‫עלון קיבוץ שובל‬ ‫אייר תשע"ה‪ ,‬מאי ‪2015‬‬ ‫קהילת שובל‪ ,‬רעננה ומלאת אנרגיה‪ ,‬זכתה לשלל אירועים אביביים‬ ‫‪0‬‬ ‫שלום לקוראי השובעלון!‬ ‫קדחת אביבית השתלטה על קיבוצנו‪ .‬שפע פעילות שכבר שנים רבות לא היה כאן‪ ,‬של‬ ‫חגים ושמחות וגם מועדים שאינם שמחים‪ ,‬אבל גם אותם ציינו בטקסים מכובדים‬ ‫ומרשימים‪ .‬תהליך ההתחדשות וההתרעננות של הקהילה ניכר מאוד לעין‪ ,‬בעיקר אם אתה‬ ‫טורח לפקוח אותה‪ ...‬ואם גם קמת מכורסתך והשתתפת – בוודאי תהיה גם אתה שותף‬ ‫לרושם הזה‪ .‬מערכת השובעלון‪ ,‬הלוקחת חלק פעיל בכל זה‪ ,‬אולי התרשלה קצת בתחום‬ ‫העיתונות‪ ,‬אבל לא בכל השאר‪ .‬התוצאה היא גיליון שיש בו לא מעט תיעוד על הנעשה‬ ‫בקהילתנו בזמן האחרון והרבה שמחה וששון‪.‬‬ ‫ליעד שור משתף אותנו בחוויית השתתפותו ביום סיירות‪ ,‬חוויה לא קלה עבורו‪ .‬מפתיע‪.‬‬ ‫נחום כנר סיים את עבודתו בבית אשחר‪ ,‬ולקראת זה כתב שיר הומוריסטי‪ .‬מירה ניר בירכה‬ ‫אותו כשסיים‪ .‬ואם מדובר בבית אשחר‪ ,‬הלה מאיירס מברכת על החלטות הקיבוץ בעניין‪.‬‬ ‫הלה מספרת גם על טעמם המתוק של חירות‪ ,‬עצמאות וחופש‪ ,‬וזאת מתוך ספר הזכרונות‬ ‫שלה על קורותיה בתקופת השואה‪.‬‬ ‫אם השתתפתם‪ ,‬וגם אם לא‪ ,‬במפגשים שכותרתם שובל בתנועה‪ ,‬אתם מוזמנים לקרוא את‬ ‫סיכום מפגשי השיח שהתקיימו במרץ‪ .‬כן‪ ,‬זה ארוך‪ ,‬אבל חשוב ומעניין‪.‬‬ ‫קשרים עם ארכיון שובל והרהורים על עבר הקיבוץ הניבו כתבה על משבר הסנאיסטים‬ ‫בשובל‪ .‬זוהי פרשה עתיקה‪ ,‬אבל היא השפיע רבות על הקיבוץ‪ ,‬וחשוב שנכיר אותה‪.‬‬ ‫ומהעבר‪ ,‬בקפיצה נחשונית‪ ,‬אל העתיד ואל המדור המתעד את המתרחש בשכונה הנבנית‪.‬‬ ‫חיים רון מביט על הפוליטיקה העכשווית מנקודת מבט היסטורית‪.‬‬ ‫ראובן הירשלר מביא כמה הגיגים בקו‪ ,‬ויש גם סיפור קטן על עוגיות‪.‬‬ ‫תודה רבה לגילי גולני שרבים מצילומיו מאיירים את העלון‪ .‬מומלץ לראותם באתרי הקיבוץ‪.‬‬ ‫קריאה מהנה!‬ ‫שלומית‬ ‫‪1‬‬ ‫תקצר היריעה מלתאר את שטף האירועים והחגים במהלך האביב החביב הזה‪.‬‬ ‫כל חג וכל מועד מושקע ועשיר מקודמו‪ ,‬ועדיין לא הגענו לשבועות‪...‬‬ ‫ועדת תרבות מינתה את גילי גולני לצלם את האירועים‪ .‬הנה מעט ממה שקלטה מצלמתו‪.‬‬ ‫פורים למבוגרים ותחרות תחפושות שווה‪,‬‬ ‫הפנינג והמון מתקנים לנעורים ולילדים‪.‬‬ ‫פסח רב משתתפים‪ ,‬מרגש‪ ,‬עליז וחווייתי‪.‬‬ ‫כן‪ ,‬הייתה אפילו נגינה בנֶבֶל‪...‬‬ ‫‪2‬‬ ‫מימונה עם שפע מתוקים‪ ,‬ממתקים‪,‬‬ ‫סלסולים‪ ,‬עינטוזים וצחוקים‪.‬‬ ‫מסיבת עצמאות מדליקה‬ ‫ולמחרת הפנינג שבו נחנכו משחקי‬ ‫ענק שהכין צוות החג החרוץ‪.‬‬ ‫בנוסף לכל זאת ציינה קהילת שובל את יום‬ ‫השואה ואת יום הזיכרון בטקסים מרשימים‪,‬‬ ‫מכובדים ורבי משתתפים‪ ,‬אך מטעמים‬ ‫מובנים הם לא צולמו‪.‬‬ ‫נאחל לוועדת תרבות ולצוותי החגים שימשיכו כך‪ ,‬ואפילו יותר! תודה בשם כולנו‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫מאת ליעד שור‬ ‫לפני קצת יותר משנתיים אבא שלי חגג את יום הולדתו ה‪ .49-‬כרגיל במשפחתנו‪,‬‬ ‫באירועים מהסוג הזה‪ ,‬ימי הולדת‪ ,‬אנו כותבים ברכה צנועה לחוגג‪ .‬בפעם הזאת‪ ,‬התיישבתי‬ ‫בחדרי עם דף ועט‪ ,‬ובניגוד לברכות ה"רגילות" שנכתבות לימי הולדת‪ ,‬כתבתי משהו שונה‪.‬‬ ‫זאת לא הייתה בדיוק ברכה‪ .‬העברתי דרך הדף הלבן הזה את תחושותיי בנוגע לנושא‬ ‫כלשהו ביני לבינו‪ ,‬אבא שלי‪ ,‬והדף התמלא בכיתוב‪ .‬משני צדדיו‪ .‬סיפרתי לו על כך שאני‬ ‫מרגיש שאכזבתי אותו בהקשר לאותו נושא ופירטתי את תחושותיי בנוגע לזה ואליו‪ .‬זו‬ ‫הייתה הפעם הראשונה שנפתחתי ככה וחשפתי את עצמי בקשר לנושא הזה‪ ,‬ובפעם הזאת‪,‬‬ ‫כמו סכר שנפרץ‪ ,‬שפכתי הכול על הדף‪ .‬הגיע היום החגיגי ונתתי לאבי לקרוא את‬ ‫ה"ברכה"‪ .‬הגשתי לו את הדף המקושקש לכל אורכו ורוחבו והתיישבתי על המחשב בביתי‪,‬‬ ‫מחכה ומצפה לתגובה הקרבה לבוא‪ .‬כשהיא הגיעה היא הכתה בי חזק‪ ,‬הפתיעה אותי מאוד‬ ‫ואפילו‪ ,‬יש לומר‪ ,‬השאירה בי זעזוע קל‪ .‬אבא שלי ניגש אליי‪ ,‬עיניו אדומות ודומעות‪ ,‬נשק‬ ‫על לחיי ולחש באוזני‪" :‬אתה לעולם לא תאכזב אותי‪ ".‬באותו רגע צמרמורת בלתי צפויה‬ ‫עלתה במעלה גופי מחפשת חריץ להתפרץ ממנו החוצה ויצאה דרך העיניים בצורה של‬ ‫דמעות‪ .‬כמובן לא דמעות של עצב‪.‬‬ ‫לפני מספר שבועות‪ ,‬השתתפתי ביום סיירות‪ .‬יום סיירות ממיין מלש"בים (מועמדים‬ ‫לשירות ביטחון) ליחידות העילית של הצבא ‪" -‬היחידה" (הידועה יותר כסיירת מטכ"ל)‪,‬‬ ‫ו"שייטת ‪ ."13‬משם לעוד יחידות נחשבות כמו "שלדג"‪ "669" ,‬ועוד‪ .‬אני‪ ,‬בתור אחד‬ ‫שאבא שלו ושני דודיו העבירו את שירותם הצבאי בסיירת מטכ"ל‪ ,‬וכמו כמעט כל צעיר‬ ‫ישראלי היום שהוא בעל פרופיל ‪ 97‬ומגיע ליום סיירות ‪ -‬מטרתי הייתה להתקבל למיונים‬ ‫ל"יחידה"‪ .‬האמת‪ ,‬שזה היה מעבר למטרה עבורי‪ .‬זה היה חשוב לי ביותר‪ ,‬ובנוסף לזה‪,‬‬ ‫חשתי בסוג של הכרח מסוים לעבור את היום בהצלחה‪ .‬לא כי הופעל עליי לחץ מצד אבא‬ ‫שלי‪ ,‬או אחיו‪ ,‬או אף אחד אחר‪ .‬פשוט מעצם זה שאני באתי מהמשפחה הזאת‪ ,‬והעננה‬ ‫הכבדה הזאת המכונה "היחידה" מרחפת מעל ראשי‪ ,‬ונותנת לי את ההרגשה שזאת הדרך שאני‬ ‫חייב לצעוד ולהצליח בה‪ ,‬מיותר לציין‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬יום סיירות הוא יום שבוחן את יכולותיך הפיזיות והמנטליות‪ ,‬בעיקר הפיזיות‪,‬‬ ‫ומסנן סינון גס את אלה שימשיכו במסעם ליחידות העילית למיניהן ואת אלה שיחפשו‬ ‫מקומות אחרים בצבא‪ ,‬אשר יתאימו להם יותר‪ .‬זהו יום מרוכז שבו רצים הרבה ספרינטים‬ ‫במעלה דיונה‪ ,‬אוכלים הרבה חול ובסופו של דבר צריך להוכיח את עליונותך הפיזית על‬ ‫פני חבריך לקבוצה‪ ,‬אשר מהווים עבורך באותו יום מעין "אויבים ידידותיים"‪ .‬הגעתי ליום‬ ‫הזה עם ביטחון עצמי גבוה‪ ,‬ממוקד מטרה ומתקשה לראות תסריט שבו אני לא משיג את‬ ‫מטרתי‪.‬‬ ‫ניגשתי ליום הזה יחד עם שני חבריי הטובים ‪ -‬גיא בראון ועומר ארנון‪ ,‬שכמוני‪ ,‬באו על‬ ‫מנת לעבור את היום בהצלחה ולהתקבל למיונים ל"יחידה"‪ .‬התחלנו יחד את היום הזה‪ ,‬אך‬ ‫כשחולקו הקבוצות‪ ,‬נפרדנו‪ ,‬והתראינו שוב רק בסוף היום‪ .‬הלכתי עם קבוצתי לקחת את‬ ‫הציוד הדרוש‪ ,‬וצעדנו לעבר הדיונות על מנת "להתחיל במלאכה"‪ .