1. No category

‫נזירות כפרית ‬
‫‬
‫‬
‫רשות העתיקות‬
‫מרחב ירושלים‬
‫האוניברסיטה העברית‬
‫המכון לארכיאולוגיה‬
‫‪139‬‬
‫מוריה — חברה לפיתוח‬
‫ירושלים בע"מ‬
‫חידושים‬
‫בארכיאולוגיה‬
‫של ירושלים‬
‫וסביבותיה‬
‫קובץ מחקרים‬
‫כרך ג‬
‫עורכים‪:‬‬
‫דוד עמית‪ ,‬גיא ד' שטיבל‪ ,‬אורית פלג–ברקת‬
‫יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף‬
‫למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכיאולוגיה‬
‫של האוניברסיטה העברית‪ ,‬ירושלים‬
‫כ"ז בתשרי תש"ע‪ 15 ,‬באוקטובר ‪2009‬‬
‫‪140‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫הכנסייה בחורבת דירי (נס הרים) וסביבתה‬
‫‪1‬‬
‫דניאל עין–מור‬
‫רשות העתיקות‬
‫מבוא‬
‫חורבת דירי (‪ )Khŭrbet Deiry‬מצויה על גבי רכס הר‬
‫יעלה‪ ,‬שבמערב הרי ירושלים‪ ,‬בגובה ‪ 675‬מ' מעל פני הים‬
‫(איור ‪ 2.)1‬שמה של החורבה — 'דירי' (‪ — )Deiry‬מקורו‪,‬‬
‫ככל הנראה‪ ,‬במלה ֵדֵיר (‪ )Deir‬בערבית‪ ,‬כלומר — מנזר‪.‬‬
‫החורבה נסקרה לראשונה במחצית השנייה של המאה‬
‫הי"ט‪ ,‬במסגרת הסקר הבריטי (‪Survey of Western‬‬
‫‪ .)Palestine‬הסוקרים הבחינו ביסודות מבנים עתיקים‬
‫ובבורות מים (‪.)Conder and Kitchener 1883, 111‬‬
‫החורבה נסקרה שנית במסגרת סקר מפת נס הרים (וייס‪,‬‬
‫זיסו וסולימני ‪ ,32 ,2004‬אתר ‪ .)27‬הסוקרים העריכו את‬
‫שטחה בכ–‪ 15‬דונם וציינו שרידי מבנים‪ ,‬מתקנים חצובים‬
‫בסלע ומערת קבורה בעלת חזית מעוטרת‪.‬‬
‫לצורך הרחבת מושב נס הרים‪ ,‬מדרום מזרח לחורבה‪,‬‬
‫נערכו בה שתי עונות של חפירת הצלה שבהן נתגלו‬
‫שרידיהם של מספר מבנים ומתקנים (איור ‪ :)2‬כנסייה‬
‫מהתקופות הביזנטית המאוחרת–האסלאמית הקדומה‪,‬‬
‫גת מורכבת לייצור יין‪ ,‬מבנה מעגלי (מגדל?)‪ ,‬כבשן סיד‬
‫ומאגר מים‪ .‬לתוצאות החפירה מוקדש מאמר זה‪.‬‬
‫השונים נקבעו על פי עוביו המשתנה של מילוי‬
‫האדמה המקומית שעליה הונחה תשתית רצפות‬
‫הפסיפס‪ .‬תשתית זו‪ ,‬שנחשפה בכל חלקי הכנסייה‪,‬‬
‫הורכבה מתערובת של אבני שדה קטנות‪ ,‬ששוברו‬
‫לכדי גודל אחיד ומלט קשה במיוחד‪ ,‬בעל גוון אפור‬
‫כהה‪ .‬המפלס העליון של התשתית פולס היטב ועליו‬
‫נבנו היסודות של קירות הכנסייה‪ ,‬ללא חפירת תעלות‬
‫יסוד‪ .‬הכנסייה בשלב זה כללה את החלקים הבאים‬
‫(ממערב למזרח)‪:‬‬
‫הנרתקס‬
‫רק מחציתו הדרומית של הנרתקס נחפרה‪ ,‬ואילו‬
‫מחציתו הצפונית נותרה מכוסה בשכבת אבנים‬
‫שסוקלו לכאן בתקופה המודרנית‪ .‬רוחב הנרתקס‬
‫‪ 2.5‬מ' ויש להשלים את אורכו למלוא רוחב חזית‬
‫הכנסייה‪ ,‬כ–‪ 10.5-10‬מ'‪ .‬קירותיו שנבנו באבני גזית‬
‫הכנסייה‬
‫הכנסייה היא מהטיפוס הבסיליקאלי ומקומה הוא‬
‫בחלקו הגבוה של האתר (איורים ‪ ,)4-3‬בקטע רחב‬
‫ומתון יחסית של הרכס‪ .‬בחפירה הצלחנו לזהות מספר‬
‫שלבים ושלבי משנה בתולדותיה‪.‬‬
‫שלב ‪1‬‬
‫לפני הקמת הכנסייה‪ ,‬פילסו בוניה את משטח הסלע‬
‫שעליו נבנתה‪ .‬הבדלי הגובה בין חלקי הכנסייה‬
‫‪ 1‬מפת איתור‬
‫הכנסיה בנס הרים ‬
‫‪141‬‬
‫גדולות ומסותתות היטב‪ ,‬השתמרו לגובה של כ–‪0.75‬‬
‫ו–‪ 5‬מ' רוחב — על סמך שאר חלקי הכנסייה שנחפרו‪.‬‬
