2015 מאי , "ה תשע אייר עלון קיבוץ שובל

‫עלון קיבוץ שובל‬
‫אייר תשע"ה‪ ,‬מאי ‪2015‬‬
‫קהילת שובל‪ ,‬רעננה ומלאת אנרגיה‪ ,‬זכתה לשלל אירועים אביביים‬
‫‪0‬‬
‫שלום לקוראי השובעלון!‬
‫קדחת אביבית השתלטה על קיבוצנו‪ .‬שפע פעילות שכבר שנים רבות לא היה כאן‪ ,‬של‬
‫חגים ושמחות וגם מועדים שאינם שמחים‪ ,‬אבל גם אותם ציינו בטקסים מכובדים‬
‫ומרשימים‪ .‬תהליך ההתחדשות וההתרעננות של הקהילה ניכר מאוד לעין‪ ,‬בעיקר אם אתה‬
‫טורח לפקוח אותה‪ ...‬ואם גם קמת מכורסתך והשתתפת – בוודאי תהיה גם אתה שותף‬
‫לרושם הזה‪ .‬מערכת השובעלון‪ ,‬הלוקחת חלק פעיל בכל זה‪ ,‬אולי התרשלה קצת בתחום‬
‫העיתונות‪ ,‬אבל לא בכל השאר‪ .‬התוצאה היא גיליון שיש בו לא מעט תיעוד על הנעשה‬
‫בקהילתנו בזמן האחרון והרבה שמחה וששון‪.‬‬
‫ליעד שור משתף אותנו בחוויית השתתפותו ביום סיירות‪ ,‬חוויה לא קלה עבורו‪ .‬מפתיע‪.‬‬
‫נחום כנר סיים את עבודתו בבית אשחר‪ ,‬ולקראת זה כתב שיר הומוריסטי‪ .‬מירה ניר בירכה‬
‫אותו כשסיים‪ .‬ואם מדובר בבית אשחר‪ ,‬הלה מאיירס מברכת על החלטות הקיבוץ בעניין‪.‬‬
‫הלה מספרת גם על טעמם המתוק של חירות‪ ,‬עצמאות וחופש‪ ,‬וזאת מתוך ספר הזכרונות‬
‫שלה על קורותיה בתקופת השואה‪.‬‬
‫אם השתתפתם‪ ,‬וגם אם לא‪ ,‬במפגשים שכותרתם שובל בתנועה‪ ,‬אתם מוזמנים לקרוא את‬
‫סיכום מפגשי השיח שהתקיימו במרץ‪ .‬כן‪ ,‬זה ארוך‪ ,‬אבל חשוב ומעניין‪.‬‬
‫קשרים עם ארכיון שובל והרהורים על עבר הקיבוץ הניבו כתבה על משבר הסנאיסטים‬
‫בשובל‪ .‬זוהי פרשה עתיקה‪ ,‬אבל היא השפיע רבות על הקיבוץ‪ ,‬וחשוב שנכיר אותה‪.‬‬
‫ומהעבר‪ ,‬בקפיצה נחשונית‪ ,‬אל העתיד ואל המדור המתעד את המתרחש בשכונה הנבנית‪.‬‬
‫חיים רון מביט על הפוליטיקה העכשווית מנקודת מבט היסטורית‪.‬‬
‫ראובן הירשלר מביא כמה הגיגים בקו‪ ,‬ויש גם סיפור קטן על עוגיות‪.‬‬
‫תודה רבה לגילי גולני שרבים מצילומיו מאיירים את העלון‪ .‬מומלץ לראותם באתרי הקיבוץ‪.‬‬
‫קריאה מהנה!‬
‫שלומית‬
‫‪1‬‬
‫תקצר היריעה מלתאר את שטף האירועים והחגים במהלך האביב החביב הזה‪.‬‬
‫כל חג וכל מועד מושקע ועשיר מקודמו‪ ,‬ועדיין לא הגענו לשבועות‪...‬‬
‫ועדת תרבות מינתה את גילי גולני לצלם את האירועים‪ .‬הנה מעט ממה שקלטה מצלמתו‪.‬‬
‫פורים למבוגרים ותחרות תחפושות שווה‪,‬‬
‫הפנינג והמון מתקנים לנעורים ולילדים‪.‬‬
‫פסח רב משתתפים‪ ,‬מרגש‪ ,‬עליז וחווייתי‪.‬‬
‫כן‪ ,‬הייתה אפילו נגינה בנֶבֶל‪...‬‬
‫‪2‬‬
‫מימונה עם שפע מתוקים‪ ,‬ממתקים‪,‬‬
‫סלסולים‪ ,‬עינטוזים וצחוקים‪.‬‬
‫מסיבת עצמאות מדליקה‬
‫ולמחרת הפנינג שבו נחנכו משחקי‬
‫ענק שהכין צוות החג החרוץ‪.‬‬
‫בנוסף לכל זאת ציינה קהילת שובל את יום‬
‫השואה ואת יום הזיכרון בטקסים מרשימים‪,‬‬
‫מכובדים ורבי משתתפים‪ ,‬אך מטעמים‬
‫מובנים הם לא צולמו‪.‬‬
‫נאחל לוועדת תרבות ולצוותי החגים שימשיכו כך‪ ,‬ואפילו יותר! תודה בשם כולנו‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫מאת ליעד שור‬
‫לפני קצת יותר משנתיים אבא שלי חגג את יום הולדתו ה‪ .49-‬כרגיל במשפחתנו‪,‬‬
‫באירועים מהסוג הזה‪ ,‬ימי הולדת‪ ,‬אנו כותבים ברכה צנועה לחוגג‪ .‬בפעם הזאת‪ ,‬התיישבתי‬
‫בחדרי עם דף ועט‪ ,‬ובניגוד לברכות ה"רגילות" שנכתבות לימי הולדת‪ ,‬כתבתי משהו שונה‪.‬‬
‫זאת לא הייתה בדיוק ברכה‪ .‬העברתי דרך הדף הלבן הזה את תחושותיי בנוגע לנושא‬
‫כלשהו ביני לבינו‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬והדף התמלא בכיתוב‪ .‬משני צדדיו‪ .‬סיפרתי לו על כך שאני‬
‫מרגיש שאכזבתי אותו בהקשר לאותו נושא ופירטתי את תחושותיי בנוגע לזה ואליו‪ .‬זו‬
‫הייתה הפעם הראשונה שנפתחתי ככה וחשפתי את עצמי בקשר לנושא הזה‪ ,‬ובפעם הזאת‪,‬‬
‫כמו סכר שנפרץ‪ ,‬שפכתי הכול על הדף‪ .‬הגיע היום החגיגי ונתתי לאבי לקרוא את‬
‫ה"ברכה"‪ .‬הגשתי לו את הדף המקושקש לכל אורכו ורוחבו והתיישבתי על המחשב בביתי‪,‬‬
‫מחכה ומצפה לתגובה הקרבה לבוא‪ .‬כשהיא הגיעה היא הכתה בי חזק‪ ,‬הפתיעה אותי מאוד‬
‫ואפילו‪ ,‬יש לומר‪ ,‬השאירה בי זעזוע קל‪ .‬אבא שלי ניגש אליי‪ ,‬עיניו אדומות ודומעות‪ ,‬נשק‬
‫על לחיי ולחש באוזני‪" :‬אתה לעולם לא תאכזב אותי‪ ".‬באותו רגע צמרמורת בלתי צפויה‬
‫עלתה במעלה גופי מחפשת חריץ להתפרץ ממנו החוצה ויצאה דרך העיניים בצורה של‬
‫דמעות‪ .‬כמובן לא דמעות של עצב‪.‬‬
‫לפני מספר שבועות‪ ,‬השתתפתי ביום סיירות‪ .‬יום סיירות ממיין מלש"בים (מועמדים‬
‫לשירות ביטחון) ליחידות העילית של הצבא ‪" -‬היחידה" (הידועה יותר כסיירת מטכ"ל)‪,‬‬
‫ו"שייטת ‪ ."13‬משם לעוד יחידות נחשבות כמו "שלדג"‪ "669" ,‬ועוד‪ .‬אני‪ ,‬בתור אחד‬
‫שאבא שלו ושני דודיו העבירו את שירותם הצבאי בסיירת מטכ"ל‪ ,‬וכמו כמעט כל צעיר‬
‫ישראלי היום שהוא בעל פרופיל ‪ 97‬ומגיע ליום סיירות ‪ -‬מטרתי הייתה להתקבל למיונים‬
‫ל"יחידה"‪ .‬האמת‪ ,‬שזה היה מעבר למטרה עבורי‪ .‬זה היה חשוב לי ביותר‪ ,‬ובנוסף לזה‪,‬‬
‫חשתי בסוג של הכרח מסוים לעבור את היום בהצלחה‪ .‬לא כי הופעל עליי לחץ מצד אבא‬
‫שלי‪ ,‬או אחיו‪ ,‬או אף אחד אחר‪ .‬פשוט מעצם זה שאני באתי מהמשפחה הזאת‪ ,‬והעננה‬
‫הכבדה הזאת המכונה "היחידה" מרחפת מעל ראשי‪ ,‬ונותנת לי את ההרגשה שזאת הדרך שאני‬
‫חייב לצעוד ולהצליח בה‪ ,‬מיותר לציין‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬יום סיירות הוא יום שבוחן את יכולותיך הפיזיות והמנטליות‪ ,‬בעיקר הפיזיות‪,‬‬
‫ומסנן סינון גס את אלה שימשיכו במסעם ליחידות העילית למיניהן ואת אלה שיחפשו‬
‫מקומות אחרים בצבא‪ ,‬אשר יתאימו להם יותר‪ .‬זהו יום מרוכז שבו רצים הרבה ספרינטים‬
‫במעלה דיונה‪ ,‬אוכלים הרבה חול ובסופו של דבר צריך להוכיח את עליונותך הפיזית על‬
‫פני חבריך לקבוצה‪ ,‬אשר מהווים עבורך באותו יום מעין "אויבים ידידותיים"‪ .‬הגעתי ליום‬
‫הזה עם ביטחון עצמי גבוה‪ ,‬ממוקד מטרה ומתקשה לראות תסריט שבו אני לא משיג את‬
‫מטרתי‪.‬‬
‫ניגשתי ליום הזה יחד עם שני חבריי הטובים ‪ -‬גיא בראון ועומר ארנון‪ ,‬שכמוני‪ ,‬באו על‬
‫מנת לעבור את היום בהצלחה ולהתקבל למיונים ל"יחידה"‪ .‬התחלנו יחד את היום הזה‪ ,‬אך‬
‫כשחולקו הקבוצות‪ ,‬נפרדנו‪ ,‬והתראינו שוב רק בסוף היום‪ .‬הלכתי עם קבוצתי לקחת את‬
