הדרך הישרה

‫‪ 06:01:55‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 1‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫נערך ע"י‪ :‬איגוד תלמידי הישיבות‬
‫ישיבת תות"ל המרכזית‪ ,‬בית משיח ‪770 -‬‬
‫‪770 Eastern Parkway NY, U.S.A.‬‬
‫‪Tal. 347.850.2770 Fax. 04.697.4225‬‬
‫‪ 06:01:56‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫מו"ל‪ :‬מרכז חב"ד העולמי‬
‫לקבלת פני משיח צדקנו‬
‫‪744 Eastern Parkway NY, U.S.A.‬‬
‫‪Tal. 718.778.8000 Fax. 718.788.0800‬‬
‫‪.indd 2‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫פתח דבר‬
‫בעמדנו בימים הסמוכים לפני החג – יום הבהיר יו"ד־י"א שבט‪ ,‬שישים־ושש שנים לנשיאות כ"ק‬
‫אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‪ ,‬הננו מוציאים לאור קובץ לימוד יומי‪ ,‬במסגרת מבצע "ההתקשרות‬
‫האמיתית"‪.‬‬
‫מבצע זה – בימי ההכנה ליום הגדול ‪ -‬נועד לחזק את התקשרותם של תלמידי התמימים לכ"ק אד"ש‬
‫מה"מ‪ ,‬על יסוד ההדרכות וההנחיות שהעניקו רבותינו נשיאינו במשך הדורות‪ .‬אחד ומיוחד שבהם‪ ,‬הוא‬
‫מכתבו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע‪" :‬ההתקשרות האמיתית היא בלימוד המאמרים והקונטרסים‪,‬‬
‫בהתוועדות אנ"ש שי' ובהתעוררות האהבה" (נדפס באג"ק שלו חלק ו עמ' שנג‪ .‬לשלימות האגרת‪ ,‬ראה‬
‫לקמן עמ' ‪.)18‬‬
‫ובדורנו זה‪ ,‬אשר חידוש מיוחד נתוסף בו ואנו "עומדים ממש על סף הגאולה" ‪ -‬חדור מבצע‬
‫זה ב'דרך הישרה הקלה והמהירה' אותה מתווה כ"ק אד"ש מה"מ לפעול התגלות וביאת המשיח‪,‬‬
‫לימוד עניני משיח וגאולה‪.‬‬
‫•••‬
‫החוברת שלפנינו מיועדת ללימוד יומי‪ ,‬ומחולקת לפי ימי המבצע‪.‬‬
‫בכל יום ישנם שלושה חלקי לימוד‪:‬‬
‫א‪ .‬שיחה מכ"ק אד"ש מה"מ בנושא הקשר שבין רבי וחסיד‪ ,‬בכל יום מהיבט אחר‪.‬‬
‫ב‪' .‬ניצוצי התקשרות' ‪ -‬והוא לקט מדברי רבותינו נשיאינו בנושא זה‪.‬‬
‫ג‪ .‬ענין בגאולה ומשיח‪ ,‬מסוכם וערוך בטוב טעם‪ ,‬בלשון ברורה וקצרה‪.‬‬
‫וזאת למודעי‪ :‬השיחות והאגרות לא הובאו בשלימותן‪ ,‬ולשלימות הענין יש לעיין במקור הדברים‪.‬‬
‫•••‬
‫סמוכים ובטוחים אנו כי הלימוד בקובץ זה‪ ,‬יהיה ה"מכה בפטיש" שיפתח את הדלת ו"יסחוב" אל‬
‫תוך החדר את הגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בראשנו‪ ,‬בהתגלותו‬
‫לעין כל בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש!‬
‫יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!‬
‫איגוד תלמידי הישיבות המרכזי‬
‫‪ – 770‬בית חיינו‪ ,‬בית משיח‬
‫ימי ההכנה ליו"ד‪-‬י"א שבט‬
‫ימות המשיח‪ .‬ה'תשע"ו ‪ -‬שנת הקהל‬
‫‪ 06:01:56‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 3‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪ 06:01:56‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 4‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫יום ראשון‪ ,‬כ"ט טבת‬
‫מדוע צריך רבי?‬
‫למה להתקשר לרבי ולא לה' בעצמו? \ יש בנשיא כח עוצמתי שיכול להציל את כלל‬
‫ישראל \ הנשיא פועל בכל דרגה של יהודי \ רבי זה דבר נעלה? \ בדרגה נחותה‪ ,‬נגד ה'‪,‬‬
‫ועדיין מתפלל משה עליו \ יש נשיא בדורנו ‪ -‬כל אחד יכול להתקשר‬
‫טענה ידועה היא‪ :‬מדוע על אדם להזדקק‬
‫ל"רבי"‪ ,‬הרי יכול אדם להיות יחד עם "עצמות"‪,‬‬
‫ויהיה לו קשר ישיר עם השי"ת עצמו‪ ,‬מדוע‪,‬‬
‫איפוא‪ ,‬עליו להזדקק ל"רבי"?‬
‫במי שיונק רק מצפרנים דצפרנים של משה רבנו‪,‬‬
‫הנה גם עליו פעלה תפילתו של משה רבנו‪ ,‬אף על‬
‫מי שהוציא את פסל מיכה ממצרים והביאו לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬גם עליו פעלה תפילתו של משה רבנו‪.‬‬
‫‪ . .‬רואים במעשה המרגלים שעל בני ישראל‬
‫פעלה תפילתו של משה רבנו‪ ,‬ולא על המרגלים‬
‫שחלקו עליו ‪ -‬שכן‪ ,‬כשישנה גזירה‪ ,‬ובכוחות‬
‫עצמיים לא יכולים לצאת ממנה‪ ,‬מן ההכרח‬
‫להזדקק לתפילת משה‪ ,‬תפילת הנשיא‪ ,‬שהוא‬
‫יתפלל עליו‪ ,‬ותפילתו של משה רבנו פועלת‬
‫להינצל מהגזירה‪ ,‬שהרי לולי תפילתו ‪ -‬יכולה‬
‫לצאת גזירה כזו כמו גזירת המרגלים שהיתה בכי'‬
‫לדורות‪.‬‬
‫ברם‪ ,‬על מי פועלת תפילתו של משה רבנו? ‪-‬‬
‫רק על אלה שאינם חולקים עליו ‪ -‬חולקים אמנם‬
‫על הקב"ה‪ ,‬מדברים רעה על ארץ ישראל וכו'‬
‫וכו'‪ ,‬אבל עדיין קשורים למשה (שהרי הם לא היו‬
‫אשמים במה שחלקו על משה רבנו‪ ,‬שכן המרגלים‬
‫פיתו אותם) אך‪ ,‬כשבא מישהו ו"וילינו עליו"‪ ,‬הוא‬
‫חולק ומעמיד את עצמו כנגד משה רבנו ‪ -‬עליו‬
‫אין תפילתו של משה רבנו פועלת‪.‬‬
‫כאן רואים אנו עד כמה פעלה תפילתו של משה‬
‫רבנו‪ :‬מבלי הבט על העבירה החמורה שעברו בני‬
‫ישראל‪ ,‬עד שהקב"ה רצה שיהי' "ואכלה אותם‬
‫כרגע"‪ ,‬אף על פי כן‪ ,‬בשעה שעמד יהודי אחד‬
‫והתפלל עבור בני ישראל ‪ -‬זה עזר וביטל את‬
‫הגזירה מעל בני ישראל‪ ,‬למרות שלכאורה מדוע‬
‫היו זקוקים לתפילת משה רבנו‪ ,‬הרי היו אז כמה‬
‫צדיקים‪ ,‬ובמיוחד שהי' זה "דור דעה"‪ ,‬מדוע‪,‬‬
‫איפוא‪ ,‬היו זקוקים לתפילת משה רבנו‪ ,‬עד שבלי‬
‫תפילתו הי' "ואכלה אותם"?‬
‫אלא‪ ,‬כאן רואים אנו‪ ,‬שכיוון שמשה רבנו הי'‬
‫ה"נשיא"‪ ,‬הרי בשעה שנשיא נושא תפילה ‪ -‬יכול‬
‫הוא להציל את כלל ישראל‪ ,‬מה שאין כן יחיד‬
‫סתם אין ביכלתו לפעול זאת‪.‬‬
‫‪ . .‬מכאן רואים אנו עד כמה גדול כוחו של משה‬
‫רבנו‪ ,‬מה שפעל בתפילתו‪ ,‬וכך הדבר בכל "נשיא"‬
‫בישראל‪ ,‬וזאת הוא פועל בכל אחד מישראל גם‬
‫‪ 06:01:56‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫והפסוק אומר כאן "להוציא דבה על הארץ"‬
‫סתם‪ ,‬ואינו אומר "להוציא דבה רעה"‪ ,‬שכן‬
‫כשמדובר על מי שרוצה לעמוד כנגד משה רבנו‪,‬‬
‫אין כל הבדל במה שהוא מדבר‪ ,‬אם דבה רעה או‬
‫דבה טובה ‪ -‬הוא יכול אפילו לדבר טובות על משה‬
‫רבנו אך אם הוא עומד על ידי כך כנגד משה רבנו‪,‬‬
‫אין תפילתו של משה רבנו פועלת עליו‪ ,‬ואדרבה‪,‬‬
‫מאדם כזה צריכים להיזהר יותר‪ ,‬שכן כשמישהו‬
‫מוציא דבה רעה על משה רבנו‪ ,‬רואים מיד שאלה‬
‫הם דברי שקר ושרצונו הוא רק להתעות‪ ,‬ולכן‬
‫לא מאזינים אליו‪ .‬אך בשעה שהוא אומר אדרבה‪,‬‬
‫"רבי" זה דבר טוב‪ ,‬וחסידות היא דבר טוב‪ ,‬אלא‬
‫שהרבי הוא נעלה ביותר וכיצד יכולה להיות לך‬
‫שייכות אליו‪ ,‬הוא למעלה מעלה הרבה ממך‪ ,‬ועל‬
‫דרך זה כיצד יכולים ללמוד חסידות‪ ,‬חסידות היא‬
‫יותר מדי נעלית ממך וכו'?‬
‫צריכים לדעת שגם זה שמוציא דבה טובה‪ ,‬רוצה‬
‫לנתק אותך ממשה רבנו‪ ,‬אין זה נוגע באיזו דרך הוא‬
‫עושה זאת‪ ,‬העיקר שהוא מאלה ש"וילינו עליו"‪.‬‬
‫‪.indd 5‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪6‬‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫כך גם כשמישהו טוען שרבי וחסידות הם דברים‬
‫טובים‪ ,‬אך הם נעלים מדי‪ ,‬אי אפשר שתהי' שייכות‬
‫אליהם‪ ,‬הרי זה אכן "דבה" לטובה‪ ,‬אך הכוונה היא‬
‫"וילינו עליו"‪ ,‬ולכן אסור להתיחס אליו‪.‬‬
‫‪ . .‬הרי‪ ,‬שאם הם רוצים להתלונן על הקב"ה‪,‬‬
‫ואכן זה דבר חמור‪ ,‬אך אין זה נוגע לתפילת משה‪.‬‬
‫רק בשעה שהם רוצים להשפיע על אחרים שיהי'‬
‫"וילינו עליו"‪ ,‬אז אין תפילתו של משה יכולה‬
‫לפעול עליהם‪ .‬כל זמן שלא מתיצבים נגד משה‬
‫רבנו‪ ,‬ולא נוגע באיזה מצב נמצא הלז‪ ,‬עד גם‬
‫במדריגה הנחותה ביותר ‪ -‬אומרים שמשה רבנו‬
‫רועה נאמן מוציא כל יהודי‪ ,‬ואילו אם הלז מתיצב‬
‫כנגד משה רבנו ‪ -‬אז אין ביכולת משה רבנו לעזור‬
‫לו‪.‬‬
‫מדוע מספרת לנו התורה זאת‪ ,‬סתם בגנותם‬
‫של ישראל ‪ -‬אין בכך משום ענין כלל‪ ,‬שהרי אם‬
‫"בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב"‪ ,‬מכל שכן‬
‫בגנותן של ישראל‪ ,‬אלא התורה מספרת לנו זאת‬
‫כדי שתהי' מכאן הוראה לדורות‪:‬‬
‫בכל דור יש את המשה רבנו שבדור‪ ,‬והם נשיאי‬
‫הדור שבכל דור‪ ,‬ה"אתפשטותא דמשה בכל דרא‬
‫ודרא"‪ ,‬חכמי הדור‪ ,‬התנאים והאמוראים וכו'‪ ,‬עד‬
‫לדורות האחרונים‪ ,‬עד לדורנו אנו‪ ,‬הנשיא‪ ,‬כ"ק‬
‫מו"ח שהוא נשיא דורנו‪ ,‬עד שבשעה שבא מישהו‬
‫ורוצה לפתות את מושפעיו שלא ללמוד חסידות‬
‫ולקרר אותם מכך בטענה שחסידות היא ענין‬
‫נעלה ביותר וכיצד יש להם שייכות לכך‪ ,‬ועל דרך‬
‫זה – כיצד יכולים להיות מקושר לנשיא בשעה‬
‫שהוא נעלה מהם‪ ,‬כיצד יכולים להיכנס אליו‪,‬‬
‫כיצד יכולים להגיש לו פתקא וכו'; הרי אומרים‬
‫שכל זה הם טענתם של המרגלים ש"וילינו עליו"‪,‬‬
‫וכשמתיצבים נגד משה רבנו ‪ -‬אין הוא יכול‬
‫להתפלל עבורם‪ ,‬המושפעים אינם אשמים‪ ,‬כי אם‬
‫מוריהם שהביאו אותם לכך!‬
‫ולאידך גיסא‪ :‬בשעה שאדם מתקשר למשה‬
‫רבנו שבדור‪ ,‬לא נוגע אז מצבו‪ ,‬משה רבנו מוציא‬
‫את כל אחד ממצבו ומעמיד אותו בדרגא של‬
‫"שתויי יין"‪ ,‬ועד שהוא מביא ומכניס אותו לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬עד לגאולה האמיתית והשלימה על ידי‬
‫משיח צדקנו‪.‬‬
‫(חלקים משיחת ש"פ שלח תשל"ב‪ ,‬שיחו"ק ח"ב עמ' ‪.352‬‬
‫תרגום מאידית‪ .‬בלתי מוגה)‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫הכרח ההתקשרות‬
‫נוגע לכלל ישראל‬
‫בכדי להיות מ"חיילי בית דוד" צריכים להיות שלמים בהתקשרות‪ ,‬ולא רק התקשרות בדיבור ‪" -‬ויפתוהו‬
‫בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" (ברית מלשון התקשרות)‪ ,‬אלא דרושה‬
‫התקשרות בפועל; ראשית כל צריך להיות הבפועל ואח"כ אפשר גם לדבר‪ ,‬אך בדיבורים בלבד אי אפשר‬
‫לצאת ידי חובה‪.‬‬
‫‪ 06:01:57‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 6‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪7‬‬
‫ובאם חסר בהתקשרות‪ ,‬אזי לבד זאת שמפסיד את הטוב האמיתי אליו הי' יכול לבוא ‪ -‬הרי זה נוגע גם‬
‫לכלל ישראל‪ ,‬כפי שהי' אצל תלמידי האריז"ל‪.‬‬
‫(ש"פ שמיני תשח"י)‬
‫כדי שהכל יהיה באופן המתאים‬
‫כאשר עוסקים במילוי השליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬בנוגע להפצת היהדות והמעיינות‬
‫חוצה בכל מקום ומקום ‪ -‬הנה אף שענין זה הוא בגדר "תקנת חכמים"‪" ,‬דברי סופרים"‪ ,‬צריכים לדעת‬
‫שישנו בזה כל העילוי והתוקף ד"דברי תורה" [בדוגמת קריאת המפטיר דפרשתנו שיש בה את כל העילוי‬
‫והתוקף ד"שביעי"]‪ ,‬מכיון שתקנות אלו הם בשם רבותינו נשיאנו שלפניו‪ ,‬עד אדמו"ר הזקן והבעש"ט‪,‬‬
‫וכן הלאה‪ ,‬באופן דסמוכים איש מפי איש עד משה רבינו!‬
‫כלומר‪ :‬מובן וגם פשוט שגם בלאה"כ מקיימים בחיות ובתוקף וכו' את כל התקנות וההוראות של נשיא‬
‫דורנו ‪ -‬שהרי "בשופטני לא עסקינן"!‪ ...‬אלא שהמדובר אודות תוספת חיות ותוקף מיוחד ביתר שאת‬
‫ויתר עוז ("אין מזרזין אלא למזורזין") ‪ -‬כאשר יודעים שבענינים אלו ישנו כל התוקף והעילוי שב"דברי‬
‫תורה"‪.‬‬
‫ולמותר להדגיש שקיום הוראות אלו צ"ל מפני היותם הוראותיו של נשיא הדור‪ ,‬ולא מפני שכך מתקבל‬
‫בשכלו והבנתו [ע"ד ובדוגמת החילוק שמצינו בנוגע לעשיית מעשה ע"פ הוראת ב"ד שטעו בהוראתן‪,‬‬
‫שאם עשה כן מצד הוראת ב"ד‪ ,‬יוצא י"ח בקרבן שמקריבים הב"ד; משא"כ אם עשה כן מפני שכך התקבל‬
‫בשכלו הוא כו'] ‪ -‬כי רק כאשר קיום ההוראות הוא מפני הציווי של נשיא דורנו‪ ,‬אזי יכולים להיות‬
‫סמוכים ובטוחים שקיומם יהי' באופן המתאים‪.‬‬
‫(ש"פ עקב תשמ"ג‪ ,‬התוועדויות עמ' ‪)1902‬‬
‫‪ 06:01:57‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 7‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪8‬‬
‫בכל פרט ופרט‬
‫געוואלד")‬
‫ַ‬
‫("וואס איז דער‬
‫ָ‬
‫יש כאלו שמתהלכים ומסבירים לעצמם ולאחרים‪ ,‬וגם ברבים‪ :‬מה הרעש‬
‫אם לא מצייתים בפרט אחד? – הרי בכלל הוא "חסיד" ו"מקושר"‪ ,‬וא"כ‪ ,‬מפני שאינו מציית בפרט אחד‬
‫חדל להיות "מקושר" ("אויס מקושר")?!‪...‬‬
‫ובכן‪ ,‬ידוע הפס"ד בנגלה בנוגע למומר לדבר אחד‪...‬‬
‫כלומר‪ :‬אף שבכל התורה כולה הולכים אחר הרוב‪ ,‬וא"כ גם בענין זה אפשר לעשות "חשבון"‪ ,‬שעובר‬
‫רק על מצוה אחת בלבד‪ ,‬ומקיים רובא דרובא של המצוות‪ ,‬תרי"ב מצוות‪ ,‬שאין לך רוב גדול מזה‪.‬‬
‫ואעפ"כ‪ ,‬נקרא מומר לדבר אחד וכו'‪.‬‬
‫ואם כן הוא הפס"ד בנגלה דתורה – בפנימיות התורה על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫ונקודת הדברים – שענין הרצון אינו מתחלק‪ ,‬כך‪ ,‬שישנה רק אפשרות אחת‪ :‬או שיש אצלו הענין ד"תהא‬
‫אימתו עליך"‪ ,‬או להיפך‪ .‬כלומר‪ :‬גם כאשר הוא מקושר בתרי"ב נימין‪ ,‬ורק בפרט אחד אינו מציית – הרי‬
‫מידי יום ביומו עומד הוא וכורת נימא אחת!‬
‫כשם שהקב"ה "נותן התורה" (לשון הוה) בכל יום‪ ,‬כן הוא גם בצדיקים ש"דומים לבוראם"‪ ,‬כך שבכל‬
‫יום פונה אליו הרבי ואומר לו‪ :‬עשה כך וכך; ואילו הוא משיב לרבי מידי יום ביומו‪ :‬בתרי"ב נימין – מציית‬
‫הנני‪ ,‬אבל בנימא אחת – הנה בכל יום נוטל אני "מספריים" וכורת אותה! וכיון שברצון וקב"ע [וקבלת‬
‫עול] אין התחלקות – לא שייך ללכת בזה בתר רובא‪ ,‬אלא אפילו אם יש פרט אחד שאינו מציית (אפילו‬
‫פרט שלא ציוו עליו בפירוש אודותיו‪ ,‬אלא שהוא בפנימיותו יודע שזהו הרצון‪ ,‬ועליו לעשות זאת בשמחה‬
‫ובטוב לבב) – הרי הוא מורד במלכות!‬
‫(ש"פ בראשית (ב) תשכ"א‪ ,‬שיחות קודש עמ' ‪ .92‬תרגום מאידית)‬
‫כדי לא לטעות‬
‫מההוראות שעלינו ללמוד מפרשת המרגלים הוא ‪ -‬שלא לשנות מאומה ‪ -‬אפילו הסדר ‪ -‬בדברי הרב‪,‬‬
‫כ"ק מו"ח אדמו"ר אתפשטותא דמשה שבדורנו‪ ,‬אע"פ אז עס דוכט זיך אויס אז אזוי איז בעסער [שיוצא‬
‫שזה יותר טוב]‪ .‬כי בשינוי קצת מדברי הרבי אפשר לטעות עד בדומה לטעות המרגלים‪.‬‬
‫ואדרבה‪ :‬אם המרגלים שהיו כולם קרואי מועד אנשי שם ‪ -‬שמשה בעצמו בחרם‪ ,‬ובכ"ז ע"י שינוי קצת‬
‫מדברי הרבי און אריינלייגן זייער אייגענעם שכל [והכנסתם בשכלו]‪ ,‬הנה סוף סוף אמרו לא נוכל לעלות‬
‫גו' ‪ -‬אנשים כערכנו עאכו"כ ‪. .‬‬
‫ולזאת צ"ל התנאי העיקרי ‪ -‬שמירת דברי הרב א(י)ן אייגענעם שכל [בשכל שלו]‪ ,‬ואז יש נתינת כח‬
‫על בירור הגוף וחלקו בעולם‪ ,‬שגם חלק חומרי ביותר הנה לכה"פ בעת תוקף החום דתקופת תמוז‪ ,‬לא‬
‫יהי' קרירא לי'‪.‬‬
‫(ש"פ שלח ה'שי"ת‪ ,‬שיחות קודש עמ' נא)‬
‫‪ 06:01:57‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 8‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪9‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫לא עוד מוות‬
‫האם בני‪-‬אדם יפסיקו למות בימות המשיח?‬
‫בין הנבואות שמתארות את ימות המשיח כלולה הנבואה על ביטול המוות לעתיד‪-‬לבוא ‪-‬‬
‫"בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים‪ ."1‬במדרש‪ 2‬נאמר‪" :‬בעולם‪-‬הזה‪,‬‬
‫על‪-‬ידי יצר‪-‬הרע השנים מתקצרות‪ ,‬אבל לעתיד‪-‬לבוא ‪ -‬בילע המוות לנצח"‪.‬‬
‫חז"ל‪ 3‬נחלקו בשאלה אם הפסקת המוות תחול רק על יהודים או גם על הגויים‪" :‬אמר ר'‬
‫חנינה‪ ,‬אין מיתה לעתיד‪-‬לבוא אלא באומות‪-‬העולם בלבד‪ .‬ר' יהושע בן‪-‬לוי אמר‪ ,‬לא בישראל‬
‫ולא באומות‪-‬העולם"‪.‬‬
‫משמעות הדברים היא‪ ,‬שבני‪-‬האדם לא ימותו עוד אלא יחיו לנצח‪ .‬אדרבה‪ ,‬אפילו אלו‬
‫שמתו קודם‪-‬לכן עתידים לקום לתחייה‪ ,‬בתחיית המתים‪ ,‬וודאי שאחר‪-‬כך לא יהיה עוד מוות‪.‬‬
‫כך מפרש רש"י את הפסוק "בילע המוות לנצח"‪" :‬יכסנו ויעלימנו עולמית"‪ .‬ובגמרא‪ 4‬מוסיף‬
‫רש"י ומדגיש‪" :‬לעתיד‪-‬לבוא‪ ,‬מאחר שחיין‪ ,‬שוב אינן מתין"‪.‬‬
‫המשיח יחיה לנצח‬
‫אולם הרמב"ם סבור שגם בימות המשיח יהיה מוות‪ ,‬ושבסופו של דבר ימותו גם אלה‬
‫שיקומו בתחיית המתים‪ .‬המוות‪ ,‬לדעתו‪ ,‬הוא הכרח קיומי‪" :‬דע‪ ,‬כי האדם יש לו למות בהכרח‬
‫וייפרד וישוב למה שהורכב ממנו‪ ."5‬ומכיון שלדעתו בימות המשיח לא ישתנה דבר ממנהגו‬
‫של עולם‪ ,‬אי אפשר לקשור את ביאת המשיח בחיים נצחיים‪ ,‬וכל‪-‬שכן להכריח שהמשיח‬
‫עצמו יחיה לנצח‪ .‬אמנם הוא מסכים שבימות המשיח "יארכו חיי האדם"‪ ,‬אבל בסופו של דבר‬
‫ימותו‪ .‬אפילו המשיח עצמו ימות‪ ,‬כדבריו‪" :‬והמשיח ימות‪ ,‬וימלוך בנו תחתיו ובן‪-‬בנו"‪.‬‬
‫לשיטתו של הרמב"ם‪ ,‬התכלית האמיתית והסופית היא ‪ -‬עולם הנשמות הרוחני‪ .‬זהו‪,‬‬
‫לדעתו‪' ,‬העולם הבא' שעליו מדברים חז"ל‪ .‬לכן‪ ,‬תחיית המתים היא מצב זמני‪ ,‬שמטרתו‬
‫לתת שכר גם לגוף הגשמי‪ ,‬אבל לאחר תקופת השכר הזאת יחזרו בני‪-‬האדם וימותו‪ ,‬ויגיעו‬
‫‪ )1‬ישעיה כה‪,‬ח‪.‬‬
‫‪ )2‬תנחומא סוף פרשת יתרו‪.‬‬
‫‪ )3‬בראשית‪-‬רבה כו‪,‬ב; ילקוט‪-‬שמעוני ישעיה רמז תכח‪ .‬הבחנה זו‪ ,‬בין ישראל לאומות‪-‬העולם‪ ,‬מופיעה גם בגמרא‪,‬‬
‫בדברי עולא‪ ,‬סנהדרין צא‪,‬ב‪ .‬גם בתנא דבי אליהו‪ ,‬פרק ה‪,‬א‪ ,‬משמע כך‪" :‬כשיגיע ימות בן‪-‬דוד ויתבטל מלאך המוות‬
‫בעולם הזה מן ישראל‪ ,‬יהיו כל הגויים אומרים‪ :‬אשרי העם שככה לו"‪.‬‬
‫‪ )4‬סנהדרין שם‪.‬‬
‫‪ )5‬פירוש המשניות סנהדרין פרק י‪.‬‬
‫‪ 06:01:57‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 9‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪10‬‬
‫לשלמותם רק בעולם הרוחני המופשט מגשם וחומר‪.6‬‬
‫‪8‬‬
‫דעה זו של הרמב"ם נדחתה בתקיפות רבה על‪-‬ידי רוב‪-‬רובם של חכמי ישראל‪ .7‬הרמב"ן‬
‫כותב בתרעומת‪" :‬יגזור הרב ז"ל מיתה על המשיח ועל דורו!"‪ .9‬הוא מצטט את הפסוק "בילע‬
‫המוות לנצח"‪ ,‬ומביא את דברי הגמרא‪" :10‬צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן‪ ,‬אינן חוזרין‬
‫לעפרן"‪ .‬הרמב"ן קובע‪ ,‬כי התכלית היא עולם התחייה‪ ,‬שבו יחיו כולם לנצח‪.‬‬
‫בוויכוח עם הנוצרים הביא הרמב"ן אפשרות להסביר את המדרש בדבר לידת המשיח ברגע‬
