עלון קיבוץ שובל אייר תשע"ה ,מאי 2015 קהילת שובל ,רעננה ומלאת אנרגיה ,זכתה לשלל אירועים אביביים 0 שלום לקוראי השובעלון! קדחת אביבית השתלטה על קיבוצנו .שפע פעילות שכבר שנים רבות לא היה כאן ,של חגים ושמחות וגם מועדים שאינם שמחים ,אבל גם אותם ציינו בטקסים מכובדים ומרשימים .תהליך ההתחדשות וההתרעננות של הקהילה ניכר מאוד לעין ,בעיקר אם אתה טורח לפקוח אותה ...ואם גם קמת מכורסתך והשתתפת – בוודאי תהיה גם אתה שותף לרושם הזה .מערכת השובעלון ,הלוקחת חלק פעיל בכל זה ,אולי התרשלה קצת בתחום העיתונות ,אבל לא בכל השאר .התוצאה היא גיליון שיש בו לא מעט תיעוד על הנעשה בקהילתנו בזמן האחרון והרבה שמחה וששון. ליעד שור משתף אותנו בחוויית השתתפותו ביום סיירות ,חוויה לא קלה עבורו .מפתיע. נחום כנר סיים את עבודתו בבית אשחר ,ולקראת זה כתב שיר הומוריסטי .מירה ניר בירכה אותו כשסיים .ואם מדובר בבית אשחר ,הלה מאיירס מברכת על החלטות הקיבוץ בעניין. הלה מספרת גם על טעמם המתוק של חירות ,עצמאות וחופש ,וזאת מתוך ספר הזכרונות שלה על קורותיה בתקופת השואה. אם השתתפתם ,וגם אם לא ,במפגשים שכותרתם שובל בתנועה ,אתם מוזמנים לקרוא את סיכום מפגשי השיח שהתקיימו במרץ .כן ,זה ארוך ,אבל חשוב ומעניין. קשרים עם ארכיון שובל והרהורים על עבר הקיבוץ הניבו כתבה על משבר הסנאיסטים בשובל .זוהי פרשה עתיקה ,אבל היא השפיע רבות על הקיבוץ ,וחשוב שנכיר אותה. ומהעבר ,בקפיצה נחשונית ,אל העתיד ואל המדור המתעד את המתרחש בשכונה הנבנית. חיים רון מביט על הפוליטיקה העכשווית מנקודת מבט היסטורית. ראובן הירשלר מביא כמה הגיגים בקו ,ויש גם סיפור קטן על עוגיות. תודה רבה לגילי גולני שרבים מצילומיו מאיירים את העלון .מומלץ לראותם באתרי הקיבוץ. קריאה מהנה! שלומית 1 תקצר היריעה מלתאר את שטף האירועים והחגים במהלך האביב החביב הזה. כל חג וכל מועד מושקע ועשיר מקודמו ,ועדיין לא הגענו לשבועות... ועדת תרבות מינתה את גילי גולני לצלם את האירועים .הנה מעט ממה שקלטה מצלמתו. פורים למבוגרים ותחרות תחפושות שווה, הפנינג והמון מתקנים לנעורים ולילדים. פסח רב משתתפים ,מרגש ,עליז וחווייתי. כן ,הייתה אפילו נגינה בנֶבֶל... 2 מימונה עם שפע מתוקים ,ממתקים, סלסולים ,עינטוזים וצחוקים. מסיבת עצמאות מדליקה ולמחרת הפנינג שבו נחנכו משחקי ענק שהכין צוות החג החרוץ. בנוסף לכל זאת ציינה קהילת שובל את יום השואה ואת יום הזיכרון בטקסים מרשימים, מכובדים ורבי משתתפים ,אך מטעמים מובנים הם לא צולמו. נאחל לוועדת תרבות ולצוותי החגים שימשיכו כך ,ואפילו יותר! תודה בשם כולנו. 3 מאת ליעד שור לפני קצת יותר משנתיים אבא שלי חגג את יום הולדתו ה .49-כרגיל במשפחתנו, באירועים מהסוג הזה ,ימי הולדת ,אנו כותבים ברכה צנועה לחוגג .בפעם הזאת ,התיישבתי בחדרי עם דף ועט ,ובניגוד לברכות ה"רגילות" שנכתבות לימי הולדת ,כתבתי משהו שונה. זאת לא הייתה בדיוק ברכה .העברתי דרך הדף הלבן הזה את תחושותיי בנוגע לנושא כלשהו ביני לבינו ,אבא שלי ,והדף התמלא בכיתוב .משני צדדיו .סיפרתי לו על כך שאני מרגיש שאכזבתי אותו בהקשר לאותו נושא ופירטתי את תחושותיי בנוגע לזה ואליו .זו הייתה הפעם הראשונה שנפתחתי ככה וחשפתי את עצמי בקשר לנושא הזה ,ובפעם הזאת, כמו סכר שנפרץ ,שפכתי הכול על הדף .הגיע היום החגיגי ונתתי לאבי לקרוא את ה"ברכה" .הגשתי לו את הדף המקושקש לכל אורכו ורוחבו והתיישבתי על המחשב בביתי, מחכה ומצפה לתגובה הקרבה לבוא .כשהיא הגיעה היא הכתה בי חזק ,הפתיעה אותי מאוד ואפילו ,יש לומר ,השאירה בי זעזוע קל .אבא שלי ניגש אליי ,עיניו אדומות ודומעות ,נשק על לחיי ולחש באוזני" :אתה לעולם לא תאכזב אותי ".באותו רגע צמרמורת בלתי צפויה עלתה במעלה גופי מחפשת חריץ להתפרץ ממנו החוצה ויצאה דרך העיניים בצורה של דמעות .כמובן לא דמעות של עצב. לפני מספר שבועות ,השתתפתי ביום סיירות .יום סיירות ממיין מלש"בים (מועמדים לשירות ביטחון) ליחידות העילית של הצבא " -היחידה" (הידועה יותר כסיירת מטכ"ל), ו"שייטת ."13משם לעוד יחידות נחשבות כמו "שלדג" "669" ,ועוד .אני ,בתור אחד שאבא שלו ושני דודיו העבירו את שירותם הצבאי בסיירת מטכ"ל ,וכמו כמעט כל צעיר ישראלי היום שהוא בעל פרופיל 97ומגיע ליום סיירות -מטרתי הייתה להתקבל למיונים ל"יחידה" .האמת ,שזה היה מעבר למטרה עבורי .זה היה חשוב לי ביותר ,ובנוסף לזה, חשתי בסוג של הכרח מסוים לעבור את היום בהצלחה .לא כי הופעל עליי לחץ מצד אבא שלי ,או אחיו ,או אף אחד אחר .פשוט מעצם זה שאני באתי מהמשפחה הזאת ,והעננה הכבדה הזאת המכונה "היחידה" מרחפת מעל ראשי ,ונותנת לי את ההרגשה שזאת הדרך שאני חייב לצעוד ולהצליח בה ,מיותר לציין. בפועל ,יום סיירות הוא יום שבוחן את יכולותיך הפיזיות והמנטליות ,בעיקר הפיזיות, ומסנן סינון גס את אלה שימשיכו במסעם ליחידות העילית למיניהן ואת אלה שיחפשו מקומות אחרים בצבא ,אשר יתאימו להם יותר .זהו יום מרוכז שבו רצים הרבה ספרינטים במעלה דיונה ,אוכלים הרבה חול ובסופו של דבר צריך להוכיח את עליונותך הפיזית על פני חבריך לקבוצה ,אשר מהווים עבורך באותו יום מעין "אויבים ידידותיים" .הגעתי ליום הזה עם ביטחון עצמי גבוה ,ממוקד מטרה ומתקשה לראות תסריט שבו אני לא משיג את מטרתי. ניגשתי ליום הזה יחד עם שני חבריי הטובים -גיא בראון ועומר ארנון ,שכמוני ,באו על מנת לעבור את היום בהצלחה ולהתקבל למיונים ל"יחידה" .התחלנו יחד את היום הזה ,אך כשחולקו הקבוצות ,נפרדנו ,והתראינו שוב רק בסוף היום .