‫דבר הרב— נתנאל הרשקוביץ‬ ‫שם‪_________:‬‬ ‫כיתה‪________:‬‬ ‫תלמידים יקרים ומתוקים! נפתח כמובן בבדיחה! שניים הולכים לטייל‬ ‫במדבר‪ .‬אחרי שבועיים נשארו בלי אוכל ומים‪ .‬בכוחות אחרונים הצליחו להגיע‬ ‫לכפר בדואי נטוש‪ .‬חיפשו מסביב ומצאו באר מים‪ ,‬שהתחתית שלה אינה‬ ‫נראית‪.‬‬ ‫שואל האחד‪" :‬איך נדע אם יש מים בבאר"?‬ ‫עונה השני‪" :‬בוא נזרוק אבן ונשמע אם היא פוגעת במים"‪.‬‬ ‫מסתכלים השניים מסביב ומוצאים סלע גדול‪.‬‬ ‫בכוחות משותפים מרימים ומשליכים אותה לתוך הבאר‪.‬‬ ‫איך שהם מתכופפים להקשיב לקול הסלע הנופל מטה‪ ,‬מגיעה כיבשה‬ ‫"בטיסה" וקופצת "קפיצת‪-‬ראש" בין שניהם לתוך הבאר‪ .‬האחד מסתכל על‬ ‫השני בתדהמה‪" :‬ראית את זה"?‬ ‫"וואלה‪ ,‬בחיים לא ראיתי מחזה כזה" עונה השני‪.‬‬ ‫תוך כדי כך מגיע רועה בדואי בריצה‪ ,‬מתנשף ושואל את השניים‪" :‬אולי‬ ‫ראיתם איזו כיבשה פה בסביבה"?‬ ‫"כן" עונים לו השניים‪" :‬הגיעה בריצה איזו כיבשה משוגעת‪ ,‬וקפצה ראש‬ ‫לתוך הבאר"‪.‬‬ ‫עונה הרועה בביטחון עצמי‪:‬‬ ‫"לא יכול להיות קשרתי אותה פה לסלע מה זה גדול!!!‪...‬‬ ‫זוהי בדיחה על בדואי שסמך על סלע כשברור שאין לה רצון חופשי משלה‪.‬‬ ‫בפרשת השבוע כשה‘ רוצה לתת את מכת הדם על המצרים הוא מבקש ממשה‬ ‫שלא יכה במים אלא אהרון‪( .‬ו‘ י“ט‪-‬כ‘) וגם במכת צפרדע ובכינים משה‬ ‫מצווה שלא להכות אלא אהרון‪.‬‬ ‫במדרש שמות רבה (י ‪/‬ד‪ ,‬ז‘) מובא בשם רבי תנחום שמשה מצווה לא להכות‬ ‫את המים כי הם שמרו עליו בזמן שהושלך ליאור וכן לא להכות את העפר כי‬ ‫הוא הגן על משה כשהרג את המצרי וטמנו בחול‪ .‬ונשאלת השאלה‪ :‬האם‬ ‫באמת המים והחול מרגישים?! מה זה משנה כבר?! זה כמו להגיד שהבדואי‬ ‫צריך לתת עונש לסלע שלא שמרה לו מספיק טוב על הכבשה‪..‬‬ ‫ננסה לענות‪ ,‬כולנו מכירים את הפתגם (שנלקח ממדרש ’במדבר רבה‘) ”בור‬ ‫ששתית ממנו אל תזרוק בו אבן“ שמשמעו תכיר טובה! לא בשביל האבן‪,‬‬ ‫המים או החול אלא בשביל עצמך‪ .‬בשביל לסגל בך מידות טובות ורגישות לכל‬ ‫הסובב אותך‪ .