‫מרחב ימי לישראל‬ ‫כנס חשיפה לציבור הרחב‬ ‫מרחב ימי לישראל – תמונת מצב‬ ‫אקולוגית עדכנית‬ ‫פרופ' אהוד שפניר‬ ‫ד"ר דור אדליסט‪ ,‬ד"ר שמרית פרקול‪-‬‬ ‫פינקל וענבר שוורץ‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫אפריל ‪2015‬‬ ‫‪ .1‬המטרה והתהליך‪ ,‬מקורות המידע‬ ‫מטרה‪ :‬סקירה וניתוח של המצב הקיים לגבי המערכת האקולוגית ולגבי אספקת‬ ‫מזון מהים במים הריבוניים ובמים הכלכליים של ישראל‬ ‫מצב קיים‬ ‫מינים‪/‬‬ ‫קבוצות בבית‬ ‫הגידול‬ ‫מינים נדירים‬ ‫ובסיכון‬ ‫תפוצה בזמן‬ ‫ובמרחב‬ ‫איומים‪,‬‬ ‫סיכונים‬ ‫(קיימים‬ ‫וחזויים)‬ ‫קונפליקטים‬ ‫(עם בעלי‬ ‫עניין אחרים‬ ‫ועם המערכת‬ ‫האקולוגית)‬ ‫והזדמנויות‬ ‫ניטור‬ ‫פערי ידע‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫אספקת מזון מהים‬ ‫חקלאות‬ ‫ימית‬ ‫בכלובים‬ ‫דיג‬ ‫פרק אקולוגי‬ ‫רקע‬ ‫אפיוני‬ ‫בית‬ ‫גידול‬ ‫אפיוני‬ ‫עומק‬ ‫סקירה‬ ‫לפי‬ ‫קבוצות‬ ‫מיון‬ ‫שמורות‬ ‫טבע‬ ‫ואזורים‬ ‫מוגנים‬ ‫מדיג‬ ‫‪ .1‬המטרה והתהליך‪ ,‬מקורות המידע‬ ‫מקורות מידע‪:‬‬ ‫•‬ ‫נעשה מאמץ להסתמך על מידע עדכני ככל האפשר ולדלות מידע ממקורות רבים‬ ‫ומגוונים שיספקו תמונה רחבה של המצב הקיים‪.‬‬ ‫•‬ ‫מאמרים בכתבי עת מדעיים עם שיפוט‪ ,‬ספרים מדעיים‪ ,‬הליכי כינוסים מדעיים ודוחות‬ ‫מדעיים וטכניים (בדו"ח צוטטו ‪ 269‬מקורות באנגלית ו‪ 114 -‬מקורות בעברית)‪.‬‬ ‫• חומר זה הושלם ע"י פגישות ושיחות עם מומחים‪ ,‬בארץ ומחו"ל‪ ,‬לקבוצות מיון מסוימות‬ ‫ולבתי גידול ממוקדים‪.‬‬ ‫•‬ ‫משוב מפגישות עם נציגי משרדי ממשלה וקבוצות בעלי עניין‪.‬‬ ‫•‬ ‫תרומה משמעותית של אנשי הצוות האקולוגי עצמם על פי מומחיותם ושיתוף ושחלוף‬ ‫מידע עם שאר התחומים בצוות הרחב‪.‬‬ ‫•‬ ‫התהליך לא כלל ביצוע של מדידות ומיפויים חדשים או יצירת מידע גולמי חדש‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪ .2‬רקע‪ :‬מוצא החי הימי באזורנו‪ ,‬תהליכים טבעיים‬ ‫ותהליכים מעשה ידי אדם‬ ‫תהליכים – מגמות עבר (עד למצב הנוכחי)‪:‬‬ ‫• עלית טמפרטורת מי הים כחלק משינוי האקלים ‪-‬‬ ‫עלולה‪:‬‬ ‫‪‬לשבש את‬ ‫הפיזיולוגיה של‬ ‫יצורים ימיים‬ ‫‪‬לתרום להגברת‬ ‫חדירת מינים‬ ‫טרופיים‬ ‫התחממות מי פני השטח במזרח הים התיכון‬ ‫(‪)Gertman et al. 2013‬‬ ‫‪‬לעליית מפלס‬ ‫הים והצפת בתי‬ ‫גידול חופיים‬ ‫• עליה בחומציות הים העלולה להמיס שלדים גירניים של בע"ח ימיים‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪ .2‬רקע‪ :‬מוצא החי הימי באזורנו‪ ,‬תהליכים טבעיים‬ ‫ותהליכים מעשה ידי אדם‬ ‫תהליכים – מגמות עבר (עד למצב הנוכחי)‪:‬‬ ‫• הגירת מינים מאזורים ימיים אחרים‬ ‫באמצעות פעילויות אנושיות מאזור ביו‪-‬גיאוגרפי אחד למשנהו‪ ,‬ולעיתים מעבר‬ ‫למחסומי תפוצה טבעיים (כמו עומק‪ ,‬טמפרטורה ומליחות)‪ ,‬היא אחד הגורמים‬ ‫העיקריים המשפיעים על המערכות האקולוגית הימית‪ .