הלכתי עם קבוצתי לקחת את הציוד הדרוש ,וצעדנו לעבר הדיונות על מנת "להתחיל במלאכה" .אחרי תדרוך קצר התחלנו "לעבוד" .ספרינט ועוד ספרינט ועוד ספרינט .ככה המון פעמים .אני לא מצליח להתבלט .חבריי/אויביי לקבוצה עוקפים אותי שוב ושוב ,נראים יותר טוב ממני ,ומשדרים 4 הרבה יותר "רעל" ממני .אט אט ,או בעצם מהר מאוד ,אני מתמלא בתסכול .תסכול שנובע מעדיפותם של סובבי עליי ,מהקושי הפיזי הגדול שאני נמצא בו ,ומההבנה החודרת ומחלחלת שככל שעובר הזמן ,כך הסיכויים שלי להצליח ביום הזה הולכים ופוחתים, חלומי להגיע ולשר ת ב"יחידה" נגוז לו ,והכי גרוע ,אני מאכזב את כל מי שציפה ממני להצליח ,או לפחות ,מי שאני חשבתי שציפה ממני להצליח .היום מתקדם ומתקרב לסופו, ואני ,בעודי מזדחל שוב ושוב במעלה הדיונה ,רואה את חברי הקבוצה האחרים מתעלים עליי ,חש בכל פעם מחדש את ההתעלמות של מפקד הקבוצה ממני ,שהרי אין לו מה לחפש בלא יוצלח כמוני ,ואני מתחיל להבין שכנראה כבר לא אעבור את היום הזה בהצלחה. אסיים אותו ,אין שאלה בכלל ,אבל לא אעבור בהצלחה. אנחנו מסיימים את החלק הפיזי ומתיישבים לשיחה שבה כל אחד מספר על עצמו קצת .אני יושב מאוכזב ,מנ סה עדיין לשדר נכונות ומוטיבציה להצליח ביום הזה ,אולי משהו חיובי יקרה בכל זאת .אחד מחברי הקבוצה מספר שהוא קרא את הספר של דודי ,אבנר שור, "צוות איתמר" ,מה שגרם לו לרצות מאוד להגיע ל"יחידה" גם כן .לרגע אני מתמלא בגאווה .אותה גאווה שקיימת אצל דודי ואבי ,יוצאי "היחידה" ,שכנראה גם גרמה לי להרגיש את הצורך והחובה להתקבל ל"יחידה" .מחפש שבבי תקווה ,אני מספר בתורי שדודי כתב את הספר הזה ,וגם אני קורא אותו .אולי אם המפקד יידע מהם שורשיי הוא יסתכל עליי בצורה אחרת .ואם לא ,אז סתם כדי להתגאות במשפחתי .בכל זאת ,אנחנו מסיימים את החלק הפיזי ביום ,אני יוצא מאוכזב מאוד ,מיכולתי ומתוצאותיי ,קטן אמונה, אך עם תקווה קטנה שאולי בכל זאת אקבל את ההזדמנות המיוחלת לבוא מוכן יותר לגיבוש הבא .אני עדיין לא מעכל את היום שעברתי. אנחנו חוזרים כולם ,כל הקבוצות ,לאזור שבו התחלנו את היום ,ואני נפגש עם חבריי, ארנון וגיא .אנחנו מחליפים חוויות ואני מספר להם שהלך לי לא טוב בכלל .הם ,שיודעים כמה חשוב לי להצליח ביום הזה ,מנחמים אותי ומנסים לרומם אותי במחשבה שאולי אתקבל בכל זאת ,אין לדעת .אני ,שכל זיז של אשליה יוצר אצלי תקווה ברגעים אלה, נאחז בדברים אלה בחוזקה ומחכה בקוצר רוח להכרזה שתבוא ותגיד מי התקבל ל"יחידה", לשאר היחידות ,או לא התקבל .כעבור שעתיים בערך ,מתחילים בהקראת השמות של המתקבלים למיונים של ה"יחידה" .אני מתרגש מאוד כמובן .מקריאים שם ועוד שם ופתאום מקריאים את שמו של ארנון .חיוך נמרח על פניי ,ארנון קם חיש קל וניגש אל 5 האוהל ש אליו יגיע כל מי שייקרא שמו ויקבלו את ההוראות והטפסים הדרושים להמשך המיונים ל"יחידה" .ממשיכים להקריא שמות ,ופתאום גם שמו של גיא נקרא .הייתי מופתע ,אני מודה ,חיוכי התרחב ,וגם גיא קם בזריזות וניגש אל האוהל .השמות ממשיכים להישמע וא ני איני שומע את שמי .כל שם שעובר מוסיף לשפיפותי ולאכזבתי ,ונוגס נגיסות אגרסיביות בשאריות תקוותיי .בשלב מסוים ,לאחר רצף של "כהנים" שנקראים לגשת אל האוהל ,אני מבין שהקראת השמות היא על פי סדר אלפביתי .עובדה זו מאירה את פניי במקצת ואני ממתין בקוצר רוח לאות ש' .נקראים המון שמות ,אנשים מחויכים ומרוצים שועטים אל האוהל והאות ש' מתקרבת לה .מגיעה האות ש' ,נאמרים כמה שמות ולפתע אני שומע את השם שכטר .אישור סופי לכך שלא התקבלתי למיונים .זה כאב. בדיעבד ,ידעתי שזה יבוא ,אבל כשזה הגיע ,זה כאב .מאוד .השמות המשיכו להיקרא, מתקבלים נוספים למיוני שייטת וחובלים ,וכל פעם שהאות ש' חולפת בלי ששמי נשמע, הכאב מתגבר ,האכזבה גדלה ,ונוספת תחושה מסוימת של בושה .מפקד ימי הסיירות מסביר למאוכזבי היום מספר דברים ופתאום רעש של צהלות ומחיאות כפיים בוקע מהאוהל של המתקבלים למיוני "היחידה" .אני מעיף לשם מבט ,חושב על חבריי שנמצאים שם ,ותחושות הגאווה והפרגון נבלעו תחת המעטה הכבד והדוקרני של הקנאה שחשתי כלפיהם. אני מחכה להם מחוץ לאוהל .היום נגמר .הם יוצאים בין האחרונים ואני נותן לשניהם חיבוק ומפרגן להם .גיא טוען שהוא יותר עצוב מכך שאני לא קיבלתי כלום מאשר שהוא שמח שהוא כן קיבל .אני מאמין לו .אני אומר להם שאני ממש שמח בשבילם ,כמעט כמו שאני מקנא בהם .הם לא מראים סימני שמחה גדולה ,כדי שכאבי לא יהיה יותר גדול ממה שהוא באותם רגעים .אנחנו הולכים לאוטובוסים אשר ייקחו אותנו לתחנת הרכבת ומשם הביתה. אנחנו ברכבת .התיישבנו ,אווירה של עצב שוררת סביבנו באשמתי הבלעדית ,ואני שם אוזניות באוזניי ומאזין למוזיקה .קיבלתי המון הודעות מאנשים שהתעניינו ורצו לדעת איך היה לי ,אך לא רציתי לענות לאף אחד .רק לאבא שלי ,שכל הדרך ברכבת אני רק חושב על המפגש שלי איתו ועם אמי ,ואני מרגיש את אותה תחושה שהעברתי לו באותו מכתב ליום הולדתו ה .49-התחושה שאכזבתי אותו .אני חושב על זה ובאותה עת שואב את דמעותיי המתכוננות להתפרצות אל בית הבליעה ,כדי שאוכל לבלוע אותן ,ולמנוע מהן לצאת החוצה אל מול חבריי המרוצים .התחושה הזאת לא עוזבת אותי לאורך כל הנסיעה. לאחר התברברות קלה בתחנת הרכבת ,אני יורד מהרכב של אמו של ארנון ,אשר אספה אותנו לתחנת אוטובוס ,משם יאספו אותי הוריי .אני אומר לגיא וארנון שאני מצטער שביאסתי אותם עם כאבי ושאני באמת ממש שמח בשבילם .הם תומכים בי ,מראים לי את הזדהותם עם כאבי וממשיכים בדרכם .אני מחכה להוריי .הם יודעים שלא עברתי ,לא מעבר לזה .