‫מ'‪ .‬מהפינה הדרום–מזרחית של הנרתקס הוליך פתח‬
‫מרצפת האולם נחשפו רק שני קטעים‪ .‬האחד —‬
‫צמוד לסטילובט הדרומי מכיוון צפון‪ ,‬שבו נחשף‬
‫אל הסיטרה הדרומית‪ .‬היה זה הפתח הצדדי הדרומי‬
‫קטע מרצפת פסיפס שהשתמרותו גרועה ובו אבני‬
‫וקרוב לוודאי שבקיר המזרחי של הנרתקס ישנם שני‬
‫פתחים נוספים בהתאמה לצירי האורך של אולם התווך שיש בצבעים עזים (אדום‪ ,‬כתום‪ ,‬לבן ושחור)‪.‬‬
‫והסיטרה הצפונית‪ .‬רק כשליש מרצפת הפסיפס של‬
‫קטע גדול יותר (‪ 5x2‬מ') מרצפת האולם נחשף‬
‫הנרתקס נחשף (אורך הקטע שהשתמר כ–‪ 3.8‬מ')‪.‬‬
‫צמוד לקצה המערבי של הסיטרה הצפונית (מדרום‬
‫לפסיפס מסגרת חיצונית בדגם גיוש‪ ,‬המקיפה מלבן‬
‫ומדרום–מערב ל– ‪ )W3‬שם נחשפה תשתית‬
‫פנימי מעוטר בדגם של מעוינים פרחוניים המקיפים‬
‫הפסיפס בלבד‪.‬‬
‫דגם ניצן‪.‬‬
‫שתי שורות של עמודים מונוליתיים שניצבו על גבי‬
‫סטילובטים הפרידו בין האולם לסיטראות‪ .‬בחפירה‬
‫נחשף קטע מהסטילובט הדרומי ( ‪ )W29‬ובו נמצא‬
‫אולם התווך והסיטראות‬
‫למרות שחפרנו חלק קטן בלבד מאולם התווך‪,‬‬
‫עמוד נפול על גבי בסיסו‪ .‬בקצה המזרחי של סטילובט‬
‫ניתן לשחזר את מידותיו במלואן — ‪ 7.5‬מ' אורך‬
‫זה נחשפה תושבת לסורג המורכבת מאבני גזית‬
‫‪ 2‬תוכנית כללית של שטחי התפירה‬
‫‪142‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 3‬תוכנית הכנסייה‬
‫הכנסיה בנס הרים ‬
‫‪143‬‬
‫גדולות‪ .‬הסורג כאן נועד לחסום את המעבר מקצה‬
‫האפסיס ‪ 4.5‬מ' ועומקו ‪ 3‬מ'‪ .‬מקיר האפסיס ( ‪)W20‬‬
‫הסיטרה הדרומית אל הבמה‪ .‬סיטרה זו נחשפה‬
‫השתמר רק נדבך היסוד‪ ,‬היצוק מלט ואבני שדה‪.‬‬
‫למלוא רוחבה‪ 2.5 :‬מ'‪ .‬ברצפתה נחשף פסיפס בדגמים מצידו החיצוני של הקיר ובמקביל לו נחשפה תעלה‬
‫בנויה ומטויחת היטב ברוחב ‪ 0.4‬מ'‪ .‬התעלה רוצפה‬
‫גיאומטריים שהשתמר חלקית‪ .‬את הסטילובט‬
‫באבנים קטנות ושטוחות‪ ,‬שהשתמרו במחציתה‬
‫הצפוני לא חשפנו אך ניתן לשחזר את מיקומו על‬
‫הדרומית‪ .‬הדופן המזרחית שלה ( ‪ )W19‬טויחה בפן‬
‫פי מתווה הקצה המערבי של האפסיס (להלן)‪ .‬כמו‬
‫המזרחי בשכבה עבה של טיח הידראולי שהונחה‬
‫כן נמצא עמוד נוסף ממזרח ל– ‪ W3‬בקו המשוער של‬
‫בשיפוע כלפי מזרח‪ ,‬ככל הנראה כדי למנוע חדירת‬
‫הסטילובט‪ .‬מהסיטרה הצפונית נחשף קטע קטן‬
‫מים‪ .‬צורת איטום זו של יסודות בניין‪ ,‬אשר אובחנה‬
‫בלבד (‪ 1.5x1.2‬מ')‪.‬‬
‫בעוד מקומות בכנסייה‪ ,‬שכיחה בתקופה הביזנטית‪.‬‬
‫התעלה שימשה כנראה לניקוז מים ממשטח הסלע‬
‫הבמה והאפסיס‬
‫שממזרח לכנסייה לכיוון צפון‪.‬‬
‫רצפת הבמה והאפסיס הוגבהו בכ–‪ 0.35‬מ' מעל‬
‫לרצפת אולם התווך והסיטראות‪ .‬שטח הבמה היה‬
‫המרחב הצפוני‬
‫‪ 5x2.5‬מ'‪ ,‬אך נחפרה ממנו רק רצועה בגודל ‪2.5x1‬‬
‫בפתח שרוחבו ‪ 1.5‬מ'‪ ,‬נכנסו מהסיטרה הצפונית‬
‫מ'‪ .‬בצדה הדרומי של הבמה נחשף קטע מהמדרגה‬
‫לתוך מרחב שרק מעט נחשף מרצפתו‪ .‬רצועה צרה‬
‫באמצעותה עלו אליה מהאולם‪ .‬רוחבו המרבי של‬
‫‪ 4‬תצלום אוויר של‬
‫הכנסייה לאחר חפירתה‬
‫‪144‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫אם השערה‪ ,‬זו נכונה‪ ,‬הרי שמידותיה היו כ–‪ 10.5x4‬מ'‪.‬‬
