קובץ PDF - עורך דין פלילי אסף דוק

‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫בפני כב' השופטת יהודית אמסטרדם‬
‫בענין‪:‬‬
‫מדינת ישראל‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד טוני גולדנברג ולילך כץ‬
‫המאשימה‬
‫נגד‬
‫מנחם פרידמן – התייצב‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד משה ישראל‪ ,‬אלימלך קורצוויל‬
‫ודביר סיני‬
‫הנאשם‬
‫‪1‬‬
‫גזר דין‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫א‪.‬‬
‫פתח דבר‬
‫‪.1‬‬
‫הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע העבירות נשוא כתב האישום המתוקן‬
‫ברביעית (להלן‪" :‬כתב האישום")‪ :‬קשירת קשר לביצוע פשע (קבלת דבר במרמה‬
‫בנסיבות מחמירות)‪ ,‬קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות‪ ,‬גניבה בידי מורשה עבור‬
‫אחר‪ ,‬מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירת מנהלים בתאגיד (העבירות הנ"ל נשואי‬
‫אישומים ‪ ,)8-11‬וכן רישום כוזב במסמכי תאגיד (נשוא האישום התשיעי) והחזקת נכס‬
‫החשוד כגנוב (נשוא אישום אחד עשר)‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫הכרעת הדין הינה מפורטת‪ ,‬אך "בקליפת אגוז" יצויין‪ ,‬כי הנאשם במסגרת תפקידו‬
‫כמנהל הסניף המרכזי של בנק לאומי קשר קשר עם חברו מאיר עובדיה‪ ,‬והשניים יצרו‬
‫מנגנון שיטתי לגניבת כספי הבנק עבור אחרים‪ :‬עובדיה שלח למשרדו של הנאשם‬
‫בסניף המרכזי אנשים שביקשו הלוואות סולו בסכום של מיליוני שקלים‪ ,‬והנאשם‬
‫אישר ללווים אלו את האשראי המבוקש על ידם על בסיס הצהרת עושר פיננסי‪ ,‬מבלי‬
‫לבדוק את הנתונים המוצהרים על ידם‪ ,‬ומבלי לבחון את יכולתם להחזיר ההלוואות‪,‬‬
‫ובהתעלם מכזבים שמסרו הלווים בהצהרת העושר הפיננסי‪.‬‬
‫הנאשם שהיה מורשה לפעול בכספי בנק לאומי על מנת לקדם עיסקי הבנק‪ ,‬שלח‬
‫איפוא‪ ,‬ידו בכספים עליהם הוא היה מופקד בנאמנות‪ ,‬תוך שהוא מפר את האמון‬
‫שנתנה בו הנהלת הבנק‪ .‬הנאשם העניק לכל אחד מהלווים המוזכרים בכתב האישום‬
‫הלוואות בסכומים של ‪ 8-3‬מיליוני ‪ ₪‬כשלא היתה לאותם לווים זכות לקבל ההלוואות‬
‫על פי אמות המידה שנקבעו על ידי הבנק‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫הנאשם פעל בקשר מושחת עם אחרים (מאיר עובדיה ועמי מנור)‪ ,‬ונתן ללווים טובות‬
‫הנאה משמעותיות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬הנאשם התעלם מנוהלי הבנק ומהגבלת סמכותו לאישור הלוואה עד לסכום‬
‫של ‪ 1‬מיליון ‪ ,₪‬וחרג מסמכויותיו במתן הלוואות בשיעור של פי שלושה מסמכותו‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬לא דיווח לממונים עליו שהוא מצוי במצב של ניגוד עניינים בין האינטרס שלו ושל‬
‫חבריו לאינטרס של הבנק‪.‬‬
‫בעת מתן ההלוואות פעל הנאשם ללא הגיון כלכלי‪ ,‬כשהוא אינו עורך את הבדיקות‬
‫הנדרשות לפני מתן הלוואות סולו‪ ,‬ו"חילק" הלוואות מבלי לוודא‪ ,‬כאמור‪ ,‬מקורות‬
‫סילוק ויכולת החזר של הלווים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫לא זו אף זאת‪ ,‬הנאשם שהיה מודע לכך שעליו לקבל אישור ועדת אשראי להלוואה‬
‫מעל סמכותו – ‪ 1‬מיליון ‪ ,₪‬וביודעו שלא קיים סיכוי שוועדת האשראי תאשר את‬
‫ההלוואות שנתן‪ ,‬נמנע מלהעביר בקשות ההלוואה לאישור וועדת האשראי‪.‬‬
‫הנאשם הציג מצג כוזב בפני הצוות המקצועי‪ ,‬לפיו‪ ,‬הוא מכיר את הלווים עקב ניסיון‬
‫עבודה קודם עימם‪ ,‬והלווים ראויים לקבל הלוואות סולו‪ .‬בנוסף‪ ,‬טען כי הצהרת‬
‫העושר הפיננסית של הלווים מצויה בכספת שלו‪ ,‬וכל זאת על מנת שאיש לא יערער על‬
‫החלטתו ליתן אותן הלוואות‪.‬‬
‫מצג השווא אותו יצר הנאשם בפני הכפופים לו‪ ,‬לפיו‪ ,‬הוא פועל כביכול באופן תקין ועל‬
‫פי מדיניות הבנק גרם לעובדים הכפופים לו לפעול גם כן בניגוד לאינטרס של הבנק‪.‬‬
‫‪.5‬‬
‫כאמור‪ ,‬במסגרת הקשר עם עובדיה‪ ,‬הנאשם התעלם מבדיקת נכונות הנתונים שמסרו‬
‫הלווים בהצהרת העושר הפיננסי‪ ,‬גם כאשר נרשם סכום זעום בהצהרה זו‪ ,‬שאינו מגיע‬
‫אף לשליש מסכום החזר ההלוואה החודשי – התעלם הנאשם מנתונים אלו (כדוגמת דן‬
‫קריב שהכנסתו החודשית המוצהרת עמדה על סך ‪ ,₪ 85,111‬והחזר החוב החודשי בו‬
‫חויב עמד על סכום של ‪ ,₪ 01,111‬או מרדכי בנבנישתי שרשם שהכנסתו החודשית‬
‫מסתכמת בסך ‪ ,₪ 11,111‬אך ההחזר החודשי בו חוייב הסתכם בסך ‪ .₪ 45,111‬כך‬
‫ניתנה גם הלוואה למיכאל קורנבליט בסך ‪ 8.0‬מיליון ‪ ,₪‬כששנה קודם לכן הוא לא עמד‬
‫בהחזר הלוואה לבנק לאומי בסך של ‪ ,₪ 15,111‬ונותר חייב לבנק ‪.)₪ 8,111‬‬
‫ללווים נפתחו חשבונות חדשים באגף המסחרי‪ ,‬וזאת על אף היותם לווים פרטיים‪,‬‬
‫והכסף הועמד לחשבונם החדש באותו יום בו אושרה ההלוואה על ידי הנאשם או ימים‬
‫ספורים לאחר מכן‪ .‬הלווים משכו מיד או בסמוך למועד מתן ההלוואה את רובו ככולו‬
‫של הכסף או העבירו אותו לחברת קוסט פלוס‪.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫כך יצר הנאשם מצב שהלווים אשר היו לקוחות חדשים של בנק לאומי‪ ,‬ועל אף היותם‬
‫נעדרי איתנות כלכלית וללא מקורות סילוק ויכולת החזר‪ ,‬קיבלו הלוואות בסדר גודל‬
‫של כ‪ ₪ 3,111,111-‬כל אחד‪.‬‬
‫‪.6‬‬
‫הנאשם נמנע במתכוון לשאול את הלווים שאלות בסיסיות לפני אישור ההלוואות‪ ,‬ולא‬
‫ביקש לקבל מהם כל מסמכים המאששים קיומו של רכוש בבעלותם לרבות מסמכים‬
‫מלשכת מרשם המקרקעין לגבי נכסי מקרקעין‪ .‬בהתייחסו לחברות כמו חב' כים‪-‬ניר‬
‫בע"מ או חב' אורן תעשיות בע"מ לא ביקש לקבל דוחות כספיים‪.‬‬
‫הנאשם נפגש למראית עין עם הלווים לזמן קצר עד מחצית השעה‪ ,‬והלווים שהונחו על‬
‫ידי מאיר עובדיה או בנו – רפי – או שותפו של הבן ‪ -‬אייל קורנבליט "לבוא ולקבל‬
‫כסף"‪ ,‬אכן קיבלו את ההלוואות בנקל‪ ,‬בנסיבות שהנאשם לא יכול היה להאמין ו‪/‬או‬
‫לצפות שההלוואות תושבנה על ידי הלווים‪.‬‬
‫‪.0‬‬
‫אף לאחר שהלווים לא שילמו ולו תשלום אחד על חשבון ההלוואה (כגון‪ :‬דב שטרן‪,‬‬
‫אברהם גולדנברג‪ ,‬דן קריב‪ ,‬האחים שבס או חב' אורן תעשיות)‪ ,‬או הפסיקו לשלם‬
‫תשלומים על חשבון ההלוואה לאחר תשלומים ספורים בלבד (מיכאל קורנבליט‪ ,‬עופר‬
‫דיגמי‪ ,‬מרדכי בנבנישתי)‪ ,‬או‪-‬אז יצר הנאשם מצג כוזב באוזני הצוות המקצועי של בנק‬
‫לאומי‪ ,‬וטען‪ ,‬כי הוא מכיר את הלווים‪ ,‬הם עשירים וישלמו את חובם‪ ,‬וכל זאת על מנת‬
‫למנוע ו‪/‬או לעכב העברת העניין לטיפול משפטי‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫עבירות המרמה בוצעו ע"י הנאשם בנסיבות מחמירות‪ ,‬ואלו נגזרו מתפקידו הבכיר של‬
‫הנאשם‪ ,‬נגישותו לקופת הבנק‪ ,‬השיטתיות במעשיו‪ ,‬ריבוי הלווים‪ ,‬גובה סכומי הכסף‬
‫שנמסרו כהלוואות‪ ,‬והיפר האמונים בו נקט הנאשם במשך תקופה ממושכת‪ .‬הנאשם‬
‫אף פעל בעת שהיה מצוי בניגוד עניינים בין האינטרסים של הבנק עליהם היה מופקד‬
‫ובין האינטרסים של חבריו ‪ -‬מאיר עובדיה ועמי מנור‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫הנאשם הורשע גם בכך שבמהלך השנים ‪ 8113-8112‬הפקיד כספים במזומן ‪ -‬בשקלים‬
‫ובמט"ח בחשבונו שלו ובחשבונות בני משפחתו בסכום כולל של ‪ - ₪ 8,894,221‬לנאשם‬
‫לא היה הסבר סביר למקורו של סכום עתק זה‪.‬‬
‫עוד הסתבר כי הנאשם פיצל את הכספים שהפקיד בין חשבונו שלו לבין חשבונות בני‬
‫משפחתו‪ ,‬והכספים הופקדו במועדים בהם אישר הנאשם הלוואות (לדב שטרן‪ ,‬למיכאל‬
‫קורנבליט ולמרדכי בנבנישתי)‪ ,‬או ימים ספורים (‪ 4‬ימים) לאחר מכן‪ ,‬כך במקרים של‬
‫דוד וענונו וציון זנגי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫ביודעו שהמחאות בנקאיות אינן נרשמות בדפי חשבון‪ ,‬רכש הנאשם במזומן המחאות‬
‫בנקאיות על שם אחרים בסכום כולל של ‪ ,₪ 091,052‬ובדרך זו עקף את רישומי‬
‫הפקדות הכספים בחשבונותיו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬החזיק הנאשם במגירות משרדו בלונדון סכום במט"ח בשווי ‪ ,₪ 818,111‬וזאת‬
