‫הקוראן – תרגום עברי (תל אביב‪)5002 ,‬‬
‫תיקונים ועדכונים‬
‫אורי רובין ©‬
‫השינויים סומנו באדום‬
‫עודכן לאחרונה ‪16.9.1.‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪91‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ق ي ْجعلُون أَصابِعهم ِفي آ َذانِ ِهم ِّمن الصَّو ِ‬
‫اء ِف ِ‬
‫ِّب ِّمن السَّم ِ‬
‫اع ِ‬
‫ين‬
‫يه ظُلُ َم ٌ‬
‫ق َح َذ َر اْل َم ْوت واللّهُ ُمحيطٌ بِاْلكاف ِر َ‬
‫َ‬
‫صي ٍ َ‬
‫أ َْو َك َ‬
‫ات َوَرْع ٌد َوَب ْر ٌ َ َ َ ْ َ ُ ْ‬
‫َ‬
‫َ‬
‫או כמו ניתך מָ טָ ר משמים‪ ,‬מעננֵי אופל רושפֵ י רעמים וברקים‪ ,‬והם אוטמים את אוזניהם באצבעותיהם‬
‫מעוצם אש הברק וקול הרעם ומפַּ חַּ ד המוות — אלוהים חולש על הכופרים‬
‫** תיקון זה חל גם על סורה ‪... :51 ;11 ,11 :.1 ;11 :11 ;151 :. ;55 :2‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪52‬‬
‫َّب ِهم وأ َّ َِّ‬
‫ِ‬
‫ض ِرب مثَالً َّما بعوضةً فَما فَوقَها فَأ َّ َِّ‬
‫ِ َّ‬
‫ِ‬
‫ين َكََ ُروْا‬
‫َما الذ َ‬
‫آمُنوْا فََي ْعلَ ُم َ‬
‫َما الذ َ‬
‫َُ َ َ ْ َ‬
‫ين َ‬
‫إ َّن اللهَ الَ َي ْستَ ْحيي أَن َي ْ َ َ‬
‫ون أََّنهُ اْل َحق من رِّ ْ َ‬
‫ِ ِ َّ ِ ِ‬
‫ِ ِ ِ‬
‫ِ ِ ِ‬
‫َّ‬
‫ين‬
‫ون َما َذا أ ََر َاد اللهُ بِهَـ َذا َمثَالً ُيضل بِه َكثي اًر َوَي ْهدي بِه َكثي اًر َو َما ُيضل بِه إِال اْلََاسق َ‬
‫فََيقُولُ َ‬
‫אלוהים אינו בוֹש במושלו מָ ָשל כלשהו‪ ,‬גם על יתוש ועל גדולים ממנו‬
‫[‪ 26‬גם על יתוש‪ :‬על תפקידו של היתוש ושאר רמשים בהעברת המסר האלוהי‪ ,‬ראו גם ויקרא רבה‪,‬‬
‫כב א‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪00‬‬
‫إِنِّي ج ِ‬
‫اع ٌل ِفي األ َْر ِ‬
‫ض َخلِيََةً‬
‫َ‬
‫הנני שׂם בארץ ממלא מקום‬
‫[ממלא מקום‪ :‬בערבית‪ :‬חַ 'לִיפה‪( ,‬כלומר חַ לִיף)‪ .‬הכוונה לכך שאלוהים עומד לברוא אדם בצלם‬
‫אלוהים שיהיה נציגו עלי אדמות‪ .‬פילון האלכסנדרוני‪ ,‬בתיאור בריאת העולם שלו‪ ,‬קובע שאלוהים עשה‬
‫את אדם למושל מטעמו על כל היצורים (]‪].)Philo, De opificio mundi, LII [148‬‬
‫** תיקון זה חל גם על סורה ‪26 :13‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪03‬‬
‫ات فَتَاب علَ ْي ِه ِإَّنه هو التََّّواب َّ ِ‬
‫ِّه َكِلم ٍ‬
‫ِ‬
‫فَ َتلَقَّى َ ِ‬
‫يم‬
‫ُ‬
‫َ َ‬
‫آد ُم من َّرب َ‬
‫الرح ُ‬
‫ُ َُ‬
‫מעם ריּבונו‪ ,‬והוא שב מכעסו עליו‪ ,‬כי רוצה הוא בתשובת עבדיו ורחום‬
‫אדם קיבל מילים ִ‬
‫[מילים‪ :‬מפרשים כי הכוונה לדברי חרטה וחזרה בתשובה שאדם קיבל על עצמו לומר‪ ,‬ויש המזהים‬
‫אותם עם הנוסח המופיע בסורה ‪ .21 :1‬רעיון החרטה של אדם נפוץ מאוד‪ ,‬ומופיע בקיצור כבר אצל‬
‫יוסף בן מתתיהו‪ ,‬קדמוניות היהודים‪ ,‬א‪ ,‬ד‪].‬‬
‫‪1‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪20‬‬
‫َّ‬
‫ِ‬
‫ون‬
‫وسى اْلكتَ َ‬
‫ان لَ َعل ُك ْم تَ ْهتَ ُد َ‬
‫اب َواْلَُ ْرقَ َ‬
‫َوِا ْذ آتَْيَنا ُم َ‬
‫נ ַָּתנו למשׁה את הספר ואת הפ ְֻר ָקאן למען תישירו לכת‬
‫[פֻ רקאן‪ :‬אחד מכינויי הקוראן המשמש כאן כתואר לתורה שניתנה למשה‪ .‬וייתכן שכאן יש להבין את‬
‫המונח על‪-‬פי הוראתו בערבית הקלאסית הקדומה שבה הוא מציין את אור השחר‪ .‬כלומר התורה‬
‫ושאר כתבי הקודש הם אור לאנשים‪ .‬ר' סורה ‪ .. :1‬ויש המפרשים בהוראת "ישועה"‪ ,‬המרמזת‬
‫לקריעת הים למען בני ישראל‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪22‬‬
‫ِ‬
‫ون‬
‫وسى لَن ن ْؤ ِم َن لَ َك َحتَّى َن َرى اللَّهَ َج ْه َرةً فَأ َ‬
‫َخ َذتْ ُك ُم الصَّاعقَةُ َوأَنتُ ْم تَنظُ ُر َ‬
‫َوِا ْذ قُْلتُ ْم َيا ُم َ‬
‫אמרתם‪ ,‬משׁה‪ ,‬לא נאמין לָך עד אם נִ ראה את אלוהים גָלוי לעינינו‪ .‬אז פגעה בכם אש ברק עם קול רעם‬
‫ועיניכם רואות‬
‫[נראה את אלוהים‪ ...‬אש ברק עם קול רעם‪ :‬כמה חוקרים כבר הצביעו על שמות רבה (כט ד)‬
‫אורי רובין ©‬
‫ומקורות אחרים שבהם בני ישראל מבקשים לראות את כבוד אלוהים ולשמוע את קולו‪ ,‬וכאשר נגלה‬
‫להם בסיני "פרחה נשמתם"‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪22‬‬
‫َّ‬
‫ِ‬
‫ون‬
‫ثَُّم َب َعثَْنا ُكم ِّمن َب ْعد َم ْوتِ ُك ْم لَ َعل ُك ْم تَ ْش ُك ُر َ‬
‫לאחר מותכם עוררנו אתכם לחיים למען תכירו טובה‪.‬‬
‫[לאחר מותכם עוררנו אתכם לחיים‪ :‬בלשון המדרש (שמות רבה כט ד)‪" :‬התורה בקשה עליהם‬
‫רחמים מלפני הקב"ה ‪ ...‬מיד חזרה נשמתן"‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪23‬‬
‫طيِّب ِ‬
‫ِ‬
‫ونا َوَل ِـكن َك ُانوْا‬
‫َنزْلَنا َعلَ ْي ُك ُم اْل َم َّن َو َّ‬
‫ات َما َرَزْقَنا ُك ْم َو َما َ‬
‫َو َ‬
‫ظلَّْلَنا َعلَ ْي ُك ُم اْل َغ َم َام َوأ َ‬
‫ظلَ ُم َ‬
‫السْل َوى ُكلُوْا من َ َ‬
‫أَنَُسهم ي ِْ‬
‫ون‬
‫َ ُْ َ‬
‫ظل ُم َ‬
‫הֵ צלנו עליכם בענן והורדנו אליכם ממרומים את המָ ן והשׂלָו — ִאכלו מן הדברים הטובים‬
‫אשר שלחנו לפרנסתכם‪ — .‬לא לנו גרמו הם עוול‪ ,‬רק לעצמם גרמו עוול‬
‫[בענן‪ :‬ככל הנראה רמז לעמוד הענן המקראי (למשל‪ ,‬שמות יג ‪ .)22‬המן והשלו‪ :‬ר' שמות טז‪ :‬בני‬
‫ישראל מתלוננים על מחסור במזון‪ ,‬ואלוהים מעניק להם את המן ואת השלו‪ .‬לעצמם גרמו עוול‪ :‬זה‬
‫אולי רמז לעונש שאלוהים העניש את בני ישראל על כך שהשתוקקו למיני מזון מגוונים ולא הסתפקו‬
‫במן ובשלו (במדבר יא)‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪20‬‬
‫ِ‬
‫ت ِم ْنهُ اثَْنتَا َع ْش َرةَ َع ْيناً قَ ْد َعِل َم ُكل أَُن ٍ‬
‫اس‬
‫ص َ‬
‫اك اْل َح َج َر فَانََ َج َر ْ‬
‫وسى ِلقَ ْو ِم ِه فَ ُقْلَنا ْ‬
‫َوِاذ ْ‬
‫ِّع َ‬
‫اض ِرب ب َ‬
‫استَ ْسقَى ُم َ‬
‫َّم ْش َرَبهُ ْم‬
‫‪2‬‬
‫משׁה ביקש להשקות את עַּ מו מַּ ים‪ ,‬ואנו אמרנו לו‪ ,‬הַּ כֵה בסלע במטָך‪ .‬אז פרצו מתוכו‬
‫שנים‪-‬עשׂר מעיינות‪ ,‬וכל שבט ידע מַאין ישתה‬
‫[שנים‪-‬עשׂר מעיינות‪ :‬אולי הד לשמות טו ‪ .21‬וכל שבט ידע מַאין ישתה‪ :‬ר' מכילתא דרבי שמעון בר‬
‫יוחאי‪ ,‬טו‪ ,‬כז‪" :‬שנים עשר מבועין כנגד שנים עשר שבטים"‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪22‬‬
‫ِِ‬
‫اعتَ َدوْا ِمن ُكم ِفي الس َّْب ِت فَ ُقْلَنا لَهم ُك ُ ِ‬
‫َِّ‬
‫ِ‬
‫ين‬
‫ين ْ‬
‫ونوْا ق َرَدةً َخاسئ َ‬
‫َولَقَ ْد َعل ْمتُُم الذ َ‬
‫ُْ‬
‫ْ‬
‫הן ידועים לכם אלה מביניכם אשר שלחו יד (לאסוף דגים) ביום השבת‪ :‬אמרנו להם‪ ,‬הֱ יו קופים משוקצים‪.‬‬
‫[שלחו יד (לאסוף דגים)‪ :‬רמז לפרשת האנשים שאספו דגים שעלו מן הים ביום השבת‪ ,‬כמסופר‬
‫בסורה ‪ 1‬פס' ‪ 161‬ואילך‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪35‬‬
‫اد أ ِ‬
‫ون‬
‫ارْتُ ْم فيهَا َواللّهُ ُم ْخ ِرٌج َّما ُكنتُ ْم تَ ْكتُ ُم َ‬
‫َوِا ْذ قَتَْلتُ ْم َن َْساً فَ َّ َ‬
‫אורי רובין ©‬
‫רצחתם נפש והאשמתם זה את זה‪ ,‬אך אלוהים יוציא לאור את אשר תסתירו‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪52‬‬
‫ِ‬
‫‪ ...‬فَما ج َزاء من ي َْع ُل َذلِ َك ِمن ُكم إِالَّ ِخ ْزي ِفي اْلحي ِاة الد ْنيا ويوم اْل ِقي ِ‬
‫ون إِلَى أَ َش ِّد اْل َع َذ ِ‬
‫ون‬
‫ََ‬
‫اب َو َما اللّهُ بِ َغاف ٍل َع َّما تَ ْع َملُ َ‬
‫امة ُي َرد َ‬
‫ٌ‬
‫َ َ َ َ َ‬
‫ْ‬
‫َ َ َْ َ َ َ‬
‫‪ ...‬מי בכם העושׂה כזאת‪ ,‬אין שׂכרו בעולם הזה אלא קלון‪ ,‬וביום תחיית המתים ישוב וייענש בעונש הקשה‬