‫(‪ 20-10‬ס"מ) של אבני פסיפס לבנות שרדה על גבי‬
‫קצה החדר שנחשף הוא למעשה אפסיס מרובע שנחשף‬
‫תשתית הרצפה‪ .‬זה היה כנראה אחד מאגפי הכנסייה‬
‫כמעט במלואו (‪ 4x3.5‬מ')‪ .‬בניצב לקיר הדרומי של‬
‫ששימש לצרכיה הדתיים‪ .‬צמוד לאבן הסף המסותת‬
‫הכנסייה‪ ,‬נחשפה תושבת הסורג (בקצה המערבי של‬
‫בקפידה בצד הפתח‪ ,‬בתוך הפסיפס‪ ,‬נמצאה גומה‬
‫תלתנית (להצבת קנקן לרחצה?)‪ .‬במפולות אבני הבנייה ‪ )W22‬שהפריד את האפסיס מאולם הקפלה‪ ,‬שרק מעט‬
‫ממנו נחשף ממערב לקו הסורג‪ .‬באפסיס נחשפה רצפת‬
‫מעל לתשתית הרצפה‪ ,‬נמצא ראש של עמודון סורג‬
‫פסיפס שנפגעה באופן חלקי במחציתה הצפונית‬
‫עשוי מאבן גיר קשה‪.‬‬
‫(איור ‪ .)5‬בפסיפס נראה שטיח מרכזי המוקף מסגרת‬
‫שלב ‪ 1‬א‬
‫חיצונית לבנה ברוחב ‪ 0.4‬מ' ובה דגם של פרח בודד‬
‫הקפלה הדרומית‬
‫החוזר במרווחים של ‪ 0.4-0.3‬מ'‪ .‬בתוך מסגרת זו‬
‫צמוד לכנסייה מדרומה נחשף קצהו המזרחי של‬
‫מצויות מסגרות פנימיות היוצרות רצועה שעובייה‬
‫חדר ברוחב ‪ 4‬מ' ששימש ככל הנראה כקפלה‬
‫‪ 0.2‬מ' ובה דגם של משולשים הנתונים בין פסים לבנים‪.‬‬
‫(איורים ‪ .)4-3‬לדעתנו‪ ,‬קפלה זו צורפה למבנה המקורי השטיח המרכזי של הפסיפס עוטר בדגם מוכר של‬
‫זמן מה לאחר הקמת הכנסייה‪ .‬קטע קצר של קיר‬
‫מעגלים נחתכים‪ .‬היחידה הבסיסית היא של שלושה‬
‫שנחשף מדרום לקיר הדרומי של הכנסייה (‪ ,)W35‬ליד עיגולים קונצנטריים‪ :‬עיגול (בקוטר ‪ 56‬ס"מ)‪ ,‬במרכזו‬
‫הנרתקס‪ ,‬שייך אולי לפינה הצפון–מערבית של הקפלה‪ .‬עיגול נוסף (‪ 26‬ס"מ)‪ ,‬המקיף עיגול שלישי (‪ 5‬ס"מ)‪.‬‬
‫‪ 5‬הפסיפס באפסיס של הקפלה הדרומית ובו השטיח המעוטר והכתובת‬
‫הכנסיה בנס הרים ‬
‫בשטיח יש ‪ 16‬עיגולים שמתוכם ניתן להבחין בבירור‬
‫ב–‪ .14‬ההצטלבות בין העיגולים יוצרת דגם של ‪4‬‬
‫עלי כותרת המקיפים את העיגול הפנימי‪ .‬בנקודת‬
‫המפגש בין כל ‪ 4‬עיגולים חיצוניים נוצר דגם של צלב‬
‫מלטזי‪ .‬מרכז הצלב הודגש באמצעות ריבוע מאבנים‬
‫שחורות (‪ 3x2‬ס"מ)‪ .‬במרווח שנותר בין המסגרת‬
‫לעיגולים הונחו חצאי עיגולים בציר המעגל הפנימי‪.‬‬
‫משני צדדיו של כל חצי עיגול צמודים שני עלי כותרת‪,‬‬
‫באופן זה נראה כאילו הצלבים הסמוכים למסגרת‬
‫"צומחים" מחצאי העיגול (דגם "צלב גולגותא")‪.‬‬
‫האזור המרכזי של השטיח זכה לטיפול נפרד‪ :‬ארבעת‬
‫העיגולים המרכזיים מקיפים צלב שנמצא במוקד‬
‫הפסיפס‪ .‬מהצלב השתמרה רק הזרוע המזרחית‪.‬‬
‫בעיגולים אלו הונחו ‪ 8‬מעגלים קונצנטריים‪ ,‬במעגל‬
‫החמישי (מהחוץ לפנים) הונחו אבנים שחורות על‬
‫רקע האבנים הצהובות‪ ,‬באופן היוצר דגם של כוכב‬
‫בעל ‪ 8‬קרניים‪ .‬עלי הכותרת ה"צומחים" מפינות‬
‫הצלבים באזור זה‪ ,‬זכו גם הם לטיפול שונה; בשלושת‬
‫העיגולים ששרדו ניתן להבחין כי במרכז שני העלים‬
‫המרוחקים מהצלב המרכזי נוצר דגם של עיגול‪,‬‬
‫שמשני צדדיו משולשים‪ .‬בעלי הכותרת ה"צומחים"‬
‫מהצלב המרכזי עצמו הונח דגם של מעוין שמצדדיו‬
‫משולשים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬נראה כי דגם זה של הצלבים‬