‫ללא הסבר סביר למקורו‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫הנאשם פעל באופן מניפולטיבי על מנת להסתיר מתן הכספים ללווים הבלתי ראויים‪,‬‬
‫וכאשר התברר לו שהלווה אברהם גולדנברג אינו משלם ולו תשלום אחד על חשבון‬
‫ההלוואה בסך ‪ 8‬מיליון ‪ ₪‬שאישר לו הנאשם‪ ,‬או‪-‬אז נתן הנאשם הלוואת סולו בסך ‪4‬‬
‫מיליון ‪ ₪‬לחברו של גולדנברג – דוד וענונו ש"נכנס לנעליו"‪ ,‬וכך "כיסה" הנאשם את‬
‫הלוואתו של גולדנברג בסך ‪ 8‬מיליון ‪ ,₪‬והותיר בכיסו של וענונו ‪ 8‬מיליון ‪ ₪‬נוספים‪.‬‬
‫כך פעל גם במתן הלוואה לאברהם איצקוביץ‪ ,‬שנועדה ל"כיסוי" הלוואה אחרת‬
‫שניתנה לחברת "פסיפיקה" של קבוצת דוד שושן‪.‬‬
‫‪.11‬‬
‫הנאשם היה מנוע מלטפל בחשבונם של חבריו מאיר עובדיה ועמי מנור‪ ,‬אך על אף זאת‪,‬‬
‫הוא שם עצמו בניגוד עניינים בהעדיפו את האינטרס של חבריו על פני האינטרס של‬
‫הבנק‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪.18‬‬
‫באירועים בהם הורשע הנאשם ניתן סך אשראי בסכום כולל של ‪.₪ 88,033,111‬‬
‫הנאשם גרם לבנק לנזק ממוני‪ ,‬למיצער בגובה סכומי ההלוואות שלא הוחזרו‪.‬‬
‫אליבא דתביעה‪ ,‬כפי שיפורט בהמשך‪ ,‬הנזק בפועל היה גבוה מהסכום הנ"ל‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫ב‪.‬‬
‫טיעוני ב"כ המאשימה‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪.13‬‬
‫ב"כ המאשימה ציינה‪ ,‬כי למרות שניתן היה לעתור לענישה בגין כל אירוע בנפרד‪,‬‬
‫התביעה אינה עותרת לעשות כן‪ ,‬והיא מבקשת שבית המשפט יראה את כל האירועים‬
‫כאירוע אחד כולל‪.‬‬
‫ב"כ המאשימה הציגה אסופת פסקי דין אותם חילקה לשלושה חלקים‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫פסקי דין‪ ,‬שניתנו בעניינם של פקידי בנק לא בכירים או עובדי חברות שמעלו‪,‬‬
‫גנבו ורימו‪ ,‬ונדונו לעונשי מאסר בין ‪ 3‬עד ‪ 0‬שנים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫ברע"פ ‪ 11469/10‬סימה משריקי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪.)83.1.12 ,‬‬
‫פקידת בנק אם לחמישה ילדים שמעלה בכספי לקוחות בסכום של ‪.₪ 411,111‬‬
‫אך השיבה את הסכום שנגזל ו‪ ₪ 01,111 -‬נוספים‪ ,‬ושירות המבחן המליץ שלא‬
‫לשלוח אותה למאסר‪ .‬היא נדונה לשנת מאסר‪ ,‬שנה מע"ת‪ ,‬וקנס בסך ‪111,111‬‬
‫‪ .₪‬ערעורה על העונש ‪ -‬נדחה‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 3891/91‬רות עמר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪)81.2.1991 ,‬‬
‫הורשעה פקידת בנק‪ ,‬על פי הודאתה‪ ,‬אם לשני ילדים שנחבלה חמורות ע"י‬
‫עבריין אשר מעלה בסכום של חצי מיליון ‪ ₪‬והיטיבה את הנזק רק במקצתו‪,‬‬
‫היא נדונה ל‪ 3-‬שנות מאסר‪ ,‬שנתיים מע"ת‪ ,‬וערעורה על העונש ‪ -‬נדחה‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 2452/11‬יוסי שובל נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪)11.9.8113 ,‬‬
‫הטיל מותב זה על הנאשם עונש מאסר בן ‪ 5‬שנים‪ 12 ,‬חודשי מע"ת וקנס בסך‬
‫‪ .₪ 15,111‬ערעורו על העונש ‪ -‬נדחה למעט רכיב הקנס חלף המאסר‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 6034/90‬דב רבינק נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪ )5.2.99 ,‬רו"ח‬
‫שגנב מלקוחותיו החזרי מס בסכום של ‪ 1.1‬מיליון ‪ .₪‬נדון ל‪ 6.5-‬שנות מאסר‪,‬‬
‫‪ 12‬חודשי מע"ת וקנס בסך ‪ .₪ 111,111‬ביהמ"ש העליון הפחית את עונשו ל‪5-‬‬
‫שנות מאסר‪ ,‬והותיר המאסר על תנא והקנס בסך ‪ 111‬אלף ‪ ₪‬על כנם‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 6941/14‬מדינת ישראל נ' מזל פורטל (פורסם במאגרים‪ )13.1.15 ,‬סוכנת‬
‫ביטוח שגנבה מלקוחות למעלה ממיליון ‪ ₪‬נדונה ל‪ 12-‬חודשי מאסר‪ ,‬ו‪18-‬‬
‫חודשי מע"ת והופעל במצטבר עונש מאסר מותנה בן ‪ 0‬חודשים‪ .‬ביהמ"ש‬
‫העליון קיבל את ערעור המדינה והשית על הנאשמת ‪ 41‬חודשי מאסר בפועל‬
‫(במקום ‪ 85‬חודשים) ושנה מע"ת‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 0641/19‬אברהם הירשזון נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪)4.0.8111 ,‬‬
‫הורשע שר האוצר לשעבר בגניבה ב‪ 4-‬פרשות שונות והלבנת הון‪ ,‬והוא נדון ל‪-‬‬
‫‪ 65‬חודשי מאסר‪ 18 ,‬חודשי מע"ת‪ ,‬וכן קנס בגובה ‪ ₪ 451,111‬וזאת לאחר‬
‫שהחזיר את הסכום המשוערך של כספי הגניבה‪.‬‬
‫בת"פ (ת"א) ‪ 28/94‬מדינת ישראל נ' עקיבא פרדקין (פורסם במאגרים‪,‬‬
‫‪ )80.4.95‬מנהל בתי ספר תיכוניים של המכללה למנהל שקיבל במרמה במאות‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫הזדמנויות סך של ‪ 3‬מיליון ‪ ₪‬נדון ל‪ 5-‬שנות מאסר ושנתיים מאסר על תנאי‬
‫ובגין תיק שצרף נדון בנוסף ל‪ 3-‬שנות מאסר ושנתיים מאסר על תנאי‪ ,‬ועונשי‬
‫המאסר הצטברו זה לזה‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 9022/13‬אייל טופז ואח' נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪)85.8.8114 ,‬‬
‫פקיד בכיר בבנק לאומי שזייף מסמכים ובאמצעותם משך מחשבונות נפטרים‬
‫סכומי כסף גדולים‪ ,‬נדון לשנתיים וחצי מאסר‪ ,‬וכן מאסר על תנאי וקנס בסך‬
‫‪ .₪ 111,111‬ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור המדינה‪ ,‬ועונשו של הנאשם‬
‫הועמד על ‪ 5‬שנות מאסר והמע"ת נותר על כנו‪.‬‬
‫נאשם אחר בפרשה זו‪ -‬דוד גולן נדון לעונש מאסר ‪ 6‬שנים וכן מע"ת וקנס‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 3196/10‬נחמה מילר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪)1.2.8110 ,‬‬
‫הורשעה מנהלת חשבונות במכללת אריאל עפ"י הודאתה בגניבת סך של‬
‫‪ .₪ 4,601,111‬המערערת הביעה חרטה והשיבה חלק מכספי הגזילה‪ ,‬מצבה‬
‫הבריאותי והנפשי של המערערת קשים‪ ,‬והיא נדונה ל‪ 5-‬שנות מאסר בפועל‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 1514/10‬צילה לוי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪ )5.18.10 ,‬פקידת‬
‫בנק הורשעה על פי הודאתה שקיבלה במרמה מהבנק סכום של ‪ 5.8‬מיליון ‪,₪‬‬
‫שלשלה לכיסה מסכום זה ‪ 8.9‬מיליון ‪ .₪‬היא נדונה ל‪ 5-‬שנות מאסר‪18 ,‬‬
‫חודשי מע"ת‪ ,‬וקנס בסך ‪ .₪ 151,111‬ערעורה על העונש ‪ -‬נדחה‪.‬‬
‫בת"פ ‪ 45459/18/18‬מדינת ישראל נ' יוסף מסארווה (פורסם במאגרים‪,‬‬
‫‪ )31.6.8114‬נדון עובד בנק שמעל בכספי לקוחות‪ ,‬במסגרת הסדר טיעון ל‪6-‬‬
‫שנות מאסר‪ 12 ,‬חודשי מע"ת‪ ,‬קנס בסך ‪ 1.8‬מיליון ‪ ,₪‬ופיצוי לכל אחד‬
‫מהמתלוננים מלוא סכום שנלקח ממנו עד לסך של ‪ ₪ 852,111‬לכל מתלונן‪.‬‬
‫בת"פ ‪ 14314-12-18‬מדינת ישראל נ' ישראל רוזן (פורסם במאגרים‪,‬‬
‫‪ )81.1.8114‬דן מותב זה רו"ח שגנב מכספי חברה בה עבד על רקע התמכרותו‬
‫להימורים ל‪ 6-‬שנות מאסר‪ 12 ,‬חודשי מע"ת‪ ,‬וחתימה על התחייבות בסך‬
‫‪ ,₪ 21,111‬שכן מעסיקתו לא ביקשה פיצוי נוסף לזה שקיבלה ביזמתו של‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫בעפ"ג (ת"א) ‪ 82835-18-13‬שלום אלכסנדר קופרמן נ' מדינת ישראל (פורסם‬
‫במאגרים‪ )85.6.14 ,‬בעל רישיון לניהול תיקי לקוחות בתחום שוק ההון‪ ,‬שגנב‬
‫ורימה את לקוחותיו‪ ,‬נדון ל‪ 50 -‬חודשי מאסר‪ ,‬וכן מע"ת‪ ,‬קנס בסך ‪₪ 25,111‬‬
‫ותשלום פיצוי בסכום כולל של ‪ .₪ 1,346,111‬בית המשפט העליון קיבל ערעור‬
‫המדינה החמיר העונש והעמידו על ‪ 05‬חודשי מאסר‪ ,‬קנס בסך ‪ 25‬אלף ‪₪‬‬
‫ופיצוי למתלוננים בסך של ‪ 1.3‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ב‪.‬‬
‫פסקי דין שניתנו בעניינם של מנהלים שגנבו סכומי כסף גדולים של עשרות‬
‫מיליוני שקלים ונדונו לעונש מאסר שנע בין ‪ 2‬עד ‪ 18‬שנים‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 6351/93 ,6391/93‬מדינת ישראל נ' אריה גולדין (פורסם במאגרים‪,‬‬
