משרד החינוך ורשות של על האחריות המשותפת : אחריות מחולקת לחינוך בישראל
אחריות מחולקת :על האחריות המשותפת של משרד החינוך ורשות החינוך המקומית לחינוך בישראל ניבי גל-אריאלי הקדמה ערב פתיחת שנה"ל תשע"ה יצא משרד החינוך במערכה משפטית נגד עיריית בית-שמש סביב שיבוצן של תלמידות חרדיות בבית ספר ממלכתי (חילוני) .עתירה מנהלית שהגיש משרד החינוך נגד עיריית בית-שמש נדונה בבית המשפט המחוזי בירושלים (ונדחתה). מנקודת המבט הבוחנת יחסים בין שתי זרועות שלטון ,מדובר ברעידת אדמה :דרך העולם היא שזרוע שלטונית אחת כפופה לאחרת וסרה למרותה ,ולחילופין – שתי זרועות שלטון פועלות במקביל ,בחלוקה של אחריות ביניהן .נקיטה של הליך משפטי של זרוע אחת כלפי האחרת היא צעד בלתי שגרתי .כאשר מדובר בזרוע הבכירה יותר, משרד ממשלתי ,כלפי הזרוע הנמוכה ,אין בכך אלא ללמד על זעזוע במבנה היחסים. בשעה זו ראוי לבחון כיצד פעלו מנגנוני הקשר בין שני הגופים השלטוניים הממונים על החינוך מלכתחילה ,ומהן הזיקות שקבעו המחוקק ומתקין התקנות בין משרד החינוך לרשות המקומית .מאמר זה נכתב קודם לאירועי בית-שמש מן הסתיו האחרון ,והוא בוחן את הזיקות בין שני הגופים בפרספקטיבה כוללת. תקציר המאמר מנתח את המונחים אשר בעזרתם מחלק החוק הישראלי את האחריות לחינוך הממסדי בין שני גורמי השלטון המופקדים עליו – משרד החינוך והרשויות המקומיות. הסוגיה מסקרנת על רקע שיח הביזור הנפוץ בשאלת מדיניות החינוך בישראל .ניתוח החוקים והתקנות מגלה כי שיתוף פעולה בין שני הגורמים נעשה לפי החוק באחד משני דפוסים :סמכות הפעולה שייכת למשרד החינוך תוך היוועצות ברשות המקומית ,או סמכות הניתנת לרשות המקומית תוך קבלת אישור ממשרד החינוך .עצמאותה של הרשות המקומית באה לידי ביטוי במימון של חלקים עודפים – תוכניות לימוד נוספות ותמיכה בבתי ספר מוכרים שאינם רשמיים .בשני אלה רשאית הרשות המקומית לפעול כהבנתה ,כלומר ,לממן בהתאם לרצונה והחלטתה .נראה כי קביעת רשאותה של הרשות המקומית לפעול באופן חופשי בעניין זה מייצגת יותר הכרה של המחוקק במעין זכות קניין של הרשות המקומית ,מאשר הרחבת סמכות שלה .היא רשאית לרכוש שירותים נוספים עבור תושביה ,מעבר לאלה שמספקת להם המדינה ,משל הייתה גורם פרטי החופשי לעשות בקניינו כרצונו .לשיח הביזור ,במשמעות של העברת סמכויות שלטוניות מן המרכז אל המקום ,אין ביטוי בחוקי החינוך בישראל. מילות מפתח :רשות חינוך מקומית ,ביזור ,חלוקת אחריות ד"ר ניבי גל-אריאלי ,עו"ד ,אורנים ,המכללה האקדמית לחינוך מבוא "אחריות" היא מושג מרכזי במשפט ,ופירושה בדרך כלל נשיאה בחובות הכרוכים בשלומם של אחרים ,כולל ביצוע מיטבי של פעולות נדרשות לאספקה של מוצר או שירות 1.למושג יש שימושים רבים ושונים במשפט ,ובין היתר מתורגמת באמצעותו המחויבות של השלטון כלפי האזרחים :מה נעשה כדי להבטיח זכויות פרט ואזרח ואילו מנגנונים מפעילות רשויות השלטון לקיומן .שר הבריאות אחראי לשירותים אותם מקבלים חולים ,מנכ"ל הביטוח הלאומי אחראי לחלוקה יעילה ומסודרת של קצבאות וכיו"ב. כאשר תחום מסוים נתון לאחריותו של יותר מגורם שלטוני אחד ,עולות שאלות של חלוקת אחריות ,הגדרת סמכויות ומבנה יחסים .המאמר עוסק בסוגיה זו, ובאופן ספציפי -בדרכים בהן מחולקת האחריות לחינוך בין משרד החינוך לרשויות המקומיות בישראל מנקודת המבט המשפטית ,ובוחן את הזיקות האפשריות בעניין זה בין משרד החינוך ,כנציג של זרוע השלטון המרכזית ,וזרוע השלטון המקומית .יודגש כי המאמר אינו שואל מהם הנושאים בהם עוסק משרד החינוך לעומת אלה שבהם עוסקת הרשות המקומית ,אלא מהם דפוסי הקשר האפשריים ביניהם ,באותם מקרים בהם נקבע מפורשות שיתוף פעולה. השאלה התעוררה במיוחד נוכח תהליך הביזור של מערכת החינוך ,המתואר כתהליך בו עובר מרכז הכובד וההשפעה ממשרד החינוך אל הרשות המקומית, ובהקשרים אחרים – ממשרד החינוך אל הנהלות בתי הספר ומההנהלה אל המורה בכיתה 2.המאמר בודק את ההסדרים הקבועים בחוק לחלוקת האחריות בין שתי הזרועות השלטוניות על רקע שיח הביזור ותוהה האם קיים לכך ביטוי בחוק ,ומהו. א .יחסי שלטון מרכזי ומקומי היחסים בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי מוגדרים ,ככלל ,על-פי מיקומם על קו רצף שבין תלות של השלטון המקומי במרכזי ,לבין עצמאות שלו 3.במקור נעוץ ההסבר לבחירה בדגם זה או אחר במורשת ההיסטורית של ההתארגנות המקומית 4.לעתים התארגנו קהילות במהלך הזמן בתחום גיאוגרפי ,כרשויות עצמאיות שהפכו לערים בתוך מדינה .ההתארגנות נעשתה על-ידי מסגרות שטח שאוחדו בהיבט המינהלי .ערים כאלה פועלות ,גם לאורך זמן ,תוך השפעה חזקה של אתוס עצמאי מסורתי .לעומת זאת, במקומות אחרים הייתה זו המדינה אשר שרטטה תחום של רשות מקומית ,ולמעשה יצרה את הקהילה ,כהנחיה מרכזית מטעמה כלפי היחידות הארגוניות המפוזרות .דגם היחסים אינו רק פונקציה של התפתחות היסטורית אלא גם של העדפה והשקפת עולם: לפי גישה אחת ,השלטון המקומי הוא שותף של השלטון המרכזי ,זרוע מקבילה ,בעלת Fischer, 1999; Fischer & Ravizza, 1998 1 2בן-אליא ;0222 ,ברקוביץ ;0280 ,וינשטיין ;0220 ,פלגVolansky & Friedman, 2003 ;8991 , Hatch, 2006 Essuman & Akyeampong, 2011; Pratchett, 2004 3 Ford, 1999 4 841 סמכויות ותפקידים נבדלים .לפי גישה אחרת ,השלטון המקומי הוא סוכנות של השלטון המרכזי ,זרוע המבצעת מדיניות המוכתבת על-ידו 5.שני הדגמים קיימים לעתים יחד, ובמדינות שונות ,בכלל זה בישראל ,ניתן למצוא רשויות שנוצרו בשתי המסורות. אחד המאפיינים של המדיניות הציבורית מאז שנות השמונים הוא העצמת חלקן של הרשויות המקומיות בקביעת מדיניות של מתן שירותים חברתיים .