‬באה התורה ללמדנו שהכרת הטוב מתחילה גם בחול ובמים‬ ‫למרות שאינם מרגישים‪.‬‬ ‫ברגע שאנחנו מזלזלים בדומם אנחנו יכולים להכנס למדרון חלקלק ולהגיע‬ ‫לזלזול גם בבעלי חיים ולבסוף אף בני אדם‪ .‬נשתדל תמיד להיות רגישים‬ ‫ואנושיים‪ .‬להיות קשובים לבריאה ולהודות על כל הטוב שה‘ עשה לנו בכל‬ ‫צעד ושעל‪.‬‬ ‫שבת של רגישות שמחה ושלום!‬ ‫יח ַל ֲאבֹות ָל ֵתת‬ ‫ָכר ֶאת ַה ַה ְב ָט ָחה ֶש ִה ְב ִט ַ‬ ‫ה' ז ַ‬ ‫ַען וְ גַם ָש ַמע ֶאת ִס ְב ָלם ֶשל ְבנֵי‬ ‫ָל ֶהם ֶאת ֶא ֶרץ ְכנ ַ‬ ‫יח‬ ‫יִ ְש ָר ֵאל ְב ִמ ְצ ַריִ ם‪ .‬מ ֶֹשה נִ ְב ָחר ִל ְהיֹות ָש ִל ַ‬ ‫אֹותם ִמ ִמ ְצ ַריִ ם‪,‬‬ ‫יֹוציא ָ‬ ‫ְל ַב ֵשר ִל ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל ֶשה' ִ‬ ‫ַען‪.‬‬ ‫יסם ְל ֶא ֶרץ ְכנ ַ‬ ‫אֹותם לֹו ְל ַעם וְ י ְַכנִ ֵ‬ ‫יִ ַקח ָ‬ ‫רּוח‬ ‫ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל לֹא ָש ְמעּו ֶאל מ ֶֹשה " ִמק ֶֹצר ַ‬ ‫ַאהרֹן‬ ‫ֲבֹודה ָק ָשה"‪ .‬ה' ִצוָה ֶאת מ ֶֹשה וְ ֶאת ֲ‬ ‫ּומע ָ‬ ‫ֵ‬ ‫לֹומר לֹו ֶשיִ ְש ַלח ֶאת ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל‬ ‫ָל ֶל ֶכת ֶאל ַע ְרעֹה וְ ַ‬ ‫ַס ִכים‪ ,‬וַה'‬ ‫ָאמר ָל ֶהם ֶש ַע ְרעֹה לֹא י ְ‬ ‫ִמ ִמ ְצ ַריִ ם‪ .‬ה' ַ‬ ‫ּובסֹופֹו ֶשל ָד ָבר ַע ְרעֹה‬ ‫ֲשה נִ ִסים ְב ִמ ְצ ַריִ ם‪ְ ,‬‬ ‫ַיע ֶ‬ ‫יִ ְש ַלח ֶאת ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ה' ָמ ַסר ְלמ ֶֹשה אֹותֹות ְל ַה ְראֹות ְל ַפ ְרעֹה‪.‬‬ ‫ֶה ַפ ְך ְל ַתנִ ין‪.‬‬ ‫יך ֶאת ַה ַמ ֶטה וְ ַה ַמ ֶטה נ ֱ‬ ‫ַאהרֹן ִה ְש ִל ְ‬ ‫ֲ‬ ‫יהם‬ ‫טֹות ֶ‬ ‫ַח ְר ֺט ֵמי ַע ְרעֹה ִה ְצ ִליחּו גַם ֵהם ַל ֲהפ ְֹך ַמ ֵ‬ ‫יהם‪.‬‬ ‫טֹות ֶ‬ ‫ַאהרֹן ָב ַלע ֶאת ַמ ֵ‬ ‫ּומ ֵטה ֲ‬ ‫ְל ַתנִ ינִ ים ַ‬ ‫ַל ְמרֹות זֹאת ַע ְרעֹה לֹא ָש ַלח ֶאת ְבנֵי יִ ְש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ַאהרֹן נִ ְש ְלחּו שּוב ֶאל ַע ְרעֹה‪ַ ,‬ה ַע ַעם‬ ‫מ ֶֹשה וְ ֲ‬ ‫ַאהרֹן ֵה ִרים ֶאת ַמ ֵטהּו ֵמ ַעל‬ ‫ַה ְש ֵכם ַבב ֶֹקר‪ֲ .‬‬ ‫ַמים‬ ‫ּומי ַהיְ אֹור ָה ְפכּו ַל ָדם‪ .