‫בין מגדל דויד לקבר דויד‬ ‫משער יפו להר ציון‬ ‫הדרכה קולית במסלול נגיש לבעלי מוגבלויות תנועה‬ ‫ברוכים הבאים לסיור הקולי משער יפו לשער ציון‪.‬‬ ‫הרשות לפיתוח ירושלים שמחה להגיש לכם את הסיור במרחב העיר העתיקה‪ ,‬ומקווה שיסייע לכם‬ ‫בביקורכם ובשהותכם בירושלים‪.‬‬ ‫*‬ ‫בין שער יפו לשער ציון‪ ,‬עובר המסלול בין מבנים צופני סוד‪ ,‬עלילות היסטוריות ובין תרבויות ותקופות‪ ,‬מימי‬ ‫קדם ועד העת החדשה‪.‬‬ ‫מוזיאון "מגדל דוד‪-‬המצודה" המציג את תולדות ירושלים שוכן במצודה עתיקה בנקודת המפגש בין העיר‬ ‫העתיקה לחדשה‪ .‬לאחר הביקור במצודה המסלול ממשיך להר ציון‪ ,‬דרך ביקור בשני מתחמים מפתיעים‪:‬‬ ‫כנסיית המשיח – עמנואל‪ ,‬אשר הביאה עמה לירושלים רוחות חדשות של קדמה ומודרנה‪ ,‬וסמוך אליה‬ ‫המנזר הארמני‪ ,‬סנט ג'ימס )יעקב הקדוש( המוכר לכול כ"רובע הארמני"‪ .‬זהו מתחם מרשים וקדום המזמן‬ ‫למבקריו מסע אל תרבותו של העם הארמני וסיפורו‪ .‬לבסוף‪ ,‬נצא מגבולות החומה העות'מאנית אשר‬ ‫הותירה את הר ציון‪ ,‬המקודש לשלושת הדתות מחוצה לה‪ ,‬ונסייר באתריו‪.‬‬ ‫סיור נעים!‬ ‫רצועה ‪ - 2‬שער יפו‬ ‫נתחיל את הסיור בשער יפו‪ .‬נתמקם תחילה בפתח הפנימי‪ ,‬הפונה אל העיר העתיקה‪ ,‬ליד שלט הנושא‬ ‫תצלום עתיק של השער ומאפשר לנו לחוש את התמורות שעברו עליו‪ .‬נגיע לשם ונאזין להסבר שלאחר‬ ‫הצליל‪.‬‬ ‫*‬ ‫התצלום שלפנינו מציג את מראהו של שער יפו מחוץ לחומות לפני כ‪ 100‬שנה ובו אנו רואים את‬ ‫הדיליז'אנסים ‪ -‬כרכרות שהיו מגיעות מיפו לירושלים לאחר מסע מתיש‪ .‬המבנים הרבים הנראים בתמונה‬ ‫צמודים לחומות מעידים על אופיו של המקום‪ :‬נקודת מפגש של סוחרים‪ ,‬נוסעים ועוברי אורח הרוחשת‬ ‫פעילות מתמדת‪ .‬הבריטים שינו את פני השער והסירו את המבנים ואת מגדל השעון שמעל השער‪ ,‬שהוקם‬ ‫לכבוד הסולטן העות'מאני עבדול חמיד השני בתחילת המאה ה‪.20‬‬ ‫נפנה את מבטינו אל שני השלטים מקרמיקה שעל קיר השער‪ .‬גם הם מספרים לנו על ההיסטוריה של‬ ‫העיר‪ .‬השלט המציין את שם הכ יכר‪ :‬עומר אבן אל‪-‬חטאב‪ ,‬הח'ליף המוסלמי שכבש את ירושלים בשנת‬ ‫‪ 638‬הוא מתקופת שלטון ירדן ונכתב במקורו בערבית ובאנגלית בלבד‪ .‬הכיתוב העברי מעליו נוסף רק‬ ‫ראה שלט של שער יפו מהתקופה הבריטית‪ ,‬שבו השפה הראשונה‪,‬‬ ‫לאחר איחוד העיר ב‪ .1967‬מעליו נ ֶ‬ ‫העליונה בשלט‪ ,‬היא אנגלית‪.‬‬ ‫נצא כעת דרך השער אל פתחו החיצוני מול הדלתות הגדולות‪ .‬לאחר הצליל נעצור זמנית את הפעלת‬ ‫המכשיר ונאזין להסבר שלאחר שהתמקמנו בפתח השער המשמש להולכי רגל‪.‬‬ ‫*‬ ‫לפנינו שער יפו‪ .‬מכאן נכנסו לירושלים אנשים וסחורות במשך מאות שנים‪ .‬השער נקרא ע"ש יפו ‪ -‬העיר‬ ‫שאליה מובילה הדרך היוצאת מכאן‪ .‬בערבית מכונה השער "באב אל‪-‬ח'ליל"‪ ,‬שמה של העיר חברון שאליה‬ ‫מובילה דרך היוצאת משער יפו דרומה‪ .‬חברון היא עירו של אברהם אבינו‪ ,‬אשר מכונה בערבית אל‪-‬ח'ליל‪,‬‬ ‫הידיד בעברית‪ ,‬ומכאן שמה הערבי של העיר‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫החומות והשער נבנו במאה ה‪ 16-‬על ידי הסולטאן העות'מאני סולימן המפואר‪ .‬בשער שולבו אמצעי‬ ‫ההגנה‪ :‬כניסה בזווית של ‪ 90‬מעלות שנועדה להאט את תנועת הפולשים שרצו לחדור לעיר ודלתות‬ ‫מסיביות שהיו ננעלות כל לילה‪ ,‬עד שלהי המאה ה‪ .19-‬במרומי השער מרפסת קטנה הנקראת משיקולי‪,‬‬ ‫ששימשה לתצפית ולשפיכת נוזלים כגון שמן רותח על פולשים ואורחים לא רצויים‪ .‬מעל השער כתובת‬ ‫חקוקה באבן‪ ,‬המברכת את אללה ואת הסולטאן סולימאן המפואר‪ .‬שימו לב לקשתות‪ ,‬לכתובות‪ ,‬לפרחים‬ ‫ולכותרות העמודים המעטרים את השער‪.‬‬ ‫מכאן נתקדם‪ ,‬נעבור אל צידו החיצוני של השער אל אמצע הרחבה‪ ,‬לנקודה ממנה נוכל להשקיף ממרחק‬ ‫קצר על השער‪ ,‬על מגדל דויד ועל העיר המערבית‪ .‬שם נאזין להסבר שלאחר הצליל‪.‬‬ ‫*‬ ‫אנו נמצאים ברחבה שנבנתה מעל הכביש העובר במקביל לחומות‪ .‬נביט אל השער ונראה את הכביש‬ ‫הנכנס לעיר העתיקה‪ .‬משמאלו‪ ,‬על חזית בית השער‪ ,‬תוכלו להבחין בשני קווים אלכסוניים‪ .