ביזור האחריות השלטונית לשירותים חברתיים נתפס כאחד הפתרונות לחולייה של מדינת הרווחה ,ובראשם מעמסה תקציבית מכבידה על הממשלות המרכזיות וסרבול ביורוקרטי באספקת שירותים לאזרחים 6.תחומי חיים שהוסדרו על-ידי השלטון המרכזי הועברו לידי השלטון המקומי מתוך הערכה כי כזרוע קרובה יותר לאזרח ייטיב השלטון המקומי למלא את מחויבותה של הרשות השלטונית כלפי האזרחים 7.צמצום הטווח הנתון לשליטה בידי זרוע השלטון המקומית נראה בתפיסה זו כמאפשר פעולה יעילה יותר .תמורות אלה בהשקפת העולם מביאות מזה כמה עשורים לבחינה מחודשת של היחסים בין השלטון המרכזי למקומי ,גם ואולי בעיקר ,בהתייחס להיקף האחריות לשירותים חברתיים שונים ,במיוחד רווחה ,בריאות וחינוך. במרבית המדינות משמשת זרוע שלטונית ,ארצית או מקומית ,כבעלים לפחות של חלק ממוסדות החינוך ,ואלה ממומנים במידה מכרעת מכספי המיסים המשולמים על-ידי האזרחים .רוב המדינות הדמוקרטיות מאפשרות את קיומם של מוסדות חינוך שאינם בבעלות הרשות השלטונית ,אך מקיימות מידה ,מינימלית לפחות ,של פיקוח עליהם :מפיקוח על הישגים אקדמיים בלבד ועד פיקוח כולל על המוסדות ועל כוח האדם בהם 8.הדגמים בעניין זה רבים ושונים ,אך ניתן בכל זאת להכליל ולומר ,כי במרבית המדינות המפותחות קיימת מערכת חינוך ציבורית ,אשר האחריות לה נחלקת בין השלטון המרכזי למקומי 9.מערכת זו מחזיקה מוסדות המיועדים לכלל הילדים בטווח הגילים שבין 5ל 81-לכל הפחות ,בלא קשר למגדר ,מעמד חברתי ,גזע או דת ,תוך 10 פיקוח על הוראת תוכנית לימודים שחלקה לפחות – אחיד. ב .החינוך בישראל -רקע חוקי 11 בנוסח העכשווי ,חינוך החובה בישראל חל מגיל שלוש ולמשך 85שנות לימוד ,מהן שלוש בגן ילדים ועוד 80בבית-ספר 12.הורים אזרחי ישראל חייבים ,על-פי חוק לימוד חובה ,לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך בהתאם למקום מגוריהם .הם רשאים לבחור בין שני סוגי מוסדות :מוסד חינוך של המדינה ,הוא "מוסד חינוך רשמי" ,או מוסד חינוך Coaffee, 2006; De Vries, 2000; Ford, 1999; Hodgson & Spours, 2012 5 De Vries, 2000; Le Grand, 2003; Newman, 2009; Stewart, 2003 6 Coaffee, 2006; De Vries, 2000; Essuman & Akyeampong, 2011; Pratchett, 2004 7 Agyemang, 2009; Elison, 2009; Labaree, 1997; Moran, 2002; Stewart, 2003 8 Elison, 2009; Essuman & Akyeampong, 2011; Hodgson & Spours, 2012; Weis, 9 2009 Boyd, 2003; Brint, 1997 10 11נוסחי כל החוקים המשמשים מאמר זה נדלו מאתר נבו ביום .82.88.81 12סעיף 8לחוק לימוד חובה. 849 שאינו של המדינה ,אך ממומן ומפוקח על ידה לפחות באופן חלקי ,וקרוי "מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי" .סעיף 5לחוק לימוד חובה קובע חריג לכלל זה ,ומאפשר להורים רישום למוסד שהפיקוח עליו מזערי ותקצובו חלקי ,אך הנרשמים אליו פטורים מחובת הרישום למוסדות הרשמיים או ה"מוכרים שאינם רשמיים" .הלכה למעשה פתוחה דרך 13 שלישית זו בפני יהודים חרדים בלבד. הרשות המקומית בישראל היא היחידה הארגונית הבסיסית של מערכת החינוך ,והדבר מתבטא בעיקר בסמכות המוקנית לה – לרשום תלמידים לבתי הספר שבתחומה 14.לצורך כך מוסמכות הרשויות המקומיות לקבוע "אזורי רישום" 15,כלומר, שיוך ילדים המתגוררים בטווח גיאוגרפי מסומן למוסד חינוך מסוים .משרד החינוך, כגוף הממשלתי המופקד על החינוך במדינה ,פועל מול הרשויות המקומיות באמצעות 16 שישה מחוזות גיאוגרפיים. סעיף 7לחוק לימוד חובה ,תש"ט 8949 -קובע כי: הפעלתם של מוסדות החינוך תיעשה על-ידי המדינה( :א) המדינה אחראית למתן חינוך חובה לפי חוק זה; (ב) קיום מוסדות חינוך רשמיים למתן חינוך חובה חינם לפי חוק זה לילדים ולנערים הגרים בתחום שיפוטה של רשות חינוך מקומית 17מסוימת ,יהא מוטל על המדינה ועל אותה רשות חינוך מקומית במשותף. לפי סעיף (7א) ,המדינה אחראית למתן חינוך .משמעות המונחים "אחריות" ו"מתן" אינם אחידים לאורך שלבי החינוך :בגני הילדים ,בבתי הספר היסודיים בחינוך הרשמי ובחטיבות הביניים ,עובדי ההוראה ,קרי המורים ,המנהלים והמפקחים ,הם עובדי מדינה ,ותוכניות הלימודים והבחינות הארציות נקבעות במשרד החינוך .בחינוך העל יסודי מדובר בכך ששכר העבודה של המורים ,כאשר הם עובדי הרשות המקומית או עובדי בעלויות פרטיות ,ממומן על-ידי המדינה .גם בשלבים אלה המפקחים הם עובדי המדינה ,ותוכניות הלימוד ומערך הבחינות הארציות מסופקים על-ידי משרד החינוך. מעבר לקביעה העמומה בסעיף (7ב) לחוק לימוד חובה כי "קיום מוסדות חינוך" ייעשה על-ידי המדינה והרשות המקומית במשותף ,מפוזרות הוראות הביצוע המחלקות את העבודה בדברי חקיקה שונים .בפקודת החינוך (נוסח חדש) תשל"ח – ( 8971מסמך מנדטורי שאומץ על-ידי הכנסת) מיוחד פרק ל"רשות החינוך המקומית", 13פרי-חזן0280 , 14בלנק ;0224 ,רוזן-צבי0224 , 15תקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) תשי"ט 8959 - 16לעקרון-העל של המקומיות היה חריג :בתי הספר הפנימייתיים ,אשר הוקמו ברובם עוד קודם להקמת המדינה; מוסדות אלה מצויים בפיקוח האגף לחינוך התיישבותי במשרד החינוך .חלק מסמכויותיו של האגף נוגעות לרישום תלמידים בבתי הספר שבפיקוחו ,רישום שנעשה בלא קשר למקום מגורי התלמידים. 17המושג "רשות החינוך המקומית" חופף על-פי-רוב את הגוף "רשות מקומית" .חריגים לכלל הם קיבוצים ומושבים המשתייכים לרשות מקומית אחרת – מועצה אזורית ,אך לעניין חינוך נשמרת האוטונומיה שלהם .