פרטים טכניים - יניב שוורצמן המגשר
ח י נ ו ך ל ה י ד ברו ה ת כ נ י ת ה מ ק י פ ה ל ה י ד ב ר ו ת וגישור ל ח ט י ב ו ת ה ב יניים 077-5151333 [email protected] יניב שוורצמן המגשר ת ב ב ת י ס פ ר פתיח פתח דבר תקציר התכנית על הצוות 2 4 6 תלמידים לימודי הידברות ודיאלוג קורס יסודות הגישור תכנית מגשרי בית הספר 7 9 10 מורים והנהלה צפיה בכיתות וניתוח דוחות צפיה מדריך הידברות אישי מדריך הידברות קבוצתי השתלמויות בנושאים שונים קורס הידברות ויסודות הגישור למורים יעוץ שוטף להנהלת בית הספר 13 14 14 15 16 16 הורים איגרת להורים קורס הידברות ויסודות הגישור להורים הרצאות בתחום ההידברות 17 17 17 אמנה בית ספרית 18 6-2 11 - 7 16 - 12 17 כלל באי בית-הספר 18 נספחים 27 - 19 19 נספח א' -מהו גישור ומדוע להטמיע אותו במערכת החינוך? 20 נספח ב' -ההבדל בין עמדה לאינטרס נספח ג' -דוגמאות לנושאי השיעורים בלימודי ההידברות והדיאלוג 21 22 נספח ד' -נושאי קורס ההידברות ויסודות הגישור למורים נספח ה' -הדגמת ההבדל בין הפעלת סמכות לבין הפעלת 23 כלים גישוריים על ידי מורה 25 נספח ו' -הרצאות להורים ח ח 2 "החינוך הוא מה שנשאר ,כאשר אנחנו שוכחים את כל מה שלמדנו בבית הספר" )אלברט אינשטיין( חשוב ללמד ילדים מתמטיקה ואנגלית; אך חשוב לא פחות להקנות להם ערכים .ערכים של כיבוד האחר והשונה ,תקשורת בריאה ,הקשבה ,שיתוף פעולה ,המנעות מאלימות ומהתנהגות תוקפנית ופתרון סכסוכים בדרכי נועם .את הערכים האלה לא ניתן ללמד בכותרות וסיסמאות. יש לצקת לתוכם תוכן באופן מעמיק ומקצועי -ואנחנו עושים זאת בתכנית שלנו. "שלום איננו סוף ניגודי האינטרסים ,אלא החלפת שיטת הטיפול בהם" )פרופ' שמעון שמיר( התכנית שלנו מטמיעה בבתי הספר שפה חדשה -השפה הגישורית ,שהיא שפה יעילה וחכמה לפתרון סכסוכים .יישום התכנית בבתי הספר ,ישפר משמעותית את האקלים הבית ספרי, יפחית את המתח במשולש היחסים של תלמידים -מורים -הורים ,יפתח ביטחון עצמי ומיומנויות מנהיגות ,פתרון בעיות ולקיחת אחריות בקרב התלמידים ויטמיע את ההידברות כאופציה מועדפת ואינסטנקטיבית ליישוב סכסוכים. "לא יהיה ניצחון של האור על החושך ,כל עוד לא נשמור על האמת הפשוטה ,שבמקום להילחם בחושך ,עלינו להגביר את האור" )א.ד .גורדון( אנחנו מאמינים שהטיפול בבעיות ,באלימות ובקשיים אינו בדרך של מאבק ומלחמה לביטולם והעלמתם אלא בהקניית הערכים החיוביים של השיח וההידברות .הדרך לשינוי אמיתי איננה עוברת בהגבלות המשמעתיות אלא ביצירת הבנה של יתרונות האור על החושך. 3 פתיח תקציר התכנית התכנית שלנו נוגעת לכל באי בית הספר -תלמידים ,מורים והורים .לדעתנו על מנת שהפרויקט יצלח ,על כל הנוגעים בדבר לקחת בו חלק או לפחות להכירו. לתלמידים, אנו מציעים תכנית המטמיעה את התקשורת הנכונה והבונה לחלק בלתי נפרד מהיום יום שלהם ,הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין המורים וההורים ,אשר במסגרתה: לימודי הידברות ודיאלוג. א. בלימודים יוקנו לתלמידים כלים לתקשורת בין-אישית בכל תחומי החיים ובמסגרתו מוצעים מערכי שיעור המותאמים באופן מיוחד לכל שכבת גיל; קורס יסודות הגישור. ב. במסגרת הקורס ילמדו ויכירו התלמידים את הליך הגישור ואת המושגים הקשורים אליו, ויוכשרו להיות "מגשרי בית הספר" .הקורס כולל גם תחרות של גישור מבוים כפרויקט סיום; ליווי מגשרי בית הספר. ג. התלמידים הבולטים בקורס של יסודות הגישור ,יכהנו כמגשרי בית הספר ויקבלו ליווי וייעוץ מתאים; פרויקט סיום. ד. התלמידים בסיוע המדריכים ייקחו חלק בפרויקט סיום אשר מטרתו לשפר את האקלים הבית ספרי ,השיח וההידברות .כך ,לא רק תלמידי התכנית יצאו עם מטען ידע וערכים אלא גם בית הספר כולו. התוכנית ,ניתנת להתאמה לשכבות גיל שונות ואוכלוסיות עם צרכים ספציפיים. 4 פתיח למורים, אנו מציעים במסגרת התוכנית שירותים שונים שישפרו את האקלים הבית ספרי וכן יסייעו למורה להטמיע שינויים שמטרתם העברת חומר הלימוד לאוזן קשבת ומכבדת .כיצד אנו עושים זאת? כניסת נציג מהמגשר ,כמגשר צופה ,לצפות בשיעור מהצד .הנציג יכתוב המלצות א. בעקבות הצפייה .ההמלצות יתייחסו לצרכים שיוגדרו על ידי הנהלת בית הספר והמורים הרלוונטיים; מדריך הידברות אישי או קבוצתי -לימוד והקניית כלים לתקשורת נכונה ,במסגרת ב. אישית או קבוצתית .המורים יקבלו הדרכות וכלים פרטניים וכלליים להתמודדות עם הבעיות עמן הם התמודדו בעבר או מתמודדים בתקופת ההדרכה ,וכן עם בעיות כלליות, שמאפיינות תלמידים בבתי הספר כיום; השתלמויות למורים בנושאים שיוגדרו יחד עם הנהלת בית הספר; ג. קורס הידברות ויסודות הגישור למורים .בקורס זה יכירו המורים את עולם הגישור ד. ויקבלו כלים מעולם זה ,המותאמים לאופי עבודתם בבית הספר; ייעוץ שוטף להנהלת בית הספר .במסגרת הייעוץ ,יינתן מענה לכל שאלה שתעלה על ה. ידי הנהלת בית הספר בנושאי הידברות ותקשורת עם התלמידים ,המורים ,ההורים או כל צד שלישי. להורים, אנו מציעים מגוון הרצאות בתחום ההידברות והתקשורת הבין-אישית .