2 - יניב שוורצמן המגשר

‫ח‬
‫י‬
‫נ‬
‫ו‬
‫ך‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ד‬
‫ברו‬
‫ה‬
‫ת‬
‫כ‬
‫נ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ק‬
‫י‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ה‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ו‬
‫ת‬
‫וגישור‬
‫ל‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ר‬
‫הע‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ת‬
‫י‬
‫ס‬
‫פ‬
‫ר‬
‫ל‬
‫‬‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫דיים‬
‫‪077-5151333‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫יניב שוורצמן המגשר‬
‫ת‬
2
4
6
6-2
7
9
10
11 - 7
13
14
14
15
16
16
16 - 12
17
17
17
17
18
18
19
20
21
22
23
25
27 - 19
‫ח‬
‫‪2‬‬
‫"החינוך הוא מה שנשאר‪ ,‬כאשר אנחנו שוכחים את כל מה שלמדנו בבית הספר"‬
‫)אלברט אינשטיין(‬
‫חשוב ללמד ילדים מתמטיקה ואנגלית; אך חשוב לא פחות להקנות להם ערכים‪ .‬ערכים של‬
‫כיבוד האחר והשונה‪ ,‬תקשורת בריאה‪ ,‬הקשבה‪ ,‬שיתוף פעולה‪ ,‬המנעות מאלימות‬
‫ומהתנהגות תוקפנית ופתרון סכסוכים בדרכי נועם‪ .‬את הערכים האלה לא ניתן ללמד‬
‫בכותרות וסיסמאות‪.‬‬
‫יש לצקת לתוכם תוכן באופן מעמיק ומקצועי ‪ -‬ואנחנו עושים זאת בתכנית שלנו‪.‬‬
‫"שלום איננו סוף ניגודי האינטרסים‪ ,‬אלא החלפת שיטת הטיפול בהם"‬
‫)פרופ' שמעון שמיר(‬
‫התכנית שלנו מטמיעה בבתי הספר שפה חדשה ‪ -‬השפה הגישורית‪ ,‬שהיא שפה יעילה וחכמה‬
‫לפתרון סכסוכים‪ .‬יישום התכנית בבתי הספר‪ ,‬ישפר משמעותית את האקלים הבית ספרי‪,‬‬
‫יפחית את המתח במשולש היחסים של תלמידים ‪ -‬מורים ‪ -‬הורים‪ ,‬יפתח ביטחון עצמי‬
‫ומיומנויות מנהיגות‪ ,‬פתרון בעיות ולקיחת אחריות בקרב התלמידים ויטמיע את ההידברות‬
‫כאופציה מועדפת ואינסטנקטיבית ליישוב סכסוכים‪.‬‬
‫"לא יהיה ניצחון של האור על החושך‪ ,‬כל עוד לא נשמור על האמת הפשוטה‪ ,‬שבמקום‬
‫להילחם בחושך‪ ,‬עלינו להגביר את האור"‬
‫)א‪.‬ד‪ .‬גורדון(‬
‫אנחנו מאמינים שהטיפול בבעיות‪ ,‬באלימות ובקשיים אינו בדרך של מאבק ומלחמה‬
‫לביטולם והעלמתם אלא בהקניית הערכים החיוביים של השיח וההידברות‪ .‬הדרך לשינוי‬
‫אמיתי איננה עוברת בהגבלות המשמעתיות אלא ביצירת הבנה של יתרונות האור על החושך‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫פתיח‬
‫תקציר התכנית‬
‫התכנית שלנו נוגעת לכל באי בית הספר ‪ -‬תלמידים‪ ,‬מורים והורים‪ .‬לדעתנו על מנת‬
‫שהפרויקט יצלח‪ ,‬על כל הנוגעים בדבר לקחת בו חלק או לפחות להכירו‪.‬‬
‫לתלמידים‪,‬‬
‫אנו מציעים תכנית המטמיעה את התקשורת הנכונה והבונה לחלק בלתי נפרד מהיום יום‬
‫שלהם‪ ,‬הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין המורים וההורים‪ ,‬אשר במסגרתה‪:‬‬
‫לימודי הידברות ודיאלוג‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫בלימודים יוקנו לתלמידים כלים לתקשורת בין‪-‬אישית בכל תחומי החיים ובמסגרתו‬
‫מוצעים מערכי שיעור המותאמים באופן מיוחד לכל שכבת גיל;‬
‫קורס יסודות הגישור‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫במסגרת הקורס ילמדו ויכירו התלמידים את הליך הגישור ואת המושגים הקשורים אליו‪,‬‬
‫ויוכשרו להיות "מגשרי בית הספר"‪ .‬הקורס כולל גם תחרות של גישור מבוים כפרויקט‬
‫סיום;‬
‫ליווי מגשרי בית הספר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫התלמידים הבולטים בקורס של יסודות הגישור‪ ,‬יכהנו כמגשרי בית הספר ויקבלו ליווי‬
‫וייעוץ מתאים;‬
‫פרויקט סיום‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫התלמידים בסיוע המדריכים ייקחו חלק בפרויקט סיום אשר מטרתו לשפר את האקלים‬
‫הבית ספרי‪ ,‬השיח וההידברות‪ .‬כך‪ ,‬לא רק תלמידי התכנית יצאו עם מטען ידע וערכים אלא‬
‫גם בית הספר כולו‪.‬‬
‫התוכנית‪ ,‬ניתנת להתאמה לשכבות גיל שונות ואוכלוסיות עם צרכים ספציפיים‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫פתיח‬
‫למורים‪,‬‬
‫אנו מציעים במסגרת התוכנית שירותים שונים שישפרו את האקלים הבית ספרי וכן יסייעו‬
‫למורה להטמיע שינויים שמטרתם העברת חומר הלימוד לאוזן קשבת ומכבדת‪ .‬כיצד אנו‬
‫עושים זאת?‬
‫כניסת נציג מהמגשר‪ ,‬כמגשר צופה‪ ,‬לצפות בשיעור מהצד‪ .‬הנציג יכתוב המלצות‬
‫א‪.‬‬
‫בעקבות הצפייה‪ .‬ההמלצות יתייחסו לצרכים שיוגדרו על ידי הנהלת בית הספר והמורים‬
‫הרלוונטיים;‬
‫מדריך הידברות אישי או קבוצתי ‪ -‬לימוד והקניית כלים לתקשורת נכונה‪ ,‬במסגרת‬
‫ב‪.‬‬
‫אישית או קבוצתית‪ .‬המורים יקבלו הדרכות וכלים פרטניים וכלליים להתמודדות עם‬
‫הבעיות עמן הם התמודדו בעבר או מתמודדים בתקופת ההדרכה‪ ,‬וכן עם בעיות כלליות‪,‬‬
‫שמאפיינות תלמידים בבתי הספר כיום;‬
‫השתלמויות למורים בנושאים שיוגדרו יחד עם הנהלת בית הספר;‬
‫ג‪.‬‬
‫קורס הידברות ויסודות הגישור למורים‪ .‬בקורס זה יכירו המורים את עולם הגישור‬
‫ד‪.‬‬
‫ויקבלו כלים מעולם זה‪ ,‬המותאמים לאופי עבודתם בבית הספר;‬
‫ייעוץ שוטף להנהלת בית הספר‪ .‬במסגרת הייעוץ‪ ,‬יינתן מענה לכל שאלה שתעלה על‬
‫ה‪.‬‬
‫ידי הנהלת בית הספר בנושאי הידברות ותקשורת עם התלמידים‪ ,‬המורים‪ ,‬ההורים או כל‬
‫צד שלישי‪.‬‬
‫להורים‪,‬‬
‫אנו מציעים מגוון הרצאות בתחום ההידברות והתקשורת הבין‪-‬אישית‪ .‬כמו כן‪ ,‬על מנת‬
‫לרתום את ההורים לתהליך ההידברות הבית ספרי‪ ,‬נשלח אליהם איגרת המסבירה מהו‬
‫הגישור‪ ,‬מהי השפה הגישורית ומתי וכיצד ניתן ליישם אותה‪.‬‬
‫בנייה של אמנה בית ספרית‪.‬‬
‫זהו פרויקט בית ספרי‪ ,‬הכולל את כל באי בית הספר‪ ,‬ובהם‪ ,‬המורים‪ ,‬התלמידים‪ ,‬וההורים‪.‬‬
‫במסגרת פרויקט זה‪ ,‬יבנה מחדש תקנון בית הספר‪ ,‬כאמנה )או שתתווסף אמנה לצדו של‬
‫תקנון בית הספר הקיים(‪ ,‬שתצהיר על מטרות בית הספר‪ ,‬השקפות העולם של בית הספר‪,‬‬
‫וכן הזכויות והחובות החלים על כל באי בית הספר‪ .‬במסגרת זו‪ ,‬יסכימו כלל הצדדים לגבי‬