‬גַם ֵמי ָה ֲאג ִ‬ ‫ַהיְ אֹור ֵ‬ ‫תֹוך ֵכ ִלים ָה ְפכּו ְל ַדם‪.‬‬ ‫ַא ִפּלּו ַה ַמיִ ם ֶש ְב ְ‬ ‫וֲ‬ ‫ַח ְר ֺט ֵמי ַע ְרעֹה ִה ְצ ִליחּו גַם ֵהם ַלעֲשֹות ֵכן‬ ‫ּופ ְרעֹה לֹא ָש ַלח ֶאת יִ ְש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫ַ‬ ‫נֹוספֹות ַעל‬ ‫ה' ֵה ִביא ֵשש ַמכֹות ָ‬ ‫ַע ְרעֹה ) ְב ַפ ָר ָש ֵתנּו)‪ְ :‬צ ַפ ְר ֵד ַע‪ִ ,‬כנִ ים‪ָ ,‬ערֹב‪ֶ ,‬ד ֶבר‪,‬‬ ‫ּוב ָרד‪ְ .‬ב ָכל ַע ַעם ַע ְרעֹה ִה ְכ ִביד ֶאת ִלבֹו וְ לֹא‬ ‫ְש ִחין ָ‬ ‫ָש ַלח ֶאת יִ ְש ָר ֵאל‪.‬‬ ‫בדיחה‪:‬‬ ‫דני אחר לבית הספר ‪.‬המורה שואל אותו‪:‬‬ ‫"דני למה אחרת? "דני‪" :‬מצטער המורה היה שלט‪:‬‬ ‫האט !‪,‬בית ספר לפניך !‬ ‫א _____ שם אשת אהרון (פרק ו' פסוק כג')‪.‬‬ ‫ב _____ לא היה במצרים מיום היווסדה (פרק ט' פסוק‬ ‫י"ח)‪.‬‬ ‫ג ______ ארץ שבה לא ירד הברד (פרק ט' פסוק כ"ו)‪.‬‬ ‫ד _____ בו הכה ה' את החיות והבהמות של המצרים‬ ‫(פרק ט' פסוק ג')‪.‬‬ ‫ה "ה' _______ ואני ועמי _______ " (פרק ט' פסוק כ"ז)‪.‬‬ ‫ו _______ ________ _______ ________ _______‬ ‫חמש לשונות של הצלה (פרק ו' פסוקים ו'‪-‬ח')‪.‬‬ ‫ז ______ בנו הקטן של יצהר (פרק ו' פסוק כ"א)‪.‬‬ ‫ח _____ לא יכלו לעמוד לפני משה בגלל השחין (פרק ט'‬ ‫פסוק י"א)‪.‬‬ ‫ט _______ שכר שנותן ה' להולכים לפניו (רש"י פרק ו'‬ ‫פסוק ב')‪.‬‬ ‫י ________ כל הדגים שבו מתו במכת הדם (פרק ז' פסוק‬ ‫י"ח)‪.‬‬ ‫כ ______ אותן פרש משה והקולות והברד חדלו (פרק ט'‬ ‫פסוק ל"ג)‪.‬‬ ‫ל _____ _______ נעשה קשה ממכה למכה (עיינו גם‬ ‫בפרק ט' פסוק י"ב)‪.‬‬ ‫מ ______ בו נעשו האותות‪.‬‬ ‫נ ______ בנו הבכור של אהרון (פרק ו' פסוק כ"ג)‪.‬‬ ‫ס "והוצאתי אתכם מתחת ______ מצרים והצלתי אתכם‬ ‫מעבודתם‪"...‬‬ ‫(פרק ו' פסוק ו')‪.‬‬ ‫ע ______ _______ עליו הכה אהרון ויצאו הכינים (פרק‬ ‫ח' פסוק י"ב)‪.‬‬ ‫פ ________ בכורו של אלעזר בנו של אהרון (פרק ו' פסוק‬ ‫כ"ה)‪.‬‬ ‫צ ________ עלו בחדרים‪ ,‬בבתים ובתנורים (פרק ז' פסוק‬ ‫כ"ח)‪.