כמו כן ,על מנת לרתום את ההורים לתהליך ההידברות הבית ספרי ,נשלח אליהם איגרת המסבירה מהו הגישור ,מהי השפה הגישורית ומתי וכיצד ניתן ליישם אותה. בנייה של אמנה בית ספרית. זהו פרויקט בית ספרי ,הכולל את כל באי בית הספר ,ובהם ,המורים ,התלמידים ,וההורים. במסגרת פרויקט זה ,יבנה מחדש תקנון בית הספר ,כאמנה )או שתתווסף אמנה לצדו של תקנון בית הספר הקיים( ,שתצהיר על מטרות בית הספר ,השקפות העולם של בית הספר, וכן הזכויות והחובות החלים על כל באי בית הספר .במסגרת זו ,יסכימו כלל הצדדים לגבי אופן ניהול התקשורת של כל באי בית הספר במקרה של מחלוקת. 5 פתיח על הצוות 'המגשר' הנו המוסד הגדול בישראל להידברות ופתרון סכסוכים .צוות המגשרים שלנו מורכב ממגשרים מקצועיים ומנוסים בעלי רקע וידע רב בהידברות ובניהול קונפליקטים ותקשורת .בראש הצוות עומד המגשר יניב שוורצמן ,יו"ר לשכת המגשרים בישראל ,בעל ניסיון רב בחינוך והכשרת מגשרים ,כמו גם ,בהליכי גישור רבים ומורכבים. מתוך צוות המגשרים של 'המגשר' ,הורכב צוות מיוחד של מגשרים בתחום החינוך ,בעלי הרקע המתאים ,אשר שמו להם כמטרה את נושא החינוך להידברות ולתקשורת נכונה בקרב ילדים ובני נוער. 6 פתיח תלמידים לתלמידים אנו מציעים תכנית ההופכת את התקשורת הנכונה והבונה לחלק בלתי נפרד מהיום יום שלהם ,הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין המורים וההורים. לימודי הידברות ודיאלוג א. לימודי ההידברות והדיאלוג הם אבן היסוד של התכנית .במסגרת לימודים אלו ,ילמדו התלמידים על חשיבותה של התקשורת וכיצד מנהלים תקשורת נכונה .התלמידים ילמדו על עולם הגישור ועל הדרך הנכונה והמיטבית לפתרון סכסוכים אליהם הם נקלעים. ]להרחבה ראו נספח א' לחוברת זו -מהו גישור ומדוע יש להטמיע אותו במערכת החינוך?[ הנושאים המרכזיים הנלמדים הם הקשבה וניהול שיח משתף של אינטרסים )שהם הרצון האמיתי של הצדדים לסכסוך( להבדיל משיח של עמדות קשיחות. ]על ההבדלים בין עמדה לאינטרס ראו נספח ב' לחוברת זו[ במסגרת הלימודים ,לומדים התלמידים להקשיב ,לזקק ולהביע את הרצונות האמתיים העומדים מאחורי העמדות שלעיתים מתבצרים בהן ,ולתכנן כיצד עליהם לפעול על מנת להגשים את אותם אינטרסים ,במסגרת כל מערכת יחסים .אנחנו מלמדים את התלמידים להביע את עצמם באופן נכון שישרת אותם .אנחנו מאמינים שאלימות והסלמה נובעות פעמים רבות מקושי של אדם להתבטא ולהבין את זולתו. בנוסף ובעיקר ,אנו מלמדים כיצד ומדוע להקשיב לזולת .ההקשבה שאנו עוסקים בה היא הקשבה אקטיבית ומפנימה שמסייעת להבנת הזולת והשקפת העולם שלו ומאפשרת ירידה לשורש הצרכים והאינטרסים של שני הצדדים. 7 תלמידים על פי תפיסת העולם שלנו ,על מנת שאדם יקשיב לזולתו עליו להבין בראש ובראשונה מה הוא ירוויח מכך' .מה יוצא לי מזה' ,במילים פשוטות. התכנית היא אינטראקטיבית ,ומטרתה לאפשר לתלמידים להגיע באופן עצמאי למסקנות בדבר הרווחים שלהם מהקשבה ומתקשורת נכונה .התכנית משלבת תרגילים קבוצתיים, סימולציות והדגמות מעולמות התוכן הרלוונטיים לגיל התלמידים. תכני הלימודים מחזירים את האחריות לפתרון בעיות אל התלמידים .התלמידים מקבלים כלים לחיים שבאמצעותם ילמדו לפתור בעיות בדרכי נועם ,מבלי להיזקק )לפחות לא בכל פעם( להתערבות של הורה ,מורה ,מנהל או כל "שוטר" אחר. פרטים טכניים :הלימודים מחולקים לשכבת גיל ומונים במצטבר 45שיעורים אשר מחולקים ליחידות של 15שיעורים המותאמות לכל אחת משכבות הגיל הספציפיות ,כך שניתן ללמד יחידה מהקורס בכל אחת מהכיתות ז' ,ח' ו-ט' ואף לייצר רצף של שלוש שנים בהן ילמדו כל השיעורים ,על-פי ההחלטה והצורך של בית הספר .אנו כמובן ממליצים על מספר יחידות רב ככל הניתן ,על מנת להעמיק את הידע ,ההבנה והניסיון של התלמידים בתכנית וכדי לתרגל באופן שוטף את המיומנויות שרכשו בלימודים. לפני תחילת הלימודים ,נגיע לצפות בשיעורי הכיתות הרלוונטיות ונשוחח עם המחנכים על מנת להתאים את התכנית לאופי הכיתות .תכני הלימודים יעודכנו באופן שוטף אף לאחר תחילתו ,קרי לאחר שיכירו המרצים את התלמידים ואת צרכיהם. קיימת אפשרות שמורים מבית הספר יעבירו את התכנים )בהדרכתנו( ,אם עברו את קורס ההידברות ויסודות הגישור למורים )ר' עמוד 9להלן(. ]דוגמאות לנושאי השיעורים בקורס זה מצורפת כנספח ג' לחוברת זו[ 8 תלמידים ב. קורס יסודות הגישור קורס יסודות הגישור ,מכשיר תלמידים מבית הספר להיות מגשרים בתחומי בית הספר. צדדים לסכסוך זקוקים פעמים רבות לצד שלישי שיסייע להם לכוון את הדיון ביניהם משיח של עמדות לשיח של אינטרסים ולמצוא את הפתרונות העונים על צרכיהם ,בנועם ובהידברות. בקורס יסודות הגישור ,התלמידים יקבלו את הכלים שיסייעו להם להיות אותו צד שלישי מכוון .הם ילמדו ,ויכירו את המושגים מעולם הגישור מבחינה עיונית וכן יתרגלו הליכי גישור בסימולציות גישור מודרכות. בין הנושאים הנלמדים בקורס :שבעה האלמנטים לפתרון סכסוך ,הקשבה אקטיבית, מסגור מחדש ,הכרת הפרוצדורה של הליך הגישור ,הכרת המכשולים בעבודת המגשר ,גיבוש הסכמות ,הפרדת עמדות ואינטרסים ועוד. יש לציין -המגשר אינו שופט ואינו בורר ,הוא אינו פוסק בסכסוך ואין תפקידו להציע רעיונות לפתרונו .המגשר מחזיק בכלים תהליכיים לייצור שיח נכון בין הצדדים -ואלה הכלים שלומדים התלמידים בקורס. פרויקט סיום -תחרות המגשר :בסיומו של קורס יסודות הגישור ,אנו ממליצים על קיומה של תחרות שכבתית ,במסגרתה יתחרו התלמידים )שני נציגים מכל כיתה( על תואר המגשר הטוב ביותר של בית הספר .