‬אלו הם‬ ‫שרידים מאחד הבתים שנבנה צמוד לחומה‪ ,‬כפי שראינו בתצלום הישן בתוך שער יפו‪ .‬הבריטים רצו לשמר‬ ‫את מראה החומה העתיקה ולכן הסירו את כל המבנים שהיו כאן ושנבנו צמוד לחומה בתקופות מאוחרות‪.‬‬ ‫הת ֵקפות עד היום‪ ,‬האוסרות על בנייה בסמוך לחומות‪..‬‬ ‫הם חוקקו תקנות‪ְ ,‬‬ ‫נביט כעת אל הכביש שדרכו עוברות המכוניות לתוך העיר העתיקה‪ .‬הכביש נסלל במיוחד עבור פמליית‬ ‫הקיסר הגרמני וילהלם השני בעת שביקר בירושלים ב‪ .1898‬הקיסר עצמו נכנס רכוב על גבי סוסו‪ ,‬כצלבן‬ ‫בשערי העיר‪ .‬לשם כניסת הפמליה מולא החפיר אשר הגן על המצודה‪ ,‬ונסלל כביש‪.‬‬ ‫מימין בולט הצריח המכונה "מגדל דוד"‪ .‬זהו למעשה צריח מסגד שנבנה במאה ה‪ 17‬עבור החיילים‬ ‫העות'מאניים שישבו במתחם‪ ,‬ומולנו חומות העיר העתיקה‪.‬‬ ‫המדרגות בקצה הרחבה מובילות ל"אלרוב ‪ -‬שדרות ממילא"‪ ,‬מתחם מסחרי מפואר‪ .‬מתחתיו מצויים‬ ‫חניונים גדולים העומדים לרשות המבקרים במקום ובעיר העתיקה‪.‬‬ ‫נכנס חזרה אל העיר העתיקה ונתקדם ברחוב עומר בן אל ח'טאב‪ ,‬ונפנה ימינה לכניסה הראשית של‬ ‫מוזיאון "מגדל דוד‪-‬המוזיאון לתולדות ירושלים"‪ ,‬אשר נגישה לבעלי מוגבלויות תנועה‪ .‬משמאל למדרגות יש‬ ‫רמפה המאפשרת עלייה נוחה לכסא גלגלים‪.‬‬ ‫רצועה ‪ - 3‬מגדל דוד ‪ -‬המוזיאון לתולדות ירושלים‬ ‫נתמקם בגשר מעל החפיר‪ .‬למרות שמה‪ ,‬המצודה מאוחרת לתקופת דוד המלך‪ .‬את שמה קבלה כנראה‬ ‫על ידי נזירים ביזנטיים שהתיישבו בה‪ .‬הרושם העז שעשו עליהם עיי החורבות הביאום למסקנה כי מבנים‬ ‫אדירים אלה הם פרי יצירתו של דוד המלך‪ ,‬מייסד העיר‪ .‬בחזית המערבית של החומה נמצא צריח מסגד‬ ‫מן התקופה העות'מנית‪ ,‬אשר הפך לאחד הסמלים הבולטים של ירושלים‪ ,‬והוא מכונה בטעות "מגדל דוד"‪.‬‬ ‫ראשיתה של המצודה בימי בית שני‪ ,‬כאשר המלך הורדוס‪ ,‬הבונה הגדול ודמות טרגית ושנויה במחלוקת‪,‬‬ ‫בנה במקום זה שלושה מגדלים שנשאו את שמותיהם של היקרים לו‪ :‬האחד על שם מרים – אשתו‬ ‫האהובה‪ ,‬השני היפיקוס – על שם חברו הטוב‪ ,‬והשלישי פצאל – על שם אחיו‪ .‬יסודות המגדל שלפנינו הם‬ ‫כנראה שרידים של מגדל היפיקוס או של פצאל‪.‬‬ ‫בתקופה הרומית ישבו באזור לוחמים מהלגיון העשירי שהובא לירושלים לאחר חורבן בית שני‪ .‬הצלבנים‬ ‫חצבו חפיר סביב המצודה‪ ,‬המזכיר את התעלות המקיפות טירות באירופה‪ ,‬אולם בתנאי היובש של הארץ‬ ‫נשאר החפיר יבש‪ .‬הממלוכים העניקו למצודה את צורתה הנוכחית‪ .‬במאה ה‪ 16-‬בנה הסולטן סולימאן‬ ‫המפואר את חומת ירושלים הנוכחית וחיבר את החומה לשער יפו הסמוך‪.‬‬ ‫הבריטים הפכו את המצודה למרכז תרבותי וערכו במקום חפירות ארכיאולוגיות שבהן מצאו שרידים מכל‬ ‫התקופות‪ :‬מימי הורדוס עד לשלהי השלטון העות'מאני‪ .‬משנת ‪ 1948‬עד ‪ 1967‬שלטו הירדנים במצודה‬ ‫והפכו אותה למוצב צבאי המשקיף על גבול עם ישראל‪.‬כיום שוכן במצודה מוזיאון המציג ‪ 3000‬שנה של‬ ‫תולדות ירושלים‪ ,‬תערוכות מתחלפות במגוון רחב של נושאים וכן מוצג בו חזיון לילי מרהיב‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫נוכל להיכנס לביקור בחלק מחדרי התצוגה של מוזיאון‪ ,‬המציגים את תולדותיה של ירושלים‪ .‬נכנס אל‬ ‫האתר ונפנה שמאלה לחדר בית שני‪ .‬בכניסה לחדר וביציאה ממנו יש מדרגות‪ .‬הכניסה מותנית בקבלת‬ ‫סיוע‪ .‬צוות המוזיאון ערוך להגשת סיוע זה בכל עת!‬ ‫רצועה ‪ - 4‬חדר בית שני‬ ‫ראשיתה של תקופת בית שני עם הצהרת כורש ושיבת העם היהודי לארצו‪ .‬שבי בבל בנו את בית המקדש‬ ‫השני וחידשו את החיים היהודיים בארץ ישראל‪ .‬לאורך תקופת ימי הבית השני ידעה ירושלים שליטים בני‬ ‫אומות שונות‪ ,‬ראשית הפרסים‪ ,‬אח"כ נכבשה הארץ ע"י אלכסנדר מוקדון והחלו ימי השלטון ההלניסטי‪.‬‬ ‫למשך כ‪ 80-‬שנה התקיימה ממלכת החשמונאים העצמאית‪ ,‬עד כיבוש הארץ ע"י הרומים‪ .‬בחסדי השליט‬ ‫הרומי עלה לשלטון בשנת ‪ 37‬לפנה"ס הורדוס והפך למלך יהודה‪.‬‬ ‫תחת שלטון הורדוס התרחבה העיר‪ ,‬נבנתה בה חומה נוספת וכן נבנו בה ארמונות‪ ,‬מגדלים‪ ,‬מבני ציבור‬ ‫ושעשועים‪ .‬פאר ושגשוג זה בא אל קיצו בשנת ‪ 70‬לספירה עת חרב בית המקדש‪ ,‬בתום שנות המרד‬ ‫הגדול‪ .