הם מגיעים ,אני פותח את דלת האוטו ,ובעודי משתנק מהדמעות של עצמי ,אני מבקש מהם חיבוק .אמי לא מהססת ויוצאת מהאוטו ומחבקת אותי חיבוק חם ,אוהב ותומך. וכך גם אבי .דמעותיי פורצות החוצה ללא הפרעה .באותו רגע הבנתי ,וידעתי ,שהתחושות שלי היו לא נכונות .ידעתי שאבא שלי לא מאוכזב ממני ,הוא מאוכזב מהעובדה שלא הצלחתי במשהו שחשוב לי ,ואני מקבל ממנו את מלוא התמיכה .ממנו ומאמי כמובן .זה היה רגע מאוד חשוב עבורי .הרבה דברים החלו להתבהר לי לאחר הרגע הזה. 6 הכאב והאכזבה שהרגשתי לאחר היום הזה לא היו קשורים לאכזבה של הוריי ממני ,חבריי ממני ,או כישלוני ביום הסיירות .הציפיות שלי מעצמי ביחס ליכולותיי היו גבוהות מאוד. הן תמיד ככה .אני לא מתכוון להשתנות בקטע הזה .אבל מעבר לציפיות הגבוהות שלי מעצמי ,ההערכה העצמית שלי הייתה גבוהה יתר על המידה ,והתעלמתי מהחששות שהיו קיימים עמוק בתוך תת המודע שלי לפני יום זה .חטפתי כאפה מצלצלת .כאפה שהעלתה על פני השטח את כל החששות ,התהיות והלבטים שהדחקתי במעמקי נפשי .התגלה בפניי הפער הגדול שקיים בין מי שאני מכוון ,רוצה וצריך להיות על מנת להתקבל למקומות כמו "היחידה" -בוגר ,אחראי ,חזק פיזית ומנטלית ,מתחשב בסביבה ,פועל טוב בצוות ,מוכן לוותר על טובתי האישית למען הכלל ועוד הרבה ,לבין מי שאני כיום -ילדותי לעתים ,לא מספיק חזק פיזית ומנטלית ,לא בשל ,אנוכי במידה מסוימת ,מוותר לעצמי ,בעל הערכה עצמית גבוהה ,ובכללי -לא מספיק מוכן .לא מספיק מוכן ליום סיירות ,ובמיוחד לא מספיק מוכן לשירות ב"יחידה". אני בחרתי להסתכל על הצד החיובי שבעניין .וגם אם לא נראה ככה ,הוא קיים ,והוא גדול ומשמעותי .ה"כאפה" הזאת שקיבלתי הגיעה יחסית מוקדם בחיי ומאפשרת לי ללמוד מהטעויות שלי עד כה ,לצאת לדרך חדשה ולהמשיך לעבוד קשה ולהשתפר על מנת להשיג את הדברים שחשובים לי .יום הסיירות הזה הוא יום שיצאתי ממנו מאוכזב מאוד ,אך בכוונתי לנצור אותו בלבי ,שכן למדתי ממנו הרבה על עצמי .קיימים עוד המון מקומות נוספים ומעולים להיות בהם בצבא ובכלל ,ואין זה מגדיר אותי כאדם -המקום שבו אני נמצא או המקום שבאתי ממנו .בנוסף לדברים האלה ולדברים רבים נוספים שלקחתי איתי מהיום הזה התוודעתי לסביבה התומכת שאני נמצא בה -אם זה חבריי או הוריי. אמא ואבא ,התמיכה שלכם לא מובנת לי מאליו בכלל ,והרגע שבו קיבלתי מכם את החיבוק ואיתו גם התמיכה ,הדאגה ,החום והאהבה ,היו החשובים לי בכל היום הזה ,יותר מהצלחתי בו ,הרבה יותר .הידיעה שאני נמצא במשפחה טובה ואוהבת חשובה לי יותר מכל הצלחה אישית שאנחל בעתיד או שנחלתי בעברי .תודה. גיא וארנון ,אני שוב רוצה להגיד לכם כמה שאני שמח בשבילכם וכמה שאני גאה בכם. אתם תותחים ,תמשיכו ככה ,וכולי תקווה שתגיעו הכי רחוק שאפשר ,אני בטוח שאתם יכולים ושתצליחו .ותודה על הצורה שהתנהגתם אליי ברגעים של האכזבה ,אני מאושר לדעת שכאלה אנשים נמצאים בחברתי .אוהב אתכם חברים שלי. ליעד ,אני מצטער שפעם נוספת השליתי אותך בציפיותיך מעצמך ,ואני מתנצל מראש על כל הפעמים הבאות שאעשה זאת ,כי איני מתכוון לתת לך הנחות .שנינו יודעים מה דרוש על מנת להשיג את מטרותינו ,ואני בטוח שאם נלך בדרך הנכונה ,ונעבוד קשה ,אין מי שיעצור בעדנו. אני רוצה לסיים עם אמרה שמסכמת עבורי בצורה טובה מאוד את הדברים שאני יוצא איתם מאירוע זה: "אני מאמין גדול במזל ,ומתברר לי שככל שאני עובד קשה יותר ,כך יש לי יותר מזל" (תומס ג'פרסון). ליעד שור 7 פרק המשך ,בנימה חיובית :מקווים לברך על המוגמר מאת הלה מאיירס לאחר שנים של התלבטויות ,חילוקי דעות וניגודי אינטרסים ,קשיים מבפנים ומבחוץ, וכתוצא מכך אי יכולת להכריע ,נפל דבר! הצעת המזכירות לשפץ ולשדרג משמעותית את בית אשחר התקבלה בקלפי ברוב גדול. הצלחה זאת יש לזקוף ,בלי ספק ,לחשבונן של ההנהלות שלנו ,המזכירות ,הנהלת הקהילה, הרווחה והסיעוד ,אשר באכפתיות ומתוך הבנת חשיבותה ורגישותה של המשימה ,הביאו את "פרשיית" בית אשחר לסיומה החיובי .נקווה שלאחר שלב זה יבוא במהרה שלב ב', הביצוע. גם הציבור בגר ,ועם הזמן פיתח מודעות לאתגרים שגיל הזִקנה לפניהם ,הדורשים פתרונות ראויים ורלוונטיים. כדי לחזק את אמונם של החברים בטיבה של התכנית המוצעת ,בסבירותה ובהיותה אפשרית ,אני מפרסמת שוב קטע מכתבה שלי בשובעלון ממארס ,2014שבה אני שוטחת את "חזון בית אשחר" שלי: מגיע לזקני שובל בית אבות (או בית הורים) מקומי ,קטן ,פרטי ,לא כמרכז רווח ,ללא תלות וקשר עם משרד הבריאות וכל הסיבוכים המתלווים לקשר כזה; בית שיכבד את זקנתם של חברינו ויתאים לרמת הדיור הגבוהה שאנחנו ,חברים ותיקים וחדשים ,זוכים לה או שואפים אליה; בית שיהיה בעת הצורך גם סיעודי ,אבל לא רק; בית שיענה על צרכים אחרים שהם מנת חלקו של איש זקן ,כמו החלמה ,שהייה זמנית ,שהייה חלקית ,טיפולים, מילוי שעות הפנאי ,חברותא כנגד הבדידות בבית שבו נמצאים לבד ,עם מלווה. לשם כך נחוץ טיפול בחלל הבית ,חלוקתו מחדש ,תוך שימת דגש על צרכים כמו צנעת הפרט והזכות לאינטימיות – משימה בלתי אפשרית בתנאים הקיימים. 8 נחום כנר ,שעומד לסיים את עבודתו בבית אשחר ,להיפרד ולצאת לגמלאות ,כתב ושר את השיר הזה בסדר פסח שנערך בבית ,לפי השיר האמריקאי .After you've gone ש ֵאלְֵך – אגיד שלום, ִל ְכ ֶ ש ֵאלְֵך – אגשים חלום. ִל ְכ ֶ הזמן עובר – גם לי אוזל, אני רוצה מעט להתפרפר. כמה מילות פרידה נחום, היום אתה פורש מעבודה וסוגר פרק בחיים אחרי שנים של עבודה משותפת. תודה על שעמדת לציידי במשברים כאלה ואחרים תודה על עבודה שנעשתה במסירות יום יומית תודה, על הנועם המיוחד שלך כל ההשקעה ,וההתמדה, כולם יזכרו עוד לזמן רב כאן בעבודה. אני מבינה שעכשיו זה הזמן המתאים לבחור איזה חלומות להגשים אני מאמינה שלא אמרת את המילה האחרונה ומכאן תמשיך במלאכת העשייה. אני מאחלת לך הצלחה בכל דרך שתבחר, וחשוב שתזכור שישנה דרך חזרה, ולא רק כדייר ב"בית אשחר". מירה מה שהיה -היה נפלא, מה שיהיה – יהיה-יהיה. הוי ,כמה אתגעגע להתעמל אִתכם ,לנשום ,להתפרע, רק משאלה: אִתכם למות ...