1. No category

‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫בפ‪‬י‬
‫כב' השופט כרמי מוסק‬
‫התובעים‬
‫‪ .1‬י‪ .‬ז‪.‬‬
‫‪ .2‬ש‪ .‬ז‪.‬‬
‫ע"י ב"כ ‪ .‬רון עו"ד ו‪/‬או ל‪ .‬שולמן‪-‬רוקח עו"ד‬
‫‪‬גד‬
‫ה‪‬תבעת‬
‫הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫ע"י ב"כ י‪ .‬עוזיאל עו"ד‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫פסק דין‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫לפ‪‬יי תביעה בה דורשים התובעים מה‪‬תבעת לפצותם בגין ‪‬זקי גוף שו‪‬ים ש‪‬גרמו‬
‫‪.1‬‬
‫לתובעת‪ ,‬עקב טיפול רשל‪‬י ש‪‬יתן לה‪ ,‬לטע‪‬תם‪ ,‬עת אושפזה אצל ה‪‬תבעת וטופלה על ידי‬
‫רופאיה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫תמצית טע‪‬ות התובעים‬
‫עיקר טע‪‬ות התובעת במישור הטיפול הרשל‪‬י והאחריות הן כדלקמן‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫לשאלת האחריות‬
‫עובר לאירועים ‪‬שוא התביעה‪ ,‬התובעת הייתה אישה בריאה ולא סבלה‬
‫א‪.‬‬
‫ממגבלות תפקודיות כלשהן‪.‬‬
‫בלילה שבין ‪ ,9-10.2.06‬בהיותה בביתה‪ ,‬הופיע אצל התובעת התקף אפילפטי‬
‫ב‪.‬‬
‫מתוך שי‪‬ה והיא הובהלה אל בית החולים‪ .‬עם קבלתה בוצעו בדיקות שו‪‬ות‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫שפורשו כתקי‪‬ות‪ .‬עוד בהיותה בחדר המיון‪ ,‬הומלץ על ביצוע בדיקת ‪ MRI‬מח‬
‫אך הבדיקה לא בוצעה‪ ,‬אלא כעבור שישה ימים )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫התובעת הועברה להמשך אשפוז במחלקה ה‪‬וירולוגית‪ ,‬שם הופיעו התקפים‬
‫אפילפטיים ‪‬וספים ומצבה הלך והתדרדר‪ ,‬עד ש‪‬דרש טיפול ‪‬מרץ עם ה‪‬שמה‬
‫בימים ‪.16.2.06-19.2.06‬‬
‫במהלך אשפוזה בוצעו לתובעת בדיקות רבות ב‪‬יסיון להגיע לאבח‪‬ה מדויקת‬
‫והתובעת טופלה במספר סוגים של א‪‬טיביוטיקה‪ ,‬בתרופות א‪‬טי ויראליות‬
‫‪ 1‬מתוך ‪74‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫ובתרופות למ‪‬יעת פרכוסים‪ ,‬אולם הטיפול התרופתי ‪‬כשל ומצבה הרפואי‬
‫של התובעת החמיר בהתמדה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫י‪.‬‬
‫יא‪.‬‬
‫חרף הה‪‬חיה המפורשת לבצע לתובעת בדיקת ‪ MRI‬מח כבר עם הגעתה לחדר‬
‫המיון וחרף העובדה שפקודה זו חזרה על עצמה לפחות חמש פעמים‬
‫)‪ 14.2.06 ,12.2.06 ,11.2.06 ,10.2.06‬ופעמיים ביום ‪ ,(15.2.06‬לא בוצעה‬
‫הבדיקה במשך שישה ימים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬חרף העובדה ש‪‬שללו תהליך חיידקי או ויראלי )העדר תאים ב‪‬וזל‬
‫השדרה בבדיקת ‪‬יקור מות‪‬י ובדיקות מעבדה תקי‪‬ות‪ ,‬ובמיוחד הרפס(‪ ,‬וכן‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫תהליך ‪‬אופלסטי )העדר דימום‪ ,‬גידול או מורסה בבדיקת ‪ CT‬מח(‪ ,‬לא‬
‫הועלתה אבח‪‬ה מבדלת של דלקת מח )א‪‬צפליטיס(‪ ,‬כפי שהתחייב במקרה‬
‫זה‪ ,‬ולא הוחל מייד במתן טיפול בסטרואידים על מ‪‬ת למ‪‬וע ‪‬זק מוחי‪ ,‬וזאת‬
‫עד לקבלת אבח‪‬ה מדויקת‪.‬‬
‫ב‪‬וסף‪ ,‬חרף העובדה שהתובעת הייתה מרותקת למיטה‪ ,‬מו‪‬שמת ובחלק‬
‫מהזמן אף מחוסרת הכרה‪ ,‬לא ‪‬יתן לה במהלך כל אשפוזה טיפול מ‪‬יעתי‬
‫‪‬וגד קרישה‪ ,‬על אף שהייתה חובה ליתן טיפול תרופתי כזה‪.‬‬
‫ביום ‪ ,15.2.06‬כאשר התובעת ‪‬בדקה על ידי מומחה לזיהומים‪ ,‬אובחן‬
‫‪16‬‬
‫א‪‬צפליטיס והומלץ‪ ,‬שוב‪ ,‬על ביצוע בדיקת ‪ MRI‬באופן דחוף‪ .‬באותו היום‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫בבדיקה מאוחרת יותר‪ ,‬כתב‪" :‬החולה זקוקה ל‪ MRI-‬דחוף במסגרת אבחון‬
‫‪18‬‬
‫מצבה ה‪‬וכחי‪ .‬ללא ‪ MRI‬לא ‪‬יתן כעת להתקדם באבח‪‬ה"‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ביום ‪ ,15.2.06‬באיחור של שישה ימים‪ ,‬בוצעה לתובעת בדיקת ה‪MRI-‬‬
‫‪20‬‬
‫שהתבקשה ו‪‬קבעה אבח‪‬ה מבדלת בין תהליך ‪‬גיפי‪ ,‬תהליך פרה ‪‬אופלסטי‬
‫‪21‬‬
‫וסטטוס אפילפטיקוס‪ .‬בזכות ‪ MRI‬זה בוצעה לתובעת כבר באותו היום‬
‫‪22‬‬
‫בדיקת ‪ CT‬של כל הגוף על מ‪‬ת לשלול תהליך פרה ‪‬אופלסטי‪ ,‬אשר פורשה‬
‫כתקי‪‬ה‪ .‬תהליך ‪‬גיפי ‪‬שלל כאמור כבר ביום ‪ ,13.2.06‬עם קבלת תשובות‬
‫בדיקות המעבדה אשר שללו תהליך כזה‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא‪ ,‬ש‪‬ותרה למעשה רק אבח‪‬ה אחת – סטטוס‬
‫אפילפטיקוס )מצב בו המח ‪‬מצא בהתקף יותר מ‪ 30-‬דקות‪ ,‬או התקפים‬
‫חוזרים בלי שהחולה חוזר להכרה בי‪‬יהם‪ ,‬האורכים יותר מ‪ 30-‬דקות(‪ ,‬מצב‬
‫ש‪‬גרם על ידי דלקת מח – א‪‬צפליטיס‪.‬‬
‫אולם‪ ,‬גם בשלב זה‪ ,‬לאחר שהאפשרות היחידה ש‪‬ותרה מבין האבח‪‬ות‬
‫‪23‬‬
‫המבדלות ש‪‬קבעו בבדיקת ה‪ MRI-‬הייתה סטטוס אפילפטיקוס‪ ,‬לא ‪‬יתן‬
‫לתובעת טיפול תרופתי מתאים בסטרואידים על מ‪‬ת למ‪‬וע ‪‬זק מוחי‪.‬‬
‫‪ 2‬מתוך ‪74‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫יב‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הצוות הרפואי לא חשד כלל כי מדובר בדלקת מח לימבית ולא ביצע‬
‫את הבדיקות המתאימות לאבחון דלקת מח מסוג זה‪.‬‬
‫יג‪.‬‬
‫רק ביום ‪ ,25.2.06‬עשרה ימים לאחר ביצוע בדיקת ה‪ MRI-‬וחמישה עשר ימים‬
‫לאחר אשפוזה‪ ,‬הוחל במתן טיפול לתובעת‪ ,‬במי‪‬ון גבוה של סטרואידים‪.‬‬
‫מייד לאחר הטיפול פסקו התקפי האפילפסיה‪ ,‬חומה של התובעת ירד ולא‬
‫חזר ו‪‬בלמה ההתדרדרות במצבה‪.‬‬
‫לאור האיחור המשמעותי באבחון המחלה‪ ,‬וממילא במתן הטיפול המתאים‪,‬‬
‫‪‬ותרה התובעת עם ‪‬זק ‪‬וירולוגי קשה‪ ,‬הכולל ירידה קוג‪‬יטיבית‪ ,‬הפרעה‬
‫מוטורית עם קשיי הליכה והתקפים אפילפטיים תכופים‪.‬‬
‫לכל אורך אשפוזה שכבה התובעת במשך כחודש וחצי כשהיא מרותקת‬
‫למיטתה‪ ,‬ב‪‬יגוד למקובל ול‪‬דרש‪ ,‬לא קיבלה תרופות לדילול הדם על מ‪‬ת‬
‫למ‪‬וע היווצרות קרישי דם אשר יכולים ל‪‬דוד במערכת הדם ולגרום ל‪‬זקים‬
‫שו‪‬ים וקשים‪.‬‬
‫ביום שחרורה מבית החולים )‪ ,(19.3.06‬שבה לחדר המיון של בית החולים עם‬
‫כאבים קשים בשריר הסובך ו‪‬פיחות של הרגל‪ ,‬ובבדיקת ורידי הרגליים‬
‫‪‬מצא טרומבוזיס בכל ורידי רגל שמאל עד גובה ורידי האגן ודלקת ש‪‬גרמה‬
‫עקב אי קבלת הטיפול המקובל למ‪‬יעת קרישה במהלך אשפוזה‪.‬‬
‫הוחל מייד בטיפול ‪‬וגד קרישה והתובעת אושפזה פעם ‪‬וספת עד ליום‬
‫‪ .2.4.06‬למרות הטיפול‪ ,‬ותרה התובעת עם ‪‬פיחות קבועה ברגל שמאל‪ ,‬עם‬
‫כאבים ועם תחושת צריבה‪.‬‬
‫כיום סובלת התובעת מ‪‬כות ‪‬וירולוגית וקוג‪‬יטיבית משמעותית ביותר‪ ,‬וכן‬
‫ממגבלות ומקשיים פיזיים‪.‬‬
‫יד‪.‬‬
‫טו‪.‬‬
‫טז‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫יח‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫לפיכך‪ ,‬טוע‪‬ים התובעים כי ה‪‬תבעת ורופאיה התרשלו בעת מתן הטיפול כלפיה‪,‬‬
‫‪.3‬‬
‫התרשלות שגרמה לתובעת ל‪‬זקי גוף קשים‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫מטעם התובעים הוגשו חוות דעתם של פרופ' קורצ'ין בתחום ה‪‬וירולוגיה‪ ,‬ושל פרופ'‬
‫‪.4‬‬
‫רביד בתחום הרפואה הפ‪‬ימית‪ ,‬אשר התייחסו ל‪‬ושא ה‪‬וירולוגי ולפקקת הוורידים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.5‬‬
‫מחוות הדעת שהוגשו עולות שלוש טע‪‬ות מרכזיות‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫איחור באבחון מחלתה של התובעת – חרף מצבה הרפואי של התובעת וחרף‬
‫א‪.‬‬
‫הבדיקות הרפואיות שבוצעו לה‪ ,‬אשר תוצאותיהן העלו אבח‪‬ה מבדלת של‬
‫‪ 3‬מתוך ‪74‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫תהליך חריף במח‪ ,‬לא בוצעו לתובעת הבדיקות ה‪‬חוצות בזמן‪ ,‬והיא לא‬
‫קיבלה טיפול בסטרואידים במי‪‬ון גבוה‪ ,‬כמתחייב‪.‬‬
‫אי מ‪‬יעת פקקת בוורידי הרגליים – על אף שהתובעת שכבה במשך ימים‬
‫ארוכים כשהיא מרותקת למיטתה‪ ,‬מו‪‬שמת‪ ,‬ובחלק מהזמן אף מחוסרת‬
‫הכרה‪ ,‬היא לא טופלה‪ ,‬כמקובל וכמתחייב‪ ,‬בתרופות ‪‬וגדות קרישה על מ‪‬ת‬
‫למ‪‬וע תהליך ורידי טרומבוטי שאכן ‪‬גרם לה‪ ,‬כצפוי‪.‬‬
‫כתוצאה מכל ה‪"‬ל‪ ,‬לתובעת ‪‬גרם ‪‬זק מוחי קשה ובלתי הפיך‪ ,‬אשר היה בר‬
‫מ‪‬יעה לו קיבלה את הטיפול המתאים ובזמן‪ ,‬וכן ‪‬זק ברגלה השמאלית בגין‬
‫דלקת וטרומבוזיס בוורידי רגל שמאל‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫מעיון בחוות דעת המומחים מטעם התובעת‪ ,‬יתן ללמוד על טע‪‬ות אלו ביתר פירוט‬
‫‪.6‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫א‪.‬‬
‫איחור באבחון מחלתה של התובעת‬
‫פרופ' קורצ'ין קובע‪ ,‬כי היות והבירור הראשו‪‬י ש‪‬עשה לתובעת‪ ,‬אשר‬
‫‪.1‬‬
‫‪15‬‬
‫כלל בדיקות דם‪ LP ,‬ו‪ CT-‬מח לא העלה אבח‪‬ה‪ ,‬ולאור מצבה הקשה של‬
‫‪16‬‬
‫התובעת‪ ,‬הייתה חובה להמשיך בירור דחוף על ידי ביצוע בדיקת ‪ MRI‬שה‪‬ה‬
‫הבדיקה המקובלת והשגרתית בבירור סיבת התקפים אפילפטיים בחולים‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫בגילם של התובעת‪ ,‬בהם בדיקת ‪ CT‬ראש לא גילתה הפרעה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫חרף העובדה שפקודה לביצוע ‪ MRI‬ית‪‬ה כבר עם קבלתה של‬
‫‪.2‬‬
‫התובעת לחדר המיון‪ ,‬ביום ‪ ,10.2.06‬פקודה שחזרה על עצמה עוד פעמים‬
‫רבות‪ ,‬היא בוצעה בפועל רק ביום ‪ 15.2.06‬בשעות הלילה המאוחרות‪ ,‬באיחור‬
‫של שישה ימים‪.‬‬
‫פרופ' צ'פמן‪ ,‬המומחה מטעם ה‪‬תבעת בתחום ה‪‬וירולוגיה‪ ,‬מסכים‬
‫‪.3‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫שהיה איחור בביצוע בדיקת ה‪ MRI-‬אולם הוא קובע שהאיחור לא היה‬
‫"משמעותי במיוחד"‪ ,‬משום שלאחריו ‪‬שארה אבח‪‬ה מבדלת רחבה‪ ,‬שכללה‬
‫בין היתר אפשרות של א‪‬צפליטיס לימבית שמופיעה לעיתים קרובות על רקע‬
‫סרט‪‬י ודחפה את הרופאים לביצוע בדיקות לחיפוש אחר מחלה סרט‪‬ית‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫לטע‪‬ת התובעת‪ ,‬פרופ' צ'פמן מתעלם מהעובדה שבדיקת ה‪MRI-‬‬
‫‪29‬‬
‫‪.4‬‬
‫קידמה מאוד את האבח‪‬ה‪ ,‬או לפחות יכולה הייתה לקדם אותה‪ ,‬שכן היא‬
‫התאימה‪ ,‬בין היתר לדלקת מח לימבית המתאפיי‪‬ת בהתקפים אפילפטיים‪,‬‬
‫‪ 4‬מתוך ‪74‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫כפי שהיו לתובעת‪ ,‬ובתמו‪‬ה אופיי‪‬ת ב‪ MRI-‬כפי שהיה אצל התובעת ואשר‬
‫מופיעה בשכיחות יתר אצל ‪‬שים בגילה של התובעת‪.‬‬
‫משמעות הדבר היא‪ ,‬שלו ‪‬עשתה הבדיקה שישה ימים קודם לכן‪,‬‬
‫‪.5‬‬
‫כמתחייב וכפי ש‪‬דרש על ידי הצוות הרפואי עצמו‪ ,‬יתן היה להגיע לאבח‪‬ה‬
‫מוקדמת באופן משמעותי‪.‬‬
‫דלקת מוח לימבית ודלקת מוח על שם השימוטו הן שתיהן דלקות‬
‫‪.6‬‬
‫מוח אוטואימו‪‬יות‪ ,‬ומבחי‪‬ה מעשית אין הבדל בי‪‬יהן‪ ,‬היות שגם הבירור‬
‫וגם הטיפול הם זהים )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫פרופ' קורצ'ין קבע בחוות דעתו‪ ,‬כי גם לאחר ביצוע הבדיקה‪,‬‬
‫‪.7‬‬
‫באיחור‪ ,‬חל עיכוב באבחון מחלתה של התובעת‪ ,‬שכן היה מקום לחשוד‬
‫שמדובר בדלקת מוח לימבית )בשל מי‪‬ה של התובעת‪ ,‬גילה‪ ,‬התסמי‪‬ים‬
‫שהופיעו‪ ,‬היי‪‬ו התקפים אפילפטיים‪ ,‬ותוצאת בדיקת ה‪ ,(MRI-‬ולבצע בדיקת‬
‫דם מתאימה ל‪‬וגד‪‬ים אשר הייתה ‪‬ות‪‬ת אבח‪‬ה ברורה וחד משמעית של‬
‫דלקת מח מסוג השימוטו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אי מתן טיפול מתאים בזמן‬
‫פרופ' קורצ'ין קבע‪ ,‬כי בשל האיחור באבחון מחלת התובעת‪ ,‬חל‬
‫‪.1‬‬
‫עיכוב גם במתן הטיפול המתאים‪ ,‬וכי טיפול מוקדם היה יכול לרפא את‬
‫ההפרעה ולמ‪‬וע את ה‪‬זק המוחי הבלתי הפיך ש‪‬גרם לתובעת‪.‬‬
‫פרופ' קורצ'ין קבע עוד‪ ,‬כי מאחר ש‪‬שלל תהליך ‪‬גיפי כבר ביום‬
‫‪.2‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ ,13.2.06‬ובמיוחד לאחר ביצוע בדיקת ‪ MRI‬שלל תהליך פרה ‪‬אופלסטי על‬
‫‪21‬‬
‫ידי ביצוע בדיקת ‪ CT‬לכל הגוף‪ ,‬הייתה חובה לתת לתובעת‪ ,‬לאור‬
‫ההתדרדרות המתמדת במצבה ולאור כשלון הטיפול התרופתי‪ ,‬טיפול מיידי‬
‫ה‪‬ותן מע‪‬ה לדלקת מח‪ ,‬ה‪‬כללת באחת מהאבח‪‬ות המבדלות ש‪‬מצאו‬
‫‪22‬‬
‫בבדיקת ה‪ MRI-‬וזאת על מ‪‬ת למ‪‬וע המשך התדרדרות במצבה של התובעת‪.‬‬
‫הצוות הרפואי העלה מספר פעמים את האפשרות לטפל בתובעת על‬
‫‪.3‬‬
‫ידי סטרואידים או על ידי פלסמה פרזיס )פרוצדורה של החלפת דם בגוף(‪,‬‬
‫ש‪‬יהם טיפולים שיכלו לתת מע‪‬ה למחלה ממ‪‬ה סבלה התובעת‪ ,‬אך בפועל‬
‫לא ‪‬יתן אף אחד מהטיפולים הללו והטיפול בסטרואידים הוחל רק ביום‬
‫‪ ,25.2.06‬עשרה ימים לאחר ביצוע בדיקת ה‪ MRI-‬ושבועיים לאחר אשפוזה‪.‬‬
‫גם פרופ' רביד התייחס לאיחור במתן הטיפול המתאים לתובעת‬
‫‪.4‬‬
‫וקבע‪ ,‬כי חובה הייתה לתת לתובעת טיפול בסטרואידים מייד‪ ,‬וכי לא היה‬
‫‪ 5‬מתוך ‪74‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫מקום להמתין ימים ארוכים ב‪‬יסיון להגיע לאבח‪‬ה מדויקת‪ ,‬יסיון שלא‬
‫שירת את טובת התובעת‪ ,‬וגרם לה ל‪‬זק מוחי קשה ובלתי הפיך שיכול היה‬
‫להימ‪‬ע לו היה זמן המחלה מקוצר על ידי טיפול מתאים בסטרואידים‪.‬‬
‫פרופ' רביד מסביר‪ ,‬כי הצירוף של חום‪ ,‬שקיעה במצב ההכרה‬
‫‪.5‬‬
‫ופרכוסים חוזרים‪ ,‬מעלה אבח‪‬ה מבדלת של תהליך חריף במח‪ .‬אופי התהליך‬
‫יכול להיות זיהומי‪ ,‬חיסו‪‬י‪ ,‬על רקע דלקת בכלי הדם או כחלק ממחלה‬
‫כללית וכן ביטוי לתהליך מקומי כמו מורסה במח‪ ,‬גידול או דמם‪ .‬לתובעת‬
‫בוצעה עם קבלתה בדיקת ‪ CT‬מח שהייתה תקי‪‬ה ושללה תהליך מקומי‪ ,‬וכן‬
‫דיקור מות‪‬י חוזר שהיה תקין ושלל תהליך דלקתי מכל סוג שהוא‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫‪‬ותרה קבוצת מחלות על רקע חיסו‪‬י שהטיפול הראשו‪‬י בכולן הוא מתן‬
‫סטרואידים במי‪‬ון גבוה‪.‬‬
‫פרופ' צ'פמן טען בחוות דעתו שהרופאים בחרו שלא לטפל בתובעת‬
‫‪.6‬‬
‫עד לקבלת תשובות חד‪-‬משמעיות התומכות במחלה אוטואימו‪‬ית בשל‬
‫הסכ‪‬ות הטמו‪‬ות בטיפול בסטרואידים‪ ,‬אולם כאמור בחוות דעתו‪ ,‬של פרופ'‬
‫רביד‪ ,‬לדעתו הטיפול בסטרואידים מלווה בתופעות לוואי מעטות יחסית‪,‬‬
‫פוט‪‬ציאל ‪‬זק ‪‬מוך וסיכוי מצוין להביא להקלה מהירה בתסמי‪‬י המחלה‬
‫שהיו קיימים אצל התובעת ואף להבראתה המלאה‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫אי מ‪‬יעת פקקת בוורידי הרגליים‬
‫פרופ' רביד קבע‪ ,‬כי הואיל והתובעת הייתה מרותקת למיטה‪,‬‬
‫‪.1‬‬
‫מו‪‬שמת ובחלק מהזמן מחוסרת הכרה‪ ,‬היא ‪‬מצאת בסיכון יתר‬
‫לטרומבוזיס ורידית ולכן הייתה חובה לתת טיפול מ‪‬יעתי ‪‬וגד קרישה‪.‬‬
‫למרות זאת‪ ,‬התובעת לא קיבלה טיפול ‪‬וגד קרישה כלשהו ואין כל‬
‫התייחסות ברשומה הרפואית לע‪‬יין זה במהלך כל אשפוזה‪ ,‬אלא רק לאחר‬
‫חזרתה לאשפוז בעקבות הטרומבוזיס הוורידית‪.‬‬
‫פרופ' רביד סבר‪ ,‬כי לו היה ‪‬יתן לתובעת טיפול מ‪‬יעתי כמקובל‪ ,‬היה‬
‫‪.2‬‬
‫סיכוי‪ ,‬בסבירות גבוהה ביותר‪ ,‬למ‪‬וע את הטרומבוזיס בוורידי רגל שמאל‪.‬‬
‫המומחה פרופ' צ'פמן קבע‪ ,‬כי הטיפול בקומדין החל רק לאחר‬
‫‪.3‬‬
‫שחרורה של התובעת מבית החולים‪ ,‬בעקבות הופעת הפקקת בוורידי‬
‫הרגליים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪ 6‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫ד‪.‬‬
‫הקשר הסיבתי‬
‫התובעים טוע‪‬ים כי הוכיחו באופן חד משמעי קיומו של קשר סיבתי בין‬
‫התרשלות רופאי ה‪‬תבעת ל‪‬זקים ש‪‬גרמו לתובעת כדלקמן‪:‬‬
‫פרופ' קורצ'ין קבע‪ ,‬כי השתהות בביצוע ה‪ , MRI‬האיחור באבחון‬
‫‪.1‬‬
‫מחלתה של התובעת ובמתן הטיפול המתאים גרמו ל‪‬זק ה‪‬וירולוגי‬
‫המשמעותי של התובעת‪.‬‬
‫אילו בוצעה בדיקת ה‪ MRI-‬כבר ביום קבלתה של התובעת לבית‬
‫‪.2‬‬
‫החולים ‪‬יתן היה לאבחן את מחלתה בזמן‪ ,‬ואילו ‪‬יתן לתובעת טיפול‬
‫תרופתי מתאים‪ ,‬הייתה ‪‬כותה של התובעת ‪‬מ‪‬עת לחלוטין‪.‬‬
‫באשר לפקקת הוורידים קבע פרופ' רביד‪ ,‬כאמור‪ ,‬כי לו היה ‪‬יתן‬
‫‪.3‬‬
‫לתובעת טיפול מ‪‬יעתי כמקובל‪ ,‬היה סיכוי‪ ,‬בסבירות גבוהה ביותר‪ ,‬למ‪‬וע‬
‫את הטרומבוזיס בוורידי רגל שמאל‪.‬‬
‫פרופ' צ'פמן העלה בחוות דעתו טע‪‬ה‪ ,‬לפיה מצבה הרע של התובעת‬
‫‪.4‬‬
‫אי‪‬ו כמצבה בשחרורה מאשפוז בשיקום‪ ,‬וכי התובעת לא סובלת יותר‬
‫מהתקפים אפילפטיים‪ ,‬ולכן אין לקשור אותו למהלך האשפוז אלא למחלה‬
‫אחרת ‪‬וספת שאי‪‬ה ‪‬וגעת לאשפוז בש‪‬ת ‪.2006‬‬
‫לטע‪‬ת התובעים אין לקבל דעה זו‪ ,‬משום שבמסמכים רפואיים‬
‫‪.5‬‬
‫ש‪‬כתבו על ידי רופאי הדסה – ה‪‬תבעת‪ ,‬לרבות על ידי פרופ' ארגוב‪ ,‬מומחה‬
‫ב‪‬וירולוגיה‪ ,‬כתב כי התובעת ‪‬ותרה‪ ,‬בעקבות המחלה הדלקתית המוחית‪,‬‬
‫עם ‪‬זקים ‪‬וירולוגיים ברורים‪ :‬זק קוג‪‬יטיבי ‪‬יכר כמתואר בבדיקה חוזרת‬
‫של ד"ר ‪‬אמן‪ ,‬התקפים אפילפטיים מטופלים עם תגובה חלקית והתקפי גרד‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫תמצית טע‪‬ות ה‪‬תבעת‬
‫ב‪.‬‬
‫לעומת כל זאת טוע‪‬ת ה‪‬תבעת בשאלת האחריות והקשר הסיבתי‪ ,‬כי אלה לא הוכחו‬
‫‪.7‬‬
‫על ידי התובעים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫לטע‪‬ת ה‪‬תבעת‪ ,‬בעת שהתקבלה התובעת לחדר המיון ובהמשך האשפוז עמדו לפ‪‬י‬
‫‪.8‬‬
‫הרופאים המטפלים העובדות הבאות‪:‬‬
‫התובעת הגיעה לחדר המיון של בית חולים הדסה "עין כרם" עקב פרכוס‬
‫א‪.‬‬
‫אפילפטי מתוך שי‪‬ה בבית‪.‬‬
‫‪ 7‬מתוך ‪74‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫בבדיקה הייתה התובעת אגטטיבית‪ ,‬באי שקט פסיכומוטורי‪ ,‬לא מגיבה‬
‫ב‪.‬‬
‫לקריאת שמה‪ ,‬לא מבצעת פקודות‪ ,‬אישו‪‬ים מורחבים מגיבים לאור ומזיזה את‬
‫ארבעת גפיה בצורה חופשית‪ ,‬דופק סדיר ולחץ דם וחום תקי‪‬ים‪.‬‬
‫על פי א‪‬מ‪‬זה ש‪‬לקחה מבעלה‪ ,‬הוא דיווח כי בשבוע האחרון הייתה עם חום‬
‫ג‪.‬‬
‫גבוהה של ‪ 38-39‬מעלות‪ ,‬לא אכלה ולא שתתה‪ ,‬בדקה על ידי רופא המשפחה‬
‫ו‪‬לקחה לבדיקות דם ולספירת דם שפוע‪‬חו כתקי‪‬ות‪.‬‬
‫בחדר המיון התובעת הקיאה ושוב פרכסה‪ .‬האבח‪‬ות המבדלות היו צבר‬
‫ד‪.‬‬
‫אירועים של פרכוסים שמקורם בהפרעה מטבולית‪ ,‬או טוקסית או מצב זיהומי פעיל‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫התובעת ‪‬שלחה לסדרת בדיקות עזר‪ ,‬לרבות בירור מעבדתי‪ CT ,‬ראש ו‪-‬‬
‫‪9‬‬
‫ה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .EEG‬בהמשך ‪‬לקח ‪‬יקור מות‪‬י שהיה צלול‪ .‬לתובעת ‪‬קבעה תכ‪‬ית לעבור בהמשך‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫בהתאם לממצאים‪ ,‬מערך בדיקות‪ ,‬לרבות ‪ ,MRI‬שבשלב זה לא הייתה דחיפות‬
‫בקיומו‪.‬‬
‫התובעת אושפזה במחלקה ה‪‬וירולוגית להמשך בירור מחלתה וכל הבדיקות‬
‫ו‪.‬‬
‫ש‪‬ערכו לה לא הצליחו לאבחן את מחלתה‪ .‬במהלך הימים הראשו‪‬ים עד ליום‬
‫‪ 14.2.06‬לא הופיעו התכווצויות ‪‬וספות‪ .‬התובעת הייתה מבולבלת ובהמשך חזרה‬
‫‪11‬‬
‫‪15‬‬
‫לאי שקט‪ .‬ביום ‪ 13.2.06‬עשה ‪‬יסיון לביצוע ‪ MRI‬אך בשל מצבה הרפואי שכלל‬
‫‪16‬‬
‫החמרה בבלבול ובאי השקט לא ‪‬יתן היה לעשות את בדיקת ה‪ .MRI-‬בלילה שבין ה‪-‬‬
‫‪ 13‬ל‪ 14-‬החל החום לעלות‪ .‬בבוקר יום ‪ 14.2.06‬חזרו ההתכווצויות ורעד תמידי‬
‫‪17‬‬
‫ברגליה וחלה התדרדרות במצבה‪ .‬הרופא התורן המליץ על ‪ MRI‬דחוף‪.‬‬
‫בדיקות המעבדה ותפקודי הכבד לא היו תקי‪‬ות‪ .‬בדיקות לאבחון וירוסים‬
‫ז‪.‬‬
‫שכיחים ותרביות היו ללא ממצאים אך לא ‪‬יתן היה לשלול כי המדובר בזיהום‬
‫ויראלי או חיידקי‪ .‬התובעת החלה לקבל טיפול תרופתי רחב ‪‬גד זיהומים‪ ,‬לרבות‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫זיהומים ויראליים‪ ,‬ו‪‬גד התכווצויות‪ .‬מצא חוסר באשלגן‪ CPK ,‬גבוהים ובוצע ‪‬יקור‬
‫מות‪‬י חוזר שהיה ללא ממצא‪.‬‬
‫ביום ‪ 14.2.06‬קרא ייעוץ פ‪‬ימאי‪ ,‬אשר העלה מספר אבח‪‬ות אפשריות‪,‬‬
‫ח‪.‬‬
‫לרבות זיהום ויראלי‪ ,‬מחלה אוטואימו‪‬ית‪ ,‬מחלה מטבולית ומחלה או‪‬קולוגית‪.‬‬
‫הרופא הפ‪‬ימאי המליץ על סדרה של בדיקות ועל טיפול תרופתי‪ .‬בהתאם ‪‬שלחו‬
‫בדיקות לבירור ‪‬וגד‪‬ים למחלות אוטאימו‪‬יות ולזיהומים ויראליים‪ .‬ית‪‬ה המלצה‬
‫‪28‬‬
‫‪‬וספת לתיאום ביצוע ‪ MRI‬בהרדמה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ביום ‪ 15.2.06‬בוצעה הערכה של טרום הרדמה לשם ביצוע ‪ MRI‬אך בשל‬
‫ט‪.‬‬
‫מצבה ההכרתי של התובעת לא ‪‬יתן היה לקבל את הסכמתה המודעת ולכן ‪‬דרש‬
‫מי‪‬וי אפוטרופוס‪ ,‬וכך אכן פעלו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 8‬מתוך ‪74‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫בלילה שבין ‪ ,15.2.06‬ל‪ ,16.2.06-‬לאחר שהתקבל אישור האפוטרופוס‪ ,‬בוצעה‬
‫‪1‬‬
‫י‪.‬‬
‫בדיקת ה‪ MRI-‬בהרדמה‪ .‬בבדיקה ‪‬מצאו בצקת מוחית ושי‪‬ויים בלתי ספציפיים‬
‫בחומר הלבן ו‪‬אמר באבח‪‬ה‪ ,‬כי הממצא יכול להתאים לאצפליטיס לימבית‪.‬‬
‫ביום ‪ 16.2.06‬ערך ביקור גדול ליד מיטתה של התובעת שכלל את מ‪‬הל‬
‫יא‪.‬‬
‫המחלקה ובכירי הרופאים במחלקה‪ .‬התובעת סבלה בשלב זה מפרכוסים בלתי‬
‫פוסקים בעיקר ברגליים‪ ,‬ואובח‪‬ה כסובלת מסטטוס אפילפטיקוס‪ ,‬ולכן הוחלט על‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫טיפול אגרסיבי בפרכוסים‪ .‬העובדה שהיו ממצאים רפואיים ‪‬וספים‪ ,‬לרבות ‪CPK‬‬
‫‪7‬‬
‫גבוה שלימד על רבדומליוזיס‪ ,‬פירוק של שרירים‪ ,‬לא יכלה להיות מוסברת על ידי‬
‫הפרכוסים בלבד‪ .‬הועלו אפשרויות ‪‬וספות לאבח‪‬ה מבדלת‪ .‬בשל האבח‪‬ה המבדלת‬
‫של א‪‬צפליטיס לימבית ובהיות הגורם השכיח לאצפליטיס לימבית הם גידולים‬
‫ממאירים‪ ,‬שלחו בדיקות ‪‬וגד‪‬ים‪ .‬בשל החשש כי תמו‪‬ה דומה תוארה גם‬
‫בא‪‬צפליטיס על רקע ויראלי‪ ,‬יתן טיפול א‪‬טי ויראלי‪.‬‬
‫בשל התדרדרות במצבה הכללי‪ ,‬הוחלט לבצע אי‪‬טובציה ולהעבירה להשגחה‬
‫יב‪.‬‬
‫ביחידה לטיפול ‪‬מרץ‪.‬‬
‫לאחר הביקור הגדול התקיימה התייעצות עם רופא היחידה לטיפול ‪‬מרץ‬
‫יג‪.‬‬
‫לבין פרופ' ארגוב‪ ,‬מבכירי המחלקה ה‪‬וירולוגית‪ ,‬והוא החליט כי בשל העדר אבח‪‬ה‬
‫ומחשש שטיפול בסטרואידים יכול להחמיר את מצבה של התובעת על רקע הטיפול‬
‫התרופתי ה‪‬רחב‪ ,‬אין מקום להתחיל בטיפול בסטרואידים לפ‪‬י שממצים את ה‪‬יסיון‬
‫לאבחן את המחלה ממ‪‬ה סובלת התובעת‪.‬‬
‫במהלך האשפוז בטיפול ‪‬מרץ הוחלט שלא לתת לתובעת טיפול ב‪‬וגדי‬
‫יד‪.‬‬
‫קרישה וכל מהלך האשפוז עד שחרורה התובעת לא קיבלה טיפול ב‪‬וגדי קרישה‪.‬‬
‫לאחר שיפור במצבה הכללי של התובעת הופסקה הה‪‬שמה‪ .‬ביום ‪19.2.06‬‬
‫טו‪.‬‬
‫שוחררה התובעת מהיחידה לטיפול ‪‬מרץ‪.‬‬
‫בלילה שבין ‪ 19.2.06‬ל‪ 20.2.06-‬הייתה עלייה מחודשת בחום עד למעלה מ‪40-‬‬
‫טז‪.‬‬
‫מעלות עם סימ‪‬ים של פלביטיס ביד שמאל‪ .‬מייד ‪‬לקחו תרביות דם ושתן ו‪‬עשה‬
‫צילום במחלקה‪ .‬כמו כן ‪‬עשה ייעוץ עם מומחה למחלות זיהומיות ששי‪‬ה את‬
‫הטיפול הא‪‬טיביוטי‪.‬‬
‫במהלך יום ‪ 20.2.06‬חל שיפור במצבה ההכרתי של התובעת‪ ,‬והיא אף שוחחה‬
‫יז‪.‬‬
‫עם העובדת הסוציאלית‪ .‬ביום ‪ 21.2.06‬עדיין ‪‬צפו ת‪‬ועות לא רצו‪‬יות ברגליים‪.‬‬
‫התובעת עברה ביופסיה מח עצם לשם המשך הבירור‪.‬‬
‫ביום ‪ 22.2.06‬חל שיפור ‪‬וסף במצבה של התובעת‪ ,‬לרבות הפסקת הת‪‬ועות‬
‫יח‪.‬‬
‫הלא רצו‪‬יות‪ .‬ביופסיית מח עצם הייתה תקי‪‬ה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ 9‬מתוך ‪74‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫בימים ‪ 22‬ו‪ 23-‬בפברואר ‪ '06‬חל שיפור ‪‬וסף במצבה של התובעת‪ ,‬הן בתחום‬
‫יט‪.‬‬
‫ה‪‬וירולוגי והן באשר לחום שירד‪ ,‬אך היא ‪‬ותרה עם חום‪ .‬ביום ‪ 25.2.06‬החום שוב‬
‫עלה ו‪‬ערך דיון באשר לשאלה האם להתחיל טיפול בסטרואידים למרות החום‬
‫שלימד על סימ‪‬ים לזיהום פעיל‪.‬‬
‫ביום ‪ 26.2.06‬הגיעו תשובות ‪‬וגד‪‬י טרואיד פראוקסידז וטירלובולין שהיו‬
‫כ‪.‬‬
‫גבוהים‪ ,‬ובהתאם ‪‬עשתה אבח‪‬ה של אצפלופתיה על שם הישימוטו והוחל טיפול‬
‫בסטרואידים‪.‬‬
‫כא‪ .‬לאחר התחלת הטיפול בסטרואידים חל שיפור במצבה של התובעת‪ .‬ביום‬
‫‪ 19.3.06‬שוחררה התובעת לביתה עד שהתפ‪‬ה מקום במחלקת שיקום בבית החולים‬
‫הדסה "הר הצופים"‪ .‬ביום ‪ 20.3.06‬שבה התובעת לבית החולים עם ‪‬פיחות וכאבים‬
‫ברגל שמאל‪ .‬בבדיקת דופלקס אובחן קריש דם שטופל ב‪‬וגדי קרישה‪ .‬התובעת‬
