ידיעון יולי 2015 - בית הספר לבריאות הציבור

‫בית הספר לבריאות הציבור‬
‫مدرسة الصحة العامة‬
‫المدرسة‬
‫‪School of Public Health‬‬
‫للصحة العامة‬
‫ידיעון בית הספר לבריאות הציבור‬
‫אוניברסיטת חיפה‬
‫דבר ראש ביה"ס ‪ -‬פרופ' אורנה בראון‪-‬אפל‬
‫שוב הסתימה שנת לימודים ואיתה המחזור‬
‫ה‪ 10-‬של בית הספר‪ .‬בטקס חלוקת התעודות‬
‫השנה סיימו ‪ 78‬סטודנטים ב‪ 7-‬המגמות‪,‬‬
‫ובהם ‪ 4‬מצטייני דיקן ו‪ 12-‬מצטיינים‪ .‬זו‬
‫הייתה שנה מלאת פעילות בהוראה‪ ,‬מחקר‪,‬‬
‫כנסים וסדנאות‪.‬‬
‫ביוני נערכה סדנא אליה הגיעו ‪ 12‬חוקרים‬
‫מכל העולם וכן חוקרים ואנשי שטח‬
‫מישראל שעוסקים בנושא אי שוויון‬
‫בסביבות מקדמות בריאות בהקשר לפעילות‬
‫גופנית ותזונה‪ .‬יצירת סביבה מקדמת‬
‫בריאות המאפשרת פעילות גופנית מהנה‬
‫ואפשרויות לצריכת מזונות בריאים הינה‬
‫אסטרטגיה חשובה לקידום בריאות וצמצום‬
‫פערים בבריאות‪ .‬יצירת סביבה מקדמת‬
‫בריאות מאפשרת גם לאוכלוסיות החסרות‬
‫משאבים חומריים לטפח את בריאותם גם‬
‫ללא השקעת משאבים‪ .‬לדוגמא‪ -‬מסלולי‬
‫הליכה בישוב לעידוד ביצוע פעילות גופנית‪,‬‬
‫מגרשי ספורט ומתקני ספורט‪ ,‬כולם גורמים‬
‫לכך שפעילות גופנית מבוצעת בשכיחות רבה‬
‫יותר והופכת לנורמה חברתית‪ .‬בנית מדיניות‬
‫ציבורית הכוללת עיצוב הסביבה כמקדמת‬
‫בריאות יכולה לצמצם פערים בחברה‪.‬‬
‫ידיעון מס' ‪2‬‬
‫בסדנא הצגנו מחקר שבוצע בבית הספר‬
‫לבריאות הציבור‪ .‬במחקר נמצא כי בישראל‬
‫יש קשר חזק בין הרמה הסוציו‪-‬אקונומית‬
‫של הישוב ובין שכיחות בני הנוער בעלי‬
‫משקל עודף באותו ישוב‪ .‬בישובים העניים‬
‫ביותר בישראל (אשכולות ‪ )1-4‬שיעור בני‬
‫הנוער השמנים גבוה יותר ככל שהישוב עשיר‬
‫יותר‪ ,‬אך בישובים באשכולות ‪ 5‬עד ‪10‬‬
‫(הישובים המבוססים יותר) ככל שהישוב‬
‫עשיר יותר שיעור בני הנוער בעלי עודף‬
‫משקל נמוך יותר‪ .‬שיעורי ההשמנה תלויים‬
‫גם ברמת הפריפריאליות‪ ,‬כאשר בערים‬
‫היהודיות הרחוקות מהמרכז‪ ,‬שיעורי‬
‫ההשמנה גבוהים יותר ואילו בישובים‬
‫הערבים התופעה הפוכה‪ ,‬בישובים הקרובים‬
‫יותר למרכז שיעורי ההשמנה גבוהים יותר‪.‬‬
‫בסדנא הוצגו מחקרים מעניינים נוספים‬
‫מישראל וממדינות אחרות בעולם‪ .‬כל‬
‫המחקרים מוצגים בחוברת התקצירים וניתן‬
‫לקבל חוברת כזו במזכירות בית הספר או‬
‫באי מייל‪.‬‬
‫ידיעון מס' ‪ /01.07.2015 /2‬עמוד ‪ 1‬מתוך ‪16‬‬
‫‪01/07/2015‬‬
‫עורך ראשי‪:‬‬
‫פרופ' אורנה בראון‪-‬אפל‬
‫עורך משנה‪:‬‬
‫ד"ר שרון שניטמן‬
‫הפקה‪:‬‬
‫מריה ליברזון‬
‫ליצירת קשר‪:‬‬
‫ביה"ס לבריאות הציבור‬
‫טל'‪04-8288597 :‬‬
‫פנימי‪8597 :‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪.‬‬
‫כנסים במגמת קידום בריאות בביה"ס לבריאות הציבור ‪– 2015‬‬
‫ד"ר ענת גסר‪-‬אדלסבורג‬
‫תוכן העניינים‪:‬‬
‫השנה ערכנו שני כנסים במסגרת מגמת‬
‫קידום בריאות‪ ,‬נשמח‪ ,‬במסגרת זו‪ ,‬לשתף‬
‫אתכם ולספר עליהם‪ .‬הכנס הראשון‬
‫שהתקיים ב‪ ,25.2.15-‬היה בנושא‬
‫"שותפויות בקידום בריאות"‪ .‬לכנס הגיעו‬
‫עשרות משתתפים שמילאו מפה לפה את‬
‫האולם במצפור מגדל אשכול‪ .‬הקהל היה‬
‫מורכב ברובו ממקדמי בריאות בקהילה‬
‫ובבתי חולים‪ ,‬בנוסף לאנשי מקצועות‬
‫הבריאות השונים וסטודנטים של ביה"ס‬
‫לבריאות הציבור‪.‬‬
‫בחרנו השנה לעסוק בנושא שותפויות‪,‬‬
‫מכיוון שנושא זה‪ ,‬חוצה תחומי עניין‬
‫ורלוונטי לכל העוסקים במלאכת קידום‬
‫בריאות‪ .‬שותפויות טומנות בחובן את‬
‫המנוע להצלחת תכניות התערבות ובו בעת‪,‬‬
‫עיסוק בנושא זה מעלה אתגרים ודילמות‬
‫מקצועיות ולעיתים אתיות‪.‬‬
‫הכנס כלל ארבעה חלקים; הראשון‬
‫תיאורטי על התפקיד והשימוש של‬
‫שותפויות בתוכניות קידום בריאות‪ ,‬השני‬
‫הציג ניתוח מקרים של שיתופי פעולה‬
‫פנים‪-‬ארגוניים מהארץ ומהעולם‪ ,‬השלישי‬
‫עסק באתגרים ובדילמות שהתגלו בשיתופי‬
‫הפעולה של התוכנית הלאומית‬
‫אפשריבריא לקידום אורח חיים פעיל‬
‫ובריא בישראל‪ .‬החלק הרביעי‪ ,‬עסק‬
‫בשיתופי פעולה‪ ,‬ברמה הטיפולית‪ ,‬בצוותים‬
‫רב מקצועיים‪.‬‬
‫הכנס התחיל בסימן הרצאת הפתיחה‬
‫התיאורטית של ‪Prof. Craig Lefebvre‬‬
‫אותה הוא הכין והקליט במיוחד לכנס זה‪.‬‬
‫‪ Prof. Craig Lefebvre‬הוא אחד‬
‫מהחוקרים המובילים בעולם בתחום של‬
‫שיווק חברתי‪ .‬הוא חוקר בבית הספר‬
‫הספר לבריאות הציבור ולשירותי בריאות‬
‫באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ובמכללה‬
‫לבריאות הציבור שבאוניברסיטת דרום‬
‫פלורידה‪ .‬מחקריו הנוכחים מתמקדים‬
‫ביישום חשיבה תכנונית‪ ,‬מדיה חברתית‬
‫וטכנולוגיות מובייל (‪ )Mobile‬בתוכניות של‬
‫שיווק חברתי ובריאות הציבור‪ .‬בהרצאתו‬
‫‪ Prof. Craig Lefebvre‬הציג את העקרונות‬
‫שעליהם מבוססים רוב שיתופי הפעולה‬
‫הכוללים את הנושאים הבאים‪ :‬הקונטקסט‬
‫החברתי והתרבותי עליו מושתת השותפות‪,‬‬
‫ההכנה המדוקדקת ומערך הציפיות הנלווה‬
‫להקמת שותפויות‪ ,‬מחקר ומיפוי של‬
‫קבוצות שונות בין השותפים‪ ,‬העליות‬
‫והמורדות ביחסים בין השותפים שיש לתת‬
‫עליהם את הדעת ולהכיל אותם‪ ,‬פיתוח‬
‫דיאלוג בין וחוץ ארגוני והערכתו בתהליך‬
‫בניית תכניות קידום בריאות‪ ,‬ומתן חשיבה‬
‫מקדמית לתוצאות והתוצרים שמצפים‬