‫הציוד הדרוש‪ ,‬וצעדנו לעבר הדיונות על מנת "להתחיל במלאכה"‪ .‬אחרי תדרוך קצר‬
‫התחלנו "לעבוד"‪ .‬ספרינט ועוד ספרינט ועוד ספרינט‪ .‬ככה המון פעמים‪ .‬אני לא מצליח‬
‫להתבלט‪ .‬חבריי‪/‬אויביי לקבוצה עוקפים אותי שוב ושוב‪ ,‬נראים יותר טוב ממני‪ ,‬ומשדרים‬
‫‪4‬‬
‫הרבה יותר "רעל" ממני‪ .‬אט אט‪ ,‬או בעצם מהר מאוד‪ ,‬אני מתמלא בתסכול‪ .‬תסכול שנובע‬
‫מעדיפותם של סובבי עליי‪ ,‬מהקושי הפיזי הגדול שאני נמצא בו‪ ,‬ומההבנה החודרת‬
‫ומחלחלת שככל שעובר הזמן‪ ,‬כך הסיכויים שלי להצליח ביום הזה הולכים ופוחתים‪,‬‬
‫חלומי להגיע ולשר ת ב"יחידה" נגוז לו‪ ,‬והכי גרוע‪ ,‬אני מאכזב את כל מי שציפה ממני‬
‫להצליח‪ ,‬או לפחות‪ ,‬מי שאני חשבתי שציפה ממני להצליח‪ .‬היום מתקדם ומתקרב לסופו‪,‬‬
‫ואני‪ ,‬בעודי מזדחל שוב ושוב במעלה הדיונה‪ ,‬רואה את חברי הקבוצה האחרים מתעלים‬
‫עליי‪ ,‬חש בכל פעם מחדש את ההתעלמות של מפקד הקבוצה ממני‪ ,‬שהרי אין לו מה לחפש‬
‫בלא יוצלח כמוני‪ ,‬ואני מתחיל להבין שכנראה כבר לא אעבור את היום הזה בהצלחה‪.‬‬
‫אסיים אותו‪ ,‬אין שאלה בכלל‪ ,‬אבל לא אעבור בהצלחה‪.‬‬
‫אנחנו מסיימים את החלק הפיזי ומתיישבים לשיחה שבה כל אחד מספר על עצמו קצת‪ .‬אני‬
‫יושב מאוכזב‪ ,‬מנ סה עדיין לשדר נכונות ומוטיבציה להצליח ביום הזה‪ ,‬אולי משהו חיובי‬
‫יקרה בכל זאת‪ .‬אחד מחברי הקבוצה מספר שהוא קרא את הספר של דודי‪ ,‬אבנר שור‪,‬‬
‫"צוות איתמר"‪ ,‬מה שגרם לו לרצות מאוד להגיע ל"יחידה" גם כן‪ .‬לרגע אני מתמלא‬
‫בגאווה‪ .‬אותה גאווה שקיימת אצל דודי ואבי‪ ,‬יוצאי "היחידה"‪ ,‬שכנראה גם גרמה לי‬
‫להרגיש את הצורך והחובה להתקבל ל"יחידה"‪ .‬מחפש שבבי תקווה‪ ,‬אני מספר בתורי‬
‫שדודי כתב את הספר הזה‪ ,‬וגם אני קורא אותו‪ .‬אולי אם המפקד יידע מהם שורשיי הוא‬
‫יסתכל עליי בצורה אחרת‪ .‬ואם לא‪ ,‬אז סתם כדי להתגאות במשפחתי‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אנחנו‬
‫מסיימים את החלק הפיזי ביום‪ ,‬אני יוצא מאוכזב מאוד‪ ,‬מיכולתי ומתוצאותיי‪ ,‬קטן אמונה‪,‬‬
‫אך עם תקווה קטנה שאולי בכל זאת אקבל את ההזדמנות המיוחלת לבוא מוכן יותר‬
‫לגיבוש הבא‪ .‬אני עדיין לא מעכל את היום שעברתי‪.‬‬
‫אנחנו חוזרים כולם‪ ,‬כל הקבוצות‪ ,‬לאזור שבו התחלנו את היום‪ ,‬ואני נפגש עם חבריי‪,‬‬
‫ארנון וגיא‪ .‬אנחנו מחליפים חוויות ואני מספר להם שהלך לי לא טוב בכלל‪ .‬הם‪ ,‬שיודעים‬
‫כמה חשוב לי להצליח ביום הזה‪ ,‬מנחמים אותי ומנסים לרומם אותי במחשבה שאולי‬
‫אתקבל בכל זאת‪ ,‬אין לדעת‪ .‬אני‪ ,‬שכל זיז של אשליה יוצר אצלי תקווה ברגעים אלה‪,‬‬
‫נאחז בדברים אלה בחוזקה ומחכה בקוצר רוח להכרזה שתבוא ותגיד מי התקבל ל"יחידה"‪,‬‬
‫לשאר היחידות‪ ,‬או לא התקבל‪ .‬כעבור שעתיים בערך‪ ,‬מתחילים בהקראת השמות של‬
‫המתקבלים למיונים של ה"יחידה"‪ .‬אני מתרגש מאוד כמובן‪ .‬מקריאים שם ועוד שם‬
‫ופתאום מקריאים את שמו של ארנון‪ .‬חיוך נמרח על פניי‪ ,‬ארנון קם חיש קל וניגש אל‬
‫‪5‬‬
‫האוהל ש אליו יגיע כל מי שייקרא שמו ויקבלו את ההוראות והטפסים הדרושים להמשך‬
‫המיונים ל"יחידה"‪ .‬ממשיכים להקריא שמות‪ ,‬ופתאום גם שמו של גיא נקרא‪ .‬הייתי‬
‫מופתע‪ ,‬אני מודה‪ ,‬חיוכי התרחב‪ ,‬וגם גיא קם בזריזות וניגש אל האוהל‪ .‬השמות ממשיכים‬
‫להישמע וא ני איני שומע את שמי‪ .‬כל שם שעובר מוסיף לשפיפותי ולאכזבתי‪ ,‬ונוגס‬
‫נגיסות אגרסיביות בשאריות תקוותיי‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬לאחר רצף של "כהנים" שנקראים‬
‫לגשת אל האוהל‪ ,‬אני מבין שהקראת השמות היא על פי סדר אלפביתי‪ .‬עובדה זו מאירה‬
‫את פניי במקצת ואני ממתין בקוצר רוח לאות ש'‪ .‬נקראים המון שמות‪ ,‬אנשים מחויכים‬
‫ומרוצים שועטים אל האוהל והאות ש' מתקרבת לה‪ .‬מגיעה האות ש'‪ ,‬נאמרים כמה שמות‬
‫ולפתע אני שומע את השם שכטר‪ .‬אישור סופי לכך שלא התקבלתי למיונים‪ .‬זה כאב‪.‬‬
‫בדיעבד‪ ,‬ידעתי שזה יבוא‪ ,‬אבל כשזה הגיע‪ ,‬זה כאב‪ .‬מאוד‪ .‬השמות המשיכו להיקרא‪,‬‬
‫מתקבלים נוספים למיוני שייטת וחובלים‪ ,‬וכל פעם שהאות ש' חולפת בלי ששמי נשמע‪,‬‬
‫הכאב מתגבר‪ ,‬האכזבה גדלה‪ ,‬ונוספת תחושה מסוימת של בושה‪ .‬מפקד ימי הסיירות‬
‫מסביר למאוכזבי היום מספר דברים ופתאום רעש של צהלות ומחיאות כפיים בוקע‬
‫מהאוהל של המתקבלים למיוני "היחידה"‪ .‬אני מעיף לשם מבט‪ ,‬חושב על חבריי שנמצאים‬
‫שם‪ ,‬ותחושות הגאווה והפרגון נבלעו תחת המעטה הכבד והדוקרני של הקנאה שחשתי‬
‫כלפיהם‪.‬‬
‫אני מחכה להם מחוץ לאוהל‪ .‬היום נגמר‪ .‬הם יוצאים בין האחרונים ואני נותן לשניהם‬
‫חיבוק ומפרגן להם‪ .‬גיא טוען שהוא יותר עצוב מכך שאני לא קיבלתי כלום מאשר שהוא‬
‫שמח שהוא כן קיבל‪ .‬אני מאמין לו‪ .‬אני אומר להם שאני ממש שמח בשבילם‪ ,‬כמעט כמו‬
‫שאני מקנא בהם‪ .‬הם לא מראים סימני שמחה גדולה‪ ,‬כדי שכאבי לא יהיה יותר גדול ממה‬
‫שהוא באותם רגעים‪ .‬אנחנו הולכים לאוטובוסים אשר ייקחו אותנו לתחנת הרכבת ומשם הביתה‪.‬‬
‫אנחנו ברכבת‪ .‬התיישבנו‪ ,‬אווירה של עצב שוררת סביבנו באשמתי הבלעדית‪ ,‬ואני שם‬
‫אוזניות באוזניי ומאזין למוזיקה‪ .‬קיבלתי המון הודעות מאנשים שהתעניינו ורצו לדעת איך‬
‫היה לי‪ ,‬אך לא רציתי לענות לאף אחד‪ .‬רק לאבא שלי‪ ,‬שכל הדרך ברכבת אני רק חושב‬
‫על המפגש שלי איתו ועם אמי‪ ,‬ואני מרגיש את אותה תחושה שהעברתי לו באותו מכתב‬
‫ליום הולדתו ה‪ .49-‬התחושה שאכזבתי אותו‪ .‬אני חושב על זה ובאותה עת שואב את‬
‫דמעותיי המתכוננות להתפרצות אל בית הבליעה‪ ,‬כדי שאוכל לבלוע אותן‪ ,‬ולמנוע מהן‬
‫לצאת החוצה אל מול חבריי המרוצים‪ .‬התחושה הזאת לא עוזבת אותי לאורך כל הנסיעה‪.‬‬
‫לאחר התברברות קלה בתחנת הרכבת‪ ,‬אני יורד מהרכב של אמו של ארנון‪ ,‬אשר אספה‬
‫אותנו לתחנת אוטובוס‪ ,‬משם יאספו אותי הוריי‪ .‬אני אומר לגיא וארנון שאני מצטער‬
‫שביאסתי אותם עם כאבי ושאני באמת ממש שמח בשבילם‪ .‬הם תומכים בי‪ ,‬מראים לי את‬
‫הזדהותם עם כאבי וממשיכים בדרכם‪ .‬אני מחכה להוריי‪ .‬הם יודעים שלא עברתי‪ ,‬לא‬
‫מעבר לזה‪ .‬הם מגיעים‪ ,‬אני פותח את דלת האוטו‪ ,‬ובעודי משתנק מהדמעות של עצמי‪ ,‬אני‬
‫מבקש מהם חיבוק‪ .‬אמי לא מהססת ויוצאת מהאוטו ומחבקת אותי חיבוק חם‪ ,‬אוהב ותומך‪.‬‬