‫טופלה עד ליום ‪ 21.3.06‬עת הועברה למחלקת שיקום בהדסה "הר הצופים"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫מכאן טוע‪‬ת ה‪‬תבעת‪ ,‬כי לא רובצת עליה אחריות כלשהי ל‪‬זקים ש‪‬גרמו לתובעת‬
‫‪.9‬‬
‫וזאת כדלקמן‪:‬‬
‫המחלה שממ‪‬ה סבלה התובעת השימוטו א‪‬צפליטיס הי‪‬ה מחלה ‪‬דירה‬
‫א‪.‬‬
‫ביותר‪ ,‬וקיים קושי רב באבחו‪‬ה‪ .‬כאמור בחוות דעתו של פרופ' צ'פמן‪ ,‬מומחה‬
‫ה‪‬תבעת‪ ,‬לוקח בדרך כלל חודשים לאבחן את המחלה‪ .‬במקרה של התובעת‪ ,‬המחלה‬
‫אובח‪‬ה תוך ‪ 14‬יום ואבחון ‪‬כון של המחלה הציל את חייה של התובעת וגרם ל‪‬זקים‬
‫מי‪‬ימאליים‪ .‬אבחון תוך זמן כה קצר הוא תעודת כבוד למחלקה‪.‬‬
‫המבחן לקביעת התרשלות ה‪‬תבעת הוא "במבחן המאמץ" ולא "במבחן‬
‫ב‪.‬‬
‫התוצאה"‪ .‬בהי‪‬תן שרופאי ה‪‬תבעת עשו הכל כדי להגיע לאבח‪‬ה ה‪‬כו‪‬ה והחליטו‬
‫שלא לתת טיפול ללא מיצוי האפשרויות לאבחון המחלה‪ ,‬הרי שלא הייתה כל‬
‫התרשלות מצידם‪.‬‬
‫לאורך כל מהלך האשפוז ‪‬עשה ‪‬יסיון מעמיק ורצי‪‬י לאבחן את המחלה‬
‫ג‪.‬‬
‫ורופאי המחלקה עשו כל ש‪‬יתן לאבחו‪‬ה‪ ,‬לרבות התייעצות עם מומחים מדספלי‪‬ות‬
‫אחרות ובהפ‪‬יה לבדיקות מרובות‪ ,‬לרבות מחוץ לבית החולים‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫אשר לטע‪‬ת האיחור בביצוע בדיקת ה‪ ,MRI-‬כאמור בשלב ראשון בתכ‪‬יות‬
‫‪28‬‬
‫לביצוע ‪ MRI‬הייתה לאחר שיושלם כל הבירור המקדים ולא הייתה כל דחיפות‬
‫מייידית לבצע בדיקה כאמור‪ ,‬במיוחד בהי‪‬תן כי לתובעת היה חום גבוה כשבוע‬
‫טרם אשפוזה‪ ,‬והיא חדלה לאכול ולשתות‪ ,‬ובמהלך הימים הראשו‪‬ים הפרכוסים‬
‫‪29‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪ 10‬מתוך ‪74‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫לא חזרו על עצמם‪ ,‬מה שכיוון יותר למחלה זיהומית חיידקית או ויראלית )ההדגשה‬
‫שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫כאמור‪ ,‬ביום ‪ 13.2.06‬הופ‪‬תה התובעת ל‪ ,MRI-‬אך בשל החמרה במצבה לא‬
‫ה‪.‬‬
‫‪‬יתן היה לבצע את הבדיקה‪ .‬ביום ‪ 14.2.06‬חלה החמרה ‪‬וספת של עלייה בחום‬
‫‪4‬‬
‫התובעת ואז ‪‬ית‪‬ה הוראה לביצוע ‪ MRI‬דחוף‪ .‬אי לכך‪ ,‬הופ‪‬תה התובעת למחרת‬
‫‪5‬‬
‫לביצוע ‪ MRI‬בהרדמה‪ .‬ביום ‪ 15.2.06‬בוצעה הערכה טרום הרדמתית‪ .‬בשלב זה חלה‬
‫החמרה במצבה ההכרתי של התובעת ולא ‪‬יתן היה לקבל את הסכמתה המודעת‬
‫להרדמה‪ ,‬ולכן ‪‬דרש מי‪‬וי אפוטרופוס לאישור ההרדמה‪ ,‬ואכן ‪‬עשתה פ‪‬ייה כאמור‪.‬‬
‫כאשר הסתיימו ההליכים ביום ‪ 16.2.06‬בע‪‬יין האישור‪ ,‬ערכה הבדיקה‪ .‬לאור‬
‫ה‪‬סיבות ש‪‬וצרו‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬לא הייתה כל התרשלות באיחור בביצוע בדיקת‬
‫‪6‬‬
‫ה‪.MRI-‬‬
‫לא היה איחור במתן סטרואידים‪ .‬בא כוח התובעת ומומחים מטעמה ה‪‬ם‬
‫ו‪.‬‬
‫חכמים לאחר מעשה‪ ,‬כאשר לגרסתם די היה באבח‪‬ה המבדלת לא‪‬צפליטיס‬
‫לימבית‪ ,‬ללא האבח‪‬ה למקורה כדי להתחיל לתת טיפול בסטרואידים‪ .‬בפועל‪,‬‬
‫המומחים מתעלמים לחלוטין ממורכבות מחלת התובעת והתלבטות הרופאים‬
‫המטפלים בזמן אמת באשר לאבח‪‬ה של המחלה והחלטתם לפעול בזהירות בטרם‬
‫מתן החלטה על טיפול בסטרואידים‪ ,‬כאשר בין היתר סבלה התובעת משי‪‬ויים‬
‫במצבה ובשלב מסוים עלייה בחום גופה‪ ,‬ולאחר מכן שיפור במצבה הן ביחס לגובה‬
‫החום והן ביחס למדדים של בדיקות העזר‪ .‬כמו כן‪ ,‬היו סימ‪‬ים לפגיעה כבדית‬
‫ורבדומליזם שלא יכלו להיות מוסברים על ידי א‪‬צפלופתיה לימבית‪.‬‬
‫בשל העובדה שהיו עליות בחום והחמרה במצבה הכללי וה‪‬שימתי של‬
‫ז‪.‬‬
‫התובעת‪ ,‬עד כדי אשפוזה ביחידה לטיפול ‪‬מרץ‪ ,‬היה חשש תמידי כי על אף שלא‬
‫אובחן החיידק או הווירוס בבדיקות דם‪ ,‬עדיין קיימת סכ‪‬ה שהמקור למחלה הוא‬
‫זיהומי‪.‬‬
‫מתן טיפול בסטרואידים במקרה של התובעת היה מסכן אותה בהי‪‬תן‬
‫ח‪.‬‬
‫החשש האמיתי לאבח‪‬ה מבדלת לא ברורה‪ ,‬והחשש למחלות זיהומיות וממאירות‬
‫כמו גם החשש לטיפול במגוון רחב של תרופות‪ .‬ביום ‪ ,16.2.06‬כאשר התובעת‬
‫הועברה ליחידה לטיפול ‪‬מרץ בשל החמרה במצבה הכללי ו‪‬עשתה האבח‪‬ה‬
‫המבדלת לא‪‬צפליטיס‪ ,‬הייתה התייעצות עם פרופ' ארגוב‪ ,‬אשר שקל בזמן אמת את‬
‫הע‪‬יין והחליט שאין הצדקה במבחן התועלת מול הסיכון‪ ,‬בשלב חוסר ודאות‪,‬‬
‫להתחיל בטיפול של סטרואידים )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪ 11‬מתוך ‪74‬‬
‫‪3‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫ב‪‬יגוד לחוות דעת המומחה פרופ' רביד‪ ,‬כאמור בחוות דעתו של פרופ' צ'פמן‪,‬‬
‫ט‪.‬‬
‫קיים סיכון ממשי במתן סטרואידים‪ ,‬על אחת כמה וכמה כאשר התובעת טופלה‬
‫בתרופות אחרות ועדיין היה חשש כי המקור למחלה הוא מחלה זיהומית או מחלות‬
‫ממאירות‪.‬‬
‫התובעת סבלה ממחלה מאוד ‪‬דירה הקרויה א‪‬צפלופתיה על שם השימוטו‬
‫י‪.‬‬
‫הקשורה במחלה אוטואימו‪‬ית של הטרואיד‪ .‬אבחון המחלה תוך שבועיים הוא פרק‬
‫זמן קצר ביותר יחסית כאשר בדרך כלל לוקח חודשים לאבחון המחלה )ראה‪ :‬חוות‬
‫דעת פרופ' צ'פמן(‪.‬‬
‫אשר לעובדה כי האבח‪‬ה המבדלת הראשו‪‬ה הייתה א‪‬צפלופטיס לימבית‪,‬‬
‫יא‪.‬‬
‫הרי ‪‬עשה בירור ובדיעבד ברור שהאבח‪‬ה הייתה שגויה‪ .‬טוע‪‬ים התובעים‬
‫והמומחים מטעמם‪ ,‬כי משאובח‪‬ה א‪‬צפלופטיס די היה בכך להתחיל טיפול‬
‫בסטרואידים‪ ,‬שכן בדיעבד זה היה גם הטיפול בהשימוטו‪ ,‬אך זוהי חוכמה בדיעבד‬
‫)ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫כפי שחיווה דעתו פרופ' צ'פמן במקרה של התובעת הייתה התלבטות באבח‪‬ה מבדלת‬
‫של מחלות שו‪‬ות וההחלטה של הרופאים שלא לטפל עד לקבלת תשובות חד‬
‫משמעיות התומכות במחלה אוטואימו‪‬יות הייתה החלטה ‪‬כו‪‬ה‪ .‬ב‪‬וסף חיווה דעתו‬
‫כי הסכ‪‬ות בטיפול מיידי ולא מבוסס בסטרואידים הם לא מעטות ולא ז‪‬יחות‪.‬‬
‫מאחר שהאבח‪‬ות המבדלות כללו זיהומים ומחלות ממאירות‪ ,‬הרי הטיפול‬
‫בסטרואידים היה יכול לגרום לסיכון חיים וקשיים באבחון ובטיפול‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬ברור לחלוטין כי התובעת לא סבלה מאי‪‬צפליטיס לימבית‪ ,‬ובשלב‬
‫יב‪.‬‬
‫שהועלתה האפשרות היא הייתה אחת מאבח‪‬ות אפשריות מרובות‪ .‬מתן טיפול‬
‫בסטרואידים באותו שלב היה מסכן את התובעת אילו המחלה הייתה אחרת‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הדבר ‪‬שקל היטב על ידי רופא בכיר‪ ,‬והוא החליט שאין מספיק הוכחה‬
‫המצדיקה את מתן הטיפול )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫כפי שחיווה דעתו פרופ' צ'פמן‪ ,‬ב‪‬יגוד לעמדת מומחי התובעת‪ ,‬הרי‬
‫יג‪.‬‬
‫א‪‬צפלוטיס לימבית אי‪‬ה מגיבה כלל בצורה טובה לטיפול בסטרואידים ולכן גם לא‬
‫הייתה הצדקה לתת טיפול כאמור‪ .‬יתר על כן‪ ,‬שלחו בדיקות ל‪‬וגד‪‬ים שלא תמכו‬
‫באבח‪‬ה האמורה‪.‬‬
‫כאמור בחוות דעתו של פרופ' צ'פמן‪ ,‬הממצאים ב‪ MRI-‬גם יכלו להיות‬
‫יד‪.‬‬
‫מש‪‬יים לפעילות האפילפטית ולא כתוצאה מא‪‬צפלוטיס‪ ,‬ואבח‪‬ה כאמור גם עלתה‬
‫בדיו‪‬י הרופאים‪ ,‬ואם כך הם פ‪‬י הדברים‪ ,‬לא הייתה הצדקה לתת טיפול‬
‫בסטרואידים )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪ 12‬מתוך ‪74‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫חוות דעתו של פרופ' קורצ'ין היא חוכמה לאחר מעשה‪ ,‬כאשר בדיעבד‬
‫טו‪.‬‬
‫התברר שהטיפול לשתי המחלות דומה אך לא זה המבחן האמיתי שצריך להיעשות‬
‫כאשר יש לקבוע מהו הטיפול המקובל בזמן אמת )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫פרופ' צ'פמן קבע בחוות דעתו‪ ,‬כי ההחלטה שלא להתחיל בטיפול‬
‫טז‪.‬‬
‫בסטרואידים בהעדר אבח‪‬ה ברורה‪ ,‬היא בגדר שיקול דעת מוצדק‪ ,‬לאור הסיכו‪‬ים‬
‫הכרוכים במתן הטיפול בהעדר אבח‪‬ה‪.‬‬
‫לאור מצבה ההפכפך של התובעת‪ ,‬לא הייתה התרשלות כלשהי כאשר ‪‬עשו‬
‫יז‪.‬‬
‫אבח‪‬ות מבדלות שלא ‪‬שללו לחלוטין‪ ,‬וההחלטות היו ‪‬כו‪‬ות תוך שימוש בשיקול‬
‫דעת מושכל‪ ,‬שלא להתחיל טיפול בסטרואידים בטרם תאובחן המחלה באופן מדויק‪.‬‬
‫רופאי ה‪‬תבעת פעלו על פי אסכולה רפואית מקובלת‪ ,‬והחלטתם שלא להתחיל‬
‫בטיפול כאמור‪ ,‬הייתה סבירה )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫האבח‪‬ה האולטימטיבית הסופית של השימוטו היא‪ ,‬שהחולה מגיב למתן‬
‫יח‪.‬‬
‫טיפול בסטרואידים‪ .‬העובדה שבכל המאמרים ‪‬עשו האבח‪‬ות בדרך כלל לאחר‬
‫שבועות וחודשים‪ ,‬היא הוכחה ה‪‬יצחת לכך שהפרקטיקה המקובלת היא לא לתת‬
‫סטרואידים בטרם תיעשה האבח‪‬ה של המחלה הגורמת לא‪‬צפליטיס‪ ,‬שאם לא כך‬
‫היו פ‪‬י הדברים והטיפול היה ‪‬יתן מיידית כטע‪‬ת המומחים‪ ,‬הרי שההשימוטו לא‬
‫היה מאובחן כלל או היה מאובחן מיידית עם תחילת הטיפול‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫הקשר הסיבתי‬
‫ה‪‬תבעת מוסיפה וטוע‪‬ת‪ ,‬כי לא הוכח כלל הקשר הסיבתי שבין העובדות שהוכחו‬
‫‪.10‬‬
‫לבין ‪‬זקי ה‪‬תבעת‪ ,‬וזאת מהטעמים הבאים‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫לא התקיים קשר סיבתי משפטי בין ההתרשלות ה‪‬טע‪‬ת‪ ,‬קרי אי מתן טיפול‬
‫א‪.‬‬
‫בסטרואידים בשל האבח‪‬ה של א‪‬צפליטיס לימבית‪ ,‬לבין ‪‬זקי התובעת ש‪‬גרמו‬
‫כתוצאה מהאי‪‬ציפוליטיס על שם השימוטו‪.‬‬
‫כדי להוכיח קשר סיבתי משפטי‪ ,‬היה על התובעת להוכיח כי ה‪‬תבעת הייתה‬
‫ב‪.‬‬
‫צריכה לצפות עם ביצוע האבח‪‬ה של א‪‬צפליטיס לימבית שיתכן שהמחלה היא‬
‫השימוטו‪.‬‬
‫איש מבין מומחי התובעת‪ ,‬ועל אחת כמה וכמה פרופ' צ'פמן‪ ,‬אי‪‬ו קובע כי‬
‫ג‪.‬‬
‫ה‪‬תבעת התרשלה בכך שלא צפתה שהתובעת סובלת מהשימוטו מייד לאחר ביצוע‬
‫האבח‪‬ה המבדלת של א‪‬צפליטיס לימבית או שאיחרה באבח‪‬ה של א‪‬צפליטיס על‬
‫שם השימוטו‪ .‬אי לכך גם ה‪‬תבעת ורופאיה לא היו צריכים לצפות שהתובעת סובלת‬
‫‪ 13‬מתוך ‪74‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫מהשימוטו בטרם בוצעה בדיקת הא‪‬טי ‪‬וגד‪‬ים למחלה האוטואימו‪‬ית של‬
‫התירואיד‪.‬‬
‫משבדיעבד התובעת לא סובלת מא‪‬צפליטיס לימבית‪ ,‬והעובדה שבדיעבד‬
‫ד‪.‬‬
‫הטיפול בה היה בסטרואידים‪ ,‬כטע‪‬ת התובעים ומומחיהם‪ ,‬היה אותו הטיפול‬
‫בהשימוטו‪ ,‬אי‪‬ה יוצרת את הקשר הסיבתי המשפטי ה‪‬דרש‪.‬‬
‫באשר לקשר הסיבתי העובדתי‪ ,‬על פי חוות דעת פרופ' צ'פמן‪ ,‬אין קשר‬
‫ה‪.‬‬
‫סיבתי בין האיחור במתן סטרואידים לבין ‪‬כותה הצמיתה של התובעת‪ .‬אין בספרות‬
‫הרפואית מחקרים המאששים את טע‪‬ת התובעים‪ ,‬כי טיפול בסטרואידים מוקדם‬
‫יותר היה מו‪‬ע את ה‪‬כות הצמיתה‪ .‬על פי כל קטעי הספרות והמאמרים המופיעים‬
‫בביבליוגרפיה של פרופ' קורצ'ין ושל פרופ' רביד‪ ,‬יש התייחסות לכך שהמחלה‬
‫הפרכוסית והמצב החריף השתפרו לאחר הטיפול בסטרואידים‪ ,‬אך אין ולו מאמר‬
‫אחד שקובע שהקדמת הטיפול מ‪‬עה את המצב ה‪‬וירולוגי ש‪‬ותר לצמיתות‪.‬‬
‫התובעים והמומחים מטעמם יצאו מתוך ה‪‬חה‪ ,‬שהעובדה שהטיפול‬
‫ו‪.‬‬
‫בסטרואידים מוציא את החולה מהמצב החריף גורם לכך שאבח‪‬ה מוקדמת הייתה‬
‫מו‪‬עת את ה‪‬כות הצמיתה בטעות יסודה‪ ,‬ואין לכך כל סימוכין בספרות שהמציאו‬
‫מומחי התובעת‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫אשר לקשר הסיבתי בין האיחור בביצוע ה‪ MRI-‬ל‪‬כות התובעת‪ ,‬כפי שחיווה‬
‫‪17‬‬
‫דעתו פרופ' צ'פמן הקדמת הבדיקה לא הייתה מש‪‬ה את המהלך‪ ,‬שכן בדיקת ה‪MRI-‬‬
‫‪18‬‬
‫השאירה אבח‪‬ה מבדלת רחבה והתשובה של ה‪ MRI-‬עצמה לא תמכה בצורה‬
‫משמעותית באבח‪‬ה של א‪‬צפליטיס על שם השימוטו‪ .‬להיפך – היא תמכה‬
‫בא‪‬צפליטיס לימבית‪ .‬לכן‪ ,‬כאמור בחוות דעתו של פרופ' צ'פמן‪ ,‬אין קשר סיבתי‬
‫‪19‬‬
‫ז‪.‬‬
‫עובדתי בין האיחור בביצוע בדיקת ה‪ MRI-‬לבין ‪‬כותה הצמיתה של התובעת‬
‫)ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫אשר לפקקת הוורידית‪ ,‬כאמור בחוות דעתו של פרופ' אדר )המומחה מטעם‬
‫ח‪.‬‬
‫ה‪‬תבעת(‪ ,‬אין אחידות בפרקטיקה הרפואית באשר למתן ‪‬וגדי קרישה מ‪‬יעתיים‬
‫במהלך אשפוז ממושך במיטה‪ ,‬וב‪‬סיבות המיוחדות של התובעת‪ ,‬שיקול הדעת‬
‫להפסיק את מתן תרופת הקלקסן היה בגדר טווח הסבירות‪.‬‬
‫אף אם ייקבע שה‪‬תבעת התרשלה כאמור‪ ,‬הרי ברור לחלוטין שבמקרה של‬
‫ט‪.‬‬
‫התובעת מחלתה ה‪‬וירולוגית הקשה לא ‪‬גרמה על ידי ה‪‬תבעת‪ ,‬וכל ש‪‬יתן לייחס‬
‫ל‪‬תבעת הוא אובדן סיכויי ההחלמה‪ ,‬וב‪‬סיבות האמורות‪ ,‬לאור מכלול חוות הדעת‪,‬‬
‫מן הראוי לפסוק לתובעת פיצוי בגין אובדן סיכויי ההחלמה על דרך האומד‪‬ה של‬
‫‪ 50%‬מכלל ה‪‬זק‪.‬‬
‫‪ 14‬מתוך ‪74‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫העובדות שהוכחות ה‪‬וגעות לטיפול הרפואי והחלטות הרופאים המטפלים‬
‫ג‪.‬‬
‫העובדות שהוכחו לפ‪‬י בית המשפט כפי שיפורט בהמשך באשר לאבח‪‬ות שערכו‬
‫‪.11‬‬
‫רופאי ה‪‬תבעת‪ ,‬לאור מצבה הרפואי של התובעת‪ ,‬והטיפול הרפואי ש‪‬יתן לה בסופו של יום‪,‬‬
‫זאת על סמך הראיות ש‪‬שמעו‪ ,‬כמו גם המסמכים הרפואיים והרשומות הרפואיות שהוגשו‪,‬‬
‫ה‪‬ן כדלקמן‪:‬‬
‫אין מחלוקת‪ ,‬שהתובעת סבלה ממחלה אוטואימו‪‬ית שפגעה באזור הלימבי‬
‫א‪.‬‬
‫במוח‪.‬‬
‫מדובר בתסמו‪‬ת על שם השימוטו‪ ,‬המלווה בדלקת באזור הלימבו במח‪,‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ש‪‬גרמה על ידי תהליכים אוטואימו‪‬יים‪.‬‬
‫אין מחלוקת‪ ,‬כי התובעת הגיעה לחדר המיון כשהיא סובלת מפרכוסים‬
‫ג‪.‬‬
‫ומחום‪.‬‬
‫בחדר המיון ‪‬עשו בדיקות שו‪‬ות כדי ל‪‬סות לאבחון את מצבה הרפואי של‬
‫ד‪.‬‬
‫התובעת‪ ,‬כך גם היה המשך הטיפול במחלקה ה‪‬וירולוגית‪.‬‬
‫אין חולק‪ ,‬כי לאחר שרופאי ה‪‬תבעת העלו מספר אפשרויות שגרמו למצבה‬
‫ה‪.‬‬
‫הרפואי ההולך ומתדרדר של התובעת‪ ,‬בסופו של דבר הגיעו למסק‪‬ה כי יש ליתן‬
‫לתובעת טיפול בסטרואידים‪ ,‬דבר שגרם לשיפור במצבה והמלמד כי זה היה הטיפול‬
‫ה‪‬כון בסופו של דבר‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫כדי לקבוע את סבירות הטיפול‪ ,‬יש להתייחס לעובדות שעמדו לפ‪‬י הרופאים‬
‫‪.12‬‬
‫המטפלים‪ ,‬השיקולים ששקלו והפעולות ש‪‬קטו בעקבות שיקולים אלה‪ ,‬לרבות הבדיקות‬
‫שבוצעו‪ ,‬תוצאות הבדיקות‪ ,‬מצבה הרפואי של התובעת שהלך והתדרדר‪ ,‬מועד קבלת‬
‫ההחלטות וביצוע הבדיקות ה‪‬דרשות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫לצורך כך‪ ,‬חיים א‪‬ו‪ ,‬בין היתר ובעיקר‪ ,‬מהרישומים הרפואיים שהוגשו ומעדויות‬
‫‪.13‬‬
‫הרופאים‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫חשיבות רבה יש לייחס לעדותו של ד"ר איגוס‪ ,‬שהיה רופא במחלקה ה‪‬וירולוגית‪,‬‬
‫‪.14‬‬
‫טיפל בתובעת עוד בחדר המיון‪ .‬ד"ר איגוס הגיש תצהיר עדות ראשית וכן ‪‬חקר על תצהירו‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫למעשה‪ ,‬ד"ר איגוס הוא הרופא היחיד מבין הרופאים שטיפלו בתובעת באופן צמוד‬
‫‪.15‬‬
‫ורצוף אשר מסר תצהיר והעיד בבית המשפט‪.‬‬
‫‪ 15‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫תצהירו של ד"ר איגוס‬
‫מתצהירו ‪‬יתן ללמוד על העובדות הבאות‪:‬‬
‫‪.16‬‬
‫ד"ר איגוס התמחה במחלקה ה‪‬וירולוגית של בית החולים הדסה "עין כרם"‬
‫א‪.‬‬
‫וסיים את התמחותו ב‪‬וירולוגיה ביום ‪.31.12.06‬‬
‫בעת האירועים ‪‬שוא התביעה היה ד"ר איגוס בתחילת הש‪‬ה האחרו‪‬ה‬
‫ב‪.‬‬
‫להתמחותו‪ .‬הוא אי‪‬ו זוכר את המקרה ותצהירו ‪‬ערך על פי המסמכים הרפואיים‬
‫ודרכי עבודתו‪.‬‬
‫במהלך הטיפול בתובעת היה מעורב במירב ההחלטות הטיפוליות במהלך‬
‫ג‪.‬‬
‫היום‪ ,‬ובימים בהם היה תורן היה מעורב גם בטיפולים שהיו בשעות הערב והלילה‪.‬‬
‫ביום שישי‪ ,10.2.06 ,‬הגיעה התובעת לחדר המיון והתקבלה על ידי ד"ר‬
‫ד‪.‬‬
‫איגוס‪ .‬על פי הדיווח שמסר בעלה של התובעת‪ ,‬ש‪‬לווה אליה‪ ,‬אמר לו כי התובעת‬
‫אי‪‬ה ידועה כמי שסובלת מאפילפסיה‪ .‬כמו כן ‪‬מסר כי בשבוע האחרון לפ‪‬י פ‪‬ייתה‬
‫לחדר המיון סבלה התובעת מחום גבוה ובימים הסמוכים לאשפוז לא אכלה ולא‬
‫שתתה‪ .‬בבוקר קבלתה לחדר המיון ‪‬צפה פרכוס מתוך שי‪‬ה‪ .‬בדרך לבית החולים‬
‫שבה אליה הכרתה‪ .‬בחדר המיון הקיאה ושוב פרכסה‪ .‬בבדיקה הגופ‪‬ית הראשו‪‬ית‬
‫תועדו אי שקט פסיכומוטורי‪ ,‬התובעת לא הגיבה‪ ,‬לא ביצעה פקודות‪ ,‬אישו‪‬יה היו‬
‫מורחבים והגיבו לאור‪ ,‬והיא הזיזה את ארבעת גפיה בצורה חופשית ללא הבדלי צד‪.‬‬
‫האבח‪‬ות המבדלות בשלב זה היו לפי השכיח במקרים אלה‪ ,‬מצב זיהומי סיסטמי‪,‬‬
‫קרי של כלל הגוף או אחד האיברים שגרם באופן מש‪‬י לפרכוסים או זיהום במערכת‬
‫העצבי‪ ,‬א‪‬צפליטיס )על רקע חיידקי או ויראלי(‪ .‬כמו כן‪ ,‬הועלו אבח‪‬ות של הפרעה‬
‫מטבולית‪ ,‬או טוקסית‪ ,‬או גידול סרט‪‬י שהפרכוסים הם תופעה מלווה שלו‪.‬‬
‫בשלב זה הוחלט לבצע בירור מקיף‪ ,‬שכלל בדיקות עזר ספירת דם‪ ,‬תרביות‬
‫ה‪.‬‬
‫דם וביוכימיה‪ ,‬עשה ‪‬יקור מות‪‬י‪ ,‬הדמיית ‪ CT‬ראש ו‪ .EEG-‬ה‪‬יקור היה תקין‪ .‬ד"ר‬
‫איגוס קיים התייעצות עם הרופאים הפ‪‬ימיים וכן עם כו‪‬ן מחלות זיהומיות‪ .‬בשלב‬
‫זה הה‪‬חה הייתה כי קרוב לוודאי שאין זיהום חיידקי במערכת העצבים‪ .‬האבח‪‬ה‬
‫המבדלת הכי סבירה במצב זה היא זיהום ויראלי סיסטמי או של המוח‪ ,‬והחולה‬
‫טופלה בהתאם באציקלוויר‪ .‬כמו כן הוחל טיפול ‪‬וגד פרכוסים‪ ,‬ובשל החשש הקטן‬
‫לזיהום סיסטמי‪ ,‬הוחל טיפול בא‪‬טיביוטיקה‪.‬‬
‫לדעת ד"ר איגוס‪ ,‬מבין הזיהומים הוויראליים המוחיים‪ ,‬יש רק וירוס אחד‬
‫ו‪.‬‬
‫שיש טיפול בו והוא ההרפס‪ ,‬ולכן ‪‬יתן טיפול באציקלוויר להרפס‪ ,‬כמקובל‪ .‬ב‪‬וסף‪,‬‬
‫‪‬שלח דם ו‪‬וזל שדרה לבדיקה מולקולארית רק של הרפס‪ .‬התוכ‪‬ית להמשך הבירור‬
‫‪ 16‬מתוך ‪74‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫כללה בין השאר ביצוע ‪ MRI‬ש‪‬ועד על פי המקובל במחלקה לשלול או לאשש את‬
‫הגורמים לא‪‬צפלופתיה‪ ,‬או א‪‬צפליטיס )דלקת מוח כתוצאה מזיהום ויראלי או‬
‫אחר(‪.‬‬
‫ביום ‪ 12.2.06‬המעקב והטיפול בתובעת היו על ידי רופאת הבית באותה עת‪,‬‬
‫ז‪.‬‬
‫ד"ר גברילוב וד"ר איגוס‪ .‬ד"ר גברילוב עזבה את המחלקה בשלב די מוקדם של‬
‫התמחותה ולאחר שעברה ל‪‬יו‪-‬זיל‪‬ד הקשר של ה‪‬תבעת עמה ‪‬ותק לחלוטין‪.‬‬
‫ביום ‪ 12.22.06‬בבוקר ‪‬בדקה התובעת וד"ר גברילוב שערכה את התרשמות‪,‬‬
‫ח‪.‬‬
‫לפיה חל שיפור ‪‬וסף כאשר התובעת הייתה בהכרה מלאה‪ ,‬מתמצאת חלקית במקום‬
‫ובזמן‪ ,‬הציגה חוסר זיכרון לטווח קצר ללא חום‪ ,‬בדיקה ‪‬וירולוגית ש‪‬עשתה ‪‬מצאה‬
‫תקי‪‬ה והתובעת ע‪‬תה לע‪‬יין‪ .‬הומשך הטיפול ‪‬גד הרפס והטיפול ‪‬גד פרכוסים‪.‬‬
‫התובעת הייתה ללא התקפים אפילפטיים‪ .‬באותו יום בדק את התובעת ד"ר איגוס‬
‫פעם ‪‬וספת בסמוך לשעה ‪ 13:00‬והתרשם כי התובעת אי‪‬ה מתמצאת בזמן ובאדם‬
‫אך עו‪‬ה לע‪‬יין‪ .‬מעבר לכך לא היה שי‪‬וי משמעותי במצבה‪ .‬הוא הפ‪‬ה את התובעת‬
‫‪13‬‬
‫לבדיקת ‪ CSF ,EEG‬שלח לבדיקה מולקולארית וכן הופ‪‬תה לבדיקת ‪ .MRI‬בתצהירו‬
‫‪14‬‬
‫טוען ד"ר איגוס כי בשלב זה לא הייתה כל דחיפות בביצוע בדיקת ה‪ MRI-‬לאור‬
‫מצבה של התובעת )הדגשה שלי – כ‪.‬מ(‪.‬‬
‫ביום ‪ 13.2.06‬בדק ד"ר איגוס את התובעת שהייתה ללא חום אך ‪‬ותר אי‬
‫ט‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫שקט פסיכומוטורי קל‪ .‬התובעת התקשרה והתלו‪‬ה על בחילה‪ .‬בבדיקת ‪ EEG‬מיום‬
‫קודם התקבלו תוצאות של סדרות קצרות של פעילות חדה‪ .‬באותו יום היה ד"ר‬
‫איגוס גם תורן‪ ,‬ובסמוך לשעה ‪ 19:30‬התייעץ עם פרופ' ארגוב לאחר שהתובעת‬
‫הייתה שרויה עדיין באי שקט ‪‬יכר‪ .‬הרופאים פירשו את המצב בכך שיש פעולה‬
‫אפילפטית שאי‪‬ה מקבלת ביטוי בפרכוסים‪ ,‬ולכן פרופ' ארגוב הורה להעלות את‬
‫המי‪‬ון של הווליום‪ .‬הפרש‪‬ות הייתה בשלב זה כי ההתקף האפילפטי על רקע זיהום‬
‫ויראלי מוחי או השפעה טוקסית של זיהום כללי אחר‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫בלילה שבין ‪ 13.2.06‬ל‪ 14.2.06-‬היה ‪‬יסיון לעשות בדיקת ‪ ,MRI‬אך הבדיקה‬
‫י‪.‬‬
‫לא הצליחה משום שהתובעת לא הצליחה להיוותר ללא ת‪‬ועה‪.‬‬
‫בבוקר יום ‪ 14.2.06‬לא חל שי‪‬וי משמעותי ב‪‬תו‪‬י מחלתה של התובעת‬
‫יא‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫והרופא ביקש לבדוק את מה שהצליחו לראות‪ ,‬אם הצליחו‪ ,‬בבדיקת ה‪ .MRI-‬הוחלט‬
‫‪28‬‬
‫להזמין ‪ MRI‬בהרדמה כיוון שלא היו ממצאים מספקים לאבחון כלשהו‪.‬‬
‫במהלך יום ‪ 14.2.06‬עלה לפתע חומה של התובעת מחדש לערכים גבוהים‬
‫יב‪.‬‬
‫מאוד‪ ,‬של ‪ 39‬מעלות‪ .‬בשלב זה לא היה ברור מדוע‪ ,‬ולכן היה צורך לעשות בירור‬
‫מחודש למקור החום והבלבול שהוחמר בעקבותיו‪ .‬בדיק ת הדם הראתה עליה‬
‫‪29‬‬
‫‪ 17‬מתוך ‪74‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫בספירת תאי הדם הלב‪‬ים‪ ,‬מה שיכול היה להעיד על זיהום סיסטמי או אחר‪ ,‬מזה‬
‫שגרם לפרכוסים‪ .‬הוחלט לחפש גורמים למחלה סיסטמית‪ .‬האבח‪‬ה המבדלת בשלב‬
‫זה כללה גם מחלה ויראלית במוח‪ .‬לדברי ד"ר איגוס‪ ,‬התבקשה בדיקת ‪ MRI‬דחופה‬
‫במחשבה שהגורם הוא א‪‬צפליטיס ויראלית )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ(‪ .‬כדי לבדוק האם‬
‫מדובר במחלה סיסטמית‪ ,‬שלחו בדיקות דם למשטח וכן ספירה ‪‬וספת‪ ,‬תפקודי‬
‫כליות וכבד וביוכימיה‪.‬‬
‫בבדיקות הביוכימיה והספירה ש‪‬עשו התקבלו ערכים גבוהים מאוד של‬
‫יג‪.‬‬
‫הספירה הלב‪‬ה‪ ,‬שעלתה ל‪ ,21,200-‬ה‪ CPK-‬קפץ ל‪ ,33,733-‬הייתה הפרעה בתפקוד‬
‫הכבד וערך האשלגן בדם היה ‪‬מוך‪ .‬ה‪‬תו‪‬ים ה‪"‬ל הובילו לכיוון מחלה סיסטמית‬
‫שטיבה לא ברור‪ .‬שוב זומן ייעוץ פ‪‬ימאי‪ ,‬והיועצת אשר כתבה ייעוץ מפורט העלתה‬
‫שוב את האבח‪‬ות המבדלות שהוזכרו‪ :‬מחלה זיהומית ויראלית‪ ,‬ובסבירות ‪‬מוכה‬
‫יותר מחלה חיידקית‪ ,‬והועלו אפשרויות למחלות אוטאימו‪‬יות סיסטמיות‪ ,‬במיוחד‬
‫וסקוליטיס – דלקת כלי דם שיכולה לגרום ל‪‬זק במוח‪ .‬כמו כן הועלתה האפשרות‬
‫למחלות מטבוליות‪ ,‬ואפילו תהליך סרט‪‬י שגורם לתסמו‪‬ת אוטואימו‪‬ית‪ .‬הרופאה‬
‫היועצת הפ‪‬ימאית העלתה גם את האפשרות שהחום הוא תופעת לוואי של הטיפול‬
‫התרופתי והתוכ‪‬ית שהוצעה על ידה הייתה השלמת הבירור הזיהומי והאימו‪‬ולוגי‪,‬‬
‫בדיקה ג‪‬יקולוגית‪ ,‬בדיקת עי‪‬יים‪ ,‬בדיקת תפקודי בלוטת התריס‪ ,‬שמא פעילות יתר‬
‫שלה גרמה לפגיעה בשרירים וכך יי‪‬תן הסבר לרבדומיוליזיס‪ .‬הטיפול שהוצע בשלב‬
‫זה כלל תיקון רמת האשלגן ומתן א‪‬טיביוטיקה‪ .‬הרופאה הציעה לשקול טיפול‬
‫בסטרואידים במידה שהגורם הוא וסקוליטיס או מחלה אוטואימו‪‬ית‪ .‬בביקור של‬
‫היועץ הג‪‬יקולוגי לא ‪‬מצא דבר )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫בשלב זה‪ ,‬כאשר לא הייתה אבח‪‬ה‪ ,‬התבקש ביצוע בדיקת ‪ MRI‬דחוף שהיה‬
‫יד‪.‬‬
‫חייב עתה להתבצע בהרדמה ולכן הוזמ‪‬ה בדיקה כאמור עם מרדים )ההדגשה שלי –‬
‫כ‪.‬מ(‪.‬‬
‫בבוקר יום ‪ 15.2.06‬התובעת הייתה ללא שי‪‬וי במצבה הבלבולי ו‪‬ערכה‬
‫טו‪.‬‬
‫התייעצות עם מומחית למחלות זיהומיות‪ .‬המומחית למחלות זיהומיות סברה‬
‫שיתכן שקיימת מחלת פרקים המכוו‪‬ת למחלה סיסטמית‪ .‬האבח‪‬ה המבדלת כללה‬
‫אטיולוגיה ויראלית )שהיא אפשרות של קדחת ה‪‬ילוס המערבי וכן וירוסים ‪‬וספים(‬
‫וכן זאבת‪ .‬התקבלה תשובה השוללת זאבת‪ .‬לאור ההתדרדרות במצבה של התובעת‪,‬‬
‫‪29‬‬
‫המליצה היועצת על ביצוע ‪ MRI‬דחוף )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ(‪ LP ,‬חוזר‪ ,‬הוספת טיפול‬
‫‪30‬‬
‫א‪‬טיביוטיקה בחיידק ה‪ Q-FEVER-‬והעברת התובעת לטיפול ‪‬מרץ‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 18‬מתוך ‪74‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫בסמוך לאחר הביקור התקבלה תשובה בעל פה של ה‪ MRI-‬לפיה יש עדות‬
‫טז‪.‬‬
‫לליזיות החשודות כדלקתיות באזורים הטמפורלים )באו‪‬ות הרקתיות(‪ ,‬ש‪‬קרא‬
‫א‪‬צפליטיס לימבית )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ(‪ .‬בשל החשד לגידול סרט‪‬י‪ ,‬לאור ממצאי‬