‫אופן ניהול התקשורת של כל באי בית הספר במקרה של מחלוקת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫פתיח‬
‫על הצוות‬
‫'המגשר' הנו המוסד הגדול בישראל להידברות ופתרון סכסוכים‪ .‬צוות המגשרים שלנו‬
‫מורכב ממגשרים מקצועיים ומנוסים בעלי רקע וידע רב בהידברות ובניהול קונפליקטים‬
‫ותקשורת‪ .‬בראש הצוות עומד המגשר יניב שוורצמן‪ ,‬יו"ר לשכת המגשרים בישראל‪ ,‬בעל‬
‫ניסיון רב בחינוך והכשרת מגשרים‪ ,‬כמו גם‪ ,‬בהליכי גישור רבים ומורכבים‪.‬‬
‫מתוך צוות המגשרים של 'המגשר'‪ ,‬הורכב צוות מיוחד של מגשרים בתחום החינוך‪ ,‬בעלי‬
‫הרקע המתאים‪ ,‬אשר שמו להם כמטרה את נושא החינוך להידברות ולתקשורת נכונה‬
‫בקרב ילדים ובני נוער‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫פתיח‬
‫תלמידים‬
‫לתלמידים אנו מציעים תכנית ההופכת את התקשורת הנכונה והבונה לחלק בלתי נפרד‬
‫מהיום יום שלהם‪ ,‬הן בינם לבין עצמם והן בינם לבין המורים וההורים‪.‬‬
‫לימודי הידברות ודיאלוג‬
‫א‪.‬‬
‫לימודי ההידברות והדיאלוג הם אבן היסוד של התכנית‪ .‬במסגרת לימודים אלו‪ ,‬ילמדו‬
‫התלמידים על חשיבותה של התקשורת וכיצד מנהלים תקשורת נכונה‪ .‬התלמידים ילמדו על‬
‫עולם הגישור ועל הדרך הנכונה והמיטבית לפתרון סכסוכים אליהם הם נקלעים‪.‬‬
‫]להרחבה ראו נספח א' לחוברת זו ‪ -‬מהו גישור ומדוע יש להטמיע אותו במערכת החינוך?[‬
‫הנושאים המרכזיים הנלמדים הם הקשבה וניהול שיח משתף של אינטרסים )שהם הרצון‬
‫האמיתי של הצדדים לסכסוך( להבדיל משיח של עמדות קשיחות‪.‬‬
‫]על ההבדלים בין עמדה לאינטרס ראו נספח ב' לחוברת זו[‬
‫במסגרת הלימודים‪ ,‬לומדים התלמידים להקשיב‪ ,‬לזקק ולהביע את הרצונות האמתיים‬
‫העומדים מאחורי העמדות שלעיתים מתבצרים בהן‪ ,‬ולתכנן כיצד עליהם לפעול על מנת‬
‫להגשים את אותם אינטרסים‪ ,‬במסגרת כל מערכת יחסים‪ .‬אנחנו מלמדים את התלמידים‬
‫להביע את עצמם באופן נכון שישרת אותם‪ .‬אנחנו מאמינים שאלימות והסלמה נובעות‬
‫פעמים רבות מקושי של אדם להתבטא ולהבין את זולתו‪.‬‬
‫בנוסף ובעיקר‪ ,‬אנו מלמדים כיצד ומדוע להקשיב לזולת‪ .‬ההקשבה שאנו עוסקים בה היא‬
‫הקשבה אקטיבית ומפנימה שמסייעת להבנת הזולת והשקפת העולם שלו ומאפשרת ירידה‬
‫לשורש הצרכים והאינטרסים של שני הצדדים‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫תלמידים‬
‫על פי תפיסת העולם שלנו‪ ,‬על מנת שאדם יקשיב לזולתו עליו להבין בראש ובראשונה מה‬
‫הוא ירוויח מכך‪' .‬מה יוצא לי מזה'‪ ,‬במילים פשוטות‪.‬‬
‫התכנית היא אינטראקטיבית‪ ,‬ומטרתה לאפשר לתלמידים להגיע באופן עצמאי למסקנות‬
‫בדבר הרווחים שלהם מהקשבה ומתקשורת נכונה‪ .‬התכנית משלבת תרגילים קבוצתיים‪,‬‬
‫סימולציות והדגמות מעולמות התוכן הרלוונטיים לגיל התלמידים‪.‬‬
‫תכני הלימודים מחזירים את האחריות לפתרון בעיות אל התלמידים‪ .‬התלמידים מקבלים‬
‫כלים לחיים שבאמצעותם ילמדו לפתור בעיות בדרכי נועם‪ ,‬מבלי להיזקק )לפחות לא בכל‬
‫פעם( להתערבות של הורה‪ ,‬מורה‪ ,‬מנהל או כל "שוטר" אחר‪.‬‬
‫פרטים טכניים‪ :‬הלימודים מחולקים לשכבת גיל ומונים במצטבר ‪ 45‬שיעורים אשר‬
‫מחולקים ליחידות של ‪ 15‬שיעורים המותאמות לכל אחת משכבות הגיל הספציפיות‪ ,‬כך‬
‫שניתן ללמד יחידה מהקורס בכל אחת מהכיתות י'‪ ,‬יא' ו‪-‬יב' ואף לייצר רצף של שלוש שנים‬
‫בהן ילמדו כל השיעורים‪ ,‬על‪-‬פי ההחלטה והצורך של בית הספר‪ .‬אנו כמובן ממליצים על‬
‫מספר יחידות רב ככל הניתן‪ ,‬על מנת להעמיק את הידע‪ ,‬ההבנה והניסיון של התלמידים‬
‫בתכנית וכדי לתרגל באופן שוטף את המיומנויות שרכשו בלימודים‪.‬‬
‫לפני תחילת הלימודים‪ ,‬נגיע לצפות בשיעורי הכיתות הרלוונטיות ונשוחח עם המחנכים על‬
‫מנת להתאים את התכנית לאופי הכיתות‪ .‬תכני הלימודים יעודכנו באופן שוטף אף לאחר‬
‫תחילתו‪ ,‬קרי לאחר שיכירו המרצים את התלמידים ואת צרכיהם‪.‬‬
‫קיימת אפשרות שמורים מבית הספר יעבירו את התכנים )בהדרכתנו(‪ ,‬אם עברו את קורס‬
‫ההידברות ויסודות הגישור למורים )ר' עמוד ‪ 9‬להלן(‪.‬‬
‫]דוגמאות לנושאי השיעורים בקורס זה מצורפת כנספח ג' לחוברת זו[‬
‫‪8‬‬
‫תלמידים‬
‫ב‪.‬‬
‫קורס יסודות הגישור‬
‫קורס יסודות הגישור‪ ,‬מכשיר תלמידים מבית הספר להיות מגשרים בתחומי בית הספר‪.‬‬
‫צדדים לסכסוך זקוקים פעמים רבות לצד שלישי שיסייע להם לכוון את הדיון ביניהם משיח‬
‫של עמדות לשיח של אינטרסים ולמצוא את הפתרונות העונים על צרכיהם‪ ,‬בנועם‬
‫ובהידברות‪.‬‬
‫בקורס יסודות הגישור‪ ,‬התלמידים יקבלו את הכלים שיסייעו להם להיות אותו צד שלישי‬
‫מכוון‪ .‬הם ילמדו‪ ,‬ויכירו את המושגים מעולם הגישור מבחינה עיונית וכן יתרגלו הליכי‬
‫גישור בסימולציות גישור מודרכות‪.‬‬
‫בין הנושאים הנלמדים בקורס‪ :‬שבעה האלמנטים לפתרון סכסוך‪ ,‬הקשבה אקטיבית‪,‬‬
‫מסגור מחדש‪ ,‬הכרת הפרוצדורה של הליך הגישור‪ ,‬הכרת המכשולים בעבודת המגשר‪ ,‬גיבוש‬
‫הסכמות‪ ,‬הפרדת עמדות ואינטרסים ועוד‪.‬‬
‫יש לציין ‪ -‬המגשר אינו שופט ואינו בורר‪ ,‬הוא אינו פוסק בסכסוך ואין תפקידו להציע‬
‫רעיונות לפתרונו‪ .‬המגשר מחזיק בכלים תהליכיים לייצור שיח נכון בין הצדדים ‪ -‬ואלה‬
‫הכלים שלומדים התלמידים בקורס‪.‬‬
‫פרויקט סיום ‪ -‬תחרות המגשר‪ :‬בסיומו של קורס יסודות הגישור‪ ,‬אנו ממליצים על קיומה‬
‫של תחרות שכבתית‪ ,‬במסגרתה יתחרו התלמידים )שני נציגים מכל כיתה( על תואר המגשר‬
‫הטוב ביותר של בית הספר‪ .‬התחרות תהיה באמצעות ניהול הליך גישור מדומה‪ ,‬מול קהל‬
‫שיורכב ממורים‪ ,‬תלמידים והורים‪.‬‬
‫פרטים טכניים‪ :‬הקורס מונה ‪ 20‬שיעורים )או ‪ 10‬שיעורים לתלמידים שהשתתפו בלימודי‬
‫ההידברות והדיאלוג(‪ .‬לצורך קיום פרויקט הסיום ידרשו מפגשים נוספים של משתתפי‬
‫הפרויקט עם צוות 'המגשר'‪.‬‬
‫התכנים של הקורס מותאמים לכיתות י'‪-‬יב' אולם ניתן לערוך בהם התאמות על‪-‬פי הצורך‪,‬‬
