‫בית הספר לבריאות הציבור‬ ‫مدرسة الصحة العامة‬ ‫المدرسة‬ ‫‪School of Public Health‬‬ ‫للصحة العامة‬ ‫ידיעון בית הספר לבריאות הציבור‬ ‫אוניברסיטת חיפה‬ ‫דבר ראש ביה"ס ‪ -‬פרופ' אורנה בראון‪-‬אפל‬ ‫עם כניסתי לתפקיד ברצוני להציג בקצרה‬ ‫את תפיסת עולמי בבריאות הציבור‬ ‫הנובעת רבות מתחום עיסוקי שהוא‬ ‫קידום בריאות‪ .‬בריאות הציבור לטעמי‬ ‫הינו גורם מרכזי היום בחיינו‪ ,‬אף על פי‬ ‫שאנו מתייחסים אליו כברור מאליו‪.‬‬ ‫המים הנקיים שאנו שותים‪ ,‬החיסונים‬ ‫שכולנו מקבלים‪ ,‬החוקים האוסרים עישון‬ ‫במקומות ציבוריים ועוד‪ ,‬הם כולם תוצר‬ ‫של פעילויות המוגדרות תחת הכותרת של‬ ‫בריאות הציבור‪ .‬כל אלו ועוד הביאו‬ ‫לתוחלת החיים מהגבוהים בעולם‬ ‫ולתמותת תינוקות ותמותת אימהות‬ ‫מהנמוכים בעולם‪.‬‬ ‫אך על לנו לשקוט על זרי‪-‬הדפנה‪ ,‬עוד‬ ‫ידיעון מס' ‪1‬‬ ‫הרבה עבודה לפנינו ורק פעילויות בכל הרמות‬ ‫של החברה יביאו לצמצום הפערים בין‬ ‫אוכלוסיות שונות ולהמשך העלייה באיכות‬ ‫החיים ותוחלת החיים‪ .‬פעילויות אלו חייבות‬ ‫להיות בשיתוף פעולה מלא בין הגורמים‬ ‫השונים המשפיעים על חיי הציבור‪ .‬ברור‬ ‫שמערכת בריאות הציבור ושירותי הרפואה‬ ‫אינם יכולים לטפל בכל הבעיות לבדם‪.‬‬ ‫לדוגמא מערכת החינוך‪ ,‬הגורמים המשפיעים‬ ‫על איכות הסביבה והמערכת הכלכלית‬ ‫חייבים להיות חלק ממערך זה כדי להגיע‬ ‫לתוצאות מיטביות בחברה שלנו‪.‬‬ ‫המודל הסוציו‪ -‬אקולוגי מציג בצורה ברורה‬ ‫את כל הרמות בהם יש לפעול בכדי להביא‬ ‫לשיפור הבריאות של הפרט‪ ,‬מהרמה האישית‬ ‫של היחיד ועד רמת החברה כולה‪ .‬המודל‬ ‫מבוסס על הרעיון שאינטראקציה בין הרמות‬ ‫השונות היא זו שמשפיעה בסופו של דבר על‬ ‫בריאות הפרט‪.‬‬ ‫פעולה בו זמנית של כל המערכות‪ ,‬בכל‬ ‫הרמות‪ ,‬תוכל לשפר את מדדי הבריאות של‬ ‫החברה בכללותה ולצמצם את הפערים‬ ‫בבריאות הקיימים בין האוכלוסיות השונות‪.‬‬ ‫‪01/01/2015‬‬ ‫עורך ראשי‪:‬‬ ‫פרופ' אורנה בראון‪-‬אפל‬ ‫עורך משנה‪:‬‬ ‫ד"ר שרון שניטמן‬ ‫הפקה‪:‬‬ ‫מריה ליברזון‬ ‫ליצירת קשר‪:‬‬ ‫ביה"ס לבריאות הציבור‬ ‫המודל הסוציו‪-‬אקולוגי בבריאות הציבור – הרמות החברתיות השונות‬ ‫המשפיעות על בריאות‬ ‫טל'‪04-8288597 :‬‬ ‫פנימי‪8597 :‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪.‬‬ ‫אישית‬ ‫בין‪-‬אישית קהילתית מדינית‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 1‬מתוך ‪19‬‬ ‫דבר ראש ביה"ס היוצא ‪ -‬פרופ' מנפרד גרין‬ ‫בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת‬ ‫חיפה הוקם בשנת ‪ 2003‬בראשותו של‬ ‫פרופ' שי לין אשר הוביל אותו להישגים‬ ‫מרשימים‪ .‬בין השנים ‪ 2008‬עד ‪2014‬‬ ‫זכיתי לנהל את בית הספר‪ .‬בשנים אלה‬ ‫בית הספר שלנו המשיך לצמוח עם יותר‬ ‫מ‪ 500 -‬בוגרים לתואר שני‪ .‬הקמנו גם‬ ‫מערך הכשרה לתואר שלישי‪11 ,‬‬ ‫סטודנטים כבר קיבלו דוקטורט בבית‬ ‫ספרינו‪ .‬גייסנו חברי סגל חדשים ופיתחנו‬ ‫מחקר מוביל ברמה מקומית בינלאומית‪.‬‬ ‫בית הספר שלנו הינו אחד מהמוסדות‬ ‫המובילים להכשרת אנשי מקצוע‬ ‫לתפקידים בכירים במערכת הבריאות‪.‬‬ ‫המחזור האחרון מונה כ‪ 120 -‬סטודנטים‬ ‫חדשים בתואר שני וחמישה דוקטורנטים‪.‬‬ ‫בתקופת כהונתי‪ ,‬זכיתי לשיתוף פעולה‬ ‫יוצא מן הכלל מכל חברי הסגל ומהנהלת‬ ‫האוניברסיטה‪ .‬בהיזון חוזר מהסטודנטים‪,‬‬ ‫הם מדגישים כמה תכנית הלימודים‬ ‫עשירה ומעניינת‪.‬‬ ‫מעבר לתכניות הלימודים השוטפות‪ ,‬כל‬ ‫שנה התקיימו כנסים מדעים‪ ,‬עם מאות‬ ‫משתתפים עליהם קיבלנו חוות דעת‬ ‫חיוביות‪ .‬אנו עושים כמיטב יכולתנו לסייע‬ ‫לשוויוניות בבריאות ולסטודנטים שלנו‪.‬‬ ‫קרן פייזר‪ ,‬שהוקמה בביה"ס לפני מספר‬ ‫שנים מאפשרת לנו להעניק מלגות מחקר‬ ‫לסטודנטים ולתמוך בכנסים מדעיים‪.‬‬ ‫גם בהיבטים הבינלאומיים התקדמנו‪ :‬מזה‬ ‫שלוש שנים אנו מקיימים‪ ,‬בשותפות עם‬ ‫אוניברסיטת את'נס שבג'ורג'יה ארצות‬ ‫הברית‪ ,‬תכנית קיץ בינלאומית בתחום‬ ‫בריאות הציבור הגלובאלי‪ .‬במחזור‬ ‫האחרון השתתפו ‪ 21‬סטודנטים‪ 15 ,‬מהם‬ ‫מארה"ב‪ ,‬ואנחנו ממשיכים לצמוח‪ :‬ב‪-‬‬ ‫‪ ,2015‬אנו עומדים לפתוח תכנית ‪MPH‬‬ ‫בינלאומית באנגלית במינהל מערכות‬ ‫בריאות ומנהיגות בריאות גלובאלית‪ .‬כמו‬ ‫כן‪ ,‬חתמנו על הסכמי שיתוף פעולה עם‬ ‫שלוש אוניברסיטאות בארה"ב‪ ,‬ואנחנו‬ ‫חברים בארגון האירופאי לבתי ספר‬ ‫לבריאות הציבור‪.‬‬ ‫אני מודה על הזכות להיות שותף לעשייה‬ ‫ולהתפתחות ובטוח שפרופ' אורנה בראון‪-‬‬ ‫אפל תוביל את בית הספר עוד ועוד קדימה‪.‬‬ ‫אני תמיד איתכם וגאה בכם!‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 2‬מתוך ‪19‬‬ ‫תוכן העניינים‪:‬‬ ‫דבר ראש ביה"ס ‪ -‬פרופ' אורנה‬ ‫בראון‪-‬אפל‪1 ..........................‬‬ ‫דבר ראש ביה"ס היוצא ‪ -‬פרופ'‬ ‫מנפרד גרין ‪2 .........................‬‬ ‫ד"ר ריצ'רד שוסטר ‪3 ...............‬‬ ‫מבחר מחקרים בביה"ס לבריאות‬ ‫הציבור ‪2014 -‬‬ ‫פרופ' יעל לצר ‪3 .....................‬‬ ‫פרופ' מאיר פוגטש‪5 ................‬‬ ‫ד"ר שרון שניטמן ‪6 .................‬‬ ‫דוקטורטים בביה"ס לבריאות‬ ‫הציבור ‪2014 -‬‬ ‫ד"ר אפרת אמיתי ‪7 .................‬‬ ‫ד"ר כרמית סטרן ‪8 ..................‬‬ ‫הבוגרים מספרים‬ ‫איריס דגן ‪9 ...........................‬‬ ‫פרסומי החוקרים בביה"ס‬ ‫לבריאות הציבור ‪10 ........ 2014 -‬‬ ‫פיתוח מנהיגים במערכות בריאות‬ ‫עולמיות – ד"ר ריצ'רד שוסטר‬ ‫החל משנת ‪ 2012‬מתקיימת באוניברסיטת חיפה תכנית קיץ‬ ‫משותפת עם אוניברסיטת ג'ורג'יה בארה"ב‪ .‬מטרת התכנית‬ ‫היא לזהות ולפתח את דור העתיד שיובילו את מערכות‬ ‫הבריאות בעולם‪ .‬המשתתפים בתכנית לומדים באנגלית‪,‬‬ ‫מפתחים מערכות יחסים עם עמיתים ולאחר מכן חוזרים‬ ‫הביתה כדי לקדם את שיטות העבודה היעילות והמומלצות‬ ‫בתחום הבריאות‪ .‬תכנית לימודים זו מציעה קורסים‬ ‫המתחלקים עפ"י יחידות של שלושה שבועות כל אחת במהלך‬ ‫התקופה של חודשיים בין אמצע יוני לתחילת אוגוסט‪.‬‬ ‫הסטודנטים מאוניברסיטת חיפה יוכלו להירשם לכל אחד‬ ‫מהקורסים הבאים‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מנהיגות בבריאות הציבור‬ ‫בריאות האם והילד בהיבט הגלובלי‬ ‫סוציולוגיה של בריאות וחולי‬ ‫התמחות ‪ -‬פרקטיקום בבריאות הציבור‬ ‫מערכות בריאות בעולם‬ ‫בסיום התכנית‪ ,‬התלמידים רוכשים מיומנויות וידע חדשים‬ ‫במנהיגות ובמתן שירותי בריאות‪ .‬כמו כן‪ ,‬הם משפרים את‬ ‫הבנתם בנושא בעיות בריאות בעולם‪ .‬התלמידים מקבלים‬ ‫נקודות זכות מאוניברסיטת חיפה או מאוניברסיטת ג'ורג'יה‪,‬‬ ‫עפ"י מוסד הרישום‪.‬‬ ‫התכנית נועדה להכשיר את הלומדים בה להנהיג את‬ ‫הבריאות בעולם בעתיד והיא מיועדת למגוון רחב של‬ ‫סטודנטים בעלי תארים ותחומי עניין שונים‪ ,‬כגון‪ :‬בריאות‬ ‫הציבור‪ ,‬בריאות בעולם‪ ,‬מנהל בריאות‪ ,‬חקר שירותי‬ ‫הבריאות‪ ,‬רפואה‪ ,‬יחסים בינלאומיים‪ ,‬מדיניות בריאות‬ ‫ומנהל ציבורי‪.‬‬ ‫החל מקיץ ‪ ,2016‬תכנית זו תהפוך לחלק מתכנית הלימודים‬ ‫לתואר ‪ MPH‬במנהיגות וניהול בריאות בעולם שתוצע ע"י‬ ‫אוניברסיטת חיפה בשפה האנגלית ותמשך ‪ 3‬סמסטרים‪.