‫לימודים בינתחומיים‬ ‫התכנית ללימודי ניהול‬ ‫ויישוב סכסוכים ומשא ומתן‬ ‫‪Interdisciplinary Studies‬‬ ‫‪Program on Conflict‬‬ ‫‪Management and Negotiation‬‬ ‫נייר עמדה‪ :‬הכשרה ומינוי מגשרים‬ ‫צוות החשיבה‬ ‫מרכזות הצוות‪:‬‬ ‫ד"ר רויטל חמי‪-‬זינימן‪ ,‬אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫עו"ד נורית בכרך‪ ,‬המרכז ליישוב סכסוכים "מוזאיקה"‬ ‫חברי הצוות‪:‬‬ ‫עו"ד שחר רוטקוף‪ ,‬מגשר מהו"ת‬ ‫עמרי גפן‪ ,‬יו"ר קבוצת גבים‬ ‫חנה קוצר‪-‬ספיר‪ ,‬מנכ"ל משותף‪" ,‬גישור‪-‬נוה צדק"‬ ‫אורית יולזרי‪ ,‬מנהלת תכנית גישורים‬ ‫רבקה אלבק‪-‬סלומון‪ ,‬מנהלת "מרכז גישור בקמפוס"‪,‬‬ ‫אוניברסיטת בר‪-‬אילן‬ ‫כרמלה זילברשטיין‪ ,‬מנהלת המרכז לגישור וליישוב סכסוכים קרית אונו;‬ ‫ונציגת התאחדות מרכזי גישור בקהילה בישראל‬ ‫בקרב גופים ממסדיים ואנשי מקצוע בתחום הגישור‪ ,‬ישנה הסכמה על הצורך ביצירת אחידות‬ ‫מסלול הכשרת מגשר‪ ,‬כחלק מביסוסו של מקצוע הגישור בישראל‪ .‬היום‪ ,‬כל אדם בישראל רשאי‬ ‫לפרסם את עצמו כמגשר‪ ,‬כאשר על פי חוק לא חלה עליו חובה לעבור הכשרה מקצועית בנושא‬ ‫גישור‪ .‬עניינו של נייר עמדה זה הוא הצורך בקביעת אמות מידה אחידות למסלול הכשרתו של‬ ‫המגשר‪ .‬על אף שבנייר זה התייחסנו למשכן של הכשרה שונות‪ ,‬התייחסות זו איננה עיקרו של נייר‬ ‫עמדה זה‪ ,‬אלא רק מהווה בסיס לדיון עמוק יותר בסוגיית משך מסגרות ההכשרה‪.‬‬ ‫בב בבד עם קביעת אמות מידה ראויות‪ ,‬יקום הצורך בפיקוח ובאכיפה‪ .‬על כן‪ ,‬בחלקו השני של‬ ‫מסמך זה מוצעות שלוש אפשרויות של מנגנוני פיקוח על מגשרים שיעברו את מסלול הכשרה‪.‬‬ ‫יש לציין‪ ,‬כי בנייר עמדה זה מוצגות הצעות לקביעת אמות מידה עתידיות להכשרת מגשרים‬ ‫בישראל‪ .‬במידה ותתקבלנה המלצות אלו בהמשך‪ ,‬הן לא יחולו על מגשרים שכבר פועלים כיום‬ ‫בישראל ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לימודים בינתחומיים‬ ‫התכנית ללימודי ניהול‬ ‫ויישוב סכסוכים ומשא ומתן‬ ‫‪Interdisciplinary Studies‬‬ ‫‪Program on Conflict‬‬ ‫‪Management and Negotiation‬‬ ‫סוגי מגשרים‬ ‫כיום קיימים מגשרים במגוון תחומים‪ ,‬ניתן לאחד תחומים אלו תחת שלוש קטגוריות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬מגשרים בתיקי בית המשפט‪ .‬המגשרים בתיקים המופנים ממערכת המשפט הכוללת‬ ‫את בית משפט השלום‪ ,‬המחוזי‪ ,‬העליון ובתי הדין לעינייני עבודה‪ .‬מגשרים אלו הינם‬ ‫בעלי תואר ראשון לפחות‪ ,‬ממוסד אקדמי מוכר‪ ,‬והינם בעלי מגוון מקצועות שהבולט‬ ‫מביניהן הוא עריכת דין )להלן‪ :‬מגשרים משפטיים(‪.