‬ירושלים חרבה ותושביה הוגלו‪.‬‬ ‫משמאל‪ ,‬דגם המציג את קשת רובינסון ואת שערי חולדה‪ .‬קשת רובינסון אשר נקראת כך ע"ש החוקר‬ ‫אדווארד רובינסון אשר זיהה את שרידיה‪ ,‬הייתה מחלף ענקי להולכי רגל אשר ביקשו להיכנס אל מתחם‬ ‫הר הבית‪ .‬לרגלי הכותל המערבי עבר רחוב אשר שרידיו נתגלו וניתן להלך על אבניו באתר "הגן‬ ‫הארכיאולוגי ירושלים" )ראו מסלול "ירושלים של ימי הבית השני"(‪ .‬בכיוון הכותל הדרומי‪ ,‬אנו רואים את‬ ‫מדרגות חולדה – מדרגות אשר עלו להר הבית מכיוון דרום‪ ,‬דרכן העפילו רבבות עולי הרגל שפקדו את‬ ‫ירושלים בשלושת הרגלים‪ .‬שרידי המדרגות נחשפו אף הן ונין שוב להלך עליהן ולחוש את התפעמות הלב‬ ‫של עולי הרגל‪...‬‬ ‫נצא ונפנה שמאלה בשביל‪ .‬משמאל דגמים המציגים את ירושלים בתקופת הבית השני ובתקופה‬ ‫הביזנטית‪ ,‬עת נבנו בה כנסיות ומנזרים לרוב‪.‬‬ ‫רצועה ‪ - 5‬התקופה הרומית‪-‬ביזנטית‬ ‫בשנת ‪ 135‬לספירה‪ ,‬הכריז הקיסר הרומי הדריאנוס על ייסודה של עיר חדשה בירושלים ושמה "איליה‬ ‫קפיטולינה"‪ .‬בעיר נבנה מערך רחובות חדש‪ ,‬הבנוי רחובות אורך ורוחב‪ ,‬ובמרכזה נבנה 'פורום' שכלל מבני‬ ‫ציבור ובהם מקדש אלילי‪ .‬סמוך למצודה חנה הלגיון העשירי‪.‬‬ ‫במאה הרביעית חל מהפך במעמדה של הנצרות באימפריה הרומית‪ ,‬היא הפכה מדת נרדפת לדת מותרת‪,‬‬ ‫ובהמשך לדת שלטת‪ .‬הקיסר הרומי קונסטנטינוס הוא שחולל מהפיכה זו‪ ,‬ובחסותו הוקמו בירושלים כנסיות‬ ‫ומנזרים לרוב‪.‬‬ ‫בקיר הדרומי של החדר‪ ,‬דגם של כנסיית הקבר בתקופה הביזנטית‪ .‬הכנסייה נבנתה במאה הרביעית‪,‬‬ ‫והייתה כנסייה עצומה בגדלה‪ .‬הכנסייה כללה באזיליקה אשר הכניסה אליה הייתה מכיוון הקרדו‪ ,‬הרחוב‬ ‫שחצה את ירושלים מצפון לדרום‪ ,‬גן פתוח אשר בו ניצבה גבעת הגולגולתא‪ ,‬גבעת הצליבה‪ ,‬וכן את קבר‬ ‫ישו‪ ,‬ומעליו כיפה מרשימה‪.‬‬ ‫כנסיית הקבר נהרסה ושופצה פעמים מספר‪ ,‬אך לא שבה למימדיה מהתקופה הביזנטית‪.‬‬ ‫נצא חזרה אל השביל‪ .‬מימין לנו בסיס מגדל עגול מן התקופה המוסלמית הקדומה‪ .‬נתקדם ונכנס לאולמות‬ ‫התצוגה של התקופות המוסלמית‪ ,‬הצלבנית והאיובית‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫רצועה ‪ - 6‬התקופה המוסלמית הקדומה‬ ‫בשנת ‪ 638‬נכנעה ירושלים תחת הכובש המוסלמי‪ ,‬והיא הפכה למקום השלישי בקדושתו עבור המוסלמים‪.‬‬ ‫הר הבית זוהה במסורת האסלאם כמקום שאליו הגיע מוחמד ב"מסע הלילה"‪ ,‬על גבי בהמתו הפלאית אל‪-‬‬ ‫בורק‪ ,‬ומכאן עלה לשמיים‪.‬‬ ‫מול הכניסה לחדר ניצב דגם של כיפת הסלע‪ .‬רבים מייחסים את בניית כיפת הסלע‪ ,‬בטעות‪ ,‬לח'ליף עומר‬ ‫אבן אל‪-‬ח'טאב ומכנים את המבנה "מסגד עומר"‪ .‬למעשה נבנה המבנה המפואר והמרשים הזה בשנת‬ ‫‪ 691‬על ידי השליט האומיי עבד אל‪-‬מלכּ‪ ,‬ומאז הוא עומד על ִתלו‪ .‬בסמוך לו נבנה בראשית המאה‬ ‫השמינית מסגד אל אקצא ע"י הח'ליף האומיי אל‪-‬ואליד‪.‬‬ ‫כיפת הסלע היא מבנה מרהיב ביופיו‪ ,‬פלא הנדסי אשר עומד על תילו מאז בנייתו‪ .‬במרכזו סלע ממנו‬ ‫מאמינים המוסלמים עלה מוחמד לשמיים ושם קיבל את חובת התפילה‪.‬‬ ‫סלע זה הוא המקום הקדוש ביותר עבור העם היהודי‪ ,‬והוא נקרא במסורת היהודית אבן השתייה‪ ,‬האבן‬ ‫אשר עליה נבנה – הושתת – העולם‪.‬‬ ‫נמשיך להתקדם אל חדר התקופה הצלבנית והאיובית‬ ‫*‬ ‫לאחר מצור כבד שהטילו על העיר‪ ,‬פרצו הצבאות הצלבניים את חומות ירושלים ב‪ 15-‬ביולי ‪.1099‬‬ ‫תושביה היהודים והמוסלמים של העיר נטבחו‪ ,‬ורבים מהם נלקחו לעבדות‪ .‬הצלבנים שיקמו את כנסיותיה‬ ‫של ירושלים‪ ,‬והשיבו לעיר את הצביון הנוצרי‪ .‬פניה של ירושלים שונו ללא היכר‪ ,‬בנוסף לכנסיות ומנזרים‬ ‫נבנו בה אכסניות לעולי רגל‪ ,‬בתי חולים ומבני ציבור אחרים‪ ,‬אשר בהם שרתו אבירי הצלבנים‪ ,‬דמויותיהן‬ ‫השונות מוצגות בחדר זה‪ .‬תקופה זו באה אל קיצה עם כיבוש צלאח א‪-‬דין אל‪-‬איובי‪ .‬הצלבים הוסרו מרחבי‬ ‫העיר ומהר הבית ושוקמו ביצורי העיר‪ .‬בשנים אלו‪ ,‬התחדש הישוב היהודי בירושלים‪.‬‬ ‫עם יציאתנו נפנה שמאלה ונתקדם לאורך החומה עד הגיענו אל אולם התצוגה הבא‪ .