‫מכל‪ ,‬כי לא יסיח אלוהים דעתו מאשר תעשׂו‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪10‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِِ ِ ِ ِ‬
‫ِِ ِ‬
‫ِ‬
‫يم ُان ُك ْم إِن ُكنتُ ْم‬
‫ُخ ُذوْا َما آتَْيَنا ُكم بِقُ َّوٍة َو ْ‬
‫اس َم ُعوْا قَالُوْا َسم ْعَنا َو َع َ‬
‫ْم ُرُك ْم به إ َ‬
‫ص ْيَنا َوأُ ْش ِرُبوْا في ُقلُوبه ُم اْلع ْج َل ب ُك َْ ِره ْم ُق ْل ب ْئ َس َما َيأ ُ‬
‫ِ‬
‫ين‬
‫م ْؤ ِمن َ‬
‫ושמעו לנו‪ָ .‬אמרו‪ ,‬נשמע ונַּמרה‪ .‬ליבותיהם הושקו במי העגל כי כפרו‪ .‬אֱ מוֹר‪,‬‬
‫‪ ...‬אֶ חֱ זו היטב באשר נ ַָּתנו לכם ִ‬
‫מה נורא המעשׂה שאמונתכם מצַּ ווה עליכם‪ ,‬אם אכן מאמינים אתם!‬
‫[נשמע ונמרה‪ :‬במקום‪ :‬נשמע ונעשה (או בלשון המקרא‪" :‬ושמענו ועשינו"‪ ,‬ר' דברים ה ‪ .)21‬המילה‬
‫העברית "ועשינו" מזכירה בצלצולה את הצורה הערבית של המילה "נַמרה" (עַ ַציְנָא)‪ ,‬ואולי משום כך‬
‫מאשים הקוראן את היהודים בהיפוך מכוון של המשמעות‪ .‬ובמדרש (שמות רבה מב ז) אנו מוצאים כי‬
‫לאחר שאמרו "נעשה ונשמע" (שמות כד ‪ ,)1‬מיהרו לעשות את העגל למחרת‪ .‬ליבותיהם הושקו במי‬
‫העגל‪ :‬בשמות לב ‪ 22‬משה משקה את בני ישראל מים מהולים באפרו של העגל ששרף‪ .‬ר' גם סורה‬
‫‪ .91 :22‬חז"ל (תלמוד בבלי‪ ,‬עבודה זרה‪ ,‬מד‪ ,‬א) קבעו שהיה זה מבחן שנועד לגלות מי סטה בעבודת‬
‫העגל ("לא נתכוין אלא לבודקן כסוטות")‪ .‬מאידך‪ ,‬הקוראן קובע שהם שתו אותו רק בליבם‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫הוא חלחל בנשמתם והם נשבו בקסמיו‪].‬‬
‫סורה ‪;993 :5‬‬
‫ب ِديع الس ِ‬
‫ات واأل َْر ِ‬
‫ون‬
‫ض َوِا َذا قَ َ‬
‫ضى أ َْم اًر فَِإَّن َما َيقُو ُل لَهُ ُكن فََي ُك ُ‬
‫َ ُ َ‬
‫َّم َاو َ‬
‫הוא מחולל השמים והארץ‪ ,‬ועת יגמור בדעתו לעשׂות ָדבָ ר‪ ,‬רק יאמר לו‪ ,‬הֱיה! והָ יה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫** תיקון זה חל גם על סורה ‪63 :.2 ;15 :19 ;.1 :1‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪952‬‬
‫ات من آمن ِم ْنهم بِاللّ ِه واْليوِم ِ‬
‫آمناً وارُز ْق أ ْ ِ َّ ِ‬
‫اجع ْل هـ َذا بلَداً ِ‬
‫وِا ْذ قَ َ ِ ِ‬
‫يم َر ِّ‬
‫اآلخ ِر‬
‫ب ْ َ ََ َ‬
‫َْ‬
‫َهلَهُ م َن الث َم َر َ ْ َ َ ُ‬
‫َ َْ‬
‫ال إ ْب َراه ُ‬
‫َ‬
‫ושלַּח לתושביה פרנסה מפרי הארץ‪ ,‬לאלה אשר‬
‫אברהם אמר‪ ,‬ריּבוני‪ ,‬עֲ ֵשׂה את המקום הזה לעיר מבטחים ְ‬
‫יאמינו באלוהים וביום האחרון ‪...‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪590‬‬
‫ه ْل ينظُر ِ َّ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ٍ‬
‫ور‬
‫َ َ ُ َ‬
‫األم ُ‬
‫ون إال أَن َيأْتَيهُ ُم اللّهُ في ظُلَل ِّم َن اْل َغ َمام َواْل َمآلئ َكةُ َوقُض َي األ َْم ُر َوِالَى اللّه تُْرَجعُ ُ‬
‫נותר להם אלא לצַּ פות כי יבוא אלוהים עליהם בשכבת עננים‪ ,‬והמלאכים‪ .‬אז יתקיים הדבר‪ ,‬ואל‬
‫לא ַּ‬
‫אלוהים יושבו הדברים‪.‬‬
‫[יתקיים הדבר‪ :‬יסתיים ביצוע גזר דינם‪].‬‬
‫** תיקון זה חל גם על סורה ‪.19 :19 ;22 :1. ;.. :11 ;53 ,3 :6‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪590‬‬
‫اختَلََُوْا ِف ِ‬
‫الن ِ ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ُمةً و ِ‬
‫اب بِاْل َح ِّ‬
‫ق لَِي ْح ُك َم َب ْي َن َّ‬
‫ث اللّهُ َّ‬
‫ان َّ‬
‫يه‬
‫اح َدةً فََب َع َ‬
‫يما ْ‬
‫ين َوأ َ‬
‫َنز َل َم َعهُ ُم اْلكتَ َ‬
‫ين َو ُمنذ ِر َ‬
‫ِّين ُمَب ِّش ِر َ‬
‫النبِي َ‬
‫َك َ‬
‫الن ُ‬
‫اس ف َ‬
‫اس أ َّ َ‬
‫האנשים היו עם אחד‪ ,‬ואז שלח אלוהים את הנביאים להיות מבשׂרים ומזהירים‪ ,‬והוריד ממרומים את‬
‫הספר למען תתגלה האמת‪ ,‬ולמען ישפוט בין האנשים בכל אשר נחלקו בו‪...‬‬
‫[עם אחד‪ :‬פסוק זה משרטט את תולדות האנושות מן השלב הראשוני שלה‪ ,‬שבו היא עדיין עם אחד‪.‬‬
‫במקרא זהו השלב של מגדל בבל שקדם להיווצרות העמים השונים‪ .‬ראו בראשית יא ‪ ... :6‬הֵ ן עַ ם‬
‫אֶ חָ ד ו ְשָ פָ ה ַאחַ ת ְל ֻכלָם‪ ....‬המסורת האסלאמית גורסת כי מדובר בתקופה שלפני המבול‪ ,‬או בתקופה‬
‫שבין אדם ועד אברהם‪ .‬אז שלח אלוהים את הנביאים‪ :‬לאחר שכבר נוצרו העמים השונים‪ .‬והוריד‬
‫ממרומים את הספר‪ :‬כינוי קיבוצי לכלל כתבי הקודש שניתנו לכל נביא ונביא‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪520‬‬
‫َّ‬
‫وِا ْذ قَ َ ِ ِ‬
‫يم َر ِّ‬
‫ص ْرُه َّن‬
‫ال َبلَى َولَ ِـكن لَِّي ْ‬
‫ط َمئِ َّن َقْلبِي قَ َ‬
‫ال أ ََولَ ْم تُ ْؤ ِمن قَ َ‬
‫ف تُ ْحيِـي اْل َم ْوتَى قَ َ‬
‫ب أ َِرنِي َك ْي َ‬
‫ال فَ ُخ ْذ أ َْرَب َعةً ِّم َن الط ْي ِر فَ ُ‬
‫ال إ ْب َراه ُ‬
‫َ‬
‫َن اللّه ع ِز ٌ ِ‬
‫يم‬
‫اج َع ْل َعلَى ُك ِّل َجَب ٍل ِّم ْنهُ َّن ُج ْزءاً ثَُّم ْاد ُعهُ َّن َيأْتِ َين َك َس ْعياً َو ْ‬
‫إِلَ ْي َك ثَُّم ْ‬
‫اعلَ ْم أ َّ َ َ‬
‫يز َحك ٌ‬
‫אברהם אמר‪ ,‬ריּבוני‪ ,‬הַּ ראֵ ה לי כיצד תחַּ יה את המתים‪ .‬אמר (אלוהים)‪ ,‬וכי לא תאמין? אמר‪ ,‬אומנם כן‪ ,‬אבל‬
‫(עֲ ֵשׂה זאת) למען יִבטַּ ח לבבי‪ .‬אמר‪ ,‬קח ארבעה מיני עופות והַּ טֵ ה אותם אליָך והַּ נַּח כל ּבֶ ֶתר מּבִ תריהם על‬
‫כל הר‪ַ .‬אחַּ ר ְק ָרא אליהם ויבואו רצים אליָך‪ ,‬ודע כי אלוהים אדיר וחכם‪.‬‬
‫[והטה אותם אליך‪ :‬יש המפרשים‪ :‬אסוף אותם אליך‪ ,‬או‪ :‬בתר אותם‪ .‬על כל הר‪ :‬יש המסבירים‬
‫שהכוונה לארבעה או שבעה הרים‪ ,‬או לארבע רוחות השמיים‪].‬‬
‫סורה ‪ 0‬פס' ‪911‬‬
‫ت ِمن قَْبلِ ِه الر ُس ُل ‪...‬‬
‫َو َما ُم َح َّم ٌد ِإالَّ َر ُسو ٌل قَ ْد َخلَ ْ‬
‫מֻ חַּ מַּ ד אינו אלא שליח אשר כבר לפניו עברו השליחים מן העולם ‪...‬‬
‫[כבר לפניו ‪ :...‬כלומר גם השליחים שלפניו לא חיו לנצח]‬
‫‪.‬‬
‫סורה ‪ 0‬פס' ‪921‬‬
‫ِ‬
‫ث ِفي ِه ْم َر ُسوالً ِّم ْن أَنَُ ِس ِه ْم ‪...‬‬
‫ين إِ ْذ َب َع َ‬
‫لَقَ ْد َم َّن اللّهُ َعلَى اْل ُمؤ ِمن َ‬
‫אלוהים חונֵן את המאמינים בחסדו‪ ,‬בשולחו אליהם שליח מקרבם ‪...‬‬
‫סורה ‪ 0‬פס' ‪910‬‬
‫النه ِار آلي ٍ‬
‫ق الس ِ‬
‫ِ ِ‬
‫ض و ْ ِ ِ َّ ِ‬
‫ات ِّألُولِي األْلَب ِ‬
‫ِ‬
‫اب‬
‫َ‬
‫اختالَف اللْيل َو َّ َ‬
‫إ َّن في َخْل ِ َ‬
‫ْ‬
‫َّم َاوات َواأل َْر َ‬
‫בבריאת השמים והארץ ובחילוף הלילה והיום צפונים אותות לבעלי הּבינה‬
‫[לבעלי הּבינה‪ :‬ר' דניאל ב‪ :21 ,‬י ָהֵ ב חָ כְמְ תָ א לְחַ כִימִ ין ּומַ נְדְ עָ א ְלי ָדְ עֵ י בִינָה‪].‬‬
‫** תיקון זה חל גם על סורה ‪,29 :13 ;52 :1. ;19 :11 ;111 :12 ;122 :5 ;1 :1 ;269 ,191 ,119 :2‬‬
‫‪12 :65 ;5. :.2 ;21 ,13 ,9 :19 ;.1‬‬
‫סורה ‪ 1‬פס' ‪12‬‬
‫ِ‬
‫ِ ِِ‬
‫ِ‬
‫َِّ‬
‫اس َم ْع َغ ْي َر ُم ْس َم ٍع ‪...‬‬
‫ين َه ُ‬
‫ون اْل َكل َم َعن َّم َواضعه َوَيقُولُ َ‬
‫ادوْا ُي َح ِّرفُ َ‬
‫ِّم َن الذ َ‬
‫ص ْيَنا َو ْ‬
‫ون َسم ْعَنا َو َع َ‬
‫אורי רובין ©‬
‫ישנם יהודים המַּ טים את המילים ומוציאים אותן מהקשרן‪ ,‬ואומרים‪ ,‬נשמע ונַּמרה; ְשמַּ ע ולא מושמע ‪...‬‬
‫[שמע ולא מושמע‪ :‬חוקרים שיערו שמהדהדת כאן סוגיית "הקורא את שְ מע ולא הִ שמיע לאוזנו"‬
‫(משנה‪ ,‬ברכות ב‪ ,‬ג)‪ ,‬העוסקת בקריאת שמע ללא קול‪ .‬לכן ניתן לשער שמבחינת הקוראן‪ ,‬עלולה‬
‫להימצא כאן קללה לנביא שקולו לא יישמע‪].‬‬
‫סורה ‪ 2‬פס' ‪09‬‬
‫َخ ِ‬
‫ف يو ِاري سوءةَ أ ِ‬
‫ِ ِ‬
‫ث اللّه ُغراباً ي ْبح ُ ِ‬
‫ون ِمثْ َل َهـ َذا اْل ُغر ِ‬
‫يه قَ َ‬
‫ي َس ْوءةَ‬
‫َع َج ْز ُ‬
‫ت أْ‬
‫ال َيا َوْيلَتَا أ َ‬
‫فََب َع َ ُ َ َ َ‬