‫מקיום השותפויות‪ .‬לטענתו של ‪Lefebvre‬‬
‫יש להתייחס אל שיתופי הפעולה כמערכת‬
‫חברתית‪ ,‬שיש להכירה ולבנותה לכל אורך‬
‫התהליך‪ .‬ההצלחה של קיום השותפויות‪,‬‬
‫נובעת במידה רבה מתיאום הציפיות‪,‬‬
‫מהאמון וההתחייבות שכל אחד מהשותפים‬
‫מביא עמו‪.‬‬
‫בהמשך ד"ר אפרת אלרון מארגון סיד‪-‬‬
‫ישראל ועמיתת מחקר ב‪-Center for -‬‬
‫‪ Global workforce‬באוניברסיטת סיימון‬
‫פרייזר‪ ,‬הציגה דוגמאות רבות של שיתופי‬
‫פעולה מהעולם הצבאי והדיפלומטי‪ ,‬מהם‬
‫ניתן היה להקיש על עולם הבריאות‪ ,‬ודנה‬
‫במיוחד בערוצי התקשורת העקיפים‬
‫שחשובים בייחוד בתחזוק שותפויות‪.‬‬
‫במושב הבא הנחתי פאנל מומחים על‬
‫התוכנית אפשריבריא ‪,‬שמהווה מקרה‬
‫מבחן מאתגר לשיתופי פעולה ברמה‬
‫הלאומית והבין משרדית בישראל‪ .‬בפאנל‬
‫השתתפו מר רמי הסמן‪ ,‬מנהל האסטרטגיה‬
‫של אפשריבריא‪ ,‬גב' רותי ויינשטיין‪ ,‬מנהלת‬
‫קידום בריאות משרד הבריאות‪ ,‬גב' עירית‬
‫ליבנה המפקחת על תחום הבריאות משרד‬
‫החינוך‪ ,‬וד"ר גלית רנד‪ ,‬ראש אגף לתכנון‬
‫אסטרטגי ומחקר עירית חיפה‪ .‬בתחילת‬
‫הפאנל הציגה גב' רותי וינשטיין את עיקרי‬
‫התוכנית אפשריבריא‪.‬‬
‫ידיעון מס' ‪ /01.07.2015 /2‬עמוד ‪ 2‬מתוך ‪16‬‬
‫דבר ראש ביה"ס ‪ -‬פרופ' אורנה‬
‫בראון‪-‬אפל‪1 ..........................‬‬
‫כנסים במגמת קידום בריאות‬
‫בביה"ס לבריאות הציבור ‪2015‬‬
‫ד"ר ענת גסר‪-‬אדלסבורג ‪2.........‬‬
‫מבחר מחקרים בביה"ס לבריאות‬
‫הציבור‬
‫ד"ר גלית וינשטיין ‪4 ................‬‬
‫ד"ר מיה נגב‪5 .........................‬‬
‫דוקטורטים בביה"ס לבריאות‬
‫הציבור ‪2015 -‬‬
‫ד"ר ציפי אברהם ‪6 ..................‬‬
‫ד"ר שירן בורד ‪8 .....................‬‬
‫פרסומי החוקרים בביה"ס‬
‫לבריאות הציבור ‪9 ......... 2015 -‬‬
‫הפאנל חשף בצורה מרתקת את "אחורי הקלעים" של‬
‫שיתופי הפעולה שהתנהלו בין משרדי הממשלה השונים‪.‬‬
‫היה מעניין לשמוע על הלבטים‪ ,‬הדילמות‪ ,‬המחלוקות‬
‫והפספוסים של מי שהיו נציגי המשרדים השונים‪ ,‬שהועלו‬
‫בפאנל בצורה גלויה‪ .‬על פי התגובות של אנשים רבים‬
‫מהקהל‪ ,‬חשיפה זו של הקשיים והחסמים‪ ,‬היוותה חוויה‬
‫מלמדת‪ ,‬מכיוון שלא פעם בכנסים אקדמיים בוחרים‬
‫להציג בעיקר את ההצלחות‪.‬‬
‫המושב האחרון של הכנס‪ ,‬עסק בשיתופי פעולה מהזווית‬
‫הטיפולית ובחן את האתגרים וההזדמנויות של שיתופי‬
‫פעולה בצוות רב מקצועי‪ .‬בתחילת המושב נתנה ד"ר‬
‫רונית אנדוולט‪ ,‬מנהלת המחלקה לתזונה במשרד‬
‫הבריאות וחברת סגל ביה"ס לבריאות הציבור הרצאה‬
‫מרתקת שעסקה בדעות הקדומות ובמיתוסים הרווחים‬
‫על עבודת הצוות לצד אתגרים והזדמנויות‪ .‬ד"ר אנדלווט‬
‫טענה כי הצורך בעבודת צוות הולך וגדל מכמה סיבות‪,‬‬
‫ביניהן‪ ,‬הוא נובע מהמציאות של ריבוי מחלות כרוניות‬
‫מורכבות‪ ,‬מעלייה במומחיות של מקצועות הרפואה‬
‫והבריאות וחוסר היכולת של מקצוע אחד לתת מענה‬
‫למורכבות החולה‪ .‬בהמשך הנחה ד"ר יוסי קושניר מנהל‬
‫המחלקה לרפואת המשפחה שרון‪-‬צפון‪ ,‬במכבי שירותי‬
‫בריאות ‪,‬שתי סימולציות מענייניות עם אנשי מקצוע‬
‫שונים‪ .‬בסימולציות אלה נחשף קהל באי הכנס אל‬
‫"אחורי הקלעים" של ישיבות צוות רב מקצועי‬
‫בהשתתפות גב' אליאנה פרח (מרפאת אחיות‪ ,‬סניף‬
‫כרמל)‪ ,‬מר נועם אברון (אח סוכרת‪ ,‬סניף כרמל)‪ ,‬גב' יעל‬
‫דונר (עובדת סוציאלית‪ ,‬סניף כרמל))‪ ,‬מגר' שני רות‬
‫פרוינד (רוקחת קלינית‪ ,‬מחוז צפון) ואלינור פרידמן‬
‫(דיאטנית קלינית)‪ ,‬כולם ממכבי שירותי בריאות‪.‬‬
‫הכנס השני הינו כנס הבוגרים ממגמת קידום בריאות‪,‬‬
‫במלאות עשר שנים למגמה‪ ,‬נערך ב‪.12.3.2015-‬‬
‫בהתרגשות רבה מילאו את האולם במצפור רבין‪ ,‬עשרות‬
‫בוגרים שהגיעו ממחזורים שונים של המגמה‪ .‬הכנס היה‬
‫בעל אופי של מפגש חברתי ‪-‬מקצועי‪ .‬לצד הבוגרים‬
‫והבוגרות נכחו נרגשות‪ ,‬לא פחות ואולי יותר‪ ,‬צוות הסגל‬
‫של מגמת קידום בריאות‪ .‬את המפגש פתחה פרופ' אורנה‬
‫בראון‪-‬אפל‪ ,‬ראש בית ספר לבריאות הציבור‪ ,‬שהיא‬
‫מייסדת והרוח החיה של מגמת קידום בריאות‪.‬‬
‫תוכנית הכנס נבנתה בשיתוף עם ועדת היגוי של בוגרים‬
‫ממגמת קידום בריאות‪ :‬ד"ר שירן בורד‪ ,‬ד"ר כרמית‬
‫סטרן‪ ,‬ד"ר ריקי טסלר‪ ,‬גב' אלינור תירם‪ ,‬גב' אחלאם‬
‫חמיס וגב' חן זרצקי‪.‬‬
‫הכנס היה מורכב מהרצאות של בוגרי המגמה‪ ,‬ששיתפו‬
‫את חבריהם‪ ,‬במסע שהם עברו מלימודים במגמה אל‬
‫המציאות בשטח‪ .‬גב' ויקי כהן הרצתה על "קידום‬
‫בריאות מתבגרים במסגרת קהילתית‪ -‬אתגרים ודרכי‬
‫פעולה"‪ .‬ויקי דיברה על פרויקט ייחודי של בני נוער‬
‫בשכונות דרומיות בתל אביב (שכונת התקווה‪ ,‬עזרא‬
‫והארגזים) שעל פי תפיסתו‪ ,‬יש להתאים לכל נער ונערה‬
‫תוכנית על פי צרכיהם‪ .‬ד"ר סמירה עובדיה הרצתה על‬
‫"מהלכה למעשה‪ ,‬הלימודים בקידום בריאות כמנוף‬
‫להצלחת בקריירה המקצועית"‪ .‬בהרצאתה היא שיתפה‬
‫את הקהל בחוויות שלה כממונה על המחלקה לקידום‬
‫בריאות בלשכה המחוזית של משרד הבריאות‪ ,‬וביישום‬
‫הכלים התיאורטיים והמעשיים שהיא קיבלה במהלך‬
‫לימודיה במגמת קידום בריאות‪ .‬גב' חן זרצקי תיארה את‬
‫עבודתה כמקדמת בריאות בניהול תוכנית אפשריבריא‬