‬מכאן נגלית לעיננו‬ ‫חצר המצודה בה נתגלו שרידים ארכיאולוגיים מתקופות שונות‪.‬‬ ‫רצועה ‪ - 7‬התקופה הממלוכית‪ ,‬התקופה העות'מנית‪ ,‬תקופת המנדט והקמת מדינת ישראל‬ ‫נכנס אל האולם ונתרשם מסגנון הבניה הממלוכי‪ .‬הממלוכים היו חברי אליטה צבאית‪ ,‬אשר השתלטה‬ ‫במאה ה‪ 13-‬על כס המלוכה במצרים‪.‬‬ ‫בירושלים בנו הממלוכים מבני דת לצד מבני ציבור רבים ותקופתם מתאפיינת בבניה מסוגננת במיוחד‪ .‬עם‬ ‫אָבּלַק" )בערבית‪ :‬מנומר( –‬ ‫כניסתנו מימין נוכל להתרשם מאלמנטים בולטים בסגנון הבניה הממלוכי‪ְ " :‬‬ ‫מוּקרנַס"‪ .‬את הבנייה‬ ‫שילוב של אבנים אדומות וצהובות‪ ,‬שחורות ולבנות‪ ,‬ועיטור נטיפים הנקרא " ַ‬ ‫הממלוכית ניתן לזהות ברחבי העיר העתיקה‪ ,‬ובהר הבית )ראו מסלול "הר הבית"(‪ .‬במאה ה‪ 19-‬כאשר‬ ‫נבנו בעיר בניינים מודרניים – חלקם ביקשו לחקות את הסגנון הממלוכי ובנו מבנים ססגוניים בעלי אבן‬ ‫אדומה‪ .‬מבנה כזה לדוגמא הוא כנסיית דורמציון אליה נגיע בסוף הסיור‪.‬‬ ‫במאה ה‪ 16-‬נכנעה ירושלים בפני הצבא העות'מאני החמוש ברובים ובתותחים‪ .‬הסולטאן סולימאן המפואר‬ ‫בנה את חומות העיר‪ ,‬שיפץ את כיפת הסלע והציב בעיר מתקני מים לרווחת התושבים‪ .‬שנות שלטונו היו‬ ‫ימי פריחה בירושלים‪ ,‬אך העיר דעכה והוזנחה לאחר מותו‪.‬‬ ‫נתקדם אל חדר התצוגה הבא‪ ,‬המציג את המחצית השנייה של המאה ה‪ 19-‬בה חלו שינויים מרחיקי לכת‬ ‫על ירושלים‪ ,‬והיא שבה לשגשג‪ .‬בחדר מוצגים שונים הממחישים את פעמי המודרנה אשר חדרה לעיר‪:‬‬ ‫העיתונות המודרנית‪ ,‬בניית שכונות‪ ,‬הדואר‪ ,‬הטלגרף ועוד‪...‬‬ ‫בשנת ‪ 1917‬נכנס אלנבי בשערי העיר והחלה תקופת המנדט הבריטי‪ .‬ירושלים שבה להיות בירת הארץ‪,‬‬ ‫שכונות חדשות נבנו בה וחוקים חדשים ביקשו להבטיח את אופייה הייחודי של העיר‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫מלחמת העצמאות פרצה ימים ספורים לאחר שהתקבלה ההחלטה באו"ם על חלוקת הארץ לשני עמים‪,‬‬ ‫מיום כ"ט בנובמבר ‪ .1947‬במשך שנה תמימה הייתה נתונה ירושלים תחת מלחמה כבדה‪ ,‬אשר בסופה‬ ‫נותרה העיר מחולקת‪ .‬העיר העתיקה והרובע היהודי נפלו בידי חיילי הלגיון הירדני‪ ,‬וקו גבול חצה את העיר‬ ‫למשך ‪ 19‬שנה‪ ,‬עד מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫נצא חזרה דרך השביל ממנו באנו עד הגיענו לאולם התצוגה של תקופת בית שני‪.‬‬ ‫נפנה שמאלה אל חצר המצודה‪ .‬כאן‪ ,‬נוכל לנוח ולהתרשם מהשרידים הארכיאולוגיים הרבים המצויים‬ ‫בחצר‪ .‬לשירות המבקרים קפיטריה וכן שירותים נגישים‪.‬‬ ‫בסיום‪ ,‬נצא מהמוזיאון דרך הכניסה הראשית ממנה נכנסנו‪ ,‬ונכנס דרך שער הברזל הגדול מצדו השני של‬ ‫הרחוב אל מתחם כנסיית המשיח‪ .‬הכנסייה עצמה אינה נגישה אך ניתן ליהנות מביקור בגינת המתחם‬ ‫ולהתרשם מחזית הכנסייה‪ .‬שימו לב‪ ,‬יש שתי מדרגות בכניסה לחצר הכנסייה!‬ ‫רצועה ‪ - 8‬כנסיית המשיח – עמנואל‬ ‫ירושלים של ראשית המאה ה‪ 19-‬הייתה עיר מוזנחת ושכוחת אל בפאתי האימפריה העות'מאנית‪ .‬סנונית‬ ‫ראשונה לקדמה‪ ,‬לחידוש הבנייה ולעניין שגילו בה מעצמות אירופה‪ ,‬הייתה ב‪ 1839 -‬בעת הנחת אבן‬ ‫הפינה לקונסוליה המערבית הראשונה בירושלים‪ ,‬של בריטניה‪ ,‬ולכנסייה שלצדה‪ ,‬שמולה אנו נמצאים‬ ‫כעת‪.‬‬ ‫הכנסייה נחנכה בשנת ‪ ,1849‬ואנו יכולים להתרשם מפיתוחי האבן ומעיטורי הוויטראז'ים בחלונותיה‪ .‬זוהי‬ ‫הכנסייה הראשונה שנבנתה בין החומות במאה ‪ ,19‬לאחר מאות שנים של איסור מוסלמי להקים כנסיות‬ ‫בירושלים ואפילו לצלצל בפעמונים‪.‬‬ ‫נוכל להבחין כאן בסגנון הבנייה הניאו גותי‪ ,‬המאופיין בקשתות המחודדות‪ ,‬המקנה לכנסייה מראה של ימי‬ ‫הביניים‪ .‬למקום הזה יש זכות ראשונים במובנים רבים‪ :‬זאת הייתה הפעם הראשונה שהפרוטסטנטים‬ ‫הקימו מוסדות משלהם בארץ הקודש‪ .‬הם רכשו את השטח הזה בקרבת שער יפו ובנו במתחם שהפך‬ ‫למעין רובע משלהם‪ ,‬הכולל בית ספר‪ ,‬בית חולים ואכסניה לצליינים‪ .‬גם הקונסוליה האירופית הראשונה‬ ‫בירושלים‪ ,‬שהייתה בריטית‪ ,‬שוכנת במתחם‪ .‬הפעמונים שאתם רואים כאן היו הראשונים שצלצלו‬ ‫בירושלים מאז ימי הצלבנים‪ .