1. No category

‫בית ספר‪" :‬מעלה שחרות"‬
‫סמל מוסד‪770602 :‬‬
‫טלפון‪08-6355930 :‬‬
‫כתובת‪ :‬ק‪ .‬יטבתה ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות ‪88820‬‬
‫עבודת גמר במדעי כדור הארץ‬
‫בדיקת הגורמים המכתיבים את עוצמת השיטפונות‬
‫באגני ניקוז קטנים במדבר צחיח קיצון‬
‫(נחל עמרם ונחל נחושתן)‬
‫תקציר‬
‫פרטי התלמיד‪:‬‬
‫שם‪ :‬עדן זוארץ‬
‫ת‪.‬ז‪315318824 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ אילות‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות‬
‫טל'‪054-5904675 :‬‬
‫פרטי המנחה‪:‬‬
‫שם‪ :‬חנן גינת‬
‫ת‪.‬ז‪54904461 :‬‬
‫כתובת‪ :‬קיבוץ סמר‬
‫ד‪.‬נ‪ .‬חבל אילות‬
‫תואר אקדמי‪ :‬דוקטור‬
‫מקום עבודה‪ :‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫תאריך הגשה‪31\12\14 :‬‬
‫טל'‪052-8521407 :‬‬
‫‪1‬‬
‫תקציר‬
‫המערכת ההידרולוגית באזור הערבה הדרומית והרי אילת במדבר צחיח קיצון‪ ,‬מתבססת במידה‬
‫רבה על שיטפונות בערוצי הנחלים‪ ,‬המתרחשים לרוב באירועי גשם קיצוניים‪ .‬מטרת המחקר‬
‫בעבודה זו היא לבדוק מהם הגורמים המכתיבים את עוצמת השיטפונות באגני ניקוז קטנים‬
‫במדבר צחיח קיצון‪.‬‬
‫למחקר זה נבחרו החלק העליון של אגן נחל נחושתן הממוקם בבקעת תמנע וגודל אגן הניקוז‬
‫שנבחר הוא ‪ 0.35‬קמ"ר‪ ,‬ובו חשופים סלעים מגמטים ואבני חול‪ .‬האגן השני הוא החלק העליון של‬
‫נחל עמרם הממוקם בהרי אילת בשולי הערבה הדרומית‪ .‬גודל אגן הניקוז שלו שנחקר הוא ‪4‬‬
‫קמ"ר‪ ,‬ובו חשופים מגוון רב של סלעים כגון סלעים מגמטים‪ ,‬סלעי משקע ימי‪ ,‬אבני חול ועוד‪.‬‬
‫המחקר כלל ניתוח ‪ 12‬אירועי גשם שהיו בנחל נחושתן לפי נתונים מחלקות גשם הממוקמות‬
‫בסמוך לעמודי שלמה‪ .‬נתונים אלה יושמו להערכת הנגר בשני אגני הניקוז של הנחלים הנחקרים‬
‫באירועים של ‪ 3‬מ"מ‪ 15 ,‬מ"מ‪ 25 ,‬מ"מ ו‪ 45-‬מ"מ‪.‬‬
‫במחקר נמצא שניתן לחלק את הגורמים המכתיבים את עוצמת השיטפונות לשני סוגים‪ :‬גורמים‬
‫הקשורים באטמוספירה וגורמים הקשורים בגיאוספירה‪ .‬בעקבות המחקר נקבע לקבוע‪:‬‬
‫א‪ .‬סף התפתחות הנגר הוא ‪ 3‬מ"מ ובסלעים מסוימים ‪ 5‬מ"מ ויותר‪.‬‬
‫ב‪ .‬לעוצמת הגשם משמעות גדולה מאוד כגורם המכתיב עוצמת שיטפונות‪ .‬באזור המחקר‬
‫נרשמו אירועי גשם בעוצמה של עשרות מ"מ לשעה שירדו במשך כמה דקות‪ .‬עוצמת‬
‫וכמות הגשם מוכתבת ע"י המצב הסינופטי הגורם העיקרי לגשם בעוצמה גבוהה הוא‬
‫אפיק ים סוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬במחקר נמצא שעוצמת השיטפון קשורה בסוג הסלע‪ .‬על אבני חול מלוכדות היטב (כמו‬
‫תצורת עמודי שלמה)‪ ,‬משטחים של סלעי גיר וגרניט אפקטיביות הנגר תהיה גבוהה‪.‬‬
‫לעומתם על מדרון (טלוס) הבנוי מחומרי בלית כמעט ולא מתפתח נגר‪ .‬בסה"כ ניתן לקבוע‬
‫שעוצמת הנגר העילי תלויה הן בגורמים שקשורים באטמוספירה (מצב סינופטי‪ ,‬כמות‬
‫הגשם ועוצמתו)‪ ,‬והן בגורמים הקשורים בגיאוספירה (סוג הסלע‪ ,‬שיפוע‪ ,‬וכן גם גודל אגן‬
‫הניקוז)‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫רשימת איורים וטבלאות‬
‫הקדמה‬
‫פרק א‪ :‬מבואות כלליים‬
‫א‪ .1.‬רקע גיאוגרפי על אזור אילת ותמנע‬
‫א‪ .2.‬רקע גיאולוגי על אזור הרי אילת ובקעת תמנע‬
‫א‪ .3.‬אקלים באזור אילת ותמנע‬
‫א‪ .4.‬מטרות ושיטות המחקר‬
‫פרק ב‪ :‬שיטפונות‪-‬כללי‬
‫ב‪ .1.‬שיטפונות‪-‬רקע מדעי‬
‫‪4‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪14‬‬
‫ב‪ .2.‬מאפייני שיטפונות במדבר צחיח קיצון‬
‫ב‪.2.‬א‪ .‬אופי האפיקים‬
‫ב‪.2.‬ב‪ .‬הגורמים המכתיבים את כמות הנגר העילי בנחלים ונהרות‬
‫ב‪ .3.‬אירועי הגשם וסופות הגשם באזור אילת‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫פרק ג‪ :‬אפקטיביות הנגר בנגב הדרומי (במדבר צחיח קיצון)‬
‫פרק ד‪ :‬נחל נחושתן‬
‫ד‪ .1.‬מאפייני אגן הניקוז של נחל נחושתן‬
‫ד‪ .2.‬חלקות ‪ - 1-5‬אפיון ונתונים‬
‫ד‪ .3.‬המוליכות ההידראולית באגן הניקוז של נחל נחושתן‬
‫ד‪ .4.‬שיטפון של הדקה ה‪90-‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪31‬‬
‫‪34‬‬
‫פרק ה‪ :‬נחל עמרם‬
‫ה‪ .1.‬מאפייני אגן הניקוז של נחל עמרם‬
‫ה‪ .2.‬מאפייני האפיק של נחל עמרם‬
‫ה‪ .3.‬שיטפונות בערבה ובנחל עמרם‬
‫ה‪ .4.‬המוליכות ההידראולית באגן הניקוז של נחל עמרם‬
‫פרק ו‪ :‬סיכום‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫נספחים‬
‫‪36‬‬
‫‪36‬‬
‫‪38‬‬
‫‪42‬‬
‫‪50‬‬
‫‪56‬‬
‫‪59‬‬
‫‪60‬‬
‫‪3‬‬
‫רשימת איורים וטבלאות‬
‫איור ‪ -1‬מיקום נחל עמרם ונחל נחושתן במפת אזור אילת‬
‫איור ‪ -2‬בקעת תמנע‬
‫איור ‪ -3‬אגן ניקוז נחל נחושתן‬
‫איור ‪ -4‬תצלום לווין של אגן הניקוז ומיקום חלקות המחקר והתחנה‬
‫ההידרומטרית‪/‬מטאורולוגית‬
‫איור ‪ -5‬חלקה מספר ‪1‬‬
‫איור ‪ -6‬גרף המראה את כמות הגשם במ"מ (צד ימין) ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫איור ‪ -7‬חלקה מספר ‪2‬‬
‫איור ‪ -8‬גרף המראה את כמות הגשם במ"מ (צד ימין) ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫איור ‪ -9‬חלקה מספר ‪3‬‬
‫איור ‪ -10‬גרף המראה את כמות הגשם במ"מ (צד ימין) ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫איור ‪ -11‬חלקה מספר ‪4‬‬
‫איור ‪ -12‬גרף המראה את כמות הגשם במ"מ (צד ימין) ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫איור ‪ -13‬חלקה מספר ‪5‬‬
‫איור ‪ -14‬גרף המראה את כמות הגשם במ"מ (צד ימין) ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫איור ‪ -15‬גרף המראה את ממוצע אחוז הנגר העילי באירועים נבחרים בחלקות ‪1-5‬‬
‫איור ‪ -16‬גרף המראה את ממוצע הנגר ב‪ 12-‬אירועי גשם בחלקות ‪1-5‬‬
‫איור ‪ -17‬מפת אזורים של מוליכות הידראולית על פי מסלע ‪ -‬נחל נחושתן‬
‫איור ‪.17‬א‪ -.‬עוצמות גשם וגורמי זרימה שנמדדו בנחל נחושתן באירוע גשם ב‪9/12/14 -‬‬
‫איור ‪ -18‬אגן ניקוז נחל עמרם‬
‫איור ‪ -19‬האזור ההררי‪ ,‬מניפת הסחף ומלחת עברונה על מפה טופוגרפית‬
‫איור ‪ -20‬האזור ההררי‪ ,‬מניפת הסחף ומלחת עברונה על תצלום לווין‬
‫איור ‪ -21‬קונגלומרט עם עדשת חול המייצג את אזור מניפת הסחף‬
‫איור ‪ -22‬מיקום החתכים באגן הניקוז של נחל עמרם‬
‫‪4‬‬
‫איור ‪ -23‬גרף המראה את שינויי רוחב החתכים לאורך האפיק‬
‫איור ‪ -24‬חתך ‪ ,A‬רוחב האפיק ‪ 9‬מטר‬
‫איור ‪ -25‬חתך ‪ ,E‬רוחב האפיק ‪ 13‬מטר‬
‫איור ‪ -26‬חתך ‪ ,H‬רוחב האפיק ‪ 50‬מטר‬
‫איור ‪ -27‬חתך ‪ ,K‬רוחב האפיק ‪ 8‬מטר‬
‫איור ‪ -28‬תחנה הידרומטרית ‪ -‬צינור מדידת המפלס‬
‫איור ‪ -29‬תחנה הידרומטרית ‪ -‬אוגר הנתונים‬
‫איור ‪ -30‬תצלום לווין של הסופה‪ ,‬יום ראשון ‪ 17.1.2010‬בשעה שש בערב‬
‫איור ‪ -31‬שיטפון בנחל פארן‬
‫איור ‪ -32‬שיטפון בנחל חיון‬
‫איור ‪ -33‬שיטפון בין יטבתה לסמר‬
‫איור ‪ -34‬שיטפון בנחל שחורת‬
‫איור ‪ -35‬שיטפון בנחל שחורת‬
‫איור ‪ -36‬גרף מדידת הרום בנחל עמרם ‪18.11.12‬‬
‫איור ‪ -37‬שיטפון בנחל עמרם‬
‫איור ‪ -38‬שיטפון בנחל עמרם‬
‫איור ‪ -39‬התחתרות המים בחומר התפל‬
‫איור ‪ -40‬החומר התפל בנחל עמרם מחותר מהשיטפון‬
‫איור ‪ -41‬עץ שיטה בנחל עמרם שנפל מהשיטפון‬
‫איור ‪ -42‬שיטפון בנחל עמרם‬
‫איור ‪ -43‬שיטפון בנחל שחמון‬
‫איור ‪ -44‬מבחנת מג''ז ‪ 7‬מ''מ מדידת גשם ‪ 9.1.14‬בערב‬
‫איור ‪ -45‬מג"ז בנחל עמרם‬
‫איור ‪ -46‬נגר מקומי לגמרי בין שני סלעי גיר אירוע ‪9.1.14‬‬
‫‪5‬‬
‫איור ‪ -47‬גרף מדידת הרום בשלושת האירועים‬
‫איור ‪ -48‬גרף מדידת הספיקה של ארבעת האירועים‬
‫איור ‪ -49‬מפת אזורים של מוליכות הידראולית על פי מסלע ‪ -‬נחל עמרם‬
‫איור ‪ -50‬אזור ‪1‬‬
‫איור ‪ -51‬אזור ‪2‬‬
‫איור ‪ -52‬אזור ‪3‬‬
‫איור ‪ -53‬אזור ‪4‬‬
‫איור ‪ -54‬אזור ‪5‬‬
‫איור ‪ -55‬אזור ‪6‬‬
‫איור ‪ -56‬אזור ‪7‬‬
‫איור ‪ -57‬אזור ‪8‬‬
‫איור ‪ -58‬שיטפון בנחל עמרם‬
‫איור ‪ -59‬תרשים המתאר את הגורמים המכתיבים את עוצמת השיטפון‬
‫טבלה ‪ -1‬נתוני אירועי גשם בחלקה מספר ‪1‬‬
‫טבלה ‪ -2‬נתוני אירועי גשם בחלקה מספר ‪2‬‬
‫טבלה ‪ -3‬נתוני אירועי גשם בחלקה מספר ‪3‬‬
‫טבלה ‪ -4‬נתוני אירועי גשם בחלקה מספר ‪4‬‬
‫טבלה ‪ -5‬נתוני אירועי גשם בחלקה מספר ‪5‬‬
‫טבלה ‪ -6‬אפקטיביות הגשם על סוגי סלע שונים בנחל נחושתן‬
‫טבלה ‪ -7‬חישוב ספיקת המים באגן נחל נחושתן על פי השטחים שהוגדרו ובכמויות גשם שונות‬
‫טבלה ‪ : -8‬סיכום נתוני נגר מהחלקות מגשם בתאריך ‪9/12/14‬‬
‫טבלה ‪ -9‬אפקטיביות הגשם על סוגי סלע שונים בעמרם באזור ההררי‬
‫טבלה ‪ -10‬חישוב ספיקת המים בשטח ההררי באגן נחל עמרם על פי השטחים שהוגדרו ובכמויות‬
‫גשם שונות‬
‫‪6‬‬
‫הקדמה‬
‫את נושא העבודה הציע לי לעשות חנן גינת‪ ,‬המורה שלי לגיאולוגיה והמנחה שלי בעבודה זו‪ ,‬ובתור‬
‫נער שנולד במדבר וגדל בו כל חייו יש לי אהבה רבה לשיטפונות ולכן רציתי להרחיב את הידע שלי‬
‫עליהם‪ .‬כתיבת העבודה התחילה במסגרת לימודי הגיאוגרפיה בתור כתיבת גיאוטופ עם אותה‬
‫מטרה על נחל עמרם‪ .‬במהלך כתיבת העבודה השתמשתי בנתונים מחקר קיים של מרכז ים המלח‬
‫והערבה בנחל נחושתן‪ ,‬ולמזלי הרב יצא לי לצאת לשטח עם ינאי שלומי וערן מאירי שאחראיים על‬
‫המחקר בנחל‪ ,‬לאחר כמה שיטפונות שהיו כדי להוציא נתונים מהחלקות‪.‬‬
‫במהלך המחקר יצאתי לסיורים עם ינאי‪ ,‬חנן וערן לנחלים הנחקרים כדי לעבוד בשטח‪ ,‬להכיר את‬
‫אגן הניקוז מקרוב ובעיקר בכדי לבנות את מפת האזורים של המוליכות הידראולית על פי המסלע‬
‫החשוף באגן הניקוז‪.‬‬
‫כתיבת העבודה הייתה אתגר אמיתי בשבילי‪ ,‬ולכן ברצוני להודות למספר אנשים שבלעדיהם לא‬
‫הייתי מצליח לכתוב את העבודה‪ .‬ראשית ברצוני להודות לחנן גינת המנחה שלי‪ ,‬שבלעדיו לא‬
‫הייתי מצליח להישג של עבודה כזאת‪ ,‬תודה על הזמן שהקדשת והמוטיבציה שהחדרת‪ .‬אני רוצה‬
‫להודות לינאי שלומי שיצא איתי לסיורים ועזר מאוד בכתיבת הפרק על נחל עמרם‪ .‬תודה לערן‬
‫מאירי על יציאה לסיורים לימודיים ומהנים ועל נתונים רבים שהם חלק נרחב מהעבודה‪ .‬תודה‬
‫רבה לטלי קהאן ביטון על עזרה ותמיכה בכתיבת הגיאוטופ שהצטרף לעבודה‪ .‬תודה לרחמים שם‪-‬‬
‫טוב על המפות הטופוגרפיות של אגני הניקוז‪ .‬תודה לנורית בארי על ההגייה הסופית של העבודה‪.‬‬
‫תודה לאתי סתיו רכזת עבודות הגמר בבית הספר‪ ,‬ולסיום תודה רבה למשפחתי וחברי שעזרו‬
‫ותמכו בזמן כתיבת העבודה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫פרק א‪ :‬מבואות כלליים‬
‫א‪ .1.‬רקע גיאוגרפי על אזור אילת ותמנע‬
‫אילת‬
‫האזור מייצג את נופי המדבר הקיצוניים ביותר בישראל‪ .‬אקלים האזור חם ויבש במיוחד‪,‬‬
‫והטמפרטורות בחודשי הקיץ לרוב חוצות את קו ה‪ 40 -‬מעלות בצל‪( .‬ראה איור ‪)1‬‬
‫הרי אילת עשירים בתופעות גיאולוגיות ייחודיות‪ .‬זהו האזור היחיד בארץ בו נחשפים בהיקף נרחב‬
‫סלעי גרניט שהם בקצהו הצפוני של המסיב הערבו‪-‬נובי המשתרע מסודאן ועד הרי אדום‪ ,‬משני‬
‫עברי ים סוף‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬מאופיין האזור בטופוגרפיה תלולה במיוחד‪ .‬סלעי הגרניט כהים‬
‫וקולטים את החום בסביבתם‪ ,‬מה שמגביר את הקשיים עימם מתמודדים בעלי החיים והצמחים‬
‫במרחב‪ .‬בחלקה הצפוני של השמורה נמצאים בעיקר סלעי גיר‪ ,‬ובהם ריכוזים גדולים של‬
‫מאובנים‪ .‬באזור ישנם שברים גיאולוגיים מרשימים‪ ,‬ובפרט השבר העובר מאזור נחל שלמה‬
‫עליון‪ ,‬דרך מעלה נחל רודד והר שחורת‪ ,‬ומפריד בין סלעי גרניט ממזרח לסלעי גיר ממערב‪.‬‬
‫באזורים שונים בשמורה נחשפים סלעי אבן חול‪ ,‬שבלייתם יצרה תצורות מגוונות כדוגמת הגיא‬
‫האבוד‪ ,‬הקניון האדום‪ ,‬עמודי עמרם ועוד‪( .‬אתר הרי אילת ‪)inature‬‬
‫אילת היא העיר הדרומית ביותר במדינת ישראל והיחידה הסמוכה אל מפרץ אילת‪ .‬היא משמשת‬
‫כעיר נמל ותיירות וממוקמת בערבה‪ .‬העיר שייכת למחוז הדרום‪ .‬אילת נוסדה כיישוב אזרחי‬
‫בשנת ‪ 1952‬והוכרזה כעיר בשנת ‪ .1959‬אילת סמוכה לטאבה שבשליטת מצרים‪ ,‬ולעקבה‬
‫שבשליטת ירדן‪ .‬אילת היא העיר הרביעית בגודל שטח שיפוטה בישראל‪ .‬משנת ‪ 1985‬מוגדר אזור‬
‫אילת כ"אזור סחר חופשי"‪ ,‬הפטור ממע"מ (פרט למוצרים בודדים) וממיסים נוספים‪.‬‬
‫החיבור בין העיר אילת לשאר חלקי ישראל מתבצע באמצעות כביש ‪ ,90‬אשר הורחב לכביש דו‪-‬‬
‫מסלולי בין העיר אילת ליטבתה‪ ,‬כחלק מפרויקט הרחבת כביש הערבה‪ .‬ניתן להגיע לאילת בטיסה‬
‫ממרכז הארץ לנמל התעופה אילת‪ ,‬בזמן טיסה ממוצע של כ‪ 45-‬דקות‪.‬‬
‫לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס)‪ ,‬נכון לדצמבר ‪ ,2013‬מתגוררים באילת‬
‫‪ 50,000‬תושבים‪ .‬בעיר יש אלפי מסתננים מאפריקה שמהווים כשמינית מאוכלוסיית העיר‪ .‬חלק‬
‫גדול מהם עובדים בבתי המלון בעיר‪ ,‬והם אינם נכללים בנתוני הלמ"ס‪.‬‬
‫אילת היא עיר קייט ותיירות‪ ,‬ומוקדי המשיכה העיקריים בה הם ים סוף וחופי הרחצה שלו‪,‬‬
‫הטיילת הסמוכה להם‪ ,‬שמורת האלמוגים‪ ,‬פעילויות ימיות שונות‪ ,‬מגוון מסלולי טיולים בהרי‬
‫אילת‪ ,‬פארק תמנע הנמצא עשרים דקות צפונה מהעיר ועוד‪ .‬באילת ישנן אטרקציות שונות‪ ,‬בהן‬
‫עיר המלכים‪ ,‬המצפה התת‪-‬ימי‪ ,‬הגן הבוטני‪ ,‬פארק הקרח‪ ,‬בית הקולנוע ועוד‪ .‬בהשוואה למוקדי‬
‫תיירות בעלי אופי דומה המצויים בחופי אוסטרליה ואמריקה התיכונה‪ ,‬אילת נמצאת במרחק‬