‬אחרי תדרוך קצר‬ ‫התחלנו "לעבוד"‪ .‬ספרינט ועוד ספרינט ועוד ספרינט‪ .‬ככה המון פעמים‪ .‬אני לא מצליח‬ ‫להתבלט‪ .‬חבריי‪/‬אויביי לקבוצה עוקפים אותי שוב ושוב‪ ,‬נראים יותר טוב ממני‪ ,‬ומשדרים‬ ‫‪4‬‬ ‫הרבה יותר "רעל" ממני‪ .‬אט אט‪ ,‬או בעצם מהר מאוד‪ ,‬אני מתמלא בתסכול‪ .‬תסכול שנובע‬ ‫מעדיפותם של סובבי עליי‪ ,‬מהקושי הפיזי הגדול שאני נמצא בו‪ ,‬ומההבנה החודרת‬ ‫ומחלחלת שככל שעובר הזמן‪ ,‬כך הסיכויים שלי להצליח ביום הזה הולכים ופוחתים‪,‬‬ ‫חלומי להגיע ולשר ת ב"יחידה" נגוז לו‪ ,‬והכי גרוע‪ ,‬אני מאכזב את כל מי שציפה ממני‬ ‫להצליח‪ ,‬או לפחות‪ ,‬מי שאני חשבתי שציפה ממני להצליח‪ .‬היום מתקדם ומתקרב לסופו‪,‬‬ ‫ואני‪ ,‬בעודי מזדחל שוב ושוב במעלה הדיונה‪ ,‬רואה את חברי הקבוצה האחרים מתעלים‬ ‫עליי‪ ,‬חש בכל פעם מחדש את ההתעלמות של מפקד הקבוצה ממני‪ ,‬שהרי אין לו מה לחפש‬ ‫בלא יוצלח כמוני‪ ,‬ואני מתחיל להבין שכנראה כבר לא אעבור את היום הזה בהצלחה‪.‬‬ ‫אסיים אותו‪ ,‬אין שאלה בכלל‪ ,‬אבל לא אעבור בהצלחה‪.‬‬ ‫אנחנו מסיימים את החלק הפיזי ומתיישבים לשיחה שבה כל אחד מספר על עצמו קצת‪ .‬אני‬ ‫יושב מאוכזב‪ ,‬מנ סה עדיין לשדר נכונות ומוטיבציה להצליח ביום הזה‪ ,‬אולי משהו חיובי‬ ‫יקרה בכל זאת‪ .‬אחד מחברי הקבוצה מספר שהוא קרא את הספר של דודי‪ ,‬אבנר שור‪,‬‬ ‫"צוות איתמר"‪ ,‬מה שגרם לו לרצות מאוד להגיע ל"יחידה" גם כן‪ .‬לרגע אני מתמלא‬ ‫בגאווה‪ .‬אותה גאווה שקיימת אצל דודי ואבי‪ ,‬יוצאי "היחידה"‪ ,‬שכנראה גם גרמה לי‬ ‫להרגיש את הצורך והחובה להתקבל ל"יחידה"‪ .‬מחפש שבבי תקווה‪ ,‬אני מספר בתורי‬ ‫שדודי כתב את הספר הזה‪ ,‬וגם אני קורא אותו‪ .‬אולי אם המפקד יידע מהם שורשיי הוא‬ ‫יסתכל עליי בצורה אחרת‪ .‬ואם לא‪ ,‬אז סתם כדי להתגאות במשפחתי‪ .‬בכל זאת‪ ,‬אנחנו‬ ‫מסיימים את החלק הפיזי ביום‪ ,‬אני יוצא מאוכזב מאוד‪ ,‬מיכולתי ומתוצאותיי‪ ,‬קטן אמונה‪,‬‬ ‫אך עם תקווה קטנה שאולי בכל זאת אקבל את ההזדמנות המיוחלת לבוא מוכן יותר‬ ‫לגיבוש הבא‪ .‬אני עדיין לא מעכל את היום שעברתי‪.‬‬ ‫אנחנו חוזרים כולם‪ ,‬כל הקבוצות‪ ,‬לאזור שבו התחלנו את היום‪ ,‬ואני נפגש עם חבריי‪,‬‬ ‫ארנון וגיא‪ .‬אנחנו מחליפים חוויות ואני מספר להם שהלך לי לא טוב בכלל‪ .‬הם‪ ,‬שיודעים‬ ‫כמה חשוב לי להצליח ביום הזה‪ ,‬מנחמים אותי ומנסים לרומם אותי במחשבה שאולי‬ ‫אתקבל בכל זאת‪ ,‬אין לדעת‪ .‬אני‪ ,‬שכל זיז של אשליה יוצר אצלי תקווה ברגעים אלה‪,‬‬ ‫נאחז בדברים אלה בחוזקה ומחכה בקוצר רוח להכרזה שתבוא ותגיד מי התקבל ל"יחידה"‪,‬‬ ‫לשאר היחידות‪ ,‬או לא התקבל‪ .‬כעבור שעתיים בערך‪ ,‬מתחילים בהקראת השמות של‬ ‫המתקבלים למיונים של ה"יחידה"‪ .‬אני מתרגש מאוד כמובן‪ .‬מקריאים שם ועוד שם‬ ‫ופתאום מקריאים את שמו של ארנון‪ .‬חיוך נמרח על פניי‪ ,‬ארנון קם חיש קל וניגש אל‬ ‫‪5‬‬ ‫האוהל ש אליו יגיע כל מי שייקרא שמו ויקבלו את ההוראות והטפסים הדרושים להמשך‬ ‫המיונים ל"יחידה"‪ .‬ממשיכים להקריא שמות‪ ,‬ופתאום גם שמו של גיא נקרא‪ .‬הייתי‬ ‫מופתע‪ ,‬אני מודה‪ ,‬חיוכי התרחב‪ ,‬וגם גיא קם בזריזות וניגש אל האוהל‪ .‬השמות ממשיכים‬ ‫להישמע וא ני איני שומע את שמי‪ .‬כל שם שעובר מוסיף לשפיפותי ולאכזבתי‪ ,‬ונוגס‬ ‫נגיסות אגרסיביות בשאריות תקוותיי‪ .‬בשלב מסוים‪ ,‬לאחר רצף של "כהנים" שנקראים‬ ‫לגשת אל האוהל‪ ,‬אני מבין שהקראת השמות היא על פי סדר אלפביתי‪ .‬עובדה זו מאירה‬ ‫את פניי במקצת ואני ממתין בקוצר רוח לאות ש'‪ .‬נקראים המון שמות‪ ,‬אנשים מחויכים‬ ‫ומרוצים שועטים אל האוהל והאות ש' מתקרבת לה‪ .‬מגיעה האות ש'‪ ,‬נאמרים כמה שמות‬ ‫ולפתע אני שומע את השם שכטר‪ .‬אישור סופי לכך שלא התקבלתי למיונים‪ .‬זה כאב‪.‬‬ ‫בדיעבד‪ ,‬ידעתי שזה יבוא‪ ,‬אבל כשזה הגיע‪ ,‬זה כאב‪ .‬מאוד‪ .‬השמות המשיכו להיקרא‪,‬‬ ‫מתקבלים נוספים למיוני שייטת וחובלים‪ ,‬וכל פעם שהאות ש' חולפת בלי ששמי נשמע‪,‬‬ ‫הכאב מתגבר‪ ,‬האכזבה גדלה‪ ,‬ונוספת תחושה מסוימת של בושה‪ .‬מפקד ימי הסיירות‬ ‫מסביר למאוכזבי היום מספר דברים ופתאום רעש של צהלות ומחיאות כפיים בוקע‬ ‫מהאוהל של המתקבלים למיוני "היחידה"‪ .‬אני מעיף לשם מבט‪ ,‬חושב על חבריי שנמצאים‬ ‫שם‪ ,‬ותחושות הגאווה והפרגון נבלעו תחת המעטה הכבד והדוקרני של הקנאה שחשתי‬ ‫כלפיהם‪.‬‬ ‫אני מחכה להם מחוץ לאוהל‪ .‬היום נגמר‪ .‬הם יוצאים בין האחרונים ואני נותן לשניהם‬ ‫חיבוק ומפרגן להם‪ .‬גיא טוען שהוא יותר עצוב מכך שאני לא קיבלתי כלום מאשר שהוא‬ ‫שמח שהוא כן קיבל‪ .‬אני מאמין לו‪ .‬אני אומר להם שאני ממש שמח בשבילם‪ ,‬כמעט כמו‬ ‫שאני מקנא בהם‪ .‬הם לא מראים סימני שמחה גדולה‪ ,‬כדי שכאבי לא יהיה יותר גדול ממה‬ ‫שהוא באותם רגעים‪ .‬אנחנו הולכים לאוטובוסים אשר ייקחו אותנו לתחנת הרכבת ומשם הביתה‪.‬‬ ‫אנחנו ברכבת‪ .‬התיישבנו‪ ,‬אווירה של עצב שוררת סביבנו באשמתי הבלעדית‪ ,‬ואני שם‬ ‫אוזניות באוזניי ומאזין למוזיקה‪ .‬קיבלתי המון הודעות מאנשים שהתעניינו ורצו לדעת איך‬ ‫היה לי‪ ,‬אך לא רציתי לענות לאף אחד‪ .‬רק לאבא שלי‪ ,‬שכל הדרך ברכבת אני רק חושב‬ ‫על המפגש שלי איתו ועם אמי‪ ,‬ואני מרגיש את אותה תחושה שהעברתי לו באותו מכתב‬ ‫ליום הולדתו ה‪ .49-‬התחושה שאכזבתי אותו‪ .‬אני חושב על זה ובאותה עת שואב את‬ ‫דמעותיי המתכוננות להתפרצות אל בית הבליעה‪ ,‬כדי שאוכל לבלוע אותן‪ ,‬ולמנוע מהן‬ ‫לצאת החוצה אל מול חבריי המרוצים‪ .‬התחושה הזאת לא עוזבת אותי לאורך כל הנסיעה‪.‬‬ ‫לאחר התברברות קלה בתחנת הרכבת‪ ,‬אני יורד מהרכב של אמו של ארנון‪ ,‬אשר אספה‬ ‫אותנו לתחנת אוטובוס‪ ,‬משם יאספו אותי הוריי‪ .‬אני אומר לגיא וארנון שאני מצטער‬ ‫שביאסתי אותם עם כאבי ושאני באמת ממש שמח בשבילם‪ .‬הם תומכים בי‪ ,‬מראים לי את‬ ‫הזדהותם עם כאבי וממשיכים בדרכם‪ .‬אני מחכה להוריי‪ .‬הם יודעים שלא עברתי‪ ,‬לא‬ ‫מעבר לזה‪ .‬הם מגיעים‪ ,‬אני פותח את דלת האוטו‪ ,‬ובעודי משתנק מהדמעות של עצמי‪ ,‬אני‬ ‫מבקש מהם חיבוק‪ .‬אמי לא מהססת ויוצאת מהאוטו ומחבקת אותי חיבוק חם‪ ,‬אוהב ותומך‪.‬‬ ‫וכך גם אבי‪ .‬דמעותיי פורצות החוצה ללא הפרעה‪ .‬באותו רגע הבנתי‪ ,‬וידעתי‪ ,‬שהתחושות‬ ‫שלי היו לא נכונות‪ .