הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית
רשות העתיקות מרחב ירושלים האוניברסיטה העברית הפקולטה למדעי הרו ח לארכיאולוגיה המכון הרשות לפיתוח ירושלים חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה קובץ מחקרים כרך ו עורכים: דוד עמית ,גיא ד' שטיבל, אורית פלג-ברקת ,דורון בן–עמי יוצא לאור לקראת יום העיון השנתי המשותף למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכאולוגיה, הפקולטה למדעי הרוח ,האוניברסיטה העברית ,ירושלים ב בחשון תשע"ג 18 ,באוקטובר 2012 תוכן העניינים 7 בפתח הקובץ דוד עמית ,גיא ד' שטיבל ,אורית פלג-ברקת ודורון בן–עמי חפירות במרחב ירושלים בשנת תשע"ב ( )2012-2011 דורון בן–עמי 9 25 עבודות השימור והפיתוח שבוצעו בשנת 2012בעיר דוד, בעופל ולאורך ערוץ הטירופויון שחר פוני ירושלים ושפלת יהודה בתקופות הקדומות 35 יישוב ובית קברות מתקופת הברונזה הביניימית למרגלות ח'רבת אל–עאליה (רמת בית שמש) — היבטים חומריים ותיאורטיים יצחק פז *7 בית חווה מתקופת הברונזה ביניימית—ב"ת 2בנווה שלום דן בנימין סטורצ'ן 50 הפולחן בחורבת קיאפה בתקופת הברזל IIא — חדרי פולחן ודגמי מקדשים יוסף גרפינקל וסער גנור 66 הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית הלל גבע חידושים באפיגרפיה ובגליפטיקה 83 אשור בירושלים — עדויות גליפטיות חדשות להשפעה האשורית על ירושלים אריאל וינדרבוים 1 05 לפשרו של החותם שנמצא ליד הכותל המערבי שלמה נאה 110 חרותת שבה שמו של טריאנוס במערה בח'רבת ערק ח'לא מצפון לבית–גוברין בועז זיסו ,בועז לנגפורד ,אבנר אקר ואסתר אשל ירושלים לאחר הכיבוש המוסלמי — תגליות חדשות 125 ייצור כלי עצם מן התקופה המוסלמית הקדומה בחפירות חניון גבעתי אריאל שתיל 136 חידושים בויה דולורוזה — חפירות וסקר בהוספיס האוסטרי ובקרבת קשת "אקה הומו" שועה קיסילביץ ורועי גרינוולד 1 49 שוקי התקופה הצלבנית לאור ממצאים חדשים בעיר העתיקה בירושלים יחיאל זלינגר ומיכאל ארליך 1 61 מפות ירושלים כמקורות לתולדות העיר — לקחים מתודולוגיים ריכב (בוני) רובין חפירה ומחקר בהרודיון 181 חידושים בחפירות משלחת אהוד נצר בהרודיון יעקב קלמן ,רחל צ'אצ'י ,אורן גוטפלד ורועי פורת 194 הפועלים של הורדוס :עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון — הכתובות הלועזיות אבנר אקר 199 הפועלים של הורדוס :עדות הגרפיטי ממרחב התיאטרון בהרודיון — הכתובת הארמית אסתר אשל 66 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית הלל גבע האוניברסיטה העברית והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה הקדמה בניגוד למחקר הארכיאולוגי של ירושלים בתקופות אחרות ,המחקר הארכיאולוגי של ירושלים בתקופה הפרסית לא התקדם באופן משמעותי מאז ראשית המחקר ,בעיקר בשל העובדה שלא נמצאו שרידים משמעותיים מתקופה זו .החוקרים התרכזו מצד אחד במחקר שרידי העיר שקדמה לה ,מסוף ימי הבית הראשון ,בתקופה שבה כבר התרחב תחומה אל הגבעה הדרום–מערבית (מאות ח'-ז' לפנה"ס) ,ומהצד השני במחקר העיר המאוחרת לה ,מסוף ימי הבית השני (מאה א' לפנה"ס-מאה א' לספירה) ,שבה הגיעו שטחה ופארה של העיר לשיאם .כך נותר מחקר ירושלים הפרסית בצל למול המחקר האינטנסיבי לו זכו שרידי שתי תקופות פאר אלו בהיסטוריה של העיר .ואולם דומה שירושלים של התקופה הפרסית זוכה בשנים האחרונות לעדנה במחקר הארכיאולוגי. מחקר ירושלים בתקופה הפרסית התבסס בעבר בעיקר על ניתוח התיאור הארוך והמפורט של שיקום העיר ובניית חומתה שבספר נחמיה ,תוך התייחסות מועטה, אם בכלל ,לממד הארכיאולוגי של מחקר העיר (אבי יונה ;1954צפריר ;1977וויטמן ;77-65 :1993אשל ;2000 נאמן .)41-33 :2012התבססות הניסיונות לשחזור מראה העיר בתקופה הפרסית על התיאור הספרותי נבעה כאמור ממיעוט השרידים הארכיטקטוניים והממצאים מתקופה זו בעיר דוד ,הוא תחום העיר באותה העת (לסיכום הממצא הארכיאולוגי בעיר דוד ראו דה גרוט ;2001ברקאי ;2008פינקלשטיין ;2008 ;2007ליפשיץ 1.)2009מצב זה של מיעוט שרידים בולט אף יותר על רקע החפירות הרבות שנערכו במהלך השנים בעיר דוד. קשה לטעון שמיעוט השרידים הוא רק תוצאה של פגיעה קטסטרופלית מתמשכת בשרידים הקדומים על–ידי פעולות בנייה מאוחרות יותר .כלומר ,יש לקבל שזהו המצב לאשורו ולנסות לשחזר את מראה העיר על פיו. המחקרים המתפרסמים לאחרונה על הטופוגרפיה של ירושלים בתקופה הפרסית מסתמכים אף הם בעיקר על התיאור בספר נחמיה (סיכום אצל פינקלשטיין :2008 504-501ולאחרונה גם קנאוף ;2011נאמן ;2012ליפשיץ ,)2012אך יש לציין מחקרים אחרים העוסקים בממצאים חדשים מתקופה זו שנחשפו בחפירות ובסקרים שנערכו בעיר ובסביבתה (פינקלשטיין ;2008ליפשיץ ;2009 אוסישקין .)2012ההסתמכות על ממצאים חדשים אלו מחייבת דיון מחודש במראה העיר בתקופה זו תוך עיון בעדות האותנטית והמפורטת שבספר נחמיה. מאמר זה ידון במסקנות שני מחקרים שפורסמו לאחרונה על הארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית; בשנת 2009פרסמה אילת מזר שבידיה הוכחות שנחמיה הוא זה שבנה את מכלול הביצור שבמרום שטח ,Gבצד הצפון–מזרחי של גבעת עיר דוד (מזר 2009א; 2009ב) .דוד אוסישקין טען לאחרונה כי עירו של נחמיה כללה בתחום ביצוריה גם את הגבעה הדרום–מערבית של ירושלים הקדומה (.)2012 ;2002 בכוונתי להראות במאמר זה שמסקנתה של א' מזר אינה מבוססת דיה מן הבחינה הארכיאולוגית ואילו מסקנתו של אוסישקין מנוגדת לעדות הארכיאולוגית. חשוב להכיר את מסכת הראיות עליהן מסתמכות מסקנות החוקרים ,ולשוב ולדון בהן בתשומת לב לפני שאלו יתקבעו ,ולו גם כאפשרויות סבירות ,בתודעת מחקר קדמוניות ירושלים. הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית החומה הראשונה בצפון–מזרח עיר דוד בשנים האחרונות המשיכה א' מזר את החפירות בשטח ( Gלפי מינוח חפירות יגאל שילה) שבצד הצפון–מזרחי ,הגבוה ,של גבעת עיר דוד .החפירות החדשות הן למעשה המשך והשלמה לחפירות שנערכו בעבר באזור זה (מקאליסטר ודנקן ;1926קניון ;1974 שילה ;1984לסיכום הממצא ראו וויטמן :1993 2.)94-87בחפירות הקודמות נחשפה בקצהו המערבי, הגבוה ,של השטח מערכת ביצור המורכבת מ"מגדל צפוני" קטן ו"מגדל דרומי" גדול שמחוברים ביניהם בקטע חומה .המערכת בוססה ,בחלקה ,על ראש "מבנה האבן המדורג" הקדום לה במאות שנים 3.