמלי‪ ,‬שלפיו ירושלים היא מרכז העולם‪ ,‬כפי שאכן הייתה‬
‫בעבור הנוצרים‪ ,‬בעבור היהודים‪ ,‬ובמידת מה גם בעבור המוסלמים‪ .‬צורת‬
‫התלתן לא נבחרה במקרה – זה היה סמל העיר הנובר‪ ,‬עירו של בונטינג‪,‬‬
‫ושלושת העלים מייצגים גם את השילוש הקדוש בנצרות‪.‬‬
‫השוואה בין‬
‫מפות‪ ,‬עבודת‬
‫בתקופתו של בונטינג‪ ,‬שום מפה לא הייתה מדויקת‪ ,‬מכיוון שלא היו אמצעי‬
‫מדידה‪ .‬אך גם כאשר כבר היו אמצעי מדידה‪ ,‬לעתים בחרו הקרטוגרפים לזנוח‬
‫חקר‪ 20 ,‬דקות‬
‫את הדיוק לטובת הבעת רעיון באמצעות המפה‪.‬‬
‫כעת נכיר עוד שתי מפות של ירושלים‪ ,‬מציאותיות קצת יותר‪:‬‬
‫מפה מאמסטרדם שצוירה בשנת ‪ ,1657‬אך מבוססת על מפה קדומה יותר‪,‬‬
‫ומפה ממעוף הציפור‪ ,‬שצוירה בשנת ‪ 1873‬בידי הקרטוגרף סטפן אילש‪ .‬עד‬
‫כמה הן מייצגות מציאות? עד כמה הן דמיוניות? איזה רעיון דתי מתבטא‬
‫במפות?‬
‫פעילות חקר‬
‫כוונו את התלמידים לפעילות חקר סביב שתי המפות‪ .‬כל זוג תלמידים יבחר‬
‫באחת המפות וינתח אותה‪.‬‬
‫לצורך עבודת החקר‪ ,‬אפשר להדפיס את דף ניתוח המפה‪ ,‬ולמקד את‬
‫התלמידים בעיקר בחלקים ‪ 2‬ו‪ .3-‬נוסף על הדף‪ ,‬הנחו את התלמידים למצוא‬
‫את המקום במפות ‪( Google‬אפשר להיעזר בשכבת תצלומי הלוויין של המפה)‬
‫ולהשוות ביניהן‪.‬‬
‫לאחר שהתלמידים ימלאו את דפי החקר‪ ,‬הציגו בכיתה את שתי המפות והשוו‬
‫ביניהן למפות גוגל‪ ,‬כדי שכל התלמידים יכירו את שתי המפות שנחקרו‪.‬‬
‫לצורך ההשוואה בפני הכיתה‪ ,‬מומלץ להיעזר בקישורים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬מפת גוגל – מראה מהר הזיתים (להשוואה עם מפת אמסטרדם)‬
‫‪ ‬מפת גוגל – מראה מכיוון דרום (להשוואה עם המפה של סטפן אילש)‬
‫‪ ‬תצלום אוויר – ירושלים מכיוון דרום‪-‬מזרח של חנן ישכר (להשוואה עם‬
‫המפה של סטפן אילש)‬
‫סכמו את הממצאים‪ :‬בפעילות זו ראינו שתי מפות עתיקות‪ :‬האחת מלפני כ‪-‬‬
‫‪ 350‬שנה והאחרת מלפני כ‪ 150-‬שנה‪ .‬ראינו כי גם כאשר כבר היו אמצעי‬
‫מדידה וידעו לצייר מפה מדויקת יחסית‪ ,‬בחרו הקרטוגרפים להציג את העיר‬
‫גם לפי מה שהיא מייצגת‪ ,‬ולא הסתפקו בתיאור נאמן למציאות‪:‬‬
‫במפה הקדומה יותר‪ ,‬מפת ירושלים מאמסטרדם‪ ,‬חומות העיר מוצגות כאילו‬
‫הן עגולות לגמרי‪ ,‬כמייצגות שלמות‪ .‬הדמויות המצוירות במפה מחברות את‬
‫המפה למקום ולתקופה‪ ,‬וזאת לעומת מפות מדעיות‪ ,‬שאנשים אינם מוצגים‬
‫בהן‪ .‬כמו כן‪ ,‬הובלטו מבנים הקשורים לאירועים בתנ"ך ובברית החדשה‪,‬‬
‫בעיקר סביב חומות העיר‪ .‬כלומר – ירושלים מתוארת בתור מרכז דתי‪-‬‬