‫שבזרועותיהם צורות גיאומטריות‪ ,‬מחקה צלב מעוטר‬
‫באבנים יקרות ( ‪ .)Crux Gemmata‬אומנם מדובר‬
‫במוטיבים גיאומטריים נפוצים‪ ,‬אך כיוון ששטיח זה‬
‫מצוי במוקד האפסיס של קפלה‪ ,‬נראה כי תשומת‬
‫הלב היתרה שהקדיש האמן למרכז השטיח מעידה‬
‫על משמעות דתית‪ .‬איכות הפסיפס גבוהה (‪64‬‬
‫אבנים לדצמ"ר)‪ .‬צמוד לשטיח המרכזי‪ ,‬ממערבו‪,‬‬
‫שובצה כתובת ביוונית (מידותיה ‪ 2.4x0.6‬מ') הנתונה‬
‫ב"טבלת אוזניים" ( ‪ ,(Tabula Ansata‬ובה חמש‬
‫שורות (איור ‪ )6‬כתובות באבני פסיפס שחורות‪ .‬בין‬
‫השורות מפרידים קווים עשויים אבני פסיפס ורודות‪.‬‬
‫מרכז הכתובת הונח בהתאמה לציר האורך של הצלב‬
‫שבמרכז הפסיפס‪ .‬זו לשונה של הכתובת‪ ,‬על פי‬
‫קריאתה של לאה די סגני‪:‬‬
‫‪145‬‬
‫"אדון האל של תאודורוס הקדוש‪ ,‬שמור על עבדיך‬
‫אנטוניוס ותאודוסיה המזהירים (‪ ,illustres‬תואר‬
‫אצולה גבוה בתקופה הביזנטית) ‪ ...‬את תאופילקטוס‬
‫ואת יוהנס הכומר (או‪ :‬הכמרים)‪( .‬זכור אדוני) את‬
‫מריה ואת יוהנס התורמים (או‪ :‬אשר תרמו) ‪ ...‬בשנת‬
‫האינדיקטיו השישית‪ .‬אדוני רחם על סטפנוס"‪.‬‬
‫שלב ‪1‬ב‬
‫תיקונים בכנסייה‬
‫יציבותו של מבנה הכנסייה נתערערה בזמן כלשהו‬
‫בתולדותיו‪ ,‬כנראה ברעש אדמה‪ .‬כדי לתקנו נבנו‬
‫בקצה הסיטרה הדרומית‪ ,‬ישירות על גבי רצפת‬
‫הפסיפס‪ ,‬שתי אומנות ( ‪ )W28 ,W31‬שנשאו‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬קשת תמיכה‪ .‬לשלב זה ניתן לייחס גם מספר‬
‫תיקונים בקיר הדרומי של הנרתקס‪ .‬בקפלה‪ ,‬נבנה על‬
‫גבי רצפת הפסיפס קיר עיבוי ( ‪ )W22‬צמוד ל– ‪.W23‬‬
‫קיר זה "שמר" על המתווה של השטיח הפנימי‬
‫בפסיפס ולא חרג לתוכו‪ .‬אומנה נוספת נבנתה על גבי‬
‫רצפת הפסיפס בפינה הדרום–מזרחית של האפסיס‪.‬‬
‫נראה כי בשלב זה נבנו על גבי קו הסורג שהפריד בין‬
‫האפסיס לאולם הקפלה קירות ‪ 24‬ו–‪ ,33‬תוך הקפדה‬
‫שלא יפגעו בכתובת‪.‬‬
‫חקירת הממצאים מהכנסייה רק החלה ובשלב זה לא‬
‫ברור עדיין עד מתי היא התקיימה‪ .‬בהיעדר שרידים‬
‫המעידים על הרס מכוון‪ ,‬אנו מניחים שהיא ניטשה‬
‫בשלב כלשהו‪.‬‬
‫שלב ‪2‬‬
‫התיישבות ארעית בכנסייה הנטושה‬
‫זמן מועט לאחר נטישתה‪ ,‬הפכה הכנסייה למקום‬
‫מגורים מאולתר לאוכלוסיה שאינה נוצרית‪ .‬ראשית‬
‫הוסרה רצפת הפסיפס בכנסייה באופן שיטתי‪ :‬באולם‬
‫התווך‪ ,‬בסיטראות‪ ,‬במרחב שמצפון לכנסייה ובאולם‬
‫הקפלה‪ .‬באזור האפסיס של הכנסייה הוסרו האבנים‬
‫באופן שיטתי ונותרה רק שורת האבנים האחוזה בין‬
‫הדופן הפנימית של האפסיס לתשתית הפסיפס‪ .‬אלפי‬
‫אבני הפסיפס ופיסות טיח וחרסים מרצפת הכנסייה‬
‫‪146‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 6‬הכתובת בקפלה הדרומית‬
‫הושלכו החוצה‪ .‬לאחר הסרת הפסיפס באולם נבנו‬
‫על רצפתו‪ ,‬ועל הפסיפס שנותר בקפלה‪ ,‬מספר קירות‬
‫דלים מאבנים בשימוש משני (‪ .)33 ,28 ,26 ,25 ,3‬מוקדי‬
‫שריפה שנמצאו בנקודות שונות בסיטרה הדרומית‬
‫ובקפלה‪ ,‬מעידים על מגורים ובישול בתחום הבניין‪.‬‬
‫העובדה שהפסיפסים בעלי הדגמים הגיאומטריים‬
‫בנרתקס ובקפלה לא הוסרו מעוררת עניין לנוכח‬