‬ידעתי שאבא שלי לא מאוכזב ממני‪ ,‬הוא מאוכזב מהעובדה שלא‬ ‫הצלחתי במשהו שחשוב לי‪ ,‬ואני מקבל ממנו את מלוא התמיכה‪ .‬ממנו ומאמי כמובן‪ .‬זה‬ ‫היה רגע מאוד חשוב עבורי‪ .‬הרבה דברים החלו להתבהר לי לאחר הרגע הזה‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫הכאב והאכזבה שהרגשתי לאחר היום הזה לא היו קשורים לאכזבה של הוריי ממני‪ ,‬חבריי‬ ‫ממני‪ ,‬או כישלוני ביום הסיירות‪ .‬הציפיות שלי מעצמי ביחס ליכולותיי היו גבוהות מאוד‪.‬‬ ‫הן תמיד ככה‪ .‬אני לא מתכוון להשתנות בקטע הזה‪ .‬אבל מעבר לציפיות הגבוהות שלי‬ ‫מעצמי‪ ,‬ההערכה העצמית שלי הייתה גבוהה יתר על המידה‪ ,‬והתעלמתי מהחששות שהיו‬ ‫קיימים עמוק בתוך תת המודע שלי לפני יום זה‪ .‬חטפתי כאפה מצלצלת‪ .‬כאפה שהעלתה‬ ‫על פני השטח את כל החששות‪ ,‬התהיות והלבטים שהדחקתי במעמקי נפשי‪ .‬התגלה בפניי‬ ‫הפער הגדול שקיים בין מי שאני מכוון‪ ,‬רוצה וצריך להיות על מנת להתקבל למקומות כמו‬ ‫"היחידה" ‪ -‬בוגר‪ ,‬אחראי‪ ,‬חזק פיזית ומנטלית‪ ,‬מתחשב בסביבה‪ ,‬פועל טוב בצוות‪ ,‬מוכן‬ ‫לוותר על טובתי האישית למען הכלל ועוד הרבה‪ ,‬לבין מי שאני כיום ‪ -‬ילדותי לעתים‪ ,‬לא‬ ‫מספיק חזק פיזית ומנטלית‪ ,‬לא בשל‪ ,‬אנוכי במידה מסוימת‪ ,‬מוותר לעצמי‪ ,‬בעל הערכה‬ ‫עצמית גבוהה‪ ,‬ובכללי ‪ -‬לא מספיק מוכן‪ .‬לא מספיק מוכן ליום סיירות‪ ,‬ובמיוחד לא מספיק‬ ‫מוכן לשירות ב"יחידה"‪.‬‬ ‫אני בחרתי להסתכל על הצד החיובי שבעניין‪ .‬וגם אם לא נראה ככה‪ ,‬הוא קיים‪ ,‬והוא גדול‬ ‫ומשמעותי‪ .‬ה"כאפה" הזאת שקיבלתי הגיעה יחסית מוקדם בחיי ומאפשרת לי ללמוד‬ ‫מהטעויות שלי עד כה‪ ,‬לצאת לדרך חדשה ולהמשיך לעבוד קשה ולהשתפר על מנת להשיג‬ ‫את הדברים שחשובים לי‪ .‬יום הסיירות הזה הוא יום שיצאתי ממנו מאוכזב מאוד‪ ,‬אך‬ ‫בכוונתי לנצור אותו בלבי‪ ,‬שכן למדתי ממנו הרבה על עצמי‪ .‬קיימים עוד המון מקומות‬ ‫נוספים ומעולים להיות בהם בצבא ובכלל‪ ,‬ואין זה מגדיר אותי כאדם ‪ -‬המקום שבו אני‬ ‫נמצא או המקום שבאתי ממנו‪ .‬בנוסף לדברים האלה ולדברים רבים נוספים שלקחתי איתי‬ ‫מהיום הזה התוודעתי לסביבה התומכת שאני נמצא בה ‪ -‬אם זה חבריי או הוריי‪.‬‬ ‫אמא ואבא‪ ,‬התמיכה שלכם לא מובנת לי מאליו בכלל‪ ,‬והרגע שבו קיבלתי מכם את החיבוק‬ ‫ואיתו גם התמיכה‪ ,‬הדאגה‪ ,‬החום והאהבה‪ ,‬היו החשובים לי בכל היום הזה‪ ,‬יותר מהצלחתי‬ ‫בו‪ ,‬הרבה יותר‪ .‬הידיעה שאני נמצא במשפחה טובה ואוהבת חשובה לי יותר מכל הצלחה‬ ‫אישית שאנחל בעתיד או שנחלתי בעברי‪ .‬תודה‪.‬‬ ‫גיא וארנון‪ ,‬אני שוב רוצה להגיד לכם כמה שאני שמח בשבילכם וכמה שאני גאה בכם‪.‬‬ ‫אתם תותחים‪ ,‬תמשיכו ככה‪ ,‬וכולי תקווה שתגיעו הכי רחוק שאפשר‪ ,‬אני בטוח שאתם‬ ‫יכולים ושתצליחו‪ .‬ותודה על הצורה שהתנהגתם אליי ברגעים של האכזבה‪ ,‬אני מאושר‬ ‫לדעת שכאלה אנשים נמצאים בחברתי‪ .‬אוהב אתכם חברים שלי‪.‬‬ ‫ליעד‪ ,‬אני מצטער שפעם נוספת השליתי אותך בציפיותיך מעצמך‪ ,‬ואני מתנצל מראש על‬ ‫כל הפעמים הבאות שאעשה זאת‪ ,‬כי איני מתכוון לתת לך הנחות‪ .‬שנינו יודעים מה דרוש‬ ‫על מנת להשיג את מטרותינו‪ ,‬ואני בטוח שאם נלך בדרך הנכונה‪ ,‬ונעבוד קשה‪ ,‬אין מי‬ ‫שיעצור בעדנו‪.‬‬ ‫אני רוצה לסיים עם אמרה שמסכמת עבורי בצורה טובה מאוד את הדברים שאני יוצא‬ ‫איתם מאירוע זה‪:‬‬ ‫"אני מאמין גדול במזל‪ ,‬ומתברר לי שככל שאני עובד קשה יותר‪ ,‬כך יש לי יותר מזל"‬ ‫(תומס ג'פרסון)‪.‬‬ ‫ליעד שור‬ ‫‪7‬‬ ‫פרק המשך‪ ,‬בנימה חיובית‪ :‬מקווים לברך על המוגמר‬ ‫מאת הלה מאיירס‬ ‫לאחר שנים של התלבטויות‪ ,‬חילוקי דעות וניגודי אינטרסים‪ ,‬קשיים מבפנים ומבחוץ‪,‬‬ ‫וכתוצא מכך אי יכולת להכריע‪ ,‬נפל דבר!‬ ‫הצעת המזכירות לשפץ ולשדרג משמעותית את בית אשחר התקבלה בקלפי ברוב גדול‪.‬‬ ‫הצלחה זאת יש לזקוף‪ ,‬בלי ספק‪ ,‬לחשבונן של ההנהלות שלנו‪ ,‬המזכירות‪ ,‬הנהלת הקהילה‪,‬‬ ‫הרווחה והסיעוד‪ ,‬אשר באכפתיות ומתוך הבנת חשיבותה ורגישותה של המשימה‪ ,‬הביאו‬ ‫את "פרשיית" בית אשחר לסיומה החיובי‪ .‬נקווה שלאחר שלב זה יבוא במהרה שלב ב'‪,‬‬ ‫הביצוע‪.‬‬ ‫גם הציבור בגר‪ ,‬ועם הזמן פיתח מודעות לאתגרים שגיל הזִקנה לפניהם‪ ,‬הדורשים‬ ‫פתרונות ראויים ורלוונטיים‪.‬‬ ‫כדי לחזק את אמונם של החברים בטיבה של התכנית המוצעת‪ ,‬בסבירותה ובהיותה‬ ‫אפשרית‪ ,‬אני מפרסמת שוב קטע מכתבה שלי בשובעלון ממארס ‪ ,2014‬שבה אני שוטחת‬ ‫את "חזון בית אשחר" שלי‪:‬‬ ‫מגיע לזקני שובל בית אבות (או בית הורים) מקומי‪ ,‬קטן‪ ,‬פרטי‪ ,‬לא כמרכז רווח‪ ,‬ללא‬ ‫תלות וקשר עם משרד הבריאות וכל הסיבוכים המתלווים לקשר כזה; בית שיכבד את‬ ‫זקנתם של חברינו ויתאים לרמת הדיור הגבוהה שאנחנו‪ ,‬חברים ותיקים וחדשים‪ ,‬זוכים לה‬ ‫או שואפים אליה; בית שיהיה בעת הצורך גם סיעודי‪ ,‬אבל לא רק; בית שיענה על צרכים‬ ‫אחרים שהם מנת חלקו של איש זקן‪ ,‬כמו החלמה‪ ,‬שהייה זמנית‪ ,‬שהייה חלקית‪ ,‬טיפולים‪,‬‬ ‫מילוי שעות הפנאי‪ ,‬חברותא כנגד הבדידות בבית שבו נמצאים לבד‪ ,‬עם מלווה‪.‬‬ ‫לשם כך נחוץ טיפול בחלל הבית‪ ,‬חלוקתו מחדש‪ ,‬תוך שימת דגש על צרכים כמו צנעת‬ ‫הפרט והזכות לאינטימיות – משימה בלתי אפשרית בתנאים הקיימים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫נחום כנר‪ ,‬שעומד לסיים את עבודתו בבית אשחר‪ ,‬להיפרד ולצאת לגמלאות‪ ,‬כתב ושר את‬ ‫השיר הזה בסדר פסח שנערך בבית‪ ,‬לפי השיר האמריקאי ‪.After you've gone‬‬ ‫ש ֵאלְֵך – אגיד שלום‪,‬‬ ‫ִל ְכ ֶ‬ ‫ש ֵאלְֵך – אגשים חלום‪.‬‬ ‫ִל ְכ ֶ‬ ‫הזמן עובר – גם לי אוזל‪,‬‬ ‫אני רוצה מעט להתפרפר‪.‬‬ ‫כמה מילות פרידה‬ ‫נחום‪,‬‬ ‫היום אתה פורש מעבודה‬ ‫וסוגר פרק בחיים‬ ‫אחרי שנים של עבודה משותפת‪.‬‬ ‫תודה‬ ‫על שעמדת לציידי במשברים כאלה ואחרים‬ ‫תודה‬ ‫על עבודה שנעשתה במסירות יום יומית‬ ‫תודה‪,‬‬ ‫על הנועם המיוחד שלך‬ ‫כל ההשקעה‪ ,‬וההתמדה‪,‬‬ ‫כולם יזכרו עוד לזמן רב כאן בעבודה‪.‬‬ ‫אני מבינה‬ ‫שעכשיו זה הזמן המתאים‬ ‫לבחור איזה חלומות להגשים‬ ‫אני מאמינה‬ ‫שלא אמרת את המילה האחרונה‬ ‫ומכאן תמשיך במלאכת העשייה‪.‬‬ ‫אני מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחר‪,‬‬ ‫וחשוב שתזכור שישנה דרך חזרה‪,‬‬ ‫ולא רק כדייר ב"בית אשחר"‪.