‫תחילתה של מילבת‬ ‫ציוני דרך ופרפראות מזיכרונותיו של דני ברק‬ ‫כשפרצה מלחמת יום הכיפורים‬ ‫דני עבד במכון ויצמן‪,‬‬ ‫שם ניהל את מחלקת השירותים המדעיים העוסקת‬ ‫בתכנון ובבניית ציוד למדעני המכון‪.‬‬ ‫כשחזר מהמלחמה‬ ‫פגש דני בבית החולים תל השומר פצוע מלחמה‪,‬‬ ‫משותק כמעט בכל גופו‪.‬‬ ‫אביזר העזר הראשון‬ ‫הבעיה‪:‬‬ ‫בגלל פגיעתו לא יכול היה הפצוע לאגרף את ידו ולכן לא יכול היה‬ ‫ללחוץ על המתג הסטנדרטי של הקריאה לאחות‪.‬‬ ‫הפתרון‪:‬‬ ‫במחלקת השירותים המדעיים‬ ‫בנו קופסת עץ לתוכה הוכנס‬ ‫מתג סטנדרטי של חדר מדרגות‪.‬‬ ‫עכשיו יכול היה הפצוע לקרוא לאחות‬ ‫לא על‪-‬ידי אגרוף אלא על‪-‬ידי הנחת היד על המתג‪.‬‬ ‫זה היה אביזר העזר‪ ,‬ראשון מרבים‪ ,‬שבסופו של דבר הביאו להקמת מילבת‪.‬‬ ‫‪ – 1975‬מערכת בקרה סביבתית‬ ‫בשלהי ‪ 1974‬התקבל מר יונתן יאנג מארה"ב‬ ‫כעובד אורח בפרויקט העזרים לנכים שבמכון ויצמן‪.‬‬ ‫במשך כשנה פיתח ובנה מערכת אב‪-‬טיפוס לבקרה סביבתית‪.‬‬ ‫אפילו היום‪ ,‬לאחר כ‪ 30-‬שנה‪ ,‬היא עשויה להיות יעילה‪ ,‬שימושית וזולה‪.‬‬ ‫פרטים נוספים ניתן לקבל בספריית מילבת‬ ‫עשה זאת )כמעט( בעצמך‬ ‫בשנת ‪ 1979‬הודפסו לראשונה‬ ‫דפי מידע‪.‬‬ ‫התיעוד נעשה באנגלית מחוסר‬ ‫כוח אדם לעשות זאת‬ ‫בשתי שפות‪.‬‬ ‫מכון ויצמן‪ ,‬מילבת‪ ,‬משרדי‬ ‫ממשלה ושירותי שיקום מצוינים שם‬ ‫כתומכים בנושא‪.‬‬ ‫ג'יהאן סאדאת‬ ‫אנואר אל סאדאת היה נשיא מצרים שחתם עם מנחם בגין את ברית השלום בין‬ ‫מצרים לישראל‪.‬‬ ‫ב‪ 4-‬בספטמבר ‪ ,1979‬בביקורו השני של סאדאת בישראל‪ ,‬ערכה אשת נשיא‬ ‫המדינה דאז הגב' אופירה נבון‪,‬‬ ‫סימפוזיון על שיקום לכבודה של‬ ‫הגב' ג'יהאן סאדאת‪.‬‬ ‫אחד מארבעת המרצים היה‬ ‫דני ברק‪ ,‬שהציג שם שורת עזרים‬ ‫פשוטים שנבנו כפתרונות עבור נכים‪.‬‬ ‫‪ICTA-MILBAT‬‬ ‫לאיגוד השיקום הבין‪-‬לאומי ‪ (R.I.) Rehabilitation International‬ועדות‬ ‫רבות שאחת מהן היא הוועדה לעזרים ונושאים טכניים ‪:ICTA‬‬ ‫‪International Commission for Technical Aids building and‬‬ ‫‪Transportation.‬‬ ‫בשנת ‪ 1974‬נערך הקונגרס של ‪ R.I.‬בתל‪-‬אביב‪ .‬דני השתתף בכנס והתקבל‬ ‫כחבר ב‪ ,ICTA -‬שם הוא מייצג את ישראל עד היום‪.‬‬ ‫מתחילת הקשר עם ‪ ICTA‬ראינו את מילבת כ"תמונת הראי הלאומית" של‬ ‫‪ ICTA‬הבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫בשנת ‪ 1979‬דיווחו ‪ 11‬מדינות על פעילותן ל‪) ICTA -‬ראה להלן(‪ .‬מישראל‬ ‫דיווחנו בשם ‪ ICTA-MILBAT‬ובין היתר דיווחנו שאנו מצויים בשלבי‬ ‫הקמה ובנייה של מרכז למילבת‪.‬‬ ‫מקור השם "מ‪.‬י‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ת"‬ ‫כשגברה הפעילות למען הנכים והחלו לחפש שם למרכז העתידי‪ ,‬נבדק הרעיון‬ ‫להסב ולתרגם את השם "‪ "ICTA‬לעברית‪.