‫וכך גם אבי‪ .‬דמעותיי פורצות החוצה ללא הפרעה‪ .‬באותו רגע הבנתי‪ ,‬וידעתי‪ ,‬שהתחושות‬
‫שלי היו לא נכונות‪ .‬ידעתי שאבא שלי לא מאוכזב ממני‪ ,‬הוא מאוכזב מהעובדה שלא‬
‫הצלחתי במשהו שחשוב לי‪ ,‬ואני מקבל ממנו את מלוא התמיכה‪ .‬ממנו ומאמי כמובן‪ .‬זה‬
‫היה רגע מאוד חשוב עבורי‪ .‬הרבה דברים החלו להתבהר לי לאחר הרגע הזה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫הכאב והאכזבה שהרגשתי לאחר היום הזה לא היו קשורים לאכזבה של הוריי ממני‪ ,‬חבריי‬
‫ממני‪ ,‬או כישלוני ביום הסיירות‪ .‬הציפיות שלי מעצמי ביחס ליכולותיי היו גבוהות מאוד‪.‬‬
‫הן תמיד ככה‪ .‬אני לא מתכוון להשתנות בקטע הזה‪ .‬אבל מעבר לציפיות הגבוהות שלי‬
‫מעצמי‪ ,‬ההערכה העצמית שלי הייתה גבוהה יתר על המידה‪ ,‬והתעלמתי מהחששות שהיו‬
‫קיימים עמוק בתוך תת המודע שלי לפני יום זה‪ .‬חטפתי כאפה מצלצלת‪ .‬כאפה שהעלתה‬
‫על פני השטח את כל החששות‪ ,‬התהיות והלבטים שהדחקתי במעמקי נפשי‪ .‬התגלה בפניי‬
‫הפער הגדול שקיים בין מי שאני מכוון‪ ,‬רוצה וצריך להיות על מנת להתקבל למקומות כמו‬
‫"היחידה" ‪ -‬בוגר‪ ,‬אחראי‪ ,‬חזק פיזית ומנטלית‪ ,‬מתחשב בסביבה‪ ,‬פועל טוב בצוות‪ ,‬מוכן‬
‫לוותר על טובתי האישית למען הכלל ועוד הרבה‪ ,‬לבין מי שאני כיום ‪ -‬ילדותי לעתים‪ ,‬לא‬
‫מספיק חזק פיזית ומנטלית‪ ,‬לא בשל‪ ,‬אנוכי במידה מסוימת‪ ,‬מוותר לעצמי‪ ,‬בעל הערכה‬
‫עצמית גבוהה‪ ,‬ובכללי ‪ -‬לא מספיק מוכן‪ .‬לא מספיק מוכן ליום סיירות‪ ,‬ובמיוחד לא מספיק‬
‫מוכן לשירות ב"יחידה"‪.‬‬
‫אני בחרתי להסתכל על הצד החיובי שבעניין‪ .‬וגם אם לא נראה ככה‪ ,‬הוא קיים‪ ,‬והוא גדול‬
‫ומשמעותי‪ .‬ה"כאפה" הזאת שקיבלתי הגיעה יחסית מוקדם בחיי ומאפשרת לי ללמוד‬
‫מהטעויות שלי עד כה‪ ,‬לצאת לדרך חדשה ולהמשיך לעבוד קשה ולהשתפר על מנת להשיג‬
‫את הדברים שחשובים לי‪ .‬יום הסיירות הזה הוא יום שיצאתי ממנו מאוכזב מאוד‪ ,‬אך‬
‫בכוונתי לנצור אותו בלבי‪ ,‬שכן למדתי ממנו הרבה על עצמי‪ .‬קיימים עוד המון מקומות‬
‫נוספים ומעולים להיות בהם בצבא ובכלל‪ ,‬ואין זה מגדיר אותי כאדם ‪ -‬המקום שבו אני‬
‫נמצא או המקום שבאתי ממנו‪ .‬בנוסף לדברים האלה ולדברים רבים נוספים שלקחתי איתי‬
‫מהיום הזה התוודעתי לסביבה התומכת שאני נמצא בה ‪ -‬אם זה חבריי או הוריי‪.‬‬
‫אמא ואבא‪ ,‬התמיכה שלכם לא מובנת לי מאליו בכלל‪ ,‬והרגע שבו קיבלתי מכם את החיבוק‬
‫ואיתו גם התמיכה‪ ,‬הדאגה‪ ,‬החום והאהבה‪ ,‬היו החשובים לי בכל היום הזה‪ ,‬יותר מהצלחתי‬
‫בו‪ ,‬הרבה יותר‪ .‬הידיעה שאני נמצא במשפחה טובה ואוהבת חשובה לי יותר מכל הצלחה‬
‫אישית שאנחל בעתיד או שנחלתי בעברי‪ .‬תודה‪.‬‬
‫גיא וארנון‪ ,‬אני שוב רוצה להגיד לכם כמה שאני שמח בשבילכם וכמה שאני גאה בכם‪.‬‬
‫אתם תותחים‪ ,‬תמשיכו ככה‪ ,‬וכולי תקווה שתגיעו הכי רחוק שאפשר‪ ,‬אני בטוח שאתם‬
‫יכולים ושתצליחו‪ .‬ותודה על הצורה שהתנהגתם אליי ברגעים של האכזבה‪ ,‬אני מאושר‬
‫לדעת שכאלה אנשים נמצאים בחברתי‪ .‬אוהב אתכם חברים שלי‪.‬‬
‫ליעד‪ ,‬אני מצטער שפעם נוספת השליתי אותך בציפיותיך מעצמך‪ ,‬ואני מתנצל מראש על‬
‫כל הפעמים הבאות שאעשה זאת‪ ,‬כי איני מתכוון לתת לך הנחות‪ .‬שנינו יודעים מה דרוש‬
‫על מנת להשיג את מטרותינו‪ ,‬ואני בטוח שאם נלך בדרך הנכונה‪ ,‬ונעבוד קשה‪ ,‬אין מי‬
‫שיעצור בעדנו‪.‬‬
‫אני רוצה לסיים עם אמרה שמסכמת עבורי בצורה טובה מאוד את הדברים שאני יוצא‬
‫איתם מאירוע זה‪:‬‬
‫"אני מאמין גדול במזל‪ ,‬ומתברר לי שככל שאני עובד קשה יותר‪ ,‬כך יש לי יותר מזל"‬
‫(תומס ג'פרסון)‪.‬‬
‫ליעד שור‬
‫‪7‬‬
‫פרק המשך‪ ,‬בנימה חיובית‪ :‬מקווים לברך על המוגמר‬
‫מאת הלה מאיירס‬
‫לאחר שנים של התלבטויות‪ ,‬חילוקי דעות וניגודי אינטרסים‪ ,‬קשיים מבפנים ומבחוץ‪,‬‬
‫וכתוצא מכך אי יכולת להכריע‪ ,‬נפל דבר!‬
‫הצעת המזכירות לשפץ ולשדרג משמעותית את בית אשחר התקבלה בקלפי ברוב גדול‪.‬‬
‫הצלחה זאת יש לזקוף‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬לחשבונן של ההנהלות שלנו‪ ,‬המזכירות‪ ,‬הנהלת הקהילה‪,‬‬
‫הרווחה והסיעוד‪ ,‬אשר באכפתיות ומתוך הבנת חשיבותה ורגישותה של המשימה‪ ,‬הביאו‬
‫את "פרשיית" בית אשחר לסיומה החיובי‪ .‬נקווה שלאחר שלב זה יבוא במהרה שלב ב'‪,‬‬
‫הביצוע‪.‬‬
‫גם הציבור בגר‪ ,‬ועם הזמן פיתח מודעות לאתגרים שגיל הזִקנה לפניהם‪ ,‬הדורשים‬
‫פתרונות ראויים ורלוונטיים‪.‬‬
‫כדי לחזק את אמונם של החברים בטיבה של התכנית המוצעת‪ ,‬בסבירותה ובהיותה‬
‫אפשרית‪ ,‬אני מפרסמת שוב קטע מכתבה שלי בשובעלון ממארס ‪ ,2014‬שבה אני שוטחת‬
‫את "חזון בית אשחר" שלי‪:‬‬
‫מגיע לזקני שובל בית אבות (או בית הורים) מקומי‪ ,‬קטן‪ ,‬פרטי‪ ,‬לא כמרכז רווח‪ ,‬ללא‬
‫תלות וקשר עם משרד הבריאות וכל הסיבוכים המתלווים לקשר כזה; בית שיכבד את‬
‫זקנתם של חברינו ויתאים לרמת הדיור הגבוהה שאנחנו‪ ,‬חברים ותיקים וחדשים‪ ,‬זוכים לה‬
‫או שואפים אליה; בית שיהיה בעת הצורך גם סיעודי‪ ,‬אבל לא רק; בית שיענה על צרכים‬
‫אחרים שהם מנת חלקו של איש זקן‪ ,‬כמו החלמה‪ ,‬שהייה זמנית‪ ,‬שהייה חלקית‪ ,‬טיפולים‪,‬‬
‫מילוי שעות הפנאי‪ ,‬חברותא כנגד הבדידות בבית שבו נמצאים לבד‪ ,‬עם מלווה‪.‬‬
‫לשם כך נחוץ טיפול בחלל הבית‪ ,‬חלוקתו מחדש‪ ,‬תוך שימת דגש על צרכים כמו צנעת‬
‫הפרט והזכות לאינטימיות – משימה בלתי אפשרית בתנאים הקיימים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫נחום כנר‪ ,‬שעומד לסיים את עבודתו בבית אשחר‪ ,‬להיפרד ולצאת לגמלאות‪ ,‬כתב ושר את‬
‫השיר הזה בסדר פסח שנערך בבית‪ ,‬לפי השיר האמריקאי ‪.After you've gone‬‬
‫ש ֵאלְֵך – אגיד שלום‪,‬‬
‫ִל ְכ ֶ‬
‫ש ֵאלְֵך – אגשים חלום‪.‬‬
‫ִל ְכ ֶ‬
‫הזמן עובר – גם לי אוזל‪,‬‬
‫אני רוצה מעט להתפרפר‪.‬‬
‫כמה מילות פרידה‬
‫נחום‪,‬‬
‫היום אתה פורש מעבודה‬
‫וסוגר פרק בחיים‬
‫אחרי שנים של עבודה משותפת‪.‬‬
‫תודה‬
‫על שעמדת לציידי במשברים כאלה ואחרים‬
‫תודה‬
‫על עבודה שנעשתה במסירות יום יומית‬
‫תודה‪,‬‬
‫על הנועם המיוחד שלך‬
‫כל ההשקעה‪ ,‬וההתמדה‪,‬‬
‫כולם יזכרו עוד לזמן רב כאן בעבודה‪.‬‬
‫אני מבינה‬
‫שעכשיו זה הזמן המתאים‬
‫לבחור איזה חלומות להגשים‬
‫אני מאמינה‬
‫שלא אמרת את המילה האחרונה‬
