‫עלון קיבוץ שובל‬
‫טבת תשע"ו‪ ,‬דצמבר ‪2015‬‬
‫חנוכה‪ ,‬מאסטר שף – איזה כייף!‬
‫לקוראי השובעלון שלום רב!‬
‫בין עלון לעלון התחלפו העונות‪ ,‬והסתיו החורפי הפך לחורף סתווי‪ .‬העננים השמנמנים‬
‫באופק‪ ,‬בכיוון תל א‪-‬שריעה‪ ,‬נותנים תקווה לחורף גשום וליבולי ברכה‪ .‬בנקודת זמן זאת‬
‫אפשר רק לייחל לכך‪ .‬אבל מה הקשר בין תל א‪-‬שריעה לגשם? מפי איילון שלו (לרנר)‪,‬‬
‫שהיה פלאח ומלומד בתחום‪ ,‬למדתי שענני הגשם בשובל תמיד מגיעים מכיוון תל א‪-‬‬
‫שריעה‪ .‬בגיליון זה אנחנו נפרדים בצער מאיילון ז"ל‪ .‬והתל – גם הוא מוזכר הפעם‪,‬‬
‫בסיפור על אירוע מיוחד שהתרחש בקרבתו במלחמת העולם הראשונה‪ ,‬וכותרתו על‬
‫רכבות‪ ,‬קרבות וכדורגל בשדות שובל‪ .‬אבל הגיליון נפתח בדברים עליזים יותר – אירועי חנוכה‪.‬‬
‫תוכלו לקרוא את הברכה היפה שכתבה איילת שגב בשם כל משפחת שגב המורחבת‪.‬‬
‫מידע תמציתי על דמי חנוכה בכלל‪ ,‬ובשובל בפרט‪ ,‬ועל סביבונים שמחלקים מתנות‪,‬‬
‫בעבר ובהווה‪ ,‬הוא רקע לשאלה שעלתה‪ ,‬האם המסורת הזו מתאימה כיום?‬
‫תחרות מאסטר שף המקומית‪ ,‬בניצוחו של בני בן ישראל‪ ,‬הסעירה את כל משתתפיה‪.‬‬
‫השובעלון מסקר את האירוע ומגלה סודות קולינריים שהביאו ניצחון לקבוצה האדומה‪.‬‬
‫נושא שיפור פני החצר הקיבוצית מעסיק כבר כמה שנים את בילי קורן‪ ,‬והיא מספרת על‬
‫הפרויקטים שנעשו כדי לשפר את מראה הקיבוץ שלנו‪.‬‬
‫יותם אידן וייס משתף אותנו בחוויה שהייתה לו במסע לפולין – קבלת מכתב שכתב סבא‬
‫רבא שלו‪ ,‬שמצא את מותו בשואה‪.‬‬
‫לזכר בן שובל‪ ,‬אילון שלו (לרנר)‪ ,‬תוכלו לקרוא את ההספד שנשא יריב רייכר בהלוויה‪.‬‬
‫תחת הכותרת סיפורי בראשית מהמטע בשובל תוכלו לקרוא את דברי הימים של הענף‬
‫הזה‪ ,‬שנעלם מהנוף‪ ,‬אך נשאר בלבנו‪ .‬הכתבה בהחלט ארוכה‪ ,‬אבל לא רציתי לוותר על‬
‫שום קטע – הכול נראה לי ממש מעניין‪ .‬הקוראים מוזמנים לשפוט‪.‬‬
‫הדס מאיירס מספרת על פעילות "בית חם" של ותיקי שובל ותשמח גם להשתתפותכם‪.‬‬
‫והקינוח קליל ‪ -‬מפי הטף‪ ,‬תן חיוך והגיגים בקו‪ ,‬פרי עטו העוקצני של ראובן הירשלר‪.‬‬
‫ערב רב של נושאים שהחוט המקשר ביניהם הוא שובל‪ .‬אני מקווה שתיהנו מהקריאה‪.‬‬
‫אשמח למשוב‪ ,‬וכמובן גם לרעיונות ולנושאים שכדאי להביא לשובעלון‪.‬‬
‫שלומית‬
‫‪1‬‬
‫כתבה וקראה ‪ -‬איילת שגב‬
‫לכבוד חג האורים אנחנו רוצים לאחל לכולם‬
‫שהאור לנצח יישאר דלוק בלבכם ובביתכם‪,‬‬
‫שנדע גם להאיר האחד לשני במחווה קטנה ואמיתית‬
‫כי חשוב שהאחר ירגיש שיש פה גם ערבות הדדית‪.‬‬
‫שנמשיך לקיים חיי חברה עשירים ומוארים ומלאי פעילות‬
‫וניפגש בשבתות בחדר האוכל להתחמם עם מרק בצקניות‪.‬‬
‫שנזכור שכל אחד מאתנו בשובל הוא אמנם אור קטן‪,‬‬
‫אך כשכולנו נרתמים למטרה משותפת בקהילה‪ ,‬אנחנו יוצרים אור איתן‪.‬‬
‫שנמשיך לצעוד ולהסתובב בחופשיות ברחבי הקיבוץ בנתיבים מוארים‪,‬‬
‫ושחיי התרבות והקהילה התוססים יאירו לנו פנים‪.‬‬
‫שנצליח להאריך ימים כנהוג בשובל ולזכות בבריאות טובה‪,‬‬
‫אבל שיהיו אלו תמיד ימים של אור‪ ,‬אהבה ושלווה‪.‬‬
‫שהוותיקים שייסדו את הקיבוץ תמיד יזכו להערכה‬
‫כי הם אלו שהציתו בלהבה נרות של יוזמה‪ ,‬התארגנות ועשייה‪.‬‬
‫שנדע לקבל בברכה פנים חדשות אל תוך חיי הקהילה‪,‬‬
‫ולא נשכח לטפח את דור העתיד‪ ,‬שהוא האור שלנו והתקווה‪.‬‬
‫מי ייתן‪ ,‬ואור נרות חנוכה יאיר את חיינו בשובל לשלום ואחווה‬
‫ושאחרי החג‪ ,‬למרות אכילת המטעמים‪ ,‬נהיה כולנו לנר‪ ,‬ולא לסופגנייה‪...‬‬
‫מאתנו‪ ,‬משפחת שגב המורחבת‬
‫‪2‬‬
‫חגים תמיד מבוססים על מסורת‪ ,‬ומסורת תמיד מלווה בנוסטלגיה‪ .‬השנה חגגנו את חנוכה‬
‫עם כמה סממנים בטעם של פעם‪ .‬בנוסף על הלמפיונים‪ ,‬השירים‪ ,‬הריקוד וההצגות החליט‬
‫צוות החג לחדש מסורת שובלית ארוכת השנים שבה הסביבונים מביאים מתנות לילדים‪.‬‬
‫המסורת מעוגנת במנהג לתת לילדים דמי חנוכה‪ .‬מקור המנהג בגולה‪ ,‬וסבורים שהוא נוצר‬
‫כדי למנוע מילדי היהודים לקנא בשכניהם הנוצרים המקבלים מתנות בחג המולד‪ ,‬הסמוך‬
‫לחג החנוכה‪ .‬בקהילות בבל‪ ,‬אלג'יר ובוכרה נהגו להכין עוגות דבש ולהסתיר בתוכן‬
‫מטבעות כסף וזהב‪ .‬מקורות דתיים מסבירים שהמנהג נובע מהרצון ללמד את הילדים‬
‫להרבות בצדקה ובמעשים טובים וכן כדי להוסיף חגיגיות לחג‪ .‬בשובל הותאמו מעות‬
‫חנוכה לרוח הקיבוץ השיתופי‪ ,‬והקיבוץ הוא שנתן את המתנות‪ ,‬בידיהם של הסביבונים‪,‬‬
‫שהגיעו בכל שנה‪ ,‬שמנים וכבדים‪ ,‬מזמרים ורוקדים ודוחפים עגלות עמוסות מתנות‪.‬‬
‫את המתנות בחרנו בתערוכה גדולה של צעצועים ומשחקים‪ .‬בילדותי זה היה אירוע חד‪-‬‬
‫שנתי‪ ,‬מיוחד ומרגש‪ .‬לא היה אז כול‪-‬בו גדוש‪ ,‬וכמעט לא הגענו לחנויות בעיר הגדולה‪.‬‬
‫בבתי ההורים היו צעצועים מעטים מאוד‪ ,‬ובתי הילדים היו משחקים בסיסיים בלבד‪ .‬וכך‪,‬‬
‫כשהתקרב חג החנוכה והלכנו לבחור לעצמנו מתנה מהתערוכה‪ .‬היינו נרגשים מאוד‬
‫וההתלבטות הייתה קשה‪ :‬מה אבחר הפעם? למה יספיק התקציב שלי? מתנה אחת גדולה?‬
‫הרבה דברים קטנים? רקמה? קלפים? ספר? פנס? כדור? התלבטות קשה‪.‬‬
‫בערב החג ישבו כל הילדים בחדר האוכל במלבן גדול על ספסלי עץ עם חבריהם לכיתה‬
‫ולגן‪ ,‬וכל חברי הקיבוץ סביבם‪ .‬חדר האוכל היה אפלולי ומואר רק בחנוכיות‪ .‬כשהגיעו‬
‫הסביבונים גברה ההתרגשות‪ .‬הם זימרו שיר לכל קבוצה‪ .‬הנה כמה שירים נבחרים וזכורים‬
‫לטוב מחנוכה תשכ"ו‪ ,1966 ,‬באדיבות הארכיון (מיקי עין גדי)‪:‬‬
‫הסביבונים‪ :‬סבנו דרך ארוכה ‪ /‬באנו ערב חנוכה ‪ /‬סבנו‪ ,‬אצנו‪ ,‬בלי לחנֹות ‪ /‬בכרסנו‬
‫מתנות‪( ...‬במנגינת סביבוני ירוץ בגיל)‬
‫לגן גימל כאן ברכה ‪ /‬עם המתנות שלוחה ‪ /‬כי סיפרו במודיעין ‪ /‬שאתם ממש לומדים‪.‬‬
‫והילדים עונים‪ :‬לסביבון אנו מודים ‪ /‬והידד ללימודים! (במנגינת באנו חושך לגרש)‬
‫הסביבונים (במנגינת סביבוני ירוץ בגיל)‪ :‬בני "רימון"‪ ,‬עכשיו תורכם ‪ /‬שי הבאנו גם לכם‪.‬‬
‫הילדים‪ :‬מה הבאתם‪ ,‬ננחש! ‪ - /‬מה שכל אחד ביקש‪...‬‬