‬‬ ‫המילה ”‪ “Commission‬הפכה ל"ועדה" או "מרכז"‪,‬‬ ‫המילים ”‪ “Technical Aids‬ל"עזרים"‪,‬‬ ‫ו‪ - “Building and Transportation” -‬ל"בינוי ותחבורה"‪.‬‬ ‫אלא שנוצרו ראשי תיבות בלתי‪-‬אפשריים‪" :‬ו‪.‬ע‪.‬ב‪.‬ת‪ ".‬או "מ‪.‬ע‪.‬ב‪.‬ת ‪.".‬‬ ‫לכן ה"ע" שב"לעזרים" הוחלפה ב‪"-‬ל" ונוצר "מ‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ת ‪.".‬‬ ‫בשלב זה הפכה ”‪ “International‬ל‪"-‬ישראל" וכך נוספה ה‪"-‬י "‬ ‫ונוצר השם "מ‪.‬י‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ת‪.".‬‬ ‫אפילוג‬ ‫עם התפשטות מחלת ה ‪ AIDS‬בעולם הפריע מאוד להנהלת ‪ICTA‬‬ ‫שהמילה הזו מופיעה בכותרת‪ .‬מצד שני היא רצתה לשמר את ראשי‬ ‫התיבות‪.‬‬ ‫הפתרון נמצא ע"י כך ששם הוועדה הוחלף תוך התאמה לראשי התיבות‬ ‫הקיימים‪:‬‬ ‫‪International Commission for Technology and Accessibility.‬‬ ‫מיקום מילבת‬ ‫תוך בניית העזרים לנכים נוצר קשר הדוק עם פרופסור רפי רוזין ז"ל‪ ,‬שהיה‬ ‫אז מנהל אגף השיקום בתל השומר ויו"ר האגודה הישראלית לשיקום‪.‬‬ ‫רפי ודני‪ ,‬האחד מהכיוון השיקומי והשני מהטכני‪ ,‬הגיעו למסקנה שחסר מרכז‬ ‫שבו בעיות בחיי היום יום של נכים וקשישים יקבלו תשובות נאותות‪.‬‬ ‫במכון ויצמן?‬ ‫נבדקה האפשרות להקים מרכז זה במכון ויצמן‪.‬‬ ‫תגובת הנהלת המכון הייתה אוהדת‪ ,‬אלא שהתברר שהצרכים והפעילות של‬ ‫מרכז לנכים אינם תואמים את פעילות המכון ולכן אין אפשרות להקים את‬ ‫המרכז שם‪.‬‬ ‫באגף השיקום הישן‬ ‫רפי נידב אולם במרתף בניין סר לודוויג גוטמן בו היה משרדו‪ .‬במקור זה היה אולם‬ ‫הספקות שירות שכלל לוחות חשמל‪ ,‬מדחסים וצנרת‪ .‬שטח האולם היה ‪ 170‬מ"ר‬ ‫ונמצא כמתאים‪ ,‬מה עוד שלא נדרשו דמי שכירות‪.‬‬ ‫בניית המקום‬ ‫בסוף אחת מההרצאות שנתן דני ושבהן פנה למתנדבים מהקהל‪ ,‬ניגש אליו‬ ‫בוגר בצלאל ואמר שהוא מוכן "להרים את הכפפה" ולתכנן את האולם‪ .‬היה‬ ‫זה זוג המעצבים דורית ושמוליק הראל‪,‬‬ ‫כמו רבים אחרים‪ ,‬שהתנדבו לא רק לעצב אלא גם "לשים כתף" בבנייה‬ ‫ובהרכבה של הציוד והריהוט‪.‬‬ ‫מילבת שכנה שם כ‪ 20-‬שנה עד למעבר למקומה הנוכחי‪.‬‬ ‫טקס הפתיחה של "מ‪.‬י‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ת"‬ ‫כנס בין‪-‬לאומי על עיצוב לנכים נערך בארץ בשנת ‪,1981‬‬ ‫שהוכרזה בעולם כשנת הנכה הבין‪-‬לאומית‪.‬‬ ‫הפתיחה הרשמית של מילבת תואמה ל‪-‬‬ ‫‪18.11.81‬‬ ‫כחלק מתוכנית הכנס‪.‬‬ ‫טקס הפתיחה )בשעה ‪ (11‬היה בנוכחותם של הגברת עליזה בגין‬ ‫ז"ל‪ ,‬אשת ראש הממשלה‪ ,‬שר הבריאות מר א' שוסטק ז"ל‬ ‫ומשתתפי הכנס ממקומות שונים בארץ ובעולם‪.