‫َن أَ ُك َ‬
‫اب فَأ َُو ِار َ‬
‫َ‬
‫َْ‬
‫ث في األ َْرض لُي ِرَيهُ َك ْي َ ُ َ‬
‫َخي فَأَصبح ِمن َّ ِ ِ‬
‫أِ‬
‫ين‬
‫النادم َ‬
‫َْ َ َ‬
‫אחיו‪ .‬אז אמר‪ ,‬אוי לי‪ ,‬וכי לא‬
‫ַאחַּ ר שלח אלוהים עורב לחפור באדמה‪ ,‬למען יַּראה לו כיצד יכַּסה את נבלת ִ‬
‫אחי? הוא היה במתחרטים‬
‫אוּכל לעשׂות כמעשׂה עורב זה‪ ,‬ואכסה אף אני את נבלת ִ‬
‫[עורב‪ :‬ר' מדרש תנחומא (ורשא)‪ ,‬בראשית‪ ,‬י‪" :‬בשעה שהרג קין את הבל היה מושלך ולא היה יודע‬
‫קין מה לעשות זימן לו הקב"ה שני עופות טהורים והרג אחד מהן את חבירו וחפר בידו וקברו וממנו‬
‫למד קין וחפר וקבר את הבל‪ ".‬אכסה אף אני‪ :‬המסורת גורסת שקין נשא במשך שנים את גופת הבל‬
‫על שכמו‪ ,‬עד שלבסוף למד את מעשה הקבורה מעורב שקבר את חברו המת‪ .‬היה במתחרטים‪ :‬חזר‬
‫בתשובה‪ .‬ר' בראשית רבה (וילנא)‪ ,‬כב‪ ,‬יג‪].‬‬
‫סורה ‪ 2‬פס' ‪15‬‬
‫ُمةً و ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ ٍّ‬
‫ِ‬
‫اح َدةً ‪...‬‬
‫‪ ...‬ل ُكل َج َعْلَنا من ُك ْم ش ْرَعةً َوم ْنهَاجاً َولَ ْو َشاء اللّهُ لَ َج َعلَ ُك ْم أ َّ َ‬
‫‪ ...‬לכל אחד בכם נ ַָּתנו חוק ומנהג‪ ,‬ואילו חפץ אלוהים היה עושׂה אתכם עם אחד‪,‬‬
‫[עם אחד‪ :‬ר' סורה ‪]211 :2‬‬
‫סורה ‪ 2‬פס' ‪23‬‬
‫َّسو ُل َبلِّ ْغ َما أ ِ‬
‫ِّك ‪...‬‬
‫ُنز َل إِلَْي َك ِمن رَّب َ‬
‫َيا أَيهَا الر ُ‬
‫‪5‬‬
‫הוּרד אליָך ממרומים מאת ריּבונָך‪...‬‬
‫הוי השליח‪ ,‬מסוֹר את אשר ַּ‬
‫סורה ‪ 2‬פס' ‪35-31‬‬
‫ِ‬
‫ِ َِّ‬
‫يل َعلَى لِ َس ِ‬
‫اه ْو َن‬
‫ين َكََ ُروْا ِمن َبنِي إِ ْس َرائِ َ‬
‫ان َد ُاو َ‬
‫ون { ‪َ } 87‬ك ُانوْا الَ َيتََن َ‬
‫صوا َّو َك ُانوْا َي ْعتَ ُد َ‬
‫لُع َن الذ َ‬
‫يسى ْاب ِن َم ْرَي َم َذل َك بِ َما َع َ‬
‫ود َو ِع َ‬
‫ون { ‪} 87‬‬
‫َعن من َك ٍر فَ َعلُوهُ لَبِ ْئ َس َما َك ُانوْا َي َْ َعلُ َ‬
‫‪ 87‬בני ישׂראל הכופרים קוללו על‪-‬פי ָדוִ ד וישוע בן מרים‪ ,‬על כי ִהמרו ועברו את גבול המותר‪ 87 .‬הם לא‬
‫נמנעו מן המעשׂה המגונה אשר עשׂו‪ .‬מה נורא הדבר אשר עוללו‪.‬‬
‫[קוללו על‪-‬פי ָדוִד וישוע‪ :‬בתהילים עח ‪ 12-11‬מספר המשורר (הוא דוד‪ ,‬על‪-‬פי תפיסת הקוראן) שבני‬
‫ישראל לא נמנעו (ֹלא זָרּו) מתאוותם לבשר השְ לָו‪ ,‬ולכן אלוהים המיט כליה עליהם‪ .‬בברית החדשה‬
‫(יוחנן ו ‪ ].3-.9‬מספר ישוע כי אבותיהם של היהודים אכלו את המן במדבר ומתו‪ .‬הפרשנים‬
‫המוסלמים גורסים שהקללה על‪-‬פי דוד וישוע היא סיפור הפיכתם של בני ישראל לקופים וחזירים‪.‬‬
‫ואכן סיפור הפיכתם לקופים מכיל הדים לפרשת אוכלי השְ לָו והמן‪ .‬ראו הערה לסורה ‪ 1‬פס' ‪,161‬‬
‫‪].166‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫סורה ‪ 2‬פס' ‪52‬‬
‫َو ُه ْم َي ْنهَ ْو َن َع ْنهُ َوَي ْنأ َْو َن َع ْنهُ ‪...‬‬
‫הם אוסרים ללכת אחריו‪ ,‬ומרחיקים עצמם מעליו ‪...‬‬
‫[אוסרים ללכת אחריו‪ :‬ויש המפרשים‪ :‬אוסרים לפגוע בו‪ ,‬ומסבירים שהכוונה לאבו טאלב‪ ,‬דודו של‬
‫הנביא‪ ,‬שהגן עליו אבל רחק מן האמונה בו‪].‬‬
‫סורה ‪ 2‬פס' ‪05‬‬
‫َّ‬
‫ِ‬
‫َِِّّ‬
‫ِ‬
‫ون‬
‫َو َما اْل َحَياةُ الد ْنَيا إِال لَ ِع ٌ‬
‫ون أَفَالَ تَ ْعقلُ َ‬
‫ين َيتَّقُ َ‬
‫ب َولَ ْه ٌو َولَ َّلد ُار اآلخ َرةُ َخ ْيٌر للذ َ‬
‫חיי העולם הזה אינם אלא משׂחק ושעשוע‪ ,‬ונחלת העולם הבא טובה מזה ליראים‪ .‬האם לא תשׂכילו להבין?‬
‫סורה ‪ 2‬פס' ‪995‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ ِ‬
‫ِ‬
‫ين ِ‬
‫ضهُ ْم إِلَى َب ْع ٍ‬
‫اإل ِ‬
‫ض ُز ْخ ُر َ‬
‫نس َواْل ِج ِّن يُوحي َب ْع ُ‬
‫َو َك َذل َك َج َعْلَنا ل ُك ِّل نبِ ٍّي َع ُد ّواً َشَياط َ‬
‫ف اْلقَ ْو ِل ُغ ُرو اًر َولَ ْو َشاء َرب َك َما فَ َعلُوهُ‬
‫ون‬
‫فَ َذ ْرُه ْم َو َما َي َْتَُر َ‬
‫כך הקמנו אויב לכל נביא — את השׂטנים מקרב בני האֱ נוש והשדים‪ .‬הם מלחשים זה לזה במתק שׂפתיים‬
‫ומתעתעים‪ .‬אילו רצה ריּבונָך‪ ,‬לא היו עושׂים כן‪ .‬הַּ נַּח להם ולכל אשר ּבָ דו מלבם‪.‬‬
‫סורה ‪ 3‬פס' ‪21‬‬
‫اب َي ْوٍم‬
‫لَقَ ْد أ َْر َسْلَنا ُنوحاً ِإلَى قَ ْو ِم ِه فَقَ َ‬
‫َخ ُ‬
‫اع ُب ُدوْا اللَّ َه َما لَ ُكم ِّم ْن ِإلَ ٍـه َغ ْي ُرهُ ِإِّن َي أ َ‬
‫ال َيا قَ ْوِم ْ‬
‫اف َعلَ ْي ُك ْم َع َذ َ‬
‫َع ِظ ٍيم‬
‫שלחנו את נֹ חַּ אל בני עַּ מו‪ ,‬והוא אמר‪ ,‬בני עמי‪ִ ,‬עבדו את אלוהים כי אין לכם אלוה‬
‫מּבַּ לעדיו‪ .‬חושש אני פן יבואכם עונשו של יום הרה גורל‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫[עבדו את אלוהים‪ :‬על נוח המוכיח את בני עמו וקורא להם לחזור בתשובה‪ ,‬ר'‪ ,‬למשל‪ ,‬תלמוד בבלי‪,‬‬
‫סנהדרין‪ ,‬קח‪ ,‬א‪ ,‬ב‪].‬‬
‫סורה ‪ 3‬פס' ‪915‬‬
‫وسى ِمن َب ْعِد ِه ِم ْن ُحِلِّي ِه ْم ِع ْجالً َج َسدًا لَّهُ ُخ َو ٌار‬
‫َواتَّ َخ َذ قَ ْوُم ُم َ‬
‫בני עַּ מו של משׁה עשׂו בהיעדרו תבנית עגל מעדייהם‪ ,‬ול ֹו קול געייה‬
‫[געייה‪ :‬ר' מדרש תנחומא (ורשא) פרשת כי תשא סימן יט‪ ... " :‬ויצא העגל גועה כשהוא מקרטע"‪ .‬ויש‬
‫המפרשים שגעייתו לא היתה אלא קול יללת הרוח שנשבה מבעד לנקבים שהיו בדמותו החלולה של‬
‫העגל‪].‬‬
‫סורה ‪ 3‬פס' ‪922-23‬‬
‫ِ‬
‫َِّ‬
‫َِِّ‬
‫ٍ‬
‫ِ‬
‫ون {‬
‫قَ َ‬
‫يب بِ ِه َم ْن أَ َشاء َوَر ْح َمتِي َو ِس َع ْ‬
‫ال َع َذابِي أُص ُ‬
‫ين ُهم بِ َآياتَنا ُي ْؤ ِمُن َ‬
‫ون ا َّلزَكـاةَ َوالذ َ‬
‫ون َوُي ْؤتُ َ‬
‫ين َيتَّقُ َ‬
‫ت ُك َّل َش ْيء فَ َسأَ ْكتُبُهَا للذ َ‬
‫ِ‬
‫َِّ‬
‫َِّ‬
‫ونهُ م ْكتُوباً ِع َ ِ َّ ِ ِ ِ ِ‬
‫ِ‬
‫ول َّ ِ‬
‫اه ْم َع ِن‬
‫َّس َ‬
‫ْم ُرُهم بِاْل َم ْع ُروف َوَي ْنهَ ُ‬
‫ين َيتَّبِ ُع َ‬
‫‪ } 651‬الذ َ‬
‫ون الر ُ‬
‫ند ُه ْم في الت ْوَراة َواإل ْنجيل َيأ ُ‬
‫النب َّي األ ُِّم َّي الذي َيج ُد َ َ‬
‫אורי רובין ©‬
‫ِ‬
‫َِّ‬
‫اْلمن َك ِر وي ِحل لَهم الطَّيِّب ِ‬
‫ات َوُي َح ِّرُم َعلَ ْي ِه ُم اْل َخَبآئِ َ‬
‫ص َرُه ْم َواأل ْ‬
‫َغالَ َل الَّتِي َك َان ْ‬
‫ث َوَي َ‬
‫َ‬
‫َُ‬
‫ت َعلَ ْي ِه ْم فَالذ َ‬
‫ضعُ َع ْنهُ ْم إِ ْ‬
‫آمُنوْا بِه َو َع َّزُروهُ‬
‫ين َ‬
‫ُ‬
‫ُُ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫وَنصروه واتَّبعوْا الن َِّ‬
‫يأِ‬
‫ون‬
‫ُنز َل َم َعهُ أ ُْولَـئ َك ُه ُم اْل ُم َْل ُح َ‬
‫ور الذ َ‬
‫َ َُ ُ َ َُ‬
‫َ‬
‫אמר (אלוהים)‪ ,‬עונשי‪ ,‬אַּ כֶה בו את אשר אחפוץ ורחמַּ י חובקים כל דבר‪ .‬אכתוב אותם לזכות היראים ונותנֵי‬
‫ה ַּזכָאת והמאמינים באותותינו‪ 758 ,‬אשר ילכו עם השליח‪ ,‬הנביא איש אומות העולם‪ ,‬אשר אותו ימצאו‬
‫רשום אצלם בתורה ובאֶ וונגֶליון‪ .‬הוא יצווה עליהם לנהוג בדרך ארץ ויאסור עליהם את המגונה‪ ,‬ויתיר להם‬
‫את המאכלות הטובים ויאסור עליהם את התועבות‪ ,‬ויסיר מעליהם את הנטל ואת הכבלים המכבידים‬
‫יוּרד ִעמו ממרומים‪ ,‬אלה יעשׂו‬
‫עליהם‪ .‬אשר יאמינו בו ויסייעו בידו ויושיטו לו עזרה וילכו אחר האור אשר ַּ‬
‫חיל‪.‬‬
‫[איש אומות העולם‪ :‬כלומר‪ ,‬לא מבני עמו של משה‪ .‬הכוונה היא למוחמד שעליו מתבשר משה בפסוק‬
‫זה‪ .‬איש אומות העולם קרוי בערבית‪ :‬אּומִ י‪ ,‬מונח שהפרשנים המוסלמים תופסים בדרך‪-‬כלל בהוראת‬
‫"מי שאינו יודע קרוא וכתוב"‪ .‬רשום אצלם בתורה ובאוונגליון‪ :‬התפיסה היא ששמו של מוחמד מופיע‬
‫במקרא ובברית החדשה‪ ,‬ומכאן שעל היהודים והנוצרים להאמין בו‪ .‬דומה שהרקע לפסוק זה בכללותו‬
