‫המערכת הפיננסית בישראל‪ ,‬לאן?‬ ‫כנס גופים מוסדיים – אילת ‪2015‬‬ ‫ד"ר נדין בודו‪-‬טרכטנברג‬ ‫המשנה לנגידה‪ ,‬בנק ישראל‬ ‫‪ 2‬בדצמבר‪2015 ,‬‬ ‫‪1‬‬ ‫המערכת הפיננסית תומכת בצמיחה כלכלית‬ ‫• תפקיד המערכת הפיננסית לתווך בין חוסכים ללווים‬ ‫• גודל אופטימלי‪:‬‬ ‫• מערכת פיננסית גדולה מדי מועדת למשבר (למשל‪ :‬אירלנד‪,‬‬ ‫איסלנד וקפריסין)‬ ‫• מערכת פיננסית קטנה מדי מצמצמת את הפעילות הכלכלית‬ ‫ומחלישה את המדיניות המוניטרית‬ ‫• שוק תחרותי (גישה‪ ,‬מחירים וחדשנות)‬ ‫• מוצרים מורכבים‬ ‫• אינפורמציה א‪-‬סימטרית‬ ‫• יציבות ואמינות‬ ‫• חוסר יציבות אינהרנטי עקב הנטייה למינוף יתר‬ ‫‪2‬‬ ‫פעילות התיווך הפיננסי בישראל דומה לממוצע ‪OECD‬‬ ‫ערך מוסף של פעולות פיננסיות ופעולות בענף הביטוח ביחס לתוצר‪2013 ,‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪8%‬‬ ‫‪6%‬‬ ‫‪4%‬‬ ‫‪2%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מקור‪ ,OECD :‬עיבודי בנק ישראל‬ ‫מערכת גדולה מדי מועדת למשברים‬ ‫לפני המשבר הפיננסי‪ ,‬מרכזים פיננסים צמחו באגרסיביות‬ ‫‪ ‬איסלנד‪ :‬סך החוב כ‪ %-‬מהתוצר צמח ב ‪ 900%‬בין השנים ‪ 2000‬ו‪2008-‬‬ ‫והגיע ל‪ 1,189%-‬מהתמ"ג‪.‬‬ ‫‪‬אירלנד‪ :‬סך החוב לתמ"ג יותר מהוכפל בין השנים ‪ 2000‬ו‪ 2008-‬והגיע‬ ‫ל‪ 700%-‬מהתמ"ג‬ ‫‪‬בריטניה‪ :‬ראתה את הגידול המהיר ביותר של החוב ביחס לתוצר בקרב‬ ‫מדינות גדולות כאשר הגיע ל‪ 469%-‬מהתמ"ג‪.‬‬ ‫‪ ‬קפריסין‪ :‬החוב של המדינה צמח לכדי ‪ 490%‬מהתמ"ג‬ ‫‪4‬‬ ‫משקל הבנקים בישראל בתוצר נמוך בהשוואה‬ ‫למדינות המפותחות‬ ‫סך הנכסים של מערכת הבנקאות ביחס לתוצר המקומי‬ ‫הגולמי‪ ,‬ישראל ומדינות האיחוד האירופי‪2013 ,‬‬ ‫‪700‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫נכסי הבנקים גדלים פחות מהתוצר‬ ‫במיליארדים ובמונחי תוצר‬ ‫נכסי הבנקים במיליארדי ‪ ₪‬ובמונחי תוצר‪2000-2014 ,‬‬ ‫‪ %‬תוצר‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מיליארדים‬ ‫‪1,600‬‬ ‫‪145%‬‬ ‫‪1,400‬‬ ‫‪140%‬‬ ‫‪1,200‬‬ ‫‪135%‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪130%‬‬ ‫‪800‬‬ ‫‪125%‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪120%‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪115%‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪110%‬‬ ‫‪-‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫נכסי הבנקים והגופים המוסדיים*‪ % ,‬תוצר‬ ‫‪160%‬‬ ‫בנקים‬ ‫‪144%‬‬ ‫‪150%‬‬ ‫‪140%‬‬ ‫‪127%‬‬ ‫‪130%‬‬ ‫‪120%‬‬ ‫‪110%‬‬ ‫‪117%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫מוסדיים‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪67%‬‬ ‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014‬‬ ‫*ללא קרנות נאמנות‬ ‫‪7‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫המערכת הבנקאית בישראל ריכוזית בהשוואה‬ ‫למדינות המפותחות‬ ‫מדד הרפינדל‪-‬הירשמן ישראל ומדינות האיחוד‬ ‫האירופי‪ 2013 ,‬לפי סך נכסי הבנקים‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.25‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫‪0.15‬‬ ‫‪0.1‬‬ ‫‪0.05‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪8‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫התפלגות האשראי למשקי בית (שלא לדיור)‬ ‫חברות כרטיסי‬ ‫אשראי‪9.4% ,‬‬ ‫ממשלה‪1.1% ,‬‬ ‫מוסדיים‪5.2% ,‬‬ ‫בנקים‪84.2% ,‬‬ ‫סך האשראי למשקי בית‬ ‫שאינו לדיור‪ 137 :‬מיליארד ‪₪‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫גידול באשראי הצרכני ובאשראי לדיור‬ ‫שיעור השינוי ביתרת האשראי המאזני בענפי משק מרכזיים‪,‬‬ ‫חמש הקבוצות הבנקאיות‪ 2011 ,‬עד ‪2014‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪2.0 1.3‬‬ ‫‪9.0‬‬ ‫‪4.9‬‬ ‫‪4.7‬‬ ‫‪6.0‬‬ ‫‪4.1 2.8‬‬ ‫‪7.0‬‬ ‫‪9.7 9.4‬‬ ‫‪11.7‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪-1.2 -2.3‬‬ ‫‪-3.2‬‬ ‫‪-10.3‬‬ ‫סה"כ‬ ‫חו"ל‬ ‫צרכני‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪10‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫דיור‬ ‫‪2011‬‬ ‫עסקי‬ ‫‪30‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪-5‬‬ ‫‪-10‬‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-20‬‬ ‫גידול ניכר ביתרת האשראי לדיור‬ ‫התפתחותה של יתרת האשראי המאזני בענפי משק מרכזיים‪,‬‬ ‫חמש הקבוצות הבנקאיות‪ 2000 ,‬עד ‪2014‬‬ ‫(דצמבר ‪)100=2000‬‬ ‫‪265‬‬ ‫מיליארדי ש"ח‬ ‫‪340‬‬ ‫‪320‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪280‬‬ ‫‪260‬‬ ‫‪240‬‬ ‫‪220‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪180‬‬ ‫‪160‬‬ ‫‪140‬‬ ‫‪120‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪133‬‬ ‫מיליארדי ש"ח‬ ‫‪866‬‬ ‫מיליארדי ש"ח‬ ‫‪111‬‬ ‫מיליארדי ש"ח‬ ‫‪274‬‬ ‫מיליארדי ש"ח‬ ‫צרכני‬ ‫‪11‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫סך האשראי‬ ‫עסקי (ללא בינוי ונדל"ן)‬ ‫דיור‬ ‫בינוי ונדל"ן‬ ‫הגופים המוסדיים‬ ‫מיליארדי ‪ ₪‬אוק' ‪2015‬‬ ‫קופות גמל‬ ‫ופיצויים‪,‬‬ ‫‪214,821‬‬ ‫קרנות‬ ‫השתלמות‪,‬‬ ‫‪168,536‬‬ ‫קרנות פנסיה‪,‬‬ ‫‪631,210‬‬ ‫ביטוח חיים‪,‬‬ ‫‪329,679‬‬ ‫‪12‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫גידול בשיעור החשיפה לחו"ל ירידה במשקל‬ ‫אג"ח ממשלתיות בתיק‬ ‫הרכב תיק הנכסים של המשקיעים המוסדיים‬ ‫מזומן‬ ‫ופקדונות‪,‬‬ ‫‪115,418‬‬ ‫מניות‪,‬‬ ‫‪117,000‬‬ ‫נכסים‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫‪101,189‬‬ ‫אג"ח‬ ‫קונצרני‪,‬‬ ‫‪210,283‬‬ ‫מק"ם‪,‬‬ ‫‪58,500‬‬ ‫אג"ח‬ ‫ממשלתי לא‬ ‫סחיר‪,‬‬ ‫‪338,350‬‬ ‫אגח‬ ‫ממשלתי‬ ‫סחיר‪,‬‬ ‫‪292,499‬‬ ‫‪10/2015‬‬ ‫‪13‬‬ ‫נכסים‬ ‫אחרים‪,‬‬ ‫מזומן‬ ‫ופקדונות‪15,976 ,‬‬ ‫‪61,243‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫חו"ל‪,‬‬ ‫‪297,242‬‬ ‫מניות‪,‬‬ ‫‪73,225‬‬ ‫אג"ח‬ ‫קונצרני‪,‬‬ ‫‪108,506‬‬ ‫מק"ם‪,‬‬ ‫‪36,612‬‬ ‫אג"ח‬ ‫ממשלתי לא‬ ‫סחיר‪,‬‬ ‫‪158,432‬‬ ‫אגח‬ ‫ממשלתי‬ ‫סחיר‪,‬‬ ‫‪157,101‬‬ ‫‪12/2005‬‬ ‫חו"ל‪,‬‬ ‫‪50,592‬‬ ‫חוב לפי סקטורים‬ ‫‪75%‬‬ ‫ממשלה‬ ‫‪25%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪72% 20%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪12-2014‬‬ ‫‪12-2013‬‬ ‫‪12-2012‬‬ ‫‪12-2011‬‬ ‫‪12-2010‬‬ ‫‪12-2009‬‬ ‫‪12-2008‬‬ ‫‪12-2007‬‬ ‫‪12-2006‬‬ ‫‪12-2005‬‬ ‫‪12-2004‬‬ ‫‪12-2003‬‬ ‫‪12-2002‬‬ ‫‪12-2001‬‬ ‫‪12-2000‬‬ ‫‪12-1999‬‬ ‫‪12-1999‬‬ ‫‪11-2000‬‬ ‫‪10-2001‬‬ ‫‪09-2002‬‬ ‫‪08-2003‬‬ ‫‪07-2004‬‬ ‫‪06-2005‬‬ ‫‪05-2006‬‬ ‫‪04-2007‬‬ ‫‪03-2008‬‬ ‫‪02-2009‬‬ ‫‪01-2010‬‬ ‫‪12-2010‬‬ ‫‪11-2011‬‬ ‫‪10-2012‬‬ ‫‪09-2013‬‬ ‫‪08-2014‬‬ ‫‪07-2015‬‬ ‫‪14‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪35%‬‬ ‫‪85%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫מגזר עסקי‬ ‫(לא פיננסי)‬ ‫‪45%‬‬ ‫‪65%‬‬ ‫‪15%‬‬ ‫‪95%‬‬ ‫משקי בית‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪110%‬‬ ‫‪55%‬‬ ‫‪105%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫אשראי מגוון ל"עסקים גדולים"‪ ,‬משקל האשראי‬ ‫הבנקאי בתוכו קטן‬ ‫מקורות האשראי למגזר העסקי‪ ,‬מיליארדי ‪₪‬‬ ‫‪900‬‬ ‫‪800‬‬ ‫חוב לחו"ל‬ ‫אג"ח לא סחיר והלוואות חוץ בנקאיות‬ ‫אג"ח סחיר בישראל‬ ‫‪700‬‬ ‫‪600‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪400‬‬ ‫האשראי הבנקאי למגזר‬ ‫העסקי הלא פיננסי‬ ‫‪300‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫משקל העסקים הקטנים‪-‬בינוניים בתוצר העסקי‪ ,‬גדול‬ ‫מממוצע המדינות המפותחות‬ ‫הערך המוסף של מגזר העסקים הקטנים‪-‬בינוניים מתוך התוצר העסקי‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫* נתוני ‪ 2012‬או העדכניים ביותר שהיו זמינים‬ ‫‪16‬‬ ‫מקור‪OECD :‬‬ ‫משקל האשראי הבנקאי לעסקים קטנים ובינוניים גדל‬ ‫אשראי בנקאי לפי מגזרי פעילות‬ ‫חמש הקבוצות הבנקאיות‪ ,‬מיליארדי ‪₪‬‬ ‫‪450‬‬ ‫‪400‬‬ ‫‪350‬‬ ‫‪300‬‬ ‫‪56%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪62%‬‬ ‫‪64%‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪18%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪16%‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪250‬‬ ‫‪200‬‬ ‫‪150‬‬ ‫‪23%‬‬ ‫‪39%‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אשראי עסקי‬ ‫‪17‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫אשראי מסחרי‬ ‫אשראי לעסקים קטנים‬ ‫שיעור האשראי לעסקים קטנים ובינוניים מסך‬ ‫האשראי הבנקאי לעסקים‬ ‫‪%‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שוויץ‬ ‫קוריאה‬ ‫פורטוגל‬ ‫בלגיה‬ ‫יפן‬ ‫הונגריה‬ ‫סלובניה‬ ‫ישראל‬ ‫נורווגיה‬ ‫טורקיה‬ ‫תאילנד‬ ‫אסטוניה‬ ‫רוסיה‬ ‫ארה"ב‬ ‫בריטניה‬ ‫צרפת‬ ‫קולומביה‬ ‫סרביה‬ ‫איטליה‬ ‫צ'ילה‬ ‫מקסיקו‬ ‫קנדה‬ ‫שבדיה‬ ‫‪18‬‬ ‫מקור‪OECD Financing SMEs Entrepreneurs 2015 :‬‬ ‫שיעורי הריביות בישראל לפי גודל עסק‪,‬‬ ‫חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות‬ ‫‪%‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪7.8‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪7.2‬‬ ‫‪6.7‬‬ ‫‪6.5‬‬ ‫‪7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪4.1‬‬ ‫‪4.6‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3.6‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪3.2‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫עסקים גדולים‬ ‫‪19‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫עסקים בינוניים‬ ‫מקור‪ :‬הסוכנות לעסקים קטנים‪ ,‬משרד הכלכלה‬ ‫‪2010‬‬ ‫עסקים קטנים‬ ‫שיעורי הרווחיות של הבנקים ממתן אשראי גבוהים‬ ‫במגזר משקי הבית והעסקים קטנים‬ ‫שיעור ההכנסה מפעילות באשראי ובפיקדונות במגזרי הפעילות הקלסיים‪,‬‬ ‫חמש הקבוצות הבנקאיות‪ ,‬הממוצע בשנים ‪ 2012‬עד ‪2014‬‬ ‫‪%‬‬ ‫‪5.0‬‬ ‫‪4.3‬‬ ‫‪4.2‬‬ ‫‪4.5‬‬ ‫‪4.0‬‬ ‫‪3.5‬‬ ‫‪3.0‬‬ ‫‪2.8‬‬ ‫‪2.1‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪2.0‬‬ ‫‪1.5‬‬ ‫‪1.3‬‬ ‫‪0.8 0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.7‬‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪1.0‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪0.2‬‬ ‫משקי הבית (אחר)‬ ‫משקי הבית‬ ‫(משכנתאות)‬ ‫סך משקי הבית‬ ‫הבנקאות הפרטית‬ ‫שיעור ההכנסה מפעילות בפיקדונות‬ ‫‪20‬‬ ‫מקור‪ :‬בנק ישראל‬ ‫‪2.5‬‬ ‫העסקים הקטנים‬ ‫המסחרי‬ ‫שיעור ההכנסה מפעילות באשראי‬ ‫העסקי‬ ‫‪0.5‬‬ ‫‪0.0‬‬ ‫ריכוזיות האשראי לעסקים קטנים ומשקי בית‬ ‫הבעיה‪:‬‬ ‫היעדר תחרות במתן אשראי לעסקים קטנים ומשקי בית‪:‬‬ ‫• עלויות חיתום וסינוף גבוהות‬ ‫• היעדר אינפורמציה – חסם ליצירת תחרות‬ ‫פתרונות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הקמת מאגר נתוני אשראי‬ ‫‪ .2‬איגוח‬ ‫‪21‬‬ ‫המצב כיום בהיעדר דירוג אשראי‬ ‫‪‬על פי דו"ח הוועדה לשיתוף בנתוני אשראי‪:‬‬ ‫‪‬אי מיצוי הפוטנציאל התחרותי‪:‬‬ ‫‪ ‬שוק האשראי החוץ־בנקאי אינו יכול להוות איום תחרותי‬ ‫אמיתי על המערכת הבנקאית‬ ‫‪ ‬פגיעה ביכולתם של הבנקים עצמם להתחרות על‬ ‫לקוחותיהם‬ ‫‪ ‬כל אחד מהבנקים הופך "למעין מונופול על לקוחותיו"‪.