06:01:55ו"עשת תבט ב"כ .indd 1ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק נערך ע"י :איגוד תלמידי הישיבות ישיבת תות"ל המרכזית ,בית משיח 770 - 770 Eastern Parkway NY, U.S.A. Tal. 347.850.2770 Fax. 04.697.4225 06:01:56ו"עשת תבט ב"כ מו"ל :מרכז חב"ד העולמי לקבלת פני משיח צדקנו 744 Eastern Parkway NY, U.S.A. Tal. 718.778.8000 Fax. 718.788.0800 .indd 2ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק פתח דבר בעמדנו בימים הסמוכים לפני החג – יום הבהיר יו"ד־י"א שבט ,שישים־ושש שנים לנשיאות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ,הננו מוציאים לאור קובץ לימוד יומי ,במסגרת מבצע "ההתקשרות האמיתית". מבצע זה – בימי ההכנה ליום הגדול -נועד לחזק את התקשרותם של תלמידי התמימים לכ"ק אד"ש מה"מ ,על יסוד ההדרכות וההנחיות שהעניקו רבותינו נשיאינו במשך הדורות .אחד ומיוחד שבהם ,הוא מכתבו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע" :ההתקשרות האמיתית היא בלימוד המאמרים והקונטרסים, בהתוועדות אנ"ש שי' ובהתעוררות האהבה" (נדפס באג"ק שלו חלק ו עמ' שנג .לשלימות האגרת ,ראה לקמן עמ' .)18 ובדורנו זה ,אשר חידוש מיוחד נתוסף בו ואנו "עומדים ממש על סף הגאולה" -חדור מבצע זה ב'דרך הישרה הקלה והמהירה' אותה מתווה כ"ק אד"ש מה"מ לפעול התגלות וביאת המשיח, לימוד עניני משיח וגאולה. ••• החוברת שלפנינו מיועדת ללימוד יומי ,ומחולקת לפי ימי המבצע. בכל יום ישנם שלושה חלקי לימוד: א .שיחה מכ"ק אד"ש מה"מ בנושא הקשר שבין רבי וחסיד ,בכל יום מהיבט אחר. ב' .ניצוצי התקשרות' -והוא לקט מדברי רבותינו נשיאינו בנושא זה. ג .ענין בגאולה ומשיח ,מסוכם וערוך בטוב טעם ,בלשון ברורה וקצרה. וזאת למודעי :השיחות והאגרות לא הובאו בשלימותן ,ולשלימות הענין יש לעיין במקור הדברים. ••• סמוכים ובטוחים אנו כי הלימוד בקובץ זה ,יהיה ה"מכה בפטיש" שיפתח את הדלת ו"יסחוב" אל תוך החדר את הגאולה האמיתית והשלימה ,וכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בראשנו ,בהתגלותו לעין כל בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש! יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד! איגוד תלמידי הישיבות המרכזי – 770בית חיינו ,בית משיח ימי ההכנה ליו"ד-י"א שבט ימות המשיח .ה'תשע"ו -שנת הקהל 06:01:56ו"עשת תבט ב"כ .indd 3ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 06:01:56ו"עשת תבט ב"כ .indd 4ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק יום ראשון ,כ"ט טבת מדוע צריך רבי? למה להתקשר לרבי ולא לה' בעצמו? \ יש בנשיא כח עוצמתי שיכול להציל את כלל ישראל \ הנשיא פועל בכל דרגה של יהודי \ רבי זה דבר נעלה? \ בדרגה נחותה ,נגד ה', ועדיין מתפלל משה עליו \ יש נשיא בדורנו -כל אחד יכול להתקשר טענה ידועה היא :מדוע על אדם להזדקק ל"רבי" ,הרי יכול אדם להיות יחד עם "עצמות", ויהיה לו קשר ישיר עם השי"ת עצמו ,מדוע, איפוא ,עליו להזדקק ל"רבי"? במי שיונק רק מצפרנים דצפרנים של משה רבנו, הנה גם עליו פעלה תפילתו של משה רבנו ,אף על מי שהוציא את פסל מיכה ממצרים והביאו לארץ ישראל ,גם עליו פעלה תפילתו של משה רבנו. . .רואים במעשה המרגלים שעל בני ישראל פעלה תפילתו של משה רבנו ,ולא על המרגלים שחלקו עליו -שכן ,כשישנה גזירה ,ובכוחות עצמיים לא יכולים לצאת ממנה ,מן ההכרח להזדקק לתפילת משה ,תפילת הנשיא ,שהוא יתפלל עליו ,ותפילתו של משה רבנו פועלת להינצל מהגזירה ,שהרי לולי תפילתו -יכולה לצאת גזירה כזו כמו גזירת המרגלים שהיתה בכי' לדורות. ברם ,על מי פועלת תפילתו של משה רבנו? - רק על אלה שאינם חולקים עליו -חולקים אמנם על הקב"ה ,מדברים רעה על ארץ ישראל וכו' וכו' ,אבל עדיין קשורים למשה (שהרי הם לא היו אשמים במה שחלקו על משה רבנו ,שכן המרגלים פיתו אותם) אך ,כשבא מישהו ו"וילינו עליו" ,הוא חולק ומעמיד את עצמו כנגד משה רבנו -עליו אין תפילתו של משה רבנו פועלת. כאן רואים אנו עד כמה פעלה תפילתו של משה רבנו :מבלי הבט על העבירה החמורה שעברו בני ישראל ,עד שהקב"ה רצה שיהי' "ואכלה אותם כרגע" ,אף על פי כן ,בשעה שעמד יהודי אחד והתפלל עבור בני ישראל -זה עזר וביטל את הגזירה מעל בני ישראל ,למרות שלכאורה מדוע היו זקוקים לתפילת משה רבנו ,הרי היו אז כמה צדיקים ,ובמיוחד שהי' זה "דור דעה" ,מדוע, איפוא ,היו זקוקים לתפילת משה רבנו ,עד שבלי תפילתו הי' "ואכלה אותם"? אלא ,כאן רואים אנו ,שכיוון שמשה רבנו הי' ה"נשיא" ,הרי בשעה שנשיא נושא תפילה -יכול הוא להציל את כלל ישראל ,מה שאין כן יחיד סתם אין ביכלתו לפעול זאת. . .מכאן רואים אנו עד כמה גדול כוחו של משה רבנו ,מה שפעל בתפילתו ,וכך הדבר בכל "נשיא" בישראל ,וזאת הוא פועל בכל אחד מישראל גם 06:01:56ו"עשת תבט ב"כ והפסוק אומר כאן "להוציא דבה על הארץ" סתם ,ואינו אומר "להוציא דבה רעה" ,שכן כשמדובר על מי שרוצה לעמוד כנגד משה רבנו, אין כל הבדל במה שהוא מדבר ,אם דבה רעה או דבה טובה -הוא יכול אפילו לדבר טובות על משה רבנו אך אם הוא עומד על ידי כך כנגד משה רבנו, אין תפילתו של משה רבנו פועלת עליו ,ואדרבה, מאדם כזה צריכים להיזהר יותר ,שכן כשמישהו מוציא דבה רעה על משה רבנו ,רואים מיד שאלה הם דברי שקר ושרצונו הוא רק להתעות ,ולכן לא מאזינים אליו .אך בשעה שהוא אומר אדרבה, "רבי" זה דבר טוב ,וחסידות היא דבר טוב ,אלא שהרבי הוא נעלה ביותר וכיצד יכולה להיות לך שייכות אליו ,הוא למעלה מעלה הרבה ממך ,ועל דרך זה כיצד יכולים ללמוד חסידות ,חסידות היא יותר מדי נעלית ממך וכו'? צריכים לדעת שגם זה שמוציא דבה טובה ,רוצה לנתק אותך ממשה רבנו ,אין זה נוגע באיזו דרך הוא עושה זאת ,העיקר שהוא מאלה ש"וילינו עליו". .indd 5ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 6 חוברת לימוד יומית כך גם כשמישהו טוען שרבי וחסידות הם דברים טובים ,אך הם נעלים מדי ,אי אפשר שתהי' שייכות אליהם ,הרי זה אכן "דבה" לטובה ,אך הכוונה היא "וילינו עליו" ,ולכן אסור להתיחס אליו. . .הרי ,שאם הם רוצים להתלונן על הקב"ה, ואכן זה דבר חמור ,אך אין זה נוגע לתפילת משה. רק בשעה שהם רוצים להשפיע על אחרים שיהי' "וילינו עליו" ,אז אין תפילתו של משה יכולה לפעול עליהם .כל זמן שלא מתיצבים נגד משה רבנו ,ולא נוגע באיזה מצב נמצא הלז ,עד גם במדריגה הנחותה ביותר -אומרים שמשה רבנו רועה נאמן מוציא כל יהודי ,ואילו אם הלז מתיצב כנגד משה רבנו -אז אין ביכולת משה רבנו לעזור לו. מדוע מספרת לנו התורה זאת ,סתם בגנותם של ישראל -אין בכך משום ענין כלל ,שהרי אם "בגנות בהמה טמאה לא דבר הכתוב" ,מכל שכן בגנותן של ישראל ,אלא התורה מספרת לנו זאת כדי שתהי' מכאן הוראה לדורות: בכל דור יש את המשה רבנו שבדור ,והם נשיאי הדור שבכל דור ,ה"אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא" ,חכמי הדור ,התנאים והאמוראים וכו' ,עד לדורות האחרונים ,עד לדורנו אנו ,הנשיא ,כ"ק מו"ח שהוא נשיא דורנו ,עד שבשעה שבא מישהו ורוצה לפתות את מושפעיו שלא ללמוד חסידות ולקרר אותם מכך בטענה שחסידות היא ענין נעלה ביותר וכיצד יש להם שייכות לכך ,ועל דרך זה – כיצד יכולים להיות מקושר לנשיא בשעה שהוא נעלה מהם ,כיצד יכולים להיכנס אליו, כיצד יכולים להגיש לו פתקא וכו'; הרי אומרים שכל זה הם טענתם של המרגלים ש"וילינו עליו", וכשמתיצבים נגד משה רבנו -אין הוא יכול להתפלל עבורם ,המושפעים אינם אשמים ,כי אם מוריהם שהביאו אותם לכך! ולאידך גיסא :בשעה שאדם מתקשר למשה רבנו שבדור ,לא נוגע אז מצבו ,משה רבנו מוציא את כל אחד ממצבו ומעמיד אותו בדרגא של "שתויי יין" ,ועד שהוא מביא ומכניס אותו לארץ ישראל ,עד לגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו. (חלקים משיחת ש"פ שלח תשל"ב ,שיחו"ק ח"ב עמ' .352 תרגום מאידית .בלתי מוגה) ניצוצי התקשרות הכרח ההתקשרות נוגע לכלל ישראל בכדי להיות מ"חיילי בית דוד" צריכים להיות שלמים בהתקשרות ,ולא רק התקשרות בדיבור " -ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" (ברית מלשון התקשרות) ,אלא דרושה התקשרות בפועל; ראשית כל צריך להיות הבפועל ואח"כ אפשר גם לדבר ,אך בדיבורים בלבד אי אפשר לצאת ידי חובה. 06:01:57ו"עשת תבט ב"כ .indd 6ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 7 ובאם חסר בהתקשרות ,אזי לבד זאת שמפסיד את הטוב האמיתי אליו הי' יכול לבוא -הרי זה נוגע גם לכלל ישראל ,כפי שהי' אצל תלמידי האריז"ל. (ש"פ שמיני תשח"י) כדי שהכל יהיה באופן המתאים כאשר עוסקים במילוי השליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ,בנוגע להפצת היהדות והמעיינות חוצה בכל מקום ומקום -הנה אף שענין זה הוא בגדר "תקנת חכמים"" ,דברי סופרים" ,צריכים לדעת שישנו בזה כל העילוי והתוקף ד"דברי תורה" [בדוגמת קריאת המפטיר דפרשתנו שיש בה את כל העילוי והתוקף ד"שביעי"] ,מכיון שתקנות אלו הם בשם רבותינו נשיאנו שלפניו ,עד אדמו"ר הזקן והבעש"ט, וכן הלאה ,באופן דסמוכים איש מפי איש עד משה רבינו! כלומר :מובן וגם פשוט שגם בלאה"כ מקיימים בחיות ובתוקף וכו' את כל התקנות וההוראות של נשיא דורנו -שהרי "בשופטני לא עסקינן"! ...אלא שהמדובר אודות תוספת חיות ותוקף מיוחד ביתר שאת ויתר עוז ("אין מזרזין אלא למזורזין") -כאשר יודעים שבענינים אלו ישנו כל התוקף והעילוי שב"דברי תורה". ולמותר להדגיש שקיום הוראות אלו צ"ל מפני היותם הוראותיו של נשיא הדור ,ולא מפני שכך מתקבל בשכלו והבנתו [ע"ד ובדוגמת החילוק שמצינו בנוגע לעשיית מעשה ע"פ הוראת ב"ד שטעו בהוראתן, שאם עשה כן מצד הוראת ב"ד ,יוצא י"ח בקרבן שמקריבים הב"ד; משא"כ אם עשה כן מפני שכך התקבל בשכלו הוא כו'] -כי רק כאשר קיום ההוראות הוא מפני הציווי של נשיא דורנו ,אזי יכולים להיות סמוכים ובטוחים שקיומם יהי' באופן המתאים. (ש"פ עקב תשמ"ג ,התוועדויות עמ' )1902 06:01:57ו"עשת תבט ב"כ .indd 7ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 8 בכל פרט ופרט געוואלד") ַ ("וואס איז דער ָ יש כאלו שמתהלכים ומסבירים לעצמם ולאחרים ,וגם ברבים :מה הרעש אם לא מצייתים בפרט אחד? – הרי בכלל הוא "חסיד" ו"מקושר" ,וא"כ ,מפני שאינו מציית בפרט אחד חדל להיות "מקושר" ("אויס מקושר")?!... ובכן ,ידוע הפס"ד בנגלה בנוגע למומר לדבר אחד... כלומר :אף שבכל התורה כולה הולכים אחר הרוב ,וא"כ גם בענין זה אפשר לעשות "חשבון" ,שעובר רק על מצוה אחת בלבד ,ומקיים רובא דרובא של המצוות ,תרי"ב מצוות ,שאין לך רוב גדול מזה. ואעפ"כ ,נקרא מומר לדבר אחד וכו'. ואם כן הוא הפס"ד בנגלה דתורה – בפנימיות התורה על אחת כמה וכמה. ונקודת הדברים – שענין הרצון אינו מתחלק ,כך ,שישנה רק אפשרות אחת :או שיש אצלו הענין ד"תהא אימתו עליך" ,או להיפך .כלומר :גם כאשר הוא מקושר בתרי"ב נימין ,ורק בפרט אחד אינו מציית – הרי מידי יום ביומו עומד הוא וכורת נימא אחת! כשם שהקב"ה "נותן התורה" (לשון הוה) בכל יום ,כן הוא גם בצדיקים ש"דומים לבוראם" ,כך שבכל יום פונה אליו הרבי ואומר לו :עשה כך וכך; ואילו הוא משיב לרבי מידי יום ביומו :בתרי"ב נימין – מציית הנני ,אבל בנימא אחת – הנה בכל יום נוטל אני "מספריים" וכורת אותה! וכיון שברצון וקב"ע [וקבלת עול] אין התחלקות – לא שייך ללכת בזה בתר רובא ,אלא אפילו אם יש פרט אחד שאינו מציית (אפילו פרט שלא ציוו עליו בפירוש אודותיו ,אלא שהוא בפנימיותו יודע שזהו הרצון ,ועליו לעשות זאת בשמחה ובטוב לבב) – הרי הוא מורד במלכות! (ש"פ בראשית (ב) תשכ"א ,שיחות קודש עמ' .92תרגום מאידית) כדי לא לטעות מההוראות שעלינו ללמוד מפרשת המרגלים הוא -שלא לשנות מאומה -אפילו הסדר -בדברי הרב, כ"ק מו"ח אדמו"ר אתפשטותא דמשה שבדורנו ,אע"פ אז עס דוכט זיך אויס אז אזוי איז בעסער [שיוצא שזה יותר טוב] .כי בשינוי קצת מדברי הרבי אפשר לטעות עד בדומה לטעות המרגלים. ואדרבה :אם המרגלים שהיו כולם קרואי מועד אנשי שם -שמשה בעצמו בחרם ,ובכ"ז ע"י שינוי קצת מדברי הרבי און אריינלייגן זייער אייגענעם שכל [והכנסתם בשכלו] ,הנה סוף סוף אמרו לא נוכל לעלות גו' -אנשים כערכנו עאכו"כ . . ולזאת צ"ל התנאי העיקרי -שמירת דברי הרב א(י)ן אייגענעם שכל [בשכל שלו] ,ואז יש נתינת כח על בירור הגוף וחלקו בעולם ,שגם חלק חומרי ביותר הנה לכה"פ בעת תוקף החום דתקופת תמוז ,לא יהי' קרירא לי'. (ש"פ שלח ה'שי"ת ,שיחות קודש עמ' נא) 06:01:57ו"עשת תבט ב"כ .indd 8ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 9 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח לא עוד מוות האם בני-אדם יפסיקו למות בימות המשיח? בין הנבואות שמתארות את ימות המשיח כלולה הנבואה על ביטול המוות לעתיד-לבוא - "בילע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים ."1במדרש 2נאמר" :בעולם-הזה, על-ידי יצר-הרע השנים מתקצרות ,אבל לעתיד-לבוא -בילע המוות לנצח". חז"ל 3נחלקו בשאלה אם הפסקת המוות תחול רק על יהודים או גם על הגויים" :אמר ר' חנינה ,אין מיתה לעתיד-לבוא אלא באומות-העולם בלבד .ר' יהושע בן-לוי אמר ,לא בישראל ולא באומות-העולם". משמעות הדברים היא ,שבני-האדם לא ימותו עוד אלא יחיו לנצח .אדרבה ,אפילו אלו שמתו קודם-לכן עתידים לקום לתחייה ,בתחיית המתים ,וודאי שאחר-כך לא יהיה עוד מוות. כך מפרש רש"י את הפסוק "בילע המוות לנצח"" :יכסנו ויעלימנו עולמית" .ובגמרא 4מוסיף רש"י ומדגיש" :לעתיד-לבוא ,מאחר שחיין ,שוב אינן מתין". המשיח יחיה לנצח אולם הרמב"ם סבור שגם בימות המשיח יהיה מוות ,ושבסופו של דבר ימותו גם אלה שיקומו בתחיית המתים .המוות ,לדעתו ,הוא הכרח קיומי" :דע ,כי האדם יש לו למות בהכרח וייפרד וישוב למה שהורכב ממנו ."5ומכיון שלדעתו בימות המשיח לא ישתנה דבר ממנהגו של עולם ,אי אפשר לקשור את ביאת המשיח בחיים נצחיים ,וכל-שכן להכריח שהמשיח עצמו יחיה לנצח .אמנם הוא מסכים שבימות המשיח "יארכו חיי האדם" ,אבל בסופו של דבר ימותו .