‫מצוי בדברים יח ‪ ,13‬שם מודיע אלוהים למשה‪ :‬נָבִיא ָאקִ ים לָהֶ ם מִ קֶ ֶרב אֲ חֵ יהֶ ם ָכמֹוָך וְנָתַ תִ י דְ ב ַָרי בְפִ יו‬
‫ו ְדִ בֶר אֲ לֵיהֶ ם אֵ ת כָל אֲ שֶ ר אֲ ַצּוֶּנּו‪ .‬בתפיסת הקוראן‪" ,‬אֲ חֵ יהֶ ם" של בני ישראל הם ישמעאל וזרעו‪ .‬בברית‬
‫החדשה פורש הפסוק כמרמז לישוע (מעשי השליחים ג ‪ ;22-26‬ז ‪ .)11‬כמה מן הפרשנים המוסלמים‬
‫כבר הצביעו על הזיקה בין דברים יח ‪ 13‬לבין הפסוק שלפנינו‪ .‬פסוק זה נדון בהרחבה גם בספרות‬
‫הפולמוס המוסלמית‪ .‬הנטל‪...‬הכבלים‪ :‬האיסורים החמורים בדתם של בני ישראל‪ .‬האור‪ :‬הקוראן‪.‬‬
‫תיאור זה של הנביא "איש אומות העולם" מזכיר מאוד את תיאורו של עבד ה' בישעיהו מב (מִ שְ פָ ט‬
‫לַּגֹוי ִם יֹוצִיא ‪ ...‬לְהֹו ִציא מִ מַ סְ ּגֵר אַ סִ יר מִ בֵית ֶכלֶא ישְ בֵי חשֶ ְך‪ ... :‬ו ְאֶ תֶ נְָך ִלב ְִרית עָ ם לְאֹור ּגֹוי ִם)‪].‬‬
‫סורה ‪ 3‬פס' ‪921‬‬
‫ُمةٌ يه ُدون بِاْلح ِّ ِ ِ‬
‫ون‬
‫وسى أ َّ َ ْ َ َ‬
‫ق َوبِه َي ْعدلُ َ‬
‫َو ِمن قَ ْوِم ُم َ‬
‫יש בבני עַּ מו של משׁה אומה אשר בניה מדריכים על–פי האמת ועל–פיה יעשׂו צדק‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫[יש בבני עַ מו של משׁה‪ :‬נראה שמדובר בשבט לוי הנחשבים לבני משה‪ .‬מדריכים על–פי האמת‪ :‬ראו‬
‫ְתֹורתְ ָך ְלי ִשְ ָראֵ ל‪ .‬במקורות המדרש נחשבים‬
‫דברים לג ‪( 12‬על אודות שבט לוי)‪ :‬יֹורּו מִ שְ פָ טֶ יָך ְלי ַעֲ ק ֹב ו ָ‬
‫הלויים בני משה לצדיקים החונים מעבר לנהר הסמבטיון‪ .‬גם כמה מפרשני הקוראן המוסלמים גורסים‬
‫שהאומה מבני עמו של משה שוכנת מעבר לנהר של חול הקופא כל שבת‪].‬‬
‫סורה ‪ 3‬פס' ‪920‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫اضرةَ اْلب ْح ِر إِ ْذ يع ُد ِ‬
‫ِ‬
‫ون الَ‬
‫واَ ْسأَْلهُ ْم َع ِن اْلقَ ْرَي ِة الَّتِي َك َان ْ‬
‫ت َح َ َ‬
‫ون في الس َّْبت إِ ْذ تَأْتي ِه ْم حيتَ ُانهُ ْم َي ْوَم َس ْبت ِه ْم ُشرَّعاً َوَي ْوَم الَ َي ْسبِتُ َ‬
‫َْ َ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ون‬
‫تَأْتي ِه ْم َك َذل َك َنْبلُ ُ‬
‫وهم بِ َما َك ُانوا َي َْ ُسقُ َ‬
‫ְשַאל אותם על אודות העיר אשר שכנה אל מול הים‪ .‬הם חיללו את השּבת‪ ,‬כי דגי הים באו אליהם צפים על‬
‫פני המים ביום השבת‪ ,‬ואילו בימים אשר לא ָשבתו ממלאכה לא באו אליהם‪.‬‬
‫[באו אליהם צפים על פני המים‪ :‬כמה חוקרים הצביעו על קטע תלמודי (קידושין דף עב עמוד א) שבו‬
‫נזכר מקום בשם בירתא דסטיא שתושביו אספו דגים שנפלטו מחבית שעלתה על גדותיה ביום השבת‪,‬‬
‫והם "אישתמוד"‪( .‬נעשו משומדים‪ ,‬או מתו)‪ .‬אבל אולי לפנינו גם הד כלשהו לפרשה המקראית שבה‬
‫בני ישראל דרשו ממשה לקבל דגים ובשר במקום המן‪ ,‬ואלוהים הבטיח לספק להם את מבוקשם עד‬
‫אורי רובין ©‬
‫שיהיה להם לזרא ויצא מאפם‪ .‬אז העלה להם "שַ ְלו ִים מן הים" (= ים סוף) ‪ ,‬ובני ישראל המתאווים‬
‫לבשר ליקטו אותם‪ ,‬ובעודם אוכלים‪ ,‬המיתם אלוהים כעונש על תאוותם‪ ,‬והם נקברו בקברות התאווה‬
‫(במדבר יא)‪ .‬נראה כי בגרסת הקוראן‪" ,‬שַ ְלו ִים מן הים" הם כבר דגים של ממש שניתן לאוספם בעודם‬
‫צפים על פני המים‪ .‬אשר לחילול השבת‪ ,‬במקרא בני ישראל מנסים ללקט את המן ביום הקדוש הזה‬
‫(שמות טז ‪ .)21‬ייתכן שבגרסת הקוראן התמזגה פרשת ליקוט המן עם פרשת איסוף השְ לָו‪].‬‬
‫סורה ‪ 3‬פס' ‪921‬‬
‫َّ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ ِ‬
‫ِّ‬
‫ون‬
‫ت أ َّ‬
‫َوِا َذ قَالَ ْ‬
‫ون قَ ْوماً اللّهُ ُم ْهل ُكهُ ْم أ َْو ُم َعذُبهُ ْم َع َذاباً َشديداً قَالُوْا َم ْعذ َرةً إِلَى َرِّب ُك ْم َولَ َعلهُ ْم َيتَّقُ َ‬
‫ُمةٌ ِّم ْنهُ ْم ل َم تَعظُ َ‬
‫אמרה קבוצה בקרבם‪ ,‬מה לכם כי תזהירו אנשים אשר אלוהים גמר אומר להכחידם או להענישם בעונש‬
‫גדול? ָאמרו‪ ,‬רק למען נצא נקיים מלפני ריּבונכם‪ ,‬ולמען תהיה בהם יִרָאה‪.‬‬
‫[אמרה קבוצה בקרבם‪ :‬במדרש (ספרי זוטא) משה מנסה להניא את המתאווים מלעמוד על דרישתם‬
‫לבשר‪ ,‬וזאת כדי להצילם מהגורל הצפוי להם‪ .‬אלוהים אומר לו כי אין טעם לנסות לשכנעם לוותר‪ ,‬כי‬
‫לא ישמעו לו‪ .‬בקטע שלפנינו‪ ,‬משה ואלוהים מיוצגים על ידי שתי קבוצות המתדיינות ביניהן על אודות‬
‫החוטאים‪ .‬רק למען נצא נקיים‪ :‬דברי המנסים להזהיר את החוטאים אל הקבוצה הראשונה הסבורה‬
‫שאין טעם להזהירם‪].‬‬
‫סורה ‪ 3‬פס' ‪922‬‬
‫ِِ‬
‫َفلَ َّما عتَوْا عن َّما ُنهوْا ع ْنه ُقْلَنا لَهم ُك ُ ِ‬
‫ين‬
‫ُ َ ُ‬
‫َْ َ‬
‫ونوْا ق َرَدةً َخاسئ َ‬
‫ُْ‬
‫כאשר הֵ פֵ רו ביוהרה את האיסור שהוטל עליהם‪ ,‬אמרנו להם‪ ,‬הֱ יו קופים משוקצים‪.‬‬
‫[אמרנו להם‪ :‬הדובר הוא אלוהים‪ .‬הֱ יו קופים משוקצים‪ :‬המדרש (ויקרא רבה) מספר שבשר השְ לָו‬
‫גרם לאוכלים אותו פגעי גוף מתועבים‪ .‬נראה שהפיכתם של האוכלים לקופים משוקצים החליפה‬
‫בקוראן את הפגעים הנזכרים במדרש‪ .‬אחד הפגעים‪ ,‬כפי שהוא מופיע במהדורות המודפסות של‬
‫ויקרא רבה (אבל לא בכתבי היד!)‪ ,‬הוא קַ רדא‪ ,‬כלומר‪" ,‬קרדיות" או "קרציות" שהופיעו בגוף אוכלי‬
‫השְ לָו‪ .‬קשה להתעלם מן הדמיון לצורה הערבית קִ ַרדה‪" ,‬קופים"‪ .‬יש המפרשים שהצעירים בין‬
‫‪3‬‬
‫החוטאים הפכו לקופים והזקנים לחזירים (ר' סורה ‪ .)62 :5‬ויש המפרשים באופן מטאפורי‪ :‬הם הפכו‬
‫לקופים בלבם בלבד‪].‬‬
‫סורה ‪ 3‬פס' ‪935‬‬
‫آد َم ِمن ظُهُ ِ‬
‫ت بِ َرِّب ُك ْم قَالُوْا َبلَى َش ِه ْدَنا‬
‫َخ َذ َرب َك ِمن َبنِي َ‬
‫َوِا ْذ أ َ‬
‫ورِه ْم ُذ ِّريَّتَهُ ْم َوأَ ْشهَ َد ُه ْم َعلَى أَنَُ ِس ِه ْم أَلَ ْس ُ‬
‫ריּבונָך נטל מבני האדם‪ ,‬מתוך גבם‪ ,‬את יוצאי חלציהם‪ ,‬והעמידם להיות עדים על עצמם‪.‬‬
‫— האין אני ריּבונכם? ָאמרו‪ ,‬עדים אנו כי כן הדבר‬
‫[עדים אנו‪ :‬מתכונת דומה נמצאת במדרש על מתן תורה שבו אלוהים דורש מבני ישראל להביא‬
‫ערבים לכך שישמרו את התורה‪ .‬ר' שיר השירים רבה‪ ,‬א‪ ,‬א [ג]‪].‬‬
‫סורה ‪ 5‬פס' ‪15‬‬
‫ِ ِّ ِ‬
‫ان َم َْ ُعوالً لَِّي ْهلِ َك َم ْن َهلَ َك َعن َبيَِّن ٍة َوَي ْحَيى َم ْن َح َّي َعن َبيَِّن ٍة‬
‫َولَـكن لَي ْقض َي اللّهُ أ َْم اًر َك َ‬
‫אורי רובין ©‬
‫ואולם אלוהים גמר בדעתו לעשׂות דבר אשר אין להשיבו‪ ,‬למען יאבַּ ד האובד מן הטעם הברור ולמען יִחיה‬
‫החַּ י מן הטעם הברור‪.‬‬
‫** תיקון זה חל גם על סורה ‪... :3‬‬
‫סורה ‪ 1‬פס' ‪51‬‬
‫הילחמו באנשים אשר אינם מאמינים באלוהים ולא ביום האחרון ואינם מקדשים את אשר קידשו אלוהים‬
‫ניתן להם הספר — עד אשר ייתנו את הגִ'זְ יָה ִמי ָָדם‬
‫ושליחו‪ ,‬ואינם מחזיקים בדת האמת — אלה בהם אשר ַּ‬
‫ובצידוק הדין‪.‬‬
‫[מִ י ָָדם‪ :‬בערבית‪ :‬עַ ן י ַד; כלומר מעצמם‪ ,‬בהסכמה מלאה‪ .‬הפרשנים המוסלמים נוהגים להדגיש את‬
‫מעמדם הנחות של בני החסות‪ ,‬ומפרשים את הביטוי עַ ן י ַד במשמעות השפלת המשלמים והכנעתם‪] .‬‬
‫סורה ‪ 1‬פס' ‪902‬‬
‫ون ‪...‬‬
‫َوُق ِل ْ‬
‫اع َملُوْا فَ َسَي َرى اللّهُ َع َملَ ُك ْم َوَر ُسولُهُ َواْل ُم ْؤ ِمُن َ‬
‫‪ 705‬אֱ מור‪ ,‬עֲ שׂו את מעשׂיכם‪ ,‬ואלוהים יִראֶ ה את אשר תעשׂו‪ ,‬וכן גם שליחו והמאמינים‪...‬‬
‫סורה ‪ 1‬פס' ‪995‬‬
‫َّ ِ َِّ‬
‫ين ُخلَُِّوْا ‪...‬‬
‫َو َعلَى الثالَثَة الذ َ‬
‫וכן שב מכעסו על השלושה שהושארו מאחור ‪...‬‬
‫סורה ‪ 90‬פס' ‪91‬‬
‫الن ِ َّ‬
‫ُمةً و ِ‬
‫اختَلََُوْا‪...‬‬
‫اح َدةً فَ ْ‬
‫َو َما َك َ‬
‫ان َّ ُ‬
‫اس إال أ َّ َ‬