‫החורבן‪ ,‬באופן שאותו משיח חי עד היום‪ .‬הוא מסביר שם‪ ,11‬שכל עניין המוות נתחדש בעטיו‬
‫של חטא עץ‪-‬הדעת‪ ,‬ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח‪.‬‬
‫אם‪-‬כן‪ ,‬אחר שיבוא המשיח יהיה (המוות) בטל מכולנו‪ ,‬אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי"‪.‬‬
‫לראיה מביא הרמב"ן את הפסוק‪ 12‬שמתייחס למשיח‪" :‬חיים שאל ממך‪ ,‬נתת לו אורך ימים‬
‫עולם ועד"‪.13‬‬
‫הכרעת הקבלה והחסידות‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫הקבלה והחסידות מכריעות כדעת הרמב"ן ‪ ,‬שהמוות ייעלם מן העולם לעתיד‪-‬לבוא ‪,‬‬
‫ושעולם התחייה הוא המצב האחרון והשלם ביותר של הבריאה‪ .‬תורת החסידות גם מסבירה‬
‫בהרחבה מדוע שיאה של ההתגלות האלוקית יהיה דווקא כאן בעולם‪-‬הזה הגשמי‪ ,‬ולא בגן‪-‬‬
‫עדן ובעולמות העליונים‪.‬‬
‫‪ )6‬וראה באיגרת 'תחיית המתים' שלו‪ ,‬שם הוא מאריך יותר בשיטתו זו‪.‬‬
‫‪ )7‬הראב"ד‪ ,‬הרמב"ן‪ ,‬המחזיקים בתורת הקבלה‪ ,‬ועוד‪ .‬הראב"ד בהשגתו להלכות תשובה פרק ח‪ ,‬הלכה ב‪ ,‬כותב‪:‬‬
‫"דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד"‪ ,‬ובהמשך הוא מביא‬
‫ראיות מדברי חז"ל שעולם‪-‬הבא הוא עולם התחייה‪.‬‬
‫‪ )8‬שער הגמול בסופו‪.‬‬
‫‪ )9‬ראה גם 'עבודת הקודש'‪ ,‬למקובל רבי מאיר בן‪-‬גבאי‪ ,‬חלק ב‪ ,‬תחילת פרק מב‪" :‬הרמב"ם ז"ל שפט משפט מוות‬
‫על בני תחיית המתים ועל המשיח ודורו"‪.‬‬
‫‪ )10‬סנהדרין צב‪,‬א‪.‬‬
‫‪ )11‬ויכוח הרמב"ן סי' לט‪.‬‬
‫‪ )12‬תהילים כא‪,‬ה‪.‬‬
‫‪ )13‬גם בביאור הרמב"ן לפרשת "הנה ישכיל עבדי"‪ ,‬הוא אומר על המשיח‪" :‬ויאריך ימים לעדי עולם"‪.‬‬
‫‪ )14‬ספר המאמרים תק"ע עמ'‪" :‬והעיקר הוא כדעה הב'"‪ .‬וכן בדרך‪-‬מצוותיך מצוות ציצית‪" :‬וכן הוא האמת על‪-‬‬
‫פי הקבלה"‪.‬‬
‫‪ )15‬כ"ק אדמו"ר שליט"א (קונטרס עניינה של תורת החסידות‪ ,‬ס"ה) קושר את החיים הנצחיים לעתיד‪-‬לבוא עם‬
‫גילוי ה'יחידה'‪ ,‬עצם החיות‪ ,‬על‪-‬ידי משיח‪-‬צדקנו‪" :‬עכשיו‪ ,‬שנמשך בעולם רק בחינת התפשטות החיות‪ ,‬ישנו עניין‬
‫המיתה‪ .‬כי בבחינת ההתפשטות שייך עניין השינוי‪ ,‬ועד ‪ -‬הפסק וכיליון‪ .‬מה שאין כן לעתיד‪ ,‬שיומשך עצם החיות‪,‬‬
‫הרי כל עצמי בלתי‪-‬משתנה"‪.‬‬
‫וכן בשיחת שבת פרשת תזריע‪-‬מצורע תנש"א (סעיף ח) מדובר על ה"חיים נצחיים דלעתיד‪-‬לבוא‪ ,‬חיי הגוף‬
‫דווקא"‪ ,‬ושדורנו זה יעבור לחיים הנצחיים הללו "ללא הפסק בינתיים"‪.‬‬
‫‪ 06:01:58‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 10‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫יום שני‪ ,‬ר"ח שבט‬
‫כרגל ביחס לראש‬
‫ראש החייל הוא רק כדי לשאת את הנשק \ חסיד מקיים הוראותיו של הרבי מתוך קבלת‬
‫עול מוחלטת \ טוב שיכנס הראש מאשר הרגל \ אין זה "תפילתם של אחרים"! \ הראש‬
‫מרגיש את כאב הרגל‬
‫‪ . .‬ד‪ .‬ענין הקבלת עול מודגש ביותר בהיחס‬
‫של חסיד אל הרבי ‪ -‬כי‪ ,‬בידעו שהוא אינו אלא‬
‫"רגל" והרבי הוא ה"ראש" ה"ה מתמסר לגמרי‬
‫("ער גיט זיך איבער אינגאנצן") אל הרבי‪ ,‬ומקיים‬
‫את הוראותיו של הרבי מתוך קבלת עול מוחלטת‪.‬‬
‫משא"כ הבקשה באמצעות נשמות (בנ"י) ‪ -‬שהם‬
‫למעלה ממלאכים ‪ -‬אינה נחשבת לבקשה ע"י‬
‫ממוצעים‪ ,‬כיון ש"כל ישראל שותפים וגוף א'‬
‫ונפש א' וכשא' מצטער גם חבירו מרגיש ועמו‬
‫מצער ‪ . .‬וכיון ששניהם בצער טוב יותר שיכנס‬
‫הראש (לבקש רחמים) משיכנס הרגל‪ ,‬עד"מ‬
‫הת"ח הוא הראש כו'"‪ ,‬ובפרט נשיאי ישראל‪ ,‬שהם‬
‫"ראשי אלפי ישראל"‪ ,‬בחינת "ראש"‪,‬‬
‫והמענה על זה ‪ -‬מבהיר כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫בהשיחה בענין הקבלת עול ד"איש חיל"‪" :‬דער‬
‫סאלדאט האט קיין קאפ ניט‪ .‬מ'האט אמאל‬
‫געזאגט‪ ,‬אז א סאלדאט האט בלויז א קאפ אויף‬
‫וואס ער זאל טראגן דעם פאס פון דעם ביקס"‬
‫(החייל ‪ -‬אין לו ראש‪ .‬פעם היו אומרים שראשו של‬
‫החייל הוא רק בשביל לשאת את חגורת הרובה)‪.‬‬
‫ומזה מובן גם שלא שייך כאן הכלל ש"יפה‬
‫תפלת החולה לעצמו מתפלת אחרים עליו"! ‪-‬‬
‫כי‪ ,‬כלל זה הוא בנוגע ל"אחרים"‪ ,‬משא"כ בנוגע‬
‫לנשיאי ישראל‪ ,‬שאינם "אחרים"‪ ,‬אלא "ראשי‬
‫אלפי ישראל"‪ ,‬יפה תפלתם כ"תפלת החולה‬
‫לעצמו" ‪ -‬כשם שהראש מתפלל עבור הרגל‪.‬‬
‫לכאורה יש מקום לשאלה‪ :‬כיצד אפשר לומר‬
‫שהוא בעצמו אין לו ראש ‪ -‬כיון שנצטווה בתורה‬
‫להניח תפילין של ראש‪ ,‬עכצ"ל שיש לו גם ראש?!‬
‫ה‪ .‬ענין זה נוגע גם לכתיבת "פדיון" לרבי ‪-‬‬
‫ובהקדמה‪:‬‬
‫משולח אחד‪" ,‬א פעטאח" (שוטה)‪ ,‬כשהיו נותנים‬
‫לו "פדיון" למסור לרבי‪ ,‬הי' מסרב ליקח‪ ,‬באמרו‪,‬‬
‫שצריך לבקש מהקב"ה בעצמו‪ ,‬ולא ע"י ממוצעים‪.‬‬
‫והאמת היא ‪ -‬כמבואר בתשובה של החתם‬
‫סופר‪,‬‬
‫ ולהעיר שבספריו של החתם סופר מצינו‬‫רעיונות חסידיים ("עס ווארפן זיך דורך חסידישע‬
‫ווערטער")‪ ,‬שכן‪ ,‬החתם סופר הי' תלמיד מובהק‬
‫של ר' נתן אדלר ותלמידו המובהק של בעל‬
‫ההפלאה‪ ,‬תלמידו של המגיד ‪-‬‬
‫שיש הפרש בין מלאכים לנשמות‪ ,‬שהבקשה‬
‫באמצעות מלאכים נחשבת לבקשה ע"י ממוצעים‪,‬‬
‫‪ 06:01:58‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫ואדרבה‪ :‬תפלתם של נשיאי ישראל יפה מתפלת‬
‫החולה עצמו‪ ,‬כי‪ ,‬הנשיא שהוא הראש‪ ,‬מרגיש את‬
‫החולי יותר מהרגל‪ ,‬שהרי‪( :‬א) הראש הוא נעלה‬
‫מהרגל להיותו מקום משכן השכל‪( ,‬ב) וגם זה‬
‫שהרגל מרגיש את החולי אינו אלא ע"י הגידים‬
‫שנמשכים מהמוח‪ ,‬כיון שכל ענין ההרגש הוא‬
‫מהמוח דוקא‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬כל זה הוא רק כשיודע שהוא "רגל"‪,‬‬
‫ומתמסר לגמרי ("ער גיט זיך איבער אינגאנצן")‬
‫לה"ראש"‪ ,‬שהוא הרבי‪ ,‬משא"כ כשחושב שגם‬
‫לו בעצמו יש ראש‪ ,‬ובמצב כזה בא אל הרבי‬
‫ליתן פדיון‪ ,‬אזי מתעוררת שאלה בנוגע להענין‬
‫דממוצע‪ - .‬בנוגע לשאלת עצה אצל הרבי‪ ,‬הרי‪,‬‬
‫עצה יכולים לשאול אצל כל יהודי‪ ,‬אפילו אצל‬
‫קצב‪ ,‬כדאיתא בגמרא "רב אשי ‪ . .‬מכניף ומייתי‬
‫להו לכולהו טבחי דמתא מחסיא"‪ ,‬היינו‪ ,‬ששאל‬
‫בעצתו של כל קצב; אבל בנוגע לנתינת פדיון ‪-‬‬
‫‪.indd 11‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪12‬‬
‫מתעוררת שאלה בנוגע להענין דממוצע‪.‬‬
‫ו‪ .‬כל אלה הנמצאים כאן ‪ -‬בודאי מסורים הם‬
‫("זיינען איבערגעגעבן") אל הרבי‪,‬‬
‫וגם אלה שחסר אצלם בההתמסרות‪ ,‬הרי‪ ,‬כיון‬
‫שמצד הפנימיות שלהם ה"ה מסורים אל הרבי‪,‬‬
‫אזי מספיקה עכ"פ האמירה בדיבור שמתמסרים‬
‫אל הרבי‪,‬‬
‫ ע"ד מ"ש הרמב"ם בביאור התועלת ד"כופין‬‫אותו עד שיאמר רוצה אני" כיון שהאמירה "רוצה‬
‫אני" היא בהתאם לרצונו האמיתי "להיות מישראל‬
‫‪ . .‬לעשות את כל המצוות כו'" ‪-‬‬
‫ובמילא‪ ,‬אין מקום לשאלה בנוגע להענין‬
‫דממוצע‪ ,‬אפילו לא ממוצע המחבר‪.‬‬
‫ז‪ .‬וענין זה ‪ -‬הידיעה שהוא רק "רגל" והרבי הוא‬
‫ה"ראש" ‪ -‬נוגע גם לאופן קיום הציווי של הרבי‪:‬‬
‫כאשר הרבי נותן ציווי לעשות דבר מסויים‬
‫שקשור עם ענין של סיגופים‪ ,‬או אפילו הציווי‬
‫להרבות בתורה ובתפלה באופן שבשביל זה צריך‬
‫להתנתק ("אפרייסן זיך") מעניני אכילה ושתי'‬
‫ושינה‪ ,‬הרי‪ ,‬גם כשמקיים הציווי מתוך קבלת עול‬
‫(בידעו שהוא אינו אלא רגל וצריך לקיים את ציווי‬
‫הראש)‪ ,‬יכולה לעלות לו מחשבה שאילו הי' הרבי‬
‫יודע עד כמה קשה לו לעשות דבר זה‪ ,‬יתכן שלא‬
‫הי' מצוה עליו זאת‪.‬‬
‫והמענה על זה ‪ -‬ע"פ האמור לעיל (ס"ה) בנוגע‬
‫לראש ורגל‪ ,‬שנוסף לכך שהראש מרגיש יותר טוב‬
‫מהרגל‪ ,‬להיותו נעלה יותר‪ ,‬הרי‪ ,‬גם הרגש הכאב‬
‫שברגל עיקרו הוא הרגש הראש (וכשישנו הפסק‬
‫ח"ו בין הרגל להראש לא נרגש כאב ברגל)‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫כשהראש מצוה על הרגל להכניס את העקב למים‬
‫רותחים‪ ,‬צריך הרגל להשמע מיד מבלי להרהר‬
‫בדבר ("ניט איבערטראכטנדיק")‪ ,‬ולהבין [מדת‬
‫הבנה כזו "מותר" שתהי' לו‪ ]...‬שהכאב ‪ -‬מרגיש‬
‫הראש‪.‬‬
‫(משיחת שבת חוה"מ סוכות תשי"א‪ ,‬בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות‬
‫ח"ב עמ' ‪ 31‬ואילך)‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫כיצד מתקשרים?‬
‫(א)‬
‫בניגון‬
‫כללות התקשרותו של חסיד לרבי היא רק במדרגות הנר"ן [נפש‪ ,‬רוח ונשמה] של הרבי‪ .‬ברם‪ ,‬בהתאם‬
‫למבואר‪ ,‬שניגון מכוון פותח את השער של הכוחות המקיפים לפנימיותו של המנגן ‪ -‬מובן שניגון כזה‬
‫פועל התקשרות נעלית יותר מאשר במדריגת נר"ן של הרבי‪ .‬במה דברים אמורים כשהמנגן מצייר‬
‫במחשבתו איך שמע את הניגון מהרבי ומתעמק בכללות מעמדו ומצבו אז‪ .‬כשמנגנים איפוא ניגון מכוון‬
‫בהתעוררות פנימית אזי ההתקשרות של חסידים לרבי היא בכוחותיו המקיפים של הרבי‪.‬‬
‫‪ 06:01:58‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 12‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪13‬‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫כללות הטעם מדוע נגינה פועלת התקשרות כזו ‪ -‬משום שבנגינה ישנן תנועות וכל תנועה מולידה‬
‫חום‪ ,‬וחום הוא כלי לחיות‪.‬‬
‫(ספר המאמרים תש"ט ע' ‪) 98‬‬
‫בסיפור‪ ,‬תורה וניגון‬
‫הרבי [מהורש"ב] נ"ע אמר‪:‬‬
‫שלשה אופני התקשרות הם‪ ,‬והם בשלשת לבושי הנפש של מי שמתקשרים בו ושל המתקשר‪ .‬כאשר‬
‫מספרים איזה מעשה‪ ,‬ההתקשרות היא בלבוש המעשה; כאשר חוזרים על דברי תורה‪ ,‬ההתקשרות היא‬
‫בלבוש הדיבור וכאשר מנגנים איזה ניגון‪ ,‬ההתקשרות היא בלבוש המחשבה‪.‬‬
‫(לקוטי דיבורים ח"ג ע' ‪) 888‬‬
‫באימרה‪ ,‬תנועה או ניגון‬
‫חסידות חידשה‪ ,‬שחסידים יש להם רבי‪ ,‬החיים באימרתו של הרבי‪ ,‬בתנועה שלו ובניגון שלו‪.‬‬
‫וכשהחסיד שומע אימרה‪ ,‬תנועה או ניגון מרבי‪ ,‬הוא נהי' באותו רגע מקושר לרבי בכל הנר"ן [נפש‪,‬‬
‫רוח‪ ,‬נשמה] שלו‪.‬‬
‫(לקוטי דיבורים חלק ג ע' תקטז)‬
‫בדמי מעמד‬
‫השתתפות בנתינת מעמד אין זה רק בממון כי אם זה ביטוי של רגש לבבכם וגם כיבוד לאות הכרה של‬
‫התקשרות לכל עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע‪ ,‬שמסר נפשו לנטוע תורה ויהדות בכל‬
‫העולם ובמיוחד במדינה זו‪.‬‬
‫(אג"ק כ"ק אד"ש ח"ד ע' תב ‪ -‬תרגום)‬
‫‪ 06:01:58‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 13‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪14‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫קבלת המשיח כמינוי מלך‬
‫השלב הראשון בתהליך הגאולה ‪ -‬קבלת המשיח כמלך‬
‫בסדר הגאולה אנו מוצאים חפיפה רבה בין גאולת מצרים לגאולה העתידה‪ .‬לא רק שיש‬
‫דמיון בין משה למשיח ובין ניסי מצרים לנפלאות הגאולה‪ ,‬אלא אפילו נאמר בכתבי האריז"ל‪,‬‬
‫שהדור של 'עקבתא דמשיחא' הוא גלגול של דור המדבר‪.‬‬
‫הגמרא‪ 1‬אומרת‪" :‬שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ ‪ -‬להעמיד להם מלך‪ ,‬ולהכרית‬
‫זרעו של עמלק‪ ,‬ולבנות להם בית‪-‬הבחירה"‪ .‬בהמשך מוכיחה הגמרא‪ ,‬ששלוש המצוות הללו‬
‫צריכות להתקיים דווקא על‪-‬פי הסדר הזה‪ :‬מינוי מלך‪ ,‬מלחמת עמלק‪ ,‬בניין בית‪-‬המקדש;‬
‫וכפי שמפרש רש"י‪" :‬הן תלויות זו בזו לעשותן כסדרן"‪.‬‬
‫והנה אנו רואים‪ ,‬שגם סדר הגאולה העתידה מתאים לשלוש המצוות הללו‪ ,‬כפי שפוסק‬
‫הרמב"ם‪ :2‬תחילה מינוי מלך ‪" -‬יעמוד מלך מבית דוד"‪ ,‬אחר‪-‬כך מלחמת עמלק ‪" -‬ויילחם‬
‫מלחמות ה'"‪ ,‬ורק לאחר הניצחון על האומות באה מצוות בניין בית‪-‬המקדש ‪" -‬ובנה מקדש‬
‫במקומו"‪.3‬‬
‫סדר מדוייק‬
‫ראוי להדגיש כאן‪ ,‬כי אם נזכה‪ ,‬ייעשו כל השלבים הללו ברגע אחד ‪ -‬המשיח יתגלה באופן‬
‫ניסי‪ ,‬מיד יהיה מלך על ישראל‪ ,‬מיד יוכרת זרעו של עמלק‪ ,‬ומיד ייבנה בית‪-‬המקדש השלישי‪,‬‬
‫והגאולה תבוא בבת‪-‬אחת‪ .‬אך אם לא נזכה ח"ו‪ ,‬אזי נצטרך לעבור את כל השלבים הללו‪ ,‬שלב‬
‫אחרי שלב‪ ,‬וכפי שפוסק הרמב"ם‪.‬‬
‫הצורך בשלושת השלבים הללו נובע מכמה גדרים הלכתיים‪ :‬הזמן ‪ -‬מאחר שכל אלה הן‬
‫מצוות‪ ,‬יש לכל אחת הזמן המיוחד שבו צריך לקיימה‪ .‬החובה להכרית את זרעו של עמלק‬
‫היא לאחר שיש מלך בישראל‪ ,‬לאחר מינוי מלך‪ .‬והזמן למצוות בניין בית‪-‬המקדש הוא לאחר‬
‫מלחמת עמלק‪ .‬שלמות המצווה ‪ -‬השלמות של בית‪-‬המקדש היא כאשר הוא נבנה לאחר‬
‫שהוכרת זרעו של עמלק‪ ,‬שכן קודם לכן "אין השם שלם ואין הכיסא שלם"‪ .‬אך אי‪-‬אפשר‬
‫לצאת למלחמת עמלק קודם שישנו המלך המשיח‪ ,‬ולכן חייבים הדברים להיעשות על‪-‬פי‬
‫הסדר הזה דווקא‪.‬‬
‫כך היה גם בכניסה הראשונה לארץ‪-‬ישראל‪ .‬תחילה נתמנה שאול למלך; אחר‪-‬כך ניתן‬
‫‪ )1‬סנהדרין כ‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ )2‬הלכות מלכים פרק יא‪ ,‬הלכה ד‪.‬‬
‫‪ )3‬ראה ליקוטי‪-‬שיחות כרך טז‪ ,‬עמ' ‪ ;304‬כרך כא‪ ,‬עמ' ‪ ;196‬ועוד‪.‬‬
‫‪ 06:01:59‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 14‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪15‬‬
‫הציווי להכרית את זרעו של עמלק; ורק לאחר שנסתיימו המלחמות‪ ,‬בימי דוד המלך‪" ,‬וה'‬
‫הניח לו מסביב"‪ ,‬אז בא שלב בניין בית‪-‬המקדש‪ .‬כך מצווה התורה‪ :‬תחילה "והניח לכם מכל‬
‫אויביכם"‪ ,‬ורק לאחר מכן "והיה המקום אשר יבחר ה'" ‪ -‬בניין בית‪-‬הבחירה‪.4‬‬
‫דברים אלה מסבירים יפה את סדר הגאולה שמפרט הרמב"ם‪ :‬בראש ובראשונה יבוא‬
‫משיח ויהיה מלך בישראל ‪" -‬יעמוד מלך"‪ .‬באותה שעה עדיין לא יהיה 'משיח בוודאי'‪ ,‬אלא‬
‫רק 'בחזקת משיח' ‪ -‬מלך מבית דוד‪ ,‬שעם‪-‬ישראל מחזיקו למשיח‪ .‬הוא יחזיר את כל ישראל‬
‫לדרך התורה‪ .5‬אחר‪-‬כך יילחם מלחמות ה'‪ ,‬כולל מלחמת עמלק‪ .‬ורק לאחר ש"עשה והצליח‬
‫וניצח כל האומות שסביביו‪ ,"6‬שאז יגיע למצב של מנוחה ‪ -‬אז ייבנה בית‪-‬המקדש השלישי‪,‬‬
‫ובעקבותיו יהיה קיבוץ כל נידחי ישראל ותיקון העולם כולו "לעבוד את ה' ביחד"‪.‬‬
‫תלוי בעם‬
‫תורת החסידות כדרכה מאירה כל דבר באור פנימי ועמוק‪ .‬כך בנידון שלנו ‪ -‬כ"ק אדמו"ר הרש"ב‬
‫מבאר את הצורך בפעולת העם בהכתרת המלך‪ ,‬כתהליך המגלה אצל המלך הרצון והכח למלוך!‬
‫תהליך המלוכה מתחלק לשני שלבים‪ :‬מעמד ההכתרה – לפני שהתיישב על כסא המלכות‪.‬‬
‫והמלוכה בפועל‪ ,‬כאשר המלך מנהיג את העם‪.‬‬
‫על אף שבשלב הראשון‪ ,‬על פניו בולטת בעיקר ה"טקסיות" שבמעמד ההכתרה‪ ,‬עדיין לא‬
‫צמחה לכאורה תועלת ממשית לעם – בעצם‪ ,‬השלב הראשון הוא הגורלי‪ ,‬כי אז מחליט המלך‬
‫לקבל על עצמו את עול המנהיגות‪.‬‬
‫טקס ההכתרה ביהדות‪ ,‬מבטא את ההתבטלות הפנימית של העם כלפי המלך‪ .‬כאשר המלך‬
‫רואה שהעם מוכן לקבל את מרותו באמת וללא כפיה‪ ,‬או‪-‬אז מתעורר אצלו הרצון למלוך‪.‬‬
‫בתוך תוכו של המלך‪ ,‬כבר מלידתו‪ ,‬קיים בו הפוטנציאל למלוך‪ .‬מידת המלוכה מושרשת בו‬
‫מהלידה‪ ,‬אבל היא מוסתרת לגמרי‪ ,‬עד שגם הוא בעצמו אינו מרגיש שיש לו כוחות להנהיג‬
‫עם שלם!‬
‫כך מוצאים אנו במלך שאול‪ ,‬גם אחרי שהמליכו אותו בטקס רשמי (לאחרי שה' הודיע‬
‫לנביא שמואל שהוא נבחר להיות מלך)‪ ,‬אומר הפסוק‪" :‬וגם שאול הלך לביתו גבעתה"‪ .‬הוא‬
‫חזר לחייו הרגילים כאילו לא קרה כלום!‬
‫בעת ההכתרה מתגלה במלך ניצוץ ממידת המלכות האלוקית‪ ,‬המשרה בו רוח של מנהיגות‪.‬‬
‫כי המנהיגות למטה שואבת כוחה מהמנהיגות האלוקית‪ .‬כמאמר חז"ל‪ :‬מלכותא דארעא כעין‬
‫מלכותא דרקיעא (מלכות הארץ מקבילה למלכות השמים)‪.‬‬
‫בזמננו‪ ,‬נוגעת קבלת המלכות למעשה בפועל‪ .‬המינוי של מלך המשיח כבר התבצע בידי‬
‫הקב"ה‪ ,‬והוא אף נשלח לגאול את עם ישראל‪ .‬כעת צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי‬
‫העם‪ ,‬וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי – בגאולה האמיתית והשלימה‪.7‬‬
‫‪ )4‬ראה בגמרא שם‪.‬‬
‫‪ )5‬שזהו עניינו של מלך‪" :‬ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת‪-‬האמת" ‪ -‬רמב"ם הלכות מלכים פרק ד‪ ,‬הלכה ט‪.‬‬
‫‪ )6‬כנוסח הבלתי‪-‬מצונזר של הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ )7‬שיחת שבת פרשת משפטים תנש"א‪.‬‬
‫‪ 06:01:59‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 15‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫יום שלישי‪ ,‬ב' שבט‬
‫"כמים הפנים לפנים"‬
‫רבותינו נשיאינו היו נזכרים במקושרים אליהם \ דבר זה פועל התעוררות בהתקשרות‬
‫אצל המקושר \ שלא יחשוב שדבר זה בא מדרגתו הוא \ לתפוס ולהפנים את ההתעוררות‬
‫‪ . .‬יב‪ .‬בין הסיפורים שסיפר הרבי אודות הנהגת‬
‫רבותינו נשיאינו בהיחס שלהם עם החסידים‬
‫המקושרים אליהם‪ ,‬סיפר‪:‬‬
‫אצל רבותינו נשיאינו הי' סדר מזמן לזמן‬
‫להתבונן ולהזכר במקושרים שלהם‪ ,‬ולהתבונן‬
‫בענין התקשרותם אליהם‪ ,‬וזה הי' פועל "כמים‬
‫הפנים לפנים גו'" ומעורר את ההתקשרות‬
‫בתוספת שאת ויתר עוז אצל אלו שחשבו אודותם‪.‬‬
‫והרבי הסביר זאת עם דוגמא – שכאשר‬
‫מסתכלים על מישהו‪ ,‬אפילו מאחוריו‪ ,‬אע"פ‬
‫שאותו אחד אינו רואה זאת כלל‪ ,‬אעפ"כ פועל‬
‫זאת עליו לתת מבט אחורה ("ער זאל געבען א‬
‫קוק צוריק") בלא לדעת את פשר הדבר‪.‬‬
‫יג‪ .‬ויש להוסיף הסברה בזה‪ ,‬מכיון ש"צדיקים‬
‫דומים לבוראם" – שבאמת הרי זה הפנימיות של‬
‫מ"ע שהרמב"ם מונה במנין מצוות עשה "והלכת‬
‫בדרכיו" שצריך להדמות לדרכיו ית'‪ .‬אלא‪ ,‬שישנם‬
‫כאלו שאצלם פעמים כך ופעמים כך‪" ,‬זיל הכא‬
‫והכא"‪ ,‬אבל אצל צדיק‪ ,‬ועאכו"כ נשיא – ענין זה‬
‫הוא בתמידות‪ ,‬מכיון ש"חיי הצדיק אינם חיים‬
‫בשריים כ"א חיים רוחניים"‪ ,‬כמבואר באגה"ק‪,‬‬