‬‬ ‫‪ .2‬מגשרים בקהילה הפועלים במסגרת מרכזי גישור בקהילה‪ .‬עיקר תחומי עיסוקם הוא‬ ‫גישור תיקי תביעות קטנות‪ ,‬מקרי סכסוך בין ובתוך קהילות‪ ,‬סכסוכי שכנים‪ ,‬סכסוכים‬ ‫בין דתיים וחילוניים‪ ,‬בין יהודים וערבים‪ ,‬בתחום הזיקנה‪ ,‬המוגבלויות‪ ,‬סכסוכים מרוביי‬ ‫צדדים ועוד‪ .‬חלק מהמגשרים בקהילה הינם ללא רקע אקדמי‪ ,‬אך הם מייצגים את‬ ‫הקהילות השונות אותן משרת מרכז הגישור בו הם פועלים וחלקם אף אנשי מפתח‬ ‫בקהילות אלו )להלן‪ :‬מגשרי קהילה(‪.‬‬ ‫‪ .3‬מגשרים בתחום המשפחה‪ ,‬שעיקר עיסוקם הוא טיפול בתיקי גירושין‪ .‬גישורים אלה‬ ‫נערכים ביחידות הסיוע של בית המשפט לעינייני משפחה או על ידי מגשרים פרטיים‪.‬‬ ‫מרבית המגשרים בתחום זה הינם עורכי דין עם רקע בתחום המשפחה‪ ,‬פסיכולוגים‪,‬‬ ‫עובדים סוציאליים ומטפלים משפחתיים )להלן‪ :‬מגשרי משפחה(‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬קיימים כיום מגשרים המתמחים בתחומי גישור נוספים כגון‪ :‬גישור פנים ארגוני‪ ,‬מסחרי‪,‬‬ ‫תכנון ובניה ועוד‪ .‬מקרי הגישור בתחומים אלו אינם בהכרח מופנים דרך בית המשפט‪.‬‬ ‫בנייר עמדה זה נציע דרישות סף‪ ,‬מודל הכשרה רב שלבי ומסלולי התמחות למגשרים בישראל‪,‬‬ ‫זאת בהתאם לתחומי הגישור השונים שהוצגו לעיל‪.‬‬ ‫הכשרת מגשרים‬ ‫כיום‪ ,‬קיימים מספר רב של קורסים ותכניות לימוד בנושא גישור‪ ,‬המשווקים לקהל הרחב‬ ‫ומיועדים ללמד ידע כללי בנושאי יישוב סכסוכים בדרך של הסכמה‪ .‬קורסים אלו מאפשרים‬ ‫היכרות עם כלים בסיסיים של תקשורת בין אישית‪ ,‬המהווים את התשתית הבסיסית של עולם‬ ‫הגישור‪ .‬פרק זה מתייחס אך ורק להכשרות המיועדות להסמיך מגשרים ולא לקורסי העשרה אלו‪.‬‬ ‫יצוין כי נדרשת שקיפות מלאה מהגופים המשווקים את תכניות הלימוד השונות בדבר מטרות‬ ‫הלימוד ואפשרויות ההסמכה הגלומות בהן‪ .‬שקיפות אשר תאפשר הבחנה בין קורסי העשרה‬ ‫כלליים המיועדים לציבור הרחב‪ ,‬לבין קורסים המיועדים להסמכת מגשרים מקצועיים‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫לימודים בינתחומיים‬ ‫התכנית ללימודי ניהול‬ ‫ויישוב סכסוכים ומשא ומתן‬ ‫‪Interdisciplinary Studies‬‬ ‫‪Program on Conflict‬‬ ‫‪Management and Negotiation‬‬ ‫כיום היקף קורסי ההכשרה הבסיסיים‪ ,‬נע בין ‪ 60‬ל ‪ 72‬ש"א‪ .‬בעבר‪ ,‬תכני הקורסים אושרו על ידי‬ ‫ועדת גדות‪ .‬לעיתים‪ ,‬במסגרת קורסים אלה נלמדים בנוסף גם תכנים ייעודיים בהתאם למסגרת‬ ‫בה נערך הקורס‪ :‬קהילה‪ ,‬ארגונים‪ ,‬לשכת עורכי הדין ועוד‪.‬‬ ‫בסעיף זה נתייחס לתנאי הסף הנדרשים לצורך השתתפות בקורסי הגישור המקצועיים וכן נציג‬ ‫מסלול הכשרה רב שלבי עבור מגשרים בארץ‪.