חוקרים רבים סוברים שמערך ביצור זה הוא קטע של החומה הראשונה המתוארת על–ידי יוסף בן מתתיהו שהקיפה בימי הבית השני את עיר דוד במרום המדרון המזרחי של הגבעה (מלחמת היהודים ה 4.)145−142 ,א' מזר טוענת לעומתם שהמגדל הצפוני ,החומה ויתכן אף שהמגדל הדרומי ,הוקמו בתקופה הפרסית ,לא בהכרח בפעולת בנייה אחת .דעתה מתבססת על הממצאים שנתגלו מתחת למגדל הצפוני (2009א; 2009ב). החופרים שחפרו בעבר במקום היו חלוקים ביניהם לגבי תאריך מרכיביו השונים של מכלול הביצור. 67 ראשוני החופרים במקום ,מקאליסטר ודנקן (איור ,)1 תארכו את החומה והמגדל הדרומי (Solomonic )Towerלתקופת המקרא; לשיטתם ,יסודותיהם הונחו עוד בתקופת השלטון היבוסי והם המשיכו לשמש עם תוספות ושיפוצים גם בימי דוד ושלמה ואילך ,בימי ממלכת יהודה .מקאליסטר ודנקן שמו לב שהמגדל הצפוני ( )Bastionנשען על החומה הקדומה לו שממערבו ולכן קבעו את זמנו לאחר ימי הבית הראשון .מבנה האבן המדורג ()Jebusite Ramp נבנה לדעתם גם הוא כחלק ממערך ביצור זה 5 ( ,60-49 :1926תכנית מול עמ' .)49 קניון טענה לעומתם שמערכת הביצור נבנתה בשלבים בתקופה החשמונאית ( ;)193-191 :1974ראשית נבנה המגדל הצפוני .מבנהו בוסס על מילוי עפר המכיל כלי חרס מהמאות ה–ה'-ד' לפנה"ס וגבו נשען על קטע בנייה קדום שזוהה כחומה שבנה נחמיה בירושלים. תיארוך קטע ביצור קדום זה לתקופה הפרסית נעשה על סמך הממצאים ברבדי מילויי העפר שכנגד מצוק הסלע עליו מבוססת החומה ( 6.)184-183 :1974בשלב הבא נבנה ,לדעתה ,המגדל הדרומי (בימי יהונתן, בשנת 143לפנה"ס) ולבסוף נבנה מבנה האבן המדורג כתמיכה חיצונית למערכת הביצור 7.מסקנתה של קניון 1תכנית מכלול שרידי הביצור שהתגלו בראש המדרון הצפון–מזרחי של עיר דוד בחפירות מקאליסטר ודנקן (:1926 תכנית מול עמ' )49 68 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה הייתה שנחמיה זנח את קו החומה הקדומה שבמורד המדרון המזרחי של עיר דוד והעדיף לבנות את קו הביצור החדש במרום המדרון של גבעת עיר דוד. שילה ייחס את בניית מערכת הביצור לשכבה ,7B כלומר לתקופה החשמונאית ( :1984איור :27מגדל צפוני ,308חומה 309ומגדל דרומי .)310לדעתו, הביצור נתמך במזרח על–ידי חלקלקת עפר שהקשר בינה ובין הביצור נותק בחפירות מקאליסטר ודנקן (שילה :1984איור .)28שילה סבר שמדובר בקטע של החומה הראשונה שהוקמה בסוף המאה ה–ב' לפנה"ס ( :1984 ;1980טז ,כג) .בכך קיבל את דעת קניון שחומת העיר הפרסית נבנתה בראש הגבעה ( :1984טז ,כג). בעקבות החפירות הנידונות התקבלה במחקר הדעה שחומת נחמיה נבנתה במרום הגבעה .כלומר, שבתקופה זו נזנח קו הביצור הקדום במורד המדרון תוך העדפה לבניית קו ביצור חדש בתוואי גבוה יותר מבחינה טופוגרפית .לדעתי ,מוקדם מדי לקבוע שאכן כך היה מהלך הדברים ,בעיקר בשל חוסר עדות ארכיאולוגית תומכת. חפירות א' מזר התרכזו בפינה הצפון–מערבית של שטח ( Gאיורים .)3-2במסגרתם הוסר חלקו הדרומי של המגדל הקטן שעמד להתמוטט ונחפר מילוי העפר שמתחת ליסודותיו (מזר 2009א .)70-64 :בחפירה התברר :א .שהמגדל הצפוני נשען אל קו החומה שממערבו ,הנמשכת בין שני המגדלים (מזר 2009א: איור בעמ' ,68מס' .)27ב .שהמגדל מבוסס על מילוי עפר הנטוי בשיפוע המדרון שנערם במקום במשך דורות רבים לגובה ניכר בצמוד למצוק הסלע הגבוה (הוא המצוק עליו מבוסס הקיר המזרחי העבה של מבנה האבן הגדול ,למעלה) .מילוי העפר הכיל ברבדיו העליונים ,עליו מונחים יסודות המגדל הצפוני ,שפע ממצאים מהתקופה הפרסית ,סוף המאה ה–ו'-ראשית המאה ה–ה' לפנה"ס .מסקנת א' מזר היא ש"אופי הבניה המרושל של המגדל וזמנם של הממצאים מן הרובד שמתחתיו מעידים אם כן כי התאריך הקדום ביותר האפשרי לבנייתו ()terminus post quem ולבניית קיר חומה 27שאליו הוא נשען הוא אמצע התקופה הפרסית ,וזה מאפשר לזהותם עם מפעל 2תכנית מכלול שרידי הביצור במרום שטח .Gהחומה והמגדל הצפוני בנויים על גבי מבנה האבן הגדול ומבנה האבן המדורג (א' מזר 2009א :עמ' 68למעלה) מתפרסם באדיבותה של אילת מזר .כל זכויות הפרסום שמורות לאילת מזר הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית 69 3שחזור תלת מימדי של תכנית השרידים המוצגים באיור ( 2א' מזר 2009א :עמ' 68למטה) מתפרסם באדיבותה של אילת מזר .כל זכויות הפרסום שמורות לאילת מזר למסקנה שהמגדל איננו מהתקופה הפרסית (:2011 הבניה של נחמיה" (מזר 2009א ,67-66 :ההדגשה .)313-307לנימוקיה ניתן גם להוסיף שאם אכן מילוי במקור) .לגבי המגדל הדרומי א' מזר העלתה בהיסוס זה מתארך את זמן הקמת המגדל ,מתחייב שהמגדל השערה שגם הוא משתייך לתקופה זו (2009א.)65 : לדעתה ,המגדל הצפוני נבנה לטובת הגנה על פתח בקו בוסס במפלס פני השטח בתקופתו .ברור שאין כל אפשרות לקבל מצב עניינים לפיו המגדל נבנה בצורה הביצור שמצפונו (מזר 2009א.)72 : זו ועוד בראש מדרון המשופע בתלילות .דרך הבנייה לדעתי יש לקבל כפשוטה את דעתם של קניון ושילה המקובלת של מבנים ,ובוודאי ביצורים ,היא לבססם על שטענו ,על סמך ממצאי חפירותיהם ,שמכלול הביצור יסודות שהונחו בתעלות יסוד בעומק ניכר מתחת לפני שהתגלה במרום הצד המזרחי של עיר דוד הוא השטח ואם הדבר אפשרי ,הרי שרצוי להשתיתם על גבי מהתקופה החשמונאית .הסתייגותי משיוך מכלול זה הסלע .בחינת תיעוד השרידים במקום מלמד שלמעשה לתקופה הפרסית ,ומכאן גם מהאפשרות שנבנו על–ידי נחמיה כפי שטוענת א' מזר ,נובעת מהשיקולים כדלקמן :היו קיימים כאן בעבר רבדים עליונים משופעים בכיוון המדרון מהתקופה ההלניסטית שכיסו את רבדי העפר המגדל הצפוני מבוסס כאמור על גבי רובד עפר מהתקופה הפרסית .צודקת א' מזר שמציינת שהממצא שנחפרו בידי א' מזר .ניתן לשחזר שתעלת היסוד של ברובד זה נותן רק את התאריך הקדום ביותר האפשרי המגדל הצפוני נחפרה דרכם לעומק ניכר ,ושבסיס לבניית המגדל .סטיינר דנה בפירוט בממצא זה והגיעה התעלה הגיע לרבדים מהתקופה הפרסית .רבדים 70 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה החופרים אם החומה הנמשכת בין שני המגדלים עליונים אלו מהתקופה ההלניסטית הוסרו ברובם משולבת או ניגשת אל צדו הצפוני של המגדל הדרומי. במהלך חפירות מקאליסטר ודנקן .שילה חשף מעל מכאן מסתבר שהחומה יכולה להיות מזמן המגדל מבנה האבן המדורג חלקלקת עפר חשמונאית עשויה הדרומי או מאוחרת לו .