‫שמקור והתוכן הרוחניות הוא אלקות‪ ,‬ולכן אצל‬
‫הצדיק אינו באופן שמדמה את עצמו לבוראו ‪-‬‬
‫שהוא כמו דבר שחוץ ממנו‪ ,‬אלא זה החיות שלו‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬למעלה מצינו בעניין ה"בת קול" שמכרזת‬
‫"אוי להם לבריות כו'"‪ ,‬או "שובו בנים שובבים"‪,‬‬
‫ושואל הבעש"ט‪ :‬מכיון שאף אחד אינו שומע את‬
‫הכרוזים הנ"ל‪ ,‬מהי התועלת שבזה?‬
‫ומבאר‪ ,‬שעצם הנשמה למעלה שומעת את‬
‫הכרוזים‪ ,‬ואע"פ שעצם הנשמה נמצאת במקום‬
‫הטוב ומה נוגע אליה כרוזים אלו; אך מעצם‬
‫‪ 06:01:59‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫הנשמה נמשך ופועל בנשמה המלובשת בגוף‪,‬‬
‫כמו שמצינו בגמ' ש"חרדה גדולה נפלה עליהם"‬
‫כיון ד"מזלייהו חזי"‪ ,‬שמזה מגיע הרהורי תשובה‬
‫לנשמה המלובשת בגוף‪ ,‬ללא הכנה כלל‪ ,‬מצד זה‬
‫שהנשמה שלמעלה שומעת את הכרוזים‪.‬‬
‫ועד"ז הוא גם בצדיקים שדומין לבוראם –‬
‫שלפעמים נעשית התעוררות בעניין ההתקשרות‪,‬‬
‫אם תוספת התקשרות או התקשרות מחדש‪ ,‬ולא‬
‫מוצאים שום ביאור מהיכן זה מגיע‪ ,‬יכול להיות‬
‫שכיון שהרבי הנשיא חשב אודותו ‪ -‬נעשה מזה‬
‫"כפים הפנים לפנים‪.‬‬
‫יד‪ .‬אך עדיין צריך להבין – למאי נפק"מ לידע‬
‫מניין באה ההתעוררות על ענין ההתקשרות?‬
‫ויש לבאר זה ע"פ המבואר בנוגע להרהורי‬
‫תשובה שנופלים לאדם מצד ההתעוררות‬
‫מלמעלה‪:‬‬
‫מבואר בלקו"ת שכאשר ישנו ענין שבא‬
‫באתערותא דלעילא‪ ,‬מצד הכרוז דלמעלה –‬
‫חל על זה מארז"ל "איש מזריע תחילה"‪ ,‬שאז‬
‫"יולדת נקבה"‪ ,‬והרי נשים דעתן קלות‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫שההתעוררות היא באופן קל‪ ,‬ובמילא הרי זה‬
‫עלול לשינויים‪ ,‬ועד שתסתלק ההתעוררות ללא‬
‫תועלת‪ ,‬ללא פועל יוצא‪ .‬ולכן‪ ,‬מיד צריך להיות‬
‫בזה ענין של פועל מצד אתערותא דלתתא‪ ,‬שעי"ז‬
‫תומשך ותתקיים למטה ההתעוררות שבאה מצד‬
‫הכרוז שלמעלה‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬לכאורה יכול לחשוב לעצמו שכיון‬
‫שנתעורר בהרהור תשובה‪ ,‬הרי זה סימן שנמצא‬
‫בדרגא הראוי'‪ ,‬ומה צריך לחפש עוד עצות כו'‪.‬‬
‫ולכן יש צורך להבהיר שהרהור תשובה הנ"ל יכול‬
‫לבוא מצד אתערותא דלעילא‪ ,‬ולולי הפעולה בזה‬
‫‪.indd 16‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫מצד התחתון‪ ,‬עלול לחלוף ח"ו ללא פועל יוצא‪.‬‬
‫ועד"ז בנוגע מה שסיפר בעל ההילולא‪ ,‬שגם‬
‫כאשר נופל לפתע הרהור או רגש כו' של התקשרות‪,‬‬
‫יתכן שהוא מצדו לא עשה מאומה בשביל זה‪,‬‬
‫אלא שהרבי הנשיא מתבונן בהתקשרותו ומעורר‬
‫אותו באופן ד"כמים הפנים לפנים" – כדי לידע‬
‫שצריכה להיות בזה פעולה מצדו‪ ,‬שעי"ז נעשית‬
‫ההתעוררות באופן השייך אליו‪ ,‬ומביאה אצלו‬
‫ענין של פועל‪ ,‬שזהו תכלית הענין‪.‬‬
‫כלומר‪ :‬כשם שבנוגע להתעוררות אהבה ויראה‪,‬‬
‫הרי אף שאהבה ויראה הם במנין מצוות עשה‪ ,‬ומה‬
‫גם שגדלה ביותר מעלת האהבה ד"לית פולחנא‬
‫כפולחנא דרחימותא"‪ ,‬מ"מ‪ ,‬נקראים אהבה ויראה‬
‫בשם "גדפין" בלבד‪ ,‬כיון שתכלית האהבה והיראה‬
‫היא קיום מצוות עשה ושמירת מצוות לא תעשה‪,‬‬
‫‪17‬‬
‫היא ענין נעלה ביותר‪" ,‬בחילא יתיר"‪" ,‬בשעתא‬
‫חדא וברגעא חדא"‪ ,‬מ"מ‪ ,‬התכלית היא שתהי'‬
‫"שעה אחת בתשובה ומעשים טובים"‪ ,‬היינו‪,‬‬
‫שכתוצאה מההתעוררות תשובה יבואו מעשים‬
‫טובים בפועל –‬
‫כן הוא גם בענין ההתקשרות – שהעיקר הוא‬
‫המעשים טובים שבאים כתוצאה מזה‪ ,‬וכדי‬
‫שיוכל לעבוד עבודתו בהמעשים טובים שצריכים‬
‫להיות לאחרי רגש ההתקשרות – הרי יתכן שרגש‬
‫ההתקשרות אינו משלו; ענין זה נותן לו זה‬
‫שמביט עליו בהסתכלות החזקה‪ ,‬והוא מצדו צריך‬
‫נהאלטן זיך")‬
‫("א ַ‬
‫לעשות כל התלוי בו להאחז ָ‬
‫בזה‪ ,‬שיומשך ויתלבש במעשיו ובפעולותיו בכל‬
‫השעות והימים והשבועות והחדשים שלאח"ז‪.‬‬
‫(משיחת מוצש"ק פר' בשלח‪ ,‬יו"ד שבט תשכ"א‪ .‬בלתי מוגה‪.‬‬
‫שיחו"ק תשכ"א עמ' ‪ .76‬תרגום מאידית)‬
‫וכמו כן בנוגע להתעוררות תשובה‪ ,‬אף שתשובה‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫כיצד מתקשרים?‬
‫(ב)‬
‫בלימוד החסידות שלו‬
‫חידושי תורה אמיתיים מתחילים מידיעת קדושת האותיות שבתורה שבכתב‪ ,‬שזהו הצינור של גילוי‬
‫התורה‪ .‬ופתיחת הצינור היא על פי רוב על ידי דביקות והתקשרות בנשמת הצדיק‪ ,‬וידוע שהתקשרות‬
‫היא על ידי שלומדים חידושי התורה שחידש הצדיק‪.‬‬
‫ידוע הסיפור‪:‬‬
‫חסיד אחד אמר לרבי שברצונו להיות מקושר‪ .‬ענה לו הרבי שילמד את החסידות שלו ועל ידי כך יהי'‬
‫למקושר שלו‪ ,‬כי התקשרות היא רק על ידי תורה‪.‬‬
‫(ספר השיחות תש"ב עמ' ‪) 82‬‬
‫‪ 06:01:59‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 17‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪18‬‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫בהתוועדויות ובהתעוררות האהבה‬
‫ההתקשרות האמיתית היא בלימוד המאמרים והקונטרסים‪ ,‬בהתוועדות אנ"ש שי' ובהתעוררות האהבה‪.‬‬
‫מנהג החסידים המקושרים ‪ -‬בכל דור ודור ‪ -‬שהיו קובעים להם זמן מיוחד‪ ,‬מהם שעה ליום או פעם‬
‫בשבוע‪ ,‬בשני שבועות או בחודש‪ ,‬להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם ‪ -‬פשוט לאהוב את הרבי באהבה‬
‫מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאשה ובנים ‪ -‬נוסף על הזכרון בכל ברכת המזון בהרחמן הוא יברך את‬
‫מורנו ‪ -‬ובהתעוררות רגשי אהבה היו מציירים לעצמם אותם הזמנים שהיו ב"יחידות" או ששמעו דא"ח‬
‫או היו בעת התוועדות‪ ,‬שבאופן הנהגה כזו היו תמיד מקושרים‪ ,‬והעולה על כולנה היא עבודה בפועל‪,‬‬
‫כל אחד לפי יכולתו‪ ,‬הן בעצמו והן עם זולתו‪.‬‬
‫(אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ו עמ' שנג)‬
‫בהנהגות‬
‫‪ ...‬בעניני ההנהגות של רבותינו נשיאנו ‪ -‬יש הנהגות שנהגו בחדרם פנימה‪ ,‬אשר‪ ,‬חלק מהם גילו‬
‫לרבים‪ ,‬וחלק מהם לא גילו‪ ,‬כמובן וגם פשוט‪ .‬אמנם‪ ,‬יש הנהגות שנהגו בגלוי‪ ,‬ויתירה מזה ‪ -‬ברבים‪ ,‬עד‬
‫להנהגות שנהגו בבית‪-‬הכנסת ובבית‪-‬המדרש‪.‬‬
‫‪...‬והנה‪ ,‬מצינו בגמרא ש"רב אחא ברי' דרבא (שהי' תלמידו של רב כהנא) מהדר אתרי וחד (ליקח הדס‬
‫שיש לו רק "שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה ועולה ורוכב על השנים") הואיל ונפק מפומי' דרב‬
‫כהנא" ("רב כהנא אמר אפילו תרי וחד")‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬אע"פ שרב כהנא אמר "אפילו תרי וחד"‪ ,‬ואילו "תלתא בחד קינא כל שכן דכשר" ‪ -‬מ"מ‪ ,‬כדי‬
‫להדגיש את התקשורתו לרב כהנא‪ ,‬הי' תלמידו מהדר אתרי וחד"‪.‬‬
‫ומצינו גם במשנה ‪" -‬הלל אומר מלא הין ‪ . .‬אדם חייב לומר בלשון רבו" ("אין במקום הין"‪ ,‬או "הן"‬
‫במקום "הין")‪ ,‬אע"פ שהטעם לדיוק לשון רבו בנדו"ז אינו שייך אצל התלמיד כו'‪.‬‬
‫ועד"ז בנדו"ד‪ :‬מכיון שבפועל ממש נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר באופן האמור (מאיזה טעם שיהי') ‪ -‬הנה‬
‫כו"כ מהחסידים שדייקו להתבונן בהנהגתו התחילו גם לנהוג כן (ליטול לאמירת הלל רק הלולב ומיניו‪,‬‬
‫ולצרף את האתרוג רק בעת הנענועים‪ ,‬וגם לבדוק האתרוג לאחרי הנענועים כו')‪ ,‬כמנהג הרב‪.‬‬
‫[ולהעיר‪ ,‬שאף שלכאורה אין זה סדר "לחקות" את הנהגת הרבי בכל עניניו ‪ -‬הרי‪ ,‬ראינו גם אצל‬
‫חסידים הראשונים‪ ,‬שבענינים הקשורים עם דיוק וזהירות יתירה וכיו"ב שראו אצל הרבי‪ ,‬היו גם הם‬
‫נוהגים כן]‪.‬‬
‫(התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' ‪) 234-5‬‬
‫‪ 06:01:59‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 18‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪19‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫סעודת הלווייתן‬
‫מהי אותה סעודה שהובטחה לצדיקים‪ ,‬עם שור‪-‬הבר ולווייתן ויין המשומר?‬
‫סעודת הצדיקים נזכרת פעמים רבות בדברי חז"ל‪ .‬בגמרא‪ 1‬נאמר‪" :‬עתיד הקב"ה לעשות‬
‫סעודה לצדיקים מבשרו של לווייתן"‪ .2‬במדרש‪ 3‬מדובר על כך‪ ,‬שלקראת אותה סעודה יתנהל‬
‫קרב בין ה'בהמות' (שור‪-‬הבר) ללווייתן ‪" -‬בהמות נותץ ללווייתן בקרניו וקורעו‪ ,‬ולווייתן נותץ‬
‫לבהמות בסנפיריו ונוחרו"‪.‬‬
‫במקום אחר בגמרא‪ 4‬נאמר‪ ,‬שבתום הסעודה‪ ,‬כשיגיעו הצדיקים לברכת‪-‬המזון‪ ,‬יועבר הכוס‬
‫מצדיק לצדיק‪ ,‬וכל אחד מהם יטען שאין הוא ראוי לברך‪ ,‬עד שיגיעו לדוד המלך והוא יברך‪.‬‬
‫מדוע יחששו האבות‪ ,‬משה רבנו וכו' לברך? מוסבר על כך‪ ,5‬שפחדם נובע מכך שהיין שבכוס‬
‫הוא "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית‪ ,"6‬וכל אחד מהם ימצא בעצמו פגם שמונע‬
‫אותו מלברך על יין נעלה זה‪.‬‬
‫סעודה גשמית‬
‫בראש ובראשונה חשוב להבהיר‪ ,‬שאי‪-‬אפשר לפרש עניינים אלה רק כמשל לסודות נעלים‪.‬‬
‫בספרים המבארים את עניינה הרוחני של סעודה זו מודגש‪ ,‬שזו אכן תהיה סעודה גשמית‪ ,‬עם‬
‫בשר לווייתן‪ ,‬שור‪-‬הבר והיין המשומר‪ .‬כך כותב המהרש"א‪" :7‬דע‪ ,‬כי יש לנו להאמין בכל הדברים‬
‫האלו בפשטן‪ ,‬ואף שהמפרשים האריכו בדרוש הזה לפי כוונתם‪ ...‬אין הדברים יוצאין ממשמען"‪.8‬‬
‫אמנם‪ ,‬הרמב"ם סבור כי אין משמעות הסעודה כפשוטה‪ ,‬אך הראב"ד משיג עליו וקובע‬
‫כי אם לא היתה הסעודה גשמית – לא היה מקום לכבד את דוד המלך בכוס של ברכה‪ ...‬וכך‬
‫פוסקת תורת הקבלה והחסידות‪.‬‬
‫עם זאת ברור‪ ,‬שאין מדובר בלווייתן ובשור‪-‬הבר המוכרים לנו‪ .‬מדברי הגמרא‪ 1‬עולה‪,‬‬
‫‪ )1‬בבא‪-‬בתרא עה‪,‬א‪.‬‬
‫‪ )2‬ובהמשך לכך נאמר‪" :‬עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לווייתן"‪.‬‬
‫‪ )3‬ויקרא‪-‬רבה יג‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ )4‬פסחים קיט‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ )5‬עניין זה נתבאר בדרוש ברכת הזימון שבסידור עם דא"ח (עמ' קב ואילך)‪" :‬לכאורה כל המאמר הזה פלא הוא‪,‬‬
‫דמשום שאברהם יצא ממנו ישמעאל‪ ,‬לא רצה לברך? וכי מעולם לא בירך ברכת‪-‬המזון בשביל זה?‪ ...‬אלא עיקר‬
‫הטעם הוא‪ ,‬לפי שכוס זה שנתנו להם היה ביין המשומר בענביו מששת ימי בראשית"‪ .‬ראה שם הביאור באריכות‪.‬‬
‫‪ )6‬ברכות לד‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ )7‬חידושי אגדות לב"ב עד‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ )8‬וכן אומר כ"ק אדמו"ר שליט"א (שיחת ש"פ בלק תנש"א ס"ג)‪" :‬הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים‬
‫לעתיד לבוא‪ ,‬שבה יאכלו מבשר הלווייתן ושור‪-‬הבר וישתו יין המשומר‪ ...‬נוסף על העניינים הרוחניים המרומזים‬
‫בזה‪ ,‬שנתבארו בדרושי חסידות‪ ,‬תהיה גם סעודה גשמית"‪.‬‬
‫ויתרה מזו מחדש כ"ק אד"ש מלך המשיח (שיחת ש"פ ויגש תשנ"ב)‪ ,‬שעיקר הסעודה תהיה סעודה גשמית וממנה‬
‫תיזון ותימשך הסעודה הרוחנית‪.‬‬
‫‪ 06:01:59‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 19‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪20‬‬
‫שמלווייתן זה נבראו שני פרטים בלבד‪ ,‬זכר ונקבה‪ ,‬ואף הם לא נשארו חיים‪ ,‬אלא הקב"ה‬
‫"סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד‪-‬לבוא"‪ .‬כך גם שור‪-‬הבר ‪" -‬סירס‬
‫הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד‪-‬לבוא"‪ .‬גם על היין המשומר נאמר הפסוק ‪" -‬עין‬
‫לא ראתה‪ ."6‬מדובר אפוא במציאויות שאכן קיימות בעולם‪ ,‬אלא שכיום איננו מכירים את‬
‫מהותן‪ ,‬והן יתגלו בבוא שעתן‪.‬‬
‫יין המשומר‬
‫‪9‬‬
‫בתורת החסידות מבואר‪ ,‬שסעודת הלווייתן‪ ,‬שור‪-‬הבר והיין המשומר‪ ,‬תהווה ביטוי‬
‫לכל העבודה שנעשתה על‪-‬ידי עם‪-‬ישראל בתקופת הגלות‪ .‬הלווייתן‪ ,‬שחי בים‪ ,‬מסמל את‬
‫העולמות הרוחניים‪ ,‬הנסתרים‪ ,‬ששרויים בתוך הגילוי האלוקי האין‪-‬סופי‪ .‬שור‪-‬הבר‪ ,‬שחי על‪-‬‬
‫פני היבשה‪ ,‬מסמל את העולם‪-‬הזה התחתון‪ ,‬הגלוי לעינינו‪.‬‬
‫בדרך זו מייצגים השניים את שני ההיבטים המרכזיים בעבודת‪-‬ה' ‪ -‬הפעולות הרוחניות‬
‫שנעשות בעולמות העליונים על‪-‬ידי עבודת האדם‪ ,‬והקדושה והזיכוך שיוצר האדם בתוך‬
‫המציאות הגשמית בעולם‪-‬הזה‪.‬‬
‫יש צדיקים שעבודתם היא בבחינת 'לווייתן' ‪ -‬הם מתרכזים בעיקר בחתירה למדרגות‬
‫רוחניות נעלות‪ ,‬ופחות בהורדת הקדושה לתוך העולם‪-‬הזה‪ .‬דוגמה לכך היה רבי שמעון בר‪-‬‬
‫יוחאי בשלוש‪-‬עשרה השנים שישב במערה‪ ,‬כאשר כמעט לא היה לו עסק עם העולם הגשמי‪,‬‬
‫וכל עבודתו הייתה במישור הרוחני‪ ,‬ובתחום זה אכן הגיע לדרגות עליונות ביותר‪ .‬לעומתם‪,‬‬
‫יש צדיקים שעוסקים בעיקר בהבאת הקדושה לעולם‪-‬הזה‪ .‬הם אמנם מגיעים לדרגות רוחניות‬
‫נמוכות יותר‪ ,‬אך מצד שני הם מקדשים את העולם ומכשירים אותו לקבל את האמת האלוקית‪.‬‬
‫עבודה זו נקראת 'שור‪-‬הבר'‪.‬‬
‫שני התחומים הללו של עבודת‪-‬ה' בונים את הגאולה‪ .‬כשתסתיים עבודה זו ‪ -‬כאשר יושלמו‬
‫הפעולות הרוחניות וכשיושלם הזיכוך של העולם הגשמי ‪ -‬תבוא הגאולה‪ .‬לכן‪ ,‬הביטוי לכך‬
‫יהיה בסעודת שור‪-‬הבר והלווייתן‪ ,‬שבתוכם יתלבשו כל האורות הרוחניים הנפלאים שנוצרו‬
‫על‪-‬ידי שני סוגי העבודה הללו‪ .‬אכילת שור‪-‬הבר והלווייתן על‪-‬ידי הצדיקים‪ ,‬תהווה את שיאה‬
‫ואת שלמותה של העבודה שנעשתה על‪-‬ידם‪.‬‬
‫בכך גם מוסבר‪ ,‬מדוע הלווייתן ישחט את שור‪-‬הבר ושור‪-‬הבר ישחט את הלווייתן‪ .‬שחיטה‬
‫אין פירושה הרג ואיבוד‪ ,‬אלא אדרבה ‪ -‬זוהי הבאה לשלמות‪ ,‬לעלייה‪ .‬כשאומרים שהלווייתן‬
‫ישחט את שור‪-‬הבר‪ ,‬פירוש הדבר‪ ,‬שהוא יעלה את שור‪-‬הבר לשלמותו‪ .‬וכך להפך‪ .‬משמעות‬
‫הדבר‪ ,‬שבכל אחד משני התחומים הללו יש מעלה שאין בזולתו‪ .‬לכן‪ ,‬הצדיקים שעבדו את ה'‬
‫בבחינת 'לווייתן' ישתמשו במעלה המיוחדת שלהם כדי להעלות את הצדיקים שעבדו את ה'‬
‫בבחינת 'שור‪-‬הבר'‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫אחרי כל זאת יינתן גילוי חדש שכמותו "עין לא ראתה" ‪ -‬זהו היין המשומר‪ .‬יין זה רומז‬
‫לסודות הכמוסים ביותר‪ ,‬שמעולם לא נתגלו ‪ -‬כשם שהיין הזה נשתמר בענביו מששת ימי‬
‫בראשית ומעולם לא יצא החוצה‪ .‬סודות אלה יתגלו רק לאחר השלמת כל העבודה‪ ,‬בזמן‬
‫הגאולה‪ ,‬ולכן גילוי הסודות הכמוסים הללו יהווה את שיאה של הסעודה העתידה‪.‬‬
‫‪ )9‬סידור עם דא"ח שם וכן בעמ' ‪ 208‬ואילך‪ .‬לקוטי‪-‬תורה צו ז‪,‬ב; שמיני יח ואילך ובביאור המאמר; ועוד‪.‬‬
‫‪ 06:02:00‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 20‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫יום רביעי‪ ,‬ג' שבט‬
‫אין אנו מניחין אותו!‬
‫בני ישראל לא רצו להפרד מנשיא הדור \ לרצות בכל תוקף שנשיא הדור יבוא יחד עימנו‬
‫\ אין זה "ווילדע זאכן"!‬
‫‪ . .‬יט‪ .‬ויש להוסיף‪ ,‬שמשיעור היומי למדים‬
‫הוראה נפלאה אודות גודל ההתקשרות לנשיא‬
‫הדור‪:‬‬
‫הדור שנכנסו לארץ — גדלה התקשרותם לנשיא‬
‫הדור‪ ,‬משה רבינו‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שלמרות ידיעתם‬
‫אודות ציווי הקב"ה למשה "עלה אל הר העברים‬
‫גו' ומות בהר"‪ ,‬הכריזו; "אין אנו מניחין אותו"‪,‬‬
‫מפני שלא רצו להפרד מנשיא הדור!‪...‬‬
‫והגע עצמך‪:‬‬
‫בפסוקים שלפנ"ז מפרש רש"י ש"שבת של‬
‫דיוזגי היתה‪ ,‬ניטלה רשות מזה וניתנה לזה‪,‬‬
‫העמיד לו משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש‬
‫בחייו"‪ ,‬כלומר‪ ,‬לפני פטירתו דאג משה רבינו‬
‫למנות מנהיג לישראל שיכניסם לארץ‪.‬‬
‫ונוסף לכך‪ ,‬אצל כאו"א מהם הי' גם בחי' משה‬
‫רבינו‪ ,‬שכן‪ ,‬הציווי "ועתה ישראל מה ה' אלקיך‬
‫שואל מעמך כי אם ליראה את ה'" (שממנו למדים‬
‫ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משה‬
‫רבינו ע"ה") נאמר — בפשוטו של מקרא — לדור‬
‫שנכנסו לארץ‪.‬‬
‫ואעפ"כ‪ ,‬למרות שיש להם מנהיג חדש‪ ,‬ויש להם‬
‫גם מבחי' משה רבינו — לא היססו להתנגד לציווי‬
‫הקב"ה למשה "עלה אל הר העברים גו' ומות בהר"‪,‬‬
‫והכריזו בפה מלא‪" :‬אין אנו מניחין אותו"‪ ,‬מכיון‬
‫שרצו שמשה רבינו יכנס עמהם לארץ ישראל! עד‬
‫כדי כך גדלה התקשרותם לנשיא הדור!‪...‬‬
‫וההוראה מזה — עד כמה צריכה להיות מדת‬
‫ההתקשרות לנשיא דורנו‪ ,‬לרצות בכל תוקף ועוז‬
‫שנשיא דורנו יבוא יחד עמנו — נשמה בגוף —‬
‫לארץ ישראל‪ ,‬בגאולה האמיתית והשלימה ע"י‬
‫משיח צדקנו!‬
‫‪ 06:02:00‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫ומה שאירע מאורע בשנת תש"י כו'‪ — ...‬הרי‬
‫[נוסף לכך ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים"‪,‬‬
‫הנה עוד זאת] תיכף ומיד זוכים לקיום היעוד‬
‫"הקיצו ורננו שוכני עפר"‪ ,‬כדאיתא בזהר שצדיקי‬
‫ונשיאי ישראל יקומו לתחי' מיד‪ ,‬ומפורש כן גם‬
‫בגמרא‪" :‬כיצד מלבישן לעתיד לבוא ‪ . .‬לכשיבואו‬
‫אהרן ובניו ומשה עמהם"‪" ,‬כשיבנה (ביהמ"ק)‬
‫משה ואהרן יהא עמנו"‪ ,‬ומזה מובן גם בנוגע לכל‬
‫צדיקי ונשיאי ישראל‪ ,‬שבבוא משיח צדקנו‪ ,‬יקויים‬
‫בהם היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" — תיכף‬
‫ומיד‪.‬‬
‫כ‪ .‬ישנם התמהים‪ :‬היתכן שמדברים "ווילדע‬
‫זאכן"?!‪...‬‬
‫והמענה לזה — בשתים‪:‬‬
‫א‪ .‬מכיון שנמצאים אנו "אין א ווילדן זמן"‪...‬‬
‫כאשר "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים"‪ ,‬אזי‬
‫צריכים לדבר "ווילדע זאכן"‪...‬‬
‫ב‪ .‬ועיקר‪ :‬דברים אלו אינם "ווילדע זאכן"‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫כל יהודי אומר בתפלה‪:‬‬
‫"את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח ‪ . .‬כי‬