מצחוק... ִל ְכשֶָאשּוב – אשוב על ארבע, ִל ְכשֶָאשּוב – הלילה – לא לילה. אדבר ,אספר, איך העולם אוהב את ישראל. ִל ְכשֶָאשּוב – נרקוד ,נשירה, ִל ְכשֶָאשּוב – במיטה ליד מירה, כל שובל התרווח, כל בית אשחר עבר לגור בירח, רק משאלה: אִתכם למות ...מצחוק... 9 הלה מאיירס מביאה קטע מתוך ספרה ילקוט זכרונות כמה מילות פתיחה :מברגן בלזן הועברנו ,כקבוצת עובדים ,לבית חרושת הגרמני יּונקֶרס ו ְֶרקֶה שייצר אווירונים .כאשר הצבאות האמריקאים והרוסים התקרבו למקום פונו ממנו כל האסירים .קראו לזה ֶאבָקּוַא ְצי ָה .יצאנו למסע רגלי שהתמשך והתמשך ,ולא הייתה לו תכלית ברורה .בשלב זה החלטנו ,אני ושתי חברותיי ,לברוח .הסתתרנו בחווה של גרמני אחד ,ושם נודע לנו שבעיירה הסמוכה ,פ ְֶרסֶל ,כבר נמצא הצבא האמריקאי .סיפור הבריחה שלנו נשמע כמו סיפור מתח טוב ,ואפשר לקרוא אותו בשלמותו בספר. מכאן קטע מהספר ,מתוך הפרק אחרי הסופה. את הידיעה על כניעתה של גרמניה בגזרת פ ְֶרסֶל ,באפריל ,1945קיבלתי במעין אדישות לא מובנת ,עובדה קרה שלא נגעה בנימי נפשי כהוא זה .עכשיו ,באזור כיבוש אמריקאי, על כבישי גרמניה המובסת ,נכנסתי לפתע לאופוריה .אופוריה של מנצחים. אני חושבת שמעולם ,לא לפני ולא אחרי אותו אביב ,1945לא התנסיתי בתחושת אושר כה משכרת ,תחושה של חופש ,שנשארתי בחיים ,שאני צעירה וכל החיים לפניי .קשה לתאר את עוצמת התחושה הזו. לא העסיקו אותי מחשבות על שכול ועל אובדן .איבדתי את הוריי ואת כל משפחתי ,ועם זאת ,כל מה שהיה חשוב לי אז היה ששרדתי ושהעולם נראה כה יפה ומבטיח. אני מניחה שחברותיי למסע חשו כמוני .לא דיברנו על רגשות .הגיגים פילוסופיים ופסיכולוגיים לא העסיקו אותנו .חיינו את הרגע ,נשמנו מלוא ריאותינו את האוויר הצח של האביב ,התפעלנו מפריחת עצי הדובדבן לצד הכבישים והתענגנו על טעמם המתוק של חירות ,עצמאות וחופש. יש לשער שאנשים שבסּופה שעברה עליהם איבדו את בני זוגם וילדיהם ראו את מצבם באור שונה ,וכאב ,געגועים וחרדות היו מנת חלקם ,ולא שמחה ואושר קיומי ,שבהם התבשמנו אנחנו .מול עיניי ניצבת דמותה של לולה ,שבאושוויץ הלכה אל מותה .ספק בלבי אם הייתה מוצאת בנפשה ובגופה כוחות לבניית חיים חדשים .בדומה ללולה ,ודאי התקשו ניצולים רבים לגייס את שנדרש כדי לבנות מחדש את חייהם. טנקים אמריקאים על אדמת אירופה טנקים אמריקאים על אדמת אירופה 10 לבנות קהילה אין משמעות הדבר רק לבנות בתים ולפתח את השטח .יש להניח גם את היסודות החברתיים קהילתיים שיהוו תשתית איתנה להמשך. בתהליך הקליטה הצטרפו אלינו תושבים חדשים רבים שאינם מבינים את "השפה הקיבוצית" ,את המונחים ,את התפקידים ,את המבנה הארגוני ואת אורחות חיינו .בד בבד, גם הקיבוץ שינה פניו ,וגם החברים שבו לא תמיד תמימי דעים לגבי המשך הדרך .סוגיות כמו ערבות הדדית ,החצר הקיבוצית ,חינוך רווחה ועוד ,הם נושאים הדורשים בירור בצומת החשוב שבו אנחנו נמצאים .במסגרת התהליך "שובל בתנועה" אנחנו מעלים נושאים שחשובים לחברים בקיבוץ ,מקשיבים ולומדים על הדעות השונות. תהליך מעגלי ההקשבה והשיח הוא בעל חשיבות ומשמעות רבה להמשך דרכנו כקהילה בשובל .הוא יוצר את הבסיס להידברות ,לבירורים ,להקשבה ולבנית הסכמות. מה שנעשה היום יקבע במידה רבה את היסודות להמשך הדרך ויניח את התשתית החברתית והקהילתית לצמיחה ולהתפתחות. במעגלי השיח האחרונים עסקו בנושאים רבים .הנה תמצית תוכנם. תמצית הדברים שנאמרו במפגשי השיח -מרץ 2015 ערבות הדדית .1 .2 .3 .4 .1 .2 .3 .1 .2 .3 אחריות הקיבוץ ערבות הדדית היא מחויבות הקהילה לכל חבריה ,כל חייהם ,לקיום בכבוד ,על פי צרכים מוגדרים ומקורות מימון ידועים. צריך למסד את פעילויות העזרה ההדדית שנעשו בעבר בהתנדבות (הורדת אוכל ,ביקור חבר בבית חולים). לשמר בעתיד מה שמקובל כיום לגבי האוכלוסייה הוותיקה :טיפול ,תעסוקה ,עזרה שהקיבוץ מספק ,ללא תלות בהכנסת החבר. יש לדאוג שהפערים הכלכליים בין האנשים לא יגרמו להזנחת מי שנמצא בחלק התחתון של הסקאלה ושלא ייווצרו פערים גדולים מדי בין אוכלוסיות .גם לגבי מי אינו עובד. אחריות החבר ערבות הדדית בהתנדבות ,בעידוד הממסד ,כגון בישלולה ,בעזרת מאגר מתנדבים. הערבות ההדדית איננה בכל תנאי ,ולחבר יש אחריות לבטח את עצמו .הקיבוץ צריך לוודא זאת .החברים החדשים יעשו ביטוח שיבטיח את קיומם. קרן המילואים אינה יכולה להחליף ביטוח אישי ,ואסור להסתמך עליה. מקורות וכלים יש לשמר את המיסים שמאפשרים את מימון הערבות ההדדית ולהבהיר את מטרותיהם. רוב מימון הערבות ההדדית מגיע מנכסי הקיבוץ ,ולא מהמיסים ,לכן חשוב לשמור על היכולת הכלכלית ולפתח אותה. קרן המילואים איננה מוגדרת מספיק .צריך ליצור לה תקנון ,חוברת. 11 .4 .5 .6 .7 .1 .2 יש לדאוג שהמבנה הארגוני של הקיבוץ ,הקהילתי והכלכלי ,יוכל להבטיח את רווחת האוכלוסייה ,בדומה לקיים היום. זכאויות החבר צריכות להיות ידועות ושקופות .על המוסדות לסייע במיצוי זכויות החבר. הזכאות לתמיכה במסגרת הערבות ההדדית תתבוסס על קריטריונים ברורים ותנוהל בשקיפות מרבית באמצעות מנגנון מתאים .