המגדל הדרומי נבנה ,לכל היטב מרבדי עפר וחצצים מהודקים ( :1984טז-יז, הדעות ,בתקופה ההלניסטית .יסודותיו של המגדל איור .)28סביר להניח שחלקלקת העפר השתרעה גם מבוססים על שרידי החורבן של הכיבוש הבבלי ,בעוד כלפי צפון עד אל מול פני המגדל הצפוני .לרוע המזל ממצא כלי החרס והמטבעות ,שהתגלה ברובד הקשור שרידיה נחפרו בחוסר תשומת לב בידי מקאליסטר ודנקן שניתקו למעשה את הקשר בין החלקלקה לבסיס אליו סטרטיגרפית ,מתארך אותו ,לדעת קניון ,לתקופה 8 הביצור שממערבה. החשמונאית ( .)192 :1974צורת בניית קירותיו מקבוצות גם בנייתם הבלתי מוקפדת של הנדבכים התחתונים של נדבכי אבן נסוגים (קראופוט ודנקן ,56 :1926איור של המגדל הצפוני מעידה שהיו אלו אך יסודות קבורים ;46שילה :1984איור ,27קיר ,)310מאפיינת גם את בקרקע של מבנה עליון שהתמוטט ונעלם .הסבר זה הבנייה של קירות המצודה ההלניסטית שנחשפה בפסגת מקבל חיזוק מתפיסתה של קניון שגם חלקו התחתון התל של שומרון בידי משלחת הרווארד (רייזנר ואחרים של המגדל הדרומי היה למעשה קבור ,כיסודות ,מתחת ,130-124 :1924תכנית ,6חתכים [ 55-54איור 4א-ב]). לפני השטח (.)192 :1974 המצודה תוארכה ביתר דיוק למאה ה–ב' לפנה"ס בידי על החופרים באתר מוסכם שהמגדל הצפוני נשען בגבו המשלחת המאוחדת (קראופוט וקניון .)31-28 :1942על אל חומה קדומה לו .לעומת זאת ,קשה להבין מדיווחי פי שחזורו של וויטמן ,תכנית המגדל הדרומי היא בצורת 4א חתך של החומה של המצודה ההלניסטית בשומרון .בחתך נראה יסוד החומה הבנוי בתעלת יסוד (רייזנר ואחרים :1924עמ' )128-127 הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית 71 הפרסית (שכבה ;9שילה :1984טז) .לדעתו של שילה, היה אזור זה מחוץ לביצורי העיר בתקופה הפרסית מפני שחומת העיר עברה בראש הגבעה ( :1984הערה ,)86אך אין הוכחה ארכיאולוגית למסקנה זו של שילה. לדעתי ,בניית קו ביצור בראש מדרון הגבעה הייתה מצמצמת את חלקה הצפוני ,העליון ,של עיר דוד לכדי מסדרון צר .נדגיש שיש לקבל כל זאת בהסתייגות מסוימת מפני שאין כרגע כל ידע אודות קו החומה בצידה המערבי של עיר דוד (להלן חלקו השני של המאמר) .הגיוני להניח שהזזת קו החומה החדש מערבה ,לראש המדרון המזרחי של עיר דוד ,התבצעה בד בבד עם תחילת התרחבות העיר למערב אל הגבעה הדרום–מערבית .הרחבה זו לא החלה לפני המאה ה–ב' לפנה"ס והקפת הגבעה בביצור נערכה בסופה של אותה מאה (גבע .)534-524 :2003 ;1985 דומני שתיאור בניית חומת ירושלים בידי נחמיה יראה מעשי יותר אם המיזם התרכז בשיקום קו החומה 4ב .מבט על החומה של המצודה ההלניסטית בשומרון הקדומה של עיר דוד שבתחתית המדרון .אל קו ביצור (רייזנר ואחרים :1924עמ' )128-127 זה הידרדרו ונערמו בוודאי לגובה רב מפולות המבנים האות ח' ,כלומר ,המגדל בלט כלפי חוץ והיה פתוח כלפי שהיו בנויים במדרון התלול .תכונתן של מפולות פנים העיר ( :1993איור .)18תכנית זו של מגדלים לאורך הגולשות במדרון שתערמנה לגובה רב יותר בתחתית חומה מאפיינת מאוד בניית ביצורים הלניסטיים ,דוגמת המדרון מאשר בראשו .בערמות מפולות אלו נתקל אלו שנתגלו בשומרון (רייזנר ואחרים :1926תכנית נחמיה בעת סיורו הלילי סביב חומות ירושלים (נחמיה )6וברובע היהודי (גבע 532-531 :2003ושם דוגמאות ב ,יג-טו) .את החומה הקדומה ניתן היה לשקם תוך נוספות) .אם מקבלים שהמגדל הדרומי הוקם בראשית פינוי הריסות שאיימו לקברה ושימוש באבנים לטובת התקופה החשמונאית ,ואין כל סיבה לפקפק בתאריך זה ,שיקום ראש החומה .מפעל בנייה זה היה אפשרי מסתבר שהחומה הנמשכת ממנו צפונה היא בת זמנו או בכוח האדם המצומצם שעמד לרשות נחמיה ותוך מאוחרת לו .מכאן נובעת המסקנה הבלתי נמנעת שאין ערנות לקשיים הפוליטיים והצבאיים שנלוו להקמת אפשרות שהמגדל הצפוני ,הנשען אל חומה זו ,נבנה החומה .גם העדות שהחומה שוקמה ב– 52יום (נחמיה בתקופה הפרסית. ו ,טו) מתאימה לשיקום חומה ולא להקמת ביצור חומת עיר דוד בתקופות הברונזה והברזל עברה בחלקו חדש מסיבי בראש המדרון .עם זאת יש לזכור שלא הנמוך של המדרון המזרחי של גבעת עיר דוד .במצב נמצאה עדות לחומה מהתקופה הפרסית גם בשרידי עניינים זה היה רוחב סביר לעיר דוד שהוקמה על הביצור הקדום שבמורד המדרון המזרחי של עיר דוד גבי שלוחה צרה וארוכה .אני מניח שנחמיה שיקם או בנקודה כלשהי בהיקף העיר (פינקלשטיין :2008 9 את שרידי הביצור שהגן על עיר דוד בסוף ימי הבית .)509יתכן שהסיבה לכך היא מצב ההשתמרות הגרוע הראשון .בשטח ,Gמחוץ ,ממזרח לביצור שבראש של השרידים ,ובתוכם הביצורים ,מהתקופה הפרסית הגבעה ,גילה שילה מערכת טרסות וקירות מהתקופה בעיר דוד .הדבר אינו מאפשר לזהות תיקונים ושיפוצים 72 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה מהיסודות של קו ביצור חדש בתוואי טופוגרפי גבוה בביצורים ,לא מהתקופה הפרסית ולא מתקופות קדומות יותר. יותר .יש להודות שלא נמצאה עדות לחומה מהתקופה לסיכום ,בעקבות קניון התקבלה הדעה ,המוצגת הפרסית בקו הקדום העובר במורד המדרון .למעשה בשחזורים השונים של מפת ירושלים הפרסית ,שהחומה נותרנו ללא ביצור שניתן לזהותו כחומת העיר בתקופה הפרסית ולכן נותרה תמונת ביצורי ירושלים בתקופה המזרחית עברה במרום המדרון המזרחי של עיר דוד. כאמור ",חומת נחמיה" של קניון "נפלה" משהתברר זו בגדר תעלומה שפתרונה מונח בהמשך החפירות. מערכת הביצור במרום גבעת עיר דוד היא חלק מהחומה שהיא למעשה חלק מהבנייה של מבנה האבן הגדול הראשונה שהקיפה ממזרח את עיר דוד והעופל של תקופת הברזל .IIאין כאמור לדעתי כל הוכחה ארכיאולוגית שתתמוך באפשרות שהציעה א' מזר לזיהוי ושבנתיבה מערבה הקיפה את הגבעה הדרום–מערבית בימי הבית השני ,כמתואר אצל יוסף בן מתתיהו .חומת המגדל הצפוני והחומה שמדרומו ,ואולי גם המגדל הדרומי ,עם החומה שבנה נחמיה בירושלים .סביר יותר עיר דוד שהוקמה בימי החשמונאים שופצה לאחר מכן להניח שנחמיה שיקם את החומות הקדומות של עיר דוד בימי הבית השני כפי שניכר בסגנונות הבנייה השונים. טכניקת הבנייה של חומת עיר דוד שונה במהותה שבתחתית המדרון .החומה שבראש הגבעה היא בנייה 5תכנית שרידי הבנייה מימי הבית השני שבחלקה הצפוני של עיר דוד (א' מזר 2009א :עמ' .)76מתפרסם באדיבותה של אילת מזר .