‫יחד‪ :‬מה יפה המתנה‪ / ,‬בואו שוב בעוד שנה!‬
‫וכן הלאה‪ ,‬שיר לכל קבוצה‪ ,‬והילדים מקבלים‬
‫ארגז של מתנות אישיות‪ .‬בסיום הערב היינו‬
‫פותחים אותן בהתרגשות רבה‪ .‬איזו שמחה‪.‬‬
‫חנוכה היה החג הנפלא ביותר בשנה!‬
‫ומה בהווה? היו שחשבו שעניין המתנות מיותר‬
‫וחומרני מדי‪ ,‬והיו ששמחו מאוד לחדש את‬
‫המסורת הכייפית הזאת‪ .‬בחג עצמו היו רוב‬
‫הילדים היו נלהבים ושמחים‪ ,‬וכמה מבוגרים‬
‫בוודאי הצטערו שהמתנות לא נועדו גם להם‪.‬‬
‫מזל שהיו סופגניות‪.‬‬
‫ומה בשנה הבאה? בעיניי המסורת יפה‪ ,‬אבל‬
‫ההחלטה כרגיל‪ ,‬תהיה בידי מארגני החג‪,‬‬
‫העיקר שנחגוג בצוותא ובשמחה‪.‬‬
‫תודה רבה לצוות שהקדיש חשיבה רבה לכל‬
‫מרכיבי החג והמון עבודה‪.‬‬
‫שלומית‬
‫‪3‬‬
‫וגם על לביבה שבאה מאהבה‬
‫אירועי חנוכה כללו השנה פעילות שעוד לא הייתה כאן‪ :‬תחרות מאסטר שף‪ .‬על הצד‬
‫המקצועי הופקד בני בן ישראל‪ ,‬בן קיבוץ שובל שהשתתף במשחק הטלוויזיוני הזה‬
‫בהצלחה רבה וממשיך לעסוק בתחום הקולינרי‪.‬‬
‫המשתתפים התקבצו בשמונה קבוצות‬
‫מלאות מרץ‪ ,‬בהרכבים חברתיים‬
‫מגוונים‪ .‬המשימה הייתה להכין תוך‬
‫‪ 45‬דקות מנה מנצחת‪ ,‬תחת הכותרת‬
‫"לביבות לחנוכה"‪ ,‬וכן קינוח טעים‪.‬‬
‫לרשות המשתתפים עמד מזווה עמוס‬
‫ומפואר מלא במוצרי מזון‪ .‬המתח היה‬
‫רב‪ ,‬האש להטה בכירות הגז‪ ,‬השמן‬
‫בעבע ולחץ התחרות הורגש באוויר‪.‬‬
‫שלב הטעימות על ידי חבר השופטים‬
‫והשף המהולל היה מותח במיוחד‪.‬‬
‫ מי יהיה המאסטר שף של שובל?‬‫ איזו קבוצה תזכה? השופטים בחנו גם עיצוב המנה והיצירתיות בהכנתה‪.‬‬‫תגובות השופטים נעו בין לקלוק שפתיים‪ ,‬מחמאות ושבחים לבין‪ ...‬איך נאמר זאת‬
‫בעדינות‪ ...‬חוסר שביעות רצון מטעם המנה‪...‬‬
‫במקום הראשון זכתה‪ ,‬לאחר קרב קשה‪ ,‬הקבוצה האדומה‪ .‬בוודאי תהיתם מהו המתכון‬
‫שהביא לה את הניצחון‪ .‬מערכת השובעלון ביקשה לדעת מה סוד המנה וקיבלה כמה‬
‫רמזים‪ .‬הנה הם‪ ,‬מפי השפית המקומית הילה פז‪:‬‬
‫פֹורלאב‬
‫המנה המנצחת קיבלה את השם ְ‬
‫לכבוד ארבע הלביבות בצורת ארבעה‬
‫לבבות המסמלים הרבה אהבה‪ .‬כל‬
‫לביבת‪-‬לב הייתה שונה וכללה עולם ומלואו‪:‬‬
‫בלביבה א' חבְ רּו יחדיו שני סוגי תפוחים‪,‬‬
‫תפוח אדמה ותפוח עץ ועמם אגס וצ'ילי‪.‬‬
‫היא הוגשה עם מטבל שמנת ועשבי תיבול‪.‬‬
‫לביבה ב' כללה בטטה ובננה והוגשה עם רוטב צ'ילי מתוק ומיץ תפוזים‪.‬‬
‫לביבה ג' נבנתה משתי לביבות תפוחי אדמה וביניהן שוקולד‪.‬‬
‫לביבה ד' כללה את כל המרכיבים שנזכרו לעיל‪ ,‬שנאמר‪ ,‬הנה מה טוב ומה נעים‪ ,‬שבת אחים גם יחד‪.‬‬
‫אכן‪ ,‬מתכון מלבב‪ ,‬של צוות רחב‪-‬לב מקורי ונבון כפיים‪ .‬כך חשבו גם השופטים‪ .‬בנוסף על‬
‫היצירתיות היו מעורבות בעשייה כמה וכמה ידיים מקצועיות‪ ,‬שידעו להגשים את הרעיונות‬
‫המעניינים ולעשות מהם משהו אכיל‪...‬‬
‫כל הכבוד לצוות על הרעיון ועל הביצוע‪ ,‬ותודה רבה לבני בן ישראל‪ .‬היה ממש כיף!‬
‫‪4‬‬
‫על שיפור פני החצר הקיבוצית באמצעות פרויקטים‬
‫עם בילי קורן‬
‫כל מי שעובר בשבילי הקיבוץ מבחין בוודאי בשינויים מפתיעים המתרחשים בנוף הקיבוץ‪.‬‬
‫חלק ניכר הוא פרי עבודת קבלן הגינון‪ ,‬אבל חלק מהפינות הן פרי יוזמה‪ ,‬תכנון וביצוע של‬
‫בילי ודודי קורן ולצדם זיגי ונעם‪ ,‬מנהלי הנוי בעבר‪ ,‬וכן שמעון פשלי‪ ,‬דורון ועדנה‪.‬‬
‫ביקשתי מבילי לספר על כך‪ .‬בילי פתחה ברשימת הפרויקטים‪ ,‬אבל קודם לכל – חשוב‬
‫שנבין את הרעיון שעומד מאחורי העשייה הרבה‪ ,‬והריהו ‪ -‬מפי בילי‪.‬‬
‫התפיסה המובילה את העשייה שלנו בשטח נובעת מהרצון שחצר הקיבוץ תכלול מרכיבים‬
‫של עבר‪-‬הווה‪-‬עתיד‪ ,‬שיהיו בה מרכיבים של מוזאון פתוח שהם חלק בלתי נפרד מהנוף‬
‫ומצויים סביבנו בכל עת‪ ,‬ולא רק בתוך מבנה ייעודי וסגור‪ .‬כך יוכלו הורים וסבים‬
‫להסתובב בשבילי הקיבוץ ולספר לילדים מה היה כאן בעבר‪ ,‬כך יוכלו אנשים חדשים‬
‫שהצטרפו לקהילה ללמוד על עברה‪ .‬המקומות והפינות מזמינים יצירת משחקים ופעילות‬
‫חינוכית סביבם‪,‬והכוונה היא לשמור על מראה אסתטי וניקיון‪ .‬עיקרון נוסף הוא שילוב‬
‫עבודות של אומנים מקומיים בשטח‪ ,‬וההיכרות אתם ועם יצירתם‪ ,‬היא עוד אמירה קהילתית‪.‬‬
‫לקיבוץ שובל אין כיום אדריכל נוף‪.‬‬
‫בכמה פרויקטים נעזרנו במיכל אלמלם‪,‬‬
‫מטעם ועדת התכנון של הקיבוץ וכל מה‬
‫שאנחנו עושים מאושר בוועדה זו‪.‬‬
‫רשימת הפרויקטים ארוכה‪ .‬התחלנו‬
‫בשדרה החקלאית‪ ,‬שנחנכה ב‪,2009-‬‬
‫כשמלאו לקיבוץ ‪ .63‬השדרה היא הגשמת חלום של שנים לאסוף כמה שיותר כלים‬
‫חקלאיים שסיימו את תפקידם וליצור מהם תצוגה נאה‪ .‬הרצון לשלב בשדרה צמחייה‬
‫הוליד את הקשר עם משתלת גילת וגם את הרעיון שצריך לשנות את גישת הגינון במרחבי‬
‫הקיבוץ ולעבור לצמחייה חסכונית במים‪ .‬השילוט על הכלים‪ ,‬פרי עבודתה של עדנה‪.‬‬
‫הפרויקט הבא היה שיפור גן "העץ הנדיב"‪ .‬משפחת כדורי יזמה את נטיעת העצים‪,‬‬
‫משבעת המינים ומצמחיית ארץ ישראל‪ ,‬ואת הצבת קטעי הסיפור והספסלים‪ ,‬כל זאת לזכר‬
‫בנם‪ ,‬שאולי‪ ,‬שאהב את ארץ ישראל והיה נדיב ורחב לב‪ .‬התוספת שלנו הייתה פיתוח‬
‫הפינה‪ ,‬הנחת אבנים גדולות‪ ,‬שבילים מאבני ִמדרך וכן פסלי מתכת שהכין זיו שלח‪-‬מורטון‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫באוקטובר ‪ ,2012‬בשנת ‪ 65‬לשובל‪ ,‬נחנך "שביל שובל"‪ .‬הצוות שהגה את הרעיון‬
‫והוציאו לפועל‪ ,‬כלל את רינת‪ ,‬מיקי ואורית‪ .‬לאורכו הוצבו שלטים על עשרים מבנים‬
‫מההיסטוריה של הקיבוץ ונצבעו הבתים בצבע ייחודי‪ .‬במשך השנה הנוכחית‪ 70 ,‬לשובל‪,‬‬
‫בכוונתנו להמשיך את הפרויקט‪ ,‬לעשות גינון ופינת ישיבה ליד כל מבנה וכן תמונות‬
‫(בטכניקה שמתאימה להצבה בחוץ) שיספרו מה היה בתוך המבנה‪ .‬אנחנו מקווים לקבל‬
‫תקציב לכך ממשרד ראש הממשלה‪ ,‬שלקח על עצמו את אירועי ה‪ 70-‬ל‪ 11-‬הנקודות‬
‫בנגב‪ .‬השביל מסתיים בתצפית היפה מחדר האוכל והוצבו שם שולחנות מעוטרים באריחי‬
‫קרמיקה שהכינה עדנה גלילי‪.‬‬
‫ב‪ 2013-‬זכה בית הביטחון לטיפול יסודי‪ :‬הורדת העצים שהסתירו אותו‪ ,‬הקמת מסלעה‬