‫היסטורי‪ .‬מטרת מציירי המפה היא להציג אותה כמרכז הנצרות‪ ,‬ולאו דווקא‬
‫לתאר כיצד היא נראית בדיוק‪ .‬המפה גם אינה "שטוחה" ואינה פונה לכיוון‬
‫צפון‪ ,‬כמקובל‪.‬‬
‫במפה של סטפן אילש‪ ,‬התיאור מדויק הרבה יותר‪ ,‬אך מזווית בלתי שגרתית –‬
‫ממעוף הציפור‪ .‬זאת‪ ,‬בתקופה שבה עדיין לא חלמו שגם האדם יוכל לראות‬
‫את העיר מנקודת מבט זו‪ .‬מבט‪-‬העל משווה לעיר מראה מלא הוד‪" ,‬עיר‬
‫שמימית"‪ .‬הקרטוגרף היה יכול לצייר מזווית כזו מכיוון שביסס את המפה על‬
‫מודל שיצר‪ ,‬ולמעשה‪ ,‬צייר אותו‪.‬‬
‫כמובן‪ ,‬בשתי המפות אנו יכולים גם לראות שהעובדה שירושלים הייתה עיר‬
‫קטנה מוקפת חומה אפשרה להציג אותה בדרך מיוחדת‪.‬‬
‫פעילות‬
‫אם כן‪ ,‬ראינו שבתקופות שונות הראו את ירושלים במפות בצורה אידאלית‬
‫מסכמת‪,‬‬
‫‪ 15‬דקות‬
‫ולא מציאותית – כמרכז העולם‪ ,‬כמקום בעל חשיבות דתית והיסטורית‪,‬‬
‫וכעיר שמימית‪.‬‬
‫לסיום נתבונן יחד‪ ,‬במליאה‪ ,‬במפה עכשווית של העיר‪ ,‬המנסה גם היא לתפוס‬
‫נקודת מבט על הייחוד הדתי שלה‪.‬‬
‫הציגו לתלמידים את המפה של ‪.National Geographic‬‬
‫‪ ‬מפה זו מנסה לייצג לדבר אחד מיוחד בעיר העתיקה‪ .‬מהו? (החלוקה‬
‫לרבעים בצבעים שונים מדגישה את המוצא האתנולוגי והדתי השונה של‬
‫הקבוצות שמרכיבות את ירושלים בכלל ואת העיר העתיקה בפרט)‬
‫‪ ‬מה רוצים להדגיש במפה זו‪ ,‬לדעתכם? (אפשרות לתשובה‪ :‬ש"צבעים"‬
‫שונים‪ ,‬בני אדם שונים ואמונות שונות‪ ,‬יכולים לחיות יחד במקום אחד‬
‫מתוחם)‪.‬‬
‫‪ ‬מה הייתם אתם מדגישים אילו הייתם מציירים את מפת העיר?‬
‫סכמו את השיעור‬
‫בסיכום אפשר להציג סרטון שבו גיל חובב מציג שתיים מבין שלוש המפות‬
‫שהכרנו ועוד מפה דמיונית של ירושלים מאוסף הספרייה הלאומית‪ .‬התייחסו‬
‫לעובדה שכל המפות שהכרנו בשיעור הציגו את ירושלים כעיר בעלת‬
‫משמעות דתית או אידאולוגית‪ .‬המפות העתיקות הציגו את ירושלים כמרכז‬
‫העולם הנוצרי‪ ,‬כעיר המייצגת שלמות (חומה עגולה)‪ ,‬שבה התרחשו אירועים‬
‫חשובים לנצרות‪ ,‬וכעיר נישאה‪ .‬המפה העכשווית הציגה את ירושלים כעיר‬
‫שמאחדת בתוכה כמה דתות‪ ,‬ואכן‪ ,‬ירושלים קדושה לנצרות‪ ,‬ליהדות‬
‫ולאסלאם‪ ,‬ומקומות קדושים של כל הדתות שוכנים במתחם הקטן של העיר‬
‫העתיקה‪ .‬גם במפות שנוצרו בידי מוסלמים ויהודים מוצג הייחוד שלה‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬ניתן לראות שלאורך ההיסטוריה התייחסו אנשים רבים ברחבי‬
‫העולם אל ירושלים כאל מרכז דתי ורוחני ולא כאל עיר רגילה‪ .‬עומס‬
‫המשמעויות של ירושלים התבטא גם במפות שלה‪.‬‬