חבר הרוצה להישען על הערבות ההדדית יעשה "גילוי נאות" לגבי מקורותיו הכספיים. ממלאי התפקידים בתחום יהיו בעלי היכולות ,הכישורים והרגישויות הנדרשים. זכויות החבר החדש החברים החדשים זכאים גם הם לזכויות כמו פנסיה .אם מישהו מהם ייקלע למשבר, הקיבוץ יסייע לו. ייתכן שבקליטה בעתיד עלינו לדרוש תשלום של "מניה" ,כדי לא לשחוק את הנכסים שמממנים את הערבות ,עבור כולם. חיי הקהילה נורמות קהילתיות .1הצביון של קהילת שובל הוא ישראלי ,חילוני. .2חיי הקהילה מהווים את הערך המוסף לחיים בקבוץ .הם מאופיינים במבנים ,בנהלים ובהחלטות .יש לקיימן ולאכוף אותן .יש להקצות להם משאבים. .3קהילה שבה יש מקום ומרחב חיים ופעולה גם למשפחה הגרעינית ולפרט ,לצד פעילות של הכלל .דילמה :איך נחגוג חג ,בקיבוץ או בחיק המשפחה? .4איכות חיים גבוהה – ילדים יכולים להסתובב בבטחה; אכפתיות שלנו למקום. .5יחס חברי :ברכת שלום ,טרמפ בקלנועית ,עזרה לזולת. .6התנהלות פרטית שאינה גורמת נזק לכלל. .7דאגה ושמירה על הפרטיות ועל כבוד האדם – דיונים מקצועיים במקומות המתאימים ולא בשולחנות או בשבילים ,גישה שירותית. .8אמירה ,אחריות וטיפול בתופעות בקהילה .לדוגמה ,הקהילה תתייחס לתרבות השתייה של הנוער ,נסיעה בטוסטוסים ללא ביטוח ועוד. אחריות אישית והתנדבות .1חברּות פעילה ואחראית :מילוי תפקידים פורמליים ואחרים ,השתתפות בפעילויות. .2יצירת מערך התנדבות בתוך הקהילה ומגוון רחב של הזדמנויות לתרום לקהילה (גיוסים בנוי ,חידוש גני ילדים ,התנדבות בעלי מקצוע ועוד). .3יצירת אווירה של תרומה על ידי חיזוק תחושת השייכות. .4שילוב בין יוזמות פרטיות למערכות הקהילה – לזהות את האנרגיה וללבות /לגבות אותה ע"י משאבים מערכתיים .לדאוג שיש מערכת ויד מכוונתְ ,מתכ ֶל ֶלת ומנהלת. לדוגמה :מיד-בר – שגעון פרטי שיצר מענה חשוב בקהילה. יוזמות קהילתיות .1פעילויות של שכונות מארחות -ארגון פעילות לכלל האוכלוסייה. .2יצירת מערכת או כתובת לפתרון קונפליקטים וקשיים -כמנגנון ליצירת שייכות. .3שימוש בגישור .סדנאות לפירגון וביקורת בונה .עידוד סובלנות לשונות. 12 .4יצירת מערכות תומכות ,למשל שיח בין הורים על קשיים ,בעיות. שיח ציבורי וקבלת החלטות .1יצירת מנגנונים מותאמים לקבלת החלטות ודיאלוג ,כדוגמת הכלי של מעגלי שיח. .2לאפשר הבעת מגוון דעות .להיות לעתים גם קהילה שמצליחה לא להסכים... .3לפתח שיח ככלי ,כחלק מתרבות ,יוצר תשתית להמשך" ,הרגל" וגם לקבלת החלטות. .4יצירת מנגנון חליפי למה שבעבר הייתה שיחת הקיבוץ. .5יצירת תרבות דיון ,דיבור ,כבוד הדדי. מפגש והיכרות .1הכרת החברים בקהילה חשובה .יש ליזום פעילויות כדי להבטיח הזדמנויות להכרות. .2מפגשים ,סדנאות מונחות על יד גורמים מקצועיים שיצרו גם שיח וגם תחושת שייכות טיפוח מקומות התכנסות וקיום פלטפורמות של "יחד" ,כגון חדר אוכל ,פאב ,בריכה ,מועדונים שונים ,דשא. תרבות .1לקיים תרבות שובלית ,במובן הרחב של תרבות :מסורות ,נהלים ,מבנה. .2לקיים פעילויות מותאמות לאוכלוסיות השונות ,גם לפי מאפיינים. .3בחגים -לשמר ,לחדש ולתעד .להביא לידי ביטוי את הרב-דוריות והשונות. .4לעסוק במורשת – היסטוריה של הקבוץ ,המקום והעם. .5ליצור גאוות יחידה בעזרת אירועים ייחודיים ו"מיתוג". .6ליצור תהליך סוציאליזציה תרבותית :חניכה של צוותי תרבות חדשים ע"י צוותים ותיקים; משפחה מאמצת ,הסברים לחגים ועוד. חינוך .1לשמור על עקרונות החינוך הקיבוצי ,בכל הגילים :תקנים ,חצר ,טיול ,ערכים חינוכיים, טבע ,סביבה ,קשר עם הקהילה ,ערכים חברתיים ,קבלת השונה. .2להציב את החינוך בסדר עדיפות גבוהה בחיי הקהילה ולהקצות אחוז קבוע מתקציב הקהילה לטובת החינוך. .3להכין דף מנחה לתושבים החדשים והוותיקים על מהות החינוך שלנו ,העקרונות המנחים אותו ,מה מחייב את ההורים ועוד. .4לקבוע מוסכמות ברורות של מערכת החינוך לגבי עקרונות החינוך החברתי. .5ליצור שיח בין ההורים בסוגיות חינוכיות .העצמת הורים. .6להתאים את שעות הפעלת מערכות החינוך לצרכי ההורים .לבדוק פעילות ותכנים. .7לשמור על רמת חינוך גבוהה ,בלי קשר למספר הילדים המשתתפים .לא לוותר על חברת ילדים איכותית ,כי היא הבסיס לקבוצת נעורים איכותית ומעורבת בחיי הקהילה. .8לטפח חיבור חזק של הנוער והילדים לעשייה .מתן דוגמה אישית. 13 המרחב הציבורי סדר וארגון של המרחב הציבורי .1התאמת הסביבה לצורת חיים משתנה ,למשל ריבוי מכוניות -הוספת מקומות חנייה מוסדרים; יותר ילדים -יותר מתקני שעשועים ,יותר פחים... .2נהלים ברורים לשני תת-התחומים :מראה החצר וההתנהגות בחצר. .3טיפול בחניות ,תכנון הנוף בהן :יותר עצים פחות דשאים .חסכוני במים ויפה. .4לטפח אזורי איסוף אשפה – ניקיון ,ארגון .חינוך של האוכלוסייה להקפדה על זריקת אשפה באופן לא מלכלך ,למחזר .לקבוע אזורי פינוי גזם מותאמים. .5ליצור מנגנון הרואה את התמונה הכללית :תיאום בין הנוי ,פינוי מפגעים ,ניקיון ,תשתיות. .6להגדיר בבירור מה שייך למרחב הציבורי ומה לפרטי .בלי גדרות או צמחייה תוחמת. .7לשמר נוף כפרי עם דגש על מרחבים ציבוריים ושטחי נוי כלליים. .8לשים לב שלא ייווצר פער בין שכונות מטופחות לאזורים מוזנחים .בין הקיבוץ הוותיק לשכונה החדשה... .9להיעזר בייעוץ מקצועי לתכנון נוף ,לדאוג לביצוע מקצועי של הנוי. .10קיבוץ ללא גדרות בין הבתים מאפשר מפגש בלתי אמצעי ,מאפשר חופש וזרימה. .11חשוב שנגיד בוקר טוב ושלום בשבילים אחד לשני. ביטחון ובטיחות .1תנועה רגלית חופשית .