‫לישועתך קוינו כל היום"‪ ,‬וגם בשבת ויו"ט‬
‫אומרים‪" :‬ותחזינה עינינו בשובך לציון"!‬
‫ולא עוד‪ ,‬אלא שדבר זה הוא א' מי"ג העיקרים‪:‬‬
‫"אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח ‪..‬‬
‫אחכה לו בכל יום שיבוא" — כפי שאומרים בדיבור‬
‫אלו הנוהגים לומר "אני מאמין"‪ ,‬וגם למנהג‬
‫חב"ד שאין אומרים בדיבור — חושבים על כך "כל‬
‫היום"!‪...‬‬
‫ופס"ד ברור ברמב"ם‪" :‬כל מי שאינו מאמין בו‬
‫(במלך המשיח‪" ,‬מלך מבית דוד כו'"‪ ,‬נשמה בגוף‬
‫‪.indd 21‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪22‬‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫בעוה"ז הגשמי) או מי שאינו מחכה לביאתו‪ ,‬לא‬
‫בשאר נביאים בלבד כופר‪ ,‬אלא בתורה ובמשה‬
‫רבינו"!‬
‫ופשיטא‪ ,‬שהדגשת הצורך והחשיבות דאמונה‬
‫בביאת המשיח היא — לא לנשמות שבגן־עדן‪ ,‬שכן‪,‬‬
‫ביחס לנשמות בג"ע אין צורך כלל וכלל להדגיש‬
‫ולהבהיר אודות האמונה בביאת המשיח; הכוונה‬
‫היא‪ ,‬איפוא‪ ,‬לנשמות בגופים בעוה"ז הגשמי!‬
‫ולאחרי כל זה — מהו הפלא והתמיהה שמדברים‬
‫אודות קיום היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר"?!‪...‬‬
‫כיצד יתכן לומר שדיבורים אלו הם בבחינת‬
‫"ווילדע זאכן?!‪...‬‬
‫מדובר אודות ענינים המפורשים בתורה‪ ,‬אשר‪,‬‬
‫"היא חכמתכם ובינתכם (אפילו) לעיני העמים"‬
‫‪ ,‬עד כדי כך‪ ,‬שכאשר "ישמעון את כל החוקים‬
‫האלה" (ובפרט כאשר מדברים עמהם בדברים‬
‫היוצאים מן הלב)‪ ,‬אזי יאמרו "רק עם חכם ונבון‬
‫הגוי הגדול הזה"! ועאכו"כ שכן הוא בנוגע ל"אל‬
‫זר אשר בקרבך"!‪...‬‬
‫(משיחת ש"פ האזינו‪ ,‬י"ג תשרי תשמ"ו‪ .‬בלתי מוגה‪.‬‬
‫התוועדויות ח"א עמ' ‪)154‬‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫התמסרות‬
‫למלאות את התפקיד שהטיל עליו המלך‬
‫בכל מכתביו שכותב לא ראיתי שמזכיר במה שמתעסק בהשפעה על אחרים לקרבם לתורת הדא"ח‬
‫ולהתקשרות עם נשאינו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ‪ .‬משל למה הדבר דומה למלך שהטיל על שכם‬
‫אחד מעבדיו תפקיד מיוחד‪ ,‬והלז מתעסק בתפקיד אחר‪ ,‬אשר מפני זה בטח ממעט מזמנו ומשימת לבו‬
‫למילוי התפקיד שהטיל עליו המלך‪.‬‬
‫(ממכתב י"א אלול השי"ת)‬
‫לעסוק בכל התוקף‬
‫כשמדובר אודות "ארונו של יוסף" ‪ -‬ההוראות והציוויים של כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬יוסף שבדורנו ‪-‬‬
‫צריכים לעסוק ‪ . .‬בכל התוקף‪" ,‬ניט אפשטעלן זיך פאר קיין זאך" [לא לוותר על שום דבר]‪ ,‬וגם כאשר‬
‫לפעמים נדמה שמצד עניני קדושה‪ ,‬קיום השו"ע וכיו"ב צריכים להתנהג באופן אחר‪ ,‬אין זה נוגע לנו‪.‬‬
‫(פסח שני ה'שי"ת התוועדויות עמ' ‪)35‬‬
‫אפילו יצווה לעלות השמימה‬
‫ע"פ דרך העבודה י"ל‪ ,‬שמה שהוזקק כלב להוסיף "עלה נעלה אפילו בשמים כו'"‪ :‬בכדי לנצח את‬
‫המלחמה כו' צריך להניח כל החשבונות ולהיות מסור ונתון למשה רבינו ואתפשטותי' שבכל דרא‪ ,‬שבאם‬
‫‪ 06:02:00‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 22‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪23‬‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫יצוה לו אפילו לעשות סולמות לעלות לשמים יעשה גם זה‪ ,‬ודוקא אז יכול להצליח‪.‬‬
‫(ממאמר ושיחת ש"פ שלח תשכ"ו)‬
‫ספיקא לחומרא‬
‫מכיון שישנם כו"כ פרטים בהוראות אלו‪ ,‬ואין אנו יכולים לדעת באיזה ענין הכניס נשיא דורנו את‬
‫פנימיותו ועצמותו כו' ‪ -‬צריכים להתנהג בזה באופן ד"ספיקא לחומרא"!‬
‫(משיחת ש"פ עקב תשמ"ג)‬
‫באם יודע שזהו רצון הרבי ‪ -‬הרי ההיפך הוא מרידה במלכות!‬
‫אפילו בענינים שהרבי מעולם לא הורה ולא ציוה בפירוש לעשותם‪ ,‬מ"מ‪ ,‬אם זהו ענין שיש לו איזו‬
‫שייכות עם הרבי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬שברור אצלו שזהו רצונו של הרבי‪ ,‬גם אם הרבי לא ציוה עליו מעולם לעשותם‬
‫– הנה כיון שזהו רצונו של הרבי‪ ,‬יש בזה הענין ד"תהא אימתו עליך"‪.‬‬
‫כאשר מתבוננים בענין הפצת המעיינות‪ ,‬מבינים בפשטות שאין חילוק בין ארצות‪-‬הברית לשאר‬
‫מקומות‪ – .‬הרבי התחיל בהפצת חסידות בארה"ב‪ ,‬מצד הסדר ד"מעט מעט אגרשנו"‪ ,‬אבל מובן שכוונת‬
‫הרבי היתה להפיץ חסידות לא רק בארה"ב אלא בכל קצוי תבל‪ .‬וכיון שכן‪ ,‬אף שלא ציוו עליו בפירוש‬
‫להפיץ חסידות במקום פלוני‪ ,‬ולא קיבל על כך שום פקודה או הוראה כו' – הרי כיון שבפנימיותו יודע‬
‫הוא שזהו הרצון‪ ,‬לא גרע משרביטו של מלך‪ ,‬שמי שאין לו אימה מהשרביט‪ ,‬הרי זה היפך הענין ד"שום‬
‫תשים עליך מלך"‪ ,‬וחשיב מורד במלכות!‬
‫(ש"פ בראשית (ב) תשכ"א‪ ,‬שיחות קודש עמ' ‪ . 82‬תרגום מאידית)‬
‫‪ 06:02:00‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 23‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪24‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫מה יקרה לגויים בימות המשיח?‬
‫איך משתלבות נבואת‪-‬הזעם על הנקמה בגויים‬
‫עם תיקון העולם והשלום שישררו בימות המשיח?‬
‫כאשר התורה מדברת על גאולת עם‪-‬ישראל‪ ,‬היא מדברת באותה נשימה גם על דין גדול‬
‫שיעשה הקב"ה עם אומות‪-‬העולם‪ .‬שני ההיבטים הללו ‪ -‬גאולה לישראל ודין לגויים ‪ -‬עוברים‬
‫כחוט‪-‬השני כמעט בכל מקום שבו מדובר על הגאולה‪ :‬כך בנבואת בלעם‪ ,‬כאשר על מלך‬
‫המשיח נאמר‪" :‬וקרקר כל בני שת"‪ ,‬שלדברי חלק מהמפרשים פירוש הדבר‪ ,‬שהקב"ה יהרוס‬
‫את כל הגויים כפי שהורסים קיר‪ .‬כך בשירת 'האזינו'‪ ,‬שבה מבטיח הקב"ה כי ישיב נקם לצריו‬
‫ולמשנאיו ישלם‪ ,‬וכי "דם עבדיו יקום‪ ,‬ונקם ישיב לצריו"‪.1‬‬
‫בנביאים מדובר על הנקמה הגדולה שיעשה הקב"ה באדום‪ ,‬היא האומה ששיעבדה את‬
‫עם‪-‬ישראל בגלות זו‪ .‬כמעט כל הנבואות מזכירות זאת‪ ,‬אך בצורה חריפה ביותר מתוארים‬
‫הדברים בנבואת ישעיהו‪" :2‬מי זה בא מאדום‪ ,‬חמוץ בגדים מבצרה"‪ .‬נבואה זו מתייחסת‪,‬‬
‫כדברי המפרשים‪ ,‬ל"חורבן אדום העתיד‪ ...‬והמשיל הא‪-‬ל יתברך המחריבה‪ ,‬לגיבור עושה‬
‫נקמה באויביו ובגדיו אדומים מדם ההרג"‪ .3‬בנבואה זו מדובר על "אדרכם באפי וארמסם‬
‫בחמתי"‪ ,‬והקב"ה מודיע‪" :‬כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה"‪.‬‬
‫תיקון העולם‬
‫לעומת נבואות‪-‬הזעם הללו‪ ,‬אנו מוצאים בנביאים‪ ,‬שהגויים יתהפכו לטוב‪ ,‬יעבדו יחד את ה'‬
‫ויסייעו לעם‪-‬ישראל‪" :‬והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית‪-‬ה'‪ ...‬ונהרו אליו כל הגויים"‪.4‬‬
‫עוד נאמר‪" :‬אז אהפוך אל עמים שפה ברורה‪ ,‬לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד"‪.5‬‬
‫הנביאים מתארים את הסיוע שאומות‪-‬העולם יושיטו לעם‪-‬ישראל‪" :‬ובנו בני ניכר חומותייך"‪,6‬‬
‫"והיו מלכים אומנייך"‪" ,7‬ועמדו זרים ורעו צאנכם"‪.8‬‬
‫מכל זה עולה‪ ,‬שמציאותם של הגויים תישאר גם אחרי הגאולה‪ ,‬ואדרבה‪ ,‬הם יתוקנו ויגיעו‬
‫לשלמותם‪ .‬הרמב"ם‪ 9‬אף מגדיר את תיקון העולם הכללי כאחת מפעולותיו של המלך המשיח‬
‫ "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד"‪ .‬איך משתלב דבר זה עם נבואות‪-‬הזעם על‬‫‪ )1‬דברים לב‪,‬מג‪.‬‬
‫‪ )2‬פרק סג‪.‬‬
‫‪ )3‬רד"ק‪.‬‬
‫‪ )4‬ישעיה ב‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ )5‬צפניה ג‪,‬ט‪.‬‬
‫‪ )6‬ישעיה ס‪,‬י‪.‬‬
‫‪ )7‬שם מט‪,‬כג‪.‬‬
‫‪ )8‬שם סא‪,‬ה‪.‬‬
‫‪ )9‬הלכות מלכים סוף פרק יא‪.‬‬
‫‪ 06:02:00‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 24‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪25‬‬
‫החורבן וההרס שימיט הקב"ה על הגויים?‬
‫זאת ועוד‪ :‬ימות המשיח‪ ,‬במהותם הפנימית‪ ,‬הם ימי תיקון ושלמות‪ .‬אז ייכרת הרע מן‬
‫העולם‪ ,‬ומלכות ה' תתגלה בכל העולם כולו‪ .‬איך ייתכן שבמצב עילאי כזה יהיו חורבנות‪ ,‬הרג‬
‫בני‪-‬אדם‪ ,‬עונשים‪ ,‬נקמות ‪ -‬גם אם כל הדברים הללו יקרו לאומות‪-‬העולם?!‬
‫האויבים ייכרתו‬
‫אלא שיש להבחין כמובן בין סתם גויים לבין רשעי האומות ואויבי ה'‪ .‬הראשונים יתוקנו‬
‫בבוא הגאולה‪ ,‬ישתלבו ב'סדר העולמי החדש' וימלאו את התפקיד שהקב"ה קבע עבורם בתוך‬
‫הבריאה‪ .‬אולם כל הרשעים והאוייבים ‪ -‬הללו יבואו על עונשם וייכרתו מן העולם‪.‬‬
‫כך נאמר בתנא‪-‬דבי‪-‬אליהו‪ ,10‬במענה לשאלה אם "יש גויים לימות בן‪-‬דוד"‪ .‬השיב על‬
‫כך אליהו‪" :‬כל הגויים וכל הממלכות שעינו אותם‪ ,‬את ישראל‪ ,‬ולחצו אותם‪ ,‬יהיו רואים‬
‫בשמחתן של ישראל‪ ,‬ויצטערו ויכעיסו בלבבם‪ .‬ואחר‪-‬כך הם הולכים לעפרם‪ ,‬ושוב אינם‬
‫חוזרין לעולם‪ ...‬וכל הגויים וכל הממלכות אשר לא עינו את ישראל ולא לחצו אותם‪ ,‬יהיו‬
‫רואין בשמחתן של ישראל והוויין איכרים וכורמים לישראל"‪.‬‬
‫מבואר עוד‪ ,‬שאף הנקמה שיעשה הקב"ה באדום לא תהיה בבחינת 'חשבון ישן'‪ .‬אלא אותן‬
‫אומות‪ ,‬שמהן אמור הקב"ה להיפרע‪ ,‬עתידות להפריע לגאולת עם‪-‬ישראל ולהתייצב נגד‬
‫ה' ונגד משיחו‪ .‬הללו יקבלו את עונשן במהלך הגאולה‪ ,‬וכך יקיים הקב"ה את אשר הבטיח‬
‫להינקם מצריו ומשונאיו‪.‬‬
‫וכך נאמר במפורש‪" :11‬כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך ‪ -‬יאבדו"‪ .‬מי שיאבד יהיו אותן‬
‫אומות שיסרבו למלא את תפקידן בבוא הגאולה‪ ,‬יסרבו לסייע לעם‪-‬ישראל ויתייצבו נגדו‪.‬‬
‫בכך יאבדו את זכות קיומן‪ .‬רק כיום‪ ,‬כאשר יש העלם והסתר והאמת האלוקית אינה גלויה‬
‫בעולם‪ ,‬יכול אדם לפעול נגד תכלית קיומו; אולם בזמן הגאולה‪ ,‬כאשר כל דבר יעמוד על‬
‫מקומו ‪ -‬לא יהיה מקום למי שאינו ממלא את ייעודו‪ .‬לכן יאבדו כל אומות‪-‬הרשע וכל אויבי‬
‫ה'‪ ,‬ואילו הגויים שיצטרפו למהלכי הגאולה ‪ -‬יהיו שותפים לעולם המתוקן‪.‬‬
‫לפי שיטה זו‪ ,‬פירוש המילה "וקרקר" היא "וישלוט"‪ ,‬דהיינו שמלך המשיח לא יהרוג את‬
‫הגויים‪ ,‬אלא ישלוט עליהם‪.12‬‬
‫גאולת אומות העולם‬
‫אמנם‪ ,‬ישנם מקורות מהם ניתן להבין שהגויים לא יהיו שותפים לגאולה‪ ,‬אלא יאבדו‬
‫וייכרתו‪ .‬אך הכוונה היא שגאולתם לא תורגש כמטרה עבורם עצמם‪ ,‬אלא כחלק ופרט‬
‫מגאולתם של ישראל – כאשר הם יהיו אלו שיסייעו לבני ישראל‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬תורת החסידות פוסקת בנושא זה כשיטת הרמב"ם‪ ,‬שהגאולה מיועדת גם‬
‫עבור הגויים‪ ,‬ופעולתו של משיח תתייחד גם עליהם – "ויתקן את העולם כולו"‪ .‬כך משמע‬
‫גם מדברי רבינו הזקן בתניא‪ ,‬פרק ל"ו‪" :‬ומיתרון ההארה לישראל יגיה חשך האומות גם כן"‪.‬‬
‫מאותה סיבה‪ ,‬חלק מפעולותיו של משיח לקראת הגאולה וכהכנה לה – היא הפצת שבע‬
‫מצוות בני נח בעולם כולו (גם ע"י שלוחיו)‪.13‬‬
‫‪ )10‬רבה פרק כב‪,‬ד‪.‬‬
‫‪ )11‬ישעיה ס‪,‬יב‪.‬‬
‫‪ )12‬תרגום אונקלוס‪.‬‬
‫‪ )13‬לקוטי שיחות חלק לג‪ ,‬פרשת בלק‪.‬‬
‫‪ 06:02:01‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 25‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫יום חמישי‪ ,‬ד' שבט‬
‫מעיין המים החיים‬
‫ההתקשרות למעיין הופכת כל מים למים חיים \ פעולת אברך פשוט בדברים היוצאים מן‬
‫הלב‪ :‬יש רבי בישראל! \ דרך וודאית לפתירת הספקות \ רחם על עצמך‪ ,‬התקשר לרבי!‬
‫‪ . .‬מה שכותב הנני בזה אין כונתי ח"ו לאיש‬
‫פרטי‪ ,‬כי מי אני לפסוק הדבר שדוקא פב"פ עליו‬
‫מוטל ענין פלוני‪ .‬ודברי מכוונים לקבוצם יחד‪,‬‬
‫שבלי ספק שיש בו כל הנצרך למילוי תפקידם‬
‫העקרי במדינתם עתה‪ ,‬שהוא הפצת מעינות‬
‫הבעש"ט ואדה"ז באנשי חוצות צרפת‪ .‬ואין לנו‬
‫מעין שדרך בו נמשכים מעינות הבעש"ט ואדה"ז‬
‫אלא אחד ‪ -‬הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א‪ .‬וע"י‬
‫התקשרות במעין זה‪ ,‬התקשרות הגוף ("שיכול‬
‫לקנות חיי נפשו החיונית") והנפש‪ ,‬גם מים כו'‬
‫נעשו מים חיים‪ .‬כי כן הוא ע"פ דין תורה השולטת‬
‫ומנהגת את הטבע‪ ,‬גאר בפשטות און אומעטום‬
‫[לגמרי בפשיטות ובכל מקום]‪.‬‬
‫‪ . .‬אברך אחד שהוכרח לברוח ממקומו‪ ,‬אינו‬
‫שייך לעבודת התפלה‪ ,‬אינו לא משכיל ולא עובד‪,‬‬
‫בלא חתימת זקן וכו' וכו'‪ ,‬ומעולם לא למד לא‬
‫בתו"ת ולא בישיבה בכלל ‪ -‬נדד למדינה רחוקה‬
‫ביותר הן במקום הן בעניני יהדות‪ ,‬וכעבור איזה‬
‫זמן התחילו להגיע מאנשים ונשים משם מכ'‬
‫לכ"ק מו"ח אד"ש‪ .‬ולדוגמא ‪ -‬מאשה בעלת עסק‬
‫שמציעים לה לשכור חנות ודירה בחלק א' של‬
‫העיר או בחלק אחר‪ .‬ושואלת החלט כ"ק אד"ש‬
‫מה תעשה‪ - .‬מעולם לא ראתה אותו‪ ,‬ויודעת‬
‫שמעולם לא הי' כ"ק מו"ח אד"ש לא רק בעירה‬
‫אלא גם בכל מדינתה‪ ,‬אינה מאנ"ש וכנראה גם‬
‫לא מגזע אנ"ש‪ .‬אבל כששמעה מהאברך דברים‬
‫היוצאים מן הלב‪ :‬יש רבי בישראל‪ ,‬ואין הוא נכנס‬
‫בהגבלות הטבע‪ ,‬והרוצה ללכת לבטח דרכו‪:‬‬
‫במסחר‪ ,‬בהנהגת הבית‪ ,‬וכו' ‪ -‬לא ירים את ידו‬
‫מבלי לשאול את פי הרבי‪ ,‬והכירה בהאברך שפיו‬
‫ולבו שווין‪ ,‬כי ניכרין דברי אמת‪ ,‬ציותה לכתוב‬
‫השאלה הנ"ל‪ ,‬שייכת ממילא לנפנה‪ ,‬ומתקרבת‬
‫ליהדות‪ ,‬ובטח בקרב הימים יהיו הליכות ביתה‬
‫‪ 06:02:01‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫בכשרות וטהרת המשפחה וכו'‪ - .‬אלה מתולדות‬
‫פעולות אברך פשוט ושעושה כ"ז לא מצד מסנ"פ‬
‫וקב"ע‪ ,‬כי אין זה אצלו היפך השכל‪ ,‬גם לא היפך‬
‫שכלו האנושי‪.‬‬
‫והגע בעצמך‪ :‬פשוט אצלו על יסוד מה שראה‬
‫במוחש‪ ,‬שהרבי אמירתו אמירה וברכתו ברכה‪,‬‬
‫וגם נה"ב מסכמת ע"ז‪ .‬כי אין זה אצלו מצד‬
‫השכלה שקו"ט ועיון בספרים‪ ,‬אלא שהנסיון‪ ,‬שלו‬
‫ושל כמה ממכיריו‪ ,‬הראה לו אז מ'האט געפאלגט‬
‫איז געווען גוט‪ ,‬און אז מ'האט ניט געפאלגט האט‬
‫מען געהאט א פסק [שכשצייתו היה טוב‪ ,‬וכשלא‬
‫צייתו קבלו "פסק" (עונש)]‪ .‬ובמילא כמו שאינו‬
‫בוש לומר לכל מיודעיו הזקוקים לזה‪ ,‬האדרעס‬
‫[כתובת] של רופא מומחה‪ ,‬כך כשרואה איש‬
‫נמצא במבוכה או עומד לפני פתרון שאלת חיים‬
‫עיקרית‪ ,‬אומר לו‪ :‬לא אלמן ח"ו ישראל‪ .‬יש לך‬
‫את מי לשאול‪ - .‬ולא עוד אלא שאינו מחכה עד‬
‫שמיודעו יבוא אליו לחקור ולדרוש אם יש רבי‪,‬‬
‫כיון שע"פ רוב אינו יודע גם מה זה רבי‪ ,‬אלא‬
‫שהוא הולך אליו מסביר לו שאין לו להשען‬
‫כלל לא על בינת עצמו ולא על השדכן ולא על‬
‫הרופא ולא על הסרסור‪ ,‬שאין כל אלו אלא ענינים‬
‫מסופקים‪ ,‬ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו‪.‬‬
‫ואמרז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב‪.‬‬
‫ועתה בנידון מכתב כת"ר‪:‬‬
‫במחנו יש מסלתה ומשמנה של אנ"ש‪ ,‬שראו את‬
‫אדנ"ע‪ ,‬ולהבדיל בין חיים לחיי החיים את כ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר שליט"א‪ ,‬נבחנו בכור העוני ונסיונות‬
‫מכל המינים‪ ,‬עוסקים בהשכלה בעבודה וכו' וכו'‪.‬‬
‫נמצאו בתחילה בקעמפ בין אלפים מאחב"י שהיו‬
‫צמאים לדבור חם וחי‪ ,‬למלה של התעוררות‬
‫וקירוב‪ ,‬והצעירים שבהם שאפו בעיקר להוראה‪:‬‬
‫‪.indd 26‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫אי' הוא משה זה האיש אשר יעלנו מהמצרים‬
‫והגבולים ויורנו דרך החיים‪.‬‬
‫והשאלה‪ :‬כמה נפשות נתוספו‪ ,‬על ידי‬
‫השתדלותם ויגיעת נפשם‪ ,‬על תורת הבעש"ט‬
‫ואדה"ז ‪ -‬במשך כל זמן השהי' בקעמפס?‬
‫‪ . .‬פשיטא אשר שמירת הציור פון די אייגענע‬
‫ד' אמות [של הד' אמות שלו] דורשת עבודה רבה‬
‫ויגיעה תמידית‪ ,‬אבל אפילו שמירת ביהמ"ק היתה‬
‫רק אחת העבודות‪ ,‬ולא כל הכהנים כולם התעסקו‬
‫בה‪.‬‬
‫פשיטא אשר אם יפגשו איש ויאמרו לו זשיד‬
‫דאווואי גראשי [יהודי‪ ,‬הבא "גראשי"] ואתנם‬
‫לפב"פ הנמצא במרחק כמה אלפים פרסאות‪,‬‬
‫שאין אתה יודע אותו‪ ,‬והוא אין לו שייכות עמך‪,‬‬
‫אלא שהוא בעל מעלות גבוהות ונשאות ‪ -‬יהיו‬
‫בעיניו כמתעתעים‪.‬‬
‫ולאידך גיסא פשיטא אשר איש המאמין באמונה‬
‫שלימה‪ ,‬היינו המנהגת את כל הכחות שלו‪ ,‬שדעת‬
‫וברכת פב"ב בכל משלה ויודע בחברו שצריך‬
‫להחליט בענין עיקרי דבני חיי ומזוני וכו' או גם‬
‫בענין של סכנה ר"ל‪ ,‬הרי מצד אנושיות אהבת‬
‫ישראל פקו"נ וכו' אם רק יש תקוה וספק ספקא‬
‫אולי ישמע לדבריו‪ ,‬עליו לרדוף אחרי חברו ולומר‬
‫‪27‬‬
‫לו‪ :‬רחם על עצמך ועל ב"ב ועל כל אשר לך ואל‬
‫בינתך אל תשען‪ ,‬למוד דא"ח התקשר בפב"פ עשה‬
‫ע"פ דבריו ואז תצליח‪.‬‬
‫וידועה הבטחת אדה"ז‪ ,‬אז וואס חסידים וועלען‬
‫טאן וועלען זיי מצליח זיין [שחסידים שרוצים‬
‫לעשות ‪ -‬מצליחים]‪ .‬לא ראינו אינה ראי' פרט‬
‫בדבר הרגיל‪ .‬ראיתי כמה ממכתבים המתקבלים‬
‫לכ"ק מו"ח אד"ש ממחנם‪ .‬ולא פגשתי אף אחד‬
‫שיהי' כתוב משום שהכותב נתקרב עתה לחב"ד‬
‫בהשפעת מי מאנ"ש הנמצא שם‪.‬‬
‫‪ . .‬עוה"פ אכפיל דברי שאין כונתי לאיש פרטי‬
‫ח"ו‪ ,‬כ"א להקבוץ בכלל‪ .‬ובודאי יראה מכתבי לכל‬
‫מי שיש תועלת בזה‪ - .‬ולמותר לומר שאין זה אלא‬
‫שקו"ט ביני לבינם ועל דעת עצמי‪ .‬ולא שח"ו יהי'‬
‫ויבא יוסף גו'‪.‬‬
‫ בודאי כמה וכמה יאמרו מי שמך גו' טול כו'‬‫מבין עיניך ויהי' הצדק אתם בטענתם עלי‪ .‬אבל‬
‫אין זה משנה את המצב והסך‪-‬הכל‪ .‬וחבל על הזמן‬
‫ההולך ואבד ולא משתכח‪.‬‬
‫בתקוה אשר לא יקפיד ‪ -‬אפילו במוח ‪ -‬על‬
‫מכתבי זה‪ .‬ואת והב בסופה‪.‬‬
‫(חלקים מאג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א‪ ,‬ח"ג עמ' נב ואילך ‪-‬‬
‫אגרת תמה)‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫ציור פניו‬
‫מקורו בתלמוד‬
‫אלה שראו את הרבי ‪ -‬יציירו לעצמם את צורת פניו‪ ,‬במכ"ש וק"ו ממ"ש בגמרא שרבינו הקדוש‬
‫אמר "האי דמחדדנא מחבראי דחזיתי' לר"מ מאחוריו ואילו חזיתי' מקמי' וכו'"‪ ,‬ועד שמצינו בירושלמי‬