בכל יתר המקרים ,רשות חינוך מקומית היא הרשות המקומית בעת שהיא עוסקת בענייני חינוך. 852 אך הוא כולל סעיפים בודדים וטכניים בעיקרם .תקנה 59לתקנות החינוך המנדטוריות קובעת מהם תפקידיה של רשות חינוך מקומית ,ובפועל מכפיפה את רשות החינוך המקומית למנכ"ל משרד החינוך ,למילוי מרבית תפקידיה בתחום החינוך .בבג"ץ 18,0982124נבחנה השאלה מה פירוש המילה "במשותף" אשר בסעיף (7ב) .בית המשפט מצטט את ההסבר שנתנה הפרקליטות במהלך הדיונים" :במשך השנים התפתחה התפיסה לפיה 'נושא משרד החינוך באחריות לצד הפדגוגי ,ואילו הרשויות המקומיות נושאות באחריות לצד הפיזי והתחזוקתי'" 19.כלומר ,זהו הסדר שנוצר ונתקבע כמוסכמה ,בלא שהוגדר בחוק באופן זה ,והוא דומה לדגמים שהיו מקובלים בעולם במאה העשרים 20.בפועל מפורטים התפקידים השונים הנוגעים במחויבות של רשויות השלטון לחינוך במסמכים שונים – חוקים ,תקנות וחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. מן הבחינה התקציבית ,מתפרש המונח "במשותף" בכל שנה מחדש .בראשית שנת לימודים מתפרסם צו 21הקובע אילו תחומים ימומנו על-ידי המדינה ובאילו יישובים .בכל הארץ ממומן שכר המורים במלואו על-ידי המדינה ,אך אגרות שיכפול, חומרי מלאכה וערכות טכנולוגיות ממומנים באחוז מסוים לפי האשכול החברתי-כלכלי בו ממוקמת הרשות המקומית .הכספים מועברים אל הרשויות המקומיות אשר אחראיות לחלקן לפי מפתחות בין מוסדות החינוך 22.לפי הצו ,מממנות הרשויות המקומיות בעצמן ,ממקורותיהן ,את ההפרש שבין 822%הוצאות מוסדות החינוך הרשמיים לבין השתתפות המדינה. ג .נושאים לחלוקת אחריות סקירת סעיפי החוק והתקנות לצורך האמור כאן נעשתה באמצעות חיפוש המושג "רשות חינוך מקומית" באתר המשפטי "נבו" .נמצאו כ 72-מופעים 23,כ 42-מתוכם מטילים חובה על רשות החינוך המקומית ,ואלה היוו את קורפוס המחקר 24.סקירה ראשונית ומכלילה מגלה כי העשורים הראשונים לקיומה של המדינה מתאפיינים בעיסוק במוסדות (אספקת קרקע ,פתיחת מוסדות ,ניהול רישום) ,בעוד העשורים האחרונים מתאפיינים בעיסוק בתלמידים (ביטוח ,חינוך מיוחד ,הסעת נכים ,שיבוץ תלמיד שהורחק ,הודעה להורים על שיבוץ ספציפי) .אפיון זה עשוי להיות מוסבר בשלבי ההתפתחות ההיסטורית .בתקופה הראשונה לאחר קום המדינה היה צורך לבסס את המערכת מבחינה פיזית ולעסוק בתשתיות ,עיסוק שהסתיים או מתמעט ,ומשעה שנקבעו הכללים להקמת בתי הספר הראשונים ,הם ישמשו גם בעתיד להקמת בתי 18בג"ץ 0982124מרכז השלטון המקומי נ' משרד החינוך ומשרד האוצר ,פד נט (505 ,)1 19עמ' 512לפסה"ד ,פסקאות א-ב Manabu, 2008; McGinn & Welsh, 1999 20 21צו לימוד חובה -שיעור ההשתתפות של המדינה ושל רשויות החינוך המקומיות בקיום מוסדות חינוך רשמיים לשנת הלימודים. 22בן-בסט ודהןBenDavid-Hadar & Ziderman, 2011 ;0229 , 23נכון ל82.88.81- 24רשימה מלאה של סעיפי החוק והתקנות המטילים תפקיד על רשות החינוך המקומית ,לפי סדר קבלתם על-ידי המחוקק מופיעים בנספח. 858 הספר .לעומת זאת ,העיסוק בתלמידים מטבעו הוא מתמשך ,רגיש יותר לתנודות 25 ערכיות ופוליטיות ומתקיים כל הזמן .הסבר חליפי ניתן למצוא בדבריו של לובינסקי, הטוען כי מדיניות החינוך בעולם המערבי עוברת שינוי פרדיגמטי ,מעיסוק בשאלות מוסדיות כגון קניין וסמכות ,לעיסוק בשאלות אינסטרומנטליות המתמקדות בצרכים של מי שנמצא בקצה הפעילות השלטונית ומהווה יעד שלה. כאמור ,מאמר זה אינו מתמקד בתכנים של האחריות המחולקת ,אלא בטיב הזיקות בין שתי זרועות השלטון ,באותם נושאים בהם עליהן לפעול במשותף .המאמר מנתח את סעיפי החוק המטילים חובת ביצוע על הרשות המקומית או על גורם בתוכה, תוך ציון הזיקה אל משרד החינוך או אל גורם בתוכו ,באותו נושא .ניתוח שכזה עשוי ללמד על תפיסת המחוקק בדבר דגם היחסים הראוי בין גורמים האחראים יחד לביצועו המיטבי של שירות זה או אחר 26.בחינה של יחסים בין גוף מרכזי למקומי על רקע שיח הביזור עשויה להראות באיזו מידה נוכח הביזור בהוראות הביצוע שמציג המחוקק לגורמי הפעולה. ד .דפוסים בהטלת אחריות באמצעות חוקים הוראות חוק הקובעות אחריות לביצוע ,מטילות על-פי חיוב לביצוע בלשון מעשית של 27 תיאור פעולה .להלן שתי דוגמאות קצרות מחוק לימוד חובה ,תש"ט –.8949 סעיף 0א(ב) לחוק מטיל חובה על שר החינוך: השר יקבע בהסכמת שר התעשיה המסחר והתעסוקה תכנית חובה של לימודים עיוניים לחניכות [.]... סעיף (5ו) לאותו חוק מטיל חובה על רשות החינוך המקומית: [ ]...כל רשות חינוך מקומית תספק חינם לכל נער ,הלומד במוסד חינוך רשמי לנערים עובדים שבתחום שיפוטה ,ספרים ,מחברות ,מכשירי כתיבה ויתר הציוד הדרוש ללימודיו. קריאה בסעיפי החוק והתקנות הללו מגלה כי קיימים שני דגמי זיקה לעניין המוצג: האחד ,בו הרשות המקומית מוסמכת לפעול לאחר שתקבל את אישור משרד החינוך, והשני ,בו משרד החינוך מוסמך לפעול לאחר שנתן לרשות החינוך המקומית הזדמנות להביע את דעתה .נדגים זאת בכמה מובאות. ד .1.סמכות פעולה לרשות המקומית באישור משרד החינוך סעיף (5ד) לחוק לימוד חובה ,תש"ט – :8949 רשות החינוך המקומית שבתחום שיפוטה נמצא מוסד החינוך [ ]...ובמוסד חינוך שאינו רשמי -רשות החינוך המקומית כאמור או בעל המוסד ,יהיו רשאים ,באישור השר ,לגבות תשלומים והחזר הוצאות [.]... Lubienski , 2003 25 McGinn & Welsh, 1999 26 27ההדגשות בסעיף ד' הן של המחברת. 850 תקנה 5לתקנות חינוך ממלכתי (העברה) ,תשי"ט – :8959 (5א) רשות החינוך המקומית רשאית להעביר תלמיד הלומד במוסד רשמי שבתחום שיפוטה למוסד אחר שבאותו תחום [.]