‫לשכבות גיל אחרות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תלמידים‬
‫ג‪.‬‬
‫תכנית מגשרי בית הספר‬
‫תכנית מגשרי בית הספר‪ ,‬משלימה את ההכשרה שעוברים התלמידים ומטרתה להחזיר את‬
‫האחריות לפתרון סכסוכים וקונפליקטים לידי התלמידים‪.‬‬
‫התכנית תהווה פלטפורמה לפתרון סכסוכים בבית הספר ותעודד את סיומו של הסכסוך‬
‫באופן בו כל הצדדים לו יהיו מרוצים‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬ביכולתם של התלמידים לשמש כמגשרים בשטח בית הספר ובמקרים מסוימים אף‬
‫יש להם יתרון על פני מגשר מבוגר‪ .‬יש להם השפעה על היחסים החברתיים של חבריהם‬
‫ללימודים‪ ,‬הם מכירים את הנורמות החברתיות וככאלה יתכן שהצדדים לסכסוך ירגישו‬
‫בנוח בחברתם ויעזו להיפתח בפניהם‪.‬‬
‫תכנית זו מהווה המשך של קורס יסודות הגישור‪ .‬משתתפיה יהיו מהמשתתפים הבולטים‬
‫בקורס‪ ,‬ויבחרו על‪-‬ידי המורים ונציגי 'המגשר' במשותף‪.‬‬
‫פרטים טכניים‪ :‬התכנית מתקיימת במשך כל שנת הלימודים‪ .‬היקף התכנית יותאם לצרכיו‬
‫של בית הספר ולמגבלות התקציב שלו‪.‬‬
‫דוגמאות לפרויקטים בהיקפים שונים‪:‬‬
‫דוגמא ‪ :1‬בכל יום תוקצה שעה אחת בה יגשרו ברוטציה זוגות מגשרים בסכסוכים‬
‫וקונפליקטים של חבריהם לבית הספר‪ .‬המגשרים יעבירו אל צוות 'המגשר' דיווחים בדבר‬
‫הסכסוכים שטיפלו בהם ויקבלו משוב שבועי שוטף על אופן ניהול הליך הגישור‪.‬‬
‫דוגמא ‪ :2‬בכל יום‪ ,‬לאורך כל יום הלימודים‪ ,‬יגשרו זוגות מגשרים בסכסוכים וקונפליקטים‬
‫שיאתרו באופן אקטיבי בסיורים ברחבי בית הספר‪ .‬בית הספר יקצה חדר אשר יוגדר באופן‬
‫קבוע כחדר גישור בו יתבצעו הגישורים במהלך היום‪ .‬המגשרים יעבירו אל צוות 'המגשר'‬
‫דיווחים בדבר הסכסוכים שטיפלו בהם ויקבלו מאתנו משוב יומי שוטף‪ .‬כמו כן תורן מצוות‬
‫'המגשר' יהיה זמין טלפונית לשאלות דחופות של המגשרים במהלך יום הלימודים‪ .‬אחת‬
‫לשבועיים יפגשו כל מגשרי בית הספר עם אנשי צוות 'המגשר' למפגש מקצועי בו ידונו‬
‫סוגיות מקצועיות שונות שעלו במהלך עבודתם ובו יערכו סימולציות של גישורים לצורך‬
‫תרגול מודרך‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫תלמידים‬
‫דוגמאות לאלמנטים נוספים שניתן לשלב בתכנית ויש בהם כדי לרתום את התלמידים‬
‫אליה‪:‬‬
‫•‬
‫התכנית תפורסם ותוסבר בתחילתה באמצעות איגרת שתופץ לתלמידים ובאמצעות‬
‫הצגתה על ידי מגשרי בית הספר בפני כל אחת מכיתות בית הספר;‬
‫•‬
‫צוות 'המגשר' יפעיל קבוצת פייסבוק סגורה למגשרי בית הספר‪ ,‬בה יתייעצו‬
‫המגשרים בנוגע לעבודתם וישתפו בסיפורי הצלחה שלהם;‬
‫•‬
‫צוות 'המגשר' יפעיל קבוצת פייסבוק סגורה לכל תלמידי בית הספר‪ ,‬בנושא גישור‬
‫וישוב הסכסוכים‪ ,‬לצורך העלאת מודעות התלמידים לשפה הגישורית;‬
‫•‬
‫תקוים תערוכה בית ספרית של אמנות בנושא סכסוכים והידברות;‬
‫•‬
‫תקוים תחרות לבחירת סמל תכנית הגישור הבית ספרית‪ .‬הסמל הזוכה בתכנית‬
‫יופיע כלוגו על כל מסמך הנוגע לתכנית וכן על האיגרת שתופץ לקידומה;‬
‫•‬
‫צוות אמנותי של תלמידי בית הספר יערוך סרטון קצר שיופץ לתלמידים‪ ,‬המסביר‬
‫מהו גישור ומדוע כדאי לקחת בו חלק‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫תלמידים‬
‫מורים והנהלה‬
‫מורה נכנסת לכיתה‪ .‬הכיתה רועשת וגועשת‪ .‬תלמידים מתגנבים מאחוריה בכניסה לכיתה‬
‫כדי לא להירשם כמאחרים‪ .‬היא עומדת מול הרעש ומנסה לגבור עליו בקולה כדי להקריא‬
‫רשימת נוכחות‪ .‬כעבור ‪ 10‬דקות‪ ,‬כשעליה להתחיל ללמד את החומר אשר נרשם בו כבר פיגור‬
‫גדול‪ ,‬אפסו כוחותיה והיא מעבירה את החומר בחוסר חשק וציפייה לסוף השיעור‪ ,‬בדומה‬
‫לציפיית התלמידים‪.‬‬
‫הלימוד אינו פשוט‪ .‬החומר רב וברובו אינו מעניין את התלמידים‪ .‬התלמידים עסוקים‬
‫בענייניהם הפרטיים‪ ,‬מקשקשים בקול או בשקט‪ ,‬מתקשים להקשיב‪ ,‬מציירים‪ ,‬מציקים )גם‬
‫לחבריהם וגם למורה(‪ ,‬מתפרצים ומתלוננים‪.‬‬
‫המורה לאו דווקא מודעת לכך שאם הייתה מבצעת שינויים )מינוריים עד גדולים(‪ ,‬היכולת‬
‫שלה להעביר את חומר הלימוד לאוזן קשבת הייתה משתפרת באופן משמעותי‪ .‬אם‬
‫הסיטואציה המתוארת לעיל‪ ,‬אינה זרה לכם‪ ,‬אנחנו מציעים לכם מגוון של פתרונות‬
‫ושירותים‪ ,‬כדי למנוע את הימשכותה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫מורים והנהלה‬
‫א‪.‬‬
‫צפיה בכיתות וניתוח דוחות צפיה‬
‫נציג צוות 'המגשר' יגיע לצפות מהצד בשיעור אליו יופנה על‪-‬ידי הנהלת בית הספר‪.‬‬
‫במהלך ההתבוננות‪ ,‬ינסח הנציג דוח צפייה‪ ,‬המתאר את הסיטואציות אותן ראה כבעייתיות‬
‫במהלך השיעור‪ ,‬בליווי המלצותיו‪ .‬ההמלצות יתייחסו לצרכים שיוגדרו על ידי הנהלת בית‬
‫הספר והמורים הרלוונטיים‪.‬‬
‫בבסיס כל עצה שאנו נותנים‪ ,‬עומדת חשיבה מעמיקה על האינטרסים של המערכת ‪ -‬הן של‬
‫המורה והן של התלמיד; וכן על האמצעים להגשמת אותם אינטרסים‪.‬‬
‫מדובר בכלי יעיל לקבלת תמונה אובייקטיבית על התנהלות השיעורים והיכולת לשפר‬
‫אותה‪.‬‬
‫]לשם הדגמה‪ ,‬באחד השיעורים שצפינו בהם‪ ,‬הורתה המורה לאחד התלמידים לעמוד ליד‬
‫הדלת במשך ‪ 15‬דקות היות ואיחר לשיעור‪.‬‬
‫אנו מסתכלים על מצב כזה של איחור לכיתה כקונפליקט שיש לפתור‪ .‬מה המורה רוצה‬
‫להשיג? בדרך כלל‪ ,‬האינטרסים במצב כזה )ויש לבדוק אותם באופן פרטני עם אותה מורה(‬
‫הנם‪ .1 :‬אי הפרעה למהלך השיעור‪ .2 .‬כיבוד המורה והכיתה‪.‬‬
‫האם העמדת תלמיד בפתח הכיתה ל‪ 15-‬דקות שירתה את האינטרסים של המורה? לא נראה‬
‫כך‪ .‬התלמיד שעמד ליד הדלת לא חדל להפריע בטענות מסוג 'אבל המורה‪ ,‬זה לא פייר‪ ,‬רק‬
‫הלכתי לשתות'‪ .‬התנהגות זו ממשיכה להפריע למהלך השיעור ובוודאי שאינה מכבדת את‬
‫המורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין זו הפעם הראשונה שאותה מורה נוקטת בסנקציה מסוג זה וברור לה‬
‫שהסנקציה אינו מונעת איחורים‪.‬‬
‫מרגע שהפנינו את תשומת ליבה של אותה מורה לקונפליקט ולפתרון שניתן לו‪ ,‬היא חדלה‬