‫קצר מיבשת אירופה‪ ,‬ולכן תיירים רבים מיבשת זו מעדיפים אותה על פני מקומות אחרים‪ .‬באילת‬
‫ישנם כ‪ 48-‬בתי מלון שהם אחד הגורמים הכלכליים הגדולים באילת (אתר ויקיפדיה ערך אילת)‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫איור ‪ :1‬מיקום נחל עמרם ונחל נחושתן במפת אזור אילת‬
‫תמנע‬
‫בקעת תמנע מצויה בשוליים המערביים של הערבה הדרומית‪ ,‬כ‪ 30-‬ק"מ צפונית לאילת‪ .‬אל‬
‫הבקעה מוליך כביש סלול היוצא מערבה מכביש הערבה (סמוך לקיבוץ אליפז)‪( .‬ראה איור ‪)2‬‬
‫שטח הבקעה‪ ,‬דמוית הפרסה‪ ,‬כ‪ 60-‬קילומטרים רבועים‪ ,‬היא מוקפת במצוקים תלולים ‪ ,‬ומנוקזת‬
‫על ידי נחל תמנע בצפון ונחל נחושתן בדרום‪ ,‬ושניהם זורמים מזרחה לכיוון הערבה‪ .‬במרכז‬
‫הבקעה מתנשא הר תמנע לגובה של ‪ 453‬מטרים מעל פני הים (אתר פארק תמנע)‪ .‬בקעת תמנע‬
‫בולטת במגוון הנופי הגדול מאוד בעקבות חשיפת סוגי סלע רבים (גינת‪ ,‬הולצר ‪)1999‬‬
‫הצומח בבקעה אופייני לאקלים המדברי‪ .‬השיטה היא העץ השליט בנוף ומהווה בית גידול ומקור‬
‫מזון לבעלי חיים רבים ובסיס לשרשרת המזון‪ .‬שני מיני בעלי החיים הגדולים הפעילים והנראים‬
‫ביום הם צבי הנגב והיעל‪ .‬הן היעלים והן הצבאים רועים בין עצי השיטה‪ .‬רבים מבעלי החיים‬
‫בבקעה פעילים בלילה‪ ,‬ביניהם טורפים‪ ,‬מכרסמים וזוחלים (אתר פארק תמנע)‪.‬‬
‫בעקבות עפרות הנחושת הטמונות בסלעי הבקעה‪ ,‬הגיע לתמנע האדם כבר באלף החמישי לפנה"ס‪.‬‬
‫הידע האנושי התפתח והתרחב במרוצת הדורות‪ ,‬ועמו השתכללו כלי העבודה‪ ,‬שיטות הכרייה‬
‫וטכנולוגית הפקת הנחושת‪ .‬נוצרו קשרים עם ארצות שכנות ועם אזורים מרוחקים‪ ,‬נתיבי‬
‫השיירות שעברו באזור הותירו בו את רישומם וחשפו אותו להשפעות תרבותיות ודתיות‪ .‬נוסעים‬
‫וחוקרים זיהו כבר במחצית המאה שעברה אתרים קדומים להפקת נחושת בתמנע (אתר פארק‬
‫תמנע)‪.‬‬
‫איור ‪ :2‬בקעת תמנע‬
‫‪9‬‬
‫א‪ .2.‬רקע גיאולוגי על אזור הרי אילת ובקעת תמנע‬
‫באזור הנגב הדרומי‪ ,‬הרי אילת והערבה (כולל אזור בקעת עמרם ובקעת תמנע)‪ ,‬מצוי מגוון רחב‬
‫מאוד של יחידות סלע‪ .‬הסלעים הללו נוצרו לאורך ‪ 800‬מליון שנה‪ ,‬וניתן לחלק את היווצרותם‬
‫ואת התפתחות הנוף למספר שלבים (גינת והולצר ‪ ,1999‬גינת ‪:)1993‬‬
‫השלב המגמטי‪:‬‬
‫אזור אילת נמצא בשוליים הצפוניים של המסיבה ערבו‪-‬נובי שנוצר בתקופת הפרה קמבריום‪.‬‬
‫באזור אילת נחשפים סלעים מותמרים וסלעי יסוד המעידים על השלב המגמטי ועל השלב‬
‫המותמר‪ .‬תהליכי התגבשות והצבת המגמה באזור יצרו סלעים פלוטונים (גסי גביש)‪ .‬הסלע‬
‫השכיח שהתגבש בעומק של מספר ק"מ בתוך האדמה הוא הגרניט‪ .‬לתוך הגרניט חדרו דייקים של‬
‫ריוליט ואנדזיט‪ .‬הדייקים של הריוליט והריוליט פורפיר חדרו כנראה דרך סדקים באדמה אל תוך‬
‫הגרניט‪ .‬אל תוך סלעי הריוליט חדרה מגמה מהרכב ומקור מגמטי שונה שהתגבשה‪ ,‬וממנה נוצרו‬
‫סלעי האנדזיט‪ .‬התרוממות האזור לפני ‪ 580‬מיליון שנה לוותה בפעילות געשית ופעילות סחיפה‬
‫אינטנסיבית‪ ,‬שבמהלכה נחשפו חלק מסלעי היסוד המגמטים הקדומים‪ .‬המחשופים הצפוניים‬
‫ביותר של סלעים מגמטים נמצאים בבקעת תמנע‪.‬‬
‫השלב האירוזיבי ויישור פני השטח‪:‬‬
‫לאחר התרוממות הסלעים המגמטים‪ ,‬החלה פעילות סחיפה אינטנסיבית על פני השטח‪ ,‬שנמשכה‬
‫ברציפות מספר מיליוני שנים והביאה ליישור כמעט מוחלט של השטח‪ .‬נוצר משטח אירוזיבי‬
‫המכונה פנפליין‪ .‬מעל הפנפליין התרוממו מספר הרי בדד‪ ,‬ודוגמת הר תמנע‪.‬‬
‫השלב היבשתי הקדום‪:‬‬
‫על גבי הסלעים המגמתיים הקדומים‪ ,‬שנחשפו ועברו אירוזיה עד מצב של פנפליין‪ ,‬עליו הושקעה‬
‫שכבה עבה של אבני חול במערכות נחלים רחבות ידיים‪ .‬כמה סוגים של אבני חול נחשפים בהרי‬
‫אילת ובקעת תמנע‪:‬‬
‫ אבני החול הנוביות‪ ,‬מורכבות בעיקר מגרגרים וחלוקים מעוגלים של קוורץ שנסחפו מרחק רב‬‫ומקורם בסלעים המגמטיים‪.‬‬
‫ אבני החול האדומות ורדרדות‪ ,‬הושקעו לאחר נסיגת הים בנחלים רחבי ידיים‪.‬‬‫ אבני חול לבנות‪ ,‬שבהן מצויים שרידי עצים מאובנים ותרכיזי נחושת וברזל‪.‬‬‫ אבני החול הצבעוניות דקות גרגר וביניהן שכבות דקות של חרסית וקרומי ברזל‪ .‬תחמוצות‬‫הברזל המצפות את הגרגרים הן אלו אשר מעניקות לסלע את צבעיו המגוונים‪.‬‬
‫שלב ההצפה הימית‪:‬‬
‫שכבות סלעי משקע ימיים בעובי כולל של ‪ 800‬מטר‪ ,‬המכילות מאובנים רבים‪ ,‬מעידות על הצפת‬
‫האזור על ידי ים טתיס הקדום‪ ,‬שכיסה את כל שטחה של ארץ ישראל ואת מרבית שטחן של ירדן‬
‫מצרים וערב הסעודית‪ .‬במהלך הצפת האזור בים טתיס‪ ,‬הורבדו על קרקעיתו של הים הקדום‬
‫בעיקר סלעי גיר‪ ,‬דולומיט‪ ,‬חוואר‪ ,‬חרסית‪ ,‬קירטון‪ ,‬פוספוריט וצור‪ .‬המגוון הרחב של סלעי‬
‫המשקע הימיים מעידים על חוסר אחידות בתנאים ששררו במהלך השלב הימי‪ .‬מגוון הסלעים‬
‫‪10‬‬
‫מבטא את השינויים האלו‪ )1 :‬שינויים בעומק גוף המים כתוצאה מנסיגות והצפות של פני הים‪,‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬גיר שהושקע בים רדוד וצור שהושקע בים עמוק‪.‬‬
‫‪ )2‬שינויים בעומק כתוצאה משקיעה או התרוממות מקומית של קרקעית הים‪.‬‬
‫‪ )3‬הקשר של גוף המים הרדוד עם הים הפתוח‪ .‬לדוגמה‪ ,‬גיר לעומת קירטון‪.‬‬
‫‪ )4‬הפוריות של הים המשפיעה על סוגי האורגניזמים החיים בו‪ .‬לדוגמה פוספוריט שמורכב מזרחן‬
‫המצוי בעצמות דגים‪ ,‬לעומת קירטון אשר מורכב מקלציט‪.‬‬
‫‪ )5‬המרחק מקו החוף המשפיע על סוג וכמות חומר הסחף המגיע מהיבשה לים‪.‬‬
‫סלעי המשקע הימיים במקורם מושקעים בשכבות אופקיות‪ ,‬כך שהתחתונה ביותר היא העתיקה‬
‫ביותר‪.‬‬
‫שלב נסיגת הים‪:‬‬
‫תהליך ההתרוממות של האזור הביא לנסיגתו של הים הקדום‪ .‬סלעי המשקע נחשפו‪ ,‬והחלה‬
‫תקופה ארוכה של בליה יבשתית‪ ,‬שבמהלכה נסחפו מרבית הסלעים שהיו בחלקו העליון של החתך‬
‫הימי‪ .‬כיום סלעי המשקע הימיים שלא התבלו‪ ,‬בונים את חגורת המצוקים הבהירים המופיעה‬
‫באזור הרי אילת ומסביב לבקעת תמנע‪.‬‬
‫שלב השבירה‪:‬‬
‫פעילות נמרצת של הכוחות הפועלים בתוך כדור הארץ ‪,‬יצרה את מערכת השבירה הסורית‬
‫אפריקאית‪ .‬זוהי מערכת שבירה באורך של אלפי קילומטרים הנמשכת מנהר הזמבזי באפריקה‬
‫בדרום עד להרי הטאורוס שבאנטוליה בצפון‪ .‬אזור המחקר מצוי בחלק הדרומי של בקע ים המלח‬
‫בשולי מפרץ אילת‪ .‬הפעילות הטקטונית התרחשה בשני שלבים עיקריים‪ :‬השלב הראשון התרחש‬
‫החל מלפני ‪ 25‬מיליון שנה‪ .‬עיקר הפעילות בשלב זה‪ ,‬היה תנועה אופקית‪ .‬השלב השני החל כנראה‬
‫לפני כ‪ 5-‬מיליון שנה‪ .‬עיקר הפעילות באזור אילת התרכזה לאורך הבקע עצמו‪ ,‬בשברים המצויים‬
‫בערבה ובמפרץ אילת‪ .‬התנועה האופקית המיוחסת לשלב זה הביאה להסטה של ‪ 40-35‬ק"מ‪.‬‬
‫במהלך תנועה זו הוסטו גם סלעי משקע יבשתיים צעירים בתוך הערבה‪ .‬פעילות אינטנסיבית של‬
‫השבירה גרמה לכך שלצד סלעי המשקע‪ ,‬נחשפים סלעים מגמטים העתיקים הרבה יותר‪ .‬כיוונו‬
‫העיקרי של השבר הוא צפון דרום‪ .‬מצידו המזרחי חשופים סלעים מגמטים‪ ,‬ומצידו המערבי סלעי‬
‫משקע ימיים‪.‬‬
‫שלב עיצוב הנוף הנוכחי‪:‬‬
‫תהליכי סחיפה ובליה מרובים גרמו לעיצוב הנוף הנוכחי של בקעת תמנע ובקעת עמרם (גינת‪,‬‬
‫‪.)1993‬‬
‫‪11‬‬
‫א‪ .3.‬אקלים באזור אילת ותמנע‬
‫אזור אילת נמצא בשוליים הצפוניים של חגורת המדבריות החמים‪ ,‬המשתרעת על פני שטחים‬
‫נרחבים בצפון אפריקה ובחצי האי ערב‪ .‬קו הרוחב הגיאוגרפי‪ ,‬משטר הרוחות הצפוני והמרחק‬
‫מהים התיכון הם הגורמים העיקריים לקיומו של אקלים צחיח קיצון באזור אילת‪ .‬המבנה‬
‫הטופוגרפי גורם לשונות מרחבית רבה‪ ,‬בעיקר בערכי טמפרטורה והתאדות‪ .‬ממוצע המשקעים‬
‫הרב שנתי באזור אילת ותמנע הוא ‪ 25‬מ"מ גשם בשנה‪ .‬בין השנים יש שונות רבה בכמות‬
‫המשקעים‪ :‬יש שנים שנמדדת כמות כפולה מהממוצע‪ ,‬ויש שנים שיורדים ‪ 2‬מ"מ גשם לשנה (גינת‪,‬‬
‫‪.)1993‬‬
‫הטמפרטורה השנתית הממוצעת באילת ובערבה הדרומית היא ‪ 23-25‬מעלות צלזיוס‪ .‬טמפרטורת‬
‫המקסימום היומית הממוצעת באוגוסט באילת היא מעל ‪ 38‬מעלות‪ .‬תפרוסת הטמפרטורות‬
‫לאורך חודשי השנה יציבה יחסית‪ ,‬ולא ניכרים שינויים רבים משנה לשנה‪ .‬הטמפרטורות הגבוהות‬
‫ביותר נמדדות לרוב בימי שרב בחודשי האביב‪ ,‬ומגיעות לעתים ל‪ 47-‬מעלות‪ .‬טמפרטורת‬
‫המינימום היומית הממוצעת בינואר מגיעה ל‪ 10-‬מעלות‪.‬‬
‫הלחות היחסית באילת נמוכה‪ ,‬בגלל הרוח הצפונית היבשה הנושבת במפרץ אילת ברוב ימות‬
‫השנה‪ ,‬ובגלל הטמפרטורות הגבוהות‪ ,‬וזאת‪ ,‬למרות הקרבה לים‪ .‬הממוצע השנתי של הלחות‬
‫היחסית באילת מגיע ל‪ 39%-‬ואילו הממוצע בחורף הוא ‪ .45%‬בשעות החמות של הימים החמים‪,‬‬
‫ערכי הלחות היחסית יורדים מתחת ל‪.20%-‬‬
‫מקורות המים בערבה הדרומית נחלקים לשני סוגים‪ :‬מים עיליים ומי תהום‪ .‬בנגב הדרומי‬
‫ובערבה מאופיינת ההידרולוגיה של המים העיליים ע"י אירועי שיטפונות נפרדים ללא רצף של‬
‫זרימה ביניהם‪ .‬השיטפונות נוצרים בעקבות אירועי גשם גדולים (שברי ענן)‪ ,‬ונמשכים שעות‬
‫אחדות‪ .‬עוצמות הגשם החזקות‪ ,‬המדרונות החשופים מצומח והקרקעות‪ ,‬ששיעור החלחול בהן‬
‫קטן‪ ,‬גורמים להיווצרות מהירה למדי של זרימה על קרקעית‪ .‬עונת השיטפונות נמשכת מספטמבר‬
‫עד יוני והזמן החולף בין שני אירועי זרימה עוקבים נע בין מספר שעות למספר שנים‪ .‬בממוצע רב‪-‬‬
‫שנתי מתרחשת באפיקים הראשיים זרימה אחת בשנה (שיק א ‪)1990‬‬
‫מקורות המים הטבעיים הזמינים בהרי אילת דלים ביותר‪ .‬המעיין היחיד בהרי אילת הוא עין‬
‫נטפים‪ ,‬שמימיו מליחים ואינם ראויים לשתייה‪ ,‬ובאתרים בודדים יש מי תהום גבוהים אליהם‬
‫ניתן להגיע לאחר חפירה‪ .‬לאחר שיטפונות נאגרים מים בגבים‪ ,‬בפרט בגבי עתק‪ .‬במלחת עברונה‬
‫נמצאת באר עברונה‪ ,‬היבשה כיום‪ ,‬ובאזור היישוב שחרות נמצאות באר מתק ובאר מילחן‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫א‪ .4.‬מטרות ושיטות המחקר‬
‫מטרות המחקר‪:‬‬
‫א‪ .‬לימוד אפקטיביות הגשם באגני ניקוז קטנים במדבר צחיח קיצון‪.‬‬
‫ב‪ .‬השוואה בין אגן קטן מאוד (מעלה נחל נחושתן ‪ 0.35‬קמ"ר) ואגן קטן (נחל עמרם ‪ 4‬קמ"ר)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתוח הגורמים המכתיבים את אפקטיביות הגשם באגנים אלו‪.‬‬
‫שיטות המחקר‪ ,‬שבוצע במסגרת עבודת הגמר‪ ,‬כללו‪:‬‬
‫א‪ .‬סיכום חומר ספרותי רלוונטי של מושגי יסוד בהידרולוגיה ומאפייני אזור המחקר (רקע גיאוגרפי‪,‬‬
‫אקלימי והידרולוגי)‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫מאפיינים טופוגרפיים והידרולוגיים של אגני הניקוז של הנחלים עמרם ונחושתן‪( .‬ע"פ מפה‬
‫גיאולוגית ובעזרת ‪.)GIS‬‬
‫ג‪ .‬אפיון האפיקים בנחלים עמרם ונחושתן באמצעות חתכי רוחב בערוץ עצמו מבחינת רוחב‪,‬‬
‫והמסלע הנמצא בשני צידי החתך‪.‬‬
‫ד‪ .‬ניתוח נתוני אפקטיביות הגשם באירועים בשנים ‪ 2013-14‬בנחל נחושתן‪.‬‬
‫ה‪ .‬פענוח הידרוגרפי של אירועי שיטפונות בנחלים עמרם ונחושתן (ע"פ נתוני השירות ההידרולוגי)‪.‬‬
‫ו‪ .‬בניית מפות של אפקטיביות הגשם באזורי המחקר‪ .‬המיפוי התבסס על מפות גיאולוגיות ושיפועי‬
‫השטח‪ .‬המיפוי נעשה בשטח עצמו ובהתאמה עם המפות שצוינו‪ .‬חישוב המוליכות ההידראולית‬
‫באגני הניקוז נעשה על פי‪:‬‬
‫המפה האפקטיבית‪ ,‬ה כוללת חלוקת אגן הניקוז לאזורי נגר שונים עם מאפיינים של שיפוע‬
‫ומסלע‪ .‬נעשה חישוב של השטח של כל אזור משטח אגן הניקוז‪ ,‬ועל פי זה נערך חישוב של‬
‫אפקטיביות הגשם בכל אזור‪ ,‬לפי נתונים שנמדדו במחקרים קודמים‪ .‬החישוב נעשה על פי כמויות‬
‫גשם באירועי גשם של ‪ 5‬מ"מ‪ 15 ,‬מ"מ‪ 25 ,‬מ"מ ו‪ 45 -‬מ"מ‪.‬‬
‫ז‪ .‬ניתוח נתוני השיטפונות שנמדדו באגני הנחלים עמרם ונחושתן בשנים האחרונות‪:‬‬
‫‪ 4‬אירועי שיטפונות בעמרם בין השנים ‪.2010-14‬‬
‫אירועי שיטפונות בנחל נחושתן בין השנים ‪.2013-14‬‬
‫ח‪ .‬המידע נאסף על פי נתונים ממצגות שהוכנו על ידי חנן גינת וינאי שלומי‪ ,‬ועל ידי נתונים ממחקר‬
‫חלקות בנחל נחושתן‬
‫ט‪ .‬כתיבת פרק דיון ומסקנות על סמך הנתונים שנאספו במסגרת המחקר‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פרק ב‪ :‬שיטפונות‬
‫ב‪ .1.‬שיטפונות‪-‬רקע מדעי‬
‫שיטפון הוא תופעת טבע העלולה לגרום לאסון טבע שבו מים מציפים שטח יבש תוך פרק זמן‬
‫קצר‪ .‬שיטפונות נגרמים כתוצאה מסופות‪ ,‬רעידות אדמה ועלייה של נהרות על גדותיהם‪ .‬שיטפון‬
‫עז גורם לנזק רב לרכוש ולקורבנות בנפש‪.‬‬
‫זרימת המים בנהר נמדדת ע"י ספיקת המים‪ ,‬שהיא כמות המים העוברת בנקודה מסוימת בזמן‬
‫נתון‪ .‬בחישוב מאזן המים בנהר‪ ,‬נבדיל בין התשומה (‪ )Input‬לבין התפוקה (‪ .)Output‬התשומה‬
‫היא כמות המים הנכנסת אל הנהר וכוללת מי גשמים ומשקעים אחרים היורדים באגן הניקוז‬
‫ותרומת מי מעיינות‪ .‬התפוקה היא כמות המים היוצאים ממערכת הנהר באופן טבעי (למשל‬
‫חלחול‪ ,‬התאדות) וכתוצאה מפעילות בני האדם (למשל בשאיבה) (גינת ‪.)2009‬‬
‫ספיקת המים בנהרות משתנה בזמן וגם במרחב בהתאם למכלול של גורמים‪ ,‬ובעיקר אלו‬
‫הקשורים באקלים באותו אזור‪ ,‬בגודל אגן הניקוז‪ ,‬בספיקת מי המעיינות וכן בגורמים מקומיים‬
‫הקשורים באגן‪.‬‬
‫שיטפונות מתרחשים כאשר ספיקת המים בנהר עולה בהרבה מעל הספיקה השגרתית‪ .‬השיטפונות‬