... (5ב) היה בדעת רשות החינוך המקומית להעביר תלמיד מטעמים חינוכיים כאמור בתקנת משנה (א) ,לא תבצעה רשות החינוך המקומית אלא בהסכמת מנהל המחוז. תקנה 7א לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) ,תשי"ט – :8959 7א(.א) כל רשות חינוך מקומית תקבע ,באישור מנהל המחוז ,בשביל בתי- הספר של חטיבת-הביניים של שתי המגמות הממלכתיות ובשביל כיתות ט' רשמיות שבתחום שיפוטה ,רובעים [.]... 7א(.8א) על אף האמור בתקנה 7א ,רשאית רשות חינוך מקומית ,באישור מנהל המחוז ,לקבוע ,כי שיוך תלמידים לחטיבות הביניים ייעשה על פי שיטת הבחירה המבוקרת [.]... (א )8על אף האמור בתקנת משנה (א) ,רשאית רשות חינוך מקומית ,באישור המנהל הכללי של משרד החינוך (להלן – המנכ"ל) ,לאחר שקיבל את המלצת מנהל המחוז ,לקבוע ,כי שיוך תלמידים לחטיבות הביניים ייעשה על פי שיטת בחירה מבוקרת שונה מהקבוע בתקנת משנה (א) [.]... ... 7ב(.א) על אף האמור בתקנות 7ו7-א ועל אף הגדרות של "בית-ספר יסודי" ו"בית-ספר של חטיבת-הביניים" בתקנה ,8רשאית רשות חינוך מקומית, באישור מנהל המחוז ולפרק הזמן שהוא יקבע ,להכריז על בית-ספר בתחום שיפוטה שהוא בית-ספר שיש בו כיתות א' עד ט' ,כולן או מקצתן. ... (ג) רשות חינוך מקומית רשאית ,באישור מנהל המחוז ,לשייך בית-ספר שמחוץ למסגרת הריפורמה לאזור לגבי כיתות א' עד ח' ולרובע לגבי כיתות ט' אם היא קיימת באותו בית ספר. ... תקנה 1לתקנות חינוך ממלכתי (כללים ותנאים להנהגת שבוע לימודים מקוצר), תשס"ה – :0224 .1אישור יכול שיינתן בהתקיים כל אלה: ( )8הוגשה בקשה בידי רשות החינוך המקומית ,באישור מנהל המחוז, המתייחסת לבתי ספר שבתחומה; יכול שהבקשה תתייחס לבית ספר אחד או יותר. ד .2.סמכות פעולה למשרד החינוך לאחר שתישמע עמדת הרשות המקומית לקבוצה השנייה – חובת משרד החינוך (כולל השר ,המנכ"ל ומנהל המחוז) לפעול רק לאחר שמיעת עמדתה של הרשות המקומית -שייכות כמה וריאציות על הנושא :מתן הזדמנות לבטא התנגדות ,החובה להיוועץ ומתן הזדמנות להשמעת חוות דעת .כל שלוש הצורות הללו משמעותן הטלת חובה על הגורם האחראי במשרד החינוך לשמוע את עמדת הרשות המקומית ,בלא חובה לפעול בהתאם לחוות דעת זו: 851 סעיף 82לחוק חינוך ממלכתי ,תשי"ג – :8951 ... (ב) השר לא יצווה על מיזוגם של מוסדות חינוך רשמיים בשתי רשויות חינוך מקומיות או יותר ,אלא אם נתן הודעה מוקדמת על כך בכתב לרשויות החינוך המקומיות הנוגעות בדבר ,וניתנה להן הזדמנות להביא בפני השר את התנגדותן ,אם תהיה כזו. סעיף 4ב(ב) לחוק חינוך ממלכתי ,תשי"ג – :8951 (ב) דרישה כאמור בסעיף קטן (א) [לשבוע לימודים של פחות משישה ימים, מוגשת על-ידי הורים באישור רוב הצוות החינוכי ,נ.ג.א ].תוגש לשר במועד ובאופן שייקבע בתקנות ,והשר יחליט בה לאחר התייעצות עם רשות החינוך המקומית שבתחומה נמצא מוסד החינוך. תקנה 5ו5-א לתקנות חינוך ממלכתי (העברה) ,תשי"ט – :8959 (ג) מנהל המחלקה לחינוך שקיבל הודעה כאמור בתקנת משנה (ב) [על כוונת השר להעביר תלמיד מבית ספר אחד לאחר בתחום אותה רשות מקומית, נ.ג.א ,].ישלח לשר את חוות דעתו תוך עשרה ימים מיום שקיבל את ההודעה; לא שלח מנהל המחלקה לחינוך את חוות-דעתו תוך הזמן האמור ,יראו אותו כמסכים להעברה. תקנה 9לתקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת) ,תשי"ד – :8951 רשות החינוך המקומית שהומצאו לה הצעות לפי תקנה [ 1לתוכנית לימודים כתוכנית השלמה או תוכנית נוספת ,נ.ג.א ,].רשאית למסור עליהן את חוות דעתה למפקח על המוסד תוך 7ימים מיום קבלתן. שורה של סעיפי חוק מתייחסת לקבלת חוות דעת של הרשות המקומית בעת הקמת מוסד חינוך חדש בתחומיה: סעיף 5לחוק פיקוח על בתי-ספר ,תשכ"ט – :8959 (א) המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה [לרשיון לבית-ספר ,נ.ג.א ].ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך המקומית ,כמשמעותה בחוק לימוד חובה ,תש"ט ,8949 -ושל הועדה המקומית לתכנון ולבניה ,כמשמעותה בחוק התכנון והבניה ,תשכ"ה ,8955 -שבתחומן נמצא בית הספר שהבקשה מתייחסת אליו. (ב) רשות החינוך המקומית והועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות דעתן למנהל הכללי תוך חדשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור. בקשה לחוות הדעת מועברות גם לרשות הבריאות ,אלא שלהעברה אליה ייחד המחוקק סעיף נפרד ,מאחר שהחובה הקשורה בחוות הדעת לרשות הבריאות -נבדלת: .5א .המנהל הכללי יעביר העתק של הבקשה ושל מצורפותיה לרשות הבריאות, ולא יתן רשיון אלא לאחר שרשות הבריאות אישרה כי אין היא מתנגדת למתן הרשיון מבחינת התברואה. 854 בעוד הסכמת רשות הבריאות היא תנאי לרישיון ,הרי חוות הדעת של רשות החינוך המקומית (ושל הוועדה לתכנון ובנייה) יכולה להיות כזו או אחרת ,היא נכנסת למכלול שיקולי המנכ"ל ואין הוא חייב לקבלה. סעיף 9לחוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים ,תשס"ח – :0221 (א) המנהל הכללי יעביר העתקים של הבקשה ושל מצורפותיה לחוות דעתן של רשות החינוך המקומית ,כמשמעותה בחוק לימוד חובה ,ושל הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ,כמשמעותה בחוק התכנון והבניה ,התשכ"ה ,8955 - שבתחומן נמצא מוסד החינוך שהבקשה מתייחסת אליו. (ב) רשות החינוך המקומית והוועדה המקומית לתכנון ולבניה יעבירו את חוות דעתן למנהל הכללי בתוך חודשיים מיום קבלת ההעתקים כאמור. גם בחוק זה נדרשת במקביל חוות דעת של רשות הבריאות ,והסכמתה היא תנאי למתן רישיון ,בעוד הסכמת הרשות המקומית אינה מהווה תנאי כזה. תקנה (1ד) (()1ג) לתקנות המכינות הקדם צבאיות ,תש"ע – :0229 ... (ד) לבקשה [של תאגיד המבקש להפעיל מכינה קדם צבאית ,נ.