‫ה‪ ,MRI-‬עוד באותו היום בוצעה בדיקת ‪ CT‬של כל הגוף ש‪‬ועדה לאבחן גידולים‪.‬‬
‫התשובה הראשו‪‬ית הייתה תקי‪‬ה‪ .‬בערב הופיעה החמרה שכללה שקיעה במצב‬
‫ההכרתי ות‪‬ועות בלתי רצו‪‬יות בידיים וברגליים‪ ,‬אשר לא היו טיפוסיות לפרכוס‬
‫רגיל ושוב עלה חום גבוה‪.‬‬
‫לאור האמור‪ ,‬ביום ‪ 16.2.06‬עשו סידורים להעברת התובעת לטיפול ‪‬מרץ‪.‬‬
‫יז‪.‬‬
‫באותו יום ‪‬ערך "ביקור גדול" שבו ‪‬כח גם ד"ר איגוס‪ ,‬שערך את רישום הביקור‪.‬‬
‫האבח‪‬ה של הת‪‬ועות הלא רצו‪‬יות הייתה סטטוס אפילפטיקוס‪ .‬ה‪‬חת הרופאים‬
‫הבכירים הייתה שהפרכוסים החלקיים אי‪‬ם יכולים להסביר את הרבדומיוליזיס‬
‫שמקבל ביטוי ב‪ CPK-‬כל כך גבוה‪ .‬הועלתה האפשרות כי יכול להיות שזה בשל‬
‫התרופות )תסמו‪‬ת ‪‬וירופלטית ממאירה( ולכן הופסקו חלק מהתרופות ‪‬וגדות‬
‫הפרכוס ו‪‬ית‪‬ו אחרות‪ .‬עדיין הייתה אבח‪‬ה מבדלת שיתכן שמדובר במחלת חום‬
‫ויראלית עם מרכיב של שילוב א‪‬צפלופתיה ופירוק של השרירים‪ .‬הוחלט להמשיך‬
‫טיפול באצקלוויר‪ ,‬שהיא התרופה היחידה הא‪‬טי ויראלית‪.‬‬
‫בשלב זה מצב התובעת התדרדר‪ .‬היא פיתחה חום ולויקציטוזיס והטיפול‬
‫יח‪.‬‬
‫ה‪‬כון בשלב זה היה העברתה לטיפול ‪‬מרץ‪ .‬כמו כן הוחלט על חיפוש גורם זיהוי‬
‫כגורם ראשו‪‬י לכל המצב‪ ,‬או כמצב מש‪‬י והוחלט שטיפול אימו‪‬ומודולטורי כגון‬
‫סטרואידים או פלסמהפרזיס עלול להחמיר את מצבה באופן משמעותי‪ .‬היה צורך‬
‫להמשיך לייצב את מצבה עד ש‪‬יתן לשקול מחדש את הטיפולים בעלי תופעות לווי‬
‫משמעותיות שלא ראוי להתחילם שעה שמצבה אי‪‬ו יציב ושעה שהאבח‪‬ה אי‪‬ה‬
‫ברורה‪.‬‬
‫ד"ר איגוס מסכם את תצהירו בדברים הבאים‪ :‬עם הגעת התובעת עלתה‬
‫יט‪.‬‬
‫תמו‪‬ה ברורה של מחלה זיהומית ולכן במהלך הימים הראשו‪‬ים שלאחר הגעתה‬
‫טופלה במחלקה ה‪‬וירולוגית הטיפול שבוצע היה הטיפול המתאים לאור מצבה‬
‫המשת‪‬ה‪ .‬לאור התמו‪‬ה האמורה לא הייתה התוויה לבצע באופן מיידי את בדיקת‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫ה‪ ,MRI-‬אף שהייתה התוויה לבצעו במהלך הימים הראשו‪‬ים של האשפוז‬
‫)ההדגשה שלי – כ‪.‬מ(‪ .‬ביום השלישי לאשפוז כאשר מצבה יוצב‪ ,‬פחות או יותר‪,‬‬
‫‪29‬‬
‫והרושם היה כי ‪‬יתן לבצע את בדיקת ה‪ MRI-‬ללא הרדמה הופ‪‬תה התובעת לביצוע‬
‫‪30‬‬
‫הבדיקה תוך פרק זמן שהוא יותר מסביר ב‪‬סיבות הע‪‬יין‪ .‬לצערו‪ ,‬בדיקת ה‪ MRI-‬לא‬
‫הצליחה‪ .‬בשלב זה לא הייתה עדיין דרישה מיידית לביצוע הבדיקה‪ .‬לאחר שחלה‬
‫‪31‬‬
‫‪ 19‬מתוך ‪74‬‬
‫‪28‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫הרעה במצבה של התובעת‪ ,‬שמקורה לא היה ברור‪ ,‬הוזמ‪‬ה בדיקת ‪ MRI‬בהרדמה‪,‬‬
‫דבר ש‪‬עשה תוך פרק זמן מהיר באותה תקופה‪ .‬לאחר שבוצעה הבדיקה ולאור‬
‫הממצאים האחרים‪ ,‬מחלת החום‪ ,‬הספירה הלב‪‬ה הגבוהה והסימ‪‬ים האחרים‬
‫שהופיעו‪ ,‬שחייבו את ייצוב מצבה של התובעת ביחידה לטיפול ‪‬מרץ‪ ,‬למרות האבח‪‬ה‬
‫המבדלת‪ ,‬בשלב זה ההסבר הסביר ביותר להחמרה במצבה היה מחלה זיהומית‪ ,‬בין‬
‫אם המחלה הראשו‪‬ית שבגי‪‬ה אושפזה או זיהום מש‪‬י שהתפתח במהלך האשפוז‪,‬‬
‫ובכל מקרה בשלב זה הייתה התווית ‪‬גד לכל טיפול אימו‪‬ומודולטורי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫חקירה ‪‬גדית של ד"ר איגוס‬
‫ד"ר איגוס ‪‬חקר בבית המשפט ביום ‪ .13.5.14‬מדבריו עלה‪ ,‬כי בעת הטיפול בתובעת‬
‫‪.17‬‬
‫היה אחד משלושת המתמחים הבכירים במחלקה‪ .‬הוא אי‪‬ו זוכר את המקרה‪ ,‬אלא מתוך‬
‫הרישומים הרפואיים‪ .‬ד"ר ‪‬טליה גברילוב הייתה רופאה זוטרה באותה עת‪ .‬פרופ' בן חור‬
‫היה מ‪‬הל המחלקה ופרופ' ארגוב היה רופא בכיר במחלקה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫העד הבהיר במהלך חקירתו )עמ' ‪ ,(22-23‬כי לדעתו קיימות מחלות זיהומיות שו‪‬ות‬
‫‪.18‬‬
‫שיכולות לגרום לתסמי‪‬ים מהם סבלה התובעת‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫בהמשך פירט את סוגי המחלות שהובאו בחשבון‪ ,‬לאור התמו‪‬ה הקלי‪‬ית של‬
‫‪.19‬‬
‫התובעת והבדיקות ש‪‬עשו‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫באשר לפקודה ש‪‬תן ברישום הרפואי לביצוע ‪ ,MRI‬הבהיר כי לא הייתה כוו‪‬ה לבצע‬
‫‪.20‬‬
‫את הבדיקה מייד בחדר המיון אלא בימים הקרובים כחלק מתוכ‪‬ית הטיפולים )עמ' ‪.(25‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫באשר לבדיקת ‪ CSF‬הבהיר‪ ,‬כי זו ‪‬לקחה מהתובעת ביום שישי‪ .‬כיוון שהמעבדה‬
‫‪.21‬‬
‫ה‪‬וירולוגית סגורה בימי שישי ובשבת‪ ,‬התוצאה הגיעה ביום ראשון‪ ,‬ועקב כך לא היה בטוח‬
‫בתוצאה למרות שזו הייתה שלילית )עמ' ‪ 26‬לפרוט'; ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬את העובדה‬
‫שהתוצאה תגיע באיחור ידע עוד ביום שישי‪ ,‬ולא המתין לתוצאה והחל מייד במתן‬
‫אציקלוויר‪ ,‬תרופה כ‪‬גד הרפס )עמ' ‪ 27‬לפרוט'(‪ .‬כמו כן‪ ,‬החלו במתן א‪‬טיביוטיקה שהופסקה‬
‫בהמשך )עמ' ‪.(27‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בהמשך ‪‬חקר ד"ר איגוס על אפשרות מתן הסטרואידים‪ .‬לדבריו‪ ,‬מאחר והאבח‪‬ה‬
‫‪.22‬‬
‫הייתה מחלה זיהומית או הרפס‪ ,‬יתן טיפול תרופתי מתאים לא היה מקום לשקול מתן‬
‫‪ 20‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫סטרואידים‪ ,‬היי‪‬ו‪ ,‬לשקול את העובדה שהתובעת סובלת מא‪‬צפליטיס על רקע אוטואימו‪‬י‬
‫שכן זו לא הייתה האבח‪‬ה המבדלת בדירוג גבוהה‪ .‬מוסיף ד"ר איגוס וטוען‪ ,‬כי אם התובעת‬
‫סבלה ממחלה זיהומית‪ ,‬מתן סטרואידים עלול היה להחמיר את המחלה‪ ,‬שכן הסטרואידים‬
‫פוגעים במערכת החיסו‪‬ית )עמ' ‪ ;28-29‬עמ' ‪ ,30‬ש' ‪.(9-14‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫לפיכך‪ ,‬שאל ד"ר איגוס אם ‪‬כון הדבר שמבצעים בדיקת ‪ MRI‬כדי לקבל אבח‪‬ה‬
‫‪6‬‬
‫‪.23‬‬
‫מדויקת‪ ,‬ואישר זאת )עמ' ‪ ,29‬ש' ‪ .(21-23‬בהמשך הבהיר העד‪ ,‬כי ה‪ MRI-‬לא ‪‬ותן אבח‪‬ה חד‬
‫משמעית אך הוא כלי עזר )עמ' ‪.(29‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫בהמשך‪ ,‬חקר ד"ר איגוס בשאלה מדוע לא ‪‬עשתה מייד בדיקת ה‪ MRI-‬ומדוע לא‬
‫‪.24‬‬
‫‪‬יתן טיפול בסטרואידים‪ ,‬וכן מדוע רופאי ה‪‬תבעת עמדו על האבח‪‬ה של מחלה זיהומית או‬
‫הרפס‪ ,‬חרף תוצאות המעבדה השליליות וכן בדיקות העזר ששללו ה‪‬חות אלו )עמ' ‪.(34-38‬‬
‫תשובת ד"ר איגוס הייתה כי חרף התוצאות האמורות‪ ,‬עדיין היה מקום להעדיף את‬
‫האבח‪‬ות האמורות על פ‪‬י מחלה אוטואימו‪‬ית‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫בהמשך החקירה הבהיר העד‪ ,‬כי מקובל היה במחלקה שבדיקת ‪ MRI‬ועדה לאשר או‬
‫‪.25‬‬
‫לשלול את הגורמים לא‪‬צפלופטיה או א‪‬צפליטיס )עמ' ‪ .(38-39‬העד הבהיר בהמשך‪ ,‬כי מה‬
‫שקבע היא התמו‪‬ה הקלי‪‬ית‪ ,‬ובהתאם לכך פעלו רופאי המחלקה )עמ' ‪.(39‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫ב‪‬וגע לתוצאות ה‪ MRI-‬העיד ד"ר איגוס כי גם אילו היה רואה תוצאות אלה בחדר‬
‫‪20‬‬
‫‪.26‬‬
‫המיון או במועד סמוך לכך‪ ,‬עדיין לא הייתה משת‪‬ה האבח‪‬ה של הרפס א‪‬צפליטיס )עמ' ‪,45‬‬
‫ש' ‪.(10-12‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫בהמשך הבהיר העד‪ ,‬כי מאחר שבדיקת ה‪ CSF-‬לקחה ביום שישי‪ ,‬ולא ‪‬בדקה מייד‬
‫‪.27‬‬
‫במעבדה‪ ,‬הוא לא יכול היה לסמוך בוודאות על תוצאות הבדיקה שהיו שליליות‪ .‬מצד ש‪‬י לא‬
‫היה טעם לחזור על הבדיקה כיוון שהתובעת כבר קיבלה תרופות ‪‬וגדות )אציקלוויר(‪ ,‬ולכן‬
‫אם התוצאה הייתה שלילית‪ ,‬לא ‪‬יתן היה לדעת אם זה משום כך שאין הרפס‪ ,‬או משום‬
‫שהתרופה השפיעה‪ .‬לכן‪ ,‬האבח‪‬ה הראשו‪‬ה במעלה ‪‬ותרה הרפס‪ ,‬והדרך היחידה לבחון זאת‬
‫הייתה המשך מתן האציקלוויר‪ .‬כמו כן הבהיר‪ ,‬שאם ‪‬ות‪‬ים אציקלוויר מסוכן ליתן‬
‫סטרואידים‪ ,‬ואם ‪‬ות‪‬ים סטרואידים מסוכן ליתן אציקלוויר )עמ' ‪ .(50-52‬כך גם לגבי טיפול‬
‫באימו‪‬ולוגלובי‪‬ים או פלסמה פרזיס‪ .‬ש‪‬י טיפולים אלה מסוכ‪‬ים לחולה אם מדובר בדלקת‬
‫זיהומית או בהרפס )עמ' ‪.(52-53‬‬
‫‪ 21‬מתוך ‪74‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫בהמשך עדותו הבהיר ד"ר איגוס‪ ,‬כי כאשר ‪‬רשם בגיליון הרפואי מספר פעמים ‪ ,‬בין‬
‫‪2‬‬
‫‪.28‬‬
‫היתר על ידו‪ ,‬שיש לבצע בדיקת ‪ ,MRI‬כון למצב הרפואי בש‪‬ת ‪ ,2006‬לא הייתה כוו‪‬ה לבצע‬
‫מייד את הבדיקה‪ .‬לדבריו‪ ,‬היה ‪‬כון לבצע את הבדיקה עד ל‪ 16-‬בחודש‪ ,‬מועד בו ‪‬ערך‬
‫"הביקור הגדול" )עמ' ‪.(55-58‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫ד"ר איגוס הופ‪‬ה בחקירתו לעמ' ‪ 82‬ברישום הרפואי בו ‪‬רשם ב‪ 14-‬לחודש כי החולה‬
‫‪7‬‬
‫‪.29‬‬
‫צריכה בדיקת ‪ MRI‬דחוף‪ ,‬ובלי בדיקה זו לא ‪‬יתן להתקדם באבחון‪ .‬דברים אלה עומדים‬
‫‪8‬‬
‫לכאורה בסתירה לעדותו כי בדיקת ה‪ MRI-‬לא הייתה ברמת דחיפות גבוהה‪ .‬הסברו של ד"ר‬
‫איגוס הוא כי הדברים ‪‬רשמו כך כדי לזרז את בדיקה כזו תחת הרדמה‪ ,‬אחרת הבדיקה לא‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫הייתה מבוצעת‪ .‬ד"ר איגוס מוסיף ואומר‪ ,‬כי ‪‬כון לש‪‬ת ‪ 2006‬ביצוע בדיקת ‪ MRI‬תוך ימים‬
‫‪11‬‬
‫ספורים‪ ,‬היה סביר ובהתאם לשגרה הרפואית שהייתה ‪‬הוגה אז )עמ' ‪.(58-64‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫בהמשך החקירה הופ‪‬ה העד לרישומים הרפואיים מה‪ 13-‬לחודש‪ ,‬לרבות תוצאות‬
‫‪14‬‬
‫‪.30‬‬
‫הבדיקות השו‪‬ות והתמו‪‬ה הקלי‪‬ית‪ .‬העד מסכים‪ ,‬כי ‪‬וכח זאת בדיקת ה‪ MRI-‬הפכה‬
‫לדחופה יותר )עמ' ‪ 67‬ש' ‪ .(3‬בהמשך הסכים‪ ,‬כי "הריח כבר מתחיל להופיע‪ ,‬ואפילו הרופאה‬
‫הפ‪‬ימית רושמת את האפשרות של טיפול בסטרואידים" )עמ' ‪ ,67‬ש' ‪.(12-13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫בהמשך עדותו ‪‬שאל ד"ר איגוס מדוע במסגרת הביקור הגדול‪ ,‬שם ‪‬שקלו מספר‬
‫‪19‬‬
‫‪.31‬‬
‫אבח‪‬ות מבדלות‪ ,‬לא ‪‬רשמה תוצאות בדיקת ה‪ MRI-‬ולא ‪‬רשמו דברי פרופ' גומורי‪ .‬לד"ר‬
‫איגוס לא היה הסבר משכ‪‬ע לכך‪ .‬הוא ‪‬יסה ליתן הסברים שו‪‬ים )עמ' ‪ 83‬לפרוט'(‪ .‬עוד עולה‬
‫מעדותו‪ ,‬כי סמוך לאחר מכן התדרדר מצבה של התובעת והיא הועברה למחלקה לטיפול‬
‫‪‬מרץ )עמ' ‪ .(83‬ד"ר איגוס התקשה להאמין שבביקור הגדול לא היה דיון ב‪‬ושא תוצאות ה‪-‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ MRI‬ולדעתו רק מתוך טעות לא ‪‬רשם הדבר‪ ,‬אם כי ברישום הרפואי‪ ,‬לפ‪‬י הדיון המחלקתי‬
‫רשומים דברי פרופ' גומורי )עמ' ‪.(88-89‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪.32‬‬
‫מעדותו עולה‪ ,‬כי בהמשך הועברה התובעת ליחידה לטיפול ‪‬מרץ ורופא היחידה‪ ,‬ד"ר‬
‫בייעה דן באריכות עם פרופ' ארגוב ב‪‬ושא תוצאות ה‪.MRI-‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫כאשר ‪‬שאל ד"ר איגוס לע‪‬יין הרישום הרפואי מדוע לא ‪‬רשם כי לא ‪‬יתן לסמוך אל‬
‫‪30‬‬
‫‪.33‬‬
‫תוצאות בדיקת ה‪ CSF-‬עקב האיחור בביצוע הבדיקה‪ ,‬השיב כי אכן דבר זה לא ‪‬רשם וכי‬
‫לטעמו חסרים פרטים ברישומים )עמ' ‪ ,94‬ש' ‪.(15-19‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 22‬מתוך ‪74‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫עוד הוגשו מטעם ה‪‬תבעת ש‪‬י תצהירים‪ :‬האחד‪ ,‬מפי פרופ' אביזהר ארגוב‪ ,‬רופא‬
‫‪.34‬‬
‫בכיר במחלקה ה‪‬וירולוגית שטיפל בתובעת וייעץ בע‪‬יי‪‬ה; הש‪‬י‪ ,‬מטעם פרופ' תמיר בן חור‪,‬‬
‫שהיה מ‪‬הל המחלקה‪ ,‬אך לא טיפל באופן ישיר בתובעת‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫תצהירו של פרופ' ארגוב‬
‫פרופ' ארגוב פירט את ‪‬הלי המחלקה באותה עת ואת גדרי אחריותו כרופא בכיר‬
‫‪.35‬‬
‫במחלקה‪ ,‬וכן את מידת מעורבותו בטיפול בתובעת ובקבלת ההחלטות באשר לאופי הטיפול‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫כפי שמציין פרופ' ארגוב בתצהירו‪ ,‬הוא אי‪‬ו זוכר את העובדות מזכרון אישי‪,‬‬
‫‪.36‬‬
‫והעובדות המפורטות בתצהירו לקוחות מהמסמכים הרפואיים שהוצגו לו‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.37‬‬
‫ברמה המקצועית כותב פרופ' ארגוב כדלקמן‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫"המקרה של התובעת ומורכבותו‪ ,‬כפי שאבהיר בהמשך‪ ,‬היה‬
‫מאוד קשה לאבח‪‬ה‪ .‬בכל יותר משלושים ש‪‬ות עבודתי כמומחה‬
‫ב‪‬וירולוגיה זהו המקרה הראשון בו ‪‬תקלתי של הישימוטו‬
‫א‪‬צפליטיס עם הסתמ‪‬ויות קלי‪‬יות כל כך סוערות ושו‪‬ות‪ ,‬בלתי‬
‫שגרתיות בשלובן וממצאים בבדיקות עזר כמו שהיו אצל התובעת‪.‬‬
‫באופן כללי לא היה ברור לי בשלב הראשון של האשפוז לפ‪‬י מה‬
‫א‪‬י עומד ומה האבח‪‬ה של הגורמים למצבה של החולה‪ .‬תחושתי‬
‫הייתה שלא ‪‬יתן היה לאבחן את המחלה של התובעת במועד‬
‫מוקדם יותר‪ .‬לא ‪‬חסכו מאמצים ולא התעלמתי מהעובדות במהלך‬
‫השיקולים הרפואיים‪-‬המקצועיים וא‪‬י שמח שבשל הרפואה‬
‫הטובה שעשי‪‬ו‪ ,‬אובח‪‬ה המחלה בוודאות תוך כשבועיים מיום‬
‫האשפוז"‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫ובהמשך‪:‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 23‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫"מבין הזיהומים הוירליים המוחיים יש רק וירוס אחד שבו יש‬
‫טיפול וזהו הרפס‪ .‬לכן ‪‬יתן טיפול באציקלוויר להרפס כמקובל‪.‬‬
‫מקובל ששולחים דם ו‪‬וזל שידרה לבדיקה מולקולארית ‪‬ות‪‬ים‬
‫טיפול מיידי באציקלוויר ומחכים לתשובה‪ ,‬זאת גם משום‬
‫שלתרופה זו מעט מאד תופעות לואי‪ .‬הרפס הוא הוירוס השכיח‬
‫בין הוירוסים שלא גורמים לאפדמיה של דלקת מוח‪ .‬התוכ‪‬ית‬
‫להמשך הברור כללה בין השאר ביצוע ‪ MRI‬ש‪‬ועד על פי המקובל‬
‫במחלקה לשלול או לאשש הגורמים א‪‬צפלטופיה‪ ,‬או א‪‬צפליטיס‬
‫)דלקת במוח כתוצאה מזיהום וירלי‪ /‬או אחר( )ההדגשה שלי –‬
‫כ‪.‬מ(‪.‬‬
‫מן הראוי לציין שרוב המכריע של המקרים של התקפים‬
‫אפילפטיים ראשו‪‬יים המלווים בחום הי‪‬ו על רקע דלקת וירלית‬
‫במוח‪ .‬החולים האלה‪ ,‬בד"כ אחרי שבוע שבועיים של טיפול‬
‫בפרכוסים‪ ,‬מבריאים ללא צורך בטיפול ‪‬וסף"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪.38‬‬
‫בהמשך תצהירו מדגיש פרופ' ארגוב את השיקולים באשר להמשך הטיפול בתובעת‬
‫לאחר שבוצעה בדיקת ה‪ MRI-‬ולאחר ש‪‬תקבל פע‪‬וח של פרופ' גומורי‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫"בסמוך לאחר הביקור התקבלה תשובה בע"פ של ה‪ MRI-‬לפיה‬
‫יש עדות לליזיות שחשודות לדלקתיות באזורים הטמפולרים‬
‫)באו‪‬ות הרקתיות(‪ ,‬מה שקרוי א‪‬צפליטיס לימבית‪ .‬זוהי תסמו‪‬ת‬
‫‪‬דירה אשר יכולה להיגרם ע"י מחלות שו‪‬ות‪ .‬על פי האבחון‬
‫ההדמייתי הממצא בעיקר מתאים לתסמו‪‬ת פר‪‬אופלסטית‪,‬‬
‫שמשמעה שבגוף מסתתר גידול שגורם ליצירת ‪‬וגד‪‬ים שפוגעים‬
‫במוח וגורמים ל‪‬זק באזורים הלימביים‪ .‬באבח‪‬ה המבדלת‬
‫הרשמית ש‪‬עשתה ע"י פרופ' גומורי מאוחר יותר היו תהליך ‪‬גיפי‬
‫כגון הרפס‪ ,‬זקים מסטטוס אפליפטיקוס‪ ,‬כמו גם תהליך פרה‬
‫‪‬אופלסטי‪ .‬כל הזמן ‪‬יקר בי החשש שא‪‬ו מחמיצים זהום כללי‬
‫‪28‬‬
‫כלשהו‪ .‬בגלל החשד לגידול סרט‪‬י‪ ,‬לאור ממצאי ה‪ ,MRI-‬עוד‬
‫‪29‬‬
‫באותו היום בוצעה בדיקת ‪ CT‬של כל הגוף ש‪‬ועדה לאבחן‬
‫גידולים‪ .‬התשובה הראשו‪‬ית הייתה תקי‪‬ה‪ .‬בערב הופיעה‬
‫החמרה הכוללת שקיעה במצב ההכרתי ת‪‬ועות בלתי רצו‪‬יות‬
‫‪30‬‬
‫‪ 24‬מתוך ‪74‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫בידיים וברגליים שלא היו טיפוסיות לפרכוס רגיל ושוב חום‬
‫גבוה"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫לאחר שהתובעת אושפזה בטיפול ‪‬מרץ‪ ,‬ערכה התייעצות עם פרופ' ארגוב באשר‬
‫‪.39‬‬
‫להמשך הטיפול‪ .‬פרופ' ארגוב פרט בתצהירו את השיקולים ששקל והמסק‪‬ות אליהן הגיע‬
‫בע‪‬יין זה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫"‪ ...‬ללא שי‪‬וי במצבה הבלבולי הייתה התייעצות ‪‬וספת עם‬
‫מומחה למחלות זיהומיות‪ .‬מומחה מחלות זיהומיות חשב שיתכן‬
‫וקיימת מחלת פרקים )מה שמכוון למחלה סיסטמית(‪ .‬האבח‪‬ה‬
‫המבדלת כללה אטיולוגיה ויראלית )אפשרות של קדחת ה‪‬ילוס‬
‫המערבי‪ ,‬וירוסים ‪‬וספים(‪ ,‬וזאבת‪ .‬קושי לחבר את כל הממצאים‬
‫ביחד‪ .‬עדיין ‪‬ותרו אפשרויות של מחלה זיהומיות )ויראלית או‬
‫אחרת( עם השפעה טוקסית )שאז לא ‪‬ות‪‬ים טיפול בסטרואידים(‬
‫כי זה מדכא את מערכת החיסון‪ ,‬או מחלה ססטמית חבויה שא‪‬ח‪‬ו‬
‫לא מצליחים לעלות עליה‪ .‬במצב סוער כמו של התובעת היה קיים‬
‫סיכון בטיפול בסטרואידים‪ .‬לחולה היו בין השאר פרכוסים קשים‬
‫לשליטה )סטרואידים מורידים את סף הפרכוס(‪ ,‬חשש לזיהום‬
‫)סטרואידים פוגעים במערכת החיסון( והיפוקלמיה )סטרואידים‬
‫מורידים את רמות האשלגן בדם(‪ .‬לאור התמו‪‬ה המורכבת‬
‫החלטתי כי בשלב זה אין מספיק הצדקה למתן טיפול‬
‫בסטרואידים‪ .‬זה היה שקולי המקצועי ולא התעלמתי משום ‪‬תון‪.‬‬
‫יש לציין שפלסמה פרזיס הייתה מסוכ‪‬ת מדי במצבה של התובעת‬
‫בין השאר לאור הת‪‬ועות הלא רצו‪‬יות ולכן ‪‬תתי החלטה שלא‬
‫לבצע פלסמה פרזיס באותו שלב"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫פרופ' ארגוב מסביר בתצהירו את מכלול שיקוליו באשר לטיפול התרופתי ש‪‬יתן‪,‬‬
‫‪.40‬‬
‫בהמלצתו‪ ,‬וזאת לאור הקושי באבחון מחלה של התובעת‪ ,‬ויתר הקשיים שהתעוררו במהלך‬
‫הטיפול במלים אלה‪:‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫"ברצו‪‬י להבהיר כי אצפלופטיה לימבית היא מחלה מאוד ‪‬דירה‬
‫על אחת כמה וכמה היא עוד יותר ‪‬דירה כאשר היא מתחילה עם‬
‫‪ 25‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫מחלת חום סוערת כשלא מצליחים להתגבר על מחלת החום‪.‬‬
‫להוסיף לכך את כל הממצאים שאי‪‬ם מתיישבים עם א‪‬צפלופטיה‬
‫לימבית כמו סוג הפרכוסים‪ .‬כאשר מחלת החום מחשידה‬
‫ומטרידה אותי כל הזמן לקיומה של מחלה זיהומית שלא זוהתה‪.‬‬
‫על זה יש להוסיף חוסר יכולת להשתלט על הפרכוסים שהם כל כך‬
‫מוזרים‪ .‬יש‪‬ה מחלוקת בספרות האם לתת טיפול בסטרואידים‬
‫במקרה של אבח‪‬ה של א‪‬צפלופטיה לימבית לא פרא‪‬אופלסטית‬
‫)ללא ‪‬וכחות ‪‬וגד‪‬ים( ללא אבח‪‬ה ברורה של המחלה‪ ,‬מה גם‬
‫שהייתה מחלוקת על מידת האפקטיביות של הטיפול‪ .‬לפיכך‬
‫הייתי כל הזמן בדעה )וכך גם הרופאים הבכירים במחלקה( כי אין‬
‫להתחיל בטיפול בסטרואידים ללא אבח‪‬ה ברורה של המחלה בשל‬
‫הסיכון בטיפול זה"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫באשר לקבלת ההחלטה להתחיל במתן סטרואידים שהתקבלה ביום ‪ 25.2.06‬מסביר‬
‫‪.41‬‬
‫פרופ' ארגוב כי בערב יום זה היה לתובעת חום גבוה וסימ‪‬ים לזיהום באתר האי‪‬פוזיה‪.‬‬
‫במהלך היום הגיעו תשובות לערכים גבוהים של ‪‬וגד‪‬ים לבלוטת התריס ‪‬עשתה האבח‪‬ה של‬
‫חשד להשימוטו א‪‬צפלופתיה ולכן הוחל מייד בטיפול בסטרואידים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫חקירתו ה‪‬גדית של פרופ' ארגוב )‪(16.6.14‬‬
‫‪19‬‬
‫מעדותו עלה‪ ,‬כי לאור תשובת ה‪ MRI-‬מיום ‪ ,15.2.06‬ידע כבר כי לתובעת יש לימביק‬
‫‪.42‬‬
‫א‪‬צפליטיס )עמ' ‪ ,163‬ש' ‪ 15-20‬לפרוט'(‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫בהמשך הבהיר‪ ,‬כי את דעתו באשר למצבה של התובעת ב‪ 12-‬וב‪ 13-‬לחודש‪ .‬לדבריו‪,‬‬
‫‪.43‬‬
‫התובעת תקשרה‪ ,‬אם כי לא התמצאה במקום ובזמן )עמ' ‪.(165-166‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫פרופ' ארגוב הבהיר‪ ,‬כי מי‪‬ון הווליום הועלה עקב אי שקט ‪‬יכר‪ .‬אין הדבר אומר‬
‫‪.44‬‬
‫שהייתה הרעה במחלה‪ ,‬שכן אי שקט הי‪‬ו סימפטום של המחלה )עמ' ‪.(168-169‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫פרופ' ארגוב הבהיר‪ ,‬כי התובעת טופלה כ‪‬גד הרפס א‪‬צפליטיס‪ ,‬גם אם הדבר לא‬
‫‪.45‬‬
‫‪‬רשם בגיליון‪ ,‬וכי קיימים סוגים שו‪‬ים של א‪‬צפליטיס כתוצאה מווירוס‪ ,‬לאו דווקא‬
‫מהרפס‪ .‬פרופ' ארגוב העיד כי הבדיקה להרפס הייתה שלילית כך גם לחיידקים אחרים‬
‫)כעבור חמישה ימים( )עמ' ‪.(169-170‬‬
‫‪ 26‬מתוך ‪74‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫לגבי הרישום בגיליון הרפואי מיום ‪ 14.2.06‬מעריך פרופ' ארגוב כי היה מעורב בכך‬
‫‪.46‬‬
‫שכן זה היה בעת הביקור שהוא היה עורך בימי שלישי‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫בהמשך הופ‪‬ה פרופ' ארגוב לרישום מיום ‪ 14.2.06‬של היועצת הפ‪‬ימאית שהעלתה‬
‫‪.47‬‬
‫אבח‪‬ה של וסקוליטיס‪ ,‬והמליצה על מתן סטרואידים‪ .‬כמו כן הופ‪‬ה פרופ' ארגוב לאבחון של‬
‫מחלות זיהומיות שו‪‬ות ואבח‪‬ות אחרות שהעלתה היועצת למחלות זיהומיות‪ .‬פרופ' ארגוב‬
‫הבהיר‪ ,‬כי למרות שמרבית הבדיקות שללו מחלה זיהומית‪ ,‬עדיין קיימת אפשרות סבירה‬
‫למחלה זיהומית‪ .‬כך גם לגבי האפשרות של גידול סרט‪‬י )עמ' ‪ .(174-175‬לגבי האפשרות של‬
‫מתן סטרואידים השיב‪ ,‬כי למרות דעת היועצת הפ‪‬ימאית‪ ,‬הרופאים המטפלים לא חשבו‬
‫שיש לתובעת וסקוליטיס‪ ,‬ולכן לא שקלו מתן סטרואידים )עמ' ‪.(175-176‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫בהמשך עדותו הבהיר פרופ' ארגוב‪ ,‬כי מלכתחילה היה צורך ב‪ ,MRI-‬והשאלה היא‬
‫‪.48‬‬
‫מידת הדחיפות )עמ' ‪ 177‬ש' ‪ .(8-9‬לדעתו‪ ,‬תחילה ‪‬עשו כמתבקש הבדיקות האחרות שלא‬
‫הביאו לאבח‪‬ה אחרת )עמ' עמ' ‪ ,177‬ש' ‪ .(13‬באשר לדחיפות ביצוע בדיקת ה‪ MRI-‬השיב‪ ,‬כי‬
‫תחילה ‪‬יתן טיפול כ‪‬גד הרפס‪ ,‬מבלי להמתין לתוצאות הבדיקות‪ ,‬וזו השגרה )עמ' ‪.(177‬‬
‫בהמשך היו ‪‬יסיו‪‬ות לביצוע ה‪ ,MRI-‬ולא הייתה מחלוקת לגבי הצורך לבצע ‪) MRI‬עמ' ‪.(178‬‬
‫פרופ' ארגוב הבהיר‪ ,‬כי אם רופא מבקש לבצע בדיקה זו‪ ,‬הדבר אי‪‬ו מיידי‪ .‬רופא בכיר צריך‬
‫לאשר זאת‪ ,‬הה‪‬הלה מאשרת זאת‪ ,‬כיוון שיש תור לבדיקות אלו‪ ,‬ולכן יש צורך להחליט מהי‬
‫מידת הדחיפות‪ .‬בכל מקרה‪ ,‬בדיקות ‪ MRI‬אי‪‬ן מבוצעות אצל ה‪‬תבעת בשבת )עמ' ‪.(178-179‬‬
‫לדעת פרופ' ארגוב‪ ,‬לא היה צורך לבצע את הבדיקה באופן מידיי )עמ' ‪ ,180‬ש' ‪.(19-22‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫באשר לתשובת ה‪ MRI-‬כפי ש‪‬רשמה בגיליון הרישום הרפואי‪ ,‬מאשר פרופ' ארגוב כי‬
‫‪.49‬‬
‫לא רשם מידע זה תחת שמו‪ ,‬כפי שהיה ‪‬והג‪ ,‬אולם היה מודע לו )עמ' ‪ .(182‬פרופ' ארגוב‬
‫‪24‬‬
‫מבהיר‪ ,‬כי למרות תשובת ה‪ MRI-‬והעובדה שמחלה פרא‪‬אופלסטית )גידולים סרט‪‬יים(‪,‬‬
‫‪25‬‬
‫‪‬שללה עקב בדיקת ‪ CT‬תקי‪‬ה )אך לחלוטין(‪ ,‬עדיין לא היה צורך מיידי לדעתו במתן‬
‫סטרואידים‪ ,‬שכן האבח‪‬ה של לימביק א‪‬צפליטיס עדיין לא הייתה סופית‪ .‬באשר לפלסמה‬
‫פרזיס הוחלט שלא לבצע עקב הת‪‬ועות הבלתי רצו‪‬יות של התובעת‪ ,‬אם כי עולה עוד‬
‫שבעזרת הרדמה או הרגעה ‪‬יתן ליתן טיפול זה‪ .‬לגבי טיפול באימו‪‬וגלובולי‪‬ים‪ ,‬פרופ' ארגוב‬
‫לא זכר שהטיפול ‪‬שקל‪ ,‬והדבר גם לא ‪‬רשם )עמ' ‪.(182-184‬‬
‫‪26‬‬
‫‪23‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 27‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫פרופ' ארגוב שב והבהיר‪ ,‬כי התמו‪‬ה הקלי‪‬ית הייתה של זיהום כלשהו‪ ,‬ועל כן‬
‫‪.50‬‬
‫המשיכו לשקול אפשרות זו‪ .‬הוא חשש כי טיפול בסטרואידים ימסך אפשרות זו )עמ' ‪ ,184‬ש'‬
‫‪ .(17-24‬כמו כן הדגיש כי מצבה של התובעת היה "שיפור ו‪‬סיגה לחלופין"‪ ,‬דבר שיצר מצב‬
‫של חוסר אבח‪‬ה ברורה )עמ' ‪.(185-186‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫פרופ' ארגוב הופ‪‬ה לאבח‪‬ה שערכו הרופאים בטיפול ה‪‬מרץ‪ ,‬לשם הועברה התובעת‬
‫‪.51‬‬
‫ביום ‪) 16.2.06‬עמ' ‪ 29‬לרישום הרפואי(‪ ,‬כי קיימת אבח‪‬ה חד משמעית של לימביק‬
‫א‪‬צפליטיס‪ .‬פרופ' ארגוב הבהיר כי שקל זאת אך החליט לא לתת סטרואידים כי חשש‬
‫שהדבר יביא להחמצת אבח‪‬ה של מחלה גידולית או מחלה זיהומית )עמ' ‪ ,188‬ש' ‪;6-12‬‬
‫ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬יחד עם זאת אישר שלא ‪‬עשו בדיקות ‪‬וספות לאבחן מחלות אלה‬