‬כאן ישב הבישוף הפרוטסטנטי הראשון ‪ -‬שלמה אלכסנדר ‪ -‬יהודי מומר‬ ‫שנשלח לירושלים‪ ,‬בין היתר כדי לדבר על לבם של יהודי העיר‪ .‬ההצלחה הייתה מעטה בלבד‪ ,‬ולבסוף‬ ‫הפנו האנגליקנים את מאמציהם לאוכלוסייה הערבית המקומית‪ .‬הבישוף הפרוטסטנטי שימש גם כבישוף‬ ‫משותף לכנסייה הלותרנית ולכנסייה האנגליקנית‪ .‬שותפות הכנסיות התפרקה ב‪ 1886-‬כאשר הקימו‬ ‫הלותרנים את כנסיית הגואל בלב העיר העתיקה‪ ,‬והאנגליקניים ‪ -‬את כנסיית סנט ג'ורג' מחוץ לחומות‬ ‫העיר‪.‬‬ ‫הכנסייה משלבת מוטיבים נוצריים ויהודיים‪ .‬בפנים כתובות רבות בעברית ונעדרים ממנה פסלים‬ ‫ודיוקנאות‪ ,‬כפי שנהוג בבית כנסת‪ .‬זאת מכיוון שמטרת הכנסייה הייתה למשוך את לבם של היהודים‪,‬‬ ‫מתוך אמונה שהכרתם בישו היא שלב הכרחי בתהליך הגאולה‪ .‬כמו כן קיימים בתוך הכנסייה עיטורים‬ ‫ואלמנטים נוספים בעלי אופי יהודי‪ ,‬כגון מנורה‪ ,‬עשרת הדיברות‪ ,‬ויטראז'ים ובהם שבעת המינים וכן לוח‬ ‫עץ בחזית הכנסייה המעוצב כארון קודש‪ .‬כיום מתפללות כאן קהילות פרוטסטנטיות ומשיחיות החיות‬ ‫בירושלים‪.‬‬ ‫נצא מהמתחם ונפנה שמאלה ברחוב הפטריארכייה הארמנית‪ .‬לתשומת לבכם‪ :‬זהו רחוב צר ועמוס כלי‬ ‫רכב‪ ,‬יש לנוע בזהירות מרבית! לאחר הקמרון ניכנס שמאלה דרך שער הכניסה אל חצר קתדרלת סנט‬ ‫ג'יימס הארמנית‪ .‬שימו לב‪ :‬בכניסה ישנן מדרגות נמוכות אחדות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫רצועה ‪ - 9‬הרובע הארמני – קתדרלת סנט ג'יימס‬ ‫אנו נמצאים בחצר של כנסיית סנט ג'ימס‪ .‬הכניסה לכנסייה אפשרית רק בשעות התפילה‪ ,‬בין השעות‬ ‫‪ .15:00-15:30‬לכן נביט סביבנו ונכיר את המקום ואת סיפורם של הארמנים בירושלים‪.‬‬ ‫הרובע הארמני הוא הקטן בין רובעי ירושלים‪ ,‬והוא למעשה אינו רובע מגורים רגיל כי אם מנזר קדום‪.‬‬ ‫כתליו העבים של המנזר אפשרו לארמנים להתגורר במקום בביטחון במשך מאות שנים‪ .‬בתוכו מצויים רוב‬ ‫מוסדות הקהילה‪ ,‬ובכללם הפטריארכיה‪ ,‬בית הספר הארמני‪ ,‬ספרייה ובה כתבי יד עתיקים‪ ,‬חנויות מכולת‬ ‫ואפילו שני מועדונים חברתיים המייצגים מפלגות יריבות‪ .‬אנשי הכנסייה מהווים רק חלק קטן מתושבי‬ ‫המנזר‪ ,‬המאוכלס כיום ברובו ע"י אזרחים חילוניים ששוכרים בו דירות וחדרים‪ .‬מבקר המגיע ללב המנזר‬ ‫יחוש מיד את המעבר לתוך שטח של לאום אחר‪ :‬שפת הדיבור הנפוצה היא ארמנית‪ ,‬ובכל פינה שלטים‬ ‫ודגלים ארמנים‪ .‬הארמנים מקפידים כאמור על פרטיותם והשומר בכניסה ימנע מכם להיכנס למנזר‪ ,‬אלא‬ ‫אם הוזמנתם ע"י אחד מחברי הקהילה‪.‬‬ ‫מוצא הארמנים באזור אגם ואן והר אררט במזרח תורכייה‪ .‬הארמנים היו העם הראשון שקיבל על עצמו‬ ‫את הנצרות בשנת ‪ 300‬לספירה לערך‪ ,‬תחת הנהגת המלך טירדט השלישי‪ .‬בראשית המאה החמישית‬ ‫הומצא הא'‪-‬ב' הארמני כדי לתרגם את כתבי הקודש לארמנית‪ .‬הארמנים בירושלים נחשבים לאחת‬ ‫הקהילה הוותיקות‪ .‬בתקופה הרומית הם לחמו לצד חיילי הליגיון העשירי‪ ,‬ועם הנחלת הנצרות בארץ‬ ‫הקודש החלו להגיע לירושלים צליינים ארמנים‪ .‬החוקרים סבורים שרבים מהנזירים הראשונים במדבר‬ ‫יהודה היו ממוצא ארמני‪ .‬לפי המסורת קיבלו הארמנים אישור ממוחמד לקיים את מנהגיהם בארץ הקודש‪.‬‬ ‫הם אף קיבלו אישור לכך בכתב מהחליף האומיי עומר איבן אל חטב‪ .‬מלכי ארמניה קיימו יחסים הדוקים‬ ‫עם המלכים הצלבנים ואחדים מהם אף נישאו לנשים ארמניות‪.‬‬ ‫המנזר הארמני והכנסייה שמולנו נבנו בתקופה הצלבנית כפי שניתן לראות לפי סגנון הבנייה המסיבי‬ ‫והקשתות המצטלבות המחודדות‪ .‬המתחם הורחב כדי לארח צליינים‪ ,‬ולשמש מרכז ללימודי דת‪.‬‬ ‫בעקבות הטבח בארמנים במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬הגיעו פליטים רבים לירושלים‪ ,‬וביקשו למצוא מקלט‬ ‫בשטחי המנזר‪ .‬כך שונו פניו של המנזר והוא הפך גם למקום מגורים‪ .‬גם כיום רוב הארמנים בירושלים הם‬ ‫צאצאים של ניצולי הטבח‪ .‬הכנסייה מוקדשת ליעקב הקדוש‪ .‬על פי האמונה קבורים בה שני קדושים בשם‬ ‫זה‪ :‬יעקב אחי ישו‪ ,‬שהיה הבישוף הראשון של ירושלים ו"יעקוב השליח"‪ ,‬אחד מ ‪ 12‬השליחים של ישו‪ .