כל זכויות הפרסום שמורות לאילת מזר הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית מהבנייה המוקפדת באבנים מסותתות היטב ,חלקן אבני שוליים ,המוכרת מקטעי החומה הראשונה המקיפה את הגבעה הדרום–מערבית (גבע .)1985אפשר שההבדלים הם כרונולוגיים; על פי גישה זו אפשר שחומת עיר דוד הוקמה קודם לחומה שהקיפה את הגבעה הדרום– מערבית .אפשרות אחרת היא שהשוני נובע מכך שחומת עיר דוד הוקמה בתוואי בעל הגנה טבעית מעולה ,תוך שימוש באבנים שהיו מצויות בשפע בחורבות הביצורים והמבנים הקודמים ושניתן היה לעשות בהן שימוש חוזר .לעומת זאת ,חומת הגבעה הדרום–מערבית הוקמה בתקופה בה התבסס השלטון החשמונאי לאורך תוואי ארוך שחלקו קשה להגנה .כאן יושם לכאורה הידע המצטבר שרכשו המלכים החשמונאים בסגנונות ביצור שרווחו בארכיטקטורה הצבאית ההלניסטית. עם זאת ,לא נפתרו עדיין כל השאלות הקשורות בקטע החומה הראשונה בעיר דוד .כבר מקאליסטר ודנקן גילו שרידי בנייה פרטית של חדרים ומתקני מים ,לדעתם מהתקופה הערבית ,על גבי המגדל הדרומי והחומה הנמשכת ממנו צפונה ( ,143-137 :1926תכנית .)V רייך דן בשרידים אלו וזיהה ,בין מתקני המים במקום, מקווה מימי הבית השני ( .)162-160 :1987בתכנית שפרסמה א' מזר (איור )5מסומנת בריכה על גבי המגדל הצפוני (2009א :תכנית בעמ' .)76האם ניתן להסיק מכך שקטע זה של החומה הראשונה בעיר דוד יצא מכלל שימוש עוד לפני תום תקופת בית שני? לדעת רייך ,שרידי הבנייה הפרטית שייכים למבנה מימי הבית השני ,שנבנה בחלקו על חלקה המערבי הפנימי של החומה שהמשיכה לשמש כביצור (.)161 :1987 באין בנמצא שרידי קו ביצור אחר מתקופה זו במדרון המזרחי של עיר דוד הרי שהצעתו של רייך נותרה כאפשרות הסבירה היחידה. קו החומה במרום המדרון המזרחי של עיר דוד המשיך להגן על הצד הדרום–מזרחי של ירושלים גם בתקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה .במאות ה–י'-י"א לספירה נבנה קו חומה דרומי חדש לירושלים בתוואי החומה הדרומית של העיר העתיקה בימינו .שינוי קיצוני זה במערך הביצור בחלק הדרומי של ירושלים 73 הותיר את עיר דוד מחוץ לתחום ירושלים ואת החומה ללא שימוש. חזרה לירושלים המצומצמת הדעה הרווחת במחקר המודרני של תולדות ירושלים הקדומה היא שהעיר בתקופה הפרסית כללה רק את השלוחה המזרחית (עיר דוד ,העופל והר המוריה). תפיסה זו מתבססת על העדר ממצא ארכיאולוגי מהתקופה הפרסית בגבעה הדרום–מערבית (להלן) ,כמו גם על ניתוח הטקסט המקראי (גרפמן ;1974וילאמסון .)1984לאחרונה טען דוד אוסישקין שהחומה ששיקם נחמיה הקיפה גם את תחום הגבעה הדרום–מערבית של ירושלים .לדעתו ,עיר דוד הייתה מוקפת בחומה מסיבית בתקופת הברונזה התיכונה .חומה זו יצאה מכלל שימוש עוד בסוף תקופה זו והותירה את העיר מפורזת עד שבמאה הח' לפנה"ס נבנתה חומה חדשה. כלומר ,לדעתו של אוסישקין ,ירושלים לא הייתה מבוצרת גם בתקופה בה התרחב תחומה הבנוי בימי הממלכה המאוחדת אל העופל והר המוריה .החומה החדשה שנבנתה במאה הח' לפנה"ס עקבה במזרח אחר תוואי החומה הקדומה של עיר דוד בעוד שצדה המערבי של עיר דוד נותר פרוז ,מפני שהחומה הקיפה גם את הגבעה הדרום–מערבית .לא היה טעם לבנות חומה בצד המערבי של עיר דוד כיוון ששטחה נכלל בתוך שטח העיר הבצורה .נחמיה הכיר את תכנית ירושלים של סוף ימי הבית הראשון שכללה את שתי הגבעות מוקפות הביצור .באין חומה בצד המערבי של עיר דוד הרי שנחמיה נאלץ לשקם את החומה הקדומה המצויה בהיקף הגבעה הדרום–מערבית ,למרות שאזור זה לא היה מיושב בתקופתו .גם המספר הרב של שערים הנזכרים בתיאור החומה בספר נחמיה תואם לדעת אוסישקין רק לקו חומה ארוך שהקיף את הגבעה 10 הדרום–מערבית (.)2012 ;2002 דעתו של אוסישקין עוררה התנגדות כיוון שהיא עומדת בניגוד בולט לנתונים העולים מספר נחמיה אודות המספר הנמוך של אוכלוסיית ירושלים ומצבה העגום בתקופתו ,ובעיקר לאור העדרה של כל עדות 74 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה פיזית לקיום ישוב בגבעה הדרום–מערבית בתקופה הפרסית (למשל :דה גרוט ;2001פינקלשטיין ;2007 סטיינר .)2011עם זאת ,קמו גם תומכים לגישתו 11 (קנאוף .)2011 עיר דוד הוקפה בחומה בתקופת הברונזה התיכונה שסביר שהמשיכה לשמש גם בתקופות הבאות עד שהוחלפה בחומה חדשה בסוף תקופת הברזל (קניון ;1974שילה ;1984מאיר ;2000רייך .)2011 ;2000 בידינו מצטברות יותר ויותר עדויות לקיום ישוב רצוף בעיר דוד גם בתקופת הברונזה המאוחרת והברזל הקדום (מאיר ;2000מזר .)58-29 :2009העיר אמנם ירדה מגדולתה אך אין ספק שנותרה מבוצרת בחומה. הביצור של תקופת הברונזה התיכונה היה מסיבי בעוצמתו הבלתי רגילה ולכן יכול היה לשמש ביעילות וברציפות דורות רבים .בשל מצב ההשתמרות הגרוע של השרידים במדרון המזרחי התלול של עיר דוד ,אל לנו לצפות שניתן יהיה לזהות תיקונים בחומה ,וגם אם ימצאו כאלה הרי יהיה קשה לתארכם בוודאות. חומת הברונזה התיכונה הקיפה גם את עיר דוד ממערב עד גבולה הצפוני ,בערך בקו המחבר בין שטח Gבמזרח לחניון גבעתי במערב .אמנם שרידיו של ביצור קדום זה עדיין לא התגלו בצידה המערבי של עיר דוד ,אך יש הכרח בקיומו של ביצור שכזה לצורך הגנה על עיר דוד גם מצד זה .שלא כמו במדרון המזרחי של עיר דוד ,בה נערכו חפירות רבות ורחבות היקף, הרי למעשה רק קרואפוט ופיצ'ג'רלד ערכו חפירות בקנה מידה גדול בצד המערבי של גבעת עיר דוד. בחפירתם נחשפו שרידי ביצור מרשים ובו שער בין שני מגדלים ( .)23-12 :1929תאריכו לא ברור ,אך כנראה שנבנה בתקופה החשמונאית .לדעת אוסישקין אין מדובר בביצור אלא במסד למבנה עליון ,שלא שרד, מתקופה מאוחרת לימי בית ראשון ( ,)40 :2002או אף מאוחרת לתקופה הפרסית ( 12.)110 :2012פרשנותו של אוסישקין לשריד בנייה מרשים זה אינה יכולה להתקבל (סטיינר .)314 :2011מדובר בשריד של שער בנוי היטב, שעל פי אופי בנייתו והממצא בהקשרו הסטרטיגרפי הוא מימי הבית השני ,ככל הנראה מימי החשמונאים. קניון חשפה דרומה מכאן קיר רחב (שטח ,)K שלדעתה הוא קטע מהביצור החשמונאי שהשתרע לאורך המדרון המערבי של עיר דוד (.)194-193 :1974 סביר שהחומה מימי הבית השני עקבה אחר קו הביצור הקדום לאורך מרום המדרון המערבי של עיר דוד .