מדרכות בטוחות בצירי תנועה ראשיים. .2אכיפה של חוקי תנועה בתוך הקיבוץ. .3הגדרת מקומות שבהם אסור לטוסטוסים ולטרקטורונים לנסוע. .4היציאה מהקיבוץ מסוכנת וצפופה – לקחת אחריות כקיבוץ לקדם פרויקט הכיכר. איכות חיים .1נגישות לכולם .דרכים ללא מהמורות .עידוד ההליכה ברגל. .2אוויר נקי -טוסטוסים מטופלים ותקינים שאינם משאירים שובל של עשן שחור. .3תברואה -טיפול יותר טוב במפגעי ריח ,זבובים ,יתושים. אכיפה .1אכיפה פנימית -להוציא דף נהלים למרחב הציבורי ולדאוג לאכיפתו מתוך הסכמה על הכללים והחוקים ,מתוך הערכים שלנו ובאמצעות העלאת מודעות .להיעזר יותר במועצה. .2אכיפה חיצונית ,כזו הקשורה לחוקי המדינה והמועצה .הנושאים :כלבים ,חניות ,שעות מנוחה ושקט ,רעש וזיהום מטוסטוסים ,נסיעה מהירה .להשתמש בקנסות. 14 התחדשות וקליטה תהליך הקליטה .1שילוב החברים החדשים (שאינם מתגוררים בקיבוץ עדיין) במוסדות ובוועדות הקיבוץ. .2לשפר את רמת השירותיות ויחסי האנוש של בעלי התפקידים בשובל .לערוך היכרות שלהם עם הנקלטים. .3יצירת קשר יזום עם המשפחות ועם בני הדור צעיר שרוצה להיקלט. .4ועדת קליטה פעילה – חובה ! .5תקופה של "בחינה הדדית" – מגורים וחיים במקום ,כמו תקופת המועמדות של פעם. .6לספק מידע לנקלטים :איך פועל הקיבוץ– ועדות ,תפקידים ,שיחת קיבוץ. .7למצוא "משפחות מאמצות" שיסייעו בקליטת משפחות חדשות. סוגיות המגורים .1המגורים בקיבוץ חשובים ומהווים "מנוע חיברות מובנה". .2ליצור מגוון פתרונות דיור בהלימה עם ההתפתחות הדמוגרפית. .3לתת קדימות בקליטה לבנים חוזרים .לבנים – ביתם הוא שובל! .4לתכנן בתים לבנים ותושבים שאינם בעלי יכולת – דיור בר השגה ,עד מיליון .₪ .5לבחון בניית שכונת בנים בתוך הקיבוץ "הישן". .6כיום -בשכונות של הצעירים קיימת שירותיות נמוכה במיוחד ,סביבת מגורים מוזנחת מאוד ,חסר הצבע הירוק של הקיבוץ ,הדירות במצב גרוע .חשוב לשפר את כל אלה. .7לאפשר לבנים הצעירים לגור בשכירות ולא רק לפי "כוחות השוק" של היצע וביקוש. .8להקים וועדה ייעודית לתכנון ארוך טווח בנושא הבנייה. מודל הקבלה והקליטה .1מודל הקבלה והקליטה אינו תואם את המציאות ויש לאתגרו. .2לבנות תהליך קליטה שונה ומותאם לבנים החוזרים. .3לבחון תשלום על מניה לנקלטים חדשים – הכסף המתקבל ישמש לטובת פתרונות הדיור בר-השגה. .4קהילת שוב מספיק חזקה כדי להכיל גם בני קיבוץ "חלשים" שרוצים לחיות כאן. .5חשוב מאוד לחזר אחרי בני קיבוץ ולעודד אותם להתעניין בחזרה למגורים בשובל. משק לחזק באופן משמעותי את הרגל הכלכלית של הקיבוץ וליצור חוסן כלכלי ,באמצעות מיצוי היכולת העסקית של העסקים הקיימים ופיתוח עסקי-אסטרטגי של עסקים חדשים ומניבים. 15 האם אפשר כבר לדבר עליו? ב 20.4.1953-עזבו את קיבוץ שובל 17מחבריו .הם השתייכו ל"סנאיסטים". הרקע לפרשה נעוץ בחילוקי דעות במפלגת מפ"ם ,שאליה השתייכו אז כל חברי שובל, בתוקף עיקרון הקולקטיביות הרעיונית בקיבוץ .מה הרקע לפרשה? למה זה קרה? מדוע העניין כמעט אינו מוזכר בעלוני הקיבוץ מהתקופה ,שואל מי שמחטט בחומרים מעבר הקיבוץ .זו הייתה פרשה דרמטית מאוד .האם אפשר כבר לדבר עליה בשובל? נתחיל במעט מידע .בשנת 1952נאסר בפראג שליח הקיבוץ הארצי ,מרדכי אורן ,כחלק מפרשת משפטי פראג .הוא הואשם בריגול לטובת ישראל ובריטניה ,ובכך שהיה פעיל ציוני .האגף השמאלי של מפ"ם ,בהנהגתו של סנה ,סירב לגנות את מעצרו של אורן .על עניין זה ,ועל רקע מאבקי כוח שהתחוללו בין מנהיגיה ,התפלגה התנועה ,והוקמה מפלגת השמאל הסוציאליסטי בהנהגת משה סנה .קבוצה זו פרשה ממפ"ם והצטרפה מאוחר יותר למק"י .הוועד הפועל של הקיבוץ הארצי החליט כי "מי שאינו מכיר בחפותו של אורן מוכרז כסוכן מק"י ויורחק מקיבוצו" .מזכירי הקיבוצים נדרשו לקיים דיונים ובסופם הצבעה .מי שהצביע בניגוד לקו של ראשי התנועה נדרש לעזוב את קיבוצו. [לפי ויקיפדיה ולפי המאמר הנהגת הקיבוץ מול השמאל ב'משבר סנה' – מאת אלי צור] בארכיון שובל נמצא נוסח הצעת החלטה של הקיבוץ על הוצאת הסנאיסטים מהקיבוץ ,על פתק קטן שכתב שמואל מנדלסון: נוסח ההחלטה: היות ואנחנו רואים בחמשת החברים האלה :דב ,שמואל ,דוניץ ,קופיק ,חיים ג' כאחראים העיקריים למצב שהתהווה ,הקבוץ קובע שהם יְהַ וו סכנה לשלמות הקבוץ במידה שלא יחזרו בהם אידאולוגית מהזדהותם עם סנה .באם חברים אלה לא יחזרו בהם גם אידאולוגית הם נשארים מחוץ לקיבוץ. ביחס לשאר החברים שחזרו בהם מהזדהות ארגונית עם סנה ובשתי השאלות האחרות, הקבוץ מחליט לתת לאותם החברים אורכה של 3חודשים שיחזרו בהם גם מבחינה אידאולוגית .ההחלטה בעניין החברים הנוספים טעונה אישור מזכירות הקיבוץ הארצי. 16 במאמרו המקיף של אלי צור על הפרשה מועלה חששה של הנהגת מפ"ם מכך שהסנאיסטים יקימו מחתרת פנימית בקיבוצים .ההנהגה חשדה בכך שדב מרון ,חבר שובל, הקים ארגון כזה ,אבל דו"ח מינואר 1953על הנעשה בשובל הצביע על כך שהייתה זו התארגנות רעיונית ,ולא מחתרת .כאמור 17 ,חברים עזבו את שובל בעקבות משבר זה. בעלון חגיגי משנת ,1972שציין 25להתיישבות שובל בנגב ,נכלל ראיון עם חיים שור על החיים הפוליטיים בקיבוץ ,ובו הוא מספר על הפרשה: חיינו מבחינה פוליטית בצל הפרשה הסנאיסטית די הרבה שנים ,החל ב .1949-50-הרקע האישי לפרשה היה אולי בכך שהצגנו לעצמנו רמת תביעות גבוהה מאוד בחיינו הקיבוציים .אנשים שנטו לעזוב את הקיבוץ הרגישו שהם חייבים לבסס זאת ,לא באופן אישי ,אלא באופן אידאולוגי על ידי זה שיציגו לקיבוץ רמת תביעות עוד יותר גבוהה .אולי לכן הייתה פרשת הסנאיסטים מלווה במתח בלתי רגיל .התנהל ויכוח כולל. נוסף כאן גם רקע פוליטי אובייקטיבי יותר רחב .