‫ממנו ובחרה בסנקציות אחרות )אשר משרתות את האינטרסים שלה( שהביאו לשיפור‬
‫משמעותי במצב המשמעת בשיעורים‪[ .‬‬
‫פרטים טכניים‪ :‬הצפייה תתקיים בשיעור אחד ולאחריו תתקיים פגישה בה יועבר דוח‬
‫הצפייה בליווי ניתוח שלו בעל פה‪ ,‬במשך שעה וחצי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫מורים והנהלה‬
‫ב‪.‬‬
‫מדריך הידברות אישי‬
‫הדרכה אישית למורה‪ ,‬אשר מטרתה להקנות למורה כלים להתמודדות עם בעיות העולות‬
‫בחיי היום יום שלה בבית הספר‪ .‬איננו עוסקים כמובן בתכנים המקצועיים שהמורה מלמדת‬
‫אלא בנושאים הנוגעים לתקשורת בין‪-‬אישית ולקונפליקטים‪ ,‬למשל ‪ -‬אופן העברת התכנים‪,‬‬
‫אופן ניהול השיעור והכיתה‪ ,‬השיח עם הכיתה‪ ,‬התמודדות המורה עם הפרעות והפרות‬
‫משמעת וקיום שיחות אישיות עם תלמידים‪.‬‬
‫פרטים טכניים‪ :‬ההדרכה האישית‪ ,‬נפתחת בצפייה בשיעור אחד של המורה ולאחריו‬
‫מתקיימת פגישה בה מועבר דוח הצפייה בליווי ניתוח שלו בעל פה‪ ,‬במשך שעה וחצי‪.‬‬
‫לאחר פגישה זו מתחילה סדרה של חמישה מפגשים של הדרכת הידברות אישית‪ ,‬אותה ניתן‬
‫להאריך על פי הצורך‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מדריך הידברות קבוצתי‬
‫הדרכה קבוצתית להידברות‪ ,‬במהלכה יקבלו המורים כלים להתמודדות עם בעיות שעולות‬
‫בחיי היום יום של כל אחד מהם בבית הספר‪ .‬זהו דיון מודרך בסיטואציות של קונפליקט‬
‫במהלך עבודת המורים בבית הספר‪ .‬אנחנו בודקים מה המורה רוצה להשיג‪ ,‬האם דרך‬
‫ההתמודדות שלה משרתת את האינטרסים שהיא חפצה בהגשמתם ואילו פתרונות נוספים‬
‫ניתן ליישם כך שישרתו באופן מיטבי את האינטרס‪ .‬כמו בהדרכות האישיות‪ ,‬איננו עוסקים‬
‫בתכנים המקצועיים שהמורה מלמדת אלא בכל הנוגע לתקשורת בין‪-‬אישית וקונפליקטים‪,‬‬
‫למשל ‪ -‬אופן העברת התכנים‪ ,‬אופן ניהול השיעור והכיתה‪ ,‬השיח עם הכיתה‪ ,‬התמודדות‬
‫המורה עם הפרעות והפרות משמעת ושיחות אישיות עם תלמידים‪.‬‬
‫את הדיון ניתן לבסס על סיטואציות שהמורים יעלו במהלכו או על נושאים שאנחנו נעלה‬
‫לאחר צפייה במספר שיעורים בבית הספר‪.‬‬
‫פרטים טכניים‪ :‬התהליך נפתח בצפייה בשיעור אחד של כל אחד מהמורים בקבוצה‪,‬‬
‫שלאחריה תתקיים פגישה אחת בת שעתיים עם הקבוצה‪ ,‬בה יועבר דוח הצפייה בשיעורים‬
‫בליווי ניתוח בעל פה של נקודות נבחרות ממנו‪ .‬לאחר פגישה זו נתחיל בסדרה של חמישה‬
‫מפגשים של הדרכת הידברות קבוצתית‪ ,‬אותה ניתן יהיה להאריך על פי הצורך‪.‬‬
‫תהליך זה מיועד לקבוצות של ‪ 3-4‬מורים‪ ,‬אשר מומלץ כי יהיה להם תחום לימוד משותף‬
‫)למשל ‪ -‬כולם מחנכים של אותה השכבה או מורים של מקצוע זהה(‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫מורים והנהלה‬
‫ד‪.‬‬
‫השתלמויות למורים‬
‫השתלמויות וסדנאות למורים בתחום ההידברות והתקשורת הבין‪-‬אישית‪.‬‬
‫מערכי ההשתלמויות נבנים על פי צרכים שמגדירה הנהלת בית הספר‪.‬‬
‫דוגמאות לנושאי השתלמויות שאנו מקיימים‪:‬‬
‫'מקרים ותגובות' ‪ -‬אנו מביאים דוגמאות לסיטואציות מחיי היום יום של המורה‬
‫•‬
‫ובודקים כיצד היו המורים מתמודדים איתן‪ ,‬האם הדרך שבחרו משרתת את האינטרסים‬
‫שלהם ואילו דרכים חלופיות יעילות יותר קיימות להגשמת האינטרסים‪.‬‬
‫הדרכה על ניהול שיחות אישיות עם תלמידים והוריהם‪ .‬משיחות עם מורים רבים‬
‫•‬
‫עולה כי קיים מבחינתם קושי אמיתי בניהול שיחה אישית‪ ,‬מלבד שיחות 'נזיפה' שהם‬
‫מנהלים על בסיסי יומיומי‪ .‬הקושי נובע לעתים ממבוכה‪ ,‬מחשש שלא ידעו מה להגיד או‬
‫כיצד לנהל את השיחה או מחוסר הבנה של החשיבות שלה‪ .‬אנחנו דנים עם המורים‬
‫בחשיבות המכרעת שיש לקיום שיחות אישיות על יחסיהם עם התלמידים‪ ,‬על יכולתם של‬
‫התלמידים 'להתחבר' אל המורה ואל הנושאים שהיא מלמדת‪ ,‬על נאמנותם אליה ועל‬
‫היכולת של שני הצדדים לפתור בעיות משמעתיות או מקצועיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהשתלמות‬
‫מקבלים המורים כלים פרקטיים לניהול שיחות אישיות ומיישמים את הכלים בסימולציות‬
‫מודרכות‪.‬‬
‫ניתן לקיים השתלמויות של שני מפגשים או יותר‪ ,‬על פי נושא ההשתלמות‪.‬‬
‫ההשתלמויות מיועדות לכלל המורים בבית הספר‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫מורים והנהלה‬
‫ה‪.‬‬
‫קורס הידברות ויסודות הגישור למורים‬
‫בקורס ההידברות ויסודות הגישור למורים‪ ,‬מתוודעים המורים לעולם הגישור ורוכשים‬
‫כלים מעולם זה המותאמים לאופי עבודתם בבית הספר‪ .‬המורים לומדים להתנהל במצבי‬
‫קונפליקט ולהשיג את התוצאות הטובות ביותר עבורם ועבור התלמידים בכל שיחה או‬
‫ויכוח‪ ,‬לא בכוח ואיומים אלא באמצעות שיח נכון‪.‬‬
‫באמצעות יישום הכלים שיקבלו בקורס זה‪ ,‬יוכלו המורים להבין טוב יותר את צרכי‬
‫התלמידים‪ ,‬לאפשר לתלמידים להבין את צרכי המורה והמערכת ולבנות מערכת יחסים‬
‫טובה ובריאה עמם‪ ,‬כזו שתאפשר ללמד ולחנך באופן יעיל ורגוע יותר‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא אחת מגיעות לפתחם של המורים סיטואציות המחייבות אותם להתערב כגורם‬
‫מוסמך בסכסוכים בין תלמידים‪ ,‬בין שמדובר במקרים של אלימות )מילולית או פיזית( ובין‬
‫שמדובר בריב סתמי שהתלמידים מתעקשים לערב בו את המורה‪ .‬חברי סגל שמשמשים‬
‫כ'רשות שופטת' אינם משרתים את התלמידים‪ ,‬או את עצמם‪ ,‬בטווח הרחוק‪ .‬בקורס שלנו‬
‫תקבל המורה כלים שיאפשרו לה ללמד את התלמידים לפתור את בעיותיהם בכוחות עצמם‪.‬‬
‫]פירוט נושאי קורס ההידברות ויסודות הגישור למורים מצורף כנספח ד' לחוברת זו[‬
‫]הדגמת ההבדלים בין הפעלת סמכות לבין הפעלת כלים גישוריים על ידי מורה מצורפת‬
‫כנספח ה' לחוברת זו[‬
‫פרטים טכניים‪ :‬קורס זה אורך ‪ 32‬שעות בסך הכל )ב‪ 16-‬מפגשים של שעתיים או ‪ 8‬מפגשים‬
‫של ‪ 4‬שעות(‪ .‬הקורס מומלץ לכל מורי בית הספר‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ייעוץ שוטף להנהלת בית הספר‬
‫שירותי ייעוץ בכל שאלה שתעלה על ידי הנהלת בית הספר בנושאי הידברות ותקשורת עם‬