‬כאן‬ ‫קבור רק ראשו‪ .‬גופו נתגלה בצפון‪-‬מערב ספרד‪ ,‬ובמקום הוקמה כנסייה בשם ‪Santiago de‬‬ ‫‪ ,Compostela‬אשר הפכה מוקד לצליינים רבים‪ .‬מימיננו הכניסה לאולם קבלת הפנים של הפטריארך‬ ‫הארמני‪ .‬פטריארך ארמני יושב בירושלים מאז התקופה הצלבנית אולם התואר ניתן לו עוד בתקופה‬ ‫המוסלמית הקדומה‪ .‬בחזית הבניין נוכל לראות את הצלבים החרוטים באבן‪ ,‬הנקראים ח'טשקרים‪ ,‬אשר‬ ‫נתרמו על ידי צליינים שביקרו במקום במהלך הדורות‪.‬‬ ‫בחצר‪ ,‬בסמוך לשער שבו נכנסנו‪ ,‬ניתן לראות את קברו של אברהם‪ ,‬הפטריארך הראשון מימי צלאח א‪ -‬דין‪.‬‬ ‫בכנסייה עצמה אין משתמשים בחשמל אלא רק במנורות שמן‪ .‬אחד הפרטים המעניינים בחצר הם לוחות‬ ‫העץ התלויים על חזית הכנסייה ומכונים "נאקוס"‪ .‬הנזירים מקישים בלוחות אלו לפני התפילות והם היו‬ ‫הפעמונים היחידים שהיו מותרים בשימוש עד המאה ה‪ 19‬מפני שהמוסלמים אסרו על השימוש בפעמונים‬ ‫בכנסיות בירושלים‪ .‬כיום ניתן לראות אותם במנזרים רבים‪ .‬אריחי הקרמיקה הכחולים הם פרט יפה נוסף‪.‬‬ ‫אמנות הקרמיקה הגיעה לירושלים באמצעות שלוש משפחות ארמניות שהגיעו מתורכייה לאחר שהוזמנו‬ ‫ע"י הבריטים לשפץ את המסגדים בהר הבית‪ .‬למרות שהפרויקט לא יצא לפועל‪ ,‬נשארו המשפחות‬ ‫בירושלים וטיפחו את הטכניקות הייחודיות שלהן‪ .‬כיום מזוהה הקרמיקה הזו עם הארמנים של ירושלים‪.‬‬ ‫היא מעוטרת בדרך כלל במוטיבים של ציפורים וענפים משתרגים‪ ,‬המסמלים את נפש האדם‪ .‬את כהני‬ ‫הדת הארמנים ניתן לזהות בקלות‪ ,‬ע"י הכובע המחודד המזכיר את פסגתו של הר אררט‪ ,‬המקודש‬ ‫לארמנים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫נצא חזרה אל הכביש ונפנה שמאלה‪ .‬נתקדם עד הגיענו לשער ציון‪ .‬נצא דרך השער מהעיר העתיקה לכיוון‬ ‫הר ציון‪ .‬אך לפני שנתקדם‪ ,‬נביט על השער מבחוץ‪.‬‬ ‫נהגו זהירות מירבית! יש תנועת כלי רכב דרך השער הצר‪.‬‬ ‫רצועה ‪ - 10‬שער ציון‬ ‫אנו נמצאים מול שער ציון‪.‬‬ ‫זהו אחד משמונָה השערים בחומה המקיפה את העיר העתיקה של ירושלים‪ .‬השער מקשר בין הרובע‬ ‫היהודי והרובע הארמני לבין הר ציון שבו שוכנים אתרים קדושים ליהדות‪ ,‬לנצרות ולאיסלם‪ .‬השער והחומה‬ ‫נבנו על ידי העות'מאנים במאה ה‪ 16‬כדי לבצר ולפאר את ירושלים ואתריה הקדושים ‪ -‬וזו האחרונה‬ ‫מהחומות הרבות שנבנו בירושלים במהלך ההיסטוריה‪ .‬בשער שולבו מיטב אמצעי ההגנה שהיו מקובלים‬ ‫באותם ימים‪ :‬משני צדיו נראה חרכי ירי ששימשו עמדות מוגנות‪ .‬מעל קשת השער נבחין במרפסת תצפית‬ ‫קטנה‪,‬המכונה בערבית "מישקולי"‪ .‬שימו לב לפתח ברצפה שדרכו שפכו שמן רותח על התוקפים‪ .‬בקצה‬ ‫העליון של החומה נראה את השיניות שסיפקו חיפוי ללוחמים שניצבו עליה‪ .‬השער עצמו מעוקל בזווית‬ ‫חדה האופיינית לרוב שערי החומה‪ ,‬שנועדה לעכב את כניסת הפולשים‪ .‬כיום אלו המכוניות שעוברות דרכו‬ ‫בזהירות רבה כדי לא להישרט‪ .‬עד שלהי המאה ה‪ 19‬ניצבו בשער דלתות מסיביות שהיו ננעלות עם רדת‬ ‫החשיכה‪.‬‬ ‫בוני השער דאגו לחוסנו כמו גם ליופיו‪ .‬אפשר לראות זאת בעיטורי החזית‪ :‬המניפות מעל חרכי הירי‪,‬‬ ‫מרפסת התצפית המסוגננת ובעיקר הקשת היפה מעל השער‪ ,‬שבתוכה חקוקה כתובת באותיות ערביות‬ ‫המהללת את השליט רב העֹצמה שבנה את החומה ‪ -‬הסולטן העות'מאני "סולימאן המפואר"‪ .‬סימני הירי‬ ‫הרבים בחזית השער הקנו לו את השם "השער הפצוע" והם מעידים על הקרבות שהתחוללו כאן במלחמות‬ ‫העצמאות וששת הימים‪ .‬השלט השחור משמאל לשער מציין את פועלו של גדוד ההנדסה ב‪ 1967‬ושלט‬ ‫האבן הלבן בתוך השער מספר על הקרבות במאי ‪ 1948‬שבמהלכן פרצו מכאן הכוחות הישראליים לעיר‬ ‫העתיקה‪ ,‬אולם לא הצליחו למנוע את נפילת הרובע היהודי לידי צבא ירדן‪ .‬על אף שהפעולה צלחה וישראל‬ ‫נכנסה אל הרובע היהודי‪ ,‬ניטש השער בסופו של דבר בשל בעיות בכוח אדם‪ .‬עד מלחמת ששת הימים‬ ‫עבר כאן קו הגבול‪ :‬הר ציון היה בשטח ישראל ואילו העיר העתיקה בתוך החומות הייתה בשליטת ממלכת‬ ‫ירדן‪ .