התחרות תהיה באמצעות ניהול הליך גישור מדומה ,מול קהל שיורכב ממורים ,תלמידים והורים. פרטים טכניים :הקורס מונה 20שיעורים )או 10שיעורים לתלמידים שהשתתפו בלימודי ההידברות והדיאלוג( .לצורך קיום פרויקט הסיום ידרשו מפגשים נוספים של משתתפי הפרויקט עם צוות 'המגשר'. התכנים של הקורס מותאמים לכיתות ז'-ט' אולם ניתן לערוך בהם התאמות על-פי הצורך, לשכבות גיל אחרות. 9 תלמידים ג. תכנית מגשרי בית הספר תכנית מגשרי בית הספר ,משלימה את ההכשרה שעוברים התלמידים ומטרתה להחזיר את האחריות לפתרון סכסוכים וקונפליקטים לידי התלמידים. התכנית תהווה פלטפורמה לפתרון סכסוכים בבית הספר ותעודד את סיומו של הסכסוך באופן בו כל הצדדים לו יהיו מרוצים. לדעתנו ,ביכולתם של התלמידים לשמש כמגשרים בשטח בית הספר ובמקרים מסוימים אף יש להם יתרון על פני מגשר מבוגר .יש להם השפעה על היחסים החברתיים של חבריהם ללימודים ,הם מכירים את הנורמות החברתיות וככאלה יתכן שהצדדים לסכסוך ירגישו בנוח בחברתם ויעזו להיפתח בפניהם. תכנית זו מהווה המשך של קורס יסודות הגישור .משתתפיה יהיו מהמשתתפים הבולטים בקורס ,ויבחרו על-ידי המורים ונציגי 'המגשר' במשותף. פרטים טכניים :התכנית מתקיימת במשך כל שנת הלימודים .היקף התכנית יותאם לצרכיו של בית הספר ולמגבלות התקציב שלו. דוגמאות לפרויקטים בהיקפים שונים: דוגמא :1בכל יום תוקצה שעה אחת בה יגשרו ברוטציה זוגות מגשרים בסכסוכים וקונפליקטים של חבריהם לבית הספר .המגשרים יעבירו אל צוות 'המגשר' דיווחים בדבר הסכסוכים שטיפלו בהם ויקבלו משוב שבועי שוטף על אופן ניהול הליך הגישור. דוגמא :2בכל יום ,לאורך כל יום הלימודים ,יגשרו זוגות מגשרים בסכסוכים וקונפליקטים שיאתרו באופן אקטיבי בסיורים ברחבי בית הספר .בית הספר יקצה חדר אשר יוגדר באופן קבוע כחדר גישור בו יתבצעו הגישורים במהלך היום .המגשרים יעבירו אל צוות 'המגשר' דיווחים בדבר הסכסוכים שטיפלו בהם ויקבלו מאתנו משוב יומי שוטף .כמו כן תורן מצוות 'המגשר' יהיה זמין טלפונית לשאלות דחופות של המגשרים במהלך יום הלימודים .אחת לשבועיים יפגשו כל מגשרי בית הספר עם אנשי צוות 'המגשר' למפגש מקצועי בו ידונו סוגיות מקצועיות שונות שעלו במהלך עבודתם ובו יערכו סימולציות של גישורים לצורך תרגול מודרך. 10 תלמידים דוגמאות לאלמנטים נוספים שניתן לשלב בתכנית ויש בהם כדי לרתום את התלמידים אליה: • התכנית תפורסם ותוסבר בתחילתה באמצעות איגרת שתופץ לתלמידים ובאמצעות הצגתה על ידי מגשרי בית הספר בפני כל אחת מכיתות בית הספר; • צוות 'המגשר' יפעיל קבוצת פייסבוק סגורה למגשרי בית הספר ,בה יתייעצו המגשרים בנוגע לעבודתם וישתפו בסיפורי הצלחה שלהם; • צוות 'המגשר' יפעיל קבוצת פייסבוק סגורה לכל תלמידי בית הספר ,בנושא גישור וישוב הסכסוכים ,לצורך העלאת מודעות התלמידים לשפה הגישורית; • תקוים תערוכה בית ספרית של אמנות בנושא סכסוכים והידברות; • תקוים תחרות לבחירת סמל תכנית הגישור הבית ספרית .הסמל הזוכה בתכנית יופיע כלוגו על כל מסמך הנוגע לתכנית וכן על האיגרת שתופץ לקידומה; • צוות אמנותי של תלמידי בית הספר יערוך סרטון קצר שיופץ לתלמידים ,המסביר מהו גישור ומדוע כדאי לקחת בו חלק. 11 תלמידים מורים והנהלה מורה נכנסת לכיתה .הכיתה רועשת וגועשת .תלמידים מתגנבים מאחוריה בכניסה לכיתה כדי לא להירשם כמאחרים .היא עומדת מול הרעש ומנסה לגבור עליו בקולה כדי להקריא רשימת נוכחות .כעבור 10דקות ,כשעליה להתחיל ללמד את החומר אשר נרשם בו כבר פיגור גדול ,אפסו כוחותיה והיא מעבירה את החומר בחוסר חשק וציפייה לסוף השיעור ,בדומה לציפיית התלמידים. הלימוד אינו פשוט .החומר רב וברובו אינו מעניין את התלמידים .התלמידים עסוקים בענייניהם הפרטיים ,מקשקשים בקול או בשקט ,מתקשים להקשיב ,מציירים ,מציקים )גם לחבריהם וגם למורה( ,מתפרצים ומתלוננים. המורה לאו דווקא מודעת לכך שאם הייתה מבצעת שינויים )מינוריים עד גדולים( ,היכולת שלה להעביר את חומר הלימוד לאוזן קשבת הייתה משתפרת באופן משמעותי .אם הסיטואציה המתוארת לעיל ,אינה זרה לכם ,אנחנו מציעים לכם מגוון של פתרונות ושירותים ,כדי למנוע את הימשכותה. 12 מורים והנהלה א. צפיה בכיתות וניתוח דוחות צפיה נציג צוות 'המגשר' יגיע לצפות מהצד בשיעור אליו יופנה על-ידי הנהלת בית הספר. במהלך ההתבוננות ,ינסח הנציג דוח צפייה ,המתאר את הסיטואציות אותן ראה כבעייתיות במהלך השיעור ,בליווי המלצותיו .ההמלצות יתייחסו לצרכים שיוגדרו על ידי הנהלת בית הספר והמורים הרלוונטיים. בבסיס כל עצה שאנו נותנים ,עומדת חשיבה מעמיקה על האינטרסים של המערכת -הן של המורה והן של התלמיד; וכן על האמצעים להגשמת אותם אינטרסים. מדובר בכלי יעיל לקבלת תמונה אובייקטיבית על התנהלות השיעורים והיכולת לשפר אותה. ]לשם הדגמה ,באחד השיעורים שצפינו בהם ,הורתה המורה לאחד התלמידים לעמוד ליד הדלת במשך 15דקות היות ואיחר לשיעור. אנו מסתכלים על מצב כזה של איחור לכיתה כקונפליקט שיש לפתור .מה המורה רוצה להשיג? בדרך כלל ,האינטרסים במצב כזה )ויש לבדוק אותם באופן פרטני עם אותה מורה( הנם .1 :אי הפרעה למהלך השיעור .2 .כיבוד המורה והכיתה. האם העמדת תלמיד בפתח הכיתה ל 15-דקות שירתה את האינטרסים של המורה? לא נראה כך .