‫‪ )11.9.95‬הורשע מנכ"ל חברת כלל אינווסטמנט בגניבת ‪ 84‬מיליון ש"ח ונדון ל‪-‬‬
‫‪ 6.5‬שנות מאסר‪ 3 ,‬שנים מע"ת וקנס כספי בסך ‪ .₪ 151,111‬בעקבות הסדר עם‬
‫חברת כלל החזיר הנאשם ‪ 8.5‬מיליון ‪.₪‬‬
‫ערעור המדינה על קולת העונש התקבל‪ ,‬והנאשם נדון ל‪ 11-‬שנות מאסר‪,‬‬
‫שנתיים מע"ת‪ ,‬וסכום הקנס נותר על כנו‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 11494/16‬סביון משפטי נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪,‬‬
‫‪ )19.11.8110‬יועץ השקעות בשוק ההון שקיבל במרמה בנסיבות מחמירות‬
‫למעלה מ‪ 15-‬מיליון ‪ ₪‬נדון ל‪ 2-‬שנות מאסר‪ ,‬שנתיים מע"ת וקנס בסך ‪11,111‬‬
‫‪ ,₪‬וכן תשלום פיצוי לכל אחד מהמתלוננים בסך ‪ .₪ 3,111‬ערעורו של הנאשם‬
‫על העונש ‪ -‬נדחה‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 08/11‬אליהו חפץ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪ )81.9.11 ,‬המערער‬
‫שהורשע עפ"י הודאתו‪ ,‬הציג עצמו כסוכן שב"כ ומנהל תיקי השקעות בבנק‬
‫שוויצרי‪ ,‬וקיבל במרמה סך ‪ 89‬מיליון ‪ .₪‬הוא נדון ל‪ 15-‬שנות מאסר וקנס בסך‬
‫מיליון ‪ ₪‬או ‪ 3‬שנות מאסר תמורתו‪.‬‬
‫ביהמ"ש העליון הפחית את תקופת המאסר ל‪ 18-‬שנים‪ ,‬וכנגד אי תשלום‬
‫הקנס הוטל עונש מאסר למשך שנה אחת‪ ,‬ופיצוי המתלוננים בסך ‪ 6.5‬מיליון‬
‫ש"ח‪.‬‬
‫עמוד ‪ 0‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫בת"פ ‪ 5316/12‬יהודה דורון נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪)14.11.8113 ,‬‬
‫גזבר קיבוץ שפיים שגנב ‪ 16.5‬מיליון ‪ ₪‬והשיב פחות ממחציתם נדון לעונש‬
‫מאסר בן ‪ 2.5‬שנים‪ ,‬קנס בסך ‪ 1.5‬מיליון ‪ ₪‬ופיצוי לקיבוץ בסך חצי מיליון ‪.₪‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫בע"פ ‪ 8499/09‬יוסף טופול נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪)11.6.99 ,‬‬
‫הורשע חשב בחברה ציבורית עפ"י הודאתו במסגרת הסדר טיעון‪ ,‬לאחר‬
‫שהחלה שמיעת ראיות בגניבה של ‪ 88‬מיליון ‪ .₪‬הוא נדון ל‪ 15-‬שנות מאסר‪,‬‬
‫וכן תשלום פיצוי לחברה בסך ‪.₪ 3,608,111‬‬
‫ערעורו התקבל‪ ,‬ועונשו הועמד על ‪ 18‬שנות מאסר בפועל‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫ג‪.‬‬
‫פסקי דין שניתנו בעניינם של עובדי בנק כאתי אלון אשר גרמה להתמוטטות‬
‫הבנק למסחר‪ ,‬ונדונה ל‪ 10-‬שנות מאסר‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 8125/15 ,0105/13‬אסתר אלון ועופר מקסימוב נ' מדינת ישראל (פורסם‬
‫במאגרים‪ )8.2.16 ,‬נגזרו על אסתר אלון ‪ 10‬שנות מאסר בפועל‪ ,‬מע"ת וקנס‬
‫בסך ‪ 5‬מיליון ‪ ,₪‬ועל עופר מקסימוב נגזרו ‪ 15‬שנות מאסר‪ ,‬שנתיים מע"ת‬
‫וקנס בסך ‪ 3‬מיליון ‪.₪‬‬
‫‪.14‬‬
‫ב"כ המאשימה גורסת‪ ,‬כי מתחם הענישה בתיק דנן צריך להיות בין ‪ 2‬ל‪ 18-‬שנים‪,‬‬
‫בהדגישה את חומרת העבירות‪ ,‬אי‪-‬נטילת אחריות על ידי הנאשם‪ ,‬ואי הקטנת הנזק‪,‬‬
‫שכן הנאשם לא‬
‫השיב סכומי כסף לבנק‪.‬‬
‫עוד הוסיפה‪ ,‬כי היעדר עבר פלילי אינו צריך לפעול לטובתו של הנאשם‪ ,‬באשר העבירות‬
‫המבוצעות על ידי עובדי בנק ממילא מבוצעות על ידי אנשים נורמטיביים שחטאו‪ ,‬והם‬
‫לא היו מתקבלים לעבודתם בבנק‪ ,‬אילו היה להם עבר פלילי‪.‬‬
‫‪.15‬‬
‫באשר לחלוף הזמן ציינה ב"כ התביעה‪ ,‬כי יחד עם הנאשם היו נאשמים נוספים‬
‫שעניינם עיכב את שמיעת הראיות בתיק זה‪ .‬כמו כן‪ ,‬היקפו של התיק‪ ,‬לרבות סיכומי‬
‫ב"כ הצדדים גרמו להתמשכות ההליך‪ ,‬אך אין בכך כדי להביא להקלה בעונשו של‬
‫הנאשם‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫בהתייחסה לנז ק שנגרם לבנק לאומי סברה ב"כ המאשימה בתחילה‪ ,‬כי סכומי‬
‫ההלוואות שהופרשו בספרי הבנק מצביעים על כך שההלוואות לא שולמו‪ .‬ברם‪,‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫משהסתבר לה כי הפרשת הסכומים בספרי הבנק אינה מורה בהכרח שסכום ההלוואה‬
‫לא שולם במלואו‪ ,‬שכן לעתים‪ ,‬סכום ההלוואה מופרש כשהאשראי בסיכון‪ ,‬טרחה ב"כ‬
‫המאשימה וזימנה מומחה מטעמה‪ ,‬שהסביר לבית המשפט את מידת הנזק שנגרם‬
‫לבנק בפעולות הנאשם‪.‬‬
‫המומחה מטעם התביעה – מר אלחנן רוזנצוויג ציין כי בכל אירועי האשראי בהם‬
‫הורשע הנאשם‪ ,‬למעט עניינו של בנבנישתי‪ ,‬דובר על הלוואה בריבית של ‪ - 2%‬פריים‬
‫‪ ,8.3%+‬ואילו במקרה של בנבנישתי סוכם על ריבית של ‪ 6%‬צמודת מדד‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫לאור עדות המומחה‪ ,‬טוענת ב"כ המאשימה‪ ,‬כי אם סכומי ההלוואות לא היו ניתנים‬
‫ללווים הבלתי ראויים בתיק דנן הכסף היה נשאר בקופת בנק לאומי‪ ,‬וניתן ללקוחות‬
‫אחרים שהיו מחזירים את ההלוואה כולל הריבית‪ .‬משמע‪ ,‬שעל פי חישוב המומחה‪,‬‬
‫ההלוואה בריבית הסכמית היתה מעשירה את הבנק ברווח ששיעורו ‪ 65%‬ויותר‪.‬‬
‫באשר לטענת ההגנה כי הבנק לא סבל נזק ממוני‪ ,‬שכן חב' הביטוח‪ ,‬כנראה מכסה את‬
‫הנזק שנגרם לו‪ ,‬יצוין‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫א‪ .‬לא הובאו ראיות בעניין זה‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫ב‪ .‬גם אם חב' הביטוח כיסתה את הנזק‪ ,‬אזי מעשיו של הנאשם גרמו נזק לחב'‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫הביטוח אשר "מגלגלת" את נזקיה על הציבור בדרישת פרמיות ביטוח‪.‬‬
‫במהלך שמיעת הראיות התברר כי מעשיו של הנאשם גרמו גם נזק לחברת "פסגות‬
‫פקטורינג"‪ .‬אייל הרפז שהיה מנהל מכירות בחברה הנ"ל‪ ,‬מסר בעדותו בבית המשפט‬
‫שהוא אישר אשראי חוץ בנקאי לחברת "אורן תעשיות בע"מ" בהתבססו על הנתון לפיו‬
‫בנק לאומי אישר לחברה זו אשראי של ‪ 3.3‬מיליון ‪ .₪‬העד הסביר את מתן ההלוואה על‬
‫ידי חברת "פסגות פקטורינג" במלים כדלקמן‪:‬‬
‫"ברגע שבנק מעמיד מסגרת גבוהה לחברה בסדר גודל של ‪3.3‬‬
‫מיליון ‪ ,₪‬חברה שעד לאותו זמן היקף הפעילות שלה לא היה גדול‬
‫במיוחד‪ ,‬וזה היה שיקול די מהותי בהגדרת מסגרת האשראי שלנו‪,‬‬
‫אל מול חברת אורן‪( ".‬עמ' ‪ 8390‬ש' ‪) 83-80‬‬
‫וכן‪:‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫"מטבע הדברים הבעלים העמידו בטחונות בסכומים מאוד מאוד‬
‫גבוהים על מנת לקבל את אותה מסגרת‪ ...‬אחד הפרמטרים באמת‬
‫העיקריים שאנו מסתמכים עליהם‪ ,‬זה באמת קבלת האשראי‬
‫מהמערכת הבנקאית‪( ".‬עמ' ‪ 8390‬ש' ‪ 34‬עד עמ' ‪ 8392‬ש' ‪3‬‬
‫ההדגשה אינה במקור י‪.‬א )‪.‬‬
‫חברת האשראי איפוא ספגה נזק בסך ‪ 911‬אלף ‪ ,₪‬שכן היא לא הכירה את דרכי‬
‫פעולתו של הנאשם‪ ,‬אשר כאמור‪ ,‬חילק הלוואות "על פי תחושת בטן"‪ ,‬ולא על פי‬
‫נתונים כלכליים‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫נזק רב נגרם גם לשמואל אנטמן אשר חתם כערב לטענתו‪ ,‬לסכום של ‪ 1.5‬מיליון ‪₪‬‬
‫לחברת "אורן תעשיות בע"מ"‪ ,‬מבלי שידע ומבלי שהוסבר לו כי הוא חותם על קבלת‬
‫הלוואת סולו בסך ‪ 3.3‬מיליון ש"ח‪ .‬בצד ההפסד הכספי נגרם לו נזק נוסף עת נעצר‬
‫מאוחר יותר בחשד למעורבות במרמה של הנאשם כלפי הבנק‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫טיעוני ב"כ הנאשם‬
‫‪18‬‬
‫‪.10‬‬
‫ב"כ הנאשם חזר וטען שמאיר עובדיה רימה את מרשו‪ ,‬ולא נקשר ביניהם קשר ליתן‬
‫הלוואות ללווים בלתי ראויים‪ ,‬וכל זאת בהתבסס על כך שמאיר עובדיה לא סיפר‬
‫לנאשם כי כספי ההלוואות שאישר הנאשם הועברו לחב' קוסט פלוס שבעליה היו‬
‫כאמור‪ ,‬בנו של מאיר עובדיה (רפי) ושותפו (אייל קורנבליט)‪.‬‬
‫עוד ציין ב"כ הנאשם ‪ ,‬כי הלווים הודו בביצוע מרמה כלפי הבנק‪ ,‬וב"ניפוח" הצהרת‬
‫העושר הפיננסי‪ ,‬והנאשם שרומה על ידי מאיר עובדיה והלווים ‪" -‬נפל בפח" שהם טמנו‬
‫לו (עמ' ‪ 4592‬שורה ‪.)31‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫לטענת ב"כ הנאשם‪ ,‬חלקו של מאיר עובדיה גדול מחלקו של הנאשם‪ ,‬שכן הלה העלים‬