אפילו המשיח עצמו ימות ,כדבריו" :והמשיח ימות ,וימלוך בנו תחתיו ובן-בנו". לשיטתו של הרמב"ם ,התכלית האמיתית והסופית היא -עולם הנשמות הרוחני .זהו, לדעתו' ,העולם הבא' שעליו מדברים חז"ל .לכן ,תחיית המתים היא מצב זמני ,שמטרתו לתת שכר גם לגוף הגשמי ,אבל לאחר תקופת השכר הזאת יחזרו בני-האדם וימותו ,ויגיעו )1ישעיה כה,ח. )2תנחומא סוף פרשת יתרו. )3בראשית-רבה כו,ב; ילקוט-שמעוני ישעיה רמז תכח .הבחנה זו ,בין ישראל לאומות-העולם ,מופיעה גם בגמרא, בדברי עולא ,סנהדרין צא,ב .גם בתנא דבי אליהו ,פרק ה,א ,משמע כך" :כשיגיע ימות בן-דוד ויתבטל מלאך המוות בעולם הזה מן ישראל ,יהיו כל הגויים אומרים :אשרי העם שככה לו". )4סנהדרין שם. )5פירוש המשניות סנהדרין פרק י. 06:01:57ו"עשת תבט ב"כ .indd 9ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 10 לשלמותם רק בעולם הרוחני המופשט מגשם וחומר.6 8 דעה זו של הרמב"ם נדחתה בתקיפות רבה על-ידי רוב-רובם של חכמי ישראל .7הרמב"ן כותב בתרעומת" :יגזור הרב ז"ל מיתה על המשיח ועל דורו!" .9הוא מצטט את הפסוק "בילע המוות לנצח" ,ומביא את דברי הגמרא" :10צדיקים שעתיד הקב"ה להחיותן ,אינן חוזרין לעפרן" .הרמב"ן קובע ,כי התכלית היא עולם התחייה ,שבו יחיו כולם לנצח. בוויכוח עם הנוצרים הביא הרמב"ן אפשרות להסביר את המדרש בדבר לידת המשיח ברגע החורבן ,באופן שאותו משיח חי עד היום .הוא מסביר שם ,11שכל עניין המוות נתחדש בעטיו של חטא עץ-הדעת ,ו"כולם מודים שחטאו ועונשו של אדם הראשון יתבטל לימות המשיח. אם-כן ,אחר שיבוא המשיח יהיה (המוות) בטל מכולנו ,אבל במשיח עצמו בטל הוא לגמרי". לראיה מביא הרמב"ן את הפסוק 12שמתייחס למשיח" :חיים שאל ממך ,נתת לו אורך ימים עולם ועד".13 הכרעת הקבלה והחסידות 14 15 הקבלה והחסידות מכריעות כדעת הרמב"ן ,שהמוות ייעלם מן העולם לעתיד-לבוא , ושעולם התחייה הוא המצב האחרון והשלם ביותר של הבריאה .תורת החסידות גם מסבירה בהרחבה מדוע שיאה של ההתגלות האלוקית יהיה דווקא כאן בעולם-הזה הגשמי ,ולא בגן- עדן ובעולמות העליונים. )6וראה באיגרת 'תחיית המתים' שלו ,שם הוא מאריך יותר בשיטתו זו. )7הראב"ד ,הרמב"ן ,המחזיקים בתורת הקבלה ,ועוד .הראב"ד בהשגתו להלכות תשובה פרק ח ,הלכה ב ,כותב: "דברי האיש הזה בעיני קרובים למי שאומר אין תחיית המתים לגופות אלא לנשמות בלבד" ,ובהמשך הוא מביא ראיות מדברי חז"ל שעולם-הבא הוא עולם התחייה. )8שער הגמול בסופו. )9ראה גם 'עבודת הקודש' ,למקובל רבי מאיר בן-גבאי ,חלק ב ,תחילת פרק מב" :הרמב"ם ז"ל שפט משפט מוות על בני תחיית המתים ועל המשיח ודורו". )10סנהדרין צב,א. )11ויכוח הרמב"ן סי' לט. )12תהילים כא,ה. )13גם בביאור הרמב"ן לפרשת "הנה ישכיל עבדי" ,הוא אומר על המשיח" :ויאריך ימים לעדי עולם". )14ספר המאמרים תק"ע עמ'" :והעיקר הוא כדעה הב'" .וכן בדרך-מצוותיך מצוות ציצית" :וכן הוא האמת על- פי הקבלה". )15כ"ק אדמו"ר שליט"א (קונטרס עניינה של תורת החסידות ,ס"ה) קושר את החיים הנצחיים לעתיד-לבוא עם גילוי ה'יחידה' ,עצם החיות ,על-ידי משיח-צדקנו" :עכשיו ,שנמשך בעולם רק בחינת התפשטות החיות ,ישנו עניין המיתה .כי בבחינת ההתפשטות שייך עניין השינוי ,ועד -הפסק וכיליון .מה שאין כן לעתיד ,שיומשך עצם החיות, הרי כל עצמי בלתי-משתנה". וכן בשיחת שבת פרשת תזריע-מצורע תנש"א (סעיף ח) מדובר על ה"חיים נצחיים דלעתיד-לבוא ,חיי הגוף דווקא" ,ושדורנו זה יעבור לחיים הנצחיים הללו "ללא הפסק בינתיים". 06:01:58ו"עשת תבט ב"כ .indd 10ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק יום שני ,ר"ח שבט כרגל ביחס לראש ראש החייל הוא רק כדי לשאת את הנשק \ חסיד מקיים הוראותיו של הרבי מתוך קבלת עול מוחלטת \ טוב שיכנס הראש מאשר הרגל \ אין זה "תפילתם של אחרים"! \ הראש מרגיש את כאב הרגל . .ד .ענין הקבלת עול מודגש ביותר בהיחס של חסיד אל הרבי -כי ,בידעו שהוא אינו אלא "רגל" והרבי הוא ה"ראש" ה"ה מתמסר לגמרי ("ער גיט זיך איבער אינגאנצן") אל הרבי ,ומקיים את הוראותיו של הרבי מתוך קבלת עול מוחלטת. משא"כ הבקשה באמצעות נשמות (בנ"י) -שהם למעלה ממלאכים -אינה נחשבת לבקשה ע"י ממוצעים ,כיון ש"כל ישראל שותפים וגוף א' ונפש א' וכשא' מצטער גם חבירו מרגיש ועמו מצער . .וכיון ששניהם בצער טוב יותר שיכנס הראש (לבקש רחמים) משיכנס הרגל ,עד"מ הת"ח הוא הראש כו'" ,ובפרט נשיאי ישראל ,שהם "ראשי אלפי ישראל" ,בחינת "ראש", והמענה על זה -מבהיר כ"ק מו"ח אדמו"ר בהשיחה בענין הקבלת עול ד"איש חיל"" :דער סאלדאט האט קיין קאפ ניט .מ'האט אמאל געזאגט ,אז א סאלדאט האט בלויז א קאפ אויף וואס ער זאל טראגן דעם פאס פון דעם ביקס" (החייל -אין לו ראש .פעם היו אומרים שראשו של החייל הוא רק בשביל לשאת את חגורת הרובה). ומזה מובן גם שלא שייך כאן הכלל ש"יפה תפלת החולה לעצמו מתפלת אחרים עליו"! - כי ,כלל זה הוא בנוגע ל"אחרים" ,משא"כ בנוגע לנשיאי ישראל ,שאינם "אחרים" ,אלא "ראשי אלפי ישראל" ,יפה תפלתם כ"תפלת החולה לעצמו" -כשם שהראש מתפלל עבור הרגל. לכאורה יש מקום לשאלה :כיצד אפשר לומר שהוא בעצמו אין לו ראש -כיון שנצטווה בתורה להניח תפילין של ראש ,עכצ"ל שיש לו גם ראש?! ה .ענין זה נוגע גם לכתיבת "פדיון" לרבי - ובהקדמה: משולח אחד" ,א פעטאח" (שוטה) ,כשהיו נותנים לו "פדיון" למסור לרבי ,הי' מסרב ליקח ,באמרו, שצריך לבקש מהקב"ה בעצמו ,ולא ע"י ממוצעים. והאמת היא -כמבואר בתשובה של החתם סופר, ולהעיר שבספריו של החתם סופר מצינורעיונות חסידיים ("עס ווארפן זיך דורך חסידישע ווערטער") ,שכן ,החתם סופר הי' תלמיד מובהק של ר' נתן אדלר ותלמידו המובהק של בעל ההפלאה ,תלמידו של המגיד - שיש הפרש בין מלאכים לנשמות ,שהבקשה באמצעות מלאכים נחשבת לבקשה ע"י ממוצעים, 06:01:58ו"עשת תבט ב"כ ואדרבה :תפלתם של נשיאי ישראל יפה מתפלת החולה עצמו ,כי ,הנשיא שהוא הראש ,מרגיש את החולי יותר מהרגל ,שהרי( :א) הראש הוא נעלה מהרגל להיותו מקום משכן השכל( ,ב) וגם זה שהרגל מרגיש את החולי אינו אלא ע"י הגידים שנמשכים מהמוח ,כיון שכל ענין ההרגש הוא מהמוח דוקא. אמנם ,כל זה הוא רק כשיודע שהוא "רגל", ומתמסר לגמרי ("ער גיט זיך איבער אינגאנצן") לה"ראש" ,שהוא הרבי ,משא"כ כשחושב שגם לו בעצמו יש ראש ,ובמצב כזה בא אל הרבי ליתן פדיון ,אזי מתעוררת שאלה בנוגע להענין דממוצע - .בנוגע לשאלת עצה אצל הרבי ,הרי, עצה יכולים לשאול אצל כל יהודי ,אפילו אצל קצב ,כדאיתא בגמרא "רב אשי . .מכניף ומייתי להו לכולהו טבחי דמתא מחסיא" ,היינו ,ששאל בעצתו של כל קצב; אבל בנוגע לנתינת פדיון - .indd 11ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 12 מתעוררת שאלה בנוגע להענין דממוצע. ו .כל אלה הנמצאים כאן -בודאי מסורים הם ("זיינען איבערגעגעבן") אל הרבי, וגם אלה שחסר אצלם בההתמסרות ,הרי ,כיון שמצד הפנימיות שלהם ה"ה מסורים אל הרבי, אזי מספיקה עכ"פ האמירה בדיבור שמתמסרים אל הרבי, ע"ד מ"ש הרמב"ם בביאור התועלת ד"כופיןאותו עד שיאמר רוצה אני" כיון שהאמירה "רוצה אני" היא בהתאם לרצונו האמיתי "להיות מישראל . .לעשות את כל המצוות כו'" - ובמילא ,אין מקום לשאלה בנוגע להענין דממוצע ,אפילו לא ממוצע המחבר. ז .וענין זה -הידיעה שהוא רק "רגל" והרבי הוא ה"ראש" -נוגע גם לאופן קיום הציווי של הרבי: כאשר הרבי נותן ציווי לעשות דבר מסויים שקשור עם ענין של סיגופים ,או אפילו הציווי להרבות בתורה ובתפלה באופן שבשביל זה צריך להתנתק ("אפרייסן זיך") מעניני אכילה ושתי' ושינה ,הרי ,גם כשמקיים הציווי מתוך קבלת עול (בידעו שהוא אינו אלא רגל וצריך לקיים את ציווי הראש) ,יכולה לעלות לו מחשבה שאילו הי' הרבי יודע עד כמה קשה לו לעשות דבר זה ,יתכן שלא הי' מצוה עליו זאת. והמענה על זה -ע"פ האמור לעיל (ס"ה) בנוגע לראש ורגל ,שנוסף לכך שהראש מרגיש יותר טוב מהרגל ,להיותו נעלה יותר ,הרי ,גם הרגש הכאב שברגל עיקרו הוא הרגש הראש (וכשישנו הפסק ח"ו בין הרגל להראש לא נרגש כאב ברגל) ,ולכן, כשהראש מצוה על הרגל להכניס את העקב למים רותחים ,צריך הרגל להשמע מיד מבלי להרהר בדבר ("ניט איבערטראכטנדיק") ,ולהבין [מדת הבנה כזו "מותר" שתהי' לו ]...שהכאב -מרגיש הראש. (משיחת שבת חוה"מ סוכות תשי"א ,בלתי מוגה .התוועדויות ח"ב עמ' 31ואילך) ניצוצי התקשרות כיצד מתקשרים? (א) בניגון כללות התקשרותו של חסיד לרבי היא רק במדרגות הנר"ן [נפש ,רוח ונשמה] של הרבי .ברם ,בהתאם למבואר ,שניגון מכוון פותח את השער של הכוחות המקיפים לפנימיותו של המנגן -מובן שניגון כזה פועל התקשרות נעלית יותר מאשר במדריגת נר"ן של הרבי .במה דברים אמורים כשהמנגן מצייר במחשבתו איך שמע את הניגון מהרבי ומתעמק בכללות מעמדו ומצבו אז .כשמנגנים איפוא ניגון מכוון בהתעוררות פנימית אזי ההתקשרות של חסידים לרבי היא בכוחותיו המקיפים של הרבי. 06:01:58ו"עשת תבט ב"כ .indd 12ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 13 ההתקשרות האמיתית כללות הטעם מדוע נגינה פועלת התקשרות כזו -משום שבנגינה ישנן תנועות וכל תנועה מולידה חום ,וחום הוא כלי לחיות. (ספר המאמרים תש"ט ע' ) 98 בסיפור ,תורה וניגון הרבי [מהורש"ב] נ"ע אמר: שלשה אופני התקשרות הם ,והם בשלשת לבושי הנפש של מי שמתקשרים בו ושל המתקשר .כאשר מספרים איזה מעשה ,ההתקשרות היא בלבוש המעשה; כאשר חוזרים על דברי תורה ,ההתקשרות היא בלבוש הדיבור וכאשר מנגנים איזה ניגון ,ההתקשרות היא בלבוש המחשבה. (לקוטי דיבורים ח"ג ע' ) 888 באימרה ,תנועה או ניגון חסידות חידשה ,שחסידים יש להם רבי ,החיים באימרתו של הרבי ,בתנועה שלו ובניגון שלו. וכשהחסיד שומע אימרה ,תנועה או ניגון מרבי ,הוא נהי' באותו רגע מקושר לרבי בכל הנר"ן [נפש, רוח ,נשמה] שלו. (לקוטי דיבורים חלק ג ע' תקטז) בדמי מעמד השתתפות בנתינת מעמד אין זה רק בממון כי אם זה ביטוי של רגש לבבכם וגם כיבוד לאות הכרה של התקשרות לכל עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע ,שמסר נפשו לנטוע תורה ויהדות בכל העולם ובמיוחד במדינה זו. (אג"ק כ"ק אד"ש ח"ד ע' תב -תרגום) 06:01:58ו"עשת תבט ב"כ .indd 13ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 14 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח קבלת המשיח כמינוי מלך השלב הראשון בתהליך הגאולה -קבלת המשיח כמלך בסדר הגאולה אנו מוצאים חפיפה רבה בין גאולת מצרים לגאולה העתידה .לא רק שיש דמיון בין משה למשיח ובין ניסי מצרים לנפלאות הגאולה ,אלא אפילו נאמר בכתבי האריז"ל, שהדור של 'עקבתא דמשיחא' הוא גלגול של דור המדבר. הגמרא 1אומרת" :שלוש מצוות נצטוו ישראל בכניסתן לארץ -להעמיד להם מלך ,ולהכרית זרעו של עמלק ,ולבנות להם בית-הבחירה" .בהמשך מוכיחה הגמרא ,ששלוש המצוות הללו צריכות להתקיים דווקא על-פי הסדר הזה :מינוי מלך ,מלחמת עמלק ,בניין בית-המקדש; וכפי שמפרש רש"י" :הן תלויות זו בזו לעשותן כסדרן". והנה אנו רואים ,שגם סדר הגאולה העתידה מתאים לשלוש המצוות הללו ,כפי שפוסק הרמב"ם :2תחילה מינוי מלך " -יעמוד מלך מבית דוד" ,אחר-כך מלחמת עמלק " -ויילחם מלחמות ה'" ,ורק לאחר הניצחון על האומות באה מצוות בניין בית-המקדש " -ובנה מקדש במקומו".3 סדר מדוייק ראוי להדגיש כאן ,כי אם נזכה ,ייעשו כל השלבים הללו ברגע אחד -המשיח יתגלה באופן ניסי ,מיד יהיה מלך על ישראל ,מיד יוכרת זרעו של עמלק ,ומיד ייבנה בית-המקדש השלישי, והגאולה תבוא בבת-אחת .אך אם לא נזכה ח"ו ,אזי נצטרך לעבור את כל השלבים הללו ,שלב אחרי שלב ,וכפי שפוסק הרמב"ם. הצורך בשלושת השלבים הללו נובע מכמה גדרים הלכתיים :הזמן -מאחר שכל אלה הן מצוות ,יש לכל אחת הזמן המיוחד שבו צריך לקיימה .החובה להכרית את זרעו של עמלק היא לאחר שיש מלך בישראל ,לאחר מינוי מלך .והזמן למצוות בניין בית-המקדש הוא לאחר מלחמת עמלק .שלמות המצווה -השלמות של בית-המקדש היא כאשר הוא נבנה לאחר שהוכרת זרעו של עמלק ,שכן קודם לכן "אין השם שלם ואין הכיסא שלם" .אך אי-אפשר לצאת למלחמת עמלק קודם שישנו המלך המשיח ,ולכן חייבים הדברים להיעשות על-פי הסדר הזה דווקא. כך היה גם בכניסה הראשונה לארץ-ישראל .תחילה נתמנה שאול למלך; אחר-כך ניתן )1סנהדרין כ,ב. )2הלכות מלכים פרק יא ,הלכה ד. )3ראה ליקוטי-שיחות כרך טז ,עמ' ;304כרך כא ,עמ' ;196ועוד. 06:01:59ו"עשת תבט ב"כ .indd 14ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 15 הציווי להכרית את זרעו של עמלק; ורק לאחר שנסתיימו המלחמות ,בימי דוד המלך" ,וה' הניח לו מסביב" ,אז בא שלב בניין בית-המקדש .כך מצווה התורה :תחילה "והניח לכם מכל אויביכם" ,ורק לאחר מכן "והיה המקום אשר יבחר ה'" -בניין בית-הבחירה.4 דברים אלה מסבירים יפה את סדר הגאולה שמפרט הרמב"ם :בראש ובראשונה יבוא משיח ויהיה מלך בישראל " -יעמוד מלך" .באותה שעה עדיין לא יהיה 'משיח בוודאי' ,אלא רק 'בחזקת משיח' -מלך מבית דוד ,שעם-ישראל מחזיקו למשיח .הוא יחזיר את כל ישראל לדרך התורה .5אחר-כך יילחם מלחמות ה' ,כולל מלחמת עמלק .ורק לאחר ש"עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ,"6שאז יגיע למצב של מנוחה -אז ייבנה בית-המקדש השלישי, ובעקבותיו יהיה קיבוץ כל נידחי ישראל ותיקון העולם כולו "לעבוד את ה' ביחד". תלוי בעם תורת החסידות כדרכה מאירה כל דבר באור פנימי ועמוק .כך בנידון שלנו -כ"ק אדמו"ר הרש"ב מבאר את הצורך בפעולת העם בהכתרת המלך ,כתהליך המגלה אצל המלך הרצון והכח למלוך! תהליך המלוכה מתחלק לשני שלבים :מעמד ההכתרה – לפני שהתיישב על כסא המלכות. והמלוכה בפועל ,כאשר המלך מנהיג את העם. על אף שבשלב הראשון ,על פניו בולטת בעיקר ה"טקסיות" שבמעמד ההכתרה ,עדיין לא צמחה לכאורה תועלת ממשית לעם – בעצם ,השלב הראשון הוא הגורלי ,כי אז מחליט המלך לקבל על עצמו את עול המנהיגות. טקס ההכתרה ביהדות ,מבטא את ההתבטלות הפנימית של העם כלפי המלך .כאשר המלך רואה שהעם מוכן לקבל את מרותו באמת וללא כפיה ,או-אז מתעורר אצלו הרצון למלוך. בתוך תוכו של המלך ,כבר מלידתו ,קיים בו הפוטנציאל למלוך .