‫‪ 06:02:01‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 27‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪28‬‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫ש"מקלו של ר' מאיר היתה בידו (של א' מזקני גליל) והיא היתה מלמדתו דעת"‪.‬‬
‫וע"י ההתקשרות אל הרבי ‪ -‬בודאי יתמלאו כל ברכותיו‪.‬‬
‫(ח"י אלול ה'שי"ת‪ ,‬התוועדויות עמ' ‪) 149‬‬
‫כשלומדים את תורתו‬
‫כאשר לומדים מאמר‪ ,‬שיחה‪ ,‬רשימה או מכתב מהרבי‪ ,‬צריכים להתבונן ולהזכר בהציור של הרבי‬
‫[כולל גם אלה שלא ראו‪ ,‬יציירו לעצמם את הרבי באמצעות תמונה] כמו שהרבי "עומד כנגדו"!‬
‫(יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת‪ ,‬התוועדויות עמ' ‪) 29‬‬
‫בבוקר – חיות לכל היום‬
‫כל אברך שראה את הרבי‪ ,‬צריך בכל בוקר ‪ -‬לא משנה אם לפני ברכות השחר או לאחרי ברכות השחר‬
‫[נ"א‪" :‬לפני 'מודה אני' או לאחר 'מודה אני'"] ‪ -‬ללכת לפינה‪ ,‬לצייר לעצמו את צורת הרבי‪ ,‬וזה יתן לו‬
‫חיות לעשות את מה שצריך‪.‬‬
‫(מיחידות בשנת תשי"ב‪' ,‬דעם רבי'נס קינדער' עמ' שעב)‬
‫אלו שלא ראו את הרבי – באמצעות תמונה‬
‫כל מי שהיה ביחידות אצל הרבי ‪ -‬יצייר לעצמו את פני הרבי כפי שנכנס אליו ביחידות‪ .‬ואלו שלא ראו‬
‫את הרבי יציירו לעצמם את פני הרבי באמצעות תמונה‪.‬‬
‫ציור פני הרבי הוא על‪-‬דרך ובדוגמת ראיית פניו‪ ,‬שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו‪ ,‬בדוגמת מעלת‬
‫הראיה לגבי שמיעה‪.‬‬
‫וההתבוננות בציור פני הרבי תעורר אותם לבוא להכרה והרגשה ("דערהערן")‪ ,‬גם אם עד עתה לא‬
‫היתה אצלם הכרה והרגשה‪.‬‬
‫(פסח שני ה'שי"ת‪ ,‬התוועדויות עמ' ‪)15‬‬
‫תמונת הרבי כשהולכים בשליחותו‬
‫הרבי רוצה בודאי‪ ,‬והדבר תלוי בכם ‪ -‬שהרבי יבצע את שליחותו באמצעותכם‪.‬‬
‫אמרו את פרק התהילים הנוכחי [=של הרבי הריי"צ] ‪ -‬קאפיטל ע"א ‪ -‬הנאמר עתה על ידי כולם כדי‬
‫ש"יקלט" בנו את אשר הרבי דורש מאיתנו‪ .‬טלו עמכם מאמר של הרבי‪ ,‬וגם תמונה ממנו‪.‬‬
‫(י"ב מנחם אב תש"י (לקבוצת תמימים שנסעו בשליחות המל"ח)‪ ,‬שיחות קודש תש"י עמוד קכד)‬
‫ציור פני הרבי ותביעה שיקיים את הבטחותיו‬
‫ידוע ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא"‪ ...‬ומכיון ש"שכינתא שריא" ‪ -‬נמצא כאן גם הרבי‪ ...‬שכולם‬
‫יקחו משקה‪ ,‬ויציירו את פני הרבי‪ ,‬ויאמרו לרבי לחיים‪ ...‬ויבקשו או אפילו ידרשו את קיום ברכותיו‬
‫והבטחותיו‪.‬‬
‫וכדי שיהיו "כלים" לקבל הברכות וההבטחות ‪ -‬יקבלו על עצמם ענין מסוים לחיזוק ההתקשרות (אבל‬
‫לא יכבידו על עצמם יותר מידי)‪.‬‬
‫(ליל שמח"ת ה'תשי"א‪ ,‬התוועדויות עמ' ‪)44‬‬
‫‪ 06:02:01‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 28‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪29‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫וגר זאב עם כבש‬
‫מציאות ממשית או משל בלבד?‬
‫בנבואת ישעיהו‪ ,‬המתארת את דמות העולם בימות המשיח‪ ,‬נכלל גם תיאור השלום שישרור‬
‫בתוך ממלכת החי‪" :‬וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ"‪ .1‬דבר זה מעורר‪ ,‬כמובן‪ ,‬שאלה בסיסית‪:‬‬
‫הזאב והנמר טורפים לא סתם מתוך אכזריות‪ ,‬אלא זהו צורך קיומי עבורם‪ .‬הם ניזונים מן החי‪ ,‬ואין‬
‫לפניהם דרך להשיג את מזונם אלא על‪-‬ידי טרף‪ .‬ממה יתקיימו אפוא בימות המשיח?‬
‫התשובה לשאלה זו ניתנת מיד בפסוק הבא‪ ,‬שם אומר הנביא‪" :‬ואריה כבקר יאכל תבן"‪ .‬כי אכן‪,‬‬
‫האריה‪ ,‬כמו הזאב והנמר והדוב‪ ,‬יאכלו בימות המשיח ‪ -‬תבן‪ ,‬ממש כמו כבש ופרה‪ .‬מכאן‪ ,‬שהשינוי‬
‫שיתחולל אז לא יהיה התנהגותי בלבד‪ ,‬אלא ישתנה טבען הגשמי של חיות‪-‬הטרף ‪ -‬קיבתן תתחיל‬
‫לעכל תבן ועשב‪ .‬העולם ישתנה אפוא תכלית שינוי‪ ,‬עד שחיות‪-‬טרף יוכלו להסתפק בעשב השדה‪.‬‬
‫עולם כמנהגו נוהג‬
‫לעומת זאת‪ ,‬מופיעה בגמרא‪ 2‬דעה של שמואל‪" :‬אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד‬
‫מלכויות בלבד"‪ .‬כלומר‪ ,‬כל ההבדל בין ימינו אלה לימות המשיח מתבטא בכך‪ ,‬שעכשיו אנו‬
‫משועבדים למלכויות אחרות‪ ,‬ואילו בימות המשיח לא יהיה עם‪-‬ישראל נתון למרותם של אחרים‪,‬‬
‫אלא יחיה בשלום ובחירות מוחלטת‪.‬‬
‫ברוח זו מתאר גם הרמב"ם‪ 3‬את ימות המשיח‪" :‬אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר‬
‫ממנהגו של עולם‪ ,‬או יהיה שם שינוי במעשה בראשית‪ ,‬אלא עולם כמנהגו נוהג"‪.‬‬
‫כאשר הרמב"ם דן בנבואות על "וגר זאב עם כבש" וכדומה‪ ,‬הוא קובע‪ ,‬כי אינן כפשוטן אלא‬
‫נאמרו בלשון של "משל וחידה"‪ .‬כוונתן לרמוז‪ ,‬לדעתו‪ ,‬שעם‪-‬ישראל‪ ,‬שנמשל לכבש‪ ,‬יחיה בשלום‬
‫עם רשעי הגויים‪ ,‬המשולים לזאב‪ .‬ומסיים הרמב"ם‪" :‬וכל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח‪ ,‬הם‬
‫משלים‪ ,‬ובימות המלך המשיח ייוודע לכול לאי‪-‬זה דבר היה משל‪ ,‬ומה עניין רמזו בהם"‪.‬‬
‫באיגרת 'תחיית‪-‬המתים' שלו‪ 4‬מסביר הרמב"ם‪ ,‬שהוא בוחר לפרש את הנבואה הזאת כמשל‪,‬‬
‫כדי להימנע ככל האפשר מהיזקקות לניסים ולשידוד הטבע‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬גם הרמב"ם עצמו‬
‫אינו אומר את דבריו באופן מוחלט‪ ,‬כפי שהוא ממהר להסתייג ‪" -‬הייעודים‪ ...‬אשר נאמר כי הם‬
‫משל ‪ -‬אין דברנו זה החלטי‪ ,5‬שהרי לא באתנו מהשם נבואה שהודיעתנו שהוא משל‪ ,‬ולא מצאנו‬
‫קבלה לחכמים מהנביאים שיבארו בה‪ ...‬שהם משל"‪ .‬ולפי הסברו של הרבי שליט"א‪ ,16‬כאשר יהיו‬
‫בני ישראל במצב של "זכו"‪ ,‬הרי שגם לדעת הרמב"ם יתרחשו כל הייעודים כפשוטם‪.‬‬
‫‪ )1‬ישעיה יא‪,‬ו‪.‬‬
‫‪ )2‬ברכות לד‪,‬ב; ועוד‪.‬‬
‫‪ )3‬הלכות מלכים פרק יב‪ ,‬הלכה א‪.‬‬
‫‪ 06:02:01‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 29‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪30‬‬
‫חזרה לימי בראשית‬
‫מול דעה זו‪ ,‬אנו מוצאים במקומות רבים בגמרא מאמרים‪ ,‬שמהם משתמע כי בכל אופן‪ ,‬ישתנו‬
‫סדרי העולם בימות המשיח‪ .‬למשל‪ ,‬נאמר‪" :6‬עתידין כל אילני‪-‬סרק שבארץ‪-‬ישראל שייטענו‬
‫פירות"‪ .‬גם הראב"ד משיג על דברי הרמב"ם וכותב‪" :‬והלוא בתורה (נאמר) 'והשבתי חיה רעה מן‬
‫הארץ'" ‪ -‬שזהו שינוי מנהגו של עולם‪.‬‬
‫הרמב"ן‪ 7‬מפרש את הנבואות הללו כפשוטן ומביא ראיות רבות לכך‪ .‬לדעתו‪ ,‬גם אין זה חידוש‬
‫‪8‬‬
‫מהותי בבריאה‪ ,‬שכן מלכתחילה נברא העולם באופן שבעלי‪-‬החיים לא פגעו זה בזה‪ .‬במקום אחר‬
‫הוא מאריך בכך יותר‪" :‬כאשר היה העולם מתחילתו‪ ,‬קודם חטאו של אדם‪ ...‬לא היה הטרף בחיות‬
‫הרעות‪ .‬רק מפני חטאו של אדם‪ ,‬כי נגזר עליו להיות טרף לשיניהם‪ ,‬והושם הטרף טבע להם גם‬
‫לטרוף זו את זו"‪.‬‬
‫הרד"ק מוכיח‪ ,9‬שגם על‪-‬פי ההיגיון לא ייתכן שבתחילת הבריאה טרפו החיות זו את זו‪ ,‬שכן‬
‫בעלי‪-‬החיים נבראו זכר ונקבה בלבד‪ ,‬ואם היה נטרף מי מהם‪ ,‬הייתה באה כליה על כל המין‪ .‬מכאן‪,‬‬
‫ש"בוודאי אכלו עשב השדה"‪.‬‬
‫שתי תקופות‬
‫מפרשי הרמב"ם מנסים לתווך בין שתי הדעות‪ .‬אך הרבי שליט"א דוחה את כל תיווכיהם‬
‫היות שהרמב"ם עצמו קובע את תחיית המתים לאחד מי"ג העיקרים‪ ,‬ואין ספק שתחיית המתים‬
‫היא ביטול ברור של מנהגו של עולם וחידוש במעשה בראשית‪ .‬ומבאר‪ ,16‬שהרמב"ם מפריד בין‬
‫ההיבט של ימות המשיח הקשור בגדריו ההלכתיים של המשיח ‪ -‬שלמות בחיי התורה והמצוות‪.‬‬
‫לשם כך אין צורך בשינוי מנהגו של עולם‪ ,‬אלא בביטול שעבוד המלכויות בלבד‪ .‬אולם לאחר‬
‫התקופה הקשורה בביאת המשיח ובשלמות התורה שתושג על‪-‬ידו‪ ,‬תיפתח תקופה שנייה‪ ,‬שבה‬
‫אכן יתקיימו דברי הנביאים כפשוטם‪.‬‬
‫למעשה‪ ,‬פוסקת תורת הקבלה והחסידות כדעת הראב"ד והרמב"ן‪ ,‬שבכל אופן יתקיימו כפשוטם‬
‫גם יעודי הגאולה המהוים שינוי ממעשה בראשית‪ ,‬כולל הייעודים המובטחים להתרחש מיד עם‬
‫ביאת המשיח‪.17‬‬
‫הרבי שליט"א אף מביא‪ ,‬ש"לאחרי הכרעת תורת הקבלה והחסידות (שהדברים הם כפשוטם) –‬
‫מובן‪ ,‬שגם הרמב"ם ס"ל כן"‪.18‬‬
‫‪ )4‬פרק ו‪.‬‬
‫‪ )5‬כך על‪-‬פי תרגומו של הר"י קפאח‪ .‬ובתרגום אבן‪-‬תיבון‪" :‬אין דברנו זה גזירה"‪.‬‬
‫‪ )6‬בסוף כתובות‪.‬‬
‫‪ )7‬דרשת 'תורת ה' תמימה'‪ ,‬כתבי רמב"ן כרך א‪ ,‬עמ' קנד‪-‬ה‪.‬‬
‫‪ )8‬בפירושו לתורה‪ ,‬ויקרא כו‪,‬ו‪.‬‬
‫‪ )9‬בפירושו לישעיה יא‪,‬ו‪.‬‬
‫‪ )16‬ליקוטי‪-‬שיחות כרך כז‪ ,‬עמ' ‪.191‬‬
‫‪ )17‬התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' ‪ .189‬שיחות קודש תשל"ו ח"א ע' ‪ .344‬ועוד‪.‬‬
‫‪ )18‬שיחת אחש"פ תשמ"ח (הערה ‪.)76‬‬
‫‪ 06:02:02‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 30‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫יום שישי‪ ,‬ה' שבט‬
‫חסיד הוא מסור‬
‫לא מספיקה התבוננות‪ ,‬צריך התמסרות \ גם בעניינים שלא ציוו אותו עליהם \ על ידי זה‬
‫לוקחים את העצמות‬
‫‪ . .‬ו‪ .‬כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר‪ ,‬שבי"ט כסלו‬
‫תרס"ז סיפר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע‪ ,‬שפעם‬
‫לטאווא‪ ,‬ואמר הרב‬
‫מּפא ַ‬
‫ָ‬
‫ישב והתוועד עם הרב‬
‫לטאווא‪ ,‬שחסיד הוא מי שמקושר לרבי‪.‬‬
‫מּפא ַ‬
‫ָ‬
‫והשיב על כך אדמו"ר נ"ע‪ ,‬שהתבונן בענין זה‪,‬‬
‫והונח בדעתו‪ ,‬שמי שמקושר לרבי עדיין אינו‬
‫שוואכער חסיד");‬
‫ַ‬
‫נאך ַא‬
‫חסיד כ"כ ("ער איז ָ‬
‫חסיד הוא – מי שמסור ונתון לפעולותיו של הרבי‪,‬‬
‫וביאר זאת ע"פ משל מגוף ונפש‪ ,‬שהתקשרות‬
‫הגוף להנפש אינה רק להנפש עצמה‪ ,‬אלא גם‬
‫לפעולות הנפש‪.‬‬
‫ובהקדמה‪:‬‬
‫ווארענען")‬
‫("בא ָ‬
‫מובן שאין כוונת אדנ"ע להבהיר ַ‬
‫שחסיד צריך לציית לציווי של הרבי‪ ,‬שהרי קיום‬
‫דברי רבו הוא מצות עשה מן התורה‪ ,‬ו"בשופטני‬
‫לא עסקינן"‪.‬‬
‫וכן מובן שאין כוונתו לפעולותיו של הרבי‬
‫בענינים שאי‪-‬אפשר לעשותם ע"י אחרים – שהרי‬
‫גם זה דין מפורש‪ ,‬שמצוה שאי אפשר לעשותה‬
‫ע"י אחרים דוחה אפילו תלמוד תורה‪ ,‬אף שבת"ת‬
‫כתיב "וכל חפצים לא ישוו בה"‪" ,‬אפילו חפצי‬
‫שמים"‪ ,‬וכיון שכל פעולותיו של הרבי ענינם‬
‫הוא החזקת והפצת היהדות‪ ,‬הרי מובן‪ ,‬שכאשר‬
‫פעולות אלו אינן יכולות להיעשות בלעדיו‪ ,‬הרי‬
‫זה נכלל בסוג של "מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י‬
‫אחרים"‪.‬‬
‫ועכצ"ל‪ ,‬שכוונת אדנ"ע שחסיד צריך להיות‬
‫מסור ונתון לפעולותיו של הרבי היא – בנוגע‬
‫לענינים שיכולים להיעשות גם בלעדיו‪ ,‬ופשיטא‬
‫שהרבי מעולם לא אמר לו ולא כתב לו לעשותם;‬
‫ואעפ"כ‪ ,‬כיון שמדובר בענינים שהרבי התמסר‬
‫‪ 06:02:02‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫להם‪ ,‬הרי הוא מקושר ומסור אליהם‪ ,‬ומניח את‬
‫כל עניניו האישיים – וכיון שמדובר אודות חסיד‬
‫ומקושר לרבי‪ ,‬ולא עוד אלא שאדמו"ר נ"ע קוראו‬
‫בשם חסיד ומקושר לרבי‪ ,‬הרי מובן שכל עניניו‬
‫האישיים הם תורה‪ ,‬עבודה או גמילות‪-‬חסדים –‬
‫ואעפ"כ‪ ,‬להיותם ענינים שלו‪ ,‬הרי הוא מניח אותם‬
‫ומתמסר לפעולותיו של הרבי‪.‬‬
‫ויש לבאר גם דיוק לשון כ"ק אדנ"ע אודות‬
‫ההתמסרות לפעולותיו של הרבי – לא לתורתו‬
‫של הרבי‪ ,‬למחשבתו או לדיבורו של הרבי‪ ,‬אלא‬
‫לפעולותיו דוקא‪:‬‬
‫פעולה – היא ענין נפרד דוקא‪ ,‬שזהו למטה גם‬
‫מענין המעשה‪ .‬וע"ד הלשון "כח הפועל בנפעל"‪,‬‬
‫שזהו בדבר נפרד דוקא‪.‬‬
‫והיינו‪ ,‬שמדובר אודות ענינים שאינם שייכים‬
‫כלל במחיצתו של הרבי‪ ,‬וכדי לעשותם צריכים‬
‫לצאת מד' אמותיו של הרבי‪ ,‬ואעפ"כ‪ ,‬כיון‬
‫שענינים אלו הם פעולותיו של הרבי‪ ,‬הרי הוא‬
‫מסור ונתון אליהם‪.‬‬
‫וכמובן גם מהמשל דגוף ונפש – שהתקשרות‬
‫הגוף להנפש היא בכל עניניו‪ ,‬עד להעקב שברגל‪,‬‬
‫והיינו‪ ,‬שאף שהעקב הוא למטה גם מהרגל‪,‬‬
‫שאין בו (לא רק המוחין שבראש‪ ,‬המדות שבלב‪,‬‬
‫וכח המעשה שבידים‪ ,‬אלא) אפילו כח ההילוך‬
‫שברגלים‪ ,‬שהרי כח ההילוך יכול להיות גם ללא‬
‫העקב‪ ,‬כפי שמצינו בגמרא עה"פ "וחמישים איש‬
‫רצים לפניו"‪ ,‬ש"חקוקי כפות רגלים היו" ("אין‬
‫בשר בפרסותיהם")‪ ,‬ואעפ"כ היו "רצים לפניו"‪,‬‬
‫ועד כדי כך שהעקב אין בו חיות כלל‪ ,‬שלכן נקרא‬
‫"מלאך המות שבאדם" – אעפ"כ‪ ,‬צריכה להיות‬
‫התקשרות הגוף והנפש גם בהעקב‪.‬‬
‫‪.indd 31‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪32‬‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫וכידוע פתגם אדמו"ר נ"ע עה"פ "עקב אשר‬
‫שמע אברהם בקולי"‪ ,‬שגם העקב צריך להיות‬
‫ּפיאטע")‪.‬‬
‫("א חסידי'שע ַ‬
‫"עקב חסידי" ַ‬
‫וענין זה מתאים עם המבואר באגה"ק הנ"ל‬
‫(ס"ד) "ולגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה" –‬
‫שזוהי פעולה שמחוץ לד' אמותיו של הרבי‪ ,‬שהרי‬
‫בד' אמותיו של הרבי "לא יגורך רע"‪ ,‬ואעפ"כ‬
‫אומרים שעבודת החסידות היא – להתמסר גם‬
‫לענינים של "פעולות"‪ ,‬שהם בדברים נפרדים‪.‬‬
‫וכמו"כ בנוגע להשליחויות של הרבי – שחסיד‬
‫הוא דוקא מי שהוא מסור ונתון לפעולותיו של‬
‫הרבי‪.‬‬
‫ודוקא עי"ז "לוקחים" את העצמות של הרבי –‬
‫ע"ד המבואר לעיל (ס"ד ואילך) בנוגע לעבודה‬
‫"לגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה"‪ ,‬שדוקא עי"ז‬
‫"לוקחים" את פנימיות אוא"ס‪.‬‬
‫וכיון שעניני הנשיאים אינם באקראי בעלמא‪ ,‬הרי‬
‫מזה שאדנ"ע דיבר אודות ענין הנ"ל בהתוועדות‬
‫י"ט כסלו‪ ,‬ר"ה לחסידות‪ ,‬מובן‪ ,‬שענין זה הוא אחד‬
‫מעיקרי תורת החסידות‪ ,‬כי‪ ,‬כאשר חסר ענין זה‪,‬‬
‫"א‬
‫הרי גם אם הוא מקושר אל הרבי‪ ,‬הרי הוא ַ‬
‫שוואכער חסיד"‪ ,‬אלא חסיד הוא דוקא מי שמסור‬
‫ַ‬
‫ונתון לפעולותיו של הרבי‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ וישב תשכ"א‪ ,‬שיחו"ק עמ' ‪ .53‬בלתי מוגה)‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫בכח ההתקשרות והביטול‬
‫ביטול הגלות‬
‫ע"י ההתקשרות להצדיקים והנשיאים שבכל דור‪ ,‬ומה שנוגע לנו במיוחד הוא ההתקשרות לכ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬יבטלו כל ההעלמות וההסתרים‪ ,‬כולל גם ביטול (ההעלם ד)הגלות‪ ,‬וכ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר יוליכנו קוממיות לארצנו‪ ,‬בגאולה האמיתית והשלימה‪ ,‬בקרוב ממש‪.‬‬
‫(מאמר ד"ה רני ושמחי תשכ"ז ‪ -‬סה"מ מלוקט ח"ד‪ ,‬ע' רפז)‬
‫נהפך הכל לטוב‬
‫בכח ההתקשרות אל הרבי ‪ -‬שיכיר שכל הענינים נמשכים מלמעלה ע"י הרבי‪ ,‬והכל טוב ‪ -‬אזי יהפכו‬
‫הקללות לברכות בפועל ובגלוי ‪ . .‬ועד להשלימות האמיתית בכל זה ‪ -‬כשתהי' בקרוב הגאולה השלימה‪,‬‬
‫והרבי יוליכנו לקראת משיח צדקנו‪ ,‬אמן‪.‬‬
‫(ש"פ ראה ה'שי"ת‪ ,‬התוועדויות עמ' ‪)185‬‬
‫הצלה מהיצר‬
‫על פי דין אסור להסתמך על סימנים בלבד בקשר לעוף טהור‪ ,‬אלא צריכים גם למסורה‪.‬‬
‫‪ 06:02:02‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 32‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪33‬‬
‫לכאורה‪ ,‬לשם מה צריכים למסורה‪ ,‬הרי יכול אדם לראות הסימנים הדרושים ולדעת בעצמו אם זה‬
‫טהור‪.‬‬
‫אלא הענין הוא‪ ,‬אדם אסור לו להסתמך על שכלו העצמי‪ .‬יכול אדם ללמוד שולחן ערוך ולהתנהג לפנים‬
‫משורת הדין ויחד עם זאת להיות שקוע בשאול תחתית‪ .‬צריכה להיות מסורה ‪ -‬מלשון מסירה והתקשרות‪,‬‬
‫התקשרות לרבי‪ ,‬ורבי צייד‪ ,‬שעסק בהצלת נשמות ישראל מעצות היצר‪ ,‬ובקי בהם ובשמותיהם‪.‬‬
‫(לקו"ש ח"א עמ' ‪ .226‬תרגום מאידית)‬
‫התקשרות עצמית‬
‫"כי נער ישראל ואהבהו"‪ ,‬על ידי נער ישראל ‪ -‬העבודה של קבלת עול‪ ,‬ואהבהו ‪ -‬ממשיכים אהבה‬
‫עצמית בנאהב‪ ,‬דהיינו הקשר של עצם עם עצם‪ ,‬שנעשה כולא חד‪.‬‬
‫ובפרט כשהמדובר בהתקשרות של חסידים עם רבי‪ ,‬שהיא ההתקשרות הגדולה ביותר‪ ,‬ועל ידי כי נער‬
‫ישראל ‪ -‬שההתקשרות והביטול יהיו של נער‪ ,‬ביטול של מקבל אמיתי ועבד נאמן‪ ,‬בנוגע לענינים של‬
‫פועל על כל פנים‪ ,‬ועל ידי זה יהי' ואהבהו‪ ,‬שיתקשרו עם ה"עצם" של הרבי‪ ,‬שזהו "העצם" של אלקות‪,‬‬
‫ויהי' אורייתא וקוב"ה כולא חד‪.‬‬
‫(משיחת יום שמחת‪-‬תורה תשט"ז)‬
‫קודש לנשיא הדור‬
‫‪ . . .‬צריך כאו"א לקבל על עצמו להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במעשיו‪ ,‬תורתו ועבודתו של בעל‬
‫ההילולא‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו‪ ,‬ובפרט בהביטול‬
‫וההתקשרות אל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור‪" ,‬הנשיא הוא הכל"‪ ,‬שבכאו"א ‪ -‬מציאותו וכל ענינו‪ ,‬בכל‬
‫מכל כל‪ ,‬נעשים קודש לנשיא הדור‪ ,‬עי"ז שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור ‪ -‬משה רבינו‬
‫שבדור‪ ,‬גואל ראשון הוא גואל אחרון ‪ -‬שענינו העיקרי "להביא לימות המשיח" בפועל ממש‪.‬‬
‫ולהוסיף‪ ,‬שהידיעה שתיכף ומיד נכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (כיון ש"הקיצו ורננו שוכני עפר")‬
‫ומביט על כאו"א מהחסידים והמקושרים לבחון מעמדו ומצבו כו'‪ ,‬מעוררות ופועלות לסיים ולהשלים‬
‫(גם מלשון שלימות) את כל מעשינו ועבודתינו‪.‬‬
‫(משיחת ש"פ וארא תשנ"ב)‬
‫‪ 06:02:02‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 33‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪34‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫כך יועבר הרע‬
‫איך ייראה עולם שאין בו רוע?‬
‫אחד הדברים הגדולים שיקרו בימות המשיח הוא ‪ -‬העברת הרע מן העולם‪ .‬כך נאמר בזכריה‪:1‬‬
‫"את רוח הטומאה אעביר מן הארץ"‪ .‬לא יהיה עוד רע‪ ,‬ולא יהיה גם יצר‪-‬הרע‪ ,‬כפי שאומרת‬
‫הגמרא‪" :2‬לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר‪-‬הרע ושוחטו"‪.‬‬