‬השער שהיה חסום משך ‪ 19‬שנה‪ ,‬נפתח שוב לאחר איחוד העיר ב‪.1967‬‬ ‫בערבית נקרא השער – "באב א נבי דאוד" – שער המלך דויד‪ ,‬מאחר שהוא מוביל להר ציון‪ ,‬למקום שבו‬ ‫נטמן דויד המלך על פי מסורת שלוש הדתות‪.‬‬ ‫נתקדם בסמטה המובילה להר ציון כשגבנו אל השער‪ ,‬ובצומת "מזלג" נפנה שמאלה‪ ,‬עד הגיענו לשער‬ ‫כניסה למתחם קבר דוד המלך‪ .‬דרך הקמרונות נגיע עד פתח הקבר‪ .‬בכניסה לקבר מדרגות‪ .‬ניתן לעבור‬ ‫עם סיוע‪.‬‬ ‫רצועה ‪ - 11‬קבר דוד המלך‬ ‫בסמוך לכניסה לקבר ישנה חצר פנימית‪ ,‬מוקפת קמרונות מן המאה ה‪ .14-‬חצר סגורה זו האופיינית‬ ‫למנזרים רבים מכונה "קלויסטר"‪.‬‬ ‫החצרות נועדו לספק מקום שקט ומוגן לנזירים וכמרים שהתגוררו במתחמים הכנסייתיים‪.‬‬ ‫החדרים בעלי חלונות קטנים‪ ,‬הוקמו מאחורי האכסדרה‪ .‬המסדרונות המקורים העניקו הגנה מפני הגשם‬ ‫ודרך החלל המרכזי הייתה גישה לאוויר הפתוח‪ .‬כאן ניבנה בור מים מתחת לחצר‪ .‬בקלויסטרים אחרים‪,‬‬ ‫במנזרים או בכנסיות‪ ,‬החצר משמשת לטיפוח צמחי נוי‪ ,‬לגינות ירק ואף לגידול בעלי חיים‪ .‬אם נרים את‬ ‫ראשינו נבחין בצריח שבנו העות'מאנים במאה ה‪ ,16‬לאחר גירוש הנוצרים מהר ציון‪ .‬המתחם הוסב אז‬ ‫לחאן – אכסניית דרכים לשיירות שהגיעו לירושלים לאחר סגירת שערי העיר בלילה‪ .‬כיום מתגוררים‬ ‫‪7‬‬ ‫בחדרים הפזורים בקומות השונות של המתחם‪ ,‬תלמידי ישיבת התפוצות‪ ,‬הבאים מכל קצוות העולם‪.‬‬ ‫באחד האולמות הסמוכים נוהגים יהודים להדליק נרות לכבוד דויד המלך‪.‬‬ ‫כעת ניכנס לחדר קבר דויד דרך הדלת הנמצאת בצִדה של החצר‪ .‬שם נאזין להסבר שלאחר הצליל‪.‬‬ ‫בכניסה מדרגה‪.‬‬ ‫*‬ ‫בקומה שמעלינו שוכן חדר הסעודה האחרונה‪ ,‬אחד האתרים הקדושים לנצרות בירושלים ואילו קבר דויד‬ ‫הוא אחד האתרים המקודשים ביותר ליהודים‪ .‬בתקופה הצלבנית‪ ,‬היה הקבר למעשה הקריפטה‪ ,‬האולם‬ ‫התת קרקעי של הכנסייה הצלבנית העצומה שנבנתה בהר ציון‪ .‬האריחים הצבעוניים שאנו רואים על קירות‬ ‫אחדים מסמנים את הנוכחות המוסלמית במקום‪ .‬אלו הם אריחי איזניק ע"ש העיר בתורכייה שבה יוצרו‬ ‫לפני כ‪ 200‬שנה‪ .‬ואכן במשך מאות שנים שימש המקום לתפילת המוסלמים‪ ,‬שגם הם מקדשים את דויד‬ ‫המלך כאחד הנביאים‪ .‬מסורת קבר דויד במקום זה מתועדת לראשונה במאה התשיעית על ידי המוסלמים‬ ‫ואומצה במרוצת הדורות על ידי שלוש הדתות‪ .‬למרות ‪ 1000‬שנים של מריבות בין הדתות אין כלל ודאות‬ ‫שזהו אכן אתר הקבורה של דויד המלך‪ .‬בתנ"ך מצוין שדויד המלך נקבר בעיר דויד‪ ,‬הנמצאת למרגלות הר‬ ‫הבית‪ .‬אנו יודעים גם מהמקרא כי חלק מן המלכים נקברו במקום המכונה גן עוזא ‪ -‬אך מקומו לא זוהה עד‬ ‫היום‪ .‬תעלומת קבר דויד תלווה אותנו כנראה עוד שנים רבות‪.‬‬ ‫כיום משמש האתר בעיקר את היהודים והוא מתנהל במתכונת של בית כנסת‪ .‬מצבת הקבר נמצאת בחדר‬ ‫הפנימי‪ ,‬עם כניסה נפרדת לגברים ולנשים‪ .‬במרכז החדר ניצבת מצבה צלבנית עטופה בפרוכת‪ .‬מאחורי‬ ‫ארון הקבורה נראית גומחה בקיר‪ ,‬אולי שריד לבית כנסת עתיק שנזכר בתקופה הביזנטית כאחד משבעה‬ ‫בתי כנסת שהיו על הר ציון‪.‬‬ ‫נשוב באותה הדרך בה הגענו חזרה לצומת הסמטאות לפני שער ציון‪ .‬כאן נפנה שמאלה ונעצור תחילה‬ ‫בפינת הכנסייה‪ ,‬מתחת לשלט קטן באנגלית ‪hagia sion‬‬ ‫רצועה ‪ - 12‬כנסיית דורמיציון‬ ‫כנסיית דורמיציון הינה אחת הכנסיות הבולטות בירושלים בשל גודלה‪ ,‬יופייה ומיקומה בנקודה החולשת על‬ ‫העיר העתיקה‪.‬‬ ‫הכנסייה נבנתה על שטח שקיבל הקיסר הגרמני וילהלם השני מידי הסולטן העות'מאני בעת ביקורו בארץ‬ ‫הקודש ב‪ 1898‬ונחנכה בשנת ‪ .1910‬הקיסר החליט להקים כאן כנסייה רחבת ממדים שתיתן ביטוי‬ ‫לעוצמתה של גרמניה‪ ,‬ואכן המבנה משרה תחושה של מבצר‪ .‬כנסיית דורמיציון בולטת בשל צורתה‬ ‫העגולה‪ ,‬שלא כמרבית הכנסיות בירושלים שצורתן מלבנית‪ .‬שימו לב שהמבנה המרכזי הוא עגול וכך גם‬ ‫האגפים והצריחים המקיפים אותו‪ .‬גם לכיפת הקונוס צורה ייחודית בין הכנסיות בירושלים ‪ .‬מאפיין ייחודי‬ ‫נוסף של הכנסייה הוא שילובם של מוטיבים ממזרח וממערב‪ :‬מבנה נאו‪-‬רומנסקי מסיבי‪ ,‬המזכיר קתדרלות‬ ‫עתיקות באירופה‪ ,‬יחד עם אבני בנייה לבנות ואדומות האופייניות לארכיטקטורה הממלוכית‪ .