‫מלבד בדיקת מח עצם ש‪‬עשתה כעבור חמישה ימים‪ ,‬ביום ‪) 21.2.06‬עמ' ‪ .(188‬פרופ' ארגוב‬
‫הבהיר כי טיפול בסטרואידים לא מהווה דבר שבשגרה והוא לא חלק מפרוטוקול הטיפול‬
‫השגרתי )עמ' ‪ ,193‬ש' ‪ ;7-11‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬לעומת זאת מתן אציקלוויר‬
‫וא‪‬טיביוטיקה ‪‬עשה כדבר שבשגרה לחולה המגיע עם חשד למחלה זיהומית )עמ' ‪ ,191‬ש'‬
‫‪ .(14-22‬פרופ' ארגוב שלל טיפול בסטרואידים כטיפול מיידי מו‪‬ע פרכוסים‪ .‬לדעתו יש ליתן‬
‫טיפול בסטרואידים רק כאשר סוג המחלה מאובחן ככזה שמגיב לסטרואידים )עמ' ‪ ,194‬ש'‬
‫‪ .2-12‬פרופ' ארגוב חזר והבהיר כי התלבט לע‪‬יין מתן הסטרואידים וסבר כי במקרה זה אין‬
‫מקום ליתן סטרואידים כלשהם‪ ,‬זאת על סמך דעתו המקצועית )עמ' ‪.(194-195‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫עוד הסביר‪ ,‬כי חשש שמתן סטרואידים ימסך את האבח‪‬ה‪ ,‬ויש‪‬ם מקרים שמתן‬
‫‪.52‬‬
‫סטרואידים גורם לתופעות לוואי חמורות )עמ' ‪ ,195‬ש' ‪ .(16-20‬עוד מבהיר פרופ' ארגוב כי‬
‫הוחלט ביום ‪ 25.2.06‬לתת סטרואידים כי הייתה אי‪‬דיקציה ברורה להשימוטו א‪‬צפליטיס‬
‫למרות שהיה חשש שעדיין קיים זיהום פעיל כלשהו‪ ,‬הוחלט על מתן סטרואידים לאור‬
‫האבח‪‬ה הברורה והחד משמעית‪ ,‬שהתקבלה לאחר קבלת התשובה מבדיקת ‪‬וגד‪‬י בלוטות‬
‫התריס )תיירואיד(‪ ,‬תשובה שהבהירה חד משמעית שמדובר בהשימוטו א‪‬צפליטיס )עמ'‬
‫‪ .(201-202‬ב‪‬וגע ליתר התסמי‪‬ים של לימביק א‪‬צפליטיס‪ ,‬התקפים אפילפטיים‪ ,‬ת‪‬ועות‬
‫רבות ובלתי רצו‪‬יות של הגפיים‪ ,‬כל אלה אוחדו תחת תסמו‪‬ת אחת של השימוטו‬
‫א‪‬צפליטיס )עמ' ‪ ,(202-203‬כאשר לטעמו‪ ,‬תוצאות ה‪ MRI-‬לא הספיקו לצורך ביצוע האבח‪‬ה‬
‫של לימביק א‪‬צפליטיס‪ ,‬מאחר שיש צורך למצוא את הגורם )עמ' ‪ ,203‬ש' ‪.(22-23‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 28‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫תצהיר פרופ' בן חור‬
‫פרופ' בן חור‪ ,‬שהיה אותה עת מ‪‬הל המחלקה ה‪‬וירולוגית‪ ,‬מצהיר כי הוא זוכר את‬
‫‪.53‬‬
‫המקרה באופן כללי והוא ‪‬סמך על המסמכים הרפואיים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' בן חור אי‪‬ו זוכר את המהלכים שקדמו ליום ה‪ ,25.2.06-‬אולם הוא זוכר מועד‬
‫‪.54‬‬
‫זה בו התגלה שהתובעת סובלת מהשימוטו א‪‬צפליטיס‪ ,‬וההחלטה להתחיל בטיפול‬
‫בסטרואידים‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫באשר למהלכים בהם היה מעורב אישית לפ‪‬י מועד זה‪ ,‬הוא למד מהמסמכים‬
‫‪.55‬‬
‫הרפואיים‪ ,‬כי ביום ‪ 15.2.06‬התקיים "ביקור גדול" בו היה לדבריו ‪‬וכח‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫"בדיון שקיימ‪‬ו ליד מיטת התובעת האבח‪‬ה של הת‪‬ועות הלא‬
‫רצו‪‬יות הייתה סטטוס אפילפטיקוס‪ ,‬שחייב טיפול אגרסיבי‬
‫בפרכוסים‪ .‬הה‪‬חה של‪‬ו הייתה כי הפרכוסים החלקיים לא‬
‫יכולים להסביר את הרבדומיוליזיס‪ .‬הועלתה האפשרות כי יכול‬
‫להיות שזה בגלל התרופות ולכן סוכם להפסיק חלק מהתרופות‬
‫‪‬וגדות הפרכוס ולתת אחרות‪ .‬בשלב זה האבח‪‬ות המבדלות היו‬
‫מחלת חום סיסטמית וירלית‪ ,‬עם מרכיב של שילוב א‪‬צפלופטיה‬
‫ופירוק של שרירים‪ .‬מאחר ולא ‪‬יתן היה לשלול בשלב זה מחלות‬
‫אחרות הגורמות לא‪‬צפלופטיה ולא הייתה תמו‪‬ה קלי‪‬ית‬
‫טיפוסית למה שקרוי מחלת א‪‬צפלופטיה לימבית לא‬
‫פר‪‬אופלסטית‪ ,‬בהתאם ל‪‬יסיון של‪‬ו היי‪‬ו בדעה כי על פי‬
‫התמו‪‬ה הסוערת של התובעת – שיקול דעת‪‬ו‪ ,‬החלט‪‬ו כי כל עוד‬
‫לא ברורה המחלה של התובעת‪ ,‬ההתוויה להתחיל בטיפול‬
‫בסטרואידים או בפלסמה פרזיס אי‪‬ה ברורה ולכן לשם הזהירות‬
‫כדי למ‪‬וע ‪‬זק לא ‪‬תחיל בטיפול עד לאבח‪‬ה הברורה של המחלה‬
‫ו‪‬תרכז בטיפול בפרכוסים‪ .‬יתר על כן‪ ,‬האבח‪‬ה המבדלת של‬
‫התמו‪‬ה ר‪‬טג‪‬ית כללה גם ססטוס אפילפטיקוס‪ ,‬מצב בו הייתה‬
‫‪‬תו‪‬ה וסיפק הסבר לתמו‪‬ה הר‪‬טג‪‬ית"‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪.56‬‬
‫באשר ל‪‬דירות המחלה מציין פרופ' בן חור בתצהירו‪:‬‬
‫‪ 29‬מתוך ‪74‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫"ברצו‪‬י להבהיר כי א‪‬צפלופטיה לימבית היא מחלה מאוד ‪‬דירה‪.‬‬
‫לא דווח כי היא מתחילה עם חום סוער כשלא מצליחים להתגבר‬
‫על מחלת החום‪ .‬לכך ‪‬וספו כל הממצאים שאי‪‬ם מתיישבים עם‬
‫א‪‬צפלופטיה לימבית 'קלסית'‪ .‬בתקופה האמורה במקרה של‬
‫א‪‬צפלופטיה לימבית לא פרא‪‬אופלסטית‪ ,‬ללא אבח‪‬ה ברורה של‬
‫המחלה‪ ,‬מתן טיפול בסטרואידים היה ש‪‬וי במחלוקת וגם הייתה‬
‫מחלוקת על מידת האפקטיביות של הטיפול‪ .‬לפיכך הייתי כל‬
‫הזמן בדעה כי אין להתחיל בטיפול בסטרואידים ללא אבח‪‬ה‬
‫ברורה של המחלה בשל הסיכון בטיפול זה"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.57‬‬
‫באשר להחלטה להתחיל בטיפול בסטרואידים מצהיר פרופ' בן חור‪:‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫"ביום ‪ 25.2.06‬הופיע חום גבוה וסימ‪‬ים לזיהום באי‪‬פוזיה‪.‬‬
‫במהלך היום הגיעו התשובות לערכים גבוהים של ‪‬וגד‪‬ים לבלוטת‬
‫התריס ואז בהתייעצות שהתקיימה איתי העליתי את החשד‬
‫להשימוטו א‪‬צפלופתיה )לאור השילוב הקלי‪‬י של שי‪‬ויים במצב‬
‫הכרה‪ ,‬הלוצי‪‬ציות שהתפתחו בימים האחרו‪‬ים‪ ,‬פרכוסים( ולכן‬
‫הוחלט מיד על מתן סטרואידים‪ .‬יש לציין שגם במצב זה ההחלטה‬
‫‪19‬‬
‫‪(steroid‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ (encephalopathy‬והאבח‪‬ה ‪‬עשית רק בדיעבד לאחר ש‪‬צפה‬
‫‪21‬‬
‫שיפור בתגובה לטיפול‪ .‬עוד חשוב לציין שמצבה הקלי‪‬י בעת‬
‫התחלת הטיפול היה די דומה למצבה בתחילת אשפוזה וגם‬
‫מבחי‪‬ה זאת לא היה איחור בהתחלת הטיפול בסטרואידים‪.‬‬
‫בהתאמה לכך ‪‬צפה שיפור ברור ומהיר במצבה בעקבות התחלת‬
‫הטיפול"‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫על‬
‫טיפול‬
‫בסטרואידים‬
‫‪responsive‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫חקירתו ה‪‬גדית של פרופ' בן חור )‪(16.6.14‬‬
‫‪ 30‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫פרופ' בן חור היה מ‪‬הל המחלקה בזמ‪‬ים הרלב‪‬טיים‪ .‬לדבריו‪ ,‬במחלקה ‪ 28‬מיטות‪,‬‬
‫‪.58‬‬
‫לרוב בתפוסה מלאה‪ .‬התובעת ‪‬חשבה לחולה קשה‪ .‬פעם בשבוע היה מתקיים "ביקור גדול"‬
‫ב‪‬יהולו של פרופ' בן חור‪ ,‬ש‪‬משך כארבע שעות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' בן חור העיד‪ ,‬כי הוא זוכר בוודאות את הביקור הגדול ביחס לתובעת וכן‬
‫‪.59‬‬
‫ההחלטה להתחיל במתן סטרואידים לה היה שותף‪ .‬כמו כן‪ ,‬הוא זוכר שהיה שותף לחלקים‬
‫מסוימים מהטיפול בתובעת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.60‬‬
‫פרופ' בן חור אישר‪ ,‬שרופא המחלקה כתב שיש צורך ב‪ MRI-‬וכך גם היועצת‬
‫הפ‪‬ימאית‪ .‬גם דעתו הייתה כי היה צורך ב‪) MRI-‬עמ' ‪ ,142‬ש' ‪.(10-12‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ .61‬לטעמו של פרופ' בן חור‪ ,‬מאז האשפוז ועד ליום ‪ 15.2.06‬בערב היה שיפור במצבה של‬
‫התובעת‪ .‬באותו יום חלה החמרה עקב עליית חום חדה ושקיעה במצב ההכרה )עמ' ‪ ,144‬שש'‬
‫‪ ;12-18‬עמ' ‪ ,145‬ש' ‪ 21‬עד עמ' ‪ ,146‬ש' ‪.(13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫בהמשך הסביר פרופ' בן חור את עמדתו מדוע האבח‪‬ה הראשו‪‬ה במעלה הייתה‬
‫‪.62‬‬
‫מחלה זיהומית מהסיבות הבאות‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫"אז כפי שרשום בגיליון‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו חשב‪‬ו וא‪‬י חושב שהמחשבה גם‬
‫‪19‬‬
‫בדיעבד ‪‬כו‪‬ה‪ ,‬שה‪ CPK-‬עלה לא בגלל ההתקפים האפילפטיים‪,‬‬
‫‪20‬‬
‫כי לא‪ CPK ,‬עולה כשיש התקף מה ש‪‬קרא ‪Generalized‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ ,tonic-clonic seizure‬שיש פרכוס מלא‪ .‬כשההתקפים הם‬
‫‪22‬‬
‫באמת תת קלי‪‬יים‪ ,‬אז ה‪ CPK-‬לא עולה‪ .‬אז הערכ‪‬ו וא‪‬י מ‪‬יח‬
‫‪23‬‬
‫בצדק‪ ,‬שה‪ CPK-‬לא עלה בגלל הפרכוסים‪ ,‬אלא בגלל סיבה‬
‫‪24‬‬
‫אחרת‪ .‬זה יוחס במקום הראשון למחלה עם חום מאוד גבוה‪ ,‬עם‬
‫ספירת דם מאוד גבוהה‪ ,‬מצב שהוא ‪‬ראה ו‪‬שמע לפי כל ק‪‬ה‬
‫מידה זיהומי" )עמ' ‪ ,149‬ש' ‪.(15-22‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 31‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫ובהמשך‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫"אז הסיבה ה‪‬פוצה ביותר הוא זיהום‪ ,‬או במערכת העצבים‬
‫המרכזית‪ ,‬או זיהום סיסטמי‪ .‬זה יכול להיות זיהום ויראלי‪ ,‬שברוב‬
‫המקרים או בחלק גדול מהם‪ ,‬אתה לא מזהה את הגורם וזה יכול‬
‫להיות גם זיהום חיידקי‪ ,‬שגם אז‪ ,‬אתה ברוב‪ ,‬בחלק גדול‬
‫מהמקרים‪ ,‬אתה לא מזהה את הגורם‪ .‬בוודאי‪ ,‬באישה שכבר‬
‫‪‬מצאת כמה ימים‪ ,‬כבר קרוב לשבוע בבית‪-‬החולים‪ ,‬קוראים לזה‬
‫‪7‬‬
‫‪ ,hospital-acquired infection‬אלה בדרך‪-‬כלל חיידקים‬
‫‪8‬‬
‫עמידים לטיפולים א‪‬טיביוטיים‪ ,‬יכולים לגרום לחום גבוה‪ .‬בוודאי‬
‫שחולה עם חום ב‪ 40-‬וספירת דם שהיא מעל ‪ ,20,000‬שזה ערכים‬
‫מאוד גבוהים‪ ,‬הייתי אומר קיצו‪‬יים‪ ,‬אתה חושב – המקום‬
‫הראשון‪ ,‬הש‪‬י‪ ,‬השלישי וגם החמישי‪ ,‬על זיהום" )עמ' ‪ ,151‬ש' ‪1-‬‬
‫‪.(12‬‬
‫‪9‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫וב‪‬וסף‪:‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫"א‪‬י אדייק בתפישה המקצועית של‪‬ו כמחלקה ושלי‪ ,‬מטבע‬
‫הדברים‪ ,‬וא‪‬י מ‪‬יח שגם אצל פרופ' קורצ'ין זה אותו דבר‪.‬‬
‫א‪‬צפליטיס ויראלית‪ ,‬זאת אומרת זיהום ויראלי במערכת העצבים‬
‫המרכזית‪ ,‬זה דבר ‪‬פוץ‪ ,‬הרפס זה הגורם ה‪‬פוץ שהוא לא אפידמי‪,‬‬
‫ושהוא ‪‬יתן לזיהוי" )עמ' ‪ ,152‬ש' ‪.(17-21‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫פרופ' בן חור הבהיר‪ ,‬כי מתחילים מייד בטיפול כ‪‬גד הרפס כיוון שכמעט ואין בו‬
‫‪.63‬‬
‫סיכון‪ ,‬ואם מדובר בהרפס ולא ‪‬ות‪‬ים טיפול‪ ,‬ה‪‬זקים עלולים להיות מאוד קשים )עמ' ‪152-‬‬
‫‪.(153‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫עוד הבהיר פרופ' בן חור‪ ,‬כי האבח‪‬ה של לימביק א‪‬צפליטיס לא ‪‬שע‪‬ת רק על‬
‫‪27‬‬
‫‪.64‬‬
‫תוצאות ה‪ ,MRI-‬ויש צורך באבח‪‬ות ‪‬וספות‪ ,‬שכן יש מחלות דלקתיות שו‪‬ות של המוח )עמ'‬
‫‪ ,155‬ש' ‪.(5-9‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫פרופ' בן חור הבהיר‪ ,‬כי הוא זה שהחליט על מתן סטרואידים לאחר שמהבדיקות‬
‫‪.65‬‬
‫עלה שלתובעת השימוטו א‪‬צפליטיס ואילו לימביק א‪‬צפליטיס היא מחלה שו‪‬ה לחלוטין‪.‬‬
‫‪ 32‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫עוד הבהיר‪ ,‬כי בשתי המחלות ה‪"‬ל האופציות הטיפוליות הן מתן סטרואידים‪ ,‬או פלסמה‬
‫פרזיס או אימו‪‬וגלובולי‪‬ים‪ .‬אולם המשקל של אופציות טיפוליות אלו בשתי המחלות שו‪‬ה‪.‬‬
‫בהמשך הבהיר‪ ,‬כי הבדיקה ל‪‬וגדי בלוטת התריס לא יכולה להיות היחידה כי אצל חלק גדול‬
‫מהאוכלוסייה הבדיקה חיובית‪ .‬לכן‪ ,‬צריכים להתווסף לכך סימפטומים ‪‬וספים דוגמת אלה‬
‫מהם סבלה התובעת כדי להגיע לאבח‪‬ה האמורה )עמ' ‪.(161‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.66‬‬
‫באשר לחשיבות ה‪ MRI-‬באבחון המחלה קובע פרופ' בן חור כדלקמן‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫"ש‪ .‬אתה הגעת לזה לא מעט בזכות ה‪ ,MRI-‬כון? כי ה‪ MRI-‬כיוון‬
‫אותך שזה איזה שהוא פגיעה לימבית?‬
‫ת‪ .‬ה‪ MRI-‬למעשה לא היה כל כך אי‪‬פורמטיבי‪.‬‬
‫ש‪ .‬אלא?‬
‫ת‪ .‬מכיוון של‪ MRI-‬יש אבח‪‬ה מבדלת זה כולל מחלות דלקתיות של‬
‫מערכת העצבים‪ ,‬זה כולל מחלות זיהומיות של מערכת העצבים‪ ,‬זה‬
‫כולל שי‪‬ויים ב‪ ,MRI-‬בחולים אחרי פרכוס ובמיוחד בחולים אחרי‬
‫סטאטוס אפליפטיקוס והסיטואציה הזאת שחולה שמפרכס ואז‬
‫עושים לו ‪ MRI‬ורואים את השי‪‬וי הזה‪ ,‬וא‪‬ח‪‬ו אומרים – א‪‬י לא‬
‫יודע אם השי‪‬וי הזה הוא מש‪‬י לפרכוס או שהוא הגורם לפרכוס"‬
‫)עמ' ‪ ,162‬ש' ‪.(6-19‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪.67‬‬
‫חוות דעת המומחים‬
‫חוות דעת פרופ' עמוס קורצ'ין‬
‫פרופ' קורצ'ין‪ ,‬מומחה בתחום ה‪‬וירולוגיה‪ ,‬הגיש חוות דעת מטעם התובעים‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫בחוות דעתו קבע המומחה‪ ,‬כי‪" :‬כבר בחדר מיון הומלץ לבצע בדיקת ‪ MRI‬מח‪,‬‬
‫‪.68‬‬
‫הבדיקה המתבקשת במצב זה‪ ,‬אך הבדיקה לא בוצעה"‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪.69‬‬
‫בהמשך חוות דעתו מציין המומחה את העובדות הבאות‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫"באותו יום )‪ (15.2.06‬רשם על ידי ש‪‬י רופאים‪ ,‬ד"ר שמואל‬
‫‪30‬‬
‫איגוס וד"ר ‪‬טליה גברילוב כי 'החולה זקוקה ל‪ MRI-‬דחוף‬
‫‪31‬‬
‫במסגרת אבחון מצבה ה‪‬וכחי‪ .‬ללא ‪ MRI‬לא ‪‬יתן כעת להתקדם‬
‫‪32‬‬
‫‪ 33‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫באבח‪‬ה‪ .‬בהמשך היום בוצע ‪ MRI‬ראש )שעת הבדיקה לא ‪‬רשמה(‬
‫שתוצאתו‪' :‬הארכת זמ‪‬י הרפיה סימטרית ללא צביעה בחלק‬
‫מדיאלי קידמי של האו‪‬ות הטמפורליות עם המשך תת אי‪‬וולרי‪.‬‬
‫ללא עדות לדמם‪ .‬אבח‪‬ה מבדלת בין תהליך ‪‬גיפי כגון הרפז‪,‬‬
‫סטטוס אפליפטיקוס‪ ,‬תהליך פרה ‪‬אופלסטי‪ ,‬דרוש תיאום‬
‫קלי‪‬י"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫ובהמשך‪:‬‬
‫‪8‬‬
‫"ביום ‪ 25.2.06‬הוחל במתן טיפול בסטרואידים במי‪‬ון גבוה‬
‫)סולמדרול‪ 500 ,‬מ"ג לוריד( שה‪‬ו טיפול הבחירה במצב זה‪ ,‬טיפול‬
‫ש‪‬משך מאז מידי יום‪ .‬ההתדרדרות ‪‬בלמה ומצבה של החולה‬
‫השתפר מעט אך היא ‪‬ותרה עם הפרעה קשה המתבטאת בירידה‬
‫קוג‪‬יטיבית‪ ,‬התקפים אפילפטיים שכיחים והפרעה מוטורית עם‬
‫קשיי הליכה"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫במסגרת פרק "הדיון‪ ,‬הביע המומחה את דעתו באשר לטיפול ה‪‬דרש במצב זה‪,‬‬
‫‪.70‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫"המדובר באישה אשר מתוך בריאות שלמה פיתחה התקפים‬
‫אפילפטיים לראשו‪‬ה בחייה בגיל ‪ .37‬היא פו‪‬תה בבהילות לבית‬
‫החולים שכן מצבה היה מצב חירום‪ .‬הבירור הראשו‪‬י‪ ,‬שכלל‬
‫בדיקות דם‪ LP ,‬ו‪ CT-‬מח‪ ,‬בוצע כיאות‪ ,‬אולם לא העלה אבח‪‬ה‪.‬‬
‫לפיכך‪ ,‬ולאור העובדה שמצבה הלך והתדרדר‪ ,‬היה צורך להמשיך‬
‫בירור דחוף על ידי ביצוע בדיקת ‪ MRI‬שה‪‬ה כיום הבדיקה‬
‫המקובלת והשגרתית בבירור סיבת התקפים אפילפטיים בחולים‬
‫בגיל זה בהם בדיקת ‪ CT‬ראש לא גילתה הפרעה‪ .‬וכן‪ ,‬פקודה‬
‫לביצוע בדיקה זו ‪‬ית‪‬ה כבר עם קבלתה של גב' זר בחדר המיון‬
‫ביום ‪ ,10.2.06‬והרופאים חזרו על פקודה זו לפחות חמש פעמים עד‬
‫שבוצעה בפעול‪ ,‬רק ביום ‪ ,15.2.06‬כעבור ‪ 6‬ימים"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪.71‬‬
‫המומחה מסביר בחוות דעתו את מהות מחלתה של התובעת‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 34‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫"דלקת מוח ליבמבית מסוג ‪ Hashimoto Encephalitis‬אשר‬
‫‪1‬‬
‫פגעה בגב' זר היא מחלה אוטואימו‪‬ית‪ ,‬דהיי‪‬ו בה מערכת החיסון‬
‫)המיועדת לתקוף מרכיבים זרים לגוף( תוקפת את הגוף עצמו‪.‬‬
‫מחלות אוטואימו‪‬יות שו‪‬ות פוגעות במרכיבי גוף ‪‬פרדים‪ ,‬אך‬
‫יש‪‬ם מספר מצבים בהם הפגיעה היא במערכת הלימבית במוח‪,‬‬
‫חלק גדול מהפרעות אלו מתבטאות בהתקפים אפילפטיים‪,‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫ובתמו‪‬ה אופיי‪‬ית ב‪ MRI-‬וכך גם במקרה של גב' זר"‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫עמדתו של המומחה היא כי הצוות הרפואי לא ‪‬קט בכל דרכי הטיפול המתחייבות‬
‫‪.72‬‬
‫וה‪‬דרשות לאור מצבה הרפואי של התובעת‪ ,‬ולאור תוצאות הבדיקות ה‪‬וספות שבוצעו‪,‬‬
‫וזאת כדבריו‪:‬‬
‫"כעולה מהתיעוד הרפואי הייתה בתחילה אבח‪‬ה מבדלת בין‬
‫תהליך ‪‬גיפי‪ ,‬או תהליך פרה ‪‬אופלסטי‪ .‬הצוות הרפואי היה חייב‬
‫להמשיך בירור מיידי בקשר לכל אחת מהאבח‪‬ות‪ .‬באשר לתהליך‬
‫פרה ‪‬אופלסטי – בוצע לגב' זר ‪ CT‬לכל הגוף ותהליך זה ‪‬שלל‪ .‬גם‬
‫החשד לגבי תהליך ‪‬גיפי ‪‬שלל ב‪ ,13.2.06-‬מספר שעות לאחר‬
‫ש‪‬שלחו הבדיקות למעבדה‪ .‬במצב כזה‪ ,‬לאור כשלון הטיפול‬
‫התרופתי ולאור ההחמרה המתמדת במצב הרפואי של גב' זר‪,‬‬
‫הייתה חובה קודם כל לתת טיפול מיידי שיכול לתת מע‪‬ה גם‬
‫לדלקת מוח לימבית‪ ,‬ה‪‬כללת באחת מהאבח‪‬ות המבדלות ש‪‬מצאו‬
‫בבדיקת ה‪ MRI-‬וזאת במטרה למ‪‬וע המשך התדרדרות במצבה של‬
‫גב' זר‪ .‬במקביל היה מקום לחשוד כי מדובר בדלקת מוח לימבית‬
‫ולבצע בדיקת דם מתאימה ל‪‬וגד‪‬ים אשר יכולה הייתה לתת‬
‫אבח‪‬ה ברורה וחד משמעית של דלקת מוח מסוג השימוטו"‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫המומחה מפרט בחוות דעתו מהם הטיפולים ש‪‬ית‪‬ים כדי להתגבר על המחלה בה‬
‫‪.73‬‬
‫לקתה התובעת‪ ,‬שהם‪:‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫"קיימים טיפולים שו‪‬ים במחלה זו הכוללים פלסמה פרזיס‬
‫‪29‬‬
‫)פרוצדורה של החלפת הדם בגוף(‪ ,‬סטרואידים ו‪ .IVIG-‬לכל אלה‬
‫השפעה דומה ו‪‬יתן לטפל בכל אחד מהם‪ .‬כאמור‪ ,‬חשוב לקבל את‬
‫ההחלטה במהירות מירבית כדי למ‪‬וע ‪‬זק מוחי‪ .‬הצוות הרפואי‬
‫‪30‬‬
‫‪ 35‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫העלה מספר פעמים את האפשרות לטפל בגב' זר על ידי‬
‫סטרואידים או על ידי פלסמה פרזיס‪ ,‬ש‪‬יהם טיפולים מתאימים‬
‫למחלתה של הגב' זר‪ ,‬אולם למרבה הצער הטיפול בסטרואידים‬
‫‪3‬‬
‫הוחל רק ב‪ ,25.2.06-‬עשרה ימים לאחר ביצוע בדיקת ‪MRI‬‬
‫‪4‬‬
‫ושבועיים לאחר אשפוזה"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫מכאן עולה מחוות דעתו של פרופ' קורצ'ין‪ ,‬כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא שקל‬
‫‪7‬‬
‫‪.74‬‬
‫את העובדה שהתובעת סובלת מדלקת מוח לימבית‪ ,‬לא ביצע מייד בדיקת ‪ MRI‬ואיחר במתן‬
‫הטיפול התרופתי‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫המומחה סבור‪ ,‬כי עקב כך התדרדר מצבה של התובעת‪ ,‬היא ‪‬פגעה ו‪‬ותרה כך‪.‬‬
‫‪.75‬‬
‫המומחה סבור עוד‪ ,‬כי אילו ‪‬יתן הטיפול במועד הייתה ‪‬מ‪‬עת ‪‬כותה של התובעת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫חקירתו ה‪‬גדית של פרופ' קורצ'ין‬
‫בחקירתו ה‪‬גדית ‪‬חקר פרופ' קורצ'ין על מגוון ‪‬ושאים המתייחסים לחוות דעתו‬
‫‪.76‬‬
‫ולמחלוקת בין הצדדים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫להלן אתייחס לעמדותיו כפי שעלו מהחקירה ה‪‬גדית‪ ,‬ככל שהדבר ‪‬וגע למחלוקות‬
‫‪.77‬‬
‫שבין הצדדים‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪‬דירות המחלה והידע הרפואי ‪‬כון למועד האירועים – ש‪‬ת ‪:2006‬‬
‫פרופ' קורצ'ין ‪‬שאל באשר לאופי המחלה והידוע עליה‪ ,‬ותשובתו‬
‫‪.1‬‬
‫הייתה כדלקמן‪:‬‬
‫"המחלה הזאת היא מחלה שא‪‬ח‪‬ו לומדים להכיר אותה‪ ,‬זו מחלה‬
‫שלא א‪‬י ולא פרופ' בן חור‪ ,‬א‪‬י חושב‪ ,‬למד‪‬ו עליה בבית הספר‬
‫לרפואה‪ .‬מחלה שא‪‬ח‪‬ו לומדים להכיר אותה‪ ,‬היא מחלה לא מאוד‬
‫שכיחה ויש לה מגוון של ביטויים‪ .‬חלק מהביטויים הם תופעות‬
‫‪‬פשיות‪ ,‬חלק מהחולים מגיעים קודם כל לפסיכיאטר‪ .‬חולים‬
‫אחרים מגיעים‪ ,‬כמו המקרה של גב' זר‪ ,‬מקרה דחוף מאוד לחדר‬
‫המיון עם התקפים אפילפטיים‪ ,‬עם חום גבוה‪ .‬יש מגוון גדול של‬
‫ביטויים קלי‪‬יים למחלה הזו‪ ....‬יכול להיות מקרים שזה כך‪ ,‬אבל‬
‫יש מיעוט גדול‪ ,‬משמעותי‪ ,‬של א‪‬שים שבהם ההופעה היא בדיוק‬
‫‪ 36‬מתוך ‪74‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫כזאת‪ .‬זה לא מקרה יוצא דופן‪ ,‬שבו חולה מגיע לחדר המיון עם‬
‫התקפים אפילפטיים ועם חום גבוה" )עמ' ‪ ,8‬ש' ‪.(9-16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫המומחה סבר‪ ,‬כי קיים מיעוט גדול של חולים שהמחלה מופיעה‬
‫‪.2‬‬
‫אצלם עם התסמי‪‬ים שהיו אצל התובעת והם מגיעים לחדר המיון עם‬
‫התקפים אפילפטיים וחום גבוה )עמ' ‪ ,8‬ש' ‪ .(19-24‬שכיחות המחלה היא‬
‫‪) 2/100,000‬עמ' ‪ ;9‬עמ' ‪ ,14‬ש' ‪.(16-27‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫עוד תיאר המומחה את מהות המחלה והאבחון ש‪‬עשה לראשו‪‬ה‬
‫‪.3‬‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫"פגיעה חיסו‪‬ית במערכת הלימבית‪ .‬הסיבות הן סיבות שו‪‬ות וגם‬
‫היום א‪‬ח‪‬ו אי‪‬ו יודעים את כולן‪ .‬הפעם הראשו‪‬ה שתוארה‬
‫פגיעה של מערכת החיסון במערכת הלימבית היתה מקרה של‬
‫השימוטו א‪‬צפליטיסי‪ ,‬על ידי פרופ' בריין בש‪‬ת ‪ ,1960‬עוד לפ‪‬י‬
‫שלמדתי ‪‬וירולוגיה‪ ...‬גם צריך להגיד‪ ,‬כשא‪‬ח‪‬ו מדברים על‬
‫לימביק א‪‬צפליטיס‪ ,‬בכל החולים‪ ,‬הפגיעה אי‪‬ה מוגבלת במוח‬
‫רק לאזור הלימבי‪ .‬הפגיעה היא הרבה יותר ‪‬רחבת‪ .‬כון שהביטוי‬
‫העיקרי‪ ,‬וזה מה ש‪‬ותן את השם‪ ,‬זה הביטוי‪ ,‬הפגיעה במערכת‬
‫הלימבית‪ ...‬כון שהתמו‪‬ה משת‪‬ה במשך הזמן‪ ,‬אבל מבחי‪‬ה‬
‫מעשית‪ ,‬זה לא מש‪‬ה‪ .‬א‪‬ח‪‬ו צריכים לדעת שמדובר בפגיעה‬
‫במערכת הלימבית‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו צריכים לדעת‪ ,‬לקחת בחשבון את‬
‫האפשרות שהפגיעה במערכת הלימבית ‪‬גרמת על ידי מערכת‬
‫החיסון ואחר כך‪ ,‬באידך זיל גמור‪ ,‬ואז לך ותבדוק האם זה על ידי‬
‫סרטן שקיים באיזה שהוא מקום בגוף שאפשר לטפל בו‪ ,‬או על ידי‬
‫‪‬וגד‪‬ים לתאירואיד‪ ,‬כמו במקרה הזה‪ ,‬או בדלקת של מערכת‪ ,‬של‬
‫מערכת העצבים‪ ,‬באזור המסוים הזה‪ ,‬ש‪‬גרם על ידי תהליכים‬
‫אוטואימו‪‬יים‪ ...‬כון שהפגיעה בתעלות האשלגן הייתה אחת‬
‫המטרות הראשו‪‬ות ש‪‬מצאו‪ ,‬אי‪‬י יודע להגיד עכשיו מזכרו‪‬י מי‬
‫הייתה הראשו‪‬ה ומי הייתה הש‪‬ייה‪ ...‬של פגיעה באזורים שאתה‬
‫תיארת‪ ,‬אבל מאוד ספציפיים‪ ,‬שרואים אותם‪ ,‬כמעט אין אבח‪‬ה‬
‫מבדלת‪ ...‬כפי שאמרתי כבר קודם‪ ,‬במחלוקת האוטואימו‪‬יות‬
‫‪ 37‬מתוך ‪74‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫האלה לסוגיהן‪ ,‬יש פגיעות הרבה יותר ‪‬רחבות במצב הזה של‬
‫השימוטו א‪‬צפלופטיה או א‪‬צפליטיסי‪ .‬יכולות להיות פגיעות‬
‫במערכות שו‪‬ות‪ .‬יכולות להיות פגיעה לפעמים במוח הקטן‪,‬‬
‫לפעמים באזורים אחרים של המוח ולפעמים במערכת הלימבית‬
‫ותפקיד‪‬ו‪ ,‬בתור רופאים‪ ,‬כאשר רואים חולה שיש לו פגיעה‬
‫במערכת הלימבית‪ ,‬לדעת שמדובר בלימביק א‪‬צפליטיס‪ ,‬וכל‬
‫השאר אחר כך‪ ,‬האם זה על ידי ‪‬וגד‪‬ים מס' א' או מדרגה ב'‪ ,‬או‬
‫בקבוצה ג'‪ ,‬זה מש‪‬י ולא חשוב וזה לוקח הרבה זמן לדעת את‬
‫הדברים האלה וזה לא מש‪‬ה לגבי המצב האקוטי של החולה‬
‫ש‪‬מצא לפ‪‬י‪‬ו ברגע האמת" )עמ' ‪ ,10‬ש' ‪ ;19-22‬עמ' ‪ 11‬ש' ‪7- ,1-3‬‬
‫‪ 16‬ו‪ ;25-26-‬עמ' ‪ 12‬ש' ‪ ,3-4‬ש' ‪.(8-16‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫המחלה גורמת לפגיעה באזור הלימבלי במוח‪ ,‬אך לא רק בו‪ ,‬אלא‬
‫‪.4‬‬
‫שהפגיעה באזור זה של המוח גורמת לביטוי העיקרי למחלה‪ .‬הפגיעה ‪‬גרמת‬
‫עקב כשל במערכת החיסון שיכול להיגרם עקב סרטן מסוג כלשהו‪ ,‬וגד‪‬ים‬
‫לבלוטת התריס‪ ,‬או ‪‬וגד‪‬ים לתעלות האשלגן‪ .‬אחת האפשרויות הראשו‪‬ות‬
‫ש‪‬בח‪‬ו היו גידולים סרט‪‬יים‪ ,‬או תעלות האשלגן )עמ' ‪ 11‬לפרוט'(‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ב‪.‬‬
‫המחלה ממ‪‬ה סבלה התובעת ואופן אבחו‪‬ה‪:‬‬
‫לדעתו של המומחה‪ ,‬אין כלל מחלוקת כי התובעת סבלה ממחלה‬
‫‪.1‬‬
‫‪20‬‬
‫אוטואימו‪‬ית וכי ‪‬יתן היה לאבחון זאת אילו הייתה מבוצעת בדיקת ‪MRI‬‬
‫‪21‬‬
‫בהקדם‪ ,‬היי‪‬ו עוד בחדר המיון או בסמוך מאוד לכך‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪19‬‬
‫‪23‬‬
‫המומחה עמד על הצורך הדחוף בביצוע מכלול הבדיקות‪ ,‬כולל ‪MRI‬‬
‫‪.2‬‬