‫ומכאן תמשיך במלאכת העשייה‪.‬‬
‫אני מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחר‪,‬‬
‫וחשוב שתזכור שישנה דרך חזרה‪,‬‬
‫ולא רק כדייר ב"בית אשחר"‪.‬‬
‫מירה‬
‫מה שהיה ‪ -‬היה נפלא‪,‬‬
‫מה שיהיה – יהיה‪-‬יהיה‪.‬‬
‫הוי‪ ,‬כמה אתגעגע‬
‫להתעמל אִתכם‪ ,‬לנשום‪ ,‬להתפרע‪,‬‬
‫רק משאלה‪:‬‬
‫אִתכם למות‪ ...‬מצחוק‪...‬‬
‫ִל ְכשֶָאשּוב – אשוב על ארבע‪,‬‬
‫ִל ְכשֶָאשּוב – הלילה – לא לילה‪.‬‬
‫אדבר‪ ,‬אספר‪,‬‬
‫איך העולם אוהב את ישראל‪.‬‬
‫ִל ְכשֶָאשּוב – נרקוד‪ ,‬נשירה‪,‬‬
‫ִל ְכשֶָאשּוב – במיטה ליד מירה‪,‬‬
‫כל שובל התרווח‪,‬‬
‫כל בית אשחר עבר לגור בירח‪,‬‬
‫רק משאלה‪:‬‬
‫אִתכם למות‪ ...‬מצחוק‪...‬‬
‫‪9‬‬
‫הלה מאיירס מביאה קטע מתוך ספרה ילקוט זכרונות‬
‫כמה מילות פתיחה ‪ :‬מברגן בלזן הועברנו‪ ,‬כקבוצת עובדים‪ ,‬לבית חרושת הגרמני יּונקֶרס‬
‫ו ְֶרקֶה שייצר אווירונים‪ .‬כאשר הצבאות האמריקאים והרוסים התקרבו למקום פונו ממנו‬
‫כל האסירים‪ .‬קראו לזה ֶאבָקּוַא ְצי ָה‪ .‬יצאנו למסע רגלי שהתמשך והתמשך‪ ,‬ולא הייתה לו‬
‫תכלית ברורה‪ .‬בשלב זה החלטנו‪ ,‬אני ושתי חברותיי‪ ,‬לברוח‪ .‬הסתתרנו בחווה של גרמני‬
‫אחד‪ ,‬ושם נודע לנו שבעיירה הסמוכה‪ ,‬פ ְֶרסֶל‪ ,‬כבר נמצא הצבא האמריקאי‪ .‬סיפור הבריחה‬
‫שלנו נשמע כמו סיפור מתח טוב‪ ,‬ואפשר לקרוא אותו בשלמותו בספר‪.‬‬
‫מכאן קטע מהספר‪ ,‬מתוך הפרק אחרי הסופה‪.‬‬
‫את הידיעה על כניעתה של גרמניה בגזרת פ ְֶרסֶל‪ ,‬באפריל ‪ ,1945‬קיבלתי במעין אדישות‬
‫לא מובנת‪ ,‬עובדה קרה שלא נגעה בנימי נפשי כהוא זה‪ .‬עכשיו‪ ,‬באזור כיבוש אמריקאי‪,‬‬
‫על כבישי גרמניה המובסת‪ ,‬נכנסתי לפתע לאופוריה‪ .‬אופוריה של מנצחים‪.‬‬
‫אני חושבת שמעולם‪ ,‬לא לפני ולא אחרי אותו אביב ‪ ,1945‬לא התנסיתי בתחושת אושר‬
‫כה משכרת‪ ,‬תחושה של חופש‪ ,‬שנשארתי בחיים‪ ,‬שאני צעירה וכל החיים לפניי‪ .‬קשה‬
‫לתאר את עוצמת התחושה הזו‪.‬‬
‫לא העסיקו אותי מחשבות על שכול ועל אובדן‪ .‬איבדתי את הוריי ואת כל משפחתי‪ ,‬ועם‬
‫זאת‪ ,‬כל מה שהיה חשוב לי אז היה ששרדתי ושהעולם נראה כה יפה ומבטיח‪.‬‬
‫אני מניחה שחברותיי למסע חשו כמוני‪ .‬לא דיברנו על רגשות‪ .‬הגיגים פילוסופיים‬
‫ופסיכולוגיים לא העסיקו אותנו‪ .‬חיינו את הרגע‪ ,‬נשמנו מלוא ריאותינו את האוויר הצח‬
‫של האביב‪ ,‬התפעלנו מפריחת עצי הדובדבן לצד הכבישים והתענגנו על טעמם המתוק של‬
‫חירות‪ ,‬עצמאות וחופש‪.‬‬
‫יש לשער שאנשים שבסּופה שעברה עליהם איבדו את בני זוגם וילדיהם ראו את מצבם‬
‫באור שונה‪ ,‬וכאב‪ ,‬געגועים וחרדות היו מנת חלקם‪ ,‬ולא שמחה ואושר קיומי‪ ,‬שבהם‬
‫התבשמנו אנחנו‪ .‬מול עיניי ניצבת דמותה של לולה‪ ,‬שבאושוויץ הלכה אל מותה‪ .‬ספק‬
‫בלבי אם הייתה מוצאת בנפשה ובגופה כוחות לבניית חיים חדשים‪ .‬בדומה ללולה‪ ,‬ודאי‬
‫התקשו ניצולים רבים לגייס את שנדרש כדי לבנות מחדש את חייהם‪.‬‬
‫טנקים אמריקאים על אדמת אירופה‬
‫טנקים אמריקאים על אדמת אירופה‬
‫‪10‬‬
‫לבנות קהילה אין משמעות הדבר רק לבנות בתים ולפתח את השטח‪ .‬יש להניח גם את‬
‫היסודות החברתיים קהילתיים שיהוו תשתית איתנה להמשך‪.‬‬
‫בתהליך הקליטה הצטרפו אלינו תושבים חדשים רבים שאינם מבינים את "השפה‬
‫הקיבוצית"‪ ,‬את המונחים‪ ,‬את התפקידים‪ ,‬את המבנה הארגוני ואת אורחות חיינו‪ .‬בד בבד‪,‬‬
‫גם הקיבוץ שינה פניו‪ ,‬וגם החברים שבו לא תמיד תמימי דעים לגבי המשך הדרך‪ .‬סוגיות‬
‫כמו ערבות הדדית‪ ,‬החצר הקיבוצית‪ ,‬חינוך רווחה ועוד‪ ,‬הם נושאים הדורשים בירור‬
‫בצומת החשוב שבו אנחנו נמצאים‪ .‬במסגרת התהליך "שובל בתנועה" אנחנו מעלים‬
‫נושאים שחשובים לחברים בקיבוץ‪ ,‬מקשיבים ולומדים על הדעות השונות‪.‬‬
‫תהליך מעגלי ההקשבה והשיח הוא בעל חשיבות ומשמעות רבה להמשך דרכנו כקהילה‬
‫בשובל‪ .‬הוא יוצר את הבסיס להידברות‪ ,‬לבירורים‪ ,‬להקשבה ולבנית הסכמות‪.‬‬
‫מה שנעשה היום יקבע במידה רבה את היסודות להמשך הדרך ויניח את התשתית‬
‫החברתית והקהילתית לצמיחה ולהתפתחות‪.‬‬
‫במעגלי השיח האחרונים עסקו בנושאים רבים‪ .‬הנה תמצית תוכנם‪.‬‬
‫תמצית הדברים שנאמרו במפגשי השיח ‪ -‬מרץ ‪2015‬‬
‫ערבות הדדית‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫אחריות הקיבוץ‬
‫ערבות הדדית היא מחויבות הקהילה לכל חבריה‪ ,‬כל חייהם‪ ,‬לקיום בכבוד‪ ,‬על פי צרכים‬
‫מוגדרים ומקורות מימון ידועים‪.‬‬
‫צריך למסד את פעילויות העזרה ההדדית שנעשו בעבר בהתנדבות (הורדת אוכל‪ ,‬ביקור‬
‫חבר בבית חולים)‪.‬‬
‫לשמר בעתיד מה שמקובל כיום לגבי האוכלוסייה הוותיקה‪ :‬טיפול‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬עזרה‬
‫שהקיבוץ מספק‪ ,‬ללא תלות בהכנסת החבר‪.‬‬
‫יש לדאוג שהפערים הכלכליים בין האנשים לא יגרמו להזנחת מי שנמצא בחלק התחתון‬
‫של הסקאלה ושלא ייווצרו פערים גדולים מדי בין אוכלוסיות‪ .‬גם לגבי מי אינו עובד‪.‬‬
‫אחריות החבר‬
‫ערבות הדדית בהתנדבות‪ ,‬בעידוד הממסד‪ ,‬כגון בישלולה‪ ,‬בעזרת מאגר מתנדבים‪.‬‬
‫הערבות ההדדית איננה בכל תנאי‪ ,‬ולחבר יש אחריות לבטח את עצמו‪ .‬הקיבוץ צריך לוודא‬
‫זאת‪ .‬החברים החדשים יעשו ביטוח שיבטיח את קיומם‪.‬‬
‫קרן המילואים אינה יכולה להחליף ביטוח אישי‪ ,‬ואסור להסתמך עליה‪.‬‬
‫מקורות וכלים‬
‫יש לשמר את המיסים שמאפשרים את מימון הערבות ההדדית ולהבהיר את מטרותיהם‪.‬‬
‫רוב מימון הערבות ההדדית מגיע מנכסי הקיבוץ‪ ,‬ולא מהמיסים‪ ,‬לכן חשוב לשמור על‬
‫היכולת הכלכלית ולפתח אותה‪.‬‬
‫קרן המילואים איננה מוגדרת מספיק‪ .‬צריך ליצור לה תקנון‪ ,‬חוברת‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫יש לדאוג שהמבנה הארגוני של הקיבוץ‪ ,‬הקהילתי והכלכלי‪ ,‬יוכל להבטיח את רווחת‬
‫האוכלוסייה‪ ,‬בדומה לקיים היום‪.‬‬
‫זכאויות החבר צריכות להיות ידועות ושקופות‪ .‬על המוסדות לסייע במיצוי זכויות החבר‪.‬‬
‫הזכאות לתמיכה במסגרת הערבות ההדדית תתבוסס על קריטריונים ברורים ותנוהל‬
‫בשקיפות מרבית באמצעות מנגנון מתאים‪ .‬חבר הרוצה להישען על הערבות ההדדית יעשה‬
‫"גילוי נאות" לגבי מקורותיו הכספיים‪.‬‬
‫ממלאי התפקידים בתחום יהיו בעלי היכולות‪ ,‬הכישורים והרגישויות הנדרשים‪.‬‬
‫זכויות החבר החדש‬