‫האנשים היו עם אחד‪ ,‬ואז נֶחלקו ביניהם‪...‬‬
‫[עם אחד‪ :‬ר' סורה ‪].211 :2‬‬
‫סורה ‪ 90‬פס' ‪15‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫فَاْليوم ُنَن ِّج َ ِ ِ‬
‫الن ِ‬
‫ون لِ َم ْن َخْلََ َك َآيةً َوِا َّن َكثِي اًر ِّم َن َّ‬
‫ون‬
‫اس َع ْن َآياتَنا لَ َغافلُ َ‬
‫يك بَِب َدن َك لتَ ُك َ‬
‫َْ َ‬
‫‪9‬‬
‫היום נצילָך בגופָך למען תהיה אות לבאים אחריָך‪ ,‬כי רּבים הם האנשים המסיחים דעתם מאותותינו‪.‬‬
‫[נצילָך בגופָך‪ :‬כמה חוקרים הבחינו כי גם במדרש היהודי אין תמימות דעים לגבי גורלו של פרעה‪,‬‬
‫ולעיתים מסופר כי חזר בתשובה ולכן הצילו אלוהים מן המתים כדי שיספר כוחו וגבורתו‪ .‬גם הקוראן‬
‫מספר בפסוק הקודם לזה על כוונתו של פרעה לחזור בתשובה (סורה ‪ 12‬פס' ‪ .)92‬אשר לגופו‪ ,‬כמה‬
‫מפרשני האסלאם אומרים שיגיע לגיהינום רק ביום הדין‪ ,‬ועד אז רק נשמתו תהיה שם (ראו בהערה‬
‫לסורה ‪ .2‬פס' ‪ .).6‬ויש המפרשים כי אלוהים הראה לבני ישראל את גופו של פרעה כדי שלא יטילו‬
‫ספק במותו‪ .‬ויש המסבירים את "נצילך" במשמעות "נשליכך אל גבעה"‪ ,‬שהוא פועל הנגזר מאותו‬
‫שורש ערבי של "נצילך" (נ‪-‬ג'‪-‬ו)‪" .‬בגופך" מוסבר במשמעות "בשריונך"‪ .‬כמה חוקרים הציעו לזהות את‬
‫"גופך" עם גופתו החנוטה‪ ,‬שרק היא שרדה‪ ,‬ולא הוא עצמו‪].‬‬
‫סורה ‪ 90‬פס' ‪10‬‬
‫ق ورَزْقَناهم ِّمن الطَّيِّب ِ‬
‫ِ‬
‫ات ‪...‬‬
‫َولَقَ ْد َب َّوأَْنا َبنِي إِ ْس َرائِ َ‬
‫َ‬
‫يل ُمَب َّوأَ ص ْد ٍ َ َ ُ َ‬
‫הושבנו את בני ישׂראל בנווה צדק וכלכלנו אותם במיטב הדברים‪...‬‬
‫[נווה צדק‪ :‬כינוי לארץ הקודש‪ .‬ראו ירמיהו לא ‪( 21‬על אודות ירושלים)‪].‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫סורה ‪ 99‬פס' ‪995‬‬
‫ِِ‬
‫الناس أ َّ ِ‬
‫ين‬
‫ون ُم ْختَلَ َ‬
‫ُمةً َواح َدةً َوالَ َي َازلُ َ‬
‫َولَ ْو َشاء َرب َك لَ َج َع َل َّ َ‬
‫אילו רצה ריּבונָך‪ ,‬היה עושׂה את כל האנשים עם אחד‪ ,‬והם אינם חדלים לחלוק זה על זה ‪...‬‬
‫[עם אחד‪ :‬ר' סורה ‪]211 :2‬‬
‫סורה ‪ 95‬פס' ‪19‬‬
‫ضي األَمر الَِّذي ِف ِ‬
‫ِ‬
‫يه تَ ْستَ َْتَِي ِ‬
‫ان‬
‫قُ َ ْ ُ‬
‫כבר נ ְֶח ַּתם הדבר אשר שאלתם עליו‪.‬‬
‫סורה ‪ 90‬פס' ‪5‬‬
‫اللّه الَِّذي رفَع السَّماو ِ‬
‫ات بِ َغ ْي ِر َع َم ٍد تََرْوَنهَا‬
‫ُ‬
‫َ َ ََ‬
‫אלוהים הוא אשר הגביה את השמים בלא עמודים נראים לעין ‪...‬‬
‫[בלא עמודים נראים לעין‪ :‬כלומר‪ ,‬על עמודים בלתי נראים‪ .‬על "עמודי שמים" ר' איוב כו ‪].11‬‬
‫סורה ‪ 92‬פס' ‪92‬‬
‫ولَقَ ْد جعْلَنا ِفي السَّماء بروجاً وَزيََّّن ِ ِ‬
‫ين‬
‫َ َ‬
‫اها ل َّلناظ ِر َ‬
‫َ ََ‬
‫َ ُُ‬
‫שׂמנו בשמַּ ים את כוכבי המזלות ובהם עיטרנו (את השמים) להנאת הרואים‬
‫[כוכבי המזלות‪ :‬בערבית‪ :‬בֻרוג'‪" ,‬מגדלים"‪" ,‬עליות" (בסורית‪ :‬פורכסא‪" ,‬מגדל"‪ ,‬וביוונית ‪,)πὐργος‬‬
‫וזה כינוי לקבוצות הכוכבים השונות ה"מפרכסות" את הרקיע‪ .‬ור' עמוס ט ‪ :6‬הַ בֹונֶה בַשָ מַ י ִם מַ עֲ לֹותָ יו‪.‬‬
‫ויש המפרשים שהכוונה למבצרים שבהם יושבים שומרי השמים‪].‬‬
‫‪12‬‬
‫סורה ‪ 92‬פס' ‪93‬‬
‫طٍ‬
‫ان َّرِج ٍيم‬
‫َو َح َِ ْ‬
‫اها ِمن ُك ِّل َش ْي َ‬
‫ظَن َ‬
‫ושמרנו עליהם מפני כל שׂטן ארור‬
‫[שמרנו‪ :‬אלוהים מגן על השמים מפני חדירת השדים הזוממים לצותת לפמליה של מעלה‪ ,‬וכך לגלות‬
‫את סודות אלוהים ולהעבירם לבני האדם בעלי בריתם‪ .‬על השדים אשר "שומעין מאחורי הפרגוד"‪ ,‬ר'‬
‫תלמוד בבלי‪ ,‬חגיגה טז א‪].‬‬
‫סורה ‪ 92‬פס' ‪10‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ولَو َشاء اللّه لَجعلَ ُكم أ َّ ِ‬
‫ون‬
‫اء َولَتُ ْسأَلُ َّن َع َّما ُكنتُ ْم تَ ْع َملُ َ‬
‫اء َوَي ْهدي َمن َي َش ُ‬
‫ُمةً َواح َدةً َولكن يُضل َمن َي َش ُ‬
‫ُ ََ ْ‬
‫َْ‬
‫אילו חפץ אלוהים‪ ,‬היה עושׂה אתכם עם אחד‪,‬‬
‫[עם אחד‪ :‬ר' סורה ‪]211 :2‬‬
‫סורה ‪ 93‬פס' ‪2‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫فَِإ َذا جاء و ْع ُد أُوالهما بعثَْنا علَ ْي ُكم ِعباداً لََّنا أُولِي بأ ٍ ِ ٍ‬
‫اسوْا ِخالَ َل ِّ‬
‫ان َو ْعداً َّم َْ ُعوالً‬
‫ْ َ‬
‫َُ َ َ َ ْ َ‬
‫الدَي ِار َو َك َ‬
‫ْس َشديد فَ َج ُ‬
‫َ َ‬
‫כאשר התקיימה הבטחת הפעם הראשונה‪ ,‬שילחנו בכם את עבדינו גיּבורי המלחמה‪ ,‬והם פשטו אל תוך‬
‫המושבות‪ ,‬וכך קוימה ההבטחה‪.‬‬
‫סורה ‪ 93‬פס' ‪3‬‬
‫ِ ِ‬
‫وه ُك ْم َولَِي ْد ُخلُوْا اْل َم ْس ِج َد َك َما َد َخلُوهُ أ ََّو َل َم َّ ٍرة َولُِيتَب ُِّروْا َما َعلَ ْوْا تَتْبِي اًر‬
‫وؤوْا ُو ُج َ‬
‫‪ ...‬فَِإ َذا َجاء َو ْع ُد اآلخ َ ِرة لَي ُس ُ‬
‫‪ ...‬כאשר התקיימה הבטחת הפעם השנייה‪( ,‬שילחנו בכם את עבדינו) למען יכלימו את פניכם וייכנסו אל‬
‫המסגד‪ ,‬כשם שנכנסו אליו בראשונה‪ ,‬ולמען יחריבו את כל אשר כבשו‪.‬‬
‫סורה ‪ 93‬פס' ‪5‬‬
‫عسى رب ُكم أَن يرحم ُكم وِان عدتم ع ْدَنا وجعْلَنا جهَّنم لِْل َك ِاف ِرين ح ِ‬
‫صي اًر‬
‫َ َ‬
‫َ َ َ ْ َْ َ َ ْ َ ْ ُ ْ ُ َ َ َ َ َ َ‬
‫אולי יואיל ריּבונכם לרחם עליכם‪ ,‬ואולם אם תשובו לסורכם‪ ,‬נשוב גם אנו‪ ,‬וגיהינום יסגור על הכופרים‪.‬‬
‫[אולי יואיל ריּבונכם לרחם עליכם‪ :‬רמז לתקוות היהודים לגאולה שתתגשם לאחר חורבן הבית‬
‫השני‪].‬‬
‫סורה ‪ 93‬פס' ‪909‬‬
‫ات بيَِّن ٍ‬
‫ٍ‬
‫ِ‬
‫ات‬
‫وسى ت ْس َع َآي َ‬
‫َولَقَ ْد آتَْيَنا ُم َ‬
‫נ ַָּתנו למשה תשעה אותות נהירים‬
‫[תשעה אותות‪ :‬רמז (לעשר) מכות מצרים‪ .‬אחרים גורסים שמדובר במצוֹות עשה ואל תעשה (רמז‬
‫לעשרת הדיברות)‪ .‬אשר למספר המכות‪ ,‬ר' שמות רבה יב‪ ,‬ד‪" :‬המכות האלו ג' ע"י אהרן וג' ע"י משה‬
‫וג' ע"י הקב"ה ואחת ע"י כולן"‪ .‬על יסוד כך‪ ,‬היו ששיערו שהמספר תשע מייצג את שלוש הקבוצות‬
‫הראשונות ברשימת המכות‪].‬‬
‫‪11‬‬
‫סורה ‪ 93‬פס' ‪901‬‬
‫يل اس ُكُنوْا األَرض فَِإ َذا جاء و ْع ُد ِ‬
‫ِ‬
‫ِِ ِ ِ‬
‫ِ‬
‫اآلخ َ ِرة ِج ْئَنا بِ ُك ْم لََِيَاً‬
‫ْ َ‬
‫َوُقْلَنا من َب ْعده لَبني إِ ْس َرائ َ ْ‬
‫َ َ‬
‫אחרי (פרעה) אמרנו לבני ישׂראל‪ְ ,‬שבוּ בארץ‪ ,‬וכאשר תתקיים הבטחת האחרית‪ ,‬נביאכם קבוצות קבוצות‪.‬‬
‫[שְ בוּ בארץ‪ :‬בארץ מצרים‪ ,‬אשר ממנה ביקש פרעה לעקור את בני ישראל‪ .‬נראה שהכוונה לדור‬
‫המדבר‪ ,‬אשר לפי התלמוד הירושלמי‪ ,‬עתיד לבוא ממצרים לירושלים באחרית הימים‪ .‬כמה פרשנים‬
‫מוסלמים גורסים כי הפסוק מכוון לבני ישראל היושבים בארץ סין‪ ,‬מעבר לנהר של חול [= הסמבטיון]‪.‬‬
‫במקורות המדרש הם מכונים "עשרת השבטים"‪ .‬גם הם עתידים לשוב באחרית הימים‪ .‬ור' גם סורה‬
‫‪ .159 :1‬הבטחת האחרית‪ :‬חורבן הבית השני‪ ,‬כמו "הבטחת הפעם השנייה" הנזכרת למעלה בפסוק‬
‫‪ .1‬אלא שבפסוק שלפנינו החורבן הוא עדיין אירוע עתידי‪ ,‬לכן ננקט התרגום "הבטחת האחרית"‪ .‬ויש‬
‫המפרשים‪ :‬יום הדין‪ .‬נביאכם קבוצות קבוצות‪ :‬בחזרה אל ארצכם‪ ,‬עם התגשמות הגאולה בעקבות‬
‫החורבן‪ .‬גאולה זו נרמזת גם למעלה בפסוק ‪ .3‬גם מקורות יהודיים מארץ ישראל‪ ,‬מן המאה השביעית‬
‫(כגון ספר זרובבל)‪ ,‬מספרים על גאולת דור המדבר העתידים לבוא "חבורות חבורות" עם אחיהם‪ .‬ויש‬
‫המפרשים‪ :‬נביא את כולכם יחדיו למשפט ביום הדין‪].‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫סורה ‪ 91‬פס' ‪12‬‬
‫إِ َّن الَِّذين آمُنوا وع ِملُوا الصَّالِح ِ‬
‫َّح َم ُن ُوّداً‬
‫ات َسَي ْج َع ُل لَهُ ُم الر ْ‬
‫َ‬
‫َ َ ََ‬