מידת המלוכה מושרשת בו מהלידה ,אבל היא מוסתרת לגמרי ,עד שגם הוא בעצמו אינו מרגיש שיש לו כוחות להנהיג עם שלם! כך מוצאים אנו במלך שאול ,גם אחרי שהמליכו אותו בטקס רשמי (לאחרי שה' הודיע לנביא שמואל שהוא נבחר להיות מלך) ,אומר הפסוק" :וגם שאול הלך לביתו גבעתה" .הוא חזר לחייו הרגילים כאילו לא קרה כלום! בעת ההכתרה מתגלה במלך ניצוץ ממידת המלכות האלוקית ,המשרה בו רוח של מנהיגות. כי המנהיגות למטה שואבת כוחה מהמנהיגות האלוקית .כמאמר חז"ל :מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (מלכות הארץ מקבילה למלכות השמים). בזמננו ,נוגעת קבלת המלכות למעשה בפועל .המינוי של מלך המשיח כבר התבצע בידי הקב"ה ,והוא אף נשלח לגאול את עם ישראל .כעת צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם ,וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי – בגאולה האמיתית והשלימה.7 )4ראה בגמרא שם. )5שזהו עניינו של מלך" :ותהיה מגמתו ומחשבתו להרים דת-האמת" -רמב"ם הלכות מלכים פרק ד ,הלכה ט. )6כנוסח הבלתי-מצונזר של הרמב"ם. )7שיחת שבת פרשת משפטים תנש"א. 06:01:59ו"עשת תבט ב"כ .indd 15ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק יום שלישי ,ב' שבט "כמים הפנים לפנים" רבותינו נשיאינו היו נזכרים במקושרים אליהם \ דבר זה פועל התעוררות בהתקשרות אצל המקושר \ שלא יחשוב שדבר זה בא מדרגתו הוא \ לתפוס ולהפנים את ההתעוררות . .יב .בין הסיפורים שסיפר הרבי אודות הנהגת רבותינו נשיאינו בהיחס שלהם עם החסידים המקושרים אליהם ,סיפר: אצל רבותינו נשיאינו הי' סדר מזמן לזמן להתבונן ולהזכר במקושרים שלהם ,ולהתבונן בענין התקשרותם אליהם ,וזה הי' פועל "כמים הפנים לפנים גו'" ומעורר את ההתקשרות בתוספת שאת ויתר עוז אצל אלו שחשבו אודותם. והרבי הסביר זאת עם דוגמא – שכאשר מסתכלים על מישהו ,אפילו מאחוריו ,אע"פ שאותו אחד אינו רואה זאת כלל ,אעפ"כ פועל זאת עליו לתת מבט אחורה ("ער זאל געבען א קוק צוריק") בלא לדעת את פשר הדבר. יג .ויש להוסיף הסברה בזה ,מכיון ש"צדיקים דומים לבוראם" – שבאמת הרי זה הפנימיות של מ"ע שהרמב"ם מונה במנין מצוות עשה "והלכת בדרכיו" שצריך להדמות לדרכיו ית' .אלא ,שישנם כאלו שאצלם פעמים כך ופעמים כך" ,זיל הכא והכא" ,אבל אצל צדיק ,ועאכו"כ נשיא – ענין זה הוא בתמידות ,מכיון ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים כ"א חיים רוחניים" ,כמבואר באגה"ק, שמקור והתוכן הרוחניות הוא אלקות ,ולכן אצל הצדיק אינו באופן שמדמה את עצמו לבוראו - שהוא כמו דבר שחוץ ממנו ,אלא זה החיות שלו. והנה ,למעלה מצינו בעניין ה"בת קול" שמכרזת "אוי להם לבריות כו'" ,או "שובו בנים שובבים", ושואל הבעש"ט :מכיון שאף אחד אינו שומע את הכרוזים הנ"ל ,מהי התועלת שבזה? ומבאר ,שעצם הנשמה למעלה שומעת את הכרוזים ,ואע"פ שעצם הנשמה נמצאת במקום הטוב ומה נוגע אליה כרוזים אלו; אך מעצם 06:01:59ו"עשת תבט ב"כ הנשמה נמשך ופועל בנשמה המלובשת בגוף, כמו שמצינו בגמ' ש"חרדה גדולה נפלה עליהם" כיון ד"מזלייהו חזי" ,שמזה מגיע הרהורי תשובה לנשמה המלובשת בגוף ,ללא הכנה כלל ,מצד זה שהנשמה שלמעלה שומעת את הכרוזים. ועד"ז הוא גם בצדיקים שדומין לבוראם – שלפעמים נעשית התעוררות בעניין ההתקשרות, אם תוספת התקשרות או התקשרות מחדש ,ולא מוצאים שום ביאור מהיכן זה מגיע ,יכול להיות שכיון שהרבי הנשיא חשב אודותו -נעשה מזה "כפים הפנים לפנים. יד .אך עדיין צריך להבין – למאי נפק"מ לידע מניין באה ההתעוררות על ענין ההתקשרות? ויש לבאר זה ע"פ המבואר בנוגע להרהורי תשובה שנופלים לאדם מצד ההתעוררות מלמעלה: מבואר בלקו"ת שכאשר ישנו ענין שבא באתערותא דלעילא ,מצד הכרוז דלמעלה – חל על זה מארז"ל "איש מזריע תחילה" ,שאז "יולדת נקבה" ,והרי נשים דעתן קלות ,היינו, שההתעוררות היא באופן קל ,ובמילא הרי זה עלול לשינויים ,ועד שתסתלק ההתעוררות ללא תועלת ,ללא פועל יוצא .ולכן ,מיד צריך להיות בזה ענין של פועל מצד אתערותא דלתתא ,שעי"ז תומשך ותתקיים למטה ההתעוררות שבאה מצד הכרוז שלמעלה. כלומר :לכאורה יכול לחשוב לעצמו שכיון שנתעורר בהרהור תשובה ,הרי זה סימן שנמצא בדרגא הראוי' ,ומה צריך לחפש עוד עצות כו'. ולכן יש צורך להבהיר שהרהור תשובה הנ"ל יכול לבוא מצד אתערותא דלעילא ,ולולי הפעולה בזה .indd 16ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית מצד התחתון ,עלול לחלוף ח"ו ללא פועל יוצא. ועד"ז בנוגע מה שסיפר בעל ההילולא ,שגם כאשר נופל לפתע הרהור או רגש כו' של התקשרות, יתכן שהוא מצדו לא עשה מאומה בשביל זה, אלא שהרבי הנשיא מתבונן בהתקשרותו ומעורר אותו באופן ד"כמים הפנים לפנים" – כדי לידע שצריכה להיות בזה פעולה מצדו ,שעי"ז נעשית ההתעוררות באופן השייך אליו ,ומביאה אצלו ענין של פועל ,שזהו תכלית הענין. כלומר :כשם שבנוגע להתעוררות אהבה ויראה, הרי אף שאהבה ויראה הם במנין מצוות עשה ,ומה גם שגדלה ביותר מעלת האהבה ד"לית פולחנא כפולחנא דרחימותא" ,מ"מ ,נקראים אהבה ויראה בשם "גדפין" בלבד ,כיון שתכלית האהבה והיראה היא קיום מצוות עשה ושמירת מצוות לא תעשה, 17 היא ענין נעלה ביותר" ,בחילא יתיר"" ,בשעתא חדא וברגעא חדא" ,מ"מ ,התכלית היא שתהי' "שעה אחת בתשובה ומעשים טובים" ,היינו, שכתוצאה מההתעוררות תשובה יבואו מעשים טובים בפועל – כן הוא גם בענין ההתקשרות – שהעיקר הוא המעשים טובים שבאים כתוצאה מזה ,וכדי שיוכל לעבוד עבודתו בהמעשים טובים שצריכים להיות לאחרי רגש ההתקשרות – הרי יתכן שרגש ההתקשרות אינו משלו; ענין זה נותן לו זה שמביט עליו בהסתכלות החזקה ,והוא מצדו צריך נהאלטן זיך") ("א ַ לעשות כל התלוי בו להאחז ָ בזה ,שיומשך ויתלבש במעשיו ובפעולותיו בכל השעות והימים והשבועות והחדשים שלאח"ז. (משיחת מוצש"ק פר' בשלח ,יו"ד שבט תשכ"א .בלתי מוגה. שיחו"ק תשכ"א עמ' .76תרגום מאידית) וכמו כן בנוגע להתעוררות תשובה ,אף שתשובה ניצוצי התקשרות כיצד מתקשרים? (ב) בלימוד החסידות שלו חידושי תורה אמיתיים מתחילים מידיעת קדושת האותיות שבתורה שבכתב ,שזהו הצינור של גילוי התורה .ופתיחת הצינור היא על פי רוב על ידי דביקות והתקשרות בנשמת הצדיק ,וידוע שהתקשרות היא על ידי שלומדים חידושי התורה שחידש הצדיק. ידוע הסיפור: חסיד אחד אמר לרבי שברצונו להיות מקושר .ענה לו הרבי שילמד את החסידות שלו ועל ידי כך יהי' למקושר שלו ,כי התקשרות היא רק על ידי תורה. (ספר השיחות תש"ב עמ' ) 82 06:01:59ו"עשת תבט ב"כ .indd 17ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 18 חוברת לימוד יומית בהתוועדויות ובהתעוררות האהבה ההתקשרות האמיתית היא בלימוד המאמרים והקונטרסים ,בהתוועדות אנ"ש שי' ובהתעוררות האהבה. מנהג החסידים המקושרים -בכל דור ודור -שהיו קובעים להם זמן מיוחד ,מהם שעה ליום או פעם בשבוע ,בשני שבועות או בחודש ,להתעורר ברגשי אהבה למורם ורבם -פשוט לאהוב את הרבי באהבה מורגשת בלב כמו אהבה בשרית לאשה ובנים -נוסף על הזכרון בכל ברכת המזון בהרחמן הוא יברך את מורנו -ובהתעוררות רגשי אהבה היו מציירים לעצמם אותם הזמנים שהיו ב"יחידות" או ששמעו דא"ח או היו בעת התוועדות ,שבאופן הנהגה כזו היו תמיד מקושרים ,והעולה על כולנה היא עבודה בפועל, כל אחד לפי יכולתו ,הן בעצמו והן עם זולתו. (אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק ו עמ' שנג) בהנהגות ...בעניני ההנהגות של רבותינו נשיאנו -יש הנהגות שנהגו בחדרם פנימה ,אשר ,חלק מהם גילו לרבים ,וחלק מהם לא גילו ,כמובן וגם פשוט .אמנם ,יש הנהגות שנהגו בגלוי ,ויתירה מזה -ברבים ,עד להנהגות שנהגו בבית-הכנסת ובבית-המדרש. ...והנה ,מצינו בגמרא ש"רב אחא ברי' דרבא (שהי' תלמידו של רב כהנא) מהדר אתרי וחד (ליקח הדס שיש לו רק "שני עלין בעוקץ אחד ועלה אחד מלמטה ועולה ורוכב על השנים") הואיל ונפק מפומי' דרב כהנא" ("רב כהנא אמר אפילו תרי וחד"). כלומר ,אע"פ שרב כהנא אמר "אפילו תרי וחד" ,ואילו "תלתא בחד קינא כל שכן דכשר" -מ"מ ,כדי להדגיש את התקשורתו לרב כהנא ,הי' תלמידו מהדר אתרי וחד". ומצינו גם במשנה " -הלל אומר מלא הין . .אדם חייב לומר בלשון רבו" ("אין במקום הין" ,או "הן" במקום "הין") ,אע"פ שהטעם לדיוק לשון רבו בנדו"ז אינו שייך אצל התלמיד כו'. ועד"ז בנדו"ד :מכיון שבפועל ממש נהג כ"ק מו"ח אדמו"ר באופן האמור (מאיזה טעם שיהי') -הנה כו"כ מהחסידים שדייקו להתבונן בהנהגתו התחילו גם לנהוג כן (ליטול לאמירת הלל רק הלולב ומיניו, ולצרף את האתרוג רק בעת הנענועים ,וגם לבדוק האתרוג לאחרי הנענועים כו') ,כמנהג הרב. [ולהעיר ,שאף שלכאורה אין זה סדר "לחקות" את הנהגת הרבי בכל עניניו -הרי ,ראינו גם אצל חסידים הראשונים ,שבענינים הקשורים עם דיוק וזהירות יתירה וכיו"ב שראו אצל הרבי ,היו גם הם נוהגים כן]. (התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' ) 234-5 06:01:59ו"עשת תבט ב"כ .indd 18ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 19 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח סעודת הלווייתן מהי אותה סעודה שהובטחה לצדיקים ,עם שור-הבר ולווייתן ויין המשומר? סעודת הצדיקים נזכרת פעמים רבות בדברי חז"ל .בגמרא 1נאמר" :עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לווייתן" .2במדרש 3מדובר על כך ,שלקראת אותה סעודה יתנהל קרב בין ה'בהמות' (שור-הבר) ללווייתן " -בהמות נותץ ללווייתן בקרניו וקורעו ,ולווייתן נותץ לבהמות בסנפיריו ונוחרו". במקום אחר בגמרא 4נאמר ,שבתום הסעודה ,כשיגיעו הצדיקים לברכת-המזון ,יועבר הכוס מצדיק לצדיק ,וכל אחד מהם יטען שאין הוא ראוי לברך ,עד שיגיעו לדוד המלך והוא יברך. מדוע יחששו האבות ,משה רבנו וכו' לברך? מוסבר על כך ,5שפחדם נובע מכך שהיין שבכוס הוא "יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית ,"6וכל אחד מהם ימצא בעצמו פגם שמונע אותו מלברך על יין נעלה זה. סעודה גשמית בראש ובראשונה חשוב להבהיר ,שאי-אפשר לפרש עניינים אלה רק כמשל לסודות נעלים. בספרים המבארים את עניינה הרוחני של סעודה זו מודגש ,שזו אכן תהיה סעודה גשמית ,עם בשר לווייתן ,שור-הבר והיין המשומר .כך כותב המהרש"א" :7דע ,כי יש לנו להאמין בכל הדברים האלו בפשטן ,ואף שהמפרשים האריכו בדרוש הזה לפי כוונתם ...אין הדברים יוצאין ממשמען".8 אמנם ,הרמב"ם סבור כי אין משמעות הסעודה כפשוטה ,אך הראב"ד משיג עליו וקובע כי אם לא היתה הסעודה גשמית – לא היה מקום לכבד את דוד המלך בכוס של ברכה ...וכך פוסקת תורת הקבלה והחסידות. עם זאת ברור ,שאין מדובר בלווייתן ובשור-הבר המוכרים לנו .מדברי הגמרא 1עולה, )1בבא-בתרא עה,א. )2ובהמשך לכך נאמר" :עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לווייתן". )3ויקרא-רבה יג,ג. )4פסחים קיט,ב. )5עניין זה נתבאר בדרוש ברכת הזימון שבסידור עם דא"ח (עמ' קב ואילך)" :לכאורה כל המאמר הזה פלא הוא, דמשום שאברהם יצא ממנו ישמעאל ,לא רצה לברך? וכי מעולם לא בירך ברכת-המזון בשביל זה? ...אלא עיקר הטעם הוא ,לפי שכוס זה שנתנו להם היה ביין המשומר בענביו מששת ימי בראשית" .ראה שם הביאור באריכות. )6ברכות לד,ב. )7חידושי אגדות לב"ב עד,ב. )8וכן אומר כ"ק אדמו"ר שליט"א (שיחת ש"פ בלק תנש"א ס"ג)" :הסעודה שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים לעתיד לבוא ,שבה יאכלו מבשר הלווייתן ושור-הבר וישתו יין המשומר ...נוסף על העניינים הרוחניים המרומזים בזה ,שנתבארו בדרושי חסידות ,תהיה גם סעודה גשמית". ויתרה מזו מחדש כ"ק אד"ש מלך המשיח (שיחת ש"פ ויגש תשנ"ב) ,שעיקר הסעודה תהיה סעודה גשמית וממנה תיזון ותימשך הסעודה הרוחנית. 06:01:59ו"עשת תבט ב"כ .indd 19ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 20 שמלווייתן זה נבראו שני פרטים בלבד ,זכר ונקבה ,ואף הם לא נשארו חיים ,אלא הקב"ה "סירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד-לבוא" .כך גם שור-הבר " -סירס הזכר וצינן הנקבה ושמרה לצדיקים לעתיד-לבוא" .גם על היין המשומר נאמר הפסוק " -עין לא ראתה ."6מדובר אפוא במציאויות שאכן קיימות בעולם ,אלא שכיום איננו מכירים את מהותן ,והן יתגלו בבוא שעתן. יין המשומר 9 בתורת החסידות מבואר ,שסעודת הלווייתן ,שור-הבר והיין המשומר ,תהווה ביטוי לכל העבודה שנעשתה על-ידי עם-ישראל בתקופת הגלות .הלווייתן ,שחי בים ,מסמל את העולמות הרוחניים ,הנסתרים ,ששרויים בתוך הגילוי האלוקי האין-סופי .שור-הבר ,שחי על- פני היבשה ,מסמל את העולם-הזה התחתון ,הגלוי לעינינו. בדרך זו מייצגים השניים את שני ההיבטים המרכזיים בעבודת-ה' -הפעולות הרוחניות שנעשות בעולמות העליונים על-ידי עבודת האדם ,והקדושה והזיכוך שיוצר האדם בתוך המציאות הגשמית בעולם-הזה. יש צדיקים שעבודתם היא בבחינת 'לווייתן' -הם מתרכזים בעיקר בחתירה למדרגות רוחניות נעלות ,ופחות בהורדת הקדושה לתוך העולם-הזה .דוגמה לכך היה רבי שמעון בר- יוחאי בשלוש-עשרה השנים שישב במערה ,כאשר כמעט לא היה לו עסק עם העולם הגשמי, וכל עבודתו הייתה במישור הרוחני ,ובתחום זה אכן הגיע לדרגות עליונות ביותר .לעומתם, יש צדיקים שעוסקים בעיקר בהבאת הקדושה לעולם-הזה .הם אמנם מגיעים לדרגות רוחניות נמוכות יותר ,אך מצד שני הם מקדשים את העולם ומכשירים אותו לקבל את האמת האלוקית. עבודה זו נקראת 'שור-הבר'. שני התחומים הללו של עבודת-ה' בונים את הגאולה .כשתסתיים עבודה זו -כאשר יושלמו הפעולות הרוחניות וכשיושלם הזיכוך של העולם הגשמי -תבוא הגאולה .לכן ,הביטוי לכך יהיה בסעודת שור-הבר והלווייתן ,שבתוכם יתלבשו כל האורות הרוחניים הנפלאים שנוצרו על-ידי שני סוגי העבודה הללו .אכילת שור-הבר והלווייתן על-ידי הצדיקים ,תהווה את שיאה ואת שלמותה של העבודה שנעשתה על-ידם. בכך גם מוסבר ,מדוע הלווייתן ישחט את שור-הבר ושור-הבר ישחט את הלווייתן .שחיטה אין פירושה הרג ואיבוד ,אלא אדרבה -זוהי הבאה לשלמות ,לעלייה .כשאומרים שהלווייתן ישחט את שור-הבר ,פירוש הדבר ,שהוא יעלה את שור-הבר לשלמותו .