‬‬ ‫מירה‬ ‫מה שהיה ‪ -‬היה נפלא‪,‬‬ ‫מה שיהיה – יהיה‪-‬יהיה‪.‬‬ ‫הוי‪ ,‬כמה אתגעגע‬ ‫להתעמל אִתכם‪ ,‬לנשום‪ ,‬להתפרע‪,‬‬ ‫רק משאלה‪:‬‬ ‫אִתכם למות‪ ...‬מצחוק‪...‬‬ ‫ִל ְכשֶָאשּוב – אשוב על ארבע‪,‬‬ ‫ִל ְכשֶָאשּוב – הלילה – לא לילה‪.‬‬ ‫אדבר‪ ,‬אספר‪,‬‬ ‫איך העולם אוהב את ישראל‪.‬‬ ‫ִל ְכשֶָאשּוב – נרקוד‪ ,‬נשירה‪,‬‬ ‫ִל ְכשֶָאשּוב – במיטה ליד מירה‪,‬‬ ‫כל שובל התרווח‪,‬‬ ‫כל בית אשחר עבר לגור בירח‪,‬‬ ‫רק משאלה‪:‬‬ ‫אִתכם למות‪ ...‬מצחוק‪...‬‬ ‫‪9‬‬ ‫הלה מאיירס מביאה קטע מתוך ספרה ילקוט זכרונות‬ ‫כמה מילות פתיחה ‪ :‬מברגן בלזן הועברנו‪ ,‬כקבוצת עובדים‪ ,‬לבית חרושת הגרמני יּונקֶרס‬ ‫ו ְֶרקֶה שייצר אווירונים‪ .‬כאשר הצבאות האמריקאים והרוסים התקרבו למקום פונו ממנו‬ ‫כל האסירים‪ .‬קראו לזה ֶאבָקּוַא ְצי ָה‪ .‬יצאנו למסע רגלי שהתמשך והתמשך‪ ,‬ולא הייתה לו‬ ‫תכלית ברורה‪ .‬בשלב זה החלטנו‪ ,‬אני ושתי חברותיי‪ ,‬לברוח‪ .‬הסתתרנו בחווה של גרמני‬ ‫אחד‪ ,‬ושם נודע לנו שבעיירה הסמוכה‪ ,‬פ ְֶרסֶל‪ ,‬כבר נמצא הצבא האמריקאי‪ .‬סיפור הבריחה‬ ‫שלנו נשמע כמו סיפור מתח טוב‪ ,‬ואפשר לקרוא אותו בשלמותו בספר‪.‬‬ ‫מכאן קטע מהספר‪ ,‬מתוך הפרק אחרי הסופה‪.‬‬ ‫את הידיעה על כניעתה של גרמניה בגזרת פ ְֶרסֶל‪ ,‬באפריל ‪ ,1945‬קיבלתי במעין אדישות‬ ‫לא מובנת‪ ,‬עובדה קרה שלא נגעה בנימי נפשי כהוא זה‪ .‬עכשיו‪ ,‬באזור כיבוש אמריקאי‪,‬‬ ‫על כבישי גרמניה המובסת‪ ,‬נכנסתי לפתע לאופוריה‪ .‬אופוריה של מנצחים‪.‬‬ ‫אני חושבת שמעולם‪ ,‬לא לפני ולא אחרי אותו אביב ‪ ,1945‬לא התנסיתי בתחושת אושר‬ ‫כה משכרת‪ ,‬תחושה של חופש‪ ,‬שנשארתי בחיים‪ ,‬שאני צעירה וכל החיים לפניי‪ .‬קשה‬ ‫לתאר את עוצמת התחושה הזו‪.‬‬ ‫לא העסיקו אותי מחשבות על שכול ועל אובדן‪ .‬איבדתי את הוריי ואת כל משפחתי‪ ,‬ועם‬ ‫זאת‪ ,‬כל מה שהיה חשוב לי אז היה ששרדתי ושהעולם נראה כה יפה ומבטיח‪.‬‬ ‫אני מניחה שחברותיי למסע חשו כמוני‪ .‬לא דיברנו על רגשות‪ .‬הגיגים פילוסופיים‬ ‫ופסיכולוגיים לא העסיקו אותנו‪ .‬חיינו את הרגע‪ ,‬נשמנו מלוא ריאותינו את האוויר הצח‬ ‫של האביב‪ ,‬התפעלנו מפריחת עצי הדובדבן לצד הכבישים והתענגנו על טעמם המתוק של‬ ‫חירות‪ ,‬עצמאות וחופש‪.‬‬ ‫יש לשער שאנשים שבסּופה שעברה עליהם איבדו את בני זוגם וילדיהם ראו את מצבם‬ ‫באור שונה‪ ,‬וכאב‪ ,‬געגועים וחרדות היו מנת חלקם‪ ,‬ולא שמחה ואושר קיומי‪ ,‬שבהם‬ ‫התבשמנו אנחנו‪ .‬מול עיניי ניצבת דמותה של לולה‪ ,‬שבאושוויץ הלכה אל מותה‪ .‬ספק‬ ‫בלבי אם הייתה מוצאת בנפשה ובגופה כוחות לבניית חיים חדשים‪ .‬בדומה ללולה‪ ,‬ודאי‬ ‫התקשו ניצולים רבים לגייס את שנדרש כדי לבנות מחדש את חייהם‪.‬‬ ‫טנקים אמריקאים על אדמת אירופה‬ ‫טנקים אמריקאים על אדמת אירופה‬ ‫‪10‬‬ ‫לבנות קהילה אין משמעות הדבר רק לבנות בתים ולפתח את השטח‪ .‬יש להניח גם את‬ ‫היסודות החברתיים קהילתיים שיהוו תשתית איתנה להמשך‪.‬‬ ‫בתהליך הקליטה הצטרפו אלינו תושבים חדשים רבים שאינם מבינים את "השפה‬ ‫הקיבוצית"‪ ,‬את המונחים‪ ,‬את התפקידים‪ ,‬את המבנה הארגוני ואת אורחות חיינו‪ .‬בד בבד‪,‬‬ ‫גם הקיבוץ שינה פניו‪ ,‬וגם החברים שבו לא תמיד תמימי דעים לגבי המשך הדרך‪ .‬סוגיות‬ ‫כמו ערבות הדדית‪ ,‬החצר הקיבוצית‪ ,‬חינוך רווחה ועוד‪ ,‬הם נושאים הדורשים בירור‬ ‫בצומת החשוב שבו אנחנו נמצאים‪ .‬במסגרת התהליך "שובל בתנועה" אנחנו מעלים‬ ‫נושאים שחשובים לחברים בקיבוץ‪ ,‬מקשיבים ולומדים על הדעות השונות‪.‬‬ ‫תהליך מעגלי ההקשבה והשיח הוא בעל חשיבות ומשמעות רבה להמשך דרכנו כקהילה‬ ‫בשובל‪ .‬הוא יוצר את הבסיס להידברות‪ ,‬לבירורים‪ ,‬להקשבה ולבנית הסכמות‪.‬‬ ‫מה שנעשה היום יקבע במידה רבה את היסודות להמשך הדרך ויניח את התשתית‬ ‫החברתית והקהילתית לצמיחה ולהתפתחות‪.‬‬ ‫במעגלי השיח האחרונים עסקו בנושאים רבים‪ .‬הנה תמצית תוכנם‪.‬‬ ‫תמצית הדברים שנאמרו במפגשי השיח ‪ -‬מרץ ‪2015‬‬ ‫ערבות הדדית‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫אחריות הקיבוץ‬ ‫ערבות הדדית היא מחויבות הקהילה לכל חבריה‪ ,‬כל חייהם‪ ,‬לקיום בכבוד‪ ,‬על פי צרכים‬ ‫מוגדרים ומקורות מימון ידועים‪.‬‬ ‫צריך למסד את פעילויות העזרה ההדדית שנעשו בעבר בהתנדבות (הורדת אוכל‪ ,‬ביקור‬ ‫חבר בבית חולים)‪.‬‬ ‫לשמר בעתיד מה שמקובל כיום לגבי האוכלוסייה הוותיקה‪ :‬טיפול‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬עזרה‬ ‫שהקיבוץ מספק‪ ,‬ללא תלות בהכנסת החבר‪.‬‬ ‫יש לדאוג שהפערים הכלכליים בין האנשים לא יגרמו להזנחת מי שנמצא בחלק התחתון‬ ‫של הסקאלה ושלא ייווצרו פערים גדולים מדי בין אוכלוסיות‪ .‬גם לגבי מי אינו עובד‪.‬‬ ‫אחריות החבר‬ ‫ערבות הדדית בהתנדבות‪ ,‬בעידוד הממסד‪ ,‬כגון בישלולה‪ ,‬בעזרת מאגר מתנדבים‪.‬‬ ‫הערבות ההדדית איננה בכל תנאי‪ ,‬ולחבר יש אחריות לבטח את עצמו‪ .‬הקיבוץ צריך לוודא‬ ‫זאת‪ .‬החברים החדשים יעשו ביטוח שיבטיח את קיומם‪.‬‬ ‫קרן המילואים אינה יכולה להחליף ביטוח אישי‪ ,‬ואסור להסתמך עליה‪.‬‬ ‫מקורות וכלים‬ ‫יש לשמר את המיסים שמאפשרים את מימון הערבות ההדדית ולהבהיר את מטרותיהם‪.‬‬ ‫רוב מימון הערבות ההדדית מגיע מנכסי הקיבוץ‪ ,‬ולא מהמיסים‪ ,‬לכן חשוב לשמור על‬ ‫היכולת הכלכלית ולפתח אותה‪.‬‬ ‫קרן המילואים איננה מוגדרת מספיק‪ .‬צריך ליצור לה תקנון‪ ,‬חוברת‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫יש לדאוג שהמבנה הארגוני של הקיבוץ‪ ,‬הקהילתי והכלכלי‪ ,‬יוכל להבטיח את רווחת‬ ‫האוכלוסייה‪ ,‬בדומה לקיים היום‪.‬‬ ‫זכאויות החבר צריכות להיות ידועות ושקופות‪ .‬על המוסדות לסייע במיצוי זכויות החבר‪.‬‬ ‫הזכאות לתמיכה במסגרת הערבות ההדדית תתבוסס על קריטריונים ברורים ותנוהל‬ ‫בשקיפות מרבית באמצעות מנגנון מתאים‪ .‬חבר הרוצה להישען על הערבות ההדדית יעשה‬ ‫"גילוי נאות" לגבי מקורותיו הכספיים‪.‬‬ ‫ממלאי התפקידים בתחום יהיו בעלי היכולות‪ ,‬הכישורים והרגישויות הנדרשים‪.‬‬ ‫זכויות החבר החדש‬ ‫החברים החדשים זכאים גם הם לזכויות כמו פנסיה‪ .‬אם מישהו מהם ייקלע למשבר‪,‬‬ ‫הקיבוץ יסייע לו‪.