‬‬ ‫תנאי סף‬ ‫תנאי סף נדרשים לצורך השתתפות בקורס גישור מקצועי‪:‬‬ ‫•‬ ‫העדר הרשעות בעבירות פליליות שיש עמן קלון‪.‬‬ ‫•‬ ‫תואר אקדמי‪.‬‬ ‫בקורסי גישור בקהילה‪ ,‬בכדי לאפשר ייצוג ראוי של מגשרים מקהילות מגונות‪ ,‬יקבע‬ ‫ערוץ לאישור מועמדים שאינם בעלי תואר אקדמי‪ .‬זאת בהסתמך בין היתר על‬ ‫הקריטריונים שגובשו על ידי משרד המשפטים ואומצו על ידי הגוף המייצג של מרכזי‬ ‫הגישור בקהילה‪ .‬האישור לקבלת מגשרים אלו יינתן על ידי הגוף המפקח‪.‬‬ ‫•‬ ‫ניסיון של ‪ 5‬שנים בתחום עיסוק כלשהו‪ .‬דרישה זו מעידה על ניסיון חיים‪ ,‬בגרות וניסיון‬ ‫מקצועי מעשי‪.‬‬ ‫•‬ ‫למגשרים בתיקי משפחה יהיו שני תנאי סף מצטברים‪ .‬הראשון‪ ,‬תואר אקדמי באחד‬ ‫מהתחומים הבאים‪ :‬משפטים‪ ,‬עבודה סוציאלית‪ ,‬פסיכולוגיה‪ ,‬או תארים אחרים‬ ‫העוסקים בתחום המשפחתי והשני‪ ,‬ניסיון מעשי מוכח בתחום המשפחתי‪.‬‬ ‫שלבי ההכשרה‬ ‫מוצע מודל הכשרה רב שלבי‪ ,‬בדומה למודלים של הכשרה הקיימים במספר מדינות בעולם‪ .‬רק‬ ‫המסיים את שלושת השלבים הראשונים של ההכשרה‪ ,‬יהיה זכאי לתעודת מגשר ויוכל לעסוק‬ ‫בפועל בגישור‪.‬‬ ‫שלב א – הכשרה בסיסית והשלמה מקצועית‬ ‫קורס הכשרה בסיסי בהיקף של כ ‪ 60 -‬ש"א‪ .‬תכני הקורס הבסיסי יקבעו על פי הקריטריונים‬ ‫שנקבעו בעבר לקורסי גישור על ידי ועדת גדות‪ .‬בתום הקורס יהיה על כל משתתף לעבור בחינה‬ ‫בכתב הבודקת יכולת נתוח והבנה בסיסית של מצבי קונפליקט‪ ,‬הכרה ויישום של כלים גישוריים‪.‬‬ ‫הבחינה תהיה חיצונית למרכז ההכשרה ובאחריות הגוף המפקח שיוקם‪ .‬הצלחה במבחן זה‪ ,‬הינה‬ ‫תנאי הכרחי למעבר לשלב ההכשרה הבא‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫לימודים בינתחומיים‬ ‫התכנית ללימודי ניהול‬ ‫ויישוב סכסוכים ומשא ומתן‬ ‫‪Interdisciplinary Studies‬‬ ‫‪Program on Conflict‬‬ ‫‪Management and Negotiation‬‬ ‫לאחר קורס ההכשרה הבסיסי‪ ,‬כל חניך יעבור השלמה מקצועית‪ ,‬בה ילמד תכנים נוספים בהתאם‬ ‫לתחום בו בחר להתמחות‪ :‬גישור משפטי‪ ,‬גישור בקהילה או גישור משפחה‪ .‬ההשלמה המקצועית‬ ‫תועבר על ידי גופים המתמחים בתחומים הרלוונטיים ובכל אחד מהמסלולים יקבע משך הכשרה‬ ‫שונה בהתאם למתבקש בתחום‪ .‬מגשר שירצה להתמחות במספר תחומים יחויב לעבור כל אחת מן‬ ‫ההכשרות המשלימות‪.‬‬ ‫שלב ב – התמחות‬ ‫קורס צפייה והתנסות מודרכת בגישור‪ -‬פרקטיקום‪ ,‬המשלב צפייה וגישור ב – ‪ co‬עם מגשר‬ ‫מנוסה‪ ,‬בהליכי גישור אמיתיים‪ .‬אמות המידה לתכנית הפרקטיקום ולמדריכיה יתבססו על תכנית‬ ‫הפרקטיקום שפותחה בעבר על ידי משרד המשפטים‪ ,‬יחד עם זאת יש לשקול מחדש חלק מאמות‬ ‫מידה אלו לאור מסלול ההכשרה שמוצע בנייר עמדה זה‪ .