‫החברים החדשים זכאים גם הם לזכויות כמו פנסיה‪ .‬אם מישהו מהם ייקלע למשבר‪,‬‬
‫הקיבוץ יסייע לו‪.‬‬
‫ייתכן שבקליטה בעתיד עלינו לדרוש תשלום של "מניה"‪ ,‬כדי לא לשחוק את הנכסים‬
‫שמממנים את הערבות‪ ,‬עבור כולם‪.‬‬
‫חיי הקהילה‬
‫נורמות קהילתיות‬
‫‪ .1‬הצביון של קהילת שובל הוא ישראלי‪ ,‬חילוני‪.‬‬
‫‪ .2‬חיי הקהילה מהווים את הערך המוסף לחיים בקבוץ‪ .‬הם מאופיינים במבנים‪ ,‬בנהלים‬
‫ובהחלטות‪ .‬יש לקיימן ולאכוף אותן‪ .‬יש להקצות להם משאבים‪.‬‬
‫‪ .3‬קהילה שבה יש מקום ומרחב חיים ופעולה גם למשפחה הגרעינית ולפרט‪ ,‬לצד פעילות של‬
‫הכלל‪ .‬דילמה‪ :‬איך נחגוג חג‪ ,‬בקיבוץ או בחיק המשפחה?‬
‫‪ .4‬איכות חיים גבוהה – ילדים יכולים להסתובב בבטחה; אכפתיות שלנו למקום‪.‬‬
‫‪ .5‬יחס חברי‪ :‬ברכת שלום‪ ,‬טרמפ בקלנועית‪ ,‬עזרה לזולת‪.‬‬
‫‪ .6‬התנהלות פרטית שאינה גורמת נזק לכלל‪.‬‬
‫‪ .7‬דאגה ושמירה על הפרטיות ועל כבוד האדם – דיונים מקצועיים במקומות המתאימים ולא‬
‫בשולחנות או בשבילים‪ ,‬גישה שירותית‪.‬‬
‫‪ .8‬אמירה‪ ,‬אחריות וטיפול בתופעות בקהילה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הקהילה תתייחס לתרבות השתייה של‬
‫הנוער‪ ,‬נסיעה בטוסטוסים ללא ביטוח ועוד‪.‬‬
‫אחריות אישית והתנדבות‬
‫‪ .1‬חברּות פעילה ואחראית‪ :‬מילוי תפקידים פורמליים ואחרים‪ ,‬השתתפות בפעילויות‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת מערך התנדבות בתוך הקהילה ומגוון רחב של הזדמנויות לתרום לקהילה (גיוסים‬
‫בנוי‪ ,‬חידוש גני ילדים‪ ,‬התנדבות בעלי מקצוע ועוד)‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת אווירה של תרומה על ידי חיזוק תחושת השייכות‪.‬‬
‫‪ .4‬שילוב בין יוזמות פרטיות למערכות הקהילה – לזהות את האנרגיה וללבות ‪/‬לגבות אותה‬
‫ע"י משאבים מערכתיים‪ .‬לדאוג שיש מערכת ויד מכוונת‪ְ ,‬מתכ ֶל ֶלת ומנהלת‪.‬‬
‫לדוגמה‪ :‬מיד‪-‬בר – שגעון פרטי שיצר מענה חשוב בקהילה‪.‬‬
‫יוזמות קהילתיות‬
‫‪ .1‬פעילויות של שכונות מארחות‪ -‬ארגון פעילות לכלל האוכלוסייה‪.‬‬
‫‪ .2‬יצירת מערכת או כתובת לפתרון קונפליקטים וקשיים‪ -‬כמנגנון ליצירת שייכות‪.‬‬
‫‪ .3‬שימוש בגישור‪ .‬סדנאות לפירגון וביקורת בונה‪ .‬עידוד סובלנות לשונות‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪ .4‬יצירת מערכות תומכות‪ ,‬למשל שיח בין הורים על קשיים‪ ,‬בעיות‪.‬‬
‫שיח ציבורי וקבלת החלטות‬
‫‪ .1‬יצירת מנגנונים מותאמים לקבלת החלטות ודיאלוג‪ ,‬כדוגמת הכלי של מעגלי שיח‪.‬‬
‫‪ .2‬לאפשר הבעת מגוון דעות‪ .‬להיות לעתים גם קהילה שמצליחה לא להסכים‪...‬‬
‫‪ .3‬לפתח שיח ככלי‪ ,‬כחלק מתרבות‪ ,‬יוצר תשתית להמשך‪" ,‬הרגל" וגם לקבלת החלטות‪.‬‬
‫‪ .4‬יצירת מנגנון חליפי למה שבעבר הייתה שיחת הקיבוץ‪.‬‬
‫‪ .5‬יצירת תרבות דיון‪ ,‬דיבור‪ ,‬כבוד הדדי‪.‬‬
‫מפגש והיכרות‬
‫‪ .1‬הכרת החברים בקהילה חשובה‪ .‬יש ליזום פעילויות כדי להבטיח הזדמנויות להכרות‪.‬‬
‫‪ .2‬מפגשים‪ ,‬סדנאות מונחות על יד גורמים מקצועיים שיצרו גם שיח וגם תחושת שייכות‬
‫טיפוח מקומות התכנסות וקיום פלטפורמות של "יחד"‪ ,‬כגון חדר אוכל‪ ,‬פאב‪ ,‬בריכה‪ ,‬מועדונים‬
‫שונים‪ ,‬דשא‪.‬‬
‫תרבות‬
‫‪ .1‬לקיים תרבות שובלית‪ ,‬במובן הרחב של תרבות‪ :‬מסורות‪ ,‬נהלים‪ ,‬מבנה‪.‬‬
‫‪ .2‬לקיים פעילויות מותאמות לאוכלוסיות השונות‪ ,‬גם לפי מאפיינים‪.‬‬
‫‪ .3‬בחגים ‪ -‬לשמר‪ ,‬לחדש ולתעד‪ .‬להביא לידי ביטוי את הרב‪-‬דוריות והשונות‪.‬‬
‫‪ .4‬לעסוק במורשת – היסטוריה של הקבוץ‪ ,‬המקום והעם‪.‬‬
‫‪ .5‬ליצור גאוות יחידה בעזרת אירועים ייחודיים ו"מיתוג"‪.‬‬
‫‪ .6‬ליצור תהליך סוציאליזציה תרבותית‪ :‬חניכה של צוותי תרבות חדשים ע"י צוותים ותיקים;‬
‫משפחה מאמצת‪ ,‬הסברים לחגים ועוד‪.‬‬
‫חינוך‬
‫‪ .1‬לשמור על עקרונות החינוך הקיבוצי‪ ,‬בכל הגילים‪ :‬תקנים‪ ,‬חצר‪ ,‬טיול‪ ,‬ערכים חינוכיים‪,‬‬
‫טבע‪ ,‬סביבה‪ ,‬קשר עם הקהילה‪ ,‬ערכים חברתיים‪ ,‬קבלת השונה‪.‬‬
‫‪ .2‬להציב את החינוך בסדר עדיפות גבוהה בחיי הקהילה ולהקצות אחוז קבוע מתקציב‬
‫הקהילה לטובת החינוך‪.‬‬
‫‪ .3‬להכין דף מנחה לתושבים החדשים והוותיקים על מהות החינוך שלנו‪ ,‬העקרונות המנחים‬
‫אותו‪ ,‬מה מחייב את ההורים ועוד‪.‬‬
‫‪ .4‬לקבוע מוסכמות ברורות של מערכת החינוך לגבי עקרונות החינוך החברתי‪.‬‬
‫‪ .5‬ליצור שיח בין ההורים בסוגיות חינוכיות‪ .‬העצמת הורים‪.‬‬
‫‪ .6‬להתאים את שעות הפעלת מערכות החינוך לצרכי ההורים‪ .‬לבדוק פעילות ותכנים‪.‬‬
‫‪ .7‬לשמור על רמת חינוך גבוהה‪ ,‬בלי קשר‬
‫למספר הילדים המשתתפים‪ .‬לא לוותר על‬
‫חברת ילדים איכותית‪ ,‬כי היא הבסיס לקבוצת‬
‫נעורים איכותית ומעורבת בחיי הקהילה‪.‬‬
‫‪ .8‬לטפח חיבור חזק של הנוער והילדים‬
‫לעשייה‪ .‬מתן דוגמה אישית‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫המרחב הציבורי‬
‫סדר וארגון של המרחב הציבורי‬
‫‪ .1‬התאמת הסביבה לצורת חיים משתנה‪ ,‬למשל ריבוי מכוניות ‪ -‬הוספת מקומות חנייה‬
‫מוסדרים; יותר ילדים ‪ -‬יותר מתקני שעשועים‪ ,‬יותר פחים‪...‬‬
‫‪ .2‬נהלים ברורים לשני תת‪-‬התחומים‪ :‬מראה החצר וההתנהגות בחצר‪.‬‬
‫‪ .3‬טיפול בחניות‪ ,‬תכנון הנוף בהן‪ :‬יותר עצים פחות דשאים‪ .‬חסכוני במים ויפה‪.‬‬
‫‪ .4‬לטפח אזורי איסוף אשפה – ניקיון‪ ,‬ארגון‪ .‬חינוך של האוכלוסייה להקפדה על זריקת אשפה‬
‫באופן לא מלכלך‪ ,‬למחזר‪ .‬לקבוע אזורי פינוי גזם מותאמים‪.‬‬
‫‪ .5‬ליצור מנגנון הרואה את התמונה הכללית‪ :‬תיאום בין הנוי‪ ,‬פינוי מפגעים‪ ,‬ניקיון‪ ,‬תשתיות‪.‬‬
‫‪ .6‬להגדיר בבירור מה שייך למרחב הציבורי ומה לפרטי‪ .‬בלי גדרות או צמחייה תוחמת‪.‬‬
‫‪ .7‬לשמר נוף כפרי עם דגש על מרחבים ציבוריים ושטחי נוי כלליים‪.‬‬
‫‪ .8‬לשים לב שלא ייווצר פער בין שכונות מטופחות לאזורים מוזנחים‪ .‬בין הקיבוץ הוותיק‬
‫לשכונה החדשה‪...‬‬
‫‪ .9‬להיעזר בייעוץ מקצועי לתכנון נוף‪ ,‬לדאוג לביצוע מקצועי של הנוי‪.‬‬
‫‪ .10‬קיבוץ ללא גדרות בין הבתים מאפשר מפגש בלתי אמצעי‪ ,‬מאפשר חופש וזרימה‪.‬‬
‫‪ .11‬חשוב שנגיד בוקר טוב ושלום בשבילים אחד לשני‪.‬‬
‫ביטחון ובטיחות‬
‫‪ .1‬תנועה רגלית חופשית‪ .‬מדרכות בטוחות בצירי תנועה ראשיים‪.‬‬
‫‪ .2‬אכיפה של חוקי תנועה בתוך הקיבוץ‪.‬‬