‫וגינון‪ .‬האגף לשימור אתרים הציב שלט כחול המספר על המבנה‪ .‬בנוסף לכך הוצבו ברחבי‬
‫הקיבוץ ספסלי עץ שהכין זיגי‪ .‬גן זוהר תוכנן מחדש ע"י מיכל ועבר מתיחת פנים רצינית‪.‬‬
‫ב‪ 2014-‬הוקמו מתחמי האשפה‪ ,‬בעזרת תקציב מהמועצה‪ .‬על קיר הארכיון הודבקו אריחי‬
‫עוד נמשכת השרשרת עם שמות כל הקבוצות של ילדי שובל והצב של דובי זכה לפינה‬
‫הולמת‪ .‬גם כאן העבודה פרי ידיה של עדנה‪ .‬הוקמו גם שתי פינות הישיבה ב"גבעת‬
‫הילדים" שליד בית התינוקות הישן‪.‬‬
‫השנה התעשרנו ב"קיר יום העלייה" פרי מכחולו של מיכאל פיק‪ .‬באורווה נרתמנו‬
‫לעזרת הצוות המחזיר עטרה ליושנה ונשתלו דשא ועצים ומוקמת פרגולת עץ גדולה‪ ,‬הכל‬
‫בהתנדבות של צוות מסור ועיקש‪ ...‬קיר "הבית הלבן" התקשט באריחים מצוירים של‬
‫עדנה ולמרגלותיו שיר של השובלטרון‪ .‬מתוכננים עוד שירים על אריחים‪ .‬נוספו גם‬
‫הציפורים שיצר רונן מנדלב באזור חדר האוכל ונדנדות עץ שזיגי בנה והוצבו לאחרונה‬
‫ליד מתקן המשחקים‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫בשנתיים הראשונות עבדנו ללא תקציב‪ .‬בארבע השנים האחרונות אנחנו מגישים תכנית‬
‫עבודה להנהלת הקהילה ומקבלים תקציב צנוע‪ .‬כידוע‪ ,‬כל סלע וכל אבן מדרך עולים כסף‬
‫רב‪ .‬האומנים תורמים מזמנם ומכישרונם‪ ,‬ואנחנו מממנים רק את החומרים ‪ -‬צבעים‪,‬‬
‫אריחים‪ ,‬עץ מתכת‪...‬‬
‫ט"ו בשבט בכל שנה הוא הזדמנות לנטיעה ולשתילה‪ .‬כך זכינו בתוספת של כמה פינות‬
‫ירוקות‪ :‬השדרה החקלאית‪ ,‬עצי הזית ושדרת עצים ליד מועדון הנעורים‪ ,‬חורשת עצים‬
‫שנטעו ‪ 40‬משפחות חדשות מאחורי מבנה הנעורים‪ ,‬חרציתנים במדרון חדר האוכל ועצים‬
‫לאורך הכביש היורד מהכולבו לתחנת הדלק‪.‬‬
‫פרויקט נוסף שייסדנו השנה הוא "אמץ פינה"‪ ,‬שנועד לטפל בתחזוקה שוטפת של כל‬
‫הפינות שהוקמו‪ .‬אנשים רבים התאמצו ואימצו‪" :‬גבעת הילדים" בטיפולה של משפחת‬
‫שלח‪ -‬מורטון; הגן הנדיב באחריות שרה ומשה כדורי ועמם דנית וגדי כהן; "גן זוהר"‬
‫בידי חמולת וייס; "הומאז' לצוות הנוי לדורותיו" הוצב על קיר הנגרייה‪ ,‬והגינון בידי‬
‫ליאור כהן ונועם קרוטמן; פינת הצב ו"עוד נמשכת השרשרת" –שלומית גולני; את‬
‫"הערוגה" הפרחונית מטפחת נעמי כיתאין; סביבת מצפה הכוכבים באחריות אילנה‬
‫צור; השדרה החקלאית ‪ -‬בילי ודודי וגם לאה אגין ויושקו רייכר; אתר ההנצחה ובית‬
‫הביטחון בטיפולן של משפחות מעודה‪ ,‬אלמלם ופז‪ .‬הפיקוס ומתקן המשחקים הגדול וכן‬
‫רחבת חדר האוכל ורחבת הדקל מחכים למתנדבים!‬
‫ולא נשכח את "יום המעשים הטובים" שהוא הזדמנות לניקיונות מסביב לענפי הקיבוץ ובשכונות‪.‬‬
‫מה הכוח המניע את כל העשייה הזאת? –אהבה למקום והרצון לחיות בסביבה אסתטית‪,‬‬
‫נאה לעין‪ ,‬המשרה שלווה ומעוררת זיכרונות מן העבר ומקשרת אותם להווה‪ .‬החלטתי‬
‫שאני רוצה להתמקד בתחום הנִ ְראּות של המקום ולתרום‬
‫בתחום זה לקהילה שלי‪ .‬המטרה שלי היא לרתום לעשייה‬
‫כמה שיותר אנשים‪ ,‬כאלה הרואים ביפי חצר שובל ערך‪,‬‬
‫ומראה המקום וניקיונו חשובים להם‪ .‬כי זה תלוי רק בנו!‬
‫דברים פשוטים כמו לצאת עם מטאטא קצת מעבר לפינה‬
‫הפרטית ולטפל קצת בתחום הציבורי‪.‬‬
‫תודה רבה לך‪ ,‬בילי‪ .‬השביל שבו את צועדת תואם את רוח‬
‫הדברים שנכתבו לפני כמה שנים‪" :‬בשביל שובל"‪ ,‬שהוא‬
‫שביל בין עבר לעתיד‪ ,‬שביל בין מקומות ובתוך לבבות‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫יותם אידן וייס מספר על המסע לפולין ובעיקר על חוויה משפחתית מיוחדת‬
‫בית כנסת בווארשה‪ .‬גטו ווארשה‪ .‬אנדרטת "הלב השבור"‪ .‬בית הקברות בלודג'‪.‬‬
‫פארק ניצולים‪ .‬אושוויץ‪ .‬עוד בית כנסת‪ .‬חסידי אומות עולם‪ .‬קור‪ .‬רצח‪ .‬שנאה‪.‬‬
‫פשוט קשה לעכל‪ ,‬הקשר בין המקומות למה שקרה בהם‪ ,‬לסיפורים שעומדים‬
‫מאחוריהם נראה דמיוני‪ ,‬לא אפשרי‪ .‬לא אמין‪ .‬נראה כמו מוזיאון‪.‬‬
‫מכתבים מהבית‪:‬‬
‫ביום שישי‪ ,‬במסע‪ ,‬לאחר קידוש‪ ,‬ארוחת ערב וערב פולקלור פולני קיבל כל ילד מעטפה‬
‫עם מכתבים מהבית‪ .‬הרגשתי שהמעטפה שלי הייתה די עבה‪ .‬לאחר שקראתי את המכתבים‬
‫של אבי ואחותי פניתי למכתב של אמי‪ .‬במכתב היא סיפרה לי שני סיפורים של סבתי‬
‫בתקופת השואה‪ .‬בנוסף צירפה מכתבים שסבא רבא שלי‪,‬‬
‫יעקב בלום‪ ,‬כתב למשפחתו ממחנות עבודה ברוסיה‪ ,‬שאליהם‬
‫נשלח על ידי משתפי פעולה של הנאצים‪ .‬הנמענים היו אשתו‪,‬‬
‫שהייתה אז בהיריון עם אחותה של סבתי‪ ,‬חמותו ובתו שהיא‬
‫סבתי‪ .‬במכתבים אלו כותב יעקב כאדם שככל הנראה לא‬
‫יפגוש יותר את משפחתו ומודע לכך שחייו לא יימשכו לאורך‬
‫זמן רב‪ .‬הוא משאיר להם הוראות מדויקות איך הוא רוצה‬
‫שימשיכו לנהל את המשך חייהם ומצהיר על אהבתו לכל אחת‬
‫ואחת מהן ושהוא נפרד מהחיים‪.‬‬
‫ופתאום זה מכה בי‪ .‬פתאום האדישות אובדת‪ .‬כשזה בא ממקום שקרוב אליך‪ ,‬קשה‬
‫להישאר אדיש‪ .‬פתאום ישנו אדם העומד מאחורי המילים‪ ,‬אדם שכל כך קרוב אלי‪ ,‬אדם‬
‫שבזכותו אני פה‪ .‬אני יושב בחדר במלון וקורא את המכתבים פעם ועוד פעם‪ .‬מנסה לעכל‪.‬‬
‫חושב על אותו אדם שכותב את המכתבים‪ .‬איך אפשר להיפרד מהמשפחה במילים? איך‬
‫אפשר להיפרד מהחיים?‬
‫את המכתבים החלטתי לקרוא בטקס של המשלחת במחנה מיידנק כעבור מספר ימים‪ .‬היה‬
‫לי חשש גדול שלא אעמוד בזה‪ ,‬שיהיה לי קשה מדי לקרוא ופשוט אפרוץ בבכי‪ .‬הגיע תורי‬
‫לקרוא‪ .‬החזקתי במיקרופון ביד אחת‪ ,‬את המכתבים ביד השנייה והמילים פשוט יוצאות לי‬
‫מהפה‪ .‬קורא לאט‪ ,‬ברור וחסר כל רגש‪ .‬לא עברה לי שום מחשבה בראש באותם רגעים‪,‬‬
‫המוח בחר להתנתק‪ .‬האם אפילו בקטע הזה‪ ,‬קטע שהיה כל כך חזק ומשמעותי עבורי‪ ,‬אני‬
‫פשוט לא מוכן לעכל? אחרי כל מה שהמכתבים האלה עשו לי‪ ,‬זוהי ההרגשה שהמוח‬
‫בוחר? לא עברה בי שום מחשבה של עצב או כאב‪ ,‬פשוט ריקנות‪ .‬תחושה שקשה‬
‫‪8‬‬
‫להסבירה במילים‪ ,‬תחושה שאני בספק אם עוד תחזור בחיי‪ .‬אני מסיים את הקריאה‬
