החלטה 2056 - המסלקה הפנסיונית

‫דו"ח מחקר ‪ -‬יישום מדיניות‬
‫המסלקה הפנסיונית – יישום החלטה ‪2056‬‬
‫דו"ח מחקר‬
‫מוגש למרכז להעצמת האזרח‬
‫במסגרת פרויקט‬
‫"המוניטור" ‪ -‬מעקב ובקרה אזרחית לביצועי הממשל‬
‫עורך המחקר‬
‫מיקי כסלו‬
‫‪ 11‬ביוני ‪2015‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫רח' גורג' וייז ‪ ,40‬ת‪.‬ד‪.39080 .‬‬
‫תל‪-‬אביב ‪ 61390‬ישראל‪.‬‬
‫טלפון‪ 03-6438979 :‬פקס‪03-6439438 :‬‬
‫‪www.ceci.org.il/heb‬‬
‫‪CITIZENS’ EMPOWERMENT CENTER IN ISRAEL‬‬
‫‪C E C I‬‬
‫‪40 George Wise St. P.O. Box 39080.‬‬
‫‪Tel Aviv 61390. Israel.‬‬
‫‪Tel: 972-3-6438979 Fax: 972-3-6439438‬‬
‫‪www.ceci.org.il‬‬
‫תוכן העניינים‬
‫רשימת לוחות‬
‫‪3‬‬
‫תקציר‬
‫‪4‬‬
‫מבוא‬
‫‪4‬‬
‫מקורות המידע ‪ -‬סקירה ספרותית‬
‫‪6‬‬
‫מתודולוגיה‬
‫‪6‬‬
‫ממצאים‬
‫מפת האינטרסים של הגופים הקשורים להקמת המסלקה‬
‫יצירת שפה אחידה ברמה טכנולוגית אחידה באמצעות כלים רגולטורית‬
‫פרויקט הטיוב‬
‫יצירת סל מוצרים אחיד ומוגדר בין כל חברות הביטוח‬
‫השלב הראשון‪ :‬ניסיון ההקמה של חברה בע"מ ללא מטרות רווח‬
‫השלב השני‪ :‬המכרז והקמת חברה מתפעלת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו במכרז‬
‫השלב השלישי‪ :‬הפקת לקחים מהפעילות וקביעת לוחות זמנים מתוקן‬
‫תכנון מחודש של יצירת סל מוצרים אחיד בין כל הגופים המוסדיים‬
‫לשכת סוכני הביטוח‪ :‬תמיכה בסוכני הביטוח על מנת שיתאימו את עצמם למסלקה‬
‫‪7‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪19‬‬
‫‪21‬‬
‫‪22‬‬
‫מסקנות‬
‫מיפוי החסמים‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫דיון‬
‫כלים להצלחה ביישום החלטת ממשלה‬
‫נקודות חולשה של התהליך‬
‫‪28‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫סיכום‬
‫‪30‬‬
‫תודות‬
‫‪30‬‬
‫מקורות‬
‫‪31‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪32‬‬
‫רשימת לוחות‬
‫לוח א'‪ :‬מפת בעלי האינטרסים‬
‫לוח ב'‪ :‬חוזרי אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון ליצירת המבנה האחיד‬
‫לוח ג'‪ :‬חוזרי אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון במסגרת מבצע הטיוב‬
‫לוח ד'‪ :‬השלבים ולוחות הזמנים ליישום פרויקט הטיוב‬
‫לוח ה'‪ :‬השלבים ולוחות הזמנים ליצירת כיסויים אחידים‬
‫לוח ו'‪ :‬לוחות הזמנים ששוער לקיום שלבי המכרז‬
‫לוח ז'‪ :‬לוחות הזמנים על פי המכרז‪ ,‬ההצעה של נס‪ ,‬ובפועל‬
‫לוח ח'‪ :‬חוזרי הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון ליישום שלב א'‬
‫לוח ט'‪ :‬שינויים בלוחות הזמנים המתוכנן להקמת המסלקה הפנסיונית‬
‫‪7‬‬
‫‪10‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫לוח י'‪ :‬חוזרי הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון ליישום המתווה החדש‬
‫לוח יא'‪ :‬השלבים ולוחות הזמנים החדש ליצירת כיסויים אחידים‬
‫לוח יב'‪ :‬התקופות והתהליכים השונים‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫רשימת שרטוטים‬
‫גרף א'‪ :‬תהליך הפקת חוזר‬
‫גרף ב'‪ :‬גאנט התקופות של התהליכים השונים‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫‪18‬‬
‫‪23‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪32‬‬
‫תקציר‬
‫מערכת הסליקה הפנסיונית נולדה כצורך משלים ליישום המלצת ועדת בכר‪ ,‬לכניסת הבנקים לשוק הייעוץ‬
‫והמכירה של מוצרי ביטוח פנסיוני‪ .‬משרד האוצר תכנן את המסלקה במשך שנים רבות עד לקבלת החלטת‬
‫ממשלה להקמת מסלקה פנסיונית ולתחילת יישומה‪ .‬לאור התכנון הארוך‪ ,‬נשאלת שאלת המחקר‪ ,‬האם יישום‬
‫החלטת הממשלה התעכב עקב חסמים שהיה אפשר להימנע מהם? נבדק התהליך כולו‪ ,‬בעלי האינטרסים בעד‬
‫ונגד ההנחיות המחייבות לגופים המוסדיים‪ ,‬פרטי המכרז והתקדמות הקמת המסלקה‪ .‬לבסוף נעשה מיפוי של‬
‫החסמים והפתרונות שנמצאו להם‪ ,‬והחסמים שטרם נפתרו‪ .‬בעקבות ראיונות שנעשו עם בעלי תפקידים מרכזיים‬
‫שהובילו את הקמת המסלקה‪ ,‬פורטה רשימת כלים להצלחת יישום של החלטת ממשלה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫מערכת הסליקה הפנסיונית נולדה כצורך משלים ליישום המלצת ועדת בכר‪ .‬במסגרת ועדת בכר הומלץ כי‬
‫הבנקים ימכרו את חלקם בקופות הגמל‪ ,‬על מנת שיוכלו לספק שירותי יעוץ ומכירה אובייקטיבים של מוצרים‬
‫פנסיונים (דו"ח המלצות הועדה‪ ,‬סעיף ‪(1‬ו))‪ .‬הבנקים מכרו את חלקם בקופות הגמל‪ ,‬אך לא הצליחו להיכנס‬
‫לשוק הייעוץ והמכירה הפנסיוני‪ ,‬עקב חוסר תשתית תפעולית תומכת מול חברות הביטוח‪ .‬הבנקאי בסניף רגיל‬
‫לעבוד מול מסוף‪ ,‬אשר נותן לו את כל המידע בלחיצת כפתור‪ .‬מערכת סליקה פנסיונית אמורה להשיג את‬
‫המידע לאותו פקיד בלחיצת כפתור (גרינבאום ופרקש‪.)2009 ,‬‬
‫הנושא התגבש בתחילת ‪ 2006‬במשרד האוצר כחלק מההיערכות לקראת כניסת הבנקים לתחום שיווק‬
‫המוצרים הפנסיונים‪ .‬כבר בשלב הראשוני של בניית החזון להקמת המסלקה הפנסיונית‪ ,‬המתכננים באגף שוק‬
‫ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון הגדירו אבני דרך ברורים בהם (פאר ושטיין‪:)2006 ,‬‬
‫‪‬‬
‫יצירת "שפת דיווח אחידה" בין החברות הפועלות בשוק הביטוח;‬
‫‪‬‬
‫השליטה במסלקה לא תהיה בידי גוף או קבוצה אחת;‬
‫‪‬‬
‫המסלקה תצטרך להיות מותאמת כך שכל גוף הפעיל בשוק הפנסיוני יוכל להתחבר למסלקה באופן חופשי‪.‬‬
‫סוכני הביטוח‪ ,‬אשר ראו את היתרונות בשימוש במסלקה פנסיונית גם עבורם‪ ,‬לחצו על מקבלי ההחלטות‬
‫להרחיב את שירותי המסלקה גם לסוכנים (פרוטוקול ועדת הכספים מיום ‪ 22‬באוקטובר ‪ .)2007‬לעומתם‪ ,‬חברות‬
‫הביטוח לא גילו הענות למיזם (שטיין‪2009 ,‬א; שטיין‪ ,)2010 ,‬ומשרד האוצר היה צריך לפעול רבות על מנת‬
‫לגייסם לקחת חלק בהקמת המסלקה‪.‬‬
‫במקביל חברות הבנקים ניסו לפתח מערכת סליקה משלהן (פאר‪ ;2007 ,‬שטיין‪ ,);2009 ,‬אשר לא יצאו‬
‫בסופו של דבר אל הפועל‪ ,‬אולם הביאו לפיתוח טכנולוגיה חדשות המסוגלות לשאוב מידע ממספר מערכות‬
‫שונות מחברות שונות (דוגמא לכך ראה‪ :‬אשוח‪.)2007 ,‬‬
‫ב‪ 28-‬ביולי ‪ ,2009‬פרסם משרד האוצר מזכר הבנות "לשיתוף פעולה לקידום מערכת מרכזית למיתוג מסרי‬
‫מידע ולסליקה כספית בתחום החיסכון הפנסיוני"‪ .‬במסגרת מכתב נלווה למזכר זה‪ ,‬הודיע המשנה לממונה על‬
‫שוק ההון והחסכון על הקמת ועדת היגוי להקמת מסלקה פנסיונית וקרא לחברות העוסקות בענף הביטוח‬
‫עמוד ‪ 4‬מתוך ‪32‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫לחתום על מזכר ההבנות ולהצטרף להקמת המסלקה (שוורץ‪ 5 .)7 :2010 ,‬בנקים‪ 7 ,‬חברות ביטוח ולשכת סוכני‬
‫הביטוח נענו לקריאתו של המשנה לממונה‪ ,‬וכל גוף שותף‪ ,‬הקצה ‪ ₪ 100,000‬כחלקו במסלקה העתידית‬
‫(שטיין‪.)2009 ,‬‬
‫עודד שריג‪ ,‬אשר מונה בראשית שנת ‪ 2010‬לממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬הניע את היישום‬
‫האופרטיבי של המסלקה הפנסיונית‪ ,‬וכבר ב‪ 24-‬במרץ ‪ 2010‬פרסם טיוטת הוראה‪ ,‬אשר פרטה את דרכי פעולתה‬
‫וניהולה של מסלקה פנסיונית כחברה בע"מ ללא מטרות רווח‪ .‬טיוטה זו פורסמה כהוראה לאחר תיקונים‬
‫בתאריך ‪ 27‬ביוני ‪( 2010‬שריג‪2010 ,‬ב; שריג‪2010 ,‬א)‪ .‬במקביל בתחילת מאי‪ ,‬אותה שנה‪ ,‬הודיע שריג על הקמת‬
‫"המסלקה לחיסכון לטווח ארוך בע"מ" (שטיין‪2010 ,‬א)‪ ,‬בראשותו של המפקח על הביטוח לשעבר‪ ,‬מאיר‬
‫שביט‪.‬‬
‫לשם השלמת הפן המשפטי‪ ,‬בתאריך ‪ 22‬ליוני ‪ ,2010‬הגישה הממשלה לכנסת את תיקוני החקיקה הדרושים‬
‫לשם הקמת המסלקה הפנסיונית‪ ,‬במסגרת הצעת חוק ההסדרים לשנים לתקציב הדו‪-‬שנתי ‪.2011-2012‬‬
‫בתיקונים אלו‪ ,‬פורט מבנה המסלקה העתידית והסמכויות הסטטוטוריות שיהיו לה אל מול הגופים המוסדיים‪,‬‬
‫המעבידים וסוכני הביטוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬הוגדרו בתיקונים אלו סמכויות הפיקוח של הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח‬
‫והחסכון בהקשר להקמת המסלקה הפנסיונית‪.‬‬
‫בכך תם שלב ההכנות‪ ,‬לקראת הגשת הצעת מחליטים לממשלה‪ ,‬ואישור הממשלה את ההחלטה להקמת‬
‫מערכת סליקה פנסיונית (החלטה ‪ 2056‬של הממשלה ה‪ .)32-‬כשבועיים וחצי לאחר הוצאת הוראת הממונה על‬
‫הקמת חברת המסלקה‪ ,‬בתאריך ‪ 15.7.2010‬מתקבלת החלטת הממשלה להקמתה של מסלקה פנסיונית‪ ,‬החלטה‬
‫‪.2056‬‬
‫לאור‪ ,‬תקופת ההכנה הרחבה של כארבע שנים‪ ,‬נשאלת שאלת המחקר בעבודת סיכום זו‪ ,‬האם יישום‬
‫החלטת הממשלה התעכב עקב חסמים שהיה אפשר להימנע מהם?‬
‫השערת המחקר הינה כי היישום נתקל בחסמים האופייניים להקמת מערכת מורכבת וייחודית‪ ,‬אשר לא ניתן‬
‫היה להימנע מהם‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 5‬מתוך ‪32‬‬
‫מקורות המידע ‪ -‬סקירה ספרותית‬
‫לשם ניתוח תהליך יישום החלטת הממשלה‪ ,‬עמדו לרשותי החלטת הממשלה מאתר האינטרנט של משרד‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬חוזרי אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון שבמשרד האוצר‪ ,‬ופרסומים בעיתונות הכלכלית היומית‬
‫והאינטרנטית‪ .‬בנוסף‪ ,‬נעשה שימוש בניתוח מסמכי הנחיות בשם "כללי המערכת" אותם הוציא חברת‬
‫"סוויפטנס"‪ ,‬החברה המפעילה של המסלקה הפנסיונית היום‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬נעשה שימוש במכרז להקמת המסלקה‪ ,‬בו צוינו לוחות הזמנים המצופים ושלבי הקמתה של מערכת‬
‫סליקה פנסיונית‪.‬‬
‫על מנת להשלים את התמונה‪ ,‬נעשו ראיונות אישיים עם אנשי מפתח שהניעו את תהליך ההקמה של‬
‫המסלקה הפנסיונית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עודד שריג‪ ,‬המפקח על הביטוח בתקופת הקמתה של המסלקה הפנסיונית;‬
‫‪‬‬
‫עמיר טל‪ ,‬מנכ"ל חברת סוויפטנס;‬
‫‪‬‬
‫ניר בן שמש‪ ,‬הממונה במשרד האוצר להקמת מערכת הסליקה הפנסיונית;‬
‫‪‬‬
‫יובל ארנון‪ ,‬יו"ר הועדה לביטוח פנסיוני וסגן יו"ר ועדה לביטוח פנסיוני של לשכת סוכני הביטוח;‬
‫‪‬‬
‫אודי אביטל‪ ,‬סוכן ביטוח עצמאי וחבר ועדת הפיננסים של לשכת סוכני הביטוח;‬
‫מתודולוגיה‬
‫המחקר הוגבל לתקופה שמקבלת החלטת הממשלה בתאריך ‪ 15.7.2010‬ועד היום‪ ,‬אך נעשתה עבודת חקר‬
‫לגבי התקופה שקדמה להחלטת הממשלה‪ ,‬לשם הבנת הרקע של יישומה‪ .‬הדגש שנעשה במחקר היה על תהליכי‬
‫היישום ולא הנהלים‪ ,‬תוך בחינת משך הזמן שכל תהליך דרש‪ .‬כמו כן‪ ,‬נבחנו פתרונות תהליכיים שנעשו‬
‫במסגרת ההקמה‪ ,‬שנועדו לקצר את משך זמן היישום‪.‬‬
‫כשלב הכנה ראשוני‪ ,‬נעשתה טבלת סיכום‪ ,‬שכללה את שלבי ההקמה של מערכת הסליקה הפנסיונית‪ .‬לוחות‬
‫הזמנים כפי שהוגדרו במכרז‪ ,‬תאריך היישום הצפוי‪ ,‬תאריך תחילת מתן השירות בפועל‪ ,‬מועדי ופירוט חוזרי‬
‫משרד האוצר‪ ,‬ומועדי ופירוט פרסומי ההנחיות מצד המסלקה‪ .‬בתהליך הכנת הטבלה‪ ,‬נעשה גם איסוף החומר‬
‫וקריאתו‪.‬‬
‫לאחר גמר הכנת הטבלה המסכמת‪ ,‬נערכו הפגישות האישיות עם עודד שריג‪ ,‬עמיר טל וניר בן שמש‪.‬‬
‫האישים‪ ,‬חרף עבודתם הרבה‪ ,‬הסכימו להקדיש מזמנם‪ ,‬שיתפו פעולה וסייעו למחקר‪.‬‬
‫לאחר סיכום החומר נעשתה רשימת חסמים שעמדו בפני יישום החלטת הממשלה‪ ,‬והדרכים לפתרונן‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬נעשתה רשימה של חסמים שטרם נפתרו‪.‬‬
‫בשלב סופי‪ ,‬נעשו ראיונות טלפוניים עם מר יובל ארנון ומר אודי אביטל‪ ,‬והשתתפתי בכנס סוכנים שנערך‬