‫התלמידים‪ ,‬המורים‪ ,‬ההורים או כל צד שלישי‪.‬‬
‫הייעוץ יינתן על‪-‬פי צרכיו של בתי הספר‪ ,‬והוא מיועד למנהלי בתי ספר‪ ,‬המזהים צורך לשפר‬
‫את האקלים הבית ספרי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מורים והנהלה‬
‫הורים‬
‫א‪.‬‬
‫איגרת להורים‬
‫כאשר מתחילים צעד חינוכי ומשמעותי‪ ,‬כדוגמת תכנית הגישור‪ ,‬חשוב מאוד לרתום וליידע‬
‫את ההורים על התהליך‪ .‬בתחילת תהליך ההידברות הבית ספרי‪ ,‬אנו נעביר איגרת להורים‬
‫המסבירה מהו הגישור‪ ,‬מהי השפה הגישורית ומתי וכיצד ניתן ליישם אותה )האיגרת‬
‫תותאם לצרכי בית הספר ולתכנית שבחר(‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫קורס הידברות ויסודות הגישור להורים‬
‫בקורס ההידברות ויסודות הגישור להורים‪ ,‬רוכשים ההורים כלים מעולם הגישור‬
‫המותאמים להיותם הורים‪ .‬ההורים לומדים להתנהל במצבי קונפליקט ולהשיג את‬
‫התוצאות הטובות ביותר עבורם ועבור ילדיהם בכל שיחה או ויכוח‪ ,‬לא בכוח ואיומים אלא‬
‫באמצעות שיח נכון‪.‬‬
‫באמצעות יישום הכלים שיקבלו בקורס זה‪ ,‬יוכלו ההורים להבין טוב יותר את צרכי‬
‫ילדיהם‪ ,‬לאפשר לילדיהם להבין את צרכי ההורה ואת תפיסת העולם שלו ולבנות מערכת‬
‫יחסים טובה ובריאה עמם‪ ,‬כזו שתאפשר לחנך ולקיים עם הילדים מערכת יחסים נכונה‬
‫ורגועה יותר‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הרצאות וסדנאות בתחום ההידברות‬
‫מגוון הרצאות וסדנאות‪ ,‬המוכוונות להורים‪ ,‬בתחום ההידברות והתקשורת הבין‪-‬אישית‪,‬‬
‫שמועברות בחלקן על ידי צוות המגשר ובחלקן על ידי מרצים חיצוניים‪ ,‬בשיתוף עם מרכז‬
‫'הורות עכשיו' ועוד‪.‬‬
‫פרטים טכניים‪ :‬ניתן לקיים הרצאה אחת או יותר במגוון רחב של נושאים‪ .‬ההרצאות‬
‫מוכוונות לכל הורי ילדי בית הספר‪.‬‬
‫]רשימת נושאי ההרצאות והסדנאות )המתעדכנת מעת לעת( מצורפת כנספח ו' לחוברת[‬
‫‪17‬‬
‫הורים‬
‫אמנה בית ספרית‬
‫פרויקט האמנה הבית ספרית‪ ,‬הוא פרויקט של כלל בית הספר‪ ,‬במסגרתו תיבנה אמנה‪,‬‬
‫שתצהיר על מטרות בית הספר והשקפות העולם שלו וכן הזכויות והחובות החלים על כל‬
‫באי בית הספר )לרבות תלמידים‪ ,‬מורים והורים( ותכונן הסכמה לגבי ניהול הידברות של כל‬
‫באי בית הספר במקרה של מחלוקת‪.‬‬
‫האמנה תיבנה בתהליך רב‪-‬שיח שמגשרים מיומנים ינחו יחד עם נציגי ההנהלה והמורים‪,‬‬
‫נציגי ההורים ונציגי התלמידים‪.‬‬
‫בדרך כלל אנו ממליצים לבנות אמנה שלמעשה תוגדר כתקנון בית הספר ותחליף את‬
‫התקנון‪.‬‬
‫במחקר של ד"ר שלמה צדקיהו וכנרת תמיר‪ ,‬בו נערך ניתוח של ‪ 70‬תקנונים של בתי ספר‪,‬‬
‫עלתה המסקנה כי "נראה‪ ,‬שחלק מהנהלות בתי‪-‬הספר אינו ממצה את הפוטנציאל החינוכי‬
‫לדמוקרטיה‪ ,‬להכרת מסמכים חוקתיים‪ ,‬ולהכרת‬
‫הטמון בתקנון‪ ,‬בעיקר לחינוך‬
‫‪.‬‬
‫האפשרויות של הפרט להיות בעל זכויות וחובות כאחד‪ .‬גם הפוטנציאל שיש בתקנון לשיפור‬
‫אקלים בית‪-‬הספר ואקלים הכיתה אינו מנוצל"‬
‫אכן‪ ,‬לתהליך בו מנוסח התקנון משמעות רבה‪ ,‬הן לעניין הערכים החינוכיים הגלומים בו והן‬
‫למידת המחויבות שהכפופים לו חשים‪ .‬לדעתנו‪ ,‬תקנון הקובע רשימת איסורים ו'מוכתב‬
‫מלמעלה'‪ ,‬יעיל באופן חלקי בלבד משום שעל מנת לאכוף אותו יש להפעיל סנקציות‪ ,‬שלא‬
‫כולם חוששים מהן‪.‬‬
‫תקנון המתגבש בהליך של שיח )כמו כל הסכם טוב(‪ ,‬הוא אמנה שהנוגעים בדבר מרגישים‬
‫מחויבים לה‪ ,‬מפני שקולם נשמע והם לקחו חלק בעיצובה )גם אם הנוסח הסופי לא תואם‬
‫באופן מדויק את דעתם(‪.‬‬
‫נדגיש כי האמנה לא חייבת להחליף את תקנון בית הספר‪ .‬ניתן לצרף אותה לצדו של התקנון‬
‫או להוסיפה לתקנון‪ ,‬כפרק נוסף שלו‪.‬‬
‫פרטים טכניים‪ :‬הליך זה אורך לפחות ‪ 10‬שעות‪ ,‬אך יכול לערוך שעות רבות נוספות‪ ,‬כתלות‬
‫בראש ובראשונה בשיתוף הפעולה בין המשתתפים‪.‬‬
‫אנו ממליצים לכל בית ספר הבוחר בפרויקט ההידברות‪ ,‬לרתום את כל הנוגעים בדבר ולגבש‬
‫בסיוענו אמנה כזו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫כלל באי בית‪-‬הספר‬
‫נספח א' ‪ -‬מהו גישור ומדוע להטמיע אותו במערכת החינוך?‬
‫גישור הנו הליך לפתרון סכסוכים‪ ,‬המבוסס על רצונם החופשי של הצדדים המעורבים‬
‫בסכסוך‪ ,‬מאפשר להם דיאלוג מובנה ומודרך ושואף לפתרון שיהיה רווחי לכל הנוגעים בדבר‬
‫)‪ ,win-win‬להבדיל מהגישה הרווחת של 'מנצח‪-‬מפסיד'(‪ .‬ההליך מתבצע בסיועו של מגשר‬
‫שהוא צד שלישי ניטרלי שתפקידו לכוון ולעודד שיח נכון בין הצדדים‪.‬‬
‫קונפליקט הוא מצב טבעי אשר קורה בכל עת‪ .‬אין מטרתנו למנוע קונפליקטים‪ .‬להיפך‪.‬‬
‫אנחנו סבורים שניתן להפיק מהם רבות אם מתמודדים איתם נכונה‪ .‬קונפליקט שמנוהל‬
‫נכון עשוי לשמש הזדמנות ללמידה ולצמיחה‪ .‬הקונפליקט לכשעצמו אינו שלילי‪ .‬התפיסה‬
‫שלנו לגביו והאופן שבו אנו בוחרים להתמודד איתו עלולים לייצר תוצאות שליליות‪.‬‬
‫ילדים‪ ,‬בני נוער ומבוגרים כאחד‪ ,‬נקלעים לסיטואציות רבות של קונפליקטים בחיי היום יום‬
‫שלהם‪ ,‬בינם לבין הוריהם‪ ,‬ילדיהם‪ ,‬אחיהם‪ ,‬מוריהם‪ ,‬תלמידיהם וחבריהם; והם אינם‬
‫מחזיקים בכלים הנכונים להתמודד איתם‪ .‬האינסטינק האנושי מכוון אותם לפתרונות מסוג‬
‫‪ Fight, Flight or Freez‬ואכן במקרים רבים צדדים לסכסוך‪ ,‬בורחים מהקונפליקט‪,‬‬
‫מתעמתים )לעתים אף באלימות( או קופאים במקום מבלי יכולת להגיב‪ .‬בסיטואציה כזו‪,‬‬
‫תמיד יש צד שמפסיד )אם לא שני הצדדים(‪ .‬צורה כזו של התמודדות עם קונפליקטים‬
‫יומיומיים מייצרת מתח רב וחוסר יציבות בחיי הפרט‪.‬‬
‫כמגשרים אנו סבורים שניתן וצריך ללמד כל אדם‪ ,‬שקונפליקטים לא חייבים להסתיים עם‬
‫מנצח ומפסיד‪ .‬שני הצדדים יכולים לנצח‪ .‬אם הקונפליקט מנוהל תוך כדי הידברות תקינה‪,‬‬
‫הפתרון שלו ייתן מענה לאינטרסים האמיתיים של הצדדים כך שאף אחד מהם לא 'יפסיד'‬
‫דבר‪.‬‬
‫לדעתנו‪ ,‬על כל אדם באשר הוא‪ ,‬ללמוד את השפה הגישורית‪ .‬זו שפה שיש לדברה ביומיום‬