‫עקב מצבה החריף וזאת כדבריו )עמ' ‪ ,12‬ש' ‪.(22-29‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫המומחה חזר והדגיש‪ ,‬כי המחלה‪ ,‬ובתוכה התסמו‪‬ת ממ‪‬ה סבלה‬
‫‪.3‬‬
‫התובעת‪ ,‬מגיבה באופן מיידי לסטרואידים )עמ' ‪ ,13‬ש' ‪.(7-13‬‬
‫ג‪.‬‬
‫האבחון והטיפול הסבירים‬
‫בהקשר זה אישר המומחה שברוב המקרים של התקפים אפילפטיים‬
‫‪.1‬‬
‫ראשו‪‬ים המלווים בחום גבוה‪ ,‬הי‪‬ם על רקע זיהום ויראלי או חיידקי של‬
‫המוח או מש‪‬יים למחלת חום סיסטמית‪ ,‬וכי קיים טיפול יעיל למצבים אלה‪.‬‬
‫‪ 38‬מתוך ‪74‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫התובעת אכן קיבלה טיפול שכזה והדבר היה ‪‬כון לעשות במועד בו ‪‬יתן‬
‫הטיפול )עמ' ‪ 16‬לפרוט'(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫המומחה הסביר‪ ,‬כי ‪‬עשו הבדיקות המתאימות לברר אפשרות של‬
‫‪.2‬‬
‫"הרפס א‪‬צפליטיס" שהוא אכן האפשרות הסבירה כגורם למצבה של‬
‫התובעת‪ ,‬אולם הבדיקות לימדו לשיטתו‪ ,‬כי יש לשלול אבח‪‬ה זו‪ ,‬ומכל מקום‬
‫ראוי לשקול אבח‪‬ות ‪‬וספות באופן מיידי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.3‬‬
‫הבדיקות שבוצעו הן‪:‬‬
‫בדיקת ‪‬וזל השדרה – לא ‪‬מצאו תאים‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫ב‪.‬‬
‫‪ CT‬מוח – לא היו ממצאים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫ג‪.‬‬
‫בדיקת ‪ – EEG‬לא היו ממצאים של פגיעה מוקדית באו‪‬ות‬
‫הרקה )עמ' ‪16‬לפרוט'(‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫המומחה סבר כי לאחר ששלוש בדיקות אלה עמדו לפ‪‬י הצוות‬
‫‪.4‬‬
‫הרפואי‪ ,‬הייתה אמורה לעלות האבח‪‬ה המבדלת של לימביק א‪‬צפליטיס‬
‫‪16‬‬
‫והיה חייב להתבצע ‪ MRI‬באופן מיידי‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
‫‪18‬‬
‫המומחה התייחס גם לבדיקה ‪‬וספת ש‪‬ועדה לבחון פגיעה ויראלית‬
‫‪.5‬‬
‫אלא שגם כאן הבהיר שהבדיקה ‪‬לקחה באיחור לאחר שהבדיקה הראשו‪‬ה‬
‫לא הגיעה כלל למעבדה‪ ,‬ושוב התוצאה התעכבה שלא לצורך )עמ' ‪ ,18‬ש' ‪1-‬‬
‫‪ ;12‬עמ' ‪ ,30‬ש' ‪.(25-28‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫המומחה הבהיר‪ ,‬כי ת‪‬אי הכרחי לאבחון הרפס א‪‬צפליטיס הוא‬
‫‪.6‬‬
‫מציאת תאים ב‪‬וזל השדרה‪ .‬העובדה שלא ‪‬מצאו תאים שללה באופן וודאי‬
‫אבח‪‬ה זו‪ ,‬למעט מקרים ‪‬דירים שתוארו‪ ,‬במצבים של דלקת לימבית‪ ,‬דלקת‬
‫אוטואימו‪‬ית בדרך כלל לא יהיו בתאים ‪‬וזל עמוד השדרה‪ .‬מכאן לטעמו‪,‬‬
‫העובדה שלא ‪‬מצאו תאים הייתה חייבת להדליק "‪‬ורה אדומה" אצל‬
‫הרופאים ולהעלות את האפשרות של דלקת לימבית לרמה גבוהה‪ .‬לדעת‬
‫המומחה‪ ,‬העובדה שלא ‪‬מצאו תאים בבדיקה הייתה צריכה להגביר אצל‬
‫הרופאים המטפלים את הצורך לפ‪‬ות לכיוו‪‬ים אחרים ולבדוק את האפשרות‬
‫לכך שהתובעת סובלת מדלקת ליבמית )עמ' ‪ 18-19‬לפרוט'; עמ' ‪ ,20‬ש' ‪19-‬‬
‫‪ 39‬מתוך ‪74‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪ .(28‬לפיכך סבר המומחה‪ ,‬כי הצורך בבדיקת ‪ MRI‬התחזק מאוד לאחר קבלת‬
‫תוצאות הבדיקות האחרות ששללו "הרפס א‪‬צפליטיס" ברמת וודאות גבוהה‬
‫)עמ' ‪ ,21‬ש' ‪ ,2-5‬ש' ‪ ,15-17‬ש' ‪.(25-26‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫המומחה הופ‪‬ה לעובדה כי רמת הפרכוסים פחתה או הופסקה‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫לטעמו‪ ,‬הדבר לא העיד כלל על כך שהטיפול ש‪‬יתן מ‪‬ע את המחלה עצמה‪,‬‬
‫אלא ‪‬יתן טיפול למ‪‬יעת הפרכוסים שצלח‪ .‬לפיך סבר‪ ,‬כי הייתה זו טעות‬
‫לחשוב שעצם הירידה ברמת הפרכוסים או תדירותם‪ ,‬גרמה להבראה )עמ'‬
‫‪ ,23‬ש' ‪ ;25-28‬עמ' ‪ ,30‬ש' ‪.(4-10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫לטעמו של המומחה‪ ,‬אילו ‪‬עשתה בדיקת ה‪ ,MRI-‬ביום הראשון‪ ,‬כל‬
‫‪.8‬‬
‫הצורך בבדיקות ‪‬וספות והשערות שו‪‬ות היה מתייתר‪ ,‬שכן המחלה הייתה‬
‫מתגלה מייד )עמ' ‪ ,24‬ש' ‪.(13‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫המומחה חזר והבהיר‪ ,‬התובעת הייתה במצב חריף‪ ,‬אקוטי‪ ,‬ולכן‬
‫‪.9‬‬
‫‪‬דרשו פעולות מהירות ואין להשוות את ע‪‬יי‪‬ה למקרים של חולים‪ ,‬אחריהם‬
‫‪‬ערך מעקב ממושך‪ ,‬או מקרים של חולים שאובח‪‬ו לאחר חודשים ארוכים‬
‫שעה שלא סבלו מתסמו‪‬ת חריפה ממ‪‬ה סבלה התובעת )עמ' ‪ ,24‬ש' ‪.(21-26‬‬
‫כך גם התייחס למאמרים אליהם הופ‪‬ה‪ ,‬אשר סקרו מקרים שו‪‬ים של‬
‫חולים ספציפיים והבהיר כי שם היה מדובר ב‪‬סיבות שו‪‬ות‪ ,‬שאי‪‬ן דומות‬
‫ל‪‬סיבותיה של התובעת‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫המומחה חזר ועמד על דעתו‪ ,‬כי הייתה חובה במצב הדברים לבצע‬
‫‪23‬‬
‫‪.10‬‬
‫את בדיקת ה‪ MRI-‬באופן מיידי )עמ' ‪ ,25‬ש' ‪ .(4-13‬לטעמו‪ ,‬גם אם התובעת‬
‫פרכסה‪ ,‬או הייתה באי שקט‪ ,‬יתן היה ליתן חומרי הרגעה‪ ,‬ולהזמין מרדים‬
‫לבדיקה‪ .‬אמ‪‬ם היה ‪‬יסיון לבצע את הבדיקה ביום ‪ ,13.2.06‬ללא מרדים‪ ,‬אך‬
‫ה‪‬יסיון כשל‪ .‬גם כאן מצביע המומחה על כך שאין רישום מפורט מדוע‬
‫הבדיקה ‪‬כשלה‪ ,‬מי קבע זאת וכדומה‪ .‬אולם עובדה היא כי ביום ‪15.2.06‬‬
‫בוצעה הבדיקה בסיוע רופא מרדים‪ .‬תוהה המומחה מדוע היה מקום להמתין‬
‫חמישה ימים‪ ,‬ולא לבצע מיידית את הבדיקה כפי ש‪‬רשם עם קבלת התובעת‬
‫לחדר המיון על ידי ד"ר איגוס שהיה הרופא ה‪‬וירולוגי שבדק את התובעת‬
‫‪24‬‬
‫‪ 40‬מתוך ‪74‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫)עמ' ‪ ,26‬ש' ‪ ;18-20‬עמ' ‪ ,27‬ש' ‪ ;22-24‬עמ' ‪ ;27‬ש' ‪ ;28‬עמ' ‪ ,36‬ש' ‪ ;23-26‬עמ'‬
‫‪ ,37‬ש' ‪ ;12-14‬עמ' ‪ ,38‬ש' ‪.(4-10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫המומחה שב והדגיש‪ ,‬כי מהרישומים ש‪‬עשו בחדר המיון עולה באופן‬
‫‪.11‬‬
‫ברור וחד משמעי‪ ,‬כי הרופא שבדק את התובעת סבר כי בין הבדיקות יש‬
‫צורך מיידי בביצוע ‪ MRI‬כחלק מהבדיקות ש‪‬ועדו לאבחן את מצבה של‬
‫התובעת ולקבוע ממה היא סובלת והיכן תאושפז‪ .‬מלים אחרות‪ ,‬בדיקת ה‪-‬‬
‫‪ MRI‬אי‪‬ה חלק מתוכ‪‬ית טיפולים עתידית אלא מטרתה הייתה לקבל‬
‫תוצאה מיידית )עמ' ‪ ,28‬ש' ‪ ;5-11‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ(‪.‬‬
‫בהמשך עדותו שלל המומחה את האפשרות שמצבה של התובעת‬
‫‪.12‬‬
‫‪‬גרם לה מהרעלה כלשהי‪ ,‬מה גם שלא בוצעו בדיקות כלשהן לבחי‪‬ת ה‪‬חה זו‬
‫)עמ' ‪ ,31‬ש' ‪.(21-22‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫המומחה הסכים כי ברוב המקרים של לימביק א‪‬צפליטיס התמו‪‬ה‬
‫‪.13‬‬
‫הקלי‪‬ית שו‪‬ה מזו של התובעת‪ ,‬אך יחד עם זאת לטעמו‪ ,‬אין זו השאלה‬
‫במקרה זה‪ ,‬השאלה ה‪‬כו‪‬ה היא‪ ,‬אם האבח‪‬ה הראשו‪‬ה ‪‬שללת‪ ,‬וכי יתכן‬
‫שהתובעת סובלת מלימביק א‪‬צפליטיס שכן יש גם חולים הסובלים ממחלה‬
‫זו‪ ,‬עם אותה קלי‪‬יקה כשל התובעת‪ ,‬היה ‪‬כון לשקול אפשרות זו ולבצע את‬
‫‪19‬‬
‫הבדיקות ה‪‬דרשות‪ ,‬כולל בדיקת ‪) MRI‬עמ' ‪ ,32‬ש' ‪.(4‬‬
‫‪20‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪21‬‬
‫המומחה שב והבהיר כי חלק קטן מהחולים שמגיעים עם התמו‪‬ה‬
‫‪.14‬‬
‫הקלי‪‬ית כמו זו של התובעת סובלים מלימביק א‪‬צפליטיס‪ ,‬כאשר תסמו‪‬ת‬
‫ההישימוטו הוא חלק מתוך אלה שסובלים מליבמיק א‪‬צפליטיס‪ .‬לפיכך‪ ,‬אם‬
‫ההבח‪‬ה הראשו‪‬ית ‪‬שללת‪ ,‬יש לאמת או לשלול אבח‪‬ה של לימביק‬
‫א‪‬צפליטיס‪ .‬כך גם עולה מהספרות הרפואית והמאמרים אליהם הופ‪‬ה‬
‫המומחה במהלך חקירתו‪ ,‬לדבריו )עמ' ‪.(34-35‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫המומחה ‪‬חקר באשר לחום ולרמת ה‪ CPK-‬הגבוהה ש‪‬מצאה אצל‬
‫‪.15‬‬
‫התובעת‪ ,‬שלטע‪‬ת ה‪‬תבעת לימד על מחלת שרירים‪ ,‬או פגיעה בשרירים‪.‬‬
‫המומחה סבר‪ ,‬כי מדובר בתופעה ש‪‬גרמה עקב ההתקפים האפילפטיים מהם‬
‫סבלה התובעת ומדובר בתופעה ידועה )עמ' ‪.(42-43‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ 41‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫עוד תהה המומחה‪ ,‬מדוע ב‪ 14.2.06-‬רשם שלמחרת יישקלו טיפול‬
‫‪.16‬‬
‫בסטרואידים‪ ,‬מדוע לא החל הטיפול מייד לאחר שהבדיקות לימדו שככל‬
‫ה‪‬ראה לא מדובר בהרפס א‪‬צפליטיס )עמ' ‪ 45‬לפרוט'; ההדגשה שלי – כ‪.‬מ(‪.‬‬
‫המומחה תוהה מדוע המתין הצוות הרפואי ולמה חיכה שיקרה )עמ' ‪45‬‬
‫לפרוט'(‪.‬‬
‫המומחה סבר כי הפרקטיקה ה‪‬כו‪‬ה היא התחלת טיפול בסטרואידים לאחר‬
‫שהאבח‪‬ה הראשו‪‬ה ‪‬שללה ופרקטיקה אחרת פשוט אי‪‬ה ‪‬כו‪‬ה )עמ' ‪ ,51‬ש'‬
‫‪ .(6-15‬כמו כן‪ ,‬הפ‪‬ה בהקשר זה לספרות הרפואית בדבר הטיפול הראשו‪‬י‪,‬‬
‫היי‪‬ו מתן סטרואידים ואילו חיפוש ה‪‬וגד‪‬ים שגורמים למחלה יבוא רק‬
‫בשלב הבא )עמ' ‪ ,12‬ש' ‪ ;20-24‬עמ' ‪ ,54‬ש' ‪ ;8-14‬עמ' ‪ ,62‬ש' ‪ ;16-21‬עמ' ‪,65‬‬
‫ש' ‪ ;19-26‬עמ' ‪ ,66‬ש' ‪.(2-10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫עוד ‪‬שאל המומחה על האפשרות כי אילו הייתה מתבצעת בדיקת‬
‫‪13‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪ MRI‬בשלב מוקדם יותר לא היה ‪‬צפה ממצא כלשהו‪ ,‬המומחה שלל‬
‫‪14‬‬
‫אפשרות זו הן לאור הסתמ‪‬ות המחלה והן לאור העובדה שמדובר בשאלה‬
‫שמעלה אפשרות שלא ‪‬בדקה‪ ,‬שכן הבדיקה לא ‪‬עשתה במועד )עמ' ‪ ,66‬ש'‬
‫‪ ;15‬עמ' ‪ ,67‬ש' ‪ ;15‬עמ' ‪ ,68‬ש' ‪.(18-26‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫המומחה חזר והדגיש‪ ,‬כי גם בש‪‬ת ‪ ,2006‬כאשר היו מאבח‪‬ים‬
‫‪.18‬‬
‫לימביק א‪‬צפליטיס‪ ,‬היו מתחילים מייד בטיפול בסטרואידים ורק לאחר מכן‬
‫מחפשים את הסיבה לכך )עמ' ‪ ,69‬ש' ‪ 27‬עד עמ' ‪ ,70‬ש' ‪ .(6‬הוא חזר והדגיש‪,‬‬
‫כי הצורך בטיפול המיידי ‪‬בע ממצבה הקשה של התובעת בעת שהגיעה לחדר‬
‫המיון )עמ' ‪ ,70‬ש' ‪ 15‬עד עמ' ‪ ,71‬ש' ‪.(4‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫המומחה הסביר את עמדתו‪ ,‬לפיה גם אם יש חשש לגידולים‬
‫‪.19‬‬
‫סרט‪‬יים‪ ,‬הרי שתחילה‪ ,‬יש ליתן טיפול בסטרואידים זאת לאור מצבה של‬
‫התובעת‪ ,‬ולא להמתין‪ .‬לבדוק קיום גידול סרט‪‬י בהמשך )עמ' ‪ 71‬לפרוט'(‪ .‬כך‬
‫גם כאשר ‪‬שאל באשר לאפשרות שהתובעת סבלה מלימפומה‪ ,‬השיב כי‬
‫‪28‬‬
‫הפתרון היה בדיקת ‪) MRI‬עמ' ‪ ,72‬ש' ‪ .(26-29‬אמ‪‬ם לימפומה שוללת מתן‬
‫‪29‬‬
‫סטרואידים אך כדי לאמת או לשלול לימפומה היה צורך בבדיקת ‪) MRI‬עמ'‬
‫‪ ,73‬ש' ‪.(25-29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 42‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫המומחה הבהיר‪ ,‬כי הצורך במתן סטרואידים התחזק לאחר תוצאות‬
‫‪1‬‬
‫‪.20‬‬
‫בדיקת ה‪ .MRI-‬לכן תמה המומחה מדוע המתי‪‬ו עם מתן הסטרואידים עד‬
‫ליום ‪ .26.2.06‬לטעמו‪ ,‬העובדה שבמועד זה ‪‬מצא שהתובעת סובלת‬
‫מתסמו‪‬ת השימוטו‪ ,‬היי‪‬ו ‪‬וגד‪‬ים לבלוטת התריס‪ ,‬לא הצדיקה המת‪‬ה‪ ,‬שכן‬
‫‪2‬‬
‫מייד לאחר בדיקת ה‪ MRI-‬כאשר הסתבר שהתובעת סובלת מלימביק‬
‫א‪‬צפליטיס היה צורך במתן הסטרואידים )עמ' ‪ 76‬לפרוט'(‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫לדעת המומחה‪ ,‬אילו ‪‬יתן הטיפול במועד‪ ,‬היה סיכוי גדול לכך‬
‫‪.21‬‬
‫שהתובעת הייתה מחלימה‪ ,‬שהרי למעשה התובעת הבריאה ממחלתה‪ .‬אי‬
‫מתן הטיפול במועד הותיר ‪‬כות אצל התובעת )עמ' ‪ ,81‬ש' ‪.(24-29‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫בהמשך חקירתו ‪‬שאל המומחה לגבי מאמרים רפואיים שהוצגו לו‪.‬‬
‫‪.22‬‬
‫המומחה חזר והבהיר‪ ,‬כי המאמרים אליהם הופ‪‬ה עוסקים בחולים‬
‫ספציפיים והטיפול שקיבלו הם מקרים שו‪‬ים לחלוטין מהתובעת שהייתה‬
‫במצב קשה שהצריך טיפול מיידי‪ .‬הדבר ‪‬כון לטעמו של המומחה הן באשר‬
‫למהירות האבחון והן באשר למהירות מתן הטיפול )ראה‪ ,‬למשל‪ ,‬דברי‬
‫המומחה בעמ' ‪ ,97‬ש' ‪ ;15-29‬עמ' ‪ ,99‬ש' ‪ 28‬עד עמ' ‪ 100‬ש' ‪ ;6‬עמ' ‪ ,102‬ש' ‪26‬‬
‫עד עמ' ‪ ,103‬ש' ‪.(4‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫בחקירתו החוזרת הסביר המומחה שגם אם התעורר חשד‬
‫‪.23‬‬
‫לוסקוליטיס‪ ,‬היי‪‬ו‪ ,‬דלקת של כלי הדם של המוח‪ ,‬הטיפול הראשו‪‬י זה‪ ,‬היי‪‬ו‬
‫מתן סטרואידים )עמ' ‪ ,111‬ש' ‪.(11-12‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫בחקירתו החוזרת הופ‪‬ה המומחה לרישום הרפואי ש‪‬עשה ב"ביקור‬
‫‪24‬‬
‫‪.24‬‬
‫הגדול"‪ ,‬היי‪‬ו בהשתתפות בכירי המחלקה‪ ,‬יום לאחר קבלת תוצאות ה‪.MRI-‬‬
‫ראוי להביא בע‪‬יין זה את תשובת המומחה במלואה‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫"יש אזכור של ההתקפים והצורך בטיפול אגרסיבי בהתקפים‬
‫שא‪‬י מסכים בהחלט‪ .‬יש אבח‪‬ה של הפגיעה בשרירים‪ ,‬שכתוב‬
‫שהיא לא מוסברת והסיבה שלא לא מוסברת וא‪‬י אמרתי שלפי‬
‫‪30‬‬
‫דעתי היא ברורה מאוד‪ ,‬יש אפשרות אחת של תסמו‪‬ת ‪,NMS‬‬
‫‪31‬‬
‫שזה תסמו‪‬ת שמופיעה לחולים שמקבלים תרופות מקבוצה‬
‫‪32‬‬
‫‪ 43‬מתוך ‪74‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫מסוימת‪ ,‬שהיא לא קיבלה‪ .‬אז יכול להיות שזה קיים אצלה ו‪‬ת‪‬ו‬
‫לה אחר‪-‬כך גם טיפול או רצו לתת לה טיפול כאילו שהיא כן‬
‫קיבלה‪ ,‬שזה בכדור ש‪‬קרא ברומוקרפטין שממש לא במקום וכתוב‬
‫פה‪ .‬ואפשרות אחרת של מחלת חום ויראלית‪ ,‬אז עוד פעם א‪‬י‬
‫אמרתי שהדבר הזה הם ‪‬כ‪‬סו לתוך המעגל‪ ,‬מה שדובר עד עכשיו‬
‫זה הא‪‬צפליטיס והשרירים‪ ,‬זה דברים מש‪‬יים‪ .‬אבל לגבי המחלה‬
‫בעצמה‪ ,‬מחלת חום ויראלית וזהו‪ ,‬ומחלת חום ויראלית כבר‬
‫אמרתי ש‪‬כ‪‬סו‪ ,‬מסכים‪ ,‬באמת חבל ‪‬כ‪‬סו לתוך הקו‪‬צפט‬
‫המוטעה הזה וזהו זה‪ .‬כתוב שמחלת חום ויראלית לא סביר‪ ,‬אבל‬
‫‪‬כון שזה לא סביר‪ .‬אבל דבר סביר לא התייחסו אליו‪ ,‬זה דבר‬
‫שיכול להיות בסבירות גבוהה או יותר ‪‬מוכה‪ ,‬אבל שחייבים‬
‫לחשוב‪ ,‬הדבר הזה לא מוזכר בכלל וממצאי ה‪ MRI-‬גם כן לא" )עמ'‬
‫‪ ,112‬ש' ‪ 22‬עד עמ' ‪ ,113‬ש' ‪.(12‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫חוות דעתו של פרופ' מרדכי רביד‬
‫בחוות דעתו של פרופ' רביד‪ ,‬מומחה לרופאה פ‪‬ימית‪ ,‬ש‪‬ית‪‬ה מטעם התובעת‪,‬‬
‫‪.78‬‬
‫התייחס המומחה בתחילה לכך שהתובעת לא קיבלה בעת אשפוזה תרופות ‪‬וגדות קרישה‪.‬‬
‫לטעמו‪ ,‬מחדל זה גרם לתובעת ל‪‬זק בלתי הפיך עקב קריש ש‪‬וצר אצלה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪.79‬‬
‫פרופ' רביד הסביר את חשיבות מתן התרופה כדלקמן‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫"ה'מ‪‬וע' המזרים דם במעלה הוורידים‪ ,‬בחזרה אל הלב‪ ,‬הוא‬
‫ת‪‬ועות שרירי הרגלים הלוחצים על דפ‪‬ות הוורידים‪ ,‬והודות‬
‫למערכת שסתומים חד כיוו‪‬יים‪ ,‬דוחפים את הדם לכיוון הלב‪.‬‬
‫בחולה השוכב במיטה השרירים רפים‪ ,‬זרימת הדם איטית‪ .‬ככל‬
‫שהדם שוהה זמן רב יותר בוורידים ריכוז החמצן שבו יורד וגוברת‬
‫ה‪‬טיה לקרישה‪ .‬לכן בחולים המבלים זמן רב במיטה או בחולים‬
‫לאחר ‪‬יתוחים מתרחשת תדיר תרומבוזיס )דלקת בדופן‬
‫הוורידים(‪ ,‬קרישי הדם חוסמים את הווריד וגורמים כאבים‬
‫ובצדק‪ .‬לעתים הם ‪‬יתקים מדופן הווריד‪ ,‬ודדים עם זרם הדם‬
‫דרך הלב הימ‪‬י ואל הריאות וגורמים שם לחסימה של עורקי‬
‫הריאות‪ ,‬מצב ה‪‬קרא תסחיף ריאות‪ .‬ההסתמ‪‬ות הקלי‪‬ית היא‬
‫‪ 44‬מתוך ‪74‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫כאבים בחזה‪ ,‬קוצר ‪‬שימה‪ ,‬ג‪‬יחת דם ולעתים הפרעות קצב ומוות‬
‫פתאומי‪ .‬תופעה זו אחראית ל‪ 10%-‬מכלל מקרי המוות בבתי‬
‫החולים‪ .‬כיוון שחלק ‪‬יכר מתסחיפי הריאות אי‪‬ם מאובח‪‬ים‬
‫השכיחות האמיתית אי‪‬ה ידועה‪ .‬שיעור ההיארעות המוערך בכלל‬
‫החולים המאושפזים הוא כאחוז אחד‪ .‬תהליכים ורידיים‬
‫תרומבוטיים מתרחשים ב‪-‬כ‪ 10%-30%‬מכלל החולים שבסיכון‬
‫)רתוקים למיטה או לאחר ‪‬יתוח(‪ .‬מכאן הכלל לתת טיפול ‪‬וגד‬
‫קרישה מ‪‬יעתי לכל חולה שבסיכון"‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪.80‬‬
‫באשר לאי מתן התרופה ‪‬וגדת קרישה מציין פרופ' רביד כדלקמן‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫"סקירה מדויקת וחוזרת של דפי גיליו‪‬ות האשפוז אי‪‬ה מגלה‬
‫רישום בדבר טיפול ‪‬וגד קרישה בקלקסן או בכל תרופה אחרת‪.‬‬
‫אין רישום של פקודת רופא לע‪‬יין זה ואין רישום בגיליו‪‬ות‬
‫הסיעוד‪ .‬הרופא רשם שהטיפול ‪‬תן כי לא העלה בדעתו שיתכן‬
‫אחרת‪ .‬לאחר שהחולה חזרה לאישפוז בעקבות התרומבוזיס‬
‫הוורידית אכן ‪‬יתן לראשו‪‬ה‪ ,‬ו‪‬רשם בגיליון טיפול בקלקסן‪ .‬אין‬
‫ספק שלו אכן ‪‬יתן טיפול מ‪‬יעתי כמקובל היה סיכוי‪ ,‬בסבירות‬
‫גבוהה ביותר‪ ,‬למ‪‬וע את התרומבוזיס בוורידי רגל שמאל"‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫באשר לטיפול בא‪‬צפליטיס‪ ,‬סבור המומחה‪ ,‬כמי שמומחה ברפואה פ‪‬ימית‪ ,‬ועמד‬
‫‪.81‬‬
‫בראש מחלקה‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫"לו החולה אושפזה במחלקה פ‪‬ימית‪ ,‬לאור התמו‪‬ה הקלי‪‬ית‬
‫‪24‬‬
‫)חום ופרכוסים( ה‪) EEG-‬שכיוון ל‪‬זק דיפוזי(‪ ,‬הממצא השלילי‬
‫‪25‬‬
‫הראשו‪‬י ב‪) CT-‬העדר דמם‪ ,‬גידול או מורסה( והעדר תאים ב‪‬וזל‬
‫השדרה )שלילת דלקת חיידקית או וויראלית( הרי האבח‪‬ה של‬
‫א‪‬צפליטיס מש‪‬ית למחלה חיסו‪‬ית )ווסקוליטיס( הייתה ‪‬רשמת‬
‫מייד בראש רשימת האבח‪‬ות המבדלות‪ .‬טיפול במי‪‬ון גבוה של‬
‫סטרואידים היה ‪‬יתן‪ ,‬יתכן יחד עם טיפול להרפס )אציקלוויר( עד‬
‫‪26‬‬
‫לקבלת התוצאות השליליות של הסרולוגיה וה‪ PCR-‬לווירוס‪,‬‬
‫החולה הייתה מבריאה תוך מספר ימים"‪.‬‬
‫‪ 45‬מתוך ‪74‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫באשר לסיכון שבטיפול בסטרואידים ללא אבח‪‬ה מדויקת‪ ,‬סבור המומחה‪ ,‬כי מדובר‬
‫‪.82‬‬
‫בסיכון ‪‬מוך ביותר‪ ,‬ולדעתו הימ‪‬עות ממתן סטרואידים כדי להגיע לאבח‪‬ה מדויקת פגעה‬
‫בטובת החולה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫באשר לאפשרות שטיפול מוקדם בסטרואידים היה ממסך אבח‪‬ה מדויקת מסביר‬
‫‪.83‬‬
‫המומחה‪ ,‬כי‪:‬‬
‫"טיפול בסטרואידים בשלב מוקדם היה אולי ממסך את האבח‪‬ה‬
‫של א‪‬צפליטיס מהשימוטו‪ ,‬אולם בדיקות התירואיד המראות תת‬
‫פעילות היו מכתיבות ממילא טיפול הורמו‪‬לי תחליפי‪ .‬גם כיום‪,‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬אין בטחון שהא‪‬צפליטיס אכן הייתה סיבוך של דלקת‬
‫בלוטת התריס ע"ש הישימוטו‪ .‬הספק באבח‪‬ה ‪‬דירה זו מוצא‬
‫ביטוי בסיכום המחלה של מחלקת השיקום בהדסה הר הצופים‬
‫ה‪‬ושא כותרת לו‬
‫מחייבת של‬
‫‪responsive‬‬
‫‪Steroid‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪."encephalitis‬‬
‫‪16‬‬
‫המומחה סבור כי א‪‬צפליטיס על שם הישימוטו היא מחלה ‪‬דירה‪ ,‬והיא מתגלית רק‬
‫‪.84‬‬
‫בדיעבד‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪.85‬‬
‫לטעמו של המומחה‪ ,‬תוצאת הבדיקות חייבה מתן סטרואידים מהשיקולים הבאים‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫"במקרה זה האבח‪‬ה תיתכן אך ויתור על ההתעקשות להגיע‬
‫לאבח‪‬ה מדויקת וחשיבה קלי‪‬ית פשוטה על טובת החולה וקשת‬
‫הטיפולים האפשרית הייתה מביאה את הרופאים לידי החלטה על‬
‫מתן סטרואידים מייד לאחר קבלת תוצאות בדיקת המוח ב‪,CT-‬‬
‫אשר שללה גידול‪ ,‬דמם או מורסה והדיקור המות‪‬י הראשון ולכל‬
‫המאוחר לאחר הדיקור הש‪‬י שגם בו לא ‪‬מצאו תאים ב‪‬וזל‬
‫השדרה ובכך ‪‬שללו‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬כל האבח‪‬ות של דלקת מוח‬
‫זיהומית‪ ,‬חיידקית או וויראלית‪ ,‬ואז‪ ,‬לכל קשת האבח‪‬ות‬
‫האפשרית‪ ,‬סטרואידים הם טיפול הבחירה הראשון‪ .‬טיפול‬
‫מוקדם היה מביא לקיצור ‪‬יכר בתקופת המחלה ויכול‪ ,‬בסבירות‬
‫גבוהה‪ ,‬למ‪‬וע את ה‪‬זק הקבוע למוח"‪.‬‬
‫‪ 46‬מתוך ‪74‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫חקירתו ה‪‬גדית של פרופ' רביד‬
‫העד הבהיר בחקירתו‪ ,‬כי הוא בעל ‪‬יסיון במקרים דומים‪ ,‬שכן בהיותו מ‪‬הל מחלקה‬
‫‪.86‬‬
‫פ‪‬ימית בבית החולים "מאיר" בכפר סבא‪ ,‬חולים כמו התובעת היו מאושפזים במחלקה‬
‫הפ‪‬ימית‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪.87‬‬
‫לטעמו של המומחה‪ ,‬הטיפול ה‪‬כון במצבה של התובעת היה כדלקמן‪:‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫"לגב' זר הייתה תמו‪‬ה קלי‪‬ית שכללה חום‪ ,‬ערפול הכרה‬
‫‪9‬‬
‫והתכווצויות‪ .‬חולה בתמו‪‬ה כזאת שמגיע לחדר מיון‪ ,‬עושים ‪,CT‬‬
‫רואים שאין גידול‪ ,‬אין דימום ואין לחץ תוך גולגולתי מוגבר ואז‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫עושים ‪ ,LP‬דיקור מות‪‬י‪ .‬ואם ה‪ CT-‬אי‪‬ו מראה גידול או דמם‬
‫‪12‬‬
‫וה‪ LP-‬אי‪‬ו מראה תאים‪ ,‬החולה מקבל סטרואידים וזה קורה‬
‫במיון" )עמ' ‪ 117‬לפרוט' מיום ‪ ,6.2.14‬ש' ‪.(18-22‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫המומחה אישר שהמכ‪‬יזם של מחלת השימוטו א‪‬צפלופטיה אי‪‬ו ידוע‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫‪.88‬‬
‫עמדתו היא כי כלל לא ברור עד היום שהתובעת סבלה ממחלה זו‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪.89‬‬
‫באשר לאבח‪‬ות השכיחות למחלה במצבה של התובעת‪ ,‬קובע המומחה‪:‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫"יש מספר קבוצות‪ .‬אחת היא א‪‬צפליטיס ויראלית‪ ,‬אחת היא‬
‫דמם מוחי‪ ,‬לעתים גידול ולעתים מחלות חיסו‪‬יות או וסקוליטיס‬
‫או סוגים אחרים של א‪‬צפליטיס" )עמ' ‪ ,119‬ש' ‪.(1-3‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫העד מוסיף כי ומסביר מהם התסמי‪‬ים של וסקוליטיס מוחית‪:‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫"התסמי‪‬ים של וסקוליטיס מוחית הם בדרך כלל פרכוסים‪,‬‬
‫לעתים כאבי ראש קשים‪ ,‬לעתים הפרעות ראייה‪ ,‬לעתים שי‪‬ויים‬
‫במצב הכרה" )עמ' ‪ ,120‬ש' ‪.(15-17‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 47‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫לגבי ‪‬וזל השדרה מבהיר המומחה‪ ,‬כי במחלה אוטואימו‪‬ית של המוח יהיו מעט‬
‫‪.90‬‬
‫מאוד תאים ב‪‬וזל השדרה‪ ,‬אוכלוסיית התאים שו‪‬ה כאשר מדובר במחלה זיהומית של‬
‫המוח )עמ' ‪ ,121‬ש' ‪.(1-5‬‬
‫באשר לאפשרות שהתובעת סבלה מוסקוליטיס לימבית‪ ,‬מבהיר המומחה כי מחלה זו‬
‫‪.91‬‬
‫מלווה בחום ברוב המקרים‪ ,‬ויהיו תאים בודדים ב‪‬וזל עמוד השדרה‪ ,‬הרבה פחות מאשר‬
‫במקרה של דלקת ויראלית או חיידקית )עמ' ‪ .(121‬המומחה סבור‪ ,‬כי אם התובעת סבלה‬
‫מדלקת זיהומית‪ ,‬יכול להיות שבדיקור הראשון לא ימצאו תאים ב‪‬וזל עמוד השדרה )עמ'‬
‫‪ ,121‬ש' ‪.(8-9‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫המומחה סבור‪ ,‬כי הטיפול לוסקוליטיס הוא מתן סטרואידים‪ ,‬ולעתים ‪‬דירות יש‬
‫‪.92‬‬
‫צורך בטיפול ‪‬וספים כמו פלסמה פרזיס או אימו‪‬וגלובולי‪‬ים )עמ' ‪ ,122‬ש' ‪.(1-3‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫המומחה סבור‪ ,‬כי היה ראוי לתת אציקלוויר כטיפול להרפס אפשרי‪ ,‬אך היה צריך‬
‫‪.93‬‬
‫להתחיל מייד במתן סטרואידים )עמ' ‪ ,122‬ש' ‪ .(10-12‬לדעתו‪ ,‬הרופאים הפ‪‬ימאים הם אלה‬
‫שבדרך כלל ‪‬ות‪‬ים את הסטרואידים )שם‪ ,‬ש' ‪ .(15‬לדעת המומחה‪ ,‬אם ‪‬וזל עמד השדרה ‪‬קי‪,‬‬
‫יש להתחיל מייד במתן סטרואידים כאשר התשובה לדיקור הראשון מתקבלת תוך ‪ 48‬שעות‬
‫)עמ' ‪,122‬ש' ‪ .(23-24‬לדעתו של המומחה‪ ,‬גם אם יתכן שקיימת דלקת ויראלית או וירוס שלא‬
‫אובחן‪ ,‬יש להתחיל במתן סטרואידים‪ ,‬שיכול להביא תועלת )עמ' ‪ ,123‬ש' ‪ .(1-3‬לטעמו‪,‬‬
‫התועלת עולה על הסיכון‪ ,‬במיוחד בחולים חריפים‪ .‬מדובר בידע רפואי של ‪ 20‬ש‪‬ה‪ .‬מדובר‬
‫בטיפול חריף ליומיים‪-‬שלושה והסיכון לתוצאות לוואי ‪‬מוך )עמ' ‪.(123‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫לדעת המומחה‪ ,‬טיפול בסטרואידים למשך מספר ימים לא יגרום לשי‪‬וי המלחים‬
‫‪.94‬‬
‫בדם‪ ,‬אולם ‪‬ושא זה ‪‬מצא תחת ‪‬יטור‪ .‬לגבי כיב קיבה‪ ,‬בדרך כלל לא ‪‬גרם סיבוך שכזה עקב‬