‫באים לידי ביטוי בעוצמת זרימה חזקה מאוד של מים‪ ,‬שיוצרת פעמים רבות מערבולות והצפת‬
‫גדות הנהר‪ .‬יחד עם המים יש סחף רב שגורם לרעש גדול ולעיצוב קרקעית הנחל‪ .‬הצפות נגרמות‬
‫כאשר אפיקו הפעיל של הנהר אינו יכול להכיל את כל ספיקת המים הזורמת דרכו‪ ,‬ואז הנהר עולה‬
‫על גדותיו ומציף את האזורים הסמוכים המכונים אזורי הפשט (אוריון‪,‬ולאוב ‪.)2001‬‬
‫לעתים באגן הניקוז שופעים מעיינות שמימיהם מזינים את הנהר‪ .‬ספיקת מי המעיינות עשויה‬
‫לגדול בעקבות סופות גשם באזור המזין את מי המעיין‪ .‬קיים פער זמן של דקות בודדות ועד מספר‬
‫שנים בין המשקעים היורדים בשטח האגן לבין ספיקת המעיינות‪ .‬במידה שפרק הזמן קצר‬
‫וספיקת מי המעיינות משמעותית‪ ,‬עשויים מים אלו להתווסף כגורם משמעותי למים השוטפים‬
‫בנהר‪.‬‬
‫בניתוח שיטפונות מהעבר ניתן לקבוע את הרום המקסימלי של הזרימה על ידי ממצאים כגון‬
‫רחופת דקת גרגר (המכונה בשפה המקצועית" משקעים רפי זרימה") וכן חומרים אורגניים‬
‫שהוסעו בשיטפון ונותרו לצד האפיק הפעיל‪ .‬חישוב גובה המים המקסימלי יאפשר גם לחשב את‬
‫ספיקת המים באפיק בעת השיטפון באמצעות נוסחאות הידראוליות (גינת ‪.)2009‬‬
‫בהתפתחות שיטפון ישנה חשיבות רבה למיקומו של תא הגשם ביחס לגודל אגן הניקוז‪ .‬גשמים‬
‫מקומיים בעוצמות גבוהות עשויים ליצור שיטפונות שיתפתחו מיד עם ירידת הגשם‪ ,‬ואולם‬
‫עוצמתם תתחלש במורד‪ .‬קוטר תאי הגשם המקומיים לרוב אינו עולה על ‪ 30‬קילומטר‪ ,‬וכאלו‬
‫שכיחים בעיקר באזורים מדבריים‪ .‬לעומת זה‪ ,‬אירוע גשם במרבית או בכל שטח אגן הניקוז‬
‫שגודלו מאות ואף אלפי קמ"ר‪ ,‬למשל באזורים מונסונים‪ ,‬ממטיר כמויות אדירות של מים ועשוי‬
‫לייצר שיטפון גדול בעוצמתו הנמשך לאורך זמן‪ .‬ספיקת המים‪ ,‬מהירות ומשך זרימתם מכתיבים‬
‫את הכמות והרכב הסחף המוסע בנהר (כגרופת‪ ,‬רחופת וגם תמוסת) (גינת ‪.)2010‬‬
‫‪14‬‬
‫ב‪ .2.‬מאפייני שיטפונות במדבר צחיח קיצון‬
‫ב‪.2 .‬א‪ .‬אופי האפיקים‬
‫יובלים הרריים של מערכות ניקוז באזור צחיח קיצון‪ ,‬המתחילים כאפיקים בעלי קרקעית סלעית‪,‬‬
‫מתאחדים במורד תחום ההתנקזות לאפיקים גדולים יותר ובעלי כיסוי אלוביאלי חלקי‪ .‬עם גידול‬
‫המערכת לסדר ‪ ,3-5‬הופך הכיסוי האלוביאלי לרצוף‪ ,‬ורוחבו‪ ,‬לאורך הקילומטרים הראשונים‬
‫שלו‪ ,‬מגיע ל‪ 3-20 -‬מטר‪ .‬עומקו של מילוי זה משתנה‪ ,‬אך בכל מקרה הוא מהווה מלכודת חידור‬
‫למי השיטפונות המנותבים אליהם‪ ,‬הן באמצעות מערכת האפיקים‪ ,‬והן בנגר מדרוני ישיר‪ .‬בהיותו‬
‫מורכב בשלמותו מחומר גס גרגר‪ ,‬חייב המילוי האלוביאלי להיות רווי במלואו בטרם יוכל שיטפון‬
‫בנחל להתקדם על גביו כלפי המורד‪ .‬מכאן שממדי השיטפונות ותדירותם‪ ,‬במערכת נחלים בתחום‬
‫צחיח‪ ,‬תלויים במידה רבה ברציפות ובתכונות הגיאומטריות והסדימנטולוגיות של גופי המילוי‬
‫האלוביאלי שבאפיקים‪ .‬למצב הלחות במילוי האלוביאלי של היובלים העיליים במערכת ניקוז‬
‫באזורים צחיחים קיצוניים‪ ,‬תפקיד דומה ביצירת שיטפונות לזה של לחות קודמת ברחבי תחומי‬
‫ההתנקזות באזורים לא צחיחים (שיק ‪.)1990‬‬
‫ב‪.2 .‬ב‪ .‬הגורמים המכתיבים את כמות הנגר העילי בנחלים ונהרות‬
‫אגן ניקוז או אגן היקוות של נהר‪ ,‬הוא כל האזור שמימיו מנוקזים על ידי הנהר‪ .‬החלוקה של‬
‫השטח במרחב כולו נעשית על פי אגני היקוות המכונים גם אגני ניקוז‪ .‬אלו השטחים מהם נאספים‬
‫המים והסחף אל אפיקי הנחלים והנהרות בדרכם לבסיסי הסחיפה‪ .‬בין אגני הניקוז מפרידים קווי‬
‫פרשות המים – אלו הקווים הדמיוניים העוברים במקומות הגבוהים ביותר בכל שטח לאורך‬
‫הרכסים‪ ,‬ומפרידים בין המים הזורמים לאגני ניקוז שונים‪ .‬זרימת המים עצמה לאורך הנחלים‬
‫המכונה נגר עילי‪ ,‬מתבצעת לאורך קווי האפיק ומונעת בעיקר על ידי כוח הכבידה‪ .‬מיקום אגני‬
‫הניקוז קשור במבנה הגיאולוגי המכתיב את הטופוגרפיה‪ ,‬וכן גם בתפרוסת הסלעים‪ ,‬ועשוי להיות‬
‫מושפע גם מהאקלים השורר באותו אזור‪ .‬על פי משטר הזרימה‪ ,‬מפרידים בין נהרות איתן‪ ,‬בהם‬
‫זרימה נמשכת לאורך כל חודשי השנה ברצף‪ ,‬נהרות עונתיים‪ ,‬בהם ישנה זרימה רק בתנועה‬
‫הגשומה ונחלי אכזב בהם קיימת זרימה אקראית לפרקי זמן קצרים‪ .‬המושג נחל מייצג ערוץ מים‬
‫יחסית קטן בהשוואה לנהר שבו זורמת כמות מים גדולה יותר (גינת ‪.)2010‬‬
‫כמות מי הנגר העילי הנעים באפיק מוכתבת על ידי גורמים רבים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫האקלים השורר באותו אזור ובעיקר כמות וסוג המשקעים בשטח של אגן הניקוז‪ ,‬וחלקם הנוסף‬
‫מחלחל למי התהום או מתאדה חזרה לאטמוספירה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫המבנה הטופוגרפי הקובע את הפרשי הגובה שבין הרכסים לבסיסי הסחיפה‪ ,‬את השיפועים של‬
‫השטח וכן גם מכתיב את מיקומן של "תחנות ביניים" כגון אגמים במורד הזרימה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫גודל אגן הניקוז המכתיב את גודל השטח שתורם מים לאותו נהר ואת שיפועי הזרימה באפיק‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כמות ואופי הסחף הזמינים להובלה בעמק הנהר שלהם‪ ,‬משפיעים על כמות המים הזורמים ועל‬
‫מהירות זרימתם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הצומח באגן הניקוז‪ ,‬המוכתב בעיקר על ידי האקלים‪ ,‬ולו לעתים השפעה משמעותית על עיצוב‬
‫הנוף‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪-‬‬
‫המסלע והקרקעות באגן הניקוז‪ ,‬שלעתים מאפשר זרימה רציפה‪ ,‬ולעתים בולע חלק ממי הגשם‬
‫ואף ממי הנגר העילי‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫כמות מי מעיינות השופעים באגן הניקוז‪ ,‬תורמים לעתים תרומה משמעותית ביותר לנגר העילי‪.‬‬
‫מיקומם של המעיינות קשור ישירות לסוגי הסלע‪ ,‬למבנה הגיאולוגי ולאקלים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אופי הנוף לאורך תוואי הזרימה‪ -‬לדוגמה מדרונות מצוקיים או מתונים‪ ,‬ועמקים רחבים או‬
‫קניונים‪.‬‬
‫ב‪ .3.‬אירועי הגשם וסופות הגשם באזור אילת‬
‫בדיקה מורכבת של ‪ 35‬שנים למשקעים שנתיים עבור אילת (ממוצע שנתי של ‪ 25‬מ"מ)‪ ,‬כוללת ‪5‬‬
‫שנים עם כמות שנתית כפולה מהממוצע‪ ,‬שנה אחת פי ‪ 3‬מהממוצע ו‪ 9-‬שנים עם כמות שנתית של‬
‫פחות מרבע מהממוצע‪ .‬אירוע קיצון של ‪ 50‬המ"מ גשם בשנת ‪( 1981‬כמות השיא ל‪ 24-‬שעות‬
‫רצופות באילת) היו מרוכזים מאד בפרקי זמן קצרים‪ ,‬וזהו למעשה כמעט כפליים מהממוצע‬
‫השנתי (שיק ‪.)1990‬‬
‫אופיין הבלתי סדיר של סדרות עתיות למשקעים נקודתיים באזורים צחיחים קיצוניים‪ ,‬משתקף‬
‫גם בדגם האזורי לאירוע נתון‪ .‬בנגב הדרומי‪ ,‬על פני שטח של ‪ 80‬קמ"ר‪ ,‬המאופיין בממוצע‬
‫משקעים שנתי של ‪ 30-35‬מ"מ ובאחידות אקלימית‪ ,‬תועדו שינויים מרחביים גדולות במיוחד של‬
‫משקעים במשכי זמן קצרים‪ .‬במחקר זה נרשמו כמויות הגשם המקומי בשלוש תחנות שמרחקן ‪15‬‬
‫ק"מ זו מזו‪ .‬רק ב‪ 4-‬ימים מתוך ה‪ 21-‬הייתה כמות דומה בשלוש התחנות‪ .‬עבור ‪ 11‬ימים היחס בין‬
‫התחנה המקסימלית והמינימלית עלה על ‪ .20:1‬גשם "כתמי" כזה בנגב הדרומי אופייני ל‪60%-‬‬
‫מסך הגשם (שיק‪.)1990 ,‬‬
‫באזור אילת נרשמו במהלך עשרות השנים האחרונות סופות חזקות של גשם‪ .‬אלו למעשה שברי‬
‫ענן מדבריים שעוצמתם יכולה להיות גבוהה מאד‪ .‬בשברי ענן הטיפוסיים למדבריות קיצוניים‪,‬‬
‫המעבר בין יובש מוחלט למטר פתאומי וסוחף הוא מידי‪ ,‬כאשר בדקות הראשונות של אירוע‬
‫הגשם נרשמות עוצמות הגבוהות מ‪ 1-‬מ"מ בדקה‪.‬‬
‫רוב העוצמות הקיצוניות בסובב צחיח‪-‬קיצון נראות קשורות בטמפרטורה גבוהות יחסית‪ ,‬והן‬
‫תוצאה של תהליכים קונווקטיביים (של זרמי עלייה)‪ 65% .‬מהגשמים בעלי עוצמות גבוהות (מעל‬
‫‪ 30‬מ"מ\שעה)‪ ,‬על פי ממוצע של חמש תחנות בנגב‪ ,‬מתרחשים בין השעות ‪ 12‬ל‪ ,21-‬כאשר‬
‫טמפרטורת הקרקע גבוהה‪ .‬ואילו פחות מ‪ 15%-‬מתרחשים בטווח זמן דומה של ‪ 9‬שעות‪ ,‬מחצות‬
‫ועד ‪ 9‬בבוקר‪ .‬סופות קונווקטיביות אלה אינן פזורות אקראית במרחב‪ ,‬אלא נוטות להיווצר‬
‫במרחקים מועדפים אחת מהשנייה בטווח של עשרות קילומטרים‬
‫קיימים גם אירועי גשם נרחבים‪ ,‬המכסים אזורי מדבר גדולים‪ ,‬עם עוצמות נמוכות אך כמויות‬
‫גשם גבוהות יחסית‪ ,‬כמו האירוע שגרם לשיטפון אל עריש בשנת ‪ .1975‬באירוע זה נרשמו בכמה‬
‫מחלקי חצי האי סיני ודרום הנגב ‪ 60-80‬מ"מ ב‪ 72-‬שעות‪.‬‬
‫בנחל יעל‪ ,‬בהרי אילת‪ ,‬הוקמה תחנת מדידה של גשם‪ ,‬נגר ושטפונות האוספת נתונים בחמישים‬
‫השנה האחרונות‪ .‬בנחל יעל שגודל אגן הניקוז שלו ‪ 0.6‬קמ"ר‪ ,‬כמחצית מכלל הגשם בנחל יורד‬
‫בעוצמה גבוהה מ‪ 14-‬מ"מ‪/‬שעה‪ .‬מתוכו ‪ 75%‬יורדים בעוצמה שבין ‪ 14‬ל‪ 35-30 -‬מ"מ‪/‬שעה‪ ,‬שאר‬
‫‪ 25%‬יורדים בעוצמות הגבוהות מ‪ 35 -‬מ"מ‪/‬שעה‪ .‬המידע על התפלגות עוצמות הגשם בתוך כל‬
‫סופה הוא קריטי לכל מודל לחיזוי נפחי הנגר מן האגן (שיק ‪.)1990‬‬
‫‪16‬‬
‫פרק ג‪ :‬אפקטיביות הנגר בנגב הדרומי (במדבר צחיח קיצון)‬
‫גשם סופתי‪ ,‬כפי שאופייני לשברי ענן במדבר‪ ,‬באם הוא מומר במלואו לנגר‪ ,‬יוצר שיטפונות בעלי‬
‫ממדים עצומים‪ .‬אמנם קיזוז מוחלט על ידי חלחול של כל עוצמת גשם מתקבלת על הדעת הוא‬
‫בוודאי במדבריות חול‪ ,‬אלא שטיפוסי שטח בעלי תכונות גאומורפיות של מדבריות חול מכסים רק‬
‫שטח קטן מכל האזורים הצחיחים קיצוניים‪ .‬מצד שני‪ ,‬סלע חשוף הוא מרכיב חשוב הרבה יותר‬
‫של פני השטח במדבר קיצון‪ ,‬ויבול הנגר העילי מפני השטח מגיע‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬לערכים‬
‫גבוהים מאד (גרינבאום ‪)2003‬‬
‫תגובתם ההידרולוגית של כמעט כל טיפוסי השטח במדבר הקיצון מושפעת במיוחד מעוצמות‬
‫הגשם‪ ,‬ופני שטח עם ערכי חידור נמוכים רגישים להן במיוחד‪ .‬פני שטח מטיפוסים אחרים‪ ,‬כמו‬
‫אלה המאופיינים על ידי שכבה חרסיתית נקבובית הנמצאת על פני ומתחת שטחים אלוביאליים‬
‫גסי גרגר ובעומק רדוד מתחתם‪ ,‬עוברת‪ ,‬עם הגידול בגשם‪ ,‬בסף חד מספיגה כמעט מוחלטת לנגר‬
‫עילי בשיעורים גבוהים‪ .‬גורם מרכזי נוסף אותו יש לקחת בחשבון ביחס ליצירת שיטפון הוא‬
‫איבודי תמסורת‪ .‬ההתאדות במדבריות קיצוניים מגיעה לכדי ‪ 10‬מ"מ ליום‪.‬‬
‫קצבי החידור נקבעו בנחל יעל על ידי ניסויי המטרה בעוצמות גשם שונות על פני מספר רב של‬
‫חלקות ניסוי קטנות (‪ 0.5X0.5‬מטר)‪ ,‬עד להשגת קצב החידור הסופי‪ .‬מן הניסויים נתקבלו ערכי‬
‫חידור וערכי סף לתחילת היווצרות נגר‪ ,‬עבור פני שטח במגוון שיפועים‪ ,‬בדרגות שונות של סידוק‬
‫וכיסוי בלית‪ ,‬ואף על פני מדרונות קולוביום‪ .‬השוואה בין תפוקת הנגר המתקבלת על סמך מפת‬
‫החידור מן המדרונות של האגן‪ ,‬לבין הנגר שנתקבל בתחנה ההידרומטרית – אליה מתנקזים‬
‫מדרונות אלה‪ ,‬אפשרה לקבל בפעם הראשונה נתון מהימן על איבודי התמסורת בין הנגר הנוצר על‬
‫המדרונות השונים לבין נפחי הזרימה באפיק‪ .‬מן הממצאים של גרינבאום (‪ )1986‬עולה כי כ‪40%-‬‬
‫ממי הגשם הם איבודי תמסורת‪ .‬חלקם הגדול נובע מאיבודי הולכה לאורך המדרונות‪ ,‬וחלקם‬
‫הקטן מאיבודים באפיק הסלעי‪ .‬מניסויי חידור שנעשו על ידי גרינבאום על מצע אלוביאלי‪,‬‬
‫נתקבלו ערכי חידור גבוהים של ‪ 300-200‬מ"מ‪/‬שעה‪ .‬מכאן ניתן להסיק כי גשם ישיר על תשתית‬
‫אלוביאלית בלתי מלוכדת ומאווררת בעלת כושר חידור גבוה‪ ,‬אינו יוצר נגר‪.‬‬
‫רוב השטחים בעלי אקלים צחיח קיצון על פני כדור הארץ אינם מכוסים בחוליות‪ .‬בהיותם‬
‫חשופים מצמחייה‪ ,‬רגישים מרבית שטחים אלה ליצירת נגר‪ ,‬וזאת על אף תכונות חידור מעכבות‪.‬‬
‫בשטחים הזוכים לעוצמות גשם גדולות ייווצרו שיטפונות‪.‬‬
‫בבקעת תמנע נעשתה עבודה בשנים ‪ ,2012-13‬שבה נמדדה אפקטיביות הגשם ב‪ 15‬אירועים‪.‬‬
‫במסגרת המחקר הוקמו כתשע חלקות בגודל ‪ 3.5‬עד ‪ 4‬מ"ר לתפיסת נגר מדרוני באזור הערבה‬
‫במדבר צחיח קיצון‪ .‬החלקות נבנו במורדות הר תמנע על סלע גרניט בלוי‪ ,‬ולידן שתי חלקות‬
‫נוספות על קרקע מדרונית עם אבנים (טלוס) בעלות מרקם ושיפוע שונים‪ .‬שתי חלקות נוספות‬
‫הותקנו אחת על אבן החול האדומה (תצורת עמודי שלמה) ולידה על טלוס מורכב מסלע זה‪ .‬שתי‬
‫חלקות נוספות הותקנו‪ ,‬אחת באבן חול מגוונת מדרום לגבעת העבדים בבקעת תמנע‪ ,‬והשנייה על‬
‫טלוס לידה‪ .‬שתי חלקות נוספות הותקנו‪ ,‬אחת על סלע גיר מול קיבוץ גרופית והשנייה על טלוס‬
‫לידה ( בעבודה זו המחקר מתייחס לחמש החלקות הראשונות שהוזכרו למעלה) (ברססט ‪.)2013‬‬
‫‪17‬‬
‫פרק ד‪ :‬נחל נחושתן‬
‫ד‪.1.‬מאפייני אגן הניקוז של נחל נחושתן‬
‫באזור בקעת תמנע‪ ,‬מגוון סוגי נחלים מקצרים לארוכים‪ ,‬מתלולים למישוריים ועוד‪ ,‬הגדול‬
‫ביניהם הוא נחל תמנע‪ .‬לצורך מחקר זה נבחר נחל נחושתן (ראה איור ‪ )3‬הממוקם בחלקה הדרומי‬
‫של הבקעה ‪ .‬לנחל נחושתן‪ ,‬גודל אגן ניקוז ‪ 0.35‬קמ"ר ובאגן מגוון של סלעי אבן חול וסלעים‬
‫מגמטיים בצורות שונות כמו משטח סלע וטלוס‪.‬‬
‫איור ‪ :3‬אגן ניקוז נחל נחושתן‬
‫‪18‬‬
‫המחקר בנחל נחושתן נעשה בעזרת ‪ 5‬חלקות נגר שנבנו ממחקר קודם בנחל‪ ,‬שבאמצעותם ניתן‬
‫לדעת את אפקטיביות הגשם על סוג הסלע שעליו נבנתה החלקה (ראה איור ‪ .)4‬בשביל מחקר זה‬
‫לקחתי אירועי גשם בעבר וניתחתי אותם לקטגוריות של כמות הגשם באירוע במ"מ‪ ,‬כמות הנגר‬
‫שייצר הסלע בליטרים וחישוב אחוז הנגר העילי של הסלע מאותו אירוע בכל חלקה‪ .‬לאחר חישוב‬