התלמיד שעמד ליד הדלת לא חדל להפריע בטענות מסוג 'אבל המורה ,זה לא פייר ,רק הלכתי לשתות' .התנהגות זו ממשיכה להפריע למהלך השיעור ובוודאי שאינה מכבדת את המורה .כמו כן ,אין זו הפעם הראשונה שאותה מורה נוקטת בסנקציה מסוג זה וברור לה שהסנקציה אינו מונעת איחורים. מרגע שהפנינו את תשומת ליבה של אותה מורה לקונפליקט ולפתרון שניתן לו ,היא חדלה ממנו ובחרה בסנקציות אחרות )אשר משרתות את האינטרסים שלה( שהביאו לשיפור משמעותי במצב המשמעת בשיעורים[ . פרטים טכניים :הצפייה תתקיים בשיעור אחד ולאחריו תתקיים פגישה בה יועבר דוח הצפייה בליווי ניתוח שלו בעל פה ,במשך שעה וחצי. 13 מורים והנהלה ב. מדריך הידברות אישי הדרכה אישית למורה ,אשר מטרתה להקנות למורה כלים להתמודדות עם בעיות העולות בחיי היום יום שלה בבית הספר .איננו עוסקים כמובן בתכנים המקצועיים שהמורה מלמדת אלא בנושאים הנוגעים לתקשורת בין-אישית ולקונפליקטים ,למשל -אופן העברת התכנים, אופן ניהול השיעור והכיתה ,השיח עם הכיתה ,התמודדות המורה עם הפרעות והפרות משמעת וקיום שיחות אישיות עם תלמידים. פרטים טכניים :ההדרכה האישית ,נפתחת בצפייה בשיעור אחד של המורה ולאחריו מתקיימת פגישה בה מועבר דוח הצפייה בליווי ניתוח שלו בעל פה ,במשך שעה וחצי. לאחר פגישה זו מתחילה סדרה של חמישה מפגשים של הדרכת הידברות אישית ,אותה ניתן להאריך על פי הצורך. ג. מדריך הידברות קבוצתי הדרכה קבוצתית להידברות ,במהלכה יקבלו המורים כלים להתמודדות עם בעיות שעולות בחיי היום יום של כל אחד מהם בבית הספר .זהו דיון מודרך בסיטואציות של קונפליקט במהלך עבודת המורים בבית הספר .אנחנו בודקים מה המורה רוצה להשיג ,האם דרך ההתמודדות שלה משרתת את האינטרסים שהיא חפצה בהגשמתם ואילו פתרונות נוספים ניתן ליישם כך שישרתו באופן מיטבי את האינטרס .כמו בהדרכות האישיות ,איננו עוסקים בתכנים המקצועיים שהמורה מלמדת אלא בכל הנוגע לתקשורת בין-אישית וקונפליקטים, למשל -אופן העברת התכנים ,אופן ניהול השיעור והכיתה ,השיח עם הכיתה ,התמודדות המורה עם הפרעות והפרות משמעת ושיחות אישיות עם תלמידים. את הדיון ניתן לבסס על סיטואציות שהמורים יעלו במהלכו או על נושאים שאנחנו נעלה לאחר צפייה במספר שיעורים בבית הספר. פרטים טכניים :התהליך נפתח בצפייה בשיעור אחד של כל אחד מהמורים בקבוצה, שלאחריה תתקיים פגישה אחת בת שעתיים עם הקבוצה ,בה יועבר דוח הצפייה בשיעורים בליווי ניתוח בעל פה של נקודות נבחרות ממנו .לאחר פגישה זו נתחיל בסדרה של חמישה מפגשים של הדרכת הידברות קבוצתית ,אותה ניתן יהיה להאריך על פי הצורך. תהליך זה מיועד לקבוצות של 3-4מורים ,אשר מומלץ כי יהיה להם תחום לימוד משותף )למשל -כולם מחנכים של אותה השכבה או מורים של מקצוע זהה(. 14 מורים והנהלה ד. השתלמויות למורים השתלמויות וסדנאות למורים בתחום ההידברות והתקשורת הבין-אישית. מערכי ההשתלמויות נבנים על פי צרכים שמגדירה הנהלת בית הספר. דוגמאות לנושאי השתלמויות שאנו מקיימים: 'מקרים ותגובות' -אנו מביאים דוגמאות לסיטואציות מחיי היום יום של המורה • ובודקים כיצד היו המורים מתמודדים איתן ,האם הדרך שבחרו משרתת את האינטרסים שלהם ואילו דרכים חלופיות יעילות יותר קיימות להגשמת האינטרסים. הדרכה על ניהול שיחות אישיות עם תלמידים והוריהם .משיחות עם מורים רבים • עולה כי קיים מבחינתם קושי אמיתי בניהול שיחה אישית ,מלבד שיחות 'נזיפה' שהם מנהלים על בסיסי יומיומי .הקושי נובע לעתים ממבוכה ,מחשש שלא ידעו מה להגיד או כיצד לנהל את השיחה או מחוסר הבנה של החשיבות שלה .אנחנו דנים עם המורים בחשיבות המכרעת שיש לקיום שיחות אישיות על יחסיהם עם התלמידים ,על יכולתם של התלמידים 'להתחבר' אל המורה ואל הנושאים שהיא מלמדת ,על נאמנותם אליה ועל היכולת של שני הצדדים לפתור בעיות משמעתיות או מקצועיות .כמו כן ,בהשתלמות מקבלים המורים כלים פרקטיים לניהול שיחות אישיות ומיישמים את הכלים בסימולציות מודרכות. ניתן לקיים השתלמויות של שני מפגשים או יותר ,על פי נושא ההשתלמות. ההשתלמויות מיועדות לכלל המורים בבית הספר. 15 מורים והנהלה ה. קורס הידברות ויסודות הגישור למורים בקורס ההידברות ויסודות הגישור למורים ,מתוודעים המורים לעולם הגישור ורוכשים כלים מעולם זה המותאמים לאופי עבודתם בבית הספר .המורים לומדים להתנהל במצבי קונפליקט ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורם ועבור התלמידים בכל שיחה או ויכוח ,לא בכוח ואיומים אלא באמצעות שיח נכון. באמצעות יישום הכלים שיקבלו בקורס זה ,יוכלו המורים להבין טוב יותר את צרכי התלמידים ,לאפשר לתלמידים להבין את צרכי המורה והמערכת ולבנות מערכת יחסים טובה ובריאה עמם ,כזו שתאפשר ללמד ולחנך באופן יעיל ורגוע יותר. בנוסף ,לא אחת מגיעות לפתחם של המורים סיטואציות המחייבות אותם להתערב כגורם מוסמך בסכסוכים בין תלמידים ,בין שמדובר במקרים של אלימות )מילולית או פיזית( ובין שמדובר בריב סתמי שהתלמידים מתעקשים לערב בו את המורה .חברי סגל שמשמשים כ'רשות שופטת' אינם משרתים את התלמידים ,או את עצמם ,בטווח הרחוק .בקורס שלנו תקבל המורה כלים שיאפשרו לה ללמד את התלמידים לפתור את בעיותיהם בכוחות עצמם. ]פירוט נושאי קורס ההידברות ויסודות הגישור למורים מצורף כנספח ד' לחוברת זו[ ]הדגמת ההבדלים בין הפעלת סמכות לבין הפעלת כלים גישוריים על ידי מורה מצורפת כנספח ה' לחוברת זו[ פרטים טכניים :קורס זה אורך 32שעות בסך הכל )ב 16-מפגשים של שעתיים או 8מפגשים של 4שעות( .