‫את העובדה שהכסף שהוצא במרמה הועבר לכיסוי חובות בנו בשוק האפור (עמ' ‪226‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫לפרוטוקול ש' ‪)1-4‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ב"כ הנאשם ראה במאיר עובדיה‪ ,‬ה"המנוע של העשייה העבריינית" (עמ'‬
‫‪ 224‬ש' ‪ ,)81-83‬ועל כן גרס בין השאר‪ ,‬שמתחם הענישה צריך להיות בין ‪ 6‬חודשים‬
‫(כעונשו של מאיר עובדיה)‪ ,‬ועד שנתיים (עונשם של רפי עובדיה ואייל קורנבליט)‪,‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫בהדגישו‪ ,‬כי צריך להיות יחס קרוב והגיוני בין עונשו של הנאשם למה שקיבל עובדיה‬
‫שותפו של הנאשם‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬אומנם עונשו של עובדיה ניתן במסגרת הסדר טיעון‪ ,‬ולכך יש ליתן משקל‬
‫מסוים אבל לטענתו "לא יכול להיות בהבדל קיצוני" (עמ' ‪ 291‬ש' ‪.)1-8‬‬
‫עוד הוסיף וטען ב"כ הנאשם‪ ,‬כי למרשו אין עבר פלילי‪ ,‬ובית המשפט קבע בהכרעת‬
‫דינו כי הנאשם לא היה מודע לפרטי הקשר הראשון (בין עובדיה לבנו ואייל קורנבליט)‪,‬‬
‫כמו כן‪ ,‬בית המשפט לא קבע בהכרעת דינו שהנאשם נתן ביודעין כסף ללווים לא‬
‫טובים‪.‬‬
‫באשר לטענת התביעה‪ ,‬כי נגרמה פגיעה לבנק לאומי – טען ב"כ הנאשם כי יש "עשבים‬
‫שוטים" בכל מקום‪ ,‬ואמון הציבור בבנק לא נפגע‪.‬‬
‫עוד יש להקל בעונשו של הנאשם‪ ,‬שכן ב"כ התביעה חזרה בה מהסעיף של פגיעה‬
‫ביכולת הבנק לעמוד בהתחייבויותיו‪.‬‬
‫עוד לדבריו‪ ,‬אין להתבסס על הפרשת כספים לחובות אבודים כאינדיקציה לנזק ממוני‬
‫שנגרם לבנק‪ ,‬שכן‪ ,‬הבנקים מפרישים כספים לחובות אבודים גם כאשר החוב משולם‬
‫(ראה עניין בלולו)‪.‬‬
‫עוד הוסיף ב"כ הנאשם‪ ,‬כי בדרך פעולתו הביא הנאשם לרווחים עצומים לבנק והוא‬
‫האמין שהוא פועל לטובת הבנק (עמ' ‪ 225‬ש' ‪.)10-12‬‬
‫ב"כ הנאשם התייחס לאסופת פסקי דין‪ ,‬אותם טען כי יגיש לביהמ"ש‪ ,‬אך פסקי הדין‬
‫בפועל לא הוגשו‪ ,‬אם כי האזכורים מצויים בפרוטוקול‪.‬‬
‫כל פסקי הדין למעט פסק דין אריה גבעוני שיובא להלן ניתנו עובר לתיקון ‪ 113‬לחוק‬
‫העונשין‪ ,‬סכומי הכסף שנגנבו היו נמוכים מענייננו‪ ,‬והנאשמים ‪ -‬מבצעי העבירות לא‬
‫היו במעמדו הרם של הנאשם‪.‬‬
‫בת"פ ‪( 41813/15‬מחוזי ת"א) מדינת ישראל נ' אריה גבעוני (פורסם במאגרים‪,‬‬
‫‪ )4.4.8113‬הנאשם הורשע בגניבה‪ ,‬עבירות מנהל בתאגיד ועבירות דיווח לרשות ני"ע‪,‬‬
‫ונדון לשנתיים מאסר בפועל‪ 12 ,‬חודשי מע"ת וקנס בסך ‪ 81‬אלף ‪ ,₪‬זאת לאחר שחלפו‬
‫‪ 18‬שנים ממועד ביצוע העבירה ועד גזירת דינו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫בע"פ ‪ 3415/16‬אלון סיידה נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪ ) 83.3.16 ,‬שלשל לכיסו‬
‫סכום של ‪ ₪ 411,111‬ונדון לשנתיים וחצי מאסר בפועל‪ ,‬מע"ת וקנס בסך ‪.₪ 11,111‬‬
‫שירות המבחן המליץ על עבודות שירות עקב מצבו הנפשי של הנאשם‪.‬‬
‫בת"פ ‪( 5235/12‬שלום ירושלים) מדינת ישראל נ' ישראל גדכט (פורסם במאגרים‪,‬‬
‫‪ )81.6.8111‬רואה חשבון שגנב ‪ 8.8‬מיליון ‪ ₪‬במשך שנים‪ .‬במסגרת הסדר טיעון הנאשם‬
‫נדון ל‪ 38-‬חודשי מאסר בפועל‪ 2 ,‬חודשי מע"ת וקנס בסך ‪ 85‬אלף ‪.₪‬‬
‫בת"פ ‪ 41330/11‬מדינת ישראל נ' דותן מיכאל (פורסם במאגרים‪ )81.1.8118 ,‬הנאשם‬
‫הורשע בקבלת דבר במרמה וגניבה בידי מורשה בסכום של כ‪ 8-‬מיליון ‪ .₪‬ביהמ"ש‬
‫הקל בעונשו עקב גילו‪ ,‬מצבו הרפואי‪ ,‬פטירת אשתו והעובדה שירד מנכסיו‪ .‬הוא נדון‬
‫לשנתיים מאסר בפועל ושנה מאסר על תנאי‪.‬‬
‫בת"פ (מחוזי ת"א) ‪ 831/90‬דוד וייס נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪)19.2.8111 ,‬‬
‫נדון יהלומן שגנב בשתי הזדמנויות סכום של כ‪ 958 -‬אלף דולר‪ ,‬ונגזר עליו שנת מאסר‬
‫בפועל ושנה מע"ת‪.‬‬
‫בת"פ ‪ 41806/14‬מדינת ישראל נ' דוד רוט (פורסם במאגרים‪ )1.11.8115 ,‬הורשע עובד‬
‫בכיר בסניף בנק המזרחי שמשך ‪ 4.0‬מיליון דולר מחשבונות לקוחות‪ .‬הנאשם עבר‬
‫התמוטטות נפשית וביצע ניסיון אובדני‪ ,‬והוגשה בעניינו חוו"ד פסיכו‪-‬דיאגנוסטית‬
‫קצין הרפואה הראשי של שב"ס קבע שהמערך הרפואי של שב"ס אינו יכול להעמיד‬
‫לרשות הנאשם מלוא המכלול הטיפול הרפואי שהוא זקוק לו‪ .‬ניתנה גם אזהרת רופא‬
‫שכליאתו של הנאשם מסכנת את חייו‪ .‬גזר הדין ניתן בחלוף ‪ 6‬שנים‪ .‬הנאשם נדון ל‪3.5-‬‬
‫שנות מאסר בפועל וכן למע"ת‪.‬‬
‫בת"פ ‪( 5590/16‬שלום נתניה) מדינת ישראל נ' אבישי לאור (פורסם במאגרים‪,‬‬
‫‪ )88.11.8112‬עו"ד שמעל בכספי לקוחותיו – ‪ 5‬עבירות של גניבה בידי מורשה‪ ,‬ועבירה‬
‫של שימוש במסמך מזויף‪ ,‬נדון ל‪ 4-‬שנות מאסר‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ד‪.‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫דברי הנאשם‬
‫הנאשם ביקש לשאת את דברו‪ .‬על אף שהורשע בדין‪ ,‬הוא לא הודה בשלב הטיעונים‬
‫לעונש‪ ,‬ולא הביע חרטה‪ ,‬וייחד את דבריו לסיבלו ולסבל שעברו בני משפחתו‪ ,‬בציינו‪,‬‬
‫שכיום הוא בן ‪ 63‬שנים‪ ,‬עבר צינתור לבבי בסמוך למעצרו‪ ,‬ונוכח האמור אודותיו‬
‫בהכרעת הדין – הוא לא יהיה מסוגל לפרנס את עצמו בעתיד‪.‬‬
‫עוד לטענת הנאשם‪ ,‬נגרם לו נזק תדמיתי קשה בשל כתבות עיתונאיות‪.‬‬
‫(בא‪-‬כוחו אף שלח הודעה לבית המשפט לאחר הטיעונים לעונש כשהוא מודיע‬
‫לביהמ"ש שפורסמה כתבה נוספת עובר למתן גזר הדין)‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫הנאשם הוסיף וציין‪ ,‬כי מעצרו ואח"כ הגשת כתב האישום גרמו לו לפגיעה חברתית‪,‬‬
‫שכן‪ ,‬בתו נישאה בסמוך לגילוי הפרשה‪ ,‬ואנשי הבנק‪ -‬חבריו לשעבר‪ ,‬לא התייצבו‬
‫להשתתף עימו בטקס כלולותיה‪.‬‬
‫מטעם ההגנה לא התייצבו עדי הגנה‪ ,‬והנאשם הסביר זאת בכך שהוא מוקע בשל חשש‬
‫עובדי הבנק מהנהלת הבנק‪.‬‬
‫ממסמך שהוגש על ידי ההגנה (נ‪ )65/‬מטעמה של גב' דפנה אריאלי עלה‪ ,‬כי הנאשם‬
‫שהינו תושב רמת השרון התבלט במסירותו לקהילה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫ה‪.‬‬
‫דיון‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫מעמדו של הנאשם היה כה איתן והאמון שהכפופים לו רחשו לו היה כה רב עד כי‬
‫הפקידה שולמית לניאדו ציינה "הוא נתן לי הוראות‪ ,‬ואני הלכתי בעיניים עצומות כי‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫מבחינתי כמו שאמרתי – מנהל הסעיף ת"א היה דרגה אחת לפני אלוהים‪( "...‬עמ' ‪459‬‬
‫שו' ‪.)14-81‬‬
‫הנאשם שלט ביד רמה בסניף‪ ,‬ומשכך עלה בידו להסתיר נתונים מפני מי שהיתה ראש‬
‫האגף המסחרי של הסניף המרכזי‪( .‬גב' זהבית גולדשטיין)‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫הנאשם שימש כמנהל הסניף הגדול ביותר של בנק לאומי‪ ,‬שהיקף האובליגו שלו עלה‬
‫בשנת ‪ 8112‬על סך של ‪ 11‬מיליארד ‪ ₪‬כמו כן הוא כיהן כיו"ר ועדת האשראי של הסניף‬
‫המרכזי‪ ,‬והיה חבר בוועדת האשראי העליונה של בנק לאומי שבראשה עמדה מנכ"לית‬
‫הבנק‪.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫כבנקאי הבכיר בסניף המרכזי השתמש הנאשם בכוח משרתו לביצוע העבירות‪ ,‬ותוך‬
‫ניצול תפקידו ונגישותו לקופת הבנק הוא שלח בה יד עבור אחרים‪ .‬בלעדיו לא היו‬
‫יכולות להתבצע העבירות בתיק דנן‪ .‬בנוסף‪ ,‬היה זה הנאשם שהגה את רעיון החזקת‬
‫הצהרות העושר הפיננסי בכספת שלו‪.‬‬
‫‪.81‬‬
‫אודה ולא אבוש‪ ,‬התקשיתי להאמין שאדם במעמדו של הנאשם אשר ישב כאמור‪,‬‬
‫בוועדת אשראי העליונה של בנק לאומי‪ ,‬ויכול היה אפילו להגיע למשרה רמה של‬
‫מנכ"ל הבנק עצמו לאחר מינויו כמנכ"ל בנק לאומי בריטניה‪ -‬יפגע בבנק בו עבד במשך‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ 34‬שנים על ידי מתן הלוואות ללא בדיקה ללווים בלתי ראויים‪ .‬אשר על כן‪ ,‬הקשיתי‬
‫על התביעה בשאלות במהלך הטיעונים בע"פ של ב"כ הצדדים‪.‬‬
‫להזכירנו שמאיר עובדיה הודה בבית המשפט בישיבת בית המשפט מתאריך‬