‬‬ ‫מבחר מחקרים בביה"ס לבריאות הציבור ‪-‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫מהן סובלת מהפרעת‬ ‫יחסים בין אחיות שאחת‬ ‫אכילה – פרופ' יעל לצר‬ ‫בעשורים האחרונים נצפתה עליה משמעותית בשכיחות‬ ‫הפרעות אכילה (ה"א) אשר העיקריות שבהן אנורקסיה‬ ‫נרבוזה‪ ,‬בולימיה נרבוזה והפרעת אכילה לא ספציפית‪.‬‬ ‫הפרעות אלו שכיחות בעיקר בקרב צעירות‪ ,‬בעולם‬ ‫המערבי‪/‬מודרני‪ ,‬כרוכות בתחלואה מרובה ובאחוזי‬ ‫תמותה הגבוהים‪ ,‬ונחשבות כהפרעות חד‪-‬מיניות יותר‬ ‫מכל המחלות הפסיכיאטריות‪.‬‬ ‫האטיולוגיה של ה"א רב‪-‬סיבתית‪ .‬לאורך השנים‪ ,‬ניתנה‬ ‫תשומת לב ניכרת לתפקיד המשפחה בהתפתחות ושימור‬ ‫ה"א‪ ,‬תוך מתן התייחסות מיוחדת לאינטראקציה הורה‪-‬‬ ‫ילד‪.‬‬ ‫בשנים האחרונות הורחבה ההתייחסות גם לתת‪-‬מערכת‬ ‫האחאים בכלל‪ ,‬ובה"א בפרט‪ .‬הודגשה חשיבותה‬ ‫והשפעתה על עיצוב הזהות האישית‪ ,‬על גיוס כוחות‬ ‫במצבי משבר ועל בריאות וחולי לאורך מעגל החיים‪.‬‬ ‫יחסי אחאים מהווים את הקשר הממושך ביותר בחיי‬ ‫האדם‪ ,‬אשר נחשב למשמעותי ביותר‪ ,‬לאחר הקשר‬ ‫הורה‪-‬ילד‪ .‬באמצעות יחסים אלו‪ ,‬ניתנת לילד הזדמנות‬ ‫ללמוד על עצמו ועל אחרים בסביבתו‪ ,‬תוך כדי התנסות‬ ‫באינטראקציות חברתיות משמעותיות ביותר במהלך‬ ‫חייו‪.‬‬ ‫הדינאמיקה האחאית משפיעה גם על תהליכים‬ ‫התפתחותיים כהזדהות ונפרדות‪ ,‬התפתחות רגשות‪,‬‬ ‫הבנת העצמי והאחר‪ ,‬למידת מיומנויות חברתיות‬ ‫הקשורות לפתרון קונפליקטים והתנהגויות פרו‪-‬חברתיות‬ ‫ושיתופיות‪ .‬ליחסי אחאים משמעות מיוחדת ומרכזית‬ ‫בתקופת הילדות וההתבגרות‪ .‬אחאים חולקים לרוב‬ ‫התנסויות משותפות יום‪-‬יומיות ומבלים זמן משותף‬ ‫יותר מכל תת‪-‬מערכת אחרת במשפחה‪ .‬אחאים מספקים‬ ‫זה לזה קשרי חברות‪ ,‬תמיכה רגשית ומענה לצרכים‬ ‫מידיים‪ ,‬מהווים בסיס לאינטימיות‪ ,‬קירבה‪ ,‬שפה‬ ‫משותפת‪ ,‬חברות ואמפטיה‪ ,‬אך גם קרקע פורייה לקנאה‪,‬‬ ‫תחרות וקונפליקטים‪.‬‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 3‬מתוך ‪19‬‬ ‫נמצא כי השפעת מחלה או נכות של ילד על שאר בני‬ ‫המשפחה נחווית כמצב דחק משמעותי ואף כמשבר‬ ‫ממושך במשפחה‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי גם אצל‬ ‫האחאים הבריאים‪ .‬האחאים הבריאים יכולים להגיב‬ ‫על נכות או מחלת אחיהם בקשת רחבה של תגובות החל‬ ‫מהעדר ביטויי קושי ועד לסימפטומים קשים של‬ ‫מצוקה‪ .‬המחקרים אשר מצאו השלכות כאלה מצביעים‬ ‫על בעיות התנהגות‪ ,‬הסתגרות וקשיים חברתיים‪,‬‬ ‫רגישות יתר‪ ,‬רוגז ועצבנות‪ ,‬או סימפטומים פסיכו‪-‬‬ ‫סומאטיים‪ ,‬וקשיים לימודיים בבית הספר‪ .‬כן נמצא כי‪,‬‬ ‫ככל שמחלת האח פוגעת בתפקוד היום‪-‬יומי של‬ ‫המשפחה הדבר משפיע לרעה על האחים הבריאים‪ .‬כמו‬ ‫כן בהשפעת המחלה או הנכות נצפה קונפליקט בין‬ ‫האחים סביב הצורך לתמוך באחות החולה מחד‪,‬‬ ‫והחסר שהם חווים בדמויות הוריות מאידך‪.‬‬ ‫נמצאה שכיחות גבוהה יותר של ה"א בקרב אחיותיהן‬ ‫של הסובלות מה"א ובמיוחד בקרב תאומות‪ .‬מכאן‪,‬‬ ‫שנוטים להתייחס לקבוצת האחיות שאינן עם ה"א כאל‬ ‫קבוצה בסיכון להתפתחות הפרעות כאלה‪ .‬נמצא עוד כי‬ ‫קיימת יריבות גלויה או סמויה בעיקר בין האחיות‪ .‬וכן‬ ‫כי האחות ללא ה"א פחות תחרותית באופן מובהק‬ ‫בהשוואה לאחותה החולה‪ .‬עם פרוץ המחלה מוחרפת‬ ‫היריבות והתחרות וכתוצאה‪ ,‬מתרחש ריחוק ביניהן‪.‬‬ ‫נמצא עוד כי מערכת היחסים בין האחיות יכולה לנבא‬ ‫את השיפור בסימפטום הפיזי (עליה במשקל)‪ ,‬כך שככל‬ ‫שהיחסים טובים יותר הסיכוי לעלות במשקל אצל‬ ‫האחות החולה גבוה יותר‪.‬‬ ‫תחושת קוהרנטיות מעבר לאיכות היחסים בין האחיות‬ ‫קיימים משתנים אפשריים נוספים‪ ,‬אשר יכולים‬ ‫להשפיע במצב הדחק של המחלה על האחות הבריאה‪.‬‬ ‫תחושת קוהרנטיות נחשבת כמשאב פנימי‪ ,‬אשר יכול‬ ‫לעזור בהתמודדות זו‪ .‬תחושת הקוהרנטיות הינה משאב‬ ‫התמודדות‪ ,‬המסייע באימוץ התנהגויות בונות ויעילות‬ ‫המשתנות בהתאם למצב ולרקע התרבותי‪ .‬במחקר‬ ‫הנוכחי בחרנו לבחון ממד זה ואת הקשר שלו ליחסי‬ ‫האחיות‪ ,‬ולהתמודדות עם מצב הדחק של המחלה‪.‬‬ ‫לפיכך‪ ,‬אדם בעל תחושת קוהרנטיות גבוהה‪ ,‬יאמין‬ ‫בכוחו להתמודד עם מצבי לחץ שונים ביעילות‪ ,‬יהיה‬ ‫עמיד יותר בזמני משבר ויתקדם ברצף החיים בכיוון‬ ‫הבריאות‪ .‬מודל תיאורטי זה קיבל אישוש במחקרים‬ ‫אמפיריים‪.‬‬ ‫למיטב הידיעה לא נעשו מחקרים אשר בדקו תחושת‬ ‫קוהרנטיות בקרב הסובלים מה"א ולא כל שכן בקרב אחיות של‬ ‫בנות עם ה"א‪ .‬כמו כן‪ ,‬למיטב הידיעה מרבית המחקרים שנעשו‬ ‫בנושא של יחסי אחיות בדקו את מערכת היחסים בין האחיות‬ ‫מנקודת הראות של האחות החולה‪ .‬לפיכך‪ ,‬מטרתו של מחקר‬ ‫זה‪ ,‬הינה להתמקד בתת‪-‬מערכת האחיות‪ ,‬במשפחה בה בת עם‬ ‫ה"א ובת ללא ה"א ולבדוק את הקשר בין יחסי האחיות‬ ‫ותחושת הקוהרנטיות לבין מצבה הנפשי של האחות ללא‬ ‫הפרעות אכילה‪.‬‬ ‫ממצאים‪ :‬בקבוצת הנבדקות להן אחות עם הפרעת אכילה‬ ‫(מחקר) נמצאו רמות גבוהות יותר במובהק של דיכאון ויחסי‬ ‫אחיות שליליים בהשוואה לביקורת‪ .‬נמצא קשר מובהק בין‬ ‫מדדי מצוקה נפשית לבין‪ .1 :‬יחסי אחיות שליליים (בשתי‬ ‫הקבוצות) ‪ .2‬יחסי אחיות חיוביים (בקבוצת המחקר) ‪.3‬‬ ‫תחושת קוהרנטיות בשתי הקבוצות) וכן בין רמת דיכאון לבין‬ ‫יחסי אחיות שליליים (רק בקבוצת המחקר) ‪ .2‬מדד מצוקה‬ ‫נפשית (בשתי הקבוצות) ו‪ .3 -‬תחושת קוהרנטיות (בשתי‬ ‫קבוצות המחקר)‪ .‬משמע‪ ,‬ככל שהיחסים בין האחיות שליליים‬ ‫יותר רמת הדיכאון גבוהה יותר‪ ,‬וכן ככל שתחושת הקוהרנטיות‬ ‫גבוהה יותר‪ ,‬רמת הדיכאון נמוכה יותר‪.‬‬ ‫דיון‪ :‬מודל המחקר הראה כי השתייכות לקבוצה בין אם היא‬ ‫ביקורת או מחקר‪ ,‬תחושת קוהרנטיות‪ ,‬ויחסי אחיות יכולים‬ ‫לנבא את רמת הדיכאון של האחות הבריאה‪ .‬הממצאים‬ ‫מדגישים את השלכות היחסים בין האחיות‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫השליליים‪ ,‬ותחושת הקוהרנטיות לבריאותה הנפשית של‬ ‫האחות הבריאה‪ ,‬במשפחות להן ילדה עם ה"א‪.‬‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 4‬מתוך ‪19‬‬ ‫מחקרים קליניים בסביבה תומכת השקעות – כיצד לייצר תנאים נאותים להשקעה רבה‬ ‫יותר במחקר קליני ביו‪-‬רפואי –פרופ' מאיר פוגטש‬ ‫אחד מן המחקרים המעניינים שיצא לי לעסוק בו‬ ‫לאחרונה התמקד בפעילותן של מדינות בתחום‬ ‫המחקרים הקליניים‪ ,‬כשמטרתו להסביר ולכמת את‬ ‫הפקטורים התורמים להגברתה של פעילות זו‪.‬‬ ‫תחום המחקרים הקליניים הינו אחד מן השלבים‬ ‫המרכזיים ביותר בשדה הביו‪-‬רפואה והפרמצבטיקה‪.‬‬ ‫מחקרים אלו מהווים את השלב הארוך ביותר‪ ,‬היקר‬ ‫ביותר ובעל הסיכון הגבוה ביותר בתהליך המחקר‬ ‫והפיתוח של תרופות חדשניות‪ .‬עבור מדינות‪ ,‬מפותחות‬ ‫ומתפתחות‪ ,‬פעילות ענפה של מחקרים קליניים בתחומן‬ ‫נתפסת כחיובית ומועילה‪ .‬ראשית‪ ,‬מחקרים קליניים‬ ‫מאפשרים נגישות לטיפולים חדשניים‪ ,‬שלעיתים‬ ‫מהווים את הדרך היחידה של חולים מסוימים להשיג‬ ‫טיפול עבור מצבם הרפואי‪ .‬שנית‪ ,‬פעילות ענפה של‬ ‫מחקרים קליניים מושכת השקעות זרות שמביאות‬ ‫לשיפור המערך הטכנולוגי‪-‬רפואי‪ ,‬פיתוח וקידום של‬ ‫הרופאים והחוקרים העוסקים במחקר‪ ,‬תרומה ליוקרה‬ ‫של המוסדות הרפואיים‪ ,‬ויצירת משרות נוספות‪.