‫ומרגיש תחושת פספוס‪ .‬רציתי להרגיש משהו באותו רגע מיוחד ‪ -‬לחשוב על סבתא‪,‬‬
‫עצבות‪ ,‬תחושה כלשהי‪ ,‬אבל שום דבר‪ .‬הטקס ממשיך‪ .‬אני רוצה שרק ייגמר כבר‪ ,‬רוצה‬
‫רגע לעצמי‪ .‬עוד קטע קריאה‪ .‬עוד שיר‪ .‬התקווה‪.‬‬
‫לאחר הטקס התחושה עדיין מלווה אותי‪ .‬המורים והחברים מחבקים ואומרים שהיה מדהים‬
‫ומרגש נורא‪ .‬לי באותו רגע קשה לדבר‪ ,‬לא יודע מה להגיד‪ ,‬מנותק מהסביבה וממה שקורה‬
‫סביבי‪ .‬אני מסתכל לאחור ורואה את הר האפר והולך להדליק נר נשמה לזכר יעקב ולזכר‬
‫סבתי‪ .‬ואז אני בוחר להיות לבד קצת‪ .‬הולך מסביב להר האפר‪ ,‬מסתכל על הנוף ופתאום‬
‫ממלאת אותי תחושת גאווה‪ .‬גאווה שהצלחתי‪ .‬אחרי כל התלאות‪ ,‬התופת‪ ,‬הטרור‪ ,‬משפחות‬
‫שנפרדו‪ ,‬מיליונים שנרצחו‪ ,‬אני עומד במקום הנורא הזה ומקריא את המכתבים של סבא‬
‫רבא‪ .‬אני מרגיש תחושת ניצחון‪ .‬ניצחון על כך שלמרות היפרדותו מהחיים במכתבים‪ ,‬נינו‬
‫קרא את מכתביו ואת סיפורו בפני יותר ממאה חברי המשלחת; ניצחון משום ששתי בנותיו‬
‫הקימו משפחות נפלאות וניהלו חיים מדהימים; ניצחון משום שיש לנו מדינה משלנו‪ ,‬ואין‬
‫פחד שדבר כזה יחזור; ניצחון כי נכד לארבעה ניצולי שואה מרגיש גאה במקום הנורא הזה‪.‬‬
‫יותם אידן וייס‬
‫הנה הקטעים מהמכתב שקראתי בטקס (מתורגם מהונגרית)‪:‬‬
‫ב' באייר‪ ,‬התש"ב (שנת ‪,)5702‬‬
‫‪19.4.1942‬‬
‫מגדה יקרה‪,‬‬
‫מכיוון שאת מכתבי זה תפתחי‪ ,‬בעזרת השם יתברך‪ ,‬רק לאחר הלידה‪,‬‬
‫ובמידה ולא אהיה כאן‪ ,‬בדרך זו אני מאחל לך מזל טוב‪ ,‬ואלוקים‬
‫הכל יכול‪ ,‬המנהל את העולם‪ ,‬יברך אותך ואת ילדי‪ ,‬יושיט אליך את‬
‫ידיו המברכות וידריך אתכם בהתאם לרצונו הקדוש‪.‬‬
‫בלב כבד‪ ,‬אך בקבלת רצונו הקדוש של אלוקים‪ ,‬כעת‪ ,‬בטרם גיוסי‪,‬‬
‫אציג ואכתוב את בקשתי להלן‪ ,‬הואיל ואני לוקח בחשבון שדברים רבים‬
‫עלולים להתרחש בחיי‪.‬‬
‫בלב צנוע מבקש אני את אבינו רב החסד שייתן כוח למשפחתי ולכלל‬
‫עם ישראל ויברך את ילדיו ברצונו הקדוש ויגן עלינו‪.‬‬
‫בראש ובראשונה אני מבקש סליחה ומחילה אם פגעתי במישהו אי פעם‪,‬‬
‫ומבקש את הכל‪-‬יכול להתחשב בחולשותיי ולקחת אותי תחת השגחתו‪.‬‬
‫מגדה יקירתי‪ ,‬אני מודה לך עבור שנותינו המשותפות עד כה‪ ,‬ואת‪,‬‬
‫האישה המבורכת על ידי השם יתברך‪ ,‬תהיי מוגנת על ידו ותצליחי‬
‫להוביל את ילדיך לחופה‪ .‬אם‪ ,‬ברצונו של הגורל‪ ,‬לא אשוב הביתה‪ ,‬אזי‬
‫‪9‬‬
‫תצטרכי את לשאת בעול כל המשפחה‪ .‬אם תראי שאינך יכולה להיות‬
‫לבדך ותרצי להתחתן שוב‪ ,‬עשי זאת לפי הבנתך‪ .‬אם תחליטי לעלות‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬עשי זאת‪ ,‬אך מדי פעם בואי הנה עם הילדים‪ .‬זכרי אותי‬
‫לעתים קרובות באהבה‪ ,‬כפי שאני חשבתי עליך‪ .‬את היית שִ מחתי‪,‬‬
‫וכעת‪ ,‬בשעת כתיבת שורות אלו‪ ,‬מקווה אני שתהיי גם בעתיד‪.‬‬
‫הריני נפרד מכל אחד מבני משפחתי באהבה רבה‪ .‬יזכרו אותי ויתפללו‬
‫עבור י‪ .‬ילמדו משניות עבורי‪ ,‬הרי זוהי מצווה הנחשבת כאילו נשמתי‬
‫הלומדת תחיה‪ .‬היי אישה כמו אמך‪ ,‬אשר דומה לה אין למצוא בעולמנו‪.‬‬
‫הנני מבקש סליחה מכל אחד ומבקש מאדון השמיים בלב חנון שיסלח‬
‫לי‪ ,‬אם בחיים לא תמיד נהגתי בהתאם לדרכיו‪ ,‬ימחל על חטאיי‪ ,‬יקבל‬
‫את‬
‫תפילותינו‬
‫וירחם‬
‫על‬
‫ילדיי‪.‬‬
‫ישמשו‬
‫אבותינו‬
‫כשליחינו‪,‬‬
‫אשר‬
‫זכויותיהם יירשמו לזכותנו‪.‬‬
‫הנני מסיים את מכתבי‪ .‬ריבון עולמים יברך וידריך אתכם‪ ,‬וזרועו‬
‫הקדושה תהיה נטויה עלינו ויגן על ילדיי וכל בני משפחתי בברכותיו הרבות‪.‬‬
‫יקיריי‪ ,‬מגדה‪ ,‬בלהה‪ ,‬סנדלה וזה אשר את נושאת מתחת ללבך כאשר‬
‫כותב אני שורות אלו‪ ,‬יברכך ה' וישמרך‪ ,‬יאר ה' פניו אליך ויחנך‪ ,‬יישא‬
‫ה' פניו אליך וישם לך שלום‪.‬‬
‫יעקב בלום‬
‫‪10‬‬
‫הספד שנשא יריב רייכר‬
‫אילון‪,‬‬
‫בשבילנו‪ ,‬בני כיתתך‪ ,‬היית אילון לרנר‪ ,‬הבן של מדיה‬
‫ועזריאל‪ ,‬זוג אנשים ששרדו את הגרוע מכל והקימו בקיבוץ‬
‫משפחה מפוארת‪ ,‬הבן של עזריאל‪ ,‬איש השדה המופלא‬
‫שלימים חנך אותי בריכוז הפלחה בחוכמה וברגישות שעד‬
‫היום היא נר לרגלי‪.‬‬
‫אמנם היית אילון לרנר‪ ,‬אבל כילד וכנער בחברת הילדים‬
‫הסוערת שלנו היית כבר אז בעצם אילון שלו‪ .‬היה בך איזה‬
‫מין שקט פנימי שאיפשר לך לא להיות חלק מהמאבק על‬
‫המיקום בקבוצה ובחברת הילדים‪ ,‬מאבק שכל מי שהיה בחברה זו זוכר בוודאי עד היום‪.‬‬
‫היום‪ ,‬לאחר שעברו כל כך הרבה שנים‪ ,‬קשה לי לומר ממה נבע שקט זה‪ .‬אולי פשוט‬
‫מהעובדה שהיית כל כך חכם‪ .‬תמיד היית החכם של הקבוצה‪ ,‬וזה לא היה פשוט בקבוצת‬
‫שיבולים שהייתה‪ ,‬ושלא יעלבו האחרים‪ ,‬יותר מהממוצע‪ .‬ידעת המון‪ ,‬קראת המון‪ ,‬ואבא‬
‫ידען כמו עזריאל בוודאי שהיה תוספת מכובדת‪ .‬קינאתי בך איך מבלי להתמאץ ידעת את‬
‫כל התשובות בכיתה‪ .‬אני רואה תמונה‪ ,‬כמו צולמה היום‪ ,‬איך אתה יושב בכיתה‪ ,‬מפשפש‬
‫במגירה‪ ,‬לכאורה רחוק מהנעשה בכיתה ועונה לשאלת המורה כאילו הכול כבר אצלך‬
‫בראש‪ ,‬ואין צורך לחפש תשובות במקום אחר‪ .‬אחר כך הלכנו לצבא‪ ,‬טיילנו בעולם יצאנו‬
‫ללמוד מצאנו בנות זוג‪ ,‬הקמנו משפחות ויצאנו לחיים‪.‬‬
‫אנחנו‪ ,‬שגדלנו בחינוך המשותף‪ ,‬לא הורגלנו בגילוי רגשות‪ ,‬ולכן את הזיכרון הזה‪ ,‬איך‬
‫באת לחדרי כשעזריאל נהרג וביקשת שאקח אותך לבשר זאת למדיה‪ ,‬שהיתה באיזו‬
‫השתלמות מחוץ לקיבוץ‪ ,‬ואת הנסיעה ביחד לתל אביב‪ ,‬את הזיכרון הזה אני נושא עמי‬
‫תמיד כשאני חושב עליך‪.‬‬
‫לא הופתענו מהמסלול שבחרת‪ .‬כבר כילד ברור היה שתצליח במסלול האקדמי‪ ,‬ואכן זאת‬
‫עשית‪ ,‬ולא פעם מצאתי את עצמי מתגאה שבן כיתה שלי הוא פרופסור באוניברסיטה‬
‫אמריקאית מכובדת‪.‬‬
‫היו בך גם צדדים אחרים‪ ,‬ואחד מהם הוא האהבה העצומה והידענות המופלגת בספורט‪.‬‬
‫אני זוכר פגישה לפני בטח למעלה מעשרים שנה‪ ,‬ובה הוכחת שמעבר לניתוחי הספורט‬
‫האמריקאי אתה יודע לנתח גם את הספורט הישראלי בצורה מופלאה‪ ,‬למרות שכבר לא‬
‫‪11‬‬
‫חיית כאן‪ .‬מוכרים הסיפורים על בני קיבוץ שובל שעלו אליך לרגל בארצות הברית‪,‬‬