וכך להפך .משמעות הדבר ,שבכל אחד משני התחומים הללו יש מעלה שאין בזולתו .לכן ,הצדיקים שעבדו את ה' בבחינת 'לווייתן' ישתמשו במעלה המיוחדת שלהם כדי להעלות את הצדיקים שעבדו את ה' בבחינת 'שור-הבר' ,ולהפך. אחרי כל זאת יינתן גילוי חדש שכמותו "עין לא ראתה" -זהו היין המשומר .יין זה רומז לסודות הכמוסים ביותר ,שמעולם לא נתגלו -כשם שהיין הזה נשתמר בענביו מששת ימי בראשית ומעולם לא יצא החוצה .סודות אלה יתגלו רק לאחר השלמת כל העבודה ,בזמן הגאולה ,ולכן גילוי הסודות הכמוסים הללו יהווה את שיאה של הסעודה העתידה. )9סידור עם דא"ח שם וכן בעמ' 208ואילך .לקוטי-תורה צו ז,ב; שמיני יח ואילך ובביאור המאמר; ועוד. 06:02:00ו"עשת תבט ב"כ .indd 20ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק יום רביעי ,ג' שבט אין אנו מניחין אותו! בני ישראל לא רצו להפרד מנשיא הדור \ לרצות בכל תוקף שנשיא הדור יבוא יחד עימנו \ אין זה "ווילדע זאכן"! . .יט .ויש להוסיף ,שמשיעור היומי למדים הוראה נפלאה אודות גודל ההתקשרות לנשיא הדור: הדור שנכנסו לארץ — גדלה התקשרותם לנשיא הדור ,משה רבינו ,עד כדי כך ,שלמרות ידיעתם אודות ציווי הקב"ה למשה "עלה אל הר העברים גו' ומות בהר" ,הכריזו; "אין אנו מניחין אותו", מפני שלא רצו להפרד מנשיא הדור!... והגע עצמך: בפסוקים שלפנ"ז מפרש רש"י ש"שבת של דיוזגי היתה ,ניטלה רשות מזה וניתנה לזה, העמיד לו משה מתורגמן ליהושע שיהא דורש בחייו" ,כלומר ,לפני פטירתו דאג משה רבינו למנות מנהיג לישראל שיכניסם לארץ. ונוסף לכך ,אצל כאו"א מהם הי' גם בחי' משה רבינו ,שכן ,הציווי "ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה'" (שממנו למדים ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משה רבינו ע"ה") נאמר — בפשוטו של מקרא — לדור שנכנסו לארץ. ואעפ"כ ,למרות שיש להם מנהיג חדש ,ויש להם גם מבחי' משה רבינו — לא היססו להתנגד לציווי הקב"ה למשה "עלה אל הר העברים גו' ומות בהר", והכריזו בפה מלא" :אין אנו מניחין אותו" ,מכיון שרצו שמשה רבינו יכנס עמהם לארץ ישראל! עד כדי כך גדלה התקשרותם לנשיא הדור!... וההוראה מזה — עד כמה צריכה להיות מדת ההתקשרות לנשיא דורנו ,לרצות בכל תוקף ועוז שנשיא דורנו יבוא יחד עמנו — נשמה בגוף — לארץ ישראל ,בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו! 06:02:00ו"עשת תבט ב"כ ומה שאירע מאורע בשנת תש"י כו' — ...הרי [נוסף לכך ש"מה זרעו בחיים אף הוא בחיים", הנה עוד זאת] תיכף ומיד זוכים לקיום היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" ,כדאיתא בזהר שצדיקי ונשיאי ישראל יקומו לתחי' מיד ,ומפורש כן גם בגמרא" :כיצד מלבישן לעתיד לבוא . .לכשיבואו אהרן ובניו ומשה עמהם"" ,כשיבנה (ביהמ"ק) משה ואהרן יהא עמנו" ,ומזה מובן גם בנוגע לכל צדיקי ונשיאי ישראל ,שבבוא משיח צדקנו ,יקויים בהם היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר" — תיכף ומיד. כ .ישנם התמהים :היתכן שמדברים "ווילדע זאכן"?!... והמענה לזה — בשתים: א .מכיון שנמצאים אנו "אין א ווילדן זמן"... כאשר "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים" ,אזי צריכים לדבר "ווילדע זאכן"... ב .ועיקר :דברים אלו אינם "ווילדע זאכן" ,שכן, כל יהודי אומר בתפלה: "את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח . .כי לישועתך קוינו כל היום" ,וגם בשבת ויו"ט אומרים" :ותחזינה עינינו בשובך לציון"! ולא עוד ,אלא שדבר זה הוא א' מי"ג העיקרים: "אני מאמין באמונה שלימה בביאת המשיח .. אחכה לו בכל יום שיבוא" — כפי שאומרים בדיבור אלו הנוהגים לומר "אני מאמין" ,וגם למנהג חב"ד שאין אומרים בדיבור — חושבים על כך "כל היום"!... ופס"ד ברור ברמב"ם" :כל מי שאינו מאמין בו (במלך המשיח" ,מלך מבית דוד כו'" ,נשמה בגוף .indd 21ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 22 חוברת לימוד יומית בעוה"ז הגשמי) או מי שאינו מחכה לביאתו ,לא בשאר נביאים בלבד כופר ,אלא בתורה ובמשה רבינו"! ופשיטא ,שהדגשת הצורך והחשיבות דאמונה בביאת המשיח היא — לא לנשמות שבגן־עדן ,שכן, ביחס לנשמות בג"ע אין צורך כלל וכלל להדגיש ולהבהיר אודות האמונה בביאת המשיח; הכוונה היא ,איפוא ,לנשמות בגופים בעוה"ז הגשמי! ולאחרי כל זה — מהו הפלא והתמיהה שמדברים אודות קיום היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר"?!... כיצד יתכן לומר שדיבורים אלו הם בבחינת "ווילדע זאכן?!... מדובר אודות ענינים המפורשים בתורה ,אשר, "היא חכמתכם ובינתכם (אפילו) לעיני העמים" ,עד כדי כך ,שכאשר "ישמעון את כל החוקים האלה" (ובפרט כאשר מדברים עמהם בדברים היוצאים מן הלב) ,אזי יאמרו "רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה"! ועאכו"כ שכן הוא בנוגע ל"אל זר אשר בקרבך"!... (משיחת ש"פ האזינו ,י"ג תשרי תשמ"ו .בלתי מוגה. התוועדויות ח"א עמ' )154 ניצוצי התקשרות התמסרות למלאות את התפקיד שהטיל עליו המלך בכל מכתביו שכותב לא ראיתי שמזכיר במה שמתעסק בהשפעה על אחרים לקרבם לתורת הדא"ח ולהתקשרות עם נשאינו הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ .משל למה הדבר דומה למלך שהטיל על שכם אחד מעבדיו תפקיד מיוחד ,והלז מתעסק בתפקיד אחר ,אשר מפני זה בטח ממעט מזמנו ומשימת לבו למילוי התפקיד שהטיל עליו המלך. (ממכתב י"א אלול השי"ת) לעסוק בכל התוקף כשמדובר אודות "ארונו של יוסף" -ההוראות והציוויים של כ"ק מו"ח אדמו"ר ,יוסף שבדורנו - צריכים לעסוק . .בכל התוקף" ,ניט אפשטעלן זיך פאר קיין זאך" [לא לוותר על שום דבר] ,וגם כאשר לפעמים נדמה שמצד עניני קדושה ,קיום השו"ע וכיו"ב צריכים להתנהג באופן אחר ,אין זה נוגע לנו. (פסח שני ה'שי"ת התוועדויות עמ' )35 אפילו יצווה לעלות השמימה ע"פ דרך העבודה י"ל ,שמה שהוזקק כלב להוסיף "עלה נעלה אפילו בשמים כו'" :בכדי לנצח את המלחמה כו' צריך להניח כל החשבונות ולהיות מסור ונתון למשה רבינו ואתפשטותי' שבכל דרא ,שבאם 06:02:00ו"עשת תבט ב"כ .indd 22ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 23 ההתקשרות האמיתית יצוה לו אפילו לעשות סולמות לעלות לשמים יעשה גם זה ,ודוקא אז יכול להצליח. (ממאמר ושיחת ש"פ שלח תשכ"ו) ספיקא לחומרא מכיון שישנם כו"כ פרטים בהוראות אלו ,ואין אנו יכולים לדעת באיזה ענין הכניס נשיא דורנו את פנימיותו ועצמותו כו' -צריכים להתנהג בזה באופן ד"ספיקא לחומרא"! (משיחת ש"פ עקב תשמ"ג) באם יודע שזהו רצון הרבי -הרי ההיפך הוא מרידה במלכות! אפילו בענינים שהרבי מעולם לא הורה ולא ציוה בפירוש לעשותם ,מ"מ ,אם זהו ענין שיש לו איזו שייכות עם הרבי ,דהיינו ,שברור אצלו שזהו רצונו של הרבי ,גם אם הרבי לא ציוה עליו מעולם לעשותם – הנה כיון שזהו רצונו של הרבי ,יש בזה הענין ד"תהא אימתו עליך". כאשר מתבוננים בענין הפצת המעיינות ,מבינים בפשטות שאין חילוק בין ארצות-הברית לשאר מקומות – .הרבי התחיל בהפצת חסידות בארה"ב ,מצד הסדר ד"מעט מעט אגרשנו" ,אבל מובן שכוונת הרבי היתה להפיץ חסידות לא רק בארה"ב אלא בכל קצוי תבל .וכיון שכן ,אף שלא ציוו עליו בפירוש להפיץ חסידות במקום פלוני ,ולא קיבל על כך שום פקודה או הוראה כו' – הרי כיון שבפנימיותו יודע הוא שזהו הרצון ,לא גרע משרביטו של מלך ,שמי שאין לו אימה מהשרביט ,הרי זה היפך הענין ד"שום תשים עליך מלך" ,וחשיב מורד במלכות! (ש"פ בראשית (ב) תשכ"א ,שיחות קודש עמ' . 82תרגום מאידית) 06:02:00ו"עשת תבט ב"כ .indd 23ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 24 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח מה יקרה לגויים בימות המשיח? איך משתלבות נבואת-הזעם על הנקמה בגויים עם תיקון העולם והשלום שישררו בימות המשיח? כאשר התורה מדברת על גאולת עם-ישראל ,היא מדברת באותה נשימה גם על דין גדול שיעשה הקב"ה עם אומות-העולם .שני ההיבטים הללו -גאולה לישראל ודין לגויים -עוברים כחוט-השני כמעט בכל מקום שבו מדובר על הגאולה :כך בנבואת בלעם ,כאשר על מלך המשיח נאמר" :וקרקר כל בני שת" ,שלדברי חלק מהמפרשים פירוש הדבר ,שהקב"ה יהרוס את כל הגויים כפי שהורסים קיר .כך בשירת 'האזינו' ,שבה מבטיח הקב"ה כי ישיב נקם לצריו ולמשנאיו ישלם ,וכי "דם עבדיו יקום ,ונקם ישיב לצריו".1 בנביאים מדובר על הנקמה הגדולה שיעשה הקב"ה באדום ,היא האומה ששיעבדה את עם-ישראל בגלות זו .כמעט כל הנבואות מזכירות זאת ,אך בצורה חריפה ביותר מתוארים הדברים בנבואת ישעיהו" :2מי זה בא מאדום ,חמוץ בגדים מבצרה" .נבואה זו מתייחסת, כדברי המפרשים ,ל"חורבן אדום העתיד ...והמשיל הא-ל יתברך המחריבה ,לגיבור עושה נקמה באויביו ובגדיו אדומים מדם ההרג" .3בנבואה זו מדובר על "אדרכם באפי וארמסם בחמתי" ,והקב"ה מודיע" :כי יום נקם בלבי ושנת גאולי באה". תיקון העולם לעומת נבואות-הזעם הללו ,אנו מוצאים בנביאים ,שהגויים יתהפכו לטוב ,יעבדו יחד את ה' ויסייעו לעם-ישראל" :והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית-ה' ...ונהרו אליו כל הגויים".4 עוד נאמר" :אז אהפוך אל עמים שפה ברורה ,לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד".5 הנביאים מתארים את הסיוע שאומות-העולם יושיטו לעם-ישראל" :ובנו בני ניכר חומותייך",6 "והיו מלכים אומנייך"" ,7ועמדו זרים ורעו צאנכם".8 מכל זה עולה ,שמציאותם של הגויים תישאר גם אחרי הגאולה ,ואדרבה ,הם יתוקנו ויגיעו לשלמותם .הרמב"ם 9אף מגדיר את תיקון העולם הכללי כאחת מפעולותיו של המלך המשיח "ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד" .איך משתלב דבר זה עם נבואות-הזעם על )1דברים לב,מג. )2פרק סג. )3רד"ק. )4ישעיה ב,ב. )5צפניה ג,ט. )6ישעיה ס,י. )7שם מט,כג. )8שם סא,ה. )9הלכות מלכים סוף פרק יא. 06:02:00ו"עשת תבט ב"כ .indd 24ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 25 החורבן וההרס שימיט הקב"ה על הגויים? זאת ועוד :ימות המשיח ,במהותם הפנימית ,הם ימי תיקון ושלמות .אז ייכרת הרע מן העולם ,ומלכות ה' תתגלה בכל העולם כולו .איך ייתכן שבמצב עילאי כזה יהיו חורבנות ,הרג בני-אדם ,עונשים ,נקמות -גם אם כל הדברים הללו יקרו לאומות-העולם?! האויבים ייכרתו אלא שיש להבחין כמובן בין סתם גויים לבין רשעי האומות ואויבי ה' .הראשונים יתוקנו בבוא הגאולה ,ישתלבו ב'סדר העולמי החדש' וימלאו את התפקיד שהקב"ה קבע עבורם בתוך הבריאה .אולם כל הרשעים והאוייבים -הללו יבואו על עונשם וייכרתו מן העולם. כך נאמר בתנא-דבי-אליהו ,10במענה לשאלה אם "יש גויים לימות בן-דוד" .השיב על כך אליהו" :כל הגויים וכל הממלכות שעינו אותם ,את ישראל ,ולחצו אותם ,יהיו רואים בשמחתן של ישראל ,ויצטערו ויכעיסו בלבבם .ואחר-כך הם הולכים לעפרם ,ושוב אינם חוזרין לעולם ...וכל הגויים וכל הממלכות אשר לא עינו את ישראל ולא לחצו אותם ,יהיו רואין בשמחתן של ישראל והוויין איכרים וכורמים לישראל". מבואר עוד ,שאף הנקמה שיעשה הקב"ה באדום לא תהיה בבחינת 'חשבון ישן' .אלא אותן אומות ,שמהן אמור הקב"ה להיפרע ,עתידות להפריע לגאולת עם-ישראל ולהתייצב נגד ה' ונגד משיחו .הללו יקבלו את עונשן במהלך הגאולה ,וכך יקיים הקב"ה את אשר הבטיח להינקם מצריו ומשונאיו. וכך נאמר במפורש" :11כי הגוי והממלכה אשר לא יעבדוך -יאבדו" .מי שיאבד יהיו אותן אומות שיסרבו למלא את תפקידן בבוא הגאולה ,יסרבו לסייע לעם-ישראל ויתייצבו נגדו. בכך יאבדו את זכות קיומן .רק כיום ,כאשר יש העלם והסתר והאמת האלוקית אינה גלויה בעולם ,יכול אדם לפעול נגד תכלית קיומו; אולם בזמן הגאולה ,כאשר כל דבר יעמוד על מקומו -לא יהיה מקום למי שאינו ממלא את ייעודו .לכן יאבדו כל אומות-הרשע וכל אויבי ה' ,ואילו הגויים שיצטרפו למהלכי הגאולה -יהיו שותפים לעולם המתוקן. לפי שיטה זו ,פירוש המילה "וקרקר" היא "וישלוט" ,דהיינו שמלך המשיח לא יהרוג את הגויים ,אלא ישלוט עליהם.12 גאולת אומות העולם אמנם ,ישנם מקורות מהם ניתן להבין שהגויים לא יהיו שותפים לגאולה ,אלא יאבדו וייכרתו .אך הכוונה היא שגאולתם לא תורגש כמטרה עבורם עצמם ,אלא כחלק ופרט מגאולתם של ישראל – כאשר הם יהיו אלו שיסייעו לבני ישראל. לעומת זאת ,תורת החסידות פוסקת בנושא זה כשיטת הרמב"ם ,שהגאולה מיועדת גם עבור הגויים ,ופעולתו של משיח תתייחד גם עליהם – "ויתקן את העולם כולו" .כך משמע גם מדברי רבינו הזקן בתניא ,פרק ל"ו" :ומיתרון ההארה לישראל יגיה חשך האומות גם כן". מאותה סיבה ,חלק מפעולותיו של משיח לקראת הגאולה וכהכנה לה – היא הפצת שבע מצוות בני נח בעולם כולו (גם ע"י שלוחיו).13 )10רבה פרק כב,ד. )11ישעיה ס,יב. )12תרגום אונקלוס. )13לקוטי שיחות חלק לג ,פרשת בלק. 06:02:01ו"עשת תבט ב"כ .indd 25ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק יום חמישי ,ד' שבט מעיין המים החיים ההתקשרות למעיין הופכת כל מים למים חיים \ פעולת אברך פשוט בדברים היוצאים מן הלב :יש רבי בישראל! \ דרך וודאית לפתירת הספקות \ רחם על עצמך ,התקשר לרבי! . .מה שכותב הנני בזה אין כונתי ח"ו לאיש פרטי ,כי מי אני לפסוק הדבר שדוקא פב"פ עליו מוטל ענין פלוני .ודברי מכוונים לקבוצם יחד, שבלי ספק שיש בו כל הנצרך למילוי תפקידם העקרי במדינתם עתה ,שהוא הפצת מעינות הבעש"ט ואדה"ז באנשי חוצות צרפת .ואין לנו מעין שדרך בו נמשכים מעינות הבעש"ט ואדה"ז אלא אחד -הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א .וע"י התקשרות במעין זה ,התקשרות הגוף ("שיכול לקנות חיי נפשו החיונית") והנפש ,גם מים כו' נעשו מים חיים .כי כן הוא ע"פ דין תורה השולטת ומנהגת את הטבע ,גאר בפשטות און אומעטום [לגמרי בפשיטות ובכל מקום]. . .אברך אחד שהוכרח לברוח ממקומו ,אינו שייך לעבודת התפלה ,אינו לא משכיל ולא עובד, בלא חתימת זקן וכו' וכו' ,ומעולם לא למד לא בתו"ת ולא בישיבה בכלל -נדד למדינה רחוקה ביותר הן במקום הן בעניני יהדות ,וכעבור איזה זמן התחילו להגיע מאנשים ונשים משם מכ' לכ"ק מו"ח אד"ש .