‫על ידי לשכת סוכני הביטוח בכפר המכביה ברמת גן‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪32‬‬
‫ממצאים‬
‫מהממצאים עולה כי הקמת המסלקה הפנסיונית נעשה בשלושה שלבים עיקריים‪ :‬הניסיון בהקמת חברה‬
‫בע"מ ללא כוונות רווח‪ ,‬מכרז והקמת חברה מתפעלת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו במכרז‪ ,‬הפקת לקחים‬
‫מהפעילות וקביעת לוחות זמנים מתוקן‪.‬‬
‫בנוסף לעודד שריג‪ ,‬הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬ומחליפתו בתפקיד‪ ,‬דורית סלינגר‪ ,‬הובילו את‬
‫התהליך במשרד האוצר‪ :‬לי דגן‪ ,‬המשנה לממונה‪ ,‬הילה בן חיים‪ ,‬סגנית בכירה לממונה וניר בן שמש‪ ,‬מנהל‬
‫מחלקת פיקוח על סוכנים ויועצים‪ ,‬אשר בהמשך מונה למנהל מחלקת מסלקה פנסיונית כאשר הוקמה‪ .‬המשרד‬
‫נעזר בחברת הייעוץ "דוד הלפרין יועצים (‪ ,")HMS‬אשר ליווה את הקמת המסלקה מיום תחילתו‪ ,‬והיה אמון על‬
‫כתיבת המכרז‪.‬‬
‫מפת האינטרסים של הגופים הקשורים להקמת המסלקה‬
‫תנאי השוק הצביעו על ניגודי אינטרסים בין השחקנים השונים בשוק הביטוח‪ .‬אלו מפורטים בלוח א'‪.‬‬
‫לוח א'‪ :‬מפת בעלי האינטרסים‬
‫בעד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חזק‬
‫חלש‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המפקח על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‬
‫אגף לפיקוח על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‬
‫במשרד האוצר‬
‫הבנקים‬
‫בנק ישראל‬
‫סוכני הביטוח שהבינו את הפוטנציאל של‬
‫המסלקה ו‪/‬או משתמשים בכלים טכנולוגים‬
‫(לרוב הצעירים יותר)‬
‫לשכת סוכני הביטוח‬
‫חברות ביטוח שאין בבעלותן מנהלי הסדרים‬
‫בעלי יכולת סליקה‬
‫נגד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מנהלי ההסדרים בעלי יכולת סליקה‬
‫חברות הביטוח אשר בבעלותן מנהלי הסדרים‬
‫בעלי יכולת סליקה‬
‫סוכני הביטוח שחששו מהשינוי‪ ,‬ו‪/‬או משימוש‬
‫בטכנולוגיה חדשה (לרוב המבוגרים)‬
‫סוכני הביטוח שלא הבינו את הפוטנציאל של‬
‫המסלקה‬
‫הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון הדרג המקצועי של האגף תמך בהקמת המסלקה הפנסיונית מתוך‬
‫ראית היעילות התפעולית שגוף כזה יביא‪ .‬במצב שהיה קיים אז‪ ,‬פעלו בענף מספר רב של מנהלי הסדרים‬
‫וסוכנים אשר במסגרת עבודתם ביצעו את עבודת המסלקה‪ .‬מצב זה יצר כפילות ניהולית‪ ,‬ביזור משאבים וחוסר‬
‫אחידות בשיטות העבודה בין הגופים המתפעלים השונים‪ ,‬ובין חברות הביטוח השונות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הממונה ראה‬
‫בהקמת המסלקה כיעד המרכזי בזמן כהונתו (שטיין‪.)2011 ,‬‬
‫יתרון נוסף שעלה הוא עלויות הגבייה הזולות יחסית למצב הקיים‪ .‬במסגרת המבוזרת של אותה עת‪ ,‬עלות‬
‫העברה בודדת של פרמיות הוערכה בסכום של ‪ ,₪ 40‬בעוד שהעברה של פרמיה במסגרת מסלקה הוערכה‬
‫בעלות של ‪ 25‬אגורות‪ .‬חסכון משמעותי בעלויות‪.‬‬
‫המערכת הבנקאית תמכה אף היא מאוד בהקמת המסלקה הפנסיונית‪ .‬במצב הקיים אז‪ ,‬כל גוף מוסדי העביר‬
‫את המידע הפנסיוני בדרכים שונות על פי נהלים שונים‪ ,‬ובתוצר מודפס‪ .‬המערכת הבנקאית לא מותאמת‬
‫עמוד ‪ 7‬מתוך ‪32‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫להעברת מידע לא אחידה ולא דיגיטלית‪ .‬המסלקה אפשרה קבלת כל המידע הפנסיוני של כל לקוח‪ ,‬באופן‬
‫דיגיטלי אחיד‪ ,‬כפי שדרוש למערכת הבנקאית‪ ,‬ומותאם למערכותיה‪.‬‬
‫לעומת אחידות התמיכה הממסדית והבנקאית‪ ,‬לא כל שאר השחקנים בענף הביטוח תמכו בהקמת המסלקה‪,‬‬
‫ולרוב הדבר שיקף את מאבקי הכוחות העסקיים בין חברות הביטוח‪ ,‬ומנהלי ההסדרים אשר בבעלותן‪ .‬חברות‬
‫הביטוח "כלל ביטוח"‪" ,‬מגדל" ו‪"-‬הפניקס הישראלי"‪ 1‬נהנו מיתרון שיווקי גדול בשוק הביטוח בזכות שירותי‬
‫הסליקה שסיפקו מנהלי ההסדרים שבבעלותן‪ .‬אלו לא התנגדו להקמת המסלקה כלפי חוץ‪ ,‬אולם דעתן בא לידי‬
‫ביטוי באמצעות מנהלי ההסדרים אשר בבעלותן‪ .‬לעומתם‪ ,‬חברת הביטוח האחרות כמו "הכשרת הישוב"‪,‬‬
‫"מנורה‪-‬מבטחים"‪" ,‬איילון"‪ ,‬ואחרות לא הביעו עמדה מתנגדת‪ ,‬ונראה כי הקמת המסלקה סייע להן‪ ,‬אל מול‬
‫חברות הביטוח בעלות מנהלי ההסדרים‪.‬‬
‫גם בקרב סוכני הביטוח הייתה מחלוקת סביב נושא המסלקה הפנסיונית‪ .‬לשכת סוכני הביטוח תמכה‬
‫במסלקה הפנסיונית‪ ,‬מתוך הבנה שהמסלקה תאפשר גם לסוכנים לקבל מידע מקיף על לקוחותיהם‬
‫הפוטנציאלים‪ ,‬בזמינות גבוה יותר מאותה תקופה‪ .‬תמיכה זו נמצאה גם בקרב סוכנים בעלי אוריינטציה‬
‫טכנולוגית‪ ,‬שהבינו את היתרונות במסלקה עבורם‪ ,‬אשר לא חששו מהתמודדות עם כלי טכנולוגי טהור חדש‪.‬‬
‫לעומתם‪ ,‬בקרב הסוכנים קמה קבוצה של מתנגדים‪ ,‬בראשות אשר סייפר שחששה מהשלכות המסלקה‬
‫(שטיין‪2010 ,‬ג')‪ .‬לכאורה התנגדותם נבעה מחשש מיצירת ריכוזיות וקרטל בין הגופים הגדולים בענף הביטוח‪,‬‬
‫אולם בפועל הסתתר חשש הרבה יותר בסיסי‪ .‬גיל העוסקים כסוכני הביטוח בענף הביטוח הוא גבוה יחסית‪,‬‬
‫ועומד על ‪ 58‬שנים‪ ,‬המבוגרים מבניהם מתקשים להטמיע את המערכות הממוחשבות שכבר היו בשימוש עבור‬
‫הסוכנים במשרדיהם‪ .‬המסלקה הפנסיונית תחייב אותם לעבור לעבודה מול מערכות מחשב‪ ,‬לרבות מערכות‬
‫שירות לקוחות (‪.)CRM‬‬
‫לכך נוספו מרכיבים נוספים כמו פחד מאי הסתגלות לשינויים שידרשו לעשות לאחר כל כך הרבה שנים בהם‬
‫נהגו בדרך אחרת‪ ,‬והרתיעה מהעלויות ברכישת השימוש במערכות ממוחשבות מתקדמות‪ .‬בנוסף‪ ,‬דרישת‬
‫המשרד האוצר כי ייגבה תשלום על ידי המסלקה לא תאם לדרך העבודה של הסוכנים מול לקוחותיהם‪ .‬מרביתם‬
‫המכריע של סוכני הביטוח‪ ,‬ובמיוחד המבוגרים שבהם‪ ,‬לא גבו תשלום מלקוחותיהם‪ ,‬אלא הרוויחו את לחמם‬
‫מהעמלות שקיבלו מחברות הביטוח‪ .‬עתה‪ ,‬נוצר החשש לגבי תגובת הלקוחות לדרישת הסוכן לשלם או‬
‫להשתתף בעלות הפנייה למסלקה‪ .‬חשש זה גבר בשלב ההקמה הראשוני של המסלקה‪ ,‬כאשר עדיין לא היה‬
‫ברור מה יהיה המוצר שבגינו יגבה התשלום‪.‬‬
‫הסוכנים המתנגדים גם חששו שהמסלקה תייתר את שירותם‪ .‬עד הקמת המסלקה‪ ,‬לסוכנים הייתה במידה‬
‫רבה בלעדיות על הנגישות למידע גם אם לכאורה יכול היה כל אדם לפנות ישירות לגופים המוסדיים‪ .‬המסלקה‬
‫עתידה היתה לאפשר נגישות לכל אזרח‪ ,‬והסוכן יאבד את כלי משמעותי לקשירת הלקוח אליו‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בבעלות חברת הביטוח "כלל ביטוח" – מנהל ההסדרים "תמורה"‪ ,‬בבעלות חברת הביטוח "הפניקס הישראלי" – מנהל ההסדרים‬
‫"שקל"‪ ,‬ובבעלות חברת הביטוח "מגדל" – מנהל ההסדרים "מבטח סימון" (ראה גם פאר‪.)2011 ,‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪32‬‬
‫יצירת שפה אחידה ורמה טכנולוגית אחידה באמצעות כלים רגולטורית‬
‫על מנת לענות על צרכיה הבסיסיים של מערכת סליקה ממוחשבת‪ ,‬הגופים המוסדיים נדרשו לפתח פלט‬
‫דיגיטלי של קובץ אקסל‪ ,‬בו מצוינים שדות מסוימים במבנה מאוד מוגדר‪ .‬טרם החלטת הממשלה‪ ,‬אגף שוק‬
‫ההון פרסם מספר חוזרים אשר חייבו את חברות הביטוח‪ ,‬לבנות מערכות ממוחשבות בעלות אותן שדות מידע‪.‬‬
‫ראשיתם בטיוטת חוזר שפורסם כבר ב‪ 18-‬בנובמבר‪( 2007 ,‬שה‪– 2007-19584 .‬טיוטות חוזרים למבנה אחיד‬
‫ולקידוד קופות הגמל)‪ .‬החל משנת ‪ ,2009‬החל אגף לפרסם חוזרים‪ ,‬במטרה לקדם ממשק אחיד (מפורטים בלוח‬
‫ב')‪ .‬אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון קבע מועד להשלמת השיפורים המערכתיים הדרושים להפקת פלט זה‪,‬‬
‫מועד אשר נקבע מחדש מספר פעמים‪ .‬הפרויקט היה אמור להסתיים במקור במהלך שנת ‪ ,2011‬אולם בתום‬
‫התקופה‪ ,‬כנראה בעקבות אי התקדמות הפרויקט מטעם חברות הביטוח בקצב הראוי‪ ,‬הוצא חוזר חדש עם‬
‫תאריך יעד חדש‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 1.7.2011‬חוזר גופים מוסדיים ‪)2010-9-5‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 1.10.2011‬חוזר גופים מוסדיים ‪;)2011-9-1‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 1.1.2013‬חוזר גופים מוסדיים ‪;)2012-9-15‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 14.2.2013‬חוזר גופים מוסדיים ‪;)2013-9-1‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 14.2.2013‬חוזר גופים מוסדיים ‪;)2013-9-1‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 16.3.2014‬שה‪;)2013-55416 .‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 1.1.2015‬חוזר גופים מוסדיים ‪;)2014-9-3‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 1.11.2015‬חוזר גופים מוסדיים ‪)2015-9-10‬‬
‫‪‬‬
‫‪( 1.7.2016‬חוזר גופים מוסדיים ‪)2015-9-18‬‬
‫חשוב לציין כי ללא השלמת תהליך זה ופרויקט הטיוב‪ ,‬מערכת של מסלקה פנסיונית בעלת ממשק אחיד לא‬
‫יכולה לתת שירותים של ביצוע שינויים וניוד כספים‪ .‬בכל התקופה הזו‪ ,‬לא הוטלו קנסות על הגופים המוסדיים‬
‫בגין העיכוב ביישום מצידן ‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪32‬‬
‫לוח ב'‪ :‬חוזרי אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון ליצירת המבנה האחיד‬
‫תאריך‬
‫‪18.8.2009‬‬
‫‪19.10.2010‬‬
‫‪29.12.2010‬‬
‫‪28.2.2011‬‬
‫‪5.11.2012‬‬
‫‪7.1.2013‬‬
‫‪26.1.2014‬‬
‫‪27.5.2014‬‬
‫‪17.9.2014‬‬
‫‪22.12.2014‬‬
‫‪26.2.2015‬‬
‫‪18.5.2015‬‬
‫‪6.6.2015‬‬
‫‪2‬‬
‫מועד גמר‬
‫ביצוע‬
‫מערכתי‬
‫מועד גמר‬
‫ביצוע סופי‬
‫כותרת חוזר‬
‫סימוכין‬
‫מבנה אחיד מצומצם‬
‫להעברת מידע מגוף מוסדי‬
‫לבעל רישיון‬
‫מבנה אחיד להעברת מידע‬
‫ונתונים בשוק החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2009-9-17‬‬
‫‪1.2.2010‬‬
‫‪31.12.2010‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2010-9-5‬‬
‫‪1.7.2011‬‬
‫‪1.7.2011‬‬
‫קידוד קופות גמל‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2010-9-9‬‬
‫‪1.10.2011‬‬
‫‪1.4.2012‬‬
‫מבנה אחיד להעברת מידע‬
‫ונתונים בשוק החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫חוזר מבנה אחיד להעברת‬
‫מידע ונתונים בשוק‬
‫החיסכון הפנסיוני‬
‫חוזר מבנה אחיד להעברת‬
‫מידע ונתונים בשוק‬
‫החיסכון הפנסיוני‬
‫חוזר מבנה אחיד להעברת‬
‫מידע ונתונים בשוק‬
‫החיסכון הפנסיוני ‪ -‬הבהרות‬
‫ועדכונים‬
‫חוזר מבנה אחיד להעברת‬
‫מידע ונתונים בשוק‬
‫החיסכון הפנסיוני‬
‫חוזר מבנה אחיד להעברת‬
‫מידע ונתונים בשוק‬
‫החיסכון הפנסיוני‬
‫חוזר מבנה אחיד להעברת‬
‫מידע בשוק החיסכון‬
‫הפנסיוני ‪ -‬הבהרה לממשק‬
‫פיצויים‬
‫מבנה אחיד להעברת מידע‬
‫ונתונים בשוק החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫חוזר מבנה אחיד – ממשק‬
‫מעסיקים – תיקון‬
‫מבנה אחיד להעברת מידע‬
‫ונתונים בשוק החיסכון‬
‫הפנסיוני‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2011-9-1‬‬
‫‪2010-9-5‬‬
‫‪2009-9-17‬‬
‫‪1.10.2011‬‬
‫‪1.10.2011‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2012-9-15‬‬
‫‪2011-9-1‬‬
‫‪1.1.2013‬‬
‫‪1.7.2013‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2013-9-1‬‬
‫‪2012-9-15‬‬
‫‪14.2.2013‬‬
‫‪14.2.2013‬‬
‫‪26.1.2014‬‬
‫‪16.3.2014‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2014-9-3‬‬
‫‪2013-9-1‬‬
‫‪1.1.2015‬‬
‫‪1.1.2015‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2014-9-13‬‬
‫‪2014-9-3‬‬