ג.א ].יצורפו מסמכים המעידים כי במכינה מתקיימים התנאים האמורים בפרק ד' ,כמפורט להלן: ... (ג) חוות דעת של רשות החינוך המקומית ,כמשמעותה בחוק לימוד חובה, התש"ט ,8949-ושל ועדה מקומית לתכנון ובניה ,כמשמעותה בחוק התכנון והבניה ,התשכ"ה ,8955 -שבתחומן נמצאת המכינה שהבקשה מתייחסת אליה. לעומת שלוש הנחיות אלה (חוק הפיקוח ,חוק מוסדות תרבותיים ייחודיים ותקנות המכינות הקדם-צבאיות) ,הקובעות כי יש לקבל את חוות הדעת של הרשות המקומית לפני פתיחת מוסד חינוך בלא לציין למה מתייחסת חוות דעת זו ,קובעות תקנות חינוך ממלכתי העוסקות בהקמת מוסד חינוך ממלכתי-משלב באופן מפורט מהו תוכן חוות הדעת: תקנה )5(0ו )1(1-לתקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב) ,תשע"ב – :0280 .0על מוסד חינוך המבקש להיות ממוסד חינוך ממלכתי משלב ,לעמוד בתנאים שלהלן: ( )5מצורפות חוות דעת ביחס לבקשה [להפוך למוסד חינוך ממלכתי משלב, נ.ג.א ,].של רשות החינוך המקומית ,המפקח על מוסד החינוך ,ומנהל המחוז, ובחוות הדעת יש התייחסות להתקיימות התנאים הנקובים בחוק ובתקנות אלה להפיכת מוסד חינוך למשלב ,וכן להשלכות האפשרויות של הפיכת מוסד החינוך למשלב על סוגיות של רישום ואזורי רישום. ( )1בקשה של מוסד חינוך להיות מוסד חינוך משלב (להלן – הבקשה) ,תוגש לממונה [ ]...ותכלול את המידע והמסמכים האלה: 855 ( )1חוות דעת מאת רשות החינוך המקומית לגבי השאלה אם יש פתרונות חינוך חלופיים סבירים לילדים המתגוררים ביישוב שאינם מעוניינים ללמוד במוסד חינוך משלב ,ופירוט פתרונות אלה; חוות הדעת תתייחס גם להתקיימות התנאים הנקובים בחוק ובתקנות אלה להפיכת מוסד החינוך למשלב ,וכן להשלכות על סוגיות של רישום ואזורי רישום. לראשונה ,מכוונת הרשות המקומית ,בצד מפקח המוסד ומנהל המחוז שמופיעים גם הם לראשונה בהקשר זה ,לחוות דעתה בנושאים ספציפיים .למרות שזהו דבר חקיקה רביעי שעוסק בהקמת מוסד חינוך בעל ייחוד תוכני ,לצד מוסדות רשמיים ,רק כאן נאמר במפורש כי להקמת מוסד חינוך יכולה להיות השפעה על מוסדות החינוך האחרים שבתחום אותה רשות מקומית .מדובר בתקנות מאוחרות יחסית ( .)0280נראה כי השינוי בנוסח מלמד על הניסיון שכבר נצבר בתחום ,על רקע ריבוי המוסדות וגיוונם. ד .3.הסכמת הרשות המקומית כתנאי לפעולת משרד החינוך בנושא אחד מהווה הסכמת רשות החינוך המקומית תנאי לפעולת משרד החינוך: סעיף 7לחוק חינוך ממלכתי ,תשי"ג – :8951 .7השר לא ישתמש בסמכותו לפי סעיף ,5אם נוכח שתכנית השלמה אחרת תגרום להוצאות יתרות; ואולם אם היו ההוצאות היתרות על חשבון רשות חינוך מקומית ,רשאי השר לעשות זאת בהסכמת אותה רשות. סמכותה המלאה של הרשות המקומית להסכים לפעולה של משרד החינוך נוגעת רק במימון הפעלת תוכניות לימודים נוספות .משרד החינוך יאשר תוכנית שהוצאותיה עתידות להיות מכוסות על-ידי הרשות המקומית רק בהסכמת אותה הרשות. ה .סיכום ודיון כאמור ,דגם היחסים בין השלטון המקומי למרכזי משתנה בהתאם למורשת ההיסטורית ,הפוליטית והחוקתית 28.לעתים התארגנו קהילות כרשויות עצמאיות בתחום גיאוגרפי ,לעתים אורגנו מסגרות שטח בהחלטה מינהלית .דגם היחסים אינו רק פונקציה של התפתחות היסטורית אלא גם של העדפה והשקפת עולם .לפי גישה אחת, השלטון המקומי הוא שותף של השלטון המרכזי ,זרוע מקבילה ,בעלת סמכויות ותפקידים נבדלים ,ולפי גישה אחרת ,השלטון המקומי הוא סוכנות של השלטון 29 המרכזי ,זרוע המבצעת מדיניות המוכתבת על-ידו. הממשל בישראל נחשב מרכוזי 30 מאוד ,מרבית הכוח מרוכז בידי הממשלה ומיעוטו בידי הרשויות המקומיות .אחד המאפיינים של המדיניות הציבורית מאז שנות השמונים הוא דרישה להעצמת חלקן של הרשויות המקומיות בקביעת מדיניות של שירותים חברתיים .במדינות שונות במערב Ford, 1999 28 Coaffee, 2006; De Vries, 2000; Hodgson & Spours, 2012; Ford, 1999; Pratchett, 29 2004 30איזנקנג-קנה0224 , 855 31 הועברו תחומי חיים שהוסדרו על-ידי זרוע השלטון המרכזית לידי השלטון המקומי. גם בישראל חוזרת הסוגיה ונבחנת מזה כמה עשורים ,ועדות בדיקה המליצו פעם אחר פעם על העברת סמכויות לשלטון המקומי גם בתחום החינוך 32,אך כפי שמראה גם הסקירה שנעשתה כאן – אין לכך ביטוי בחוק ובתקנות. מאמר זה בחן את דפוסי הזיקה הקבועים בחוק בין משרד החינוך כזרוע השלטון המרכזית הממשלתית ,לבין הרשות המקומית בתחום החינוך .נבדקו סעיפי החוק והתקנות בהם מופיעות הוראות ביצוע למשרד החינוך כזרוע של המדינה ,ולרשות החינוך המקומית גם יחד ,זאת על מנת לעמוד על המשמעות של המשפטים "המדינה אחראית למתן חינוך חובה לפי חוק זה" שבסעיף (7א) לחוק לימוד חובה ,ו"קיום מוסדות חינוך יהיה מוטל על המדינה ועל הרשות המקומית במשותף" שבסעיף (7ב) לאותו חוק. מתברר כי פעולות המוטלות על הרשות המקומית דורשות תמיד את אישור הזרוע המרכזית ,דהיינו שר החינוך ,מנכ"ל המשרד או מנהל המחוז .פעולות אחדות שביצוען מוטל על משרד החינוך ,דורשות קבלת חוות דעתה של הרשות המקומית, כחלק מן השיקולים שהזרוע המרכזית שוקלת .אין לרשות המקומית סמכות למנוע פעולה של זרוע השלטון המרכזית .האחריות לקיום מוסדות חינוך ,המוטלת ,לכאורה במשותף ,על משרד החינוך ועל הרשות המקומית ,משמעה למעשה אחריות של זרוע השלטון המרכזית .אין מדובר בביצוע של שתי זרועות שלטון המצויות ביחס אופקי ביניהן .ביצוע משותף מתקיים תוך הכפפה למעשה של הרשות המקומית למשרד החינוך .