‫לפעמים בנסיעה של שעות‪ ,‬רק כדי לשמוע ממך את דעותיך על מצב הפוטבול האמריקאי‪.‬‬
‫אילון‪ ,‬היית צעיר ממני בארבע ימים‪ ,‬ולפעמים בחמישה‪ ,‬תלוי אם באותה שנה היה גם ‪29‬‬
‫לפברואר‪ .‬גדלנו וחיינו יחד מבית התינוקות ועד שעברתם לארצות הברית‪ ,‬בערך חצי‬
‫משנות חייך‪ .‬בחצי השני של החיים היה לנו מעט מאד מגע‪ .‬כך מתגלגלים החיים‪ ,‬אך אני‬
‫יודע שהקמת משפחה אוהבת‪ ,‬ואני משוכנע שכל מכירך אהבוך‪.‬‬
‫אילון‪ ,‬לא מתת צעיר‪ ,‬אבל מתת הרבה לפני הזמן‪ .‬לא הספקת לחוות את האושר המופלא‬
‫שבגידול הדור השלישי של המשפחה‪ ,‬אך אני בטוח שרוחך ִת ְשרה עליהם‪ ,‬ומשפחתך‬
‫תעביר להם את מה שאתה היית בוודאי רוצה להעביר‪.‬‬
‫למשפחה – בס‪ ,‬ניצן ושני – אנחנו בני כיתתו של אילון מקבוצת שיבולים‪ ,‬שאהבנו אותו‬
‫מאוד‪ ,‬מחבקים אתכם בצערכם הגדול‪.‬‬
‫יהי זכרו ברוך‪.‬‬
‫יריב רייכר‬
‫‪12‬‬
‫"צריך לתעד את ראשית החקלאות בנגב ואת ראשית הענפים החקלאיים בשובל" אמרו לי‬
‫כבר פעמים רבות כמה אנשים‪ .‬לכן כינסתי כמה מהאנשים שעבדו במטע של שובל‬
‫בשנותיו הראשונות‪ :‬מלכה מדניק שעבדה שם מסוף ‪ 1949‬עד ‪ 1958‬בערך‪ ,‬חיים הוברט‬
‫שעבד במטע בשנים ‪ 1964-1951‬ורוני גרונר שהצטרפה לענף ב‪ .1960-‬רוני הייתה‬
‫מרכזת הענף מ‪ ,1967-‬ואחת משתי נשים שריכזו ענף חקלאי בשובל‪ .‬ניסים עזר השלים‬
‫מידע בנושא ההשקיה‪.‬‬
‫את ענף המטע הקים "דּבּוצה"‪ ,‬דוב קּושמרו‪ ,‬שהיה אחד מחברי "חוג הגליל"‪ ,‬בוגרי בית‬
‫הספר החקלאי בבן שמן‪ ,‬ולפיכך בעל ניסיון בתחום המטע‪ .‬כשחיים הגיע לשובל לא היה‬
‫מקום לאדם נוסף בענף‪ ,‬למרות שהיה לו כבר ניסיון בתחום‪ ,‬לכן הצטרפותו נדחתה‪.‬‬
‫במהלך השנים עבדו במטע ובסככת האריזה אנשים רבים‪ .‬ניסינו למנותם‪ :‬יהושע ויעקב‬
‫רון‪ ,‬מולה אגין‪ ,‬עזרא סרדר‪ ,‬אלעזר גרנות‪ ,‬אברהם ציטרון‪ ,‬ניסים עזר‪ ,‬אביגדור פרלמן‪,‬‬
‫פרץ גנץ‪ ,‬יוסק'ה הולצמן‪ ,‬משה ושרגא אלון‪ ,‬יונה פיק‪ ,‬לאה נאור‪ ,‬אפרים וסמדר אופיר‪,‬‬
‫מגדלה טאוב‪ ,‬אורה גלעד‪ ,‬רבקה ציון (שגב)‪ ,‬מיסה רוסק‪ ,‬סימנטוב‪ ,‬יוסי רוזנטל‪ ,‬אברשה‬
‫נוריאל‪ .‬שכנינו מוחמד אבו דעבס וסלמאן היו העובדים השכירים היחידים‪ ,‬והיו גם‪ ,‬כמובן‪,‬‬
‫כל שאר חברי הקיבוץ‪ ,‬ילדיו ונעריו‪ ,‬שלקחו חלק בגיוסים‪ .‬וסליחה אם נשמט מישהו מהרשימה‪.‬‬
‫את החלקה הראשונה נטעו בחורף ‪ .1947-8‬זו הייתה חלקה של ‪ 20‬דונמים של זיתים‬
‫ושזיפים נטועים לסירוגין‪ ,‬שורה של זית‪-‬שני שזיפים‪-‬זית ולצדה שורת שזיפים‪ ,‬וכן הלאה‪,‬‬
‫וזאת כי לזית נחוצים מרווחים גדולים‪ .‬שנה לאחר מכן‪ ,‬בחורף ‪ ,50-49‬נטעו כרם של‬
‫עשרה דונמים בהמשך למטע הראשון‪ ,‬בשטח שבו יש כיום שרידי זיתים‪ .‬כך המשכנו‬
‫לנטוע כמעט כל שנה‪ .‬הכרם הגדול ניטע בסביבות ‪ 1953-4‬מעבר לוואדי (ב"חלקת‬
‫הכרם"‪ ,‬שכיום נראית כמו מחצבת עפר)‪ ,‬ואחריו נטעו אפרסקים‪ ,‬תפוחים ואגסים ב‪-‬‬
‫‪ .1956-58‬ליד שכונת ‪ 14‬החדשה עומדים עדיין כמה ברושים שניטעו כשוברי רוח בשולי המטע‪.‬‬
‫בוצרים בכרם‪ .‬מימין – משה סידון‪ ,‬משמאל – יונה פיק‬
‫‪13‬‬
‫בכרם היו שלושה מינים של ענבי מאכל‪ :‬מַ דלן‪ ,‬המבורגר ומלכת הכרמים‪ .‬הייתה גם חלקה‬
‫בת חמישה דונמים של כַּנֹות אמריקאיות‪ .‬הכנות היו מזן עמיד למחלה פילֹוקְ סרה‪ ,‬שפגעה‬
‫קשות בכרמים וחיסלה אותם‪ .‬מכרנו זמורות למשתלות‪ ,‬כולל למשתלת שובל‪.‬‬
‫מלכה ‪ :‬השתתפתי בנטיעה של כל החלקות הראשונות בקיבוץ‪ .‬אני זוכרת ימים ארוכים של‬
‫בציר ואריזה עם יונה פיק ולאה סמסון (נאור)‪ .‬התחלנו לבצור השכם בוקר‪ ,‬וכשהיה כבר‬
‫מה לארוז התחלנו באריזת הענבים‪ .‬היינו צריכות לארגן את הארגז כך שהמראה יהיה יפה‪,‬‬
‫לקראת המכירה‪ .‬באחד הימים היו לי אורחים‪ ,‬ובכל זאת הזעיקו אותי לבוא למטע כי‬
‫הייתה נטיעה‪ ,‬וכמובן שהתייצבתי‪ ...‬למרות זאת כל הזמן הייתה דרישה שאעבוד בבתי‬
‫הילדים‪ ,‬בהקמות ובהחלפות‪.‬‬
‫חיים ‪ :‬מצאתי קטע בסקירון מאותן שנים‪ ,‬וזו לשונו‪" :‬המזכירות הזמינה את חיים ה'‬
‫לישיבה כי הוא סירב לשלוח את מלכה מ' להקמה בבית ילדים‪ ".‬בשיחה השבתי שמלכה‬
‫הייתה צריכה לארוז ענבים‪ .‬גם כך עבדנו עד שמונה בערב כדי לסיים את אריזת הענבים‬
‫שבצרנו‪ .‬לסדרן העבודה הייתה אז סמכות בלתי מוגבלת‪ ,‬והחברים היו צריכים לציית‬
‫להחלטותיו‪ ,‬אבל כמובן שהיו לפעמים ויכוחים‪.‬‬
‫חיים הוברט אורז ענבים‪ .‬מינה הרב נוטעת ומשקה‪.‬‬
‫לא נקבעה לנו ִמכסה‪ ,‬קטפנו כמה שהספקנו‪ ,‬לפי כוח העבודה שהוקצה לנו‪ .‬בנוסף על‬
‫חברי הקיבוץ גייסנו כל מיני צעירים‪ :‬מכפר הנוער החקלאי באשל הנשיא‪ ,‬מחנות עבודה‬
‫וחברים מהקיבוצים דביר ולהב‪ ,‬שעלו אז על הקרקע ועדיין לא היו להם מספיק מקומות‬
‫עבודה‪ .‬אם בצרנו טונה ענבים – היינו מסיימים ב‪ ,16:00-‬אם בצרנו שתי טונות – עבדנו‬
‫עד ‪ .20:00‬כדי להאיר את הסככה העמדנו שני טרקטורים‪ ,‬ופנסיהם שימשו לתאורה‪ .‬את‬
‫הפרי העמיסו על משאית של "הנגב" והוא נשלח לשוק בתל אביב‪.‬‬
‫גידול אפרסקים היה אתגר כי עץ נחשב לאוהב קור‪ ,‬ולכן גידלו אותו במקומות הרריים‪.‬‬
‫וס ִמית‪ ,‬ואותם נטענו‪ .‬כמו כן היה‬
‫בקליפורניה פיתחו זנים שאינם זקוקים לקור‪ּ ,‬בּבְ קֹוק ְ‬
‫‪14‬‬
‫ידוע לנו שאפרסקים נפגעים מזבוב הים התיכון‪ .‬לא היה אז שום חומר הדברה שניתן‬
‫לרססו‪ ,‬לכן נהגו לכסות בשקיות‪" ,‬לכייס"‪ ,‬כל אפרסק‪ ,‬וזו עבודה רבה‪ .‬קודם לכן גם‬
‫דיללו את הפרי‪ .‬ידענו שיש בעיה בגידול‪ ,‬אבל ידעתי שעוסקים בפיתוח חומר ריסוס‪.‬‬
‫החלטנו להסתכן ונטענו עשרה דונמים‪ .‬בשנה הראשונה עוד כייסנו‪ ,‬ואחר כך הגיע חומר‬
‫הריסוס ושינה את מהלך הגידול‪.‬‬
‫המשכנו ונטענו בהמשך לכרם חלקת תצפית של תפוחי עץ מכל הזנים‪ .‬בארגון מגדלי‬
‫הפירות התנגדו לכך שנגדל תפוחים וטענו כי זהו גידול שמתאים למקומות קרים‪ .‬היינו‬
‫תלויים בסוכנות למימון הנטיעות‪ ,‬וכידוע "בעל המאה הוא גם בעל הדעה"‪ ,‬והם גם הקצו‬