‫כאשר מתבוננים במשמעות הדברים‪ ,‬מבינים‪ ,‬שהעברת הרע מן העולם תשנה ללא‪-‬הכר את כל‬
‫פני החיים‪ .‬הרע והמלחמה בו ארוגים כל‪-‬כך בתוך חיינו‪ ,‬עד שסילוקו יוצר למעשה עולם שונה‬
‫לחלוטין‪ .‬זהו עולם בלי מנעולים ובלי שוטרים‪ ,3‬בלי רובים ובלי עונשים‪ ,‬בלי עלבונות ובלי שנאות‪,‬‬
‫בלי קינאה ובלי רדיפת‪-‬בצע‪ .‬ילדים שאינם רבים עם הוריהם ומוריהם‪ .‬אנשים שאינם רבים עם‬
‫עצמם‪ .‬אין על מי לכעוס‪ .‬אין בשביל מה להתרגז‪ .‬הכול רק טוב ‪ -‬וזה יהיה טבעי כל‪-‬כך!‬
‫מלחמה מתמדת‬
‫העולם שאנו חיים בתוכו מתאפיין במלחמה המתמדת בין הטוב לבין הרע‪ ,‬בין הקדושה לבין‬
‫ה'סטרא‪-‬אחרא'‪ .‬מאבק זה התחיל לאחר חטא עץ‪-‬הדעת‪ ,‬אשר חולל ערבוביה בין הטוב לבין הרע‪,‬‬
‫ומאז אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב‪ ,‬והם נאבקים זה עם זה ללא הרף‪ .‬מאז היו עליות וירידות‬
‫רבות‪ .‬פעמים גבר הטוב ופעמים ניצח הרע‪ ,‬וכפי שנאמר על מאבק מתמיד זה‪" :‬ולאום מלאום‬
‫יאמץ‪" - "4‬כשזה קם‪ ,‬זה נופל‪."5‬‬
‫המאבק הזה בין הטוב לרע‪ ,‬הוא תמצית כל העבודה בזמן הזה‪ .‬זהו התפקיד שמוטל עלינו ‪-‬‬
‫להילחם ברע‪ ,‬להגביר את הטוב‪ ,‬להפריד את הטוב מן הרע‪ .‬הזמן הזה‪ ,‬ובעיקר תקופת הגלות‪,‬‬
‫הוא זמן המלחמה‪ ,‬שבו הטוב והרע מתמודדים ביניהם בכל צורה אפשרית‪ .‬יש‪ ,‬כאמור‪ ,‬עליות‬
‫וירידות‪ ,‬אבל בכללות‪ ,‬העולם הולך ומתברר; הטוב הולך ונפרד מן הרע‪ .‬השלמת המלאכה הזאת‬
‫מביאה את הגאולה‪.‬‬
‫תקופת הגאולה מתחלקת לשני שלבים מבחינת העברת הרע‪ .6‬בתקופה הראשונה‪ ,‬הנקראת‬
‫'ימות המשיח'‪ ,‬עדיין לא ייעלם הרע לגמרי מן העולם‪ .‬אז רק ייפסק ערבוב התחומים שקיים‬
‫כיום בין הטוב לבין הרע‪ .‬יחזרו ויתקיימו הגבולות שנבראו ביניהם (כמו קודם חטא עץ‪-‬הדעת)‪.‬‬
‫‪ )1‬יג‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ )2‬סוכה נב‪,‬א‪.‬‬
‫‪ )3‬ראה פירוש הרד"ק על הפסוק (ישעיה א‪,‬כו) "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה"‪" :‬זה יהיה בימות‬
‫המשיח‪ ,‬שיכלו הרשעים כולם‪ ,‬ושארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב"‪.‬‬
‫‪ )4‬בראשית כה‪,‬כג‪.‬‬
‫‪ )5‬רש"י שם‪.‬‬
‫‪ )6‬תשובות וביאורים עמ' ‪ .50‬וכן בקונטרס "תורה חדשה מאיתי תצא" סעיפים יא‪-‬יב‪.‬‬
‫‪ 06:02:02‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 34‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪35‬‬
‫עם‪-‬ישראל כבר לא יהיה נתון תחת שלטון הרע‪ .‬בספר הזוהר‪ 7‬נאמר‪ ,‬שהרע יתרכז אז רק בקרב‬
‫ה'ערב‪-‬רב'‪.‬‬
‫לרע יהיה אז תפקיד חיובי‪ .‬אחד הכינויים של הרע הוא ‪' -‬קליפה'‪ .‬קליפה כשלעצמה אינה דבר‬
‫רע ‪ -‬היא שומרת ומגינה על הפרי‪ .‬הבעיה נוצרת‪ ,‬כאשר היא מתערבבת בתוך הפרי‪ .‬לכן בימינו‪,‬‬
‫ה'קליפה' היא גורם שלילי‪ ,‬מכיוון שהרע מעורבב בתוך הטוב‪ ,‬אבל בימות המשיח‪ ,‬כשהרע יתייצב‬
‫על מקומו‪ ,‬אפשר יהיה להשתמש בסגולותיו המיוחדות (למשל‪ ,‬העוצמה המיוחדת שיש לרע‪,‬‬
‫השאפתנות שלו‪ ,‬וכדומה) כדי להרים את הטוב לגבהים נעלים יותר‪.‬‬
‫הרע יסיים את תפקידו‬
‫השלב השני בסילוק הרע יתקיים בתקופה השנייה שלאחר ימות המשיח‪ .‬זו התקופה של תחיית‬
‫המתים‪ ,‬שמהווה למעשה עולם חדש לגמרי‪ .‬אז יועבר הרע לגמרי מן העולם ויחדל מלהתקיים‬
‫בשום צורה שהיא‪ .‬הרע יסיים אז את תפקידו‪ ,‬והטוב יישאר לבדו‪ ,‬כמציאות האחת והיחידה‪.‬‬
‫האמת האלוקית ‪ -‬היא לבדה תשלוט בכל המציאות‪.‬‬
‫תקופה זו איננה שייכת כבר ל"עולם הזה"‪ ,‬והיא מכונה בשם "העולם הבא"‪ .‬לדעת הרמב"ם‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬תחיית המתים תתקיים עוד בעולם הזה‪ .‬ואילו העולם הבא הינו עולם השייך לנשמות בלא‬
‫גופים‪ .‬אך תורת הקבלה והחסידות פוסקת כדעת הרמב"ן – שהעולם הבא הוא "עולם התחיה"‪,‬‬
‫ובו מתממשת תכליתה של כל הבריאה‪.‬‬
‫מטרת הבריאה היא ‪" -‬דירה בתחתונים" ‪ -‬להשכין את הקב"ה עצמו דווקא בעולם התחתון‪ .‬שיא‬
‫השלמות בזה יהיה בזמן התחייה‪ ,‬כאשר הרע יתבטל ויושמד כליל‪ ,‬ובכך ייהפך העולם הגשמי‬
‫התחתון להיות 'דירה' לקב"ה‪ .8‬אז תסתיים עבודת עם‪-‬ישראל במשך הגלות ‪ -‬כולל בתקופת 'ימות‬
‫המשיח'‪ ,‬ותגיע תקופת ה'שכר' ‪" -‬צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה‪."9‬‬
‫נמצאים כבר בתקופת השכר‬
‫בשיחה נדירה מזכיר הרבי‪ ,‬שזמננו שייך כבר לתקופת תשלום השכר‪ .‬וזו לשונו הקדושה‪:‬‬
‫"לפרסם בכל מקום ומקום שעומדים בסיום וחותם דמעשינו ועבודתינו ("כי תצא למלחמה על‬
‫אויבך")‪ ,‬ובהתחלת התקופה דתשלום השכר‪" ,‬מתן שכרן של צדיקים" ("כי תבוא אל הארץ גו'‬
‫וירשתה וישבת בה")‪ ,‬ובהתאם לכך צריכה להיות העבודה גם בענינים השייכים לימות המשיח‪,‬‬
‫החל מלימוד התורה בעניני משיח וגאולה וביהמ"ק‪ ,‬ועוד ועיקר – מתוך מנוחה והתיישבות‪ ,‬שמחה‬
‫וטוב לבב‪ ,‬כולל גם ע"י עריכת התוועדויות של שמחה ‪ . .‬מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד "אז‬
‫(לעתיד לבוא) ימלא שחוק פינו" ‪ ,‬אשר‪ ,‬בדורנו זה‪ ,‬שנשיא הדור‪ ,‬כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬ששמו השני‬
‫"יצחק"‪ ,‬ע"ש הצחוק והשמחה‪ ,‬הוא נשיא השמיני ("אז" בגימטריא שמונה) להבעש"ט‪ ,‬נעשה‬
‫הענין ד"ימלא שחוק פינו" (לא בלשון עתיד‪" ,‬אז"‪ ,‬אלא) בלשון הוה"‪.10‬‬
‫‪' )7‬רעיא מהימנא' פרשת נשא‪ ,‬הובא ונתבאר בתניא‪ ,‬איגרת‪-‬הקודש סימן כו‪.‬‬
‫‪ )8‬ליקוטי‪-‬שיחות כרך ו‪ ,‬עמ' ‪.22‬‬
‫‪ )9‬ברכות יז‪,‬א‪.‬‬
‫‪ )10‬שיחת שבת פרשת כי תצא‪ ,‬ה'תנש"א‪.‬‬
‫‪ 06:02:02‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 35‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫שבת קודש‪ ,‬פרשת בא‪ ,‬ו' שבט‬
‫גילוי בחי' משה שבקרבו‬
‫משה רבינו – נשיא הדור – כלול מעליונים ותחתונים ‪ /‬בכל יהודי יש בחינת משה שבקרבו‬
‫‪ /‬הרבי נותן את הכח לבחינת משה של כל אחד ואחד לעשות את שליחותו בעולם ‪ /‬שליח‬
‫בתוספת עשר בגימטריא משיח‬
‫(ג) ‪ . .‬הכח והאופן בו הברכות של הקב"ה נמשכות‬
‫לבנ"י למטה הוא ע"י משה רבינו – הרועה נאמן של‬
‫כל בנ"י‪ ,‬שעל ידו נמשכות כל ההשפעות לבנ"י‪,‬‬
‫והוא הממוצע המחבר "ביניכם ובין ה' אלקיכם" –‬
‫שיש בו משני הענינים שהוא מחברם‪,‬‬
‫כפי שחז"ל אומרים על "איש האלקים" –‬
‫"מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלקים"‪.‬‬
‫משה יש בו שני הענינים – הן כפי שהוא בדוגמא‬
‫שלמעלה ("מחציו ולמעלה האלקים")‪ ,‬והן כפי‬
‫שהוא בדוגמא לבנ"י למטה ("מחציו ולמטה‬
‫איש")‪ ,‬ובהיות בו שני ענינים אלו יש למשה הכח‬
‫ד"תפלה למשה" – להוריד את הברכות של הקב"ה‬
‫כפי שהם למעלה ממדידה והגבלה לבנ"י כפי‬
‫שהם נשמות בגופים למטה‪.‬‬
‫[ובפרטיות יותר – י"ל שזהו החילוק בין "משה"‬
‫ו"איש האלקים"‪" :‬איש האלקים" מורה על החיבור‬
‫דבחי' איש עם שם אלקים (בגימטריא הטבע)‪,‬‬
‫אלקות שבערך הבריאה‪ ,‬שנבראה בשם אלקים‪.‬‬
‫משא"כ "משה" קשור עם שם מ"ה‪ ,‬שם הוי'‪,‬‬
‫שלמעלה מהבריאה]‪.‬‬
‫לפי זה נמצא שהמזמור "תפלה למשה" – נוסף‬
‫לזה שקאי על התפלה דמשה על בנ"י – הוא ענין‬
‫כללי ביותר‪ :‬תפלת וברכת הנשיא – משה‪ ,‬שכוללת‬
‫את כל התפלות והברכות כולם; ע"י "תפלה‬
‫למשה"‪ ,‬נשיא ישראל‪ ,‬שהנשיא הוא הכל‪ ,‬נמשכות‬
‫כל הברכות מהקב"ה למטה‪ ,‬בכל הפרטים ופרטי‬
‫פרטים‪.‬‬
‫ד‪ .‬ויתירה מזו‪ :‬בכדי שאצל בנ"י יקלטו בפנימיות‬
‫הברכות של הקב"ה (שלמעלה ממדידה והגבלה)‪,‬‬
‫מובן שגם אצלם צריך להיות מעין שני הענינים‬
‫הנ"ל (ד"איש" וד"האלקים")‪.‬‬
‫‪ 06:02:03‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫ויש לומר‪ ,‬ע"פ הידוע שלכאו"א מישראל יש‬
‫בחי' משה שבו‪ ,‬כמובן מדברי הגמרא עה"פ"‬
‫ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם‬
‫ליראה את ה' אלקיך"‪" ,‬אטו יראה מילתא זוטרתי‬
‫היא? אין‪ ,‬לגבי משה מילתא זוטרתי"‪ ,‬וכיון ש"כל‬
‫נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה"‪,‬‬
‫לכן‪ ,‬כשם שענינים אלו היו אצל משה‪ ,‬שאצלו‬
‫ה"ז "זוטרתי"‪ ,‬כך נעשה זה "זוטרתי" אצל כאו"א‬
‫מישראל‪ ,‬עד שזה פועל עליו בעבודתו בפועל‬
‫כהמשך הכתוב ("ועתה ישראל גו'") "ללכת בכל‬
‫דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה"א גו' לשמור‬
‫את מצות ה' גו'"‪.‬‬
‫ומזה מובן‪ ,‬שע"ד שאצל משה ישנם שני הענינים‬
‫ד"איש" וד"האלקים"‪ ,‬עד"ז ישנו "אפס קצהו‬
‫ושמץ מנהו" אצל כאו"א מישראל (כדלקמן)‪ ,‬שזה‬
‫נותן בו את הכח לקבל את הברכות בשלימות ‪. .‬‬
‫ה‪ .‬ויובן זה ע"פ הביאור בכפל הלשון במזמור‬
‫צדי"ק – כפל הן במברך‪(" :‬תפלה ל)משה" ו"איש‬
‫האלקים"‪ ,‬והן בהברכה עצמה‪" :‬ומעשה ידינו‬
‫כוננה עלינו" "ומעשה ידינו כוננהו"‪:‬‬
‫מעין הענין ד"איש האלקים"‪" ,‬מחציו ולמטה‬
‫איש מחציו ולמעלה האלקים" – ישנו בכאו"א‬
‫מישראל‪ ,‬בבחי' משה שבו‪ .‬ובכללות – שכאו"א‬
‫מישראל מתחלק לשני חלקים‪ :‬נשמה וגוף‪,‬‬
‫ונשמתו היא "חלק אלוקה ממעל ממש"‪ ,‬ע"ד‬
‫"האלקים"; וגופו קשור עם בחי' "איש"‪ ,‬יש ונברא‪.‬‬
‫ובפרטיות יותר – ה"ז החילוק בין "משה" ו"איש‬
‫האלקים"‪" :‬איש האלקים" מורה על החיבור דבחי'‬
‫איש עם שם אלקים‪ .‬משא"כ "משה" קשור עם שם‬
‫מה – הוי'‪.‬‬
‫‪.indd 36‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫ושני ענינים אלו נמצאים אצל כאו"א מישראל‬
‫(בבחי' משה שבו)‪:‬‬
‫שתי הדרגות בנשמתו – בחי' ישראל שבה‪,‬‬
‫שקשורה עם שם הוי' ("חלק הוי' עמו")‪ ,‬ובחי'‬
‫יעקב שבה‪ ,‬הקשורה עם שם אלקים‪ .‬ומזה‬
‫מתבטא החילוק בין הנשמה (משם הוי') והגוף‬
‫(משם אלקים)‪ ,‬עד שמזה משתלשל כו' למטה‬
‫החילוק בין "מחציו ולמטה איש" ו"מחציו ולמעלה‬
‫האלקים"‪.‬‬
‫כשם שביהודי ישנם שני ענינים אלו ד"משה"‬
‫ו"איש האלקים" – כמו"כ הוא בעבודתו‪ ,‬ב"מעשה‬
‫ידינו"‪ ,‬וכמודגש בהכפל ד"מעשה ידינו" בסיום‬
‫המזמור ("ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה‬
‫ידינו כוננהו") – העבודה בעניני קדושה – "מחציו‬
‫ולמעלה"; ועבודה בעניני רשות וחול – "מחציו‬
‫ולמטה"‪ .‬ובכללות – העבודה עם עצמו והעבודה‬
‫בבירור העולם‪.‬‬
‫ויש לומר‪ ,‬שהכח לפעול (ברכה והמשכה) בשני‬
‫אופני העבודה – בא ממשה רבינו‪ ,‬בחי' משה‬
‫שבכל א'‪ :‬עי"ז שיהודי יש בו את שני הענינים‬
‫ד"משה" ו"איש האלקים"‪ ,‬ה"ז נותן לו את הכח‬
‫לעשות בשלימות – באופן ד"כוננהו" – את שני‬
‫אופני העבודה‪ ,‬הן העבודה בעניני קדושה‪ ,‬והן‬
‫העבודה בבירור העולם‪.‬‬
‫(ח) ‪ . .‬הענין הנ"ל ד"תפלה למשה" נמצא יותר‬
‫בהדגשה ובגילוי בדורנו זה כשישנו הכח של‬
‫התפלות והברכות והעבודה דרבותינו נשיאינו‪,‬‬
‫אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא‪ ,‬עד כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר נשיא דורנו‪ ,‬אתפשטותא דמשה שבדורנו‪,‬‬
‫‪ 06:02:03‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪37‬‬
‫ובפרט שעומדים לאחרי ארבעים שנה‬
‫מהסתלקות‪-‬הילולא שלו (בשנת תש"י)‪ ,‬כאשר‬
‫"נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים‬
‫לשמוע"‪ ,‬קאי איניש אדעתא דרבי'‪,‬‬
‫שהוא נותן את הכח לבחי' משה בכאו"א מישראל‬
‫בדורנו – ובפרט ע"י הגילוי דפנימיות התורה –‬
‫לגלות שהוא "משה איש האלקים"‪ ,‬וש"ויהי נועם‬
‫ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה‬
‫ידינו כוננהו"‪ ,‬גילוי בחי' נועם (פנימיות עתיק)‪ ,‬ע"י‬
‫לימוד התורה‪ ,‬ובפרט פנימיות התורה‪ ,‬והעבודה‬
‫דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה‪,‬‬
‫באופן שזה פועל "כוננהו" ב"מעשה ידינו"‪ ,‬בכל‬
‫הדרגות שבזה‪,‬‬
‫החל מהעבודה עם עצמו – עי"ז שכאו"א‬
‫מישראל מגלה (בכח דנשיא דורנו) שהוא שלוחו‬
‫של הקב"ה‪ ,‬ושלוחו של אדם (העליון) כמותו‬
‫("משה איש האלקים")‪ ,‬שזה נפעל עי"ז שיהודי –‬
‫כשלוחו של הקב"ה – מנצל את כחותיו לעבודת ה'‪,‬‬
‫כך שהכחות הם רק ככלי‪" ,‬שליח"‪ ,‬כדי למלאות‬
‫שליחותו ורצונו של הקב"ה‪ ,‬בלימוד התורה‪ ,‬נגלה‬
‫דתורה ופנימיות התורה‪ ,‬וקיום המצוות בהידור‪,‬‬
‫וכך הוא פועל גם בעולם‪ ,‬שכל עניני העולם‬
‫נעשים כלי למילוי שליחותו של הקב"ה;‬
‫ועי"ז שהשליח עושה את עבודתו בשלימות‬
‫בצירוף עשר כחותיו – ה"ז נעשה משיח (בגימטריא‬
‫שליח בצירוף עשר)‪ ,‬עד לגילוי של משיח בפועל‪,‬‬
‫כשתהי' שלימות הגילוי "ויהי נועם ה' אלקינו‬
‫עלינו גו'"‪.‬‬
‫(חלקים משיחת י"א ניסן תנש"א ‪ -‬מוגה‪ ,‬סה"ש תנש"א ח"ב‬
‫עמ' ‪ .414‬הושמטו חלק מהסוגריים להקל על רצף הקריאה)‬
‫‪.indd 37‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪38‬‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫לימוד תורתו‬
‫בפרט אצל חסידי חב"ד‬
‫אמרתי פה בהתועדות עם אנ"ש והתמימים‪ ,‬דהנה ההתקשרות צ"ל [צריכה להיות] בכל הכחות שאפשר‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬לכל לראש‪ ,‬אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא שצריך להתקשר בחב"ד‪ ,‬היינו‪ ,‬בפשטות‪ ,‬ללמוד מאמרי‬
‫וכ"ק הנשיא ‪ -‬כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד במדות ושינוי המדות על ידן‪ ,‬ה"ז מכריח‬
‫התקשרות ע"י שוהלכת בדרכיו וע"פ הוראותיו במדות ומחדו"מ [ומחשבה‪-‬דיבור‪-‬ומעשה]‪.‬‬
‫(אג"ק חכ"א‪ ,‬עמ' סב)‬
‫"מיין חסיד"‬
‫מכתבו בעתו קבלתי‪ ,‬וקבלתיו בעונג‪ ,‬להודע‪ ,‬בעקיפין עכ"פ אשר שלום לו‪ ,‬וקובע עתים לימוד שיעורים‬
‫בדא"ח‪ .‬ובודאי יש בשיעורים אלו שיעור במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א‪ ,‬אף שאינו מזכיר ביחוד‬
‫עד"ז‪,‬‬
‫ומכבר כתבתי בארוכה במק"א‪ ,‬אשר יודע שהנשמה כללית הנה על ידה צ"ל כל ההמשכות‪ ,‬ולא רק אלו‬
‫שברוחניות בלבד‪ ,‬ואמר כ"ק אדנ"ע‪ :‬לערן מיינע וועסטו ווערן מיין חסיד [תלמד את שלי ותהיה חסיד‬
‫שלי]‪ ,‬שזהו הוראה לכל דור ודור באופן ההתקשרות שצ"ל ע"י תורה‪ ,‬ובפרט אצל חסידי חב"ד ‪ -‬ואכמ"ל‪.‬‬
‫(אג"ק ח"ג‪ ,‬עמ' רלב)‬
‫התקשרות מתאים לזמננו ולדורנו‬
‫‪...‬ומ"ש אודות לימוד תורת נשיא הדור הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לא באתי בזה‬
‫ח"ו לשלול לימוד מאמרי חסידות של נשיאים שהוא ממלא מקומם ופשוט‪ ,‬אלא שכל תלמיד צריך לעמוד‬
‫בהענין דההתקשרות מתאים לזמנו ודורו‪ ,‬והתקשרות היא ע"י תורת הנשיא וכמבואר בכמה מכתבים‬
‫והועתק גם בלוח היום יום‪ ,‬ולכן חוויתי דעתי שצ"ל לימוד כזה דוקא‪...‬‬
‫(אג"ק ח"ח‪ ,‬עמ' קנג)‬
‫ראית פניו אינה מספקת‬
‫‪"...‬גודל התשוקה להתקשרות יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב‪ ,‬כי‬
‫בראית פנים בלבד לא סגי"‪....‬‬
‫(היום יום‪ ,‬ט' אדר שני)‬
‫קביעות בכל יום‬
‫‪...‬מה שכותב בענין הצעה לקבוע שיעור לימוד בכל יום ויום בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ‪ ,‬הנה‬
‫‪ 06:02:03‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 38‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪39‬‬
‫בכלל נכון הדבר ‪ . .‬מובן הדבר שכל אחד ואחד המרגיש בעצמו ענין זה‪ ,‬הרי יישר חילו אם יקבע שיעור‬
‫קבוע איזה פעמים בשבוע או בכל יום ויום בלימוד מאמרים הנ"ל ובטח יתוסף לו על ידי זה אומץ וחוזק‬
‫בההתקשרות‪...‬‬
‫(אג"ק ח"ד‪ ,‬עמ' קד)‬
‫בכל הגילאים‬
‫בטח אצל הלומדים‪ ,‬הגדולים עם הקטנים‪ ,‬ופשיטא בכל הכתות כולם של תו"ת ואח"ת‪ ,‬יש קביעות‬
‫לימוד מאמרי או שיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א‪ ,‬שהוא דוקא נשמה כללית של דורנו‪ ,‬וההתקשרות‬
‫צ"ל בכל‪ ,‬ועל אכו"כ [אחת‪-‬כמה‪-‬וכמה] ע"י תורתו‪ ,‬שזהו עצומ"ה [עצמות‪-‬ומהות] וזהו ממוצע המחבר‪.‬‬
‫(אג"ק ח"ג‪ ,‬עמ' רכ)‬
‫קריאת הפ"נ לאחר קביעות בלימוד תורתו‬
‫‪...‬והנה בטח לדכוותי' אך למותר הוא לבאר פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬שענין הברכה הוא ע"ד הגשם‬
‫שמועיל לאחר החרישה והזריעה‪ ,‬ועד"ז הוא ענין הפ"נ הוא ע"י התקשרות שיש בין המבקש והמתבקש‪,‬‬
‫וכיון שחפצו ורצונו הוא שאקרא הפ"נ שלו על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר‪ ,‬הרי בודאי יקבע שיעור‬
‫בלימוד תורתו שהו"ל במשך השנים האחרונות‪...‬‬
‫(אג"ק ח"ח‪ ,‬עמ' מה)‬
‫‪ 06:02:04‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 39‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪40‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫שפע גשמי‬
‫האם באמת יהיה שפע גשמי רב כשיבוא משיח?‬
‫התיאורים של חז"ל‪ 1‬על ימות המשיח‪ ,‬מציירים תקופת שפע מופלאה‪" :‬עתידה ארץ‪-‬ישראל‬
‫שתוציא גלוסקאות וכלי מילת‪ ...‬עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש הרים‪ ...‬עתידה חיטה‬
‫שתהיה כשתי כליות של שור הגדול"‪ .‬גם הרמב"ם כותב‪ 2‬ברוח זו‪" :‬הטובה תהיה מושפעת הרבה‬
‫וכל המעדנים מצויין כעפר"‪.‬‬
‫אולם משידועה ומובנת לנו משמעותם האמיתית והפנימית של ימות המשיח‪ ,‬נראה כל השפע‬
‫הזה חסר‪-‬טעם‪ .‬הרי בימות המשיח יתגלה הקב"ה בעולם‪ ,‬עינינו ייפקחו לראות את סודות הבריאה‪,‬‬
‫הרוחניות הצרופה תרד ותתגלה בעולם‪-‬הזה‪ .‬במצב כזה תהיה כל תשוקתנו לקדושה ולרוחניות‪,‬‬
‫כפי שאומר הרמב"ם‪" :‬ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד"‪ .‬מי יתעניין אז בכל‬
‫השפע הגשמי שיהיה בעולם?!‬