‫ואולם המאמינים ועושׂי הטוב‪ ,‬עליהם ישפיע הרחמן אהבה‬
‫סורה ‪ 50‬פס' ‪95‬‬
‫اخلَ ْع َن ْعلَ ْي َك إَِّن َك بِاْلو ِاد اْل ُمقَ َّد ِ‬
‫س طُ ًوى‬
‫إِنِّي أََنا َرب َك فَ ْ‬
‫َ‬
‫אנוכי ריּבונָך‪ַּ .‬של נעליָך כי ניצב אתה בעמק הקדוש ִמשנֵה קודש‪.‬‬
‫[הקדוש מִ שנֵה קודש‪ :‬בערבית‪ :‬מֻ קַ דַ ס טֻ ו ָא‪ ,‬שפירושו‪" :‬קדוש כפל כפליים"‪ .‬ויש הגורסים כי טֻ ו ָא הוא‬
‫שמו של העמק הקדוש‪ .‬השורש ט‪-‬ו‪-‬י פירושו קיפול‪ ,‬ולכן מעניין לציין שבמדרש היהודי נאמר על אודות‬
‫הארץ שיעקב שכב עליה‪ ,‬בעת שחלם את חלום הסולם‪ ,‬כי אלוהים "קיפל" את כל ארץ ישראל והניחה‬
‫למראשותיו (תלמוד בבלי מסכת חולין דף צא עמוד ב)‪ .‬ועל משה נאמר‪ ,‬שבשעה שעלה אל ראש‬
‫פסגת ההר‪ ,‬אלוהים קיפל את כל ארץ ישראל והראה לו אותה לדורותיה (מדרש אגדה‪ ,‬ספר דברים‬
‫פרשת ואתחנן)‪ .‬נראה שבתפיסת הקוראן‪ ,‬הר סיני‪ ,‬אשר לרגליו התרחש מעמד הסנה‪ ,‬נכלל גם הוא‬
‫בארץ הקודש‪ ,‬וזאת כי במאה השביעית דרום חצי האי סיני נכלל בתחומי אחד ממחוזותיה של‬
‫פלסטינה (‪ .)Palaestina Tertia‬גם המקורות המוסלמים מציינים כי הר סיני הוא בתחומיה של ארץ‬
‫הקודש (אלשָ אם = סוריה–א"י)‪].‬‬
‫סורה ‪ 50‬פס' ‪11‬‬
‫وسى‬
‫قَ َ‬
‫ال فَ َمن رَّب ُك َما َيا ُم َ‬
‫אמר [פרעה]‪ ,‬ומיהו ריּבונכם‪ ,‬משה‬
‫[ומיהו ריּבונכם‪ :‬על ההתנצחות בין פרעה לבין משה ואהרן ר' שמות ה‪ ;1-5 ,‬שמות רבה‪ ,‬ה‪ ,‬יד‪].‬‬
‫סורה ‪ 51‬פס' ‪20‬‬
‫اح أَن يضعن ثِيابه َّن َغ ْير متَب ِّرج ٍ‬
‫الالتِي َال يرج ِ‬
‫واْلقَو ِ‬
‫اع ُد ِمن النِّساء َّ‬
‫ات بِ ِز َين ٍة‬
‫َ َُ َ‬
‫َْ ُ َ‬
‫َ َ‬
‫ون ن َكاحاً َفلَ ْي َس َعلَ ْي ِه َّن ُجَن ٌ َ َ ْ َ َ َ ُ‬
‫َ َ‬
‫‪12‬‬
‫נשים באות בימים שעמדו מלדת ואשר חלפה תאוותן למשכב‪ ,‬אין עווֹן עליהן אם יסירו את בגדיהן‪ ,‬מבלי‬
‫להתפרכס בשכיות חמדה ‪...‬‬
‫סורה ‪ 52‬פס' ‪20‬‬
‫ِ‬
‫اج َو َج َع َل َب ْيَنهُ َما َب ْرَزخاً َو ِح ْج اًر َّم ْح ُجو اًر‬
‫ب فَُر ٌ‬
‫ُج ٌ‬
‫َو ُه َو الَِّذي َم َرَج اْلَب ْح َرْي ِن َه َذا َع ْذ ٌ‬
‫ات َو َه َذا مْل ٌح أ َ‬
‫הוא אשר שילח את שני הימים זה לקראת זה — האחד מתוק ומַּ רווה‪ ,‬והאחר מלוח ומר — ושׂם מֵ צַּ ר‬
‫ביניהם ומחסום סגור ומסוגר‪.‬‬
‫[שני הימים‪ :‬שני סוגים‪ ,‬מתוק ומלוח‪ ,‬של מקווי מים בטבע (ימים‪ ,‬אגמים או נהרות)‪ .‬שם מצר‬
‫ביניהם‪ :‬מנע מהם להתערבב זה בזה‪ .‬התופעה של מי האגמים או הנהרות המתוקים שאינם נמהלים‬
‫במי הים המלוחים נתפסת כאן כנס אלוהי‪ .‬הפרשנים מדגימים זאת באמצעות החידקל או הנילוס‪,‬‬
‫שטעם מימיהם המתוקים אינו נמהל בטעם הים המלוח שאליו הם זורמים‪ .‬ור' בראשית רבה‪ ,‬ד‪ ,‬ה‪ ,‬על‬
‫מי הגשם שיורדים אל המים המלוחים "ואינן מתערבין"‪ .‬פילון האלכסנדרוני‪ ,‬בתיאור בריאת העולם‬
‫שלו‪ ,‬קובע שאלוהים הפריד בין המים המתוקים הזורמים ביבשה והמשמשים לה כדבק לבל תתפורר‪,‬‬
‫לבין מי הים (]‪].)Philo, De opificio mundi, XLV [131‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫סורה ‪ 52‬פס' ‪29‬‬
‫َفلَ َّما تََراءى اْل َج ْم َع ِ‬
‫ون‬
‫ان قَ َ‬
‫َص َح ُ‬
‫وسى إَِّنا لَ ُم ْد َرُك َ‬
‫ال أ ْ‬
‫اب ُم َ‬
‫וכאשר ראו שני המחנות זה את זה‪ ,‬אמרו בני עמו של משה‪ ,‬הם השׂיגונו‬
‫[הם השׂיגונו‪ :‬בשמות רבה כא‪ ,‬ה‪ ,‬כאשר המצרים משיגים אותם‪ ,‬בני ישראל אומרים למשה‪" :‬מה‬
‫עשית לנו‪ ,‬עכשיו הם באים ועושים לנו כל מה שעשינו עמהם שהרגנו בכוריהם ונטלנו ממונם‬
‫וברחנו‪]"...‬‬
‫סורה ‪ 55‬פס' ‪2‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫وُن َم ِّك َن لَهُ ْم ِفي ْاأل َْر ِ‬
‫ون‬
‫ان َو ُج ُن َ‬
‫ود ُه َما م ْنهُم َّما َك ُانوا َي ْح َذ ُر َ‬
‫ام َ‬
‫ض َوُن ِري ف ْرَع ْو َن َو َه َ‬
‫َ‬
‫ולהושיבם על מכונם בארץ‪ ,‬ולהראות לפרעה ולהָ מָ ן ולצבאותיהם את כל אשר חששו פן‬
‫יאונה להם מידם‬
‫[בארץ‪ :‬מפרשים‪ :‬במצרים ובארץ ישראל‪ .‬המן‪ :‬הקוראן מונה אותו עם שריו של פרעה‪ .‬חוקרים בני‬
‫ימינו הצביעו על הדמיון במקרא בין תיאורי אחשוורוש ומעשיו לבין אלה של פרעה‪ ,‬כך שגם דמות המן‬
‫יכלה לנדוד מחצר אחשוורוש לחצר פרעה‪ .‬המן נמנה עם פרעה (ועם קורח) גם בסורה ‪:.2 ;19 :29‬‬
‫‪].2.‬‬
‫סורה ‪ 55‬פס' ‪1‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ون‬
‫َّت َع ْي ٍن لِّي َولَ َ‬
‫َت ِف ْرَع ْو َن قُر ُ‬
‫ام َأر ُ‬
‫ك َال تَ ْقتُلُوهُ َع َسى أَن َينََ َعَنا أ َْو َنتَّخ َذهُ َولَداً َو ُه ْم َال َي ْش ُع ُر َ‬
‫َوقَالَت ْ‬
‫אמרה אשת פרעה‪ ,‬קורת רוח הוא לי ולָך‪ ,‬לכן ַאל תהרגוהו‪ ,‬ואולי יביא לנו תועלת‪ ,‬או ניקחהו כבן לנו‪.‬‬
‫ואולם הם לא שיערו דבר‬
‫[או ניקחהו כבן לנו‪ :‬אולי אשת פרעה מחליפה כאן את בת פרעה‪ .‬עליה נאמר בשמות רבה‪ ,‬א‪ ,‬כו‪:‬‬
‫"היתה בת פרעה מנשקת ומחבקת ומחבבת אותו כאלו הוא בנה‪]".‬‬
‫‪11‬‬
‫סורה ‪ 55‬פס' ‪95‬‬
‫ِ‬
‫وح َّرمَنا علَ ْي ِه اْلمر ِ‬
‫ون‬
‫اض َع ِمن قَْب ُل فَقَالَ ْ‬
‫ت َه ْل أ َُدل ُك ْم َعلَى أ ْ‬
‫َه ِل َب ْي ٍت َي ْك َُلُ َ‬
‫ََ ْ َ‬
‫ونهُ لَ ُك ْم َو ُه ْم لَهُ َناص ُح َ‬
‫ََ‬
‫מלכתחילה אסרנו עליו את המיניקות‪ ,‬על כן אמרה (אחות משה)‪ ,‬הבה וַאראה לכם בני‬
‫משפחה אשר יהיו או ְֹמנים לו למענכם‪ ,‬ורק את טובתו יבקשו‬
‫[אסרנו עליו את המיניקות‪ :‬אלוהים גרם לכך שמשה יסרב לינוק מהן‪ .‬ור' תלמוד בבלי‪ ,‬סוטה יב‪ ,‬ב‪].‬‬
‫סורה ‪ 55‬פס' ‪92‬‬
‫َِّ ِ‬
‫فَاستَ َغاثَه الَِّذي ِمن ِش ِ ِ‬
‫ضى َعلَ ْي ِه‬
‫وسى فَقَ َ‬
‫ْ ُ‬
‫يعته َعلَى الذي م ْن َع ُد ِّوِه فَ َو َك َزهُ ُم َ‬
‫َ‬
‫האיש אשר מאֶ חָ יו ביקש כי יציל ֹו מיד אויבו‪ ,‬ואז היכהו משה באגרופו והמיתו‬
‫[היּכהו משה באגרופו‪ :‬ר' שמות רבה‪ ,‬א‪ ,‬כט‪].‬‬
‫סורה ‪ 55‬פס' ‪50‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫اخرْج إِنِّي لَ َك ِمن َّ ِ ِ‬
‫ِ‬
‫ين‬
‫ون بِ َك لَِي ْقتُلُ َ‬
‫صى اْل َم ِد َين ِة َي ْس َعى قَ َ‬
‫الناصح َ‬
‫َ‬
‫وسى إِ َّن اْل َم ََلَ َيأْتَم ُر َ‬
‫ال َيا ُم َ‬
‫َو َجاء َرُج ٌل ِّم ْن أَ ْق َ‬
‫وك فَ ْ ُ‬
‫ַאחַּ ר בא איש בריצה מקצה העיר ואמר‪ ,‬משה‪ ,‬מועצת הנכבדים גמרה אומֶ ר להורגָך‪ .‬קום צֵ א (מן העיר)‪ ,‬כי‬
‫משׂיא אני לָך עצה נאמנה‬
‫[גמרה אומֶ ר להורגָך‪ :‬במדרש נאמר שדתן ואבירם הלשינו על משה בפני פרעה שהחליט להורגו‪ .‬ר'‬
‫שמות רבה‪ ,‬א‪ ,‬לא]‬
‫סורה ‪ 55‬פס' ‪05‬‬
‫ِ ِ‬
‫ٍِ‬
‫ين فَ ْ ِّ‬
‫ان َعلَى الطِّ ِ‬
‫ص ْرحاً‬
‫َوقَ َ‬
‫ال ِف ْرَع ْو ُن َيا أَيهَا اْل َم ََلُ َما َعِل ْم ُ‬
‫ام ُ‬
‫اج َعل لي َ‬
‫ت لَ ُكم ِّم ْن إلَه َغ ْي ِري فَأ َْوق ْد لي َيا َه َ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫َّ ِّ َِّ‬
‫ين‬
‫وسى َوِاِّني َألَظُنهُ م َن اْل َكاذبِ َ‬
‫ل َعلي أَطلعُ ِإلَى ِإلَه ُم َ‬
‫אמר פרעה‪ ,‬הוי מועצת הנכבדים‪ ,‬איני מכיר אלוה ראוי לכם מלבדי‪ .‬הָ מָ ן‪ ,‬שׂרוף לי לבֵ נים‬
‫של חֵ מָ ר ובְ נֵה לי מגדל‪ ,‬למען אשקיף אל אלוהיו של משה‪ .‬חושב אני כי הוא במשקרים‬
‫[המן‪ :‬ר' לעיל פס' ‪ .6‬מגדל‪ :‬רמז למגדל בבל‪ .‬ר' גם סורה ‪ .16 :.2‬ואולם כמה חוקרים כבר הצביעו‬
‫על ספר אחיקר החכם (פרקים ד‪-‬ה)‪ ,‬שבו פרעה מלך מצרים מבקש מסנחריב מלך אשור ונינוה‬
‫שישלח לו איש שיבנה לו "ארמון בין השמים ובין הארץ‪ ".‬חומרי הבנייה הם " טיט וחומר‪ ,‬אבנים‬