‫‪ ,11.4.8111‬שסיכם עם הנאשם שהאחרון יאשר אשראי סולו כשהוא עוצם את עיניו‬
‫לגבי אמיתות הפרטים המוצהרים בהצהרת העושר‪ ,‬ושבחלק מהמקרים היה אף מודע‬
‫לכזב כמפורט בסעיף ‪0‬א לכתב האישום‪:‬‬
‫"סמוך לפני ינואר ‪ ,6005‬סיכם נאשם ‪( 6‬מאיר עובדיה‪ -‬י‪.‬א) עם נאשם ‪ 1‬כי יישלח‬
‫למשרדו של נאשם ‪ 1‬בסניף המרכזי אנשים שיפתחו חשבון בסניף המרכזי‪ ,‬יבקשו‬
‫אשראי סולו בסך של מיליוני שקלים‪ ,‬על בסיס הצהרות עושר פיננסי‪ .‬נאשם ‪ 1‬יאשר‬
‫את האשראי המבוקש‪ ,‬מבלי לבדוק את הנתונים עליהם יצהירו בהצהרת העושר‪ ,‬תוך‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫שהוא עוצם את עיניו הן לגבי אמיתות הפרטים‪ ,‬כמו גם לגבי יכולת או כוונת החזר‬
‫ההלוואה‪ ,‬ובחלק מהמקרים אף מודע לכזב‪ .‬עוד סוכם ביניהם שנאשם ‪ 1‬יחזיק את כל‬
‫הצהרות העושר הפיננסי אצלו בכספת" ‪.‬‬
‫לטענת ההגנה‪ ,‬דרך פעולתו של הנאשם אשר פעל לדבריו על סמך "תחושת בטן"‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫העשירה את בנק לאומי‪ ,‬כלשונו של הסנגור שהנאשם הביא רווח עצום לבנק "בדרכו‬
‫שלו" (עמ' ‪ 225‬לפרוטוקול ש' ‪.)81‬‬
‫דא עקא‪ ,‬שמעדות הנאשם עולה כי ‪ 99%‬מההלוואות שאישר הנאשם בסניף המרכזי‬
‫לא היו הלוואות סולו‪ ,‬ואף חלק ניכר מאותו אחוז אחד של הלוואות הסולו ניתנו‬
‫התלבטותי נמוגה לחלוטין‪ ,‬לאחר שעיינתי בעדויות אנשי הבנק על מדרגיהם השונים‪,‬‬
‫וחזרתי וקראתי את עדותו של הנאשם שהעיד במהלך ‪ 6‬ישיבות על פני ‪ 1,811‬עמודים‬
‫ונדהמתי מעזות המצח ומחלקת הלשון כשבזחיחות הדעת ניסה לאחז את עיניו של בית‬
‫המשפט בענין "שיטתו" כביכול לאישור ההלוואות‪.‬‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫ללקוחות ותיקים המוכרים לבנק ואשר היו זכאים לקבלן עפ"י אמות המידה‬
‫הבנקאיות‪.‬‬
‫דרך פעולתו של הנאשם בהלוואות אחרות שלא היו קשורות ל"אנשי הקש" וללווים‬
‫הנוספים בפרשיות הדומות (איצקוביץ'‪ ,‬זנגי‪ ,‬וינטר ואטומינט) שם בא לידי ביטוי‬
‫כשרונו וניסיונו של הנאשם‪ ,‬והם אלו שהביאו להצלחתו‪.‬‬
‫על רקע הצלחותיו בהלוואות ה"רגילות" העריך הנאשם שההלוואות ללווים הבלתי‬
‫ראויים שניתנו באגף המסחרי‪ -‬לא תבלוטנה לעין הביקורת‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫הסנגור הוסיף וציין‪ ,‬כי יכול להיות שמאיר עובדיה חשב שבשלב כלשהו יצליחו בנו‬
‫ושותפו להחזיר את כל סכומי ההלוואות באמצעות חב' קוסט פלוס‪ .‬כפי שכבר ציינתי‬
‫בהכרעת הדין‪ ,‬יכול להיות שמאיר עובדיה קיווה שההלוואות שניתנו ללווים בסדר‬
‫גודל של כ‪ 81-‬מיליון ‪ ₪‬והועברו לחברת קוסט פלוס יאששו את מצבה של החברה‪ ,‬ואז‬
‫היא תוכל לשלם את סכומי החזר ההלוואות החודשיים אט‪ -‬אט‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬אין די בתקוות בעלמא שניתן יהיה להשיב את הגניבה‪ ,‬ואולי וקיים סיכוי לכך‪,‬‬
‫אלא נדרשת מידת וודאות לכך‪ ,‬כשהציפיות נבחנת לא רק במבחן סובייקטיבי אלא גם‬
‫במבחן אובייקטיבי לפיו‪ ,‬היה יסוד סביר להאמין שההלוואות תוחזרנה‪( .‬עמ' ‪161‬‬
‫להכ"ד)‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫הבניית שיקול הדעת בענישה‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫בהתאם לתיקון ‪ 113‬לחוק העונשין‪ ,‬שנועד לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים‬
‫בענישה‪ ,‬המשקל שיש לתת להם‪ ,‬והיחס ביניהם‪ ,‬יש לקבוע מתחם עונש הולם כנדרש‬
‫בסעיף ‪41‬ג(א) לחוק העונשין‪.‬‬
‫בקביעת מתחם הענישה נותן בית המשפט בכורה לעיקרון המנחה – עיקרון ההלימה‪:‬‬
‫"יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג‬
‫ומידת העונש המוטל עליו" (סעיף ‪(41‬ב) לחוק העונשין)‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬שוקל בית המשפט את הערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה ומידת הפגיעה‬
‫בו‪ ,‬ואת מדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה כנדרש בסעיף‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪.81‬‬
‫‪41‬ג(א) לחוק העונשין‪.‬‬
‫‪.88‬‬
‫ב"כ המאשימה ציינה בטיעוניה בבית המשפט‪ ,‬כי יש לראות את מעשיו של הנאשם‬
‫המתפרשים על פני סידרת אישומים כאירוע אחד‪ ,‬לצורך יישום מנגנון הבניית שיקול‬
‫הדעת בענישה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫עמדתה משתלבת עם דברי כב' השופט ע‪ .‬פוגלמן בע"פ ‪ 4911/13‬בני ג'אבר נ' מדינת‬
‫‪3‬‬
‫ישראל (פורסם במאגרים ‪:(89.11.14‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫" התיבה 'אירוע אחד' רחבה דיה כדי לכלול גם פעולות‬
‫עברייניות שבוצעו על פני רצף זמן; כללו מעשים שונים;‬
‫ביחס לקורבנות שונים; ובמקומות שונים‪ .‬הכל – כל עוד‬
‫הם מהווים מסכת עבריינית אחת‪ ....‬הבחינה אם העבירות‬
‫השונות שביצע הנאשם מ הוות "אירוע אחד" היא‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫תכליתית‪ -‬פונקציונאלית‪[ ...‬וזאת כיוון ש] כל שעושה‬
‫התיקון הוא לשמש כלי עזר לערכאה הגוזרת את הדין‪,‬‬
‫שיכולה עתה להשוות את העניין הנדון לפניה לעניינים‬
‫דומים אחרים"‬
‫אשר על כן אתייחס למעשיו של הנאשם כאל אירוע אחד‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪.83‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪.84‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות ומידת הפגיעה בהם‬
‫בעבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות פגע הנאשם בערך של חופש הרצון‪,‬‬
‫חופש הבחירה וחופש הפעולה של מי שרומה‪.‬‬
‫בעבירה של מרמה והפרת אמונים נפגע גם הערך החברתי של אמון הציבור בעובדי‬
‫הציבור ובטוהר המידות שלהם‪ ,‬וכן בפעילותו התקינה של המינהל הציבורי‪.‬‬
‫בעבירה של הפרת אמונים בתאגיד נפגע הערך המוגן של הבטחת תיפקוד נאות של‬
‫מנהל תאגיד‪ ,‬מניעת שחיתות בקרב מנהלים‪ ,‬והגנה על התאגיד מפני מעילה באמון‪.‬‬
‫בעבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב‪ ,‬נפגעה זכותם הקניינית של מי שהיו בעלי הנכס‪.‬‬
‫נסיבות הקשורות לביצוע העבירות‬
‫בענייננו‪ ,‬מדובר בסכום עצום שנגנב בדרך של מתן הלוואות משוללות היגיון‪ ,‬בידי מי‬
‫שהיה בידו לעקוף את כל מנגנוני ההגנה הפנימיים של הבנק בהתחשב בעמדת המפתח‬
‫שהחזיק בו‪.‬‬
‫הנאשם ניצל את מעמדו הרם והאימון שניתן בו על ידי מנהלי בנק לאומי‪ ,‬והציב עצמו‬
‫בניגוד עניינים חמור בין טובת הבנק לטובתו שלו וטובת רעיו‪ .‬מעשיו בוצעו בשיטתיות‬
‫ונמשכו החל משנת ‪ 8116‬ועד שיצא ללונדון כמנהל בנק לאומי לונדון‪.‬‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫העבירה של קבלת נכס החשוד כגנוב החלה עוד קודם לכן בשנת ‪.8113‬‬
‫מעשיו של הנאשם חמורים ביותר‪ :‬נוכח ניצול מעמדו בהירארכיה הבנקאית וגובה‬
‫הסכומים בהם עסקינן‪.‬‬
‫אנו מצויים איפוא‪ ,‬במדרג החומרה הגבוה של העבירות מהסוג הנדון‪.‬‬
‫סעיף ‪00‬ט(‪ )0‬לחוק העונשין מתייחס לנזק הנגרם כתוצאה מביצוע העבירות‪ .‬בענייננו‪,‬‬
‫הנזק הכספי שכאמור הסב הנאשם לבנק הוא עצום‪ ,‬וגם אם הבנק יפוצה על ידי חב'‬
‫הביטוח – עתיד להיגרם נזק לחברת הביטוח‪.‬‬
‫כבר ציינתי את הנזק שנגרם לשמואל אנטמן (עמ' ‪ 0‬לעיל)‪ ,‬לחברת "פסגות פקטורינג"‪,‬‬
‫וסכום הנזק כפי שהוערך ע"י המומחה מר אלחנן רוזנצווייג (עמ' ‪ 6‬לעיל)‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 600/14‬דני דנקנר נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים ‪ ,)6.2.8114‬התייחס בית‬
‫המשפט העליון לפגיעה בתדמיתו ומעמדו של תאגיד בנקאי בעיני הציבור‪ ,‬כלשונו‪:‬‬
‫"עסקינן בבנק גדול‪ .‬גם אם לא נגרם נזק כלכלי קונקרטי‬
‫לבנק‪ ,‬וזאת ציין בית המשפט‪ ,‬הנה אין מניעה להסיק כי‬
‫העובדה שיו"ר הבנק מעורב במעשים של ניגוד עניינים מעין‬
‫אלה שבכתב האישום‪ ,‬עלולה לגרום לירידת אמון הן אצל‬