‫‪1.1.2015‬‬
‫‪1.1.2015‬‬
‫מחליף לו"ז של‬
‫חוזר‬
‫שה‪2013-55416 .‬‬
‫שה‪2014-53016 .‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2015-9-10‬‬
‫‪2014-9-13‬‬
‫שה‪2015-17046 .‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים ‪2015-9-10‬‬
‫‪2014-9-13‬‬
‫‪2015-9-18‬‬
‫‪1.1.2015‬‬
‫‪1.1.2015‬‬
‫‪1.11.2015‬‬
‫‪1.1.2016‬‬
‫‪1.1.2016‬‬
‫‪1.1.2016‬‬
‫‪1.7.2016‬‬
‫‪1.1.2017‬‬
‫במקרים רבים החוזר מגדיר מועד בו יתחיל הדיווח בתדפיסים ודוחות או גמר בדיקות לאחר הרצה כי התיקונים בוצעו כראוי‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 10‬מתוך ‪32‬‬
‫‪2‬‬
‫פרויקט הטיוב‬
‫ככל הנראה במהלך העבודה על המסלקה התברר כי קיימת בעיה נוספת‪ .‬חברות הביטוח השונות שמרו את‬
‫מסמכי המבוטחים בדרכים שונות‪ .‬החומר הישן ביותר נשמר בחלק מהגופים במיקרו‪-‬פיש‪ ,‬המאוחר יותר‬
‫בקלטות ישנות‪ ,‬חומר נוסף נשמר בנייר‪ ,‬חומר חדש יחסית נשמר בסריקה במערכת ישנה‪ ,‬והחומר החדש ביותר‬
‫נשמר בסריקה במערכת החדשה והעכשווית‪ .‬נתוני חלק מהמבוטחים הלא פעילים בתיקי מסמכים מנייר‪,‬‬
‫רשומות במערכת ישנה‪ ,‬ורשומות במערכת חדשה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬כל גוף מוסדי השתמש בטרמינולוגיה אחרת‪ ,‬שדות שונים במערכת‪ ,‬שדות זהים עם מבנה שונה (כמו‬
‫תאריך תחילת התוכנית)‪ ,‬ולפעמים אף קיים שוני בין מספר מערכות באותו גוף מוסדי‪ .‬במרבית חברות הביטוח‬
‫הוותיקות (במיוחד מגדל וכלל ביטוח) עבדו על שתי מערכות במקביל‪ ,‬מערכת נתונים ישנה‪ ,‬לא גרפית (מה‬
‫שנקראת "המערכת הירוקה") שדמתה למערכות יוניקס‪ ,‬ומערכת חדישה יותר‪ ,‬עם אפשרויות גרפיות שאפשרה‬
‫גם סריקה של מסמכים‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לשם עמידה בדרישות אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬לגבי הדיווח של הדוחות השנתיים‪ ,‬הוקמו‬
‫בחלק מהגופים המוסדיים יחידות נפרדות שעבדו לרוב על מערכת שונה‪ ,‬בה נבנו הדוחות השנתיים‪ ,‬לפעמים‬
‫אף באופן ידני‪ .‬בכך‪ ,‬הגופים המוסדיים שחררו את עצמם מלדאוג לשכלול איכות הפלט הדיווחי של‬
‫מערוכותיהם הפנימיות‪.‬‬
‫לוח ג'‪ :‬חוזרי אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון במסגרת מבצע הטיוב‬
‫תאריך‬
‫כותרת חוזר‬
‫סימוכין‬
‫מחליף לו"ז של‬
‫חוזר‬
‫‪22.8.2010‬‬
‫ניהול טכנולוגיות מידע‬
‫בגופים מוסדיים‬
‫‪29.12.2010‬‬
‫קידוד קופות גמל‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2010-9-4‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2010-9-9‬‬
‫יישום חוזר טיוב נתוני‬
‫זכויות עמיתים בגופים‬
‫מוסדיים‬
‫טיוב נתוני זכויות עמיתים‬
‫בגופים מוסדיים‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2011-9-10‬‬
‫‪2011-9-4‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪2012-9-16‬‬
‫‪2011-9-10‬‬
‫‪21.12.2011‬‬
‫‪18.11.2012‬‬
‫מועד גמר‬
‫ביצוע‬
‫מערכתי‬
‫מועד גמר‬
‫ביצוע סופי‬
‫‪31.3.2012‬‬
‫‪31.3.2012‬‬
‫‪1.10.2011‬‬
‫‪1.4.2012‬‬
‫‪30.9.2014‬‬
‫‪30.6.2016‬‬
‫‪30.9.2014‬‬
‫‪30.6.2016‬‬
‫על מנת להתמודד עם בעיה זו‪ ,‬אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬הוציא חוזר המפרט תכנית סדורה‬
‫בשלבים‪ ,‬המחייבת את כל הגופים המוסדיים למחשב את כל המידע הקיים אצלם עבור כל מבוטח (חוזר גופים‬
‫מוסדיים ‪ ,)2010-9-4‬שעודכן בחוזר מאוחר על פי החוזר מאוחר יותר עם לוח זמנים חדש (חוזר גופים מוסדיים‬
‫‪ ,)2011-9-10‬על פי החוזר המאוחר‪ ,‬הגופים המוסדיים היו אמורים לסיים את התהליך הטכני עד לסוף הרבעון‬
‫השלישי של ‪ ,2014‬ותהליך הבקרות עד ‪ ,30.6.2016‬בהתאם לשלבים כפי שמתואר בלוח ד'‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫במקרים רבים החוזר מגדיר מועד בו יתחיל הדיווח בתדפיסים ודוחות או גמר בדיקות לאחר הרצה כי התיקונים בוצעו כראוי‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪32‬‬
‫‪3‬‬
‫לוח ד'‪ :‬השלבים ולוחות הזמנים ליישום פרויקט הטיוב‬
‫משימה‬
‫סקר פערים של המידע – איתור כשלים במידע הקיים על מוצרים‪ ,‬עמיתים ומעבידים ובחינת‬
‫איכותו‬
‫בניית מודל מיפוי ודירוג – בהתאם לפערים שנמצאו בסקר הפערים‪,‬‬
‫הכנת תכנית עבודה – הכוללת שלבי ביצוע ולוחות זמנים‪ ,‬לטיפול בכשלים‪.‬‬
‫מערכות מידע –מיפוי כשלים באיכות המידע‪ ,‬ויכולת המערכות לכלול מידע היסטורי‪.‬‬
‫סידור המידע הקיים ושמירתו – ריכוז המידע באופן אחיד במערכות המידע‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫(‪ )1‬איסוף כל מידע הנוגע לעמית‪.‬‬
‫(‪ )2‬סריקת מסמכים הרלוונטיים לחישוב זכויות העמיתים‪ ,‬מפתוח המידע והנגשתו‪.‬‬
‫(‪ )3‬הזנת מידע חסר למערכות המידע בעל השפעה על זכויות העמיתים‪.‬‬
‫אימות נתוני עמיתים – ביצוע אימות נתוני עמיתים‪.‬‬
‫עיבודי נתונים –לרבות חישוב פרמיות‪ ,‬זכויות עמיתים והתחייבויות הגוף המוסדי‪.‬‬
‫עיבוד הנתונים הכספיים של הגוף המוסדי – תיקון נתוני העתודות והדוחות כספיים של הגוף‬
‫המוסדי‪.‬‬
‫שימור – תכנון ויישום בקרות‪ ,‬תהליכים ונהלי עבודה לטיפול בגורמים שיצרו כשלים ופגיעה‬
‫באיכות הנתונים‪.‬‬
‫מועד ביצוע‬
‫‪31.3.2013‬‬
‫‪30.9.2013‬‬
‫‪30.9.2014‬‬
‫‪30.6.2016‬‬
‫יצירת סל מוצרים אחיד ומוגדר בין כל חברות הביטוח‬
‫גם אם המערכות היו בעלות שדות אחידים וברמה טכנולוגית זהה‪ ,‬עדיין נותרה בעיינה הבעיה של קידוד‬
‫אחיד לכלל המוצרים בשוק‪ .‬לכל גוף מוסדי היו טפסי הצטרפות שונים‪ ,‬בעלי שדות מילוי שונות‪ .‬כל גוף מוסדי‬
‫ביקש מסמכים נוספים אחרים וביצע חיתום על סמך שאלות אחרות בהצהרת הבריאות‪ .‬בנוסף‪ ,‬לכל חברת‬
‫ביטוח היו מוצרי ביטוח שונים בתנאיהם‪ .‬על מנת לאפשר למסלקה לספק דיווח אחיד למבקשים של פרטי‬
‫הכיסויים‪ ,‬נדרש היה להתחיל במבצע הדרגתי של האחדה של המוצרים‪ ,‬נהלי ההצטרפות והחיתום בין כל‬
‫הגופים המוסדיים‪ .‬באגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬הוערך פרק הזמן הנדרש לתהליך‪ ,‬כשנתיים וחצי‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 11‬לדצמבר ‪ ,2012‬נקבעה תקנה המפרטת את הכיסויים השונים תחת השם "תקנות הפיקוח על‬
‫שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כיסויים ביטוחיים בקופות גמל)‪ ,‬תשע"ג‪ ."2013-‬בהמשך לתקנה זו‪ ,‬הוציא‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון הבהרה בתאריך ‪"( 10.7.2013‬עקרונות לניסוח תכניות ביטוח ‪ -‬עמדת ממונה"‪,‬‬
‫שה‪ ,)2013-30527 .‬המפרט תנאים אחידים לגופים המוסדיים לגבי כלל המוצרים בביטוח חיים ובריאות‪.‬‬
‫המסמך הגדיר לוחות זמנים ליצירת תוכניות אחידות‪ ,‬כפי שמפורט בלוח ה'‪.‬‬
‫לוח ה'‪ :‬השלבים ולוחות הזמנים ליצירת כיסויים אחידים‬
‫שלב‬
‫א'‬
‫ב'‬
‫ג'‬
‫ענף ביטוח‬
‫בריאות‬
‫חבות‬
‫חיים‬
‫בריאות‬
‫חיים‬
‫תאונות‬
‫בריאות‬
‫שם הכיסוי‬
‫מחלות קשות‪ ,‬סיעודי‪,‬‬
‫צד ג'‪,‬‬
‫מוות‪ ,‬שארים‪,‬‬
‫נסיעות חו"ל‪ ,‬עובדים זרים‪ ,‬שיניים‪,‬‬
‫חסכון פנסיוני‪,‬‬
‫מוות מתאונה‪ ,‬נכות מתאונה‪,‬‬
‫ניתוחים‪ ,‬השתלות‪ ,‬תרופות‪ ,‬ימי אשפוז ואחרים‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫תאריך תחילה‬
‫‪1.6.2014‬‬
‫‪1.12.2014‬‬
‫‪1.6.2015‬‬
‫עמוד ‪ 12‬מתוך ‪32‬‬
‫למסמך הבהרות זה‪ ,‬נוספו חוזר שהגדיר באופן יותר מדויק את התוכניות למחלות קשות (חוזר ביטוח‬
‫‪ ,)2013-1-6‬וחוזר סופי‪ ,‬לאחר שהחליף גרסאות קודמות‪ ,‬שהגדיר תוכניות לביטוח הסיעודי (חוזר ביטוח ‪2013-‬‬
‫‪.)1-5‬‬
‫השלב הראשון‪ :‬ניסיון ההקמה של חברה בע"מ ללא מטרות רווח‬
‫בראש צוות ההקמה מונה הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון לשעבר‪ ,‬מאיר שביט‪ ,‬ושני אנשי צוות‬
‫נוספים‪ ,‬אביבה שניצקי‪ ,‬מנהלת מערכות המידע של בנק ישראל לשעבר‪ ,‬ומומחה נוסף בתחום התהליכים‪ .‬היעד‬
‫שהוצב בפני הצוות היה הקמת מערכת מתפעלת‪ ,‬שתתחיל לספק שירותים כבר בתחילת ‪( ,2011‬שטיין‪2010 ,‬א)‪.‬‬
‫מבדיקת הצוות את הידע העולמי בהקמת מערכות דומות עלה כי לא נמצאה מערכת מקבילה במדינות‬
‫אחרות (אלרואי‪ ,)2011 ,‬למעט מערכת סליקה ניסיונית שפותחה באותה עת בבריטניה‪ .4‬המקבילה הבריטית‬
‫נתקלה בקשיים בעיקר על רקע ניסיון ליצור ממשק הכולל ‪ 15,000‬שדות‪ .‬כמות השדות הרבה גרמה להתארכות‬
‫של זמן הבנייה של המערכת‪.‬‬
‫הצוות הישראלי היה צריך להתמודד עם מגבלות אדמיניסטרטיביות‪-‬לוגיסטיות של כינוס ‪ 13‬נציגים בכירים‬
‫המייצגים כל אחד גוף אחר‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬התכנס הפורום של כל הגופים המעורבים לעיתים רחוקות‪ ,‬דבר‬
‫שמנע התקדמות רציפה בהקמת החברה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מעט הפגישות שכן נערכו לא הביאו להסכמות‪ ,‬כיוון שנציגי‬
‫הגופים השונים ייצגו אינטרסים סותרים (אנונימי‪2011 ,‬ב‪.)4 :‬‬
‫הגוף המתגבש עסק בעיקר באפיון המערכת הממוחשבת‪ ,‬תוך שהוא מתמודד עם חסמים בהם הרגישות‬
‫המשפטית של שמירת הפרטיות ואבטחת מידע‪( ,‬שטיין‪2010 ,‬ב)‪ ,‬יצירת מכנה משותף טכנולוגי‪ ,‬יצירת‬
‫פרוטוקול אחיד‪ ,‬קידוד כלל מוצרי החיסכון הפנסיוני‪ ,‬יצירת טיוב אחיד‪ ,‬הסדרת הליכי העבודה וגובה דמי‬
‫השימוש (בן חיים ‪ .)2010‬אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון היה מעורה לגבי הצורך במציאת פתרונות לנקודות‬
‫אלו‪.5‬‬
‫על מנת להתמודד עם חסם אבטחת המידע‪ ,‬נקבע כבר בשלב מוקדם של העבודה כי בתחילה‪ ,‬המסלקה תיתן‬
‫שירותי מידע ורק בשלב מאוחר יותר תבצע פעולות (שטיין‪2010 ,‬ד)‪ ,‬המידע ישמר לזמן קצוב וימחק לאחר‬
‫מכן‪.‬‬
‫האחריות על הנתונים הושתה לגופים המוסדיים‪ ,‬והמסלקה לא תבדוק את אמיתות הנתונים‪ ,‬ותעביר את‬
‫הנתונים כפי שהם‪ .‬עם זאת‪ ,‬יקבע נוהל דיווח על טעויות‪ ,‬באמצעות פרוטוקולים טכניים‪ .‬בנוסף‪ ,‬עלה הצורך כי‬
‫הממונה יקבע כמה זמן יעמוד לרשות הגופים המוסדיים להעביר את המידע (פרוטוקול ועדת העבודה והרווחה‬
‫מיום ‪.)7/2/2011‬‬
‫במקביל עם עבודתו של צוות ההקמה‪ ,‬משרד האוצר קידם את השינויים החקיקתיים הדרושים להקמת‬
‫המסלקה הפנסיונית‪ .‬כתוצאה מלחץ פוליטי שהפעיל ח"כ חיים כץ‪ ,‬סעיפי התיקון לחוק הוצאו מחוק ההסדרים‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫פרופ' עודד שריג‪ ,‬הממונה בתקופת הקמת המסלקה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬משרד האוצר‪ ,‬שיחה‪ 22 ,‬לינואר ‪.2015‬‬
‫‪5‬‬
‫סוגיות אלו הוצגו במסגרת כנס ארצי על ידי הילה בן‪-‬חיים‪ ,‬שכיהנה בתפקיד סגנית בכירה לממונה על שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬
‫בחודש אוקטובר ‪( 2010‬בן‪-‬חיים‪.)2010 ,‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪32‬‬
‫על מנת שיידונו בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שברשותו של כץ‪ .‬זו קיימה כ‪ 7-8-‬דיונים‪ ,‬בהם ישבו כל‬
‫הגורמים המעורבים בשוק‪ ,‬בהם מנהלי ההסדרים‪ ,‬חברות הביטוח‪ ,‬הסוכנים ומשרד האוצר‪ .‬כמעט כל שחקן‬
‫הגיע לדיונים‪ .‬את משרד האוצר ייצג הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬עודד שריג‪ .‬לבסוף הושגו‬
‫פשרות לגבי סעיפים מסוימים‪ ,‬ובתאריך ‪ 28‬לפברואר ‪ ,2011‬תיקוני החקיקה מאושרים בכנסת‪ ,‬בשינויים‬