‫ולבנים‪]".‬‬
‫סורה ‪ 51‬פס' ‪01‬‬
‫وقَ ُار َ ِ‬
‫ان‬
‫ام َ‬
‫ون َوف ْرَع ْو َن َو َه َ‬
‫َ‬
‫(השמדנו גם) את ֹק ַּרח ואת פַּ ְרעֹה ואת הָ מָ ן‪.‬‬
‫[את ק ַֹרח ואת פַ ְרע ֹה‪ :‬קורח היה מנהל משק ביתו של פרעה‪ .‬ר' במדבר רבה יח‪ ,‬יד‪" :‬זה היה קרח‬
‫שהיה קתליקוס לביתו של פרעה והיו בידו מפתחות האוצרות שלו‪ ".‬ר' גם תלמוד ירושלמי‪ ,‬סנהדרין‪ ,‬י‪,‬‬
‫א‪ .‬ור' סורה ‪ .16 :23‬ואת הָ מָ ן‪ :‬על המן ופרעה ר' סורה ‪ .6 :23‬על המן וקורח ר' גם סורה ‪.2. :.2‬‬
‫‪1.‬‬
‫החוקרים הצביעו על מדרש כגון זה‪" :‬שני עשירים עמדו בעולם‪ ,‬אחד מישראל‪ ,‬ואחד מאומות העולם‪,‬‬
‫קרח מישראל שמצא אחד מאוצרותיו של יוסף‪ ,‬ואחד מאומות העולם זה המן‪ ,‬שמצא אחד מאוצרותיו‬
‫של מלכי יהודה" (ספרי דאגדתא על אסתר ‪ -‬מדרש פנים אחרים (בובר)‪ ,‬נוסח א‪ ,‬א)‪].‬‬
‫סורה ‪ 00‬פס' ‪55‬‬
‫ٍ ِّ ِ ِ‬
‫ِ ِ‬
‫ِ‬
‫اختِ َال ُ ِ ِ‬
‫ق الس ِ‬
‫ِِ‬
‫ِ‬
‫ات و ْاأل َْر ِ‬
‫ين‬
‫ض َو ْ‬
‫ف أَْلسَنت ُك ْم َوأَْل َوان ُك ْم إِ َّن في َذل َك َآلَيات لْل َعالم َ‬
‫َوم ْن َآياته َخْل ُ َ‬
‫َّم َاو َ‬
‫אחד מאותותיו הוא בריאת השמים והארץ‪ ,‬ושלל לשונותיכם וצבעיכם‪ .‬בזאת צפונים אותות ליודעים‪.‬‬
‫סורה ‪ 05‬פס' ‪2‬‬
‫ض ثَُّم يعرج إِلَ ْي ِه ِفي يوٍم َكان ِم ْق َداره أَْل َ ٍ‬
‫ي َدبِّر ْاألَمر ِمن الس ِ‬
‫ون‬
‫َّماء إِلَى ْاأل َْر ِ َ ْ ُ ُ‬
‫ف َسَنة ِّم َّما تَ ُعد َ‬
‫َ‬
‫ُ ُ َْ َ‬
‫ُُ‬
‫َْ‬
‫َ‬
‫(ברדתו) מן השמים אל הארץ‪ ,‬ואז יעלה (הדבר) אליו בתוך יום השקול לאלף שנים על‪-‬‬
‫הוא מנהל את הדבר ִ‬
‫פי מניינכם‬
‫[הוא מנהל את הדבר (ברדתו) מן השמים אל הארץ‪ :‬על ירידת "הדבר" של אלוהים ממרומי הכס‬
‫כדי למלא את פקודתו בארץ‪ ,‬ועל נגיעתו בשמים בעודו מהלך על הארץ‪ ,‬ר' חוכמת שלמה‪ ,‬יח‪.15-16 ,‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫הפרשנים המוסלמים מפרשים שהכוונה למלאכים הנשלחים למלא את דבר אלוהים עלי אדמות ושבים‬
‫השמימה עם תום תפקידם‪ .‬ויש המפרשים שמדובר בעלייה חד‪-‬פעמית של ענייני העולם הזה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫סיומם הסופי‪ ,‬וזאת ביום הדין‪ .‬בתוך יום השקול לאלף שנים‪ :‬ר' תהלים צ ‪ִ :.‬כי אֶ לֶף שָ נִים בְעֵ ינֶיָך‬
‫כְיֹום אֶ תְ מֹול כִי י ַעֲ ב ֹר‪ .‬ויש המפרשים שיום זה יהיה ארוך במיוחד רק בעיני הכופרים‪ ,‬שיסבלו בו את‬
‫עונשם‪ .‬ור' גם סורה ‪].. :12‬‬
‫** תיקון זה חל גם על סורה ‪.5 :19 ;2 :11 ;11 ,1 :12‬‬
‫סורה ‪ 05‬פס' ‪3‬‬
‫ٍ‬
‫الَِّذي أ ْ‬
‫َح َس َن ُك َّل َش ْيء َخلَقَهُ‬
‫אשר היטיב לעשׂות כל דבר אשר ברא‬
‫שר ָּע ָּשה וְ ִהנֵּה־טוֹב ְמאֹד‪].‬‬
‫ֹלהים אֶ ת־כָּ ל־אֲ ֶ‬
‫[היטיב לעשות‪ :‬ר' בראשית א ‪ַ :13‬וי ְַרא אֱ ִ‬
‫סורה ‪ 00‬פס' ‪00‬‬
‫اهلِي ِ‬
‫َّجن تَبرج اْلج ِ‬
‫ِ‬
‫َّة ْاألُولَى‬
‫َوقَ ْرَن في ُبُيوتِ ُك َّن َوَال تََبر ْ َ َ َ َ‬
‫ָ'אהלִ יָה הראשונה‪...‬‬
‫והסתופפנה בבתיכן‪ ,‬וַאל תתפרכסנה כדרך שהתפרכסו בימי הג ִ‬
‫סורה ‪ 00‬פס' ‪02‬‬
‫َّ‬
‫ٍ‬
‫وما َك ِ‬
‫ون لَهُ ُم اْل ِخَي َرةُ ِم ْن أ َْم ِرِه ْم‬
‫ان ل ُم ْؤ ِم ٍن َوَال ُم ْؤ ِمَنة إِ َذا قَ َ‬
‫ضى اللهُ َوَر ُسولُهُ أ َْم اًر أَن َي ُك َ‬
‫ََ َ‬
‫כאשר אלוהים ושליחו גומרים בדעתם לעשות דבר‪ ,‬אין הדבר נתון עוד לשיקול דעתו של אף מאמין או‬
‫מאמינה‪.‬‬
‫סורה ‪ 00‬פס' ‪05‬‬
‫ِ‬
‫َّ ِ ِ َِّ‬
‫َّ‬
‫ِ‬
‫َّما َكان علَى َّ ِ ِ‬
‫ان أَ ْم ُر اللَّ ِه قَ َد اًر َّم ْق ُدو اًر‬
‫يما فَ َر َ‬
‫َ َ‬
‫ين َخلَ ْوا من قَْب ُل َو َك َ‬
‫ض اللهُ لَهُ ُسَّنةَ الله في الذ َ‬
‫النب ِّي م ْن َح َرٍج ف َ‬
‫‪15‬‬
‫אין הנביא עובר עבֵ רה בעשׂותו את אשר ציווה לו אלוהים‪ .‬כך היתה דרכו של אלוהים ִעם אלה אשר עברו‬
‫מן העולם זה כבר — דבר אלוהים הוא סופי ומוחלט‪.‬‬
‫[דרכו של אלוהים‪ :‬להעניש את החוטאים לאורך הדורות ולהגן על שליחיו‪ .‬אלה אשר עברו מן‬
‫העולם‪ :‬הנביאים שקדמו למוחמד‪ .‬כלומר אלוהים הוציא צדקתם לאור והעניש את הטופלים עליהם‬
‫האשמות שווא‪ .‬יש המפרשים שמדובר בדוד המלך שנשא לאישה את בת שבע‪ .‬מכאן שגם נישואי‬
‫מוחמד לזַינַב גרושת זיד הם ללא דופי‪ ,‬ומשמיציו יבואו על עונשם‪].‬‬
‫סורה ‪ 00‬פס' ‪10‬‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫َّما َكان مح َّم ٌد أَبا أ ٍ‬
‫ول اللَّ ِه َو َخاتَ َم َّ‬
‫ان اللَّهُ بِ ُك ِّل َش ْي ٍء َعلِيماً‬
‫َّس َ‬
‫َ َُ َ َ‬
‫ِّين َو َك َ‬
‫النبِي َ‬
‫َحد ِّمن ِّرَجال ُك ْم َولَكن ر ُ‬
‫וחותם הנביאים‪ .‬אלוהים יודע כל דבר‪.‬‬
‫ַּ‬
‫מֻ חַּ מַּ ד אינו אב לאיש מבין הגברים שבכם‪ ,‬אלא שליח אלוהים‬
‫[אינו אב לאיש מבין הגברים שבכם‪ :‬כלומר אינו אב של איש בקהל השומעים הנוכח‪ .‬ההכרזה חלה‬
‫גם על זיד שאינו נחשב עוד לבנו של מוחמד כי אם של אביו הביולוגי (חארת'ה)‪ .‬ר' לעיל פס' ‪..-5‬‬
‫פירוש הדבר שהנביא רשאי לשאת לאישה את גרושת זיד‪ .‬הפרשנים המוסלמים מצאו כאן רמז‬
‫בדיעבד לכך שמוחמד לא זכה לבנים משלו‪ ,‬כי אלה שנולדו לו מתו בינקותם‪ .‬חותם הנביאים‪ :‬האחרון‬
‫אורי רובין ©‬
‫והמובחר שבשלשלת הנבואה‪ ,‬ולכן כל מה שחל על קודמיו הנביאים יחול גם עליו‪ .‬מכאן שאלוהים‬
‫יעניש את משמיציו כשם שהעניש את משמיצי קודמיו הנביאים על נשים שלקחו לעצמם‪ .‬ר' לעיל פס'‬
‫‪ ,13-19‬ולהלן פס' ‪].69‬‬
‫סורה ‪ 00‬פס' ‪21‬‬
‫َّ ِ‬
‫َِّ‬
‫َِّ‬
‫ند اللَّ ِه َو ِجيهاً‬
‫ان ِع َ‬
‫وسى فََب َّأرَهُ اللهُ م َّما قَالُوا َو َك َ‬
‫آمُنوا َال تَ ُكونُوا َكالذ َ‬
‫َيا أَيهَا الذ َ‬
‫ين آ َذ ْوا ُم َ‬
‫ين َ‬
‫במשׁה‪ ,‬ואלוהים ניקה אותו מאשר אמרו‪ .‬הוא היה נשׂוא פנים אצל‬
‫ֶ‬
‫הוי המאמינים‪ ,‬אל תהיו כאותם שפָ געו‬
‫אלוהים‪.‬‬
‫[כאותם שפגעו במשה‪ :‬ר' במדבר יב ‪ :1-15‬אהרן ומרים מגנים את משה על שנשא אישה כושית‬
‫ואלוהים מענישם קשות על כך‪ .‬הפרשה מקבילה לפרשת נישואי מוחמד לגרושת זיד‪ ,‬וכך נרמז העונש‬
‫הצפוי לאנשים המגנים את מוחמד על נישואים אלה‪ .‬בין הפרשנים המוסלמים יש הגורסים כי בני‬
‫ישראל העלילו על משה שהוא מסתיר פגם גופני (שבר)‪ ,‬או פגם מוסרי (שהרג את אהרן אחיו או‬
‫שהוא אחוז שד ועושה כשפים)‪].‬‬
‫סורה ‪ 01‬פס' ‪95‬‬
‫ِِ‬
‫ِ‬
‫اهرةً وقَ َّدرَنا ِفيها الس َّْير ِس ِ‬
‫ِ‬
‫ِ‬
‫َّ ِ‬
‫ين‬
‫يروا فيهَا لََيال َي َوأَيَّاماً آمن َ‬
‫َو َج َعْلَنا َب ْيَنهُ ْم َوَب ْي َن اْلقَُرى التي َب َارْكَنا فيهَا قًُرى ظَ َ َ ْ‬
‫َ ُ‬
‫َ‬
‫הקמנו קריות סמוכות זו לזו בינם לבין הקריות אשר נ ַָּתנו ברכתנו בהן‪ ,‬וקצבנו את אורך המסע ביניהן‪— .‬‬
‫ְסעוּ ביניהן בבִ טחה‪ ,‬לילה ויום‪.‬‬
‫סורה ‪ 02‬פס' ‪32‬‬
‫ِ‬
‫ون‬
‫ص َرُه ْم َو ُه ْم لَهُ ْم ُج ٌ‬
‫ند م ْح َ‬
‫ض ُر َ‬
‫يع َ‬
‫ون َن ْ‬
‫َال َي ْستَط ُ‬
‫אך אלה לא יוכלו לבוא לעֶ זרם‪ ,‬אם כי צבאם שלהם ערוך למענם‬
‫[ערוך למענם‪ :‬צבא הכופרים ערוך להילחם למען האלילים‪].‬‬
‫‪16‬‬
‫סורה ‪ 01‬פס' ‪2‬‬
‫النهَ ِار َوُي َك ِّوُر َّ‬
‫ُي َك ِّوُر اللَّْي َل َعلَى َّ‬
‫النهَ َار َعلَى اللَّْي ِل‬
‫‪ ...‬והוא מגולֵל את היום על‪-‬פני הלילה‪ ,‬ומגולֵל את הלילה על‪-‬פני היום ‪...‬‬
‫[מגולל‪ :‬פורש ֹ‪ .‬ור' אותו רעיון באופן הפוך‪ ,‬בתלמוד בבלי‪ ,‬ברכות יא ב‪" :‬גולל אור מפני חשך וחשך‬
‫מפני אור‪]".‬‬