יש לצפות ששריד ביצור זה יימצא כאשר יערכו חפירות משמעותיות גם בצד זה של עיר דוד. משהורחב שטח עיר דוד צפונה אל העופל ולכיוון הר המוריה בימי הממלכה המאוחדת היו חייבים לסגור בחומה גם את צידה הצפון–מערבי של עיר דוד (אזור חניון גבעתי ומרכז המבקרים של עיר דוד) ואת צדו המערבי של העופל ,בהקבלה למכלול הביצור האדיר שקיים בצדו המזרחי (מזר .)2011שרידים לחומה בצפון–מערב עיר דוד והעופל עדיין לא התגלו (בן–עמי וצ'חנובץ ,)2011אך קיומה של זו מחויב המציאות. יתכן ושרידי החומה במערב העופל קבורים עמוק מתחת למעטה המבנים המאוחרים יותר שקיימים מפנים לפינת חומת העיר העתיקה ,שמדרום להר הבית .אם מסלולה עבר ממזרח לפינת חומת העיר העתיקה הרי קיים חשש ששרידיה הושמדו כליל על–ידי יסודות הבנייה המאוחרת והמחצבות שבמקום (וראו קניון .222-221 ,116 :1974על החציבות בשטח SI ראו פרג .)289-243 :2008ברור שעיר דוד והעופל היו מבוצרים בצדם המערבי .העדרם של שרידי ביצור בצד זה של ירושלים הקדומה איננו יכול לשמש את אוסישקין כנימוק לטענה שנחמיה נאלץ לכלול גם את הגבעה הדרום–מערבית בתוואי בניית החומה שביצע. מן הממצאים מחפירות אביגד ברובע היהודי ומהחפירות האחרות שנערכו ברחבי הגבעה הדרום–מערבית עולה תמונה יישובית חד–משמעית; אזור זה צורף לתחום ירושלים המבוצרת בסוף ימי הבית הראשון (אביגד ;60-31 :1980לסיכום הממצא ראו גבע .)524-504 :2003לאחר החורבן הבבלי ועד התקופה החשמונאית הגבעה הדרום–מערבית לא נכללה בתחום העיר (אביגד ;62 :1980גבע 13 .)526-524 :2003ברור על כן שלא התקיים ישוב בתקופה הפרסית בגבעה הדרום–מערבית .נתון הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית מוסכם זה מקובל על אוסישקין הטוען שהגבעה הוקפה בחומה למרות שלא הייתה מיושבת .יש לציין שאין עדות במבנה החומה שהקיפה את הגבעה הדרום–מערבית לשיקומה בתקופת שיבת ציון .על גבי ובצד החומה מסוף ימי הבית הראשון מצויים שרידי הביצור של החומה הראשונה מהתקופה החשמונאית וההרודיאנית .גם אם היו מזוהים שרידי תיקונים ותוספות בביצור הרי שלא ניתן היה לתארכם לתקופה זו ,שכן לא התקיים כאן יישוב באותה העת .יתכן וגרפמן צודק בטענתו ש"החומה הרחבה" המתוארת בנחמיה ג ,ח" :ויעזבו ירושלים עד החומה הרחבה" ,כונתה כך לא משום עובייה הרב אלא מפני שהקיפה שטח רחב .יש לדעתו בכך עדות שבוני חומת ירושלים בימי נחמיה לא שיקמו את קטע החומה הארוך שהקיף את השטח הרחב של הגבעה הדרום–מערבית (.)1974 נוסף על כך ,דעתו של אוסישקין מנוגדת לכל תפיסה כלכלית וצבאית .כאשר אין אפשרות לבנות ולתחזק קו ביצור ארוך מצמצמים את אורך החומה על מנת לייעל את אחזקתה ואת כושר ההגנה על העיר .לדוגמה נביא את מקרה ירושלים בפרוס האלף הראשון לספירה. החומה הראשונה מימי הבית השני וזו שנבנתה בתוואי דומה במהלך התקופות הביזנטית והמוסלמית הקדומה, הקיפו את עיר דוד ואת הגבעה הדרום–מערבית סביב הר ציון (של ימינו) .במאות ה–י'-י"א חלה כנראה התדרדרות קיצונית באוכלוסיית העיר ,שבאה לידי ביטוי באי יכולת ובחוסר צורך של השלטון לתחזק קו חומה ארוך זה .הפתרון שנמצא היה לבנות חומה דרומית חדשה בתוואי קצר יותר .החומה החדשה הוקמה בתוואי החומה הדרומית של העיר העתיקה בימינו .תוואי זה ,למרות שהוא נחות משמעותית מבחינה צבאית ,הועדף על פני תוואי ארוך של חומה סביב הגבעה הדרום–מערבית מעל הגאיות המקיפים אותה .דומה שנחמיה שיקם את חומת עיר דוד בהתאם למצב אוכלוסיית העיר וכושרה הכלכלי .הוא לא יצא להרפתקה הכלכלית והצבאית הכרוכה בהקפת שטח הגבעה הדרום–מערבית בחומה. 75 הטענה שמספרם הרב של המגדלים והשערים הנזכרים בתיאור החומה ,מתאים רק לתוואי ארוך של חומה ,כלומר ,חומה שהקיפה גם את הגבעה הדרום–מערבית ,היוותה את הבסיס לטענתם של "המרחיבים" בוויכוח שניטש במחקר בעבר על תחום ירושלים המקראית .אלו גרסו שהתיאור בספר נחמיה הוא למעשה בבואה של מהלך החומה על מגדליה ושעריה בימי הבית הראשון .מכאן ניתן היה לכאורה להבין שעירו של נחמיה הייתה גם כן רחבה בשטחה והשתרעה בגבולות העיר שקדמה לה ,מסוף ימי הבית הראשון (ראו סיכומים אצל סימונס ;458-437 :1952 אבי–יונה .)157 :1956 אם אנו מקבלים את התפיסה שירושלים בתקופה הפרסית השתרעה רק בגבולות הגבעה המזרחית הרי שיש לחפש את ההסבר למספר הרב של השערים והמגדלים הנזכרים בתיאור בספר נחמיה על רקע הטופוגרפיה וההיסטוריה המורכבת והארוכה של העיר המקראית וייחודה הפוליטי והדתי .תחום ירושלים היה מחולק לאזורי משנה נבדלים ,בעלי תפקידים מוגדרים בחיי העיר :בדרום — עיר דוד ,אזור שכונות המגורים של העיר; בצפון — הר המוריה ,מקום המקדש ומכלול המבנים הנספחים אליו; והעופל (כולל צפון עיר דוד) שביניהם — קריית השלטון עם מבני השרד הממלכתיים .לירושלים בירת הממלכה ועיר המקדש הבנויה על שלוחה צרה וארוכה בין גאיות עמוקים חייב היה להיות מספר שערים כזה שיאפשר יציאה יום–יומית נוחה לדרכי הגישה אליה וממנה ,לאזוריה החקלאיים ואל מקור המים של העיר .גם אזור הבנייה הממלכתית והמקדש דרשו אפשרות יציאה ישירה אל מחוץ לעיר .מהתיאורים השונים שבספר נחמיה מסתבר שלעיר דוד עצמה היו למעשה רק שלושה שערים ,אחד בכל צד של העיר" :שער הגיא" במערב, "שער האשפות" בדרום (ולידו "שער העין" הקשור במערכת המים של ברכת השילוח) ,ו"שער המים", בצפון–מזרחה ,בקרבת העופל .שאר השערים הנזכרים בפרשת בניית החומה הם "שער הצאן"" ,שער הדגים", "שער אפריים" ו"שער הישנה" (שני האחרונים היו 76 חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה לבנות את החומה ,שהייתה בוודאי לא מרשימה בטיב סמוכים זה לזה או הרכיבו שער כפול :אשל :2000 ,)338שהיו ממוקמים בקטע החומה שהקיף את התחום בנייתה .יתרה מזאת ,חלק מהבונים היה עסוק בשמירה מתמדת כנגד המתנכלים לייסוד ישוב קבע יהודי המקודש בהר המוריה .השערים האחרים הנזכרים בירושלים ולשיקום חומתה ובית המקדש .ובכל זאת בספר נחמיה "שער הסוסים"" ,שער המזרח"" ,שער התושבים הצליחו לסיים את מפעל הבנייה ב– 52ימים. המפקד" ו"שער המטרה" ,היו ממוקמים במכלול של האם יתכן שהם היו מצליחים לסיים מפעל בנייה זה בית המקדש עצמו .