‫מדריכים חקלאיים‪ .‬מקובל היה אז לחשוב ששטחים מישוריים יש לייעד לגידולי שלחין‬
‫ופלחה ושטחים במדרון למטעים‪ .‬זו הסיבה לכך שנטענו את הזיתים והשזיפים בגבעת בית‬
‫הקברות ואת הכרם בגבעה מעל הוואדי‪ .‬אבל ראינו שככל שעולים במעלה הגבעה העצים‬
‫מתפתחים פחות‪ .‬ערכנו בדיקת קרקע באמצעות תעלה בעומק שני מטרים וגילינו שליד‬
‫הוואדי עומק האדמה הוא מטר וחצי‪ ,‬ואילו בראש הגבעה עומק האדמה הוא רק ‪ 30‬ס"מ‪.‬‬
‫מתחת לאדמת הלס ישנה אדמה גירית ומתחתיה סלע גיר (זה שנחשף כשהעבירו אדמה‬
‫מחלקת הכרם לבניית השכונה החדשה)‪ .‬היה לנו מאבק על השטחים עם הפלאחים כי כל‬
‫ענף רצה את האדמה הטובה‪ .‬לבסוף ועדת המשק הכריעה‪ .‬כך קיבלנו את השטח שמעבר‬
‫לוואדי ונטענו תפוחים‪ ,‬כ‪ 60-‬דונמים ובהם הזנים יונתן‪ ,‬גרנד‪ ,‬סטאר קינג‪ ,‬דלישס זהוב‪,‬‬
‫דלישס אדום‪ ,‬גליה ו"בננה"‪ .‬מעל התפוחים נטענו שזיפים ומעליהם ארבעה דונמים של משמש‪.‬‬
‫המשמשים שגידלו אז בארץ היו מזן ּבלדי‪ ,‬ערבי‪ .‬הפרי היה קטן ומתוק והיבול קטן‪.‬‬
‫שמעתי שישנו בארץ‪ ,‬ברעננה‪ ,‬זן חדש שבו הפרי גדול והיבול גדול‪ .‬כשהלכתי לקנות‬
‫שתילי שזיפים במשתלה של קיבוץ הזורע שאלתי על זן המשמש הזה‪ .‬השתלן הבטיח לי‬
‫שכדאי לקנות את שתילי המשמש‪ .‬לאחר התלבטות החלטנו לקנות שתילים לארבעה‬
‫דונמים‪ .‬סיפרתי על כך למדריך מטעם הסוכנות‪ .‬הוא תהה איך נתמודד עם בעיית זבוב הים‬
‫התיכון ואמר לי‪" :‬כשיגדלו שערות על כף ידי אתה תמכור משמשים!" באותה שנה שליש‬
‫מכלל המשמשים שנמכרו דרך תנובה גדלו בשובל‪ ,‬וקיבלנו עליהם מחיר גבוה במיוחד כי‬
‫הם היו גדולים ויפים‪ ,‬מזן "רעננה"‪...‬‬
‫אחר כך נטענו אגסים‪ ,‬רחוק יותר‪ ,‬בצד השני של הוואדי‪ ,‬בשיטת "כמעט קורדון" שבה‬
‫מעצבים את העצים כשדרה רצופה על ידי גיזום‪ ,‬ולא כעצים נפרדים ועגולים‪ .‬גידלנו את‬
‫הזנים קוסטיה וספדונה וביניהם שורות של ג'נטיל‪ ,‬זן קטן שמשפר את ההפריה בזנים‬
‫האחרים‪ .‬מטע האגסים שימח את הלב בפריחה יפה במיוחד‪ .‬בהמשך נטענו חלקת משמש‬
‫גדולה‪ ,‬בשטח שליד מבואות הנגב‪.‬‬
‫היו לנו גם ‪ 20‬דונמים זיתים‪ ,‬ששרידיהם נמצאים עדיין בשטח וחלקם הועתקו לנוי של‬
‫הקיבוץ‪ .‬הגידול הזה נכשל ונזנח כי היבול היה נמוך ולא משתלם‪ .‬היה לנו גם מטע חרובים‬
‫גדול ‪ -‬של ‪ 60‬דונמים‪ ,‬שהשתרע מהכרם ועד שלושת העצים‪ .‬את החרובים הוסיפו‬
‫לתערובת של הפרות‪ ,‬וייבאו אותם בתחילה מקפריסין‪ .‬בשנתיים הראשונות השקינו את‬
‫העצים הצעירים בעזרת מכל (טנקר) בנפח קוב אחד‪ ,‬רתום לטרקטור‪ .‬לברז המכל חיברנו‬
‫צינור וקפיץ מחובר לחבל‪ .‬הטרקטוריסט היה נוסע‪ ,‬מתקרב לצלחת העץ‪ ,‬מושך בחבל‪,‬‬
‫‪15‬‬
‫פותח כך את הברז‪ ,‬והצינור מילא את צלחת העץ במים‪ .‬כשהחרובים גדלו והתחילו להניב‬
‫הסתבר שהוספת מזון זה אינה טובה לפרות‪ ,‬והעצים ננטשו‪ .‬כמה עשרות עצים עדיין‬
‫צומחים ממערב לשלושת העצים‪.‬‬
‫כמובן שמטע בנגב זקוק להשקיה‪ .‬בשנה הראשונה עשינו צלחות והשקינו עם צינור‪.‬‬
‫בהמשך היו קווי העברה של שני צול וממטרות נמוכות‪ .‬לפני שהוקם מערך המיון בסככת‬
‫האריזה מיינו את הפרי בשטח‪ .‬בעזרתו של אברי ברזילי בנינו מתקן מיון‪ .‬היו בו גלילים‬
‫שנלקחו מציוד למיון תפוחי אדמה ומסלולים בגדלים שונים‪ .‬הפרי נע על הגלילים‪ ,‬נכנס‬
‫למסלולים לפי הגודל וכך התמיין‪ .‬את הסרט הנע הפעלנו במנּואלה‪...‬‬
‫רוני נזכרת‪ :‬התחלתי לעבוד במטע בחורף שהיה אחד הקרים והקשים ביותר‪ .‬הייתה נהוגה‬
‫אז שיטת "החיפוי הירוק"‪ ,‬כלומר כל המטע היה מכוסה בעשבייה‪ .‬הכול היה רטוב‪ ,‬והיה‬
‫קור כלבים‪ .‬עמדנו וגזמנו‪ ,‬והטיפות הקפואות נפלו עלינו‪ .‬זה לא הפריע לאלעזר וליהושע‬
‫להתווכח על אופן הגיזום של כל ענף‪ ,‬וכמובן גם על פוליטיקה‪ ,‬על הקיבוץ ועל כל דבר‪.‬‬
‫כשריכזתי את הענף חברי לעבודה היו העוזרים הרציניים שלי‪ :‬אברהם ציטרון‪ ,‬יוסי‬
‫רוזנטל ואברשה‪ ,‬שהיה אחראי על הריסוסים בפרתיון ועל חישוב כל הכמויות‪ .‬תמיד‬
‫הזהרנו את הציבור לא להתקרב למטע המרוסס‪ ,‬אבל החברים קצת זלזלו בזה‪ .‬בתקופתי‬
‫הייתה לנו סככת אריזה ולצדה בית קירור‪ ,‬וגם שם נעזרנו בגיוסי חברים‪.‬‬
‫ניסים עזר‪ :‬התחלתי לעבוד במטע ב‪,1951-‬‬
‫כשהצטרפתי לחברת הנוער‪ ,‬וסיימתי כשחיסלו את‬
‫הענף‪ ,‬בסוף שנות ה‪ .80-‬עיקר עיסוקי היה‬
‫ההשקיה‪ .‬בהתחלה העברנו צינורות אלומיניום‬
‫מחלקה לחלקה בידיים‪ ,‬וזו הייתה עבודה קשה‪.‬‬
‫הממטרות בכרם היו גבוהות מאוד‪ ,‬מעל הנוף של‬
‫הגפנים‪ .‬בהמשך שיפרנו את השיטה וגררנו את‬
‫קווי ההשקיה בעזרת טרקטור לאורך החלקות‪,‬‬
‫אבל הן לא היו ישרות‪ ,‬וצריך היה לגרור גם‬
‫ואפשר‬
‫בזיגזג‪ .‬פיתחנו "תוף" שעמד בסיבוב ִ‬
‫גרירה גם כשיש פנייה‪ .‬בתור אחראי על ההשקיה‬
‫הייתי מתכנן את מועדי ההשקיה ואת הכמויות‪.‬‬
‫לאחר שרכשנו עוד צנרת יכולנו לגרור פחות‪ ,‬וזה‬
‫הקל את העבודה‪ .‬זה היה חשוב כי היו לנו חלקות‬
‫ניסים במטע הצעיר‬
‫גדולות של תפוחים ואגסים‪.‬‬
‫בשנים הראשונות שימשתי עגלון והובלתי בעגלה רתומה לפִ ְרדה את ארגזי הענבים‬
‫שהונחו בצל הגפנים אל סככת האריזה מעבר לוואדי‪ .‬עבודה זו הייתה אומנות כי הפִ רדה‬
‫רצה במורד הוואדי‪ ,‬והייתי צריך לבלום אותה כדי שערמת הארגזים הגבוהה לא תמוטט‬
‫ותיפול‪ .‬ככה עבדנו‪ .‬הקיבוץ לא היה יכול אז להקצות טרקטור למטע‪ .‬כאשר התחלנו‬
‫לקטוף תפוחים במטע הגדול השתנתה השיטה‪ :‬קטפנו לתרמילים ומהם למכלים גדולים‪,‬‬
‫וכאן נדרש טרקטור‪ ,‬כדי לגרור את שיירת המכלים הארוכה לבית האריזה‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫בשיא גודלו של המטע קטפנו ‪ 1000‬טונות פרי בשנה‪ .‬בעונת הקטיף נעזרנו באנשים רבים‪,‬‬
‫אבל בהתאם לעקרונות הקיבוץ לא נעזרנו כמעט בעבודה שכירה‪ ,‬פרט לשני עובדים‬
‫בדואים שעבדו בקביעות‪ .‬היו גיוסים של חברים‪ ,‬נערים‪ ,‬מחנות עבודה‪ ,‬נערים מאשל‬
‫הנשיא וכדומה‪ .‬עובדי הענף התארגנו לעבודה כבר ב‪ 4:00-‬בבוקר‪ ,‬כדי להתחיל את‬