‫‪ .3‬הגדרת מקומות שבהם אסור לטוסטוסים ולטרקטורונים לנסוע‪.‬‬
‫‪ .4‬היציאה מהקיבוץ מסוכנת וצפופה – לקחת אחריות כקיבוץ לקדם פרויקט הכיכר‪.‬‬
‫איכות חיים‬
‫‪ .1‬נגישות לכולם‪ .‬דרכים ללא מהמורות‪ .‬עידוד ההליכה ברגל‪.‬‬
‫‪ .2‬אוויר נקי ‪ -‬טוסטוסים מטופלים ותקינים שאינם משאירים שובל של עשן שחור‪.‬‬
‫‪ .3‬תברואה ‪ -‬טיפול יותר טוב במפגעי ריח‪ ,‬זבובים‪ ,‬יתושים‪.‬‬
‫אכיפה‬
‫‪ .1‬אכיפה פנימית ‪ -‬להוציא דף נהלים למרחב הציבורי ולדאוג לאכיפתו מתוך הסכמה על‬
‫הכללים והחוקים‪ ,‬מתוך הערכים שלנו ובאמצעות העלאת מודעות‪ .‬להיעזר יותר במועצה‪.‬‬
‫‪ .2‬אכיפה חיצונית‪ ,‬כזו הקשורה לחוקי המדינה והמועצה‪ .‬הנושאים‪ :‬כלבים‪ ,‬חניות‪ ,‬שעות‬
‫מנוחה ושקט‪ ,‬רעש וזיהום מטוסטוסים‪ ,‬נסיעה מהירה‪ .‬להשתמש בקנסות‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫התחדשות וקליטה‬
‫תהליך הקליטה‬
‫‪ .1‬שילוב החברים החדשים (שאינם מתגוררים בקיבוץ עדיין) במוסדות ובוועדות הקיבוץ‪.‬‬
‫‪ .2‬לשפר את רמת השירותיות ויחסי האנוש של בעלי התפקידים בשובל‪ .‬לערוך היכרות‬
‫שלהם עם הנקלטים‪.‬‬
‫‪ .3‬יצירת קשר יזום עם המשפחות ועם בני הדור צעיר שרוצה להיקלט‪.‬‬
‫‪ .4‬ועדת קליטה פעילה – חובה !‬
‫‪ .5‬תקופה של "בחינה הדדית" – מגורים וחיים במקום‪ ,‬כמו תקופת המועמדות של פעם‪.‬‬
‫‪ .6‬לספק מידע לנקלטים‪ :‬איך פועל הקיבוץ– ועדות‪ ,‬תפקידים‪ ,‬שיחת קיבוץ‪.‬‬
‫‪ .7‬למצוא "משפחות מאמצות" שיסייעו בקליטת משפחות חדשות‪.‬‬
‫סוגיות המגורים‬
‫‪ .1‬המגורים בקיבוץ חשובים ומהווים "מנוע חיברות מובנה"‪.‬‬
‫‪ .2‬ליצור מגוון פתרונות דיור בהלימה עם ההתפתחות הדמוגרפית‪.‬‬
‫‪ .3‬לתת קדימות בקליטה לבנים חוזרים‪ .‬לבנים – ביתם הוא שובל!‬
‫‪ .4‬לתכנן בתים לבנים ותושבים שאינם בעלי יכולת – דיור בר השגה‪ ,‬עד מיליון ‪.₪‬‬
‫‪ .5‬לבחון בניית שכונת בנים בתוך הקיבוץ "הישן"‪.‬‬
‫‪ .6‬כיום ‪ -‬בשכונות של הצעירים קיימת שירותיות נמוכה במיוחד‪ ,‬סביבת מגורים מוזנחת‬
‫מאוד‪ ,‬חסר הצבע הירוק של הקיבוץ‪ ,‬הדירות במצב גרוע‪ .‬חשוב לשפר את כל אלה‪.‬‬
‫‪ .7‬לאפשר לבנים הצעירים לגור בשכירות ולא רק לפי "כוחות השוק" של היצע וביקוש‪.‬‬
‫‪ .8‬להקים וועדה ייעודית לתכנון ארוך טווח בנושא הבנייה‪.‬‬
‫מודל הקבלה והקליטה‬
‫‪ .1‬מודל הקבלה והקליטה אינו תואם את המציאות ויש לאתגרו‪.‬‬
‫‪ .2‬לבנות תהליך קליטה שונה ומותאם לבנים החוזרים‪.‬‬
‫‪ .3‬לבחון תשלום על מניה לנקלטים חדשים – הכסף המתקבל ישמש לטובת פתרונות הדיור‬
‫בר‪-‬השגה‪.‬‬
‫‪ .4‬קהילת שוב מספיק חזקה כדי להכיל גם בני קיבוץ "חלשים" שרוצים לחיות כאן‪.‬‬
‫‪ .5‬חשוב מאוד לחזר אחרי בני קיבוץ ולעודד אותם להתעניין בחזרה למגורים בשובל‪.‬‬
‫משק‬
‫לחזק באופן משמעותי את הרגל הכלכלית של הקיבוץ וליצור חוסן כלכלי‪ ,‬באמצעות מיצוי‬
‫היכולת העסקית של העסקים הקיימים ופיתוח עסקי‪-‬אסטרטגי של עסקים חדשים ומניבים‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫האם אפשר כבר לדבר עליו?‬
‫ב‪ 20.4.1953-‬עזבו את קיבוץ שובל ‪ 17‬מחבריו‪ .‬הם השתייכו ל"סנאיסטים"‪.‬‬
‫הרקע לפרשה נעוץ בחילוקי דעות במפלגת מפ"ם‪ ,‬שאליה השתייכו אז כל חברי שובל‪,‬‬
‫בתוקף עיקרון הקולקטיביות הרעיונית בקיבוץ‪ .‬מה הרקע לפרשה? למה זה קרה? מדוע‬
‫העניין כמעט אינו מוזכר בעלוני הקיבוץ מהתקופה‪ ,‬שואל מי שמחטט בחומרים מעבר‬
‫הקיבוץ‪ .‬זו הייתה פרשה דרמטית מאוד‪ .‬האם אפשר כבר לדבר עליה בשובל?‬
‫נתחיל במעט מידע‪ .‬בשנת ‪ 1952‬נאסר בפראג שליח הקיבוץ הארצי‪ ,‬מרדכי אורן‪ ,‬כחלק‬
‫מפרשת משפטי פראג‪ .‬הוא הואשם בריגול לטובת ישראל ובריטניה‪ ,‬ובכך שהיה פעיל‬
‫ציוני‪ .‬האגף השמאלי של מפ"ם‪ ,‬בהנהגתו של סנה‪ ,‬סירב לגנות את מעצרו של אורן‪ .‬על‬
‫עניין זה‪ ,‬ועל רקע מאבקי כוח שהתחוללו בין מנהיגיה‪ ,‬התפלגה התנועה‪ ,‬והוקמה מפלגת‬
‫השמאל הסוציאליסטי בהנהגת משה סנה‪ .‬קבוצה זו פרשה ממפ"ם והצטרפה מאוחר יותר‬
‫למק"י‪ .‬הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי החליט כי "מי שאינו מכיר בחפותו של אורן‬
‫מוכרז כסוכן מק"י ויורחק מקיבוצו"‪ .‬מזכירי הקיבוצים נדרשו לקיים דיונים ובסופם‬
‫הצבעה‪ .‬מי שהצביע בניגוד לקו של ראשי התנועה נדרש לעזוב את קיבוצו‪.‬‬
‫[לפי ויקיפדיה ולפי המאמר הנהגת הקיבוץ מול השמאל ב'משבר סנה' – מאת אלי צור]‬
‫בארכיון שובל נמצא נוסח הצעת החלטה של הקיבוץ על הוצאת הסנאיסטים מהקיבוץ‪ ,‬על‬
‫פתק קטן שכתב שמואל מנדלסון‪:‬‬
‫נוסח ההחלטה‪:‬‬
‫היות ואנחנו רואים בחמשת החברים האלה‪ :‬דב‪ ,‬שמואל‪ ,‬דוניץ‪ ,‬קופיק‪ ,‬חיים ג' כאחראים‬
‫העיקריים למצב שהתהווה‪ ,‬הקבוץ קובע שהם יְהַ וו סכנה לשלמות הקבוץ במידה שלא יחזרו‬
‫בהם אידאולוגית מהזדהותם עם סנה‪ .‬באם חברים אלה לא יחזרו בהם גם אידאולוגית הם‬
‫נשארים מחוץ לקיבוץ‪.‬‬
‫ביחס לשאר החברים שחזרו בהם מהזדהות ארגונית עם סנה ובשתי השאלות האחרות‪,‬‬
‫הקבוץ מחליט לתת לאותם החברים אורכה של ‪ 3‬חודשים שיחזרו בהם גם מבחינה‬
‫אידאולוגית‪ .‬ההחלטה בעניין החברים הנוספים טעונה אישור מזכירות הקיבוץ הארצי‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫במאמרו המקיף של אלי צור על הפרשה מועלה חששה של הנהגת מפ"ם מכך‬
‫שהסנאיסטים יקימו מחתרת פנימית בקיבוצים‪ .‬ההנהגה חשדה בכך שדב מרון‪ ,‬חבר שובל‪,‬‬
‫הקים ארגון כזה‪ ,‬אבל דו"ח מינואר ‪ 1953‬על הנעשה בשובל הצביע על כך שהייתה זו‬
‫התארגנות רעיונית‪ ,‬ולא מחתרת‪ .‬כאמור‪ 17 ,‬חברים עזבו את שובל בעקבות משבר זה‪.‬‬
‫בעלון חגיגי משנת ‪ ,1972‬שציין ‪ 25‬להתיישבות שובל בנגב‪ ,‬נכלל ראיון עם חיים שור‬
‫על החיים הפוליטיים בקיבוץ‪ ,‬ובו הוא מספר על הפרשה‪:‬‬
‫חיינו מבחינה פוליטית בצל הפרשה הסנאיסטית די הרבה שנים‪ ,‬החל ב‪ .1949-50-‬הרקע‬
‫האישי לפרשה היה אולי בכך שהצגנו לעצמנו רמת תביעות גבוהה מאוד בחיינו‬
‫הקיבוציים‪ .‬אנשים שנטו לעזוב את הקיבוץ הרגישו שהם חייבים לבסס זאת‪ ,‬לא באופן‬
‫אישי‪ ,‬אלא באופן אידאולוגי על ידי זה שיציגו לקיבוץ רמת תביעות עוד יותר גבוהה‪ .‬אולי‬
‫לכן הייתה פרשת הסנאיסטים מלווה במתח בלתי רגיל‪ .‬התנהל ויכוח כולל‪.‬‬