אין על כן להתפלא שהיו בחומת בזמן כה קצר אם היה מדובר בהיקף הארוך של תוואי ירושלים ,סביב עיר דוד והמקדש ,שאורכה היה 2200 14 החומה סביב הגבעה הדרום–מערבית? יש לזכור שאורך מ' בקירוב ,מספר רב יחסית של שערים. החומה סביב שלושת צדי הגבעה הדרום–מערבית: תיאוריו של נחמיה מסבירים במפורש שרק מספר מצפון ,מערב ודרום הוא כ– 2000מ'! לדעתי אין הדבר קטן של תושבים התגורר בירושלים בימיו (להערכות אפשרי ,והמסקנה היחידה המתבקשת היא שחומת האוכלוסייה ,ראו גבע 2007ב ;57-56 :ליפשיץ :2009 נחמיה הקיפה רק את שטח הגבעה המזרחית. .)20 ,3-2אלו הצליחו רק בקושי ובמאמצים רבים הערות 1הממצא העיקרי מהתקופה הפרסית בעיר דוד הן טביעות יהוד לסוגיהן ,שמאות מהן נמצאו בחפירות ,ראו אריאל ושהם , 2000וכן ליפשיץ וונדרהופט 41-38 :2011ושם פירוט הממצא וביבליוגרפיה. 2לסיכום ממצא שרידי החומה הראשונה בהיקף עיר דוד, ראו גבע .639-637 :1992 3מאמר זה לא יעסוק במבנה האבן המדורג עליו נבנה הביצור הנידון .החוקרים חלוקים בדעתם בנוגע לתאריכו של המבנה והציעו שנבנה בסוף הברונזה המאוחרת, בברזל Iאו בברזל IIא (לדעות השונות ראו שילה :1984 יג-יד; סטיינר ;1993קהיל ;2003מזר 2006 ;2004ומזר 2009 ;2008א 65-43 :ושם פרטים וביבליוגרפיה נוספת). קניון אחזה בדעה שמבנה האבן המדורג חשמונאי והוא נבנה מאוחר יותר למגדל הדרומי במטרה לתמוך את יסודותיו ( .)193-192 :1974דעה זו חריגה ומשוללת כל יסוד לאור הממצא הארכיאולוגי. 4לדעת בן דב הביצור בצד המזרחי של עיר דוד הוא מהתקופה הביזנטית או המוסלמית ( )1979וראו תשובתו של שילה ,שעל סמך הממצא מחפירותיו הביצור מהתקופה החשמונאית ( .)1980לביסוס התאריך הקדום של הביצור יש לציין שבחפירות מקאליסטר ודנקן התגלו שרידי חדרים ומתקני מים הבנויים על החומה והמגדל הדרומי ,שאחד מהם מזוהה בצדק על–ידי רייך כמכלול מקווה טהרה מהמאה ה–א' לספירה (.)162-160 :1987 5המינוח הוא על פי הרשום בתכנית שהתפרסמה על–ידי מקאליסטר ודנקן ( :1926תכנית מול עמוד .)49בתיאור השרידים יש שימוש גם בשמות אחרים למרכיבי מערכת הביצור. 6בספרה של קניון נמסר שכלי החרס ברבדי העפר במקום הם מהמאות ה–ה'-ג' לפנה"ס ( )184-183 :1974ובמקום אחר מהמאות ה–ה'-ד' לפנה"ס ( .)191 :1974סטיינר תארכה את כלי החרס למאות ה–ו'-ה' לפנה"ס (:2011 7 8 9 10 11 .)310-309הסבר על האפשרויות למקורו של מילוי עפר פרסי זה ראו סטיינר .313-311 :2011על כלי החרס מהתקופה הפרסית ראו פרנקן .103-89 :2005 סטיינר קבעה שקניון טועה ושהקיר המזוהה עם "חומת נחמיה" הוא חלק ממערכת הביצור החשמונאית ושהחומה מהתקופה הפרסית עברה בתוואי זה אך עדיין לא התגלתה ( .)311-310 :2011גם פינקלשטיין קושר קטע בנייה זה עם החומה הראשונה החשמונאית ( .)51 :2007בחפירות א' מזר הסתבר שאין הדבר כך; קטע הבנייה המדובר אינו אלא הפן המזרחי ,החיצוני של הקצה הצפוני של קיר ,20התוחם ממזרח את מבנה האבן הגדול ,שהוא לשיטתה ארמון המלך דוד (2009א ,57-56 :תכנית בעמ' .)57לגבי מבנה האבן המדורג ברור כיום שתאריכו קדום; ראו הערה .2 הפרטים על הסטרטיגרפיה במקום מסוכמים אצל סטיינר .2011על כלי החרס ראו פרנקן .2005סטיינר מגיעה למסקנה שהקיר המזוהה על–ידי קניון כ"חומת שלמה", הוא למעשה חלק ממכלול הביצור החשמונאי שבו כלולים גם החומה והמגדל הצפוני .היא מעלה השערה שיתכן וראשית מערכת הביצור היא בתקופה הפרסית שהשימוש בה נמשך בתקופה החשמונאית ,אך מודה שלכך אין הוכחה (.)313 :2011 לא מקובלת עלי הצעתו של פינקלשטיין ( )2008שמכיוון שאין בנמצא בירושלים שרידים של חומת נחמיה הרי שהתיאור של החומה שבספר נחמיה משקף את המציאות של בניית החומה הראשונה בתקופה החשמונאית. פינקלשטיין עצמו מונה במאמרו את הקשיים שמעוררת הצעתו וראו את תשובתו ( )2009למאמרי ביקורת על דעתו. לדעתו של אוסישקין ראו גם ( 2005ותשובתו של גבע .2006 ;)2006 הדעות שהיו מקובלות בראשית מחקר ירושלים על גודלה של העיר המקראית שכללה גם את הגבעה הדרום– מערבית אינן נידונות כאן. הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית 77 1קניון העלתה השערה שעל פי סגנון הבנייה אפשר שהשער 2 מהתקופה הפרסית ,אך גם היא מודה שאין בידיה הוכחות לקיומו במקום של ביצור קדום לתקופה החשמונאית ( .)195-194 :1974רייך מציע שעל פי סגנון בנייתו ומיקומו השער מימי הבית הראשון (.)108-106 :2000 13כלי חרס המתוארכים לתקופה הפרסית התגלו בגן הארמני (טאשינגהם ,38-33 :1985לוחות .)17-12לאלו יש מקבילות טיפולוגיות בצורות כלי חרס מהתקופה ההלניסטית ועל כן לתקופה זו יש לתארך את מרביתם. תאריך זה עולה בקנה מידה אחד גם עם הממצא ברובע היהודי (גבע .)524 :2003גם סוגי טביעות יהוד מהטיפוסים מאוחרים ההלניסטיים (חשמונאיים) שהתגלו בגבעה מלמדים על תאריכו של הממצא (גבע 2007א) .כלי חרס מהתקופה הפרסית התגלו בקברים בכתף הינום (ברקאי ,)1984דבר שאינו משנה את התמונה של העדר ישוב בגבעה הדרום מערבית בתקופה הפרסית .שברים ספורים של כלי חרס מהתקופה הפרסית התגלו גם באזור המוריסטן (וורייזן :1994לוח .)V.1 14בחומה המזרחית של עיר דוד התגלו שני פתחים מתקופת בית שני שאינם מוכרים בשמותיהם .פתח אחד בדרום החומה (שילה :1984ז') והפתח השני בצפון מהלך החומה (מזר .)72-71 :2009אלו אינם שערים ראשיים של העיר ,אך הם מעידים על המורכבות של מערך ביצורי ירושלים. ביבליוגרפיה אביגד 1980 נ' אביגד ,העיר העליונה של ירושלים ,פרשת החפירות הארכיאולוגיות ברובע היהודי של העיר העתיקה בירושלים, ירושלים .1980 אבי–יונה 1954 M. Avi-Yonah, "The Walls of Nehemiah — a Minimalist View," Israel Exploration Journal 4 (1954), pp. 239–248. אבי–יונה 1956 מ' אבי–יונה" ,הטופוגרפיה של ירושלים בימי המלוכה", בתוך :מ' אבי–יונה (עורך) ,ספר ירושלים ,טבעה ,תולדותיה והתפתחותה של ירושלים מקדמת ימיה ועד לזמננו ,ירושלים ,1956עמ' .168-156 אוסישקין 2002 ד' אוסישקין" ,גבולותיה של ירושלים בתקופה הפרסית" ,בתוך: א' ברוך וא' פאוסט (עורכים) ,חידושים בחקר ירושלים ,הקובץ השמיני ,רמת–גן ,2002עמ' .42-39 אוסישקין 2005 D. Ussishkin, "Big City, Few People: Jerusalem in the Persian Period," Biblical Archaeology Review 31/4 (2005), pp. 26–35. אוסישקין 2006 D. Ussishkin, "The Borders and De Facto Size of Jerusalem in the Persian Period," In: O. Lipschits and M. Oeming (eds.), Judah and Judeans in the Persian Period, Winnona Lake 2006, pp.147–166. אוסישקין 2012 D. Ussiskin, "On Nehemiah's City Wall and the Size of Jerusalem during the Persian Period: An Archaeologist's View," In: I. Kalimi (ed.), New Perspectives on EzraNehemiah, History