נגמרה מלחמת השחרור ,בן-גוריון עלה לשלטון וטבע את הקו של ממלכתיות .עד המלחמה הייתה הרגשה שמפ"ם הופכת למפלגה מובילה מבחינה פוליטית בארץ .התברר שמפ"ם נשארה ככלי ריק ...כל זה הביא אותנו למצב של תהייה כללית. הוויכוח הקיצוני עם הסנאיסטים הביא לתופעות חברתיות חמורות .בחרו אנשים לתפקידים על פי רקע פוליטי ,פתחו מכתבים אישיים ,צותתו לשיחות ,היו מריבות קולניות בלתי פוסקות. לפרשה הזו הייתה ריאקציה :חלק ניכר מהציבור הרגיש בתוך כל הוויכוחים האלה שבעצם אינו יודע על מה מדובר ,וגבר הרצון ללמוד דברים .קמו חוגים שעסקו בלימוד בעיות פוליטיות ,רצו לברר מחדש מהם תורת השלבים ,דו-לאומיות ,אחוות עמים ,בריה"מ, סוציאליזם .תגובה שנייה הייתה -שנמאס! הנה למה שהביאה הפוליטיקה :מתח, התערערות ביחסי האנוש! [ ...עד כאן דברי חיים שור] משבר הסנאיסטים זכור כטראומה קשה בשובל .שנים אחר כך ,ב ,1972-התגלגלה השיחה בהפסקת קפה במוסך לנושאים פוליטיים .אחד החברים הוותיקים אמר :כאן לא מדברים פוליטיקה .פעם עסקו כאן בפוליטיקה ,ותראו מה קרה. וכוונתו הייתה כמובן למשבר הטראומטי. האם למדנו משהו בקיבוץ שובל מהפרשה? האם הפרט הזה בהיסטוריה שלנו משמעותי? האם ניתן ללמוד ממנו לקח גם כיום? אני חושבת שכן. שלומית חשוב לציין שיורם בר כתב ספר בסגנון רומן על הפרשה. המאמר המצוטט -הנהגת הקיבוץ מול השמאל ב'משבר סנה' – מאת אלי צור 17 לנוכח הפעילות הערה בשכונה הנבנית ,נדמה לי שהגיע הזמן לשנות את כותרת המדור. מעלון לעלון ההתקדמות רבה ,ולמרות הזמן הרב שחלף אני רוצה להביא כאן את לשון מגילת היסוד שהוטמנה בתוך כד בכיכר הדרומית בטקס נאה. "הנֵּה הָ אֶ בֶ ן הַ זֹּאת ִת ְהיֶה בָ נּו לְ עֵּ ָדה!" ִ (נאמר בספר יהושע כ"ד .)27 ביום שלישי ,י"ט באדר 10 ,במרץ ,2015 שנת 67למדינת ישראל, ּושנת 68לקיבוץ שובל, אנו זוכים להניח אבן פינה לשכונה חדשה בקיבוצנו. אנו ,חברי קיבוץ שובל לדורותיו ,החיים יחדיו תוך כבוד הדדי ,אהבת איש לרעהו, פתיחות וסובלנות ,נושאים תקווה ומייחלים להגדלת היישוב ,לשגשוגו החברתי והכלכלי ולהעמקת שורשינו כאן ,באדמת שובל. אנו נושאים את פנינו בשמחה אל כל המצטרפים אלינו ומאחלים להם שיראו עתיד טוב בקיבוץ ויקימו את ביתם במקום הזה. נייחל שיהא זה יישוב לתפארת .אמן ,כן יהי רצון. לִ ְרָאיָה ,בתקווה ּובציפייה לימים רבים וטובים ,באנו על החתום: מרכז המשק ציקי לוין ,מזכירת הקיבוץ חסיה ישראלי ונציג המשתכנים אהוד וייס. *** מאז הנחת מגילת היסוד ,בניית השכונה מתקדמת .בבתים רבים יצקו רצפה ,הממ"דים הראשונים ועמודי כמה מהבתים כבר מתנשאים ,וכבר התחילו לבנות קירות עם בלוקים. בכנס שהתקיים לאחרונה הוזמנו המשתכנים להחליט איך יראו קירות הבתים ואריחי הרצפה .בעוד שנה ,כעת חיה ,אולי יכנסו כבר הראשונים לביתם! 18 על מפלגות מתחלפות ושיטות ממשל שונות מאת חיים רון היה זה וינסטון צ'רצ'יל שאמר כי "הדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום ".אנחנו מרגישים היטב ,בכל תקופת בחירות ,את הבעייתיות של שיטת הדמוקרטיה שלנו .אחרי כל מערכת בחירות אנחנו שומעים קריאות לביצוע שינויים האמורים להביא לשיפור ,כגון "משטר נשיאותי"" ,מבנה שלטון חוקתי"" ,דמוקרטיה פדרלית" ,הנהגת בחירות אישיות ו/או אזוריות ,מעבר לשיטה של שתי מפלגות כמו בארצות הברית ועוד .על פניו ,כל שינוי מוצע נראה מובן ופשוט, אך כשמנסים להפוך אותה למציאות (כמו המעבר לשיטה של בחירה ישירה של ראש ממשלה שהונהגה בישראל בשנות ה ,90-שהתגלתה ככישלון ובוטלה ב )2003-מסתבר שהדברים לא כל-כך פשוטים .חלק מהקושי נובע ,לדעתי ,מכך שאנחנו לא מכירים לעומק את השיטות השונות .לפעמים אפילו מונחים זהים ,כמו "מפלגה" ,שונים במהותם במקומות אחרים כמו בארה"ב. אפשר לכתוב כתבה שלמה על כל אחד מהנושאים הנ"ל .לשובעלון הזה חשבתי לכתוב כמה מילים על "מפלגות" בארצות הברית ועל השיטה של שתי מפלגות שנהוגה בארה"ב. המונח "מפלגה" אינו קיים בחוקה של ארה"ב .מההתחלה היו הבחירות באמריקה אישיות ואזוריות (מכל אזור בחירות נבחרים נציגים של אותו אזור ,בבחירות אישיות) .עם כינון החוקה התגלה צורך להתארגן במסגרות פוליטיות ,ונוצרו מפלגות ,אבל לא במובן שאנחנו מכירים אותו .המפלגות מייצגות עמדות והשקפות עולם ,אבל לא כאידאולוגיה קבועה ,אלא כרוב הדעות של מצביעיהן .אני משתמש בכוונה במילה "מצביע" ,ולא "חבר" ,כי הרוב המוחלט של מצביעי כל מפלגה אינם חברי אותה מפלגה ,אבל כן נרשמים כמצביעי אותה מפלגה (באנגלית " )"registerוכנרשמים מותר להם להצביע בבחירות פנימיות של אותה מפלגה .הרבה אמריקאים מסתכלים על "חברי מפלגה" במידה מסוימת של הסתייגות ואפילו סלידה .למונח "( "card carrying communistחבר המפלגה הקומוניסטית נושא תעודה) הייתה משמעות שלילית בארה"ב בשנים בהן אני גדלתי שם ,ולא רק בגלל המלחמה הקרה ,אלא בשל ההתייחסות אל "מפלגה" כיותר ממסגרת של בוחרים בעלי אותה הדעה. ומה לגבי "מפלגות משתנות"? בתקופת האבות המייסדים של ארה"ב התקיימה אחדות דעים יחסית תחת הנהגתו של נשיא ארה"ב הראשון ,ג'ורג' וושינגטון ,אבל אפילו אז ניכרו חילוקי דעות ו"חזון" שונה למנהיגים שונים לגבי עתידה של המדינה הצעירה .אמריקה הייתה אז מדינה אגררית -הכלכלה שלה התבססה בעיקר על חקלאות (כמו מדינת ישראל בשנותיה הראשונות) עם תעשיה אחת מפותחת (תעשיית בניית אניות) וניצנים ראשוניים 19 של התפתחות בתחומי מסחר ומלאכה שונים ומגוונים .החזון של תומס ג'פרסון היה של מדינה של בעלי משקים חקלאים שתתפשט מערבה ,שבה סמכויות הממשלה המרכזית הפדרלית מצומצמות ככל האפשר .