‬‬ ‫ייתכן שבקליטה בעתיד עלינו לדרוש תשלום של "מניה"‪ ,‬כדי לא לשחוק את הנכסים‬ ‫שמממנים את הערבות‪ ,‬עבור כולם‪.‬‬ ‫חיי הקהילה‬ ‫נורמות קהילתיות‬ ‫‪ .1‬הצביון של קהילת שובל הוא ישראלי‪ ,‬חילוני‪.‬‬ ‫‪ .2‬חיי הקהילה מהווים את הערך המוסף לחיים בקבוץ‪ .‬הם מאופיינים במבנים‪ ,‬בנהלים‬ ‫ובהחלטות‪ .‬יש לקיימן ולאכוף אותן‪ .‬יש להקצות להם משאבים‪.‬‬ ‫‪ .3‬קהילה שבה יש מקום ומרחב חיים ופעולה גם למשפחה הגרעינית ולפרט‪ ,‬לצד פעילות של‬ ‫הכלל‪ .‬דילמה‪ :‬איך נחגוג חג‪ ,‬בקיבוץ או בחיק המשפחה?‬ ‫‪ .4‬איכות חיים גבוהה – ילדים יכולים להסתובב בבטחה; אכפתיות שלנו למקום‪.‬‬ ‫‪ .5‬יחס חברי‪ :‬ברכת שלום‪ ,‬טרמפ בקלנועית‪ ,‬עזרה לזולת‪.‬‬ ‫‪ .6‬התנהלות פרטית שאינה גורמת נזק לכלל‪.‬‬ ‫‪ .7‬דאגה ושמירה על הפרטיות ועל כבוד האדם – דיונים מקצועיים במקומות המתאימים ולא‬ ‫בשולחנות או בשבילים‪ ,‬גישה שירותית‪.‬‬ ‫‪ .8‬אמירה‪ ,‬אחריות וטיפול בתופעות בקהילה‪ .‬לדוגמה‪ ,‬הקהילה תתייחס לתרבות השתייה של‬ ‫הנוער‪ ,‬נסיעה בטוסטוסים ללא ביטוח ועוד‪.‬‬ ‫אחריות אישית והתנדבות‬ ‫‪ .1‬חברּות פעילה ואחראית‪ :‬מילוי תפקידים פורמליים ואחרים‪ ,‬השתתפות בפעילויות‪.‬‬ ‫‪ .2‬יצירת מערך התנדבות בתוך הקהילה ומגוון רחב של הזדמנויות לתרום לקהילה (גיוסים‬ ‫בנוי‪ ,‬חידוש גני ילדים‪ ,‬התנדבות בעלי מקצוע ועוד)‪.‬‬ ‫‪ .3‬יצירת אווירה של תרומה על ידי חיזוק תחושת השייכות‪.‬‬ ‫‪ .4‬שילוב בין יוזמות פרטיות למערכות הקהילה – לזהות את האנרגיה וללבות ‪/‬לגבות אותה‬ ‫ע"י משאבים מערכתיים‪ .‬לדאוג שיש מערכת ויד מכוונת‪ְ ,‬מתכ ֶל ֶלת ומנהלת‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬מיד‪-‬בר – שגעון פרטי שיצר מענה חשוב בקהילה‪.‬‬ ‫יוזמות קהילתיות‬ ‫‪ .1‬פעילויות של שכונות מארחות‪ -‬ארגון פעילות לכלל האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪ .2‬יצירת מערכת או כתובת לפתרון קונפליקטים וקשיים‪ -‬כמנגנון ליצירת שייכות‪.‬‬ ‫‪ .3‬שימוש בגישור‪ .‬סדנאות לפירגון וביקורת בונה‪ .‬עידוד סובלנות לשונות‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫‪ .4‬יצירת מערכות תומכות‪ ,‬למשל שיח בין הורים על קשיים‪ ,‬בעיות‪.‬‬ ‫שיח ציבורי וקבלת החלטות‬ ‫‪ .1‬יצירת מנגנונים מותאמים לקבלת החלטות ודיאלוג‪ ,‬כדוגמת הכלי של מעגלי שיח‪.‬‬ ‫‪ .2‬לאפשר הבעת מגוון דעות‪ .‬להיות לעתים גם קהילה שמצליחה לא להסכים‪...‬‬ ‫‪ .3‬לפתח שיח ככלי‪ ,‬כחלק מתרבות‪ ,‬יוצר תשתית להמשך‪" ,‬הרגל" וגם לקבלת החלטות‪.‬‬ ‫‪ .4‬יצירת מנגנון חליפי למה שבעבר הייתה שיחת הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪ .5‬יצירת תרבות דיון‪ ,‬דיבור‪ ,‬כבוד הדדי‪.‬‬ ‫מפגש והיכרות‬ ‫‪ .1‬הכרת החברים בקהילה חשובה‪ .‬יש ליזום פעילויות כדי להבטיח הזדמנויות להכרות‪.‬‬ ‫‪ .2‬מפגשים‪ ,‬סדנאות מונחות על יד גורמים מקצועיים שיצרו גם שיח וגם תחושת שייכות‬ ‫טיפוח מקומות התכנסות וקיום פלטפורמות של "יחד"‪ ,‬כגון חדר אוכל‪ ,‬פאב‪ ,‬בריכה‪ ,‬מועדונים‬ ‫שונים‪ ,‬דשא‪.‬‬ ‫תרבות‬ ‫‪ .1‬לקיים תרבות שובלית‪ ,‬במובן הרחב של תרבות‪ :‬מסורות‪ ,‬נהלים‪ ,‬מבנה‪.‬‬ ‫‪ .2‬לקיים פעילויות מותאמות לאוכלוסיות השונות‪ ,‬גם לפי מאפיינים‪.‬‬ ‫‪ .3‬בחגים ‪ -‬לשמר‪ ,‬לחדש ולתעד‪ .‬להביא לידי ביטוי את הרב‪-‬דוריות והשונות‪.‬‬ ‫‪ .4‬לעסוק במורשת – היסטוריה של הקבוץ‪ ,‬המקום והעם‪.‬‬ ‫‪ .5‬ליצור גאוות יחידה בעזרת אירועים ייחודיים ו"מיתוג"‪.‬‬ ‫‪ .6‬ליצור תהליך סוציאליזציה תרבותית‪ :‬חניכה של צוותי תרבות חדשים ע"י צוותים ותיקים;‬ ‫משפחה מאמצת‪ ,‬הסברים לחגים ועוד‪.‬‬ ‫חינוך‬ ‫‪ .1‬לשמור על עקרונות החינוך הקיבוצי‪ ,‬בכל הגילים‪ :‬תקנים‪ ,‬חצר‪ ,‬טיול‪ ,‬ערכים חינוכיים‪,‬‬ ‫טבע‪ ,‬סביבה‪ ,‬קשר עם הקהילה‪ ,‬ערכים חברתיים‪ ,‬קבלת השונה‪.‬‬ ‫‪ .2‬להציב את החינוך בסדר עדיפות גבוהה בחיי הקהילה ולהקצות אחוז קבוע מתקציב‬ ‫הקהילה לטובת החינוך‪.‬‬ ‫‪ .3‬להכין דף מנחה לתושבים החדשים והוותיקים על מהות החינוך שלנו‪ ,‬העקרונות המנחים‬ ‫אותו‪ ,‬מה מחייב את ההורים ועוד‪.‬‬ ‫‪ .4‬לקבוע מוסכמות ברורות של מערכת החינוך לגבי עקרונות החינוך החברתי‪.‬‬ ‫‪ .5‬ליצור שיח בין ההורים בסוגיות חינוכיות‪ .‬העצמת הורים‪.‬‬ ‫‪ .6‬להתאים את שעות הפעלת מערכות החינוך לצרכי ההורים‪ .‬לבדוק פעילות ותכנים‪.‬‬ ‫‪ .7‬לשמור על רמת חינוך גבוהה‪ ,‬בלי קשר‬ ‫למספר הילדים המשתתפים‪ .‬לא לוותר על‬ ‫חברת ילדים איכותית‪ ,‬כי היא הבסיס לקבוצת‬ ‫נעורים איכותית ומעורבת בחיי הקהילה‪.‬‬ ‫‪ .8‬לטפח חיבור חזק של הנוער והילדים‬ ‫לעשייה‪ .‬מתן דוגמה אישית‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫המרחב הציבורי‬ ‫סדר וארגון של המרחב הציבורי‬ ‫‪ .1‬התאמת הסביבה לצורת חיים משתנה‪ ,‬למשל ריבוי מכוניות ‪ -‬הוספת מקומות חנייה‬ ‫מוסדרים; יותר ילדים ‪ -‬יותר מתקני שעשועים‪ ,‬יותר פחים‪...‬‬ ‫‪ .2‬נהלים ברורים לשני תת‪-‬התחומים‪ :‬מראה החצר וההתנהגות בחצר‪.‬‬ ‫‪ .3‬טיפול בחניות‪ ,‬תכנון הנוף בהן‪ :‬יותר עצים פחות דשאים‪ .‬חסכוני במים ויפה‪.‬‬ ‫‪ .4‬לטפח אזורי איסוף אשפה – ניקיון‪ ,‬ארגון‪ .‬חינוך של האוכלוסייה להקפדה על זריקת אשפה‬ ‫באופן לא מלכלך‪ ,‬למחזר‪ .‬לקבוע אזורי פינוי גזם מותאמים‪.‬‬ ‫‪ .5‬ליצור מנגנון הרואה את התמונה הכללית‪ :‬תיאום בין הנוי‪ ,‬פינוי מפגעים‪ ,‬ניקיון‪ ,‬תשתיות‪.‬‬ ‫‪ .6‬להגדיר בבירור מה שייך למרחב הציבורי ומה לפרטי‪ .‬בלי גדרות או צמחייה תוחמת‪.‬‬ ‫‪ .7‬לשמר נוף כפרי עם דגש על מרחבים ציבוריים ושטחי נוי כלליים‪.‬‬ ‫‪ .8‬לשים לב שלא ייווצר פער בין שכונות מטופחות לאזורים מוזנחים‪ .‬בין הקיבוץ הוותיק‬ ‫לשכונה החדשה‪...‬‬ ‫‪ .9‬להיעזר בייעוץ מקצועי לתכנון נוף‪ ,‬לדאוג לביצוע מקצועי של הנוי‪.‬‬ ‫‪ .10‬קיבוץ ללא גדרות בין הבתים מאפשר מפגש בלתי אמצעי‪ ,‬מאפשר חופש וזרימה‪.‬‬ ‫‪ .11‬חשוב שנגיד בוקר טוב ושלום בשבילים אחד לשני‪.‬‬ ‫ביטחון ובטיחות‬ ‫‪ .1‬תנועה רגלית חופשית‪ .‬מדרכות בטוחות בצירי תנועה ראשיים‪.‬‬ ‫‪ .2‬אכיפה של חוקי תנועה בתוך הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪ .3‬הגדרת מקומות שבהם אסור לטוסטוסים ולטרקטורונים לנסוע‪.