‫בעמק יזרעאל ושיתפה את הקהל במהפך שחל בראיית‬
‫הממונים והתושבים לגבי חשיבות התוכנית‪ .‬חן תיארה‬
‫את הקבלה הצוננת שערכו לה‪ ,‬עד כאמור‪ ,‬למהפך‪,‬‬
‫שביטא התלהבות ורצון עז להמשך יישום התוכנית‬
‫בעמק יזרעאל‪.‬‬
‫מר גולן בינסטי ראש מדור כושר קרבי בצה"ל סיפר על‬
‫המהפך שהוא התחיל לחולל במיצוב נושא קידום בריאות‬
‫בצבא‪ ,‬תוך שהוא נותן דוגמאות מסיפורים אישיים של‬
‫אנשים ששינו את אורח חייהם בצורה דרמטית‪.‬‬
‫ד"ר ריקי טסלר הרצתה על מרכז המחקר להערכת‬
‫תוכניות התערבות לקידום בריאות בראשות פרופ' אורנה‬
‫בראון‪-‬אפל‪ ,‬שהוקם בבית ספר לבריאות הציבור‪ .‬המרכז‬
‫הוא בעל אופי אינטרדיסציפלינרי ומדגיש את חשיבות‬
‫ההערכה והמחקר בבניית תוכניות קידום בריאות‬
‫מגוונות לאוכלוסיות שונות‪ .‬במרכז חברים עמיתי מחקר‬
‫רבים מתחומים שונים‪ ,‬שעוסקים במחקרי קידום‬
‫בריאות בנושאים שונים ומגוונים‪.‬‬
‫לצד ההרצאות של הבוגרים‪ ,‬לכנס כאמור היה דגש של‬
‫מפגש חברתי מרגש‪ ,‬וכיאה למפגש חברתי‪ ,‬הצטלמנו‪,‬‬
‫אכלנו‪ ,‬פטפטנו‪ ,‬התנועעו לצד מוסיקה קצבית והפעלה‬
‫של ד"ר ריקי טסלר‪.‬‬
‫בהזדמנות זו ברצוני להודות לכל באי ומשתתפי הכנסים‪,‬‬
‫וכמובן לכל מי שעזר לארגן‪ ,‬במיוחד לגב' גילה פילוסוף‪-‬‬
‫אסס‪ ,‬כן ירבו‪.‬‬
‫ידיעון מס' ‪ /01.07.2015 /2‬עמוד ‪ 3‬מתוך ‪16‬‬
‫מבחר מחקרים בביה"ס לבריאות הציבור‬
‫ליקויים קוגניטיביים ושינויים במבנה המוח בסוכרתיים צעירים ‪ -‬ד"ר גלית וינשטיין‬
‫הסיכון של חולי סוכרת לחלות בדמנציה ולהתמודד עם‬
‫ליקויים קוגניטיביים לעת זקנה הוא גבוה משל אנשים‬
‫ללא סוכרת‪ .‬אפילו ללא אבחנה של סוכרת‪ ,‬רמות‬
‫גבוהות של סוכר בדם ועמידות לאינסולין קשורות‬
‫בתפקוד קוגניטיבי ירוד ובשינויים מאפיינים במוח‪,‬‬
‫במיוחד ניוון של ההיפוקמפוס‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬מחקרים‬
‫שעסקו בנושא זה כללו אוכלוסייה מבוגרת‪ ,‬ולא ברורה‬
‫השפעתה של הסוכרת ושל רמות סוכר גבוהות על‬
‫המוח ועל התפקוד הקוגניטיבי בצעירים‪ .‬יותר מזה‪,‬‬
‫חוקרים רבים סבורים שבכדי שתהיה פגיעה במוח‬
‫ובקוגניציה‪ ,‬דרושות שנים רבות של הצטברות נזקי‬
‫הסוכרת‪.‬‬
‫במחקרי‪ ,‬יחד עם חברי הקבוצה הנוירואפידמיולוגית‬
‫של מחקר פרמינגהם‪ ,‬נבחן הקשר בין סוכרת‪ ,‬רמות‬
‫סוכר בדם ועמידות לאינסולין לבין שינויים ניווניים‬
‫במוח ותפקודים קוגניטיביים בתחומים שונים‪.‬‬
‫המחקר כלל ‪ 2,126‬משתתפים שעברו מבחנים‬
‫קוגניטיביים‪ ,‬ומתוכם ‪ 1,597‬גם עברו בדיקות ‪MRI‬‬
‫של המוח‪ .‬זהו אחד המחקרים הראשונים שכלל‬
‫משתתפים מהדור השלישי של מחקר פרמינגהם‪ .‬גילם‬
‫הממוצע של הנבדקים בכניסתם למחקר היה כ‪40-‬‬
‫שנים‪.‬‬
‫לפי תוצאות המחקר‪ ,‬נראה שחולי סוכרת קיבלו‬
‫ציונים נמוכים יותר במבחנים הקוגניטיביים בהשוואה‬
‫לאנשים ללא סוכרת‪ ,‬על‪-‬אף גילם הצעיר‪ .‬במיוחד נפגע‬
‫התפקוד שלהם בתחום של זיכרון‪ ,‬תפישה מרחבית‬
‫וקשב ‪.‬‬
‫יתר‪-‬על‪-‬כן‪ ,‬נמצא שנפח המוח הכולל היה נמוך יותר בקרב‬
‫אנשים עם סוכרת‪ ,‬מה שמעיד על ניוון של הרקמות‪ .‬שימוש‬
‫בטכנולוגיית ‪ MRI‬מתקדמת בשילוב עם שיטות סטטיסטיות‬
‫אפשרה ליצור מפות של המוח‪ ,‬בהן מודגשים האזורים‬
‫שנפגעו כתוצאה מרמות הסוכר הגבוהות‪ .‬כך היה ניתן לתאר‬
‫במדויק את האזורים בחומר האפור והלבן בהם קיים ניוון‬
‫הקשור לרמות הסוכר הגבוהות‪ .‬מצאנו‪ ,‬שהשינויים הניווניים‬
‫שחלו במשתתפי מחקר זה כנראה בעקבות הסוכרת‪ ,‬הם‬
‫אותם שינויים שמאפיינים את מחלת האלצהיימר‪.‬‬
‫שינויים מבניים של המוח חלים באופן טבעי והדרגתי עם‬
‫הגיל‪ .‬אולם בעוד הפגיעה בגלל הגיל היא מפושטת‪ ,‬נראה‬
‫שהפגיעה שקשורה לרמות סוכר גבוהות היא ספציפית יותר‪,‬‬
‫וקורית בעיקר בחלק העורפי והצידי של המוח‪ .‬עוד מצאנו‪,‬‬
‫שסוכרת הייתה קשורה לפגיעה ביכולת הקשב דרך תיווך של‬
‫ניוון של המוח כולו‪ ,‬כמו גם ניוון של אזורים במוח הקדמי‬
‫והעורפי‪ ,‬בעוד הפגיעה בזיכרון תווכה בנוסף דרך פגיעה‬
‫בהיפוקמפוס‪ .‬איבר זה ידוע כאחראי על תהליכי זיכרון והוא‬
‫אחד האיברים הראשונים שנפגעים במחלת האלצהיימר‪.‬‬
‫לבסוף‪ ,‬מתוך המידע שהיה לנו על הקשר של הגיל מצד אחד‪,‬‬
‫ושל סוכרת מצד שני‪ ,‬עם פגיעה ניוונית של המוח‪ ,‬יכולנו‬
‫למעשה לחשב את "גילו של המוח" של אדם עם סוכרת‬
‫בהשוואה לאדם בריא‪ .‬מצאנו‪ ,‬שמוחו של אדם עם סוכרת‬
‫"זקן" בכ‪ 20-‬שנה מזה של אדם ללא סוכרת‪ ,‬ובכ‪ 6-‬שנים‬
‫מאדם טרום‪-‬סוכרתי ‪.‬‬
‫כצפוי‪ ,‬השפעתה של סוכרת כמחלה הייתה חזקה יותר מזו‬
‫של רמות סוכר גבוהות בדם שאינן חייבות להיות מלוות‬
‫באבחון של המחלה‪ .‬לא מצאנו כל קשר בין עמידות‬
‫לאינסולין לבין פגיעה בתפקוד הקוגניטיבי או במוח‪ .‬ייתכן‬
‫שפגיעה דרך מנגנון זה קורית בשלבים מאוחרים יותר‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬כמו לב‪ ,‬כליה‪ ,‬ואיברי‪-‬גוף אחרים שנפגעים ממחלת‬
‫הסוכרת‪ ,‬נראה כי גם המוח הוא איבר מטרה לרמות הסוכר‬
‫הגבוהות‪ .‬מחקר זה מעיד בפעם הראשונה שסוכרת מתבטאת‬
‫בפגיעה מוחית ובתפקוד קוגניטיבי ירוד כבר בשנות‬
‫הארבעים‪-‬חמישים לחיים‪ ,‬ומדגיש את הצורך באיזון הסוכר‬