‬‬ ‫הממצאים שפרסמנו בדו"ח חדש (אוקטובר ‪– )2014‬‬ ‫‪Scaling Up Global Clinical Trial Activity: Key‬‬ ‫‪ – Trends and Policy Lessons‬מציג תחילה את‬ ‫הערך הגלום בפעילות ענפה של מחקרים קליניים עבור‬ ‫מדינות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬המחקר מספק מדד (‪)benchmark‬‬ ‫גלובלי של פעילות המחקרים הקליניים של מדינות‬ ‫וחברות הפארמה הרב‪-‬לאומיות‪ ,‬על‪-‬מנת לספק תמונת‪-‬‬ ‫מצב משווה עדכנית של תפקודן של מדינות בתחום זה‪.‬‬ ‫בחלקו האחרון‪ ,‬והחשוב ביותר‪ ,‬המחקר מסביר מהם‬ ‫הפקטורים העיקריים התורמים להגברת הפעילות של‬ ‫מחקרים קליניים‪ ,‬ומכמת את השפעתם‪.‬‬ ‫הממצאים שפרסמנו בדו"ח חדש (אוקטובר ‪– )2014‬‬ ‫‪Scaling Up Global Clinical Trial Activity:‬‬ ‫‪ – Key Trends and Policy Lessons‬מציג תחילה‬ ‫את הערך הגלום בפעילות ענפה של מחקרים קליניים‬ ‫עבור מדינות‪ .‬לאחר מכן‪ ,‬המחקר מספק מדד‬ ‫(‪ )benchmark‬גלובלי של פעילות המחקרים‬ ‫הקליניים של מדינות וחברות הפארמה הרב‪-‬‬ ‫לאומיות‪ ,‬על‪-‬מנת לספק תמונת‪-‬מצב משווה עדכנית‬ ‫של תפקודן של מדינות בתחום זה‪ .‬בחלקו האחרון‪,‬‬ ‫והחשוב ביותר‪ ,‬המחקר מסביר מהם הפקטורים‬ ‫העיקריים התורמים להגברת הפעילות של מחקרים‬ ‫קליניים‪ ,‬ומכמת את השפעתם‪.‬‬ ‫בין ממצאיו העיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬טיפוח סביבה המקדמת חדשנות‪ ,‬הנאמדת דרך‬ ‫השקעה ממשלתית במו"פ ומדיניות חזקה של הגנה‬ ‫על קניין רוחני‪ ,‬תורמת להגברת הפעילות בתחום‬ ‫המחקרים הקליניים לא‪-‬פחות‪ ,‬ולעיתים יותר מאשר‬ ‫השקעה בתשתיות‪ ,‬מספר הרופאים והוצאה כוללת‬ ‫על בריאות;‬ ‫‪ .2‬ישנה קורלציה חיובית בין מדיניות ההגנה על‬ ‫קניין רוחני במדינה לבין כמות המחקרים הקליניים‬ ‫הנערכים בתחומה;‬ ‫‪ .3‬בעוד שמדינות מפותחות (ארה"ב‪ ,‬קנדה‪ ,‬ומדינות‬ ‫ה‪ )EU-5-‬מובילות הן בפעילות המחקרים הקליניים‬ ‫הן באחוז המחקרים המתקדמים ובעלי הסיכון‬ ‫הגבוה ביותר (המוגדרים כ‪ ,)Phase I+II-‬ניכרת‬ ‫מגמת התחזקות במדינות מתפתחות מסוימות – ככל‬ ‫שפעילותן הכללית ענפה יותר‪ ,‬כך גובר אחוז‬ ‫המחקרים המתקדמים הנערכים בתחומה;‬ ‫‪ .4‬מבחינת נושאי המחקרים הקליניים‪ ,‬ניכרת מגמה‬ ‫גלובלית המתמקדת במחלות מורכבות ממגוון‬ ‫תחומים תרפויטיים‪ ,‬כאשר תחום הסרטן ממשיך‬ ‫להוביל באופן משמעותי מבחינת כמות המחקרים‬ ‫הקליניים‪.‬‬ ‫ממצאים‪ ,‬כמו גם אחרים‪ ,‬יכולים לספק נקודות‬ ‫חשובות למחשבה עבור מקבלי החלטות אשר‬ ‫מעוניינים לייצר את התנאים המתאימים להגדלת‬ ‫היקף ההשקעות במחקרים קליניים בתחומם‪.‬‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 5‬מתוך ‪19‬‬ ‫בחינת הבדלים בדפוסי שתייה בקרב סטודנטים יהודים וערבים בישראל –‬ ‫ד"ר שרון שניטמן‬ ‫שתייה מזיקה של משקאות אלכוהוליים הינה בעיית‬ ‫בריאות כלל עולמית‪ .‬הנזק הנגרם כתוצאה מהשתייה‬ ‫הוא הרבה מעבר לבריאות הפיסית והנפשית של הפרט‪,‬‬ ‫והוא כולל גם פגיעה ברווחתם ובריאותם של החברה‬ ‫סביבו‪ .‬צריכת אלכוהול מזיקה מביאה לתמותה של ‪2.5‬‬ ‫מיליון בני אדם ברחבי העולם מדי שנה‪ ,‬היא גורמת‬ ‫לתחלואה ולפגיעה במיליוני אנשים נוספים‪ ,‬והשפעתה‬ ‫על הדורות הצעירים הולכת וגוברת בהדרגה‪.‬‬ ‫ישראל נחשבה זמן רב כמדינה בעלת שכיחות נמוכה‬ ‫בצריכת אלכוהול‪ ,‬אך המחקרים האחרונים בנושא‬ ‫מצביעים על מגמת עלייה בצריכת משקאות אלכוהוליים‬ ‫בקרב הישראלים‪ .‬על כן‪ ,‬ישנה חשיבות רבה להתחקות‬ ‫אחר דפוסי שתייה בקרב הישראלים‪ ,‬במטרה לזהות‬ ‫אוכלוסיות פוטנציאליות שעשויות להזדקק לתכניות‬ ‫מניעה מותאמות‪ .‬סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות‬ ‫ובמכללות מזוהים לעתים קרובות כאוכלוסייה בסיכון‬ ‫גבוה עקב נטייתם לשתייה כבדה יותר בהשוואה‬ ‫לאוכלוסיות אחרות‪ .‬יתר על כן‪ ,‬בישראל ובעולם קיים‬ ‫מחסור במחקרים הבוחנים את דפוסי השתייה בקרב‬ ‫האוכלוסייה הערבית‪ .‬עם זאת‪ ,‬המחקרים המעטים‬ ‫הקיימים בנושא הצביעו על דפוסי שתייה ייחודיים בקרב‬ ‫אוכלוסייה זו‪ ,‬עם שיעור התנזרות גבוה בקרב מרבית‬ ‫האוכלוסייה מצד אחד‪ ,‬ושיעור גבוה של שתייה כבדה‬ ‫בקרב השותים מצד שני‪.‬‬ ‫בהתבסס על ממצאים אלה‪ ,‬ברצוננו להגיע להבנה טובה‬ ‫יותר אודות דפוסי השתייה בכלל ודפוסי שתייה כבדה‬ ‫בפרט בקרב סטודנטים יהודיים וערביים‬ ‫מהאוניברסיטאות ומהמכללות בארץ‪ .‬לצורך כך‪ ,‬גויסו‬ ‫‪ 1,310‬משיבים מהמוסדות להשכלה גבוהה ברחבי‬ ‫הארץ‪ ,‬שהשיבו על הסקר שכלל שאלות על מאפיינים‬ ‫סוציו‪-‬דמוגרפיים‪ ,‬דפוסי שתיית אלכוהול וציפיות‬ ‫משתיית אלכוהול‪ .‬ציפיות משתיית אלכוהול הינן‬ ‫אמונות של האדם אודות ההשפעה של צריכת‬ ‫אלכוהול‪ ,‬כאשר הוכח כי אמנות אלו משפיעות על‬ ‫הצריכה‪ .‬כמו כן הוכח כי המקור העיקרי של ציפיות‬ ‫משתיית אלכוהול מבוסס על למידה חברתית‪ .‬כך‬ ‫למשל‪ ,‬אנו לומדים למה לצפות מצריכת אלכוהול‬ ‫מההורים‪ ,‬האחים‪ ,‬החברים‪ ,‬העמיתים לעבודה‬ ‫ומאמצעי התקשורת‪ .‬מאחר וציפיות משתיית אלכוהול‬ ‫הינן בעלות השפעה רבה על דפוסי השתייה‪ ,‬ברצוננו‬ ‫לבדוק האם ניתן להסביר באמצעותם את ההבדלים‬ ‫בדפוסי שתייה בקרב יהודים וערבים בישראל‪.‬‬ ‫המחקר הנוכחי מאושש הן את ממצאי המחקרים‬ ‫הקודמים והן מרחיב ממצאים אלה‪ ,‬ובכך תורם להבנה‬ ‫טובה יותר של דפוסי שתייה בקרב סטודנטים‬ ‫ישראליים‪ .‬ראשית‪ ,‬הממצאים מראים כי סטודנטים‬ ‫ערביים נוטים להימנע יותר משתיית אלכוהול מאשר‬ ‫סטודנטים יהודים‪ .‬שנית‪ ,‬המחקר מלמד כי בקרב‬ ‫השותים‪ ,‬סטודנטים ערביים נמצאים בסיכון גבוה‬ ‫במיוחד לשתייה כבדה‪ .‬שלישית‪ ,‬התוצאות מצביעות‬ ‫על כך כי הנטייה לשתייה כבדה של משקאות‬ ‫אלכוהוליים בקרב סטודנטים ערביים מוסברת בחלקה‬ ‫באמצעות הציפייה כי אלכוהול משפיע על השותים‬ ‫ברמות גבוהות של צריכה בלבד‪ .‬חלק זה מהווה חידוש‬ ‫של המחקר הנוכחי בהשוואה למחקרים אחרים בנושא‪.‬‬ ‫מחקרים קודמים מצאו כי התערבויות שמטרתן לשנות‬ ‫ציפיות משתיית אלכוהול מפחיתות את צריכת‬ ‫האלכוהול‪ ,‬במיוחד בקרב סטודנטים גברים‪ .‬תכניות‬ ‫התערבות שמטרתן לצמצם דפוסי שתיית אלכוהול‬ ‫בקרב סטודנטים באוניברסיטה באמצעות שינוי ציפיות‬ ‫משתיית אלכוהול אינן מפותחות דיין בישראל‪ .‬מחקרנו‬ ‫מצביע על הצורך הקיים בפיתוח התערבויות כאלה על‬ ‫מנת לטפל בהבדלים בציפיות משתיית אלכוהול בקרב‬ ‫קבוצות אתנו‪-‬דתיות שונות‪ .‬מכאן‪ ,‬ממצאי המחקר‬ ‫הנוכחי מצביעים על כך שערוץ אחד למניעת צריכת‬ ‫אלכוהול בקרב אוכלוסיית הסטודנטים הערביים‬ ‫בישראל הינו באמצעות פיתוח תכניות התערבות‬ ‫שנועדו לשנות את ציפיות משתיית האלכוהול‬ ‫הקשורות לשתייה כבדה‪.‬‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 6‬מתוך ‪19‬‬ ‫דוקטורטים בביה"ס לבריאות הציבור ‪2014 -‬‬ ‫הנקה וחשיפות סביבתיות בינקות וליקמיה ולימפומה בילדות‪ :‬מחקר מקרה‪-‬ביקורת ‪-‬‬ ‫ד"ר אפרת אמיתי‬ ‫מחקר הדוקטורט שלי‪ ,‬במגמה לאפידמיולוגיה בבית‬ ‫הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה עסק‬ ‫בהנקה‪ ,‬תזונה וחשיפות נוספות בינקות והשפעתן על‬ ‫הסיכון ללקות בליקמיה ולימפומה בילדות‪ .