‫ובאופן שוטף‪ ,‬הרבה לפני שמגיעים לחדר המגשר‪.‬‬
‫מה צריך לעשות? ללמוד את השפה ולהפוך אותה לחלק אינהרנטי מהשיח‪ .‬שפה זו מסייעת‬
‫להתנהלות יומיומית נעימה בין אדם לחברו‪ ,‬למורו‪ ,‬לתלמידו‪ ,‬להוריו ולילדיו‪ .‬שפה זו‬
‫מסייעת בקיום שיח תקין ובונה גם במקרים של חילוקי דעות‪ .‬שפה זו עשויה למנוע מסכסוך‬
‫קטן להפוך לסכסוך גדול )אשר רבות מסתיים באלימות מילולית ופיזית‪ ,‬חרם‪ ,‬משטרה‪ ,‬בית‬
‫משפט וכיוב'(‪ .‬שפת הגישור מסייעת לאנשים להשיג בדיוק את מה שהם רצו‪ ,‬בניקוי רעשי‬
‫הרקע‪ ,‬בדרכי נועם והידברות‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ב' ‪ -‬ההבדל בין עמדה לאינטרס‬
‫מה ההבדל בין עמדה לאינטרס? אינטרס הוא הרצון האמיתי של האדם‪ ,‬אשר הגשמתו‬
‫תוביל לשמחה וסיפוק של אותו אדם‪ .‬עמדה‪ ,‬היא אחד האמצעים להשגת האינטרס‪ ,‬מבין‬
‫מגוון האפשרויות הקיימות‪ .‬האדם סבור בטעות כי עליו לדבוק בעמדתו על מנת להגשים את‬
‫האינטרס שלו‪ ,‬בעוד ששיח אמיתי‪ ,‬אליו מכווין הליך הגישור‪ ,‬עשוי להעלות מגוון אפשרויות‬
‫להגשמת אותו אינטרס ‪ -‬אפשרויות אשר לאו דווקא מתנגשות עם רצונותיו של הצד האחר‪.‬‬
‫לשם המחשה‪ :‬שני אחים‪ ,‬דני ורני‪ ,‬רבים על שלט הטלוויזיה‪ .‬כל אחד טוען שהוא זכאי‬
‫להחזיק בשלט ולשלוט בו‪ .‬אף אחד לא שואל את האחר מדוע הוא רוצה להחזיק בשלט‪,‬‬
‫וחבל‪.‬‬
‫דני‪ ,‬רוצה את השלט כי הוא צופה כרגע בתכנית האהובה עליו‪ ,‬שתסתיים בעוד חצי שעה‪.‬‬
‫הוא חושש שאם רני יחזיק בשלט הוא מיד יעביר ערוץ‪ .‬רני לעומת זאת‪ ,‬יודע שהתכנית‬
‫האהובה עליו מתחילה בעוד חצי שעה ועל מנת להבטיח את הצפיה בה הוא מתחיל להיאבק‬
‫כבר מעכשיו על השליטה בשלט‪ ,‬כי הוא יודע שריב ממוצע בינו לבין אחיו אורך כחצי שעה‪.‬‬
‫כשכל אחד מן האחים דובק עמדתו להחזיק בשלט‪ ,‬מה האופציות?‬
‫ויתור של אח אחד למשנהו‪ ,‬בדרך כלל בהכנעה‪ .‬במצב כזה צד אחד נותר לא מרוצה‬
‫‪.1‬‬
‫ומפתח משקעים כלפי הצד השני‪ ,‬עד להזדמנות הבאה לריב‪.‬‬
‫מאבק שימשך עד ששתי התכניות יסתיימו ואף אחד מהאחים לא יזכה לצפות בנועם‬
‫‪.2‬‬
‫בתכנית על פי בחירתו‪.‬‬
‫פניה אל ההורים‪ ,‬לתיווך ‪ /‬פישור ‪ /‬שיפוט בסיטואציות מעין אלה‪ ,‬והעברת האחריות‬
‫‪.3‬‬
‫לפתרון המשבר אליהם‪.‬‬
‫סיפור זה‪ ,‬הוא רק דוגמא אחת‪ ,‬בה ניתן לראות כמה חשוב לנהל שיח של אינטרסים‪ .‬אם כל‬
‫אחד מהאחים יגיד בדיוק מה הוא רוצה‪ ,‬ניתן יהיה להגיע בקלות לפתרון שיספק את שני‬
‫הצדדים‪ :‬דני יצפה בתכניתו בחצי שעה הקרובה באין מפריע תוך הבטחה לרני כי מיד עם‬
‫סיומה הוא יקבל את השלט ויצפה בתכנית המועדפת שלו‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ג' ‪ -‬דוגמאות לנושאי השיעורים בקורס ההידברות והדיאלוג‬
‫מהו קונפליקט?‬
‫‪.1‬‬
‫היכרות עם נושא הקונפליקט‪ ,‬חווייתו וההבנה שיש לו דרכי פתרון שונות‪.‬‬
‫גישת הרווח וההפסד מול גישת הרווח‪-‬רווח‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הבנה שבסכסוך ניתן להגיע לתוצאות שישרתו את האינטרסים של שני הצדדים‪ ,‬להבדיל‬
‫מהגישה הרווחת לפיה על מנת שצד אחד ירוויח‪ ,‬הצד השני צריך להפסיד‪.‬‬
‫שיתוף פעולה‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫השיעור עוסק במצב בו יש פוטנציאל לקונפליקט והתלמידים נדרשים להתמודד איתו‪ ,‬תוך‬
‫שיתוף פעולה‪.‬‬
‫עקרונות בפתרון סכסוכים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫בשיעור נלמדים העקרונות הבסיסיים בפתרון סכסוכים‪ ,‬דוגמת הימנעות משיפוטיות‬
‫ופרשנות‪ ,‬מודל אפרת‪ ,‬תפיסת הקונפליקט כהזדמנות‪ ,‬מעבר מדיון בעמדות לדיון בצרכים‬
‫ועוד‪.‬‬
‫רכילות ושיח מעליב‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫בשיעור מתקיים דיון פתוח בנושא הרכילות והשיח התוקפני והמעליב – מדוע אנשים‬
‫מרכלים? מדוע הם מדברים בצורה מעליבה? האם רכילות היא תמיד שלילית או שיש לה‬
‫אלמנטים חיוביים? מה התוצאה של רכילות ושל שיח מעליב וכיצד ניתן להימנע ממנה?‬
‫הקשבה ושיתוף פעולה בקבוצה‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫בשיעור מתבצע תרגיל המפתח את יכולות התלמידים להקשיב לאחרים ולשתף עמם פעולה‬
‫בתוך פעילות קבוצתית‪.‬‬
‫חרם‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫השיעור דן בשאלות מהו חרם? מדוע הוא קורה? מה התוצאות שלו וכיצד ניתן למנוע אותן?‬
‫מסגור מחדש‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫מסגור מחדש הוא ניסוח מחדש של דבריו של אדם באופן חיובי ובונה‪ .‬בשיעור לומדים‬
‫התלמידים למסגר מחדש את דבריהם ואת דבריהם של אחרים על מנת לייצר שיח חיובי‬
‫ובונה‪.‬‬
‫תרגומים‪ ,‬רגשות והשפעתם על קונפליקטים ‪ -‬מודל אפרת‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫בשיעור מכירים התלמידים לעומק את מודל אפרת הדן בהשפעת הפרשנויות שאנו נותנים‬
‫לאירועים על הרגשות והתגובות שלנו‪.‬‬
‫‪ .10‬התנצלות וסליחה‪.‬‬
‫מטרת השיעור להבין מהי סליחה‪ ,‬מהי התנצלות ומה האפקט שלהן לגבינו‪ .‬התנצלות וסליחה‬
‫נחשבות פעמים רבות לחולשה ואנו רוצים לתת מקום להבנהשפעמים רבות מדובר דווקא‬
‫בכוח שמקדם את פתרון הקונפליקט‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ד' – נושאי קורס ההידברות ויסודות הגישור למורים‬
‫בקורס ההידברות ויסודות הגישור למורים‪ ,‬ילמדו הנושאים המרכזיים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪22‬‬
‫היכרות עם נושאי הקונפליקטים והסכסוכים‪.‬‬
‫הכרת שבעת האלמנטים לקיום משא ומתן למוצלח‪:‬‬
‫הפרדת האינטרסים מהעמדות;‬
‫א‪.‬‬
‫הכרת האלטרנטיבות לניהול משא ומתן והבנה מה ניתן להשיג מחוץ לשולחן‬
‫ב‪.‬‬
‫הדיונים ובאילו תנאים;‬
‫בחינת האופציות – האפשרויות שניתן להגיע אליהן בשולחן המשא ומתן;‬
‫ג‪.‬‬
‫קביעת סטנדרטים – סרגלים המאפשרים מדידה של הערכים שנמצאים‬
‫ד‪.‬‬
‫במחלוקת;‬