הקורס מומלץ לכל מורי בית הספר. ו. ייעוץ שוטף להנהלת בית הספר שירותי ייעוץ בכל שאלה שתעלה על ידי הנהלת בית הספר בנושאי הידברות ותקשורת עם התלמידים ,המורים ,ההורים או כל צד שלישי. הייעוץ יינתן על-פי צרכיו של בתי הספר ,והוא מיועד למנהלי בתי ספר ,המזהים צורך לשפר את האקלים הבית ספרי. 16 מורים והנהלה הורים א. איגרת להורים כאשר מתחילים צעד חינוכי ומשמעותי ,כדוגמת תכנית הגישור ,חשוב מאוד לרתום וליידע את ההורים על התהליך .בתחילת תהליך ההידברות הבית ספרי ,אנו נעביר איגרת להורים המסבירה מהו הגישור ,מהי השפה הגישורית ומתי וכיצד ניתן ליישם אותה )האיגרת תותאם לצרכי בית הספר ולתכנית שבחר(. ב. קורס הידברות ויסודות הגישור להורים בקורס ההידברות ויסודות הגישור להורים ,רוכשים ההורים כלים מעולם הגישור המותאמים להיותם הורים .ההורים לומדים להתנהל במצבי קונפליקט ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורם ועבור ילדיהם בכל שיחה או ויכוח ,לא בכוח ואיומים אלא באמצעות שיח נכון. באמצעות יישום הכלים שיקבלו בקורס זה ,יוכלו ההורים להבין טוב יותר את צרכי ילדיהם ,לאפשר לילדיהם להבין את צרכי ההורה ואת תפיסת העולם שלו ולבנות מערכת יחסים טובה ובריאה עמם ,כזו שתאפשר לחנך ולקיים עם הילדים מערכת יחסים נכונה ורגועה יותר. ג. הרצאות וסדנאות בתחום ההידברות מגוון הרצאות וסדנאות ,המוכוונות להורים ,בתחום ההידברות והתקשורת הבין-אישית, שמועברות בחלקן על ידי צוות המגשר ובחלקן על ידי מרצים חיצוניים ,בשיתוף עם מרכז 'הורות עכשיו' ועוד. פרטים טכניים :ניתן לקיים הרצאה אחת או יותר במגוון רחב של נושאים .ההרצאות מוכוונות לכל הורי ילדי בית הספר. ]רשימת נושאי ההרצאות והסדנאות )המתעדכנת מעת לעת( מצורפת כנספח ו' לחוברת[ 17 הורים אמנה בית ספרית פרויקט האמנה הבית ספרית ,הוא פרויקט של כלל בית הספר ,במסגרתו תיבנה אמנה, שתצהיר על מטרות בית הספר והשקפות העולם שלו וכן הזכויות והחובות החלים על כל באי בית הספר )לרבות תלמידים ,מורים והורים( ותכונן הסכמה לגבי ניהול הידברות של כל באי בית הספר במקרה של מחלוקת. האמנה תיבנה בתהליך רב-שיח שמגשרים מיומנים ינחו יחד עם נציגי ההנהלה והמורים, נציגי ההורים ונציגי התלמידים. בדרך כלל אנו ממליצים לבנות אמנה שלמעשה תוגדר כתקנון בית הספר ותחליף את התקנון. במחקר של ד"ר שלמה צדקיהו וכנרת תמיר ,בו נערך ניתוח של 70תקנונים של בתי ספר, עלתה המסקנה כי "נראה ,שחלק מהנהלות בתי-הספר אינו ממצה את הפוטנציאל החינוכי לדמוקרטיה ,להכרת מסמכים חוקתיים ,ולהכרת הטמון בתקנון ,בעיקר לחינוך . האפשרויות של הפרט להיות בעל זכויות וחובות כאחד .גם הפוטנציאל שיש בתקנון לשיפור אקלים בית-הספר ואקלים הכיתה אינו מנוצל" אכן ,לתהליך בו מנוסח התקנון משמעות רבה ,הן לעניין הערכים החינוכיים הגלומים בו והן למידת המחויבות שהכפופים לו חשים .לדעתנו ,תקנון הקובע רשימת איסורים ו'מוכתב מלמעלה' ,יעיל באופן חלקי בלבד משום שעל מנת לאכוף אותו יש להפעיל סנקציות ,שלא כולם חוששים מהן. תקנון המתגבש בהליך של שיח )כמו כל הסכם טוב( ,הוא אמנה שהנוגעים בדבר מרגישים מחויבים לה ,מפני שקולם נשמע והם לקחו חלק בעיצובה )גם אם הנוסח הסופי לא תואם באופן מדויק את דעתם(. נדגיש כי האמנה לא חייבת להחליף את תקנון בית הספר .ניתן לצרף אותה לצדו של התקנון או להוסיפה לתקנון ,כפרק נוסף שלו. פרטים טכניים :הליך זה אורך לפחות 10שעות ,אך יכול לערוך שעות רבות נוספות ,כתלות בראש ובראשונה בשיתוף הפעולה בין המשתתפים. אנו ממליצים לכל בית ספר הבוחר בפרויקט ההידברות ,לרתום את כל הנוגעים בדבר ולגבש בסיוענו אמנה כזו. 18 כלל באי בית-הספר נספח א' -מהו גישור ומדוע להטמיע אותו במערכת החינוך? גישור הנו הליך לפתרון סכסוכים ,המבוסס על רצונם החופשי של הצדדים המעורבים בסכסוך ,מאפשר להם דיאלוג מובנה ומודרך ושואף לפתרון שיהיה רווחי לכל הנוגעים בדבר ) ,win-winלהבדיל מהגישה הרווחת של 'מנצח-מפסיד'( .ההליך מתבצע בסיועו של מגשר שהוא צד שלישי ניטרלי שתפקידו לכוון ולעודד שיח נכון בין הצדדים. קונפליקט הוא מצב טבעי אשר קורה בכל עת .אין מטרתנו למנוע קונפליקטים .להיפך. אנחנו סבורים שניתן להפיק מהם רבות אם מתמודדים איתם נכונה .קונפליקט שמנוהל נכון עשוי לשמש הזדמנות ללמידה ולצמיחה .הקונפליקט לכשעצמו אינו שלילי .התפיסה שלנו לגביו והאופן שבו אנו בוחרים להתמודד איתו עלולים לייצר תוצאות שליליות. ילדים ,בני נוער ומבוגרים כאחד ,נקלעים לסיטואציות רבות של קונפליקטים בחיי היום יום שלהם ,בינם לבין הוריהם ,ילדיהם ,אחיהם ,מוריהם ,תלמידיהם וחבריהם; והם אינם מחזיקים בכלים הנכונים להתמודד איתם .האינסטינק האנושי מכוון אותם לפתרונות מסוג Fight, Flight or Freezואכן במקרים רבים צדדים לסכסוך ,בורחים מהקונפליקט, מתעמתים )לעתים אף באלימות( או קופאים במקום מבלי יכולת להגיב .בסיטואציה כזו, תמיד יש צד שמפסיד )אם לא שני הצדדים( .צורה כזו של התמודדות עם קונפליקטים יומיומיים מייצרת מתח רב וחוסר יציבות בחיי הפרט. כמגשרים אנו סבורים שניתן וצריך ללמד כל אדם ,שקונפליקטים לא חייבים להסתיים עם מנצח ומפסיד .