‫הקטיף במסגרת הגיוס ב‪ .5:00-‬החברים והנערים התגייסו מ‪ 5:00-‬עד ‪ 8:00‬ואחר כך‬
‫המשיכו את יום עבודתם או את יום לימודיהם הרגיל‪ .‬חלק מהגיוסים היו גם אחר‬
‫הצהריים‪ ,‬לאחר שעות העבודה‪ .‬בסופו של דבר הגיוסים נמאסו על חברי הקיבוץ‪ ,‬וזו‬
‫הייתה אחת הסיבות לחיסול הענף‪.‬‬
‫המטע היה לעתים מרכז לפעילות חברתית‪ .‬בקיץ‪ ,‬הקטיף היה עיסוק המוני ולצדו אריזה‪,‬‬
‫שבה השתתפו פחות אנשים‪ .‬היינו שעות רבות ביחד והיו שיחות רבות‪ .‬גם תקופת הגיזום‬
‫בחורף זימנה שיחות ערות‪.‬‬
‫כשבן גוריון דיבר על הפרחת הנגב הוא בוודאי לא דמיין שאפשר לגדל בו מינים רבים כל‬
‫כך‪ :‬בשובל היו מטעים של זיתים‪ ,‬שזיפים‪ ,‬ענבים‪ ,‬אפרסקים‪ ,‬תפוחים‪ ,‬אגסים‪ ,‬משמשים‬
‫רימונים ופקאנים‪ .‬מאוחר יותר הוקם ענף הפרדס על ידי יוסק'ה הולצמן‪.‬‬
‫כמה סיפורים של חיים‪:‬‬
‫‪ #‬בבציר ב‪ 1954-‬עבדו איתנו חבר'ה מקיבוץ להב‪ .‬בסיום עונת הבציר עשינו מסיבה‪ .‬זמן‪-‬‬
‫מה לפני כן הפלאחים עשו מסיבה ליד הסילו‪ ,‬לכל הקיבוץ‪ ,‬לכבוד סיום הקציר‪ ,‬וחילקו‬
‫לכולם ארטיקים – אטרקציה מיוחדת בזמנו‪ .‬אנחנו‪ ,‬עובדי המטע‪ ,‬רצינו להתחרות בהם‪.‬‬
‫הזמנו את כל הקיבוץ לסככת האריזה (הראשונה) שהייתה מקורה בגפן מזן מטפס‪,‬‬
‫סולטנינה‪ ,‬הבאנו גנרטור‪ ,‬הכנו תכנית תרבותית‪ ,‬כולל שיר של השובלטרון על "שלוש‬
‫הגרציות מלהב" – בנות מלהב שעבדו במטע‪ ,‬ובהן אביבה קציר‪ ,‬כל זאת כקונטרה‬
‫לפלאחים‪ .‬תמיד היו מאבקי יוקרה בין הענפים בשובל‪.‬‬
‫‪ #‬בבציר ובאריזה עבדו באחד הימים מלכה מדניק‪ ,‬יונה פיק ומינה‪ ,‬שהשתייכה לקבוצה‬
‫של רוני‪ .‬יום העבודה הארוך התחיל ב‪ 4:00-‬והסתיים ב‪ ,17:30-‬ואני עוד המשכתי כדי‬
‫להשלים את האריזה ומשלוח הפרי‪ .‬כשהגעתי הביתה הגיע ורדי מבית קמה ודפק בדלת‪.‬‬
‫היה זה יום הבציר הראשון שלהם‪ ,‬והם לא ידעו כמה לקטוף ואיך לארוז‪ .‬היה כבר לפנות‬
‫ערב‪ ,‬והסככה שלהם הייתה מלאה בפרי‪ .‬הוא בא וביקש‪ :‬תצילו אותנו! ניגשתי לחדרה של‬
‫מינה‪ ,‬שלא היו לה ילדים‪ ,‬מצאתי אותה מותשת מיום העבודה וביקשתי שתבוא איתי לבית‬
‫קמה כדי לעזור להם‪ .‬ראינו שם את ערמת הפרי הגדולה‪ ,‬ארגנו את העבודה‪ ,‬לימדנו אותם‬
‫לארוז ועבדנו עד הלילה‪...‬‬
‫‪ #‬באחד הבקרים שבהם היה גיוס רתם יהושע את הפלטפורמה‪ ,‬וכל החברים שהתייצבו‬
‫לגיוס התיישבו עליה‪ .‬יהושע שאל‪ :‬אפשר לנסוע? והחבר'ה השיבו‪ :‬כן‪ .‬בעוד יהושע מביט‬
‫קדימה‪ ,‬משלב הילוך ומתחיל לנסוע‪ ,‬שלף אחד החבר'ה את הפין שחיבר את הפלטפורמה‬
‫לטרקטור‪ .‬יהושע היה ממוקד בדרך‪ ,‬נסע ונסע‪ ,‬הגיע למטע‪ ,‬ורק אז הפנה את פניו לאחור‬
‫וגילה שהפלטפורמה והחברים שעליה אינם‪...‬‬
‫המטע של שובל הוא כיום פיסת נוסטלגיה‪ ,‬אבל יש לו מקום חשוב בהיסטוריה של המקום‪,‬‬
‫בהקמת המשק החקלאי שלנו ובחיי הקיבוץ בכלל‪.‬‬
‫תודה רבה למלכה‪ ,‬רוני‪ ,‬ניסים וחיים ששיתפו אותנו בזיכרונותיהם‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫מה זה "בית חם"? רקע קצר‬
‫תכנית "בית חם" נוסדה למען קבוצות קטנות של עולים בגיל ִזקנה‪ ,‬מרקע תרבותי דומה (לרוב‬
‫מחבר העמים) כדי להעניק מסגרת למפגשים חברתיים על בסיס קבוע‪ .‬משתתפי כל קבוצה‬
‫קובעים בעצמם את התכניות ואת הפעילויות של המפגשים‪ ,‬בהתאם לנושאים המעניינים אותם‪.‬‬
‫בערים מתקיימים המפגשים בבית משפחה המארחת בקביעות קבוצת גמלאים קטנה‪ ,‬ובקיבוצים‬
‫ובמושבים פועל "הבית החם" כמועדון חברתי לקבוצת ותיקים גדולה יותר‪ .‬המפגשים מתקיימים‬
‫בתדירות של ארבע פעמים בחודש לכל הפחות‪ ,‬והפעילות מגוונת‪ .‬המדינה‪ ,‬באמצעות העמותות‬
‫ברשויות המקומיות‪ ,‬מסייעת במימון וברכישת ציוד בסיסי לצורך הפעלת התכנית ובהחזרים עבור‬
‫הוצאות השוטפות‪.‬‬
‫ואיך זה עובד אצלנו? ‪" -‬בית חם בשובל"‬
‫התכנית כבר פועלת בהצלחה ברוב קיבוצי המועצה‪ ,‬וכשדפנה שגיא נכנסה לניהול הרווחה בשובל‬
‫התחלנו לפעול יחד לבניית תכנית פנאי מגוונת לוותיקים שלנו‪ .‬כך אימצנו‪ ,‬בנוסף לחוגים שונים‪,‬‬
‫גם את התכנית הזאת‪ ,‬ומאז חודשי הקיץ אנו עושות יחד כל שניתן כדי לערוך מפגשים מגוונים‬
‫בתדירות של פעם בשבוע‪ :‬הרצאה; מפגש עם מישהו מהבנים שלנו או בני משפחה אחרים או עם‬
‫אנשי מקצוע מהקהילה ומהאזור; פעילות עם מכינת "נחשון" ועם חברת הילדים; מסיבות יום‬
‫ההולדת המסורתיות שמארגנות רוני ונשות צוות ‪ ;+60‬מספר טיולים במהלך השנה‪ .‬בפסח יצאנו‬
‫עם ציקי לוין לטיול בשדות שובל והשבוע יצאנו לטיול בספארי‪ .‬בכוונתנו להמשיך ולצאת לטיול‬
‫אחד לפחות בכל עונה‪.‬‬
‫כדי שנוכל להמשיך ו לערוך מפגשים אלו בכל שבוע‪ ,‬אנו זקוקות לעזרתכם בכמה דרכים‪ ,‬מכיוון‬
‫שמטבע הדברים‪ ,‬התכנית מושתתת על התנדבות‪ ,‬גם בהפעלת המועדון (תיאום וארגון המפגש‪,‬‬
‫פרסום וכדומה) וגם בהנחית המפגשים‪.‬‬
‫א‪ .‬אנו קוראות מכאן לבנות הקיבוץ ולבניו‪ ,‬לחברי משפחה אחרים וגם לחברים החדשים‬
‫שלנו‪ ,‬לעצור לרגע ולחשוב ‪ -‬במה עיסוקך‪ ,‬תחביבך או עולם הידע שלך עשויים לעניין אותנו‪,‬‬
‫ואיך ומתי תוכלו לשתף אותנו בכך‪ ,‬במסגרת של שעת מפגש? (רצוי בשעות הבוקר)‬
‫ב‪ .‬התכנית המקורית מופעלת על ידי אזרחים ותיקים למען עצמם‪ ,‬לכן דרושים שניים‪-‬שלושה‬
‫מתנדבים לעזור לדפנה ולהדס בחשיבה‪ ,‬בתכנון ובארגון המפגשים לאורך השנה‪ .‬בתודה‬
‫מראש‪,‬‬
‫דפנה שגיא רכזת בריאות ורווחה בשובל – ‪052-6033752‬‬
‫הדס מאיירס – רכזת קהילה תומכת (רווחת הוותיקים בשובל) ‪0508645814‬‬
‫טיול נחמד במיוחד בספארי‬
‫הדלקת נרות ומשחק חנוכה‬
‫עם הנכדים בחברת הילדים‬
‫‪18‬‬
‫האם ידעתם שרכבת תורכית נסעה בשדות שובל? לפני ‪ 100‬שנה‪ ,‬בסתיו ‪ ,1915‬נחנך קו‬
‫הרכבת הזה‪ ,‬וקטרים החלו לשעוט במרחבי הנגב השוממים‪.‬‬
‫התורכים סללו את המסילה מדמשק דרך צמח‪ ,‬דרומה לבאר שבע ומכאן לניצנה ולסיני‪.‬‬
‫הרכבת עצרה בתל א‪-‬שריעה כדי למלא מים מנחל גרר בדּוד של קטר הקיטור‪ .‬התורכים‬
‫הזדרזו להשלים את המסילה במלחמת העולם הראשונה במטרה להגיע לתעלת סואץ‬