‫והאמת היא‪ ,‬שהרמב"ם רמז על כך כשכתב ש"המעדנים מצויין כעפר" ‪ -‬כל המעדנים הגשמיים‬
‫הנפלאים שיהיו אז‪ ,‬ייחשבו בעינינו כעפר‪ ,‬שכן אנו נהיה עסוקים בדברים נעלים לאין‪-‬ערוך ‪-‬‬
‫בהשגת דעת הבורא‪ .‬אם‪-‬כן‪ ,‬לשם‪-‬מה יש צורך בכל השפע הגשמי העצום שמתואר בדברי חז"ל?‬
‫להסיר טרדות‬
‫ניתן אולי להסביר זאת על‪-‬פי תפיסתו של הרמב"ם‪ 3‬בנוגע לכל הנושא של הבטחות על טוב‬
‫גשמי שמופיעות בתורה‪ .‬לדבריו‪ ,‬הברכות הללו אינן בבחינת שכר בלבד‪ ,‬שכן שכר המצוות גבוה‬
‫לאין‪-‬ערוך‪ ,‬אלא משמעותן היא ‪ -‬הסרת ההפרעות והקשיים‪ .‬כשיהודי הולך בדרך התורה ועושה‬
‫את רצון ה'‪ ,‬מונע ממנו הקב"ה רעב‪ ,‬מלחמה ומחלות‪ ,‬ונותן לו שפע גשמי רב‪ ,‬כדי שיוכל לעובדו‬
‫בשמחה ובטוב‪-‬לבב‪.‬‬
‫בדרך זו אפשר להסביר גם את השפע הגשמי שיהיה בימות המשיח‪ :‬על‪-‬מנת שנוכל להיות‬
‫"פנויין בתורה וחכמתה"‪ ,‬בלי שטרדות גשמיות יעסיקו אותנו‪ ,‬יעניק לנו הקב"ה שפע גשמי עצום‪,‬‬
‫ואז נוכל להתמסר לגמרי להשגת ה"דברים הסתומים‪ ,"4‬מתוך מנוחה ושמחת‪-‬לבב‪.‬‬
‫אפשר להסביר זאת גם בדרך אחרת‪ :‬תיאור השפע הגשמי נועד לעורר את הציפייה לביאת‬
‫המשיח גם בקרב אלו שעדיין אינם מסוגלים להבין את הטוב הרוחני הצרוף‪ .‬אם יאמרו לאנשים‬
‫אלה שבימות המשיח יהיו רק גילויים רוחניים‪ ,‬לא ירגישו כמיהה וציפייה לביאת המשיח‪ .‬לכן‬
‫‪ )1‬שבת ל; כתובות קיא‪,‬ב; ועוד‪.‬‬
‫‪ )2‬בסיום ספרו‪.‬‬
‫‪ )3‬הל' תשובה פרק ט‪ ,‬הלכה א‪.‬‬
‫‪ )4‬לשון הרמב"ם בסוף ספרו‪" :‬ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים"‪.‬‬
‫‪ 06:02:05‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 40‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪41‬‬
‫מתארים לפניהם חז"ל את השפע הגשמי העצום שיהיה אז (וזה תיאור אמיתי‪ ,‬שכן באמת יהיה אז‬
‫שפע גשמי עצום)‪ ,‬כדי לעורר בהם תשוקה וציפייה לביאת המשיח‪.‬‬
‫הרגליים רוקדות‬
‫אולם הסברים אלה אינם מספקים לגמרי‪ .‬התיאורים הרבים והמפורטים בדברי חז"ל על השפע‬
‫הגשמי הרב שיהיה בימות המשיח‪ ,‬אינם נראים כדבר שולי‪ ,‬שבא רק לאפשר את לימוד התורה‬
‫במנוחת‪-‬הנפש או לעורר תשוקה בלב המוני העם לביאת המשיח‪ .‬מן ההדגשה הרבה על השפע‬
‫הגשמי נראה‪ ,‬שיש בו תכלית העומדת בזכות עצמה‪.‬‬
‫יש לבאר זאת כך‪ :5‬בימות המשיח יתגלה בעולם הכוח האלוקי הבלתי‪-‬מוגבל‪ .‬כאשר ישנה‬
‫התגלות כזאת‪ ,‬היא באה לידי ביטוי בכל רובדי המציאות‪ .‬אם ישנו תחום כלשהו של המציאות‬
‫שההתגלות הזאת אינה מגיעה אליו‪ ,‬זו פגיעה באין‪-‬סופיותה‪ ,‬שכן אין‪-‬סוף אמיתי חודר לכל דבר‬
‫ומשפיע על כל דבר‪ .‬מטעם זה‪ ,‬בימות המשיח יהיה לא רק גילוי רוחני גדול‪ ,‬אלא גם שפע גשמי‬
‫עצום‪ .‬ההתגלות של האין‪-‬סוף אינה יכולה להיעצר במישור הרוחני‪ ,‬אלא היא פורצת גם את‬
‫המגבלות של העולם הגשמי‪ .‬התוצאה של התגלות כזאת‪ ,‬היא שפע גשמי עצום ואין‪-‬סופי‪.‬‬
‫הדבר דומה לאדם‪ ,‬שכאשר הוא שמח באמת ‪ -‬לא רק ראשו ולבו שמחים‪ ,‬אלא גם רגליו‬
‫מתרוממות בריקוד; השמחה שבלב חודרת עד הרגל הגשמית ומרימה אותה‪ ,‬מכיוון שזו שמחה‬
‫גדולה ופורצת‪ .‬בדרך זו תשפיע ההתגלות האלוקית העצומה בימות המשיח גם על "עצי השדה"‪,‬‬
‫שגם הם "ימחאו כף" מגודל השמחה (כפירוש הרד"ק על הפסוק‪" :6‬יכו כף לשמחה‪ ,‬כמו ויכו‬
‫כף אל כף ויאמרו יחי המלך") ויניבו שפע רב‪ ,‬כתוצאה ישירה מהגילוי הבלתי גבולי שיביא מלך‬
‫המשיח‪.‬‬
‫מצפים לסוכריות?‬
‫זוהי גם הסיבה‪ ,‬שנהוג לעודד ילדים קטנים לקבל את מלכותו של מלך המשיח או להביע את‬
‫ציפייתם לבואו – על ידי חלוקת סוכריות וממתקים‪ .‬או לעורר בהם ציפיה זו באמצעות ההסבר‬
‫על המעדנים הרבים שצפויים לנו אז‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬כיצד ניתן 'להוריד' ענין נעלה זה ולקשרו למעדנים גשמיים? יתירה מזו‪ :‬אמונה וציפיה‬
‫שמתעוררת כתוצאה ממעדנים אלו‪ ,‬לכאורה איננה ציפיה אמיתית לביאת המשיח‪ ,‬אלא תשוקה‬
‫חיצונית לשפע הגשמי שיהיה אז?‬
‫אלא שאכן‪ ,‬דוקא בשפע הגשמי מתבטא האור הבלתי גבולי שיתגלה על ידי מלך המשיח‪ .‬כך‬
‫שגם בתיאור המעדנים של ימות המשיח – מתעוררת עצם נשמתם של הילדים בציפיה האמיתית‬
‫לגילויו של מלך המשיח‪.7‬‬
‫‪ )5‬ליקוטי‪-‬שיחות לפרשת בהר‪-‬בחוקותי תנש"א‪.‬‬
‫‪ )6‬ישעיהו נה‪ ,‬יב‪.‬‬
‫‪ )7‬שיחת שבת פרשת תרומה תשמ"א‪.‬‬
‫‪ 06:02:05‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 41‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫יום ראשון‪ ,‬ז' שבט‬
‫ההתקשרות המיוחדת של תמים‬
‫חסיד צריך לפרוע את חובו לרבי כמו לוה הפורע את חובו למלוה ‪ /‬תמימים מקבלים‬
‫מהיחידה של נשיא הדור‪ /‬תמים צריך להיות באופן של הבדלה מענייני העולם – "ונפלינו"‬
‫‪" /‬מה צריכים להתנועע ולצעוק בשעת הלימוד"?‬
‫‪ . .‬ה‪ .‬קבלת ההשפעות מנשיא הדור קשורה‬
‫גם עם חיוב הפרעון‪ ,‬כמו לוה שמתחייב לפרוע‬
‫ההלוואה להמלוה‪ .‬וחיוב הפרעון אינו באופן‬
‫ּפגעצאלט און פטור‬
‫ָ‬
‫("א‬
‫שמשלם החוב ונפטר ָ‬
‫געווארן")‪ ,‬אלא‪ ,‬שע"י פרעון החוב נותנים לו עוד‬
‫ָ‬
‫בהקפה‪ ,‬ועד"ז בנמשל‪ ,‬שנותנים לו עוד כחות‪,‬‬
‫ומתחייב לפרוע אותם‪ ,‬וכן הלאה‪.‬‬
‫(כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל תלמידי‬
‫התמימים‪ ,‬ואמר‪):‬‬
‫כאו"א מכם צריך לידע שנתחייב לפרוע לכ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר עם הכחות העצמיים שלו‪ ,‬בחינת‬
‫חי' יחידה‪.‬‬
‫ובהקדמה‪:‬‬
‫ישנו צד השוה בכל ההשפעות שמשפיע כ"ק‬
‫מו"ח אדמו"ר – אמירת דא"ח‪ ,‬תשובות על שאלות‬
‫וכו'‪ ,‬ועד לתמיכה כספית וכדומה – שבכל הענינים‬
‫כולם באה ההשפעה מהכחות העצמיים שלו‪ ,‬חי'‬
‫יחידה‪.‬‬
‫– שאלו אצלי במה התבטאה מעלתו של הרבי‬
‫לגבי שאר גדולי ישראל? ועניתי‪ :‬לכל אחד מן‬
‫הגדולים הי' ענין מיוחד שבו עסק ובו היתה‬
‫גדולתו‪ ,‬ואילו הרבי עסק בכל הענינים‪ ,‬מהענינים‬
‫הנעלים ביותר‪ ,‬ועד לענינים הפשוטים ביותר‬
‫(ובלשון חז"ל "דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן‬
‫הוויות דאביי ורבא")‪ ,‬מגילוי רזין דרזין של תורת‬
‫החסידות‪ ,‬ועד להנחת תפילין‪ ,‬שמירת שבת וכו'‪,‬‬
‫ואפילו בענינים גשמיים‪ ,‬כתמיכה כספית‪ ,‬ולכל‬
‫הענינים כולם הי' מסור ונתון בכל עצמותו‪ ,‬בהחי'‬
‫יחידה שלו‪.‬‬
‫[שאלה זו שאלו שני בחורים (שיש להם‬
‫‪ 06:02:05‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫סמיכה‪ ,)...‬ובשמעם המענה‪ ,‬הוציאו מכיסם פנקס‬
‫ורשמו המענה‪ ,‬באמרם‪ :‬עכשיו יודעים אנו מהו‬
‫הרבי‪" – .‬יש להם את הרבי על הנייר"‪]...‬‬
‫אמנם‪ ,‬הצד השוה שכל ההשפעות הם מבחינת‬
‫חי' יחידה הוא מצד המשפיע‪ ,‬אבל בנוגע להשפעה‬
‫עצמה‪ ,‬וגם בנוגע להמקבלים‪ ,‬ישנם חילוקי דרגות‪.‬‬
‫ובענין זה יש מעלה מיוחדת אצל התלמידים‬
‫– שהם מקבלים את החי' יחידה של הרבי‪ ,‬ולכן‪,‬‬
‫נתחייבו גם לפרוע בהחי' יחידה שלהם‪.‬‬
‫ואף שאי‪-‬אפשר לדמות הפרעון בהחי' יחידה‬
‫שלהם לחי' יחידה של כ"ק אדמו"ר‪ ,‬ה"ז ע"ד‬
‫המבואר בדא"ח בענין "בכל מאדך"‪ ,‬שעם היותו‬
‫"מאד שלך"‪ ,‬ממשיכים עי"ז מאד האמיתי‪ ,‬בלי‬
‫גבול בעצם‪.‬‬
‫ו‪ .‬פרעון החוב בהחי' יחידה מתבטא בתנועה של‬
‫("ארויסגיין‬
‫יציאה מההגבלות – הן ההגבלות שלו ַ‬
‫פון די אייגענע הגבלות")‪ ,‬והן (ועאכו"כ) ההגבלות‬
‫דעניני העולם‪.‬‬
‫בודאי יש לכאו"א ענינים פרטיים שתובעים‬
‫מאתו‪ ,‬אבל‪ ,‬ישנו גם ענין כללי השייך לכל‬
‫התלמידים – שצריכים להיות באופן של הבדלה‬
‫מעניני העולם‪" ,‬ונפלינו אני ועמך"‪ ,‬היינו‪ ,‬שכל‬
‫תלמיד ותלמיד בעת לכתו ברחוב צריך להיות ניכר‬
‫עליו שהוא שונה ("עּפעס ַאנדערש") מהעולם‪.‬‬
‫– בעת בוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לארה"ב היו‬
‫טענות נגדו (לא על עצם הלימוד‪ ,‬כי אם) על‬
‫העדר הסדר ומשטר ע"פ מנהג העולם שבהנהגת‬
‫("א ווילדע הנהגה")‬
‫הישיבה‪ .‬זוהי הנהגה פראית ַ‬
‫מאכט‬
‫– טענו נגדו – שמפחיתה ומוזילה ("עס ַ‬
‫ביליג") את ערכה של הסביבה כולה‪ .‬יהודי אחד‬
‫‪.indd 42‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫– ירא שמים דוקא – כתב לכ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫שהלימוד בישיבה כשלעצמו טוב הוא‪ ,‬שילמדו‬
‫אפילו עשרים שעות ביממה‪ ,‬אבל הלימוד צ"ל‬
‫("שאקלען‬
‫ָ‬
‫באופן של סדר‪ ,‬ומה צריכים להתנועע‬
‫זיך") ולצעוק בעת הלימוד‪ ,‬ולמה לא יקבעו הסדר‬
‫הנהוג בעולם שכאשר תלמיד א' רוצה לשאול‬
‫שאלה צריך להורות באצבעו תחילה‪ ,‬וכיו"ב‪.‬‬
‫אבל האמת היא‪ ,‬כאמור‪ ,‬שצ"ל באופן של‬
‫הבדלה מהעולם‪ ,‬למעלה מהגבלה‪.‬‬
‫‪ . .‬ח‪ .‬ובנוגע לפועל – שהרי אצל כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר הי' העיקר העבודה בפועל – הצעתי‬
‫שכאו"א יקבל על עצמו ב' דברים‪:‬‬
‫ענין הא' – בנוגע לעצמו‪ ,‬לקבל על עצמו איזה‬
‫ענין שעל ידו תתחזק התקשרותו לכ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫וענין הב' – בנוגע להזולת‪ ,‬לקבל על עצמו‬
‫לפעול לכל הפחות על יהודי אחד‪ ,‬יהי' מי שיהי'‪,‬‬
‫בחור או אברך‪ ,‬לקרבו לכ"ק מו"ח אדמו"ר ולדרכי‬
‫החסידות‪ ,‬להיות מעמיק בדא"ח ועוסק בעבודת‬
‫התפלה‪.‬‬
‫ט‪ .‬התחלת הפעולה דקירוב הזולת לכ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר ולדרכי החסידות יכולה להיות בענינים‬
‫שונים‪ ,‬כולל גם ע"י סיפור עניני מופתים וכדומה‪,‬‬
‫אבל התכלית צ"ל לקרבו לדא"ח‪ ,‬שזהו ענינו‬
‫העצמי‪ ,‬חי' יחידה‪ ,‬של הרבי‪ ,‬משא"כ עניני‬
‫מופתים שאינם אלא ההתפשטות שלו ‪ . .‬אמנם‪,‬‬
‫בנוגע להזולת‪ ,‬אם יש צורך‪ ,‬יכולים להתחיל‬
‫לקרבו גם ע"י סיפור עניני מופתים‪ ,‬אבל התכלית‬
‫צ"ל לקרבו לדא"ח‪ ,‬כנ"ל‪.‬‬
‫(משיחות ליל ב' אייר השי"ת‪ ,‬בלתי מוגה‪ .‬התוועדויות עמ' ‪)40‬‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫התקשרות פנימית‬
‫להתקשר אל הפנימיות של הרבי‬
‫"וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל"‪:‬‬
‫"לפני" הוא (גם) מלשון פנימיות‪ ,‬והפירוש ד"זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל"‪ ,‬הוא‪ ,‬שמשה‬
‫השתדל ("משה האט זיך אפגעגעבן") להגיע ("דערלאנגען") להפנימיות דבנ"י (והרי כל אחד יודע עד‬
‫כמה קשה להגיע להפנימיות)‪.‬‬
‫ומזה מובן שההתקשרות למשה צריכה להיות "כמים הפנים לפנים" ‪ -‬להפנימיות דמשה‪.‬‬
‫ובלשון הכתוב‪" :‬לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש"‪ ,‬שע"י התגלות פנימיות הנשמה ("פני")‬
‫מגיעים להפנימיות דלמעלה ("פניך הוי'")‪ ,‬ודוגמתו גם בנוגע להרבי‪ ,‬משה שבדור‪ ,‬שהוא ממוצע המחבר‪.‬‬
‫אלה שעד עתה "לקחו" את החיצוניות של הרבי צריכים להשתדל עתה "לקחת" את הפנימיות שלו‪,‬‬
‫‪ 06:02:05‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 43‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪44‬‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫ואלה שגם בעבר לקחו את ה"פנימיות"‪ ,‬צריכים להוסיף ולקחת הפנימיות דפנימיות‪.‬‬
‫(ח"י אלול ה'שי"ת‪ ,‬התוועדויות עמ' ‪) 210‬‬
‫האהבה‬
‫האהבה היא רוח החיים בעבודת החסידות‪ :‬החוט המקשר [את ה]חסידים בינם לבין עצמם‪ ,‬והחוט‬
‫המקשר [את ה]רבי עם חסידים וחסידים עם הרבי‪ .‬זהו גם בדרך "אור ישר" וגם בדרך "אור חוזר"; אין‬
‫לזה כל מחיצה‪ ,‬זהו מעל להגבלת מקום זמן‪.‬‬
‫("היום יום"‪ ,‬כ"ו שבט)‬
‫ההנהגה נוגעת לרבי‬
‫‪ . .‬בכלל צריכים לידע שההנהגה של חסידים נוגעת גם אל הרבי ‪ . .‬ומזה מובן גודל האחריות של‬
‫החסידים המקושרים אל הרבי‪ ,‬כיון שההנהגה שלהם נוגעת גם אל הרבי‪ ,‬כך‪ ,‬שכאשר מתנהג באופן בלתי‬
‫רצוי ח"ו‪ ,‬הרי זה לא רק בבחינת "חובל בעצמו" שאינו רשאי אבל פטור‪ ,‬אלא גם בבחינת "חובל באחרים"‬
‫שהוא חייב‪ ,‬ועאכו"כ בנדו"ד‪ ,‬שה"אחרים" הוא נשמה כללית וכו' וכו'‪ ,‬שאז האחריות היא גדולה ביותר‪.‬‬
‫(ש"פ חיי שרה ה'תשי"א‪ ,‬התוועדויות עמ' ‪) 49‬‬
‫לב כל קהל ישראל‬
‫‪...‬על כאו"א למלא השליחות שהוטלה עליו ע"י נשיא הדור‪ ,‬ולידע‪ ,‬שמכיון שהנשיא הוא "לב כל קהל‬
‫ישראל"‪ ,‬בדוגמת הלב שממנו מתפשט הדם לכל האברים ואח"כ חוזר הדם אל הלב‪ ,‬הרי‪ ,‬נוסף על מינוי‬
‫השליחות‪ ,‬בוחן נשיא הדור אם נתקיימה פעולת השליחות‪ ,‬בעת שחוזר הדם דכל האברים (כל אנשי‬
‫הדור) למקורו ב"לב כל קהל ישראל"‪ ,‬ומוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהמשכת הברכות כו' בכל המצטרך‪,‬‬
‫בגשמיות וברוחניות גם יחד‪ ,‬לכל אלו שממלאים פעולת השליחות‪.‬‬
‫(ש"פ ואתחנן תשמ"ח)‬
‫המחשבה הראשונה‬
‫מספר בחורים שלמדו ב‪ 770-‬בשנים הראשונות לנשיאות‪ ,‬זוכרים התוועדות לא שגרתית‪ ,‬כאשר ראש‬
‫היושבים בה היה ר' שמואל זלמנוב ע"ה‪ .‬הוא ישב ושתק כל הלילה‪ .‬הוא התבקש כמה פעמים לדבר ‪-‬‬
‫אך הוא בשלו‪ ,‬יושב ושותק‪ .‬כאשר האיר הבוקר והנוכחים עדיין מפצירים בו לומר מספר מילים‪ ,‬הוא‬
‫אמר כך‪:‬‬
‫בחור שפותח את עיניו בבוקר‪ ,‬המחשבה הראשונה שצריכה ליפול במוחו‪ ,‬היא‪ ,‬על הרבי‪ ..‬מה קורה‬
‫כעת עם הרבי‪ .‬במקרה שבחור שלומד ב'תומכי תמימים'‪ ,‬השכים בבוקר‪ ,‬ומחשבתו הראשונה‪' ,‬ראשית‬
‫עריסותיכם'‪ ,‬אינה אודות הרבי ‪ -‬הרי הוא 'נפרד'!"‪.‬‬
‫דבריו אלו של רש"ז ע"ה פעלו רושם עצום ובל יימחה‪.‬‬
‫(גליון התמים‪ ,‬אדר‪-‬ניסן תשס"ב)‬
‫‪ 06:02:05‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 44‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪45‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫יריח וישפוט‬
‫כיצד ישפוט המשיח על‪-‬פי חוש הריח?‬
‫אחת מתכונותיו המיוחדות של המלך המשיח מתוארת בדברי הנביא ישעיה‪" :1‬והריחו ביראת‪-‬ה'‪,‬‬
‫ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח"‪ .‬הגמרא‪ 2‬מפרשת את המלה "והריחו"‪ ,‬שהמשיח‬
‫יחונן ביכולת לחרוץ דין על‪-‬פי חוש הריח ‪" -‬מורח ודאין" (=מריח ודן)‪ .‬וכפי שמפרש רש"י‪:‬‬
‫"שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב"‪ .‬וכן נאמר בזוהר‪" :3‬מלכא משיחא (ידון) בריחא‪ ...‬בלא‬
‫סעדין והתראה" (מלך המשיח ידון על‪-‬פי הריח‪ ,‬בלי צורך בעדים ובהתראה)‪.‬‬
‫עד כמה תכונה זו נחשבת מהותית ומרכזית בדמותו של המשיח‪ ,‬יעיד הסיפור שמובא בהמשך‬
‫הגמרא‪ ,‬שכאשר בן‪-‬כוזיבא המלך טען שהוא המשיח‪ ,‬שלחו חכמים לבדקו‪ ,‬אם יש בו היכולת‬
‫לשפוט על‪-‬פי חוש הריח‪ ,‬וכאשר נמצא שאין בו תכונה זו‪ ,‬הוברר להם שאין הוא המשיח‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬הרמב"ם בהלכות מלכים‪ 4‬אינו מביא תנאי זה (כמו כל תכונה על‪-‬טבעית אחרת)‪ ,‬כאחד‬
‫מסימניו של המשיח‪ .5‬והמילה "והריחו"‪ ,‬לדעתו‪ ,‬רומזת לכך שמשיח יסבול ייסורים כריחיים‪ .‬אך‬
‫הראב"ד משיג עליו ופוסק בדיוק כדעת חכמי דורו של בן‪-‬כוזיבא – שתכונה זו הינה הכרחית אצל‬
‫מלך המשיח‪.‬‬
‫כך גם נפסק בתורת הקבלה והחסידות‪:6‬‬
‫בזהר נאמר‪" :‬מלכא משיחא בריחא כמו דאת אמרת [מלך המשיח ידון בחוש הריח‪ ,‬כמו‬
‫שנאמר]‪ :‬והריחו ביראת ה' ‪ . .‬בלא סהדין [בלי עדים] והתראה"‪ .*5‬וכך מביא הרבי מלך המשיח‬
‫שליט"א במקומות רבים בשיחותיו ואגרותיו הקדושות (לדוגמא‪ ,‬שיחת אחרון של פסח תשכ"ט‪:‬‬
‫"לפי גירסתינו בש"ס‪ ,‬חיפשו האם הוא מריח ודן‪ ,‬ובשעה שראו שלא‪ ,‬הרגוהו ‪ . .‬ומזה שחיפשו‬
‫אצלו אם הוא מריח ודן‪ ,‬רואים שהסימן היחידי אם הוא משיח זהו אם הוא מריח ודן‪ ,‬ובאם אין לו‬
‫מעלה זו‪ ,‬הרי הדבר ברור שהוא אינו משיח")‪.‬‬
‫‪ )1‬יא‪,‬ג‪.‬‬
‫‪ )2‬סנהדרין צג‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ )3‬חלק ב‪ ,‬עח‪,‬א‪.‬‬
‫‪ )4‬פרק יא הלכה ג‪.‬‬
‫‪ )5‬ואף שגם לדעת הרמב"ם יחונן המשיח בתכונות על‪-‬טבעיות וביכולת זו להריח ולדון‪ ,‬אין הכרח שהיא תהיה‬
‫בו כבר בתחילת התגלותו‪ .‬וראה השגת הראב"ד שם ותירוציהם של נושאי כלי הרמב"ם‪.‬‬
‫‪ )*5‬ח"ב עח‪ ,‬א‪.‬‬
‫‪ )6‬בדעת תורת החסידות בנושא זה רבו הדיונים בקבצי ההערות ובספרי הפלפולים בשנים האחרונות‪ ,‬וכאן‬
‫מובאת דעת תורת החסידות כפי המובנת בפשטות משיחות כ"ק אד"ש מלך המשיח‪ ,‬ו"תן לחכם ויחכם עוד"‪.‬‬
‫‪ )7‬ראה בכל זה מאמר ד"ה 'והניף ידו על הנהר'‪ ,‬אחרון‪-‬של‪-‬פסח תשי"א‪.‬‬
‫‪ 06:02:06‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 45‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪46‬‬
‫נוגע בעצם הדבר‬
‫מהו הקשר בין משפט לבין ריח? עשיית דין קשורה לכאורה בחכמה ובהבנה מעמיקה‪ ,‬ואיזו‬
‫שייכות יש בינה לבין חוש הריח? ועוד‪ :‬כיצד מתבטאת דווקא בכך מעלתו המיוחדת של המשיח?‬
‫להבנת העניין‪ ,‬עלינו לבאר תחילה את מהותו של חוש הריח‪ .7‬על חוש זה אמרו חז"ל‪" :8‬איזהו‬
‫חוש שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף ‪ -‬זה הריח"‪ .‬הריח הוא חוש רוחני‪ ,‬זך ועדין‪ ,‬שמגיע ישר אל‬
‫תוך הנפש וגורם לה עונג והנאה‪.‬‬
‫יתרה מזו‪ :‬אדם שמתעלף‪ ,‬מנסים לעוררו דווקא באמצעות חוש הריח‪ .‬שאר החושים אינם‬
‫מתפקדים בשעה זו או שהם מתפקדים בצורה חלקית וחלושה‪ ,‬עד שאין בהם כוח לעורר את‬
‫האדם מעלפונו‪ .‬רק כאשר מקרבים לאפו חומר בעל ריח חריף‪ ,‬מצליח הריח לחדור בעד מסך‬
‫העילפון ולעורר את האדם‪ .‬כי הריח מגיע עד עצם הנפש‪ ,‬ושם הרי אין לעולם חולשה ועילפון‪,‬‬