שני הצדדים יכולים לנצח .אם הקונפליקט מנוהל תוך כדי הידברות תקינה, הפתרון שלו ייתן מענה לאינטרסים האמיתיים של הצדדים כך שאף אחד מהם לא 'יפסיד' דבר. לדעתנו ,על כל אדם באשר הוא ,ללמוד את השפה הגישורית .זו שפה שיש לדברה ביומיום ובאופן שוטף ,הרבה לפני שמגיעים לחדר המגשר. מה צריך לעשות? ללמוד את השפה ולהפוך אותה לחלק אינהרנטי מהשיח .שפה זו מסייעת להתנהלות יומיומית נעימה בין אדם לחברו ,למורו ,לתלמידו ,להוריו ולילדיו .שפה זו מסייעת בקיום שיח תקין ובונה גם במקרים של חילוקי דעות .שפה זו עשויה למנוע מסכסוך קטן להפוך לסכסוך גדול )אשר רבות מסתיים באלימות מילולית ופיזית ,חרם ,משטרה ,בית משפט וכיוב'( .שפת הגישור מסייעת לאנשים להשיג בדיוק את מה שהם רצו ,בניקוי רעשי הרקע ,בדרכי נועם והידברות. 19 נספחים נספח ב' -ההבדל בין עמדה לאינטרס מה ההבדל בין עמדה לאינטרס? אינטרס הוא הרצון האמיתי של האדם ,אשר הגשמתו תוביל לשמחה וסיפוק של אותו אדם .עמדה ,היא אחד האמצעים להשגת האינטרס ,מבין מגוון האפשרויות הקיימות .האדם סבור בטעות כי עליו לדבוק בעמדתו על מנת להגשים את האינטרס שלו ,בעוד ששיח אמיתי ,אליו מכווין הליך הגישור ,עשוי להעלות מגוון אפשרויות להגשמת אותו אינטרס -אפשרויות אשר לאו דווקא מתנגשות עם רצונותיו של הצד האחר. לשם המחשה :שני אחים ,דני ורני ,רבים על שלט הטלוויזיה .כל אחד טוען שהוא זכאי להחזיק בשלט ולשלוט בו .אף אחד לא שואל את האחר מדוע הוא רוצה להחזיק בשלט, וחבל. דני ,רוצה את השלט כי הוא צופה כרגע בתכנית האהובה עליו ,שתסתיים בעוד חצי שעה. הוא חושש שאם רני יחזיק בשלט הוא מיד יעביר ערוץ .רני לעומת זאת ,יודע שהתכנית האהובה עליו מתחילה בעוד חצי שעה ועל מנת להבטיח את הצפיה בה הוא מתחיל להיאבק כבר מעכשיו על השליטה בשלט ,כי הוא יודע שריב ממוצע בינו לבין אחיו אורך כחצי שעה. כשכל אחד מן האחים דובק עמדתו להחזיק בשלט ,מה האופציות? ויתור של אח אחד למשנהו ,בדרך כלל בהכנעה .במצב כזה צד אחד נותר לא מרוצה .1 ומפתח משקעים כלפי הצד השני ,עד להזדמנות הבאה לריב. מאבק שימשך עד ששתי התכניות יסתיימו ואף אחד מהאחים לא יזכה לצפות בנועם .2 בתכנית על פי בחירתו. פניה אל ההורים ,לתיווך /פישור /שיפוט בסיטואציות מעין אלה ,והעברת האחריות .3 לפתרון המשבר אליהם. סיפור זה ,הוא רק דוגמא אחת ,בה ניתן לראות כמה חשוב לנהל שיח של אינטרסים .אם כל אחד מהאחים יגיד בדיוק מה הוא רוצה ,ניתן יהיה להגיע בקלות לפתרון שיספק את שני הצדדים :דני יצפה בתכניתו בחצי שעה הקרובה באין מפריע תוך הבטחה לרני כי מיד עם סיומה הוא יקבל את השלט ויצפה בתכנית המועדפת שלו. 20 נספחים נספח ג' -דוגמאות לנושאי השיעורים בקורס ההידברות והדיאלוג מהו קונפליקט? .1 היכרות עם נושא הקונפליקט ,חווייתו וההבנה שיש לו דרכי פתרון שונות. גישת הרווח וההפסד מול גישת הרווח-רווח. .2 הבנה שבסכסוך ניתן להגיע לתוצאות שישרתו את האינטרסים של שני הצדדים ,להבדיל מהגישה הרווחת לפיה על מנת שצד אחד ירוויח ,הצד השני צריך להפסיד. שיתוף פעולה. .3 השיעור עוסק במצב בו יש פוטנציאל לקונפליקט והתלמידים נדרשים להתמודד איתו ,תוך שיתוף פעולה. עקרונות בפתרון סכסוכים. .4 בשיעור נלמדים העקרונות הבסיסיים בפתרון סכסוכים ,דוגמת הימנעות משיפוטיות ופרשנות ,מודל אפרת ,תפיסת הקונפליקט כהזדמנות ,מעבר מדיון בעמדות לדיון בצרכים ועוד. רכילות ושיח מעליב. .5 בשיעור מתקיים דיון פתוח בנושא הרכילות והשיח התוקפני והמעליב – מדוע אנשים מרכלים? מדוע הם מדברים בצורה מעליבה? האם רכילות היא תמיד שלילית או שיש לה אלמנטים חיוביים? מה התוצאה של רכילות ושל שיח מעליב וכיצד ניתן להימנע ממנה? הקשבה ושיתוף פעולה בקבוצה. .6 בשיעור מתבצע תרגיל המפתח את יכולות התלמידים להקשיב לאחרים ולשתף עמם פעולה בתוך פעילות קבוצתית. חרם. .7 השיעור דן בשאלות מהו חרם? מדוע הוא קורה? מה התוצאות שלו וכיצד ניתן למנוע אותן? מסגור מחדש. .8 מסגור מחדש הוא ניסוח מחדש של דבריו של אדם באופן חיובי ובונה .בשיעור לומדים התלמידים למסגר מחדש את דבריהם ואת דבריהם של אחרים על מנת לייצר שיח חיובי ובונה. תרגומים ,רגשות והשפעתם על קונפליקטים -מודל אפרת. .9 בשיעור מכירים התלמידים לעומק את מודל אפרת הדן בהשפעת הפרשנויות שאנו נותנים לאירועים על הרגשות והתגובות שלנו. .10התנצלות וסליחה. מטרת השיעור להבין מהי סליחה ,מהי התנצלות ומה האפקט שלהן לגבינו .התנצלות וסליחה נחשבות פעמים רבות לחולשה ואנו רוצים לתת מקום להבנהשפעמים רבות מדובר דווקא בכוח שמקדם את פתרון הקונפליקט. 