‬למשל באמצעות מי נטל‬ ‫בכלי שייט‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫הגירה לספסית‪ :‬הגירת מסיבית של יצורים ימיים מים סוף‬ ‫והאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ (נפתחה ב ‪)1869‬‬ ‫שכנראה מתגברת לאחרונה‬ ‫המהגרים הלספסיים‬ ‫חלק גדול מהמינים המצויים במים הרדודים הם מהגרים‪.‬‬ ‫חלקם מזיקים למערכת האקולוגית כמו דגי הסיכן ("אראסים")‬ ‫כמה מתחרים ודוחקים מינים מקומיים‬ ‫חלקם מזיקים לתעשייה החופית (מדוזות) או מסוכנים לאדם‬ ‫(שפמנון ארסי‪ ,‬אבנון‪ ,‬לגינון)‬ ‫אך ישנם גם כאלה המועילים לאדם למשל מינים מסחריים בדיג‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪ .2‬רקע‪ :‬מוצא החי הימי באזורנו‪ ,‬תהליכים טבעיים‬ ‫ותהליכים מעשה ידי אדם‬ ‫‪ 2‬תהליכים חשובים נוספים‪:‬‬ ‫•‬ ‫הננסות הלבנטינית‪ :‬המתבטאת בכך שפרטים באגן הלבנט קטנים באופן‬ ‫משמעותי מפרטים בני אותו גיל וזוויג במערב ובמרכז הים התיכון‪ .‬הוכח‬ ‫כמותית בדגי מולית ("ברבונייס"‪" ,‬סולטן איברהים") ודולפינים‪.‬‬ ‫•‬ ‫סכירת נהרות (בעיקר הנילוס) ‪:‬שהביאה‬ ‫לירידה נוספת ברמת חומרי הדישון ועליית‬ ‫המליחות‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪ .4‬בתי גידול‪/‬קבוצות יצורים חיים‪ :‬החי שבהם‪ ,‬איומים‪ ,‬ניגודי‬ ‫עניינים‪ ,‬הזדמנויות‬ ‫טיפוסי בתי גידול‪:‬‬ ‫‪ .1‬גוף המים‬ ‫‪ .2‬מצעים רכים (חול‪ ,‬טין)‬ ‫‪ .3‬מצעים קשים‪ :‬טבעיים (טבלאות גידוד‪ ,Beach-rock ,‬רכסי‬ ‫כורכר טבולים‪ ,‬סלעי גיר) ומלאכותיים (תשתיות כמו‪ :‬שוברי‬ ‫גלים‪ ,‬רציפים‪ ,‬צנרות‪ ,‬כבלים‪ ,‬וכן שוניות מלאכותיות)‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫• מצעים קשים טבעיים מורכבים יותר ומהווים בית גידול למגוון יצורים‬ ‫• מצעים קשים טבעיים שכיחים פחות ורגישים יותר ללחצים ואיומים‬ ‫ולכן חשיבותם האקולוגית גדולה יותר‪ .‬גם הידע האקולוגי עליהם ועל‬ ‫שוכניהם מועט מאשר על החי וסביבתו בבתי גידול אחרים וגם‬ ‫המחקר והניטור (בעיקר בעומק) מסובך ויקר‬ ‫• החי הקשור למצעים קשים מלאכותיים לא בהכרח דומה ולעיתים‬ ‫שונה מאשר זה הקשור לסביבה הטבעית הקשה וכולל‪ ,‬ככל‬ ‫הנראה‪ ,‬יותר מינים מהגרים‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫דוגמא לבית גידול‪ :‬טבלאות הגידוד‬ ‫בית גידול ייחודי בקנה מידה עולמי‬ ‫• רכסי כורכר על שפת הים נחצבו ע"י האדם בעבר‪ ,‬ונתונים לתהליכי בליה‬ ‫פיזית וביולוגית‪ ,‬המותירה בתחום הכרית טבלאות סלע אופקיות המכונות‬ ‫"טבלאות גידוד" (‪)abrasion platforms‬‬ ‫• טבלאות הגידוד מגנות על החוף עצמו מבלייה‬ ‫• הכורכר מצופה קרום ביוגני שמקורו ביצורים חיים המשקיעים שלד גירני‬ ‫• בשפל החי על הטבלה נחשף לאוויר ובגאות מתכסה מים‬ ‫מאפיינים‪:‬‬ ‫בית גידול המורכב ממצע גידול קשה‬ ‫• מצע יציב המאפשר היאחזות‬ ‫• מורכבות מבנית גבוהה ומגוון רחב של גומחות אקולוגיות‬ ‫• תמיכה במגוון ומספר מינים גבוה‪ :‬כולל מינים מהנדסי סביבה‪ ,‬מגוון בעלי‬ ‫חיים ניידים ונייחים המוצאים הגנה‪ ,‬מסתור‪ ,‬ומקורות מזון בבית הגידול‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫דוגמא לבית גידול‪ :‬טבלאות הגידוד‬ ‫מגוון גומחות‬ ‫טבלאות הגידוד יוצרות מגוון של גומחות‬ ‫אקולוגיות בחגורות השונות‪:‬‬ ‫• בחגורת העל כרית‪ :‬איונים של אזורים‬ ‫מוגבהים‬ ‫• בחגורת הכרית‪ :‬מכתשי המסה‪,‬‬ ‫ברכות רדודות ובורות שפל (בהם‬ ‫נשמרים מים)‬ ‫• בחגורת התת כרית‪ :‬צנירים‪ ,‬שקעים‬ ‫ומנהרות‪ ,‬לגונות רדודות ֵ‬ ‫וברכות חוף‬ ‫תת‪-‬בתי הגידול שונים זה מזה בתנאיהם‪,‬‬ ‫ומאכלסים מגוון גדול של מיני אצות ובעלי חיים‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫על כרית‬ ‫כרית‬ ‫תת כרית‬ ‫דוגמא לבית גידול‪ :‬טבלאות הגידוד‬ ‫•‬ ‫הבליה הפיזית והביולוגית של‬ ‫הטבלאות נבלמת על ידי בניה‬ ‫ביולוגית של חלזונות קבועי‬ ‫מקום (הצינורן הבונה) הדבוקים‬ ‫לסלע‬ ‫תהליך המאפשר לטבלאות‬ ‫הגידוד לשמור על מבנה יציב עד‬ ‫קו המים‪ ,‬ובכך לתפקד כ"שובר‬ ‫גלים" טבעי‪ ,‬המסייע במיגון קו‬ ‫החוף ומצוקי הכורכר החופיים‪.‬‬ ‫•‬ ‫בשנים האחרונות מדווח כי‬ ‫האוכלוסייה של הצינורן הבונה‬ ‫בסכנת הכחדה ולכן עתיד‬ ‫הטבלאות בסכנה‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫•‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫דוגמא לבית גידול‪ :‬טבלאות הגידוד‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לתכנון‬ ‫וניהול הים התיכון‬ ‫מינים נפוצים על טבלאות הגידוד‬ ‫שושנת ים‪ ,‬אצה גירנית‪ ,‬ספוג וחי‬ ‫טחביים‪ ,‬סרטן נזיר‬ ‫בלוטי ים וחלזונות חד שן משובץ‪ ,‬צלחית‪ ,‬סרטן‬ ‫שיישן דו שן‪ ,‬חלזונות מהמין חופית מנוקדת‬ ‫‪13‬‬ ‫דוגמא לבית גידול‪:‬‬ ‫טבלאות הגידוד‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לתכנון‬ ‫וניהול הים התיכון‬ ‫תפוצה במרחב‪ :‬שטח קטן‪ ,‬חשיבות‬ ‫גדולה‬ ‫מוקדים עיקריים של טבלאות גידוד‬ ‫ניתן למצוא ב‪:‬‬ ‫בצפון הארץ ‪ -‬ראש הנקרה ואכזיב‬ ‫(כולל סביב האיים שממול החוף)‪,‬‬ ‫עכו‪ ,‬שקמונה‪ ,‬נווה‪-‬ים‪ ,‬הבונים‪-‬דור‬ ‫ונחשולים‬ ‫במרכז הארץ ‪ -‬מכמורת‪ ,‬קיסריה‪,‬‬ ‫שדות‪-‬ים‪ ,‬יפו ובת ים‬ ‫בדרום הארץ ‪ -‬פלמחים‬ ‫(הטבלאות הדרומיות והמבודדות‬ ‫ביותר)‬ ‫נחוץ מיפוי וניטור נוסף (חלק נעשה‬ ‫ע"י חיא"ל)‬ ‫‪14‬‬ ‫‪14‬‬ ‫דוגמא לבית גידול‪ :‬טבלאות הגידוד‬ ‫מינים נדירים ובסיכון‬ ‫ארגמנית‪ ,‬קיפוד‬ ‫ים סגול‪ ,‬מרבד‬ ‫בוציות פולשות‬ ‫צינורן בונה‬ ‫ארגמנית אדומת פה‪( :‬בצבעים רעילים מונעי צמדת ים‬ ‫(‪ )Antifouling‬גרם לתופעה של ‪ - Imposex‬עיקור הנקבות)‬ ‫קיפודי ים‬ ‫בוצית קטנה‪ :‬נדחקה על ידי הצדפה הים סופית הפולשת‬ ‫בוצית מגוונת‪/‬פרעה‪ ,‬הגדולה ממנה‪.