‬‬ ‫‪ .4‬היציאה מהקיבוץ מסוכנת וצפופה – לקחת אחריות כקיבוץ לקדם פרויקט הכיכר‪.‬‬ ‫איכות חיים‬ ‫‪ .1‬נגישות לכולם‪ .‬דרכים ללא מהמורות‪ .‬עידוד ההליכה ברגל‪.‬‬ ‫‪ .2‬אוויר נקי ‪ -‬טוסטוסים מטופלים ותקינים שאינם משאירים שובל של עשן שחור‪.‬‬ ‫‪ .3‬תברואה ‪ -‬טיפול יותר טוב במפגעי ריח‪ ,‬זבובים‪ ,‬יתושים‪.‬‬ ‫אכיפה‬ ‫‪ .1‬אכיפה פנימית ‪ -‬להוציא דף נהלים למרחב הציבורי ולדאוג לאכיפתו מתוך הסכמה על‬ ‫הכללים והחוקים‪ ,‬מתוך הערכים שלנו ובאמצעות העלאת מודעות‪ .‬להיעזר יותר במועצה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אכיפה חיצונית‪ ,‬כזו הקשורה לחוקי המדינה והמועצה‪ .‬הנושאים‪ :‬כלבים‪ ,‬חניות‪ ,‬שעות‬ ‫מנוחה ושקט‪ ,‬רעש וזיהום מטוסטוסים‪ ,‬נסיעה מהירה‪ .‬להשתמש בקנסות‪.‬‬ ‫‪14‬‬ ‫התחדשות וקליטה‬ ‫תהליך הקליטה‬ ‫‪ .1‬שילוב החברים החדשים (שאינם מתגוררים בקיבוץ עדיין) במוסדות ובוועדות הקיבוץ‪.‬‬ ‫‪ .2‬לשפר את רמת השירותיות ויחסי האנוש של בעלי התפקידים בשובל‪ .‬לערוך היכרות‬ ‫שלהם עם הנקלטים‪.‬‬ ‫‪ .3‬יצירת קשר יזום עם המשפחות ועם בני הדור צעיר שרוצה להיקלט‪.‬‬ ‫‪ .4‬ועדת קליטה פעילה – חובה !‬ ‫‪ .5‬תקופה של "בחינה הדדית" – מגורים וחיים במקום‪ ,‬כמו תקופת המועמדות של פעם‪.‬‬ ‫‪ .6‬לספק מידע לנקלטים‪ :‬איך פועל הקיבוץ– ועדות‪ ,‬תפקידים‪ ,‬שיחת קיבוץ‪.‬‬ ‫‪ .7‬למצוא "משפחות מאמצות" שיסייעו בקליטת משפחות חדשות‪.‬‬ ‫סוגיות המגורים‬ ‫‪ .1‬המגורים בקיבוץ חשובים ומהווים "מנוע חיברות מובנה"‪.‬‬ ‫‪ .2‬ליצור מגוון פתרונות דיור בהלימה עם ההתפתחות הדמוגרפית‪.‬‬ ‫‪ .3‬לתת קדימות בקליטה לבנים חוזרים‪ .‬לבנים – ביתם הוא שובל!‬ ‫‪ .4‬לתכנן בתים לבנים ותושבים שאינם בעלי יכולת – דיור בר השגה‪ ,‬עד מיליון ‪.₪‬‬ ‫‪ .5‬לבחון בניית שכונת בנים בתוך הקיבוץ "הישן"‪.‬‬ ‫‪ .6‬כיום ‪ -‬בשכונות של הצעירים קיימת שירותיות נמוכה במיוחד‪ ,‬סביבת מגורים מוזנחת‬ ‫מאוד‪ ,‬חסר הצבע הירוק של הקיבוץ‪ ,‬הדירות במצב גרוע‪ .‬חשוב לשפר את כל אלה‪.‬‬ ‫‪ .7‬לאפשר לבנים הצעירים לגור בשכירות ולא רק לפי "כוחות השוק" של היצע וביקוש‪.‬‬ ‫‪ .8‬להקים וועדה ייעודית לתכנון ארוך טווח בנושא הבנייה‪.‬‬ ‫מודל הקבלה והקליטה‬ ‫‪ .1‬מודל הקבלה והקליטה אינו תואם את המציאות ויש לאתגרו‪.‬‬ ‫‪ .2‬לבנות תהליך קליטה שונה ומותאם לבנים החוזרים‪.‬‬ ‫‪ .3‬לבחון תשלום על מניה לנקלטים חדשים – הכסף המתקבל ישמש לטובת פתרונות הדיור‬ ‫בר‪-‬השגה‪.‬‬ ‫‪ .4‬קהילת שוב מספיק חזקה כדי להכיל גם בני קיבוץ "חלשים" שרוצים לחיות כאן‪.‬‬ ‫‪ .5‬חשוב מאוד לחזר אחרי בני קיבוץ ולעודד אותם להתעניין בחזרה למגורים בשובל‪.‬‬ ‫משק‬ ‫לחזק באופן משמעותי את הרגל הכלכלית של הקיבוץ וליצור חוסן כלכלי‪ ,‬באמצעות מיצוי‬ ‫היכולת העסקית של העסקים הקיימים ופיתוח עסקי‪-‬אסטרטגי של עסקים חדשים ומניבים‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫האם אפשר כבר לדבר עליו?‬ ‫ב‪ 20.4.1953-‬עזבו את קיבוץ שובל ‪ 17‬מחבריו‪ .‬הם השתייכו ל"סנאיסטים"‪.‬‬ ‫הרקע לפרשה נעוץ בחילוקי דעות במפלגת מפ"ם‪ ,‬שאליה השתייכו אז כל חברי שובל‪,‬‬ ‫בתוקף עיקרון הקולקטיביות הרעיונית בקיבוץ‪ .‬מה הרקע לפרשה? למה זה קרה? מדוע‬ ‫העניין כמעט אינו מוזכר בעלוני הקיבוץ מהתקופה‪ ,‬שואל מי שמחטט בחומרים מעבר‬ ‫הקיבוץ‪ .‬זו הייתה פרשה דרמטית מאוד‪ .‬האם אפשר כבר לדבר עליה בשובל?‬ ‫נתחיל במעט מידע‪ .‬בשנת ‪ 1952‬נאסר בפראג שליח הקיבוץ הארצי‪ ,‬מרדכי אורן‪ ,‬כחלק‬ ‫מפרשת משפטי פראג‪ .‬הוא הואשם בריגול לטובת ישראל ובריטניה‪ ,‬ובכך שהיה פעיל‬ ‫ציוני‪ .‬האגף השמאלי של מפ"ם‪ ,‬בהנהגתו של סנה‪ ,‬סירב לגנות את מעצרו של אורן‪ .‬על‬ ‫עניין זה‪ ,‬ועל רקע מאבקי כוח שהתחוללו בין מנהיגיה‪ ,‬התפלגה התנועה‪ ,‬והוקמה מפלגת‬ ‫השמאל הסוציאליסטי בהנהגת משה סנה‪ .‬קבוצה זו פרשה ממפ"ם והצטרפה מאוחר יותר‬ ‫למק"י‪ .‬הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי החליט כי "מי שאינו מכיר בחפותו של אורן‬ ‫מוכרז כסוכן מק"י ויורחק מקיבוצו"‪ .‬מזכירי הקיבוצים נדרשו לקיים דיונים ובסופם‬ ‫הצבעה‪ .‬מי שהצביע בניגוד לקו של ראשי התנועה נדרש לעזוב את קיבוצו‪.‬‬ ‫[לפי ויקיפדיה ולפי המאמר הנהגת הקיבוץ מול השמאל ב'משבר סנה' – מאת אלי צור]‬ ‫בארכיון שובל נמצא נוסח הצעת החלטה של הקיבוץ על הוצאת הסנאיסטים מהקיבוץ‪ ,‬על‬ ‫פתק קטן שכתב שמואל מנדלסון‪:‬‬ ‫נוסח ההחלטה‪:‬‬ ‫היות ואנחנו רואים בחמשת החברים האלה‪ :‬דב‪ ,‬שמואל‪ ,‬דוניץ‪ ,‬קופיק‪ ,‬חיים ג' כאחראים‬ ‫העיקריים למצב שהתהווה‪ ,‬הקבוץ קובע שהם יְהַ וו סכנה לשלמות הקבוץ במידה שלא יחזרו‬ ‫בהם אידאולוגית מהזדהותם עם סנה‪ .‬באם חברים אלה לא יחזרו בהם גם אידאולוגית הם‬ ‫נשארים מחוץ לקיבוץ‪.‬‬ ‫ביחס לשאר החברים שחזרו בהם מהזדהות ארגונית עם סנה ובשתי השאלות האחרות‪,‬‬ ‫הקבוץ מחליט לתת לאותם החברים אורכה של ‪ 3‬חודשים שיחזרו בהם גם מבחינה‬ ‫אידאולוגית‪ .‬ההחלטה בעניין החברים הנוספים טעונה אישור מזכירות הקיבוץ הארצי‪.‬‬ ‫‪16‬‬ ‫במאמרו המקיף של אלי צור על הפרשה מועלה חששה של הנהגת מפ"ם מכך‬ ‫שהסנאיסטים יקימו מחתרת פנימית בקיבוצים‪ .‬ההנהגה חשדה בכך שדב מרון‪ ,‬חבר שובל‪,‬‬ ‫הקים ארגון כזה‪ ,‬אבל דו"ח מינואר ‪ 1953‬על הנעשה בשובל הצביע על כך שהייתה זו‬ ‫התארגנות רעיונית‪ ,‬ולא מחתרת‪ .‬כאמור‪ 17 ,‬חברים עזבו את שובל בעקבות משבר זה‪.‬‬ ‫בעלון חגיגי משנת ‪ ,1972‬שציין ‪ 25‬להתיישבות שובל בנגב‪ ,‬נכלל ראיון עם חיים שור‬ ‫על החיים הפוליטיים בקיבוץ‪ ,‬ובו הוא מספר על הפרשה‪:‬‬ ‫חיינו מבחינה פוליטית בצל הפרשה הסנאיסטית די הרבה שנים‪ ,‬החל ב‪ .1949-50-‬הרקע‬ ‫האישי לפרשה היה אולי בכך שהצגנו לעצמנו רמת תביעות גבוהה מאוד בחיינו‬ ‫הקיבוציים‪ .‬אנשים שנטו לעזוב את הקיבוץ הרגישו שהם חייבים לבסס זאת‪ ,‬לא באופן‬ ‫אישי‪ ,‬אלא באופן אידאולוגי על ידי זה שיציגו לקיבוץ רמת תביעות עוד יותר גבוהה‪ .‬אולי‬ ‫לכן הייתה פרשת הסנאיסטים מלווה במתח בלתי רגיל‪ .‬התנהל ויכוח כולל‪.‬‬ ‫נוסף כאן גם רקע פוליטי אובייקטיבי יותר רחב‪ .‬נגמרה מלחמת השחרור‪ ,‬בן‪-‬גוריון עלה‬ ‫לשלטון וטבע את הקו של ממלכתיות‪ .