‫ההסרה השיטתית והמוחלטת של הפסיפסים ביחידות‬
‫האחרות של הכנסייה‪ .‬ייתכן כי פסיפסים אלו לא‬
‫הוסרו כיוון שנעדרו בהם תיאורים פיגורטיביים‪.‬‬
‫מתחת לקירות הדלים שעל גבי רצפת הקפלה נמצאו‬
‫חתומים חרסים מהתקופה העבאסית (המאה ה–‪8‬‬
‫לספירה)‪ .‬בשאר חלקי הכנסייה נמצאו על גבי הרצפות‪,‬‬
‫חרסים רבים מהמאות ה–‪ 9-6‬לספירה‪ .‬בסופו של שלב‬
‫זה ולכל המאוחר בסוף המאה ה–‪ 9‬או תחילת המאה‬
‫ה–‪ 10‬לספירה שוב ניטש האתר‪.‬‬
‫שלב ‪3‬‬
‫במהלך התקופה הממלוכית חזרו להשתמש שימוש‬
‫ארעי במבנה הכנסייה הנטוש‪ ,‬שהיה באותה עת‬
‫כבר חרב חלקית‪ .‬היו אלה רועים שהפכו את המקום‬
‫למכלאת צאן‪ .‬שכבת חוואר מקומי‪ ,‬שהורבדה כנראה‬
‫באופן טבעי על גבי חלקי המבנה הנטוש‪ ,‬בתקופת‬
‫הפער שבין שני שלבי התיישבות הארעי בתוכו‪,‬‬
‫שימשה מצע למרבץ העדרים‪ .‬הללו הותירו שכבה עבה‬
‫(‪ 0.4‬מ') של חומר אפור דק גרגר‪ ,‬שנוצר ככל הנראה‬
‫עם התפרקות החומר האורגני‪ .‬חרסים מהתקופה‬
‫הממלוכית וכן נר חרס תמים בן התקופה נתגלו בצמוד‬
‫לפן הדרומי של הקיר הדרומי של הקפלה (‪ .)W21‬נמצא‬
‫גם מתקן רבוע‪ ,‬כנראה אבוס‪ ,‬שנבנה על סלע האם‬
‫מאבני גזית בשימוש משני‪ .‬קיר נוסף‪ ,‬שנבנה מאבני‬
‫גזית בשימוש משני (‪" ,)W17‬רוכב" על גבי ‪ W24‬וגם‬
‫הוא ככל הנראה משלב זה‪.‬‬
‫הכנסיה בנס הרים ‬
‫שלב ‪4‬‬
‫בתקופה העות'מנית‪ ,‬לאחר שהמבנה ניטש סופית‪,‬‬
‫החלו תושבי האזור‪ ,‬כנראה מהכפר השכן בית‬
‫עיתאב‪ ,‬לשדוד את אבניו לצרכי בנייה‪ .‬האבנים‬
‫שימשו כנראה אף לייצור סיד בכבשן ששרידיו‬
‫נחפרו סמוך לאתר‪ .‬לאחר מכן כוסו שרידי הכנסייה‬
‫וסביבותיה באדמה חקלאית‪ .‬קיר התמך של מדרגת‬
‫העיבוד (טראסה ‪ )W36‬שנבנתה כאן "רכב" על‬
‫הקיר המזרחי של הנרתקס‪.‬‬
‫‪147‬‬
‫מאגר מים‬
‫לאחר תום החפירה‪ ,‬בעת פיקוח על עבודת כלים‬
‫מכאניים בשטח‪ ,‬נתגלה ממזרח למכלול הכנסייה מאגר‬
‫מים חצוב בסלע‪ 3.‬תוכנית המאגר מלבנית (‪ 4.3x3.4‬מ')‪,‬‬
‫עומקו ‪ 2‬מ' ולאורך הפאה המערבית שלו נחשף קיר‬
‫שנבנה באבני גזית גדולות‪.‬‬
‫דיון ומסקנות‬
‫כטבען של חפירות הצלה‪ ,‬לא התאפשר לנו לחפור אף‬
‫מכלול שלם בחפירת זו‪ ,‬מגבלה זו והעובדה שאנו עדיין‬
‫בשלב ראשוני של עיבוד הממצאים‪ ,‬לא מאפשרות לנו‬
‫מבנים ומתקנים סמוכים‬
‫אלא הצגת כמה מסקנות ראשוניות הנובעות מתוצאות‬
‫מגדל‬
‫במרחק של כ–‪ 35‬מ' מצפון לכנסייה‪ ,‬נחפר באופן חלקי החפירה ובחינת הסביבה בה מצוי האתר‪.‬‬
‫הנתונים שבידינו בשלב זה מצביעים על המאה‬
‫בלבד מבנה מעוגל שקוטרו כ–‪ 7‬מ' (איור ‪ .)7‬תבניתו‬
‫היא של מעגל חיצוני של אבני גוויל מהוקצעות בחלקן השישית כזמן הקמתה של הכנסייה‪ .‬בשלב מסוים‬
‫ומעגל פנימי של אבני גזית קטנות‪ .‬נתגלו גם שרידי קיר נוספה לכנסייה הקפלה הדרומית‪ .‬תיקוני בנייה בשני‬
‫המבנים מעידים על נזק שגרם למכלול רעש אדמה‪,‬‬
‫פנימי שכנראה חילק את המרחב הפנימי של המבנה‪.‬‬
‫אך המבנים המשיכו לשמש ברציפות‪ .‬לקראת סוף‬
‫אנו משערים כי מבנה מסיבי זה היה מגדל תצפית‬
‫ושמירה‪ .‬אפשר גם שלצד תפקיד זה הוא שימש כשובך המאה השביעית — תחילת המאה השמינית לספירה‪,‬‬