‫ובטיפול במחלה באופן מיידי וקפדני‪.‬‬
‫ידיעון מס' ‪ /01.07.2015 /2‬עמוד ‪ 4‬מתוך ‪16‬‬
‫גיבוש חבילת מדיניות לחיזוק מבני מגורים בפריפריה – ד"ר מיה נגב‬
‫רעידת האדמה שהתרחשה בנפאל לאחרונה העלתה‬
‫למודעות הציבור את הסכנה הטמונה באסון טבע מסוג זה‪.‬‬
‫גם בישראל‪ ,‬רעידת אדמה חזקה בישראל היא בלתי נמנעת‬
‫וללא היערכות מתאימה היא צפויה לגרום לפגיעה נרחבת‬
‫בנפש‪ ,‬גוף ורכוש ובתפקוד הכלכלי‪-‬חברתי של המשק‬
‫לאורך תקופה ממושכת‪ .‬על פי הערכה ממשלתית ‪ 810‬אלף‬
‫יחידות דיור אינן עומדות בתקן הבנייה לרעידות אדמה‬
‫במבנים בגובה שלוש קומות ומעלה‪ .‬תרחיש הייחוס העדכני‬
‫אליו נערכת מדינת ישראל מעריך פגיעה בסדר גודל של‬
‫‪ 7,000‬הרוגים ומאות אלפי דירות הרוסות‪ .‬חיזוק מבני‬
‫מגורים הוא סוגיית מדיניות מורכבת‪ ,‬בשל אופייה‬
‫המולטי‪-‬דיסציפלינארי‪ ,‬קיום כשלי שוק לפתרון אזרחי‬
‫ללא מעורבות ממשלתית‪ ,‬נגיעה למספר מערכות סמכות‬
‫ממשלתיות‪ ,‬קיום סינרגיות מורכבות עם נושאים כגון‬
‫מיגון‪ ,‬התחדשות עירונית וחיזוק הפריפריה‪ ,‬והיקף גדול של‬
‫הבעיה‪ .‬הניסיון האמפירי מרחבי העולם מראה שהתערבות‬
‫ממשלתית חיונית כדי לדרבן חיזוק במגזר הפרטי‪ .‬ממשלת‬
‫ישראל נקטה באמצעי מדיניות עיקרי יחיד ‪ -‬תמ"א ‪.38‬‬
‫תכנית זו סובלת משתי מגרעות קריטיות‪ :‬חוסר רלוונטיות‬
‫לאזורים בהם ערכי הקרקע נמוכים‪ ,‬כולל ערים הסמוכות‬
‫לקווי שבר בפריפריה‪ ,‬וחסמים רבים ליישום התמ"א גם‬
‫באזורי ביקוש‪ .‬מעבר לכך תמ"א ‪ 38‬מגבירה את אי השוויון‬
‫בחברה‪ ,‬שכן רק משקי בית באזורי הביקוש נהנים‬
‫מפירותיה‪.‬‬
‫מטרת מחקר זה היא פיתוח חבילות מדיניות לפתרון‬
‫הסוגיה המורכבת של חיזוק מבנים בפריפריה‪ .‬מדיניות‬
‫ציבורית נכשלת פעמים רבות בפתרון סוגיות מורכבות‪,‬‬
‫בשל האפקטיביות המוגבלת של כלי מדיניות בודדים או‬
‫אוסף של כלי מדיניות ללא בחינת הקשר ביניהם‪ ,‬הקבילות‬
‫והישימות שלהם‪ .‬לצורך כך פותחה הגישה של חבילות‬
‫מדיניות‪ ,‬שמטרתן לגבש מענה רב ממדי וקביל חברתית‬
‫ופוליטית לסוגיות מורכבות‪ .‬חבילות מדיניות הן מצרף של‬
‫אמצעי מדיניות שיש ביניהם סינרגיה‪ ,‬ולכן החיבור שלהם‬
‫הופך את כלל החבילה לאפקטיבית יותר מאשר מצרף‬
‫מקרי של אמצעים או שימוש באמצעי בודד‪ .‬בנוסף‪ ,‬חבילה‬
‫מדינית באה להתמודד עם כשלי יישום כדי להבטיח‬
‫שההסתברות להצלחה בשטח תגדל‪.‬‬
‫המחקר כלל לימוד של מאפייני הסוגיה בישראל‪ ,‬סקירה בין‬
‫לאומית של מדיניות חיזוק מבני מגורים‪ ,‬ולאחר מכן שלוש‬
‫סדנאות מומחים‪ :‬מטרת הסדנא הראשונה הייתה הכנת‬
‫רשימת אמצעי המדיניות רלוונטיים והערכתם‪ ,‬והשתתפו בה‬
‫‪ 34‬מומחים מתחומים שונים‪ .‬מטרת הסדנא השנייה הייתה‬
‫הערכת תכונות אמצעי המדיניות (אפקטיביות‪ ,‬עלות‪,‬‬
‫מורכבות‪ ,‬זמן יישום‪ ,‬וכו')‪ ,‬וכן הערכת קשרים ביניהם‬
‫(למשל‪ ,‬אמצעים שמהווים תנאי קדם לאמצעים אחרים)‪.‬‬
‫לאחר מכן גובשו שלוש חבילות מדיניות הנבדלות על פי‬
‫הגורם שהאחריות לחיזוק מוטלת עליו –הממשלה‪ ,‬הרשות‬
‫המקומית או בעלי הבתים (חבילה אזרחית)‪ .‬לבסוף‪,‬‬
‫התקיימה סדנא שלישית שמטרתה הערכת הקבילות‬
‫הפוליטית של אמצעי המדיניות ונערכו ראיונות עם קובעי‬
‫מדיניות‪.‬‬
‫החבילה הממשלתית הינה שורה של אמצעי מדיניות‬
‫המבטאים מאמץ ממשלתי לחיזוק מבני מגורים בסיכון גבוה‪.‬‬
‫על הפרויקט אחראית מינהלת ממשלתית הפועלת מול בעלי‬
‫הדירות דרך שורה של מינהלות מאוישות בשכונות‪ ,‬בדומה‬
‫לפרויקט שיקום שכונות‪ .‬בחבילה האזרחית מוטל חיוב על‬
‫בעלי דירות‪ ,‬בחקיקה או בתקינה‪ ,‬אשר דירתם מצויה מעל‬
‫לרמת סיכון מוגדרת לחזק את דירתם תוך פרק זמן מוגדר של‬
‫מספר שנים‪ .‬החבילה כוללת שורה של תמריצים ופטורים כגון‬
‫משכנתא בריבית נמוכה‪.‬‬
‫בחבילת הרשויות המקומיות האחריות על קידום והוצאה‬
‫לפועל של החיזוק מוטלת על רשויות המקומיות‪ .‬הרשויות‬
‫יפעלו באמצעות חברות כלכליות עירוניות שיקימו מינהלות‬
‫שכונתיות שיעסקו בהסברה‪ ,‬שיתוף ציבור ותמיכה ויקדמו‬
‫את ההוצאה לפועל של התהליך ‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬המחקר מציג שלוש חבילות מדיניות כמתווים רב‬
‫ממדיים לנושא חיזוק מבני מגורים בבעלות פרטית‪ .‬כל אחת‬
‫מחבילות אלו היא מצרף קוהרנטי וסינרגטי של אמצעים‪.‬‬
‫לאור משך הזמן הארוך שעבר מאז הקמת הוועדה‬
‫הממשלתית בנושא בשנת ‪ 2006‬אנו ממליצים בשלב הראשון‬
‫להפעיל מתווה של חבילה ממשלתית עבור הבניינים המצויים‬
‫בסיכון גבוה במיוחד‪ .‬מתווה זה יגובש ויוצא לפועל ע"י משרד‬
‫הבינוי ביחד עם משרד הביטחון‪ ,‬בשל שילוב מיגון המבנים‬
‫עם חיזוקם מפני רעידות אדמה‪ .‬העדר פעולה בשלב זה הנו‬
‫בבחינת כשל ממשלתי הפוגע בחוסן הלאומי שראוי לתקנו‬
‫לפני התרחשות אסון‪.‬‬
‫המחקר נערך בשיתוף פעולה עם פרופ' ערן פיייטלסון (חוקר‬
‫ראשי שותף) ומר אהוד סגל מהאוניברסיטה העברית‪ ,‬עבור‬
‫הוועדה הבין‪-‬משרדית להערכות לרעידות אדמה‪ ,‬ובמימון‬
‫משרד המדע‪.‬‬
‫הדוח המלא זמין בקישור הבא‪:‬‬
‫‪http://socsci.tau.ac.il/government/images/publications/‬‬
‫‪Earthquakes.pdf‬‬