‬עד המלחמה הייתה הרגשה שמפ"ם הופכת למפלגה‬ ‫מובילה מבחינה פוליטית בארץ‪ .‬התברר שמפ"ם נשארה ככלי ריק‪ ...‬כל זה הביא אותנו‬ ‫למצב של תהייה כללית‪.‬‬ ‫הוויכוח הקיצוני עם הסנאיסטים הביא לתופעות חברתיות חמורות‪ .‬בחרו אנשים לתפקידים‬ ‫על פי רקע פוליטי‪ ,‬פתחו מכתבים אישיים‪ ,‬צותתו לשיחות‪ ,‬היו מריבות קולניות בלתי‬ ‫פוסקות‪.‬‬ ‫לפרשה הזו הייתה ריאקציה‪ :‬חלק ניכר מהציבור הרגיש בתוך כל הוויכוחים האלה שבעצם‬ ‫אינו יודע על מה מדובר‪ ,‬וגבר הרצון ללמוד דברים‪ .‬קמו חוגים שעסקו בלימוד בעיות‬ ‫פוליטיות‪ ,‬רצו לברר מחדש מהם תורת השלבים‪ ,‬דו‪-‬לאומיות‪ ,‬אחוות עמים‪ ,‬בריה"מ‪,‬‬ ‫סוציאליזם‪ .‬תגובה שנייה הייתה ‪ -‬שנמאס! הנה למה שהביאה הפוליטיקה‪ :‬מתח‪,‬‬ ‫התערערות ביחסי האנוש! ‪[ ...‬עד כאן דברי חיים שור]‬ ‫משבר הסנאיסטים זכור כטראומה קשה בשובל‪ .‬שנים אחר כך‪ ,‬ב‪ ,1972-‬התגלגלה השיחה‬ ‫בהפסקת קפה במוסך לנושאים פוליטיים‪ .‬אחד החברים הוותיקים אמר‪ :‬כאן לא מדברים‬ ‫פוליטיקה‪ .‬פעם עסקו כאן בפוליטיקה‪ ,‬ותראו מה קרה‪.‬‬ ‫וכוונתו הייתה כמובן למשבר הטראומטי‪.‬‬ ‫האם למדנו משהו בקיבוץ שובל מהפרשה? האם הפרט הזה בהיסטוריה שלנו משמעותי?‬ ‫האם ניתן ללמוד ממנו לקח גם כיום? אני חושבת שכן‪.‬‬ ‫שלומית‬ ‫חשוב לציין שיורם בר כתב ספר בסגנון רומן על הפרשה‪.‬‬ ‫המאמר המצוטט ‪ -‬הנהגת הקיבוץ מול השמאל ב'משבר סנה' – מאת אלי צור‬ ‫‪17‬‬ ‫לנוכח הפעילות הערה בשכונה הנבנית‪ ,‬נדמה לי שהגיע הזמן לשנות את כותרת המדור‪.‬‬ ‫מעלון לעלון ההתקדמות רבה‪ ,‬ולמרות הזמן הרב שחלף אני רוצה להביא כאן את לשון‬ ‫מגילת היסוד שהוטמנה בתוך כד בכיכר הדרומית בטקס נאה‪.‬‬ ‫"הנֵּה הָ אֶ בֶ ן הַ זֹּאת ִת ְהיֶה בָ נּו לְ עֵּ ָדה!"‬ ‫ִ‬ ‫(נאמר בספר יהושע כ"ד ‪.)27‬‬ ‫ביום שלישי‪ ,‬י"ט באדר‪ 10 ,‬במרץ ‪,2015‬‬ ‫שנת ‪ 67‬למדינת ישראל‪,‬‬ ‫ּושנת ‪ 68‬לקיבוץ שובל‪,‬‬ ‫אנו זוכים להניח אבן פינה לשכונה חדשה בקיבוצנו‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬חברי קיבוץ שובל לדורותיו‪ ,‬החיים‬ ‫יחדיו תוך כבוד הדדי‪ ,‬אהבת איש לרעהו‪,‬‬ ‫פתיחות וסובלנות‪ ,‬נושאים תקווה ומייחלים‬ ‫להגדלת היישוב‪ ,‬לשגשוגו החברתי והכלכלי‬ ‫ולהעמקת שורשינו כאן‪ ,‬באדמת שובל‪.‬‬ ‫אנו נושאים את פנינו בשמחה אל כל‬ ‫המצטרפים אלינו ומאחלים להם שיראו‬ ‫עתיד טוב בקיבוץ ויקימו את ביתם במקום הזה‪.‬‬ ‫נייחל שיהא זה יישוב לתפארת‪ .‬אמן‪ ,‬כן יהי רצון‪.‬‬ ‫לִ ְרָאיָה‪ ,‬בתקווה ּובציפייה לימים רבים וטובים‪ ,‬באנו על החתום‪:‬‬ ‫מרכז המשק ציקי לוין‪ ,‬מזכירת הקיבוץ חסיה ישראלי ונציג המשתכנים אהוד וייס‪.‬‬ ‫***‬ ‫מאז הנחת מגילת היסוד‪ ,‬בניית השכונה מתקדמת‪ .‬בבתים רבים יצקו רצפה‪ ,‬הממ"דים‬ ‫הראשונים ועמודי כמה מהבתים כבר מתנשאים‪ ,‬וכבר התחילו לבנות קירות עם בלוקים‪.‬‬ ‫בכנס שהתקיים לאחרונה הוזמנו המשתכנים להחליט איך יראו קירות הבתים ואריחי‬ ‫הרצפה‪ .‬בעוד שנה‪ ,‬כעת חיה‪ ,‬אולי יכנסו כבר הראשונים לביתם!‬ ‫‪18‬‬ ‫על מפלגות מתחלפות ושיטות ממשל שונות‬ ‫מאת חיים רון‬ ‫היה זה וינסטון צ'רצ'יל שאמר כי "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת‪,‬‬ ‫מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום‪ ".‬אנחנו מרגישים היטב‪ ,‬בכל תקופת‬ ‫בחירות‪ ,‬את הבעייתיות של שיטת הדמוקרטיה שלנו‪ .‬אחרי כל מערכת בחירות אנחנו‬ ‫שומעים קריאות לביצוע שינויים האמורים להביא לשיפור‪ ,‬כגון "משטר נשיאותי"‪" ,‬מבנה‬ ‫שלטון חוקתי"‪" ,‬דמוקרטיה פדרלית"‪ ,‬הנהגת בחירות אישיות ו‪/‬או אזוריות‪ ,‬מעבר לשיטה‬ ‫של שתי מפלגות כמו בארצות הברית ועוד‪ .‬על פניו‪ ,‬כל שינוי מוצע נראה מובן ופשוט‪,‬‬ ‫אך כשמנסים להפוך אותה למציאות (כמו המעבר לשיטה של בחירה ישירה של ראש‬ ‫ממשלה שהונהגה בישראל בשנות ה‪ ,90-‬שהתגלתה ככישלון ובוטלה ב‪ )2003-‬מסתבר‬ ‫שהדברים לא כל‪-‬כך פשוטים‪ .‬חלק מהקושי נובע‪ ,‬לדעתי‪ ,‬מכך שאנחנו לא מכירים לעומק‬ ‫את השיטות השונות‪ .‬לפעמים אפילו מונחים זהים‪ ,‬כמו "מפלגה"‪ ,‬שונים במהותם במקומות‬ ‫אחרים כמו בארה"ב‪.‬‬ ‫אפשר לכתוב כתבה שלמה על כל אחד מהנושאים הנ"ל‪ .‬לשובעלון הזה חשבתי לכתוב‬ ‫כמה מילים על "מפלגות" בארצות הברית ועל השיטה של שתי מפלגות שנהוגה בארה"ב‪.‬‬ ‫המונח "מפלגה" אינו קיים בחוקה של ארה"ב‪ .‬מההתחלה היו הבחירות באמריקה אישיות‬ ‫ואזוריות (מכל אזור בחירות נבחרים נציגים של אותו אזור‪ ,‬בבחירות אישיות)‪ .‬עם כינון‬ ‫החוקה התגלה צורך להתארגן במסגרות פוליטיות‪ ,‬ונוצרו מפלגות‪ ,‬אבל לא במובן‬ ‫שאנחנו מכירים אותו‪ .‬המפלגות מייצגות עמדות והשקפות עולם‪ ,‬אבל לא כאידאולוגיה‬ ‫קבועה‪ ,‬אלא כרוב הדעות של מצביעיהן‪ .‬אני משתמש בכוונה במילה "מצביע"‪ ,‬ולא‬ ‫"חבר"‪ ,‬כי הרוב המוחלט של מצביעי כל מפלגה אינם חברי אותה מפלגה‪ ,‬אבל כן‬ ‫נרשמים כמצביעי אותה מפלגה (באנגלית "‪ )"register‬וכנרשמים מותר להם להצביע‬ ‫בבחירות פנימיות של אותה מפלגה‪ .‬הרבה אמריקאים מסתכלים על "חברי מפלגה" במידה‬ ‫מסוימת של הסתייגות ואפילו סלידה‪ .‬למונח "‪( "card carrying communist‬חבר‬ ‫המפלגה הקומוניסטית נושא תעודה) הייתה משמעות שלילית בארה"ב בשנים בהן אני‬ ‫גדלתי שם‪ ,‬ולא רק בגלל המלחמה הקרה‪ ,‬אלא בשל ההתייחסות אל "מפלגה" כיותר‬ ‫ממסגרת של בוחרים בעלי אותה הדעה‪.‬‬ ‫ומה לגבי "מפלגות משתנות"? בתקופת האבות המייסדים של ארה"ב התקיימה אחדות‬ ‫דעים יחסית תחת הנהגתו של נשיא ארה"ב הראשון‪ ,‬ג'ורג' וושינגטון‪ ,‬אבל אפילו אז ניכרו‬ ‫חילוקי דעות ו"חזון" שונה למנהיגים שונים לגבי עתידה של המדינה הצעירה‪ .‬אמריקה‬ ‫הייתה אז מדינה אגררית ‪ -‬הכלכלה שלה התבססה בעיקר על חקלאות (כמו מדינת ישראל‬ ‫בשנותיה הראשונות) עם תעשיה אחת מפותחת (תעשיית בניית אניות) וניצנים ראשוניים‬ ‫‪19‬‬ ‫של התפתחות בתחומי מסחר ומלאכה שונים ומגוונים‪ .‬החזון של תומס ג'פרסון היה של‬ ‫מדינה של בעלי משקים חקלאים שתתפשט מערבה‪ ,‬שבה סמכויות הממשלה המרכזית‬ ‫הפדרלית מצומצמות ככל האפשר‪ .‬כנגד היה החזון של שר האוצר הראשון של ארה"ב‪,‬‬ ‫אלכסנדר המילטון‪ ,‬חזון של מדינה מתועשת‪ ,‬שבה רוב הסמכויות מרוכזות אצל השלטון‬ ‫המרכזי‪ .