‫אותם משקיעים ישראלים שיחשבו כי מגוף שכזה ומהעומד‬
‫בראשו‪ -‬שומר נפשו ירחק‪ ,‬ואם אצל גורמי חוץ שבעיניהם‬
‫ייראה הבנק כגוף של עולם שלישי שאכן בו – יד רוחצת יד"‬
‫(שם‪ ,‬עמ' ‪.)36‬‬
‫קל וחומר בענייננו‪ ,‬כאשר בית המשפט קבע שבמעשי הנאשם נגרם נזק כלכלי קונקרטי‬
‫לבנק לאומי‪ .‬המעשים חמורים במיוחד בהתחשב בכך שמדובר בבנק שחלקו הגדול‬
‫מצוי בידי בעלי מניות מהציבור‪.‬‬
‫פעילות בנקאית קשורה קשר הדוק במוניטין לפיו החלטותיו של בנק מתקבלות‬
‫משיקולים עסקיים‪ ,‬ומתוך מומחיות בזיהוי סיכוני אשראי להבדיל משיקולים אישיים‬
‫והטבות הניתנות למקורבים‪.‬‬
‫בחינת מדיניות הענישה‪ ,‬מלמדת כי לסכום הכסף הנגנב‪ ,‬שיטתיות המעשים‪,‬‬
‫מורכבותם‪ ,‬ומעמדו של הנאשם‪ -‬משקל משמעותי בקביעת העונש‪.‬‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫נסיבות אלו מצדיקות העמדת מתחם העונש ההולם בין ‪ 7‬ל‪ 10-‬שנות מאסר‪.‬‬
‫נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות‪( :‬סעיף ‪41‬י"א לחוק העונשין)‬
‫‪.85‬‬
‫בית המשפט הקובע את הענישה בתוך המתחם רשאי להתחשב בנסיבות שאינן‬
‫קשורות בביצוע העבירות‪ ,‬כשנסיבותיו האישיות של נאשם באות בגדרן‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬לנאשם אין עבר פלילי‪ ,‬הוא בן ‪ 63‬שנים אשר עבר צינתור בלבו‪ ,‬ולטענתו‪,‬‬
‫מעצרו‪ ,‬וכן הגשת כתב האישום‪ ,‬כמו גם הכרעת הדין עוררו הד תקשורתי שגרמו לו‬
‫לפגיעה כאשר הוא מוקע על ידי חבריו לשעבר הנמנעים מקיום קשרים חברתיים עמו‪.‬‬
‫הנאשם ציין כי חבריו לא התייצבו לחתונת בתו מחששם מפני הנהלת בנק לאומי‪ ,‬כמו‬
‫כן הוא פוטר מעבודתו ללא פיצוי והבנק הגיש נגדו תביעה אזרחית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫הפרסום השלילי בתקשורת הוכר בעבר כנסיבה לקולת העונש כאשר הפרסום נבע‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫מפעולות של החוקרים עצמם‪ ,‬אשר הזינו כתבים במידע וגרמו להשפלת הנאשם בעיני‬
‫הציבור‪ .‬או‪ -‬אז נקבע ע"י ביהמ"ש העליון שעל החוקרים לעשות מלאכתם הרחק‬
‫מזרקורי הפרסומת‪ ,‬להימנע מכל פרסום שאינו דרוש לצרכי החקירה עצמה‪ ,‬ולא‬
‫לקיים מסיבות עיתונאים או "תדרוכים" מוקדמים לכתבים‪ ,‬ועל הפרסום להיות‬
‫מוגבל למה שנאמר בישיבה פומבית של בית המשפט [ראו‪ :‬ע"פ ‪ 340/05‬פוקה הירש נ'‬
‫מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪.])10.5.06 ,‬‬
‫כב' השופט לנדוי ציין כי הדבר נדרש לא מחמת החשש להשפעה פסולה על השופט‪ ,‬שכן‬
‫"שופט מקצועי יודע להשתחרר מהשפעת פרסומים בלתי מוסמכים" אלא שיש למנוע‬
‫פגיעה ונזק לחשוד שהאשמה כלפיו טרם הוכחה כדין‪.‬‬
‫מהודעת הסנגור על פירסום הכתבה האחרונה עולה כי היא פורסמה לאחר הכרעת‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫הדין כאשר אשמתו של הנאשם כבר הוכחה‪.‬‬
‫בעניין זה נקבע לאחרונה על ידי כב' השופט רובינשטיין בע"פ ‪ 600/14‬דני דנקנר‬
‫שאוזכר לעיל‪ ,‬כלשונו‪:‬‬
‫"אף אין להקל ראש בירידת המערער מאיגרא רמה‪ ,‬ואולם בשורה התחתונה‬
‫בנידון דידן‪ .‬אין לו למערער אלא להלין על עצמו‪ ,‬שכן מעשיו הביאוהו עד‬
‫אקדים ואציין‪ ,‬כי אין רבותא בכך שלנאשם אין עבר פלילי‪ ,‬שהרי עובדי בנק מתקבלים‬
‫לעבודה רק אם הם נעדרי עבר פלילי‪.‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫הלום‪ ,‬ומעמדו הציבורי ממנו נהנה טרם נקיטת ההליכים נגדו‪ ,‬הביא לסיקור‬
‫התקשורתי הפוגעני שעליו הוא מלין‪ ...‬ובאשר לעברו הנקי של המערער‪,‬‬
‫כאמור – עבירות צווארון לבן‪ ,‬מטבע אופיין‪ ,‬נעברות על פי רוב על ידי אנשים‬
‫נורמטיביים ובעלי עבר נקי (ע"פ ‪ 657/13‬אשכול נ' לוי (‪( ") )6013‬שם‪ ,‬עמ' ‪41‬‬
‫‪ -‬הדגשה לא במקור – י‪.‬א‪.).‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫אין מנוס מלקבוע‪ ,‬כי נסיבותיו האישיות של הנאשם המתלונן על קשייו כיום‪ ,‬הן‬
‫במידה רבה תוצאות מעלליו‪.‬‬
‫‪.86‬‬
‫בשנים האחרונות ניכרת מגמה בהלכה הפסוקה של החמרה עם אזרחים נורמטיביים‬
‫כביכול‪ ,‬הבוחרים במודע לבצע עבירות ואינם פועלים מתוך מצוקה‪ .‬פירושו של דבר‬
‫שניתן משקל נמוך יחסית לשיקולים האישיים של הנאשם‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ ,‬בענייננו הנאשם לא עשה כל ניסיון לתקן את תוצאות מעשיו‪ ,‬ולהשיב ולו‬
‫מקצת מהסכום שהוצא במרמה‪ ,‬כאשר מהכספים שנתפסו אצלו עולה שהיה בידו‬
‫לעשות כן‪.‬‬
‫‪.80‬‬
‫מכוח סעיף ‪41‬י"א(‪ )11‬לחוק העונשין גרס ב"כ הנאשם‪ ,‬שחלוף הזמן מעת ביצוע‬
‫העבירות הינו נסיבה שבית המשפט צריך להתחשב בה‪ ,‬שכן "עינוי דין"‪ ,‬הינו נסיבה‬
‫המובילה לקיצור מאסרו של אדם‪.‬‬
‫ההלכה מפי בית המשפט העליון היא כי היקף ההתחשבות בחלוף הזמן "משתנה‬
‫ממקרה למקרה בהתאם לנסיבות העניין ולשיקולים רלוונטיים‪ .‬כך יש לבחון מה היא‬
‫סיבת התארכות ההליכים וכיצד התנהלו הצדדים במשפט‪[ ".‬ראו‪ :‬ע"פ ‪8113/10‬‬
‫אביהו הורוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪.])31.18.12 ,‬‬
‫בתיקים כלכליים חולף לעתים זמן לא מועט מאז ביצוע העבירות ועד לחשיפתן‪ ,‬וכן‬
‫חולף זמן מהחקירה ועד מעצרו של הנאשם או עד להגשת כתב האישום נגדו‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫ההליך המשפטי עצמו מתארך בשל ריבוי עדים ומורכבות העניין‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 8113/10‬הורוביץ נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪ ,)31.18.12 ,‬נקבע‪:‬‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫"הניסיון מלמד כי בתיקים כלכליים מורכבים ורבי היקף‪...‬‬
‫אורך לעתים המשפט זמן רב יותר מתיקים אחרים‪ ,‬הן בשל‬
‫היקפי החומר והן בשל מורכבות השאלות‪ .‬במצב דברים זה‬
‫ברי ככל שהתהליך התנהל בקצב סביר‪ ,‬שומה על הצדדים‬
‫להניח בהנחת יסוד‪ ,‬כי גם אם בירור המשפט יארך זמן רב‪,‬‬
‫ייגזר לנאשם ככל שיורשע העונש ההולם את מעשיו והעונה‬
‫על תכליות הענישה‪ .‬בבחינה זו יש ממש בדברי בית המשפט‬
‫המחוזי כי גם על העבריינים בעבירות אלה לדעת כי העונש‪,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫גם אם יגיע באיחור – יגיע"‪( .‬שם‪ ,‬פסקה ‪.)330‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫ההגנה הפנתה לע"פ ‪ 185/04‬מירום נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים‪ ,)11.9.05 ,‬אלא‬
‫ששם‪ ,‬אכן היתה השתהות ארוכה מהסביר‪ ,‬והכרעת הדין ניתנה שנתיים ו‪ 2-‬חודשים‬
‫לאחר סיום המשפט‪.‬‬
‫בענייננו‪ ,‬המשפט התעכב בשל המעורבים האחרים שהועמדו לדין עם הנאשם אשר‬
‫החליפו את סנגוריהם מספר פעמים עד שהסנגוריה הציבורית נרתמה והחלה לייצג‬
‫חלק מהם‪.‬‬
‫הדיונים במשפטו של הנאשם היו רצופים‪ .‬ברם‪ ,‬לבקשת שני הצדדים ניתנו דחיות‬
‫להגשת הסיכומים בכתב‪ ,‬ואחר כך התבקשו סיכומים בעל פה‪ ,‬כך שלא ניתן לומר‬
‫שלהתמשכות ההליכים לא היתה הצדקה סבירה‪.‬‬
‫כלל אחידות הענישה‬
‫‪.82‬‬
‫ב"כ הנאשם עותר לבית המשפט ליישם את כלל אחידות הענישה‪ ,‬ולהטיל על הנאשם‬
‫עונש שיהא רק מעט חמור יותר מזה שהוטל על מאיר עובדיה‪ ,‬בציינו כי די בענישה של‬
‫מאסר לשנה תמימה עד שנה ומחצה‪.‬‬
‫אינני תמימת דעים עם ב"כ הנאשם‪.‬‬
‫היום כבר ניתן לומר בוודאות מוחלטת כי ענישתו של מאיר עובדיה איננה עומדת כלל‬
‫בהלימה למעשי העבירות שביצע‪ ,‬ודומתני שהסדר הטיעון בעניינו לא היה עומד במבחן‬
‫תיקון ‪ 113‬לחוק העונשין‪.‬‬
‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫מאיר עובדיה בפקחותו שלו או עקב ניסיונו של בא כוחו הגיע ראשון להסדר טיעון עם‬
‫התביעה‪ ,‬כשבא כוחו טוען כי לאחר הסדר טיעון עם מרשו‪ ,‬יודו גם הלווים האחרים‪,‬‬
‫וכך גם היה‪.‬‬
‫יוער‪ ,‬כי בעת שהצדדים הגיעו להסדר טיעון‪ ,‬טרם נשמעו ראיות‪.‬‬