‫ולכן‪ ,‬כשהריח מגיע לשם‪ ,‬הוא מעורר את הנפש להזרים חיות חדשה לגוף‪ ,‬והאדם מתעורר‬
‫מעלפונו‪.‬‬
‫חוש הריח מתאפיין אפוא ביכולתו לגעת בשורשם של הדברים‪ ,‬בעצם הדבר‪ .‬בכך הוא נבדל‬
‫משאר החושים ‪ -‬הללו נותנים תמונה חיצונית וחלקית בלבד‪ ,‬ואילו הריח מגיע למהות האמיתית‬
‫של הדבר‪ ,‬לעצם הדבר‪.‬‬
‫תמונה שלמה‬
‫הדין והמשפט שנערכים בימינו מסתמכים על ראייה‪ ,‬שמיעת עדויות‪ ,‬הסקת מסקנות באמצעות‬
‫השכל‪ ,‬וכדומה‪ .‬כל אלה נותנים לדיין תמונה מסויימת על המקרה‪ ,‬אך זו נשארת שטחית וחלקית‪,‬‬
‫ולעולם אין לו ביטחון מוחלט שלא טעה בדינו‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬השופט בימינו כלל אינו יכול לחוש‬
‫מה באמת עבר על האדם בשעה שביצע מעשה מסויים‪ ,‬מול אילו לחצים היה עליו להתמודד ומה‬
‫התחולל בנפשו‪.‬‬
‫בכך תהיה גדולתו של המשיח ‪ -‬הוא ישפוט באמצעות הריח‪ ,‬ובאמצעותו יידע בדיוק את עצם‬
‫הדבר‪ .9‬לא רק שכל פרטי המקרה יהיו גלויים לפניו‪ ,‬דבר שימנע אפשרות שישעה לטענות‪-‬שקר‬
‫ועלילות‪-‬כזב‪ ,‬אלא הוא גם יחוש בצורה שלמה את כל הרקע והסיבות שעמדו מאחורי המעשה‪.‬‬
‫חוש הריח המופלא שיינתן לו‪ ,‬יאפשר לו לעמוד ממש במקומו של הנידון‪ ,‬ובכך לקיים בשלמות‬
‫את הכלל של הלל הזקן‪" :10‬אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" ‪ -‬הוא‪ ,‬המשיח‪ ,‬יוכל לדון‪ ,‬כי‬
‫הוא 'יגיע למקומו'‪.‬‬
‫כשיבוא לפני המשיח אדם שמוכר לכול כצדיק‪ ,‬יריח אותו המשיח ויידע אם אכן הוא צדיק‬
‫אמיתי‪ ,‬או שמא במעמקי נפשו עדיין מסתתר רע כלשהו‪ ,‬גם אם זהו רע פנימי ועמוק‪ ,‬שאולי אותו‬
‫אדם עצמו אפילו אינו מודע לקיומו‪ .‬וכנגד זה‪ ,‬כשיבוא לפני המשיח בעל‪-‬עבירה‪ ,‬יריחו המשיח‬
‫ויידע את כל הרקע והסיבות שגרמו לו לחטוא‪ ,‬ויוכל ללמד עליו זכות‪ ,‬שבעצם לא רצה לחטוא‪,‬‬
‫אלא שיצרו הוא שאנסו‪ .‬לכן יהיה משפטו משפט‪-‬צדק בתכלית השלמות‪.‬‬
‫‪ )8‬ברכות מג‪,‬ב‪.‬‬
‫‪ )9‬ליקוטי‪-‬דיבורים חלק ב‪ ,‬עמ' שיז ואילך‪.‬‬
‫‪ )10‬אבות ב‪,‬ד‪.‬‬
‫‪ 06:02:06‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 46‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫יום שני‪ ,‬ח' שבט‬
‫הליכה באורחותיו‬
‫ביאור מנהג כ"ק אדמו"ר הריי"צ שנראה תמוה לכאורה ‪ /‬שינוי מנהג זה ע"י כ"ק אד"ש‬
‫בשנת הקהל ‪" /‬דווקא בגלל הקושי שבשינוי זה" ‪ /‬שינוי המנהג לא פוגם בהתקשרותו‬
‫‪ . .‬ח‪ .‬והנה‪ ,‬בהמשך לגודל ה"רעש" בענין‬
‫ד"הקהל" שצ"ל באופן של הוספה וכו' — חפשתי‬
‫להוסיף בעצמי בנוגע ל"הקהל" באופן בולט‪ ,‬ע"י‬
‫פעולה שיש בה קושי מיוחד‪ ,‬ובגלל זה הי' השינוי‬
‫בהנהגתי בנוגע לנטילת ד' המינים בעת אמירת‬
‫הלל‪ ,‬לגבי המנהג הרגיל שראינו אצל כ"ק מו"ח‬
‫אדמו"ר‪ ,‬כדלקמן‪.‬‬
‫ובהקדמה‪:‬‬
‫בעניני ההנהגות של רבותינו נשיאינו — יש‬
‫הנהגות שנהגו בחדרם פנימה‪ ,‬אשר‪ ,‬חלק מהם‬
‫גילו לרבים‪ ,‬וחלק מהם לא גילו‪ ,‬כמובן וגם פשוט‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬יש הנהגות שנהגו בגלוי‪ ,‬ויתירה מזה —‬
‫ברבים‪ ,‬עד להנהגות שנהגו בבית־הכנסת ובבית־‬
‫המדרש‪.‬‬
‫והנה‪ ,‬בין פרטי ההנהגות בבית הכנסת השייכות‬
‫לחג הסוכות — נטילת ד' המינים בעת אמירת הלל‬
‫— ראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהגה שהיתה‬
‫תמוהה אצלי מכמה זמן‪:‬‬
‫לאמירת הלל — הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר נוטל‬
‫בידו את הלולב‪ ,‬יחד עם ב' המינים שאגודים עמו‪,‬‬
‫ולא את האתרוג (שנשאר במקומו‪ ,‬בקופסא של‬
‫כסף‪ ,‬וכיו''ב)‪ ,‬ורק בעת הנענועים הי' נוטל גם את‬
‫האתרוג ומחברו לג' המינים‪ ,‬ולאחרי הנענועים‬
‫הי' מחזיר את האתרוג למקומו‪ ,‬עד לנענוע‬
‫שלאח"ז‪ ,‬וכן הלאה‪ ,‬בכל ארבעת הנענועים‬
‫(ב"הודו"‪ ,‬ב"אנא"‪ ,‬ב"אנה" וב"הודו")‪ ,‬כלומר‪ ,‬שגם‬
‫בין הנענועים הי' אוחז רק את הלולב ומיניו‪ ,‬ללא‬
‫האתרוג‪.‬‬
‫ולכאורה‪ ,‬ע"פ הידוע גודל הענין דאחדותם של‬
‫כל ד' המינים — כמבואר כספרי קבלה וחסידות‬
‫(ומובא גם בנו"כ השו"ע) שד' המינים הם כנגד ד'‬
‫‪ 06:02:06‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫אותיות שם הוי'‪ ,‬וכהסיפור בא' שלא הי' מנענע‬
‫רק הלולב ומיניו בלא האתרוג‪ ,‬ואמרו לו שעי"ז‬
‫מפריד ה"א אחרונה מג' אותיות שם הוי' — הרי‬
‫עדיף לאחוז את האתרוג יחד עם הלולב ומיניו‬
‫(לא רק בעת הנענועים‪ ,‬אלא) כל משך זמן אמירת‬
‫ההלל‪ ,‬כדי שיהיו כל ד' המינים יחדיו במשך כל‬
‫הזמן‪ ,‬ומהו הטעם למנהגו של כ"ק מו"ח אדמו"ר‬
‫— מנהג קבוע‪ ,‬לא רק באופן חד־פעמי — שהאתרוג‬
‫הי' נוטל רק בעת הנענועים‪ ,‬וכל משך זמן אמירת‬
‫ההלל (אפילו בין הנענועים) הי' אוחו רק הלולב‬
‫ומיניו?!‬
‫ט‪ .‬לכאורה‪ ,‬יש לבאר הטעם להנהגה זו — ע"פ‬
‫הנהגה נוספת שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר‪:‬‬
‫אלו שהתבוננו בהנהגתו‪ ,‬ראו‪ ,‬שלאחרי כל‬
‫נענוע הי' מביט על האתרוג‪ ,‬כנראה‪ ,‬כדי לבחון‬
‫שהאתרוג לא קיבל שריטה ("א קריץ")‪.‬‬
‫וי"ל שמטעם זה לא אחז את האתרוג כל משך‬
‫זמן אמירת ההלל‪ ,‬כי אם‪ ,‬בזמן המוכרח (בעת‬
‫הנענועים) — בגלל חשש של שריטה כו'‪ ,‬כמובן‬
‫וגם פשוט‪ ,‬שככל שיארך זמן אחיזת האתרוג יגדל‬
‫יותר החשש מפני שריטה‪ ,‬ולכן‪ ,‬נמנע מאחיזת‬
‫האתרוג אלא כפי המוכרח‪.‬‬
‫ויש להוסיף‪ ,‬שהנהגה זו ראינו בשנים האחרונות‬
‫כאשר מצב בריאותו של כ''ק מו"ח אדמו"ר לא‬
‫הי' כשלימות כו' [ואילו בשנים שלפנ"ז‪ ,‬כשמצב‬
‫הבריאות הי' כשלימות — לא ראינו (אני עכ"פ‬
‫לא ראיתי) אופן הנהגתו בענין הנ"ל]‪ ,‬ולכן היתה‬
‫זהירות יתירה בשמירה על האתרוג‪ ,‬שלא לאחזו‬
‫אלא כפי המוכרח (בעת הנענועים)‪ ,‬שמא ישרט‬
‫האתרוג בגלל רעד הידים כו'‪.‬‬
‫‪ . .‬יא‪ .‬אמנם‪ ,‬כשהתחיל ה"רעש" בנוגע לשנת‬
‫‪.indd 47‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪48‬‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫הקהל‪ ,‬הרי‪ ,‬כדי לפעול גם בעצמי כו'‪ ,‬הוכרחתי‬
‫לעשות ענין מיוחד שלא לפי רוחי‪ ,‬שלא לפי טבעי‬
‫ורגילותי‪ ,‬ובפרט בענין שיש בו חשש שלא יפגע‬
‫ח"ו בענין ההתקשרות — לשנות המנהג ולאחוז כל‬
‫ד' המינים (לא רק בעת הנענועים‪ ,‬אלא גם) במשך‬
‫כל זמן אמירת ההלל‪.‬‬
‫וההסברה בזה — מצד הקשר והשייכות דנטילת‬
‫ד' מינים ל"הקהל"‪:‬‬
‫ד' המינים הם — כאמור — כנגד ד' אותיות שם‬
‫הוי'‪ .‬וזהו גם מהטעמים שד' המינים הם (לא‬
‫ד' מצוות בפ"ע‪ ,‬אלא) מצוה אחת — בדוגמת ד'‬
‫אותיות שם הוי'‪ ,‬שאף שכל א' נכתבת בפ"ע‪,‬‬
‫מוקפת גויל‪ ,‬ה"ה שם אחד — שם המפורש‪ ,‬שם‬
‫העצם ושם המיוחד‪.‬‬
‫וע"פ המבואר במדרשי חז''ל שד' המינים רומזים‬
‫לד' הסוגים שבישראל — נמצא‪ ,‬שאחדותם של ד'‬
‫המינים למצוה אחת מורה על אחדותם של כל‬
‫הסוגים שבישראל למציאות אחת‪ ,‬שזהו גם התוכן‬
‫ד"הקהל" (כמדובר לעיל)‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬כדי להדגיש עד כמה נוגע הענין‬
‫ד"הקהל"‪ ,‬שזהו"ע עיקרי‪ ,‬פנימי‪ ,‬נפשי וגופני וכו'‪,‬‬
‫ככל התוארים שיכולים וצריכים לומר על הענין‬
‫ד"הקהל" בכל אותיות האל"ף־בי"ת — משנים‬
‫המנהג לאחוז כל ד' המינים במשך כל זמן אמירת‬
‫ההלל‪ ,‬דוקא בגלל הקושי שבשינוי זה‪ ,‬ודוקא‬
‫בגלל היותו שינוי המעורר תמיהה אצל הרואים‪,‬‬
‫ותמיהה צודקת!‬
‫ובנוגע לענין ההתקשרות ‪ -‬סומכים על הודעת‬
‫נשיא דורנו שלפני קבלת הנשיאות מאביו (למלא‬
‫מקומו) סיכם עמו שהנהגתו תהי' בחסד וברחמים‬
‫דוקא‪ ,‬ועאכו"כ בנוגע להנהגתו בקשר ובשייכות‬
‫להתקשרות אליו — מכיון שגלוי וידוע לפניו‬
‫(ובפרט שמסבירים זאת ברבים) שטעם השינוי‬
‫אינו אלא כדי להדגיש את הענין ד"הקהל"‪.‬‬
‫(משיחת ליל ה' דחוהמ"ס תשמ"ח‪ ,‬התוועדויות ח"א עמ' ‪.243‬‬
‫בלתי מוגה)‬
‫ניצוצי התקשרות‬
‫קיום הוראותיו‬
‫לבצע דרישות הרב‬
‫בדין של "קטנות" ישנם זמנים שונים‪ .‬הזמן בו נעשה אדם ל"גדול" הוא עשרים שנה‪ ,‬ומשום כך נאמר‬
‫"ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שנה" ‪ . .‬צריכים אבל לזכור שהגם שהוא בן עשרים שנה ויש‬
‫לו ‪ -‬עכ"פ צריך להיות לו‪ ,‬וע"כ הוא סובר שיש לו מוחין דגדלות‪ ,‬שלא יקבע לעצמו דרכים משלו‪.‬‬
‫על כל אחד לשער לעצמו ‪ -‬אבל אליבא דנפשי' ‪ -‬איזה ענין היה הרבי דורש ממנו‪ ,‬ואת זה צריך הוא‬
‫לבצע‪.‬‬
‫(לקו"ש ח"ב ע' ‪ .462‬תרגום מאידית)‬
‫‪ 06:02:06‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 48‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪49‬‬
‫ללא פקפוק‬
‫לא ניתן להביא את המשיח בכזה אופן‪ ,‬שבשעה ששומעים דבר מוציאים שולחן ערוך והולכים למורה‬
‫הוראה בנוגע לפשט ב"באר היטב"‪ ,‬לבדוק האם אין זה סותר למה ששמעו ‪-‬לא בכזה אופן ניתן להביא‬
‫את המשיח‪...‬‬
‫אם הוא מפקפק ח"ו בדברי רבו‪ ,‬זה הלא מורה שחסר אצלו בהתקשרות‪ ,‬וכשחסר בהתקשרות במילא‬
‫חסר באחדות ‪ -‬ב"כולנו כאחד" ובמילא חסר אף בדברים שנאמרו קודם לכן ‪. . .‬‬
‫בכדי להיות מחיילי בית דוד צריכים להיות שלמים בהתקשרות‪ .‬ולא רק התקשרות בדיבור ‪" -‬ויפתוהו‬
‫בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" ("ברית" מל' התקשרות) ‪ -‬אלא זה צריך‬
‫להיות בפועל דוקא‪ .‬הדבר הראשון צריך להיות הפועל‪ ,‬ואחרי זה אפשר גם לדבר‪ .‬אבל בדיבורים בלבד‬
‫עדיין לא יוצאים‪.‬‬
‫(ש"פ שמיני תשי"ח‪ ,‬שיחות קודש עמ' רי‪ .‬תרגום מאידית)‬
‫גם בדברים "קטנים"‬
‫לאמיתתו של דבר‪ ,‬גם חלישות בענין ההתקשרות הוי הפסק‪ ,‬וע"ד המשל שהביא רבינו הזקן באגה"ת‬
‫[באגרת‪-‬התשובה] "מחבל עב שזור מתרי"ג חבלים דקים ‪ ..‬וכשעובר ח"ו על אחת מהנה ‪ -‬גם עבירה‬
‫שאין בה כרת ‪ -‬נפסק חבל הדק"‪ ,‬כלומר‪" :‬הפסק" ‪ -‬בחבל הדק‪ ,‬ו"חלישות" ‪ -‬בכללות החבל‪ .‬ויש‬
‫להוסיף‪ ,‬שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד ‪ -‬ע"ד מ"ש בתניא (בהנוגע‬
‫לצד הקדושה) ש"יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד"!‬
‫ולפיכך‪ ,‬בעמדנו עתה קודם יום ההילולא נוגע ביותר ענין ההתקשרות‪ ,‬ופשיטא‪ ,‬התנועה דשלילת‬
‫("אפגעריסן") ח"ו מהרבי‪ ,‬כמדובר לעיל‪ ,‬שהבן אינו‬
‫היפך ההתקשרות ח"ו‪ ,‬לא להיות מנותק ונפרד ָ‬
‫רוצה שאביו לא יהי' אביו ח"ו‪ ,‬וע"י ההתקשרות עם הרבי יכולים להצטרף אל העליות שביום ההילולא‪.‬‬
‫(ש"פ וארא תשי"ב‪ ,‬שיחות קודש עמ' קכז)‬
‫צוותא וחיבור‬
‫‪...‬מה שאין לו חיות בזה‪ ,‬הרי ידוע מ"ש בכ"מ בדא"ח שציווי ומצוה הוא ל' צוותא והתקשרות‪ ,‬שמתקשר‬
‫ע"י קיום הציווי במצווה וכאשר נשמה פרטית אפשר לה להתקשר בנשמה הכללית שלה עי"ז‪ ,‬אין לך‬
‫המשכת חיות גדול מזה וגם אם לע"ע אין נרגש בכחות הנה"ב [הנפש הבהמית] אין זה משנה הענין‪.‬‬
‫(ממכתב כ"א אדר ראשון תש"ח)‬
‫עז של הרבי‬
‫חסיד ‪ -‬אומר הרבי ‪ -‬הוא כמו עז שממלאת את תפקידה ליתן חלב‪ ,‬ואינה יודעת שום דאגה למזונותי'‪,‬‬
‫כיון שבעלי' דואג לספק לה כל צרכי'‪ ,‬וכך חסיד צריך למלא את התפקיד שדורש ממנו הרבי‪ ,‬ובמילא‬
‫ידאג הרבי לכל עניניו‪.‬‬
‫(שיחת אחש"פ תשי"א‪ .‬התוועדויות עמ' ‪)64‬‬
‫‪ 06:02:06‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 49‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫חוברת לימוד יומית‬
‫‪50‬‬
‫הדרך הישרה‬
‫עניני גאולה ומשיח‬
‫משה ומשיח ‪ -‬מסלול דומה‬
‫מהי הסיבה שהמשיח גדל דווקא בחוץ‪-‬לארץ?‬
‫האפשרות הבסיסית לקבל כמה מושגים על הגאולה ומהלכיה‪ ,‬היא התבוננות ביציאת מצרים‪,‬‬
‫המהוה מעין 'דגם' של הגאולה‪ .‬באין‪-‬ספור מקומות מדובר על הדמיון בין שתי הגאולות הללו‪,‬‬
‫והדברים מתבססים בעיקר על הפסוק‪" :1‬כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"‪.‬‬
‫ה'שפת‪-‬אמת'‪ ,2‬למשל‪ ,‬מצביע על כך‪ ,‬שיש להפריד בין 'ביאת הגואל' לבין הגאולה עצמה‪ .‬כשם‬
‫שבמצרים הייתה בתחילה ביאת הגואל‪ ,‬כאשר משה רבנו בא לבני‪-‬ישראל ובישר להם על הגאולה‪,‬‬
‫ורק לאחר משך זמן התקיימה הגאולה בפועל‪ ,‬כך‪ ,‬לדבריו‪ ,‬יכולה להיות גם הגאולה העתידה ‪-‬‬
‫בתחילה יבוא המשיח ויבשר לעם‪-‬ישראל שהגיע זמן הגאולה‪ ,‬אבל עדיין לא יראו את הגאולה‬
‫עצמה‪ ,‬שכן זו תבוא בשלב מתקדם יותר‪.‬‬
‫נכסה וחוזר ונגלה‬
‫הדמיון בין גאולת מצרים לגאולה העתידה איננו רק במהלכי הגאולה‪ ,‬אלא גם בדמותו של‬
‫הגואל‪ .‬במקומות רבים נעשית ההשוואה בין 'גואל ראשון' ל'גואל אחרון'‪ .‬הקשר ביניהם הדוק‬
‫כל‪-‬כך‪ ,‬עד שנאמר‪" :3‬משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון"‪.‬‬
‫כך גם בנוגע לסדר התגלותו של משיח‪ .‬במדרש נאמר‪" :4‬ר' ברכיה בשם רבי לוי אמר כגואל‬
‫הראשון כך גואל האחרון הגואל הראשון זה משה נגלה להם וחזר ונכסה מהם ‪ . .‬אף גואל האחרון‬
‫נגלה להם וחוזר ונכסה מהם"‪.‬‬
‫כאשר הגיע משה לבשר לבני ישראל "פקד פקדתי אתכם"‪ ,‬הגיע זמן גאולתכם‪ ,‬שמחו בני ישראל‬
‫והתחילו לרקוד ולקפץ‪ .‬אולם‪ ,‬לפתע נעלם משה מן העין וברח למדין‪ .‬יותר מזה‪ ,‬מאז שבישר להם‬
‫משה על כך שהגיע זמן הגאולה – התחיל מצבם להחמיר‪ .‬פרעה החל להקשות על בני ישראל‬
‫ולגזור עליהם גזרות חדשות‪.‬‬
‫הדבר היחיד שיכלו לעשות‪ ,‬היה‪ ,‬להאמין! להאמין לדבריו של נביא ה'‪ ,‬ולקלוט שזהו אכן המצב‪.‬‬
‫שזהו זמן הגאולה‪ .‬עליהם היה "לחיות גאולה"‪.‬‬
‫רק לאחר תקופה ארוכה של כיסוי‪ ,‬חזר משה רבינו למצרים וגאל את בני ישראל "ביד חזקה‬
‫ובזרוע נטויה‪ ,‬באותות ובמופתים גדולים"‪.‬‬
‫‪ )1‬מיכה ז‪ ,‬טו‪.‬‬
‫‪ )2‬בחידושיו על הש"ס‪ ,‬ראש‪-‬השנה יא‪.‬‬
‫‪ )3‬שמות‪-‬רבה פרק ב‪ ,‬ד‪.‬‬
‫‪ )4‬במדב"ר נשא יא‪ ,‬ב‪.‬‬
‫‪ 06:02:07‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 50‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫ההתקשרות האמיתית‬
‫‪51‬‬
‫משה בבית פרעה‬
‫אחד הדברים המופלאים שמספרת התורה על משה רבנו הוא‪ ,‬שהוא נתגדל דווקא בבית פרעה‪.‬‬
‫זהו פלא עצום‪ :‬וכי לא היה מן הראוי שמשה רבנו‪ ,‬אדון כל הנביאים‪ ,‬גואלם של ישראל‪ ,‬יגדל בבית‬
‫יהודי קדוש וטהור?! מדוע דווקא הוא היה צריך לגדול בבית פרעה‪ ,‬מרכזה של טומאת מצרים?‬
‫המדרש‪ 5‬מציין זאת בלי להרחיב בהסבר‪" :‬בת פרעה מגדלת מי שעתיד ליפרע מאביה"‪ ,‬והוא‬
‫מביא על כך את הפסוק שנאמר על חירם‪" :‬ואוציא אש מתוכך"‪ .‬בהמשך נאמר שכך יהיה גם עם‬
‫המשיח‪" :‬ואף מלך המשיח‪ ,‬שעתיד ליפרע מאדום‪ ,‬יושב עמהם במדינה‪ ,‬שנאמר 'שם ירעה עגל‬
‫ושם ירבץ'"‪ .‬כלומר‪ ,‬הן משה רבנו והן המלך המשיח צומחים מאותה מלכות שאותה הם אמורים‬
‫להכות‪.‬‬
‫המהר"ל מפראג מסביר עניין זה בהרחבה רבה‪ .6‬הוא קושר זאת עם הפסוק שנאמר על יעקב‪:7‬‬
‫"וידו אוחזת בעקב עשיו"‪ ,‬ומסביר‪ ,‬שהקדושה וה'קליפה' כרוכות זו בזו‪ ,‬עד שה'קליפה' עצמה היא‬
‫זו שנותנת כוח לקדושה להעבירה מן העולם‪ .‬הדבר דומה לפרי‪" ,‬שכאשר הוא בלתי‪-‬נשלם‪ ,‬הוא‬
‫בתוך הקליפה‪ ,‬עד שהפרי גדול ועומד על שלמותו‪ ,‬ואז‪ ,‬כאשר הפרי גדול‪ ,‬נפסדה הקליפה מכוח‬
‫גידול הפרי"‪.‬‬
‫"עתיד ליפרע מאדום"‬
‫משום כך היה צריך משה רבנו‪ ,‬גואלם של ישראל‪ ,‬לעבור תהליך של גידול דווקא בבית פרעה‪,‬‬
‫שכן כך מתקיים בו "וידו אוחזת בעקב עשיו" ‪ -‬הוא תופס את מלכות מצרים ב'עקב' שלה‪ ,‬בנקודת‬
‫שקיעתה‪ .‬משם הוא צומח ומשם הוא יונק את הכוחות‪ ,‬שבסופו של דבר יאפשרו לו ליפרע ממנה‪.‬‬
‫אף המלך המשיח כך‪ .‬מאחר שהוא זה שמביא את קיצה של מלכות אדום ומעביר את רוח‬
‫הטומאה מן הארץ‪ ,‬עליו לעבור תהליך של "יושב עמהם במדינה"‪ .‬המדרש מביא על כך את‬
‫הפסוק "שם ירעה עגל ושם ירבץ"‪ ,‬ומבאר המהר"ל‪ ,‬ש'עגל' מתייחס למלך המשיח‪" ,‬כאשר לא‬
‫נמצא עדיין בשלמות מעלתו‪ ,‬כמו עגל שלא נשלם גידול שלו"‪ .‬ובתקופה זו נאמר עליו "שם ירעה"‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬משם הוא יונק כוחות‪ .‬ולבסוף "וכילה סעיפיה" ‪ -‬הוא מכלה ומבטל את מלכות אדום‬
‫ומעביר את רוח הטומאה מן הארץ‪.‬‬
‫ובסיום ביאורו אומר המהר"ל‪" :‬הדבר הזה מופלא מאוד למבינים‪ ...‬כי הוא עמוק מאוד"‪.‬‬
‫‪ )5‬שמות‪-‬רבה פרק א‪ ,‬לא‪.‬‬
‫‪ )6‬בספרו גבורות ה' פרק יח‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪ )7‬בראשית כה‪ ,‬כו‪.‬‬
‫‪ 06:02:07‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 51‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪ 06:02:07‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 52‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪ 06:02:07‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 53‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪ 06:02:07‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 54‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫‪ 06:02:07‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 55‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬
‫לזכות‬
‫כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א‬
‫לרגל שישים־ושש שנים לנשיאותו‬
‫יה"ר שיראה רוב נחת מבניו תלמידי התמימים‪,‬‬
‫ומשלוחיו‪ ,‬חסידיו ומקושריו‪ ,‬וכלל ישראל‬
‫ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו‬
‫וישמיענו תורה חדשה מפיו‬
‫בגאולה האמיתית והשלימה‬
‫תיכף ומי"ד ממ"ש!‬
‫ולזירוז התגלותו תיכף ומיד ממש‬
‫‪ 06:02:07‬ו"עשת תבט ב"כ‬
‫‪.indd 56‬ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק‬