‫מסוימים (זרחיה ובר‪ ,)2011 ,‬אשר תאמו ברובם להמלצות צוות ההקמה של חברת המסלקה‪ .‬השינוי המהותי‬
‫העיקרי שקבעה הועדה במסגרת החקיקה הייתה שהמסלקה העתידית תשרת גם את הציבור ולא רק את הסוכנים‬
‫והבנקים‪.‬‬
‫במהלך דיוני ועדת העבודה והרווחה בכנסת‪ ,‬נציגי בנק ישראל דרשו כי הפיקוח על סליקת הכספים‪ ,‬תהא‬
‫בפיקוח בנק ישראל כפי שקבוע בחוק‪ .‬סוכם כי הסליקה תעשה דרך מערכת זה"ב של בנק ישראל‪ ,‬וכך יתאפשר‬
‫הפיקוח (פרוטוקול ישיבה ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות מתאריך ‪.)31/1/2011‬‬
‫אישור תיקוני החקיקה בכנסת אפשרו לממונה‪ ,‬עודד שריג‪ ,‬להפעיל לחץ על חברת המסלקה‪ .‬בפברואר‬
‫‪ 2011‬במהלך דיון של דירקטוריון המסלקה‪ ,‬בו נכח שריג‪ ,‬נטען בפניו‪ ,‬כי עלויות ההקמה של המסלקה נעמדות‬
‫בעשרות מיליוני שקלים‪ ,‬דברר שמצריך את תמיכתה הכלכלית של המדינה במיזם‪ ,‬שריג בישיבת הדירקטוריון‪,‬‬
‫שלל מכל וכל‪ ,‬השתתפות המדינה בעלויות ההקמה ואף הרחיק לכת באומרו כי החקיקה המסתמנת תאפשר‬
‫לאוצר להוציא מכרז לבחירת גורם מקים ומתפעל אחר למסלקה‪ ,‬וגם להקים יותר ממסלקה אחת‪ .‬בכך רמז‬
‫לבכירים‪ ,‬כי תתכן אפשרות כי חברת המסלקה לא תהיה זו שתתפעל את המסלקה בפועל (שטיין‪2011 ,‬ב)‪.‬‬
‫רמיזה זו הפכה למפורשת‪ ,‬בחודש יוני אותה שנה‪ ,‬לאחר שחברת המסלקה העבירה לאגף שוק ההון הזמנה‬
‫להקמת המסלקה הפנסיונית‪ .‬הביקורת כלפי המסלקה הייתה גם נוכח הזמן הרב שעבר‪ ,‬וגם בסוגיות התוכן של‬
‫ההצעה‪ .‬בהצעת חברת המסלקה לא הוגדרו שלבי הקמה‪ ,‬ולא הוגדרו לוחות זמנים להקמת המסלקה כולה‬
‫ושלביה‪ .‬לא הוגדרו מקורות המימון‪ ,‬דבר שמנע את היכולת לתמחר את פעולות המסלקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬לא הייתה‬
‫שום התייחסות לצעדים להגנת הפרטיות (שטיין‪2011 ,‬ג)‪ .‬במכתב ארוך‪ ,‬שנשלח על ידי לי דגן‪ ,‬ממשרד האוצר‪,‬‬
‫פורטו הליקויים בהצעה‪ ,‬ובסיכומו צוין כי משרד האוצר דורש מהחברה להקמת המסלקה הפנסיונית להתייחס‬
‫להתייחסויות הרבות שהעביר להם עד סוף אותו חודש‪.‬‬
‫לאחר כחודש‪ ,‬בתאריך ‪ 4‬ליולי ‪ ,2011‬הוציא הממונה על שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‪ ,‬שריג‪ ,‬הודעה על כוונתו‬
‫לפרסם מכרז להקמת מסלקה פנסיונית‪ .‬בהודעת משרד האוצר נכתב‪:‬‬
‫"הממונה על שוק ההון‪ ,‬פרופ' עודד שריג‪ ,‬הצר על כך שחברת המסלקה לחיסכון לטווח ארוך‬
‫בע"מ לא הצליחה להקים מסלקה פנסיונית כמצופה‪ ,‬אך אמר כי 'כעת ניתן יהיה להבטיח‬
‫שמסלקה פנסיונית תוקם בהקדם לטובת כלל החוסכים‪ .‬מסלקה פנסיונית תביא לקפיצת‬
‫מדרגה בטיב השירות הניתן ללקוח וביעילות התהליכים בשוק החיסכון הפנסיוני כולו‪"'.‬‬
‫היה ברור כי סיכויי זכייתה של חברת "המסלקה לחיסכון לטווח ארוך בע"מ" קלושים‪ ,‬והחברה עצרה את‬
‫פעילותה‪ .‬במהלך השנה וחצי שלאחר מכן‪ ,‬החברה עברה תהליך של פירוק מרצון‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 14‬מתוך ‪32‬‬
‫השלב השני‪ :‬המכרז והקמת חברה מתפעלת בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו במכרז‬
‫בעקבות פרסום הודעתו של שריג‪ ,‬כי הוא בוחן הענקת רישיון להפעלת מסלקה פנסיונית בדרך של מכרז‪,‬‬
‫קיבל אגף שוק ההון פניות רבות של גופים‪ ,‬שהביעו עניין בהקמת המסלקה‪ ,‬בלוחות זמנים קצרים בהרבה ממה‬
‫שהעריך האגף עצמו‪ .‬כתוצאה מהיענות זו‪ ,‬כשבוע לאחר מכן‪ ,‬בתאריך ‪ 12‬ליולי ‪ ,2011‬הוציא שריג‪ ,‬מכתב‬
‫לגופים מוסדיים‪ ,‬לסוכני ביטוח וליועצים פנסיוניים‪ ,‬המודיע על כך שהחליט לפרסם מכרז להקמת מסלקה‬
‫פנסיונית‪ .‬מכרז זה היה אמור להתפרסם בחודש ינואר‪ ,‬לאחר מספר שלבי מיון ראשוניים של המציעים (סעיף‬
‫‪ 1.4‬להזמנה להשתתף בהליך המיון המוקדם)‪.‬‬
‫בתחילה‪ ,‬בתאריך ‪ 13‬לאוגוסט ‪ ,2011‬הוציא אגף שוק ההון לחברות העוסקות בתחום הזמנה להליך מיון‬
‫מוקדם (‪ ,)PQ‬כשלב ראשון במכרז להקמת מערכת סליקה פנסיונית והפעלתה‪ .‬שמונה גופים נענו להזמנה‪ ,‬בהם‬
‫‪ ,IBM‬קבוצה בראשות חילן‪ ,‬וחברות מרכזיות אחרות והעבירו מסמך ‪ .RFI‬בשלב הבא‪ ,‬החברות התבקשו‬
‫להעביר מסמך הזמנה (‪ ,)RFP‬המפרט את הבסיס הטכנולוגי של מערכת סליקה פנסיונית‪ .‬שישה עברו את כל‬
‫השלבים עד שלב ההצעה למכרז עצמו‪ :‬קבוצת אמן ביחד עם חברה מחו"ל‪ ,‬מלם־תים‪ ,‬נס טכנולוגיות‪ ,‬טלדור‬
‫ביחד עם תפעול גמל‪ ,‬מטריקס ביחד עם דואר ישראל‪ ,‬חילן טק וחברת טאטא ההודית (גילאם‪ .)2012 ,‬ושלושה‬
‫בלבד נשארו‪ ,‬כאשר משרד האוצר הוציא מפרט לגבי התמחור של פעולות המסלקה‪ :‬חברת מלם‪-‬תים‪ ,‬נס‬
‫טכנולוגיות וקבוצת אמן‪ ,‬שנפסלה על רקע של מבנה הבעלות‪ .‬החברות האחרות בחרו לא להגיש עצמן למכרז‬
‫מתוך הערכת סיכון גבוה‪ ,‬נוכח המורכבות הרבה של המערכת המבוקשת (גילאם‪.6)2012 ,‬‬
‫המכרז פורסם בתאריך ‪ ,22.3.2012‬כאשר מועד החתימה על ההתקשרות היה צפוי לחודש אוגוסט ‪.2012‬‬
‫בתאריך ‪ ,12.8.2012‬התפרסם כי ועדת המכרזים בחרה בחברת נס טכנולוגיות כגוף שיקים את המסלקה‬
‫הפנסיונית (בר‪ ,)2012 ,‬ובתאריך ‪ 28.10.2012‬נחתם ההסכם עם הזוכה‪ ,‬חברת נס טכנולוגיות‪ .‬מלוח ו' ניתן‬
‫לראות כי משרד האוצר עמד בלוחות הזמנים שקבע לעצמו‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫המבקרים על ההזמנה היו מקרב ראשי חברת "המסלקה לחיסכון לטווח ארוך בע"מ"‪ ,‬בנסותם לעשות קרב מאסף‪ ,‬טענו כי גם‬
‫במסמך הפניה המקדים של משרד האוצר לא צוינו לוחות זמנים להקמה‪ ,‬ולא נקבעו אמות מידה לתמחור וגביה (שטיין‪2011 ,‬ב)‪.‬‬
‫המכרז אומנם לא הגדיר לוחות זמנים לגבי ביצוע השלב הראשון‪ ,‬אולם הגדיר בפירוט לוחות זמנים לגבי השלבים הבאים אחריו‪,‬‬
‫ביחס למועד תחילת הפעילות של המסלקה העתידית (סעיף ‪ 6.4‬להזמנה)‪ .‬בניגוד לביקורת של חברת המסלקה‪ ,‬המציע כן נדרש‬
‫לפרט את המודל הכלכלי (סעיף ‪ 5.3.17‬להזמנה)‪ ,‬ונושאי הגביה פורטו בהרחבה במישור הטכני (סעיף ‪ 6.6‬להזמנה)‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 15‬מתוך ‪32‬‬
‫לוח ו'‪ :‬לוחות הזמנים ששוער לקיום שלבי המכרז‬
‫השלב‬
‫פרסום פניה לניירות עמדה לגבי האפשרויות להקמת המסלקה‬
‫פרסום הזמנה להגשת הצעות בהליך מיון מוקדם‬
‫מועד אחרון לרכישת מסמכי המיון המוקדם‬
‫מועד אחרון למסירת שאלות ובקשות להבהרות‬
‫מועד אחרון למסירת תשובות לשאלות והבהרות‬
‫מועד אחרון להגשת הצעות בהליך מיון מוקדם‬
‫מצגות הדגמה והבהרה של המציעים‪ ,‬ככל שנקבעו‬
‫מועד משוער להכרזה על מציעים שעברו את שלב המיון המוקדם‬
‫פרסום ההזמנה להגשת הצעות‬
‫מועד אחרון לקבלת שאלות ובקשות הבהרה מהמציעים‬
‫מועד אחרון למענה לשאלות ובקשות הבהרה‬
‫מועד אחרון למסירת ההצעות‬
‫מצגות מציעים להבהרת הצעותיהם והדגמתן‪ ,‬ככל שיוחלט לקיימן‬
‫מועד משוער לבחירת הזוכה ואישור ועדת המכרזים‬
‫מועד משוער לחתימת הסכם התקשרות עם הזוכה‬
‫מועד‬
‫‪12.7.2011‬‬
‫‪13.8.2011‬‬
‫‪11.9.2011‬‬
‫‪18.9.2011‬‬
‫‪9.10.2011‬‬
‫‪ ,10.11.2011‬שעה ‪12:00‬‬
‫‪1.12.2011 – 27.11.2011‬‬
‫‪12/2011‬‬
‫‪22.3.2012‬‬
‫‪ ,22.4.2012‬שעה ‪10:00‬‬
‫‪17.5.2012‬‬
‫‪ ,10.6.2012‬שעה ‪12:00‬‬
‫‪5.7.2012 – 2.7.2012‬‬
‫‪7/2012‬‬
‫‪8/2012‬‬
‫המכרז נבנה בשיטת ‪ – Build-Operate-Transfer( B.O.T.‬בנה‪-‬הפעל‪-‬העבר)‪ ,‬שאומר כי גוף פרטי יקבל‬
‫זיכיון למשך תקופה של ‪ 10‬שנים בהם יקים את המערכת‪ ,‬ויתפעל אותה‪ .‬בתקופת תפעול המערכת‪ ,‬הגוף הפרטי‬
‫שהקימה יזכה לרווחים אשר יאפשרו החזר של הוצאות ההקמה שהוציא הגוף הפרטי‪ .‬בתום ‪ 10‬שנים‪ ,‬המערכת‬
‫תועבר לבעלות המדינה‪ .‬הגדרת המכרז ככזה‪ ,‬הפך את המדינה ללקוח של הזוכה במכרז‪ ,‬כיוון שהמוצר בסוף‪,‬‬
‫דהוא המערכת‪ ,‬עובר לידיה‪ .‬למדינה יש את האינטרס לקבל את המוצר הטוב ביותר בתום אותם ‪ 10‬שנים‪ .‬נקבע‬
‫כי חלקה של המדינה יועבר במידה והמסלקה העתידית תספק את כל השירותים ותעמוד בסקרי איכות של‬
‫הצרכנים שפנו לשירותיה‪.‬‬
‫המכרז כלל מסמך מפורט שיועד להיות הבסיס לחוזה ההתקשרות עם הגוף הזוכה בן ‪ 228‬עמודים‪ ,‬ומפרט‬
‫טכני רחב בהיקף של ארגז נייר‪ .‬המפרט הטכני היה ככל הנראה תוצאה של עבודת תכנון של חברת המסלקה‬
‫ומסמכים שונים שהוגשו על ידי החברות השונות בשלב הראשוני של המכרז‪ .‬נקבעו ‪ 870‬שדות אחידים‬
‫במסגרת ממשקי המסלקה‪.‬‬
‫כל מגיש נוקד לפי מספר משתנים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - 16%‬הקדמת הפעלת השלב הראשון של תפעול המסלקה הפנסיונית וכל שלב נוסף‬
‫‪‬‬
‫‪ - 16%‬עלות ההתחברות עבור הלקוחות‬
‫‪‬‬
‫‪ - 17%‬פערי הפיתוח הנדרשים‬
‫‪‬‬
‫‪ - 17%‬הרמה המקצועית של צוות ההקמה ומידת תלותו בספקי משנה‬
‫‪‬‬
‫‪ - 13%‬רכיבי טיב השירות‬
‫‪‬‬
‫‪ - 21%‬שונות‬
‫המכרז הגדיר לוחות זמנים מדויקים ליישום המסלקה הפנסיונית‪ .‬שהגדירה כל שלב ושלב‪ .‬ברם‪ ,‬חברת נס‪,‬‬
‫במטרה להשיג נקודות על מתחריה במכרז‪ ,‬התחייבה ללוח זמנים קצר יותר‪ .‬לוח ז' מתאר את לוחות הזמנים‬
‫המתוכנן (סעיף ‪ 2.3‬למכרז)‪.‬‬
‫לוח ז'‪ :‬לוחות הזמנים על פי המכרז‪ ,‬ההצעה של נס‪ ,‬ובפועל‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 16‬מתוך ‪32‬‬
‫שלב‬
‫שלב א' – מידעים בין‬
‫גופים מוסדיים לסוכנים‬
‫פרק הזמן‬
‫המוגדר‬
‫במכרז‬
‫‪ 15‬חודשים‬
‫שלב ב' – מידע לחוסך;‬
‫ביצוע שינויים; מידע‬
‫בכספים שנסלקו שלא ע"י‬
‫המערכת בין סוכנים ‪ 12‬חודשים‬
‫וחוסכים לבין הגופים‬
‫המוסדיים‪ ,‬יתרות פיצויים‬
‫לפי דרישת ואל סוכני‬
‫הביטוח‪.‬‬
‫שלב ג' – סליקת כספים‬
‫במערכת‪,‬‬
‫מהסוכנים ‪ 6‬חודשים‬
‫לגופים המוסדיים‪ ,‬ומידע‬
‫עליו‪.‬‬
‫שלב ד' –סליקת כספים‬
‫ממעסיקים‬
‫במערכת‪,‬‬
‫ומידע‬
‫המוסדיים‬
‫לגופים יתרות פיצויים ‪ 6‬חודשים‬
‫עליו‪,‬‬
‫ישירות למעסיקים‪ ,‬ניוד‬
‫כספים‪,‬‬
‫המועד‬
‫הסופי על פי‬
‫הגדרות‬
‫המכרז‬
‫‪28.1.2014‬‬
‫פרק הזמן‬
‫שהוצע על‬
‫ידי נס‬
‫‪ 8‬חודשים‬
‫המועד‬
‫הסופי על פי‬
‫נס‬
‫‪28.6.2013‬‬
‫מועד ההשקה בפועל‬
‫‪ – 30.6.2013‬חלקית‪,‬‬
‫הושלם בתאריך‬
‫‪30.11.2013‬‬
‫‪28.1.2015‬‬
‫‪ 12‬חודשים‬
‫‪28.6.2014‬‬
‫‪ – 1.1.2015‬מרבית‬
‫המיידעים‪,‬‬
‫ביצוע שינויים רק‬
‫במקרים חריגים מול‬
‫גופים מותאמים מיכונית‬
‫(טרם הושק רשמית)‪.‬‬
‫‪28.6.2015‬‬
‫‪ 6‬חודשים‬
‫‪28.1.2015‬‬
‫טרם בוצע‬
‫‪28.1.2016‬‬
‫‪ 6‬חודשים‬
‫‪28.6.2015‬‬
‫טרם בוצע‬
‫חברת נס‪ ,‬הקימה חברה ייעודית להקמה ותפעול המסלקה‪ ,‬בשם סוויפטנס (‪ .)Swiftness‬אשר בחרה להקים‬
‫מערכת בעלת ממשק אחיד‪ .7‬על מנת שמערכת תדע לפעול ביעילות‪ ,‬נדרש היה מהמסלקה המוקמת לשמש‬
‫כגורם מוביל הכופה את צרכי המערכת על הגופים המוסדיים וסוכני הביטוח‪ .‬היה צריך ליצור שפה אחידה בין‬
‫כל הנוגעים בדבר‪" .‬יישור הקו" נעשה באמצעות חוזרי הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬ובאמצעות‬
‫פרסום הנחיות לשוק תחת השם "כללי המערכת"‪ ,‬אשר קיבלו תוקף של חוזר ממונה‪.‬‬
‫השימוש בכלי של "כללי המערכת" נבע משתי סיבות עיקריות‪ .‬ראשית‪ ,‬בהיות המסלקה הגורם המבצע‬
‫בשטח‪ ,‬אנשיה היו הבקיעים ביותר לגבי צרכי המערכת‪ .‬הוצאת חוזר לאחר תיווך הצרכים לגורם שני‪ ,‬עלול‬
‫לגרום לשיבושים בהבנה‪ ,‬ואי דיוקים בחוזרים הסופיים‪ .‬שנית‪ ,‬השימוש בכלי של "כללי המערכת" בא במטרה‬
‫לחסוך זמן של הוצאת חוזר רשמי מטעם אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון במשרד האוצר‪ .‬תהליך הוצאת כל‬