‫ידיעון מס' ‪ /01.07.2015 /2‬עמוד ‪ 5‬מתוך ‪16‬‬
‫דוקטורטים בביה"ס לבריאות הציבור ‪2015 -‬‬
‫הקשר בין סרטן השד לבין עישון כפוי וסטאטוס הגן ‪ NAT2‬מחקר מקרה‪ -‬ביקורת מבוסס‬
‫אוכלוסייה – ד"ר ציפי אברהם‬
‫סרטן השד הוא הגורם המוביל בתחלואה ובתמותה‬
‫ומהווה את הממאירות השכיחה ביותר בקרב נשים‬
‫בישראל‪ .‬שיעור ההיארעות‪ ,‬בתקנון לגיל‪ ,‬בקרב נשים‬
‫יהודיות בישראל בשנת ‪2012‬‬
‫היה ‪ 95.4/100,000‬ואילו בקרב נשים ערביות באותה שנה‬
‫היה ‪ .60.44/100,000‬עישון פעיל וסביל הוצע בעבר כגורם‬
‫סיכון אפשרי למחלה אולם העדויות ביחס לכך סותרות‬
‫בחלקן‪ .‬אוכלוסיית הנשים הערביות בישראל מתאימה‬
‫לחקר שאלה זו בשל היותה אוכלוסייה ייחודית מכמה‬
‫בחינות‪ :‬הנשים הערביות חשופות לעישון כפוי ברמה‬
‫גבוהה יחסית בשל שיעור העישון הגבוה של גברים‬
‫ערבים (אבות‪ ,‬בעלים בני משפחה אחרים‪ ,‬מעבידים‬
‫ועמיתים)‪ ,‬בעוד ששיעור העישון הפעיל בקרבן נמוך‬
‫מאוד (‪ 39.2%‬לעומת ‪5.9%‬בהתאמה‪ ,‬עבור ‪ .)2013‬בשל‬
‫מוסכמות חברתיות והתניות תרבותיות‪ ,‬נשים ערביות‬
‫אינן יכולות לשלוט בחשיפה זו או להימנע ממנה‪.‬‬
‫לאחרונה פורסמו מספר מאמרי סקירה שבחנו את הקשר‬
‫בין עישון פעיל ועישון כפוי )‪ (passive smoking‬וסרטן‬
‫השד‪ .‬חלקם אף התייחסו לרקע הגנטי מבחינת‬
‫פולימורפיזם של האנזים ‪ .NAT2‬אנזים הנקשר לתוצרי‬
‫טבק ויכול להשפיע על המועדות )‪(susceptibility‬‬
‫לתחלואה בעקבות החשיפה לטבק ולסיגריות‪.‬‬
‫במטרה לבחון את הקשר בין חשיפה לעישון כפוי‬
‫וסטאטוס הגן ‪ NAT2‬ובין סרטן השד בנשים ערביות לא‬
‫מעשנות בישראל‪ ,‬נערך מחקר מקרה‪ -‬ביקורת‪ ,‬המבוסס‬
‫על מקרי הימצאות של סרטן השד בקרב נשים ערביות‬
‫בנות ‪ 30-70‬שנים הגרות בצפון הארץ‪ ,‬אשר אובחנו‬
‫בשנים ‪ 2009-2013‬בשני בתי חולים בצפון הארץ (צפת‬
‫ונהרייה)‪ ,‬אזור בו מתגורר חלק ניכר מהנשים הערביות‬
‫בישראל‪ ,‬ועל קבוצת ביקורת של נשים ערביות‬
‫מהאוכלוסייה הכללית באותו טווח גילאים‪ ,‬הגרות בצפון‬
‫הארץ ושאינן חולות בסרטן השד‪ .‬בשתי הקבוצות‬
‫(מקרים וביקורות) נכללו נשים לא מעשנות‪.‬‬
‫ההשערות המרכזיות במחקר היו כי‪ )1( :‬קיים קשר‬
‫חיובי בין חשיפה לעישון כפוי לבין שיעור התחלואה‬
‫בסרטן השד בקרב נשים ערביות; (‪ )2‬קיים יחס תגובה‬
‫למנה (‪ )dose-response‬בין רמת החשיפה ומשך‬
‫החשיפה הכוללת לעישון כפוי לבין שיעור התחלואה‬
‫בסרטן השד; (‪ )3‬גיל בעת החשיפה הראשונה לעישון כפוי‬
‫משנה את הסיכון לסרטן שד (משמש כ‪,)modifier-‬‬
‫דהיינו‪ ,‬חשיפה לעישון כפוי בתקופת הילדות וההתבגרות‬
‫משמעותית יותר לסיכון לתחלואה במחלה לעומת‬
‫חשיפה לעישון כפוי בגיל הבגרות; (‪ )4‬גנוטיפ ‪ NAT2‬של‬
‫‪ slow acetylator‬משנה את הסיכון לסרטן השד (משמש‬
‫כ‪ )modifier -‬כלומר חשיפה לעישון כפוי בנשים עם‬
‫פולימורפיזם ‪ NAT2‬המקודדת לאצטילציה איטית‬
‫נקשרת לסיכון גבוה יותר לסרטן השד בהשוואה לנשים‬
‫ללא פולימורפיזם זה‪.‬‬
‫עם כל משתתפת התקיים ראיון פנים מול פנים במהלכו‬
‫מולא שאלון מובנה שהכיל נתונים דמוגראפיים‪,‬‬
‫חברתיים‪-‬כלכליים‪ ,‬פרטים לגבי חשיפה סביבתית לעישון‬
‫בעבר ובהווה ושאלות לגבי גורמי סיכון מוכרים לסרטן‬
‫השד‪ ,‬כולל היסטוריה משפחתית של המחלה‪ .‬בנוסף‬
‫נלקחה דגימה מרירית הפה של כל משתתפת ובוצעה‬
‫בדיקת סטאטוס הגן ‪ NAT2‬ונבדקה השפעתו על‬
‫התחלואה בסרטן השד לפי חשיפה לעישון כפוי‪.‬‬
‫חושבו אומדני סיכון לסרטן השד על סמך רמת החשיפה‬
‫לעישון כפוי‪ ,‬גיל החשיפה לעישון כפוי על פי ‪ 3‬תקופות‬
‫בחיי האישה‪ ,‬תוך תקנון למשתנים נוספים ולערפלנים‬
‫פוטנציאליים‪ ,‬ונבדקה אפשרות המודיפיקציה על פי‬
‫סטאטוס ה‪ NAT2-‬וגיל בעת החשיפה‪.‬‬
‫ממצאי המחקר הנוכחי הראו כי קיים קשר ישר בין‬
‫חשיפה לעישון כפוי לבין סרטן השד בנשים ערביות‬
‫בישראל גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים (‪-1.21‬‬
‫‪. OR= 2.14 )95% CI 3.78‬‬
‫ידיעון מס' ‪ /01.07.2015 /2‬עמוד ‪ 6‬מתוך ‪16‬‬
‫הקשר בין עישון כפוי לבין סרטן השד בנשים ערביות‬
‫בישראל הוא בעל אופי של מנה‪ -‬תגובה ‪ ,‬ככל שמשך‬
‫החשיפה ארוך יותר וככל שכמות הסיגריות המעושנות‬
‫בסביבה גדולה יותר כך עולה הסיכון לסרטן השד‪,‬‬
‫לאחר תקנון לערפלנים אפשריים נמצא כי הנשים‬
‫שנחשפו לעישון כפוי למשך הזמן הארוך ביותר‬
‫(בילדות בגיל ההתבגרות ובהווה) היו בסיכון הגבוה‬
‫ביותר לחלות בסרטן השד (‪=3.6 )95% CI 7.21-1.85‬‬
‫‪ OR‬בהשוואה לנשים שלא נחשפו כלל לעישון כפוי‬
‫בחייהן‪.‬‬
‫חשיפה לעישון כפוי בתקופת גיל ‪ 18-13‬שנים וכן‬
‫חשיפה לעישון כפוי בהווה קשורים באופן מובהק‬
‫סטטיסטית לתחלואה בסרטן השד (‪CI 2.86-1.05‬‬
‫‪ OR= 1.73 )95%‬גם לאחר תקנון לערפלנים‪.‬‬
‫לא נמצאה השפעה של סטאטוס גנוטיפ ‪ NAT2‬על‬
‫הקשר בין עישון כפוי וסרטן השד‪ ,‬נשים עם אצטילציה‬
‫איטית היו בסיכון (‪.OR=1.04 )95% CI 0.65-1.65‬‬
‫בהשוואה לנשים עם גנוטיפ ‪ NAT2‬עם אצטילציה‬
‫מהירה לסרטן השד‪( .‬סטאטוס הגנוטיפ ‪ NAT2‬אינו‬
‫משמש כ‪.)modifier-‬‬
‫לסיכום‪ :‬ממצאי המחקר הנוכחי הצביעו על קשר ישיר‬
‫בין עישון כפוי לסרטן השד בנשים ערביות בישראל‪.‬‬