‬‬ ‫•איומים‪ ,‬סיכונים ולחצים קיימים ואלו החזויים בעתיד‪ ,‬קונפליקטים‪:‬‬ ‫עלית מפלס פני הים‪:‬‬ ‫החמצת האוקיינוסים‪:‬‬ ‫פיתוח ימי וחופי‪:‬‬ ‫•הרס טבלאות הגידוד צפוי לגרום האצה בבליה של החוף הישראלי‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫אפיוני קבוצות יצורים חיים כ‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פיטו‪ -‬וזואופלנקטון‬ ‫אצות‬ ‫חסרי חוליות ישיבים‬ ‫חסרי חוליות ניידים‬ ‫דגי סחוס וגרם‬ ‫צבי ים‬ ‫עופות חוף וים‬ ‫יונקים ימיים‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫דוגמא לאפיון קבוצת יצורים חיים ‪ -‬יונקים ימיים‬ ‫מגוון גדול יחסית של יונקים ימיים‪ ,‬כולם טורפי על‪.‬‬ ‫נחשבים למיני התראה לגבי בריאותה של הסביבה הימית‬ ‫רובם דולפינים ומיעוטם לווייתנים כמו הלוויתן המצוי‪ .‬דווחים‬ ‫בודדים ואקראיים של כלב הים הנזירי הים‪-‬תיכוני‬ ‫מידע‪ ,‬בעיקר הכמותי בזמן ובמרחב‪ ,‬מועט ומוגבל לרצועה הצרה‬ ‫(‪ 10‬ק"מ) לאורך החוף‪ .‬אין במים הכלכליים‬ ‫גם זה מצומצם ומבוסס על תצפיות חלקיות ועל החפות (עליה של‬ ‫יונקים ימיים לחוף) אקראיות‪.‬‬ ‫מינים‪( :‬בעיקר ע"י חוקרי ומתנדבי מחמל"י)‪ ,‬ממחצית המאה‬ ‫שעברה ועד היום‪ ,‬נצפו בים‪ ,‬או נשטפו לחוף פרטים מ‪ 14-‬מינים‬ ‫שונים של יונקים ימיים‬ ‫רק לשבעה מהם אפשר להתייחס כשוכנים קבועים או עונתיים‬ ‫המתרבים באזור‪ .‬רק מין אחד‪ ,‬הדולפינן המצוי‪ ,‬נפוץ‪ ,‬צפוי ונגיש‬ ‫דיו על מנת לאפשר מחקר מקיף ורציף‬ ‫אוכלוסייתו קבועה‪ ,‬יציבה בגודלה ומתרבה בחוף‬ ‫ישראל וגודלה מוערך ב‪ 300-400 -‬פרטים‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫דוגמא לאפיון קבוצת יצורים חיים ‪ -‬יונקים ימיים‬ ‫תפוצה במרחב‪ :‬מידע חלקי ביותר וחסר לחלוטין‬ ‫במים הכלכליים‪ .‬יש מיפוי חלקי של תפוצת דולפינן‬ ‫מצוי במים החופיים בשנים ‪2011-2013‬‬ ‫תפוצה בזמן‪ :‬מידע מועט‪ ,‬בעיקר מהדולפנין‬ ‫המצוי‪ ,‬מעיד על המלטות באביב המאוחר‬ ‫ובתחילת הקיץ‪ .‬יש תנועה של הדולפיננים‪ ,‬בד"כ‬ ‫בלהקות‪ ,‬לאור חופי הארץ ובעיקר סביב ספינות‬ ‫המכמורת בעת העלאת הרשת (מקור למזון זמין‬ ‫ומהיר אך סכנה להילכדות ברשת ובחבליה)‬ ‫איומים‪ ,‬סיכונים וקונפליקטים‪ :‬הסתבכות בציוד‬ ‫דיג‪ ,‬זיהום כימי‪ ,‬פגיעה מרעש‪ ,‬זיהום משקיות‬ ‫פלסטיק ופסולת ימית‪ ,‬פגיעה מכלי שיט וציד‪.‬‬ ‫קונפליקטים‪ :‬עם דייגים על חלק ממיני המטרה‪.