‫כל האירועים‪ ,‬עשיתי ממוצע של אחוז הנגר העילי מכלל האירועים‪ ,‬ומשם הסקתי את אפקטיביות‬
‫הגשם של הסלע בכל חלקה‪ .‬לאחר איסוף וחישוב הנתונים‪ ,‬בניתי מפה גיאולוגית של אגן הניקוז‬
‫של הנחל לפי סוגי הסלע החשופים‪ .‬בחלק מהסלעים החשופים לא נבנתה חלקה‪ ,‬ולכן הערכנו את‬
‫אפקטיביות הגשם שלהם (לפי גינת ושלומי דברים בע"פ)‪ ,‬הערכתי את השטח שבו חשופים‬
‫הסלעים מהשטח הכולל של אגן הניקוז וחישבתי את כמות הנגר העילי שיוצר כל סלע (לפי אחוז‬
‫הנגר מנתוני החלקות) באירועי גשם של ‪ 3‬מ"מ‪ 15 ,‬מ"מ‪ 25 ,‬מ"מ ו‪ 45-‬מ"מ‪.‬‬
‫איור ‪ :4‬תצלום לווין של אגן הניקוז ומיקום חלקות המחקר‪ ,‬התחנה ההידרומטרית‪/‬מטאורולוגית ועמודי שלמה‬
‫‪19‬‬
‫ד‪ .2.‬חלקות ‪ - 1-5‬אפיון ונתונים‬
‫חלקה מספר ‪ :1‬סלע גרניט על מדרון‬
‫רוחב‪ 1.8 -‬מטר‬
‫אורך‪ 1.75 -‬מטר‬
‫אורך צלע משפך‪ 95 -‬ס"מ‬
‫שטח חלקה‪ 3.31 -‬מ"ר‬
‫חלקה מספר ‪ 1‬ממוקמת על גבי מדרון עם שיפוע תלול של משטח סלע גרניט באזור עמודי שלמה‬
‫בתמנע‪.‬‬
‫בחלקה שברי סלע מזוותים שקוטרם עד ‪ 10‬ס"מ‪ ,‬המונחים בצורה אקראית על פני השטח‪.‬‬
‫החלקה בנויה מדרגשים וגושים של סלע גרניט בלוי מאוד‪ .‬אין בחלקה צומח‪ .‬חלקה זו מייצגת‬
‫התנהגות הנגר על גבי סלע גרניט (ראה איור ‪.)5‬‬
‫איור ‪ :5‬חלקה מספר ‪1‬‬
‫‪20‬‬
‫חלקה מספר ‪ :1‬סלע גרניט על מדרון – אחוז הנגר העילי באירועי הגשם‬
‫בחלקה מס' ‪ 1‬של סלע הגרניט‪ ,‬בכל האירועים‪ ,‬למעט שניים‪ ,‬נוצר נגר באירועי הגשם הגדולים‬
‫יותר אחוז הנגר העילי מעל ‪ .20%‬קיימת תלות ברורה בין עוצמת הגשם לבין אחוז הנגר בחלקה‪.‬‬
‫באירוע ה‪ 18/11/12-‬ירדו ‪ 5‬מ"מ גשם בעוצמה חזקה ובזמן קצר‪ ,‬ולכן נוצר נגר לעומת אירוע ה‪-‬‬
‫‪ 29/12/13‬שבו גם ירדו ‪ 5‬מ"מ גשם אך בעוצמה חלשה ולמשך זמן ממושך ולא נוצר נגר‪ .‬כאשר‬
‫גדלו כמות הגשם ועוצמתו גם אחוז הנגר העילי עלה משמעותית‪ .‬שיא הנגר נרשם באירוע גשם‬
‫מספר ‪ 5‬ה‪ ,12-14/12/13-‬והיה מעל ‪ 50‬אחוז‪( .‬ראה טבלה ‪ 1‬ואיור ‪. )6‬‬
‫תאריך‬
‫גשם (מ"מ)‬
‫נגר (ליטר)‬
‫אחוז הנגר העילי‬
‫‪1‬‬
‫‪18/11/2012‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3.8‬‬
‫‪23.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪06/01/2013‬‬
‫‪4‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪18.1‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01/02/2013‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪9.4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06/02/2013‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪2.0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12-14/12/2013‬‬
‫‪9‬‬
‫‪16‬‬
‫‪53.7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪29/12/2013‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10/01/2014‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16/02/2014‬‬
‫‪15‬‬
‫‪20.5‬‬
‫‪41.3‬‬
‫‪9‬‬
‫‪02/03/2014‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪10‬‬
‫‪09/03/2014‬‬
‫‪9‬‬
‫‪6.2‬‬
‫‪20.8‬‬
‫ממוצע‬
‫‪5.85‬‬
‫‪5.055‬‬
‫‪16.9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 08/05/2014‬בוקר‬
‫‪9‬‬
‫נזילה בחלקה‬
‫‪12‬‬
‫‪ 08/05/2014‬אחרה"צ‬
‫‪8‬‬
‫נזילה בחלקה‬
‫‪16‬‬
‫טבלה ‪ :1‬נתוני‬
‫אירועי גשם‬
‫בחלקה מספר ‪1‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫איור ‪ :6‬גרף המראה את‬
‫כמות הגשם במ"מ (צד ימין)‬
‫ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫‪12‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪6‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12 11 10 9‬‬
‫אירועים‬
‫‪21‬‬
‫כמות גשם (מ"מ)‬
‫אחוז הנגר‬
‫חלקה מספר ‪ :2‬טלוס גרניט גס על מדרון‬
‫רוחב‪ 1.8 -‬מטר‬
‫אורך‪ 1.75 -‬מטר‬
‫אורך צלע משפך‪ 95 -‬ס"מ‬
‫שטח חלקה‪ 3.3 -‬מ"ר‬
‫חלקה מספר ‪ 2‬ממוקמת על גבי מדרון עם שיפוע בינוני של טלוס גרניט גס‪ ,‬באזור עמודי שלמה‬
‫בתמנע‪.‬‬
‫בחלקה שברי סלע מזוותים שקוטרם עד ‪ 20‬ס"מ המונחים בצורה אקראית על פני השטח‪ .‬בין‬
‫שברי הסלע חומר דק גרגר‪ ,‬בעיקר חרסיתי‪ .‬אין בחלקה צומח‪ .‬חלקה זו מייצגת התנהגות הנגר על‬
‫גבי מדרון של טלוס בסלע גרניט גס גרגר עם שיפוע מתון (ראה איור ‪.)7‬‬
‫איור ‪ :7‬חלקה מספר ‪2‬‬
‫‪22‬‬
‫חלקה מספר ‪ :2‬טלוס גרניט גס על מדרון ‪ -‬אחוז הנגר העילי באירועי הגשם‬
‫בחלקה מס' ‪ 2‬של הטלוס על הגרניט‪ ,‬רק בשני אירועים נוצר נגר משמעותי‪ ,‬ב‪ 12-14/12/13 -‬וב‪-‬‬
‫‪ .8/5/14‬נתון שממנו ניתן להסיק שסוג סלע טלוס גרניט גס על מדרון צריך עוצמת גשם חזקה‬
‫ובזמן קצר כדי ליצר נגר‪ .‬להמחשה האירועים ‪ 12-14/12/13‬וה‪ ,9/3/14-‬שבשניהם ירדו ‪ 9‬מ"מ‬
‫גשם אך באחד נוצר נגר של ‪ 3.3‬ליטר ובשני ‪ 0.1‬ליטר‪ .‬עוצמת שיא נקבעה באירוע ‪ 11‬ב‪8/5/14 -‬‬
‫כאשר מרבית הגשם ירדה בפרק זמן של פחות מ ‪ 10‬דקות (ראה טבלה ‪ 2‬ואיור ‪.)8‬‬
‫תאריך‬
‫גשם (מ"מ)‬
‫נגר (ליטר)‬
‫אחוז הנגר העילי‬
‫‪1‬‬
‫‪18/11/2012‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪06/01/2013‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01/02/2013‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06/02/2013‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12-14/12/2013‬‬
‫‪9‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪11.1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪29/12/3013‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10/01/2014‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16/02/2014‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪02/03/2014‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪09/03/2014‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 08/05/2014‬בוקר‬
‫‪9‬‬
‫‪19.0‬‬
‫‪64.0‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 08/05/2014‬אחרה"צ‬
‫‪8‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪25.4‬‬
‫ממוצע‬
‫‪6‬‬
‫‪2.4‬‬
‫‪8.4‬‬
‫‪16‬‬
‫‪70.0%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪6‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12 11 10 9‬‬
‫אירועים‬
‫‪23‬‬
‫כמות גשם (מ"מ)‬
‫אחוז נגר‬
‫טבלה ‪ :2‬נתוני‬
‫אירועי גשם‬
‫בחלקה מספר ‪2‬‬
‫איור ‪ :8‬גרף המראה את‬
‫כמות הגשם במ"מ (צד ימין)‬
‫ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫חלקה מספר ‪ :3‬טלוס גרניט דק‪ -‬אלוביום‬
‫רוחב‪ 1.5 -‬מטר‬
‫אורך‪ 1.5 -‬מטר‬
‫אורך צלע משפך‪ 80 -‬ס"מ‬
‫שטח חלקה‪ 2.51 -‬מ"ר‬
‫חלקה מספר ‪ 3‬ממוקמת על גבי מדרון עם שיפוע תלול של טלוס גרניט דק‪ ,‬באזור עמודי שלמה‬
‫בתמנע‪.‬‬
‫בחלקה שברי סלע מזוותים שקוטרם עד ‪ 5‬ס"מ המונחים בצורה אקראית על פני השטח‪ .‬בין שברי‬
‫הסלע חומר דק גרגר‪ ,‬בעיקר חרסיתי‪ .‬אין בחלקה צומח‪ .‬חלקה זו מייצגת התנהגות הנגר על גבי‬
‫מדרון של טלוס בסלע גרניט דק גרגר עם שיפוע תלול (ראה איור ‪.)9‬‬
‫איור ‪ :9‬חלקה מספר ‪3‬‬
‫‪24‬‬
‫חלקה מספר ‪ :3‬טלוס גרניט דק אלוביום ‪ -‬אחוז הנגר העילי באירועי הגשם‬
‫בחלקה מס' ‪ 3‬ניתן לראות שבכל האירועים מהשנתיים האחרונות שנרשמו בחלקה‪ ,‬לא נוצר נגר‬
‫משמעותי‪ .‬אפילו באירוע הגשם בעוצמה החזקה ב ‪ 8.5.14‬לא התפתח נגר‪ .‬הטלוס אומנם נרטב‬
‫בגשם אבל לא התפתח נגר עילי‪ .‬מנתון זה ניתן להסיק שטלוס גרניט דק‪-‬אלוביום צריך כמות‬
‫ועוצמת גשם גבוהות מאוד בכדי ליצר נגר משמעותי (ראה טבלה ‪ 3‬ואיור ‪.)10‬‬
‫תאריך‬
‫גשם (מ"מ)‬
‫נגר (ליטר)‬
‫אחוז הנגר העילי‬
‫‪1‬‬
‫‪18/11/2012‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2‬‬
‫‪06/01/2013‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01/02/2013‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06/02/3013‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12-14/12/2013‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪29/12/2013‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10/01/2014‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16/02/2014‬‬
‫‪15‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪9‬‬
‫‪02/03/2014‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪09/03/2014‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 08/05/2014‬בוקר‬
‫‪9‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 08/05/2014‬אחרה"צ‬
‫‪8‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ממוצע‬
‫‪6.29‬‬
‫‪0.0166‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪16‬‬
‫‪0.5%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪0.4%‬‬
‫איור ‪ :10‬גרף המראה את‬
‫כמות הגשם במ"מ (צד ימין)‬
‫ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪0.3%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪6‬‬
‫‪0.2%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.1%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12 11 10 9‬‬
‫אירועים‬
‫‪25‬‬
‫טבלה ‪ :3‬נתוני‬
‫אירועי גשם‬
‫בחלקה מספר ‪3‬‬
‫כמות גשם (מ"מ)‬
‫אחוז נגר‬
‫חלקה מספר ‪ :4‬טלוס תצורת עמודי שלמה‬
‫רוחב‪ 1.78 -‬מטר‬
‫אורך‪ 1.95 -‬מטר‬
‫אורך צלע משפך‪ 93 -‬ס"מ‬
‫שטח חלקה‪ 3.65 -‬מ"ר‬
‫חלקה מספר ‪ 4‬ממוקמת על גבי מדרון עם שיפוע מתון של טלוס אבן חול בתצורת עמודי שלמה‬
‫בתמנע‪.‬‬
‫בחלקה שברי סלע מעוגלים שקוטרם עד ‪ 15‬ס"מ המונחים בצורה אקראית על פני השטח‪ .‬בין‬
‫שברי הסלע חומר דק גרגר עם מעט חרסית‪ .‬אין בחלקה צומח‪ .‬חלקה זו מייצגת את התנהגות‬
‫הנגר על גבי מדרון של טלוס באבן חול תצורת עמודי שלמה (ראה איור ‪.)11‬‬
‫איור ‪ :11‬חלקה מספר ‪4‬‬
‫‪26‬‬
‫חלקה מספר ‪ :4‬טלוס תצורת עמודי שלמה ‪ -‬אחוז הנגר העילי באירועי הגשם‬
‫בחלקה מס' ‪ ,4‬של טלוס אבן החול של עמודי שלמה‪ ,‬ניתן לראות שבכל האירועים הגדולים‬
‫מהשנתיים האחרונות ‪ 12-14/12/13 ,18/11/12‬וה‪ 8/5/14-‬נוצרה כמות נגר גדולה ואפילו מעל‬
‫‪ .50%‬מאידך‪ ,‬במרבית האירועים הקטנים לא נוצר נגר כלל‪ .‬מנתון זה ניתן להבין שיחידת הסלע‬
‫של טלוס תצורת שלמה מייצרת נגר רב באירועים בהם היו כמות ועצמות גשם גדולות (ראה טבלה‬
‫‪ 4‬ואיור ‪.)12‬‬
‫תאריך‬
‫גשם (מ"מ)‬
‫נגר (ליטר)‬
‫אחוז הנגר העילי‬
‫‪1‬‬
‫‪18/11/2012‬‬
‫‪5‬‬
‫‪5.88‬‬
‫‪32.2‬‬
‫‪2‬‬
‫‪06/01/3013‬‬
‫‪4‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01/02/2013‬‬
‫‪3‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06/02/2013‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12-14/12/2013‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪27.4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪29/12/2013‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10/01/2014‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16/02/2014‬‬
‫‪16‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪9‬‬
‫‪02/03/2014‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪10‬‬
‫‪09/03/2014‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 08/05/2014‬בוקר‬
‫‪11.5‬‬
‫‪23.8‬‬
‫‪56.7‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 08/05/2014‬אחרה"צ‬
‫‪7‬‬
‫‪13‬‬
‫‪50.9‬‬
‫ממוצע‬
‫‪6.208‬‬
‫‪4.2525‬‬
‫‪14.1‬‬
‫‪18‬‬
‫טבלה ‪ :4‬נתוני‬
‫אירועי גשם‬
‫בחלקה מספר ‪4‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪16‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪12‬‬
‫איור ‪ :12‬גרף המראה את‬
‫כמות הגשם במ"מ (צד ימין)‬
‫ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12 11 10 9‬‬
‫אירועים‬
‫‪27‬‬
‫כמות גשם (מ"מ)‬
‫אחוז נגר‬
‫חלקה מספר ‪ :5‬משטח סלע של תצורת עמודי שלמה‬
‫רוחב‪ 1.80 -‬מטר‬
‫אורך‪ 1.85 -‬מטר‬
‫אורך צלע משפך‪ 95 -‬ס"מ‬
‫שטח חלקה‪ 3.66 -‬מ"ר‬
‫חלקה מספר ‪ 5‬ממוקמת על גבי משטח עם שיפוע תלול יחסית של אבן חול תצורת עמודי שלמה‬
‫בתמנע‪.‬‬
‫החלקה בנויה מדרגשים של עד ‪ 3‬ס"מ‪ .‬אין בחלקה צומח‪ .‬חלקה זו מייצגת את התנהגות הנגר על‬
‫גבי אבן חול תצורת עמודי שלמה במקרה של סלע באתרו ולא מכוסה באלוביום או בקרקע (ראה‬
‫איור ‪.)13‬‬
‫איור ‪ :13‬חלקה מספר ‪5‬‬
‫‪28‬‬
‫חלקה מספר ‪ :5‬משטח סלע של תצורת עמודי שלמה ‪ -‬אחוז הנגר העילי באירועי הגשם‬
‫בחלקה מס' ‪ 5‬ניתן לראות שבכל האירועים מהשנתיים האחרונות נוצר נגר‪ .‬מנתון זה ניתן להבין‬
‫שיחידת הסלע של תצורת שלמה מייצרת נגר בכל אירוע‪ ,‬אפילו אם הוא חלש ונמשך זמן רב בזכות‬
‫המבנה האטים שלה‪ .‬כנראה שהחומר המלכד את הגרגרים יוצר סלע אטים‪ ,‬ודווקא אבן החול‬
‫היא הסלע המייצר את מקסימום הנגר (ראה טבלה ‪ 5‬ואיור ‪.)14‬‬
‫תאריך‬
‫גשם (מ"מ)‬
‫נגר (ליטר)‬
‫אחוז הנגר העילי‬
‫‪1‬‬
‫‪18/11/2012‬‬
‫‪5‬‬
‫‪13.0‬‬
‫‪71.0‬‬
‫‪2‬‬
‫‪06/01/2013‬‬