‫ממצאים אלה מכוונים לבניית תוכניות התערבות‬
‫מתאימות שיעזרו להפחית את החשיפה לעישון כפוי‬
‫בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל (תוך התמקדות‬
‫בחשיפת הנשים והילדים)‪ ,‬וייתכן שבטווח הרחוק גם‬
‫להפחתת שיעור ההיארעות של סרטן השד בקבוצת‬
‫אוכלוסייה זו (כמו גם מחלות רבות אחרות)‪.‬‬
‫תוצאות המחקר רלוונטיות לא רק לאוכלוסיית‬
‫הערבים בישראל אלא גם לאוכלוסיות רבות בארצות‬
‫המתפתחות‪ ,‬בהן‪ -‬בדומה לקיים בקרב האוכלוסייה‬
‫הערבית בישראל‪ -‬שיעור העישון הפעיל גבוה בגברים‪,‬‬
‫אך נמוך בנשים‪ .‬במקומות בהם החשיפה לעישון כפוי‬
‫בנשים היא גבוהה באופן חריג יש מקום לפעול‬
‫להעלאת המודעות לנזקי העישון הכפוי בחברה כולה‬
‫ובעיקר בקרב נשים כבר מגיל הילדות‪.‬‬
‫מחקר הדוקטורט שלי‪ ,‬במגמה לאפידמיולוגיה בבית‬
‫הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בהנחייתן של‬
‫פרופ' אורנה בראון‪ -‬אפל וד"ר ליטל קינן‪-‬בוקר‪.‬‬
‫ידיעון מס' ‪ /01.07.2015 /2‬עמוד ‪ 7‬מתוך ‪16‬‬
‫נהיגה תחת השפעת אלכוהול‪ -‬שימוש במודל ההתנהגותי‪-‬אקולוגי לצורך הבנת הגורמים‪,‬‬
‫הקשורים לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב צעירים בישראל – ד"ר שירן בורד‬
‫מחקר הדוקטורט שלי‪ ,‬בהנחייתן של פרופ' אורנה בראון‪-‬‬
‫אפל וד"ר ענת גסר‪-‬אדלסבורג עסק בבדיקת הגורמים‬
‫הקשורים לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב צעירים‬
‫בישראל‪ .‬ידוע היטב‪ ,‬כי נהיגה תחת השפעת אלכוהול‬
‫הינה גורם סיכון מוביל לתאונות דרכים‪ .‬החוק בנוגע‬
‫לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בישראל קובע‪ ,‬כי נהג‬
‫ייחשב לנוהג בשכרות אם אחוז האלכוהול בגופו עולה על‬
‫‪ 50‬מיליגרם אלכוהול ב‪ 100-‬מיליליטר דם‪ ,‬או ‪240‬‬
‫מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף (‪.)0.05%‬‬
‫מטרת המחקר הייתה לאפיין את הגורמים‪ ,‬הקשורים‬
‫לנהיגה תחת השפעת אלכוהול בקרב צעירים בגילאי ‪19-‬‬
‫‪ 35‬בישראל בעזרת שימוש בבסיס התיאורטי שמציע‬
‫המודל ההתנהגותי –אקולוגי‪ .‬על פי מודל זה‪ ,‬התנהגות‬
‫הפרט מושפעת מגורמים בארבע רמות‪ :‬רמת הפרט‪,‬‬
‫הרמה המקומית‪ ,‬הרמה הקהילתית והרמה החברתית‪-‬‬
‫תרבותית‪ .‬לצורך כך‪ ,‬בוצע מחקר משולב ( ‪Mixed‬‬
‫‪ ,)methods‬שכלל שילוב שיטות איכותניות וכמותיות‪.‬‬
‫במסגרת המחקר נערכו שמונה קבוצות מיקוד ושבעה‬
‫ראיונות עומק עם צעירים ברחבי הארץ‪ ,‬ארבעים‬
‫ראיונות אישיים עם בעלי פאבים בישראל‪ ,‬עשרים ושש‬
‫תצפיות על הסביבה הפיזית של הפאבים‪ ,‬ונאספו נתונים‬
‫מ‪ 1079-‬מבלים בצאתם מ‪ 31-‬פאבים בשלוש עשרה ערים‬
‫שונות בישראל ‪ ,‬ומ‪ 833-‬סטודנטים‪ ,‬הלומדים בתשעה‬
‫מוסדות להשכלה גבוהה בישראל‪.‬‬
‫ממצאי המחקר מלמדים‪ ,‬כי ‪ 70%‬מהצעירים שותים‬
‫אלכוהול לפחות פעם בשבוע‪ ,‬ו‪ 45%-‬מהם שותים לפחות ‪3‬‬
‫מנות משקה אלכוהולי במהלך בילוי‪ .‬שיעור הנוהגים תחת‬
‫השפעת אלכוהול בקרב הצעירים נע בין ‪ ,9%-30%‬כאשר‬
‫הרף התחתון מייצג את הצעירים שנמצאו בפועל עם אחוז‬
‫גבוה מהמקסימום המותר בבדיקת הנשיפה‪ ,‬ודיווחו כי‬
‫הם מתככנים לנהוג בצאתם מהפאב‪ ,‬והרף העליון מייצג‬
‫את שיעורי הדיווח העצמי על נהיגה לעיתים קרובות‬
‫לאחר שתיית ‪ 3-4‬מנות משקה אלכוהולי‪ .‬עמדות‬
‫הצעירים נמצאו כמנבאות נהיגה תחת השפעת אלכוהול‬
‫באופן עקבי‪ .‬צעירים‪ ,‬המאמינים כי לאלכוהול אין השפעה‬
‫על יכולות הנהיגה שלהם‪ ,‬וכי הסיכון בהתנהגות זו נמוך‪,‬‬
‫ינהגו יותר תחת השפעת אלכוהול בהשוואה לחבריהם‪.‬‬
‫בנוסף נמצא‪ ,‬כי צעירים המאמינים שסביבתם החברתית‬
‫מאשרת ומעודדת נהיגה תחת השפעת אלכוהול (נורמות‬
‫סובייקטיביות גבוהות)‪ ,‬יבצעו התנהגות זו יותר מאחרים‪.‬‬
‫ממצא מעניין וחשוב מלמד‪ ,‬כי הימצאות תחבורה‬
‫ציבורית בסביבת הפאב הינה גורם מגן בפני נהיגה תחת‬
‫השפעת אלכוהול‪ .‬מניתוח התוצאות בקרב בעלי הפאבים‬
‫עולה‪ ,‬כי הם אינם לוקחים על אחריותם נהיגה תחת‬
‫השפעת אלכוהול בקרב קהל לקוחותיהם‪ .‬מבחינתם‬
‫הפאב הוא עסק ריווחי‪ ,‬ותפקידם ותפקיד עובדיהם‬
‫למכור כמה שיותר אלכוהול‪ .‬עם זאת‪ ,‬מספר מצומצם של‬
‫בעלי פאבים סיפרו על מדיניות הננקטת בפאב שלהם‪,‬‬
‫המיועדת למנוע נהיגה תחת השפעת אלכוהול‪.‬‬
‫לסיכום‪ ,‬מניעת נהיגה תחת השפעת אלכוהול מחייבת‬
‫תכנון תכניות התערבות רב‪-‬מערכתיות‪ .‬תכניות אלו‬
‫צריכות להתמקד בשינוי עמדות הצעירים‪ ,‬ובעיקר‬
‫בהעלאת תפיסת הסיכון בהנהגות זו‪ .‬בנוסף‪ ,‬חשוב להפוך‬
‫את סביבת מקומות הבילוי לכזו שתסייע לבצע את‬
‫"הבחירה הנכונה"‪ ,‬על‪-‬ידי הנגשת תחבורה ציבורית‪ ,‬ומתן‬
‫אלטרנטיבה ממשית להימנעות מנהיגה תחת השפעת‬
‫אלכוהול‪.‬‬
‫ידיעון מס' ‪ /01.07.2015 /2‬עמוד ‪ 8‬מתוך ‪16‬‬
2015 - ‫פרסומי החוקרים בביה"ס לבריאות הציבור‬
‫ד"ר ליאורה אור‬
:‫פרסומים‬
Bishara, H., Ore, L., Vinitsky, O., Bshara, H., Armaly, N., & Weiler-Ravell, D. (2015). Cost of nursemanaged latent tuberculosis treatment among hard-to reach immigrants in Israel. Int J Tuberc Lung Dis,
19(7), 799–804.