‬‬ ‫‪‬סיכון ליציבות הפיננסית‪ :‬איכות תיק האשראי של‬ ‫המלווים נפגעת עקב אי ידיעת הסיכון האמיתי של‬ ‫הלקוח‪ /‬רמת המינוף שלו‬ ‫‪22‬‬ ‫הקמת מאגר נתוני אשראי ‪ -‬מטרות‬ ‫‪‬יצירת דירוג אשראי ‪ ‬הגדלת התחרות במערכת‬ ‫הבנקאית ומחוצה לה‪ ,‬במגזר הקמעונאי‬ ‫‪‬יצירת בסיס מידע לא מזוהה שישמש את בנק ישראל‬ ‫לצרכי מחקר וניטור היציבות הפיננסית‬ ‫‪‬המאגר יכלול נתוני אשראי בלבד ולא יכלול נתונים על‬ ‫נכסי האזרחים‬ ‫‪23‬‬ ‫עקרונות המודל העסקי‬ ‫בירורים‬ ‫לשכות דירוג אשראי‬ ‫פרטיות‬ ‫בנק ישראל‬ ‫מאגר לנתוני אשראי‬ ‫מקורות מידע‬ ‫משלימים‬ ‫‪24‬‬ ‫שאילתא‬ ‫נותני אשראי‬ ‫יתרונות לצרכנים – הוספת מידע חיובי משפר את‬ ‫שיעור האישורים לבקשות אשראי‬ ‫הגידול בשיעור האישורים לפי מחקרים בארה"ב לבקשות אשראי‬ ‫בעקבות הוספת מידע חיובי על הלוואות ותשלומים שנפרעו בזמן‬ ‫מגזרים‬ ‫גיל‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪47%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪37%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪28%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫‪22%‬‬ ‫‪21%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪45-36‬‬ ‫‪55-46‬‬ ‫‪ 65-56‬יותר מ‪65-‬‬ ‫‪19%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫שחורים‬ ‫‪25‬‬ ‫היספנים‬ ‫לבנים‬ ‫‪25-18‬‬ ‫‪35-26‬‬ ‫מקור‪Turner, M., & Varghese, R. (2010). The Economic Consequences of Consumer Credit Information Sharing: Efficiency, Inclusion, :‬‬ ‫‪and Privacy‬‬ ‫איגוח‬ ‫הבעיה‪:‬‬ ‫בנקים ‪ -‬מגבלת הון‬ ‫מוסדיים ‪ -‬יכולת חיתום נמוכה של אשראי למשקי בית‬ ‫ועסקים קטנים‬ ‫הפתרון‪:‬‬ ‫חיבור בין ההון המוסדי לכישורי מתן האשראי של הבנקים‬ ‫לשם הרחבת היצע האשראי במשק והוזלת מקורות‬ ‫המימון‬ ‫משקיעים‬ ‫כסף‬ ‫מחזיקי אג"ח‬ ‫(ציבור ומוסדיים)‬ ‫‪26‬‬ ‫אגרות חוב‬ ‫תאגיד‬ ‫ייעודי‬ ‫כסף‬ ‫יזם‬ ‫תיק של תזרימי מזומנים‪:‬‬ ‫נכסים‬ ‫הלוואות מסוגים שונים כגון משכנתאות‪,‬‬ ‫עסקים קטנים‪ ,‬כרטיסי אשראי ועוד‬ ‫המלצות עיקריות של צוות האיגוח‬ ‫‪27‬‬ ‫‪‬‬ ‫אישור עסקאות איגוח מסורתי )‪ (Plain vanilla‬בלבד;‬ ‫‪‬‬ ‫דרישה לרמת שקיפות גבוהה בעסקאות איגוח;‬ ‫‪‬‬ ‫סיווג עסקה כעסקת מכר (‪;)True Sale‬‬ ‫‪‬‬ ‫הותרת ‪ 10%‬מסיכון אשראי אצל היזם;‬ ‫‪‬‬ ‫מניעה של ארביטראז' רגולטורי בעסקאות איגוח לא סחירות;‬ ‫‪‬‬ ‫מיסוי ניטראלי של עסקאות האיגוח‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫‪‬‬ ‫המערכת הפיננסית עברה שינויים רבים בעשור האחרון‬ ‫‪‬‬ ‫התחרות באשראי עסקי התגברה אך עדיין לא הגיעה לשוק‬ ‫האשראי לעסקים קטנים ולצרכנים‬ ‫‪‬‬ ‫שיתוף נתוני אשראי של אנשים פרטיים יקטין את בעיית המידע‬ ‫הלא סימטרי ויאפשר תחרות גדולה יותר בין הבנקים ובין הבנקים‬ ‫לגופים פיננסיים אחרים‬ ‫‪‬‬ ‫איגוח יאפשר למשקיעים מוסדיים להיכנס לשוק האשראי הקמעונאי‬ ‫כפי שנעשה בחו"ל‬ ‫‪28‬‬ ‫תודה‬ ‫‪29‬‬