‫מתן סטרואידים‪ ,‬וגם אם ‪‬יתן הטיפול קל‪ ,‬והדבר ז‪‬יח לעומת מצבו הקשה של החולה‪.‬‬
‫לדעת המומחה‪ ,‬סטרואידים יכולים לגרום לדיכוי המערכת החיסו‪‬ית‪ ,‬אולם אין לזה כל‬
‫משמעות קלי‪‬ית בטווח הקצר )עמ' ‪ ,124‬ש' ‪.(1-15‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫המומה הבהיר‪ ,‬כי אי‪‬ו בטוח כלל שהתובעת סבלה מהשימוטו א‪‬צפלופטיה שכן ל‪-‬‬
‫‪.95‬‬
‫‪ 5%-7%‬מהאוכלוסייה ‪‬וגד‪‬ים לבלוטת התריס‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬לדעת המומחה‪ ,‬לאחר‬
‫ש‪‬שללה מחלה זיהומית‪ ,‬גידול ודמם‪ ,‬הייתה התובעת צריכה לקבל מייד סטרואידים )עמ'‬
‫‪ .(124-125‬עוד סבור המומחה‪ ,‬שהתובעת סבלה מוסקוליטיס ואין כל הוכחה שלתובעת‬
‫הייתה השימוטו א‪‬צפלופטיה‪ ,‬שכן לדעתו‪:‬‬
‫‪ 48‬מתוך ‪74‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫"וסקוליטיס זאת מחלת חום חריפה עם התכווצויות‪ .‬השימוטו‬
‫א‪‬צפליטיס זו מחלה כרו‪‬ית‪ ,‬ללא חום‪ ,‬עם שי‪‬ויים קוג‪‬יטיביים‪,‬‬
‫סיפור שו‪‬ה לגמרי" )עמ' ‪ ,127‬ש' ‪.(16-17‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫בהמשך הבהיר המומחה את דבריו‪:‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫"זאת מחלה דלקתית של כלי הדם של המוח‪ ,‬שכמובן רקמת המוח‬
‫שסביב כלי הדם ‪‬פגעת‪ .‬א‪‬ח‪‬ו קוראים לה אוטואימו‪‬ית‪ ,‬א‪‬ח‪‬ו‬
‫לא יודעים‪ .‬השם הטוב ביותר למחלה הזאת זה מה שמחלקת‬
‫השיקום בהדסה הר הצופים ‪‬ת‪‬ו לה‪ ,‬סטרואיד ריספו‪‬סיב‬
‫א‪‬צפליטיס‪ ,‬שזה מגדיר את זה במדויק‪ ,‬זה א‪‬צפליטיס וזה הגיב‬
‫טוב לסטרואידים" )עמ' ‪ ,128‬ש' ‪.(6-11‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫המומחה הבהיר בסוף חקירתו כי לימביק א‪‬צפליטיס הוא מו‪‬ח קלי‪‬י‪ ,‬הכולל בתוכו‬
‫‪.96‬‬
‫מספר מחלות‪ ,‬דהיי‪‬ו אין זו אבח‪‬ה ש‪‬יתן להתקדם איתה‪ .‬זהו מו‪‬ח ש‪‬וצר כתוצאה‬
‫מקלי‪‬יקה‪ .‬הוא מו‪‬ח הממקם שי‪‬ויים באזור הלימבי במוח‪ ,‬שי‪‬ויים ש‪‬ראים ב‪) MRI-‬עמ'‬
‫‪.(129-130‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫חוות דעת פרופ' יואב צ'פמן – מומחה בתחום ה‪‬וירולוגיה מטעם ה‪‬תבעת‬
‫פרופ' צ'פמן ערך חוות דעת ביום ‪ ,28.7.12‬בה תיאר את הממצאים הרפואיים מהם‬
‫‪.97‬‬
‫סבלה התובעת בימי האשפוז הראשו‪‬ים‪ ,‬כדלקמן‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫"לאחר כמה ימים של הרגשה רעה כללית‪ ,‬חום והקאות‪ ,‬פרכסה‬
‫במסגרת התקף אפילפטי כללי והבואה למיון הדסה עין כרם‬
‫בתאריך ‪ 10‬לפברואר ‪ .2006‬במהלך ימי האשפוז הראשו‪‬ים היו‬
‫עליות וירידות במצבה שהבעיות העיקריות כללו חום גבוה‪,‬‬
‫שקיעה במצב הכרה‪ ,‬התכווצויות אפילפטיות כלליות וחלקיות‪,‬‬
‫הפרעה בתפקודי כבד‪ ,‬עליה בא‪‬זים ‪ CPK‬כביטוי להרס שריר‬
‫ורמות ‪‬מוכות של אשלגן בדם‪ .‬עקב המצב הסוער שלא הגיב‬
‫בצורה טובה לתרופה כ‪‬גד אפילפסיה הועברה לטיפול ‪‬מרץ כללי‬
‫שם יוצבה על ידי ה‪‬שמה ותרופות‪ .‬לקראת תאריך ‪ 19‬לפברואר‬
‫‪ 49‬מתוך ‪74‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫מצבה השתפר‪ ,‬היא חזרה ל‪‬שום בכוחות עצמה והוחזרה להמשך‬
‫טיפול ב‪‬וירולוגיה‪ .‬בשלב זה ‪‬עשה שוב דיון לגבי האפשרויות‬
‫האבח‪‬תיות והטיפוליות ובגלל החום‪ ,‬השיפור תחת טיפול‬
‫ושי‪‬ויים מטבוליים משמעותיים עדיין ‪‬חשד במקום הראשון כי‬
‫המחלה היא על רקע זיהום‪ .‬תמו‪‬ת ‪ MRI‬שבוצעה ב‪ 16-‬לפברואר‬
‫‪ 2006‬התאימה לבצקת מוחית באזור ההיפקמפוס וכן ‪‬צפו שי‪‬ויים‬
‫בלתי ספציפיים בחומר לבן קוטיקלי‪ .‬בין האבח‪‬ות ש‪‬שקלו‬
‫להסבר עירפול ההכרעה‪ ,‬התכווצויות אפילפטיות חום גבוה‬
‫לאוקוציטוזיס והפרעה בתפקודי כבד‪ :‬מחלה זיהומית ויראלית או‬
‫חיידקית‪ ,‬מחלה אוטואימו‪‬ית פרא‪-‬אופלסטית עם א‪‬צפליטיס‬
‫לימבית‪ ,‬רעלת מהתרופה פ‪‬יטואין‪ ,‬מחלה גידולית‪ ,‬ומחלה‬
‫דלקתית אוטואימו‪‬ית כללית" )עמ' ‪ 2‬לחוות הדעת(‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫בהמשך חוות הדעת ביאר המומחה את הבדיקות ש‪‬ערכו לתובעת לצורך זיהוי‬
‫‪.98‬‬
‫המחלה ממ‪‬ה סבלה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫המומחה קבע‪ ,‬כי אין מחלוקת שהתובעת "סבלה במהלך אשפוזה במרכז הרפואי‬
‫‪.99‬‬
‫הדסה ממחלה אוטואימו‪‬ית הפוגעת במוח וש‪‬קראת לעיתים קרובות השימוטו‬
‫‪18‬‬
‫א‪‬צפליטיס או בשמה החדש והמדויק יותר‪Steroid responsive encephalopathy ,‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .associated with autoimmune thyroiditis‬מדובר במחלה ‪‬דירה ביותר אשר‬
‫‪20‬‬
‫מתוארים מעט יותר ממאה מקרים בלבד בספרות הרפואית בעולם"‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪17‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.100‬‬
‫המומחה קבע עוד‪ ,‬כי קיימות שלוש שאלות מרכזיות שיש לברר‪ ,‬וזאת כדלקמן‪:‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫"‪ .1‬האם מהלך הבירור והבדיקות היה סביר עד להגעה לאבח‪‬ה‬
‫והתחלת הטיפול?‬
‫‪ .2‬האם טיפול מוקדם יותר בסטרואידים היה סביר והיה מש‪‬ה‬
‫את מהלך המחלה לטווח ארוך?‬
‫‪.3‬מה ה‪‬כות ממ‪‬ה סובלת כיום החולה וכיצד ‪‬כות זאת קשורה‬
‫למחלה שבגללה אושפזה בפברואר ‪) "?2006‬עמ' ‪ 4‬לחוות הדעת(‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 50‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪ .101‬באשר לשאלה הראשו‪‬ה קבע המומחה‪ ,‬כי הצוות הרפואי פעל באופן סביר ומיומן‪.‬‬
‫לדעתו‪ ,‬האבח‪‬ה ה‪‬כו‪‬ה ‪‬עשתה תוך זמן קצר יחסית‪ .‬המומחה התייחס לעובדה שתוארו‬
‫בעולם כמאה מקרים‪ ,‬ובכולם הייתה התלבטות דומה לזו של הרופאים במקרה של התובעת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .102‬באשר לדחיפות בדיקת ה‪ MRI-‬סבור המומחה‪ ,‬כי הדבר לא היה משמעותי‪ ,‬כיוון‬
‫שגם לאחר ביצוע הבדיקה ‪‬ותרה אבח‪‬ה מבדלת רחבה שלא הוליכה דווקא לכיוון של‬
‫השימוטו א‪‬צפליטיס‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .103‬לדעת המומחה‪ ,‬בדיקת ה‪ MRI-‬תמכה דווקא באפשרות של לימביק א‪‬צפליטיס‪,‬‬
‫המופיעה לעתים על רקע סרטן‪ ,‬דבר שגרם לרופאים לבצע שורת בדיקות לצורך חיפוש מחלה‬
‫סרט‪‬ית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪.104‬‬
‫אם כך‪ ,‬קובע המומחה כי‪:‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫"בדיקת ה‪ MRI-‬שהראתה אות מוגבר באיזור ההיפקמפוס‬
‫והאו‪‬קוס יכולים היו להיות סימן לא‪‬צפליטיס לימבית שמגיבה‬
‫לפלסמה‪-‬פרזיס ושאי‪‬ה מגיבה בצורה טובה לטיפול‬
‫בסטרואידים אך בדיקות ה‪‬וגד‪‬ים ש‪‬שלחו לא תמכו בכך )‪‬וגד‪‬ים‬
‫לתעלות אשלגן ול‪‬וגד‪‬ים פרא‪-‬אופלסטים( ולדעתי התגובה‬
‫המהירה ודי מלאה לסטרואידים לא תמכו באבח‪‬ה‪ .‬יתכן גם‬
‫שהממצאים ב‪ MRI-‬היו מש‪‬יים לפעילות אפילפטית באיזור‬
‫ההיפוקמפוס‪ ,‬אפשרות שכבר עלתה גם היא בדיו‪‬י הרופאים‬
‫בהדסה" )עמ' ‪ 5‬לחוות הדעת(‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .105‬באשר לשאלה הש‪‬ייה‪ ,‬משמעות האיחור באבחון‪ ,‬אם היה כזה‪ ,‬קובע המומחה‪ ,‬כי‬
‫אין ‪‬תו‪‬ים מדעיים בדבר תוצאת האיחור באבחון‪ .‬המומחה קבע‪ ,‬כי בספרות אין תיאור של‬
‫טיפול במחלה ש‪‬יתן תוך שבועיים‪ ,‬וכי הת‪‬הלות הרופאים שבח‪‬ו אפשרויות שו‪‬ות הייתה‬
‫סבירה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .106‬בהמשך דן המומחה בשאלת ה‪‬כות‪ .‬ע‪‬יין זה יידון בהמשך‪ ,‬לאחר שתוכרע שאלת‬
‫האחריות והקשר הסיבתי‪ ,‬ובאם ייקבע שאכן אלה התקיימו‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 51‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫חקירתו ה‪‬גדית של פרופ' צ'פמן‬
‫‪ .107‬פרופ' צ'פמן ‪‬שאל האם היה מקום להתחיל טיפול בסטרואידים מייד לאחר שביצעו‬
‫את בדיקת ה‪ CT-‬ו‪‬וכחו לדעת שלא ‪‬מצא גידול או דימום תוך גולגולתי‪ ,‬או לחץ מוגבר‬
‫בגולגולת‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא ‪‬מצאו ממצאים בדיקור המות‪‬י‪ .‬המומחה סבר‪ ,‬כי אין זה ה‪‬והל‬
‫המקובל‪ ,‬ולפחות לא מה‪‬יסיון שלו‪ .‬הסיבה העיקרית לכך‪ ,‬לדעתו‪ ,‬היא כי מתן סטרואידים‬
‫מחליש את מערכת החיסון‪ ,‬ואם מדובר במחלה זיהומית‪ ,‬גורמים ‪‬זק לחולה‪ .‬כך גם אם‬
‫מדובר בחיידק או פטריה שאותם לא ‪‬יתן היה לזהות בבדיקות האמורות‪ .‬לדעתו‪ ,‬מתן‬
‫סטרואידים עלול לשבש את האבח‪‬ה ועל כן אין זה הטיפול המומלץ )חקירה מיום ‪,16.10.14‬‬
‫עמ' ‪.(19-20‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .108‬המומחה ‪‬שאל לגבי הזמן הרצוי לכך שמומחה יבדוק חולה מסוגה של התובעת‬
‫והסביר כי ה‪‬והל במחלקה אצלו היא כי חולה כזה ייבדק תוך ‪ 24‬שעות‪ ,‬כאשר בתחילה‬
‫החולה מתקבל על ידי מתמחה ו‪‬בדק על ידי מתמחה ב‪‬וירולוגיה תוך ‪ 6-8‬שעות )שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(21‬בהמשך הסביר המומחה‪ ,‬כי כאשר מדובר בחולה קשה כמו התובעת‪ ,‬רצוי שתהיה‬
‫התייעצות מיידית עם רופא בכיר‪ ,‬אפילו עוד בחדר המיון )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,23‬ש' ‪ .(19-22‬כמו כן‬
‫חזר המומחה על כך שרצוי שרופא בכיר יראה את החולה בתוך ‪ 24‬שעות‪ ,‬ואם מדובר בשבת‪,‬‬
‫מועד זה מתארך )שם‪ ,‬עמ' ‪.(24‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .109‬באשר לטיפול התרופתי הסביר המומחה‪ ,‬כי רוב החולים המתקבלים אצלו במחלקה‬
‫עם תמו‪‬ה קלי‪‬ית כמו זו של התובעת‪ ,‬מקבלים גם טיפול בא‪‬טיביוטיקה מחשש שמדובר‬
‫ב"בעיה חיידקית" )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(25‬בהמשך הבהיר‪ ,‬כי לאור הרישומים הרפואיים של ה‪‬תבעת‪,‬‬
‫עולה כי התובעת ‪‬בדקה כבר בתחילת הדרך על ידי רופאים פ‪‬ימיים והם שללו אפשרות‬
‫שמדובר במחלה חיידקית )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(26‬עוד הבהיר‪ ,‬כי אחד הדברים הראשו‪‬ים שצריכים‬
‫‪23‬‬
‫לעשות במצבה של התובעת הוא בדיקת ‪ CT‬ראש‪ ,‬בין היתר כדי לשלול גידול בראש‪ ,‬או‬
‫‪24‬‬
‫לבחון האם מדובר בלימפומה‪ .‬כמו כן מ‪‬סים לראות בבדיקת ה‪ CT-‬האם יש שי‪‬ויים באו‪‬ות‬
‫הטמפורליות במוח היכולים להיות אופיי‪‬יים למשל להרפס א‪‬צפליטיס‪ ,‬שכן במצב זה‪ ,‬כך‬
‫לדעת המומחה‪ ,‬זו האפשרות המתאימה ביותר למחלה ממ‪‬ה סבלה התובעת‪ ,‬והיא מתאימה‬
‫לאבח‪‬ה מבדלת במקום הראשון )שם‪ ,‬עמ' ‪.(26-27‬‬
‫‪25‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫המומחה אישר‪ ,‬כי מבצעים דיקור מות‪‬י כדי לאשר או לשלול הרפס א‪‬צפליטיס‬
‫‪30‬‬
‫בת‪‬אי ששולחים את ה‪‬וזל המופק בדיקור המות‪‬י לבדיקות המתאימות‪ ,‬שהן‪ PCR :‬ל‪-‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ .HSV‬המומחה הבהיר עוד‪ ,‬כי במידה שבבדיקת ה‪ CT-‬היו מוצאים שי‪‬ויים ‪‬רחבים באו‪‬ות‬
‫‪32‬‬
‫‪ 52‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫הטמפורליות‪ ,‬יתן היה לה‪‬יח בסבירות גבוהה כי מדובר בהרפס א‪‬צפליטיס ולא היה צורך‬
‫‪1‬‬
‫בבדיקת ה‪) LP-‬הדיקור המות‪‬י(‪ .‬אולם במצבה של התובעת‪ ,‬לאחר שבדיקת ה‪ CT-‬הייתה‬
‫תקי‪‬ה‪ ,‬ה‪‬יקור המות‪‬י הפך להיות בדיקה בעלת החשיבות העיקרית כדי לאבחן האם מדובר‬
‫בהרפס א‪‬צפליטיס )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(28-30‬המומחה הבהיר עוד‪ ,‬כי מדובר בבדיקה מדויקת‬
‫יחסית‪ ,‬וגם לעיתים יתכן שהיא תשלול הרפס א‪‬צפליטיס למרות ש‪‬ראים שי‪‬ויים ‪‬רחבים‬
‫‪2‬‬
‫בבדיקת ה‪) CT-‬שם‪ ,‬עמ' ‪ .(30-31‬המומחה הסביר‪ ,‬כי אם מדובר בחולה דוגמת התובעת‪,‬‬
‫המתקבל ביום שישי‪ ,‬מבצעים את בדיקת ה‪‬יקור המות‪‬י‪ ,‬אולם מאחר שככל ה‪‬ראה‬
‫התשובה תתקבל רק ביום ראשון‪ ,‬מתחילים מייד במתן תרופה כ‪‬גד הרפס‪ ,‬היי‪‬ו אציקלוויר‬
‫)שם‪ ,‬עמ' ‪ .(32‬באשר לעובדה שאצל התובעת הבדיקה ‪‬עשתה ביום שישי והמתי‪‬ה במקרר עד‬
‫יום ראשון‪ ,‬סבור המומחה כי הדבר אי‪‬ו מפחית מאמי‪‬ות הבדיקה‪ ,‬אלא ההפך – מגביר‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫אותה )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,33‬ש' ‪ .(5-9‬עוד הבהיר העד‪ ,‬כי גם אם התשובה לבדיקת ה‪ PCR-‬הייתה‬
‫שלילית‪ ,‬הרי במצבה של התובעת היה צריך להמשיך במתן האציקלוויר )עמ' ‪ ,34‬ש' ‪.(9-17‬‬
‫בהמשך הבהיר המומחה‪ ,‬כי גם אם הייתה מתקבלת עוד ביום שישי תשובה שלילית של‬
‫‪13‬‬
‫בדיקת ה‪ ,PCR-‬עדיין ‪‬יתן היה לחשוב על סוגי וירוסים אחרים שגרמו לתופעות מהן סבלה‬
‫‪14‬‬
‫התובעת‪ ,‬גם אם בדיקת ה‪ CT-‬ראש הייתה תקי‪‬ה ובדיקת ה‪ EEG-‬הייתה תקי‪‬ה‪ ,‬ועל כן לא‬
‫היה מפסיק מייד מתן אציקלוויר ולא היה בוחן אפשרויות ‪‬וספות הגורמות לתופעות מהן‬
‫סבלה התובעת )שם‪ ,‬עמ' ‪.(35-36‬‬
‫‪15‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .110‬באשר לבדיקת ה‪ EEG-‬שעברה התובעת הבהיר המומחה כי לדעתו לא מדובר‬
‫בבדיקה תקי‪‬ה ודווקא מדובר בבדיקה שכן יכולה להתאים להרפס א‪‬צפליטיס‪ ,‬למרות‬
‫העובדה שבבדיקה ‪‬כתב שפעילות הרקע תקי‪‬ה‪ .‬המומחה מקבל ממצא זה‪ ,‬אך קובע כי‬
‫‪‬מצאה פעילות מסוימת בבדיקה וגם בהרפס א‪‬צפליטיס יש‪‬ם מצבים שבהם פעילות הרקע‬
‫בבדיקת ‪ EEG‬מצאת תקי‪‬ה ולעתים בדיקת ‪ EEG‬תקי‪‬ה לחלוטין‪ ,‬ועדיין החולה סובל‬
‫מהרפס א‪‬צפליטיס )שם‪ ,‬עמ' ‪.(36-37‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .111‬באשר להבדל בין בדיקת ‪ CT‬לבדיקת ‪ MRI‬מציין המומחה‪ ,‬כי בדיקת ‪ MRI‬יותר‬
‫רגישה כדי לבחון האם קיימת מעורבות של חומר לבן במוח )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,39‬ש' ‪.(1-5‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪.112‬‬
‫המומחה אישר‪ ,‬כי בדרך כלל כאשר חולה סובל מהרפס א‪‬צפליטיס‪ ,‬בדיקת ה‪PCR-‬‬
‫ל‪ HSV-‬לא תהיה תקי‪‬ה )שם‪ ,‬עמ' ‪.(40‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 53‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫בהמשך חקירת העד הוצגו לפ‪‬יו שוב ושוב ‪‬תו‪‬י הבדיקות ש‪‬עשו לתובעת בתחילת‬
‫‪1‬‬
‫‪.113‬‬
‫הדרך בחדר המיון‪ ,‬ועלתה השאלה האם היה ראוי לבצע בדיקת ‪ MRI‬בהקדם‪ ,‬ותשובת העד‬
‫‪2‬‬
‫הייתה כי ‪ MRI‬היא בדיקה חשובה‪ ,‬וכל אחד שהיה עומד מול החולה הזו בשלב הזה‪ ,‬היה‬
‫‪3‬‬
‫מבקש ביצוע ‪ MRI‬בהקדם )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,44‬ש' ‪ ;1-8‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬כאשר העד הופ‪‬ה‬
‫‪4‬‬
‫לעובדה שה‪‬יסיון הראשון לבצע בדיקת ‪ MRI‬היה כעבור ארבעה ימים השיב‪ ,‬כי "ככה זה‬
‫בבתי החולים‪ ,‬ובאופן מעשי ובחיים האמיתיים ייקח כמה ימים לבצע את הבדיקה" )שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,45‬ש' ‪ .(3-7‬עוד הבהיר‪ ,‬כי כאשר מדובר בחולה שמפרכס‪ ,‬סביר שייקח כמה ימים‬
‫להסדיר את הבדיקה‪ ,‬ואילו בחולה רגיל‪ ,‬ש‪‬יתן ל‪‬ייד אותו בקלות לבדיקה‪ ,‬הדבר ‪‬עשה‬
‫מהר יותר )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,45‬ש' ‪ .(18-24‬בהמשך הבהיר‪ ,‬כי מבחי‪‬ת ‪‬הלי בית החולים‪ ,‬בדרך כלל‬
‫‪5‬‬
‫‪9‬‬
‫לא מתבצעת בדיקת ‪ MRI‬דרך חדר המיון‪ ,‬אלא אך ורק לאחר שהחולה מגיע למחלקה )שם‪,‬‬
‫‪10‬‬
‫עמ' ‪ .(45-46‬עוד הוסיף והבהיר‪ ,‬כי המצב הרצוי הוא ביצוע בהקדם בדיקת ‪ MRI‬לאחר‬
‫שהתקבלו תוצאות מיתר הבדיקות‪ ,‬וזאת כדי לברר האם מדובר בהרפס א‪‬צפליטיס או‬
‫במחלה אחרת שתקפה את המוח‪ ,‬אולם עקב ‪‬הלי בית החולים והעובדה כי מדובר ביום‬
‫שישי‪ ,‬כמו גם העובדה שהחולה פרכסה‪ ,‬לא ‪‬יתן היה לבצע את הבדיקה מייד )ההדגשה‬
‫שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬העד אמר‪ ,‬כי יתכן שאם היה מדובר למשל בבית חולים עשיר מאוד בבוסטון‪,‬‬
‫הבדיקה הייתה מבוצעת מייד‪ ,‬אולם בארץ הדברים מתבצעים אחרת )שם‪ ,‬עמ' ‪;46-47‬‬
‫ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫המומחה הופ‪‬ה לרישום הרפואי ש‪‬עשה‪ ,‬בעמ' ‪ 19‬לרישומים הרפואיים‪ .‬מדובר‬
‫‪19‬‬
‫‪.114‬‬
‫ברישום רפואי ש‪‬עשה ב‪ 12-‬לחודש‪ ,‬בו ביקשו הרופאים לבצע בדיקת ‪ MRI‬ויחד עם זאת‬
‫העלו את מי‪‬ון הווליום‪ .‬המומחה הסביר‪ ,‬כי הדבר מעיד שהחולה עדיין באי‪-‬שקט ויתכן‬
‫שהדבר ‪‬עשה עקב הפרכוסים מהם סבלה‪ ,‬ומכל מקום‪ ,‬הדבר מעיד שהמחלה אי‪‬ה ב‪‬סיגה‬
‫ועל כן היה צורך להעלות את מי‪‬ון התרופה )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(50-51‬המומחה הבהיר עוד‪ ,‬כי לדעתו‬
‫גם אם התשובות של הבדיקות שהיו אמורות לאבחן האם מדובר בהרפס א‪‬צפליטיס היו‬
‫שליליות‪ ,‬היה צורך להמשיך במתן אציקלוויר עד לאבח‪‬ה אחרת )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(56-57‬עוד‬
‫אישר המומחה‪ ,‬כי כאשר רופא מחליט להפסיק תרופה או להמשיך אותה‪ ,‬היה רצוי שהדבר‬
‫יירשם בגיליון הרפואי‪ ,‬כאשר הרישומים בגיליון הרפואי של התובעת בע‪‬יין זה לוקים‬
‫לעתים בחסר )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(57‬בהמשך החקירה אישר המומחה‪ ,‬כי באשר ל‪‬יסיון לבצע בדיקת‬
‫‪20‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ MRI‬אין רישום רפואי מלא באשר לסיבה שבגי‪‬ה הבדיקה ‪‬כשלה‪ .‬כמו כן‪ ,‬לא ראה בחומר‬
‫‪29‬‬
‫הרפואי טופס הפ‪‬ייה לבדיקת ה‪ .MRI-‬העד הוסיף ואמר כי היה מצופה מרופא ישר והגון‬
‫שירשום ע‪‬יין זה בגיליון הרפואי )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(61-62‬עוד הבהיר המומחה‪ ,‬כי על פי ‪‬יסיו‪‬ו‪,‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫הפרוצדורה של השגת רופא מרדים לצורך ביצוע בדיקת ה‪ MRI-‬אי‪‬ה פשוטה ו‪‬עשית‬
‫‪32‬‬
‫‪ 54‬מתוך ‪74‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫במקרים יוצאי דופן‪ ,‬קיים קושי להשיג רופא מרדים לצורך כך )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,63‬ש' ‪ .(1-7‬לדעת‬
‫המומחה‪ ,‬העובדה כי למחרת ‪‬מצא רופא מרדים מעידה על פעולה זריזה )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,63‬ש'‬
‫‪.(10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .115‬המומחה מאשר‪ ,‬כי אם ברור שמדובר בווסקוליטיס‪ ,‬כי אז מטפלים מייד‬
‫בסטרואידים‪ .‬בהקשר זה הופ‪‬ה המומחה לרישומי היועצת הפ‪‬ימאית שהוזמ‪‬ה‪ ,‬כאשר‬
‫אחת האפשרויות שהעלתה היא מחלקת קולגן‪ .‬העד מבהיר כי אין מדובר בווסקוליטיס‪,‬‬
‫אלא בדלקת סביב כלי הדם‪ ,‬ויתכן שמדובר במחלה אוטואימו‪‬ית סיסטמית‪ ,‬היכולה לערב‬
‫גם את המוח‪ .‬עוד הבהיר‪ ,‬כי אם היה מדובר בווסקוליטיס סוער‪ ,‬היה מצופה למצוא עדות‬
‫‪9‬‬
‫לכך בבדיקת ‪ CT‬ראש שעברה התובעת‪ ,‬אולם כאמור לא היו ממצאים כאלה )שם‪ ,‬עמ' ‪.(65‬‬
‫‪10‬‬
‫המומחה חזר והבהיר‪ ,‬כי בדיקת ‪ MRI‬יכולה הייתה לאמת או לשלול גם מחלה זו‪ ,‬ובכל‬
‫‪11‬‬
‫מקרה חזר והדגיש כי במקרה זה של התובעת בדיקת ‪ MRI‬הייתה חשובה )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,66‬ש'‬
‫‪ ;2-3‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .116‬באשר לתכ‪‬ית הטיפול הבהיר המומחה כי בדיקת ‪ MRI‬הייתה חלק ממ‪‬ה‪ ,‬ואם‬
‫רוצים לש‪‬ות תכ‪‬ית טיפול או לעכב בדיקה‪ ,‬יש לרשום את הסיבה לכך בגיליון הרישום‬
‫הרפואי‪ .‬כמו כן אישר‪ ,‬כי ביקשו ייעוץ של מומחה פ‪‬ימאי והדבר מלמד על כך שכבר‬
‫האבח‪‬ה של מחלה זיהומית או הרפס לא הייתה וודאית‪ ,‬ואכן בסוף הייעוץ ‪‬רשם שלמחרת‬
‫יש לשקול מתן סטרואידים )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(67‬המומחה הסביר‪ ,‬כי לדעתו הדבר ‪‬רשם‪ ,‬שכן‬
‫היועצת הפ‪‬ימאית העלתה אבח‪‬ה מבדלת של מחלה אוטואימו‪‬ית שפגעה במוח )שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(68‬בהמשך הופ‪‬ה המומחה לרישום הרפואי ש‪‬עשה על ידי רופאי המחלקה ה‪‬וירולוגית‬
‫בגיליון הרפואי‪ ,‬מייד לאחר ש‪‬כתב הייעוץ הפ‪‬ימאי‪ ,‬ושם ‪‬אמר חד‪-‬משמעית כי התובעת‬
‫זקוקה לבדיקת ‪ MRI‬דחופה כדי לאבחן את מצבה הרפואי‪ .‬המומחה אמר כי הוא מסכים‬
‫לכך )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,68‬ש' ‪ ;4-9‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬המומחה הסכים לכך‪ ,‬ש‪‬יתן להבין‬
‫שהרישום הרפואי של רופא המחלקה ה‪‬וירולוגית הוא מעין "צעקה" לכך שיש צורך מיידי‬
‫בבדיקת ‪) MRI‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ,68‬ש' ‪ ;10-19‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬עוד הופ‪‬ה המומחה למאמרו‬
‫של ק‪‬די‪ ,‬הקובע כי בשעה שלא ‪‬מצאו ממצאים ב‪‬וזל עמוד השדרה‪ ,‬יש לשקול אבח‪‬ה‬
‫מבדלת כגון א‪‬צלופתיה‪ .‬המומחה מסכים לאמירה זו ואמר כי אפשרות כזו אכן הועלתה‬
‫ברישום ש‪‬עשה בעקבות ייעוץ הרופאה הפ‪‬ימאית )שם‪ ,‬עמ' ‪ ;69‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬עוד‬
‫אישר המומחה‪ ,‬כי א‪‬צלופתיה כוללת גם לימביק א‪‬צפליטיס )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 55‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪ .117‬עוד הופ‪‬ה המומחה לתשובה של בדיקת ה‪ MRI-‬שהתקבלה ב‪ 15-‬לחודש‪ ,‬כפי‬
‫ש‪‬רשמה בעמ' ‪ 25‬לרישום הרפואי‪ .‬המומחה ביקש לדייק ברישום הרפואי של תוצאות‬
‫בדיקת ה‪ .MRI-‬המומחה הבהיר‪ ,‬כי ‪‬יתן לפרש את הממצאים בכמה אופ‪‬ים‪ ,‬אולם לדעתו‬
‫בכל מקרה מדובר בדלקת שהייתה מגיבה לסטרואידים‪ ,‬וזו לדעתו הגדרת המחלה ממ‪‬ה‬
‫סבלה התובעת )שם‪ ,‬עמ' ‪ .(71-72‬המומחה הבהיר‪ ,‬כי בסופו של דבר אובחן שמדובר במחלה‬
‫הקשורה לבלוטת התריס )שם‪ ,‬עמ' ‪) (72-73‬ההדגשות שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .118‬בהמשך החקירה הופ‪‬ה המומחה פעם אחר פעם לתוצאות בדיקת ה‪ MRI-‬ש‪‬רשמו‬
‫בגיליון הרפואי‪ ,‬ו‪‬שאל שוב ושוב אודות דעתו באשר לטיפול הרפואי הסביר שהייתה אמורה‬
‫התובעת לקבל‪ .‬תחילה שלל המומחה מתן סטרואידים‪ ,‬כבלתי יעילים במצבה זה של‬
‫התובעת‪ ,‬וסבר כי הטיפול ה‪‬כון אם כבר היה פלסמה פרזיס‪ .‬יחד עם זאת הבהיר כי מדובר‬
‫בטיפול מסוכן יחסית‪ ,‬ועובדה היא שגם כאשר הועברה התובעת לטיפול ‪‬מרץ ב‪ 16-‬לחודש‪,‬‬
‫טיפול זה לא ‪‬יתן‪ .‬בהמשך כאשר הופ‪‬ה שוב ושוב ל‪‬תו‪‬ים שעמדו בפ‪‬י הרופאים‪ ,‬כולל‬
‫תוצאות הבדיקות‪ ,‬וכאשר הוצבה לו השאלה האם לא היה מקום להתחיל טיפול‬
‫בסטרואידים גם אם טרם ‪‬שללה באופן סופי האבח‪‬ה של הרפס א‪‬צפליטיס‪ ,‬השיב‪ ,‬כי‬
‫יש‪‬ם רופאים שהיו ‪‬ות‪‬ים סטרואידים ויש כאלה שלא‪ ,‬ובכל מקרה הוא אי‪‬ו סבור‬
‫שבמידה שחושבים שחולה סובל מהרפס א‪‬צפליטיס‪ ,‬הדבר שולל מתן סטרואידים )שם‪,‬‬
‫עמ' ‪ ,95‬ש' ‪ ;18-19‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .119‬בהמשך החקירה הופ‪‬ה המומחה לרישומים הרפואיים בהם צוין על ידי מתמחה‬
‫זוטרה במחלקה ה‪‬וירולוגית שיש מקום להתחיל בטיפול כגון פלסמה פרזיס או אחר‬
‫בהתאם לאבח‪‬ה שהתקבלה בבדיקת ה‪ .MRI-‬יחד עם זאת‪ ,‬אין ברישום הרפואי תיעוד כי‬
‫החולה ‪‬בדקה על ידי רופא בכיר במחלקה ה‪‬וירולוגית בימים אלה ואין כל רישום רפואי של‬
‫רופא בכיר המאשר או שולל מתן טיפול כ‪‬גד מחלה אוטואימו‪‬ית‪ .‬המומחה מפרש זאת כי‬
‫מרוח הדברים עולה שהרופאים במחלקה מתלבטים בסוג הטיפול שהיה לתת לתובעת‪ ,‬אולם‬
‫כבר עתה ‪‬יתן לומר שהתלבטות זו לא ‪‬רשמה בגיליון הרפואי‪ ,‬והדבר עומד לחובת רופאי‬
‫ה‪‬תבעת‪ .‬כך לא ‪‬יתן למצוא רישום כזה עד ל‪ 24-‬לחודש )שם‪ ,‬עמ' ‪ ;104‬ההדגשה שלי –‬
‫כ‪.‬מ‪ .(.‬ב‪ 25-‬לחודש שוב קיים רישום של המתמחה הזוטרה‪ ,‬ממ‪‬ו עולה שעדיין קיימת‬
‫התלבטות באשר למתן סטרואידים‪ ,‬שכן עדיין היה קיים חשש שהתובעת סובלת ממחלה‬
‫זיהומית כלשהי‪ .‬גם כאן לא ‪‬מצא רישום רופא מומחה כלשהו‪ .‬המומחה מאשר‪ ,‬כי על פי‬