‫חוזר לוקחת יותר משנה (ראה גרף א' המתאר את התהליך)‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫המכרז לא חייב את הזכיין להקים ממשק אחיד‪ ,‬אלא רק כאפשרות עדיפה‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 17‬מתוך ‪32‬‬
‫גרף א'‪ :‬תהליך הפקת חוזר‬
‫תכנון (כ‪ 6-‬חודשים)‬
‫גיבוש הצורך הטכני על ידי המסלקה (אילו שדות‪,‬‬
‫אפיון שדות‪ ,‬בניית פרוטוקול אקסל)‬
‫גיבוש ניסוח רגולטורי משפטי‬
‫חקיקה ותקינה (כ‪ 3-‬עד ‪ 6‬חודשים)‬
‫במקרה של חקיקה ותקינה ‪ -‬מועבר מסמך מפורט‬
‫ללשכת שר האוצר להוצאת תקנה‪ ,‬או תיקוני‬
‫החקיקה לאישור הכנסת‬
‫במקרה של חוזר בלבד ‪ -‬הוצאת טיוטות חוזרים‪,‬‬
‫וקבלת תגובות מהגופים המוסדיים והסוכנים‪ ,‬עד‬
‫הגעה לחוזר סופי‬
‫הטמעה (כ‪ 4-‬חודשים)‬
‫הרצה של השינוי במערכת המסלקה כניסוי דמה‪ ,‬בשיתוף עם הגופים המוסדיים‪ ,‬על פי רשימת בדיקות‬
‫הרצה (‪ 3‬חודשים)‬
‫הפעלת המערכת באופן מלא‪ ,‬ורישום ליקויים שעולים במערכת תוך כדי תפעולה‬
‫הפקת לקחים‬
‫תיקון הליקויים שנתגלו בהרצה‪ ,‬תיקונם ובחינת התחלת תהליך של הוצאת חוזר חדש במקרה הצורך‬
‫כשבועיים לפני פרישתו של הממונה‪ ,‬עודד שריג‪ ,‬מתפקידו‪ ,‬בתאריך ‪ ,30.6.2013‬עלתה רשמית מערכת‬
‫המסלקה‪ .‬בחודשים שלאחר מכן התגלו בעיות טכניות שונות‪ ,‬הצפויות ממערכת חדשה‪ ,‬ולמעשה החודשים‬
‫יולי עד נובמבר‪ ,‬היו חודשי הרצה‪ ,‬לטיפול בבעיות הטכניות ולהרגלת שוק הביטוח להשתמש בכל החדש‪ .‬אגף‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪32‬‬
‫שוק ההון הוציא חוזרים במהלך השנה שלאחר מכן‪ ,‬לשם חיוב שוק הביטוח להתאים את עצמו לדרכי העבודה‬
‫של מערכת המסלקה‪ .‬אלו עסקו בעיקר בבניית מבנה אחיד של דיווח מצד הגופים המוסדיים‪.‬‬
‫לוח ח'‪ :‬חוזרי הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון ליישום שלב א'‬
‫תאריך‬
‫‪13.2.2013‬‬
‫‪7.5.2013‬‬
‫‪12.5.2013‬‬
‫כותרת חוזר‬
‫כללי התחברות למערכת סליקה פנסיונית מרכזית‬
‫כללי התחברות למערכת סליקה פנסיונית מרכזית‬
‫העברת מידע ונתונים בשוק החיסכון הפנסיוני ‪ -‬הבהרות‬
‫ועדכונים‬
‫תשלום עבור שימוש במערכת סליקה פנסיונית מרכזית‬
‫העברת מידע באמצעות מערכת סליקה פנסיונית מרכזית ‪-‬‬
‫עדכון‬
‫זיהוי משתמשים וניהול הרשאות במערכת סליקה פנסיונית‬
‫מרכזית‬
‫חוזר המפקח על הביטוח ‪ -‬אימות זהות לקוח על ידי מערכת‬
‫סליקה פנסיונית מרכזית באמצעות מערכת המידע המרכזית של‬
‫מרשם האוכלוסין‬
‫חוזר המפקח על הביטוח ‪ -‬אימות זהות לקוח על ידי מערכת‬
‫סליקה פנסיונית מרכזית באמצעות מערכת המידע המרכזית של‬
‫מרשם האוכלוסין‬
‫חוזר המפקח על הביטוח ‪ -‬חובת שימוש במערכת סליקה‬
‫פנסיונית מרכזית‬
‫חוזר מבנה אחיד‪ :‬הבהרות ועדכונים‬
‫שה‪2014-11222 .‬‬
‫‪13.5.2014‬‬
‫חוזר מבנה אחיד ‪ -‬הבהרות ועדכונים ‪ -‬מסלקה פנסיונית‬
‫שה‪2014-16214 .‬‬
‫‪27.5.2014‬‬
‫חוזר המפקח על הביטוח ‪ -‬חובת שימוש במערכת סליקה‬
‫פנסיונית מרכזית ‪ -‬הבהרה‬
‫כללי המערכת העברת מידע כפול לבקשת מידע ‪ -‬מכתב נלווה‬
‫אינטגרציה מול המסלקה – דרישת מידע‬
‫אינטגרציה מול המסלקה ‪ -‬דרישת מידע‬
‫חוזר מבנה אחיד להעברת מידע בשוק החיסכון הפנסיוני ‪-‬‬
‫הבהרה לממשק פיצויים‬
‫חוזר מבנה אחיד להעברת מידע ונתונים בשוק החיסכון‬
‫הפנסיוני – נספח ג' ‪ -‬ממשק ניוד‬
‫העברת כספים בין קופות גמל‬
‫דוח שנתי ודוח רבעוני לעמיתים ולמבוטחים בגוף מוסדי ‪-‬‬
‫תיקון‬
‫חוזר גופים מוסדיים ‪2014-9-4‬‬
‫‪22.5.2013‬‬
‫‪27.6.2013‬‬
‫‪22.7.2013‬‬
‫‪6.8.2013‬‬
‫‪22.8.2013‬‬
‫‪7.10.2013‬‬
‫‪24.3.2014‬‬
‫‪18.6.2014‬‬
‫‪10.9.2014‬‬
‫‪7.10.2014‬‬
‫‪22.12.2014‬‬
‫‪6.1.2015‬‬
‫‪5.1.2015‬‬
‫‪25.1.2015‬‬
‫סימוכין‬
‫שה‪2013-2407 .‬‬
‫שה‪2013-20603 .‬‬
‫שה‪2013-18486 .‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים ‪2013-9-6‬‬
‫שה‪2013-29629 .‬‬
‫חוזר סוכנים ויועצים ‪2013-10-2‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים ‪2013-9-10‬‬
‫שה‪2013-40081 .‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים ‪2013-9-18‬‬
‫שה‪2014-25163 .‬‬
‫שה‪2014-35173 .‬‬
‫שה‪2014-38483 .‬‬
‫שה‪2014-53016 .‬‬
‫שה‪2014-52826 .‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים ‪2015-9-1‬‬
‫חוזר גופים מוסדיים ‪2015-9-2‬‬
‫בלוח ח' מפורט רשימת החוזרים‪ ,‬הבהרות ודרישות מידע‪ ,‬שעסקו בדרבון ענף הביטוח לעבודה מול‬
‫המסלקה ולעבודה מותאמת לפי צרכי המערכת של המסלקה הפנסיונית‪.‬‬
‫השלב השלישי‪ :‬הפקת לקחים מהפעילות וקביעת לוחות זמנים מתוקן‬
‫בתאריך ‪ ,27.8.2014‬נשא עמיר טל‪ ,‬מנכ"ל חברת סוויפטנס‪ ,‬החברה המקימה את המסלקה‪ ,‬הרצאה בפני‬
‫המועצה הארצית של לשכת סוכני הביטוח‪ .‬בו הוא מגדיר לוח זמנים חדש לתפעול המסלקה הפנסיונית‪.‬‬
‫המתווה החדש קבע כי המסלקה תשלים את סל שירותי בקשות המידע רק בחודש אוקטובר ‪ ,2015‬ותחל לספק‬
‫שירותי ביצוע שינויים רק החל מחודש אפריל ‪ .2016‬המתווה החדש הוגש למשרד האוצר‪ ,‬ובמשך חודשים‬
‫רבים נערכו דיונים בין חברת סוויפטנס ואגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬לגבי לוחות הזמנים החדשים‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 19‬מתוך ‪32‬‬
‫הקשיים הרבים בהסדרת הממשק האחיד בין כל הגופים המוסדיים בשוק‪ ,‬לא הותיר ברירה‪ ,‬ובתאריך ‪4‬‬
‫למרץ ‪ 2015‬נשלח מכתב למנהלי הגופים המוסדיים‪ ,‬מנהלי הבנקים ונשיא לשכת סוכני הביטוח‪ ,‬אשר פירט את‬
‫לוח הזמנים החדש‪ ,‬להשלמת שירותי המסלקה הפנסיונית‪ .‬אלו פורטו בלוח ט'‪.‬‬
‫לוח ט'‪ :‬שינויים בלוחות הזמנים המתוכנן להקמת המסלקה הפנסיונית‬
‫המועד הסופי עפ"י‬
‫שלב‬
‫השלמות שלב ב' (מיידעים) – מיידעים לגבי‬
‫ביצוע שינויים‪ ,‬עמלות סוכנים‪ ,‬דוחות שנתיים‬
‫למבוטחים‪ ,‬יפויי כוח לסוכנים ומיהם‪ ,‬מתן מידע‬
‫שותף לסוכנים על לקוחותיו בגוף מוסדי מסויים‪.‬‬
‫השלמות שלב ב' (מיידעים) – מידע בכספים‬
‫שנסלקו שלא ע"י המערכת בין סוכנים וחוסכים‬
‫לבין הגופים המוסדיים‬
‫השלמות שלב ב' (מיידעים)– מידע על ניוד‬
‫הכספים‪.‬‬
‫השלמות שלב ב' (שינויים)– הגשת בקשה לניוד‬
‫כספים בין גופים מוסדיים‬
‫השלמות שלב ב' (שינויים)– ביצוע פעולות‬
‫שלב ג' – סליקת כספים במערכת‪ ,‬מהסוכנים‬
‫לגופים המוסדיים‪ ,‬ומידע עליו‪.‬‬
‫שלב ד' (שינויים) – סליקת כספים במערכת‪,‬‬
‫ממעסיקים לגופים המוסדיים ומידע עליו‪,‬‬
‫שלב ד' (מידעים) ‪ -‬יתרות פיצויים ישירות‬
‫מעסיקים‬
‫שלב ד' (שינויים) ‪ -‬ניוד כספים‪,‬‬
‫נס‬
‫המכרז‬
‫המתווה‬
‫החדש‬
‫דחיה מהתכנון‬
‫המקורי‬
‫‪28.1.2015‬‬
‫‪28.6.2014‬‬
‫‪31.12.2015‬‬
‫‪ 11‬חודשים‬
‫‪28.1.2015‬‬
‫‪28.6.2014‬‬
‫‪1.2.2016‬‬
‫‪ 12‬חודשים‬
‫‪28.1.2015‬‬
‫‪28.6.2014‬‬
‫‪30.9.2016‬‬
‫‪ 20‬חודשים‬
‫‪28.1.2015‬‬
‫‪28.6.2014‬‬
‫‪31.3.2017‬‬
‫‪ 26‬חודשים‬
‫‪28.1.2015‬‬
‫‪28.6.2014‬‬
‫‪31.3.2017‬‬
‫‪ 26‬חודשים‬
‫‪28.6.2015‬‬
‫‪28.1.2015‬‬
‫לא נקבע‬
‫לא ידוע‬
‫‪28.1.2016‬‬
‫‪28.6.2015‬‬
‫‪30.9.2016‬‬
‫‪ 8‬חודשים‬
‫‪28.1.2016‬‬
‫‪28.6.2015‬‬
‫לא נקבע‬
‫לא ידוע‬
‫‪28.1.2016‬‬
‫‪28.6.2015‬‬
‫לא נקבע‬
‫לא ידוע‬
‫כבר בתאריך ‪ 16‬ביולי ‪ ,2014‬פורסמה תקנה בנושא – "תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל)‬
‫(תשלומים לקופת גמל)‪ ,‬תשע"ד‪ ."2014-‬תקנה זו מגדירה את השדות והדרך שהמעסיק נדרש לבצע בכדי‬
‫להפקיד כספים עבור עובדיו‪ ,‬והגדרה אחידה לגבי אופן הדיווח של גוף מוסדי חזרה למעסיק לגבי קליטת‬
‫כספים אלו‪ .‬במהלך שנת ‪ ,2015‬אגף שוק ההון הביטוח והחסכון עובד על טיוטות חוזרים חדשים‪ ,‬על מנת‬
‫להתאים את הממשק האחיד לצרכי מערכת הסליקה הפנסיונית על מנת שהמסלקה תוכל לספק את יתרת‬
‫השירותים עליהם התחייבה נס במסגרת המתווה החדש‪ .‬טרם הופקו כל החוזרים לכל המפרט‪.‬‬
‫לוח י'‪ :‬חוזרי הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון ליישום המתווה החדש‬
‫תאריך‬
‫‪23.3.2015‬‬
‫‪14.5.2015‬‬
‫‪18.5.2015‬‬
‫כותרת חוזר‬
‫שאלות ותשובת ממשק מעסיקים‬
‫אינטגרציה מול המסלקה – דרישת מידע‬
‫חוזר מבנה אחיד – ממשק מעסיקים – תיקון‬
‫סימוכין‬
‫שה‪2015-11479 .‬‬
‫שה‪2015-13587 .‬‬
‫שה‪2015-17046 .‬‬
‫בתאריך ‪ ,5.3.2015‬יצאה קבוצת אמן‪ ,‬שהפסידה במכרז המקורי‪ ,‬בהודעה לעיתונות כי היא התחילה להציע‬
‫שירותי תמיכה לגופים המוסדיים‪ ,‬בעזרה להתאים את מערכותיהם למערכת המסלקה‪ .‬חברת סוויפטנס‪ ,‬כעבור‬
‫כחודש וחצי הציעה שני רבדי שירות אל מול הגופים המוסדיים‪ ,‬בסיסי חינמי ומורחב בתשלום (סימוכין שה‪.‬‬
‫‪ ,)2015-13587‬במטרה לפתור את המכשולים הטכניים שמונעים את השלמת שלבי ההקמה של המסלקה‪.‬‬
‫הגופים המוסדיים נדרשו לתת את תשובתם לגבי היקף השירות אותו הם מעוניינים עד ‪.21.5.2015‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 20‬מתוך ‪32‬‬
‫תכנון מחודש של יצירת סל מוצרים אחיד בין כל הגופים המוסדיים‬
‫גם בנושא יצירת סל מוצרים אחיד‪ ,‬נדרש לוח זמנים חדש‪ ,‬וכן הוחל בעבודה על הוצאת חוזרי ממונה כדי‬
‫ליצור האחד של טפסי ההצטרפות לקופות‪.‬‬
‫בתאריך ‪ 17.2.2015‬הוציא אגף שוק ההון והחסכון חוזר המכתיב מסלולי השקעה מוגדרים לקופות גמל‬
‫וביטוחי מנהלים‪ ,‬במטרה ליצור מסגרת אחידה של מסלולים (חוזר גופים מוסדיים ‪ .)2015-9-7‬מרכיב זה לא‬
‫הוגדר בעבר‪ .‬ובמהלך מרץ הופקה טיוטה המגדירה את התקנון הנדרש לקופות הגמל‪( .‬שה‪.)2015-8083 .‬‬
‫בתאריך ‪ 30.4.2015‬פורסם חוזר חדש‪ ,‬המגדיר לוחות זמנים חדשים‪ ,‬עבור הגופים המוסדיים‪ ,‬ותוספות של‬
‫מגבלות והנחיות לגבי כל כיסוי וכיסוי‪ ,‬בדומה לזה שהוגדר ביולי ‪( 2013‬חוזר ביטוח ‪ ,)2015-1-11‬והוא השלים‬
‫שני חוזרים שיצאו בתחילת אותו חודש שהתייחסו למבנה של פוליסות הבריאות (חוזר ביטוח ‪ ,2015-1-7‬וחוזר‬
‫ביטוח ‪ .)2015-1-8‬במקביל פורסמה טיוטת חוזר להגדרה מפורטת של הכיסוי לאובדן כושר עבודה (טיוטת‬
‫חוזר ביטוח ‪.)2015-55‬‬
‫לוח יא'‪ :‬השלבים ולוחות הזמנים החדש ליצירת כיסויים אחידים‬
‫ענף ביטוח‬
‫חיים‬
‫חבות‬
‫בריאות‬
‫גמל‬
‫בריאות‬
‫תאונות‬
‫בריאות‬
‫חיים‬
‫חיים‬
‫חיים‬
‫שם הכיסוי‬
‫מוות‪ ,‬שארים‪ ,‬חסכון פנסיוני‬
‫צד ג'‪,‬‬
‫מחלות קשות‪ ,‬שיניים‪ ,‬השתלות‪ ,‬תרופות‪ ,‬ואחרים למעט ניתוחים‬
‫חסכון פנסיוני ‪ -‬מסלולי השקעה‬
‫ניתוחים‪ ,‬סיעודי‪,‬‬
‫מוות מתאונה‪ ,‬נכות מתאונה‪,‬‬
‫נסיעות חו"ל‪ ,‬עובדים זרים‪,‬‬
‫משכנתא‬
‫חסכון פנסיוני ‪ -‬מסלולי השקעה‬
‫אובדן כושר עבודה‬
‫תאריך תחילה‬
‫‪30.4.2015‬‬
‫‪1.9.2015‬‬
‫‪1.12.2015‬‬
‫‪1.1.2016‬‬
‫‪1.2.2016‬‬
‫‪1.3.2016‬‬
‫‪1.6.2016‬‬
‫‪1.6.2016‬‬
‫‪1.1.2017‬‬
‫טרם נקבע‬
‫במקביל‪ ,‬החל האגף לנסח חוזרי ממונה על מנת ליצור טופס הצטרפות אחיד‪ ,‬בעל שדות זהים‪ ,‬לכל מוצר‬
‫ביטוחי‪ ,‬בכל הגופים המוסדיים‪ .‬מבדיקה שערך אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון‪ ,‬עלה כי כל גוף מוסדי קבע‬
‫דרישות אחרות‪ ,‬עבור המצטרף למוצריו‪ .‬השוני היה גם במסמכים הנדרשים‪ ,‬גם בשדות למילוי בטפסיו ואף‬
‫בהגדרות החיתום שלו‪ .‬במצב כזה‪ ,‬היה בלתי אפשרי‪ ,‬למסלקה ליצור ממשק הצטרפות אחיד‪ .‬מרבית חוזרים‬