ולדוגמא -מאשה בעלת עסק שמציעים לה לשכור חנות ודירה בחלק א' של העיר או בחלק אחר .ושואלת החלט כ"ק אד"ש מה תעשה - .מעולם לא ראתה אותו ,ויודעת שמעולם לא הי' כ"ק מו"ח אד"ש לא רק בעירה אלא גם בכל מדינתה ,אינה מאנ"ש וכנראה גם לא מגזע אנ"ש .אבל כששמעה מהאברך דברים היוצאים מן הלב :יש רבי בישראל ,ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע ,והרוצה ללכת לבטח דרכו: במסחר ,בהנהגת הבית ,וכו' -לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי ,והכירה בהאברך שפיו ולבו שווין ,כי ניכרין דברי אמת ,ציותה לכתוב השאלה הנ"ל ,שייכת ממילא לנפנה ,ומתקרבת ליהדות ,ובטח בקרב הימים יהיו הליכות ביתה 06:02:01ו"עשת תבט ב"כ בכשרות וטהרת המשפחה וכו' - .אלה מתולדות פעולות אברך פשוט ושעושה כ"ז לא מצד מסנ"פ וקב"ע ,כי אין זה אצלו היפך השכל ,גם לא היפך שכלו האנושי. והגע בעצמך :פשוט אצלו על יסוד מה שראה במוחש ,שהרבי אמירתו אמירה וברכתו ברכה, וגם נה"ב מסכמת ע"ז .כי אין זה אצלו מצד השכלה שקו"ט ועיון בספרים ,אלא שהנסיון ,שלו ושל כמה ממכיריו ,הראה לו אז מ'האט געפאלגט איז געווען גוט ,און אז מ'האט ניט געפאלגט האט מען געהאט א פסק [שכשצייתו היה טוב ,וכשלא צייתו קבלו "פסק" (עונש)] .ובמילא כמו שאינו בוש לומר לכל מיודעיו הזקוקים לזה ,האדרעס [כתובת] של רופא מומחה ,כך כשרואה איש נמצא במבוכה או עומד לפני פתרון שאלת חיים עיקרית ,אומר לו :לא אלמן ח"ו ישראל .יש לך את מי לשאול - .ולא עוד אלא שאינו מחכה עד שמיודעו יבוא אליו לחקור ולדרוש אם יש רבי, כיון שע"פ רוב אינו יודע גם מה זה רבי ,אלא שהוא הולך אליו מסביר לו שאין לו להשען כלל לא על בינת עצמו ולא על השדכן ולא על הרופא ולא על הסרסור ,שאין כל אלו אלא ענינים מסופקים ,ויש לו דרך ודאית לפתור את ספקותיו. ואמרז"ל דברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב. ועתה בנידון מכתב כת"ר: במחנו יש מסלתה ומשמנה של אנ"ש ,שראו את אדנ"ע ,ולהבדיל בין חיים לחיי החיים את כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ,נבחנו בכור העוני ונסיונות מכל המינים ,עוסקים בהשכלה בעבודה וכו' וכו'. נמצאו בתחילה בקעמפ בין אלפים מאחב"י שהיו צמאים לדבור חם וחי ,למלה של התעוררות וקירוב ,והצעירים שבהם שאפו בעיקר להוראה: .indd 26ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית אי' הוא משה זה האיש אשר יעלנו מהמצרים והגבולים ויורנו דרך החיים. והשאלה :כמה נפשות נתוספו ,על ידי השתדלותם ויגיעת נפשם ,על תורת הבעש"ט ואדה"ז -במשך כל זמן השהי' בקעמפס? . .פשיטא אשר שמירת הציור פון די אייגענע ד' אמות [של הד' אמות שלו] דורשת עבודה רבה ויגיעה תמידית ,אבל אפילו שמירת ביהמ"ק היתה רק אחת העבודות ,ולא כל הכהנים כולם התעסקו בה. פשיטא אשר אם יפגשו איש ויאמרו לו זשיד דאווואי גראשי [יהודי ,הבא "גראשי"] ואתנם לפב"פ הנמצא במרחק כמה אלפים פרסאות, שאין אתה יודע אותו ,והוא אין לו שייכות עמך, אלא שהוא בעל מעלות גבוהות ונשאות -יהיו בעיניו כמתעתעים. ולאידך גיסא פשיטא אשר איש המאמין באמונה שלימה ,היינו המנהגת את כל הכחות שלו ,שדעת וברכת פב"ב בכל משלה ויודע בחברו שצריך להחליט בענין עיקרי דבני חיי ומזוני וכו' או גם בענין של סכנה ר"ל ,הרי מצד אנושיות אהבת ישראל פקו"נ וכו' אם רק יש תקוה וספק ספקא אולי ישמע לדבריו ,עליו לרדוף אחרי חברו ולומר 27 לו :רחם על עצמך ועל ב"ב ועל כל אשר לך ואל בינתך אל תשען ,למוד דא"ח התקשר בפב"פ עשה ע"פ דבריו ואז תצליח. וידועה הבטחת אדה"ז ,אז וואס חסידים וועלען טאן וועלען זיי מצליח זיין [שחסידים שרוצים לעשות -מצליחים] .לא ראינו אינה ראי' פרט בדבר הרגיל .ראיתי כמה ממכתבים המתקבלים לכ"ק מו"ח אד"ש ממחנם .ולא פגשתי אף אחד שיהי' כתוב משום שהכותב נתקרב עתה לחב"ד בהשפעת מי מאנ"ש הנמצא שם. . .עוה"פ אכפיל דברי שאין כונתי לאיש פרטי ח"ו ,כ"א להקבוץ בכלל .ובודאי יראה מכתבי לכל מי שיש תועלת בזה - .ולמותר לומר שאין זה אלא שקו"ט ביני לבינם ועל דעת עצמי .ולא שח"ו יהי' ויבא יוסף גו'. בודאי כמה וכמה יאמרו מי שמך גו' טול כו'מבין עיניך ויהי' הצדק אתם בטענתם עלי .אבל אין זה משנה את המצב והסך-הכל .וחבל על הזמן ההולך ואבד ולא משתכח. בתקוה אשר לא יקפיד -אפילו במוח -על מכתבי זה .ואת והב בסופה. (חלקים מאג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ,ח"ג עמ' נב ואילך - אגרת תמה) ניצוצי התקשרות ציור פניו מקורו בתלמוד אלה שראו את הרבי -יציירו לעצמם את צורת פניו ,במכ"ש וק"ו ממ"ש בגמרא שרבינו הקדוש אמר "האי דמחדדנא מחבראי דחזיתי' לר"מ מאחוריו ואילו חזיתי' מקמי' וכו'" ,ועד שמצינו בירושלמי 06:02:01ו"עשת תבט ב"כ .indd 27ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 28 חוברת לימוד יומית ש"מקלו של ר' מאיר היתה בידו (של א' מזקני גליל) והיא היתה מלמדתו דעת". וע"י ההתקשרות אל הרבי -בודאי יתמלאו כל ברכותיו. (ח"י אלול ה'שי"ת ,התוועדויות עמ' ) 149 כשלומדים את תורתו כאשר לומדים מאמר ,שיחה ,רשימה או מכתב מהרבי ,צריכים להתבונן ולהזכר בהציור של הרבי [כולל גם אלה שלא ראו ,יציירו לעצמם את הרבי באמצעות תמונה] כמו שהרבי "עומד כנגדו"! (יום ב' דחג השבועות ה'שי"ת ,התוועדויות עמ' ) 29 בבוקר – חיות לכל היום כל אברך שראה את הרבי ,צריך בכל בוקר -לא משנה אם לפני ברכות השחר או לאחרי ברכות השחר [נ"א" :לפני 'מודה אני' או לאחר 'מודה אני'"] -ללכת לפינה ,לצייר לעצמו את צורת הרבי ,וזה יתן לו חיות לעשות את מה שצריך. (מיחידות בשנת תשי"ב' ,דעם רבי'נס קינדער' עמ' שעב) אלו שלא ראו את הרבי – באמצעות תמונה כל מי שהיה ביחידות אצל הרבי -יצייר לעצמו את פני הרבי כפי שנכנס אליו ביחידות .ואלו שלא ראו את הרבי יציירו לעצמם את פני הרבי באמצעות תמונה. ציור פני הרבי הוא על-דרך ובדוגמת ראיית פניו ,שיש בזה עילוי לגבי לימוד תורתו ,בדוגמת מעלת הראיה לגבי שמיעה. וההתבוננות בציור פני הרבי תעורר אותם לבוא להכרה והרגשה ("דערהערן") ,גם אם עד עתה לא היתה אצלם הכרה והרגשה. (פסח שני ה'שי"ת ,התוועדויות עמ' )15 תמונת הרבי כשהולכים בשליחותו הרבי רוצה בודאי ,והדבר תלוי בכם -שהרבי יבצע את שליחותו באמצעותכם. אמרו את פרק התהילים הנוכחי [=של הרבי הריי"צ] -קאפיטל ע"א -הנאמר עתה על ידי כולם כדי ש"יקלט" בנו את אשר הרבי דורש מאיתנו .טלו עמכם מאמר של הרבי ,וגם תמונה ממנו. (י"ב מנחם אב תש"י (לקבוצת תמימים שנסעו בשליחות המל"ח) ,שיחות קודש תש"י עמוד קכד) ציור פני הרבי ותביעה שיקיים את הבטחותיו ידוע ש"אכל בי עשרה שכינתא שריא" ...ומכיון ש"שכינתא שריא" -נמצא כאן גם הרבי ...שכולם יקחו משקה ,ויציירו את פני הרבי ,ויאמרו לרבי לחיים ...ויבקשו או אפילו ידרשו את קיום ברכותיו והבטחותיו. וכדי שיהיו "כלים" לקבל הברכות וההבטחות -יקבלו על עצמם ענין מסוים לחיזוק ההתקשרות (אבל לא יכבידו על עצמם יותר מידי). (ליל שמח"ת ה'תשי"א ,התוועדויות עמ' )44 06:02:01ו"עשת תבט ב"כ .indd 28ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 29 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח וגר זאב עם כבש מציאות ממשית או משל בלבד? בנבואת ישעיהו ,המתארת את דמות העולם בימות המשיח ,נכלל גם תיאור השלום שישרור בתוך ממלכת החי" :וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ" .1דבר זה מעורר ,כמובן ,שאלה בסיסית: הזאב והנמר טורפים לא סתם מתוך אכזריות ,אלא זהו צורך קיומי עבורם .הם ניזונים מן החי ,ואין לפניהם דרך להשיג את מזונם אלא על-ידי טרף .ממה יתקיימו אפוא בימות המשיח? התשובה לשאלה זו ניתנת מיד בפסוק הבא ,שם אומר הנביא" :ואריה כבקר יאכל תבן" .כי אכן, האריה ,כמו הזאב והנמר והדוב ,יאכלו בימות המשיח -תבן ,ממש כמו כבש ופרה .מכאן ,שהשינוי שיתחולל אז לא יהיה התנהגותי בלבד ,אלא ישתנה טבען הגשמי של חיות-הטרף -קיבתן תתחיל לעכל תבן ועשב .העולם ישתנה אפוא תכלית שינוי ,עד שחיות-טרף יוכלו להסתפק בעשב השדה. עולם כמנהגו נוהג לעומת זאת ,מופיעה בגמרא 2דעה של שמואל" :אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" .כלומר ,כל ההבדל בין ימינו אלה לימות המשיח מתבטא בכך ,שעכשיו אנו משועבדים למלכויות אחרות ,ואילו בימות המשיח לא יהיה עם-ישראל נתון למרותם של אחרים, אלא יחיה בשלום ובחירות מוחלטת. ברוח זו מתאר גם הרמב"ם 3את ימות המשיח" :אל יעלה על הלב שבימות המשיח יבטל דבר ממנהגו של עולם ,או יהיה שם שינוי במעשה בראשית ,אלא עולם כמנהגו נוהג". כאשר הרמב"ם דן בנבואות על "וגר זאב עם כבש" וכדומה ,הוא קובע ,כי אינן כפשוטן אלא נאמרו בלשון של "משל וחידה" .כוונתן לרמוז ,לדעתו ,שעם-ישראל ,שנמשל לכבש ,יחיה בשלום עם רשעי הגויים ,המשולים לזאב .ומסיים הרמב"ם" :וכל כיוצא באלו הדברים בעניין המשיח ,הם משלים ,ובימות המלך המשיח ייוודע לכול לאי-זה דבר היה משל ,ומה עניין רמזו בהם". באיגרת 'תחיית-המתים' שלו 4מסביר הרמב"ם ,שהוא בוחר לפרש את הנבואה הזאת כמשל, כדי להימנע ככל האפשר מהיזקקות לניסים ולשידוד הטבע .אף-על-פי-כן ,גם הרמב"ם עצמו אינו אומר את דבריו באופן מוחלט ,כפי שהוא ממהר להסתייג " -הייעודים ...אשר נאמר כי הם משל -אין דברנו זה החלטי ,5שהרי לא באתנו מהשם נבואה שהודיעתנו שהוא משל ,ולא מצאנו קבלה לחכמים מהנביאים שיבארו בה ...שהם משל" .ולפי הסברו של הרבי שליט"א ,16כאשר יהיו בני ישראל במצב של "זכו" ,הרי שגם לדעת הרמב"ם יתרחשו כל הייעודים כפשוטם. )1ישעיה יא,ו. )2ברכות לד,ב; ועוד. )3הלכות מלכים פרק יב ,הלכה א. 06:02:01ו"עשת תבט ב"כ .indd 29ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 30 חזרה לימי בראשית מול דעה זו ,אנו מוצאים במקומות רבים בגמרא מאמרים ,שמהם משתמע כי בכל אופן ,ישתנו סדרי העולם בימות המשיח .למשל ,נאמר" :6עתידין כל אילני-סרק שבארץ-ישראל שייטענו פירות" .גם הראב"ד משיג על דברי הרמב"ם וכותב" :והלוא בתורה (נאמר) 'והשבתי חיה רעה מן הארץ'" -שזהו שינוי מנהגו של עולם. הרמב"ן 7מפרש את הנבואות הללו כפשוטן ומביא ראיות רבות לכך .לדעתו ,גם אין זה חידוש 8 מהותי בבריאה ,שכן מלכתחילה נברא העולם באופן שבעלי-החיים לא פגעו זה בזה .במקום אחר הוא מאריך בכך יותר" :כאשר היה העולם מתחילתו ,קודם חטאו של אדם ...לא היה הטרף בחיות הרעות .רק מפני חטאו של אדם ,כי נגזר עליו להיות טרף לשיניהם ,והושם הטרף טבע להם גם לטרוף זו את זו". הרד"ק מוכיח ,9שגם על-פי ההיגיון לא ייתכן שבתחילת הבריאה טרפו החיות זו את זו ,שכן בעלי-החיים נבראו זכר ונקבה בלבד ,ואם היה נטרף מי מהם ,הייתה באה כליה על כל המין .מכאן, ש"בוודאי אכלו עשב השדה". שתי תקופות מפרשי הרמב"ם מנסים לתווך בין שתי הדעות .אך הרבי שליט"א דוחה את כל תיווכיהם היות שהרמב"ם עצמו קובע את תחיית המתים לאחד מי"ג העיקרים ,ואין ספק שתחיית המתים היא ביטול ברור של מנהגו של עולם וחידוש במעשה בראשית .ומבאר ,16שהרמב"ם מפריד בין ההיבט של ימות המשיח הקשור בגדריו ההלכתיים של המשיח -שלמות בחיי התורה והמצוות. לשם כך אין צורך בשינוי מנהגו של עולם ,אלא בביטול שעבוד המלכויות בלבד .אולם לאחר התקופה הקשורה בביאת המשיח ובשלמות התורה שתושג על-ידו ,תיפתח תקופה שנייה ,שבה אכן יתקיימו דברי הנביאים כפשוטם. למעשה ,פוסקת תורת הקבלה והחסידות כדעת הראב"ד והרמב"ן ,שבכל אופן יתקיימו כפשוטם גם יעודי הגאולה המהוים שינוי ממעשה בראשית ,כולל הייעודים המובטחים להתרחש מיד עם ביאת המשיח.17 הרבי שליט"א אף מביא ,ש"לאחרי הכרעת תורת הקבלה והחסידות (שהדברים הם כפשוטם) – מובן ,שגם הרמב"ם ס"ל כן".18 )4פרק ו. )5כך על-פי תרגומו של הר"י קפאח .ובתרגום אבן-תיבון" :אין דברנו זה גזירה". )6בסוף כתובות. )7דרשת 'תורת ה' תמימה' ,כתבי רמב"ן כרך א ,עמ' קנד-ה. )8בפירושו לתורה ,ויקרא כו,ו. )9בפירושו לישעיה יא,ו. )16ליקוטי-שיחות כרך כז ,עמ' .191 )17התוועדויות תשמ"ו ח"ג ע' .189שיחות קודש תשל"ו ח"א ע' .344ועוד. )18שיחת אחש"פ תשמ"ח (הערה .)76 06:02:02ו"עשת תבט ב"כ .indd 30ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק יום שישי ,ה' שבט חסיד הוא מסור לא מספיקה התבוננות ,צריך התמסרות \ גם בעניינים שלא ציוו אותו עליהם \ על ידי זה לוקחים את העצמות . .ו .כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר ,שבי"ט כסלו תרס"ז סיפר כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע ,שפעם לטאווא ,ואמר הרב מּפא ַ ָ ישב והתוועד עם הרב לטאווא ,שחסיד הוא מי שמקושר לרבי. מּפא ַ ָ והשיב על כך אדמו"ר נ"ע ,שהתבונן בענין זה, והונח בדעתו ,שמי שמקושר לרבי עדיין אינו שוואכער חסיד"); ַ נאך ַא חסיד כ"כ ("ער איז ָ חסיד הוא – מי שמסור ונתון לפעולותיו של הרבי, וביאר זאת ע"פ משל מגוף ונפש ,שהתקשרות הגוף להנפש אינה רק להנפש עצמה ,אלא גם לפעולות הנפש. ובהקדמה: ווארענען") ("בא ָ מובן שאין כוונת אדנ"ע להבהיר ַ שחסיד צריך לציית לציווי של הרבי ,שהרי קיום דברי רבו הוא מצות עשה מן התורה ,ו"בשופטני לא עסקינן". וכן מובן שאין כוונתו לפעולותיו של הרבי בענינים שאי-אפשר לעשותם ע"י אחרים – שהרי גם זה דין מפורש ,שמצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים דוחה אפילו תלמוד תורה ,אף שבת"ת כתיב "וכל חפצים לא ישוו בה"" ,אפילו חפצי שמים" ,וכיון שכל פעולותיו של הרבי ענינם הוא החזקת והפצת היהדות ,הרי מובן ,שכאשר פעולות אלו אינן יכולות להיעשות בלעדיו ,הרי זה נכלל בסוג של "מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים". ועכצ"ל ,שכוונת אדנ"ע שחסיד צריך להיות מסור ונתון לפעולותיו של הרבי היא – בנוגע לענינים שיכולים להיעשות גם בלעדיו ,ופשיטא שהרבי מעולם לא אמר לו ולא כתב לו לעשותם; ואעפ"כ ,כיון שמדובר בענינים שהרבי התמסר 06:02:02ו"עשת תבט ב"כ להם ,הרי הוא מקושר ומסור אליהם ,ומניח את כל עניניו האישיים – וכיון שמדובר אודות חסיד ומקושר לרבי ,ולא עוד אלא שאדמו"ר נ"ע קוראו בשם חסיד ומקושר לרבי ,הרי מובן שכל עניניו האישיים הם תורה ,עבודה או גמילות-חסדים – ואעפ"כ ,להיותם ענינים שלו ,הרי הוא מניח אותם ומתמסר לפעולותיו של הרבי. ויש לבאר גם דיוק לשון כ"ק אדנ"ע אודות ההתמסרות לפעולותיו של הרבי – לא לתורתו של הרבי ,למחשבתו או לדיבורו של הרבי ,אלא לפעולותיו דוקא: פעולה – היא ענין נפרד דוקא ,שזהו למטה גם מענין המעשה .