‫שמירה על מערכות יחסים – הפרדה בין נושא הסכסוך לבין מערכת היחסים‬
‫ה‪.‬‬
‫בין הצדדים;‬
‫חשיבות התקשורת בין הצדדים‪ ,‬שבמסגרתה יבהיר כל צד מהם רצונותיו‬
‫ו‪.‬‬
‫וצרכיו;‬
‫התחייבות – יצירת הסכמות שיצרו כדאיות לצדדים לקיים אותן לאורך זמן‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫טכניקות לניהול תקשורת תקינה‪ ,‬ביניהן שאילת שאלות פתוחות )לעומת שאלות‬
‫סגורות‪ ,‬שיפוטיות‪ ,‬מכוונות(‪ ,‬שיקוף‪ ,‬שפת גוף‪ ,‬מסגור מחדש‪ ,‬הבעת אמפתיה‪,‬‬
‫הקשבה אקטיבית‪.‬‬
‫היכרות עם הליך הגישור ותפקידי המגשר‪ ,‬הן פרוצדורלית והן מהותית‪.‬‬
‫סימולציות של הליך הגישור‪.‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ה' ‪ -‬הדגמת ההבדל בין הפעלת סמכות לבין הפעלת‬
‫כלים גישוריים על ידי מורה‬
‫שון לא מפסיק למלמל לעצמו במהלך כל השיעור‪ .‬ארז שיושב על ידו טוען בפני המורה שזה‬
‫מפריע לו‪ .‬המורה מעבירה את ארז לשבת במקום אחר והוא נותר טעון ושוב מערב את‬
‫המורה כיוון שהמקום החדש שהועבר אליו לא מאפשר לו לראות את הלוח‪ .‬מה יכולה‬
‫לעשות המורה בסיטואציה כזו?‬
‫בראיה הגישורית‪ ,‬המורה יכלה לקחת את הקונפליקט בין שון לארז כהזדמנות ללמידה של‬
‫השניים לפתור בעיות‪ ,‬במקום לפתור את הבעיה שלהם בעצמה ולפתוח פתח לבעיות נוספות‪.‬‬
‫נניח כעת שהמורה דווקא החזיקה בכלים גישוריים והחליטה ליישם אותם – המורה‬
‫הודיעה לארז ולשון שהם מתבקשים להישאר למספר דקות לאחר השיעור לשיחה פרטית‬
‫איתה‪ .‬בשיחה זו ביקשה המורה משון להתייחס לטענה של ארז‪ .‬שון השיב "זה שטויות‪ .‬יש‬
‫מלא רעש בכיתה‪ ,‬ורק אני מפריע לו"‪ .‬בשלב זה כעס ארז וביקש שוב מהמורה להתערב‪.‬‬
‫"המורה‪ ,‬מה זה קשור שיש מלא רעש‪ ,‬הוא יושב לידי וזה הכי מפריע לי כי זה קרוב"‪.‬‬
‫המורה הבהירה שהיא לא שופטת כאן ושהיא זימנה את השניים כדי לנסות לפתור את‬
‫העניין בכוחות עצמם‪ .‬כן שאלה המורה את שון האם הוא מבין מה מפריע לארז‪" .‬כן‪ ,‬ענה‬
‫שון‪ ,‬מפריע לו שהוא לא שומע אותך"‪" .‬ומה אתה היית עושה במקומו?" שאלה המורה‪.‬‬
‫"הייתי מבקש ממך לעבור למקום שבו אשמע אותך"‪.‬‬
‫כשפנתה המורה אל ארז ושאלה אותו מה דעתו על הנאמר הוא ציין שהמקום היחיד בכיתה‬
‫שנותר פנוי הוא מקום שממנו לא יצליח לראות את הלוח‪ ,‬וביקש מהמורה למצוא תלמיד‬
‫גבוה שיסכים לשבת שם ולהחליף מקומות עם ארז‪ .‬ארז לא יכול לפנות בעצמו אל אותו‬
‫תלמיד גבוה היות והם לא מדברים מסיבות שארז לא מוכן לפרט )שזה כבר עניין לגישור‬
‫נוסף(‪ .‬שון הציע כי הוא זה שיפנה לתלמיד הגבוה ויבקש ממנו טובה אישית‪ ,‬בתמורה לטובה‬
‫שפעם עשה בשבילו‪ .‬וכך היה ‪ -‬ובא לציון גואל‪.‬‬
‫הפתרון של חילופי מקומות עם תלמיד גבוה הוא רעיון שהמורה יכלה להעלות בעצמה‪ ,‬אך‬
‫עלולה היתה לייצר כעסים של אותו תלמיד גבוה ונכנסת בכך למבוך של טענות שונות‬
‫ומשונות שנובעות מדבר אחד – היא מקבלת את ההחלטות בעצמה‪ ,‬ולהחלטות האלה יש‬
‫השלכות על מערכות יחסים שהיא לא צד להן‪.‬‬
‫בהליך הגישורי לעומת זאת‪ ,‬יינתנו לתלמידים המרחב והכלים לזהות את האינטרסים‬
‫שלהם ולהעלות את הפתרונות בעצמם‪ .‬אדם שלקח חלק ביצירת הפתרון מרגיש מחויב‬
‫לפתרון הזה ולא ימשיך לטעון טענות בקשר אליו‪ ,‬מה גם שהפתרונות היצירתיים באמת‬
‫מצויים בידי הצדדים לקונפליקט ולא בידי צדדים שלישיים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫נספחים‬
‫להלן טבלת השוואה בין שני סוגי ההתמודדות שבחנו לעיל ‪-‬‬
‫‪24‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ו' – הרצאות להורים )הרשימה מתעדכנת מעת לעת(‬
‫א‪.‬‬
‫מקומם של ההורים בסכסוכים בין אחים ‪ -‬תקשורת גישורית בין אחים‬
‫מרצה‪ :‬צוות 'המגשר'‬
‫הורים רבים לוקחים על עצמם את תפקיד המחוקק‪ ,‬השופט והמוציא לפועל במערכת‬
‫היחסים בין ילדיהם‪ .‬אנו מלמדים את ההורים להשתחרר מתפקיד זה ולתת לילדים את‬
‫החופש ואת הכלים לפתור את הקונפליקטים ביניהם בכוחות עצמם‪ .‬על פי השקפת עולמנו‬
‫מדובר בחלק חשוב מתפקיד ההורה ‪ -‬להקנות לילדיו כלים לחיים עצמאיים ומפותחים ולא‬
‫פחות חשוב מזה‪ ,‬לתת להם מרחב הפעולה וההתפתחות הדרוש לכך‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫איך לשאול שאלות‬
‫מרצה‪ :‬צוות 'המגשר'‬
‫הרצאה המציגה על קצה המזלג את אמנות השאלה‪ ,‬אשר מסייעת להוביל תהליכים‪ ,‬לנטרל‬
‫התנגדויות‪ ,‬להשפיע על האחר וליצור איתו מערכת יחסים בריאה‪ .‬מדובר בכלי חשוב בכל‬
‫הנוגע לתקשורת של הורים ובני נוער שהיא לא פשוטה מעצם טבעה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תקשורת בונה ‪ -‬איך להשיג את מה שאני רוצה‬
‫מרצה‪ :‬צוות 'המגשר'‬
‫בהרצאה מוצגת על קצה המזלג אמנות המשא ומתן והתקשרות הבין‪-‬אישית וניתן בה דגש‬
‫על השיח בין ההורים לבין צוות בית הספר בעניינים שההורים מעוניינים לקדם בקשר‬
‫לילדיהם ולהתנהלות בית הספר‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫יחסי הורים‪-‬בני נוער בהליך גירושין‬
‫מרצה‪ :‬ד"ר ירון מאיר‪ ,‬מגשר ויועץ משפחתי‬
‫גירושין הם מצב רגיש לילדים‪ ,‬בכל הגילאים‪ .‬יחסי ההורים עם ילדיהם‪ ,‬בני הנוער‪,‬‬
‫המצויים בשלבים קריטיים של גיבוש האישיות שלהם‪ ,‬אינם קלים ממילא‪ .‬לכן במצב של‬
‫גירושין בין ההורים‪ ,‬קיימת חשיבות רבה כי ההורים יגבשו ויציגו חזית הורית אחידה‬
‫ותומכת‪ .‬בהרצאה זו ייתן ד"ר ירון מאיר להורים אשר צפויים לעבור או עברו הליך גירושין‪,‬‬
‫כלים לתקשורת נכונה עם בני הנוער כך שניתן יהיה לבסס מערכת יחסים שתאפשר להם‬
‫חיים שקטים ויציבים ככל שניתן‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫נספחים‬
‫ה‪.‬‬
‫תקשורת עם מתבגרים‬
‫מרצה‪ :‬רות גנאל‪ -‬מנחת קבוצות הורים ומרצה מומחית בנושא מניעת התנהגויות סיכון‬
‫בקרב בני נוער‪.‬‬
‫תקשורת עם מתבגרים היא משימה מאתגרת‪ ,‬לעיתים נדמה שכל הערה קטנה היא‬
‫פוטנציאל לפריצה במלחמה וההורה מפתח מומחיות בהליכה על ביצים ודיבור אל עצמו‪.‬‬