‬ב‪ 30-‬השנים‬ ‫האחרונות חל גידול של כ‪ 0.9%-‬בהיארעות של כלל סוגי‬ ‫הסרטן בילדות בעולם המערבי‪ .‬על אף ששיעור‬ ‫ההישרדות ל‪ 5-‬שנים עלה באופן משמעותי כתוצאה‬ ‫מהתקדמות בטכנולוגיות הטיפול‪ ,‬סרטן הוא עדיין אחד‬ ‫מגורמי המוות המובילים בילדים – הגורם השני למוות‬ ‫בארה"ב בקרב ילדים בני ‪ 1-14‬שנים והגורם השלישי‬ ‫למוות בישראל בקרב צעירים עד גיל ‪ 24‬שנים‪.‬‬ ‫ליקמיה ולימפומה הם שניים מסוגי הסרטן הנפוצים‬ ‫ביותר בילדים ובני נוער ומהווים יחד כ‪ 45%-‬מכלל מקרי‬ ‫הסרטן בגילאים אלה‪ .‬עם זאת‪ ,‬מעט מאוד ידוע על‬ ‫הגורמים לתחלואה בליקמיה ולימפומה בילדות‪ .‬המחקר‬ ‫שלי בחן הנקה וחשיפות חשובות נוספות אשר משפיעות‬ ‫על התפתחות המערכת החיסונית בילדות המוקדמת‬ ‫כחלק מתיאוריית "הגורם המדבק" שהוצעה ע"י גריבס‬ ‫כהסבר אפשרי לתחלואה‪.‬‬ ‫המחקר שנערך בהנחייתה של ד"ר ליטל קינן בוקר היה‬ ‫מחקר מקרה ביקורת במסגרתו רואיינו ‪ 190‬אמהות‬ ‫לילדים אשר חלו בסרטן בשנים ‪ 2005-2013‬וטופלו‬ ‫במחלקות ההמטו‪-‬אונקולוגיות באחד מ‪ 5-‬בתיה"ח‬ ‫הגדולים בישראל‪ :‬רמב"ם‪ ,‬דנה‪ ,‬שיבא‪ ,‬הדסה עין כרם‬ ‫וסורוקה‪ .‬כביקורות שימשו אמהות ל‪ 384-‬ילדים‬ ‫מהאוכלוסייה הכללית אשר מעולם לא חלו בסרטן‪ .‬כל‬ ‫הילדים היו תושבי ישראל והביקורות הותאמו למקרים‬ ‫על בסיס מין הילד‪ ,‬גיל וקבוצת אוכלוסיה (יהודים‪/‬‬ ‫ערבים)‪.‬‬ ‫השערת המחקר המרכזית‪ ,‬שהנקה קשורה לתחלואה‬ ‫מופחתת בליקמיה ולימפומה בילדות‪ ,‬אוששה במלואה‬ ‫במחקר‪ .‬לעומת אי‪-‬הנקה‪ ,‬הנקה נקשרה להפחתה של‬ ‫‪ 64%‬בסיכון ללקות בליקמיה ולימפומה בילדות‬ ‫(‪ .)OR=0.36‬הנקה למשך ששה‪ ,‬שנים עשר‪ ,‬שמונה עשר‬ ‫חודשים או יותר‪ ,‬בהשוואה למשכי הנקה קצרים יותר‪,‬‬ ‫נמצאה גם היא קשורה להפחתה בסיכון לתחלואה‬ ‫בליקמיה ולימפומה בילדות ב‪40% ,)OR=0.62( 38%-‬‬ ‫(‪ )OR=0.60‬ו‪ )OR=0.54( 46%-‬בהתאמה‪ ,‬כך הודגם גם‬ ‫יחס של מנה‪-‬תגובה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬בניתוח הרב‪-‬משתני נמצא כי מתן תוסף ברזל‬ ‫לתינוק ע"פ הנחיות משרד הבריאות נקשר בסיכון‬ ‫מופחת של ‪ 61%‬לתחלואה וגידול חיית מחמד בביתו‬ ‫הראשון של הילד נקשר ב‪ 50%-‬סיכון מופחת לתחלואה‬ ‫בליקמיה ולימפומה בילדות‪.‬‬ ‫חשיפות אשר נקשרו לתחלואה מוגברת בליקמיה‬ ‫ולימפומה בילדות הן עישון של האב בבית בשלושת‬ ‫החודשים שלפני ההריון (סיכון גבוה ב‪–193%-‬‬ ‫‪ )OR=1.93‬וסדר לידה גבוה של הילד (סיכון גבוה ב‪18%-‬‬ ‫לכל אח‪/‬ות גדול‪/‬ה – ‪.)OR=1.18‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬ממצאי המחקר מעידים על קשר הפוך בין הנקה‬ ‫לבין ליקמיה ולימפומה בילדות‪ ,‬עם יחס ברור של מנה‪-‬‬ ‫תגובה‪ .‬תזונה נכונה היא חלק בלתי נפרד מהבריאות‬ ‫והנקה נחשבת למדד הזהב (‪ )Gold Standard‬בתזונת‬ ‫תינוקות‪ .‬להנקה תרומה רבה לבריאות התינוק והילד‬ ‫ומחקר זה מוסיף נדבך נוסף של הקטנת הסיכון ללקות‬ ‫בליקמיה ולימפומה בילדות‪ .‬יתרונות ההנקה כאמצעי‬ ‫למניעת תחלואה בבריאות הציבור הם נגישות גבוהה‬ ‫ועלות נמוכה‪ .‬החשיפות הנוספות‪ ,‬מעבר להנקה‪ ,‬שנמצאו‬ ‫במחקר זה כקשורות לסיכון לחלות בליקמיה או‬ ‫לימפומה בילדות דוגמת חיית מחמד‪ ,‬הגבלת עישון הורי‬ ‫ותוספי ויטמינים ומינרלים‪ ,‬גם הן חשיפות שניתנות‬ ‫לשינוי ולהן השפעה על הסיכון לתחלואה לא רק‬ ‫בליקמיה ולימפומה בילדות אלא על בריאותם הכללית‬ ‫של ילדים והוריהם‪ .‬לפיכך ‪ -‬יש ליידע את הציבור‬ ‫ולהעמיק את המודעות לכך‪.‬‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 7‬מתוך ‪19‬‬ ‫אי יישום החוק למניעת עישון במקומות ציבוריים בישראל– ד"ר כרמית סטרן‬ ‫בשנת ‪ 2007‬נכנס לתקף תיקון לחוק למניעת עישון‬ ‫במטרה להגן על הציבור מפני חשיפה לעישון כפוי (סביל)‬ ‫במקומות ציבוריים‪ ,‬כולל פאבים‪ .‬החוק הטיל את‬ ‫האחריות ליישום‪ ,‬לא רק על הרשויות המקומיות‪ ,‬אלא‬ ‫גם על בעלי העסקים תוך הגדלת הקנסות‪ .‬חוקים‬ ‫במדינות אחרות בעולם הועילו בהפחתת עישון כפוי‪,‬‬ ‫אולם בישראל נראה‪ ,‬כי היישום‪ ,‬ההיענות והאכיפה‬ ‫בפאבים חסרים‪.‬‬ ‫במטרה לבחון באופן אמפירי את רמת העישון הכפוי‬ ‫בפאבים בערים לאור החוק; ואת הגורמים המחזקים‬ ‫והמעכבים את יישום החוק ואכיפתו על ידי מבלים‪ ,‬בעלי‬ ‫פאבים ונושאי תפקידים בעיריות‪ ,‬נערך מחקר חתך‬ ‫מרובה מקורות ומשולב שיטות כמותיות ואיכותניות‪.‬‬ ‫הנתונים נאספו בשנים ‪.2009-2010‬‬ ‫במחקר נמצא כי יישום החוק למניעת עישון בפאבים‬ ‫לוקה בחסר מבחינה התנהגותית וסביבתית‪ :‬ב‪92%-‬‬ ‫מתוך ‪ 72‬הפאבים שנדגמו נמצא עישון כפוי‪ ,‬כאשר הרמה‬ ‫הממוצעת של ריכוז הניקוטין הייתה בינונית (רמת‬ ‫העישון הכפוי נמדדה באמצעות התקן סביל למדידת‬ ‫ריכוז הניקוטין באוויר‪ -‬כלי ספציפי לניטור עשן סיגריות‪.‬‬ ‫פיתוח הכלי וניתוח הריכוזים נערכו ע"י מומחית בעלת‬ ‫שם עולמי‪ -‬פרופ' המונד מברקלי‪ ,‬קליפורניה‪ ,‬ארה"ב)‪.‬‬ ‫כמו כן ב‪ 97%-‬מהפאבים לא יושמו דרישות החוק באשר‬ ‫לסביבתו הפיזית‪ 75% -‬מהפאבים לא הקצו אזור עישון‬ ‫נפרד לחלוטין ויותר ממחציתם לא הציבו שילוט האוסר‬ ‫לעשן והציבו מאפרות‪ .‬נמצא קשר חיובי ומובהק בין‬ ‫סביבת הפאב התומכת בעישון לרמת העישון הכפוי בו‪.‬‬ ‫מראיונות עם בכירים בעיריות עלה‪ ,‬כי ברוב הערים‬ ‫מתבצעת אכיפה מועטה אם בכלל של החוק (נכללו ‪73‬‬ ‫נושאי תפקידים מ‪ 25-‬עיריות‪ ,‬כאשר ‪ 25‬מהם היו ראשי‬ ‫ערים או נבחרי ציבור בכירים אחרים ו‪ 48-‬היו מנהלי‬ ‫פיקוח‪ ,‬בריאות ואיכות סביבה)‪ .‬המרואיינים מהעיריות‬ ‫ציינו‪ ,‬שתהליך הטלת האחריות לאכיפה ללא תמיכה‬ ‫תקציבית וחינוכית (לציבור‪ ,‬למנהלים ולפקחים)‪ ,‬מקשה‬ ‫על האכיפה‪ .‬בנוסף תפיסת גובה הקנס כלא מידתי‬ ‫נמצאה כגורם המעכב אכיפה‪ .‬אחד הפתרונות שעלו היה‬ ‫לחלוק באחריות לאכיפה עם גורמים נוספים (כמו‪:‬‬ ‫משטרה‪ ,‬משרד הבריאות או גוף ממשלתי ייעודי) או‬ ‫להעבירה לאחריות הבלעדית של הגורמים הללו‪.‬‬ ‫בראיונות אלה כמו בראיונות עם בעלי הפאבים עלה‬ ‫קונפליקט בין הצורך לאכוף את החוק מחד גיסא‪,‬‬ ‫ולרצות את הלקוחות‪ ,‬התומכים בחוק והמתנגדים לו‬ ‫כאחד‪ ,‬מאידך גיסא‪ .‬מדבריהם עלה‪ ,‬כי אכיפת החוק‬ ‫מושפעת מהלחץ הציבורי לאכוף או להימנע מאכיפה‪,‬‬ ‫קשיים באכיפה עלו בהקשר להתמודדות עם המעשן‬ ‫הישראלי הסרבן‪ ,‬החשש מאלימות והדאגה מפגיעה‬ ‫כלכלית בפאבים עקב אכיפת החוק‪.‬‬ ‫אמנם ‪ 97%‬מהמבלים הכיר את החוק‪ ,‬אך לא הקפיד על‬ ‫יישומו‪ :‬מעשנים המשיכו לעשן‪ ,‬ומבלים שאינם מעשנים‬ ‫נמנעו מלהעיר על עישון בנוכחותם‪ .‬באופן כללי מכלל‬ ‫הראיונות עם הגורמים השונים עלה‪ ,‬כי העישון בפאבים‬ ‫נתפס כנורמטיבי גם שנים לאחר כניסת החוק לתקף‪.‬‬ ‫נראה‪ ,‬כי העובדה שהחוק מגביל את העישון‪ ,‬ולא אוסר‬ ‫אותו לחלוטין‪ ,‬מקשה על יישומו‪ ,‬אכיפתו והטמעתו‬ ‫בנורמות החברתיות‪ ,‬במיוחד במקומות כמו פאבים‪.‬‬ ‫חסרים צעדים משלימים לחקיקה הכוללים אמצעים‬ ‫חינוכיים‪ ,‬תקשורתיים וארגוניים כחלק מתהליך השינוי‬ ‫הנורמטיבי‪ ,‬בעיקר לאור מרכזיות הלקוח בהנעה‬ ‫לפעולה‪ .‬לייעול האכיפה יש לשקול העברתה לארגונים‬ ‫חלופיים או נוספים‪.