וע"ד הלשון "כח הפועל בנפעל", שזהו בדבר נפרד דוקא. והיינו ,שמדובר אודות ענינים שאינם שייכים כלל במחיצתו של הרבי ,וכדי לעשותם צריכים לצאת מד' אמותיו של הרבי ,ואעפ"כ ,כיון שענינים אלו הם פעולותיו של הרבי ,הרי הוא מסור ונתון אליהם. וכמובן גם מהמשל דגוף ונפש – שהתקשרות הגוף להנפש היא בכל עניניו ,עד להעקב שברגל, והיינו ,שאף שהעקב הוא למטה גם מהרגל, שאין בו (לא רק המוחין שבראש ,המדות שבלב, וכח המעשה שבידים ,אלא) אפילו כח ההילוך שברגלים ,שהרי כח ההילוך יכול להיות גם ללא העקב ,כפי שמצינו בגמרא עה"פ "וחמישים איש רצים לפניו" ,ש"חקוקי כפות רגלים היו" ("אין בשר בפרסותיהם") ,ואעפ"כ היו "רצים לפניו", ועד כדי כך שהעקב אין בו חיות כלל ,שלכן נקרא "מלאך המות שבאדם" – אעפ"כ ,צריכה להיות התקשרות הגוף והנפש גם בהעקב. .indd 31ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 32 חוברת לימוד יומית וכידוע פתגם אדמו"ר נ"ע עה"פ "עקב אשר שמע אברהם בקולי" ,שגם העקב צריך להיות ּפיאטע"). ("א חסידי'שע ַ "עקב חסידי" ַ וענין זה מתאים עם המבואר באגה"ק הנ"ל (ס"ד) "ולגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה" – שזוהי פעולה שמחוץ לד' אמותיו של הרבי ,שהרי בד' אמותיו של הרבי "לא יגורך רע" ,ואעפ"כ אומרים שעבודת החסידות היא – להתמסר גם לענינים של "פעולות" ,שהם בדברים נפרדים. וכמו"כ בנוגע להשליחויות של הרבי – שחסיד הוא דוקא מי שהוא מסור ונתון לפעולותיו של הרבי. ודוקא עי"ז "לוקחים" את העצמות של הרבי – ע"ד המבואר לעיל (ס"ד ואילך) בנוגע לעבודה "לגרש מאתנו כל מדה רעה ומגונה" ,שדוקא עי"ז "לוקחים" את פנימיות אוא"ס. וכיון שעניני הנשיאים אינם באקראי בעלמא ,הרי מזה שאדנ"ע דיבר אודות ענין הנ"ל בהתוועדות י"ט כסלו ,ר"ה לחסידות ,מובן ,שענין זה הוא אחד מעיקרי תורת החסידות ,כי ,כאשר חסר ענין זה, "א הרי גם אם הוא מקושר אל הרבי ,הרי הוא ַ שוואכער חסיד" ,אלא חסיד הוא דוקא מי שמסור ַ ונתון לפעולותיו של הרבי. (משיחת ש"פ וישב תשכ"א ,שיחו"ק עמ' .53בלתי מוגה) ניצוצי התקשרות בכח ההתקשרות והביטול ביטול הגלות ע"י ההתקשרות להצדיקים והנשיאים שבכל דור ,ומה שנוגע לנו במיוחד הוא ההתקשרות לכ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ,יבטלו כל ההעלמות וההסתרים ,כולל גם ביטול (ההעלם ד)הגלות ,וכ"ק מו"ח אדמו"ר יוליכנו קוממיות לארצנו ,בגאולה האמיתית והשלימה ,בקרוב ממש. (מאמר ד"ה רני ושמחי תשכ"ז -סה"מ מלוקט ח"ד ,ע' רפז) נהפך הכל לטוב בכח ההתקשרות אל הרבי -שיכיר שכל הענינים נמשכים מלמעלה ע"י הרבי ,והכל טוב -אזי יהפכו הקללות לברכות בפועל ובגלוי . .ועד להשלימות האמיתית בכל זה -כשתהי' בקרוב הגאולה השלימה, והרבי יוליכנו לקראת משיח צדקנו ,אמן. (ש"פ ראה ה'שי"ת ,התוועדויות עמ' )185 הצלה מהיצר על פי דין אסור להסתמך על סימנים בלבד בקשר לעוף טהור ,אלא צריכים גם למסורה. 06:02:02ו"עשת תבט ב"כ .indd 32ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 33 לכאורה ,לשם מה צריכים למסורה ,הרי יכול אדם לראות הסימנים הדרושים ולדעת בעצמו אם זה טהור. אלא הענין הוא ,אדם אסור לו להסתמך על שכלו העצמי .יכול אדם ללמוד שולחן ערוך ולהתנהג לפנים משורת הדין ויחד עם זאת להיות שקוע בשאול תחתית .צריכה להיות מסורה -מלשון מסירה והתקשרות, התקשרות לרבי ,ורבי צייד ,שעסק בהצלת נשמות ישראל מעצות היצר ,ובקי בהם ובשמותיהם. (לקו"ש ח"א עמ' .226תרגום מאידית) התקשרות עצמית "כי נער ישראל ואהבהו" ,על ידי נער ישראל -העבודה של קבלת עול ,ואהבהו -ממשיכים אהבה עצמית בנאהב ,דהיינו הקשר של עצם עם עצם ,שנעשה כולא חד. ובפרט כשהמדובר בהתקשרות של חסידים עם רבי ,שהיא ההתקשרות הגדולה ביותר ,ועל ידי כי נער ישראל -שההתקשרות והביטול יהיו של נער ,ביטול של מקבל אמיתי ועבד נאמן ,בנוגע לענינים של פועל על כל פנים ,ועל ידי זה יהי' ואהבהו ,שיתקשרו עם ה"עצם" של הרבי ,שזהו "העצם" של אלקות, ויהי' אורייתא וקוב"ה כולא חד. (משיחת יום שמחת-תורה תשט"ז) קודש לנשיא הדור . . .צריך כאו"א לקבל על עצמו להוסיף ביתר שאת וביתר עוז במעשיו ,תורתו ועבודתו של בעל ההילולא ,כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ,אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו ,ובפרט בהביטול וההתקשרות אל כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא הדור" ,הנשיא הוא הכל" ,שבכאו"א -מציאותו וכל ענינו ,בכל מכל כל ,נעשים קודש לנשיא הדור ,עי"ז שמלאים וחדורים בקיום שליחותו של נשיא הדור -משה רבינו שבדור ,גואל ראשון הוא גואל אחרון -שענינו העיקרי "להביא לימות המשיח" בפועל ממש. ולהוסיף ,שהידיעה שתיכף ומיד נכנס כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (כיון ש"הקיצו ורננו שוכני עפר") ומביט על כאו"א מהחסידים והמקושרים לבחון מעמדו ומצבו כו' ,מעוררות ופועלות לסיים ולהשלים (גם מלשון שלימות) את כל מעשינו ועבודתינו. (משיחת ש"פ וארא תשנ"ב) 06:02:02ו"עשת תבט ב"כ .indd 33ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 34 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח כך יועבר הרע איך ייראה עולם שאין בו רוע? אחד הדברים הגדולים שיקרו בימות המשיח הוא -העברת הרע מן העולם .כך נאמר בזכריה:1 "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ" .לא יהיה עוד רע ,ולא יהיה גם יצר-הרע ,כפי שאומרת הגמרא" :2לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר-הרע ושוחטו". כאשר מתבוננים במשמעות הדברים ,מבינים ,שהעברת הרע מן העולם תשנה ללא-הכר את כל פני החיים .הרע והמלחמה בו ארוגים כל-כך בתוך חיינו ,עד שסילוקו יוצר למעשה עולם שונה לחלוטין .זהו עולם בלי מנעולים ובלי שוטרים ,3בלי רובים ובלי עונשים ,בלי עלבונות ובלי שנאות, בלי קינאה ובלי רדיפת-בצע .ילדים שאינם רבים עם הוריהם ומוריהם .אנשים שאינם רבים עם עצמם .אין על מי לכעוס .אין בשביל מה להתרגז .הכול רק טוב -וזה יהיה טבעי כל-כך! מלחמה מתמדת העולם שאנו חיים בתוכו מתאפיין במלחמה המתמדת בין הטוב לבין הרע ,בין הקדושה לבין ה'סטרא-אחרא' .מאבק זה התחיל לאחר חטא עץ-הדעת ,אשר חולל ערבוביה בין הטוב לבין הרע, ומאז אין טוב בלי רע ואין רע בלי טוב ,והם נאבקים זה עם זה ללא הרף .מאז היו עליות וירידות רבות .פעמים גבר הטוב ופעמים ניצח הרע ,וכפי שנאמר על מאבק מתמיד זה" :ולאום מלאום יאמץ" - "4כשזה קם ,זה נופל."5 המאבק הזה בין הטוב לרע ,הוא תמצית כל העבודה בזמן הזה .זהו התפקיד שמוטל עלינו - להילחם ברע ,להגביר את הטוב ,להפריד את הטוב מן הרע .הזמן הזה ,ובעיקר תקופת הגלות, הוא זמן המלחמה ,שבו הטוב והרע מתמודדים ביניהם בכל צורה אפשרית .יש ,כאמור ,עליות וירידות ,אבל בכללות ,העולם הולך ומתברר; הטוב הולך ונפרד מן הרע .השלמת המלאכה הזאת מביאה את הגאולה. תקופת הגאולה מתחלקת לשני שלבים מבחינת העברת הרע .6בתקופה הראשונה ,הנקראת 'ימות המשיח' ,עדיין לא ייעלם הרע לגמרי מן העולם .אז רק ייפסק ערבוב התחומים שקיים כיום בין הטוב לבין הרע .יחזרו ויתקיימו הגבולות שנבראו ביניהם (כמו קודם חטא עץ-הדעת). )1יג,ב. )2סוכה נב,א. )3ראה פירוש הרד"ק על הפסוק (ישעיה א,כו) "ואשיבה שופטייך כבראשונה ויועצייך כבתחילה"" :זה יהיה בימות המשיח ,שיכלו הרשעים כולם ,ושארית ישראל לא יעשו עוולה ולא ידברו כזב". )4בראשית כה,כג. )5רש"י שם. )6תשובות וביאורים עמ' .50וכן בקונטרס "תורה חדשה מאיתי תצא" סעיפים יא-יב. 06:02:02ו"עשת תבט ב"כ .indd 34ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 35 עם-ישראל כבר לא יהיה נתון תחת שלטון הרע .בספר הזוהר 7נאמר ,שהרע יתרכז אז רק בקרב ה'ערב-רב'. לרע יהיה אז תפקיד חיובי .אחד הכינויים של הרע הוא ' -קליפה' .קליפה כשלעצמה אינה דבר רע -היא שומרת ומגינה על הפרי .הבעיה נוצרת ,כאשר היא מתערבבת בתוך הפרי .לכן בימינו, ה'קליפה' היא גורם שלילי ,מכיוון שהרע מעורבב בתוך הטוב ,אבל בימות המשיח ,כשהרע יתייצב על מקומו ,אפשר יהיה להשתמש בסגולותיו המיוחדות (למשל ,העוצמה המיוחדת שיש לרע, השאפתנות שלו ,וכדומה) כדי להרים את הטוב לגבהים נעלים יותר. הרע יסיים את תפקידו השלב השני בסילוק הרע יתקיים בתקופה השנייה שלאחר ימות המשיח .זו התקופה של תחיית המתים ,שמהווה למעשה עולם חדש לגמרי .אז יועבר הרע לגמרי מן העולם ויחדל מלהתקיים בשום צורה שהיא .הרע יסיים אז את תפקידו ,והטוב יישאר לבדו ,כמציאות האחת והיחידה. האמת האלוקית -היא לבדה תשלוט בכל המציאות. תקופה זו איננה שייכת כבר ל"עולם הזה" ,והיא מכונה בשם "העולם הבא" .לדעת הרמב"ם, אמנם ,תחיית המתים תתקיים עוד בעולם הזה .ואילו העולם הבא הינו עולם השייך לנשמות בלא גופים .אך תורת הקבלה והחסידות פוסקת כדעת הרמב"ן – שהעולם הבא הוא "עולם התחיה", ובו מתממשת תכליתה של כל הבריאה. מטרת הבריאה היא " -דירה בתחתונים" -להשכין את הקב"ה עצמו דווקא בעולם התחתון .שיא השלמות בזה יהיה בזמן התחייה ,כאשר הרע יתבטל ויושמד כליל ,ובכך ייהפך העולם הגשמי התחתון להיות 'דירה' לקב"ה .8אז תסתיים עבודת עם-ישראל במשך הגלות -כולל בתקופת 'ימות המשיח' ,ותגיע תקופת ה'שכר' " -צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה."9 נמצאים כבר בתקופת השכר בשיחה נדירה מזכיר הרבי ,שזמננו שייך כבר לתקופת תשלום השכר .וזו לשונו הקדושה: "לפרסם בכל מקום ומקום שעומדים בסיום וחותם דמעשינו ועבודתינו ("כי תצא למלחמה על אויבך") ,ובהתחלת התקופה דתשלום השכר" ,מתן שכרן של צדיקים" ("כי תבוא אל הארץ גו' וירשתה וישבת בה") ,ובהתאם לכך צריכה להיות העבודה גם בענינים השייכים לימות המשיח, החל מלימוד התורה בעניני משיח וגאולה וביהמ"ק ,ועוד ועיקר – מתוך מנוחה והתיישבות ,שמחה וטוב לבב ,כולל גם ע"י עריכת התוועדויות של שמחה . .מעין ודוגמא והכנה לקיום היעוד "אז (לעתיד לבוא) ימלא שחוק פינו" ,אשר ,בדורנו זה ,שנשיא הדור ,כ"ק מו"ח אדמו"ר ,ששמו השני "יצחק" ,ע"ש הצחוק והשמחה ,הוא נשיא השמיני ("אז" בגימטריא שמונה) להבעש"ט ,נעשה הענין ד"ימלא שחוק פינו" (לא בלשון עתיד" ,אז" ,אלא) בלשון הוה".10 ' )7רעיא מהימנא' פרשת נשא ,הובא ונתבאר בתניא ,איגרת-הקודש סימן כו. )8ליקוטי-שיחות כרך ו ,עמ' .22 )9ברכות יז,א. )10שיחת שבת פרשת כי תצא ,ה'תנש"א. 06:02:02ו"עשת תבט ב"כ .indd 35ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק שבת קודש ,פרשת בא ,ו' שבט גילוי בחי' משה שבקרבו משה רבינו – נשיא הדור – כלול מעליונים ותחתונים /בכל יהודי יש בחינת משה שבקרבו /הרבי נותן את הכח לבחינת משה של כל אחד ואחד לעשות את שליחותו בעולם /שליח בתוספת עשר בגימטריא משיח (ג) . .הכח והאופן בו הברכות של הקב"ה נמשכות לבנ"י למטה הוא ע"י משה רבינו – הרועה נאמן של כל בנ"י ,שעל ידו נמשכות כל ההשפעות לבנ"י, והוא הממוצע המחבר "ביניכם ובין ה' אלקיכם" – שיש בו משני הענינים שהוא מחברם, כפי שחז"ל אומרים על "איש האלקים" – "מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלקים". משה יש בו שני הענינים – הן כפי שהוא בדוגמא שלמעלה ("מחציו ולמעלה האלקים") ,והן כפי שהוא בדוגמא לבנ"י למטה ("מחציו ולמטה איש") ,ובהיות בו שני ענינים אלו יש למשה הכח ד"תפלה למשה" – להוריד את הברכות של הקב"ה כפי שהם למעלה ממדידה והגבלה לבנ"י כפי שהם נשמות בגופים למטה. [ובפרטיות יותר – י"ל שזהו החילוק בין "משה" ו"איש האלקים"" :איש האלקים" מורה על החיבור דבחי' איש עם שם אלקים (בגימטריא הטבע), אלקות שבערך הבריאה ,שנבראה בשם אלקים. משא"כ "משה" קשור עם שם מ"ה ,שם הוי', שלמעלה מהבריאה]. לפי זה נמצא שהמזמור "תפלה למשה" – נוסף לזה שקאי על התפלה דמשה על בנ"י – הוא ענין כללי ביותר :תפלת וברכת הנשיא – משה ,שכוללת את כל התפלות והברכות כולם; ע"י "תפלה למשה" ,נשיא ישראל ,שהנשיא הוא הכל ,נמשכות כל הברכות מהקב"ה למטה ,בכל הפרטים ופרטי פרטים. ד .ויתירה מזו :בכדי שאצל בנ"י יקלטו בפנימיות הברכות של הקב"ה (שלמעלה ממדידה והגבלה), מובן שגם אצלם צריך להיות מעין שני הענינים הנ"ל (ד"איש" וד"האלקים"). 06:02:03ו"עשת תבט ב"כ ויש לומר ,ע"פ הידוע שלכאו"א מישראל יש בחי' משה שבו ,כמובן מדברי הגמרא עה"פ" ועתה ישראל מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלקיך"" ,אטו יראה מילתא זוטרתי היא? אין ,לגבי משה מילתא זוטרתי" ,וכיון ש"כל נפש ונפש מבית ישראל יש בה מבחי' משרע"ה", לכן ,כשם שענינים אלו היו אצל משה ,שאצלו ה"ז "זוטרתי" ,כך נעשה זה "זוטרתי" אצל כאו"א מישראל ,עד שזה פועל עליו בעבודתו בפועל כהמשך הכתוב ("ועתה ישראל גו'") "ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה"א גו' לשמור את מצות ה' גו'". ומזה מובן ,שע"ד שאצל משה ישנם שני הענינים ד"איש" וד"האלקים" ,עד"ז ישנו "אפס קצהו ושמץ מנהו" אצל כאו"א מישראל (כדלקמן) ,שזה נותן בו את הכח לקבל את הברכות בשלימות . . ה .ויובן זה ע"פ הביאור בכפל הלשון במזמור צדי"ק – כפל הן במברך(" :תפלה ל)משה" ו"איש האלקים" ,והן בהברכה עצמה" :ומעשה ידינו כוננה עלינו" "ומעשה ידינו כוננהו": מעין הענין ד"איש האלקים"" ,מחציו ולמטה איש מחציו ולמעלה האלקים" – ישנו בכאו"א מישראל ,בבחי' משה שבו .ובכללות – שכאו"א מישראל מתחלק לשני חלקים :נשמה וגוף, ונשמתו היא "חלק אלוקה ממעל ממש" ,ע"ד "האלקים"; וגופו קשור עם בחי' "איש" ,יש ונברא. ובפרטיות יותר – ה"ז החילוק בין "משה" ו"איש האלקים"" :איש האלקים" מורה על החיבור דבחי' איש עם שם אלקים .