‬‬ ‫נתיבי שייט‪ ,‬פעילות בניית נמלים‪ ,‬פעילות חיפוש‪,‬‬ ‫הפקה והולכה של גז ונפט‪ .‬בנייה חופית‪ ,‬פעילות‬ ‫צבאית (סונר ופיצוצים)‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫מפת צפיפות‬ ‫תצפיות‬ ‫מנורמלת למאמץ‬ ‫החיפוש (שעות‬ ‫ים)‬ ‫דוגמא לאפיון קבוצת יצורים חיים ‪ -‬יונקים ימיים‬ ‫הזדמנויות‪ :‬צמצום הדייג (בעיקר דייג המכמורת) ויצירת‬ ‫שמורות טבע ואזורים מוגנים מדייג‪ ,‬עשויים לאושש את‬ ‫אוכלוסיות חלק מהיונקים הימיים‪ .‬וכן אמצעים להפחתת‬ ‫הזיהום האקוסטי‪.‬‬ ‫מינים נדירים ובסיכון‪ :‬רוב מיני היונקים הימיים במרחב הימי‬ ‫של ישראל מצויים בסיכון‪ .‬כלב הים הנזירי הים תיכוני מצוי‬ ‫בסכנת הכחדה חמורה‪ .‬עוד ‪ 9‬מינים מצויים בסכנת הכחדה‬ ‫ואפילו הדולפינן המצוי‪ ,‬המין השכיח יחסית בחופינו‪ ,‬עתידו‬ ‫(ועתיד מינים נוספים באזורנו) בסכנה לנוכח האיומים הקיימים‪.‬‬ ‫פערי ידע‪ ,‬שטחים מועדפים למחקר ואיסוף המידע בעתיד‪ :‬סקרים מסודרים לא רק‬ ‫בחוף אלא בכל המרחב הימי כולל בים הפתוח מעבר למדף היבשת‪ .‬ניטור יונקים‬ ‫ימיים בים העמוק חייב להיות ממומן מפעילות קידוחי הגז והנפט‪ .‬במצב הידע הקיים‪,‬‬ ‫קל להתעלם מהנושא מכיוון שאין מידע‪ ,‬ולא מכיוון שאין יונקים ימיים שם‪.‬‬ ‫תיוג יונקים ימיים באמצעות מכשירי רדיו‪ ,‬מדי חמש שנים רצוי לבצע מקבץ בדיקות‬ ‫מזהמים ברקמות של מינים נפוצים‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫תהליכים – השפעת האדם על המערכת האקולוגית הימית‪:‬‬ ‫פעילויות אנושיות משפיעות באופן משמעותי על המערכת האקולוגית הימית‪ .‬הן ניכרות‬ ‫יותר באזור הרדוד והקרוב לחוף ולריכוזי האוכלוסייה האנושית‪ ,‬אך בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫עם גילויי מרבצי גז טבעי ועוד פעילות אנושית בים העמוק והפתוח‪ ,‬מאוימת המערכת‬ ‫האקולוגית גם במרחב זה‪.‬‬ ‫בכלל זה‪ :‬פעילויות‪-‬‬ ‫• פיתוח ימי וחופי ‪( -‬נמלים‪ ,‬צנרות‪ ,‬כבלים תת‪-‬מימיים)‬ ‫• חיפוש וניצול משאבי נפט וגז טבעי‬ ‫• זיהום (כימי‪ ,‬פסולת מוצקה‪ ,‬זיהום תרמי‪ ,‬אור ורעש)‬ ‫• דיג יתר וחקלאות ימית‬ ‫• שאיבת מי ים על היצורים שבהם‬ ‫תוצאות‪ :‬פגיעה ביצורים חיים‪ ,‬אבדן בתי גידול‬ ‫ימיים כתוצאה מהרס‪ ,‬התמרה‪ ,‬קיטוע ושינויי שלהם‪ ,‬המלחה‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫‪.3‬‬ ‫תכנון (וניהול) המבוסס על צרכי המערכת האקולוגית בראיה של מערכות שלמות‬ ‫(‪ )EBM( )Ecosystem Based Management‬הכוללת את האדם והשפעותיו‬ ‫גישת ה‪- .EBM -‬מתוך הכרה בתלות האדם בשירותי המערכת האקולוגית‬ ‫הימית ושאיפתו לשמר את תפקודיה לאורך זמן‪.