‫ניטש מכלול הכנסייה והוא נתפס על ידי דיירים‬
‫יונים (קולומבריום)‪ ,‬דוגמת מגדלים דומים שנמצאו‬
‫ברחבי הארץ‪ .‬חלקיות החפירה והממצא המועט שעלה שאינם נוצרים שעשו בו שימוש כמקום מגורים‪.‬‬
‫במהלך המאה התשיעית לספירה‪ ,‬שוב ניטש האתר‪.‬‬
‫בה לא אפשרו לקבוע את ייעודו של המבנה וזמנו‪.‬‬
‫בתקופה הממלוכית נעשה בו שימוש ארעי בלבד‪,‬‬
‫ממערב לשרידי המבנה המעגלי‪ ,‬נחשף פתחו של בור‬
‫ואילו בתקופה העות'מנית נשדדו אבניו והוא כוסה‬
‫מים שלא נחפר‪.‬‬
‫באדמה חקלאית‪ .‬ממצאי החפירה אינם מאפשרים‬
‫לקבוע‪ ,‬בשלב זה‪ ,‬את אופיו של האתר שאליו‬
‫גת‬
‫השתייכה הכנסייה‪ ,‬כלומר — האם היה זה כפר‪ ,‬מנזר‪,‬‬
‫ממערב למגדל נחפרה באופן חלקי גת מורכבת‬
‫או אחוזה פרטית‪ .‬הכתובת שנחשפה בקפלה מזכירה‬
‫("בית גיתות") מהסוג האופייני לתקופה הביזנטית‬
‫את‪" :‬אנטוניוס ותאודוסיה המזהירים"‪ ,‬זהו תואר‬
‫(איור ‪ .)7‬בחפירה נחשפו שני משטחי דריכה‬
‫אצולה גבוה שהוענק על ידי הקיסר ולדעת לאה‬
‫עליונים (‪ )#139 ,#135‬שרוצפו בפסיפס לבן גס‪.‬‬
‫די סגני‪ ,‬אפשר כי מדובר בכנסייה שנבנתה בשטחי‬
‫תחת המשטח הצפוני נחשף משטח משלב שימוש‬
‫אחוזה חקלאית שהייתה בבעלותם הפרטית של‬
‫קדום יותר (‪ .)#136‬כן נחשפו תאים חצובים וקטע‬
‫התורמים‪ .‬עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי הכתובת נמצאה‬
‫קטן ממשטח העבודה המרכזי (‪ ,)#137‬שרוצף אף‬
‫בקפלה צדדית וקיימת סבירות גבוהה שהיו כתובות‬
‫הוא בפסיפס לבן גס‪ .‬בור האיסוף שהיה בוודאי‬
‫נוספות במכלול הכנסייה שלא נשתמרו או לא‬
‫בצדו של משטח זה‪ ,‬לא נחפר‪.‬‬
‫נחשפו בחפירה‪ .‬גבולות הכנסייה נחשפו בחפירה‬
‫והם מלמדים כי למכלול זה לא נצמדו מבנים נוספים‪.‬‬
‫‪148‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
‫‪ 7‬חלקים שנחפרו בגת מהתקופה הביזנטית‬
‫המגדל והגת שנחשפו סמוך לכנסייה אינם בהכרח‬
‫חלק מאותו מכלול‪ .‬עם זאת‪ ,‬על פני השטח זוהו‬
‫שרידי מבנים שכוסו מדרגות עיבוד ממערב לאתר‪.‬‬
‫הנתונים הגיאומורפולוגיים באתר הגבילו את‬
‫התפתחותו האפשרית לרצועה צרה בלבד‪ .‬בנתונים‬
‫טבעיים אלו יכלו להתפתח כאן מנזר‪ ,‬חווה חקלאית‬
‫או כפר קטן‪ .‬נתוני סקר מפת נס הרים‪ ,‬שבגבולותיה‬
‫מצוי האתר‪ ,‬מלמדים על פריחה יישובית במהלך‬
‫התקופה הביזנטית באזור ראשי השלוחות שמעל‬
‫לפיתולי נחל שורק (וייס‪ ,‬זיסו וסולימני ‪,2004‬‬
‫‪ .)14-13‬מספר רב יחסית של אתרים ביזנטיים באזור‬
‫זה מצויים בקו צניחת השכבות מהרי ירושלים אל‬
‫עבר שפלת יהודה הגבוהה‪ .‬חלק ניכר מהם מצוי‬
‫מדרום ומצפון לכביש הרומי הראשי מבית גוברין‪,‬‬
‫לירושלים‪ .‬נזכיר כאן בקצרה רק חלק מהאתרים הללו‬
‫המרכיבים את המפה היישובית שבתוכה השתלב גם‬
‫האתר בח' דירי‪ .‬סקירה זו מסייעת בהבנת הקשר של‬
‫האתר לסביבתו‪:‬‬
‫חורבת חנות ממוקמת על שלוחת מטע הר–חנות‪ ,‬לצדי‬
‫הדרך הרומית מירושלים לבית גוברין‬
‫(איור ‪ .)1‬האתר נחפר באמצע שנות השמונים של‬
‫המאה שעברה (שנהב ‪ )1997‬ומאוחר יותר גם נסקר‬