‬‬ ‫אפילוג‬ ‫לקראת טקס הפתיחה‪ ,‬ביודעו על מחלתה הקשה של עליזה‪ ,‬פנה אליה‬ ‫דני ושאל אם תסכים לבוא לטקס‪ ,‬אם תוזמן‪ .‬עליזה‪ ,‬שידעה את חשיבות‬ ‫מילבת ותמכה בפעילותה‪ ,‬ענתה‪" :‬גם אם לא תזמין אותי‪ ,‬אבוא!"‪.‬‬ ‫הרופא הרשה לה להיות בטקס עד שעתיים ללא שאיפת חמצן‪ ,‬בתנאי‬ ‫שבקבוקי החמצן יהיו במונית בדרכה מירושלים ובחזרה‪.‬‬ ‫לצערנו‪ ,‬זמן לא רב לאחר הטקס נפטרה הגב' בגין ממחלתה ומילבת‬ ‫הפסידה תומכת נלהבת‪.‬‬ ‫השר א' שוסטק ז"ל‬ ‫הגב' עליזה בגין ז"ל קותי גרשוני‬ ‫דני ברק‬ ‫הלוגו של "מ‪.‬י‪.‬ל‪.‬ב‪.‬ת"‬ ‫הצעות רבות ניתנו ללוגו עבור מילבת לפני שנבחרה הגרסה הסופית‪.‬‬ ‫היום האות "מ" מהווה את הבסיס ללוגו של מילבת‬ ‫ויש שתי גרסאות‪ ,‬האנגלית והעברית‪.‬‬ ‫ה‪.‬ט‪.‬ל‪ .‬חיפה‬ ‫בתחילת ‪ 1983‬החל לפעול באופן צנוע בחיפה סניף מילבת בשם‬ ‫ה‪.‬ט‪.‬ל‪ – .‬התנדבות טכנית לנכים‪ ,‬אולם רק לאחר הצטרפות אנשי‬ ‫רפאל קיבלה הפעילות את ממדיה המרשימים הנוכחיים‪.‬‬ ‫ערב גבינות ויין‬ ‫למימון הפעילות של מילבת נערך במאי ‪ 1984‬ערב מכירה פומבית‪.‬‬ ‫מפעלים וחברות תרמו לארגון הערב‪ ,‬אמנים הופיעו בהתנדבות‬ ‫ונתרמו פריטים למכירה הפומבית‪.‬‬ ‫"נערי רפול" – המתנדבים הטכניים הראשונים‬ ‫סיפור ותמונות‬ ‫הבעיה‪:‬‬ ‫לסטודנט עיוור שלמד היסטוריה באוניברסיטת תל‪-‬אביב הייתה חסרה‬ ‫מפת גבולות של אפריקה כולל הימים והארצות שבה‪.‬‬ ‫הפתרון‪:‬‬ ‫במשרד השירותים המדעיים שבמכון ויצמן‬ ‫נבנתה מפה מדיקט‪ ,‬חוטים‪ ,‬נייר זכוכית‪,‬‬ ‫חול ודבק‪ .‬המפה נמסרה לסטודנט‬ ‫בהפתעה היות והוא לא ידע על כך מראש‪.‬‬ ‫רקע‪:‬‬ ‫באותה תקופה היו בארץ ‪ 15‬בתי ספר אינטגרטיביים בהם לומדים ילדים‬ ‫עיוורים יחד עם ילדים רואים‪ .‬בבתי ספר אלו יש חדר ברייל הכולל ציוד‬ ‫נוסף מיוחד לילדים העיוורים‪ .‬המפקחת על בתי ספר אלו שמעה על‬ ‫המפה שנבנתה לסטודנט ושאלה אם נוכל להכין מפות כאלו של‬ ‫אגן הים התיכון ושל המזרח התיכון‪,‬‬ ‫סה"כ ‪ 15+15‬מפות ‪.‬‬ ‫בעיה‬ ‫בכוח האדם הקיים במשרד שבמכון ויצמן‬ ‫לא ניתן היה לבצע עבודה גדולה כזו‪.‬‬ ‫פתרון‬ ‫המפות ניבנו בגבעת אולגה‪ ,‬שם היה מחנה האימונים לקראת טירונות של "נערי‬ ‫רפול"‪ .‬גם הנערים וגם המדריכים התנדבו ברצון לבניית המפות הללו‪.‬‬ ‫אפילוג‬ ‫עד היום לא ברור מי הרוויח יותר‪ ,‬האם הילדים העיוורים שקיבלו את המפות‪ ,‬או‬ ‫נערי רפול‪ ,‬שהיו נוער שוליים ולראשונה בחייהם הם הרגישו שהם תורמים‬ ‫לקהילה ולא נלחמים בה‪ .‬המפות נמסרו בטקס מרשים ומרגש באחד מבתי הספר‬ ‫שבצפון תל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫בגמר הטקס אחד הילדים‬ ‫העיוורים "ראה" במישוש‬ ‫את דרגת הסמ"ר‪.‬‬