‫אלו נמצאים עדיין בשלבי טיוטות‪ .‬היחיד שבינתיים פורסם הוא החוזר העוסק בהצטרפות לקרן פנסיה או‬
‫לקופת גמל (חוזר גופים מוסדיים ‪ .)2015-9-12‬חוזר זה קובע כי נדרש ליישמו החל מתאריך ‪ .1.1.2016‬חוזרים‬
‫העוסקים בהצטרפות לתכניות ביטוח וחיתום רפואי עדיין בעבודה (טיוטת חוזר ביטוח ‪ 2014-48‬וטיוטת חוזר‬
‫ביטוח ‪.)2014-48‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 21‬מתוך ‪32‬‬
‫לשכת סוכני הביטוח‪ :‬תמיכה בסוכני הביטוח על מנת שיתאימו את עצמם למסלקה‬
‫הקמת המסלקה הפנסיונית לא מושפעת מקצב התאמתם של סוכני הביטוח לכלי החדש‪ .‬הסוכנים נחשבו‬
‫כצרכנים‪ ,‬אשר חויבו להשתמש במסלקה‪ ,‬וכוחות השוק הובילו את חלקם להתאים את עצמם במהירות רבה‬
‫יותר מחבריהם לשירותיה‪ .‬לרוב מדובר היה בסוכני הביטוח הצעירים יותר‪ .‬ברם‪ ,‬כיוון שממוצע הגיל של סוכני‬
‫הביטוח הוא גבוה יחסית‪ ,‬נותר החסם הטכנולוגי‪.‬‬
‫היתרון המהותי שסיפקה המסלקה עבור הסוכנים‪ ,‬היה בתחום הייעוץ לפרישה‪ .‬המעטים שעסקו בייעוץ‬
‫לפורשים לגמלאות‪ ,‬יכלו‪ ,‬עתה‪ ,‬להיעזר במערכת שאיתרה עבורם את כל החסכונות של הלקוח‪ .‬יועצי הפרישה‬
‫יכלו לקנות חבילות שימוש גדולות‪ ,‬ולזכות בהנחות כמות‪ .‬פיתוחים טכנולוגים של מערכות שירות לקוחות‬
‫לסוכנים שנשענו על הממשק האחיד‪ ,‬נתנו ערך מוסף ליועצים אלו‪ ,‬ולסוכני הביטוח שהשתמשו במערכת שירות‬
‫לקוחות מתקדמות‪ .‬עדיין‪ ,‬המסלקה לא מספקת מידע מלא לגבי נתוני פנסיה תקציבית‪ ,‬כך שהיא לא פותרת‬
‫לחלוטין את בעיית הנגישות למידע עבר יועצי הפרישה‪.‬‬
‫רוב הציבור לא מודע לפרטי הקופות בהן מושקע כספו‪ ,‬וסוכן הביטוח חדש היה נדרש לפנות למספר רב של‬
‫גופים מוסדיים‪ ,‬ולהמתין זמן רב לקבלת כל המידע מכול הגופים המוסדיים‪ .‬בזמן ההמתנה למידע‪ ,‬הלקוחות‬
‫לרוב שינו את דעתם וויתרו על השירות‪ ,‬או חזרו לסוכנם הקודם שבינתיים פעל לשמר אותם אצלו‪.‬‬
‫חרף יתרון זה‪ ,‬עד היום‪ ,‬רק ‪ 1,100‬סוכנים נרשמו‪ ,‬לשירותי המסלקה הפנסיונית מתוך כ‪ 6,000-‬סוכני ביטוח‬
‫פעילים ‪ .‬נתון זה מעיד על המחסום הטכנולוגי והתפיסתי של שימוש בכלי חדש‪ .‬על מנת לסייע לסוכני הביטוח‬
‫המתקשים להתאים את עצמם לכלי החדש‪ ,‬לשכת סוכני הביטוח החלה בראשית ‪ ,2014‬בהדרכות סוכנים‪ ,‬לשם‬
‫הטמעת השימוש במסלקה‪ .‬להדרכות אלו יש הצלחה חלקית‪ ,‬אבל קיימת‪ ,‬והן מסייעות בהחלשת ההתנגדות‬
‫מצד סוכני ביטוח וותיקים לשימוש במסלקה‪ ,‬בעיקר לגבי אופי המוצר שבגינו נגבה תשלום‪ .‬הדרכות אלו לא‬
‫התאפשרו במועד מוקדם יותר‪ ,‬כיוון שנדרש היה לבצע המחשה על סמך מערכת קיימת שמתפקדת ללא תקלות‪,‬‬
‫והמסלקה החלה לעבוד באופן שוטף ותקין יחסית רק בסוף שנת ‪.2013‬‬
‫במהלך שנת ‪ 2015‬יתווספו שירותים נוספים של לשכת סוכני הביטוח‪ ,‬לעזרת סוכני הביטוח בהטמעת‬
‫השימוש במסלקה הפנסיונית‪ ,‬הלשכה נערכת למתן שירות חדש של יעוץ לפרישה של לקוחות הסוכנים החברים‬
‫בה‪ ,‬שיחל במהלך שנת ‪ .2015‬השירות יעשה בתשלום אשר יגבה על ידי הלשכה‪ ,‬שתעביר אחוז מסוים ממנו‬
‫לסוכן‪ .‬בכך‪ ,‬יתאפשר לסוכני ביטוח וותיקים המתקשים להתחבר למסלקה הפנסיונית לספק ללקוחותיהם שירות‬
‫הנעזר במסלקה‪ ,‬הניתן בפועל על ידי לשכת סוכני הביטוח‪ .‬בנוסף‪ ,‬לשכת סוכני הביטוח בשיתוף עם המסלקה‬
‫הפנסיונית‪ ,‬יערכו סדרת הדרכות לסוכני הביטוח‪ ,‬אשר יועברו גם על ידי נציגי המסלקה‪.‬‬
‫עדיין‪ ,‬המידע המסופק על המסלקה במקרים מסוימים לא מדויק‪ ,‬אולם מקורו בשיבוש הקיים במערכת של‬
‫הגוף המוסדי שהוא מקור המידע‪ .‬סוכני הביטוח נדרשים לאתר את המידע המשובש‪ ,‬ולדאוג לתיקונו במערכת‬
‫של הגוף המוסדי‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 22‬מתוך ‪32‬‬
‫מסקנות‬
‫החוזרים הרבים הם כנראה תולדה של דיווח של מנהלי המסלקה למשרד האוצר לגבי הקשיים אשר עמדו‬
‫מולם מכיוון הגופים המוסדיים וסוכני הביטוח‪ .‬המסלקה העבירה דיווח שבועי למשרד האוצר שכלל פעילות‬
‫לכל גוף מוסדי‪ ,‬ופעולות של המסלקה בהתמודדותה עם בעיות שונות‪ .‬בכך המסלקה הציפה מיד כל בעיה מול‬
‫חברות הביטוח‪ ,‬ואגף שוק ההון דאג להוצאת הנחייה לשוק בהתאמה‪ ,‬כדי לסייע בפתרון אותן בעיות‪.‬‬
‫המסלקה הפנסיונית התמודדה עם מספר קשיים‪ ,‬הקשורים לשוני ביכולות הטכנולוגיות בין הגופים‬
‫המוסדיים‪ .‬אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון קבע לוחות זמנים על מנת שענף הביטוח יפתח את היכולות‬
‫הטכנולוגיות‪ .‬לא כל ‪ 120‬הגופים המוסדיים הפועלים בשוק הצליחו לבצע את השינויים הדרושים במועד‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬האגף פרס את לוחות הזמנים‪ ,‬לתקופה ארוכה יותר‪ ,‬דבר שהביא להתארכות זמן ההקמה של‬
‫המסלקה על כלל שירותיה‪ .‬בנוסף‪ ,‬התגלו מרכיבים נוספים במוצרי הביטוח (כמו תהליכי הצטרפות לביטוח‪,‬‬
‫ומסלולי השקעה) שדרשו תהליכים חדשים של שינוי המוצרים הקיימים לטובת דרישות מערכת המסלקה‪ .‬בלוח‬
‫יא' מפורטים התהליכים ולוחות הזמנים שלהם‪.‬‬
‫גרף ב'‪ :‬גאנט התקופות של התהליכים השונים‬
‫‪2010‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2014‬‬
‫‪2015‬‬
‫‪2016‬‬
‫‪2017‬‬
‫משימה‬
‫טיוב וסריקה‬
‫פלט דיגיטלי אחיד של נתונים‬
‫הקמת מערכת המסלקה‬
‫סל מוצרים אחיד‬
‫טופס הצטרפות אחיד‬
‫מסלולים אחידים‬
‫הכשרות סוכנים‬
‫לא תוכנן בשלב טרום מכרז‬
‫לא תוכנן בשלב הקמה ‪I‬‬
‫תוכנן בשלב טרום מכרז‬
‫תוכנן בשלב ההקמה ‪I‬‬
‫תוכנן בשלב ההקמה ‪II‬‬
‫לוח יב'‪ :‬התקופות והתהליכים השונים‬
‫התהליך‬
‫תקופת טרום הקמה‬
‫תקופת הקמה ‪I‬‬
‫תקופת הקמה ‪II‬‬
‫טיוב וסריקה‬
‫פלט דיגיטלי אחיד של נתונים‬
‫הקמת מערכת המסלקה‬
‫סל מוצרים אחיד‬
‫טופס הצטרפות אחיד‬
‫מסלולים אחידים‬
‫‪01/04/2012‬‬
‫‪01/07/2011‬‬
‫‪01/01/2011‬‬
‫לא נקבע‬
‫לא נקבע‬
‫לא נקבע‬
‫‪01/07/2016‬‬
‫‪01/07/2013‬‬
‫‪28/01/2016‬‬
‫‪01/01/2015‬‬
‫לא נקבע‬
‫לא נקבע‬
‫‪01/07/2016‬‬
‫‪01/07/2016‬‬
‫‪01/04/2017‬‬
‫‪01/03/2016‬‬
‫בשלבי תכנון‬
‫‪01/01/2017‬‬
‫נראה כי לוחות הזמנים שנקבעו לטיוב ולסליקה היו מאוחרים למועדי סיום הקמת המסלקה‪ ,‬אולם הם לא‬
‫היו המכשול היחיד‪ .‬התאמת הגופים המוסדיים למבנה אחיד של סל מוצרים אחיד‪ ,‬טפסים אחידים ומסלולים‬
‫אחידים צפוי לקחת זמן רב יותר ממועד סיום הקמת המסלקה במלואה‪ .‬התאמות אלו‪ ,‬גם אם הצורך בהן התברר‬
‫תוך כדי הקמת המסלקה‪ ,‬מעקבים את סיום הפרויקט‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 23‬מתוך ‪32‬‬
‫בנוסף‪ ,‬לא נלקחה בחשבון בלוחות הזמנים תקופה של הרצה‪ ,‬המתחייבת מבניית מערכת ממוחשבת‬
‫מורכבת‪ .‬בסופו של דבר‪ ,‬ההרצה נעשתה בפועל‪ ,‬מבלי שתוכננה‪ ,‬בעצם הפעלת המערכת ומתן שירותים‪.‬‬
‫בחודשים הראשונים להפעלת שלב א' של המערכת‪ ,‬נבדקו התוצאות ובוצעו שיפורים תוך כדי עבודתה‪.‬‬
‫הגמישות שבהוצאת "כללי מערכת" על ידי המסלקה‪ ,‬אשר מקבל תוקף של חוזר ממונה‪ ,‬אפשר את התיקונים‬
‫המהירים לבעיות שנתגלו בחודשים הראשונים‪.‬‬
‫מיפוי החסמים‬
‫ניתן ללמוד מהיצירתיות של אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון במשרד האוצר וחברת סוויפטנס‪ ,‬במציאת‬
‫פתרונות לחסמים שעמדו מולם בהקמת המסלקה הפנסיונית‪:‬‬
‫‪ )1‬תכנון – חוסר מידע – אין מקבילה בעולם למערכת סליקה פנסיונית כפי שאגף שוק ההון והחסכון רצה‬
‫להקים‪ .‬קיים ניסיון בבריטניה ליצור ממשק אחיד‪ ,‬ואולם הניסיון כלל גם האחדה של ‪ 15,000‬שדות‪ ,‬מה‬
‫שעדיין לא הביא את התהליך להצלחה‪ ,‬כבר ‪ 15‬שנים‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬העובדה כי נדרש היה להמציא את הכול מבראשית‪ ,‬גרם לבניית אפיון טכני מפורט לפרטי פרטים‪,‬‬
‫במסגרת המכרז‪ .‬הוא כלל את החוזה (‪ 228‬עמודים) ועוד ארגז שלם של הגדרות טכניות)‪ .‬נקבעו רק ‪870‬‬
‫שדות אחידים‪.‬‬
‫‪ )2‬מחלוקת (תלות) בין משרדים ‪ /‬גורמים – פעילות מונעת של משרד ‪ /‬גוף אחר ברובד במדיניות – חברות‬
‫הביטוח אשר היה בבעלותן מנהל הסדרים‪ ,‬גילו התנגדות כיוון שהיה להן יתרון משמעותי על פני האחרות‬
‫שלא היה להן מנהל הסדרים שידע לעשות כך‪ .‬המסלקה הייתה מבטלת את היתרון הזה‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬הנחיות של המפקח על ביטוח בחוזרים ותקנון בכפיה נגד רצונן‪ .‬יתכן וניתן היה לפתור חסם זה על‬
‫ידי הנחיית ממונה להפרדת בעלות בין מנהלי ההסדרים לחברות הביטוח‪.‬‬
‫‪ )3‬מחלוקת (תלות) בין משרדים ‪ /‬גורמים – פעילות מונעת של משרד ‪ /‬גוף אחר ברובד במדיניות – חברות‬
‫הביטוח‪ ,‬לא מיהרו לשתף פעולה עם המסלקה ולהתאים את עצמן למערכת הסליקה הפנסיונית‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬הנחיות של המפקח על ביטוח בחוזרים ותקנון בכפיה נגד רצונן‪.‬‬
‫‪ )4‬מחלוקת (תלות) בין משרדים ‪ /‬גופים – פעילות מונעת של משרד ‪ /‬גוף אחר ברובד במדיניות – במסגרת‬
‫פעילות חברת המסלקה בע"מ‪ ,‬כל גוף מינה נציג מטעמו בדרג בכיר (לרוב סמנכ"ל)‪ ,‬דבר שייצר בעיה‬
‫לכנס את הפורום עם כל הנציגים‪ ,‬בגלל הלו"ז הצפוף של כל נציג‪ .‬תיאום ישיבה הצריך הערכות של כ‪4-3-‬‬
‫חודשים‪ .‬כאשר הפורום סוף‪-‬סוף התכנס‪ ,‬חילוקי הדעות‪ ,‬וניגודי האינטרסים (בעיקר של מנהלי ההסדר‪,‬‬
‫וחברות הביטוח) צפו‪ ,‬ומתוך ‪ 20‬נושאים‪ ,‬דנו ב‪ 1-‬וגם אותו לא מיצו‪.‬‬
‫הפתרון‪ :‬לאחר שנה‪ ,‬הבין המפקח על הביטוח‪ ,‬עודד שריג שאין התקדמות‪ ,‬והחליט לצאת במכרז‪ ,‬שבו‬
‫יקבע מפעיל אחד מרכזי שיקים את המסלקה‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 24‬מתוך ‪32‬‬
‫‪ )5‬מחלוקת (תלות) בין משרדים ‪ /‬גורמים – פעילות מעכבת של משרד ‪ /‬גוף אחר ברובד הביצוע – חברות‬
‫הביטוח וקרנות הפנסיה שומרות את המידע באופנים שונים‪ :‬מיקרו‪-‬פיש‪ ,‬קלטות נייר‪ ,‬סריקה במערכת‬
‫ישנה ובמערכת חדשה – נדרש להעביר את כל החומר לסריקה דיגיטלית‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬פרויקט הטיוב שקבע תכנית שלבית‪ ,‬בעלת אבני דרך ולוחות זמנים לכל שלב‪ ,‬לתיוג כל החומר‬
‫באופן אחיד במערכת העדכנית שלהן‪.‬‬
‫‪ )6‬מחלוקת (תלות) בין משרדים ‪ /‬גורמים – פעילות מעכבת של משרד ‪ /‬גוף אחר ברובד הביצוע – אותו יצרן‬
‫עובד על מספר מערכות במקביל‪ .‬בחברת ביטוח אחת יכול להיות שתי מערכות לניהול תוכניות ביטוחי‬
‫המנהלים‪ ,‬מערכת שלישית לקרן הפנסיה‪ ,‬מערכת לקופת הגמל שמנוהלת בבנק מסויים‪ ,‬מערכת לקופת‬
‫הגמל שמנוהלת בבנק אחר ועוד מערכת שמנהלת את יתרת החשבונות של קופות הגמל באופן פנימי‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬התייחסות לכל מערכת כאילו היא יצרן אחר‪.‬‬
‫‪ )7‬כוח אדם – אי התאמת כוח האדם למשימה – המומחים לנושאים טכניים עובדים במסלקה הפנסיונית‪,‬‬
‫וקרובים ל‪"-‬פס הייצור" (ה‪"-‬גמבא")‪ ,‬לכן הם יכולים להגדיר את הצרכים הטכניים באופן המדויק ביותר‪,‬‬
‫לשם סגירת כל הנקודות שלא קיבלו פרשנות חד משמעיות‪ ,‬או שינויים בממשק האחיד הנדרשים לאור‬
‫הניסיון ובדיעבד‪ .‬הם לעולם יהיו קרובים יותר וממוקדים יותר לפתרון הבעיה מגורם ממונה ומפקח‬
‫כמשרד האוצר‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬הזכיין הוא זה שכותב את המפרט הטכני כבעל הסמכות לכך‪ ,‬בהתאם להמלצות מומחיו לדבר‪.‬‬
‫‪ )8‬סטטוטורי – אישור תקנות על ידי גורמים מאשרים – כל שינוי או הוצאת חוזר חדש מטעם המפקח על‬