‬‬ ‫איזון של מטרות אקולוגיות‪ ,‬כלכליות וחברתיות בכדי להביא לפיתוח בר‬ ‫קיימא‬ ‫שירותי המערכת האקולוגית‪:‬‬ ‫עיקר המגוון הביולוגי והתהליכים האקולוגיים מתרחשים על מדף היבשת‬ ‫והוא גם מרכז את מירב שירותי‪:‬‬ ‫• אספקה‬ ‫• וויסות‬ ‫• תרבות‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫דוגמא ‪ 1‬לשירותי מערכת‪ :‬אספקת מזון מהים‪ :‬הדיג הימי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הדיג הוא אחד משירותי המערכת האקולוגית‬ ‫הימית‪.‬‬ ‫הדיג בים התיכון מספק פחות מ ‪ 4 %‬מתצרוכת‬ ‫הדגים של ישראל‪.‬‬ ‫מרבית הדגים מיובאים לישראל ממקומות שונים‬ ‫בעולם כשהם קפואים (אם כי לאחרונה ניכרת עליה‬ ‫בייבוא דגי ים טריים)‪.‬‬ ‫מרבית הייצור המקומי הינו בחקלאות מים מתוקים‬ ‫לאחרונה שוב הפכה החקלאות הימית לספק‬ ‫משמעותי (יחסית) יותר מהדיג הימי‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫יבוא‬ ‫בריכות‬ ‫ביבשה‬ ‫חקלאות ימית‬ ‫דיג מכמורת‬ ‫‪1.5 1.0 1.0 0.2‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪22.9‬‬ ‫‪68.8‬‬ ‫דיג חופי‬ ‫דיג חובבים צריכת דגים בישראל‬ ‫לפי מקור אספקה‬ ‫אספקת מזון טרי מהים‪ :‬הדיג הימי – דיג המכמורת‬ ‫דיג המכמורת הוא מחד ספק דגי הים העיקרי‪ .‬אך מבחינת קונפליקטים עם גורמים‬ ‫אחרים‪ ,‬בשטחי העבודה הגדולים שלו על המצע הרך‪ ,‬מעצם גרירת ציוד הדיג הנייד‪,‬‬ ‫דיג המכמורת נמצא אוטומטית בקונפליקט פיסי עם המערכת האקולוגית‪ ,‬עם כל‬ ‫תשתית בשטחי הדיג (ויש רבות כאלו) וכמעט עם כל שימוש בים‪ .‬כיוון שמספר כלי‬ ‫השיט בענף קטן‪ ,‬על פניו‪ ,‬הוא קל לניהול (אם וכאשר הוא ינוהל בצורה יעילה‪)..‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫אספקת מזון מהים‪ :‬הדיג הימי – דיג המכמורת‬ ‫• נזק למצע ולשוכניו‬ ‫•שללך (שלל מושלך‪ - ) Discard‬פרטים צעירים‬ ‫וקטנים של מינים מסחריים ומינים לא מסחריים‪.‬‬ ‫הם מושלכים חזרה לים כשכמעט כולם מתים‪.‬‬ ‫כמחצית ממשקל השלל וכ ‪ 70%‬מהפרטים הינם‬ ‫שללך‪ .‬הגבוה בעיקר בקיץ‪.‬‬ ‫•שלל למאמץ ליום דיג‪ :‬אינדיקציה לדיג יתר‬ ‫קונפליקט בין שיטות דיג שונות‬ ‫קיימת חפיפה (ולכן קונפליקט) עבור‬ ‫מספר מינים בין השיטות השונות‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫אספקת מזון מהים‪ :‬הדיג הימי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫המוצר של דגי ים טריים ממינים הגדלים בים הינו ייחודי‪ ,‬דייגים מסחריים מוצאים‬ ‫בו פרנסה‪ ,‬דייגים חובבים מקבלים אותו גם כשירות תרבות ופנאי וגם כשירות‬ ‫אספקה‪.‬‬ ‫יש לו ערך מסורתי והמסעדות‪ ,‬שווקי הדגים והאזרחים זוכים בדגה טרייה ומגוונת‪,‬‬ ‫גם אם לא יציבה ולא רבה‪.