‬כל מגשר יעבור את תכנית ההתמחות‬ ‫בהתאם למסלול ההשלמה המקצועית‪ ,‬בו בחר להתמקד‪.1‬‬ ‫שלב ג – מבחן הערכה‬ ‫בשלב זה‪ ,‬לאחר סיום ההתמחות יעבור המתלמד מבחן מעשי המעריך את כישוריו כמגשר‪.‬‬ ‫אחת האפשרויות למבחן מסוג זה‪ ,‬היא עריכת סימולציה בה יגשר המתמחה‪ ,‬בפני צוות מומחים‬ ‫שישפוט את מידת מקצועיותו של המגשר על פי קריטריונים שיקבעו מראש ולפי סולם ניקוד‬ ‫מותאם‪.‬‬ ‫הבחינה תהיה חיצונית למרכז ההכשרה ובאחריות הגוף המפקח שיוקם‪ .‬לאחר שעבר המתמחה‬ ‫את מבחן ההערכה בהצלחה‪ ,‬הוא יהיה זכאי לקבל את תעודת ההסמכה של מגשר מקצועי‪ .‬רק‬ ‫לאחר קבלת התעודה‪ ,‬הוא יהיה רשאי לגשר‪ .‬בכדי להמשיך ולהחזיק ברישיון לגשר‪ ,‬על המגשר‬ ‫למלא אחר שני השלבים הבאים‪.2‬‬ ‫שלב ד – השתלמויות‬ ‫בכל שנה על המגשר לעבור השתלמויות בנושאים הרלוונטיים לתחום ההתמחות בו בחר‪ ,‬בהיקף‬ ‫של ‪ 8-10‬שעות שנתיות‪ .‬מגשרים בקהילה יוכלו לעבור השתלמיות אלו במסגרת מרכזי הגישור‬ ‫בקהילה‪.‬‬ ‫שלב ה – שמירה על כשירות‬ ‫כל מגשר יהיה חייב לקיים לפחות ‪ 10‬שעות גישור בשנה‪ ,‬לשמירת כשירותו המקצועית ולהמשך‬ ‫עיסוקו בתחום‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫לחלופין‪ ,‬שלב ההתמחות יהיה המשך של שלב ההכשרה הבסיסי כדוגמת תוכניות הפרקטיקום הפועלות כיום אשר מאשפרות‬ ‫חשיפה למגוון תחומים רחב ולמידה של הליך גישור בצל ההליך משפטי‪ .‬רק לאחר סיום ההתנסות במסגרת תוכנית פרקטיקום‪,‬‬ ‫יוכל המגשר לבחור בהתמחות ייעודית כמפורט המשלבת ידע מתחום הבחירה והתנסות בו‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫ניתן לשקול הוספת שלב נוסף לאחר קבלת רישיון המגשר‪ ,‬המאפשר ליווי ופיקוח מדורג בדרך לעצמאות המגשר‪ .‬בשלב זה‬ ‫המגשר יציג את הדילמות והאתגרים לפניהם הוא ניצב בניהול ההליך באופן עצמאי‪ ,‬בפני מלווה בכיר או קבוצת חשיבה )כמקובל‬ ‫כיום בפסיכולוגיה‪ ,‬אימון ועוד(‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫לימודים בינתחומיים‬ ‫התכנית ללימודי ניהול‬ ‫ויישוב סכסוכים ומשא ומתן‬ ‫‪Interdisciplinary Studies‬‬ ‫‪Program on Conflict‬‬ ‫‪Management and Negotiation‬‬ ‫הגוף המפקח )עליו נרחיב בהמשך(‪ ,‬יהיה ראשי לשלול את רישיון הגישור ממגשר שלא עמד‬ ‫בדרישות ובתנאים שפורטו לעיל‪ ,‬או שלא עמד בכללי האתיקה שיקבעו‪ ,‬לאחר שוועדה מקצועית‬ ‫בלתי תלויה תדון בעניינו‪ .‬מגשר שרישיונו נשלל בשל אי עמידה בתנאים ד' ו‪ -‬ה' לעיל וירצה לשוב‬ ‫ולגשר‪ ,‬יחויב לעבור שוב את מבחן ההערכה המבוצע בשלב השלישי של ההכשרה‪.