and Historiography, Text, Literature, and Interpretations, Winnona Lake 2012, pp. 101–130. אריאל ושהם 2000 D.T. Ariel and Y. Shoham, "Locally Handles and Associated "Body Fragments of the Persian and Hellenistic Periods, In: D.T. Ariel (ed.), Excavations at the City of David 1978-1985, Directed by Yigal Shiloh, Vol. VI, Inscriptions (Qedem 41), Jerusalem 2000, pp. 137–169. אשל 2000 ח' אשל" ,ירושלים בימי שלטון פרס :מתאר העיר והרקע ההיסטורי" ,בתוך :ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים) ,ספר ירושלים, תקופת המקרא ,ירושלים ,2000עמ' .343-327 בן–דב 1979 מ' בן–דב" ,האמנם נתגלתה "החומה הראשונה" במדרון המזרחי של עיר דוד?" ,קדמוניות ,)1979( 47-46עמ' .93 בן–עמי וצ'חנובץ 2011 ד' בן–עמי וי' צ'חנובץ" ,מורדותיה הצפון–מערביים של עיר דוד בתקופת הברזל ,נתונים ראשוניים" ,ארץ–ישראל ל' ,ירושלים ,2011עמ' .104-95 ברקאי 1984 ג' ברקאי" ,חפירות כתף–הינום בירושלים" ,קדמוניות 68 ( ,)1984עמ' .108-94 ברקאי 2008 ג' ברקאי" ,מבט נוסף על ירושלים בתקופה הפרסית" ,בתוך: ד' עמית וג"ד שטיבל (עורכים) ,חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה ,קובץ מחקרים ,כרך ב ,ירושלים ,2008 עמ' .54-48 גבע 1985 ה' גבע" ,החומה הראשונה של ירושלים מתקופת בית שני — ניתוח ארכיטקטוני–כרונולוגי" ,ארץ–ישראל י"ח ,ירושלים תשמ"ה ,עמ' .39-21 גבע 1992 ה' גבע" ,ירושלים בימי הבית השני" ,בתוך :אפרים שטרן (עורך) ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ–ישראל ,ירושלים ,1992עמ' .667-633 גבע 2003 H. Geva, Summary and Conclusions of Findings from Areas A, W and X-2, In: H. Geva, Jewish Quarter Excavations in the Old City of Jerusalem, Conducted by N. Avigad, 1969–1982, Vol. II, The Finds from Areas A, W, and X-2, Final Report, Jerusalem 2003, pp. 501–524. גבע 2006 H. Geva, "Small City, Few People," Biblical Archaeology Review 32/2 (2006), pp. 66–68. חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה 2006 מזר A. Mazar, "Jerusalem in the 10th Century B.C.E.: The Glass Half Full," In: Y. Amit, E. Ben Zvi, I. Finkelstein and O. Lipschits (eds.), Essays on Ancient Israel in its Near Eastern Context, A Tribute to Nadav Na'aman, Winnona Lake 2006, pp. 255–272. 2008 מזר "מבנה האבן המדורג בעיר דוד לאור החפירות החדשות,א' מזר ,) א' לוי–רייפר וא' פאוסט (עורכים, א' ברוך: בתוך,"G בשטח ,2008 רמת–גן, הקובץ הארבעה–עשר,חידושים בחקר ירושלים .40-25 'עמ א2009 מזר , החפירות בראש גבעת עיר דוד, ארמון דוד המלך,א' מזר .2009 ירושלים,2007-2005 פרסום ראשוני של עונות ב2009 מזר E. Mazar, "The Wall that Nehemiah Built," Biblical Archaeology Review 35/2 (2009), pp. 24–33. 2011 מזר E. Mazar, Discovering the Solomonic Wall in Jerusalem, A Remarkable Archaeological Adventure, Jerusalem 2011. 1926 מקאליסטר ודנקן R.A.S. Macalister and J.D. Duncan, Excavations on the Hill of Ophel, Jerusalem 1923–1925, Palestine Exploration Fund Annual 4, London 1926. 2012 נאמן N. Na'aman, "Biblical and Historical Jerusalem in the Tenth and Fifth–Fourth Centuries BCE," Biblica 93/1 (2012), pp. 21–42. 1993 סטיינר M. Steiner, "The Jebusite Ramp of Jerusalem: the Evidence from the Macalister, Kenyon and Shiloh Excavations," In: Biblical Archaeology Today, 1990, Proceedings of the Second International Congress on Biblical Archaeology, Jerusalem 1993, pp. 585–588. 2011 סטיינר M. Steiner, "The Persian Period City Wall of Jerusalem," In: I. Finkelstein and N. Na'aman (eds.), The Fire Signals of Lachish, Studies in the Archaeology and History of Israel in the Late Bronze Age, Iron Age, and Persian Period in Honor of David Ussishkin, Winona Lake 2011, pp. 307–317. 1952 סימונס J. Simons, Jerusalem in the Old Testament, Researches and Theories, Leiden 1952. 2007 פינקלשטיין ," "ירושלים בתקופה הפרסית וחומת נחמיה,י' פינקלשטיין חידושים,) א' פאוסט וא' לוי–רייפר (עורכים, א' ברוך:בתוך ' עמ,2007 רמת–גן, הקובץ השלושה–עשר,בחקר ירושלים .57-47 2008 פינקלשטיין I. Finkestein, "Jerusalem in the Persian (and Early Hellenistic) Period and the Wall of Nehemiah," Journal for the Study of the Old Testament 32/4 (2008), pp. 501–520. 78 א2007 גבע H. Geva, "A Chronological Reevaluation of yhwd Stamp Impressions in Paleo-Hebrew Script, Based on Finds from Excavations in the Jewish Quarter of the Old City of Jerusalem," Tel-Aviv 34 (2007), pp. 92–103. ב2007 גבע — "אומדן אוכלוסיית ירושלים בתקופותיה הקדומות,ה' גבע ' עמ,2007 ירושלים, ארץ–ישראל כ"ח,"הדעה המינימליסטית .65-50 1974 גרפמן R. Grafman, "Nehemiah's 'Broad Wall'," Israel Exploration Journal 24 (1974), pp. 50-51. 2001 דה גרוט : בתוך," "מבט ליהודה מירושלים בתקופה הפרסית,א' דה גרוט דברי, חידושים בחקר ירושלים,)א' פאוסט וא' ברוך (עורכים .81-77 ' עמ,2001 רמת–גן,הכנס השביעי 1993 וויטמן G.J. Wightman, The Walls of Jerusalem from the Canaanites to the Mumluks, Sydney 1993. 1994 ווריזן K.J.H. Vriezen, Die Ausgrabungen unter der Erloserkirche im Muristan, Jerusalem (1970–1974) (Abhandlungender Deutschen Palastinavereins 19), Wiesbaden 1994. 1984 ויליאמסון H.G.M. Willamson, "Nehemiah's Wall Revisited," Palestine Exploration Quarterly 116 (1984), pp. 81–88. 1985 טאשינגהם A.D. Tushingham, Excavations in Jerusalem 1961–1967, Vol. I, Toronto 1985. 2009 ליפשיץ O. Lipschits, "Persian Period Finds from Jerusalem: Facts and Interpretations," Journal of Hebrew Scriptures 9 (2009), article 20; http://www.jhsonline.org/Articles/ article_122.pdf 2011 ליפשיץ וונדרהופט O. Lipschits and D.S. Vanderhooft, The Yehud Stamp Impressions, A Corpus of Inscribed Impressions from the Persian and Hellenistic Periods in Judah, Winona Lake 2011. 