‫נוסף כאן גם רקע פוליטי אובייקטיבי יותר רחב‪ .‬נגמרה מלחמת השחרור‪ ,‬בן‪-‬גוריון עלה‬
‫לשלטון וטבע את הקו של ממלכתיות‪ .‬עד המלחמה הייתה הרגשה שמפ"ם הופכת למפלגה‬
‫מובילה מבחינה פוליטית בארץ‪ .‬התברר שמפ"ם נשארה ככלי ריק‪ ...‬כל זה הביא אותנו‬
‫למצב של תהייה כללית‪.‬‬
‫הוויכוח הקיצוני עם הסנאיסטים הביא לתופעות חברתיות חמורות‪ .‬בחרו אנשים לתפקידים‬
‫על פי רקע פוליטי‪ ,‬פתחו מכתבים אישיים‪ ,‬צותתו לשיחות‪ ,‬היו מריבות קולניות בלתי‬
‫פוסקות‪.‬‬
‫לפרשה הזו הייתה ריאקציה‪ :‬חלק ניכר מהציבור הרגיש בתוך כל הוויכוחים האלה שבעצם‬
‫אינו יודע על מה מדובר‪ ,‬וגבר הרצון ללמוד דברים‪ .‬קמו חוגים שעסקו בלימוד בעיות‬
‫פוליטיות‪ ,‬רצו לברר מחדש מהם תורת השלבים‪ ,‬דו‪-‬לאומיות‪ ,‬אחוות עמים‪ ,‬בריה"מ‪,‬‬
‫סוציאליזם‪ .‬תגובה שנייה הייתה ‪ -‬שנמאס! הנה למה שהביאה הפוליטיקה‪ :‬מתח‪,‬‬
‫התערערות ביחסי האנוש! ‪[ ...‬עד כאן דברי חיים שור]‬
‫משבר הסנאיסטים זכור כטראומה קשה בשובל‪ .‬שנים אחר כך‪ ,‬ב‪ ,1972-‬התגלגלה השיחה‬
‫בהפסקת קפה במוסך לנושאים פוליטיים‪ .‬אחד החברים הוותיקים אמר‪ :‬כאן לא מדברים‬
‫פוליטיקה‪ .‬פעם עסקו כאן בפוליטיקה‪ ,‬ותראו מה קרה‪.‬‬
‫וכוונתו הייתה כמובן למשבר הטראומטי‪.‬‬
‫האם למדנו משהו בקיבוץ שובל מהפרשה? האם הפרט הזה בהיסטוריה שלנו משמעותי?‬
‫האם ניתן ללמוד ממנו לקח גם כיום? אני חושבת שכן‪.‬‬
‫שלומית‬
‫חשוב לציין שיורם בר כתב ספר בסגנון רומן על הפרשה‪.‬‬
‫המאמר המצוטט ‪ -‬הנהגת הקיבוץ מול השמאל ב'משבר סנה' – מאת אלי צור‬
‫‪17‬‬
‫לנוכח הפעילות הערה בשכונה הנבנית‪ ,‬נדמה לי שהגיע הזמן לשנות את כותרת המדור‪.‬‬
‫מעלון לעלון ההתקדמות רבה‪ ,‬ולמרות הזמן הרב שחלף אני רוצה להביא כאן את לשון‬
‫מגילת היסוד שהוטמנה בתוך כד בכיכר הדרומית בטקס נאה‪.‬‬
‫"הנֵּה הָ אֶ בֶ ן הַ זֹּאת ִת ְהיֶה בָ נּו לְ עֵּ ָדה!"‬
‫ִ‬
‫(נאמר בספר יהושע כ"ד ‪.)27‬‬
‫ביום שלישי‪ ,‬י"ט באדר‪ 10 ,‬במרץ ‪,2015‬‬
‫שנת ‪ 67‬למדינת ישראל‪,‬‬
‫ּושנת ‪ 68‬לקיבוץ שובל‪,‬‬
‫אנו זוכים להניח אבן פינה לשכונה חדשה בקיבוצנו‪.‬‬
‫אנו‪ ,‬חברי קיבוץ שובל לדורותיו‪ ,‬החיים‬
‫יחדיו תוך כבוד הדדי‪ ,‬אהבת איש לרעהו‪,‬‬
‫פתיחות וסובלנות‪ ,‬נושאים תקווה ומייחלים‬
‫להגדלת היישוב‪ ,‬לשגשוגו החברתי והכלכלי‬
‫ולהעמקת שורשינו כאן‪ ,‬באדמת שובל‪.‬‬
‫אנו נושאים את פנינו בשמחה אל כל‬
‫המצטרפים אלינו ומאחלים להם שיראו‬
‫עתיד טוב בקיבוץ ויקימו את ביתם במקום הזה‪.‬‬
‫נייחל שיהא זה יישוב לתפארת‪ .‬אמן‪ ,‬כן יהי רצון‪.‬‬
‫לִ ְרָאיָה‪ ,‬בתקווה ּובציפייה לימים רבים וטובים‪ ,‬באנו על החתום‪:‬‬
‫מרכז המשק ציקי לוין‪ ,‬מזכירת הקיבוץ חסיה ישראלי ונציג המשתכנים אהוד וייס‪.‬‬
‫***‬
‫מאז הנחת מגילת היסוד‪ ,‬בניית השכונה מתקדמת‪ .‬בבתים רבים יצקו רצפה‪ ,‬הממ"דים‬
‫הראשונים ועמודי כמה מהבתים כבר מתנשאים‪ ,‬וכבר התחילו לבנות קירות עם בלוקים‪.‬‬
‫בכנס שהתקיים לאחרונה הוזמנו המשתכנים להחליט איך יראו קירות הבתים ואריחי‬
‫הרצפה‪ .‬בעוד שנה‪ ,‬כעת חיה‪ ,‬אולי יכנסו כבר הראשונים לביתם!‬
‫‪18‬‬
‫על מפלגות מתחלפות ושיטות ממשל שונות‬
‫מאת חיים רון‬
‫היה זה וינסטון צ'רצ'יל שאמר כי "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת‪,‬‬
‫מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום‪ ".‬אנחנו מרגישים היטב‪ ,‬בכל תקופת‬
‫בחירות‪ ,‬את הבעייתיות של שיטת הדמוקרטיה שלנו‪ .‬אחרי כל מערכת בחירות אנחנו‬
‫שומעים קריאות לביצוע שינויים האמורים להביא לשיפור‪ ,‬כגון "משטר נשיאותי"‪" ,‬מבנה‬
‫שלטון חוקתי"‪" ,‬דמוקרטיה פדרלית"‪ ,‬הנהגת בחירות אישיות ו‪/‬או אזוריות‪ ,‬מעבר לשיטה‬
‫של שתי מפלגות כמו בארצות הברית ועוד‪ .‬על פניו‪ ,‬כל שינוי מוצע נראה מובן ופשוט‪,‬‬
‫אך כשמנסים להפוך אותה למציאות (כמו המעבר לשיטה של בחירה ישירה של ראש‬
‫ממשלה שהונהגה בישראל בשנות ה‪ ,90-‬שהתגלתה ככישלון ובוטלה ב‪ )2003-‬מסתבר‬
‫שהדברים לא כל‪-‬כך פשוטים‪ .‬חלק מהקושי נובע‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מכך שאנחנו לא מכירים לעומק‬
‫את השיטות השונות‪ .‬לפעמים אפילו מונחים זהים‪ ,‬כמו "מפלגה"‪ ,‬שונים במהותם במקומות‬
‫אחרים כמו בארה"ב‪.‬‬
‫אפשר לכתוב כתבה שלמה על כל אחד מהנושאים הנ"ל‪ .‬לשובעלון הזה חשבתי לכתוב‬
‫כמה מילים על "מפלגות" בארצות הברית ועל השיטה של שתי מפלגות שנהוגה בארה"ב‪.‬‬
‫המונח "מפלגה" אינו קיים בחוקה של ארה"ב‪ .‬מההתחלה היו הבחירות באמריקה אישיות‬
‫ואזוריות (מכל אזור בחירות נבחרים נציגים של אותו אזור‪ ,‬בבחירות אישיות)‪ .‬עם כינון‬
‫החוקה התגלה צורך להתארגן במסגרות פוליטיות‪ ,‬ונוצרו מפלגות‪ ,‬אבל לא במובן‬
‫שאנחנו מכירים אותו‪ .‬המפלגות מייצגות עמדות והשקפות עולם‪ ,‬אבל לא כאידאולוגיה‬
‫קבועה‪ ,‬אלא כרוב הדעות של מצביעיהן‪ .‬אני משתמש בכוונה במילה "מצביע"‪ ,‬ולא‬
‫"חבר"‪ ,‬כי הרוב המוחלט של מצביעי כל מפלגה אינם חברי אותה מפלגה‪ ,‬אבל כן‬
‫נרשמים כמצביעי אותה מפלגה (באנגלית "‪ )"register‬וכנרשמים מותר להם להצביע‬
‫בבחירות פנימיות של אותה מפלגה‪ .‬הרבה אמריקאים מסתכלים על "חברי מפלגה" במידה‬
‫מסוימת של הסתייגות ואפילו סלידה‪ .‬למונח "‪( "card carrying communist‬חבר‬
‫המפלגה הקומוניסטית נושא תעודה) הייתה משמעות שלילית בארה"ב בשנים בהן אני‬
‫גדלתי שם‪ ,‬ולא רק בגלל המלחמה הקרה‪ ,‬אלא בשל ההתייחסות אל "מפלגה" כיותר‬
‫ממסגרת של בוחרים בעלי אותה הדעה‪.‬‬
‫ומה לגבי "מפלגות משתנות"? בתקופת האבות המייסדים של ארה"ב התקיימה אחדות‬
‫דעים יחסית תחת הנהגתו של נשיא ארה"ב הראשון‪ ,‬ג'ורג' וושינגטון‪ ,‬אבל אפילו אז ניכרו‬
‫חילוקי דעות ו"חזון" שונה למנהיגים שונים לגבי עתידה של המדינה הצעירה‪ .‬אמריקה‬
‫הייתה אז מדינה אגררית ‪ -‬הכלכלה שלה התבססה בעיקר על חקלאות (כמו מדינת ישראל‬
‫בשנותיה הראשונות) עם תעשיה אחת מפותחת (תעשיית בניית אניות) וניצנים ראשוניים‬
‫‪19‬‬
‫של התפתחות בתחומי מסחר ומלאכה שונים ומגוונים‪ .‬החזון של תומס ג'פרסון היה של‬
‫מדינה של בעלי משקים חקלאים שתתפשט מערבה‪ ,‬שבה סמכויות הממשלה המרכזית‬
‫הפדרלית מצומצמות ככל האפשר‪ .‬כנגד היה החזון של שר האוצר הראשון של ארה"ב‪,‬‬