במובן זה ,ככל שקיים ביזור של מערכת החינוך בישראל ,גם אם ייתכן שהביצוע עובר בפועל מן הזרוע המרכזית אל המקומית ,אין לביזורה של האחריות, לפחות בשלב זה ,ביטוי במנגנונים הקבועים להסדרה של התחום – החוק והתקנות. ביזור מושא ההתייחסות -מדיניות חינוך רשותית השינוי שחל בהנחיות המחוקק ביחס להקמת בתי ספר חדשים שאינם רשמיים ,כפי שהוצג לעיל בסעיף ד( 0.במאמר זה) מהווה חידוש בשיקולים הרלוונטיים לקביעת מדיניות חינוך ברשות מקומית מסוימת .בשנת 0280נקבע 33כי השיקולים אותם מוסמכת הרשות המקומית לשקול בעת מתן חוות דעתה בשאלת ההסכמה להכרה במוסד ייחודי בתחומה ,כוללים גם את ההשלכות של הקמת המוסד החדש על כלל התלמידים המשתייכים לאותה מערכת חינוך ,ואשר אינם מעוניינים ללמוד במוסד החדש .חוות דעת מקבילה על אותן סוגיות מעביר גם מנהל המחוז במשרד החינוך. החידוש הוא בנושאים הראויים לשקילה על-ידי כל הגורמים הרלוונטיים ,כולל הרשות המקומית ,המתייחסים הפעם לנושא מובהק של מדיניות ,ולא רק בקשר לתלמידי המוסד המוקם ,אלא בהשלכה על כלל מערכת החינוך ברשות המקומית .הנושא הנשקל Coaffee, 2006; De Vries, 2000; Essuman & Akyeampong, 2011; Mashaw, 1990; 31 Pratchett, 2004 32איזנקנג-קנה0224 , 33בתקנה ) 1(1לתקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב) ,התשע"ב – 0280 857 כשלעצמו ממוקד ברשות המקומית כיחידת מדיניות עצמאית .במובן זה ,מדובר אולי בסנונית ראשונה המבשרת את בואו של הביזור ,אך גם בעניין זה הסמכות לקבל החלטות אינה בידי הרשות המקומית ,כך שאין זה בדיוק ביזור של סמכות אלא ביזור של מושא ההתייחסות – מן המערכת בכללותה אל המערכת המקומית .למותר להזכיר כי השינוי כלול בתקנות העוסקות במוסד ממלכתי משלב ,כך שהן נוגעות רק להשפעה על סוג זה של מוסדות ולא לכל מוסדות החינוך ,כלומר ,אף אם מדובר בסנונית ,היא קטנה למדי. חופש פעולה להבדיל מביזור חידוש נוסף שיש לתת עליו את הדעת נוגע לתפקידה של הרשות המקומית וקשור במימון מוסדות החינוך המוכרים שאינם רשמיים .אסביר את הרקע :במשך כשש שנים ( )0281-0227חויבו הרשויות המקומיות ,מכוח סעיף 88א לחוק חינוך ממלכתי אשר כונה בשעת חקיקתו "חוק נהרי" (על-שם ח"כ משולם נהרי ממפלגת ש"ס אשר יזם אותו) ,לשאת במימון כל מוסדות החינוך בתחומן ,גם של המוסדות המוכרים שאינם רשמיים .חיוב זה בוטל על-ידי הכנסת ביולי ( 0281לאחר כניסת ממשלת נתניהו השלישית לתפקידה ,בה לא נכללו מפלגות חרדיות) .בנוסחו החדש קובע סעיף 88א לחוק חינוך ממלכתי ,תשי"ג : 8951 - רשות חינוך מקומית רשאית ,אם תחליט ובמידה שתחליט ,לקבוע שיעור השתתפות בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה; השתתפות רשות חינוך מקומית בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים כאמור ,כולה או חלקה ,יכול שתהיה גם בכסף או בשווה כסף ,כגון באמצעות העסקת עובדים. בנוסח זה נקבעת רשאותה של הרשות המקומית להשתתף בתקציב מוסדות מוכרים שאינם רשמיים ,בכלל זה להעסיק עובדים ,אם רצונה בכך ,וזאת להבדיל מן המצב הקודם בו לא חויבה לעשות כן. קיים קשר בין סעיף זה לבין סעיף 1לחוק חינוך ממלכתי אשר נותן לרשות המקומית את הכוח להסכים או לדחות את אישורו של שר החינוך לתוכנית לימודים נוספת (ראו סעיף ד .1.במאמר זה) :בפועל ,הכוח שנותן המחוקק בידי הרשות המקומית בתחום החינוך שמור ליכולתה לממן "יחידות עודף" – תוכניות לימודים נוספות ובתי ספר מוכרים שאינם רשמיים .מאחר ששני הדברים קשורים ברשאותה של הרשות המקומית לממן ,נראה כי בשני המקרים מדובר בהתייחסות של המחוקק אל חופש הפעולה של הרשות המקומית לנהוג בכספיה כהבנתה .אין לטעות ולראות בקביעות אלה "ביזור" של החינוך .ביזור ,כאמור ,פירושו קביעת יחידות החלטה על פני ציר בקביעת מדיניות 34,ובתחום החינוך משמעותו בעיקרה העברת אחריות ממשרד החינוך Hatch, 2006 34וראו הערה 0לעיל 851 לרשות המקומית 35.סעיפי החוק הללו אינם מהווים העברה של אחריות אלא מתן הרשאה לשימוש בכסף ,בבחינת שימוש מותר בקניין ,ואין לכך ולביזור ולא כלום. נראה כי הביזור ,כתופעה במדיניות החינוך בישראל ,נוכח הרבה יותר בכתיבה אודות מדיניות חינוך 36,מאשר בחוק ובתקנות אשר מנחים את הגורמים האחראים לו הלכה למעשה .מנקודת המבט החוקית ,הרי לפחות לעת עתה ,חלוקת האחריות לחינוך בין משרד החינוך לרשויות המקומיות בישראל פירושה כפיפות למעשה של הרשויות המקומיות למשרד החינוך. רשימת מקורות איזנקנג-קנה ,פ' ( .)0224ממשל ,פוליטיקה ושלטון מקומי .יסודות השלטון המקומי ,יחידה .4 רעננה :האוניברסיטה הפתוחה. בלנק ,י' ( .) 0224ממלכתיות מבוזרת :שלטון מקומי ,הפרדות ואי שוויון בחינוך הציבורי .עיוני משפט ,כ"ח.485-147 ,0 , בן-אליא ,נ' ( .)0222אזרוח החינוך בישראל :דה-רגולציה ,דמוקרטיזציה ואחריות מוגברת. ירושלים :האוניברסיטה העברית ,מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. בן-אליא ,נ' ( .)0225רשות נתונה :אופציות לעיצוב שלטון מקומי חדש .ירושלים :האוניברסיטה העברית ,מכון פלורסהיימר למחקרי מדיניות. בן-בסט ,א' ודהן ,מ' ( .)0229הכלכלה הפוליטית של הרשויות המקומיות .ירושלים :המכון הישראלי לדמוקרטיה. ברקוביץ ,י' ( .)0280הסדרה מחודשת של היחסים בין הרשויות המקומיות למשרד החינוך (טיוטא לדיון) .ירושלים :מכון ון ליר. וינשטיין ,ג' ( .)0220יחודיות בתי-ספר ומרחבי חינוך( .דו"ח ועדה) .ירושלים :משרד החינוך. פלג ,ז' ( .)8991אחריות ואוטונומיה של רשות חינוך מקומית .