2012 ליפשיץ O. Lipschits, "Nehemiah 3: Sources, Composition, and Purpose," In: I. Kalimi (ed.), New Perspectives on EzraNehemiah, History and Historiography, Text, Literature, and Interpretations, Winnona Lake 2012, pp. 73–99. 2000 מאיר סקירה ארכאולוגית מסוף העידן: "ירושלים לפני דוד,א' מאיר ' ש' אחיטוב וע: בתוך,"הפרהיסטורי ועד לסוף תקופת הברזל א ,2000 ירושלים, תקופת המקרא, ספר ירושלים,)מזר (עורכים .65-33 'עמ 2004 מזר הכוס החצי: "ירושלים במאה העשירית לפנה"ס,ע' מזר חידושים בחקר,) א' ברוך וא' פאוסט (עורכים: בתוך,"מלאה .22-11 ' עמ,2004 רמת–גן, הקובץ העשירי,ירושלים 79 הערות לארכיאולוגיה של ירושלים בתקופה הפרסית 1974 קניון K.M. Kenyon, Digging up Jerusalem, London and Tonbridge 1974. 1929 קראופוט ופיצ'ג'רלד J.W. Crowfoot and G.M. Fitzgerald, Excavations in the Tyropoen Valley, Jerusalem 1927, Palestine Exploration Fund Annual 5, London 1929. 1942 קראופוט וקניון J.W. Crowfoot and K.M. Kenyon, The Buildings at Samaria, London 1942. 1924 רייזנר ואחרים G.A. Reisner, C.S. Fisher and D.G. Lyon, Harvard Excavations at Samaria 1908–1910, Vol. II, Cambridge 1924. 1987 רייך R. Reich, "Four Notes on Jerusalem," Israel Exploration Journal 37 (1980), pp. 158–167. 2000 רייך "הטופוגרפיה והארכאולוגיה של ירושלים בתקופת,ר' רייך ספר,) ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים: בתוך,"הבית הראשון .130-93 ' עמ,2000 ירושלים, תקופת המקרא:ירושלים 2011 רייך המקום שבו החלו תולדותיה של, לחפור את עיר דוד,ר' רייך .2011 ירושלים,ירושלים 1980 שילה "'החומה הראשונה' בעיר דוד — חומת העיר מימי הבית,י' שילה .58-57 ' עמ,)1980( 50-49 קדמוניות,"השני 1984 שילה דו"ח ביניים לחמש,1982-1978 ' חפירות עיר דוד א,י' שילה .1974 ירושלים,)19 עונות חפירה (קדם 2009 פינקלשטיין I. Finkelstein, "Persian Period Jerusalem and Yehud: A Rejoinder," Journal of Hebrew Scriptures 9 (2009), article 24; http://www.jhsonline.org/Articles/article_126.pdf 2008 פרג K. Prag, Excavations by K.M. Kenyon in Jerusalem 1961–1967, Vol. V, Discoveries in Hellenistic to Ottoman Jerusalem, Exeter 2008. 2005 פרנקן H.J. Franken, A History of Pottery and Potters in Ancient Jerusalem. Excavations by K.M. Kenyon in Jerusalem 1961–1967, London and Oakville 2005. 1977 צפריר ,)1977( 4 קתדרה," "חומות ירושלים בימי נחמיה,י' צפריר .42-31 'עמ 2003 קהיל J.M. Cahill, "Jerusalem at the Time of the United Monarchy: The Archaeological Evidence," In: A.G. Vaughn and A.E. Killebrew (eds.), Jerusalem in Bible and Archaeology, The First Temple Period, Atlanta 2003, pp. 13–80. 2011 קנאוף E.A. Knauf, "Inside the Walls of Nehemiah's Jerusalem: Naboth's Vineyard," In: I. Finkelstein and N. Na'aman (eds.), The Fire Signals of Lachish, Studies in the Archaeology and History of Israel in the Late Bronze Age, Iron Age, and the Persian Period in Honor of David Ussishkin, Winnona Lake 2011, pp. 185–194. J E R U S A L E M AFTER THE ISLAMIC CONQUEST: N E W D I S C O VER IES 125 136 149 161 Manufacture of Bone Items from the Early Islamic Period in Givati Parking Lot Excavations Ariel Shatil New Discoveries in the Via Dolorosa – Excavations and a Survey in the Austrian Hospice and at the Vicinity of the "Ecce Homo" Arch Shua Kisilevitz and Roie Greenwald The Market Street of Crusader Jerusalem in Light of a Recent Archaeological Excavation Yechiel Zelinger and Michael Ehrlich Antique Maps of Jerusalem as Sources for its History: Methodological Lessons Rehav (Buni) Rubin N ew finds AT HER OD IU M 181 194 199 New Findings at Herodium by the Ehud Netzer's Expedition Yakov Kalman, Rachel Chachy, Oren Gutfeld and Roi Porat Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater at Herodium – The Greek and Latin Inscriptions Avner Ecker Herod's Workers: The Graffiti Evidence from the Area of the Theater at Herodium – The Aramaic Inscription Esther Eshel CONTENTS 7 9 25 Editorial Introduction David Amit, Guy D. Stiebel, Orit Peleg-Barkat and Doron Ben-Ami Excavations in Jerusalem and its Region, 2011−2012 Doron Ben-Ami Preservation and Development Works Conducted during 2012 in the City of David, the Ophel and along the Tyropoeon Valley Shahar Puni J E R U S A L E M AND THE JUDAEAN FOOTHILLS: TH E E A R LY PER IOD S 35 7* 50 66 A Settlement and a Cemetery from the Intermediate Bronze Age in Ramat Bet Shemesh Yitzhak Paz A Settlement from the Intermediate Bronze Age – Middle Bronze II in Newe Shalom Dan Benjamin Storchan Cult in Khirbet Qeiyafa from the Iron Age IIa – Cult Rooms and Shrine Models Yosef Garfinkel and Saar Ganor Remarks on the Archaeology of Jerusalem in the Persian Period Hillel Geva N E W S T U D I ES IN EPIGRAPHY AND GLYPTICS 83 105 110 Assur in Jerusalem – New Glyptic Evidence of the Assyrian Influence on Jerusalem Ariel Winderbaum The Seal Found near the Western Wall – A Suggestion for Its Meaning and Use Shlomo Naeh A Graffito Bearing the Name of Trajan in a Cave at Kh. ʾArâk Hâla North of Bet Guvrin Boaz Zissu, Boaz Langford, Avner Ecker and Esther Eshel Israel Antiquities Authority Jerusalem Region The Hebrew University of Jerusalem The Faculty of Humanities Institute of Archaeology The Jerusalem Development Authority New Studies in the Archaeology of Jerusalem and its Region Collected Papers Volume VI Editors: David Amit, Guy D. Stiebel Orit Peleg-Barkat and Doron Ben-Ami Jerusalem 2012
© Copyright 2024