‫ד"ר רונית אנדוולט‬
:‫פרסומים‬
Endevelt, R., Peled, R., Azrad, A., Kowen, G., Valinsky, L., & Heymann, A.D. (2015). Diabetes
prevention program in a Mediterranean environment: individual or group therapy?
An effectiveness evaluation. Prim Care Diabetes, 9(2), 89-95.
:‫גרנטים פעילים‬
Baron-Epel, O., Endevelt, R., Hatib, M. & Harel-Fish, Y. Educating for a healthy lifestyle in
schools. Funded by The Ministry of Education.
Baron-Epel, O., Plaute, P., & Endevelt, R. Inequalities in health promoting environments: physical
activity and diet. Funded by ISF -Israel Science Foundation workshop.
Gal, I., & Endevelt, R. Mathematic literacy in diabetes patients. Funded by Maccabi Health Medical
services.
16 ‫ מתוך‬9 ‫ עמוד‬/01.07.2015 /2 '‫ידיעון מס‬
‫אפל‬-‫פרופ' אורנה בראון‬
:‫פרסומים‬
Baron-Epel, O., Bord, S., Elias, W., Zarecki, C., Shiftan, Y., & Geser -Edelsberg, A. (2015). Alcohol
consumption among Arabs in Israel: A qualitative study. Substance Use & Misuse, 50(2), 268-273.
Baron-Epel, O., & Ivancovsky, M. (2015). A socio-ecological model for unintentional injuries in
minorities: A case study of Arab Israeli children. International Journal of Injury Control and Safety
Promotion, 22(1), 48-56.
Baron-Epel, O. Shalata, W., & Hovell, H.F. (2015). Waterpipe tobacco smoking in three Israeli adult
populations. Israel Medical Association Journal, 17, 282-287.
Kaplan, G., & Baron-Epel, O. (2015). Personal Needs versus National Needs? Public attitudes
regarding health care priorities at the personal and national level. Israel Journal of Health Policy
Research, 4, 15.
Magid, A., Leibovitch-Zur, S., & Baron-Epel, O. (2015). Increased inequality in mortality from road
crashes among Arabs and Jews in Israel. Traffic Injury Prevention, 16, 42-47.
:‫גרנטים פעילים‬
Baron-Epel, O., Endevelt, R., Hatib, M. & Harel-Fish, Y. Educating for a healthy lifestyle in
schools. Funded by The Ministry of Education.
Baron-Epel, O., Plaute, P., & Endevelt, R. Inequalities in health promoting environments: physical
activity and diet. Funded by ISF -Israel Science Foundation workshop.
Baron-Epel, O., & Rishpon, S. Barriers and enhancing factors effecting decisions of parents to
vaccinate their children in Tel Aviv and in district of Haifa. Funded by The National Institute for
Health Policy.
Baron-Epel, O., Tesler, R., & Bord, S. Evaluation of Reach out and Read- reading for infants.
Funded by Maccabi Healthcare Services.
Baron-Epel, O., Tesler, R., & Bord, S. Evaluation of a workplace intervention to decrease alcohol
and drug abuse. Drug and Alcohol National Authority.
Baron-Epel, O., Zur, S., & Elias, W. Participatory research and intervention to reduce road
accidents in Arab towns. Funded by Ran Naor Foundation.
16 ‫ מתוך‬10 ‫ עמוד‬/01.07.2015 /2 '‫ידיעון מס‬
‫אדלסבורג‬-‫ד"ר ענת גסר‬
:‫פרסומים‬
Gesser-Edelsburg, A., Mordini, E., Billingsley, M., Stolero, N., James, J.J., & Green, M.S. (2015). Risk
communication during the 2009 H1N1 influenza outbreak: literature review (2009-2013) of the
methodology used for EID communication analysis. Disaster Medicine and Public Health Preparedness, 9,
199-206.
Gesser-Edelsburg, A., Shir-Raz, Y., Haiek, S., & Sassoni Bar-Lev, O. (2015). What does the public know
about Ebola? The public's risk perceptions regarding the current Ebola in an as-yet unaffected country.
Journal of Infection Control, doi:10.1016/j.ajic.2015.03.005.
Gesser-Edelsburg, A., Walter, N., Shir-Raz, Y., Green, M.S. (2015). Voluntary or mandatory? The
valence framing effect of attitudes regarding HPV vaccination. Journal of Health Communication:
International Perspectives, doi:10.1080/10810730.2015.1018642.
Meroz, M., & Gesser-Edelsburg, A. (2015). Institutional and cultural perspectives of home birth in Israel.
The Journal of Perinatal Education, 24(1), 25–36.
:‫גרנטים פעילים‬
Gesser-Edelsburg, A., Farah, H., Lotan, T., Grimberg, E. Arab Teens, What They Say, How They Behave,
And How it is Possible to Improve Their Relation to Road Safety? Funded by Israel Insurance Association Research Grants on Insurance Matters.
Green, M.S., Gesser-Edelsburg, A., Baron-Epel, O. ASSET: Action Plan on Science in Society in
Epidemics and Total Pandemics. Funded by European Commission - FP7-Science in Society.
‫פרופ' מנפרד גרין‬
:‫פרסומים‬
Gesser-Edelsburg, A., Mordini, E., Billingsley, M., Stolero, N., James, J.J., & Green, M.S. (2015). Risk
communication during the 2009 H1N1 influenza outbreak: literature review (2009-2013) of the
methodology used for EID communication analysis. Disaster Medicine and Public Health Preparedness, 9,
199-206.
Gesser-Edelsburg, A., Walter, N., Shir-Raz, Y., Green, M.S. (2015). Voluntary or mandatory? The valence
framing effect of attitudes regarding HPV vaccination. Journal of Health Communication: International
Perspectives, doi:10.1080/10810730.2015.1018642.
Harari, G., Green, S.M., & Zelber-Sagi, S. (2015). Combined association of occupational and leisure-time
physical activity with all cause and coronary heart disease mortality among a cohort of men followed-up for
22 years. Occupational Environmental Medicine, doi:10.1136/oemed-2014-102613.
16 ‫ מתוך‬11 ‫ עמוד‬/01.07.2015 /2 '‫ידיעון מס‬
)‫פרופ' מנפרד גרין (המשך‬
Negev, M., Paz, S., Clermont, A., Groag Pri-Or, N., Shalom, U., Yeger, T., & Green, M.S. (2015).
Impacts of climate change on vector borne diseases in the Mediterranean basin — Implications for
preparedness and adaptation policy. International Journal of Environmental Research and Public Health,
12, 6745-6770.
:‫גרנטים פעילים‬
Green, M.S., Gesser-Edelsburg, A., Baron-Epel, O. ASSET: Action Plan on Science in Society in
Epidemics and Total Pandemics. Funded by European Commission - FP7-Science in Society.
‫ד"ר יהונתן דובנוב‬
:‫פרסומים‬
German, A., Livshits, G., Peter, I., Malkin, I., Dubnov J., Akons, H., Shmoish, M, & Hochberg, Z.
(2015). Environmental rather than genetic factors determine the variation in the age of the infancy to
childhood transition: A twins study. Journal of Pediatrics, 166(3), 731-735.
‫ד"ר גלית וינשטיין‬
:‫פרסומים‬
Chauhan, G., Adams, H.H., Bis, J.C., Weinstein, G., Yu, L., Töglhofer, A.M., Smith, A.V., van der Lee,
S.J., Gottesman, R.F., Thomson, R., Wang, J., Yang, Q., Niessen, W.J., Lopez, O.L., Becker, J.T., Phan,
T.G., Beare, R.J., Arfanakis, K., Fleischman, D., Vernooij, M.W., Mazoyer, B., Schmidt, H., Srikanth, V.,
Knopman, D.S., Jack, C.R. Jr, Amouyel, P., Hofman, A., DeCarli, C., Tzourio, C., van Duijn, C.M.,
Bennett, D.A., Schmidt, R., Longstreth, W.T. Jr, Mosley, T.H., Fornage, M., Launer, L.J., Seshadri, S.,
Ikram, M.A., & Debette, S. (2015). Association of Alzheimer's disease GWAS loci with MRI markers of
brain aging. Neurobiol Aging, 36(4), 1765.