ירושלים :מכון סאלד. פרי-חזן ,ל' ( .)0280הרגולציה של החינוך החרדי בישראל – פוליטיקה ,משפט ומה שביניהם. ירושלים :מכון ון ליר. רוזן-צבי ,י' ( .)0224מקום הצדק – משפט השלטון המקומי ואי-צדק חברתי .עיוני משפט ,כ"ח, .478-487 ,0 ?Agyemang, G. (2009). Responsibility and accountability, without direct control Local education authorities and the seeking of influence in the UK schools sector. Accounting, Auditing & Accountability Journal, 22(5), 762-788. BenDavid-Hadar, I., & Ziderman, A. (2011). A new model for equitable and efficient schools resource allocation: The Israeli case. Education Economics, 19(4), 341-362. Boyd, W.L. (2003). Public education's crisis of performance and legitimacy. Introduction and overview of the yearbook. Yearbook of the National Society for the Study of Eeducation, 102(1), 1-19. 35ראו הערה 0לעיל 36כגון :בן אליא ;0225 ,ברקוביץVolansky, 2010 ;0280 , 859 Brint, S. (1997). Schooling in the industrialized world. In: Schools and societies (pp. 31-68). London: Pine Forge press. Coaffee, J. (2006). New localism and the management of regeneration. International Journal of Public Sector Management, 18(2), 108-113. De Vries, M.S. (2000). The rise and fall of decentralization: A comparative analysis of arguments and practices in European countries. European Journal of Political Research, 38, 193-224. Elison, S. (2009). Hard-wired for innovation? Comparing two policy paths toward innovation schooling. Interractional Education, 39(1), 30-48. Essuman, A., & Akyeampong, K. (2011). Decentralisation policy and practice in Ghana: The promise and reality of community participation in education in rural communities. Journal of Education Policy, 26(4), 513–527. Fischer, J.M. (1999). Recent work on moral responsibility. Ethics, 110(1), 93-139. Fischer, J.M., & Ravizza, M. (1998). Responsibility and control: A theory of moral responsibility. Cambridge Studies in Philosophy and Law. Cambridge: Cambridge University Press. Ford, R.T. (1999). Law's territory (a history of jurisdiction). Michigan Law Review, 97(4), 843-930. Hatch, M.J., & Cunliffe, A.N. (2006). Organization theory (pp. 101-138). Oxford: University Press. Hodgson, A., & Spours, K. (2012). Three version of "localism": Implications for upper secondary education and lifelong learning in the UK. Journal of Education Policy, 27(2), 193-210. Labaree, D.F. (1997). Public goods, private goods: The American struggle over educational goals. American Educational Research Journal, 34(1), 39-81. Le Grand, J. (2003). Introduction: Motivation, agency and public policy. Motivation, agency and public policy – of knight & knaves, pawns & queens (pp. 1-19). Oxford: University Press. Lubienski, C. (2003). Instrumentalist perspectives on the 'public' in public education: Incentives and purposes. Educational Policy, 17(4), 478-502. Manabu, S. (2008). Historical aspects of the concept of "compulsory education": Rethinking the rhetoric of debates in current reform. Educational studies in Japan: International yearbook, 3, 65-84. Mashaw, J.L. (1990). Explaining administrative process: Normative, positive and critical stories of legal development. Journal of Law, Economics and Organization, 6, 267-298. McGinn, N., & Welsh, T. (1999). Decentralization of Education: Why, when, what and how? Paris: UNESCO. 852 Moran, M. (2002). Understanding the regulatory state - Review article. British Journal of Political Science, 32, 391-413. Newman, A. (2009). All together now? Some egalitarian concerns about deliberation and education policy-making. Theory and Research in Education, 7(1), 6587. Pratchett, L. (2004). Local autonomy, local democracy and the ‘New Localism’. Political Studies, 52(2), 358-375. Stewart, R.B. (2003). Administrative law in the twenty-first century. New-York University Law Review, 78(2), 437-460. Volansky, A., (2010). The Israeli education system. In: E. Baker, P. Peterson & B. McGraw (Eds.), The international encyclopaedia of education (pp. 618626). Amsterdam: Elsevier. Volansky, A., & Friedman, I.A. (2003). School based management: An international perspective. Jerusalem: Ministry of edocation. Weis, W. (2009). Local government education policy: Developments concepts and perspectives. URL: http://www.difu.de/node.6861. 