‫ולפגוע בנתיב השיט החשוב הזה‪ ,‬שנשלט על ידי הבריטים‪ .‬לאחר ניסיון כושל של‬
‫התורכים להטביע אנייה בתעלת סואץ כדי לחסום אותה‪ ,‬הבינו הבריטים שאם ברצונם‬
‫להגן על התעלה עליהם לכבוש את ארץ ישראל מידי התורכים‪ .‬הם התקדמו לאורך חופי‬
‫סיני‪ ,‬ניהלו קרב קשה בעזה והגיעו לאזור באר שבע‪.‬‬
‫לתורכים היה מחנה גדול ליד תל א‪-‬שריעה‪ ,‬התל שנמצא בשולי שדות שובל‪ ,‬מדרום‪-‬מערב‬
‫לקיבוץ‪ .‬בכוח הבריטי היה קצין מצטיין‪ ,‬לוטננט קולונל ארתור דרמונד בורטון‪ .‬הוא סופח‬
‫לקורפוס ה‪ 20-‬שנלחם בגזרת באר שבע והשתתף בכמה קרבות באזור‪ .‬בליל ‪ 7‬בנובמבר‬
‫‪ 1917‬הסתער הגדוד שלו על הכוח התורכי שהיה ליד תל א‪-‬שריעה‪ .‬התורכים נסוגו‪,‬‬
‫התמקמו על קו הרכס במרחק קילומטר צפונית מהתל וירו אש כבדה לעבר הכוח האנגלי‪,‬‬
‫שנמצא בוואדי‪ ,‬בשטח נמוך יותר‪ .‬הגדוד חזר והסתער על התורכים‪ ,‬שהחזיקו בנחישות‬
‫בעמדותיהם‪ ,‬והבריטים נאלצו לסגת‪.‬‬
‫הקולונל בורטון לא ויתר‪ ,‬עודד את חייליו המותשים והוביל אותם פעם אחר פעם לעבר‬
‫עמדות התורכים במשך כל הלילה‪ ,‬אך לשווא‪ .‬כשדמדומי השחר כבר נראו באופק הוא‬
‫הבין שעליו לעשות מעשה לא שגרתי אם ברצונו להצליח במשימה‪ .‬הוא נזכר ב"נשק‬
‫הסודי" של האנגלים‪ ,‬הדבר שכל אנגלי באשר הוא לא יישאר אדיש כלפיו וינוע קדימה‬
‫בכל מצב‪ :‬כדורגל‪ ...‬הקצין שלף כדורגל מתרמילו של אחד החיילים‪ ,‬בעט אותו בחוזקה‬
‫קדימה‪ ,‬לכיוון התורכים‪ ,‬ופתח בריצת אמוק לעבר הכדור כשחייליו המשולהבים‬
‫בעקבותיו‪ .‬בזעקות קרב ובכידונים שלופים הם שטפו את עמדות התורכים ההמומים והכריעו‬
‫את הקרב‪...‬‬
‫כל זה התרחש‪ ,‬כאמור‪ ,‬בשולי שדות שובל‪ ,‬אם כי הרבה לפני הקמת הקיבוץ‪.‬‬
‫על מעשה הגבורה הזה זכה לוטננט קולונל בורטון בעיטור צלב ויקטוריה‪.‬‬
‫לקצין בריטי אחר‪ ,‬בקרב על הסום בצפון צרפת‪ ,‬היה רעיון דומה והוא הונצח בציור זה‪:‬‬
‫את הדברים שמעתי בסיור בעקבות הרכבת התורכית‪ ,‬מפי אבי נבון מקיבוץ להב‪ .‬נבון‬
‫נמנה עם מקימי העמותה למורשת מלחמת העולם הראשונה בישראל‪ .‬רוב המידע לקוח‬
‫ממאמר של עזרא פימנטל‪" ,‬הכדור והעיטור ‪ -‬צלבי ויקטוריה בארץ ישראל" שנכלל בספר‬
‫"‪ 90‬שנה למלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל" בהוצאת העמותה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫בארוחת ערב מנסות עפרי גולן (בת ‪ )3‬ואמא אסנת לעשות קצת סדר בעולם המשפחתי‪.‬‬
‫אמא מזמינה את הילדה להשלים‪ :‬עדי (האח) קטן‪ ,‬עפרי ‪...‬‬
‫עפרי‪ :‬גדולה‬
‫אמא‪ :‬עדי בן‪ ,‬עפרי‪...‬‬
‫עפרי‪ :‬בת‪.‬‬
‫אמא‪ :‬עדי ‪ -‬גולן‪ ,‬עפרי‪...‬‬
‫עפרי‪ :‬גולנית!‬
‫עפרי (הנ"ל) סופרת אצבעות ברגליים‪:‬‬
‫אצבע ראשונה‪ ,‬אצבע שנייה‪ ,‬אצבע שלישית‪ ,‬אצבע רביעית‪ ,‬אצבע אחרונית!‬
‫אור אלמלם (כמעט בן ‪ )5‬מבקש מהגננת‪ :‬ברצ'יקו‪ ,‬אני צריך את הדבר הזה‪,‬‬
‫עם הפסים והחורים‪ ,‬זה שדומה לכלא‪ [ ...‬רשת של תנור‪]...‬‬
‫ינאי מילאני (בן ‪ )4‬פונה לילדה מהגן ואומר‪ :‬לירון‪ ,‬את צריכה לוותר לי כי אני צעיר‬
‫וחמוד‪...‬‬
‫ינאי (הנ"ל) היה במרפאה עם אמא וקיבל חיסון מהאחות‪ .‬בסוף אמרנו "תודה לאחות"‪.‬‬
‫ינאי שאל‪ :‬מוכרת התרופות [הרוקחת]‪ ,‬מה היא במשפחה של המרפאה?‬
‫זיו גבעון (בן ‪ )6‬מכריז‪ :‬אני הולך הביתה עכשיו!‬
‫מרינה המטפלת‪ :‬אתה לא יכול‪.‬‬
‫זיו‪ :‬אני באתי רק לביקור‪...‬‬
‫רני קרוטמן (בן ‪ 5‬וחצי) ומשפחתו מצאו חילזון‪ .‬אמא זֹ הר הציעה שישחררו אותו‪ ,‬אבל רני‬
‫אמר‪ :‬אני לא רוצה שישחררו אותו‪ ,‬אני רוצה שהוא יהיה חֶ ֶרק המחמד שלי‪...‬‬
‫בחנוכה בירכו במשפחת קרוטמן על הנרות‪ ..." :‬שעשה ניסים לאבותינו‪"...‬‬
‫רני מלמל לעצמו‪ :‬בכלל לא ניסים‪ ,‬סתם אגדה‪...‬‬
‫רני (הנ"ל) שוחח עם הוריו על אירוע מסוים‪ ,‬ניסה להסביר מתי הוא היה ואמר‪:‬‬
‫זה היה לפני ְשלֹושֹומַ יִ ם!‬
‫ילד אחד‪ ,‬לא משובל‪ ,‬ובכל זאת חמוד‪ ,‬אמר בחנוכה‪ :‬לא הבנתי את סיפור פך השמן!‬
‫הדודה ניסתה להסביר‪:‬‬
‫נגיד‪ ,‬כמו סוללה של טלפון נייד‪ ,‬שמספיקה ליום אחד – זו מספיקה לשמונה ימים‪...‬‬
‫‪20‬‬
‫😂 אני בחיים לא אבין את הביטוי "הלכו לי הרגליים‪ "...‬מה‪ ,‬זה לא התפקיד שלהן???‬
‫😂 לכל אלה שמחפשות את האחד‪ ...‬הוא נמצא בצד השמאלי של המקלדת‪...‬‬
‫😂 גוגל יקר‪ ,‬האם אתה יכול פשוט לתת לי לסיים את המשפט שלי‬
‫לפני שאתה מתחיל לנחש?‬
‫😂 לפתוח חטיף בטיול שנתי זה כמו מס הכנסה‪ ,‬מיד יורדים לך ‪...30%‬‬
‫😂 לפעמים מי שהורס לך את כל החלומות הגדולים זה בסך הכול השעון המעורר‪...‬‬
‫😂 אף פעם לא טעיתי‪ ,‬ואם טעיתי זה בטעות‪...‬‬
‫😂 המורים קוראים לזה העתקה‪ ,‬אנחנו קוראים לזה עבודת צוות‪...‬‬
‫😂 מתמטיקה יקרה‪ ,‬אנא התבגרי ותלמדי לפתור את הבעיות שלך בעצמך‪...‬‬
‫התעייפתי מלעזור לך!!!‬
‫😂 למה תימנים עלו לארץ? כי היה מבצע‪...‬‬
‫😂 רק אצלנו תשמע את המורה אומרת‪:‬‬
‫"לא מספיק שאתה לא מגיע בזמן‪ ,‬אתה גם מאחר??"‬
‫😂 פיהוק זו הדרך של הגוף להגיד שיש לך פחות מ‪ 20%-‬סוללה‪...‬‬
‫😂 אין אחד שלא איבד משהו וחשב "איזה באסה שאי אפשר להתקשר אליו‪"...‬‬
‫😂 אם זה נראה קלקר‪ ,‬יש לזה ריח של קלקר וטעם של קלקר‪ ,‬זו פריכית אורז‪...‬‬
‫😂 מחקרים מוכיחים ש‪ 97%-‬מתלמידי ישראל גרועים במתמטיקה‪.‬‬
‫אני דווקא בין ה‪ 4%-‬הטובים‪...‬‬
‫😂 ישלכםמושגמזההמקשהארוךבתחתיתהמקלדת?‬
‫😂 אל תשנא את עצמך‪ -‬יש הרבה שעושים את זה עבורך‪...‬‬
‫😂 ככל שאני מכיר יותר ויותר אנשים אני נקשר לכלב שלי‪...‬‬
‫😂 מנה חמה‪ ...‬הדבר הכי קל להכנה‪ ,‬רק תמיד תסתכל בהוראות‪...‬‬
‫😂 יש לך ‪ 10‬דגים‪ 5 .‬טבעו‪ 2 ,‬חזרו לחיות‪ .‬כמה דגים יש לך?‬
‫תפסיקו לחשב‪ ...‬דגים לא טובעים!!!‬
‫‪21‬‬
‫מפרי עטו של ראובן הירשלר‬
‫ סבא‪ ,‬איפה העץ שנטעת ב‪?'48-‬‬‫‪ -‬הנה‪ ,‬פה‪...‬‬
‫‪22‬‬
‫תמונות מחדר האוכל‬
‫זה היה עד לפני שבוע‪ .‬והנה יש לנו קולט עשן! כמה טוב‪ .‬בתיאבון לכל באי חד"א‪.‬‬
‫‪23‬‬