כנגד היה החזון של שר האוצר הראשון של ארה"ב, אלכסנדר המילטון ,חזון של מדינה מתועשת ,שבה רוב הסמכויות מרוכזות אצל השלטון המרכזי .כפי שאנחנו יודעים היום החזון של המילטון היה זה שהתגשם ,אבל במהלך המאה ה ,19-בתקופת התפשטות מערבה ,נוצרו יותר ממיליון משקים קטנים ,לכן אפשר לומר שגם החזון של ג'פרסון התגשם במידה רבה ,לתקופה לא מבוטלת .מכל מקום ,סביב שני האישים בעלי החזון השונה התארגנו שתי מפלגות פוליטיות .המחלוקות בחברה האמריקאית כללו שסעים נוספים .השאלה הגדולה של העבדות ריחפה מעל הכול .המפלגה שהייתה כביכול "עממית" יותר ,זאת של האיכרים ובעלי המשקים ("הדמוקרטים") הייתה גם מפלגה של בעלי העבדים .כידוע ,הנשיא לינקולן הרפובליקני היה זה ששם קץ לעבדות ,וכפועל יוצא מכך ,המפלגה של התעשיינים ובעלי ההון הפכה למפלגה שהובילה את המאבק למען החירויות וזכויות האדם .בשנים הבאות הפכה המפלגה הרפובליקנית שמרנית יותר ,ובעלי ההון עם המונופוליזם וקרטלים שלהם החלו להימאס על העם ,עד שקם נשיא (הנשיא רוזוולט הראשון) שהחליט לשבור את המונופולים ואת שליטתם של בעלי ההון .הוא עזב בסוף את המפלגה הרפובליקנית ,ובמהלך המאה העשרים הפכה המפלגה הדמוקרטית ,למעשה ,למפלגת המובילה במאבקים למען הפועל ,המהגר, החירויות וזכויות האדם .הדמוקרטים נטלו לידיהם את המשך המאבק לזכויות השחורים (במיוחד בשנות ה )60-ומאבקים חברתיים אחרים בארה"ב ,כגון זכות האישה לבצע הפלה ,המאבק של הקהילה הגאה ועוד .אפשר ,אם כן לראות שהמפלגות בארה"ב משנות את העמדות ואת ה"אידאולוגיה" שלהן וגם שואבות לתוכן תנועות פופולריות ,חוץ מפלגתיות ,לפני שאלו הופכות למפלגות בעצמן ,או בשלב מוקדם מאוד אחרי כן ,וכך נשמרת השיטה של שתי מפלגות. אני רוצה לסיים בכמה מילים על "מפלגות מתחלפות" ועל עמדות משתנות של המפלגות אצלנו .הדוגמה הבולטת כמובן היא של "הליכוד" של מנחם בגין ,חוזה השלום והחזרת סיני למצרים .בבחירות שנערכו עכשיו אפשר גם להצביע על "התהפכות" .ראש הממשלה נתניהו החליט על בחירות חדשות לאחר שלא הצליח להשיג את תמיכת "יש עתיד" ו"התנועה" ל"חוק הלאום" ולשינויים שהציע בתהליך מינוי שופטים לבית המשפט העליון (בין השאר) ,והנה במו"מ הקואליציוני שהתנהלה כעת הסכים נתניהו לדרישת מפלגת "כולנו" לחופש הצבעה בשני הנושאים ("חוק הלאום" ומינוי שופטים) שפירושו ,למעשה, "קבורה" של שתי ההצעות. אפשר לזהות במפלגת "כולנו" סממנים של השמאל "הקלאסי" – בתחומים כגון תקשורת (פתיחת השוק הסלולרי) ,הבנקאות והדיור .מדובר גם המנהיג שצמח "מלמטה" ,לעומת הנהגת מפלגת "העבודה" ,למשל( ,היום "המחנה הציוני") שעברה ממנהיגי פועלים של ממש (כמו עמיר פרץ) למה שנראה יותר כ"אליטות" ("הבנים של" -לבני והרצוג). חיים רון נחכה ונראה! 20 לילה אחד ,בשדה תעופה הומה אדם היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם. בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח ובמעדניה ,קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח. חיפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה ,מצאה פינה והתיישבה ,והכרטיס בכיסה. היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה כשבזווית עינה הבחינה ,בגבר שהתיישב לידה. היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל ,אבל בחוצפתו העז המנוול לשלוח יד אל שקית העוגיות ,שהייתה מונחת ביניהם ,וכבתוך שלו הרשה לעצמו לקחת עוגית. היא החליטה להתעלם מהחוצפה והגסות ,לא לעשות סקנדל ,אולי תיפסק העזות. וכך היא נישנשה בעודה מביטה בשעון שעל הקיר, וגנב העוגיות מחסל לה את המלאי בקצב מהיר. על כל עוגייה שהוא לקח ,גם היא לקחה אחת לפה, חושבת לעצמה :בטח הבוטה יבקש גם כוס קפה. כשנשארה רק עוגייה אחת ,היא תהתה מה יעשה עכשיו. והוא ביד רועדת וחיוך מבויש על פניו לקח את העוגייה האחרונה וחלק אותה לשניים, חצי הוא הציע לה בעוד החצי השני ,כבר היה לו בין השיניים. בעצבנות גוברת ועם מחצית עוגייה בידה חשבה לעצמה: הוא גם גנב וגם חצוף ,אפילו לא אמר תודה. כשהוכרז בקול שהגיע מועד הטיסה חשה הקלה ,אספה את חפציה והתנהלה לעבר שער היציאה ,בלי להסתכל לאחור בגנב העוגיות וגסותו המעצבנת ,הלכה במהירות ,קדימה מתבוננת .היא עלתה למטוס וצנחה אל מושבה ,והחליטה לחזור אל הספר שאת ליבה שבה. בעודה מפשפשת בתיק אחר הספר ,בידיה ,הייתה שם שקית עוגיות מלאה ,מול עיניה. המומה ומופתעת היא הבינה -איך לא ,העוגיות האחרות היו שלו... הוא חלק אותן עמה ,ולא אמר לה די ,ולדאבונה להתנצל כבר מאוחר מדי. בעצב היא הבינה שהגסות הייתה שלה ,היא הגנב ,ואת העוגיות שלו בעצם היא אכלה... *** כמה פעמים בחיינו אנחנו לגמרי בטוחים שאנחנו יודעים משהו בוודאות מלאה ,ואז מגלים מאוחר יותר או מאוחר מדי כי מה שהאמנו בו ,מה שחשבנו שהוא האמת הצרופה ,בעצם איננו כך? לא הכול בחיים שחור או לבן ,יש גוונים של אפור. כדאי לשמור על לב פתוח ולשאול את עצמנו לפעמים: האם איננו אוכלים את העוגיות של מישהו אחר? 21 מפרי עטו של ראובן הירשלר ציפורה ,אם הכלב של השכנה לא מפסיק לנבוח, אני תופס אותו ומושיב אותו וקורא באוזניו את כל תקנון הכלבים ,מתחילתו ועד סופו ,כולל כל ההצעות לגבי איכות חיים בקיבוץ, עד שידע לנבוח את זה בעל פה! מה הכלב אשם שהשכנה חסרת התחשבות, תתפוש את השכנה ותשנן באוזניה את התקנון! 22 בכל מזג אוויר – הבריכה תיפתח השנה ב 15-במאי! נקווה שהציבור ינצל את המקום באינטנסיביות עד בוא הסתיו. 23
© Copyright 2024