‫הצבת גבולות היא אחת המשימות ההוריות הפחות נעימות וכשמדובר במתבגרים זה הופך‬
‫להיות מסוכן באמת‪ .‬האם אפשר לוותר לגמרי ולסמוך עליהם שידעו מה טוב עבורם? ומה‬
‫קורה כשהם לא מתייחסים אלינו?‬
‫גיל ההתבגרות לעיתים מתגנב בשקט ולעיתים מתנפץ כגל צונאמי ותופס את ההורים לגמרי‬
‫לא מוכנים‪.‬‬
‫בואו לשמוע הרצאה מצחיקה וסוחפת אודות הגיל והתרגיל‪ :‬מאפייני חשיבה והתנהגות )יש‬
‫היגיון מאחורי השיגעון!(‪ ,‬המשיכה להתנהגויות סיכון‪ ,‬הצרכים שמאחורי הצרחות ומה עוד‬
‫אפשר לעשות )חוץ מלתרגל נשימות(‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫סדנת הורות לגיל ההתבגרות ‪ -‬המשימה‪ :‬הישרדות הורים למתבגרים‬
‫מרצה‪ :‬רות גנאל‪ -‬מנחת קבוצות הורים ומרצה מומחית בנושא מניעת התנהגויות סיכון‬
‫בקרב בני נוער‪.‬‬
‫סדנה בת שישה מפגשים העובדת בתקשורת חיובית במשפחה ודרכים לצמצום‬
‫קונפליקטים‪ ,‬הצבת גבולות וסמכות הורית‪ ,‬מעורבות ההורה בלימודים‪ ,‬מניעת התנהגויות‬
‫סיכון כגון שתיית אלכוהול וסכנות ברשת האינטרנט‪ ,‬שיתוף פעולה בין בני הזוג‪ ,‬חינוך‬
‫לערכים ועוד‪.‬‬
‫"בקשר לקשר" איך מדברים עם ילדים כך שיקשיבו ואפילו ישתפו‬
‫ז‪.‬‬
‫אתכם! )תארו לכם‪(...‬‬
‫מרצה‪ :‬אלי זוהר ניב‪ ,‬יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה‬
‫האם הייתם רוצים להכיר דרך בה תוכלו לדבר עם ילדיכם על כל נושא אפשרי )גם אלו‬
‫מהסוג הנפיץ‪ ,(...‬בדרך מהנה ומצמיחה? האם הייתם רוצים שילדיכם ירצו לדבר איתכם‬
‫ולא רק יסכימו במקרה הטוב? האם הייתם רוצים ללמוד איך מתמודדים עם אי‪ -‬הסכמות‬
‫ומאבקי כוח דרך תקשורת? תאמינו או לא‪ -‬יש דרך כזאת‪ .‬הנכם מוזמנים לערב מיוחד‬
‫בהנחיית אלי זוהר ניב‪ ,‬מומחית להורים וילדים‪ ,‬בו תוכלו להכיר גישה שונה מכל מה‬
‫שהכרתם עד היום‪ ,‬בעזרתה תוכלו לבנות ערוץ תקשורת אמיתי עם ילדיכם )בכל גיל(‪,‬‬
‫ולהעמיק את הקשר שלכם איתם‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫נספחים‬
‫ח‪.‬‬
‫"שיחה טובה" סדנת תקשורת להורים ולאנשי מקצוע העובדים עם ילדים־‬
‫מרצה‪ :‬אלי זוהר ניב‪ ,‬יועצת משפחתית ומנחת קבוצות הורים בכירה‪.‬‬
‫תקשורת היא הבסיס לקשר וליצירת מארג של יחסים טובים וקרובים‪ .‬כל עוד מדובר‬
‫בשיחות קלילות ובלתי מחייבות התקשורת פשוטה וזורמת‪ .‬אבל מה עושים כשרוצים לדבר‬
‫עם הילדים על בעיות שצריך לפתור‪ ,‬על עניינים שברגש? זה כבר סיפור אחר לגמרי‪.‬‬
‫איך מתחילים שיחה כזו‪ ,‬ואיך ממשיכים? השיחה מתנהלת בעצלתיים‪ ,‬אנו מוצאים עצמנו‬
‫"חולבים" מידע שמעניין אותנו‪ ,‬כשברור לנו שאין לנו באמת שותף אמיתי בצד השני‪ ...‬וגם‬
‫אם השיחה תסתיים ב"אני הסכמנו" הרי שהסיכוי שמשהו ישתנה בהמשך‪ -‬כמעט ולא‬
‫קיים‪ .‬מתסכל‪ ,‬מייגע ואף מכעיס‪.‬‬
‫אלי זוהר ניב מזמינה אתכם לסדנה מיוחדת במינה בה תפגשו גישה שונה לגמרי מכל מה‬
‫שהכרתם עד היום‪ ,‬בעזרתה תוכלו לבנות ערוץ תקשורת אמיתי עם ילדיכם‪ ,‬לדבר איתם על‬
‫כל מה שתרצו )!( ולהעמיק את הקשר שלכם איתם‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫יחסי אחים‬
‫מרצה‪ :‬דוד בנאי‪ ,‬פסיכולוג קליני‬
‫ילדים מתפתחים בתוך יחסיהם עם אחיהם ואחיותיהן‪ .‬האירועים ודפוסי היחסים האלו‬
‫נשמרים בזיכרון והופכים עם ההתבגרות לסכמות המכוונות ציפיות והתנהגות כלפי ועם‬
‫הסביבה החברתית‪.‬‬
‫השפעת ההורים על גורל וזיכרון יחסי אחים היא עצומה‪ ,‬יכולים להצילם מתחושת עוול‬
‫וקיפוח וללמדם נתינה אחווה וקבלה‪ ,‬סגולה לתחושת שייכות ובטחון רגשי בהמשך חייהם‬
‫הבוגרים‪.‬‬
‫איך אנחנו כהורים יכולים לתרום לעיצוב מערכת היחסים בין ילדינו? האם וכיצד עלינו‬
‫כהורים לכוון ולקדם מערכת היחסים כך שזו תהיה חמה‪ ,‬אוהבת ומפרגנת‪ ,‬גם אם במקו־‬
‫מות מסוימים יהיה צורך להניח לדינמיקה שבין האחים להוביל?‬
‫‪27‬‬
‫נספחים‬
‫י‪.‬‬
‫"זאטוטים מתבגרים" ‪ -‬תקשורת ויחסים‬
‫מרצה‪ :‬מיכל שביב ‪ -‬מנחה בכירה מוסמכת מטעם המרכז להורות ומשפחה במכללת סמינר‬
‫הקיבוצים ומשרד החינוך‪ ,‬מנחה צוותי חינוך וסדנאות הורים‪.‬‬
‫היום‪ ,‬יותר מתמיד‪ ,‬גיל ההתבגרות מתחיל מוקדם‪ .‬פיתוח עצמאות ואחריות וגידול ילד‬
‫שמח‪ ,‬אמיץ ומאמין ביכולותיו הן רק חלק מהמשימות ההוריות שלנו בתהליך הגדילה‬
‫וההתבגרות של ילדינו‪.‬‬
‫ההרצאה תספק דרכים לבניית תשתית תקשורתית יעילה ומכבדת בשגרת היומיום‪ ,‬כלים‬
‫מעשיים לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי של ילדינו ועידוד לשיתוף פעולה ויצירת אוירה‬
‫נעימה והרמונית בבית‪.‬‬
‫יא‪ .‬דור המסכים‬
‫מרצה‪ :‬תמיר ליאון ‪ -‬אנתרופולוג המתמחה בחקר תרבות הפנאי של בני הנוער בישראל‪.‬‬
‫ההרצאה עוסקת בשינויים הניכרים שחלו בתרבות הנוער שעיקרם מעבר של תרבות הפנאי‬
‫אל שהות מול מסכים )מחשב‪ ,‬טלוויזיה‪ ,‬סלולארי‪ ,‬קונסולות משחק‪.(...‬‬
‫למעבר זה השלכות משמעותיות על הדרך בה ילדים מתקשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין‬
‫משפחתם‪ .‬בהרצאה ינתנו כלים ועקרונות להתמודדות יעילה ומפרה עם הבעיות שיצר דור‬
‫זה‪.‬‬
‫יב‪.‬‬
‫מתבגרים והורים ‪ -‬דרמה‪ ,‬אתגר ותקווה‬
‫מרצה‪ :‬דור הררי‪ ,‬פסיכולוג חינוכי ומטפל משפחתי‬
‫גיל ההתבגרות טומן בחובו אתגרים רבים ולמידה מחודשת את ילדינו ואת עצמנו‪ .‬ידע‬
‫אודות גיל מרתק זה ומחויבות לגישה חינוכית מגובשת‪ ,‬בכוחם לאפשר תהליך מצמיח‬
‫להורה ולמתבגר‪.‬‬
‫איך עושים את זה?‬
‫לומדים להכיר את עצמנו כהורים‪ :‬נוכחות הורית‪ ,‬הצבת גבולות במציאות מורכבת‪.‬‬
‫השקעה בתקשורת וביחסים טובים‪ :‬ללוות‪ ,‬להיות נוכח ולכוון כשנדרש‪.‬‬
‫לומדים להכיר את ילדינו‪ :‬התפתחות פיזיולוגית ורגשית‪ ,‬התנהלות חברתית‪ ,‬אורחות חיים‪,‬‬
‫דפוסי תקשורת‪ ,‬בי"ס ועוד‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫נספחים‬
‫מאחלים לכם הצלחה‬
‫ושיתוף פעולה פורה‬
‫צוות ’המגשר’‬