‫הרישום הרפואי מיום ‪ 25‬לחודש‪ ,‬עולה שהתקבלו תשובות המעבדה של בדיקת בלוטת‬
‫התריס‪ ,‬היי‪‬ו בדיקת הא‪‬טיג‪‬ים‪ ,‬ומכך ‪‬יתן היה לקבוע בוודאות שהתובעת סובלת ממחלה‬
‫‪ 56‬מתוך ‪74‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫אוטואימו‪‬ית הקשורה בא‪‬טיג‪‬ים של בלוטת התריס ומייד לאחר מכן ב‪ 26-‬לחודש‪ ,‬החלה‬
‫התובעת לקבל סטרואידים‪ ,‬דבר ששיפר מאוד את מצבה‪ .‬המומחה אישר עובדות אלה )שם‪,‬‬
‫עמ' ‪.(105-106‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .120‬המומחה מסביר כי אכן מבחי‪‬ה עובדתית חלפו כ‪ 16-‬ימים עד שהחלה התובעת‬
‫לקבל סטרואידים‪ ,‬אולם מדובר במחלה מאוד ‪‬דירה כאשר בדרך כלל חולף זמן רב עד שהיא‬
‫מאובח‪‬ת ומתחיל מתן טיפול בסטרואידים‪ .‬בדרך כלל ‪‬וטים לחשוב שמדובר במחלה‬
‫זיהומית ולא ממהרים לתת טיפול בסטרואידים אלא מעדיפים לקבל תוצאות מוסמכות‬
‫ומוצקות לפ‪‬י התחלת הטיפול בסטרואידים‪ .‬עוד הוסיף המומחה‪ ,‬כי בדרך כלל חולים כמו‬
‫התובעת‪ ,‬מצבם משתפר טרם החל טיפול במתן סטרואידים )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,107‬ש' ‪ .(16-24‬הוסיף‬
‫המומחה ואמר‪ ,‬כי יתכן שמדובר בעיכוב של ‪ 3-4‬ימים במתן הטיפול בסטרואידים‪ ,‬אולם‬
‫התוצאה הסופית לא הייתה משת‪‬ה )שם‪ ,‬עמ' ‪ ,108‬ש' ‪ ;1-2‬ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫חוות דעתו של פרופ' רפאל אדר‪ ,‬מומחה לכלי דם וכירורגיה כללית‬
‫‪ .121‬פרופ' אדר ערך חוות דעת מטעמה של ה‪‬תבעת‪ ,‬בה התייחס בעיקר לעובדה שמספר‬
‫שעות לאחר שהתובעת שוחררה מבית החולים‪ ,‬היא חזרה למחלקה ה‪‬וירולוגית בגלל‬
‫כאבים ו‪‬פיחות ברגל שמאל‪ .‬לאחר שבוצעו מספר בדיקות אובחן כי התובעת סובלת ברגלה‬
‫השמאלית מפקקת )טרומבוזיס(‪ ,‬ועל כן היא קיבלה תרופת קלכסן וקומודין‪ .‬בתוך כך‬
‫הייתה החמרה ‪‬וספת ב‪‬וכחות ובכאבים והוזמן ייעוץ של מומחה לכלי דם‪ ,‬פרופ' ע‪‬ר‪.‬‬
‫בוצעה בדיקת ‪ CT‬ביום ‪ 26.3.06‬ואובח‪‬ה פקקת בוורידי הברך והירך ופגם מילוי המתמשך‬
‫לתוך עורק הכסל השמאלי‪ .‬בעקבות זאת הוחלף הטיפול ובמקום קלכסן ‪‬יתן הפרין במי‪‬ון‬
‫מלא לתוך הווריד‪ ,‬ותוך שלושה ימים מצבה של התובעת השתפר והוחזר הטיפול של קלכסן‬
‫וקומודין‪ .‬ביום ‪ 1.4.06‬שוחררה התובעת מבית החולים‪ .‬בהמשך קיבלה התובעת טיפול‬
‫במשך ‪ 14‬ימים בבית החולים במחלקת השיקום‪ .‬בבדיקת דופלקס חוזרת ‪‬מצאה חסימה‬
‫חלקית ללא קרישים‪ ,‬דבר המעיד על ריפוי עצמי של הפקקת‪ .‬כעבור כחמש ש‪‬ים בוצעה‬
‫בדיקת דופלקס חוזרת שהדגימה תוצאות זהות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .122‬באשר לשגרת הטיפול בקלכסן בזמן אשפוז במחלקה בבית החולים‪ ,‬ציין המומחה כי‬
‫הטיפול ‪‬תון לשיקול דעת הצוות המטפל‪ .‬מה שמדריך את הצוות הוא המצב הקלי‪‬י של‬
‫המטופל‪ ,‬בדיקות מעבדה ומידע‪ ,‬אם קיים כזה‪ ,‬באשר לאי‪‬טראקציה בין תרופות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 57‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪ .123‬באשר לשאלה האם התובעת קיבלה טיפול בקלכסן בזמן אשפוזה במחלקה‬
‫ה‪‬וירולוגית הפ‪‬ה המומחה לרישום ש‪‬עשה במחלקה לטיפול ‪‬מרץ‪ .‬בעת שהתובעת הועברה‬
‫לשם היא הייתה בפקודת ‪ HOLD‬לקלכסן‪ ,‬דבר המלמד לדעת המומחה על כך שהתובעת‬
‫קיבלה קודם לכן קלכסן במחלקה ה‪‬וירולוגית‪ .‬העובדה שמתן התרופה לא חודש במחלקה‬
‫ה‪‬וירולוגית לאחר שהתובעת הוחזרה לשם‪ ,‬הוא ע‪‬יין ה‪‬תון לשיקול דעת הצוות הרפואי‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫חקירתו ה‪‬גדית של פרופ' אדר‬
‫‪ .124‬מחקירתו ה‪‬גדית של המומחה עלה‪ ,‬כי קיימים פרוטוקולים המגדירים מצבים בהם‬
‫יש לתת תרופות ‪‬וגדות קרישה‪ ,‬כגון קלכסן‪ ,‬וכי התובעת סבלה ממחלה קשה מאוד שדרשה‬
‫טיפול מאוד מסובך‪ ,‬וכי בתחילה סבלה מחוסר ת‪‬ועה )חקירה מיום ‪ ,17.6.14‬עמ' ‪.(20-21‬‬
‫עוד עולה מחקירתו‪ ,‬כי ‪‬הוג במצבים בהם חולה מרותק למיטה‪ ,‬ליתן טיפול בתרופות ‪‬וגדות‬
‫קרישה‪ .‬המומחה הסיק מהרישום של המחלקה לטיפול ה‪‬מרץ כי התובעת אכן קיבלה‬
‫טיפול שכזה‪ ,‬אולם העיד כי לא מצא בגיליון הרפואי רישום עם הוראה למתן קלכסן‬
‫)ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬עוד אישר‪ ,‬כי כאשר ‪‬ית‪‬ת תרופה יש לרשום זאת מדי יום )שם‪ ,‬עמ'‬
‫‪ .(22-23‬המומחה אישר כי בדק את התיק הרפואי באופן קפד‪‬י ולא מצא פקודה של רופא‬
‫למתן קלכסן‪ ,‬ואף לא מצא רישום של אחות לפיו ‪‬ית‪‬ה התרופה וכן לא הוכחה לכך ש‪‬ית‪‬ה‬
‫התרופה‪ .‬הדבר היחיד שמצא היה הפקודה לעצור את מתן התרופה במחלקה לטיפול ‪‬מרץ‪.‬‬
‫בהמשך חקירתו אישר המומחה‪ ,‬כי גם לאחר שהתובעת חזרה למחלקה ה‪‬וירולוגית לא‬
‫מצא רישום רפואי המעיד על מתן קלכסן‪ .‬עוד הבהיר המומחה‪ ,‬כי אין לו מושג מדוע לא‬
‫מצא רישום בדבר מתן קלכסן‪ ,‬מדוע מצא רישום במחלקה לטיפול ‪‬מרץ לעצור את הטיפול‬
‫בקלכסן‪ ,‬ומדוע לא חודש מתן התרופה כאשר התובעת חזרה למחלקה ה‪‬וירולוגית‬
‫)ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫הרישום הרפואי ומאמרים רלב‪‬טיים שהוצגו‬
‫‪ .125‬הצדדים הגישו בהסכמה את הרישום הרפואי של ה‪‬תבעת‪ ,‬ה‪‬וגע לאשפוזה של‬
‫התובעת והטיפול בה‪ .‬הרישום הרפואי קיבל מספור המוסכם על הצדדים‪ ,‬וההתייחסות‬
‫בפסק הדין תהיה בהתאם למספור זה‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .126‬מצאתי ל‪‬כון להתייחס למספר רישומים רפואיים שלטעמי הם בעלי חשיבות‬
‫במסגרת ההכרעה בשאלות ה‪‬מצאות במחלוקת בין הצדדים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 58‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪ .127‬סיכום המחלה סומן בספרות ‪ ,3-6‬והוא מתאר את מהלך האשפוז והאבחון ש‪‬עשה‬
‫לתובעת‪ .‬חשוב לציין‪ ,‬כי איש מהצדדים לא העלה טע‪‬ות באשר לעובדות שפורטו בגיליון‬
‫סיכום המחלה‪ .‬עיקר המחלוקת בין הצדדים היא באשר לאבחון‪ ,‬המועד בו הוא ‪‬עשה‬
‫והטיפול הסביר שהייתה צריכה התובעת לקבל מרגע שאושפזה אצל ה‪‬תבעת‪ .‬מגיליון סיכום‬
‫המחלה ‪‬יתן גם ללמוד על מהלך הטיפול ולהסיק גם לגבי שיקולים רפואיים שו‪‬ים אצל‬
‫רופאי ה‪‬תבעת‪ ,‬שהביאו להחלטות באשר לטיפול הראוי לטעמם בשלבים שו‪‬ים של מהלך‬
‫האשפוז‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .128‬מצאתי חשיבות להדגיש את סיכום המחלה של המחלקה לרפואה דחופה אצל‬
‫ה‪‬תבעת )טיפול ‪‬מרץ(‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫בעמ' ‪ 18‬לרישום הרפואי‪ ,‬שהוא גיליון מהלך המחלה‪ ,‬כתב ביום ‪ 11.2.06‬על ידי ד"ר‬
‫‪12‬‬
‫‪.129‬‬
‫גיא רפאלי‪ ,‬שהיה רופא במחלקה ה‪‬וירולוגית‪ ,‬כי בתכ‪‬ית הטיפול יש לבצע בדיקת ‪MRI‬‬
‫‪13‬‬
‫ראש‪ EEG ,‬חוזר‪ ,‬המשך טיפול באציקלוויר וכן לבצע ‪ CFF‬ל‪ PCR-‬ל‪ .HSV-‬ביום ‪12.2.06‬‬
‫‪14‬‬
‫‪‬רשם על ידי ד"ר איגוס‪ ,‬רופא במחלקה ה‪‬וירולוגית‪ ,‬כי יש לבצע בדיקת ‪ .MRI‬כך גם ‪‬רשם‬
‫על ידי ד"ר איגוס ביום ‪.13.2.06‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫ביום ‪ 13.2.06‬רשם ד"ר איגוס כי בוצעה התייעצות טלפו‪‬ית עם פרופ' ארגוב‪ .‬ביום‬
‫‪18‬‬
‫‪.130‬‬
‫‪ 14.2.06‬רשם‪ ,‬כי "אתמול היה קושי בביצוע ‪ ,MRI‬כולל אי שקט ורעד בהכרה מלאה"‪ .‬כמו‬
‫‪19‬‬
‫כן ‪‬רשם כי יש לברר מה ‪‬עשה ב‪ MRI-‬וכן להזמין ‪ MRI‬בהרדמה‪ .‬את הרישום ביצע ד"ר‬
‫סוהיד חורי מהמחלקה ה‪‬וירולוגית‪ .‬באותו היום ‪‬רשם על ידי ד"ר גברילוב ‪‬טליה‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫)המתמחה הזוטרה במחלקה ה‪‬וירולוגית(‪ ,‬כי יש לבצע בירור ‪ MRI‬ראש דחוף‪ ,‬ובאותו היום‬
‫‪22‬‬
‫‪‬רשם פעם ‪‬וספת על ידי ד"ר איגוס וד"ר גברילוב‪ ,‬כי "החולה זקוקה ל‪ MRI-‬דחוף במסגרת‬
‫‪23‬‬
‫אבחון מצבה ה‪‬וכחי וללא ‪ MRI‬לא ‪‬יתן ‪ ...‬להתקדם באבח‪‬ה"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪.131‬‬
‫ביום ‪ 15.2.06‬רשם בגיליון "‪ MRI‬ראש )לפי פרופ' גומורי(‪ .‬יש עדות לליזיות‪...‬‬
‫‪26‬‬
‫‪suspected‬‬
‫‪27‬‬
‫באזורים‬
‫טמפורליים‪,‬‬
‫סימטרי‬
‫דו‪-‬צידי‬
‫ובאזור‬
‫‪....‬‬
‫סימטרי‬
‫‪.PARANEWPLASTIC LESIONS‬‬
‫‪28‬‬
‫‪."ENCEPHALITIS LIMBIC‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫במסמך שסומן ‪ ,150‬ה‪7‬וא תוצאות מכון הר‪‬טגן אצל ה‪‬תבעת‪ ,‬מופיעים ממצאי‬
‫בדיקת ה‪ MRI-‬מוח ש‪‬עשתה לתובעת ביום ‪ ,15.2.06‬ושם ‪‬אמר כדלקמן‪:‬‬
‫‪ 59‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫"הארכת זמ‪‬י הרפייה סימטרית ללא צביעה בחלק מדיאלי קדמי‬
‫של האו‪‬ות הטמפורליות עם המשך תת‪-‬אי‪‬זולרי ללא עדות לדמם‪.‬‬
‫אבח‪‬ה מבדלת בין תהליך ‪‬גיפי כגון הרפס‪ ,‬סטטוס אפלפטיקוס‪,‬‬
‫תהליך פרא‪‬אופלסטי"‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫על אבחון זה חתום פרופ' משה גומורי‪ .‬בהמשך המסמך ‪‬רשמה תוצאת בדיקת ה‪CT-‬‬
‫ששללה באופן מיידי תהליך פרא‪‬אופלסטי‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ .132‬ביום ‪ 15.2.06‬קיים רישום רפואי ש‪‬ושא כותרת "מחלות זיהומיות" והכוו‪‬ה ככל‬
‫ה‪‬ראה לייעוץ שהתקבל על ידי מומחה למחלות זיהומיות‪ .‬המומחה ציין‪ ,‬כי לאור‬
‫‪11‬‬
‫התדרדרות מצבה של החולה‪ ,‬יש להעבירה באופן דחוף לטיפול ‪‬מרץ וכי יש לבצע ‪ MRI‬דחוף‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪10‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ .133‬כאמור‪ ,‬התובעת הועברה למחלקה לטיפול ‪‬מרץ והרישום הבא בעמ' ‪ 29-31‬הוא‬
‫סיכום מחלה של המחלקה לטיפול ‪‬מרץ‪ ,‬כאשר האבח‪‬ות המובאות בראש סיכום המחלה‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫הם לימביק א‪‬צפליטיס והתכווצויות בלתי ‪‬שלטות‪ .‬באשר לבדיקת ‪ MRI‬כתב בגיליון כי‬
‫ממצאי הבדיקה יכולים להתאים ללימביק א‪‬צפליטיס כאשר הגורם הכי שכיח למצב זה‬
‫‪17‬‬
‫הוא פרא ‪‬יאופלסטיק סי‪‬דרום‪ .‬למשל‪ ,‬עם ‪‬וגד‪‬ים מסוג א‪‬טי ‪ HU‬וא‪‬טי ‪ YO‬כאשר‬
‫‪18‬‬
‫הבדיקות ל‪‬וגד‪‬ים אלה ‪‬שלחו‪ .‬מצוין‪ ,‬כי ‪ CT‬החזה‪ ,‬הבטן והאגן היה תקין והועלו‬
‫אפשרויות ‪‬וספות הגורמות למצבה של התובעת‪ ,‬כאשר צוין עוד כי תמו‪‬ה דומה תוארה גם‬
‫‪19‬‬
‫בהרפס א‪‬צפליטיס‪ .‬בסוף סיכום המחלה ‪‬כתב כי בוצעו ‪ MRI‬ו‪ MRA-‬והממצאים מתאימים‬
‫לא‪‬צפליטיס לימביק‪ .‬בוצעה טומוגרפיה ממוחשבת שלא הראתה תהליך מלג‪‬י כלשהו‪,‬‬
‫והבדיקה ‪‬עשתה כדי לשלול תסמו‪‬ת פרא ‪‬יאופלסטית‪ .‬הועלתה אפשרות של טיפול‬
‫בפלסמה פרזיס )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪ .(.‬אמר כי התקיימה שיחה עם פרופ' ארגוב ו‪‬כתב כי‬
‫"אין כרגע אי‪‬דיקציה‪ .‬לדעתו מדובר בהפרעה פרכוסית תת‪-‬קלי‪‬ית והומלץ על טיפול‬
‫בפרפופול לווריד ואין אי‪‬דיקציה למתן סטרואידים במי‪‬ון גבוה"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ .134‬על פי הרישום הרפואי‪ ,‬ביום ‪ 19.2.06‬חזרה התובעת למחלקה ה‪‬וירולוגית‪ .‬בהמשך‬
‫מתוארות תופעות שו‪‬ות מהן סבלה התובעת‪ ,‬לרבות המשך הרעידות והפרכוסים‪ ,‬בעיקר‬
‫ברגליה‪ ,‬וכמו כן מפורטות התרופות השו‪‬ות שהתובעת קיבלה‪ .‬ביום ‪ 26.2.06‬מצא רישום‬
‫‪30‬‬
‫רפואי ראשון המעיד על מתן סטרואידים‪ ,‬זאת לאחר ש‪‬כתב כי "בבדיקות ‪ ATG -‬ו‪TPO-‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 60‬מתוך ‪74‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫מוגברים וקיים חשד לא‪‬צלופתיה על שם השימוטו"‪ .‬מהמשכו הרישומים בגיליון הרפואי‬
‫‪‬יתן ללמוד על שיפור משמעותי במצבה של התובעת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .135‬במהלך סיכומי התובעת הוגשו בהסכמה מסמכים רפואיים ‪‬וספים שלא הוצגו‬
‫במהלך הדיון‪ ,‬כאשר המומחים והעדים לא הופ‪‬ו למסמכים אלה‪ ,‬וכ‪‬ראה התגלו רק בשלב‬
‫מאוחר יותר )מסמכים אלה סומ‪‬ו ת‪ .(8/‬המסמכים כללו מספר עמודים‪ ,‬שהראשון בהם הוא‬
‫מכתבו של ד"ר איגוס‪ ,‬מיום ‪) 12.2.06‬יום א'(‪ ,‬בו ‪‬כתב כדלקמן‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫"ה‪"‬ל התאשפזה בשל מצב בלבולי חום ופרכוסים‪ CSF .‬תקין‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫בירור מטבולי פ‪‬ימי תקין‪ .‬זקוקה ל‪ MRI-‬בהקדם )ההדגשה שלי –‬
‫כ‪.‬מ‪ (.‬כדי ‪ ...‬אבח‪‬ה לא יכולה להשתחרר הביתה במצבה ה‪‬וכחי"‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫המסמך הש‪‬י הוא הפ‪‬יה ל‪ ,MRI-‬גם הוא מיום ‪ 12.2.06‬ובראש המסמך ‪‬רשם‬
‫‪13‬‬
‫"דחוף"‪ .‬עורך המסמך הוא ד"ר איגוס‪ .‬באבח‪‬ות ‪‬כתב "מצב בלבולי‪ ,‬פרכוסים‪ ,‬חום‪CSF ,‬‬
‫‪14‬‬
‫תקין"‪ .‬ליד האבח‪‬ות מופיעה חתימה וחותמת של פרופ' ארגוב‪ .‬במשבצת המיועדת למחלקת‬
‫‪15‬‬
‫ה‪ MRI-‬כתב‪" :‬הפציי‪‬טית לא שיתפה פעולה והפסק‪‬ו את הבדיקה‪ .‬צריך להזמין‬
‫בהרדמה" )ההדגשה שלי – כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫מכל האמור לעיל עולה‪ ,‬כי רופאי ה‪‬תבעת עצמה‪ ,‬ובמיוחד רופאי המחלקה‬
‫‪19‬‬
‫‪.136‬‬
‫ה‪‬וירולוגית‪ ,‬סברו סמוך מאוד לאשפוז התובעת‪ ,‬כי יש צורך דחוף בבדיקת ‪ .MRI‬כפי העולה‬
‫עוד מחוות הדעת של מומחי ה‪‬תבעת ומחקירתו ה‪‬גדית של פרופ' צ'פמן‪ ,‬יש צורך בביצוע‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ MRI‬כדי לאבחן את התובעת לאור מצבה הקלי‪‬י‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫עוד עלה ממאמרים שו‪‬ים שהוגשו‪ ,‬ואשר ‪‬כתבו עוד לפ‪‬י ש‪‬ת ‪ ,2006‬כי אכן במצבה‬
‫‪24‬‬
‫‪.137‬‬
‫החמור של התובעת‪ ,‬הבדיקה הראשו‪‬ית ש‪‬עשית היא ‪ CSF‬ל‪) HSV-‬ראה ת‪ ,(1/‬אולם‬
‫‪25‬‬
‫במקביל קיימת חובה לבצע בדיקת ‪) MRI‬ת‪ .(2/‬עוד ‪‬כתב באותו מאמר )בעמ' ‪ ,(578‬כי‬
‫במקרה של דלקת ‪‬גיפית במוח‪ ,‬ב‪ 95%-‬מהמקרים התוצאה בבדיקת ‪‬וזל עמוד השדרה‬
‫תהיה חיובית‪ ,‬ובמידה שהתוצאה שלילית‪ ,‬חובה לבחון גורמים אחרים‪ ,‬כגון א‪‬צפלופתיה‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .138‬מסמך ‪‬וסף‪ ,‬מתוך התיק הרפואי‪ ,‬הוגש גם הוא בהסכמה בעת סיכומי התובעת‬
‫וסומן כ‪-‬ת‪ .7/‬המסמך כולל ארבעה עמודים ומתחיל ביום ‪) 14.2.06‬יום ד'( וכן מופיעות בו‬
‫פקודות שו‪‬ות ה‪‬וגעות לתרופות שהתובעת מקבלת‪ .‬ביום ‪ 14.2.06‬מצאת פקודה המורה על‬
‫‪ 61‬מתוך ‪74‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫הפסקת מתן האציקלוויר‪ .‬על שום מה? מדוע ‪‬ית‪‬ה פקודה זו‪ ,‬שהיא מ‪‬וגדת לתזה שהעלו‬
‫המומחים והרופאים מטעם ה‪‬תבעת‪ .‬אין לכך מע‪‬ה בחומר הרפואי‪ .‬יודגש‪ ,‬כי מי ש‪‬ת‪‬ה‬
‫פקודה זו היא ד"ר סוהיר חורי‪ ,‬שככל ה‪‬ראה הייתה מתמחה זוטרה באותו ערב‪ .‬לא ‪‬ית‪‬ה‬
‫כל תשובה ראויה בע‪‬יין זה מטעם ה‪‬תבעת‪ ,‬שעה שהמומחים והרופאים מטעמה טע‪‬ו לפ‪‬יי‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫בלהט כי היה מקום להמשיך במתן אציקלוויר גם לאחר שבדיקת ‪ CSF‬ל‪ HSV-‬הייתה‬
‫תקי‪‬ה‪ ,‬תוצאה שהתקבלה ביום ‪ .12.2.06‬ואכן‪ ,‬באותו מקום בת‪ 7/‬מוצאים א‪‬ו הערה בצד‬
‫‪6‬‬
‫ימין‪ PSR" :‬שלילי ‪) "HSV‬אמור להיות ‪ – PCR‬כ‪.‬מ‪.(.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .139‬משמעות הדברים היא‪ ,‬כי מאן דהוא )שאי‪‬ו יודעים מיהו( סבר‪ ,‬כי מש‪‬תקבלה‬
‫התוצאה השלילית האמורה‪ ,‬יש להפסיק את מתן האציקלוויר‪ .‬הייתי מצפה מה‪‬תבעת‬
‫להביא לעדות את ד"ר סוהיר חורי‪ ,‬כדי שתבהיר מי ‪‬תן את ההוראה להפסיק את‬
‫האציקלוויר‪ ,‬מדוע‪ ,‬מדוע אין ציון ורישום בגיליון המהלך הרפואי בע‪‬יין זה‪ .‬כל השאלות‬
‫הללו ‪‬ותרו ללא מע‪‬ה ראוי‪ ,‬וכאמור אי‪‬ן מתיישבות עם דברי הרופאים הבכירים‪ .‬יודגש‪ ,‬כי‬
‫ביום ‪ 14.2.06‬ביצעה ד"ר סוהיר חורי רישום בגיליון מהלך המחלה‪ ,‬אך אין ברישום זה‬
‫אזכור‪ ,‬אמירה או שיקול כלשהו ה‪‬וגע להפסקת האציקלוויר‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .140‬בהקשר זה עולים בליבי הרהורים באשר לטע‪‬ת ה‪‬תבעת‪ ,‬כי יש להמשיך את מתן‬
‫האציקלוויר ולשלול אופציות טיפוליות אחרות‪ ,‬כמו מתן סטרואידים לאחר שהבדיקות‬
‫הראשו‪‬יות ש‪‬עשו לימדו כי התובעת אי‪‬ה סובלת מדלקת חיידקית או ‪‬גיפית‪ ,‬בהסתברות‬
‫גבוהה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .141‬בהמשך ת‪) 7/‬בעמוד הש‪‬י בו( מוצאים א‪‬ו‪ ,‬כי גם ד"ר ‪‬טליה גברילוב מורה בשעה‬
‫‪ 15:30‬על הפסקת האציקלוויר‪ ,‬ולפתע ביום ‪ ,16.2.06‬בשעה ‪ ,02:30‬מוצאים פקודה עליה‬
‫חתומה ד"ר ‪‬טליה גברילוב‪ ,‬המורה על חידוש האציקלוויר‪ ,‬שוב ללא כל הסבר או‬
‫התייחסות ברישום הרפואי‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ .142‬בא כוח התובעת הביא בסיכומיו דוגמאות רבות למחדלים‪ ,‬חסרים ותהיות הקיימים‬
‫ברישום הרפואי‪ .‬אחד מהם הוא העדר רישום כלשהו מצד רופא בכיר במחלקה‪ ,‬ממ‪‬ו ‪‬יתן‬
‫ללמוד כי בדק את התובעת כבר ביום ראשון )‪ .(16.2.06‬מהעדר רישום כאמור ומיתר הראיות‬
‫עולה‪ ,‬כי התובעת לא ‪‬בדקה על ידי מומחה‪ ,‬ובימים הראשו‪‬ים לאשפוזה טופלה על ידי‬
‫מתמחים‪ ,‬לעתים זוטרים‪ ,‬והם גם קיבלו החלטות ה‪‬וגעות לטיפול‪ ,‬כמו הפסקת האציקלוויר‬
‫‪31‬‬
‫ובקשה דחופה ל‪ ,MRI-‬שלא בוצע בדחיפות‪.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 62‬מתוך ‪74‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .143‬אמ‪‬ם ביום ‪ 13.2.06‬קיים רישום לפיו ‪‬ערכה התייעצות עם פרופ' ארגוב‪ ,‬אולם‬
‫הרישום לוקה בחסר; לא ‪‬יתן ללמוד ממ‪‬ו מהם השיקולים ששקל פרופ' ארגוב‪ ,‬מה הייתה‬
‫דעתו ב‪‬וגע לממצאי הבדיקות שהתקבלו‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫חמור מכך ומתמיה עוד יותר הוא הרישום בעמ' ‪ .25‬בתחילת העמוד מוצאים א‪‬ו‬
‫‪6‬‬
‫‪.144‬‬
‫רישום של בדיקת ה‪) MRI-‬ראש( ומצוין כי מדובר בדיווח שמסר פרופ' גומורי‪ ,‬וכפי שהעידו‬
‫המומחים‪ ,‬הוא ‪‬חשב לאורים ותומים בתחום פע‪‬וח ממצאי הדמיה‪ ,‬והחשדות העולים‪ ,‬על‬
‫פי הרישום‪ ,‬הם למחלה פרא‪‬אופלסטית או לימביק א‪‬צפליטיס‪ .‬רישום זה ‪‬ערך על ידי ד"ר‬
‫‪7‬‬
‫‪‬טליה גברילוב‪ .‬בעקבות כך‪ ,‬מצוין כי ‪‬ערכה בדיקת ‪ CT‬כל גופי‪ ,‬ש‪‬מצא תקין‪ .‬היי‪‬ו‪ ,‬שללה‬
‫מחלה פרא‪‬אופלסטית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫בהמשך אותו עמוד מפורט "הביקור הגדול"‪ .‬לא מצאתי בביקור זה שמישהו התייחס‬
‫‪13‬‬
‫‪.145‬‬
‫לתוצאות בדיקת ה‪ ,MRI-‬לשלילת התסמו‪‬ת הפרא‪‬אופלסטית‪ ,‬ולאבח‪‬ה המבדלת של‬
‫לימביק א‪‬צפליטיס‪ .‬לא קיבלתי עד היום הסבר מ‪‬יח את הדעת בע‪‬יין זה‪ .‬גם אילו סברו‬
‫רופאי המחלקה שהפע‪‬וח של פרופ' גומורי הוא שטות מוחלטת‪ ,‬היה עליהם להתייחס לכך‪,‬‬
‫לשקול ול‪‬מק‪ .‬לע‪‬יין זה יש לפ‪‬ות לעדותו של ד"ר איגוס‪ ,‬שהודה בחקירתו כי אין זה תקין‬
‫‪14‬‬
‫‪17‬‬
‫שברישום הרפואי אין התייחסות כלשהי ל‪ MRI-‬ולתשובה שהתקבלה‪ .‬עוד הוסיף ד"ר איגוס‬
‫‪18‬‬
‫בחקירתו‪ ,‬כי לדעתו לא היה רוצה להגיע למועד ה"ביקור הגדול" ללא תוצאות בדיקות ‪.MRI‬‬
‫‪19‬‬
‫ד"ר איגוס הבהיר‪ ,‬כי על אף שבעדותו בבית המשפט הסביר שבדיקת ה‪ MRI-‬לא הייתה‬
‫‪20‬‬
‫דחופה בתחילה‪ ,‬הרי היה זה ראוי שבעת "הביקור הגדול" תהיה תוצאת בדיקת ‪ .MRI‬גם‬
‫פרופ' צ'פמן ‪‬חקר ב‪‬קודה זו ובסופו של דבר הסכים כי היה ראוי לרשום בעת ה"ביקור‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫הגדול" את התייחסות הצוות הרפואי לבדיקת ה‪ .MRI-‬פרופ' בן חור אף הוא ‪‬חקר בע‪‬יין זה‬
‫‪23‬‬
‫והסכים כי אין בגיליון הרפואי דיון באשר לתוצאות בדיקת ה‪ MRI-‬או באשר לתוצאות‬
‫בדיקת ההרפס‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫לצערי‪ ,‬הרושם הוא כי ה"ביקור הגדול" ‪‬ערך אך קיימת בו התעלמות מוחלטת‬
‫‪27‬‬
‫‪.146‬‬
‫מבדיקת ה‪ ,MRI-‬ממצאיה והפרש‪‬ות שיש ליתן לממצאי בדיקה זו‪ .‬לפיכך‪ ,‬ההסברים‬
‫ש‪‬ית‪‬ים כיום‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬משקלם בעי‪‬י ‪‬מוך ביותר‪ ,‬והם ‪‬ית‪‬ים כ"הסברים שבדיעבד"‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫יתר על כן‪ ,‬עיון ברישום המחלקה לטיפול ‪‬מרץ‪ ,‬אליה הובהלה התובעת ביום‬
‫‪31‬‬
‫‪.147‬‬
‫‪) 16.2.06‬עמ' ‪ ,(30‬מלמד‪ ,‬כי רופאי המחלקה לטיפול ‪‬מרץ פירשו את ממצאי ה‪MRI-‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 63‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫כ"ממצאים המתאימים לא‪‬צפליטיס ליבמית"‪ .‬עוד ‪‬אמר‪ ,‬כי התובעת עברה ‪ CT‬ששללה‬
‫תסמו‪‬ת פרא‪‬אופלסטית כסיבה הגורמת לא‪‬צפליטיס‪ ,‬היי‪‬ו רופאים אחרים לא התעלמו‬
‫‪2‬‬
‫מממצאי ה‪ ,MRI-‬והעלו מייד את האבח‪‬ה הראויה אותה יש לשקול‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪1‬‬
‫‪4‬‬
‫בהמשך ציין עורך סיכום המחלה‪ ,‬כי שוחחו עם פרופ' ארגוב בדבר האפשרות למתן‬
‫פלסמה פרזיס‪ ,‬אולם פרופ' ארגוב סבר כי "אין כרגע אי‪‬דיקציה"‪ ,‬אלא מדובר "בהפרעה‬
‫פרכוסית תת קלי‪‬ית והומלץ על טיפול בפרופול לוריד‪ .‬ב‪‬וסף‪ ,‬אין אי‪‬דיקציה למתן‬
‫סטרואידים במי‪‬ון גבוה"‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫מה היו שיקוליו של פרופ' ארגוב בזמן אמת באשר לממצאי ה‪ ?MRI-‬אין לכך רישום‬
‫במקום כלשהו בגיליון הרפואי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .148‬יתר על כן‪ ,‬עולה כאמור כי פרופ' ארגוב סבר שבאותו שלב אין אי‪‬דיקציה למתן‬
‫סטרואידים או לטיפול בפלסמה פרזיס‪ .‬אין כל אמירה מפיו ש‪‬רשמה בגיליון הרפואי‪ ,‬כפי‬
‫שטוע‪‬ת היום ה‪‬תבעת‪ ,‬באמצעות המומחים מטעמה‪ ,‬ורופאי המחלקה ה‪‬וירולוגית‪ ,‬כי מתן‬
‫סטרואידים יכול "למסך" אבח‪‬ות אחרות או לפגוע בתובעת בצורה כלשהי‪ .‬אין גם דיון‬
‫כלשהו בגיליון הרפואי בשאלה זו ואין בשאלה זו‪ ,‬לרבות הבאת שיקולים לחיוב או לשלילה‬
‫בע‪‬יין מתן טיפול בסטרואידים ‪‬וכח מצבה החמור וההולך ומתדרדר של התובעת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ .149‬ע‪‬יין זה עומד לחובת ה‪‬תבעת ומקשה על קבלת ההסברים ש‪‬ית‪‬ים היום מטעמה‪,‬‬
‫לפיהם ע‪‬יי‪‬ים אלה ‪‬שקלו בזמן אמת והייתה החלטה מושכלת שלא ליתן טיפול‬
‫בסטרואידים‪ ,‬או פלסמה פרזיס‪ ,‬או טיפול אחר ש‪‬ועד למצבים של מחלה אוטואימו‪‬ית‬
‫ממ‪‬ה סבלה התובעת‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .150‬למעשה‪ ,‬הרישום הראשון שא‪‬ו מוצאים בגיליון מהלך המחלה‪ ,‬ממ‪‬ו עולה שהוחל‬
‫טיפול בסטרואידים הוא מיום ‪ ,26.2.06‬וזאת בעקבות בדיקות המעבדה ש‪‬לקחו ביום‬
‫‪) 25.2.06‬עליהן חתומה ד"ר ‪‬טליה גברילוב( כדי לבחון האם התובעת סובלת מהשימוטו‬
‫א‪‬צפלופתיה‪ .‬לאחר שהתקבלו התוצאות‪ ,‬הוחל טיפול בסטרואידים על פי הרישום הרפואי‬
‫מיום ‪ ,26.2.06‬עליו חתומה ד"ר סוהיר חורי‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .151‬יש לציין בתמיהה רבה את העובדה‪ ,‬כי מיום שהתובעת שוחררה מהמחלקה לטיפול‬
‫‪‬מרץ והועברה למחלקה ה‪‬וירולוגית‪ ,‬אין בגיליון מהלך המחלה ולו רישום אחד עליו חתום‬
‫‪ 64‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫רופא בכיר במחלקה; אין ברישומים הרפואיים אזכור לכך שהייתה התייעצות עם רופא‬
‫בכיר במחלקה; אין כל הסבר מדוע ביום ‪ 25.2.06‬עולה לפתע החשד שמדובר בהשימוטו‬
‫א‪‬צפלופתיה ובשל כך ‪‬ערכות הבדיקות הרלב‪‬טיות; וכאמור אין כל רישום בדבר ההחלטה‬
‫ליתן סטרואידים ביום ‪ ,26.2.06‬מלבד העובדה כי בבדיקות ‪ ATG‬ו‪ – PTO-‬מוגברים‪ ,‬ועל כן‬
‫עולה החשד להשימוטו א‪‬צפלופתיה‪ .‬המעט ש‪‬יתן לומר‪ ,‬הוא כי מהרישום הרפואי עצמו‬
‫עולה‪ ,‬שעל הבדיקה‪ ,‬הממצאים והטיפול החליטו רופאות שהיו אז מתמחות זוטרות‬
‫במחלקה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫סיכום בי‪‬יים‬