‫רפי ‪ -‬בנו של מאיר עובדיה‪ ,‬הואשם ביחד עמו בכתב האישום בתיק דנן‪ ,‬ובנו השני של‬
‫מאיר עובדיה חלה במחלת הסרטן‪( .‬גידול במוח)‪ .‬עובדיה היה אמור לנסוע עם בנו‬
‫החולה לניתוח ראש בארה"ב בסמוך למועד גזר דינו‪.‬‬
‫במסגרת הסדר הטיעון עם מאיר עובדיה‪ ,‬הגבילה עצמה התביעה לעתירה לעונש מאסר‬
‫בפועל עד ‪ 2‬חודשים‪ ,‬ואילו להגנה נשמרה הזכות לטעון באופן חופשי‪.‬‬
‫בפני בית המשפט הונח כתב אישום מתוקן בו הודה מאיר עובדיה‪ ,‬ובית המשפט‬
‫התבקש להרשיעו בביצוע העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן‪ :‬סיוע לקבלת‬
‫דבר במרמה (נשוא אישומים ‪ ,2 ,0 ,4 ,3 ,1‬וכן תיווך לשוחד (נשוא האישום השמיני) אך‬
‫לא להרשיעו בביצוע עבירה של קשירת קשר עם הנאשם על אף הודאתו בעובדה זו‬
‫בכתב האישום המתוקן‪.‬‬
‫משהודיע בית המשפט לב"כ הצדדים כי אין מקום שלא להרשיע נאשם בביצוע עבירה‬
‫של קשירת קשר אם הוא אכן מודה בביצוע עבירה זו‪ .‬או–אז תוקן כתב האישום‬
‫בעניינו של מאיר עובדיה פעם נוספת‪ ,‬והנוסח המתייחס לקשירת קשר של מאיר‬
‫עובדיה עם הנאשם נכלל במבוא לכתב האישום המתוקן בעניינו של מאיר עובדיה‪,‬‬
‫והוראת החיקוק בדבר קשירת קשר לביצוע פשע‪ -‬נמחקה‪.‬‬
‫ב"כ המאשימה הסבירה לבית המשפט הסכמת התביעה להסדר טיעון עם מאיר‬
‫עובדיה בלשון זו‪:‬‬
‫עמוד ‪ 81‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫"בית המשפט יודע שבתיק יש בו הרבה מעורבים והרבה נאשמים‪.‬‬
‫מאוד קשה להגיע להסדרי טיעון שיהיו הולמים ביחד לכל נאשם‬
‫וחלקו‪ .‬המו"מ עם רפי ואייל כמו גם עם מאיר היה ארוך מאוד‪,‬‬
‫ממושך מאוד‪ ,‬במהלכו גם היה הליך גישור אצל כב' השופט נויטל‪,‬‬
‫ואני מרשה לעצמי לומר שעיקר האנרגיה הושקעה בעניינו של מאיר‬
‫עובדיה‪ .‬הוא היה אבן הנגף בהגעה להסדר טיעון‪ ,‬בתיק שהענישה בו‬
‫היא לא לבלוע ולא להקיא‪ .‬אנו מדברים על עבירות חמורות עם‬
‫נסיבות אישיות בלתי אפשריות כמו ששמענו היום‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫בסופו של יום גם בהליך הגישור וגם במו"מ בינינו לבין ההגנה עיקר‬
‫הכובד היה בעניינו של מאיר עובדיה‪ ,‬ובעניינם של רפי ואייל הלך‬
‫הרוח היה שלא תהיה בעיה להגיע להבנה‪ .‬התביעה תופסת את‬
‫התיק נגד רפי ואייל כתיק פשוט יותר לניהול מו"מ ביחוד מבחינה‬
‫ראייתית‪( ".‬עמ' ‪ 889‬ש' ‪ 38- 84‬לפרוטוקול מיום ‪.)83.11.8111‬‬
‫וכן‪:‬‬
‫"אנו נבקש להוציא את הענישה שהוטלה על מאיר עובדיה ממשוואת‬
‫הענישה‪ .‬אני מדגישה שהסדר הטיעון שהתביעה הגיעה אליו‬
‫בעניינו של מאיר עובדיה‪ ,‬והדבר אף צויין בטיעונים לעונש בעניינו‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫של מאיר‪ ,‬היו שיקולים הומניטריים‪ ,‬ממש שיקולי חסד‪ .‬שמענו‬
‫היום את אשתו של בנו של מאיר שחולה בסרטן‪ ,‬וזו באמת עדות‬
‫קורעת לב‪ .‬בעניינו של מאיר הובאו בפנינו ראיות שהוא הגורם‬
‫שמלווה וסועד את הבן במחלה‪ ,‬וברור לי לגמרי שמחלה כזו של אדם‬
‫משפיעה על כל בני המשפחה‪ .‬קשה לי לעמוד בצד הזה ולהגיד שאת‬
‫השיקול של הבן התביעה לא לקחה בחשבון כשהוצג ההסדר של‬
‫מאיר עובדיה‪ .‬מעבר לאבחנה הזו בעניינו של מאיר עובדיה‪ ,‬והדבר‬
‫אף נטען בפני בית משפט לערעורים היו קשיים ראייתיים"‪( ...‬עמ'‬
‫‪ 831‬שו' ‪ 10-85‬לפרוטוקול מיום ‪.)83.11.8111‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫בעת טיעוניה בענין מאיר עובדיה הדגישה כאמור ב"כ התביעה‪ ,‬כי בקשתה "להוציא‬
‫את הענישה שהוטלה על מאיר עובדיה ממשוואת הענישה"‪ ,‬נובעת מ"שיקולי חסד"‬
‫כלשונה ‪" -‬השיקולים ההומניטריים" שעמדו בבסיס ההסדר עמו‪.‬‬
‫עמוד ‪ 88‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫להזכירנו‪ ,‬שמותב זה הטיל על מאיר עובדיה ענישה המצויה ברף העליון של הסדר‬
‫הטיעון עימו שהוצג בפני בית המשפט‪ ,‬קרי ‪ 2‬חודשי מאסר‪ ,‬אלא שבערעור שהגיש‬
‫עובדיה לבית המשפט העליון‪ ,‬שם בפני המותב הדן בערעור תינה את גורל בנו חולה‬
‫הסרטן – נטה לו בית המשפט העליון חסד נוסף והפחית מעונשו‪ :‬ביטל את עונש‬
‫המאסר מאחורי סורג ובריח‪ ,‬והעמידו על ‪ 6‬חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות‪.‬‬
‫בסופו של יום‪ ,‬העונש שהוטל על מאיר עובדיה – שותפו של הנאשם – היה קל‬
‫מענישתם של הלווים‪ ,‬שחלקם נדון על ידי בית משפט השלום למאסר מאחורי סורג‬
‫ובריח כגון‪ :‬מיכאל קורנבליט (שמכתבו של בא כוחו לבנק תרם לחשיפת הפרשה) אשר‬
‫נשלח לרצות ‪ 9‬חודשי מאסר בפועל בצד מאסר על תנאי וקנס‪ ,‬כך גם נתן שבס שנדון‬
‫לתקופת מאסר דומה‪.‬‬
‫לווים אחרים נדונו למאסר לריצוי בעבודות שירות‪ ,‬מאסר על תנאי וקנסות (דני שבס‪,‬‬
‫דן קריב‪ ,‬נרדיה ובנבנישתי)‪.‬‬
‫למותר לציין‪ ,‬כי בשלב הטיעונים לעונש במסגרת הסדר טיעון‪ ,‬אם הצדדים הגיעו‬
‫להסדר בטרם שמיעת ראיות‪ ,‬אין בידיעת בית המשפט כל הפרטים המצויים בחומר‬
‫הראיות‪ ,‬וכאן חשיבותה ותפקידה של התביעה שהינה צד להסדר הטיעון‪ ,‬המכירה את‬
‫מלוא חומר הראיות‪ ,‬שלא תבוא ותציע הסדר טיעון שאיננו הולם את האינטרס‬
‫הציבורי‪.‬‬
‫בע"פ ‪ 538/01‬אליהו בחמוצקי נ' מדינת ישראל‪ ,‬פ"ד (‪ )1543‬קבע בית המשפט העליון‬
‫(כב' השופט חיים כהן)‪:‬‬
‫"‪...‬האמת ניתנת להיאמר כי בית המשפט אינו נוטה ליטול על‬
‫עצמו את תפקידו של הקטגור‪ ,‬ובמקום שב"כ התביעה מציע‬
‫להקל בעונשו של פלוני‪ ,‬יתייחס בית המשפט להצעה זו בכובד‬
‫ראש‪.‬‬
‫חזקה על התביעה הכללית ועל המשטרה‪ ,‬כממונים על‬
‫המלחמה בפשיעה‪ ,‬כי יודעים הם מה הוא העונש הדרוש‬
‫למקרה פלוני‪ ,‬ולכן כאשר הם מציעים להקל‪ ,‬ובאין נימוקים‬
‫מיוחדים לסטות מהצעה זו‪ ,‬יתחשב בית המשפט בהמלצת‬
‫התביעה הכללית" (עמ' ‪.)555‬‬
‫עמוד ‪ 83‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫וכן‪:‬‬
‫"‪...‬לאמיתו של דבר‪ ,‬הנאשם יוצא בדרך כלל נשכר כתוצאה‬
‫מעסקת הטיעון‪ ,‬והמפסיד הוא ענין הצדק ועשיית הצדק‬
‫היא ערך מוחלט‪ .‬זה הצד של הסוגיה הזאת החייב להדאיגנו‬
‫והדורש עירנות מתמדת של כל הנוגעים בדבר מעם המדינה‬
‫– המשטרה‪ ,‬הפרקליטות ובתי המשפט‪".‬‬
‫וכן‪:‬‬
‫"‪...‬התוצאה של עסקת טיעון היא על פי רוב שהנאשם יוצא‬
‫בעונש קל יותר מאשר היה מגיע לו על פי חומרת מעשיו‪ .‬את‬
‫התוצאה הזו יכול הנאשם להשיג בדרך שינוי סעיף אישום‬
‫מעבירה חמורה לעבירה קלה יותר‪ ,‬בדרך ביטול של חלק מן‬
‫האישומים הכלולים בכתב אישום או בדרך הסכמת הקטגור‬
‫שלא לבקש מבית המשפט הטלת עונש חמור‪ ,‬אך לעתים‬
‫קרובות התמורה שהנאשם נותן היא בויתור על יכולתו‬
‫להטריד את התביעה ואת בית המשפט על ידי הארכת הדיון‬
‫הכרוכה בטענה "לא אשם" שאין לה מקום‪" ...‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫וכן‪:‬‬
‫"‪ ...‬טובת הציבור דורשת לעתים לוותר על הענשתו המלאה‬
‫של עבריין (או אפילו על הענשתו בכלל‪ ,‬כאשר עושים אותו‬
‫עד מדינה) כדי לחסוך מזמנם של עובדי הציבור ולהחיש את‬
‫הליכי המשפט בכללם או כדי להביא לידי הרשעתם של‬
‫עבריינים אחרים‪ ,‬שאלמלא כן לא היו מובאים לדיון כלל‬
‫והיו ממשיכים בפעילותם הפושעת‪ ,‬אולם יש צורך בסייגים‬
‫בנושא רגיש זה‪ ,‬כדי למנוע את הסכנות שהזכרתי‪".‬‬
‫בע"פ ‪ 6960/94‬נדב נקן נ' מדינת ישראל פ"ד מט(‪ ,390 )5‬קבע בית המשפט העליון‪ ,‬כי‬
‫הסדר טיעון ראוי המשקף איזון נכון בין אינטרסים שונים הוא מכשיר לעשיית צדק‬
‫(דברי כב' השופטת ד' דורנר עמ' ‪ 416‬מול האות ד' ועמ' ‪ 410‬מול האות א')‪.‬‬
‫עמוד ‪ 84‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נקבע שבית המשפט אינו שואל את עצמו אם הוא היה מגיע לאותו הסדר אלא‬
‫אם התביעה הגיעה להסדר על סמך שיקולים פסולים (עמ' ‪ 410‬מול האותיות ו‪-‬ז)‪.‬‬
‫כב' השופט חשין קבע בפסה"ד הנ"ל כי ראוי שבית המשפט יעשה לכיבודו של הסדר‬
‫טיעון שעשתה הפרקליטות‪ ,‬ולו בהיות הפרקליטות קדקוד במשולש המלחמה בפשיעה‪,‬‬