‬‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 8‬מתוך ‪19‬‬ ‫הבוגרים מספרים‬ ‫לימודי תואר שני כמוסמך לקידום בריאות‪ ,‬לאן הובילו אותי? – איריס דגן‬ ‫לשמחתי‪ ,‬בעשור זה המודעות לקידום בריאות‪ ,‬גם בקרב‬ ‫מקבלי ההחלטות וגם בקרב האוכלוסייה‪ ,‬הולכת ועולה‬ ‫ואנו נדרשים לתת מענה במגוון רחב של תחומים להעלאת‬ ‫המודעות‪ ,‬לשינוי התנהגותי‪ ,‬למיומנויות למטפלים‬ ‫להעצמת המבוטחים ועוד נושאים רבים אשר יעניקו‬ ‫שירות איכותי לאוכלוסייה לשמירת בריאותם ואיכות‬ ‫חייהם‪.‬‬ ‫בעלת תואר ‪ ,MPH‬מנהלת ארצית‪ ,‬תחום קידום בריאות‬ ‫ורפואה מונעת‪ ,‬מכבי שירותי בריאות‬ ‫התבקשתי לכתוב לעיתון ולשתף אתכם‪ ,‬קוראים יקרים‪,‬‬ ‫בתובנות‪ ,‬בניסיון שרכשתי ובפיתוח המקצועי שהעניקו לי‬ ‫הלימודים בתחום קידום הבריאות בבית הספר לבריאות‬ ‫הציבור‪.‬‬ ‫שנים רבות לאחר הלימודים ועד היום כשאני משכנעת‬ ‫עובדים ומכרים ללמוד את התחום‪ ,‬אני מציינת כי‬ ‫הלימודים קדמו ופתחו אותי הרבה מעבר למה שתכננתי‪.‬‬ ‫חשוב להבין כי קידום בריאות מוגדר בארץ כעיסוק‪ ,‬אך‬ ‫הוא מכוון למקצועיות ולהכרה שהולכת ועולה בימים אלו‬ ‫ואנו חברי הוועד הארצי של איגוד קידום בריאות בישראל‬ ‫עובדים וחושבים כיצד לקדמו ולפתחו לפסגות נוספות‪.‬‬ ‫מאחלת לסטודנטים שהחלו ‪ -‬לימודים מהנים‪ ,‬ולבוגרים‬ ‫שבינכם ‪ -‬השפעה על קידום הבריאות ובריאות הציבור‬ ‫בישראל בארגונים השונים‪.‬‬ ‫לפני עשור נפתח מסלול חדשני בבית הספר – קידום‬ ‫בריאות‪ .‬בתקופה זו התחלתי את דרכי כמנהלת קידום‬ ‫בריאות במחוז הצפון‪ .‬היה לי ברור כי מעבר לידע והניסיון‬ ‫שצברתי בלימודי לתואר הראשון ועיסוקי בתחום קידום‬ ‫בריאות בתוך הארגון מספר שנים קודם לכן‪ ,‬אינם‬ ‫מספקים‪ ,‬וכי כמנהלת של תחום שלם שעלי להוביל במחוז‬ ‫מאוד גדול‪ ,‬נדרשת מקצועיות מרבית‪ ,‬ידע מיומנויות‬ ‫ובטחון‪ .‬נרשמתי ללימודים במסלול שנפתח‪ ,‬כשאני בחודש‬ ‫התשיעי להריוני‪ ...‬והתחלתי את הלימודים עם תינוקת בת‬ ‫חודשיים שהגיעה כמעט במהלך כל הסמסטר הראשון עמי‬ ‫ללימודים‪...‬‬ ‫הלימודים היו מעניינים מאוד‪ ,‬העשירו את הידע שלי‪,‬‬ ‫במגוון נושאים‪ ,‬את ההבנה וההסתכלות הרחבה לגבי‬ ‫התובנה‪ ,‬מהו קידום בריאות? כיצד ניתן לקדמו בתוך‬ ‫ארגון? מי השותפים בתוך הארגון ומחוצה לו‪ ,‬כיצד‬ ‫מובילים תכניות התערבות ממוקדות שניתן להעריכן‬ ‫ולהוכיח את יעילותן‪ ,‬מה התרומה של איש קידום בריאות‬ ‫וצוות מקדמי בריאות לארגון וליעדים שמוביל ועוד‪.‬‬ ‫ידיעון מס' ‪ /01.01.2015 /1‬עמוד ‪ 9‬מתוך ‪19‬‬ ‫בברכה‪ ,‬איריס‪.‬‬ 2014 - ‫פרסומי החוקרים בביה"ס לבריאות הציבור‬ ‫ד"ר ליאורה אור‬ Bishara, H., Ore L., Bishara, H., Vinitski, O., & Wailer, D. (2014). Accessibility and compliance of Ethiopian immigrants to Latent Tuberculosis Infection treatment. Harefuah, 153(3-4), 8-11. (Hebrew). Bishara, H., Wailer, D., & Ore, L. (2014). Compliance with treatment for Latent Tuberculosis Infection: A challenge for public health. Harefuah, 153(3-4), 167-169. (Hebrew). Ore, L., Garzozi, J.H., Schwartz, N., Cohen-Dar, M. (2014). Factors influencing Prevalence of Vision and Ocular Abnormalities among Jewish and Arab Israeli School Children. IMAJ, 16(9), 553-558. Shema-Didi, L., Kristal, B., Sela, S., & Ore. L. (2014). Can prolonged intake of pomegranate juice reduce cardiovascular risk factors in hemodialysis patients? – Results of a randomized placebo controlled trial. Nutrition Journal, 13, 18. ‫ד"ר רונית אנדוולט‬ Endevelt, R., Elkayam, O., Cohen, R., Peled, R., Tal-Pony, L., Michaelis Grunwald, R., Valinsky, L., Porath, A., & Heymann, A. D. (2014). An intensive family intervention clinic for reducing childhood obesity. Journal of the American Board of Family Medicine, 27(3), 321-328. Endevelt, R., & Gesser-Edelsburg, A. (2014). A qualitative study of adherence to nutritional treatment: perspectives of patients and dietitians. Patient Preference and Adherence, 8, 147-154. Endevelt, R., Peled, R., Azrad, A., Kowen, G., Valinsky, L., Heymann, A. D. (2014). Diabetes prevention program in a Mediterranean environment: Individual or group therapy? An effectiveness evaluation. Primarily Care Diabetes, doi:10.1016/j.pcd.2014.07.005. Gesser-Edelsburg, A., Endevelt, R., & Tirosh-Kamienchick, Y. (2014). Nutrition labeling and the choices logo in Israel: positions and perceptions of leading health policy makers. Journal of Human Nutrition and Dietetics, 27(1), 58-68. Yackobovitch-Gavan, M., Steinberg, D. M., Endevelt, R., & Benyamini, Y. (2014). Factors associated with dropout in a group weight-loss programme: a longitudinal investigation. Journal of Human Nutrition and Dietetic, doi:10.1111/jhn.12220. 19 ‫ מתוך‬10 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ ‫אפל‬-‫פרופ' אורנה בראון‬ Avraham, Z. Baron-Epel, O., & Keinan-Boker, L. (2014). The relationship between passive smoking, breast cancer risk and N-Acetyl-transferase 2 (NAT2). Harefoa, 153(3-4), 171-175. )Hebrew(. Baron-Epel, O., Bord, S., Elias, W., Zarecki, C., Shiftan, Y., & Geser -Edelsberg, A. (2015). Alcohol consumption among Arabs in Israel: A qualitative study. Substance Use & Misuse, 50(2), 268-273. doi: 10.3109/10826084.2014.962051. Magid, A., Leibovitch-Zur,, S., & Baron-Epel, O. (2015). Increased inequality in mortality from road crashes among Arabs and Jews in Israel. Traffic Injury Prevention, 16, 42-47. Obeid S., Gitelman V., & Baron-Epel, O. (2014). The Relationship between Social Capital and Traffic Law Violations: Israeli Arabs as a Case Study. Accident Analysis & Prevention, 71, 273-285. Satran, C., Drach-Zahavy, A., Hammond, K.S., & Baron-Epel, O. (2014). Implementing the ban on smoking in Israeli pubs: Measuring airborne nicotine and enforcement by local authorities. Global Health Promotion, 21(2), 7-14. Sznitman, S. R., Bord, S., Elias, W., Gesser-Edelsburg, A., Shiftan, Y., & Baron-Epel, O. (2014). Examining Differences in Drinking Patterns among Jewish and Arab University Students in Israel. Ethnicity and Health, 1-17, doi: 10.1080/13557858.2014.961411. ‫פרופ' מיכה ברחנא‬ Farfel, A., Kark, J.D., Derazne, E., Tzur, D., Barchana, M., Lazar, L., Afek, A., & Shamiss, A. (2014). Predictors for thyroid carcinoma in Israel: A national cohort of 1,624,310 adolescents followed for up to 40 years. Thyroid, 24(6), 987-993. Klein-Kremer, A., Liphshitz, I., Haklai, Z., Linn, S., & Barchana, M. (2014). Cancer incidence among physicians in Israel. Isr Med Assoc J, 16(7), 