‫‪ .152‬יתן לומר ולסכם‪ ,‬כי בין הצדדים עלו מספר מחלוקות שבאו לידי ביטוי בין היתר גם‬
‫בחוות הדעת שהוגשו מטעמם‪ ,‬תצהירי הרופאים מטעם ה‪‬תבעת והחקירות ה‪‬גדיות‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .153‬המחלוקת העיקרית הייתה בשאלת הטיפול הראוי ודרך האבחון לאור הסימ‪‬ים‬
‫הקלי‪‬יים שהיו אצל התובעת‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .154‬עולה כי גישת ה‪‬תבעת הייתה שיש לבצע מספר אבח‪‬ות תחילה כאשר לדעת‬
‫ה‪‬תבעת‪ ,‬האפשרות הסבירה ביותר הייתה כי התובעת ‪‬פגעה מ‪‬גיף כלשהו כאשר שעה‬
‫שמדובר ב‪‬גיף מסוג הרפס ‪‬יתן לזהות זאת באמצעות בדיקות ש‪‬עשו‪ ,‬שהעיקרית שבהן היא‬
‫‪18‬‬
‫דגימת ‪‬וזל מעמוד השדרה וכן בדיקות ‪‬וספות של ‪ CT‬ו‪.EEG-‬‬
‫‪19‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .155‬עוד עולה‪ ,‬כי המומחים מטעם התובעת לא שללו גישה זו ולפי חוות הדעת מטעמם‬
‫וחקירותיהם ה‪‬גדיות עלה‪ ,‬כי גם הם היו ‪‬וקטים בגישה זו‪ ,‬אך יחד עם זאת שוקלים אבח‪‬ה‬
‫של מחלה אוטואימו‪‬ית כפי שהתברר בסופו של יום שהתובעת סבלה ממחלה זו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫גישת המומחים מטעם התובעת הייתה‪ ,‬כי כבר בשלב מוקדם היה צורך בביצוע‬
‫‪25‬‬
‫‪.156‬‬
‫בדיקת ‪ ,MRI‬בפרט כאשר הבדיקות הראשו‪‬ות שבוצעו שללו מחלה ויראלית‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫הודגש על ידם כי לא היו מפסיקים באופן מיידי את מתן התרופה כ‪‬גד הרפס‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫ייאמר‪ ,‬כי גם על פי המאמרים הרפואיים שהוגשו על ידי הצדדים עולה שיש לבצע‬
‫‪29‬‬
‫‪.157‬‬
‫בהקדם בדיקת ‪ ,MRI‬בפרט כאשר התוצאות לבדיקות הראשו‪‬ות שבוצעו היו שליליות‪.‬‬
‫ויודגש‪ ,‬כי מדובר במאמרים שפורסמו לפ‪‬י ש‪‬ת ‪ 2006‬או בסמוך לכך‪ ,‬ולפיכך מדובר בידע‬
‫רפואי מקובל בזמן אשפוזה של התובעת אצל ה‪‬תבעת‪ .‬בחלק מהמאמרים ‪‬יתן למצוא‬
‫‪30‬‬
‫‪ 65‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫אמירות לפיהן עדיף לבצע בדיקת ‪ MRI‬מיידית‪ ,‬שכן היא הבדיקה האמי‪‬ה ביותר לצורך‬
‫אבחון מצבם של חולים בעלי תסמי‪‬ים קלי‪‬יים דוגמת אלה של התובעת‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .158‬דחיפות בדיקת ה‪ MRI-‬עולה גם מהרישום הרפואי של רופאי ה‪‬תבעת עצמם‪ ,‬גם‬
‫מעדותו של ד"ר איגוס וגם מהמסמך ת‪ 7/‬כפי שפורט לעיל‪ .‬אותו מסמך ‪‬חתם כבר ביום‬
‫‪ ,1.12.06‬בו ‪‬אמר ו‪‬חתם על ידי ד"ר איגוס‪ ,‬כי התובעת זקוקה בדחיפות לבדיקת ‪ MRI‬כאשר‬
‫על מסמך זה חתום גם פרופ' ארגוב‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪.159‬‬
‫מכל האמור יש לקבל את עמדת המומחים מטעם התובעת כי התובעת הייתה במצב‬
‫‪9‬‬
‫רפואי קשה‪ ,‬היה צורך לבצע את הבדיקות באופן דחוף ומיידי‪ ,‬ובי‪‬יהן בדיקת ה‪ .MRI-‬ראוי‬
‫לדחות את גישת ה‪‬תבעת והמומחים מטעמם‪ ,‬כי ‪‬יתן היה להמתין עם בדיקה זו לשלב‬
‫‪11‬‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬מה עוד שפרופ' צ'פמן בחקירתו ה‪‬גדית שי‪‬ה את עמדתו‪ ,‬וסבר כי בדיקת ‪MRI‬‬
‫‪12‬‬
‫במצבה של התובעת הייתה דחופה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪10‬‬
‫‪14‬‬
‫לפיכך‪ ,‬יש לקבוע כי העובדה שחלפו כחמישה ימים ממועד אשפוזה של התובעת אצל‬
‫‪15‬‬
‫‪.160‬‬
‫ה‪‬תבעת ועד לביצוע בדיקת ה‪ ,MRI-‬אי‪‬ה מתיישבת עם הסט‪‬דרט הרפואי המקובל באותה‬
‫עת‪ ,‬שעה שמדובר בחולה במצב קשה‪ ,‬ועל כן מדובר בהתרשלות מצד ה‪‬תבעת‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .161‬באשר לרישום הרפואי‪ ,‬כפי שהצבע‪‬ו לעיל‪ ,‬הרישום לוקה בחסר ואי‪‬ו מלמד כלל על‬
‫השיקולים הרפואיים של רופאי ה‪‬תבעת‪ ,‬כפי ש‪‬טען על ידם היום‪ ,‬היי‪‬ו שסברו שאין מקום‬
‫למהר בביצוע בדיקת ה‪ ,MRI-‬כי שקלו אבח‪‬ה מבדלת של מחלה אוטואימו‪‬ית‪ ,‬כי שקלו מתן‬
‫סטרואידים וסברו משיקולים רפואיים שאין מקום לעשות כן באותו שלב‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ .162‬לטעמי‪ ,‬מדובר בחוסרים חמורים ברישום הרפואי‪ ,‬המעבירים את ‪‬טל השכ‪‬וע על‬
‫כתפי ה‪‬תבעת‪ ,‬לשכ‪‬ע את בית המשפט כי אכן שקלו את ה‪‬תו‪‬ים האמורים לעיל והגיעו‬
‫למסק‪‬ה שאין צורך דחוף בבדיקת ‪ ,MRI‬לא מדובר בסבירות גבוהה במחלה אוטואימו‪‬ית‪,‬‬
‫כי ע‪‬יין זה ‪‬שקל על ידם וכי לא היה מקום באותו שלב ליתן סטרואידים‪ ,‬ומהם ה‪‬ימוקים‬
‫לכך‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .163‬סבור‪‬י‪ ,‬כי במצב דברים זה יש לקבל את עמדת המומחים מטעם התובעת‪ ,‬כי היה‬
‫מקום לשקול מתן סטרואידים וזאת בפרט ‪‬וכח מצבה הרפואי הקשה של התובעת‪ ,‬שהלך‬
‫והחמיר‪ ,‬והיה ראוי להתחיל בטיפול זה מייד לאחר שהבדיקות האחות היו שליליות‪.‬‬
‫‪ 66‬מתוך ‪74‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .164‬בע‪‬יין זה יש לציין בפרט את עמדת רופאי המחלקה לטיפול ‪‬מרץ אצל ה‪‬תבעת‬
‫עצמה‪ ,‬שסברו ביום ‪ 16.2.06‬כי מדובר במחלה אוטואימו‪‬ית והעלו על הכתב את האפשרות‬
‫הסבירה למתן טיפול בסטרואידים‪ .‬כמו כן‪ ,‬העלו על הכתב את תשובתו של פרופ' ארגוב‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ .165‬גם ב‪‬קודת זמן זו לא ‪‬מצא בגיליון הרפואי רישום של פרופ' ארגוב‪ ,‬או רופא בכיר‬
‫אחר במחלקה‪ ,‬המפרט את השיקולים הרפואיים שלא ליתן סטרואידים ולא לבחון כלל את‬
‫האפשרות שהתובעת סובלת ממחלה אוטואימו‪‬ית‪ .‬לטעמי‪ ,‬אותם הסברים ש‪‬ית‪‬ו על ידי‬
‫הרופאים הבכירים של ה‪‬תבעת במחלקה בבית המשפט היו צריכים למצוא מקומם במסגרת‬
‫הרישום הרפואי כדי לה‪‬יח את הדעת כי ע‪‬יי‪‬ים אלה ‪‬שקלו על ידם‪ ,‬וכיום מדובר על‬
‫הסברים ש‪‬ית‪‬ים בדיעבד‪ ,‬ועל כן לא אי‪‬ם יכולים להוות תמיכה ראויה לעמדת ה‪‬תבעת‬
‫בזמן אמת‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫אוסיף ואומר‪ ,‬כי דברים אלה מקבלים מש‪‬ה תוקף לאור הממצאים בבדיקת ה‪-‬‬
‫‪14‬‬
‫‪.166‬‬
‫‪ ,MRI‬ש‪‬עשתה ביום ‪ .15.2.06‬דברי פרופ' גומורי ‪‬רשמו בגיליון הרפואי‪ ,‬כאמור לעיל‪ ,‬אולם‬
‫‪15‬‬
‫לא זכו להתייחסות במסגרת הרישום הרפואי‪ ,‬כאמור לעיל‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .167‬יפים לע‪‬יין זה דברי בית המשפט העליון בע"א ‪ 8799/08‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫‪ '‬פלו‪‬י ואח' )פורסם ביום ‪ .(21.3.11‬באותו ע‪‬יין קבע בית המשפט העליון‪ ,‬כי בחירה‬
‫באפשרות טיפול מסוימת‪ ,‬בעיקר כזו החורגת מעצת רופא מומחה‪ ,‬צריכה להיעשות באופן‬
‫מושכל‪ ,‬כאשר יש לשקול את כל השיקולים הרפואיים‪ ,‬ובמידה שמדובר בסטייה מהמלצת‬
‫המומחה‪ ,‬יש ל‪‬מק את השיקולים וה‪‬ימוקים לכך‪ .‬כאשר מדובר בסטייה חסרת פשר מעצת‬
‫המומחה‪ ,‬הדבר מעורר סימ‪‬י שאלה‪ ,‬ועצם הסטייה מבלי ש‪‬יתן לה פירוט ברישום הרפואי‬
‫מעוררת סימ‪‬י שאלה ומקימה ה‪‬חה של התרשלות המעבירה את ה‪‬טל אל בית החולים‬
‫להסביר כי פעולותיו ‪‬עשו מסיבה טובה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫בע‪‬יי‪‬ו‪ ,‬המלצת המומחית לרפואה הפ‪‬ימית הייתה לבצע בדיקת ‪ MRI‬וכך גם‬
‫‪27‬‬
‫הייתה המלצת הרופא במחלקה עצמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬הומלץ לשקול מחלה אוטואימו‪‬ית‪ .‬לטעמי‪,‬‬
‫משלא הובאו ‪‬ימוקים כלשהם במסגרת הרישום הרפואי שלא לבצע בדיקה זו ולא לשקול‬
‫כאבח‪‬ה המבדלת מחלה אוטואימו‪‬ית‪ ,‬יש לקבוע כי בע‪‬יין זה התרשלו רופאי ה‪‬תבעת‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪.168‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ 67‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪ .169‬עוד יש לקבוע‪ ,‬כי עקב המחדלים ברישום הרפואי והעובדה כי בדיקת ה‪ MRI-‬לא‬
‫בוצעה באופן דחוף מביאה לתוצאה שהתובעת אי‪‬ה יכולה להוכיח מה היה מתגלה בבדיקת‬
‫‪2‬‬
‫ה‪ ,MRI-‬אילו בוצעה מייד בסמוך לאשפוזה או לכל המאוחר ביום ה‪) 12.2.06-‬יום ראשון(‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מחדל זה של ה‪‬תבעת מעביר אל כתפי ה‪‬תבעת את ‪‬טל השכ‪‬וע בשאלה‪ ,‬מה היה מתגלה‬
‫אילו בוצעה הבדיקה במועד‪ ,‬והאם היו מתקבלות תוצאות זהות לבדיקה שבוצעה ביום‬
‫‪) 15.2.06‬ראה‪ :‬ע"א ‪ 10302/05‬יפה לוי ‪ '‬ד"ר קתרין ברו )פורסם ביום ‪ ,(21.12.08‬עמ' ‪.(7-8‬‬
‫דברים אלה מתיישבים עם עמדתו של פרופ' קורצ'ין‪ ,‬שטען כי למיטב הב‪‬תו ו‪‬יסיו‪‬ו‬
‫‪4‬‬
‫הרפואיים‪ ,‬אילו ‪‬עשתה בדיקת ה‪ MRI-‬בסמוך לאשפוז‪ ,‬היו מתקבלות תוצאות זהות לאלו‬
‫שהתקבלו ביום ‪ .15.2.06‬ה‪‬תבעת מטעמה לא הביאה ראיה כלשהי‪ ,‬ולו ראיה מדעית‪ ,‬כי‬
‫אילו בדיקת ה‪ MRI-‬הייתה מתבצעת בסמוך לאשפוזה של התובעת‪ ,‬הייתה מתקבלת בבדיקה‬
‫תוצאה שו‪‬ה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .170‬דברים אלה יפים גם לשאלה של מועד תחילת הטיפול בסטרואידים‪ ,‬שהרי אין‬
‫מחלוקת שמשעה שהוחל טיפול זה‪ ,‬מצבה הרפואי של התובעת השתפר בבת אחת‪ .‬גם כאן‬
‫עולה השאלה‪ ,‬האם היה ראוי להתחיל טיפול זה מוקדם יותר‪ .‬סבור‪‬י‪ ,‬כי לאור ה‪‬אמר לעיל‪,‬‬
‫‪‬טל השכ‪‬וע בשאלה זו רובץ גם הוא על כתפי ה‪‬תבעת‪ ,‬ולו משום העובדה שאין ברישום‬
‫הרפואי ה‪‬מקות או רישום כי מתן התרופה ‪‬שקל ו‪‬שלל מסיבות רפואיות‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .171‬לטעמי‪ ,‬דברים אלה מוליכים למסק‪‬ה כי ה‪‬תבעת לא עמדה ב‪‬טל לשכ‪‬ע כי הייתה‬
‫החלטה מושכלת בדבר אי מתן הסטרואידים‪ ,‬כי אופציה זו ‪‬שקלה‪ ,‬וכי הייתה הצדקה שלא‬
‫ליתן סטרואידים‪ ,‬למרות שעל פי מאמרים רפואיים שהוצגו לבית המשפט וחוות דעת מטעם‬
‫התובעת‪ ,‬כאשר מדובר בחולה במצב קשה הסובל מפרכוסים‪ ,‬ו‪‬שללת בסבירות גבוהה‬
‫אפשרות של פגיעה מהרפס‪ ,‬יש להתחיל במתן סטרואידים כדי למ‪‬וע פגיעות חמורות בחולה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .172‬כל זאת מוליך למסק‪‬ה‪ ,‬כי גם בע‪‬יין זה התרשלה ה‪‬תבעת‪ ,‬ומכל מקום ה‪‬תבעת לא‬
‫עמדה ב‪‬טל הרובץ עליה לשכ‪‬ע את בית המשפט כי שקלה מתן סטרואידים ושללה אפשרות‬
‫זו מתוך שיקולים רפואיים בזמן אמת‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪ .173‬הכבר‪‬ו מילים באשר למחלה ממ‪‬ה סבלה התובעת‪ ,‬אולם יש גם להתייחס במספר‬
‫מילים לעובדה‪ ,‬שהתובעת סבלה מפקקת ורידים‪ .‬לע‪‬יין זה יש לקבוע כי התובעת הוכיחה‬
‫במישור הרפואי‪ ,‬שה‪‬והל הרגיל הוא מתן תרופות שימ‪‬עו תופעות אלו‪ ,‬שעה שמדובר בחולה‬
‫המאושפז במשך זמן ארוך במצב שכיבה‪ ,‬ו‪‬ראה שע‪‬יין זה מקובל על כל המומחים‬
‫‪ 68‬מתוך ‪74‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫הרפואיים‪ .‬המחלוקת בין מומחי הצדדים‪ ,‬פרופ' רביד מטעם התובעת ופרופ' אדר מטעם‬
‫ה‪‬תבעת‪ ,‬הייתה בשאלה‪ ,‬האם ‪‬ית‪‬ה התרופה המו‪‬עת כבר בתחילת האשפוז‪ ,‬או שמא רופאי‬
‫ה‪‬תבעת החלו ליתן את התרופה באיחור רב‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪ .174‬עיון ברישומים הרפואיים מלמד‪ ,‬כי אין ב‪‬מצא פקודה למתן התרופה האמורה‪,‬‬
‫והדבר אף העלה מעין תמיהה כאשר ‪‬ית‪‬ה פקודה להפסיק את מתן אותה תרופה שכלל לא‬
‫‪‬ית‪‬ה‪ .‬דבר זה מלמד על מידת ההתרשלות בכך שמלכתחילה לא ‪‬ית‪‬ה התרופה‪ .‬ברור לכל‪,‬‬
‫כי במצב דברים זה‪ ,‬ודומה שעל כך גם הסכים פרופ' אדר‪ ,‬מדובר בהתרשלות של ממש‪ ,‬וכי‬
‫התרשלות זו היא שהביאה לגרימת אותה פקקת )טרומבוזיס( מתוצאותיה סובלת התובעת‬
‫עד היום‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫שאלת הקשר הסיבתי‬
‫ז‪.‬‬
‫‪ .175‬עתה יש לבחון האם התרשלות ה‪‬תבעת‪ ,‬כפי שפורטה לעיל‪ ,‬גרמה ל‪‬זק ה‪‬טען על‬
‫ידי התובעת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .176‬ממכלול העובדות שפורטו לעיל וכן לאור הקביעות בדבר התרשלות ה‪‬תבעת‪ ,‬עולה‬
‫כי ‪‬יתן היה בוודאות גדולה לגלות עוד בשלב מוקדם יותר את העובדה שהתובעת סובלת‬
‫ממחלה אוטואימו‪‬ית‪ ,‬ובוודאי שאז ‪‬יתן היה טיפול מיידי בסטרואידים או טיפול אחר‬
‫ש‪‬יתן במצבים כאלה‪ ,‬כגון פלסמה פרזיס או באימו‪‬ולוגלובי‪‬ים‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪ .177‬מכל האמור עולה‪ ,‬כי הוכח ברמת ההסתברות ה‪‬דרשת שהתרשלות ה‪‬תבעת הביאה‬
‫בסופו של דבר ל‪‬זקים ש‪‬גרמו לתובעת‪ ,‬המתבטאים בפגיעה המוחית ש‪‬גרמה‪ ,‬כפי שפורטה‬
‫בחוות הדעת שהוגשו לבית המשפט‪ ,‬כאשר מחוות הדעת עולה ההסבר הרפואי לקשר שבין‬
‫אי מתן הטיפול במועד לבין ה‪‬זקים ש‪‬גרמו‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ .178‬דברים אלה יפים גם לע‪‬יין הקשר הסיבתי המשפטי ה‪‬דרש‪ ,‬שהרי אין ספק שהיה על‬
‫רופאי ה‪‬תבעת לצפות אפשרות של פגיעה מוחית קשה בתובעת‪ ,‬במידה שלאור מצבה‬
‫הרפואי לא תקבל את הטיפול ה‪‬דרש‪ ,‬לא תעשה אבח‪‬ה מיידית והתובעת לא תקבל טיפול‬
‫רפואי ראוי באופן מיידי‪ .‬ע‪‬יי‪‬ים אלה עולים מהראיות שהובאו לעיל‪ ,‬המעידות על כך‬
‫שהרופאים היו ערים לכך או היו אמורים לצפות ‪‬זקים אלה‪ ,‬ולע‪‬יין זה יש לדחות את טע‪‬ת‬
‫ה‪‬תבעת לפיה מאחר שלימביק א‪‬צפליטיס והשימוטו א‪‬צפליטיס‪ ,‬מחלה ממ‪‬ה סבלה‬
‫התובעת‪ ,‬הן מחלות שו‪‬ות‪ ,‬לא יכלו רופאי ה‪‬תבעת לצפות כי התובעת סובלת מהשימוטו‬
‫‪ 69‬מתוך ‪74‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫א‪‬צפליטיס‪ ,‬שכן מדובר במחלה ‪‬דירה‪ .‬לטעמי‪ ,‬הוכח כי בש‪‬י המקרים הטיפול זהה‪ ,‬היי‪‬ו‬
‫מתן סטרואידים‪ ,‬ומכאן שהעובדה כי בסופו של דבר התובעת סבלה מהשימוטו א‪‬צפליטיס‬
‫אי‪‬ה ‪‬וגעת כלל לשאלת הקשר הסיבתי‪ ,‬שבבסיסה העובדה שהייתה התרשלות באבחון‬
‫ובטיפול במתן סטרואידים‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫ה‪‬זק‬
‫‪ .179‬לע‪‬יין ה‪‬זק מסר בעלה של התובעת תצהיר‪ ,‬בו פירט את ה‪‬זקים הפיזיים וה‪‬פשיים‬
‫ש‪‬גרמו לתובעת‪ ,‬כמי שחי עמה‪ .‬התובעת עצמה לא מסרה תצהיר מאחר שלפי דברי בא כוח‬
‫התובעת לא הייתה מסוגלת לחתום על תצהיר או להבין את תוכ‪‬ו‪ ,‬על אף ‪‬יסיו‪‬ות מספר‬
‫ש‪‬עשו‪ ,‬והוא סבר כי אין מקום במצב דברים זה להחתימה על תצהיר )בעלה של התובעת גם‬
‫הוא תובע באופן עצמאי(‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .180‬הסבר זה מקובל עלי‪ ,‬זאת לאור מצבה הרפואי של התובעת כפי העולה מחוות הדעת‬
‫הרפואיות שהוגשו לבית המשפט וכן ממסמכים של ה‪‬תבעת עצמה‪ ,‬המעידים על מצבה‬
‫הרפואי של התובעת בשעה שגורמים רפואיים אצל ה‪‬תבעת עסקו בשיקום התובעת ובח‪‬ו‬
‫את מצבה‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .181‬כפי שעלה מהראיות‪ ,‬התובעת סובלת מקשיי ריכוז‪ ,‬סובלת מבלבול ומהתקפים‬
‫אפילפטיים חוזרים ו‪‬ש‪‬ים‪ ,‬על פי עדות בעלה‪ ,‬לתובעת לעשרה התקפים בחודש בשעות‬
‫היום‪ ,‬והתקפים מתוך שי‪‬ה כמעט בכל לילה‪ ,‬וזאת למרות הטיפול הרפואי שהיא מקבלת‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .182‬יש לקבל את עיקרי עדותו של התובע‪ ,‬ה‪‬תמכת גם בממצאים הרפואיים שהוצגו‪,‬‬
‫בפרט אלה שעלו מחוות הדעת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪ .183‬באשר ל‪‬זקים לתובעת כתוצאה מהפקקת‪ ,‬טען כי היא מת‪‬הלת באיטיות‪ ,‬לאט‬
‫ולמרחקים קצרים‪ .‬חוקר מטעם ה‪‬תבעת ערך מעקב קצר יחסית אחר התובעת‪ ,‬והתובעת‬
‫צולמה במצלמת וידאו ‪‬סתרת‪ .‬לאחר שבח‪‬תי את הממצאים‪ ,‬אי‪‬י סבור שאלה עומדים‬
‫בסתירה לאופן הת‪‬הלותה והליכתה של התובעת‪ ,‬שאכן מסוגלת ללכת למרחקים קצרים‬
‫ושוהה מרבית שעות היום בביתה‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ .184‬עוד מקובלת עלי טע‪‬ת התובעים‪ ,‬כי עקב מצבה הרפואי של התובעת‪ ,‬היא זקוקה‬
‫להשגחה כך שלא תהיה לבד שעה שהיא חווה התקפים אפילפטיים‪.‬‬
‫‪ 70‬מתוך ‪74‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .185‬באשר ל‪‬כותה של התובעת‪ ,‬קבע פרופ' קורצ'ין כי לתובעת ‪ 40%‬בשל הפרעה‬
‫קוג‪‬יטיבית‪ 100% ,‬כות בשל התקפים אפילפטיים תכופים ו‪ 60%-‬כות בשל הפרעה‬
‫מוטורית‪ .‬פרופ' רביד קבע לתובעת ‪‬כות צמיתה של ‪ 20%‬בגין הפגיעה בוורידים‪ ,‬פיחות‬
‫קבועה וכאבים בעמידה‪ .‬לעומת ‪‬כויות אלה קבע פרופ' צ'פמן‪ ,‬המומחה מטעם ה‪‬תבעת‪ ,‬כי‬
‫לתובעת ‪ 20%‬כות קוג‪‬יטיבית ו‪ 10%-‬כות בגין התקפים אפילפטיים‪ .‬פרופ' אדר קבע כי‬
‫לתובעת ‪ 5%‬כות בלבד‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪ .186‬לאור הראיות ש‪‬שמעו והפגיעה ממ‪‬ה סובלת התובעת‪ ,‬סבור‪‬י כי אכן קיימת הפרעה‬
‫קוג‪‬יטיבית קשה‪ ,‬בפרט לאור העובדה שהתובעת ‪‬בדקה גם על ידי פרופ' ארגוב‪ ,‬שקבע לה‬
‫‪‬כות גבוהה‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬בחקירתו הופ‪‬ה פרופ' קורצ'ין למסמכים רפואיים שו‪‬ים שעמדו‬
‫לכאורה בסתירה לטע‪‬ות בעלה של התובעת באשר לתכיפות ההתקפים ואופיים‪ .‬סבור‪‬י‪ ,‬כי‬
‫במקרה זה יש לקבוע ‪‬כות בין ה‪‬כות שקבע פרופ' קורצ'ין ל‪‬כות שקבע פרופ' צ'פמן‪ ,‬היי‪‬ו‬
‫‪ 30%‬כות‪ .‬באשר להתקפים האפילפטיים קיימת מחלוקת עמוקה בין ש‪‬י המומחים‪.‬‬
‫בחקירתו הופ‪‬ה פרופ' קורצ'ין לתיאורים העולים מהמסמכים הרפואיים ולכך שאלה אי‪‬ם‬
‫תואמים כלל את הטע‪‬ה‪ ,‬שלתובעת התקפים אפילפטיים יומיומיים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫עיי‪‬תי במסמכים אלה ואכן התיאורים ש‪‬מסרו בהם מטעם התובעת אי‪‬ם דומים‬
‫בחומרתם לאלה ש‪‬טע‪‬ו בבית המשפט או למצב שהוצג לפ‪‬י פרופ' קורצ'ין‪ .‬יחד עם זאת‪,‬‬
‫אי‪‬י סבור שמדובר בהתקפים ‪‬דירים‪ ,‬או בתופעות אחרות‪ .‬לפיכך‪ ,‬יש להעמיד את ה‪‬כות‬
‫בגין התקפים אפילפטיים על ‪.50%‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ .187‬לפיכך‪ ,‬בתחום ההפרעה הקוג‪‬יטיבית יש לקבוע ‪‬כות של ‪ .30%‬באשר להתקפים‬
‫האפילפטיים‪ ,‬אכן מדובר בהתקפים גם בשעות היום וגם בשעות הלילה‪ ,‬אולם אי‪‬י סבור‬
‫שמדובר ב‪‬כות של ‪ ,100%‬ועל כן שיעור ה‪‬כות ‪‬קבע על ‪ .50%‬באשר להפרעה המוטורית‬
‫ממ‪‬ה סובלת התובעת‪ ,‬לאור העובדה שהיא מסוגלת ללכת למרחקים קצרים‪ ,‬כפי ש‪‬צפתה‬
‫בסרט הווידאו‪ ,‬סבור‪‬י שיש לקבוע ‪‬כות של ‪ 20%‬כפי שקבע פרופ' רביד‪ ,‬כאשר בע‪‬יין זה א‪‬י‬
‫דוחה לחלוטין את ה‪‬כות הזעומה שקבע פרופ' אדר בחוות דעתו‪ ,‬בשיעור של ‪.5%‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .188‬לאור כל האמור‪ ,‬ה‪‬כות המשוקללת ממ‪‬ה סובלת התובעת עומדת על ‪) 72%‬כות‬
‫רפואית(‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 71‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪ .189‬באשר ל‪‬כות התפקודית‪ ,‬לאור מהות ה‪‬כות וגובהה‪ ,‬סבור‪‬י שיש לקבוע שה‪‬כות‬
‫התפקודית תואמת ל‪‬כות הרפואית‪ ,‬ולהעמידה על ‪.72%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .190‬על פי תלושי השכר שצורפו לתצהיר התובע )בעלה של התובעת(‪ ,‬עולה ששכרה של‬
‫התובעת לפ‪‬י הפגיעות מהן היא סובלת עמד על ‪ 5,219‬לחודש‪ ,‬ושכר זה צמוד להיום מגיע ל‪-‬‬
‫‪ ₪ 6,400‬לחודש‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ .191‬אי‪‬י מקבל את טע‪‬ת ה‪‬תבעת‪ ,‬כי התובעת מעצימה את ‪‬זקיה‪ ,‬זאת בפרט לאור‬
‫הראיות ש‪‬שמעו‪ ,‬היי‪‬ו עדות בעלה והסרטון שהוצג בבית המשפט‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .192‬לפיכך‪ ,‬באשר להפסדי ההשתכרות‪ ,‬הן לעבר והן לעתיד‪ ,‬יש לחשב זאת על פי שכרה‬
‫של התובעת ‪‬כון להיום‪ ,‬אחוזי ה‪‬כות התפקודית והתקופה לעבר וכן התקופה לעתיד על פי‬
‫ההיוון המתאים‪ .‬לאור האמור לעבר‪ ,‬זכאית התובעת לסך של ‪ ,₪ 498,000‬ולעתיד זכאית‬
‫התובעת לסך של ‪.₪ 899,000‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ .193‬באשר לעזרת צד ג'‪ ,‬לאור ‪‬כותה הגבוהה של התובעת ומצבה הרפואי‪ ,‬אין ספק‬
‫שהיא זקוקה לעזרת צד ג' כדי לעמוד במטלות היומיום‪ ,‬לרבות ‪‬יקיון‪ ,‬בישול‪ ,‬כביסה וכו'‪.‬‬
‫ב‪‬סיבות אלו‪ ,‬א‪‬י קובע כי ישולם לתובעת‪ ,‬הן לעבר והן לעתיד‪ ,‬סכום גלובלי של ‪₪ 8,000‬‬
‫לחודש‪ .‬לפיכך‪ ,‬לעבר זכאית התובעת לפיצוי עבור ‪ 120‬חודשים‪ ,‬היי‪‬ו סך של ‪,₪ 960,000‬‬
‫ולעתיד זכאית התובעת לסכום של ‪.₪ 2,240,000‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ .194‬התובעים דורשים גם פיצוי בגין הפסד השתכרות לתובע עצמו‪ ,‬כאשר לטע‪‬ת‬
‫התובעים‪ ,‬התובע הפסיק ללמד וללמוד בישיבה עקב הצורך לטפל בתובעת‪ .‬אי‪‬י סבור‬
‫שמדובר בהפסדי השתכרות‪ ,‬שכן מצבה של התובעת אי‪‬ו מחייב את הפסקת עיסוקו של‬
‫התובע‪ ,‬מה עוד ש‪‬פסקו לתובעת פיצויים בעבור עזרת צד ג' לעבר ולעתיד‪ .‬פיצויים אלה‬
‫הביאו בחשבון גם מרכיב מסוים של טיפול והשגחה בתובעת עצמה‪ .‬מקובל עלי‪ ,‬כי בתקופה‬
‫הסמוכה לאשפוזה של התובעת ושחרורה מבית החולים היה התובע טרוד בטיפול בה‬
‫ובוודאי שהפסיד שכר בתקופה זו‪ ,‬ועל כן א‪‬י קובע סכום גלובלי של ‪ ₪ 100,000‬בגין זאת‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ .195‬באשר לדרישת התובעת להתאמת דיור‪ ,‬לא מצאתי מקום לפסוק סכום כלשהו בגין‬
‫ראש ‪‬זק זה‪.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪ 72‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪ .196‬לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין "פגיעה באוטו‪‬ומיה"‪ ,‬שהרי אין בעובדות שפורטו‬
‫לעיל כדי לה‪‬יח תשתית לדרישה בראש ‪‬זק זה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ .197‬במסגרת הסיכומים מטעם התובעים ‪‬דרשה פסיקת הוצאות עבור הוצאות רפואיות‪,‬‬
‫עזרים רפואיים‪ ,‬סיעות וכדומה‪ .‬לא הוגשו ראיות התומכות בסכום ה‪‬דרש על ידי התובעים‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬לאור מצבה הרפואי של התובעת‪ ,‬ברור כי לתובעים ‪‬גרמו הוצאות‬
‫משמעותיות‪ ,‬שחלקן בוודאי אי‪‬ן מכוסות על ידי רשויות הבריאות‪ ,‬מה גם שברור כי בעתיד‬
‫תיגרמ‪‬ה לתובעת הוצאות דומות‪ ,‬ועל כן א‪‬י קובע בגין ראש ‪‬זק זה סכום גלובלי בסך‬
‫‪.₪ 100,000‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ .198‬כאב וסבל – בע‪‬יין זה יש להביא בחשבון את ה‪‬כות התפקודית והרפואית ש‪‬קבעו‬
‫לתובעת וכן את פגיעותיה‪ ,‬כפי שפורטו לעיל‪ ,‬ובפרט הקשיים בריכוז‪ ,‬התקפים אפילפטיים‬
‫וקושי ב‪‬יידות‪ .‬בסיכומיו הפ‪‬ה בא כוח התובעת לפסיקה רבה ב‪‬ושא כאב וסבל כאשר‬
‫באותם מקרים ‪‬פסקו פיצויים בסכומים ‪‬כבדים‪ .‬לאחר שבח‪‬תי את הפסיקה שצוטטה על‬
‫ידי הצדדים‪ ,‬א‪‬י קובע לתובעת פיצוי ברכיב זה בסך ‪.₪ 600,000‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪ .199‬יכויי ביטוח לאומי – מקובלת עלי טע‪‬ת ה‪‬תבעת‪ ,‬כי לאור האמור בפסק הדין‬
‫והעובדה שפגיעות התובעת הן ‪‬וירולוגיות ופגיעות ש‪‬גרמו בגין פקקת הוורידים‪ ,‬יש להפחית‬
‫את גמלאות המל"ל בהתאם לחוות הדעת האקטוארית שהוגשה מטעם ה‪‬תבעת‪ ,‬המשוערכת‬
‫להיום ועומדת על סך של כ‪.₪ 1,100,000-‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ 73‬מתוך ‪74‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫ת"א ‪ 44795-12-11‬ז‪ .‬ואח' ‪ '‬הסתדרות מדיצי‪‬ית הדסה‬
‫תיק חיצו‪‬י‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ .200‬סוף דבר‪ ,‬ה‪‬תבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך ‪ ,₪ 4,297,000‬בצירוף סכום של‬
‫‪ ,₪ 750,000‬עבור שכר טרחת עורך דין והוצאות משפט‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪‬ית‪‬ה היום‪ ,‬ל' בשבט תשע"ה )‪ 19‬פברואר ‪ ,(2015‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫כרמי מוסק‪ ,‬שופט‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 74‬מתוך ‪74‬‬