‬כפי שאנחנו יודעים היום החזון של המילטון היה זה שהתגשם‪ ,‬אבל במהלך המאה‬ ‫ה‪ ,19-‬בתקופת התפשטות מערבה‪ ,‬נוצרו יותר ממיליון משקים קטנים‪ ,‬לכן אפשר לומר‬ ‫שגם החזון של ג'פרסון התגשם במידה רבה‪ ,‬לתקופה לא מבוטלת‪ .‬מכל מקום‪ ,‬סביב שני‬ ‫האישים בעלי החזון השונה התארגנו שתי מפלגות פוליטיות‪ .‬המחלוקות בחברה‬ ‫האמריקאית כללו שסעים נוספים‪ .‬השאלה הגדולה של העבדות ריחפה מעל הכול‪ .‬המפלגה‬ ‫שהייתה כביכול "עממית" יותר‪ ,‬זאת של האיכרים ובעלי המשקים ("הדמוקרטים") הייתה‬ ‫גם מפלגה של בעלי העבדים‪ .‬כידוע‪ ,‬הנשיא לינקולן הרפובליקני היה זה ששם קץ‬ ‫לעבדות‪ ,‬וכפועל יוצא מכך‪ ,‬המפלגה של התעשיינים ובעלי ההון הפכה למפלגה שהובילה‬ ‫את המאבק למען החירויות וזכויות האדם‪ .‬בשנים הבאות הפכה המפלגה הרפובליקנית‬ ‫שמרנית יותר‪ ,‬ובעלי ההון עם המונופוליזם וקרטלים שלהם החלו להימאס על העם‪ ,‬עד‬ ‫שקם נשיא (הנשיא רוזוולט הראשון) שהחליט לשבור את המונופולים ואת שליטתם של‬ ‫בעלי ההון‪ .‬הוא עזב בסוף את המפלגה הרפובליקנית‪ ,‬ובמהלך המאה העשרים הפכה‬ ‫המפלגה הדמוקרטית‪ ,‬למעשה‪ ,‬למפלגת המובילה במאבקים למען הפועל‪ ,‬המהגר‪,‬‬ ‫החירויות וזכויות האדם‪ .‬הדמוקרטים נטלו לידיהם את המשך המאבק לזכויות השחורים‬ ‫(במיוחד בשנות ה‪ )60-‬ומאבקים חברתיים אחרים בארה"ב‪ ,‬כגון זכות האישה לבצע‬ ‫הפלה‪ ,‬המאבק של הקהילה הגאה ועוד‪ .‬אפשר‪ ,‬אם כן לראות שהמפלגות בארה"ב משנות‬ ‫את העמדות ואת ה"אידאולוגיה" שלהן וגם שואבות לתוכן תנועות פופולריות‪ ,‬חוץ‬ ‫מפלגתיות‪ ,‬לפני שאלו הופכות למפלגות בעצמן‪ ,‬או בשלב מוקדם מאוד אחרי כן‪ ,‬וכך‬ ‫נשמרת השיטה של שתי מפלגות‪.‬‬ ‫אני רוצה לסיים בכמה מילים על "מפלגות מתחלפות" ועל עמדות משתנות של המפלגות‬ ‫אצלנו‪ .‬הדוגמה הבולטת כמובן היא של "הליכוד" של מנחם בגין‪ ,‬חוזה השלום והחזרת‬ ‫סיני למצרים‪ .‬בבחירות שנערכו עכשיו אפשר גם להצביע על "התהפכות"‪ .‬ראש הממשלה‬ ‫נתניהו החליט על בחירות חדשות לאחר שלא הצליח להשיג את תמיכת "יש עתיד"‬ ‫ו"התנועה" ל"חוק הלאום" ולשינויים שהציע בתהליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון‬ ‫(בין השאר)‪ ,‬והנה במו"מ הקואליציוני שהתנהלה כעת הסכים נתניהו לדרישת מפלגת‬ ‫"כולנו" לחופש הצבעה בשני הנושאים ("חוק הלאום" ומינוי שופטים) שפירושו‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫"קבורה" של שתי ההצעות‪.‬‬ ‫אפשר לזהות במפלגת "כולנו" סממנים של השמאל "הקלאסי" – בתחומים כגון תקשורת‬ ‫(פתיחת השוק הסלולרי)‪ ,‬הבנקאות והדיור‪ .‬מדובר גם המנהיג שצמח "מלמטה"‪ ,‬לעומת‬ ‫הנהגת מפלגת "העבודה"‪ ,‬למשל‪( ,‬היום "המחנה הציוני") שעברה ממנהיגי פועלים של‬ ‫ממש (כמו עמיר פרץ) למה שנראה יותר כ"אליטות" ("הבנים של" ‪ -‬לבני והרצוג)‪.‬‬ ‫חיים רון‬ ‫נחכה ונראה!‬ ‫‪20‬‬ ‫לילה אחד‪ ,‬בשדה תעופה הומה אדם היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם‪.‬‬ ‫בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח ובמעדניה‪ ,‬קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח‪.‬‬ ‫חיפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה‪ ,‬מצאה פינה והתיישבה‪ ,‬והכרטיס בכיסה‪.‬‬ ‫היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה כשבזווית עינה הבחינה ‪ ,‬בגבר שהתיישב לידה‪.‬‬ ‫היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל‪ ,‬אבל בחוצפתו העז המנוול לשלוח יד אל שקית‬ ‫העוגיות‪ ,‬שהייתה מונחת ביניהם‪ ,‬וכבתוך שלו הרשה לעצמו לקחת עוגית‪.‬‬ ‫היא החליטה להתעלם מהחוצפה והגסות‪ ,‬לא לעשות סקנדל‪ ,‬אולי תיפסק העזות‪.‬‬ ‫וכך היא נישנשה בעודה מביטה בשעון שעל הקיר‪,‬‬ ‫וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר‪.‬‬ ‫על כל עוגייה שהוא לקח‪ ,‬גם היא לקחה אחת לפה‪,‬‬ ‫חושבת לעצמה‪ :‬בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה‪.‬‬ ‫כשנשארה רק עוגייה אחת‪ ,‬היא תהתה מה יעשה עכשיו‪.‬‬ ‫והוא ביד רועדת וחיוך מבויש על פניו‬ ‫לקח את העוגייה האחרונה וחלק אותה לשניים‪,‬‬ ‫חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני‪ ,‬כבר היה לו בין השיניים‪.‬‬ ‫בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגייה בידה חשבה לעצמה‪:‬‬ ‫הוא גם גנב וגם חצוף‪ ,‬אפילו לא אמר תודה‪.‬‬ ‫כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה חשה הקלה‪ ,‬אספה את חפציה והתנהלה לעבר שער‬ ‫היציאה‪ ,‬בלי להסתכל לאחור בגנב העוגיות וגסותו המעצבנת‪ ,‬הלכה במהירות‪ ,‬קדימה‬ ‫מתבוננת‪ .‬היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה‪ ,‬והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה‪.‬‬ ‫בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר‪ ,‬בידיה‪ ,‬הייתה שם שקית עוגיות מלאה‪ ,‬מול עיניה‪.‬‬ ‫המומה ומופתעת היא הבינה‪ -‬איך לא‪ ,‬העוגיות האחרות היו שלו‪...‬‬ ‫הוא חלק אותן עמה‪ ,‬ולא אמר לה די‪ ,‬ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי‪.‬‬ ‫בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה‪ ,‬היא הגנב‪ ,‬ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה‪...‬‬ ‫***‬ ‫כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בוודאות מלאה‪ ,‬ואז מגלים‬ ‫מאוחר יותר או מאוחר מדי כי מה שהאמנו בו‪ ,‬מה שחשבנו שהוא האמת הצרופה‪ ,‬בעצם‬ ‫איננו כך?‬ ‫לא הכול בחיים שחור או לבן‪ ,‬יש גוונים של אפור‪.‬‬ ‫כדאי לשמור על לב פתוח ולשאול את עצמנו לפעמים‪:‬‬ ‫האם איננו אוכלים את העוגיות של מישהו אחר?‬ ‫‪21‬‬ ‫מפרי עטו של ראובן הירשלר‬ ‫ציפורה‪ ,‬אם הכלב של השכנה לא מפסיק לנבוח‪,‬‬ ‫אני תופס אותו ומושיב אותו וקורא באוזניו את כל‬ ‫תקנון הכלבים‪ ,‬מתחילתו ועד סופו‪ ,‬כולל כל‬ ‫ההצעות לגבי איכות חיים בקיבוץ‪,‬‬ ‫עד שידע לנבוח את זה בעל פה!‬ ‫מה הכלב אשם שהשכנה חסרת התחשבות‪,‬‬ ‫תתפוש את השכנה ותשנן באוזניה את התקנון!‬ ‫‪22‬‬ ‫בכל מזג אוויר – הבריכה תיפתח השנה ב‪ 15-‬במאי!‬ ‫נקווה שהציבור ינצל את המקום באינטנסיביות עד בוא הסתיו‪.‬‬ ‫‪23‬‬