‬הסמטאות‬ ‫הצרות מעצימות ביתר שאת את גודל הכנסייה‪ ,‬שגובהה ‪ 34‬מטרים – כבניין בן ‪ 12‬קומות‪ .‬הכנסייה‬ ‫הוקמה באתר שבו‪ ,‬על פי המסורת הנוצרית‪ ,‬נפלה על מרייה אם ישו תרדמת המוות שלה‪ ,‬ומכאן שמה‬ ‫"דורמיציון" – שפירושו תרדמה‪.‬‬ ‫נתקדם כעת בסמטה הימנית עד לחצר הכנסייה‪.‬‬ ‫*‬ ‫מעל דלת העץ המסיבית מצד שמאל נראה חלון בצורת שמש‪ ,‬סמל לישו‪ .‬הדלת סגורה רוב ימות השנה‬ ‫ונפתחת רק בטקסים מרכזיים‪ ,‬כאשר קהל רב פוקד את המקום‪ .‬הכניסה הקבועה לכנסייה הינה דרך‬ ‫הדלת שבפינת החצר‪ .‬נביט על מגדל הפעמונים הגבוה‪ .‬הירושלמים היו מתבדחים שהמגדל עוצב בדמות‬ ‫הקיסר וילהלם השני‪ :‬הכיפה העגולה מזכירה את הקסדה‪ ,‬השעונים ‪ -‬את עיניו‪ ,‬החלון הקטן באמצע ‪ -‬את‬ ‫האף‪ ,‬ורק הפה ‪ -‬שהוסתר ממילא ע"י השפם ‪ -‬לא מופיע כאן! על המגדל ארבעה שעונים שכל אחד מהם‬ ‫מציג את הזמן באותיות שונות ‪ :‬בעברית‪ ,‬בערבית‪ ,‬בלטינית ובספרות רגילות‪ .‬מעל הכיפה מוצבת שבשבת‬ ‫‪8‬‬ ‫קטנה בצורת תרנגול‪ .‬זו נבנתה ע"י חרש ברזל יהודי‪ ,‬לאחר שקיבל אישור מיוחד מהרב שלו לייצר פריט‬ ‫כנסייתי‪.‬‬ ‫ניכנס לאולם הראשי של הכנסייה )בכניסה מספר מדרגות‪ .‬אנשי המנזר יסייעו למבקרים בהנחת כבש עץ‬ ‫לצורך הכניסה(‪ .‬נעמוד ליד דלת העץ בעלת חלון השמש‪.‬‬ ‫*‬ ‫הכניסה אל הכנסייה בלבוש צנוע ובפנים יש לשמור על השקט‪ .‬אנו עומדים בפתח האולם המרכזי כאשר‬ ‫פנינו אל המזבח‪ .‬לרגלינו שני פסיפסים‪ .‬הראשון משלב ציטוט לטיני מספר תהילים‪" :‬ויברכך השם מציון" ‪.‬‬ ‫הפסיפס השני מציג את תיבת נוח שטה על הגלים הסוערים‪ .‬זהו דימוי נפוץ בנצרות‪ ,‬המסמל את האמונה‬ ‫שרק חסידיה יינצלו מן המבול באחרית הימים‪ .‬נבחין כאן גם ביונה ובפיה ענף עץ זית‪ .‬במרכז אולם‬ ‫הכנסייה ניצב פסיפס גדול‪ ,‬מעוגל‪ .‬המעגל הפנימי ביותר מורכב משלושה עיגולים ועליהם כתוב ביוונית‬ ‫"אגיוס" – קדוש ביוונית‪ .‬שלושת העיגולים מסמלים את האלוהות‪ ,‬השולחת לשונות אש לארבעת הנביאים‬ ‫המרכזיים‪ :‬ישעיהו‪ ,‬ירמיהו‪ ,‬יחזקאל ודניאל‪ ,‬המופיעים במעגל השני‪ .‬משם נשלחת הבשורה אל שנים עשר‬ ‫הנביאים )תרי‪-‬עשר(‪ ,‬ואל ארבעת כותבי הבשורות )האוונגליונים(‪ ,‬אשר שמותיהם מצוינים במעגל השלישי‬ ‫והם מיוצגים גם ע"י הציורים‪ :‬מלאך ‪ -‬מתי‪ ,‬נשר‪ -‬יוחנן‪ ,‬שור‪ -‬לוקס והאריה‪ -‬מרקוס‪ .‬דרכם מגיעה הבשורה‬ ‫אל העולם כולו המיוצג ע"י גלגל המזלות‪ .‬הפסיפס מסמל את הקשר ואת הרצף בין נביאי התנ"ך לשליחים‬ ‫ְתּי ֵמרֹאשׁ‪,‬‬ ‫ִסּכ ִ‬ ‫ולארבעת המבשרים‪ ,‬האוונגליונים ותוחם אותו פסוק מספר משלי‪ ,‬ח' ‪ֵ " :23-25‬מעוֹלָם‪ ,‬נ ַ‬ ‫ְתּי"‪.‬‬ ‫ִפנֵי ְג ָבעוֹת חוֹ ָלל ִ‬ ‫ְתּי; ְבּ ֵאין ַמ ְעיָנוֹת‪ִ ,‬נ ְכ ַבּדֵּי‪ָ -‬מיִם‪ְ .‬בּ ֶטרֶם ָהרִים ָה ְט ָבּעוּ; ל ְ‬ ‫ְמי‪-‬אָרֶץ‪ְ .‬בּ ֵאין‪ְ -‬תּהֹמוֹת חוֹ ָלל ִ‬ ‫ִמ ַקּד ֵ‬ ‫באפסיס‪ ,‬חזית הכנסייה‪ ,‬הפונה מזרחה‪ ,‬ניצב המזבח המרכזי של הכנסייה ומעליו פספס מרהיב המציג‬ ‫את ישו הילד בזרועות אמו מריה‪ .‬ישו אוחז ספר פתוח שבו כתוב ביוונית‪" :‬אני אור העולם"‪ .‬הכתובת מעל‬ ‫לדמויות הנביאים היא פסוק מספר ישעיה ז' ‪" :14‬הנה העלמה הרה ויולדת בן וקראת שמו עמנואל"‪ ,‬לפי‬ ‫אמונת הנוצרים‪ ,‬פסוק זה מרמז על הולדת ישו ע"י מרים הבתולה‪ .‬מתחתם עומדים הנביאים שבישרו על‬ ‫בוא המשיח כשראשיהם מוקפים בהילות‪ .‬הגומחות סביב האולם הם מזבחות משניים שנתרמו ע"י קהילות‬ ‫קתוליות גרמניות‪.‬‬ ‫במפלס התחתון‪ ,‬הקריפטה של הכנסייה‪ ,‬נמצאים שרידים ארכיאולוגיים של כנסיות קדומות וכן פסלה של‬ ‫מרים‪ ,‬נמה את שנתה האחרונה‪ .‬הקריפטה אינה נגישה‪ .‬בכנסייה נערכים מפעם לפעם קונצרטים‬ ‫מרהיבים‪ ,‬והקהל הרחב מוזמן‪.‬‬ ‫כאן מסתיים סיורנו‪ ,‬בין אמונות ומסורות‪ ,‬שרידים קדומים‪ ,‬סמטאות וחצרות‪ ,‬המספרות את סיפורה‬ ‫המורכב של ההיסטוריה הירושלמית‪ .‬נשוב לשער ציון‪ ,‬סמוך לו שירותי מוניות‪ ,‬או לשער יפו‪.‬‬ ‫אנו מודים לכם על ביקורכם בירושלים ומקווים שתמשיכו ליהנות מיופיה של העיר ומאתריה‪....‬‬ ‫‪9‬‬