‫‪4‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪10.2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪01/02/2013‬‬
‫‪3‬‬
‫‪10.1‬‬
‫‪92.0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪06/02/2013‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4.3‬‬
‫‪58.7‬‬
‫‪5‬‬
‫‪12-14/12/2013‬‬
‫‪7.5‬‬
‫‪16.0‬‬
‫‪58.3‬‬
‫‪6‬‬
‫‪29/12/2013‬‬
‫‪2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪6.1‬‬
‫‪7‬‬
‫‪10/01/2014‬‬
‫‪5‬‬
‫‪3.0‬‬
‫‪16.4‬‬
‫‪8‬‬
‫‪16/02/2014‬‬
‫‪16‬‬
‫‪30.0‬‬
‫‪51.2‬‬
‫‪9‬‬
‫‪02/03/2014‬‬
‫‪2.5‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪25.1‬‬
‫‪10‬‬
‫‪09/03/2014‬‬
‫‪9‬‬
‫‪15.8‬‬
‫‪48.0‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ 08/05/2014‬בוקר‬
‫‪11.5‬‬
‫‪29.5‬‬
‫‪70.1‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ 08/05/2014‬אחרה"צ‬
‫‪7‬‬
‫‪19.3‬‬
‫‪75.3‬‬
‫ממוצע‬
‫‪6.208‬‬
‫‪12.1‬‬
‫‪48.5‬‬
‫‪18‬‬
‫‪100.0%‬‬
‫‪16‬‬
‫‪90.0%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪80.0%‬‬
‫איור ‪ :14‬גרף המראה את‬
‫כמות הגשם במ"מ (צד ימין)‬
‫ואת אחוז הנגר (צד שמאל)‬
‫‪70.0%‬‬
‫‪12‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪10‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪8‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪6‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪4‬‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪2‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪12 11 10 9‬‬
‫אירועים‬
‫‪29‬‬
‫טבלה ‪ :5‬נתוני‬
‫אירועי גשם‬
‫בחלקה מספר ‪5‬‬
‫כמות גשם (מ"מ)‬
‫אחוז נגר‬
‫באיורים ‪ 15-16‬אפשר לראות את ממוצע אחוז הנגר העילי בשישה אירועים נבחרים בחלקות‬
‫המדידה ‪ 1-5‬בנחל נחושתן‪ .‬ניתן לראות בבירור שהנגר העילי הגבוה ביותר הוא בחלקה ‪ ,5‬שבה‬
‫משטח הסלע של תצורת עמודי שלמה‪ .‬למרות שמדובר באבן חול‪ ,‬רמת הליכוד הגבוהה שלה‬
‫מאפשרת אפקטיביות גבוהה של גשם‪ .‬לעומת זה בחלקה ‪ ,3‬בה טלוס גרניט דק‪ ,‬לא התפתח נגר‬
‫משמעותי באף אחד מהאירועים‪ .‬הסיבה לכך היא יכולת הספיגה של הטלוס שהיא גבוהה ביותר‪.‬‬
‫איור ‪ :15‬גרף המראה את ממוצע אחוז הנגר העילי באירועים נבחרים בחלקות ‪1-5‬‬
‫בחלקה ‪ 5‬באירועי ה‪ ,8.5.14-‬בגלל בעיה טכנית‪ ,‬לא נערכה מדידה‬
‫ממוצע אחוז הנגר באירועים נבחרים בחלקות ‪1-5‬‬
‫‪80.0%‬‬
‫מספר חלקה‬
‫‪70.0%‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪1‬‬
‫סלע גרניט על מדרון‬
‫‪30.0%‬‬
‫‪2‬‬
‫טלוס גרניט גס על מדרון‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪3‬‬
‫טלוס גרניט דק – אלוביום‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪4‬‬
‫טלוס תצורת עמודי שלמה‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪5‬‬
‫משטח סלע של תצורת עמודי‬
‫שלמה‬
‫‪40.0%‬‬
‫אירועים‬
‫איור ‪ :16‬גרף המראה את ממוצע הנגר ב‪ 12-‬אירועי גשם בחלקות ‪1-5‬‬
‫ממוצע אחוז הנגר ב‪ 12-‬אירועי גשם בחלקות ‪1-‬‬
‫‪5‬‬
‫‪60.0%‬‬
‫‪50.0%‬‬
‫‪40.0%‬‬
‫‪30.0%‬‬
‫ממוצע אחוז הנגר‬
‫‪20.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪0.0%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪30‬‬
‫‪5‬‬
‫ד‪ .3.‬המוליכות ההידראולית באגן הניקוז של נחל נחושתן‬
‫במסגרת מחקר זה נבנתה מפת מוליכות הידראולית (ראה איור ‪ )17‬של אגן הניקוז של נחל‬
‫נחושתן‪ .‬מפת זו נבנתה על פי סוגי הסלע‪ ,‬בעזרת מפה גיאולוגית וסיור בשטח‪.‬‬
‫איור ‪ :17‬מפת אזורים של מוליכות הידראולית על פי מסלע ‪ -‬נחל נחושתן‬
‫טלוס תצורת עמודי שלמה (כמו חלקה ‪ 5‬בנחושתן)‬
‫סלע גרניט על מדרון (כמו חלקה ‪ 1‬בנחושתן)‬
‫אבן חול של תצורת תמנע‬
‫הערוץ הפעיל‬
‫משטח סלע של תצורת עמודי שלמה (כמו חלקה ‪ 4‬בנחושתן)‬
‫טלוס גרניט דק‪ -‬אלוביום (כמו חלקה ‪ 3‬בנחושתן)‬
‫טלוס גרניט גס על מדרון (כמו חלקה ‪ 2‬בנחושתן)‬
‫‪31‬‬
‫במסגרת המחקר הוגדרו שטחים על פי המסלע והשיפוע‪ ,‬ונמצאו ‪ 7‬סוגי שטח שונים‪ .‬בטבלה להלן‬
‫(ראה טבלה ‪ )6‬מתוארת אפקטיביות הגשם על סוגי השטחים שהוגדרו בנחל נחושתן‪ .‬על מנת‬
‫לחשב את סה"כ הנגר המתקבל בשטח כולו‪ ,‬נעשה חישוב של הנגר בכל שטח‪.‬‬
‫חישוב זה מבוסס על נתונים מ‪ 5-‬החלקות בנחל ומנתונים שהתקבלו מינאי שלומי ממרכז מדע ים‬
‫המלח והערבה‪ ,‬בהתאם לתוצאות מחקר ראשוני שנעשה בבקעת תמנע‪.‬‬
‫טבלה ‪ :6‬אפקטיביות הגשם על סוגי סלע שונים בנחל נחושתן‬
‫אזור‬
‫סוג הסלע‬
‫האחוז‬
‫אפקטיביות‬
‫הגשם על השטח‪ ,‬השטח של‬
‫האזור באגן‬
‫הניקוז‬
‫‪%‬‬
‫גרניט על מדרון‬
‫‪16.9‬‬
‫טלוס גרניט גס על מדרון‬
‫‪8.4‬‬
‫‪3‬‬
‫טלוס גרניט דק‪-‬‬
‫אלוביום‬
‫‪0.1‬‬
‫‪4‬‬
‫טלוס תצורת עמודי‬
‫שלמה‬
‫‪14.1‬‬
‫‪5‬‬
‫משטח סלע של תצורת‬
‫עמודי שלמה‬
‫‪48.5‬‬
‫אבן חול של תצורת‬
‫תמנע‬
‫‪~50‬‬
‫הערוץ הפעיל‬
‫‪~10‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫סה"כ‬
‫גודל השטח‬
‫סה"כ‬
‫(קמ"ר)‬
‫‪0.1925‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪0.021‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪0.0175‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0.0175‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0.0455‬‬
‫‪13%‬‬
‫‪0.042‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪0.014‬‬
‫‪4%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0.35‬‬
‫שטח אגן הניקוז של נחל נחושתן הוא ‪ 0.35‬קמ"ר‪ 0.1925 .‬קמ"ר מתוכו מכוסה בסלע גרניט על‬
‫מדרון‪ .‬שאר האגן מכוסה בסלעים כגון משטח אבן חול של תצורת עמודי שלמה‪ ,‬טלוס גרניט דק‬
‫וגס‪ ,‬טלוס אבן חול של תצורת עמודי שלמה‪ ,‬אבן חול של תצורת תמנע‪ .‬חלק קטן מאוד מאגן‬
‫הניקוז‪ 0.014 ,‬קמ"ר‪ ,‬הוא הערוץ הפעיל‪.‬‬
‫לכל הסלעים אפקטיביות נגר שונה‪ .‬לסלע אבן החול של תצורת תמנע ישנה אפקטיביות הנגר‬
‫המקסימלית בהערכה באגן שהיא ‪ .~50%‬אפקטיביות הנגר המינימלית מתפתחת בטלוס גרניט‬
‫דק‪ -‬אלוביום שהיא ‪.0.1%‬‬
‫‪32‬‬
‫במסגרת מחקר זה נעשה חישוב של אפקטיביות הגשם באגן נחל נחושתן ובכמויות גשם שונות‪.‬‬
‫(ראה טבלה ‪)7‬‬
‫החישובים להלן מתבססים על ההנחות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬נגר עילי מתקבל רק אחרי שיורדים ‪ 3‬מ"מ גשם‪ .‬זו הכמות הנדרשת לטובת הרטבת השטח‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלומר כאשר ‪ 3‬המ"מ הראשונים יורדים‪ ,‬הם מרטיבים את השטח וממלאים את אוגר‬
‫השקערוריות ורק אח"כ מתפתח נגר‪.‬‬
‫סה"כ הנגר ליחידת שטח נמדד ע"י גודל השטח והערכת אפקטיביות הגשם על אותו שטח‪.‬‬
‫טבלה ‪ :7‬חישוב ספיקת המים בשטח ההררי באגן נחל נחושתן על פי השטחים שהוגדרו ובכמויות גשם שונות‬
‫סוג השטח‬
‫כמות גשם‬
‫ממוצעת‪/‬‬
‫גודל השטח‬
‫התורם (קמ"ר)‬
‫גרניט על מדרון‬
‫‪0.1925‬‬
‫טלוס גרניט גס‬
‫על מדרון‬
‫‪0.021‬‬
‫טלוס גרניט דק‪-‬‬
‫אלוביום‬
‫‪0.0175‬‬
‫טלוס תצורת‬
‫עמודי שלמה‬
‫‪0.0175‬‬
‫משטח סלע של‬
‫תצורת עמודי‬
‫שלמה‬
‫‪0.0455‬‬
‫אבן חול של‬
‫תצורת תמנע‬
‫‪0.042‬‬
‫הערוץ הפעיל‬
‫‪0.014‬‬
‫סה"כ‬
‫‪0.35‬‬
‫אפקטיביות‬
‫הגשם‬
‫‪0.169‬‬
‫‪0.084‬‬
‫‪0.001‬‬
‫‪0.141‬‬
‫‪ 3‬מ"מ‬
‫‪ 15‬מ"מ‬
‫‪ 25‬מ"מ‬
‫‪ 45‬מ"מ‬
‫‪-‬‬
‫‪390.39‬‬
‫‪715.715‬‬
‫‪1,366.365‬‬
‫‪-‬‬
‫‪21.168‬‬
‫‪38.808‬‬
‫‪74.088‬‬
‫‪-‬‬
‫‪0.21‬‬
‫‪0.385‬‬
‫‪0.735‬‬
‫‪-‬‬
‫‪29.61‬‬
‫‪54.285‬‬
‫‪103.635‬‬
‫‪-‬‬
‫‪264.81‬‬
‫‪485.485‬‬
‫‪926.835‬‬
‫‪0.485‬‬
‫~‪0.5‬‬
‫~‪0.1‬‬
‫‪-‬‬
‫‪252‬‬
‫‪462‬‬
‫‪882‬‬
‫‪-‬‬
‫‪16.8‬‬
‫‪30.8‬‬
‫‪58.8‬‬
‫‪-‬‬
‫‪974.988‬‬
‫מ"ק‬
‫‪1,787.478‬‬
‫מ"ק‬
‫‪3412.458‬‬
‫מ"ק‬
‫אגן הניקוז של נחל נחושתן‪ ,‬שגודלו ‪ 0.35‬קמ"ר‪ ,‬ייצר כמויות נגר שונות באירועים שונים‪ .‬לדוגמה‬
‫באירוע של ‪ 3‬מ"מ‪ ,‬אגן הניקוז לא ייצר נגר אלא רק יירטב‪ ,‬ובכל אירוע שבו יירדו יותר מ‪ 3-‬מ"מ‪,‬‬
‫יתחיל להיווצר נגר עילי בנחל‪ .‬באירוע שיא של ‪ 45‬מ"מ‪ ,‬שיכול לקרות בערך פעם ב‪ 20-‬שנה‪ ,‬יווצר‬
‫באגן הניקוז של נחל נחושתן ‪ 3412.458‬מ"ק של נגר עילי‪ .‬כמות הנגר שתיווצר באירוע של ‪ 45‬מ"מ‬
‫גדולה כמעט פי ‪ 4‬מכמות הנגר שתיווצר באירוע של ‪ 15‬מ"מ‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫ד‪ .4.‬שיטפון של הדקה ה‪...90-‬‬
‫אירוע הגשם ביום שני ‪ 9.12‬בשעה ‪ 12.00‬ועד ‪ 13.00‬בצהריים‪.‬‬
‫כמות הגשם שירדה באזור בין אילת וגרופית היא בין ‪ 3‬באילת ל‪ 12 -‬מ"מ ביטבתה‪ .‬העוצמה‬
‫החזקה של הגשם‪ ,‬היא שגרמה לשטפונות באגני הניקוז הקטנים ואפילו לחסימת כביש הערבה‪.‬‬
‫הנחלים הגדולים (ציחור‪ ,‬חיון‪ ,‬פארן) לא זרמו‪.‬‬
‫באירוע זה נמדדו בנחל נחושתן כמויות גשם שהם ‪ 6.5‬מ"מ ל‪ 8.5-‬מ"מ‪( .‬ראה טבלה ‪)8‬‬
‫כיוון ששיטפון זה היה ערב הגשת העבודה‪ ,‬הוא מופיע בתיאור נפרד ולא כחלק מסיכום הנתונים‬
‫שבפרק‪.‬‬
‫טבלה ‪ :8‬סיכום נתוני נגר מהחלקות מגשם בתאריך ‪9/12/14‬‬
‫(בטבלה מופיעות חלקות שלא נכללו במחקר או שנבנו בסוף המחקר)‬
‫מס' חלקה‬
‫‪ 1‬סלע גרניט‬
‫‪ 2‬קולוביום גס‬
‫גרניט‬
‫‪ 3‬קולוביום דק‬
‫גרניט (טראסה)‬
‫‪ 4‬קולוביום חול‬
‫עמודי שלמה‬
‫‪ 5‬סלע חול עמודי‬
‫שלמה‬
‫‪ 6‬סלע חול‬
‫תצורת שחורת‬
‫גשם (מ"מ)‬
‫‪8.5‬‬
‫‪8.5‬‬
‫נגר (ליטר)‬
‫‪6.6‬‬
‫‪5.6‬‬
‫אחוז נגר‬
‫‪23.5‬‬
‫‪20‬‬
‫הערות‬
‫‪8.5‬‬
‫זניח‬
‫‪0‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪21‬‬
‫‪88.5‬‬
‫הפקק של‬
‫הג'ריקן לא היה‬
‫מכוסה טוב‬
‫יותר מבסלע!!‬
‫איך יתכן?!‬
‫‪6.5‬‬
‫‪16.7‬‬
‫‪70.2‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪6.5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪8.5‬‬
‫‪15.5‬‬
‫‪48.2‬‬
‫‪31.1‬‬
‫‪!!!110‬‬
‫‪20.7‬‬
‫‪72.6‬‬
‫אין נתונים‬
‫אין נתונים‬
‫‪36.5‬‬
‫‪16.04‬‬
‫‪2.1‬‬
‫‪5.56‬‬
‫‪ 7‬קולוביום חול‬
‫שחורת‬
‫‪ 8‬סלע גיר גרופית ‪7.5‬‬
‫‪ 9‬קולוביום גרניט ‪7.5‬‬
‫קצר‬
‫‪ 10‬קולוביו גרניט ‪7.5‬‬
‫ארוך‬
‫‪( 7‬לפי תחנה‬
‫‪ 11‬מדרון סלע‬
‫הידרומטרית)‬
‫גרניט‪+‬דייק‬
‫וקצת קולוביום‬
‫‪ 12‬תצורת תמנע ‪( 7.5‬לפי ממוצע‬
‫מג"זים באזור)‬
‫‪34‬‬
‫נזילה מהפקק של‬
‫החבית‪ ,‬היה‬
‫הרבה יותר נגר‬
‫בפועל‬
‫לא הגיוני אבל‬
‫כנראה קרוב‬
‫ל‪100%‬‬
‫החבית נפלה‬
‫ונשברה‪...‬‬
‫‪‬‬
‫הגשם ירד במשך ‪ 23‬דקות בלבד‪ ,‬עוצמות גשם גבוהות מאוד!‬
‫‪‬‬
‫התקבל נגר בכל החלקות‪ ,‬פרט לחלקה ‪ 3‬שם הנגר כרגיל היה זניח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחוזי נגר גבוהים מאוד בגיר!! (אפילו לא הגיוניים בסלע‪ )..‬וגם באבן חול עמודי שלמה‪,‬‬
‫שם פעם ראשונה שהקולוביום מניב יותר נגר מהסלע‪.‬‬
‫‪ ‬בגרניט אחוזי נגר נמוכים יחסית אבל דומים בין הסלע לקולוביום‪ ,‬ונשמרו גם במדרון‬
‫מעורב‪ ,‬גדול פי ‪ 8‬בשטח‪.‬‬
‫איור ‪.17‬א‪ : .‬עוצמות גשם וגורמי זרימה שנמדדו בנחל נחושתן באירוע גשם ב‪9/12/14 -‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫גשם מצטבר (מ"מ)‬
‫‪40‬‬
‫עוצמת גשם ל‪ 5-‬דקות (מ"מ‪/‬שעה)‬
‫‪ 30‬עוצמת גשם ל‪ 10-‬דקות (מ"מ‪/‬שעה)‬
‫גובה זרימה (ס"מ)‬
‫‪20‬‬
‫עוצמת גשם לדקה (מ"מ‪/‬שעה)‬
‫‪10‬‬
‫‪0‬‬
‫‪12:15:00‬‬
‫‪12:17:00‬‬
‫‪12:19:00‬‬
‫‪12:21:00‬‬
‫‪12:23:00‬‬
‫‪12:25:00‬‬
‫‪12:27:00‬‬
‫‪12:29:00‬‬
‫‪12:31:00‬‬
‫‪12:33:00‬‬
‫‪12:35:00‬‬
‫‪12:37:00‬‬
‫‪12:39:00‬‬
‫‪12:41:00‬‬
‫‪12:43:00‬‬
‫‪12:45:00‬‬
‫‪12:47:00‬‬
‫‪12:49:00‬‬
‫‪12:51:00‬‬
‫‪12:53:00‬‬
‫‪12:55:00‬‬
‫‪12:57:00‬‬
‫‪12:59:00‬‬
‫‪13:01:00‬‬
‫‪13:03:00‬‬
‫‪13:05:00‬‬
‫‪13:07:00‬‬
‫‪13:09:00‬‬
‫‪13:11:00‬‬
‫‪13:13:00‬‬
‫‪13:15:00‬‬
‫למזלנו הותקנה לאחרונה תחנה הידרומטרית שכוללת גם רישום של הגשם לאורך זמן‬
‫ולא רק נתונים ממד גשם זעיר‪ .‬נתוני (ראה איור ‪.17‬א‪ ).‬ייחודו של שיטפון זה בעוצמת‬
‫גשם גבוהה ביותר עד כדי מעל ‪ 80‬מ"מ לשעה‪ ,‬כלומר יותר ממ"מ לדקה‪ .‬לפיכך‬
‫אפקטיביות הגשם גבוהה מאוד בהשוואה לאירועים קודמים‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫פרק ה‪ :‬נחל עמרם‬
‫ה‪ .1.‬מאפייני אגן הניקוז של נחל עמרם‬
‫באזור אילת נחלים קצרים ותלולים המנקזים מים באגני ניקוז שגודלם אינו עולה על מספר‬
‫קילומטרים מרובעים‪ .‬לצורך מחקר זה נבחר נחל עמרם ‪ .‬בנחל עמרם‪ ,‬גודל אגן הניקוז ‪ 4‬קמ"ר‬
‫והוא מנקז את האזור שבין מצוק העתקים אל הערבה באזור עמודי עמרם לבקעת עמרם‬
‫והמדרונות הצפוניים של הר אמיר‪ .‬באזור מגוון גדול מאוד של סלעים ושיפועים תלולים‪( .‬ראה‬
‫איור ‪)18‬‬
‫איור ‪ :18‬אגן ניקוז נחל עמרם‬
‫‪36‬‬
‫ניתן לחלק את אגן הניקוז של נחל עמרם לשלושה חלקים (ראה איורים ‪ 19‬ו‪)20-‬‬
‫איור ‪ :19‬האזור ההררי‪ ,‬מניפת הסחף ומלחת עברונה על מפה טופוגרפית‬
‫איור ‪ :20‬האזור ההררי‪ ,‬מניפת הסחף ומלחת עברונה על תצלום לווין‬
‫‪37‬‬
‫א‪ .‬האזור הגבוה וההררי המצוי באזורים שסמוכים לקו פרשת המים של הנחל בשולי הערבה‪ .‬גודל‬
‫שטח זה כ ‪ 4 -‬קמ"ר‪ ,‬וחשוף בו מגוון רחב של סוגי סלעים כגון סלעי משקע ימי ויבשתי וסלעים‬