‬‬ ‫הדיג עדיין חולש על שטחי ענק בים ונמצא בקונפליקטים רבים בינו לבין עצמו‪ ,‬עם‬ ‫המערכת האקולוגית הימית וכן עם שירותי מערכת ובעלי עניין אחרים‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬הדגה היא משאב מתחדש‪ ,‬ובסיוע הפחתת לחץ דיג תוכל המערכת‬ ‫האקולוגית הימית לשוב לאיתנה‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫אספקת מזון מהים‪ :‬חקלאות ימית‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בישראל מספר קטן של חוות‪.‬‬ ‫כמעט כל הייצור בה (כ ‪ 4000‬טון ב‪ )2014‬מתרחש בתוך נמל אשדוד‪ .‬דג המטרה‬ ‫העיקרי הוא הדניס (ספרוס זהוב)‪.‬‬ ‫הטכנולוגיה לגידול דגים בכלובים בים דורשת שיפור כי השנה (‪ )2015‬נגרמו‬ ‫נזקים עצומים לענף מסערות החורף‬ ‫קונפליקטים‪:‬‬ ‫• עם פעילות הנמל‪.‬‬ ‫• כלובים המתפרקים בסערות וציוד נלווה עלולים לגרום נזק לסביבה הטבעית‪.‬‬ ‫• בסביבת הכלובים נמצאים דגי בר ובכללם כרישים המגיעים בעקבות שאריות‬ ‫מזעריות של מזון וכן הפרשות דגים‪ .‬ובמספרים קטנים יותר ‪ -‬דולפינים ודגי טונה‬ ‫כחולת סנפיר‬ ‫הזדמנויות ‪:‬‬ ‫• שילוב עם תשתיות ימיות אחרות שיאפשרו גידול בטוח בים הפתוח‪.‬‬ ‫• פיתוח עתידי של תיירות צלילה‪/‬שנירקול בחוות‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫דוגמא ‪ 2‬לשירותי מערכת‪:‬‬ ‫שמורות טבע ימיות ואזורים מוגנים מדיג‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מינים ימיים רבים מוגנים על פי חוק בכל המים הריבוניים של ישראל‪ ,‬אולם‬ ‫האכיפה בים קשה בגלל השטח הגדול ומיעוט מפקחים‪.‬‬ ‫הדרך היעילה לשמור על ערכי טבע בים היא באמצעות שמורות טבע‪.‬‬ ‫שמורות טבע ימיות הם חלק משירותי המערכת האקולוגית הימית הן כשירותי‬ ‫תרבות והן כשירותי ויסות‪.‬‬ ‫כיום קיימות בישראל רק שמורות ימיות קטנות ששטחן הכולל הוא בסה"כ פחות‬ ‫מ‪ 1%‬משטח המים הריבוניים של ישראל בים התיכון‬ ‫הן מגינות על חלק מבתי הגידול החופיים אך אינן מגינות על חלקים מייצגים של‬ ‫כלל הסביבה הימית‬ ‫מחקרים שנעשו לאחרונה בשמורת אכזיב – ראש הנקרה‪ ,‬שם יש אכיפה סבירה‪,‬‬ ‫הצביעו על התחדשות החי לעומת שטחי ביקורת‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫שמורות טבע ימיות ואזורים מוגנים מדיג‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫רשות שמורות הטבע והגנים מציעה הקמת‬ ‫שמורות גדולות מקו החוף במזרח עד גבול‬ ‫המים הריבוניים במערב ברצף העומקים‬ ‫שמחוף הים ועד גבול המים הריבוניים‪.‬‬ ‫מטרת שמורות אלו להגן על שטחים מבתי‬ ‫הגידול המייצגים של קרקעית הים וכן על בתי‬ ‫גידול ייחודיים שימצאו בהן וליצור מסה קריטית‬ ‫של ערכי טבע‪.‬‬ ‫קונפליקטים‪ :‬ההצעה היא בניגוד עניינים עם‬ ‫הדיג ובעיקר עם מסלולי הגרירה של ספינות‬ ‫המכמורת‪.‬‬ ‫הזדמנויות‪:‬‬ ‫שילוב עם שטחים ביטחוניים האסורים בדייג‪:‬‬ ‫מחקר באזור השייטת לגבי דקרים‪.