Haratz, S., Weinstein, G., Molshazki, N., Beeri, M.S., Ravona-Springer, R., Marzeliak, O., Goldbourt,
U., & Tanne, D. (2015). Impaired Cerebral Hemodynamics and Cognitive Performance in Patients with
Atherothrombotic Disease. J Alzheimers Dis, doi: 10.3233/JAD-150052.
Molshatzki, N., Weinstein, G., Streifler, J.Y., Goldbourt, U., & Tanne, D. (2015). Serum uric acid and
subsequent cognitive performance in patients with pre-existing cardiovascular disease. PLoS One, 10(3),
e0120862, doi:10.1371/journal.pone.0120862.
Weinstein, G., Maillard, P., Himali, J.J., Beiser, A.S., Au, R., Wolf, P.A., Seshadri, S., & DeCarli, C.
(2015). Glucose indices are associated with cognitive and structural brain measures in young adults.
Neurology, doi: 10.1212/WNL.0000000000001655.
16 ‫ מתוך‬12 ‫ עמוד‬/01.07.2015 /2 '‫ידיעון מס‬
‫שגיא‬-‫ד"ר שירה זלבר‬
:‫פרסומים‬
Grossman, A., Ben Assouli, O., Zelber-Sagi, S., Golbert, R., Matalon, A., & Yeshua, H. (2015). The
management of pre-hypertension in primary care-Is it adequate? Blood Pressure, doi:
10.3109/08037051.2015.1032515.
Harari, G., Green, S.M., & Zelber-Sagi, S. (2015). Combined association of occupational and leisure-time
physical activity with all cause and coronary heart disease mortality among a cohort of men followed-up for
22 years. Occupational Environmental Medicine, doi:10.1136/oemed-2014-102613.
Zelber-Sagi, S., Ben-Assuli, O., Rabinowich, L., Goldstein, A., Magid, A., Shalev, V., Shibolet, O., &
Chodick, G. (2015). The association between the serum levels of uric acid and alanine aminotransferase in a
population-based cohort. Liver International, doi: 10.1111/liv.12842.
‫פרופ' רפאל כראל‬
:‫פרסומים‬
Ein-Dor, T., Coan, J.A., Reizer, A., Gross, E. B., Dahan, D., Wegener, M.A., Carel, R.S., Collinger, C.R.,
Zohar, A. (2015). Sugarcoated isolation: Evidence that social avoidance is linked to higher basal glucose
levels. Front Psychol. 6, 492.
:‫גרנטים פעילים‬
Carel, RS., & Portnov, B. Air pollution effect on the population health in the Bay area. Funded by Haifa
District Municipal Association for Environmental Protection.
16 ‫ מתוך‬13 ‫ עמוד‬/01.07.2015 /2 '‫ידיעון מס‬
‫פרופ' יעל לצר‬
:‫פרסומים‬
Latzer, Y., Spivak, Z. & Katz, R. (2015). Disordered eating and media exposure in adolescent girls: The
role of parental involvement and sense of empowerment. International Journal of Adolescence and Youth,
1-9, doi: 10.1080/02673843.2015.1014925.
Zohar, A., Latzer, Y., Adatto, R & Gur, E. (2015 on line). Compulsory treatment for anorexia nervosa in
Israel: Clinical outcomes and compliance. International Journal of Clinical Psychiatry and Mental Health,
3.
‫ד"ר מיה נגב‬
:‫פרסומים‬
Negev, M. (2015). Environmental health policy: Interagency government challenges. Ecology and
Environment, 6(2), 94-100 (Hebrew).
Negev, M., Paz, S., Clermont, A., Groag Pri-Or, N., Shalom, U., Yeger, T., & Green, M.S. (2015). Impacts
of climate change on vector borne diseases in the Mediterranean basin — Implications for preparedness and
adaptation policy. International Journal of Environmental Research and Public Health, 12, 6745-6770.
:‫גרנטים פעילים‬
Negev, M., & Davidovitch, N. Health Aspects in the National Ecosystem Services Assessment. Funded by
HaMaarag, under the auspices of the Israeli Academy of Sciences.
‫ד"ר מאיה פלד – רז‬
:‫פרסומים‬
Rosen, L.J. & Peled-Raz, M. (2015). Tobacco policy in Israel: 1948–2014 and beyond. Israel Journal
of Health Policy Research, 4, 12, doi 10.1186/s13584-015-0007-x.
16 ‫ מתוך‬14 ‫ עמוד‬/01.07.2015 /2 '‫ידיעון מס‬
‫ד"ר ליטל קינן – בוקר‬
:‫פרסומים‬
Allemani, C., Weir, H.K., Carreira, H., Harewood, R., Spika D., Wang X.S., Bannon, F., Ahn J,V.,
Johnson, C.J., Bonaventure, A., Marcos-Gragera, R., Stiller, C., Silva G,A., Chen, W.Q., Ogunbiyi, O.J.,
Rachet, B., Soeberg, M.J., You, H., Matsuda, T., Bielska-Lasota, M., Storm, H., Tucker, T.C., Coleman,
M.P., & the Concord Working Group. (2015). Global surveillance of cancer survival 1995-2009: analysis
of individual data for 25,676,877 patients from 279 population-based registries in 67 countries
(CONCORD-2). The Lancet, 385, 977-1010.
Amitay, E., & Keinan-Boker L. (2015). Breastfeeding and childhood leukemia incidence: A metaanalysis and systematic review. JAMA Pediatrics, 169(6), e151025, doi:10.1001/jamapediatrics.2015.1025.
Bassal, R., Schejter, E., Kaufman, Z., Cohen, D., & Keinan Boker, L. (2015). Recent trends of cervical
cancer and Cervical Intraepithelial Neoplasia 3 (CIN3) in Israel. Archives of Gynecology and Obstetrics
292(2), 405-413.
Kruger, D., Schiff, E., Samuels, N., Keinan-Boker, L., Shalom, T., & Ben-Arye, E. (2015). Use of a
structured integrative oncology evaluation as a tool to improve patient adherence to a complementary
medicine treatment program. Harefuah 154(1), 21-25, 69 (Hebrew).
Laitman, Y., Keinan-Boker, L., Liphshitz, I., Weissglas-Volkov, D., Litz, S., Schayek, H., & Friedman, E.
(2015). Cancer risks in Jewish male BRCA1 and BRCA2 mutation carriers. Breast Cancer Research and
Treatment, 150(3), 631-635.
Keinan-Boker, L., Shasha-Lavsky, H., Eilat-Zanani, S., Edri-Shur, A., & Shasha, S.M. (2015). Chronic
health conditions in Jewish Holocaust survivors born during World War II. Israel Medical Association
Journal, 17(4), 206-212.
Vin-Raviv, N., Dekel, R., Barchana, M., Linn, S., & Keinan-Boker, L. (2015). Challenges in recruiting
ageing female Holocaust survivors to a case control Study of breast cancer. Research in Gerontological
Nursing, 2, 1-8.
‫פרופ' שמואל רשפון‬
:‫גרנטים פעילים‬
Baron-Epel, O., & Rishpon, S. Barriers and enhancing factors effecting decisions of parents to
vaccinate their children in Tel Aviv and in district of Haifa. Funded by The National Institute for Health
Policy.
16 ‫ מתוך‬15 ‫ עמוד‬/01.07.2015 /2 '‫ידיעון מס‬
‫ד"ר שרון שניטמן‬
:‫פרסומים‬
Sznitman, S. R., & Lewis, N. (2015). Is cannabis an illicit drug or a medicine? A quantitative framing
analysis of Israeli newspaper coverage. International Journal of Drug Policy, 26 (5), 446-452.
Sznitman, S. R, & Zolotov, Y. (2015). Cannabis for therapeutic purposes and public health and safety: A
systematic and critical review. International Journal of Drug Policy, 26(1), 20-29.
:‫גרנטים פעילים‬
Sznitman, S., Oshry, A., & Bord, S. Examining individual differences in drinking motives and drinking
patterns among Arab and Jewish young adults in Israel. Funded by Pfizer Public Health Policy Forum.
Sznitman, S., & Vulfsons, S. A Cross Sectional study of Factors Influencing Physicians’ Intention to
Recommend Medical Cannabis (MC) to Patients in Israel. Funded by The Israeli National Institute for
Health Policy Research.
Sznitman, S. & Engel-Yeger, B. Adolescent substance use– personality and participation in daily life
activities. Funded by Israeli Anti Drug-Authorathy.
16 ‫ מתוך‬16 ‫ עמוד‬/01.07.2015 /2 '‫ידיעון מס‬