‫מגמתיים‪ .‬עיקר המחקר נעשה באזור זה‪ .‬גבולו המזרחי של אזור זה באזור בו יוצא הערוץ‬
‫הלינארי אל מניפת הסחף‪.‬‬
‫ב‪ .‬אזור מניפת הסחף בערבה – החל ממוצא הנחל בחזית ההרים ועד לבסיס הסחיפה‪ .‬גודל שטח זה‬
‫כ ‪ 9 -‬קמ"ר‪ .‬שטח זה בנוי כולו מחלוקים‪ .‬גודלם של החלוקים הולך ויורד בהדרגה לכיוון מזרח‪.‬‬
‫שיפוע המניפה כמעלה אחת לכיוון מזרח‪( .‬ראה איור ‪)21‬‬
‫איור ‪ :21‬קונגלומרט עם עדשת חול המייצג את אזור‬
‫מניפת הסחף‬
‫ג‪ .‬אזור מניפת הסחף הוא אזור מישורי הבנוי בעיקרו מחרסית‪ .‬בסיס הסחיפה של המלחה שטוח‬
‫מאוד וגודלה כ‪ 5 -‬קמ"ר‪ .‬המלחה מהווה את בסיס הסחיפה לנחלים עמרם‪ ,‬צפונות ורחם‬
‫המתנקזים ממערב‪ ,‬ולמספר נחלים המתנקזים מהרי אדום אל הערבה‪ .‬בעבר הייתה מלחת‬
‫עברונה בסיס סחיפה אוטונומי‪ .‬כיום מנוקזים מי השיטפונות המתנקזים אל המלחה דרומה‪ ,‬דרך‬
‫תעלת הקינט אל מפרץ אילת‪.‬‬
‫ה‪ .2.‬מאפייני האפיק של נחל עמרם‬
‫החלק העליון של אגן הניקוז של נחל עמרם מצוי באזור ההררי‪ .‬קו פרשת המים מצוי לאורך מצוק‬
‫ההעתקים וגובהו עד ‪ 600‬מטר מעל פני הים‪ .‬מצידו המזרחי אזור מצוקי‪ ,‬ובו זורמים נחלים‬
‫תלולים מאוד‪ .‬בהמשך הזרימה מתמתן שיפוע הערוצים בסלעי משקע ימי‪ ,‬ובהמשך מתמתן עוד‬
‫יותר לכמה ערוצים בודדים הנמצאים בין סלעים מגמתיים ואבני חול‪ .‬לאחר מכן הערוצים‬
‫מתלכדים לערוץ אחד שמצדו האחד אבן חול ומצדו השני טרסות נחל‪ .‬במעברו של הערוץ בין‬
‫האזור ההררי לאזור מניפת הסחף‪ ,‬הוא נמצא בין שני צדדים של גיר‪.‬‬
‫במסגרת אפיון מאפייני האפיק‪ ,‬נעשו חתכי רוחב במורד האפיק המראים את השינויים ברוחב‬
‫החתכים לאורך האפיק (ראה איורים ‪ 22‬ו‪ )23-‬וצולמו תמונות של חתכים נבחרים (ראה איורים‬
‫‪ )24-29‬רוחב האפיק בחלקו העליון צר מאוד‪ .‬לאחר מכן האפיק מתרחב בבקעה שנמצאת בין הר‬
‫אמיר לרכס שמצפון לערוץ‪ .‬בחלקו המערבי ביותר של האגן‪ ,‬לפני מניפת הסחף‪ ,‬הופך הערוץ לצר‬
‫יותר‪( .‬בנקודה זו מוקמה גם התחנה של השרות ההידרולוגי‪ ,‬שמודדת את רום המים והספיקה‬
‫בזמן שיטפון)‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫איור ‪ :22‬מיקום החתכים באגן הניקוז של נחל עמרם‬
‫‪39‬‬
‫איור ‪ :23‬גרף המראה את שינויי רוחב החתכים לאורך האפיק‬
‫רוחב אפיק (מטר)‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫מטר‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪K‬‬
‫‪J‬‬
‫‪I‬‬
‫‪H‬‬
‫‪G‬‬
‫‪F‬‬
‫‪E‬‬
‫‪D‬‬
‫‪C‬‬
‫‪B‬‬
‫‪A‬‬
‫‪8‬‬
‫‪71‬‬
‫‪52‬‬
‫‪50‬‬
‫‪33‬‬
‫‪15‬‬
‫‪13‬‬
‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪6‬‬
‫‪9‬‬
‫‪0‬‬
‫(רוחב אפיק (מטר‬
‫גרף זה נבנה ממדידות של רוחב האפיק לאורך הערוץ‪ ,‬שנעשו בסיור עם ינאי שלומי ממרכז מדע‬
‫ים המלח והערבה בנחל עמרם‪.‬‬
‫הגרף הנ"ל מתאר את שינויי רוחב האפיק בכמה אזורים שנבחרו תוך כדי הסיור‪ .‬רוחב האפיק‬
‫עולה בהדרגה במורד הזרימה‪ ,‬מגיע לשיא של ‪ 71‬מטר באזור מתחת לגבעת יוכבד והופך להיות‬
‫ערוץ מסדר שלישי‪ .‬במוצא הנחל באזור ההררי והרחב האפיק יורד בצורה דרמטית ל‪ 8-‬מטר‪.‬‬
‫בנקודה זו מוקמה התחנה ההידרולוגית שמודדת את גובה הזרימה וספיקת המים במוצא החלק‬
‫העליון של נחל עמרם‪.‬‬
‫איור ‪ :24‬חתך ‪ ,A‬רוחב האפיק‬
‫‪ 9‬מטר‬
‫איור ‪ :25‬חתך ‪ ,E‬רוחב האפיק‬
‫‪ 13‬מטר‬
‫‪40‬‬
‫איור ‪ :26‬חתך ‪ ,H‬רוחב האפיק ‪50‬‬
‫מטר‬
‫איור ‪ :27‬חתך ‪ ,K‬רוחב האפיק ‪8‬‬
‫מטר‬
‫ליד חתך ‪ K‬נמצאת התחנה‬
‫ההידרומטרית‬
‫איור ‪ :28‬תחנה הידרומטרית ‪ -‬צינור‬
‫מדידת המפלס‬
‫איור ‪ :29‬תחנה הידרומטרית ‪ -‬אוגר‬
‫הנתונים‬
‫‪41‬‬
‫ה‪ .3.‬שיטפונות בערבה ובנחל עמרם‬
‫במהלך ארבע השנים האחרונות‪ ,‬נרשמו באזור נחל עמרם כארבעה אירועי גשם‪ .‬אירועים אלו‬
‫שונים באופיים ההידרולוגי‪ .‬להלן מתוארים אירועים אלו בעזרת מידע שנאסף בזמן האירועים‬
‫ע"י גינת ושלומי ‪ .2010,2013,2014‬למרבה הצער‪ ,‬מד הגשם בבקעת עמרם מוקם רק בסוף דצמבר‬
‫‪ ,2013‬לפיכך בנתונים של שלושת אירועי הגשם והשיטפונות יש אומנם נתוני ספיקה של נחל‬
‫עמרם‪ ,‬אבל אין נתון מדויק של כמות הגשם‪ .‬מד הגשם הקרוב ביותר היה על כביש הערבה בחלק‬
‫המזרחי של אזור מניפת הסחף של נחל עמרם‪.‬‬
‫אירוע ה‪18.1.10 -‬‬
‫אירוע גשם חריג בהיקפו ובעוצמתו התרחש בכל שטח דרום ישראל‪ ,‬מצרים‪ ,‬סיני ודרום ירדן‪,‬‬
‫בימים ראשון ושני ( ‪.)17-18.1.2010‬‬
‫מדובר במערכת חורפית גדולה מאוד‪ ,‬שהתקדמה ממערב למזרח בחלק הדרומי של הים התיכון‪.‬‬
‫מערכת זו‪ ,‬שהתאפיינה באוויר קר (בעיקר בשכבות הגבוהות של האטמוספירה)‪" ,‬תודלקה"‬
‫בלחות רבה מאוד‪ ,‬שהגיעה ממרכז אפריקה למזרח הים התיכון‪ .‬השילוב של הקור האירופי‬
‫והלחות האפריקאית יצרו מערכת שממטירה משקעים רבים ובכל המרחב‪( .‬ראה איור ‪)30‬‬
‫איור ‪ :30‬תצלום לווין של הסופה‪ ,‬יום ראשון ‪ 17.1.2010‬בשעה שש בערב‬
‫(בחסות השרות המטאורולוגי הישראלי)‬
‫מרבית הגשמים באזור הנגב הדרומי‪ ,‬הערבה הדרומית ואילת‪ ,‬מקורם ב"אפיקי ים סוף"‪.‬‬
‫במערכות אלו ישנה לרוב התחממות מקומית ונקודתית של הקרקע‪ ,‬וכתוצאה מכך נוצרות לעתים‬
‫סופות גשם בעלות אופי מקומי‪.‬‬
‫הפעם היה האירוע מלווה בכמויות משקעים גבוהות מאוד ובפריסה מרחבית ‪ -‬עד דרום סיני ואל‬
‫חצי האי ערב‪ .‬אירוע דומה התרחש באזורנו לאחרונה בפברואר ‪.1975‬‬
‫בכל אזור הנגב הדרומי ובערבה הדרומית החל גשם לרדת החל משעה ‪ 01.00‬לפנות בוקר‪ ,‬התחזק‬
‫עד ‪ 06.00‬ונמשך עד ‪ 10.00‬בבוקר‪ .‬כמות הגשם המצטבר באזור אילת הייתה ‪ 15‬ו‪ 20-‬מ"מ‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫בעקבות הגשם התרחשו שיטפונות בעוצמה בינונית וגבוהה במרחב כולו‪ .‬באזורים כמו הנגב‬
‫הדרומי והרי אילת‪ ,‬כמות הגשם לא הייתה גבוהה‪ ,‬אבל הפיזור המרחבי היה מלא (ראה איורים‬
‫‪ 31‬ו‪ .)32-‬באזור בו נחל עמרם חוצה את כביש הערבה‪ ,‬נמדדה באירוע זה כמות משקעים של ‪1‬‬
‫מ"מ‪.‬‬
‫איור ‪ :31‬שיטפון בנחל‬
‫פארן‬
‫איור ‪ :32‬שיטפון בנחל‬
‫חיון‬
‫אירוע ה‪18.11.12 -‬‬
‫עוצמות גשם גבוהות מאוד ובתאי שטח קטנים‪ .‬מרכזי סופות הגשם היו באזור הנחלים שחורת‬
‫ועמרם ובאזור שבין סמר ויטבתה‪.‬‬
‫מרכזו של תא הגשם הדרומי היה באזור הנחלים שחורת ועמרם‪ 27 .‬מ"מ גשם ירדו על כביש‬
‫הערבה בכניסה לנחל שחורת (על פי מד הגשם) ועובי גשם דומה היה ‪ 6-8‬ק"מ מערבית לכביש‪,‬‬
‫באזור בו הנחלים שחורת ועמרם (זאת על פי עוצמות הזרימה ועדויות מהשטח)‪ .‬באירועי הגשם‬
‫הייתה תנועה של תאי הגשם לכיוון צפון וצפון צפון מזרח‪ .‬בזכות עוצמות הגשם הגבוהות ולמרות‬
‫פרקי הזמן הקצרים של האירועים‪ ,‬התפתחו זרימות בנחלים‪ ,‬כולל בנחלים הגדולים (ראה איורים‬
‫‪.)33-35‬‬
‫‪43‬‬
‫איור ‪ :33‬שיטפון בין יטבתה‬
‫לסמר‬
‫איור ‪ :34‬שיטפון בנחל‬
‫שחורת‬
‫איור ‪ :35‬שיטפון בנחל‬
‫שחורת‬
‫‪44‬‬
‫התחנה של השרות ההידרולוגי באגן נחל עמרם מנקזת שטח של ‪ 4‬קמ"ר‪.‬‬
‫רום המים המקסימלי במהלך השיטפון היה ‪ 1.4‬מטרים! רום זה גבוה מעקום הכיול שיש לתחנה‪.‬‬
‫(ראה איור ‪)36‬‬
‫איור ‪ :36‬גרף מדידת הרום בנחל עמרם ‪18.11.12‬‬
‫נחל עמרם‪ ,‬גאות ‪18.11.2012‬‬
‫‪99.2‬‬
‫‪99‬‬
‫‪98.8‬‬
‫‪98.6‬‬
‫רום‬
‫‪98.4‬‬
‫‪98.2‬‬
‫‪98‬‬
‫‪97.8‬‬
‫‪97.6‬‬
‫‪97.4‬‬
‫‪12:00:00 12:28:48 12:57:36 13:26:24 13:55:12 14:24:00 14:52:48 15:21:36‬‬
‫זמן‬
‫במעלה נחל עמרם‪ ,‬באזור המנקז ‪ 4‬קמ"ר‪ ,‬נמדדה ספיקה של ‪ 77‬מ"ק בשנייה‪ .‬כלומר ספיקה‬
‫סגולית של כ‪ 20-‬מ"ק בשנייה לקמ"ר‪ .‬עוצמה זו בהחלט חריגה ונמדדה עד כה באזור הנגב פעמים‬
‫בודדות בלבד במהלך עשרות שנות מדידה!!! בתחנה ההידרולוגית בעמרם מתבצעות מדידות‬
‫לאורך ‪ 14‬שנה‪ ,‬וזוהי הספיקה הגבוהה ביותר שנרשמה עד כה‪( .‬ראה איורים ‪)37-41‬‬
‫איור ‪ :37‬שיטפון בנחל עמרם‬
‫‪45‬‬
‫איור ‪ :38‬שיטפון בנחל עמרם‬
‫איור ‪ :39‬התחתרות המים‬
‫בחומר התפל‬
‫איור ‪ :40‬החומר התפל בנחל‬
‫עמרם מחותר מהשיטפון‬
‫איור ‪ :41‬עץ שיטה בנחל עמרם‬
‫שנפל מהשיטפון‬
‫‪46‬‬
‫אירוע ה‪6.2.13 -‬‬
‫שקע סינופטי גרם להמטרת גשם בעוצמה של עד ‪ 18‬מ"מ בערבה הדרומית ובאילת‪ .‬הגשם ירד‬
‫בשעות ‪ 12.30 – 09.30‬וגרם לשיטפונות במרבית הנחלים בהרי אילת‪( .‬ראה איורים ‪ 42‬ו‪ .)43-‬כמות‬
‫הגשם שנמדדה באירוע זה במד הגשם על כביש הערבה הייתה ‪ 16‬מ"מ‪ .‬הגשם היה פחות עוצמתי‬
‫ומשך ירידת הגשם היה כשלוש שעות‪.‬‬
‫איור ‪ :42‬שיטפון בנחל‬
‫עמרם‬
‫איור ‪ :43‬שיטפון בנחל‬
‫שחמון‬
‫‪47‬‬
‫אירוע ה‪9.1.14 -‬‬
‫בתחילת ינואר ‪ 8-9.1.2014‬ירדו גשמים נוספים בדרום הארץ‪ .‬הגשם ירד במשך כמה שעות אך‬
‫בעצמה נמוכה ("גשם בריטי")‪ .‬בערבה הדרומית ירדו בין ‪ 3-7‬מ"מ‪ .‬מעט זרימות בנחלים מסדר‬
‫ראשון‪ .‬באירוע זה כבר היה מד גשם זעיר בבקעת עמרם‪ ,‬ליד אזור עמודי עמרם‪ ,‬ובו נמדדה כמות‬
‫גשם של ‪ 7‬מ"מ‪( .‬ראה איורים ‪)44-46‬‬
‫איור ‪ :44‬מבחנת מג''ז ‪ 7‬מ''מ מדידת‬
‫גשם ‪ 9.1.14‬בערב‬
‫איור ‪ :45‬מג"ז בנחל עמרם‬
‫איור ‪ :46‬נגר מקומי לגמרי בין שני‬
‫סלעי גיר אירוע ‪9.1.14‬‬
‫‪48‬‬
‫נתוני השיטפונות בעקבות הגשמים‬
‫מתוך ארבעת האירועים נלקחו נתונים של רום וספיקה של האירוע והוכנו גרפים המראים את‬
‫התוצאות בכל אחד מהאירועים הנ"ל‪( .‬ראה איורים ‪ 47‬ו‪)48-‬‬
‫רום (מטר)‬
‫‪01/01/13‬‬
‫‪01/11/12‬‬
‫‪01/09/12‬‬
‫‪01/07/12‬‬
‫‪01/05/12‬‬
‫‪01/03/12‬‬
‫‪01/01/12‬‬
‫‪01/11/11‬‬
‫‪01/09/11‬‬
‫‪01/07/11‬‬
‫‪01/05/11‬‬
‫‪01/03/11‬‬
‫‪01/01/11‬‬
‫‪01/11/10‬‬
‫‪01/09/10‬‬
‫‪01/07/10‬‬
‫‪01/05/10‬‬
‫‪01/03/10‬‬
‫‪06/02/13‬‬
‫‪0.89‬‬
‫‪01/01/10‬‬
‫‪18/11/12‬‬
‫‪1.39‬‬
‫מטר מעל פני הים‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0‬‬
‫‪18/01/10‬‬
‫‪0.39‬‬
‫(רום (מטר‬
‫ספיקה (מ"ק לשניה)‬
‫איור ‪ :48‬גרף‬
‫מדידת הספיקה של‬
‫ארבעת האירועים‬
‫‪01/01/14‬‬
‫‪01/10/13‬‬
‫‪01/07/13‬‬
‫‪01/04/13‬‬
‫‪01/01/13‬‬
‫‪01/10/12‬‬
‫‪01/07/12‬‬
‫‪01/04/12‬‬
‫‪01/01/12‬‬
‫‪01/10/11‬‬
‫‪01/07/11‬‬
‫‪01/04/11‬‬
‫‪01/01/11‬‬
‫‪01/10/10‬‬
‫‪01/07/10‬‬
‫‪01/04/10‬‬
‫‪01/01/10‬‬
‫‪09/01/14‬‬
‫‪0‬‬
‫‪06/02/13‬‬
‫‪50.302‬‬
‫מ"ק לשניה‬
‫‪90.000‬‬
‫‪80.000‬‬
‫‪70.000‬‬
‫‪60.000‬‬
‫‪50.000‬‬
‫‪40.000‬‬
‫‪30.000‬‬
‫‪20.000‬‬
‫‪10.000‬‬
‫‪0.000‬‬
‫‪18/11/12‬‬
‫‪79.452‬‬
‫איור ‪ :47‬גרף‬
‫מדידת הרום‬
‫בשלושת האירועים‬
‫‪18/01/10‬‬
‫‪12.434‬‬
‫(ספיקה (מ"ק לשניה‬
‫גובה מפלס האפס בתחנה ההידרומטרית הוא ‪ 0‬מטר מעל פני הים ( ראה איור ‪ )41‬על פי איור מס'‬
‫‪ 31‬ניתן לקבוע שרום הזרימה מעל האפיק באירועים הוא שונה‪ ,‬באירוע ה‪ 18/1/10-‬רום הזרימה‬
‫היה ‪ 39‬ס"מ‪ ,‬באירוע ה‪ 18/11/12-‬רום הזרימה היה מטר ו‪ 39 -‬ס"מ ובאירוע ה‪ 6/2/13-‬רום‬
‫הזרימה היה ‪ 89‬ס"מ‪.‬‬
‫על פי איור מס' ‪ ,32‬ניתן לקבוע שספיקת המים של האירועים שונה‪ .‬באירוע ה‪ ,18/1/10 -‬ספיקת‬
‫המים הייתה ‪ 12.434‬מ"ק מים לשנייה‪ ,‬באירוע ה‪ ,18/11/12 -‬ספיקת המים הייתה ‪ 79.452‬מ"ק‬
‫מים לשנייה‪ ,‬באירוע ה‪ ,6/2/13 -‬ספיקת המים הייתה ‪ 50.302‬מ"ק מים לשנייה‪ ,‬ובאירוע ה‪-‬‬
‫‪ ,9/1/14‬ספיקת המים הייתה ‪ 0‬מ"ק מים לשנייה‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫ה‪ .4.‬המוליכות ההידראולית באגן הניקוז של נחל עמרם‬
‫במסגרת מחקר זה נבנתה מפת מוליכות הידראולית (ראה איור ‪ )49‬של החלק העליון של אגן‬
‫הניקוז של נחל עמרם‪ .‬מפת זו נבנתה על פי סוגי הסלע (בעזרת מפה גיאולוגית וסיור בשטח) וכן על‬
‫פי שיפועים (בעזרת המפה הטופוגרפית (ראה איור ‪.)18‬‬
‫בחורף ‪ 2012-2013‬באזור נחל עמרם‪ ,‬ירדו ‪ 75‬מ"מ גשם ב‪ 4-‬אירועי גשם לפחות‪ .‬הגדולים בהם‬
‫‪ 18/11/12‬אירוע שיא‪ ,‬וב‪ .6/2/13-‬הביטוי לכמות החריגה של המשקעים מתבטאת בצומח שיחני‬
‫רב שנתי‪ ,‬גם שנה ויותר אחרי האירוע ממשיך להיות ירוק‪.‬‬
‫ניתן לחלק את האזור ההררי למספר אזורי משנה‪:‬‬
‫איור ‪ :49‬מפת אזורים של מוליכות הידראולית על פי מסלע ‪ -‬נחל עמרם‬
‫אזור ‪ :1‬סלעי משקע ימיים בעיקר גיר סדוק‪ .‬לרוב שיפועים תלולים‪ ,‬ולכן‬
‫אפקטיביות הגשם הצפויה תהיה גדולה‪( .‬ראה איור ‪)50‬‬
‫אזור ‪ :2‬סלעים מגמתיים‪ ,‬שיפועים תלולים‪ ,‬נוף מחודד‪( .‬ראה איור ‪)51‬‬
‫אזור ‪ :3‬טלוס הבנוי משברי סלעים מגמתיים עם שיפוע מתון מאוד‪( .‬ראה איור ‪)52‬‬
‫אזור‪ :4‬קונגלומרט‪ ,‬כמעט בלי שיפוע‪ ,‬בהיר‪ ,‬בעיקר גירני‪( .‬ראה איור ‪)53‬‬
‫אזור ‪ :5‬הערוץ הפעיל‪ ,‬סחף נחלי‪ ,‬חלוקים בגדלים שונים‪ ,‬בעיקר חלוקי גיר‪( .‬ראה איור ‪)54‬‬
‫אזור ‪ :6‬אבן חול צבעונית‪ ,‬מצוקי מאוד‪ ,‬נטפים על אבן החול‪ ,‬במקומות מסוימים מכוסה‬
‫באבן גיר‪( .‬ראה איור ‪)55‬‬
‫אזור ‪ :7‬טלוס של גיר על גבי אבן חול‪ ,‬שיפוע של ‪ 30‬מעלות‪( .‬ראה איור ‪)56‬‬
‫אזור ‪ :8‬החומר הטפל‪ ,‬רך‪ ,‬מאוד מחורץ‪( .‬ראה איור ‪)57‬‬
‫‪50‬‬
‫איור ‪ - 50‬אזור ‪ :1‬סלעי משקע‬
‫ימיים בעיקר גיר סדוק‪ .‬לרוב‬
‫שיפועים תלולים‪ ,‬ולכן‬
‫אפקטיביות הגשם הצפויה‬
‫תהיה גדולה‪.‬‬
‫איור ‪ - 51‬אזור ‪ :2‬סלעים‬
‫מגמתיים‪ ,‬שיפועים תלולים‪ ,‬נוף‬
‫מחודד‪.‬‬
‫איור ‪ - 52‬אזור ‪ :3‬טלוס הבנוי‬