משא"כ "משה" קשור עם שם מה – הוי'. .indd 36ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית ושני ענינים אלו נמצאים אצל כאו"א מישראל (בבחי' משה שבו): שתי הדרגות בנשמתו – בחי' ישראל שבה, שקשורה עם שם הוי' ("חלק הוי' עמו") ,ובחי' יעקב שבה ,הקשורה עם שם אלקים .ומזה מתבטא החילוק בין הנשמה (משם הוי') והגוף (משם אלקים) ,עד שמזה משתלשל כו' למטה החילוק בין "מחציו ולמטה איש" ו"מחציו ולמעלה האלקים". כשם שביהודי ישנם שני ענינים אלו ד"משה" ו"איש האלקים" – כמו"כ הוא בעבודתו ,ב"מעשה ידינו" ,וכמודגש בהכפל ד"מעשה ידינו" בסיום המזמור ("ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו") – העבודה בעניני קדושה – "מחציו ולמעלה"; ועבודה בעניני רשות וחול – "מחציו ולמטה" .ובכללות – העבודה עם עצמו והעבודה בבירור העולם. ויש לומר ,שהכח לפעול (ברכה והמשכה) בשני אופני העבודה – בא ממשה רבינו ,בחי' משה שבכל א' :עי"ז שיהודי יש בו את שני הענינים ד"משה" ו"איש האלקים" ,ה"ז נותן לו את הכח לעשות בשלימות – באופן ד"כוננהו" – את שני אופני העבודה ,הן העבודה בעניני קדושה ,והן העבודה בבירור העולם. (ח) . .הענין הנ"ל ד"תפלה למשה" נמצא יותר בהדגשה ובגילוי בדורנו זה כשישנו הכח של התפלות והברכות והעבודה דרבותינו נשיאינו, אתפשטותא דמשה בכל דרא ודרא ,עד כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו ,אתפשטותא דמשה שבדורנו, 06:02:03ו"עשת תבט ב"כ 37 ובפרט שעומדים לאחרי ארבעים שנה מהסתלקות-הילולא שלו (בשנת תש"י) ,כאשר "נתן ה' לכם לב לדעת ועינים לראות ואזנים לשמוע" ,קאי איניש אדעתא דרבי', שהוא נותן את הכח לבחי' משה בכאו"א מישראל בדורנו – ובפרט ע"י הגילוי דפנימיות התורה – לגלות שהוא "משה איש האלקים" ,וש"ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו" ,גילוי בחי' נועם (פנימיות עתיק) ,ע"י לימוד התורה ,ובפרט פנימיות התורה ,והעבודה דהפצת התורה והיהדות והפצת המעינות חוצה, באופן שזה פועל "כוננהו" ב"מעשה ידינו" ,בכל הדרגות שבזה, החל מהעבודה עם עצמו – עי"ז שכאו"א מישראל מגלה (בכח דנשיא דורנו) שהוא שלוחו של הקב"ה ,ושלוחו של אדם (העליון) כמותו ("משה איש האלקים") ,שזה נפעל עי"ז שיהודי – כשלוחו של הקב"ה – מנצל את כחותיו לעבודת ה', כך שהכחות הם רק ככלי" ,שליח" ,כדי למלאות שליחותו ורצונו של הקב"ה ,בלימוד התורה ,נגלה דתורה ופנימיות התורה ,וקיום המצוות בהידור, וכך הוא פועל גם בעולם ,שכל עניני העולם נעשים כלי למילוי שליחותו של הקב"ה; ועי"ז שהשליח עושה את עבודתו בשלימות בצירוף עשר כחותיו – ה"ז נעשה משיח (בגימטריא שליח בצירוף עשר) ,עד לגילוי של משיח בפועל, כשתהי' שלימות הגילוי "ויהי נועם ה' אלקינו עלינו גו'". (חלקים משיחת י"א ניסן תנש"א -מוגה ,סה"ש תנש"א ח"ב עמ' .414הושמטו חלק מהסוגריים להקל על רצף הקריאה) .indd 37ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 38 ניצוצי התקשרות לימוד תורתו בפרט אצל חסידי חב"ד אמרתי פה בהתועדות עם אנ"ש והתמימים ,דהנה ההתקשרות צ"ל [צריכה להיות] בכל הכחות שאפשר. והנה ,לכל לראש ,אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא שצריך להתקשר בחב"ד ,היינו ,בפשטות ,ללמוד מאמרי וכ"ק הנשיא -כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד במדות ושינוי המדות על ידן ,ה"ז מכריח התקשרות ע"י שוהלכת בדרכיו וע"פ הוראותיו במדות ומחדו"מ [ומחשבה-דיבור-ומעשה]. (אג"ק חכ"א ,עמ' סב) "מיין חסיד" מכתבו בעתו קבלתי ,וקבלתיו בעונג ,להודע ,בעקיפין עכ"פ אשר שלום לו ,וקובע עתים לימוד שיעורים בדא"ח .ובודאי יש בשיעורים אלו שיעור במאמרי כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ,אף שאינו מזכיר ביחוד עד"ז, ומכבר כתבתי בארוכה במק"א ,אשר יודע שהנשמה כללית הנה על ידה צ"ל כל ההמשכות ,ולא רק אלו שברוחניות בלבד ,ואמר כ"ק אדנ"ע :לערן מיינע וועסטו ווערן מיין חסיד [תלמד את שלי ותהיה חסיד שלי] ,שזהו הוראה לכל דור ודור באופן ההתקשרות שצ"ל ע"י תורה ,ובפרט אצל חסידי חב"ד -ואכמ"ל. (אג"ק ח"ג ,עמ' רלב) התקשרות מתאים לזמננו ולדורנו ...ומ"ש אודות לימוד תורת נשיא הדור הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע לא באתי בזה ח"ו לשלול לימוד מאמרי חסידות של נשיאים שהוא ממלא מקומם ופשוט ,אלא שכל תלמיד צריך לעמוד בהענין דההתקשרות מתאים לזמנו ודורו ,והתקשרות היא ע"י תורת הנשיא וכמבואר בכמה מכתבים והועתק גם בלוח היום יום ,ולכן חוויתי דעתי שצ"ל לימוד כזה דוקא... (אג"ק ח"ח ,עמ' קנג) ראית פניו אינה מספקת "...גודל התשוקה להתקשרות יכול להשביע רק כאשר ילמוד מאמרי החסידות שאומר הרב וכותב ,כי בראית פנים בלבד לא סגי".... (היום יום ,ט' אדר שני) קביעות בכל יום ...מה שכותב בענין הצעה לקבוע שיעור לימוד בכל יום ויום בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ ,הנה 06:02:03ו"עשת תבט ב"כ .indd 38ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 39 בכלל נכון הדבר . .מובן הדבר שכל אחד ואחד המרגיש בעצמו ענין זה ,הרי יישר חילו אם יקבע שיעור קבוע איזה פעמים בשבוע או בכל יום ויום בלימוד מאמרים הנ"ל ובטח יתוסף לו על ידי זה אומץ וחוזק בההתקשרות... (אג"ק ח"ד ,עמ' קד) בכל הגילאים בטח אצל הלומדים ,הגדולים עם הקטנים ,ופשיטא בכל הכתות כולם של תו"ת ואח"ת ,יש קביעות לימוד מאמרי או שיחות כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ,שהוא דוקא נשמה כללית של דורנו ,וההתקשרות צ"ל בכל ,ועל אכו"כ [אחת-כמה-וכמה] ע"י תורתו ,שזהו עצומ"ה [עצמות-ומהות] וזהו ממוצע המחבר. (אג"ק ח"ג ,עמ' רכ) קריאת הפ"נ לאחר קביעות בלימוד תורתו ...והנה בטח לדכוותי' אך למותר הוא לבאר פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר ,שענין הברכה הוא ע"ד הגשם שמועיל לאחר החרישה והזריעה ,ועד"ז הוא ענין הפ"נ הוא ע"י התקשרות שיש בין המבקש והמתבקש, וכיון שחפצו ורצונו הוא שאקרא הפ"נ שלו על הציון של כ"ק מו"ח אדמו"ר ,הרי בודאי יקבע שיעור בלימוד תורתו שהו"ל במשך השנים האחרונות... (אג"ק ח"ח ,עמ' מה) 06:02:04ו"עשת תבט ב"כ .indd 39ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 40 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח שפע גשמי האם באמת יהיה שפע גשמי רב כשיבוא משיח? התיאורים של חז"ל 1על ימות המשיח ,מציירים תקופת שפע מופלאה" :עתידה ארץ-ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת ...עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש הרים ...עתידה חיטה שתהיה כשתי כליות של שור הגדול" .גם הרמב"ם כותב 2ברוח זו" :הטובה תהיה מושפעת הרבה וכל המעדנים מצויין כעפר". אולם משידועה ומובנת לנו משמעותם האמיתית והפנימית של ימות המשיח ,נראה כל השפע הזה חסר-טעם .הרי בימות המשיח יתגלה הקב"ה בעולם ,עינינו ייפקחו לראות את סודות הבריאה, הרוחניות הצרופה תרד ותתגלה בעולם-הזה .במצב כזה תהיה כל תשוקתנו לקדושה ולרוחניות, כפי שאומר הרמב"ם" :ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד" .מי יתעניין אז בכל השפע הגשמי שיהיה בעולם?! והאמת היא ,שהרמב"ם רמז על כך כשכתב ש"המעדנים מצויין כעפר" -כל המעדנים הגשמיים הנפלאים שיהיו אז ,ייחשבו בעינינו כעפר ,שכן אנו נהיה עסוקים בדברים נעלים לאין-ערוך - בהשגת דעת הבורא .אם-כן ,לשם-מה יש צורך בכל השפע הגשמי העצום שמתואר בדברי חז"ל? להסיר טרדות ניתן אולי להסביר זאת על-פי תפיסתו של הרמב"ם 3בנוגע לכל הנושא של הבטחות על טוב גשמי שמופיעות בתורה .לדבריו ,הברכות הללו אינן בבחינת שכר בלבד ,שכן שכר המצוות גבוה לאין-ערוך ,אלא משמעותן היא -הסרת ההפרעות והקשיים .כשיהודי הולך בדרך התורה ועושה את רצון ה' ,מונע ממנו הקב"ה רעב ,מלחמה ומחלות ,ונותן לו שפע גשמי רב ,כדי שיוכל לעובדו בשמחה ובטוב-לבב. בדרך זו אפשר להסביר גם את השפע הגשמי שיהיה בימות המשיח :על-מנת שנוכל להיות "פנויין בתורה וחכמתה" ,בלי שטרדות גשמיות יעסיקו אותנו ,יעניק לנו הקב"ה שפע גשמי עצום, ואז נוכל להתמסר לגמרי להשגת ה"דברים הסתומים ,"4מתוך מנוחה ושמחת-לבב. אפשר להסביר זאת גם בדרך אחרת :תיאור השפע הגשמי נועד לעורר את הציפייה לביאת המשיח גם בקרב אלו שעדיין אינם מסוגלים להבין את הטוב הרוחני הצרוף .אם יאמרו לאנשים אלה שבימות המשיח יהיו רק גילויים רוחניים ,לא ירגישו כמיהה וציפייה לביאת המשיח .לכן )1שבת ל; כתובות קיא,ב; ועוד. )2בסיום ספרו. )3הל' תשובה פרק ט ,הלכה א. )4לשון הרמב"ם בסוף ספרו" :ולפיכך יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים". 06:02:05ו"עשת תבט ב"כ .indd 40ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 41 מתארים לפניהם חז"ל את השפע הגשמי העצום שיהיה אז (וזה תיאור אמיתי ,שכן באמת יהיה אז שפע גשמי עצום) ,כדי לעורר בהם תשוקה וציפייה לביאת המשיח. הרגליים רוקדות אולם הסברים אלה אינם מספקים לגמרי .התיאורים הרבים והמפורטים בדברי חז"ל על השפע הגשמי הרב שיהיה בימות המשיח ,אינם נראים כדבר שולי ,שבא רק לאפשר את לימוד התורה במנוחת-הנפש או לעורר תשוקה בלב המוני העם לביאת המשיח .מן ההדגשה הרבה על השפע הגשמי נראה ,שיש בו תכלית העומדת בזכות עצמה. יש לבאר זאת כך :5בימות המשיח יתגלה בעולם הכוח האלוקי הבלתי-מוגבל .כאשר ישנה התגלות כזאת ,היא באה לידי ביטוי בכל רובדי המציאות .אם ישנו תחום כלשהו של המציאות שההתגלות הזאת אינה מגיעה אליו ,זו פגיעה באין-סופיותה ,שכן אין-סוף אמיתי חודר לכל דבר ומשפיע על כל דבר .מטעם זה ,בימות המשיח יהיה לא רק גילוי רוחני גדול ,אלא גם שפע גשמי עצום .ההתגלות של האין-סוף אינה יכולה להיעצר במישור הרוחני ,אלא היא פורצת גם את המגבלות של העולם הגשמי .התוצאה של התגלות כזאת ,היא שפע גשמי עצום ואין-סופי. הדבר דומה לאדם ,שכאשר הוא שמח באמת -לא רק ראשו ולבו שמחים ,אלא גם רגליו מתרוממות בריקוד; השמחה שבלב חודרת עד הרגל הגשמית ומרימה אותה ,מכיוון שזו שמחה גדולה ופורצת .בדרך זו תשפיע ההתגלות האלוקית העצומה בימות המשיח גם על "עצי השדה", שגם הם "ימחאו כף" מגודל השמחה (כפירוש הרד"ק על הפסוק" :6יכו כף לשמחה ,כמו ויכו כף אל כף ויאמרו יחי המלך") ויניבו שפע רב ,כתוצאה ישירה מהגילוי הבלתי גבולי שיביא מלך המשיח. מצפים לסוכריות? זוהי גם הסיבה ,שנהוג לעודד ילדים קטנים לקבל את מלכותו של מלך המשיח או להביע את ציפייתם לבואו – על ידי חלוקת סוכריות וממתקים .או לעורר בהם ציפיה זו באמצעות ההסבר על המעדנים הרבים שצפויים לנו אז. לכאורה ,כיצד ניתן 'להוריד' ענין נעלה זה ולקשרו למעדנים גשמיים? יתירה מזו :אמונה וציפיה שמתעוררת כתוצאה ממעדנים אלו ,לכאורה איננה ציפיה אמיתית לביאת המשיח ,אלא תשוקה חיצונית לשפע הגשמי שיהיה אז? אלא שאכן ,דוקא בשפע הגשמי מתבטא האור הבלתי גבולי שיתגלה על ידי מלך המשיח .כך שגם בתיאור המעדנים של ימות המשיח – מתעוררת עצם נשמתם של הילדים בציפיה האמיתית לגילויו של מלך המשיח.7 )5ליקוטי-שיחות לפרשת בהר-בחוקותי תנש"א. )6ישעיהו נה ,יב. )7שיחת שבת פרשת תרומה תשמ"א. 06:02:05ו"עשת תבט ב"כ .indd 41ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק יום ראשון ,ז' שבט ההתקשרות המיוחדת של תמים חסיד צריך לפרוע את חובו לרבי כמו לוה הפורע את חובו למלוה /תמימים מקבלים מהיחידה של נשיא הדור /תמים צריך להיות באופן של הבדלה מענייני העולם – "ונפלינו" " /מה צריכים להתנועע ולצעוק בשעת הלימוד"? . .ה .קבלת ההשפעות מנשיא הדור קשורה גם עם חיוב הפרעון ,כמו לוה שמתחייב לפרוע ההלוואה להמלוה .וחיוב הפרעון אינו באופן ּפגעצאלט און פטור ָ ("א שמשלם החוב ונפטר ָ געווארן") ,אלא ,שע"י פרעון החוב נותנים לו עוד ָ בהקפה ,ועד"ז בנמשל ,שנותנים לו עוד כחות, ומתחייב לפרוע אותם ,וכן הלאה. (כ"ק אדמו"ר שליט"א פנה אל תלמידי התמימים ,ואמר): כאו"א מכם צריך לידע שנתחייב לפרוע לכ"ק מו"ח אדמו"ר עם הכחות העצמיים שלו ,בחינת חי' יחידה. ובהקדמה: ישנו צד השוה בכל ההשפעות שמשפיע כ"ק מו"ח אדמו"ר – אמירת דא"ח ,תשובות על שאלות וכו' ,ועד לתמיכה כספית וכדומה – שבכל הענינים כולם באה ההשפעה מהכחות העצמיים שלו ,חי' יחידה. – שאלו אצלי במה התבטאה מעלתו של הרבי לגבי שאר גדולי ישראל? ועניתי :לכל אחד מן הגדולים הי' ענין מיוחד שבו עסק ובו היתה גדולתו ,ואילו הרבי עסק בכל הענינים ,מהענינים הנעלים ביותר ,ועד לענינים הפשוטים ביותר (ובלשון חז"ל "דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הוויות דאביי ורבא") ,מגילוי רזין דרזין של תורת החסידות ,ועד להנחת תפילין ,שמירת שבת וכו', ואפילו בענינים גשמיים ,כתמיכה כספית ,ולכל הענינים כולם הי' מסור ונתון בכל עצמותו ,בהחי' יחידה שלו. [שאלה זו שאלו שני בחורים (שיש להם 06:02:05ו"עשת תבט ב"כ סמיכה ,)...ובשמעם המענה ,הוציאו מכיסם פנקס ורשמו המענה ,באמרם :עכשיו יודעים אנו מהו הרבי" – .יש להם את הרבי על הנייר"]... אמנם ,הצד השוה שכל ההשפעות הם מבחינת חי' יחידה הוא מצד המשפיע ,אבל בנוגע להשפעה עצמה ,וגם בנוגע להמקבלים ,ישנם חילוקי דרגות. ובענין זה יש מעלה מיוחדת אצל התלמידים – שהם מקבלים את החי' יחידה של הרבי ,ולכן, נתחייבו גם לפרוע בהחי' יחידה שלהם. ואף שאי-אפשר לדמות הפרעון בהחי' יחידה שלהם לחי' יחידה של כ"ק אדמו"ר ,ה"ז ע"ד המבואר בדא"ח בענין "בכל מאדך" ,שעם היותו "מאד שלך" ,ממשיכים עי"ז מאד האמיתי ,בלי גבול בעצם. ו .פרעון החוב בהחי' יחידה מתבטא בתנועה של ("ארויסגיין יציאה מההגבלות – הן ההגבלות שלו ַ פון די אייגענע הגבלות") ,והן (ועאכו"כ) ההגבלות דעניני העולם. בודאי יש לכאו"א ענינים פרטיים שתובעים מאתו ,אבל ,ישנו גם ענין כללי השייך לכל התלמידים – שצריכים להיות באופן של הבדלה מעניני העולם" ,ונפלינו אני ועמך" ,היינו ,שכל תלמיד ותלמיד בעת לכתו ברחוב צריך להיות ניכר עליו שהוא שונה ("עּפעס ַאנדערש") מהעולם. – בעת בוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לארה"ב היו טענות נגדו (לא על עצם הלימוד ,כי אם) על העדר הסדר ומשטר ע"פ מנהג העולם שבהנהגת ("א ווילדע הנהגה") הישיבה .