‬‬ ‫מינוי מגשרים‬ ‫כיום קיימות מספר אפשרויות למינוי מגשרים על ידי בית המשפט‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפניה של תיקים למגשרים פנימיים‪ ,‬הפועלים בתוך כותלי בית המשפט‪.‬‬ ‫‪ .2‬שופטים המפנים תיקים למגשרים חיצוניים‪ ,‬על סמך שיקול דעתם המקצועי‪.‬‬ ‫‪ .3‬הפניה של תיקים למרכזי גישור מוכרים‪ ,‬על פי שיקול דעתם המקצועי של אנשי המנ"ת‪.‬‬ ‫‪ .4‬הפניה של תיקים למגשרים על בסיס עמידתם בתנאי מכרז‪ ,‬כגון מגשרי מהו"ת‪.‬‬ ‫המלצתנו היא כי לאחר ההסדרה של מסלולי ההכשרה‪ ,‬תוקם וועדה שתדון בהשלכותיה על‬ ‫הסדרת מינוי מגשרים על ידי בית המשפט‪.‬‬ ‫פיקוח על המגשרים‬ ‫בנוגע למנגנון הפיקוח על מגשרים שסיימו את הכשרתם הועלו שלוש גישות עיקריות‪ .‬האחת‪,‬‬ ‫הקמת גוף מפקח פנימי נבחר‪ ,‬מייצג ומקצועי‪ .‬הגוף המייצג יהיה זה שבו חברים רוב המגשרים‬ ‫העוסקים בפועל בגישור כיום או שיעברו את מסלול ההכשרה שהוצע מעלה‪ .‬השנייה‪ ,‬הקמת גוף‬ ‫מפקח חיצוני שיפעל בחסות משרד המשפטים ו‪/‬או הנהלת בתי המשפט‪ .‬הגישה השלישית משלבת‬ ‫בין שתי הגישות הקודמות‪ ,‬כלומר תאושר על פי חוק הקמת גוף סטטוטורי בדומה ללשכת עורכי‬ ‫הדין ולשכת רואי החשבון‪.‬‬ ‫בגוף הנבחר או בגוף הפיקוח החיצוני‪ ,‬תוקם וועדת אתיקה שתקבע כללי אתיקה עבור קהילת‬ ‫המגשרים בישראל‪ ,‬תהווה גוף לתלונות הציבור ובית דין משמעתי‪ .‬גוף זה יקיים בירורים ויאכוף‬ ‫סוגיות אתיות באם ישנן‪ .‬פעילותה של הוועדה תוכל להיות בשיתוף של גוף מקצועי מייצג‪ ,‬לשכת‬ ‫עורכי הדין ו‪/‬או הנהלת בתי המשפט‪.‬‬ ‫מרכזי גישור בקהילה‬ ‫מרבית מרכזי הגישור בקהילה מאוגדים כיום בגוף מייצג שבעתיד ישולב בגוף הפיקוח הכללי‬ ‫שיוקם‪ .‬פיקוח על מקצועיות מרכזי הגישור והמגשרים הפועלים במסגרתם יתבצע על סמך‬ ‫קריטריונים מוגדרים שיקבעו על ידי וועדת האתיקה הכללית שתפעל במסגרת הגוף המייצג‬ ‫שיבחר‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לימודים בינתחומיים‬ ‫התכנית ללימודי ניהול‬ ‫ויישוב סכסוכים ומשא ומתן‬ ‫‪Interdisciplinary Studies‬‬ ‫‪Program on Conflict‬‬ ‫‪Management and Negotiation‬‬ ‫מידת הפיקוח‬ ‫בנוגע לסמכות הפיקוח של הגוף הנבחר‪ ,‬מוצעות שתי גישות עיקריות‪ ,‬הגישה המרחיבה והגישה‬ ‫המצרה‪ .‬על פי הגישה הראשונה‪ ,‬סמכות הפיקוח תהייה על תוכן תכניות ההכשרה הבסיסיות‪ ,‬על‬ ‫ההשלמות המקצועיות‪ ,‬על ההשתלמויות העיתיות ועל עמידת המדריכים והחניכים באמות‬ ‫המידה הנדרשות‪ .‬על פי הגישה השנייה‪ ,‬הפיקוח יהיה על תוכן תכניות ההכשרה וההשתלמיות‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫‪6‬‬