21 נספחים נספח ד' – נושאי קורס ההידברות ויסודות הגישור למורים בקורס ההידברות ויסודות הגישור למורים ,ילמדו הנושאים המרכזיים הבאים: .1 .2 .3 .4 .5 22 היכרות עם נושאי הקונפליקטים והסכסוכים. הכרת שבעת האלמנטים לקיום משא ומתן למוצלח: הפרדת האינטרסים מהעמדות; א. הכרת האלטרנטיבות לניהול משא ומתן והבנה מה ניתן להשיג מחוץ לשולחן ב. הדיונים ובאילו תנאים; בחינת האופציות – האפשרויות שניתן להגיע אליהן בשולחן המשא ומתן; ג. קביעת סטנדרטים – סרגלים המאפשרים מדידה של הערכים שנמצאים ד. במחלוקת; שמירה על מערכות יחסים – הפרדה בין נושא הסכסוך לבין מערכת היחסים ה. בין הצדדים; חשיבות התקשורת בין הצדדים ,שבמסגרתה יבהיר כל צד מהם רצונותיו ו. וצרכיו; התחייבות – יצירת הסכמות שיצרו כדאיות לצדדים לקיים אותן לאורך זמן. ז. טכניקות לניהול תקשורת תקינה ,ביניהן שאילת שאלות פתוחות )לעומת שאלות סגורות ,שיפוטיות ,מכוונות( ,שיקוף ,שפת גוף ,מסגור מחדש ,הבעת אמפתיה, הקשבה אקטיבית. היכרות עם הליך הגישור ותפקידי המגשר ,הן פרוצדורלית והן מהותית. סימולציות של הליך הגישור. נספחים נספח ה' -הדגמת ההבדל בין הפעלת סמכות לבין הפעלת כלים גישוריים על ידי מורה שון לא מפסיק למלמל לעצמו במהלך כל השיעור .ארז שיושב על ידו טוען בפני המורה שזה מפריע לו .המורה מעבירה את ארז לשבת במקום אחר והוא נותר טעון ושוב מערב את המורה כיוון שהמקום החדש שהועבר אליו לא מאפשר לו לראות את הלוח .מה יכולה לעשות המורה בסיטואציה כזו? בראיה הגישורית ,המורה יכלה לקחת את הקונפליקט בין שון לארז כהזדמנות ללמידה של השניים לפתור בעיות ,במקום לפתור את הבעיה שלהם בעצמה ולפתוח פתח לבעיות נוספות. נניח כעת שהמורה דווקא החזיקה בכלים גישוריים והחליטה ליישם אותם – המורה הודיעה לארז ולשון שהם מתבקשים להישאר למספר דקות לאחר השיעור לשיחה פרטית איתה .בשיחה זו ביקשה המורה משון להתייחס לטענה של ארז .שון השיב "זה שטויות .יש מלא רעש בכיתה ,ורק אני מפריע לו" .בשלב זה כעס ארז וביקש שוב מהמורה להתערב. "המורה ,מה זה קשור שיש מלא רעש ,הוא יושב לידי וזה הכי מפריע לי כי זה קרוב". המורה הבהירה שהיא לא שופטת כאן ושהיא זימנה את השניים כדי לנסות לפתור את העניין בכוחות עצמם .כן שאלה המורה את שון האם הוא מבין מה מפריע לארז" .כן ,ענה שון ,מפריע לו שהוא לא שומע אותך"" .ומה אתה היית עושה במקומו?" שאלה המורה. "הייתי מבקש ממך לעבור למקום שבו אשמע אותך". כשפנתה המורה אל ארז ושאלה אותו מה דעתו על הנאמר הוא ציין שהמקום היחיד בכיתה שנותר פנוי הוא מקום שממנו לא יצליח לראות את הלוח ,וביקש מהמורה למצוא תלמיד גבוה שיסכים לשבת שם ולהחליף מקומות עם ארז .ארז לא יכול לפנות בעצמו אל אותו תלמיד גבוה היות והם לא מדברים מסיבות שארז לא מוכן לפרט )שזה כבר עניין לגישור נוסף( .שון הציע כי הוא זה שיפנה לתלמיד הגבוה ויבקש ממנו טובה אישית ,בתמורה לטובה שפעם עשה בשבילו .וכך היה -ובא לציון גואל. הפתרון של חילופי מקומות עם תלמיד גבוה הוא רעיון שהמורה יכלה להעלות בעצמה ,אך עלולה היתה לייצר כעסים של אותו תלמיד גבוה ונכנסת בכך למבוך של טענות שונות ומשונות שנובעות מדבר אחד – היא מקבלת את ההחלטות בעצמה ,ולהחלטות האלה יש השלכות על מערכות יחסים שהיא לא צד להן. בהליך הגישורי לעומת זאת ,יינתנו לתלמידים המרחב והכלים לזהות את האינטרסים שלהם ולהעלות את הפתרונות בעצמם .אדם שלקח חלק ביצירת הפתרון מרגיש מחויב לפתרון הזה ולא ימשיך לטעון טענות בקשר אליו ,מה גם שהפתרונות היצירתיים באמת מצויים בידי הצדדים לקונפליקט ולא בידי צדדים שלישיים. 23 נספחים להלן טבלת השוואה בין שני סוגי ההתמודדות שבחנו לעיל - 24 נספחים נספח ו' – הרצאות להורים )הרשימה מתעדכנת מעת לעת( א. מקומם של ההורים בסכסוכים בין אחים -תקשורת גישורית בין אחים מרצה :צוות 'המגשר' הורים רבים לוקחים על עצמם את תפקיד המחוקק ,השופט והמוציא לפועל במערכת היחסים בין ילדיהם .אנו מלמדים את ההורים להשתחרר מתפקיד זה ולתת לילדים את החופש ואת הכלים לפתור את הקונפליקטים ביניהם בכוחות עצמם .על פי השקפת עולמנו מדובר בחלק חשוב מתפקיד ההורה -להקנות לילדיו כלים לחיים עצמאיים ומפותחים ולא פחות חשוב מזה ,לתת להם מרחב הפעולה וההתפתחות הדרוש לכך. ב. איך לשאול שאלות מרצה :צוות 'המגשר' הרצאה המציגה על קצה המזלג את אמנות השאלה ,אשר מסייעת להוביל תהליכים ,לנטרל התנגדויות ,להשפיע על האחר וליצור איתו מערכת יחסים בריאה .מדובר בכלי חשוב בכל הנוגע לתקשורת של הורים ובני נוער שהיא לא פשוטה מעצם טבעה. ג. תקשורת בונה -איך להשיג את מה שאני רוצה מרצה :צוות 'המגשר' בהרצאה מוצגת על קצה המזלג אמנות המשא ומתן והתקשרות הבין-אישית וניתן בה דגש על השיח בין ההורים לבין צוות בית הספר בעניינים שההורים מעוניינים לקדם בקשר לילדיהם ולהתנהלות בית הספר. ד. יחסי הורים-בני נוער בהליך גירושין מרצה :ד"ר ירון מאיר ,מגשר ויועץ משפחתי גירושין הם מצב רגיש לילדים ,בכל הגילאים .יחסי ההורים עם ילדיהם ,בני הנוער, המצויים בשלבים קריטיים של גיבוש האישיות שלהם ,אינם קלים ממילא .לכן במצב של גירושין בין ההורים ,קיימת חשיבות רבה כי ההורים יגבשו ויציגו חזית הורית אחידה ותומכת .בהרצאה זו ייתן ד"ר ירון מאיר להורים אשר צפויים לעבור או עברו הליך גירושין, כלים לתקשורת נכונה עם בני הנוער כך שניתן יהיה לבסס מערכת יחסים שתאפשר להם חיים שקטים ויציבים ככל שניתן. 25 נספחים ה. תקשורת עם מתבגרים מרצה :רות גנאל -מנחת קבוצות הורים ומרצה מומחית בנושא מניעת התנהגויות סיכון בקרב בני נוער. תקשורת עם מתבגרים היא משימה מאתגרת ,לעיתים נדמה שכל הערה קטנה היא פוטנציאל לפריצה במלחמה וההורה מפתח מומחיות בהליכה על ביצים ודיבור אל עצמו. הצבת גבולות היא אחת המשימות ההוריות הפחות נעימות וכשמדובר במתבגרים זה הופך להיות מסוכן באמת .