412-417. Kohn, R., Levav, I., Liphshitz, I., Barchana, M., & Keinan-Boker, L. (2014). Cancer incidence and mortality following exposures to distal and proximal major stressors. Soc Psychiatry Psychiatr Epidemiol, 49(5), 703-709. Rottenberg, Y., Litwin, H., Manor, O., Paltiel, A., Barchana, M., & Paltiel, O. (2014). Prediagnostic self-assessed health and extent of social networks predict survival in older individuals with cancer: A population based cohort study. J Geriatr Oncol, 5(4), 400-407. Twig, G., Livneh, A., Vivante, A., Afek, A., Shamiss, A., Derazne, E., Tzur, D., Ben-Zvi, I., Tirosh, A., Barchana, M., Shohat, T., Golan, E., & Amital, H. (2014). Mortality risk factors associated with familial Mediterranean fever among a cohort of 1.25 million adolescents. Ann Rheum Dis, 73(4), 704709. Vin-Raviv, N., Dekel, R., Barchana, M., Linn, S., & Keinan-Boker, L. (2014). World War II-related post-traumatic stress disorder and breast cancer risk among Israeli women: a case-control study. International Psychogeriatrics, 26(3), 499-508. 19 ‫ מתוך‬11 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ ‫ד"ר ענת גסר – אדלסבורג‬ Baron-Epel, O., Bord, S., Elias, W., Zarecki, C., Shiftan, Y. & Gesser-Edelsburg, A. (2014). Alcohol consumption among Arabs in Israel: A qualitative study. Substance Use and Misuse, 50(2), 268-273. doi: 10.3109/10826084.2014.962051. Endevelt, R., & Gesser-Edelsburg, A. (2014). A qualitative study of adherence to nutritional treatment: Perspectives of patients and dietitians. Patient Preference and Adherence, 8, 147-154. Gesser-Edelsburg, A. (2014). Drama as a rhetorically effective health communication strategy: Risks and benefits. In D.K., Kim, A. Singhal & G.L., Kreps (Eds.), Global Health Communication Strategies in the 21st Century: Design, Implementation, and Evaluation (pp. 134-150). New York, NY: Peter Lang Publishing Group. Gesser-Edelsburg, A., Mordini, E., James, J., Greco, D., & Green, M.S. (2014). Risk communication recommendations and implementation during EID: The case study of the 2009 H1N1 influenza pandemic. Disaster Medicine and Public Health Preparedness, 8, 158-169. Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y, & Green, M.S. (2014). Why do parents who usually vaccinate their children hesitate or refuse? General good vs. individual risk. Journal of Risk Research. doi: 10.1080/13669877.2014.983947. Gesser-Edelsburg, A., Walter, N., & Green, M.S. (2014). Health care workers - part of the system or part of the public? Ambivalent risk perception in health care workers. American Journal of Infection Control, 42(8), 829-833. Sznitman, S. R., Bord, S., Elias, W., Gesser-Edelsburg, A., Shiftan, Y., & Baron-Epel, O. (2014). Examining Differences in Drinking Patterns among Jewish and Arab University Students in Israel. Ethnicity and Health, 1-17, doi: 10.1080/13557858.2014.961411. ‫פרופ' מנפרד גרין‬ Gesser-Edelsburg, A., Mordini, E., James, J.J., Greco, D., & Green, M.S. (2014). Risk communication recommendations and implementation during emerging infectious diseases: A case study of the 2009 H1N1 Influenza Pandemic. Disaster Med Public Health Prep, 15, 1-12. Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y, & Green, M.S. (2014). Why do parents who usually vaccinate their children hesitate or refuse? General good vs. individual risk. Journal of Risk Research. doi: 10.1080/13669877.2014.983947. Gesser-Edelsburg, A., Walter, N., & Green, M.S. (2014). Health care workers-part of the system or part of the public? Ambivalent risk perception in health care workers. Am J Infect Control, 42(8), 829-833. Mandelboim, M., Bromberg, M., Sherbany, H., Zucker, I., Yaary, K., Bassal, R., Dichtiar, R., Cohen, D., Shohat, T., Mendelson, E., & Green, M.S. (2014). Significant cross reactive antibodies to influenza virus in adults and children during a period of marked antigenic drift. BMC Infect Dis, 14, 346. 19 ‫ מתוך‬12 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ ‫ד"ר יהונתן דובנוב‬ Amster, E. D., Haim, M., Dubnov, J., & Broday, D, M. (2014). Contribution of nitrogen oxide and sulfur dioxide exposure from power plant emissions on respiratory symptom and disease prevalence. Environmental Pollution, 186, 20-8. Wagman, S., Rishpon, S., Kagan, G., Dubnov, J., & Habib S. (2014). Variables correlated with elderly referral from nursing homes to general hospitals. Israel Journal of Health Policy Research, 3(1), 2. ‫ד"ר גלית וינשטיין‬ Chouraki, V., Beiser, A.S., Younkin, L., Preis, S.R., Weinstein, G., Hansson, O., Skoog, I., Lambert, J.C., Au, R., Launer, L., Wolf, P.A., Younkin, S., & Seshadri, S. (2014). Plasma amyloid β and risk of Alzheimer's disease in the Framingham Heart Study. Alzheimer's & Dementia, doi:10.1016/j.jalz.2014.07.001. Weinstein, G., Beiser, A.S., Preis, R.S., Chen, T.C., Vorgas, D., Au, R., Pikula, A., Wolf, P.A., Vasan, R.S., & Seshadri, S. (2014). Serum Brain-Derived Neurotrophic Factor and Risk of Dementia: The Framingham Heart Study. JAMA Neurology, 71, 55-61. Weinstein, G., Goldbourt, U., & Tanne, D. (2014). Angina pectoris severity among coronary heart disease patients is associated with subsequent cognitive impairment. Alzheimer Dis Assoc Disord, doi: 10.1097/WAD.0000000000000038. Weinstein, G., Preis, S.R., Beiser, A.S., Au, R., Kelly-Hayes, M., Kase C.S., Wolf, P.A., & Seshadri, S. (2014). Cognitive Performance after Stroke – The Framingham Heart Study. Int J Stroke, 9, Suppl A100, 48-54. Weinstein, G., & Seshadri, S. (2014a). Serum brain-derived neurotrophic factor as a predictor of incident dementia-reply. JAMA Neurology, 71(5), 653-654. 