‫משברי סלעים מגמתיים עם‬
‫שיפוע מתון מאוד‪.‬‬
‫איור ‪ - 53‬אזור ‪ :4‬קונגלומרט‪,‬‬
‫כמעט בלי שיפוע‪ ,‬בהיר‪ ,‬בעיקר‬
‫גירני‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫איור ‪ - 54‬אזור ‪ :5‬הערוץ‬
‫הפעיל‪ ,‬סחף נחלי‪ ,‬חלוקים‬
‫בגדלים שונים‪ ,‬בעיקר‬
‫חלוקי גיר‪.‬‬
‫איור ‪ - 55‬אזור ‪ :6‬אבן חול‬
‫צבעונית‪ ,‬מצוקי מאוד‪,‬‬
‫נטפים על אבן החול‪,‬‬
‫במקומות מסוימים מכוסה‬
‫באבן גיר‪.‬‬
‫איור ‪ - 56‬אזור ‪ :7‬טלוס של‬
‫גיר על גבי אבן חול‪ ,‬שיפוע‬
‫של ‪ 30‬מעלות‪.‬‬
‫איור ‪ - 57‬אזור ‪ :8‬החומר‬
‫הטפל‪ ,‬רך‪ ,‬מאוד מחורץ‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫במסגרת המחקר הוגדרו שטחים על פי המסלע והשיפוע‪ ,‬ונמצאו ‪ 8‬סוגי שטח שונים‪ .‬בטבלה‬
‫להלן (ראה טבלה ‪ )9‬מתוארת אפקטיביות הגשם על סוגי השטחים שהוגדרו בנחל עמרם‪ .‬על מנת‬
‫לחשב את סה"כ הנגר המתקבל בשטח כולו‪ ,‬נעשה חישוב של הנגר בכל שטח‪.‬‬
‫חישוב זה מבוסס על נתונים שהתקבלו מינאי שלומי ממרכז מדע ים המלח והערבה בהתאם‬
‫לתוצאות מחקר ראשוני שנעשה בבקעת תמנע‪.‬‬
‫טבלה ‪ :9‬אפקטיביות הגשם על סוגי סלע שונים בעמרם באזור ההררי‬
‫אזור‬
‫סוג הסלע‬
‫אפקטיביות‬
‫הגשם על השטח‬
‫לפי חלקות‬
‫בתמנע‪% ,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪45‬‬
‫גיר בשיפוע תלול ומתון‬
‫גרניט וריוליט בשיפוע‬
‫‪40‬‬
‫‪2‬‬
‫תלול‬
‫‪3‬‬
‫טלוס של סלעים‬
‫מגמתיים בשיפוע של ‪7‬‬
‫מעלות‬
‫‪10‬‬
‫טרסת נחל עתיקה עד ‪2‬‬
‫מעלות‬
‫‪30‬‬
‫ערוץ פעיל‬
‫‪10‬‬
‫אבן חול תלולה מאוד‬
‫‪80‬‬
‫טלוס של גיר על אבן חול‬
‫תלול ‪ 30‬מעלות‬
‫‪40‬‬
‫החומר התפל בעמרם‬
‫‪35‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫האחוז‬
‫השטח של‬
‫האזור באגן‬
‫גודל השטח‬
‫סה"כ‬
‫(קמ"ר)‬
‫הניקוז‬
‫‪1.4‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪0.48‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪0.32‬‬
‫סה"כ‬
‫‪8%‬‬
‫‪0.32‬‬
‫‪8%‬‬
‫‪0.24‬‬
‫‪6%‬‬
‫‪1‬‬
‫‪25%‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪0.04‬‬
‫‪1%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪4‬‬
‫שטח אגן הניקוז של נחל עמרם הוא ‪ 4‬קמ"ר‪ 1.4 .‬קמ"ר מתוכו מכוסים בסלע גיר בשיפוע תלול‬
‫ומתון‪ ,‬שאר האגן מכוסה בסלעים כגון אבן חול בשיפוע תלול מאוד‪ ,‬גרניט וריוליט בשיפוע תלול‪,‬‬
‫טלוס של סלעים מגמטים‪ ,‬טרסת נחל עתיקה‪ ,‬טלוס גיר על אבן חול והערוץ הפעיל‪ .‬חלק קטן‬
‫מאוד מאגן הניקוז‪ 0.04 ,‬קמ"ר‪ ,‬מכוסה בחומר התפל שהוצא ממכרות הנחושת שהיו שם בעבר‪.‬‬
‫לכל הסלעים אפקטיביות נגר שונה‪ .‬לסלע אבן החול בשיפוע תלול ישנה אפקטיביות הנגר‬
‫המקסימלית באגן שהיא ‪ .80%‬אפקטיביות הנגר המינימלית מתפתחת בערוץ הפעיל ובטלוס‬
‫הסלעים המגמטים והיא ‪.10%‬‬
‫‪53‬‬
‫במסגרת מחקר זה נעשה חישוב של אפקטיביות הגשם באזור ההררי של נחל עמרם ובכמויות‬
‫גשם שונות (ראה טבלה ‪.)10‬‬
‫החישובים להלן מתבססים על ההנחות הבאות‪:‬‬
‫א‪ .‬נגר עילי מתקבל רק אחרי שיורדים ‪ 3‬מ"מ גשם‪ .‬זו הכמות הנדרשת לטובת הרטבת השטח‪.‬‬
‫ב‪ .‬כלומר כאשר ‪ 3‬המ"מ הראשונים יורדים‪ ,‬הם מרטיבים את השטח וממלאים את אוגר‬
‫השקערוריות ורק אח"כ מתפתח נגר‪.‬‬
‫ג‪ .‬סה"כ הנגר ליחידת שטח נמדד ע"י גודל השטח והערכת אפקטיביות הגשם על אותו שטח‪.‬‬
‫אפקטיביות הגשם בטבלה מוערכת על פי נתוני חלקות מדידה בתמנע בחלק מהסלעים‪ ,‬כמו כן‪ ,‬על‬
‫פי הערכה של גינת ושלומי ומתוך הנחה שמדובר בשטחים גדולים בהשוואה לחלקות‪ ,‬כמות הנגר‬
‫תפחת בחצי בגלל אובדני תמסורת‪ .‬אלו המים שהולכים לאיבוד במהלך הזרימה של המים לאורך‬
‫המדרון‪.‬‬
‫טבלה ‪ :10‬חישוב ספיקת המים בשטח ההררי באגן נחל עמרם על פי השטחים שהוגדרו ובכמויות גשם שונות‬
‫סוג השטח‬
‫כמות גשם‬
‫ממוצעת‪/‬‬
‫אפקטיביות‬
‫הגשם על פי‬
‫גודל השטח‬
‫התורם (קמ"ר)‬
‫חלקות מדידה‬
‫בתמנע‬
‫גיר בשיפוע‬
‫תלול ומתון‬
‫‪1.4‬‬
‫גרניט וריוליט‬
‫בשיפוע תלול‬
‫‪0.48‬‬
‫טלוס של סלעים ‪0.32‬‬
‫מגמתיים‬
‫בשיפוע של ‪7‬‬
‫מעלות‬
‫טרסת נחל‬
‫עתיקה עד ‪2‬‬
‫מעלות‬
‫‪0.32‬‬
‫ערוץ פעיל‬
‫‪0.24‬‬
‫אבן חול תלולה‬
‫‪1‬‬
‫‪ 3‬מ"מ‬
‫‪0.225‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪ 15‬מ"מ‬
‫‪ 25‬מ"מ‬
‫‪ 45‬מ"מ‬
‫‪-‬‬
‫‪3,780‬‬
‫‪6,930‬‬
‫‪13,230‬‬
‫‪-‬‬
‫‪1,152‬‬
‫‪2,112‬‬
‫‪4,032‬‬
‫‪-‬‬
‫‪192‬‬
‫‪352‬‬
‫‪672‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪-‬‬
‫‪576‬‬
‫‪1,056‬‬
‫‪2,016‬‬
‫‪0.15‬‬
‫מאוד‬
‫טלוס של גיר על‬
‫אבן חול תלולה‬
‫‪ 30‬מעלות‬
‫‪0.2‬‬
‫החומר התפל‬
‫בעמרם‬
‫‪0.04‬‬
‫סה"כ‬
‫‪4‬‬
‫‪0.05‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪144‬‬
‫‪264‬‬
‫‪504‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4,800‬‬
‫‪8,800‬‬
‫‪16,800‬‬
‫‪-‬‬
‫‪480‬‬
‫‪880‬‬
‫‪1,680‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.175‬‬
‫‪54‬‬
‫‪-‬‬
‫‪84‬‬
‫‪154‬‬
‫‪294‬‬
‫‪-‬‬
‫‪ 11,208‬מ"ק‬
‫‪ 20,548‬מ"ק‬
‫‪ 39,228‬מ"ק‬
‫אגן הניקוז של נחל עמרם‪ ,‬שגודלו ‪ 4‬קמ"ר‪ ,‬ייצר כמויות נגר שונות באירועים שונים‪ .‬לדוגמה‬
‫באירוע של ‪ 3‬מ"מ‪ ,‬אגן הניקוז לא ייצר נגר אלא רק יירטב‪ ,‬ובכל אירוע שבו יירדו יותר מ‪ 3-‬מ"מ‪,‬‬
‫יתחיל להיווצר נגר עילי בנחל‪ .‬באירוע שיא של ‪ 45‬מ"מ‪ ,‬שיכול לקרות בערך פעם ב‪ 20-‬שנה‪ ,‬יווצר‬
‫באגן הניקוז של נחל עמרם ‪ 39,228‬מ"ק של נגר עילי‪ .‬כמות הנגר שתיווצר באירוע של ‪ 45‬מ"מ‬
‫גדולה כמעט פי ‪ 4‬מכמות הנגר שתיווצר באירוע של ‪ 15‬מ"מ‪( .‬ראה איור ‪) 58‬‬
‫איור ‪ :58‬שיטפון בנחל עמרם‬
‫‪55‬‬
‫פרק ו‪ :‬סיכום‬
‫אזור המחקר ממוקם בשולי הערבה הדרומית‪ .‬האקלים באזור זה צחיח קיצון וכמות המשקעים‬
‫השנתית הממוצעת היא ‪ 25‬מ"מ‪ .‬למרות כמות המשקעים הקטנה עוצמות הגשם לעיתים חזקות‬
‫ולפיכך נוצרים בחלק מארועי הגשם שיטפונות‪ .‬מטרת מחקר זה לבחון את הגורמים השונים‬
‫המכתיבים את עוצמת השטפונות באגני ניקוז קטנים במדבר צחיח קיצון‪.‬‬
‫במחקר זה משולבת גם בדיקה של אפקטיביות הגשם (אחוז הנגר העילי בארועי גשם) באגני‬
‫הניקוז שנבחרו‪ .‬מטרות המחקר הן‪:‬‬
‫א‪ .‬לימוד אפקטיביות הגשם באגני ניקוז קטנים במדבר צחיח קיצון‪.‬‬
‫ב‪ .‬השוואה בין אגן קטן מאוד (מעלה נחל נחושתן ‪ 0.3‬קמ"ר) ואגן קטן (נחל עמרם ‪ 4‬קמ"ר)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ניתוח הגורמים המכתיבים את אפקטיביות הגשם באגנים אלו‪.‬‬
‫על מנת לבחון את הגורמים המכתיבים את עוצמות הזרימה באגני ניקוז קטנים נבחרו החלקים‬
‫העליונים של הנחלים נחושתן ועמרם‪.‬‬
‫נחל נחושתן‪ -‬באזור בקעת תמנע מגוון סוגי נחלים מקצרים לארוכים‪ ,‬מתלולים למישוריים ועוד‬
‫הגדול ביניהם הוא נחל תמנע‪ .‬לצורך מחקר זה נבחר נחל נחושתן הממוקם בחלקה הדרומי של‬
‫הבקעה ‪ .‬נחל נחושתן‪ ,‬גודל אגן ניקוז שנבחר ‪ 0.35‬קמ"ר ובאגן מגוון של סלעי אבן חול וסלעים‬
‫מגמטים בצורות שונות כמו משטח סלע וטלוס‪.‬‬
‫נחל עמרם‪ -‬באזור אילת נחלים קצרים ותלולים המנקזים מים באגני ניקוז שגודלם אינו עולה על‬
‫מספר קילומטרים מרובעים‪ .‬לצורך מחקר זה נבחר נחל עמרם ‪ .‬נחל עמרם‪ ,‬גודל אגן ניקוז ‪4‬‬
‫קמ"ר והוא מנקז את האזור שבין מצוק העתקים אל הערבה באזור עמודי עמרם לבקעת עמרם‬
‫והמדרונות הצפוניים של הר אמיר‪ .‬באזור מגוון גדול מאוד של סלעים ושיפועים תלולים‪.‬‬
‫עבודת מחקר זו נעשתה בכמה שלבים‪,‬‬
‫א‪ .‬איסוף מידע כללי על מושגי יסוד בהידרולוגיה ומאפיינים גיאוגרפיים‪ ,‬גיאולוגים‪ ,‬אקלימיים‬
‫והידרולוגים על אזורי המחקר נחל נחושתן ונחל עמרם‪.‬‬
‫ב‪ .‬עבודה על אגני הניקוז הנבחרים‪ ,‬בנחל נחושתן עבדתי עם ‪ 5‬החלקות שנבנו שם ממחקר קודם‬
‫בנושא ומהן לקחתי נתונים על ‪ 12‬אירועי גשם בעבר וניתחתי אותם לקטגוריות של כמות הגשם‬
‫באירוע במ"מ‪ ,‬כמות הנגר שייצר הסלע בליטרים וחישוב אחוז הנגר העילי של הסלע מאותו אירוע‬
‫בכל חלקה‪.‬‬
‫ג‪ .‬לאחר חישוב כל ‪ 12‬האירועים עשיתי ממוצע של אחוז הנגר העילי מכלל האירועים ומשם‬
‫הסקתי את אפקטיביות הגשם של הסלע בכל חלקה‪ .‬בנחל עמרם אופיין האפיק על מפה‬
‫טופוגרפית של האגן ונלמדו נקודות לאורך ערוץ הנחל לפי רוחב ומסלע המצוי בו‪ .‬לאחר אפיון‬
‫האפיק ניתחתי אירועי גשם שהיו בנחל עמרם ובערבה בעבר‪.‬‬
‫ד‪ .‬נבנתה מפה גיאולוגית המראה את הסלעים החשופים באגני הניקוז‪ .‬כמו כן אומדן גודל‬
‫השטחים של סוגי הסלע בעזרת ‪ ,GIS‬וחישוב המוליכות ההידראולית המתקיימת באגני הניקוז על‬
‫פי אפקטיביות הגשם על הסלעים מנתוני החלקות‪ .‬ניתוח הנתונים בנחלים נחושתן ועמרם נעשה‬
‫על פי אירועים שונים של ‪ 3‬מ"מ‪ 15 ,‬מ"מ‪ 25 ,‬מ"מ ו‪ 45-‬מ"מ‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫הגורמים המכתיבים את עוצמת השיטפונות כפי שנמדדה וחושבה בעבודה זו הם‪:‬‬
‫א‪ .‬עוצמת הגשם הכוללת באירוע‪ .‬במהלך המחקר נמדדו שיטפונות "קצרים וקולעים" כמו‬
‫אלו של ה‪ 8.5.14-‬וה‪ ,9.12.14-‬באירועי גשם אלו אפקטיביות הגשם גבוהה במיוחד‪.‬‬
‫לעומתם נמדדו אירועים כמו ה‪ 2.3.14-‬וה‪ 29.12.13-‬שבהם עוצמת הגשם הייתה מעטה‬
‫ולפיכך לא נוצר נגר או כמעט ולא נוצר נגר‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמות הגשם הכוללת אף היא גורם משמעותי ביצירת נגר‪ .‬סף התפתחות הנגר בחלקות‬
‫השונות הוא ‪ 3‬מ"מ ורק כאשר הכמות תהיה גבוהה יותר תתחיל להתפתח זרימה‪.‬‬
‫חישובים שנעשו במסגרת עבודה זו מלמדים על כמות נגר מאוד גבוהה בכמויות גשם‬
‫גבוהות לדוגמא באירוע של ה‪ 16.2.14-‬שבו ירדו ‪ 15‬מ"מ גשם נוצרו ‪ 20.5‬ליטר נגר בחלקה‬
‫‪ 1‬של סלע גרניט על מדרון‪.‬‬
‫ג‪ .‬סוג הסלע שנמצא על פני השטח באגן הניקוז הוא גורם חשוב ביותר ביצירת נגר‪ .‬ככל‬
‫שהסלע יהיה יותר עמיד ומלוכד כך הוא ייצר יותר נגר לדוגמא משטח הסלע של אבן‬
‫החול של תצורת עמודי שלמה שהוא קשה ומלוכד ייצר באירוע של ה‪ 18.11.12-‬שבו ירדו‬
‫‪ 5‬מ"מ ‪ 13‬ליטר נגר לעומת טלוס גרניט דק אלוביום שהוא לא מלוכד בכלל שייצר באותו‬
‫אירוע ‪ 0.05‬ליטר נגר‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיפוע המדרון עליו יורד הגשם משפיע על אפקטיביות הגשם בכך שככל שהשיפוע יהיה‬
‫יותר תלול כל לא יהיה מספיק זמן לגשם לחלחל לסלע אלה הוא ישר יתחיל "לגלוש"‬
‫כלפי מטה ולייצר נגר‪.‬‬
‫ה‪ .‬לגודל אגן הניקוז השפעה מאוד גדולה על עוצמת השיטפון‪ .‬נחל נחושתן בנוי כולו‬
‫מסלעים מגמטיים ואבני חול‪ ,‬למרות זאת קיימים הבדלים גדולים באפקטיביות הגשם‬
‫שנמדדה‪ .‬גודל האגן ‪ 0.35‬קמ"ר‪ ,‬השיפועים של המדרונות תלולים ולכן מתפתח שיטפון‬
‫מהר יחסית‪ .‬בנחל עמרם לעומת זאת המגוון הליתולוגי גבוה יותר‪ .‬כמו כן גודל האגן שבו‬
‫נעשה המחקר גדול יותר‪ 4 ,‬קמ"ר‪ .‬באגן זה תהיה משמעות גדולה יותר לשונות בכמויות‬
‫ובעוצמות הגשם המומטר בסוגי סלע שונים‪.‬‬
‫ו‪ .‬אורך הזרימה באפיקים – ישנם כנראה אובדני תמסורת שהם המים שהולכים לאיבוד‬
‫במהלך הזרימה לאורך האפיק‪ .‬כלומר‪ ,‬ככל שאורך הזרימה באפיק יותר ארוך ככה‬
‫אובדני התמסורת יהיו יותר גדולים‪.‬‬
‫אפקטיביות הגשם באגני ניקוז קטנים במדבר צחיח קיצון מוכתבת ע"י גורמים הקשורים‬
‫באטמוספירה כמו עוצמות הגשם וכמויות הגשם‪ ,‬וגורמים הקשורים בגיאוספירה כמו‬
‫סוג הסלע‪ ,‬שיפוע המדרון‪ ,‬וגודל אגן הניקוז‪ .‬אלו ביחד מכתיבים את הנגר העילי באזור‬
‫שבו יש מעט מאוד משקעים אבל שיטפונות בעוצמות גבוהות‪ .‬לביוספירה בעצם אין‬
‫משמעות במדבר הצחיח קיצון כי אין כלל צומח על המדרונות המהווים את רוב השטח‬
‫של האגן‪ ,‬למעט הצומח שבאפיקים‪ ,‬שלו למעשה‪ ,‬אין כלל השפעה‪( .‬ראה איור ‪.)59‬‬
‫‪57‬‬
‫איור ‪ :59‬תרשים המתאר את הגורמים המכתיבים את עוצמת השיטפון‬
‫אטמוספירה‬
‫גיאוספירה‬
‫עוצמת הגשם באירוע‬
‫סוג הסלע‬
‫כמות הגשם באירוע‬
‫שיפוע המדרון‬
‫גודל אגן הניקוז‬
‫הידרוספירה‬
‫עוצמת השיטפון‬
‫וכן‪ :‬משך השיטפון וספיקת המים במהלך‬
‫השיטפון‬
‫‪58‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫אוריין נ‪ ,.‬לאוב ר‪ ,2000 .‬מחזור הסלעים ומערכות כדור הארץ‪ .‬בהוצאת מכון וייצמן למדע‬
‫בן צבי א‪ ,.‬שחף נ‪ ,.‬צדקה א‪ ,2008 ,.‬נחלים וניקוז ‪ -‬תהליכים‪ ,‬הנדסה ותוכן בהוצאת רשות הניקוז‬
‫שקמה ובשור‪.‬‬
‫ברססט א‪ ,2013 .‬עבודת גמר‪ -‬אפקטיביות הגשם על סוגי סלע שונים במדבר בהוצאת בית ספר‬
‫מעלה שחרות‪ ,‬יטבתה‪.‬‬
‫גבעתי ע‪ ,2012 .‬שיטפונות בהרי אילת ‪ ,18\11\12‬בהוצאת השירות ההידרולוגי‪.‬‬
‫גינת ח‪ ,1993 .‬עיצוב הנוף באזור אילת עמ' ‪ ,17-37‬בספר אילת‪ ,‬אדם‪ ,‬ים‪ ,‬מדבר‪ ,‬בהוצאת החברה‬
‫למתנ"סים‪.‬‬
‫גינת ח‪ ,1993 .‬אקלימה של אילת עמ' ‪ ,38-45‬בספר אילת‪ ,‬אדם‪ ,‬ים‪ ,‬מדבר‪ ,‬בהוצאת החברה‬
‫למתנ"סים‪.‬‬
‫גינת ח‪ ,2010 .‬תהליכים מעצבי נוף עמ' ‪ ,117-169‬בספר כדור הארץ והסביבה‪ ,‬בהוצאת מט"ח‪.‬‬
‫גינת ח‪ , .‬הולצר א‪ , .‬יוסף ר‪ , .‬תגר ש‪ ,1999 .‬חוברת פארק תמנע מדבר אדם ונוף‪ ,‬בהוצאת חבל‬
‫אילות‪.‬‬
‫גינת ח‪, .‬שלומי י‪ ,2013-2014 ,.‬מצגות המתארות אירועי גשם בנגב הדרומי ובאילת‬