‬‬ ‫שילוב עם ספורט ימי וצלילה ספורטיבית בסופי‬ ‫שבוע וחגים עת אין פעילות צבאית‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫סיכום ניתוח המצב האקולוגי הקיים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫לעיתים קרובות מדי העדפת שיקולים כלכליים וביטחוניים על שיקולים סביבתיים‬ ‫בהחלטות קריטיות לגבי המערכת האקולוגית הימית‪ .‬זאת תוך אי הכרה‪/‬התעלמות‬ ‫משירותי המערכת האקולוגית הימית והעדר פיצוי‪/‬שיפוי המערכת ע"י הגופים‬ ‫המפתחים‪.‬‬ ‫התנגשות וחפיפה בין פעילויות אנושיות רבות בים לבין המערכת האקולוגית הימית‬ ‫‪ ‬פגיעה וצמצום בבתי גידול חשובים ובקבוצות יצורים ימיים מסוימים ע"י פעילות‬ ‫האדם‪.‬‬ ‫חוסר מידע אקולוגי מספיק בעיקר בים העמוק והפתוח‪ ,‬מצעים קשים ובתי גידול‬ ‫ייחודיים‪ .‬מיעוט המידע מסוכן בגלל חשיבות בתי הגידול והאיומים האורבים לפתחם‪.‬‬ ‫חוסר בניטור מסודר של הסביבה הימית מחד‪ ,‬וצורך ברור בקיום ותחזוקה שוטפת של‬ ‫מאגר מידע לאומי נגיש לציבור‪.‬‬ ‫אין מדיניות לאומית כוללנית למחקר‪ ,‬מיפוי וניטור של המרחב הימי לישראל‪.‬‬ ‫חוסר בחקיקה ותקינה מתאימים‪ ,‬ולגבי אלו שקיימים‪ ,‬העדר אכיפה מספקת וביזור‬ ‫האכיפה בין גופים רבים ללא שיתוף פעולה מספיקים ביניהם‪.‬‬ ‫קיימת הסכמה על חשיבות שימור בתי גידול ייחודיים‪ ,‬מצע קשה‪,‬‬ ‫ובתי גידול מייצגים אך לא על הדרכים ליישם אותה‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫סיכום ניתוח המצב האקולוגי הקיים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫העדר הבנה של חשיבות המערכת האקולוגית הימית ע"י חלק מהגופים‬ ‫הממשלתיים‪ ,‬הציבוריים והפרטיים‪ .‬אך אין זו מגמה גורפת שכן ניכר שיש‬ ‫עליה במודעות ונכונות לשיתוף פעולה לנושא חשיבות הסביבה הימית‪.‬‬ ‫חוסר תיאום ושיתוף פעולה בין גורמים שונים העלול לגרור נזקים סביבתיים‪,‬‬ ‫לדוגמא‪ :‬נושא אזורים מוגנים מדיג ושמורות טבע בין רט"ג ואגף הדיג‬ ‫במשרד החקלאות‪ ,‬שבטווח ארוך עשוי להועיל לדייג וגם לשמירת הטבע‪.‬‬ ‫חוסר בראייה מרכזית מתכללת של הפעילות הרבה בים‪ ,‬שתסייע לגשר בין‬ ‫בעלי העניין השונים‪ ,‬לאכוף החלטות‪ ,‬לאיגום וגיוס משאבים ולהבנת והגנת‬ ‫המערכת האקולוגית הימית הן במים הריבוניים והן במים הכלכליים‪.‬‬ ‫קיים שפע של מידע מדעי ומחקרי חדש ורלוונטי שפורסם ומפורסם בימים‬ ‫אלה‪ ,‬ומידע רב שטרם עובד או פורסם ויש לשים דגש על הנגשתו ופרסומו‪.‬‬ ‫כל אלה יספקו תמונה בהירה המצאי מהחוף עד קצה המים הכלכליים של‬ ‫ישראל‪ ,‬שירותי המערכת שהוא מספק‪ ,‬האיומים עליו וסדרי העדיפויות‬ ‫בהגנה עליו‪.‬‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬ ‫המרחב הימי‬ ‫של ישראל‬ ‫מסמך מדיניות לניהול הים התיכון‬