‫הביטוח ושוק ההון‪ ,‬דורש שלבים רבים של אישורים‪ ,‬התנגדויות פנים משרדיות‪ ,‬חוות דעת‪ ,‬ומתן זמן‬
‫תגובה‪ .‬הוצאת חוזר טכני‪ ,‬הדרוש לשם הבניית הממשק האחיד עשויה לקחת בין ‪ 9‬ל‪ 12-‬חודשים‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬משרד האוצר סיפק לזכיין סמכות בדמות "כללי המערכת"‪ .‬אלו מסמכים טכניים המנוסחים על ידי‬
‫המסלקה ותוקפם החוקי שווה לחוזר המפקח על הביטוח‪ ,‬ללא צורך בשלל השלבים לאישור חוזר רגיל‪,‬‬
‫תוך עקיפת הבירוקרטיה המתחייבת מהוצאת חוזר חדש‪.‬‬
‫‪ )9‬מחשוב – איתור תקלות במערכת חדשה – כבכל מערכת חדשה‪ ,‬נדרש לאתר את בעיותיה‪ ,‬תקלות‬
‫ושיבושים בתכנות בטרם עלייתה לאוויר‪ .‬נעשה ניסיון לאתר בעיות אלו ביוני ‪ ,2013‬באמצעות שליחת‬
‫קבצים לבדיקה‪ ,‬והערות‪ ,‬אולם הדבר לא מנע תקלות בתקופה הראשונה לפעילות המסלקה‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬תקופת הרצה של מספר חודשים דבר החושף מרכיבים שנדרש להם השלמה‪ ,‬הגדרות לא נכונות או‬
‫שלא הוגדרו כלל‪ .‬עדיין נשארה פתוחה שאלת המימון של תקופה זו‪.‬‬
‫‪ )10‬מחלוקת (תלות) בין משרדים ‪ /‬גורמים – פעילות מעכבת של משרד ‪ /‬גוף אחר ברובד הביצוע – לכל‬
‫חברת ביטוח יש מוצר מעט שונה‪ ,‬חריגים לקבלה לביטוח שונים וקידוד שונה לכל חריג או מוצר‪ .‬נדרש‬
‫היה שכל חברת ביטוח תתאים את עצמה לסיווג אחיד‪ ,‬והאחדת הסיווג של חריגים ומוצרים‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 25‬מתוך ‪32‬‬
‫פתרון‪ :‬יצירת תכנית מדורגת בת ‪ 6‬שלבים‪ ,‬אשר באופן תהליכי תביא להאחדה של כל המוצרים‪ ,‬לפי מבנה‬
‫אחיד יחסית‪ .‬עדכון יעשה אחת ל‪ 3-‬שנים‪ ,‬שמשמעותו שתוכניות הביטוח ישתנו רק אחת ל‪ 3-‬שנים לכל‬
‫המוקדם‪.‬‬
‫‪ )11‬מחלוקת (תלות) בין משרדים ‪ /‬גורמים – פעילות מעכבת של משרד ‪ /‬גוף אחר ברובד הביצוע – רק חלק‬
‫מחברות הביטוח הצליחו להקים ממשק מתאים ומתקדם אשר יאפשר אוטומציה של בקשות לביצוע‬
‫שינויים‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬המסלקה באופן לא רשמי‪ ,‬במקרים חריגים נותנת שירותי שינויים כיום רק לגבי חברות הביטוח‬
‫וקרנות הפנסיה אשר יש להן ממשק מתאים‪ .‬בנוסף‪ ,‬המסלקה תחל במתן שירותי סיוע טכני מורחב‬
‫בתשלום לגופים מוסדיים המעוניינים בתמיכה רחבה יותר בהתחברות לממשקי המסלקה‪.‬‬
‫‪ )12‬מחשוב – אבטחת מידע ופרטיות – נוכח העובדה כי מדובר במערכת ממוחשבת חדשה‪ ,‬היה חשש‬
‫לפריצת אבטחת המידע‪ ,‬ותקלות שיגרמו לזליגת מידע לגורמים לא מורשים‪ ,‬ושיבושים בהעברות מידע בין‬
‫מערכת המסלקה למערכות של חברות הביטוח וחזרה‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬המסלקה תבצע בשלב ראשון מתן מיידעים‪ ,‬אשר יועברו בתוך ‪ 3‬ימים ממועד הבקשה לפונה‬
‫וימחקו‪ .‬שלב ביצוע פעולות כספים‪ ,‬אשר דורש שמירת מידע רגיש יותר‪ ,‬ומשמעויות כבדות לחוסך כנזק‬
‫ממוני‪ ,‬נדחה לשלב מאוחר יותר של פעולות המסלקה‪.‬‬
‫‪ )13‬משפטי – חו"ד משפטי לא מאפשר פעילות – בנק ישראל דרש לפקח על סליקת הכספים במסלקה‪ ,‬מכוח‬
‫סמכותו לפקח על העברות כספים‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬המסלקה לא תבצע את הסליקה במערכות פנימיות שלה אלא תעביר את הכספים למערכת זה"ב‪,‬‬
‫מערכת סליקת כספים קיימת‪ ,‬אשר כבר היום בפיקוח בנק ישראל‪ .‬המסלקה תהווה רק צינור בין המשלם‬
‫למערכת זה"ב‪ ,‬אשר תבצע בפועל את ההעברות‪.‬‬
‫‪ )14‬קהל היעד – מודעות ושיווק – סוכני הביטוח היו רגילים לקבל את המידע ישירות מחברת הביטוח‪ .‬הם לא‬
‫היו רגילים‪ ,‬ולא הרגישו צורך להשתמש במסלקה ככלי לקבלת מידע‪ ,‬נוכח ערוץ המידע הישיר שהיה‬
‫לסוכנים לפני כן‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬הנחיות של המפקח על ביטוח בחוזרים ובהבהרות בכפיה‪ .‬שיתוף לשכת סוכני הביטוח בתהליך‬
‫ההקמה של המסלקה בשלב חברת המסלקה בע"מ‪ .‬השתתפות בכנסי סוכנים‪ ,‬והצגת יתרונות המסלקה‬
‫עבורם‪.‬‬
‫‪ )15‬קהל היעד – היעדר צורך – סוכני הביטוח וותיקים רבים רגילים לעשות את עבודתם בסביבה לא‬
‫ממוחשבת‪ ,‬ולא רגילים להיעזר במאגרי מידע ממוחשבים מתקדמים במסגרת עבודתם‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬יצירת צורך באמצעות הנחיות של הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון בחוזרים ובהבהרות כי‬
‫החל משנת ‪ 2016‬המסלקה תשמש כצינור המידע הבלעדי עבור סוכני הביטוח‪ .‬המחשת היתרונות‬
‫השיווקיים של השימוש במסלקה באמצעות הדרכות והכשרות של לשכת סוכני הביטוח בשיתוף המסלקה‬
‫הפנסיונית לסוכנים וותיקים‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 26‬מתוך ‪32‬‬
‫‪ )16‬תכנון מרחבי – בעיה בהתאמת הדרישות לצרכים –המסלקה הפנסיונית דורשת תשלום בגין כל פעולה‪,‬‬
‫בעוד שסוכני הביטוח לא רגילים בעבודתם לגבות מלקוחותיהם תשלום על שירותם‪ ,‬ולגלגל את החיוב‬
‫ללקוחותיהם‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬יציאה מנקודת הנחה שהשוק בסופו של דבר יתאים את עצמו‪.‬‬
‫‪ )17‬רכש – בעיה בהתאמת הדרישות לצרכים – לאחר תקופת פעילות ראשונית‪ ,‬עולה תמונה ברורה לגבי‬
‫התהליכים שבדיעבד היה נדרש לבנות אותם אחרת‪ ,‬או שאינם אפשריים‪ .‬שורה של בעיות והתנגשויות‬
‫טכניות‪.‬‬
‫פתרון‪ :‬במשא ומתן עם האגף לשוק ההון והחסכון שנמשך ‪ 10‬חודשים‪ ,‬נחתם הסכם חדש‪ ,‬המגדיר מחדש‬
‫מספר נושאים בשונה מהמכרז‪ ,‬לשם בניית נוסחת תיקון‪.‬‬
‫עדיין נותרו מספר חסמים שטרם קיבלו מענה ונדרש להגיע לפתרונם‪:‬‬
‫‪ )1‬תכנון – הערכת חסר בהיקף המשימה – נדרש לבצע האחדה של כל סוגי המוצרים המשווקים בענף‬
‫הביטוח‬
‫פתרון מוצא‪ :‬השלמת החוזרים לגבי תוכניות אובדן כושר עבודה‪ ,‬ויצירת מתווה בעל אבני דרך ולוחות‬
‫זמנים עבור הגופים המוסדיים‪ ,‬על מנת שיתאימו את תוכנותיהם להגדרה אחת אחידה לכל סוגי המוצרים‪.‬‬
‫‪ )2‬מחלוקת (תלות) בין משרדים ‪ /‬גורמים – פעילות מעכבת של משרד ‪ /‬גוף אחר ברובד הביצוע – עדיין‬
‫נדרש זמן ומשאבים רבים מצד הגופים המוסדיים להתאים את מערכותיהן לממשקי המסלקה‪ ,‬ולסריקה‬
‫ובדיקת כל המסמכים והמידע הקיים על כל עמית‪/‬מבוטח‪.‬‬
‫פתרון מוצע‪ :‬מתן קנסות לגופים מוסדיים אשר לא עומדים בלוחות הזמנים שנקבעו על ידי אגף שוק ההון‪,‬‬
‫הביטוח והחסכון‪ .‬מתן הטבות מס לגופים מוסדיים שכן יעמדו בלוחות הזמנים‪.‬‬
‫‪ )3‬קהל היעד – יחס שלילי לשירות – הגופים המוסדיים נגררים ולא יוזמים מצידם פתרונות טכניים‬
‫ומקצועיים לחסמים בהקמת המסלקה הפנסיונית‪.‬‬
‫פתרון מוצע‪ :‬הטבות מס‪ ,‬הצגת יתרונות המסלקה בצמצום העלויות התפעוליות של הגופים המוסדיים‪,‬‬
‫לכשיתאימו את עצמם לצרכי המסלקה‪ .‬פיתוח ממשקי העברת הצעות לגופים מוסדיים של תוכניות‬
‫פרטיות‪ .‬המחשת הכוח השיווקי שהבנקים יוכלו לספק לגופים המוסדיים לכשתוקם המסלקה‪ ,‬ופקידי הבנק‬
‫יוכלו לספק שירותים פנסיונים מידיים‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 27‬מתוך ‪32‬‬
‫דיון‬
‫חשוב לציין‪ ,‬כי הקשיים התכנוניים והטכניים שעמדו מול משרד האוצר וחברת סוויפטנס‪ ,‬אופייניים‬
‫לפרויקטים הקשורים להקמת מאגרי מידע‪ .‬מכיוון שקשה לצפות כל תרחיש‪ ,‬ישנם חסמים שמתגלים רק תוך‬
‫כדי הקמת המערכת‪ .‬לו היה משרד האוצר נדרש להקים מערכות מידע בענף הביטוח חדשות לבקרים‪ ,‬היה יכול‬
‫לחזות מראש את פערי היכולת הטכנולוגית בין הסף הנדרש עבור המסלקה ליכולת של הגופים המוסדיים‬
‫בתחילת ההקמה של המסלקה‪ .‬ברם‪ ,‬מערכת בסדר גודל של מסלקה פנסיונית נבנית פעם בדור‪ ,‬וזו התנסות‬
‫ייחודית שטרם הייתה לאגף שוק ההון והחסכון‪ ,‬במשרד האוצר‪.‬‬
‫מבחינת יישום החלטת הממשלה‪ ,‬ניתן לומר שהתהליך עד כה מתקדם בהצלחה‪ .‬בהחלטת הממשלה לא‬
‫נקבעו לוחות זמנים‪ ,‬כך שהדחיות ביישום לא סותרות החלטה זו‪ ,‬ומשרד האוצר עשה נכון‪ ,‬שקבע אבני דרך‬
‫בלוחות זמנים מוגדרים‪ ,‬למכרז המסלקה‪ ,‬פרויקט הטיוב‪ ,‬והמעבר לשוק מוצרים אחיד‪ .‬כל הגעה לאבן דרך‪,‬‬
‫מאפשרת בחינה מחדש של הנעשה עד כה בכלים מדידים‪ ,‬ניתוח הקשיים שעלו עד אותה נקודה‪ ,‬ופתרונם‪ .‬כך‬
‫נעשה גם שלב‪ ,‬שקדם למכרז‪ ,‬בתקופת חברת המסלקה‪ .‬גם בתקופת חברת המסלקה הופקו לקחים‪ ,‬ונעשו‬
‫תיקונים בתכנון תוך כדי ניסיון ההקמה של חברת המסלקה‪.‬‬
‫להקמת המסלקה הייתה תרומה נוספת‪ ,‬אותה צפו עודד שריג‪ ,‬וצוותו במשרד האוצר‪ .‬הגופים המוסדיים‬
‫נדרשו לעמוד באמות מידה גבוהות‪ ,‬ולשכלל את מערכותיהם‪ ,‬הן מבחינת דיוק הנתונים והן מבחינת שמירת‬
‫החומר באופן דיגיטלי לחלוטין‪ .‬במקביל סוכני הביטוח נדרשו אף הם לעמוד בסטנדרט טכנולוגי‪ ,‬ולהתאים את‬
‫עבודתם למסגרת טכנולוגית הכוללת מערכת שירות לקוחות ממוחשבת מתקדמת‪.‬‬
‫כלים להצלחה ביישום החלטת ממשלה‬
‫במהלך ראיונות עם אנשי מפתח‪ ,‬שפעלו ופועלים להקמת המסלקה הפנסיונית‪ ,‬העלו האישים מספר כלים‬
‫שהביאו להצלחה של הקמת המסלקה‪:‬‬
‫‪ )1‬ניהול ציבורי ישיר – הקמת המנגנון ליישום ההחלטה‪ ,‬חייב להיות בבקרה וניהול ממשלתי‪ ,‬עד להגעתו‬
‫לתפעול מלא‪.‬‬
‫‪ )2‬מנהיגות – רגולטור מוביל אשר יוביל את התהליך קדימה‪ ,‬תוך קבלת החלטות והכתבת דרך היישום‪.‬‬
‫‪ )3‬הדרגתיות – בניית תהליך מדורג כדי שכל השחקנים הקשורים‪ ,‬יתאימו את עצמם ליישום ההחלטה‪.‬‬
‫‪ )4‬ראליסטיות – יישום בהיקף מציאותי‪ ,‬ולא פרפקציוניסטי מידיי‪.‬‬
‫‪ )5‬קידמה – בניית תהליך שיביא את כל הצדדים לרף מקצועיות גבוה יותר‪.‬‬
‫‪ )6‬זהירות – עשיית צעדים מדודים תוך בחינת הביצוע של כל שלב‪.‬‬
‫‪ )7‬כדאיות כלכלית לטווח הארוך – התוצר חייב לגזול פחות משאבים מהמצב הישן‪.‬‬
‫‪ )8‬דיווח – דיווח של הגוף המיישם על בסיס שוטף את הגוף הציבורי שמוביל את יישום ההחלטה‪ ,‬על מנת‬
‫לפתור חסמים במהירות‪.‬‬
‫‪ )9‬גיבוי – גיבוי של הגוף הציבורי כלפי הגוף המבצע את ההחלטה‪ ,‬אל מול השחקנים האחרים‪.‬‬
‫‪ )10‬גמישות – גמישות ושיתוף פעולה של הרגולטור במציאת פתרונות ושינויי הדרישה‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 28‬מתוך ‪32‬‬
‫‪ )11‬אינטגרציה – דיאלוג עם הצרכנים של השירות החדש‪ ,‬על מנת להתאימו לצרכיהם‪ ,‬והתאמתם אליו‪.‬‬
‫‪ )12‬יציבות מערכתית – הנציגים מטעם המוביל הממלכתי יהיו זהים לאורך כל התקופה של הפרויקט‪.‬‬
‫‪ )13‬גמישות בניהול כוח האדם – הממונה הממלכתי על היישום של ההחלטה צריך לקבל את הגמישות‬
‫הניהולית בבחור את האנשים המתאימים לתכנונה ביצועה‪.‬‬
‫‪ )14‬צוות קטן – הגוף הממשלתי המפקח חייב להיות גרעיני ומצומצם‪ ,‬כאשר כל בעל תפקיד יודע את‬
‫משימותיו‪.‬‬
‫‪ )15‬סמכות – הממונה הממלכתי חייב להיות בעל סמכות לחייב את כל השחקנים הקשורים ליישום‪ ,‬לפעול‬
‫להצלחת יישומה של ההחלטה‪.‬‬
‫נקודות חולשה של התהליך‬
‫עם זאת‪ ,‬העובדה כי משרד האוצר נמנע עד כה מלקנוס את הגופים‪ ,‬על אי עמידתם בלוחות הזמנים‪ ,‬לא‬
‫דרבן אותם מספיק‪ ,‬לעמוד בלוחות הזמנים שהוכתבו על ידי המשרד מלכתחילה‪ .‬יתכן ונדרש גם לספק‬
‫תמריצים בדמות הקלות מס לאותם גופים אשר כן עמדו בלוחות הזמנים‪.‬‬
‫חברות הביטוח הגדולות‪ ,‬בתחילת הדרך‪ ,‬היו יכולות לתרום להצלחת התהליך‪ ,‬על ידי יוזמות מצידן לפעול‬
‫לפיתוח ממשקים במערכותיהן להתחברות עם המסלקה‪ .‬בכך הן היו סוחפות אחריהן את שאר הגופים‬