‫גרינבאום נ‪ ,1986 ,.‬נגר באיזור צחיח קיצון‪ ,‬ניסויי חידור על חלקות זעירות בערבה הדרומית‬
‫והשלכותיהם ההידרולוגיות‪ ,‬פדולוגיות ופליאומורפולוגיות עמ' ‪ .206‬בהוצאת האוניברסיטה‬
‫העברית בירושלים‪.‬‬
‫גרינבאום נ‪ ,.‬לקח י‪ ,.‬גרודק ת‪ ,2003 .‬היבטים ביחסי גשם‪-‬נגר‪-‬סחף בישראל‪ .‬ספר אשר שיק‪.‬‬
‫במסגרת אופקים בגיאוגרפיה ‪.57-58‬‬
‫לקח י‪ ,2003 ,.‬אגן מחקר נחל יעל‪ 38 -‬שנים של חקר המדבר‪ .‬אופקים בג"ג ‪.27-46 ,57-58‬‬
‫שיק א‪ ,1990 .‬שיטפונות בסובב צחיח‪-‬קיצון‪ :‬היבטים הידרולוגיים‪ ,‬אופקים בג"ג מס' ‪ ,31‬עמ'‬
‫‪.227-243‬‬
‫הרי אילת‪http://www.inature.in -‬‬
‫אתר פארק תמנע‪/http://www.parktimna.co.il -‬‬
‫אתר ויקיפדיה‪ -‬ערך אילת‪-‬‬
‫‪http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%AA‬‬
‫‪59‬‬
‫נספחים‬
‫הצעת מחקר עדן זוארץ‬
‫פרטי התלמיד‪:‬‬
‫ת‪.‬ז‪315318824 :‬‬
‫שם‪ :‬עדן זוארץ‬
‫שנת סיום‪2014 :‬‬
‫טל' בבית‪08 6358684 :‬‬
‫פלאפון‪054-5904675 :‬‬
‫פרטי המנחה‪:‬‬
‫ת‪.‬ז‪54904461 :‬‬
‫שם‪ :‬חנן גינת‬
‫תואר אקדמי‪ :‬דוקטור‬
‫מקום עבודתו‪ :‬מרכז מדע ים המלח והערבה‬
‫טל'‪086355930 :‬‬
‫כתובת פרטית‪ :‬קיבוץ סמר‬
‫נושא העבודה‪ :‬בדיקת הגורמים המכתיבים את עוצמת השיטפונות באגני ניקוז קטנים במדבר צחיח‬
‫קיצון (נחל עמרם ונחל שלמה)‬
‫תחום‪ :‬מדעי כדור הארץ והסביבה‬
‫מטרת העבודה‪ :‬בדיקת הגורמים המכתיבים את עוצמת השיטפונות‪ -‬על פי סופות הגשם ועלפי‬
‫מאפייני השטח באגני ניקוז קטנים במדבר צחיח קיצון‬
‫רקע מדעי‪:‬‬
‫א‪ .‬רקע הידרולוגי‬
‫שיטפון הוא תופעת טבע היכולה לגרום לאסון טבע שבו מים מציפים שטח יבש תוך פרק זמן‬
‫קצר‪ .‬שיטפונות נגרמים כתוצאה מסופות‪ ,‬רעידות אדמה‪ ,‬ועלייה של נהרות על גדותיהם‪ .‬שיטפון‬
‫עז גורם לנזק רב לרכוש ולקורבנות בנפש‪.‬‬
‫זרימת המים בנהר נמדדת ע"י ספיקת המים שהיא כמות המים העוברת בנקודה מסוימת בזמן‬
‫נתון‪ .‬בחישוב מאזן המים בנהר נבדיל בין התשומה (‪ )Input‬לבין התפוקה (‪ .)Output‬התשומה‬
‫היא כמות המים הנכנסת אל הנהר וכוללת מי גשמים ומשקעים אחרים היורדים באגן הניקוז‬
‫ותרומת מי מעיינות‪ .‬התפוקה היא הכמות מים היוצאים ממערכת הנהר באופן טבעי (למשל‬
‫חלחול‪ ,‬התאדות) וכתוצאה מפעילות בני האדם (למשל בשאיבה) (גינת ‪.)2009‬‬
‫ספיקת המים בנהרות משתנה בזמן וגם במרחב בהתאם למכלול של גורמים ובעיקר אלו‬
‫הקשורים באקלים באותו אזור‪ ,‬גודל אגן הניקוז‪ ,‬בספיקת מי המעיינות וכן לגורמים מקומיים‬
‫הקשורים באגן‪.‬‬
‫אפקטיביות הגשם שהיא כמות המשקעים באגן ניקוז שהופך לנגר עילי היא לרוב בין ‪ 5‬ל ‪ 20‬אחוז‬
‫מסה"כ המשקעים המומטרים‪ .‬אחוז נמוך זה קשור בכך שישנם אובדני מים בחלחול‪ ,‬התאדות‬
‫והרטבת השטח‪.‬‬
‫שיטפונות מתרחשים כאשר ספיקת המים בנהר עולה בהרבה מעל הספיקה השגרתית‪ .‬השיטפונות‬
‫באים לידי ביטוי בעוצמת זרימה חזקה מאוד של מים שיוצרת פעמים רבות מערבולות והצפת‬
‫גדות הנהר‪ .‬יחד עם המים סחף רב שגורם לרעש גדול ולעיצוב קרקעית הנחל‪ .‬הצפות נגרמות‬
‫כאשר אפיקו הפעיל של הנהר אינו יכול להכיל את כל ספיקת המים הזורמת דרכו ואז הנהר עולה‬
‫על גדותיו ומציף את האזורים הסמוכים המכונים אזורי הפשט‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫אגן ניקוז או אגן היקוות של נהר‪ ,‬הוא כל האזור שמימיו מנוקזים על ידי הנהר‪ ,‬כלומר זורמים אל‬
‫הנהר‪ .‬הקו המפריד בין שני אגני ניקוז נקרא קו פרשת המים‪ .‬אגני ניקוז רבים מחולקים לאגני‬
‫ניקוז קטנים יותר‪ ,‬שכל אחד מהם מזין יובל אחר של הנהר‪ ,‬או שני פלגים הנשפכים לאותו הנהר‪.‬‬
‫גודלו של אגן הניקוז הוא גורם מרכזי בהתפתחות שיטפונות‪ .‬ככל שהשטח התורם מים לנהר גדול‬
‫יותר תהיה כמות המים באפיקים גדולה יותר‪ .‬התפתחות שיטפונות תלויה מלבד גודל האגן גם‬
‫במאפייניו – הפרשי הגובה‪ ,‬מאפייני המדרונות (שיפועים‪ ,‬חומרים זמינים לסחיפה)‪ ,‬סוגי הסלע‬
‫באגן הניקוז‪ ,‬מידת חדירותם למים וכמות השטחים המכוסים בקרקעות באגן‪ .‬השפעה רבה על‬
‫התפתחות שיטפונות היא של הצומח ובעיקר יערות‪ .‬הצומח קולט חלק ממי הגשם ומווסת את‬
‫המטרת הגשם על פני השטח וכן מעיט את התפתחות הנגר העילי‪ .‬לפיכך יהיה הבדל משמעותי‬
‫בתנאי התפתחות שיטפונות בין אזורים לחים בהם יש צומח רב לבין אזורים מדבריים בהם‬
‫הסלעים חשופים‪ ,‬יש מיעוט קרקעות ולכן אפקטיביות הגשם‪ ,‬ההופך לנגר עילי גדולה יותר‪.‬‬
‫הצמחייה נמצאת רק באפיקים ולכן השפעתו על השיטפונות קטנה‪.‬‬
‫לעיתים באגן הניקוז שופעים מעיינות שמימיהן מזינים את הנהר‪ .‬ספיקת מי המעיינות עשויה‬
‫לגדול בעקבות סופות גשם באזור המזין את מי המעיין‪ .‬קיים פער זמן של דקות בודדות ועד מספר‬
‫שנים בין המשקעים היורדים בשטח האגן לבין ספיקת המעיינות‪ .‬במידה ופרק הזמן קצר וספיקת‬
‫מי המעיינות משמעותית עשויים מים אלו להתווסף כגורם משמעותי למים השוטפים בנהר‪.‬‬
‫בניתוח שיטפונות מהעבר ניתן לקבוע את הרום המקסימלי של הזרימה על ידי ממצאים כגון‬
‫רחופת דקת גרגר (המכונה בשפה המקצועית" משקעים רפי זרימה") וכן חומרים אורגניים‬
‫שהוסעו בשיטפון ונותרו לצד האפיק הפעיל‪ .‬חישוב גובה המים המקסימלי יאפשר גם לחשב את‬
‫ספיקת המים באפיק בעת השיטפון באמצעות נוסחאות הידראוליות‪.‬‬
‫בהתפתחות שיטפון ישנה חשיבות רבה למיקומו של תא הגשם ביחס לגודל אגן הניקוז‪ .‬גשמים‬
‫מקומיים בעוצמות גבוהות עשויים ליצור שיטפונות שיתפתחו מיד עם ירידת הגשם ואולם עוצמם‬
‫תתחלש במורד‪ .‬קוטר תאי הגשם המקומיים לרוב אינו עולה על ‪ 30‬קילומטר וכאלו שכיחים‬
‫בעיקר באזורים מדבריים‪ .‬לעומת זה אירוע גשם במרבית או בכל שטח אגן הניקוז שגודלו מאות‬
‫ואף אלפי קמ"ר‪ ,‬למשל באזורים מונסונים‪ ,‬ממטיר כמויות אדירות של מים ועשוי לייצר שיטפון‬
‫גדול בעוצמתו הנמשך לאורך זמן‪ .‬ספיקת המים‪ ,‬מהירות ומשך זרימתם מכתיבים את הכמות‬
‫והרכב הסחף המוסע בנהר (כגרופת‪ ,‬רחופת וגם תמוסת) (גינת ‪.)2010‬‬
‫ב‪ .‬הרי אילת (אזור המחקר)‬
‫האזור מייצג את נופי המדבר הקיצוניים ביותר בישראל‪ .‬אקלים האזור חם ויבש במיוחד‬
‫והטמפרטורות בחודשי הקיץ לרוב חוצות את קו ה‪ 40 -‬מעלות בצל‪.‬‬
‫בהרי אילת עשירה בתופעות גיאולוגיות ייחודיות‪ .‬זהו האזור היחיד בארץ בו נחשפים בהיקף‬
‫נרחב סלעי גרניט שהם בקצהו הצפוני של המסיב הערבו‪-‬נובי המשתרע מסודאן ועד הרי אדום‪,‬‬
‫משני עברי ים סוף‪ .‬כתוצאה מכך מאופיין האזור בטופוגרפיה תלולה במיוחד‪ .‬סלעי הגרניט כהים‬
‫וקולטים את החום בסביבתם‪ ,‬מה שמגביר את הקשיים עימם מתמודדים בעלי החיים והצמחים‬
‫במרחב‪ .‬בחלקה הצפוני של השמורה נמצאים בעיקר סלעי גיר‪ ,‬ובהם ריכוזים גדולים של‬
‫מאובנים‪ .‬באזור ישנם שברים גיאולוגיים מרשימים‪ ,‬ובפרט השבר העובר מאזור נחל שלמה‬
‫עליון‪ ,‬דרך מעלה נחל רודד והר שחורת‪ ,‬ומפריד בין סלעי גרניט ממזרח לסלעי גיר ממערב‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫באזורים שונים בשמורה נחשפים סלעי אבן חול‪ ,‬שבלייתם יצרה תצורות מגוונות כדוגמת גיא‬
‫אבוד‪ ,‬הקניון האדום‪ ,‬עמודי עמרם ועוד‪.‬‬
‫העיר אילת ממוקמת בראש מפרץ אילת והיא השער הדרומי של מדינת ישראל‪ .‬בעיר כיום כ‪-‬‬
‫‪ 60,000‬תושבים המתפרנסים בעיקר מתיירות‪ .‬מאות אלפי תיירים מגיעים בשנה לאילת לטיולים‬
‫בהרי אילת ולפעילות ימית‪.‬‬
‫אקלים באזור אילת‬
‫אזור אילת נמצא בשוליים הצפוניים של חגורת המדבריות החמים‪ ,‬המשתרעת על פני שטחים‬
‫נרחבים בצפון אפריקה ובחצי האי ערב‪ .‬קו הרוחב הגיאוגרפי‪ ,‬משטר הרוחות הצפוני והמרחק‬
‫מהים התיכון הם הגורמים העיקריים לקיומי של אקלים צחיח קיצון באזור אילת‪ .‬המבנה‬
‫הטופוגרפי גורם לשונות מרחבית רבה‪ ,‬בעיקר בערכי טמפרטורה והתאדות‪ .‬ממוצע המשקעים‬
‫הרב שנתי באזור אילת הוא ‪ 25‬מ"מ גשם בשנה‪ .‬בין השנים יש שונות רבה בכמות המשקעים‪ ,‬יש‬
‫שנים שנמדדת כמות כפולה מהממוצע ויש שנים שיורד ‪ 2‬מ"מ גשם לשנה (גינת‪.)1993 ,‬‬
‫הטמפרטורה השנתית הממוצעת באילת ובערבה הדרומית היא ‪ 23-25‬מעלות צלזיוס‪ .‬טמפרטורת‬
‫המקסימום היומית הממוצעת באוגוסט באילת היא מעל ‪ 38‬מעלות‪ .‬תפרוסת הטמפרטורות‬
‫לאורך חודשי השנה יציבה יחסית ולא ניכרים שינויים רבים משנה לשנה‪ .‬הטמפרטורות הגבוהות‬
‫ביותר נמדדות לרוב בימי שרב בחודשי האביב ומגיעות לעיתים ל‪ 47-‬מעלות‪ .‬טמפרטורת‬
‫המינימום היומית הממוצעת בינואר מגיעה ל‪ 10-‬מעלות‪.‬‬
‫הלחות היחסית באילת נמוכה‪ ,‬בגלל הרוח הצפונית היבשה הנושבת במפרץ אילת ברוב ימות‬
‫השנה‪ ,‬ובגלל הטמפרטורות הגבוהות‪ ,‬וזאת‪ ,‬למרות הקרבה לים‪ .‬הממוצע השנתי של הלחות‬
‫היחסית באילת מגיע ל‪ 39%-‬ואילו הממוצע בחורף הוא ‪ .45%‬בשעות החמות של הימים החמים‬
‫ערכי הלחות היחסית יורדים מתחת ל‪.20%-‬‬
‫מקורות המים בערבה הדרומית נחלקים לשני סוגים‪ :‬מים עיליים ומי תהום‪ .‬בנגב הדרומי‬
‫ובערבה מאופיינת ההידרולוגיה של מים העיליים ע"י אירועי שיטפונות נפרדים ללא רצף של‬
‫זרימה ביניהם‪ .‬השיטפונות נוצרים בעקבות אירועי גשם גדולים (שברי ענן) ונמשכים שעות‬
‫אחדות‪ .‬עוצמות הגשם החזקות‪ ,‬המדרונות החשופים מצומח והקרקעות‪ ,‬ששיעור החלחול בהן‬
‫קטן‪ ,‬גורמים להיווצרות מהירה למדי של זרימה על קרקעית‪ .‬עונת השיטפונות נמשכת מספטמבר‬
‫עד יוני והזמן החולף בין שני אירועי זרימה עוקבים נע בין מספר שעות למספר שנים‪ .‬בממוצע רב‬
‫שנתי מתרחשת באפיקים הראשיים זרימה אחת בשנה‪.‬‬
‫מקורות המים הטבעיים הזמינים בהרי אילת דלים ביותר‪ .‬המעיין היחיד בהרי אילת הוא עין‬
‫נטפים‪ ,‬שמימיו מליחים ואינם ראויים לשתייה‪ ,‬ובאתרים בודדים יש מי תהום גבוהים אליהם‬
‫ניתן להגיע לאחר חפירה‪ .‬לאחר שיטפונות נאגרים מים בגבים‪ ,‬בפרט בגבי עתק‪ .‬במלחת עברונה‬
‫נמצאת באר עברונה‪ ,‬היבשה כיום‪ ,‬ובאזור היישוב שחרות נמצאות באר מתק ובאר מילחן‪.‬‬
‫הנחלים שלמה ועמרם‬
‫באזור אילת נחלים קצרים ותלולים המנקזים מים באגני ניקוז שגודלם אינו עולה על מספר‬
‫קילומטרים מרובעים‪ .‬לצורך מחקר זה נבחרו הנחלים עמרם ושלמה‪ .‬נחל עמרם‪ ,‬גודל אגן ניקוז ‪4‬‬
‫קמ"ר והוא מנקז את האזור שבין מצוק העתקים אל הערבה באזור עמודי עמרם לבקעת עמרם‬
‫והמדרונות הצפוניים של הר אמיר‪ .‬באזור מגוון גדול מאוד של סלעים ושיפועים תלולים‪ .‬נחל‬
‫‪62‬‬
‫שלמה מנקז את המדרונות המערביים של הר שלמה ואזור הם יהורם‪ .‬נחל שלמה זורם לכיוון‬
‫מפרץ אילת וגודל אגן הניקוז שלו כ‪ 6-‬קמ"ר‪.‬‬
‫שיטת המחקר‪:‬‬
‫‪ .1‬רקע גיאוגרפי וגיאולוגי על אזור המחקר‬
‫‪ .2‬רקע הידרולוגי של שיטפונות במדבר צחיח קיצון‬
‫‪ .3‬מאפיינים טופוגרפיים והידרולוגיים של אגני הניקוז של הנחלים עמרם ושלמה‪( .‬ע"פ מפה‬
‫גיאולוגית ובעזרת ‪)GIS‬‬
‫‪ .4‬פיענוח הידרוגרפים של אירועי שיטפונות בנחלים עמרם ושלמה (ע"פ נתוני השירות ההידרולוגי)‬
‫‪ .5‬ניתוח מאפייני השיטפונות בהתאמה לנתוני הגשם ונתוני השטח‪.‬‬
‫‪ .6‬המוליכות ההידראולית בשטחים התורמים נגר ואגני הנחלים עמרם ושלמה‪( .‬ע"פ ממצאי מחקר‬
‫בתמנע)‬
‫‪ .7‬דיון ומסקנות‬
‫ראשי פרקים‪:‬‬
‫א) מבואות‬
‫‪-‬‬
‫רקע גאוגרפי וגיאולוגי על אזור אילת‬
‫‪-‬‬
‫אקלים באזור אילת‬
‫‪-‬‬
‫שיטפונות – רקע מדעי‬
‫‪-‬‬
‫מטרות ושיטות מחקר‬
‫‪-‬‬
‫אפקטיביות הגשם בסוגי סלע שונים במדבר צחיח קיצון מהמאמר שחנן נתן‬
‫ב) מאפייני שיטפונות במדבר צחיח קיצון‬
‫ג) נחלים עמרם ונחושתן‬
‫‪-‬‬
‫מאפייני מערכות הניקוז‬
‫‪-‬‬
‫מאפיינים הידרולוגים וגיאולוגים‬
‫ד) ניתוח אגני הניקוז של הנחלים נחושתן ועמרם על פי המוליכות ההידראולית (מסלע ושיפוע)‬
‫ה) שיטפונות בנחל נחושתן ונחל עמרם‪ :‬נתוני עבר‬
‫ו) דיון ומסקנות‬
‫ז) ביבליוגרפיה‬
‫לוח זמנים‬
‫ינואר עד אפריל ‪2014‬‬
‫‪-‬‬
‫סקירת ספרות מקיפה‬
‫‪63‬‬
‫‪-‬‬
‫היכרות עם אגני הניקוז שלמה ועמרם‬
‫‪-‬‬
‫איסוף נתוני שיטפונות במידה ויהיו‬
‫מאי עד יולי‬
‫‪-‬‬
‫ניתוח נתונים הידרולוגיים מהעבר‬
‫‪-‬‬
‫הכנת מפה גיאולוגית כבסיס לניתוח ההידרולוגי‬
‫אוגוסט עד אוקטובר ‪2014‬‬
‫‪-‬‬
‫מיפוי מפורט של אגני הניקוז על בסיס גיאו‪-‬הידרולוגי‬
‫‪-‬‬
‫פיענוח הגורמים המכתיבים את הספיקות‬
‫נובמבר דצמבר ‪2014‬‬
‫‪-‬‬
‫דיון מסקנות וסיכום‬
‫ביבליוגרפיה‪:‬‬
‫אוריין נ‪ ,.‬לאוב ר‪ ,2000 .‬מחזור הסלעים ומערכות כדור הארץ‪.‬‬
‫בן צבי א‪ ,.‬שחף נ‪ ,.‬צדקה א‪ ,2008 ,.‬נחלים וניקוז ‪ -‬תהליכים‪ ,‬הנדסה ותוכן בהוצאת רשות הניקוז‬
‫שקמה ובשור‪.‬‬
‫גבעתי ע‪ ,2012 .‬שיטפונות בהרי אילת ‪ ,18\11\12‬בהוצאת השירות ההידרולוגי‪.‬‬
‫גינת ח‪ ,2010 .‬תהליכים מעצבי נוף עמ' ‪ ,117-169‬בספר כדור הארץ והסביבה‪ ,‬בהוצאת מט"ח‪.‬‬
‫גינת ח‪ ,1993 .‬עיצוב הנוף באזור אילת עמ' ‪ ,17-37‬בספר אילת‪ ,‬אדם‪ ,‬ים‪ ,‬מדבר‪ ,‬בהוצאת החברה‬
‫למתנ"סים‪.‬‬
‫גינת ח‪ ,1993 .‬אקלימה של אילת עמ' ‪ ,38-45‬בספר אילת‪ ,‬אדם‪ ,‬ים‪ ,‬מדבר‪ ,‬בהוצאת החברה‬
‫למתנ"סים‪.‬‬
‫גרינבאום נ‪ ,.‬לקח י‪ ,.‬גרודק ת‪ ,2003 .‬היבטים ביחסי גשם‪-‬נגר‪-‬סחף בישראל‪ .‬ספר אשר שיק‪.‬‬
‫במסגרת אופקים בגיאוגרפיה ‪.57-58‬‬
‫שיק א‪ ,1990 .‬שיטפונות בסובב צחיח‪-‬קיצון‪ :‬היבטים הידרולוגיים‪ ,‬אופקים בג"ג מס' ‪ ,31‬עמ'‬
‫‪.227-243‬‬
‫‪64‬‬