האם אפשר לוותר לגמרי ולסמוך עליהם שידעו מה טוב עבורם? ומה קורה כשהם לא מתייחסים אלינו? גיל ההתבגרות לעיתים מתגנב בשקט ולעיתים מתנפץ כגל צונאמי ותופס את ההורים לגמרי לא מוכנים. בואו לשמוע הרצאה מצחיקה וסוחפת אודות הגיל והתרגיל :מאפייני חשיבה והתנהגות )יש היגיון מאחורי השיגעון!( ,המשיכה להתנהגויות סיכון ,הצרכים שמאחורי הצרחות ומה עוד אפשר לעשות )חוץ מלתרגל נשימות(. ו. סדנת הורות לגיל ההתבגרות -המשימה :הישרדות הורים למתבגרים מרצה :רות גנאל -מנחת קבוצות הורים ומרצה מומחית בנושא מניעת התנהגויות סיכון בקרב בני נוער. סדנה בת שישה מפגשים העובדת בתקשורת חיובית במשפחה ודרכים לצמצום קונפליקטים ,הצבת גבולות וסמכות הורית ,מעורבות ההורה בלימודים ,מניעת התנהגויות סיכון כגון שתיית אלכוהול וסכנות ברשת האינטרנט ,שיתוף פעולה בין בני הזוג ,חינוך לערכים ועוד. "בקשר לקשר" איך מדברים עם ילדים כך שיקשיבו ואפילו ישתפו ז. אתכם! )תארו לכם(... מרצה :אלי זוהר ניב ,יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה האם הייתם רוצים להכיר דרך בה תוכלו לדבר עם ילדיכם על כל נושא אפשרי )גם אלו מהסוג הנפיץ ,(...בדרך מהנה ומצמיחה? האם הייתם רוצים שילדיכם ירצו לדבר איתכם ולא רק יסכימו במקרה הטוב? האם הייתם רוצים ללמוד איך מתמודדים עם אי -הסכמות ומאבקי כוח דרך תקשורת? תאמינו או לא -יש דרך כזאת .הנכם מוזמנים לערב מיוחד בהנחיית אלי זוהר ניב ,מומחית להורים וילדים ,בו תוכלו להכיר גישה שונה מכל מה שהכרתם עד היום ,בעזרתה תוכלו לבנות ערוץ תקשורת אמיתי עם ילדיכם )בכל גיל(, ולהעמיק את הקשר שלכם איתם. 26 נספחים ח. "שיחה טובה" סדנת תקשורת להורים ולאנשי מקצוע העובדים עם ילדים־ מרצה :אלי זוהר ניב ,יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה. תקשורת היא הבסיס לקשר וליצירת מארג של יחסים טובים וקרובים .כל עוד מדובר בשיחות קלילות ובלתי מחייבות התקשורת פשוטה וזורמת .אבל מה עושים כשרוצים לדבר עם הילדים על בעיות שצריך לפתור ,על עניינים שברגש? זה כבר סיפור אחר לגמרי. איך מתחילים שיחה כזו ,ואיך ממשיכים? השיחה מתנהלת בעצלתיים ,אנו מוצאים עצמנו "חולבים" מידע שמעניין אותנו ,כשברור לנו שאין לנו באמת שותף אמיתי בצד השני ...וגם אם השיחה תסתיים ב"אני הסכמנו" הרי שהסיכוי שמשהו ישתנה בהמשך -כמעט ולא קיים .מתסכל ,מייגע ואף מכעיס. אלי זוהר ניב מזמינה אתכם לסדנה מיוחדת במינה בה תפגשו גישה שונה לגמרי מכל מה שהכרתם עד היום ,בעזרתה תוכלו לבנות ערוץ תקשורת אמיתי עם ילדיכם ,לדבר איתם על כל מה שתרצו )!( ולהעמיק את הקשר שלכם איתם. ט. יחסי אחים מרצה :דוד בנאי ,פסיכולוג קליני ילדים מתפתחים בתוך יחסיהם עם אחיהם ואחיותיהן .האירועים ודפוסי היחסים האלו נשמרים בזיכרון והופכים עם ההתבגרות לסכמות המכוונות ציפיות והתנהגות כלפי ועם הסביבה החברתית. השפעת ההורים על גורל וזיכרון יחסי אחים היא עצומה ,יכולים להצילם מתחושת עוול וקיפוח וללמדם נתינה אחווה וקבלה ,סגולה לתחושת שייכות ובטחון רגשי בהמשך חייהם הבוגרים. איך אנחנו כהורים יכולים לתרום לעיצוב מערכת היחסים בין ילדינו? האם וכיצד עלינו כהורים לכוון ולקדם מערכת היחסים כך שזו תהיה חמה ,אוהבת ומפרגנת ,גם אם במקו־ מות מסוימים יהיה צורך להניח לדינמיקה שבין האחים להוביל? 27 נספחים י. "זאטוטים מתבגרים" -תקשורת ויחסים מרצה :מיכל שביב -מנחה בכירה מוסמכת מטעם המרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר הקיבוצים ומשרד החינוך ,מנחה צוותי חינוך וסדנאות הורים. היום ,יותר מתמיד ,גיל ההתבגרות מתחיל מוקדם .פיתוח עצמאות ואחריות וגידול ילד שמח ,אמיץ ומאמין ביכולותיו הן רק חלק מהמשימות ההוריות שלנו בתהליך הגדילה וההתבגרות של ילדינו. ההרצאה תספק דרכים לבניית תשתית תקשורתית יעילה ומכבדת בשגרת היומיום ,כלים מעשיים לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי של ילדינו ועידוד לשיתוף פעולה ויצירת אוירה נעימה והרמונית בבית. יא .דור המסכים מרצה :תמיר ליאון -אנתרופולוג המתמחה בחקר תרבות הפנאי של בני הנוער בישראל. ההרצאה עוסקת בשינויים הניכרים שחלו בתרבות הנוער שעיקרם מעבר של תרבות הפנאי אל שהות מול מסכים )מחשב ,טלוויזיה ,סלולארי ,קונסולות משחק.(... למעבר זה השלכות משמעותיות על הדרך בה ילדים מתקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין משפחתם .בהרצאה ינתנו כלים ועקרונות להתמודדות יעילה ומפרה עם הבעיות שיצר דור זה. יב. מתבגרים והורים -דרמה ,אתגר ותקווה מרצה :דור הררי ,פסיכולוג חינוכי ומטפל משפחתי גיל ההתבגרות טומן בחובו אתגרים רבים ולמידה מחודשת את ילדינו ואת עצמנו .ידע אודות גיל מרתק זה ומחויבות לגישה חינוכית מגובשת ,בכוחם לאפשר תהליך מצמיח להורה ולמתבגר. איך עושים את זה? לומדים להכיר את עצמנו כהורים :נוכחות הורית ,הצבת גבולות במציאות מורכבת. השקעה בתקשורת וביחסים טובים :ללוות ,להיות נוכח ולכוון כשנדרש. לומדים להכיר את ילדינו :התפתחות פיזיולוגית ורגשית ,התנהלות חברתית ,אורחות חיים, דפוסי תקשורת ,בי"ס ועוד. 28 נספחים מאחלים לכם הצלחה ושיתוף פעולה פורה צוות ’המגשר’
© Copyright 2024