19 ‫ מתוך‬13 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ )‫ד"ר גלית וינשטיין (המשך‬ Weinstein, G., & Seshadri, S. (2014b). Circulating biomarkers that predict incident dementia. Alzheimer's Research & Therapy, 21(6), 6. Williams, S.R., Yang, Q., Chen, F., Liu, X., Keene, K., Jacques, P., Chen, W., Weinstein, G., Hsu, F., Beiser, A., Wang, L., Bookman, E., Doheny, K.F., Wolf, P.A., Zilka, M., Selhub, J., Nelson, S., Worrall, B.B., Seshadri, S., & Sale, M.M. (2014). Genome-wide meta-analysis of homocysteine and methionine metabolism identifies five one carbon methabolism loci and a novel an association of ALDH1L1 with ischemic stroke. PLoS Genet, 10(3), e1004214. doi: 10.1371/journal.pgen.1004214. ‫ שגיא‬- ‫ד"ר שירה זלבר‬ Khatib, M., Zvibel, I., Zelber-Sagi, S., Varol, C., Lahat, G., Abu-Abeid, S., Klausner, J. M., Halpern, Z., & Fishman, S. (2014). Discriminatory metabolic and inflammatory parameters in serum and omental adipose tissue of obese patients with different insulin sensitivity. Journal of Clinical & Translational Endocrinology, 1(3), 115-119. Safadi, R., Konikoff, F.M., Mahamid, M., Zelber-Sagi, S., Halpern, M., Gilat, T., Oren R; FLORA group. (2014). The fatty acid-bile acid conjugate Aramchol reduces liver fat content in patients with nonalcoholic fatty liver disease. Clinical Gastroenterology and Hepatology, 12(12), 2085-2091. Zelber-Sagi, S., Buch, A., Yeshua, H., Vaisman, N., Webb, M., Harari, G., Kis, O., Fliss-Isakov, N., Izkhakov, E., Halpern, Z., Santo, E., Oren, R., & Shibolet, O. (2014). Effect of resistance training on nonalcoholic fatty-liver disease a randomized-clinical trial. World Journal of Gastroenterology, 20(15), 43824392. Zelber-Sagi, S., Salomone, F., Webb, M., Lotan, R., Yeshua, H., Halpern, Z., Santo, E., Oren, R., Shibolet, O. (2014). Coffee consumption and non-alcoholic fatty liver onset: a prospective study in the general population. Translational Research, doi:10.1016/j.trsl.2014.10.008. Zelber-Sagi, S., Salomone, F., Yeshua, H., Lotan, R., Webb, M., Halpern, Z., Santo, E., Oren, R., & Shibolet, O. (2014). Non-high-density lipoprotein cholesterol independently predicts new onset of nonalcoholic fatty liver disease .Liver Int. 34(6), e128-135. doi: 10.1111/liv.12318. 19 ‫ מתוך‬14 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ ‫פרופ' שי לין‬ Agay – Shay, K., Peled, A., Crespo, A.V., Peretz, C., Amitai, Y., Linn, S., Friger, M., & Nieuwenhuijsen, M.J. (2014). Green spaces and adverse pregnancy outcomes. Occupational & Environmental Medicine, 71(8), 562-569.doi:10.1136/oemed-2013-101961. Almog, L., Lev, E., Schiff, E., Linn, S., & Ben-Arye, E. (2014). Bridging cross-cultural gaps: Monitoring herbal use during chemotherapy in patients referred to integrative medicine consultation in Israel. Supportive Care in Cancer, 22, 2793-2804. doi 10.1007/s00520-014-2261-9. Grunau, G., Grunau, P., Linn, S., Leipsic, J. (2014). How much net gain does a diagnostic imaging test provide? Letter to the editor. Journal of Magnetic Resonance Imaging, 39, 1339-1340. Klein-Kremer, A., Liphshitz, I., Haklai, Z., Linn, S., Barchana, M. (2014) Cancer incidence among physicians in Israel. The Israel Medical Association Journal IMAJ, 16 (7), 412-417. Peretz, C., Chillag-Talmor, O., Linn, S., Gurevich, T., El-Ad, B., Silverman, B., Friedman, N., & Giladi, N. (2014). Parkinson's disease patients first treated at age 75 years or older: A comparative study. Parkinsonism & Related Disorders, 20, 69–74. Vin-Raviv, N., Dekel, R., Barchana, M., Linn, S., & Keinan-Boker, L. (2014). World War II-related posttraumatic stress disorder and breast cancer risk among Israeli women: a case-control study. International Psychogeriatrics, 26(3), 499-508. ‫פרופ' יעל לצר‬ Latzer, Y., Katz, R., & Berger, K. (2014). Psychological distress, sibling relationship and sense of coherence among sisters of young females with and without eating disorders. Hevra Verevacha, 34(3), 358-335 (Hebrew). Latzer, Y., Tzischinsky, O., Hason-Rozenstein, M., & Allison, K. (2014) Reliability and CrossValidation of the Night Eating Questionnaire (NEQ): Hebrew version. Israel Journal of Psychiatry, 51(1), 68-73. Latzer, Y., Weinberger-Litman, S.L., Gerson, B., Roash, A., Mischel R., Hinden. T., Kilstein, J., & Silver, D. (2014). Negative Religious Coping Predicts Discorded Eating pathology Among Orthodox Jewish Adolescent Girls. Journal of Religion and Health, 53(5). doi: 10.1007/s10943-014-9927-y. Latzer, Y., & Zohar, A. (2014). Compulsory Treatment in Anorexia Nervosa: The Case of Israel. International Journal of Clinical Psychiatry and Mental Health, 2, 131-140. 19 ‫ מתוך‬15 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ )‫פרופ' יעל לצר (המשך‬ Roer, S., Latzer, Y., & Gelipter, A. (2014) . Negative Emotional Eating among Obese individuals with and without Binge Eating behavior and Night Eating Syndrome. Israel Journal of Psychiatry, 51(3), 219-225. Stein, D., Weinberger-Litman, S. L. & Latzer, Y. (2014). Prevention of childhood obesity: Psychosocial perspectives and interventions. Frontiers in Public Health, 2. doi: 10.3389/fpubh.2014.00104. ‫ד"ר מיה נגב‬ Negev, M., & Garb, Y. (2014). Toward multicultural environmental education: The case of the Arab and Ultraorthodox sectors in Israel. Journal of Environmental Education, 45,143–162. ‫פרופ' מאיר פוגטש‬ Pugatch, M.P., Chu, R., & Torstensson, D. (2014). Charting the Course - GIPC International IP Index (2nd edition). US Chamber of Commerce. Pugatch, M.P., & Disney H. (2014). Innovative Future, Scenario Analysis of Pharmaceutical Innovation and Access to Medicines in Europe (Pugatch Consilium report, commissioned by EFPIA) Pugatch, M.P., & Torstensson, D. (2014). Building the Bio-Economy Examining National Biotechnology Industry Development Strategies (Pugatch Consilium report, commissioned by BIO) Pugatch, M.P., Torstensson, D., & Chu, R. (2014). The Value of Cross-Border Data, The Value of CrossBorder Data to Consumers, Companies and Governments (Pugatch Consilium report, commissioned by CEO Technology Council) Pugatch, M.P., Torestenssen, D, & Chu, R. (2014). The Creative Industries and the BRICS. CISAC: Paris. Pugatch, M.P., & Stemmet, J. (2014). South Africa’s Intellectual Property Developments – Heading in the Wrong Direction? FDI Magazine. 