‫(וייס‪ ,‬זיסו וסולימני ‪ ,2004‬אתר מס' ‪ .)129‬נחשפו‬
‫בו שרידי כנסייה ובה כתובת מסוף המאה השישית‬
‫לספירה (‪ .)Di Segni 2003‬נראה כי האתר היה חלק‬
‫ממערך כנסיות ששימשו עולי רגל בדרכם לירושלים‪.‬‬
‫על יד מושב מטע שממזרח לחורבת חנות נחשפו שרידי‬
‫כנסייה נוספת (איור ‪ ,)1‬שנהרסה ברובה עם סלילת‬
‫הכביש‪ .‬באולם התווך של הכנסייה שהסתיים במזרחו‬
‫באפסיס מרובע נחשף פסיפס צבעוני עשיר (בדומה‬
‫לזה שבקפלה בחורבת דירי)‪ .‬המבנה תוארך על ידי‬
‫חופריו למאה השישית לספירה (‪Ovadiah, Ovadiah‬‬
‫‪.)and Gudovitz 1976, 431‬‬
‫חורבת בוהן מצויה מעל לגדה הצפונית התלולה‬
‫והמצוקית של נחל שורק (איור ‪ .)1‬בסקר אותרו שרידי‬
‫מנזר ובו כנסייה (וייס‪ ,‬סולימני וזיסו ‪ ,2004‬אתר ‪.)26‬‬
‫הכנסיה בנס הרים ‬
‫‪149‬‬
‫מערת שמשון וסביבותיה‪ :‬ממערב לחורבת בוהן‬
‫זה כהרמיטאז' ( ‪ .)Taxel 2008, 62‬בסקר שערך כותב‬
‫ובקרבת מוצא הנחל אל השפלה‪ ,‬יש שתי סדרות‬
‫שורות אלו בסדרות המצוקים של נחל שורק נבחנו‬
‫‪4‬‬
‫מצוקים גבוהים המרוחקות זו מזו כ–‪ 0.5‬ק"מ‪ .‬המצוק שרידי ההתיישבות הביזנטית באזור‪ .‬הנתונים‬
‫המזרחי מכונה במפת הסקר הבריטי 'עלאלי אל בנאת' שנאספו מאפשרים להציע יחסי גומלין בין חורבת‬
‫( ‪ )Álâli El Benat‬ואילו גוש המצוקים המערבי מכונה בוהן‪ ,‬עלאלי אל בנאת ומערת שמשון‪ ,‬במאות‬
‫'עראק איסמעין' ( ‪ .)Árâk Ismain‬במצוק המזרחי‬
‫השישית‪-‬השמינית לספירה‪ .‬סמוך למוצא הנחל‬
‫סקרו הסוקרים הבריטים ב–‪ 1881‬מערות שאותן ראו מהאזור ההררי וממערב למושב מחסיה נמצאת‬
‫כחלק ממה שכינו הרמיטאז' ( ‪ )Hermitage‬עתיק‬
‫חורבת א' צוויאע (נ"צ ‪ .)205100/629520‬האתר נחפר‬
‫(‪ .)Conder and Kitchener 1883, 62‬במצוקים‬
‫על ידי א' טקסל וזוהה על ידו כ"קוינוביון מבודד"‬
‫המערביים פעורה מערה קרסטית גדולה‪ ,‬המכונה‬
‫שהתקיים למן המחצית השנייה של המאה השישית‬
‫'מערת שמשון' (נ"צ ‪ .)20256/630135‬זיסו וגאס‪,‬‬
‫עד לשלהי המאה השביעית‪-‬ראשית המאה השמינית‬
‫שסקרו את המערה וסביבתה לאחרונה‪ ,‬מזהים‬
‫לספירה ( ‪.)Taxel 2008‬‬
‫כאן את צוק סלע עיטם המקראי‪ ,‬ורואים בשרידים‬
‫גם אם לפי שעה אין באפשרותנו לקבוע את אופיו‬
‫המצויים במערה ולצדה את 'כנסיית מערה'‬
‫המדויק של האתר בחורבת 'דירי' נראה שניתן לראות‬
‫שהוקדשה לשמשון במהלך התקופה הביזנטית‬
‫בו כחלק ממערך האתרים הביזנטיים שהיו פרוסים‬
‫( ‪ .(Zissu and Gass 2005‬טקסל הציע לזהות אתר‬
‫במרחב במאות השישית עד השמינית לספירה‪.‬‬
‫הערות‬
‫‪ 1‬העונה הראשונה של החפירה התקיימה ב–‪ 22-9‬בנובמבר‬
‫‪ ,2008‬ועונה שנייה‪ ,‬לסירוגין‪ ,‬בחודשים ינואר‪-‬מרס ‪.2009‬‬
‫החפירה נערכה מטעם רשות העתיקות‪ .‬קדמו לחפירה‬
‫חיתוכי בדיקה שנעשו בפיקוח יעקב ביליג‪ ,‬דן סטורצ'ן וכותב‬
‫שורות אלו‪ .‬ברצוני להודות לכל הצוות שסייע בחפירה‪ :‬אלה‬
‫נגורסקי‪ ,‬פבלו בצר‪ ,‬יעקב ביליג וולדימיר אברוצקי (מנהלי‬
‫שטחים); מרק קוניג ואבי הג'יאן (מדידות); נטליה זאק ומרק‬
‫קיפניס (הכנת תוכניות לפרסום); ראלב אבו דיאב‪ ,‬מחמוד‬
‫שח'אדה ודיאב מאג'ד (שימור‪ ,‬העתקת פסיפס וכיסוי‬