‫אלכסנדר המילטון‪ ,‬חזון של מדינה מתועשת‪ ,‬שבה רוב הסמכויות מרוכזות אצל השלטון‬
‫המרכזי‪ .‬כפי שאנחנו יודעים היום החזון של המילטון היה זה שהתגשם‪ ,‬אבל במהלך המאה‬
‫ה‪ ,19-‬בתקופת התפשטות מערבה‪ ,‬נוצרו יותר ממיליון משקים קטנים‪ ,‬לכן אפשר לומר‬
‫שגם החזון של ג'פרסון התגשם במידה רבה‪ ,‬לתקופה לא מבוטלת‪ .‬מכל מקום‪ ,‬סביב שני‬
‫האישים בעלי החזון השונה התארגנו שתי מפלגות פוליטיות‪ .‬המחלוקות בחברה‬
‫האמריקאית כללו שסעים נוספים‪ .‬השאלה הגדולה של העבדות ריחפה מעל הכול‪ .‬המפלגה‬
‫שהייתה כביכול "עממית" יותר‪ ,‬זאת של האיכרים ובעלי המשקים ("הדמוקרטים") הייתה‬
‫גם מפלגה של בעלי העבדים‪ .‬כידוע‪ ,‬הנשיא לינקולן הרפובליקני היה זה ששם קץ‬
‫לעבדות‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬המפלגה של התעשיינים ובעלי ההון הפכה למפלגה שהובילה‬
‫את המאבק למען החירויות וזכויות האדם‪ .‬בשנים הבאות הפכה המפלגה הרפובליקנית‬
‫שמרנית יותר‪ ,‬ובעלי ההון עם המונופוליזם וקרטלים שלהם החלו להימאס על העם‪ ,‬עד‬
‫שקם נשיא (הנשיא רוזוולט הראשון) שהחליט לשבור את המונופולים ואת שליטתם של‬
‫בעלי ההון‪ .‬הוא עזב בסוף את המפלגה הרפובליקנית‪ ,‬ובמהלך המאה העשרים הפכה‬
‫המפלגה הדמוקרטית‪ ,‬למעשה‪ ,‬למפלגת המובילה במאבקים למען הפועל‪ ,‬המהגר‪,‬‬
‫החירויות וזכויות האדם‪ .‬הדמוקרטים נטלו לידיהם את המשך המאבק לזכויות השחורים‬
‫(במיוחד בשנות ה‪ )60-‬ומאבקים חברתיים אחרים בארה"ב‪ ,‬כגון זכות האישה לבצע‬
‫הפלה‪ ,‬המאבק של הקהילה הגאה ועוד‪ .‬אפשר‪ ,‬אם כן לראות שהמפלגות בארה"ב משנות‬
‫את העמדות ואת ה"אידאולוגיה" שלהן וגם שואבות לתוכן תנועות פופולריות‪ ,‬חוץ‬
‫מפלגתיות‪ ,‬לפני שאלו הופכות למפלגות בעצמן‪ ,‬או בשלב מוקדם מאוד אחרי כן‪ ,‬וכך‬
‫נשמרת השיטה של שתי מפלגות‪.‬‬
‫אני רוצה לסיים בכמה מילים על "מפלגות מתחלפות" ועל עמדות משתנות של המפלגות‬
‫אצלנו‪ .‬הדוגמה הבולטת כמובן היא של "הליכוד" של מנחם בגין‪ ,‬חוזה השלום והחזרת‬
‫סיני למצרים‪ .‬בבחירות שנערכו עכשיו אפשר גם להצביע על "התהפכות"‪ .‬ראש הממשלה‬
‫נתניהו החליט על בחירות חדשות לאחר שלא הצליח להשיג את תמיכת "יש עתיד"‬
‫ו"התנועה" ל"חוק הלאום" ולשינויים שהציע בתהליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון‬
‫(בין השאר)‪ ,‬והנה במו"מ הקואליציוני שהתנהלה כעת הסכים נתניהו לדרישת מפלגת‬
‫"כולנו" לחופש הצבעה בשני הנושאים ("חוק הלאום" ומינוי שופטים) שפירושו‪ ,‬למעשה‪,‬‬
‫"קבורה" של שתי ההצעות‪.‬‬
‫אפשר לזהות במפלגת "כולנו" סממנים של השמאל "הקלאסי" – בתחומים כגון תקשורת‬
‫(פתיחת השוק הסלולרי)‪ ,‬הבנקאות והדיור‪ .‬מדובר גם המנהיג שצמח "מלמטה"‪ ,‬לעומת‬
‫הנהגת מפלגת "העבודה"‪ ,‬למשל‪( ,‬היום "המחנה הציוני") שעברה ממנהיגי פועלים של‬
‫ממש (כמו עמיר פרץ) למה שנראה יותר כ"אליטות" ("הבנים של" ‪ -‬לבני והרצוג)‪.‬‬
‫חיים רון‬
‫נחכה ונראה!‬
‫‪20‬‬
‫לילה אחד‪ ,‬בשדה תעופה הומה אדם היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם‪.‬‬
‫בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח ובמעדניה‪ ,‬קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח‪.‬‬
‫חיפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה‪ ,‬מצאה פינה והתיישבה‪ ,‬והכרטיס בכיסה‪.‬‬
‫היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה כשבזווית עינה הבחינה ‪ ,‬בגבר שהתיישב לידה‪.‬‬
‫היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל‪ ,‬אבל בחוצפתו העז המנוול לשלוח יד אל שקית‬
‫העוגיות‪ ,‬שהייתה מונחת ביניהם‪ ,‬וכבתוך שלו הרשה לעצמו לקחת עוגית‪.‬‬
‫היא החליטה להתעלם מהחוצפה והגסות‪ ,‬לא לעשות סקנדל‪ ,‬אולי תיפסק העזות‪.‬‬
‫וכך היא נישנשה בעודה מביטה בשעון שעל הקיר‪,‬‬
‫וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר‪.‬‬
‫על כל עוגייה שהוא לקח‪ ,‬גם היא לקחה אחת לפה‪,‬‬
‫חושבת לעצמה‪ :‬בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה‪.‬‬
‫כשנשארה רק עוגייה אחת‪ ,‬היא תהתה מה יעשה עכשיו‪.‬‬
‫והוא ביד רועדת וחיוך מבויש על פניו‬
‫לקח את העוגייה האחרונה וחלק אותה לשניים‪,‬‬
‫חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני‪ ,‬כבר היה לו בין השיניים‪.‬‬
‫בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגייה בידה חשבה לעצמה‪:‬‬
‫הוא גם גנב וגם חצוף‪ ,‬אפילו לא אמר תודה‪.‬‬
‫כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה חשה הקלה‪ ,‬אספה את חפציה והתנהלה לעבר שער‬
‫היציאה‪ ,‬בלי להסתכל לאחור בגנב העוגיות וגסותו המעצבנת‪ ,‬הלכה במהירות‪ ,‬קדימה‬
‫מתבוננת‪ .‬היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה‪ ,‬והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה‪.‬‬
‫בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר‪ ,‬בידיה‪ ,‬הייתה שם שקית עוגיות מלאה‪ ,‬מול עיניה‪.‬‬
‫המומה ומופתעת היא הבינה‪ -‬איך לא‪ ,‬העוגיות האחרות היו שלו‪...‬‬
‫הוא חלק אותן עמה‪ ,‬ולא אמר לה די‪ ,‬ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי‪.‬‬
‫בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה‪ ,‬היא הגנב‪ ,‬ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה‪...‬‬
‫***‬
‫כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בוודאות מלאה‪ ,‬ואז מגלים‬
‫מאוחר יותר או מאוחר מדי כי מה שהאמנו בו‪ ,‬מה שחשבנו שהוא האמת הצרופה‪ ,‬בעצם‬
‫איננו כך?‬
‫לא הכול בחיים שחור או לבן‪ ,‬יש גוונים של אפור‪.‬‬
‫כדאי לשמור על לב פתוח ולשאול את עצמנו לפעמים‪:‬‬
‫האם איננו אוכלים את העוגיות של מישהו אחר?‬
‫‪21‬‬
‫מפרי עטו של ראובן הירשלר‬
‫ציפורה‪ ,‬אם הכלב של השכנה לא מפסיק לנבוח‪,‬‬
‫אני תופס אותו ומושיב אותו וקורא באוזניו את כל‬
‫תקנון הכלבים‪ ,‬מתחילתו ועד סופו‪ ,‬כולל כל‬
‫ההצעות לגבי איכות חיים בקיבוץ‪,‬‬
‫עד שידע לנבוח את זה בעל פה!‬
‫מה הכלב אשם שהשכנה חסרת התחשבות‪,‬‬
‫תתפוש את השכנה ותשנן באוזניה את התקנון!‬
‫‪22‬‬
‫בכל מזג אוויר – הבריכה תיפתח השנה ב‪ 15-‬במאי!‬
‫נקווה שהציבור ינצל את המקום באינטנסיביות עד בוא הסתיו‪.‬‬
‫‪23‬‬