858 נספח פעולות אותן נדרשת רשות חינוך לבצע מכוח סעיפי חוק ותקנות ,ערוכות לפי סדר קבלת הסעיפים על-ידי המחוקק1מתקין התקנות. .8 .0 .1 .4 .5 .5 .7 .1 .9 .82 .88 .80 .81 .84 .85 .85 .87 .81 .89 .02 .08 .00 .01 .04 אספקת קרקע ,שכירה ובניה של מבנים ,אספקת מים וציוד ,סבסוד נזקקים ,ביצוע תשלומי שכר למורים שאינם עובדי מדינה -תקנה 59לתקנות החינוך( 8911 ,שעמדו בתקפן עם הקמת המדינה). גביית תשלומי הורים ,באישור השר – סעיף (5ד) לחוק לימוד חובה ,תש"ט – .8949 אספקת ציוד לנערים עובדים – סעיף (5ו) לחוק לימוד חובה ,תש"ט – .8949 הקמת מוסדות חינוך וקיומם ,בשיתוף עם המדינה – סעיף (7ב) לחוק לימוד חובה ,תש"ט – .8949 גביית ארנונת חינוך מתושבים ,על-פי סמכות שהוענקה על-ידי השר – סעיף 1לחוק לימוד חובה ,תש"ט – .8949 ניהול כרטיסיית תלמידים – סעיף 80לחוק לימוד חובה ,תש"ט – .8949 איסוף מידע ודיווח על נרשמים למוסדות חינוך – תקנה 0לתקנות לימוד חובה (מתן צווים לפתיחת מוסדות חינוך ולקיומם) ,תשי"ג – .8950 רישום תלמידים למוסדות חינוך – סעיף 1לחוק לימוד חובה ,תש"ט ( 8949 -מנוסח סעיף 1א נובע החיוב לרשות בסעיף – )1תיקון .1 ,8951 מיזוג מוסדות חינוך לפי הוראת השר – סעיף 82לחוק חינוך ממלכתי ,תשי"ג – .8951 פתיחת מוסד חינוך לבקשת הורים ,בהוראת השר -תקנות חינוך ממלכתי (פתיחת מוסדות) ,תשי"ד – .8951 מימון תכנית לימודים נוספת – סעיף 7-1לחוק חינוך ממלכתי ,תשי"ג – .8951 בחירת שם מוסד ,באישור מנהל המחוז – תקנה 1-4לתקנות חינוך ממלכתי (שם מוסד), תשכ"א – .8958 חיווי דעה על בקשה לרשיון להקמת מוסד חינוך – סעיף 5לחוק פיקוח על בתי-ספר, תשכ"ט – .8959 העברת תלמידים למוסד חינוך אחר ,באישור מפקח המחוז – תקנה 5לתקנות חינוך ממלכתי (העברה) ,תשי"ט ,8959תיקון .8975 - מינוי רשמים – תקנה 0-1לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) ,תשי"ט 8959 - (סעיפים שעוקרו למעשה מתוכנם העצמאי ב ,0228-עם חקיקת "חוק הרשויות המקומיות (מנהל מחלקת חינוך) ,תשס"א 0228 -שחייב מינוי מנהל מחלקת חינוך וקבע תנאי סף לתפקיד). קביעת בית-ספר מחוץ לרפורמה ,באישור מנהל המחוז – תקנה 7ב לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) ,תשי"ט ,8959 -תיקון – .8975 רישום במועד ספציפי – תקנה 5לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) ,תשי"ט - ;8959בהתייחס לחגים של דתות שונות – תיקון.8977 ,8975 , שליחת טופס רישום להורים – תקנה 0לתקנות לימוד חובה (רישום לגני ילדים) (הוראת שעה) ,תשל"ח – .8971 חיווי דעה (אופציונאלי) על תכנית לימודים נוספת המבוקשת על-ידי הורים – תקנה 1-9 לתקנות חינוך ממלכתי (תכנית השלמה ותכנית נוספת) ,תשי"ד – ,8951תיקון .8918- פתיחת בית-ספר חדש וקיומו – סעיף (84א) לפקודת החינוך (נוסח חדש) ,תשל"ח 8971 - (לפקודת החינוך המנדטורית נקבע נוסח חדש ב.)8971- קביעת אזורי רישום ורבעים – באישור מנהל המחוז – תקנה 7ו7-א לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) ,תשי"ט ,8959-תיקון – .8975 הקמת מוסד לחינוך מיוחד ,יחד עם המדינה – סעיף 1לחוק חינוך מיוחד ,תשמ"ח.8911 - ביטוח תלמידים בביטוח תאונות אישיות – סעיף (5ד )8לחוק לימוד חובה ,תש"ט ,8949 - תיקון .8994 ,02 ליווי תלמידים נכים בהסעות – תקנה 0לתקנות הסעה בטיחותית לילדים נכים (כללים ומבחנים לזכאות להסעה ולליווי) תשנ"ה – .8995 850 .05 .05 .07 .01 .09 .12 .18 .10 .11 .14 .15 .15 .17 .11 .19 .42 מימון חינוך ברשות מקומית אחרת ,אם אין ברשות מוסד מתאים – סעיף 7א לחוק לימוד חובה ,תש"ט ,8949 -תיקון .0220 ,05 פרסום תקנות זכויות התלמיד – תקנה 0לתקנות זכויות התלמיד (פרסום הוראות הרחקת תלמידים) ,תשס"ב – .0220 קביעת שבוע לימודים מקוצר – באישור השר -תקנות חינוך ממלכתי (כללים ותנאים להנהגת שבוע לימודים מקוצר) ,תשס"ה – .0224 הפעלת בחירה מבוקרת של בתי-ספר – באישור מנהל המחוז; בשיטה אחרת – באישור המנכ"ל – תקנה 7א 8לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) ,תשי"ט – ,8959תיקון .0224 דיווח למנהלים על מצבת תלמידים – תקנה 1לתקנות לימוד חובה (כללי דיווח של מנהל מוסד חינוך) ,תשס"ה – .0224 מציאת מוסד חליפי לתלמיד שהורחק – תקנה 5לתקנות לימוד חובה (כללים להרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל השגיו הלימודיים) ,תשס"ה .0224 - קבלת בקשות לשיבוץ בחינוך המיוחד – תקנה 1לתקנות חינוך מיוחד (רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד בלא ועדת השמה) ,תשס"ו – .0225 קיום מוקדי מידע לחינוך מיוחד – תקנה 5לתקנות חינוך מיוחד (רישום ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסד לחינוך מיוחד בלא ועדת השמה) ,תשס"ו – .0225 אספקת ארוחה יומית – סעיף 0א לחוק ארוחה יומית לתלמיד ,תשס"ה – .0225 חיווי דעה על הקמת מוסד חינוך תרבותי יחודי – סעיף 9לחוק מוסדות חינוך תרבותיים יחודיים ,תשס"ח – .0221 חיווי דעה על הפיכת מוסד חינוך למוסד ממלכתי משלב – סעיף 4ב(ב) לחוק חינוך ממלכתי ,תשי"ג – ,8951תיקון .0221 ,82 חיווי דעה על הקמת מכינה קדם צבאית – תקנה (1ד) (1ג) לתקנות המכינות הקדם צבאיות, תש"ע – .0229 התקנת פיר מעלית ושירותים מיועדים לנכים במוסדות חינוך קיימים – תקנה 4לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות במוסד חינוך קיים) ,התשע"א – .0288 הודעה להורים המבקשים לרשום את ילדיהם למוסד חינוך ממלכתי משלב ,על אי מחויבות לרישום משיקולים מקצועיים – תקנה 7ה(ב) לתקנות לימוד חובה וחינוך ממלכתי (רישום) ,תשי"ט – ,8959תיקון.0280 , חיווי דעה על הפיכת מוסד חינוך למוסד חינוך ממלכתי משלב ,ביחס להשלכות על סוגיות הרישום ואזורי הרישום ובדבר פתרונות חינוך חלופיים סבירים – תקנה )5(0ו)1(1- לתקנות חינוך ממלכתי (מוסד חינוך ממלכתי משלב) ,תשע"ב .0280 - אפשרות למימון מוסד חינוך מוכר שאינו רשמי – סעיף 88א(א) לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג – ,8951תיקון .0281 ,85 851
© Copyright 2024