19 ‫ מתוך‬16 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ ‫ד"ר מאיה פלד – רז‬ Peled-Raz, M. (2014). “You’ll thank us later”: compulsory treatment notwithstanding the patient’s informed refusal, Hapraklit, 53(1), 61-105. ‫ד"ר ליטל קינן – בוקר‬ Amitay, E., & Keinan-Boker, L. (2014). Breastfeeding and its relationship with childhood leukemia and lymphoma. Harefuah 153(5), 273-9, 304, 305 (Hebrew). Avraham, Z. Baron-Epel, O., & Keinan-Boker, L. (2014). The relationship between passive smoking, breast cancer risk and N-Acetyl-transferase 2 (NAT2). Harefoa, 153(3-4), 171-175. )Hebrew(. Bassal, R., Schejter, E., Bachar, R., Cohen, D., Shapira, H., Sandbank, J., Schvimer, M., & Keinan-Boker, L. (2014). Cervical pap screening among Israeli women, 2005-2010. Archives of Gynecology and Obstetrics, 289(3), 615-22. Bassal, R., Rosin, L. S., Schvimer, M., Schejter, E., Ozeryansky, B., Kulik, S., Bachar, R., Shapira, H., Sandbank, J., Cohen, D., & Keinan-Boker, L. (2014). Prevalence and correlates of human papillomavirus genotypes among patients with cervical cancer and cervical intraepithelial neoplasia 3 (CIN3) in Israel. Journal of Lower Genital Tract Disease. doi: 10.1097/LGT.0000000000000071. Bercovich, E., Keinan-Boker, L., & Shashas, S.M. (2014). Long–term health effects in adults born during the Holocaust. Israel Medical Association Journal 16(4), 203-207. Castel-Cohen, O., Keinan-Boker, L., Geyer, O., Milman, U., & Karkabi, K. (2014). Factors associated with adherence to glaucoma pharmacotherapy in the primary care setting. Family Practice, 31(4), 453-461. Keinan-Boker L. (2014). The mothers have eaten unripe grapes and the children's teeth are set on edge The potential inter-generational effects of the Holocaust on chronic morbidity in Holocaust survivors' offspring. Israel Journal of Health Policy Research, 3(1), 11. doi: 10.1186/2045-4015-3-11. Kohn, R., Levav, I., Liphshitz, I., Barchana, M. & Keinan-Boker, L. (2014). Cancer incidence and mortality following exposure to distal and proximal major stressors. Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology 49, 703-709. Laitman, Y., Simeonov, M., Keinan-Boker, L., Liphshitz, I., & Friedman, E. (2014). Breast cancer risk prediction accuracy in Jewish Israeli high risk women using the BOADICEA and IBIS risk models. Genetics Research, 95(6), 174-177. 19 ‫ מתוך‬17 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ )‫ד"ר ליטל קינן – בוקר (המשך‬ Leiba, M., Afek, A., Derazne, E., Keinan-Boker, L., Leiba, A., Nagler, A., Shamiss, A., & Kark, J.D. (2014). Israeli-born offspring of Jewish immigrants of Middle Eastern origin have a lower incidence of multiple myeloma than those of European origin: a cohort study of 746,200 Israeli men followed from late adolescence. Leukemia and Lymphoma, 55(10), 2290-229. doi:10.3109/10428194.2013.871276. Micha, R., Khatibzadeh, S., Shi, P., Fahimi, S, Lim, S., Andrews, K.G., Engell, R.E., Powles, J., Ezzati, M., & Mozaffarian, D., on behalf of the Global Burden of Diseases Nutrition and Chronic Diseases Expert Group (NutriCoDE). (2014). Global, regional and national consumption levels of dietary fats and oils in 1990 and 2010: A systematic analysis including 266 country-specific nutrition surveys. British Medical Journal, 348:g2272. doi: http://dx.doi.org/10.1136/bmj.g2272. Mozaffarian, D., Fahimi, S., Singh, G.M., Micha, R., Khatibzadeh, S., Engell, R.E., Lim, S., Danaei, G., Ezzati, M., & Powles, J.; Global Burden of Diseases Nutrition and Chronic Diseases Expert Group. (2014). Global sodium consumption and death from cardiovascular causes. N Engl J Med, 371(7), 624-634. Powles, J., Fahimi, S., Micha, R., Khatibzadeh, S., Shi, P., Ezzati, M., Engell, R.E., Lim, S.S., Danaei, G., & Mozaffarian, D.; Global Burden of Diseases Nutrition and Chronic Diseases Expert Group (NutriCoDE). (2014). Global, regional and national sodium intakes in 1990 and 2010: a systematic analysis of 24 h urinary sodium excretion and dietary surveys worldwide. BMJ Open 3(12), e003733. Vin-Raviv, N., Dekel, R., Barchana, M., Linn, S., & Keinan-Boker L. (2014). World War II-related Post Traumatic Stress Disorder and breast cancer risk among Israeli Women – a case control study. International Psychogeriatrics, 26(3), 499-508. ‫ד"ר יעקב רוזנפלד‬ Abaev, A., & Rosenfeld, Y. (2014). Tubal Ligation. Wikipedia (Hebrew). Rosenfeld, Y., & Fisher, M. (2014). Safe quadriplet pregnancy after IVF – Is it? Letter to the editor. Harefuah 153, 622. Yure, E., & Rosenfeld, Y. (2014). Hypercoagulability in Pregnancy. Wikipedia (Hebrew). 19 ‫ מתוך‬18 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬ ‫פרופ' שמואל רישפון‬ Goldstein, I., Ephros, M., Grefat, R., & Rishpon, S. (2014). Intent-to-adhere and adherence with malaria prevention recommendations in two travel clinics. J Travel Med. doi: 10.1111/jtm.12156. Wagman, S., Rishpon, S., Kagan, G., Dubnov, J., & Habib, S. (2014). Variables correlated with elderly referral from nursing homes to general hospitals. Israel Journal of Health Policy Research, 3, 2. ‫ד"ר שרון שניטמן‬ Sznitman, S. R., Bord, S., Elias, W., Gesser-Edelsburg, A., Shiftan, Y., & Baron-Epel, O. (2014). Examining Differences in Drinking Patterns among Jewish and Arab University Students in Israel. Ethnicity and Health, 1-17, doi: 10.1080/13557858.2014.961411. Sznitman, S. R., & Romer, D. (2014). Student Drug Testing and Negative School Climates: Testing the Effects of Two Different School Based Drug Prevention Efforts in a National Longitudinal Study. Journal of Studies on Alcohol and Drugs, 75, 64-73. Sznitman, S. R., & Zolotov, Y. (2014), Cannabis for Therapeutic Purposes and Public Health and Safety: A Systematic and Critical Review. International Journal of Drug Policy, doi: 10.1016/j.drugpo.2014.09.005. ter Bogt, T., de Looze, M. E., Molcho, M., Godeau, E. Hublet, A., Kokkevi, A. Kuntsche, E., Saoirse, G. N., Franelic, I. Simons-Morton, B., Sznitman, S. R. Vieno, A., Vollebergh, W., & Pickett. W. (2014). Do Societal Wealth, Family Affluence, and Gender account for Trends in Adolescent Cannabis Use? A 30 County Cross-National Study. Addiction, 109(2), 273-283. 19 ‫ מתוך‬19 ‫ עמוד‬/01.01.2015 /1 '‫ידיעון מס‬