‫משולש שקדקודיו האחרים הם בית המשפט והמשטרה (עמ' ‪ 411‬מול האות א')‪.‬‬
‫ומן הכלל אל הפרט‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫במהלך שמיעת הראיות נחשף בפני בית המשפט מלוא תפקידו ומעורבותו של מאיר‬
‫עובדיה בפרשה זו‪ ,‬אך במסגרת הסדר הטיעון הוא הואשם רק בחלק מהעבירות‬
‫שיוחסו לנאשם‪ .‬בשלב הדיון בהסדר הטיעון לא הובהר אלו קשיים ראייתיים היו‬
‫בעניינו של מאיר עובדיה‪ ,‬כטענת התביעה‪ ,‬אך ברי לי כי לו היה מורשע לאחר שמיעת‬
‫ראיות בביצוע העבירות שבכתב האישום המקורי – יש להניח שהיה מוטל עליו עונש‬
‫מאסר ממושך לריצוי מאחורי סורג ובריח‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬כתב האישום בעניינו של מאיר עובדיה תוקן באופן מהותי‪ ,‬ועניינו של הנאשם‬
‫שבפני איננו דומה לעניינו של מאיר עובדיה‪ ,‬לא מבחינת האישומים בהם הואשמו‬
‫השניים‪ ,‬ולא מבחינת מעמדו השונה של מאיר עובדיה ממעמדו של הנאשם‪ .‬מאיר‬
‫עובדיה לא היה חייב ביחסי אמון כלפי בנק לאומי וכלפי ציבור לקוחותיו‪ .‬מדובר בבעל‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫חנות רהיטים ששימש "שוליית הקוסם"‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ ,‬מאיר עובדיה הודה בעובדות כתב האישום המתוקן במסגרת הסדר טיעון‪,‬‬
‫ונוכח נסיבותיו האישיות הקשות נעתרה התביעה כאמור להסדר טיעון מופלג בקולתו‬
‫שזכה לתמיכה בבית המשפט העליון‪.‬‬
‫שונה מצבו של הנאשם‪ ,‬שלא הודה ולא קיים בעניינו הסדר טיעון‪ ,‬ולמזלו אף לא‬
‫שיקולים הומינטריים מהסוג שהיו מנת חלקו של עובדיה‪ ,‬ועל כן אין מקום לגזור‬
‫מעונשו של מאיר עובדיה לעונש הראוי לנאשם‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫מרבית הלווים האחרים הורשעו בביצוע עבירה אחת של קבלת דבר במרמה כאשר‬
‫כספי ההלוואה שקיבלו באישורו של הנאשם‪ ,‬לא נותרו אצלם אלא הועברו לחב' ניכיון‬
‫השיקים ‪ -‬קוסט פלוס‪.‬‬
‫ב"כ המאשימה הסבירה את הסדר הטיעון עם הלווים לגביהם ביקשה להטיל עונש‬
‫מאסר בעבודות שירות בלבד (דוד וענונו‪ ,‬נרדיה‪ ,‬בנבנישתי‪ ,‬גולדנברג‪ ,‬דן קריב ודני‬
‫שבס)‪ ,‬בכך ש‪" :‬המצג הכוזב שמילאו בהצהרת העושר היה חלקי‪ ,‬וכן ששילמו חלק‬
‫עמוד ‪ 85‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫משמעותי ולאורך מספר תשלומים רב יחסית את אותה הלוואה אותה נטלו מבנק‬
‫לאומי‪( ".‬עמ' ‪ 802‬ש' ‪.)9-11‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫רפי עובדיה – בנו של מאיר עובדיה‪ ,‬ואייל קורנבליט – בעלי חב' קוסט פלוס‪ ,‬נדונו‬
‫במסגרת הסדר טיעון לשנתיים מאסר‪ 15 ,‬חודשי מאסר על תנאי‪ ,‬וקנס בסך ‪151,111‬‬
‫‪ ₪‬כל אחד‪.‬‬
‫אף מעניינם לא ניתן ללמוד על הענישה הראויה לנאשם‪ ,‬שכן חלק מהטיעונים‬
‫המבדילים את מאיר עובדיה מהנאשם חלים גם בעניינם‪ :‬מעמדם היה שונה משלו‪ ,‬הם‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫לא היו מחוייבים ביחסי אמון לבנק וללקוחותיו‪ ,‬הם הודו במסגרת הסדר טיעון בעוד‬
‫שהנאשם כפר וניהל הוכחות‪ ,‬והם הורשעו רק בחלק מהעבירות בהן הורשע הנאשם‪.‬‬
‫ענישתם הייתה כאמור במסגרת הסדר טיעון שלגביו קבע בית המשפט העליון בפס"ד‬
‫בחמוצקי שצוטט לעיל כי "חזקה על התביעה הכללית ועל המשטרה‪ ,‬כממונים על‬
‫המלחמה בפשיעה‪ ,‬כי יודעים הם מה הוא העונש הדרוש למקרה פלוני‪ ,‬ולכן כאשר‬
‫הם מציעים להקל‪ ,‬ובאין נימוקים מיוחדים לסטות מהצעה זו‪ ,‬יתחשב בית המשפט‬
‫בהמלצת התביעה הכללית"‬
‫על פי ההלכה הפסוקה איפוא‪ ,‬בית המשפט איננו חורג מההסכמה אליה הגיעו הצדדים‬
‫אלא במקרים יוצאי דופן כשניכר כי נגרם עוול לאינטרס הציבורי‪.‬‬
‫הנאשם בחר לנהל את משפטו‪ ,‬ואין ספק כי זכותו לעשות כן‪ ,‬אך אין הוא יכול לצפות‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫שבית המשפט יקל עמו כמו עם האחרים שהודו בביצוע העבירות‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫בנוסף לכל האמור לעיל‪ ,‬הנאשם ביצע עבירות נוספות גם בהתייחס ללווים שהפנה‬
‫אליו עמי מנור ולא רק אלו שהופנו ע"י מאיר עובדיה או בנו ושותפו של בנו‪ ,‬והחשוב‬
‫מכל ‪ -‬לא ניתן להתעלם ממעמדו הבכיר של הנאשם בעת ביצוע העבירות‪ .‬הוא שימש‬
‫עמוד התווך שבלעדיו הקשר הפלילי לא היה קם על רגליו‪ ,‬והעבריינים האחרים לא‬
‫יכלו לבצע את העבירות בלעדיו‪.‬‬
‫עוד יודגש כי‪ ,‬בעבירות כלכליות חשוב להטיל לצד עונש מאסר גם קנס מכביד למען ידע‬
‫עבריין שאין חוטא יוצא נשכר‪ ,‬ואם חשב לתומו שהסיכוי להשיג טובת הנאה כספית‬
‫ניכרת מצדיק נטילת הסיכון‪ -‬יובהר לו שאין הדבר כך‪.‬‬
‫כך הוטל על יוסף מסארווה שגנב ‪ 6.5‬מיליון ‪ ,₪‬קנס בסך ‪ 1.8‬מיליון ‪ ,₪‬יהודה דורון‬
‫נדון ל‪ 2.5-‬שנות מאסר וקנס בסך ‪ 1.5‬מיליון ‪ ,₪‬יוסף טופול שגנב ‪ 88‬מיליון ‪ ₪‬נדון ל‪-‬‬
‫‪ 18‬שנות מאסר ופיצוי בסך ‪.₪ 3,608,611‬‬
‫עמוד ‪ 86‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫לסיכומו של דבר‪ ,‬לאחר ששקלתי טיעוני ב"כ הצדדים‪ ,‬אני מטילה על הנאשם העונשים‬
‫כדלקמן‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫א‪ 8 .‬שנות מאסר‪.‬‬
‫מתקופת המאסר בפועל ינוכו ימי מעצרו של הנאשם ‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ב‪ 84 .‬חודשי מאסר על תנאי‪ ,‬והתנאי הוא שלא יעבור תוך ‪ 3‬שנים מיום‬
‫‪8‬‬
‫שחרורו עבירה מהעבירות בהן הורשע (למעט העבירה לפי סעיף ‪ 413‬לחוק‬
‫‪9‬‬
‫העונשין)‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫ג‪ 4 .‬חודשי מאסר על תנאי‪ ,‬והתנאי הוא שלא יעבור תוך ‪ 3‬שנים מיום‬
‫שחרורו ממאסר עבירה של החזקת נכס החשוד כגנוב‪.‬‬
‫ד‪ .‬נוכח הרשעתו של הנאשם בהחזקת כספים החשודים כגנובים ‪ -‬סך של‬
‫‪ - ₪ 8,894,221‬כספים שהפקיד במזומן בחשבונותיו וחשבונות ילדיו‬
‫כמפורט בסעיף ‪ 1‬לאישום אחד עשר‪ ,‬אני מורה על חילוט הכספים הנ"ל‬
‫לטובת קופת המדינה‪.‬‬
‫לאור עתירתה של ב"כ התביעה בעמ' ‪ 221‬לפרוטוקול שורה ‪ 0‬בישיבת בית‬
‫המשפט בתאריך ‪ , 80.11.8114‬יחולטו הכספים שנתפסו במגירות שולחנו‬
‫של הנאשם במשרדו בלונדון לטובת קופת המדינה‪.‬‬
‫ה‪ .‬קנס בסך חצי מיליון ‪ ₪‬או ‪ 11‬חודשי מאסר תמורתו‪.‬‬
‫הקנס ישולם ב‪ 11-‬תשלומים חודשיים שווים החל מתאריך ‪.1.1.8115‬‬
‫ו‪.‬‬
‫על מנת לאפשר לנאשם לעבור ועדת מיון לפני תחילת ריצוי עונש המאסר‪,‬‬
‫אני מורה לנאשם להתייצב בתאריך ‪ 11.18.8114‬עד לשעה ‪ ,18.11‬במתקן‬
‫הכליאה "ניצן" ברמלה לתחילת ריצוי עונש המאסר שהושת עליו‪ ,‬כשבידו‬
‫תעודה מזהה‪ .‬דחיית ריצוי עונש המאסר הינה בכפוף לערבויות כדלקמן‪:‬‬
‫עמוד ‪ 80‬מתוך ‪82‬‬
‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"פ ‪ 3214-90‬מ‪.‬י‪ .‬פרקליטות מחוז ת"א ‪ -‬פלילי נ'‬
‫פרידמן ואח'‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21.22.1923‬‬
‫‪.1‬‬
‫פיקדון כספי על סך ‪ ₪ 511,111‬או ערבות בנקאית‬
‫מתאימה‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫ערבות צד ג' בטוחה על סך ‪ ,₪ 051,111‬על פי הוראות‬
‫הנהלת בתי המשפט‪.‬‬
‫ניתנת אורכה להפקדת הפיקדון הכספי או הערבות הבנקאית‬
‫וערבויות צד ג' תוך ‪ 11‬ימים מהיום‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מוצא צו איסור יציאה מן הארץ נגד הנאשם‪ ,‬והוא יפקיד את‬
‫דרכונו עוד היום בקופת בית המשפט או ימציא אישור‬
‫למזכירות בית המשפט על הפקדת דרכונו במשטרת ישראל‪.‬‬
‫באי כוח הנאשם יפנו לשב"ס על מנת להסדיר הליך המיון של‬
‫הועדה לפני תחילת ריצוי עונש המאסר‪.‬‬
‫הודע לנאשם על זכותו לערער לבית המשפט העליון תוך ‪ 45‬יום‪.‬‬
‫ניתנה היום‪ ,‬כ"ה חשוון תשע"ה‪ 12 ,‬נובמבר ‪ ,8114‬בנוכחות הצדדים‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫יהודית אמסטרדם‪ ,‬שופטת‬
‫עמוד ‪ 82‬מתוך ‪82‬‬