‫האתר); מרים אבישר (זיהוי ראשוני של החרסים‪ ,‬משלב‬
‫חפירת הבדיקה); חברת ‪( Sky View‬צילומי אוויר); סעיד‬
‫אל–עמלה (גלאי מתכות); יוסי אוחיון (מנהלה)‪ .‬תודה לד"ר‬
‫לאה די סגני שקראה את הכתובת באתר ונעתרה לפרסמה‬
‫במסגרת הפרסום הסופי‪ .‬הערותיהם של פרופ' יוסף פטריך‬
‫וד"ר ליהיא חבס סייעו רבות‪.‬‬
‫‪ 2‬קו פרשת המים של הרכס עובר במרכז האתר‪ .‬קו זה‬
‫חופף לגבול בין שתי תצורות גיאולוגיות‪ :‬תצורת בית מאיר‪,‬‬
‫המורכבת מגיר ומעט דולומיט ותצורת מוצא המורכבת‬
‫משכבות חוואר )ארקין ‪ .)1976‬גבול גיאולוגי זה היווה‬
‫גבול טבעי להתפשטות התחום הבנוי וה"תעשייתי" של‬
‫האתר לכיוון דרום ואילו צניחת קווי הגובה החדה אל עבר‬
‫הגדה הדרומית התלולה של נחל שורק‪ ,‬הייתה גבול טבעי‬
‫להתפתחות האתר צפונה‪ .‬שכבות החוואר באזור זה מלאו‬
‫את הגיאיות באדמת חרסית עליונה מעורבת בחרסית‬
‫אלוביאלית‪ ,‬וכך הפכו אותם למתאימים לעיבוד חקלאי‬
‫אינטנסיבי (בן דוד ‪ .)2006‬מעיין שכבה המכונה במפה‬
‫המנדטורית ‪' -‬ביר אל ביאר' (‪;)Bĭr El Biyar‬‬
‫(נ"צ ‪ )204586/628194‬נובע במרחק של כ–‪ 0.6‬ק"מ‬
‫ממערב לאתר‪.‬‬
‫‪ 3‬המאגר נתגלה על ידי דן סטורצ'ן במהלך עבודת פיקוח‬
‫באתר‪ ,‬תודתי לו על המידע‪.‬‬
‫‪ 4‬הסקר נערך בשנים ‪ .2008–2007‬מטרתו העיקרית הייתה‬
‫להגדיר את אופייה של ההתיישבות הביזנטית במצוקים‬
‫אלו‪ .‬נתוני הסקר ישמשו בעבודת מחקר לתואר שני‬
‫במכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית‪ .‬העבודה‬
‫נכתבת בהנחייתם המשותפת של פרופ' יוסף פטריך‬
‫מהמכון לארכיאולוגיה ופרופ' עמוס פרומקין מהמחלקה‬
‫לגיאוגרפיה‪.‬‬
‫ חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה‬
150
‫ביבליוגרפיה‬
;1976 ,'‫ארקין י‬
,‫ המכון הגיאולוגי‬,1:50:000 .‫ מפה גיאולוגית‬,‫ירושלים וסביבתה‬
.‫ירושלים‬
;2006 ,'‫בן דוד ר‬
,‫סקר גיאולוגי–גיאוטכני לשכונת ההרחבה של מושב נס הרים‬
.‫מטעם חברת ריבד‬
;2004 ,'‫ זיסו ב' וסולימני ג‬,'‫וייס ד‬
.‫ ירושלים‬,‫ רשות העתיקות‬,‫סקר מפת נס הרים‬
;1997 ,'‫שנהב א‬
‫"ח'רבת חנות — מסורת ביזנטית קדומה על מקום קבורתו של‬
.191-181 '‫ עמ‬,‫ אריאל‬,7 ,‫ מחקרי יהודה ושומרון‬,"‫גלית‬
Condor, R.E. and Kitchener H.H., 1883, The Survey of
Western Palestine, 3 (Judaea), London.
Di Segni L., 2003;
"A Greek Inscription in the Church at Horvat Hanot,"
in: G.C. Bottini, L. Di Segni and D. Chrupcala (eds.), One
Land, Many Cultures: Archaeological Studies in Honor of
Stanislao Loffreda OFM, Jerusalem, pp. 273-276.
Gass E. and Zissu B., 2005;
"The Monastery of Samson up the Rock of Etham in the
Byzantine Period", ZDPV, 121(2), pp. 168–183.
Ovadiah A., Ovadiah R. and Gudovitz S., 1976;
"Une église Byzantine a Matta", RB, 83, pp. 421–431.
Taxel I., 2008;
"Rural Monasticism at the foothills of Southern
Samaria and Judea in the Byzantine Period: Asceticism,
Agriculture and Pilgrimage", BAIAS, 26, pp. 57–73.