‬‬ ‫בס“ד כ“ד בטבת‬ ‫שם‪_________:‬‬ ‫כיתה‪________:‬‬ ‫התשע“ד‬ ‫פרשת וארא מספרת כיצד מחולל אהרן ניסים‬ ‫לעיני פרעה‪ ,‬וכיצד הוא הופך מטה לנחש‪ .‬ואיך‬ ‫מגיב על זה פרעה? "לא חוכמה!" הוא אומר ‪-‬‬ ‫"חסרים מכשפים במצרים?!" ואז הוא קורא‬ ‫לילדיו הצעירים‪ ,‬שמצליחים גם הם להפוך מקלות‬ ‫לנחשים! אז מה קורה כאן? ברור שאלוקים היה‬ ‫מודע לרמת הכישוף המתקדמת במצרים‪ .‬אז מדוע‬ ‫הוא נתן לאהרן להציג מופתים שניתן בקלות‬ ‫לחזור עליהם? ה' רצה שהמצרים ייתפסו לחשיבה‬ ‫השגויה‪ ,‬שהם יכולים לעקוב אחר משה ואהרן צעד‬ ‫אחר צעד‪ ,‬כדי שאחר כך – כשיציגו משה ואהרן‬ ‫ניסים גדולים יותר – ידעו המצרים המומחים‬ ‫להעריך את כוחותיו האדירים של הקב"ה‪ .‬וזה‬ ‫בדיוק מה שקרה‪ .‬לאחר המכה השלישית – מכת‬ ‫כינים – קורא פרעה לחרטומים כדי שיחזרו על מה‬ ‫שעשו משה ואהרן‪ .‬אבל הם לא יכולים לעשות את‬ ‫כניסת השבת‪12:61:‬‬ ‫יציאת השבת ‪13:61:‬‬ ‫זה‪ .‬אז פונים המכשפים אל פרעה‪ ,‬מתוך מודעות‬ ‫לכוחו האינסופי של ה'‪ ,‬ומודים‪" :‬אצבע אלוקים‬ ‫היא"‪ .‬התלמוד מסביר שהכינים היו קטנות מכדי‬ ‫שלמכשפים תהיה עליהן שליטה‪ .‬במידת מה‪ ,‬זה‬ ‫מזכיר את העולם של ימינו‪ .‬המדע מציג בפנינו‬ ‫פלאים רבים – אנרגיה אטומית‪ ,‬טיסה לחלל‪,‬‬ ‫רשימת הזוכים של החודש האחרון‪:‬‬ ‫א‘‪-‬ג‘‬ ‫ד‘‪-‬ו‘‬ ‫הראל יוסף ג‘‪1‬‬ ‫‪-‬מעין רחמים ו‘‪2‬‬ ‫נועם פרחי ג‘‪2‬‬ ‫הדר קשי ו‘‪3‬‬ ‫משה ב‘‪1‬‬ ‫עדי אלול ו‘‪3‬‬ ‫ליאן אהרון ג‘‪2‬‬ ‫שיראל שמחי ד‘‪1‬‬ ‫הנדסה גנטית‪ .‬אבל כל אלו מתבססים על משאבים‬ ‫ואנרגיה קיימים‪ ,‬על חומרי יסוד מוכרים‪ .‬אז מאין‬ ‫הגיעו היסודות הוותיקים הללו? מהו המקור ַלכל?‬ ‫זה המקום שבו נכנס לתמונה האלוקים‪ .‬בריאה של‬ ‫יש מאין – בריאה של אבני הבניין הזעירות של‬ ‫החיים – זה דבר שרק אלוקים יכול לעשות –‬ ‫בהווה‪ ,‬בעבר ובעתיד‪ .‬ומהמפגש בין אהרן ופרעה‪,‬‬ ‫אנחנו לומדים לא לאבד פרופורציות‪.‬‬ ‫שם‪______________:‬‬ ‫חתימת הורים על למידה‬ ‫כיתה‪_____________:‬‬ ‫נאה‪______________:‬‬ ‫עריכה‪ :‬שלום שרעבי חגית רכזת‬