‫סורה ‪ 10‬פס' ‪02‬‬
‫ِ‬
‫وقَ َ ِ‬
‫َّ ِّ‬
‫اب‬
‫َسَب َ‬
‫ام ُ‬
‫ص ْرحاً ل َعلي أَْبلُغُ ْاأل ْ‬
‫ان ْاب ِن لي َ‬
‫ال ف ْرَع ْو ُن َيا َه َ‬
‫َ‬
‫אמר פַּ רעֹה‪ ,‬הָ מָ ן‪ּ ,‬בְ נֵה לי מגדל למען אגיע אל החבלים‬
‫[המן‪ :‬ר' פס' ‪ 2.‬לעיל‪ּ .‬בנה לי מגדל‪ :‬ר' סורה ‪ .13 :23‬החבלים‪ :‬חבלים נזכרים גם בספר אחיקר‬
‫(פרק ה)‪ ,‬בסיפור על ניסיון בניית המגדל עבור מלך מצרים]‬
‫סורה ‪ 19‬פס' ‪95‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫ِ‬
‫ٍ ِ‬
‫ِّ‬
‫يح َو ِح َْظاً َذِل َك‬
‫ض ُ‬
‫صابِ َ‬
‫فَقَ َ‬
‫َّماء الد ْنَيا بِ َم َ‬
‫اه َّن َس ْب َع َس َم َاوات في َي ْو َم ْي ِن َوأ َْو َحى في ُكل َس َماء أ َْم َرَها َوَزيََّّنا الس َ‬
‫ِيم ُ‬
‫يز ْال َعل ُِ‬
‫َت ْقدِيرُ ْال َع ِز ُِ‬
‫אז‪ ,‬ביומיים‪ ,‬גזר כי יהיו שבעה רקיעים‪ ,‬וגילה בכל רקיע את הצו המוּטל עליו‪ ,‬ועיטרנו‬
‫את הרקיע הראשון בפנסים‪ ,‬וגונַּנו‪ .‬כך תיכֵן האדיר והיודע‬
‫[שבעה רקיעים‪ :‬על שמות הרקיעים‪ ,‬ר' תלמוד בבלי‪ ,‬חגיגה‪12 ,‬ב‪].‬‬
‫סורה ‪ 19‬פס' ‪11‬‬
‫َِّ‬
‫اد ْو َن ِمن َّم َك ٍ‬
‫ان َب ِع ٍيد‬
‫ون ِفي آ َذانِ ِه ْم َوْقٌر َو ُه َو َعلَ ْي ِه ْم َع ًمى أ ُْولَئِ َك ُيَن َ‬
‫ين َال ُي ْؤ ِمُن َ‬
‫‪َ ...‬والذ َ‬
‫אשר לא יאמינו — כָבדו אוזניהם משמוע‪ ,‬וטחו עיניהם מֵ ראות‪ .‬כמוהם כמי שקוראים אליו ממקום רחוק‪.‬‬
‫סורה ‪ 15‬פס' ‪5‬‬
‫ُمةً و ِ‬
‫َّ‬
‫اح َدةً ‪...‬‬
‫َولَ ْو َشاء اللهُ لَ َج َعلَهُ ْم أ َّ َ‬
‫לוּ רצה אלוהים‪ ,‬היה עושׂה את כולם עם אחד ‪...‬‬
‫[עם אחד‪ :‬ר' סורה ‪]211 :2‬‬
‫סורה ‪ 10‬פס' ‪55‬‬
‫ِ ِ ِ ِ َّ‬
‫ِ‬
‫ون‬
‫َو َج َعلَهَا َكل َمةً َباقَيةً في َعقبِه لَ َعلهُ ْم َي ْرِج ُع َ‬
‫בקרב צאצאיו‪ ,‬למען ישובו‪.‬‬
‫כאמרה אשר שׂרדה לנצח ֶ‬
‫אז קבע זאת (אברהם) ִ‬
‫סורה ‪ 10‬פס' ‪11‬‬
‫ون‬
‫َوِاَّنهُ لَِذ ْكٌر لَّ َك َولِقَ ْو ِم َك َو َس ْو َ‬
‫ف تُ ْسأَلُ َ‬
‫להישאל‪.‬‬
‫ָ‬
‫כבוד הוא לָך ולבני עמָך‪ ,‬ועתידים אתם‬
‫‪11‬‬
‫[כבוד הוא‪ :‬ויש המפרשים‪ :‬דבר תוכחה הוא‪].‬‬
‫סורה ‪ 11‬פס' ‪05‬‬
‫ِ‬
‫وما َخلَ ْقَنا الس ِ‬
‫ين‬
‫َّم َاوات َو ْاأل َْر َ‬
‫ض َو َما َب ْيَنهُ َما َالعبِ َ‬
‫َ‬
‫ََ‬
‫לא בראנו את השמים ואת הארץ ואת אשר ביניהם לשם שעשוע‬
‫[לשם שעשוע‪ :‬ר' במדבר רבה (וילנא) יח‪ ,‬כב‪" :‬שבכל מקום הקב"ה עושה שליחותו ולא ברא דבר‬
‫אחד לבטלה"‪ .‬הרעיון מצוי גם אצל מחברים נוצרים קדומים (ר' יוסטינוס מרטיר‪ ,‬האפולוגטיקה‬
‫השנייה‪ ,‬ד‪ :‬אלוהים לא ברא את העולם ללא מטרה‪ ,‬כי אם למען המין האנושי)‪].‬‬
‫סורה ‪ 13‬פס' ‪1‬‬
‫ِ َِّ‬
‫الرقَ ِ‬
‫اب‬
‫ب ِّ‬
‫ض ْر َ‬
‫ين َكََ ُروا فَ َ‬
‫فَِإذا لَقيتُُم الذ َ‬
‫כאשר תיתקלו בכופרים‪ִ ,‬הרגום לפי חרב ‪...‬‬
‫[הִ רגום לפי חרב‪ :‬מילולית‪ :‬הַ כום על הצוואר‪ .‬ומפרשים שהביטוי מסמל כל מכה בחרב שנועדה‬
‫אורי רובין ©‬
‫להרוג‪ ,‬גם אם לא כוונה לצוואר‪].‬‬
‫סורה ‪ 22‬פס' ‪99‬‬
‫وضرب اللَّه مثَ ً َِِّّ‬
‫ت َر ِّ‬
‫ند َك َب ْيتاً ِفي اْل َجَّن ِة َوَن ِّجنِي ِمن ِف ْرَع ْو َن‬
‫ب ْاب ِن ِلي ِع َ‬
‫آم ُنوا ِا ْم َأرَةَ ِف ْرَع ْو َن ِإ ْذ قَاَل ْ‬
‫ال للذ َ‬
‫ين َ‬
‫َ ََ َ ُ َ‬
‫َّ ِ ِ‬
‫ِ ِ‬
‫ِِ‬
‫ين‬
‫َو َع َمله َوَن ِّجني م َن اْلقَ ْوِم الظالم َ‬
‫וכמשל למאמינים הביא אלוהים את אשת פַּ רעֹה‪ :‬אמרה‪ ,‬ריּבוני‪ ,‬הָ ֵקם לי אצלָך בית בגן‬
‫עדן והַּ צילני‪-‬נא מפרעה וממעשׂיו והושיעני מקהל בני העוולה‬
‫[אשת פרעה‪ :‬מסופר שהיא האמינה במשה‪ ,‬וכעונש דן אותה פרעה לעינויים קשים‪ .‬אלוהים הציל‬
‫אותה והכניסה לגן עדן‪ .‬ואולי אשת פרעה מחליפה כאן את בת פרעה‪ ,‬כמו בסורה ‪ .9 :23‬ואכן על בת‬
‫פרעה נאמר כי ירדה אל היאור כדי "לרחוץ מגלולי אביה"‪( .‬תלמוד בבלי‪ ,‬סוטה יב‪ ,‬ב)‪ .‬ועוד נאמר‬
‫עליה‪" :‬זו בתיה בת פרעה‪ ,‬גויה היתה ונעשתה יהודיה‪ ,‬והזכירו שמה בין הכשרות‪ ,‬בשביל שעסקה‬
‫במשה‪ ,‬לפיכך זכתה ונכנסה בחייה לגן עדן" (מדרש משלי [בובר]‪ ,‬לא‪ ,‬טו)‪].‬‬
‫סורה ‪ 30‬פס' ‪1‬‬
‫ِ‬
‫تَعرج اْلم َالئِ َكةُ والروح ِإلَ ْي ِه ِفي يوٍم َك ِ‬
‫ف َسَن ٍة‬
‫ين أَْل َ‬
‫َ ُ‬
‫ان م ْق َد ُارهُ َخ ْمس َ‬
‫َ‬
‫َْ‬
‫ُْ ُ َ‬
‫המלאכים והרוח מַּ רקיעים אליו במשך יום השקול כנגד חמישים אלף שנה‬
‫[יום השקול כנגד חמישים אלף שנה‪ :‬ר' דברים רבה‪ ,‬ז‪ ,‬ו‪" :‬מכאן ועד הרקיע מהלך ת"ק שנה"‪ .‬ויש‬
‫המפרשים שהכוונה ליום הדין‪ ,‬שייראה לכופרים ארוך במיוחד בשל סבלם בו‪ .‬ר' גם סורה ‪].5 :12‬‬
‫סורה ‪ 39‬פס' ‪90‬‬
‫لِلَ َوقَاراْ‬
‫ل تَرجُونَْ َ َّْ‬
‫َّما لَ ُكمْ َ ْ‬
‫מדוע לא תחלקו כבוד ויקר לאלוהים?‬
‫[תחלקו כבוד ויקר‪ :‬ויש המפרשים‪ :‬מדוע לא תרצו כי אלוהים יוקיר אתכם?]‬
‫‪13‬‬
‫סורה ‪ 35‬פס' ‪95‬‬
‫َّ ِ‬
‫َن اْلمس ِ َِّ ِ‬
‫َحداً‬
‫اج َد لله فَ َال تَ ْد ُعوا َم َع الله أ َ‬
‫َوأ َّ َ َ‬
‫המסגדים קודש לאלוהים הם‪ ,‬וַאל ִתפנו בתפילה אף לאחד מלבד אלוהים‬
‫סורה ‪ 59‬פס' ‪9‬‬
‫إِ َذا َّ‬
‫ت‬
‫الش ْم ُس ُك ِّوَر ْ‬
‫כאשר ִת ָגלֵל השמש‬
‫[תִ גָלֵ ל‪ :‬תקופל וכך ייאסף אורה‪].‬‬
‫סורה ‪ 13‬פס' ‪1‬‬
‫تََن َّز ُل اْل َم َالئِ َكةُ َوالرو ُح ِفيهَا بِِإ ْذ ِن َرِّب ِهم ِّمن ُك ِّل أ َْم ٍر‬
‫המלאכים והרוח יורדים בו ברשות ריּבונם לעשות כל דבר‪.‬‬
‫[לעשות כל דבר‪ :‬השוו תהלים קג ‪ :22‬ב ֲָרכּו י ְהו ָה מַ לְָאכָיו ּגִב ֵֹרי כ ֹחַ ע ֹשֵ י דְ בָרֹו לִשְ מ ֹעַ בְקֹול דְ בָרֹו‪].‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫סורה ‪ 901‬פס' ‪1‬‬
‫ِفي َع َم ٍد م َم َّد َد ٍة‬
‫בין עמודים נישאים‬
‫סורה ‪902‬‬
‫يال ِ‬
‫َّي ِ‬
‫يال ِف ِهم ِر ْحلَةَ ِّ‬
‫ِ‬
‫ف قَُرْي ٍ‬
‫ف { ‪َ } 2‬فْلَي ْعُب ُدوا َر َّ‬
‫آمَنهُم ِّم ْن‬
‫ب َه َذا اْلَب ْي ِت { ‪ } 3‬الَِّذي أَ ْ‬
‫ِِإل َ‬
‫الشتَاء َوالص ْ‬
‫ش{‪}6‬إَ ْ‬
‫ط َع َمهُم ِّمن ُجوٍع َو َ‬
‫َخو ٍ‬
‫ف{‪}4‬‬
‫ْ‬
‫‪ 7‬אבוי למנהג קֻ ַּריְש‪ 2 ,‬מנהגם במסע החורף והקיץ‪( 3 .‬תחת זאת) יעבדו–נא את ריּבון הבית הזה‪ 4 ,‬אשר‬
‫האכילם לעת רעב‪ ,‬והבטיחם מסַּ כנה‪.‬‬
‫[אבוי למנהג ֻק ַרי ְש‪ :‬נראה שסורה זו יוצאת לגנות את קוריש‪ ,‬תושביה של עיר הקודש מֶ כה‪ ,‬על כי‬
‫הרגילו עצמם לעסוק במסעות המסחר במקומות רחוקים והזניחו את עבודת האל שמקדשו (הכַעבה)‬
‫הוא בתוכם‪ ,‬ואשר הוא—ולא מסעות המסחר ‪ --‬המקור האמתי של רווחתם וביטחונם‪ .‬הקוראן מכנה‬
‫את הרגלי המסחר שלהם "אילאף"‪ ,‬מונח ערבי שהוסבר בין השאר כשמם של הסכמי ההגנה שקוריש‬
‫כוננו עם שבטי ערב ואשר העניקו לשיירותיהם מעבר חופשי‪ .‬מסע החורף והקיץ‪ :‬מסעות המסחר של‬
‫קוריש‪ :‬בקיץ לסוריה ובחורף לתימן‪ .‬ויש המפרשים‪ :‬מסעות העולים לרגל למֶ כה שהביאו ברכה‬
‫ועוצמה לקוריש‪].‬‬
‫סורה ‪ 999‬פס' ‪9‬‬
‫َّت َي َدا أَبِي لَهَ ٍب َوتَ َّ‬
‫ب‬
‫تَب ْ‬
‫תֹאבדנה שתי ידֵ י אַּ ּבוּ לַּהַּ ּב‪ ,‬ויאבד אף הוא‪.‬‬
‫[שתי ידי אבו להב‪ :‬המסורת מספרת שאבו להב‪ ,‬דודו של מוחמד ואויבו המושבע‪ ,‬גנב פעם פסל צבי‬
‫מוזהב מאוצר הכעבה‪ .‬הוא נתפס‪ ,‬אך בזכות מעמדו הרם ניצל מעונש כריתת היד‪ .‬לפיכך דומה‬
‫‪19‬‬
‫שהפסוק מאחל לו שלמרות שפעם ניצלה ידו‪ ,‬הוא עתיד לאבד את שתי ידיו בגיהינום‪ .‬ויש המפרשים‬
‫את "ידיו" במשמעות מופשטת‪ ,‬כלומר מפעלותיו‪].‬‬
‫אורי רובין ©‬
‫‪22‬‬