‫המוסדיים‪ .‬אולם בתחילת הדרך‪ ,‬חברות הביטוח הגדולות ראו במסלקה מתחרה של מנהלי ההסדרים‬
‫שבבעלותיהן‪ .‬הנחיה של אגף שוק ההון לחברות הביטוח‪ ,‬למכור את חלקן בבעלות על מנהלי ההסדרים‪ ,‬הייתה‬
‫מנטרלת את התנגדותן להקמת המסלקה הפנסיונית‪ .‬הפרדה בבעלות בין חברות הביטוח נידונה במשרד האוצר‬
‫(פאר ‪ ,)2011‬אולם לא הגיעה לידי הנחייה מחייבת‪.‬‬
‫חרף חוזרים והנחיות רבות מצד משרד האוצר‪ ,‬עדיין שוק הביטוח לא הצליח להתאים את עצמו למסלקה‪,‬‬
‫דבר המעיד על הפער הטכנולוגי בין מערכות חברות הביטוח וסוכני הביטוח לצרכי המסלקה הפנסיונית‪ .‬ענף‬
‫הביטוח חייב להירתם כולו על מנת שגם הגופים המוסדיים יתחילו להמציא פתרונות טכניים ומקצועיים מצדם‪,‬‬
‫לחסמים שמונעים מהמסלקה להפעיל את כל השירותים המצופים ממנה‪.‬‬
‫כתוצאה מכך‪ ,‬אגף שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחסכון סיפקה הארכות זמנים לגופים המוסדיים במקום הטלת‬
‫קנסות למתעכבים ומתן הטבות מס לאלו שהשלימו את ההתאמות הדרושות‪ .‬לו היו ניתנים קנסות משמעותיים‬
‫והטבות מס‪ ,‬יתכן והגופים המוסדיים היו משקיעים משאבים רבים יותר בהשלמת הפיתוח הטכנולוגי שיאפשר‬
‫את עמידתם בלוחות הזמנים שנקבעו על ידי האגף‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 29‬מתוך ‪32‬‬
‫סיכום‬
‫הקמת המסלקה הפנסיונית מתקדמת תוך התמודדות עם הקשיים מול הגופים הפרטיים אשר מהווים את‬
‫מסד הנתונים עבורה‪ .‬חסמים מסוימים בהקמתה והפעלתה הנובעים מחוסר תכנון והיערכות מוקדמת כנגד‬
‫הוורסטיליות הרבה בסוגי המוצרים בענף הביטוח‪ ,‬מסלולי ההשקעה‪ ,‬תהליכי החיתום ודרישות ההצטרפות של‬
‫כל גוף מוסדי היה מקצר את זמן ההקמה של המסלקה‪ .‬ברם‪ ,‬אין אלו המכשול העיקרי‪ .‬המכשול העיקרי הינו‬
‫טכני‪ .‬ההתמודדות מולו נעשה מהשלבים המוקדמים ביותר של תכנון המסלקה‪.‬‬
‫אומנם‪ ,‬מטרות המערכת היו מאוד ברורות‪ ,‬אולם כיוון שמקור המידע של המערכת‪ ,‬מסד הנתונים שלה‪,‬‬
‫פזור על פני כ‪ 120-‬גופים שונים‪ ,‬קשה מאוד לתכנן מראש את כל התרחישים שיעכבו את הפיתוח של הממשק‬
‫האחיד אל מול כל הגופים הללו‪ .‬כאן‪ ,‬נשאלות מספר שאלות שנשארו פתוחות למחקר המשך‪ .‬ראשית‪ ,‬האם‬
‫הצרכנים המיועדים של מערכת‪ ,‬פקידי הבנק‪ ,‬יוכלו להשתמש בה באופן המותאם לצרכיהם? טרם ניתנה תשובה‬
‫לכך‪ ,‬כיוון שעדיין כל עבודת ההקמה מתמקדת בהסדרת הממשקים מול מקורות המידע‪ ,‬ולא ערוצי השימוש‪.‬‬
‫יש לקוות כי לא יתברר לבסוף כי המערכת לא תותאם לקהל היעד‪.‬‬
‫שאלה נוספת היא‪ ,‬האם היה נכון בנסיבות בהן מערכת מתווכת מידע נדרשת לתקשר מול כל כך הרבה‬
‫גופים‪ ,‬שדווקא תבנה לפי ממשק חכם שיודע להתאים את עצמו לדרכים שונות של קליטת מידע? פיתוח כזה‬
‫נמשך לרוב זמ ן רב‪ ,‬הרבה יותר‪ ,‬ויקר מאוד‪ .‬יתכן‪ ,‬ומשך הזמן של פיתוח מערכת אחת שיודעת להתאים את‬
‫עצמה לסוגים שונים של ממשקים היה זהה למשך ההקמה של מערכת המסלקה הנוכחית‪.‬‬
‫בתשובה לשאלה‪ ,‬ישנם חסמים אשר ניתן היה למנוע אותם‪ ,‬אולם הם לא המעכבים העיקריים‪ .‬נדרש לשים‬
‫דגש להפעיל את מלוא הסמכות על ענף הביטוח על מנת שייקח אחריות על מציאת הפתרונות לחסמים שהיו‬
‫צפויים וכן מעכבים‪.‬‬
‫תודות‬
‫תודה מיוחדת לפרופ' עודד שריג‪ ,‬מר עמיר טל‪ ,‬ומר ניר בן שמש‪ ,‬מר אודי אביטל‪ ,‬מר יוסי מנור ומר יובל‬
‫ארנון‪ ,‬שהקדישו מזמנם לצורך עריכת עבודה זו‪ .‬תודה מיוחדת וגדולה לנועה רוזנפלד מרכזת פרויקט מוניטור‪,‬‬
‫ותומר לוטן מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח‪ ,‬שיזמו את המחקר הנוכחי וליוו אותו לכל שלביו‪.‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 30‬מתוך ‪32‬‬
‫מקורות‬
‫______‪ .2004 .‬דו"ח הצוות הבין‪-‬משרדי לעניין רפורמה בשוק ההון‪ .‬ירושלים‪( .‬דו"ח ועדת בכר)‬
‫______‪ .2007 .‬פרוטוקול מס' מישיבת ועדת הכספים‪ ,‬י' בחשוון התשס"ח (‪ 22‬באוקטובר ‪ ,)2007‬שעה‬
‫‪ .12:30‬ירושלים‪ :‬כנסת ישראל‪.‬‬
‫______‪ .2011 .‬פרוטוקול מישיבה ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות‪ ,‬ג' אדר א תשע"א (‪ 7‬בפברואר ‪)2011‬‬
‫שעה ‪ .18:15‬ירושלים‪ :‬כנסת ישראל‪( /https://oknesset.org/committee/meeting/3550 .‬כניסה בתאריך‬
‫‪)17/05/2015‬‬
‫______‪2011 .‬א‪ .‬פרוטוקול מס' ‪ 420‬מישיבה ועדת העבודה‪ ,‬הרווחה והבריאות כ"ו בשבט התשע"א (‪31‬‬
‫בינואר ‪ )2011‬שעה ‪ .14:30‬ירושלים‪ :‬כנסת ישראל‪http://www.nevo.co.il/law_html/law103/2011- .‬‬
‫‪( 01-31-04.htm‬כניסה בתאריך ‪)23/05/2015‬‬
‫______‪2011 .‬ב‪ .‬אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‪ :‬תוצאות המכרז להקמת המסלקה הפנסיונית יפורסמו‬
‫בינואר ‪ .2012‬ביטוח ופיננסים ‪ 18( 353‬באוגוסט ‪4 :)2011‬‬
‫אלרואי‪ ,‬ע‪ .2011 .‬המסלקה הפנסיונית כמשל‪ :‬התנהלות האוצר‪ .‬אתר ‪( 25.1.2011 TheMarker‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.themarker.com/markets/1.598535‬כניסה בתאריך ‪)19/05/2015‬‬
‫אשוח‪ ,‬ר‪ .2007 .‬מטריקס הכריזה על ‪ :Bway‬מערכת ממשקים בין ארגונית המיישמת את דרישות ועדת בכר‬
‫בנושא הייעוץ הפנסיוני‪ .‬אתר ידעטק ‪( 12/08/07‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.yedatech.co.il/yt/news.jhtml?value=419‬כניסה בתאריך ‪)17/05/2015‬‬
‫בן‪-‬חיים‪ ,‬ה‪ .2010 .‬מיכון ואוטומיזציה של תהליכים ‪ -‬לאן אנחנו הולכים? מצגת שהוצגה בכנס ברית קופות‬
‫הגמל (‪ 27‬באוקטובר ‪.)2010‬‬
‫בר‪ ,‬נ‪ .2012 .‬בכיר באוצר‪ :‬המסלקה הפנסיונית תוזיל עלויות בענף‪ .‬אתר ‪( 12.8.2012 TheMarker‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.themarker.com/markets/1.1799581‬כניסה בתאריך ‪)19/05/2015‬‬
‫גילעם‪ ,‬א‪ .2012 .‬מחצית מהמתמודדים הסתלקו ממכרז המסלקה הפנסיונית‪ .‬כלכליסט ‪( 27.6.2012‬אינטרנט)‪:‬‬
‫ ‪http://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L‬‬‫‪( 3575379,00.html‬כניסה בתאריך ‪)19/05/2015‬‬
‫גרינבאום‪ ,‬ע‪ .‬ור‪ .‬פרקש‪ .2009 .‬ייעוץ פנסיוני במחלוקת‪" :‬לעצור את הרגולציה המטורפת"‪ .‬אתר כלכליסט‬
‫‪( 29.11.2009‬אינטרנט)‪http://www.calcalist.co.il/money/articles/0,7340,L-3369185,00.html :‬‬
‫(כניסה בתאריך ‪)17/05/2015‬‬
‫זרחיה‪ ,‬צ‪ .‬ונ‪ .‬בר ‪ .2011‬ועדת העבודה תאשר תקנות בנוגע למסלקה הפנסיונית ‪ -‬במקום האוצר‪ .‬אתר הארץ ‪5.2.2011‬‬
‫(אינטרנט)‪( http://www.haaretz.co.il/misc/1.1160357 :‬כניסה בתאריך ‪.)17/05/2015‬‬
‫פאר‪ ,‬ע‪ .1007 .‬הפועלים מקים מסלקה פנסיונית‪ " :‬יצרן שלא ייכנס לתהליך יפסיד" אתר גלובס ‪( 22.1.2007‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000174930‬כניסה בתאריך ‪.)17/05/2015‬‬
‫פאר‪ ,‬ע‪ .2011 .‬האם בעלותן של חברות הביטוח על סוכנויות תוגבל? אתר גלובס ‪( 30.11.2011‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000693381‬כניסה בתאריך ‪.)17/05/2015‬‬
‫פאר‪ ,‬ע‪ .‬ור‪ .‬שטיין ‪ .2006‬לקראת כניסת הבנקים לייעוץ הפנסיוני‪ :‬האוצר יקים מסלקה לשוק הפנסיה והגמל‪ .‬אתר גלובס‬
‫‪( 23.1.2006‬אינטרנט)‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000053070 :‬כניסה בתאריך‬
‫‪.)17/05/2015‬‬
‫שוורץ א‪ .2010 .‬הקמת מערכת סליקה פנסיונית‪ :‬תיאור וניתוח‪ .‬ירושלים‪ :‬מרכז המחקר והמידע של הכנסת‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪ .2009 .‬האוצר תומך בהקמת מסלקה פנסיונית באמצעות מרכז הסליקה הבנקאי‪ .‬אתר גלובס ‪19.3.2009‬‬
‫(אינטרנט)‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000435692 :‬כניסה בתאריך ‪)17.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2009 .‬א‪ .‬חב' הביטוח לא ייקחו חלק בהקמת המסלקה הפנסיונית ובניהולה‪ .‬אתר גלובס ‪( 29.7.2009‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000485222‬כניסה בתאריך ‪)17.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2009 .‬ב‪ .‬האוצר מנסה לשכנע את חברות הביטוח להצטרף למסלקה הפנסיונית‪ .‬אתר גלובס ‪17.8.2009‬‬
‫(אינטרנט)‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000490651 :‬כניסה בתאריך ‪)17.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪ .2010 .‬לקראת הגברת התחרות‪ :‬חברות הביטוח יתמכו במסלקה הפנסיונית‪ .‬אתר גלובס ‪( 7.3.2010‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000544605‬כניסה בתאריך ‪)17.5.2015‬‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 31‬מתוך ‪32‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2010 .‬א‪ .‬הושלם שלב מקדמי הכרחי נוסף בדרך להקמת מסלקה פנסיונית‪ .‬אתר גלובס ‪( 11.5.2010‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000558884‬כניסה בתאריך ‪)17.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2010 .‬ב‪ .‬עקב חשש מש' המשפטים‪ :‬עיכובים בהפעלת המסלקה הפנסיונית‪ .‬אתר גלובס ‪( 13.8.2010‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000581520‬כניסה בתאריך ‪)17.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2010 .‬ג‪" .‬הקמת מסלקה פנסיונית היא שגיאה שתפגע בתחרות בשוק"‪ .‬אתר גלובס ‪( 18.10.2010‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000594533‬כניסה בתאריך ‪)4.6.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪ .2011 .‬שנה לכהונת עודד שריג‪ :‬סימן יעדים ‪ -‬המימוש עוד לפניו‪ .‬אתר גלובס ‪( 2.2.2011‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000620287‬כניסה בתאריך ‪)19.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2011 .‬א‪ .‬המדינה לא תשתתף במימון המסלקה הפנסיונית‪ .‬אתר גלובס ‪( 10.2.2011‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000622249‬כניסה בתאריך ‪)19.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2011 .‬ב‪ .‬נזיפה מהאוצר למסלקה הפנסיונית‪" :‬הצעתכם פגומה ואתם פוגעים בשוק"‪ .‬אתר גלובס ‪28.6.2011‬‬
‫(אינטרנט)‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000658624 :‬כניסה בתאריך ‪)17.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2011 .‬ג‪ .‬לשריג נמאס מהעיכובים‪ :‬יפרסם מכרז למסלקה פנסיונית‪ .‬אתר גלובס ‪( 4.7.2011‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000660461‬כניסה בתאריך ‪)18.5.2015‬‬
‫שטיין‪ ,‬ר‪2011 .‬ד‪ .‬מזרחי טפחות‪ :‬לתבוע האוצר על שינוי כיוון במסלקה פנסיונית‪ .‬אתר גלובס ‪( 21.9.2011‬אינטרנט)‪:‬‬
‫‪( http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000675334‬כניסה בתאריך ‪)18.5.2015‬‬
‫שריג‪ ,‬ע‪ .2010 .‬הוראות לעניין דרכי פעולתה וניהולה של המסלקה לחיסכון לטווח ארוך בע"מ ‪ -‬טיוטה‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד‬
‫האוצר‪ -‬אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬
‫שריג‪ ,‬ע‪2010 .‬א‪ .‬הוראות לעניין דרכי פעולתה וניהולה של המסלקה לחיסכון לטווח ארוך בע"מ‪ .‬ירושלים‪ :‬משרד האוצר‪-‬‬
‫אגף שוק ההון‪ ,‬ביטוח וחיסכון‬
‫מיקי כסלו ‪ -‬המסלקה הפנסיונית – סיכום חקר יישום החלטה ‪2056‬‬
‫המרכז הישראלי להעצמת האזרח (ע"ר)‬
‫עמוד ‪ 32‬מתוך ‪32‬‬