זוהי הנהגה פראית ַ מאכט – טענו נגדו – שמפחיתה ומוזילה ("עס ַ ביליג") את ערכה של הסביבה כולה .יהודי אחד .indd 42ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית – ירא שמים דוקא – כתב לכ"ק מו"ח אדמו"ר שהלימוד בישיבה כשלעצמו טוב הוא ,שילמדו אפילו עשרים שעות ביממה ,אבל הלימוד צ"ל ("שאקלען ָ באופן של סדר ,ומה צריכים להתנועע זיך") ולצעוק בעת הלימוד ,ולמה לא יקבעו הסדר הנהוג בעולם שכאשר תלמיד א' רוצה לשאול שאלה צריך להורות באצבעו תחילה ,וכיו"ב. אבל האמת היא ,כאמור ,שצ"ל באופן של הבדלה מהעולם ,למעלה מהגבלה. . .ח .ובנוגע לפועל – שהרי אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' העיקר העבודה בפועל – הצעתי שכאו"א יקבל על עצמו ב' דברים: ענין הא' – בנוגע לעצמו ,לקבל על עצמו איזה ענין שעל ידו תתחזק התקשרותו לכ"ק מו"ח אדמו"ר. 43 וענין הב' – בנוגע להזולת ,לקבל על עצמו לפעול לכל הפחות על יהודי אחד ,יהי' מי שיהי', בחור או אברך ,לקרבו לכ"ק מו"ח אדמו"ר ולדרכי החסידות ,להיות מעמיק בדא"ח ועוסק בעבודת התפלה. ט .התחלת הפעולה דקירוב הזולת לכ"ק מו"ח אדמו"ר ולדרכי החסידות יכולה להיות בענינים שונים ,כולל גם ע"י סיפור עניני מופתים וכדומה, אבל התכלית צ"ל לקרבו לדא"ח ,שזהו ענינו העצמי ,חי' יחידה ,של הרבי ,משא"כ עניני מופתים שאינם אלא ההתפשטות שלו . .אמנם, בנוגע להזולת ,אם יש צורך ,יכולים להתחיל לקרבו גם ע"י סיפור עניני מופתים ,אבל התכלית צ"ל לקרבו לדא"ח ,כנ"ל. (משיחות ליל ב' אייר השי"ת ,בלתי מוגה .התוועדויות עמ' )40 ניצוצי התקשרות התקשרות פנימית להתקשר אל הפנימיות של הרבי "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל": "לפני" הוא (גם) מלשון פנימיות ,והפירוש ד"זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל" ,הוא ,שמשה השתדל ("משה האט זיך אפגעגעבן") להגיע ("דערלאנגען") להפנימיות דבנ"י (והרי כל אחד יודע עד כמה קשה להגיע להפנימיות). ומזה מובן שההתקשרות למשה צריכה להיות "כמים הפנים לפנים" -להפנימיות דמשה. ובלשון הכתוב" :לך אמר לבי בקשו פני את פניך הוי' אבקש" ,שע"י התגלות פנימיות הנשמה ("פני") מגיעים להפנימיות דלמעלה ("פניך הוי'") ,ודוגמתו גם בנוגע להרבי ,משה שבדור ,שהוא ממוצע המחבר. אלה שעד עתה "לקחו" את החיצוניות של הרבי צריכים להשתדל עתה "לקחת" את הפנימיות שלו, 06:02:05ו"עשת תבט ב"כ .indd 43ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 44 חוברת לימוד יומית ואלה שגם בעבר לקחו את ה"פנימיות" ,צריכים להוסיף ולקחת הפנימיות דפנימיות. (ח"י אלול ה'שי"ת ,התוועדויות עמ' ) 210 האהבה האהבה היא רוח החיים בעבודת החסידות :החוט המקשר [את ה]חסידים בינם לבין עצמם ,והחוט המקשר [את ה]רבי עם חסידים וחסידים עם הרבי .זהו גם בדרך "אור ישר" וגם בדרך "אור חוזר"; אין לזה כל מחיצה ,זהו מעל להגבלת מקום זמן. ("היום יום" ,כ"ו שבט) ההנהגה נוגעת לרבי . .בכלל צריכים לידע שההנהגה של חסידים נוגעת גם אל הרבי . .ומזה מובן גודל האחריות של החסידים המקושרים אל הרבי ,כיון שההנהגה שלהם נוגעת גם אל הרבי ,כך ,שכאשר מתנהג באופן בלתי רצוי ח"ו ,הרי זה לא רק בבחינת "חובל בעצמו" שאינו רשאי אבל פטור ,אלא גם בבחינת "חובל באחרים" שהוא חייב ,ועאכו"כ בנדו"ד ,שה"אחרים" הוא נשמה כללית וכו' וכו' ,שאז האחריות היא גדולה ביותר. (ש"פ חיי שרה ה'תשי"א ,התוועדויות עמ' ) 49 לב כל קהל ישראל ...על כאו"א למלא השליחות שהוטלה עליו ע"י נשיא הדור ,ולידע ,שמכיון שהנשיא הוא "לב כל קהל ישראל" ,בדוגמת הלב שממנו מתפשט הדם לכל האברים ואח"כ חוזר הדם אל הלב ,הרי ,נוסף על מינוי השליחות ,בוחן נשיא הדור אם נתקיימה פעולת השליחות ,בעת שחוזר הדם דכל האברים (כל אנשי הדור) למקורו ב"לב כל קהל ישראל" ,ומוסיף ביתר שאת וביתר עוז בהמשכת הברכות כו' בכל המצטרך, בגשמיות וברוחניות גם יחד ,לכל אלו שממלאים פעולת השליחות. (ש"פ ואתחנן תשמ"ח) המחשבה הראשונה מספר בחורים שלמדו ב 770-בשנים הראשונות לנשיאות ,זוכרים התוועדות לא שגרתית ,כאשר ראש היושבים בה היה ר' שמואל זלמנוב ע"ה .הוא ישב ושתק כל הלילה .הוא התבקש כמה פעמים לדבר - אך הוא בשלו ,יושב ושותק .כאשר האיר הבוקר והנוכחים עדיין מפצירים בו לומר מספר מילים ,הוא אמר כך: בחור שפותח את עיניו בבוקר ,המחשבה הראשונה שצריכה ליפול במוחו ,היא ,על הרבי ..מה קורה כעת עם הרבי .במקרה שבחור שלומד ב'תומכי תמימים' ,השכים בבוקר ,ומחשבתו הראשונה' ,ראשית עריסותיכם' ,אינה אודות הרבי -הרי הוא 'נפרד'!". דבריו אלו של רש"ז ע"ה פעלו רושם עצום ובל יימחה. (גליון התמים ,אדר-ניסן תשס"ב) 06:02:05ו"עשת תבט ב"כ .indd 44ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 45 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח יריח וישפוט כיצד ישפוט המשיח על-פי חוש הריח? אחת מתכונותיו המיוחדות של המלך המשיח מתוארת בדברי הנביא ישעיה" :1והריחו ביראת-ה', ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח" .הגמרא 2מפרשת את המלה "והריחו" ,שהמשיח יחונן ביכולת לחרוץ דין על-פי חוש הריח " -מורח ודאין" (=מריח ודן) .וכפי שמפרש רש"י: "שמריח באדם ושופט ויודע מי החייב" .וכן נאמר בזוהר" :3מלכא משיחא (ידון) בריחא ...בלא סעדין והתראה" (מלך המשיח ידון על-פי הריח ,בלי צורך בעדים ובהתראה). עד כמה תכונה זו נחשבת מהותית ומרכזית בדמותו של המשיח ,יעיד הסיפור שמובא בהמשך הגמרא ,שכאשר בן-כוזיבא המלך טען שהוא המשיח ,שלחו חכמים לבדקו ,אם יש בו היכולת לשפוט על-פי חוש הריח ,וכאשר נמצא שאין בו תכונה זו ,הוברר להם שאין הוא המשיח. אמנם ,הרמב"ם בהלכות מלכים 4אינו מביא תנאי זה (כמו כל תכונה על-טבעית אחרת) ,כאחד מסימניו של המשיח .5והמילה "והריחו" ,לדעתו ,רומזת לכך שמשיח יסבול ייסורים כריחיים .אך הראב"ד משיג עליו ופוסק בדיוק כדעת חכמי דורו של בן-כוזיבא – שתכונה זו הינה הכרחית אצל מלך המשיח. כך גם נפסק בתורת הקבלה והחסידות:6 בזהר נאמר" :מלכא משיחא בריחא כמו דאת אמרת [מלך המשיח ידון בחוש הריח ,כמו שנאמר] :והריחו ביראת ה' . .בלא סהדין [בלי עדים] והתראה" .*5וכך מביא הרבי מלך המשיח שליט"א במקומות רבים בשיחותיו ואגרותיו הקדושות (לדוגמא ,שיחת אחרון של פסח תשכ"ט: "לפי גירסתינו בש"ס ,חיפשו האם הוא מריח ודן ,ובשעה שראו שלא ,הרגוהו . .ומזה שחיפשו אצלו אם הוא מריח ודן ,רואים שהסימן היחידי אם הוא משיח זהו אם הוא מריח ודן ,ובאם אין לו מעלה זו ,הרי הדבר ברור שהוא אינו משיח"). )1יא,ג. )2סנהדרין צג,ב. )3חלק ב ,עח,א. )4פרק יא הלכה ג. )5ואף שגם לדעת הרמב"ם יחונן המשיח בתכונות על-טבעיות וביכולת זו להריח ולדון ,אין הכרח שהיא תהיה בו כבר בתחילת התגלותו .וראה השגת הראב"ד שם ותירוציהם של נושאי כלי הרמב"ם. )*5ח"ב עח ,א. )6בדעת תורת החסידות בנושא זה רבו הדיונים בקבצי ההערות ובספרי הפלפולים בשנים האחרונות ,וכאן מובאת דעת תורת החסידות כפי המובנת בפשטות משיחות כ"ק אד"ש מלך המשיח ,ו"תן לחכם ויחכם עוד". )7ראה בכל זה מאמר ד"ה 'והניף ידו על הנהר' ,אחרון-של-פסח תשי"א. 06:02:06ו"עשת תבט ב"כ .indd 45ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 46 נוגע בעצם הדבר מהו הקשר בין משפט לבין ריח? עשיית דין קשורה לכאורה בחכמה ובהבנה מעמיקה ,ואיזו שייכות יש בינה לבין חוש הריח? ועוד :כיצד מתבטאת דווקא בכך מעלתו המיוחדת של המשיח? להבנת העניין ,עלינו לבאר תחילה את מהותו של חוש הריח .7על חוש זה אמרו חז"ל" :8איזהו חוש שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף -זה הריח" .הריח הוא חוש רוחני ,זך ועדין ,שמגיע ישר אל תוך הנפש וגורם לה עונג והנאה. יתרה מזו :אדם שמתעלף ,מנסים לעוררו דווקא באמצעות חוש הריח .שאר החושים אינם מתפקדים בשעה זו או שהם מתפקדים בצורה חלקית וחלושה ,עד שאין בהם כוח לעורר את האדם מעלפונו .רק כאשר מקרבים לאפו חומר בעל ריח חריף ,מצליח הריח לחדור בעד מסך העילפון ולעורר את האדם .כי הריח מגיע עד עצם הנפש ,ושם הרי אין לעולם חולשה ועילפון, ולכן ,כשהריח מגיע לשם ,הוא מעורר את הנפש להזרים חיות חדשה לגוף ,והאדם מתעורר מעלפונו. חוש הריח מתאפיין אפוא ביכולתו לגעת בשורשם של הדברים ,בעצם הדבר .בכך הוא נבדל משאר החושים -הללו נותנים תמונה חיצונית וחלקית בלבד ,ואילו הריח מגיע למהות האמיתית של הדבר ,לעצם הדבר. תמונה שלמה הדין והמשפט שנערכים בימינו מסתמכים על ראייה ,שמיעת עדויות ,הסקת מסקנות באמצעות השכל ,וכדומה .כל אלה נותנים לדיין תמונה מסויימת על המקרה ,אך זו נשארת שטחית וחלקית, ולעולם אין לו ביטחון מוחלט שלא טעה בדינו .נוסף על כך ,השופט בימינו כלל אינו יכול לחוש מה באמת עבר על האדם בשעה שביצע מעשה מסויים ,מול אילו לחצים היה עליו להתמודד ומה התחולל בנפשו. בכך תהיה גדולתו של המשיח -הוא ישפוט באמצעות הריח ,ובאמצעותו יידע בדיוק את עצם הדבר .9לא רק שכל פרטי המקרה יהיו גלויים לפניו ,דבר שימנע אפשרות שישעה לטענות-שקר ועלילות-כזב ,אלא הוא גם יחוש בצורה שלמה את כל הרקע והסיבות שעמדו מאחורי המעשה. חוש הריח המופלא שיינתן לו ,יאפשר לו לעמוד ממש במקומו של הנידון ,ובכך לקיים בשלמות את הכלל של הלל הזקן" :10אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו" -הוא ,המשיח ,יוכל לדון ,כי הוא 'יגיע למקומו'. כשיבוא לפני המשיח אדם שמוכר לכול כצדיק ,יריח אותו המשיח ויידע אם אכן הוא צדיק אמיתי ,או שמא במעמקי נפשו עדיין מסתתר רע כלשהו ,גם אם זהו רע פנימי ועמוק ,שאולי אותו אדם עצמו אפילו אינו מודע לקיומו .וכנגד זה ,כשיבוא לפני המשיח בעל-עבירה ,יריחו המשיח ויידע את כל הרקע והסיבות שגרמו לו לחטוא ,ויוכל ללמד עליו זכות ,שבעצם לא רצה לחטוא, אלא שיצרו הוא שאנסו .לכן יהיה משפטו משפט-צדק בתכלית השלמות. )8ברכות מג,ב. )9ליקוטי-דיבורים חלק ב ,עמ' שיז ואילך. )10אבות ב,ד. 06:02:06ו"עשת תבט ב"כ .indd 46ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק יום שני ,ח' שבט הליכה באורחותיו ביאור מנהג כ"ק אדמו"ר הריי"צ שנראה תמוה לכאורה /שינוי מנהג זה ע"י כ"ק אד"ש בשנת הקהל " /דווקא בגלל הקושי שבשינוי זה" /שינוי המנהג לא פוגם בהתקשרותו . .ח .והנה ,בהמשך לגודל ה"רעש" בענין ד"הקהל" שצ"ל באופן של הוספה וכו' — חפשתי להוסיף בעצמי בנוגע ל"הקהל" באופן בולט ,ע"י פעולה שיש בה קושי מיוחד ,ובגלל זה הי' השינוי בהנהגתי בנוגע לנטילת ד' המינים בעת אמירת הלל ,לגבי המנהג הרגיל שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר ,כדלקמן. ובהקדמה: בעניני ההנהגות של רבותינו נשיאינו — יש הנהגות שנהגו בחדרם פנימה ,אשר ,חלק מהם גילו לרבים ,וחלק מהם לא גילו ,כמובן וגם פשוט. אמנם ,יש הנהגות שנהגו בגלוי ,ויתירה מזה — ברבים ,עד להנהגות שנהגו בבית־הכנסת ובבית־ המדרש. והנה ,בין פרטי ההנהגות בבית הכנסת השייכות לחג הסוכות — נטילת ד' המינים בעת אמירת הלל — ראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר הנהגה שהיתה תמוהה אצלי מכמה זמן: לאמירת הלל — הי' כ"ק מו"ח אדמו"ר נוטל בידו את הלולב ,יחד עם ב' המינים שאגודים עמו, ולא את האתרוג (שנשאר במקומו ,בקופסא של כסף ,וכיו''ב) ,ורק בעת הנענועים הי' נוטל גם את האתרוג ומחברו לג' המינים ,ולאחרי הנענועים הי' מחזיר את האתרוג למקומו ,עד לנענוע שלאח"ז ,וכן הלאה ,בכל ארבעת הנענועים (ב"הודו" ,ב"אנא" ,ב"אנה" וב"הודו") ,כלומר ,שגם בין הנענועים הי' אוחז רק את הלולב ומיניו ,ללא האתרוג. ולכאורה ,ע"פ הידוע גודל הענין דאחדותם של כל ד' המינים — כמבואר כספרי קבלה וחסידות (ומובא גם בנו"כ השו"ע) שד' המינים הם כנגד ד' 06:02:06ו"עשת תבט ב"כ אותיות שם הוי' ,וכהסיפור בא' שלא הי' מנענע רק הלולב ומיניו בלא האתרוג ,ואמרו לו שעי"ז מפריד ה"א אחרונה מג' אותיות שם הוי' — הרי עדיף לאחוז את האתרוג יחד עם הלולב ומיניו (לא רק בעת הנענועים ,אלא) כל משך זמן אמירת ההלל ,כדי שיהיו כל ד' המינים יחדיו במשך כל הזמן ,ומהו הטעם למנהגו של כ"ק מו"ח אדמו"ר — מנהג קבוע ,לא רק באופן חד־פעמי — שהאתרוג הי' נוטל רק בעת הנענועים ,וכל משך זמן אמירת ההלל (אפילו בין הנענועים) הי' אוחו רק הלולב ומיניו?! ט .לכאורה ,יש לבאר הטעם להנהגה זו — ע"פ הנהגה נוספת שראינו אצל כ"ק מו"ח אדמו"ר: אלו שהתבוננו בהנהגתו ,ראו ,שלאחרי כל נענוע הי' מביט על האתרוג ,כנראה ,כדי לבחון שהאתרוג לא קיבל שריטה ("א קריץ"). וי"ל שמטעם זה לא אחז את האתרוג כל משך זמן אמירת ההלל ,כי אם ,בזמן המוכרח (בעת הנענועים) — בגלל חשש של שריטה כו' ,כמובן וגם פשוט ,שככל שיארך זמן אחיזת האתרוג יגדל יותר החשש מפני שריטה ,ולכן ,נמנע מאחיזת האתרוג אלא כפי המוכרח. ויש להוסיף ,שהנהגה זו ראינו בשנים האחרונות כאשר מצב בריאותו של כ''ק מו"ח אדמו"ר לא הי' כשלימות כו' [ואילו בשנים שלפנ"ז ,כשמצב הבריאות הי' כשלימות — לא ראינו (אני עכ"פ לא ראיתי) אופן הנהגתו בענין הנ"ל] ,ולכן היתה זהירות יתירה בשמירה על האתרוג ,שלא לאחזו אלא כפי המוכרח (בעת הנענועים) ,שמא ישרט האתרוג בגלל רעד הידים כו'. . .יא .אמנם ,כשהתחיל ה"רעש" בנוגע לשנת .indd 47ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 48 חוברת לימוד יומית הקהל ,הרי ,כדי לפעול גם בעצמי כו' ,הוכרחתי לעשות ענין מיוחד שלא לפי רוחי ,שלא לפי טבעי ורגילותי ,ובפרט בענין שיש בו חשש שלא יפגע ח"ו בענין ההתקשרות — לשנות המנהג ולאחוז כל ד' המינים (לא רק בעת הנענועים ,אלא גם) במשך כל זמן אמירת ההלל. וההסברה בזה — מצד הקשר והשייכות דנטילת ד' מינים ל"הקהל": ד' המינים הם — כאמור — כנגד ד' אותיות שם הוי' .וזהו גם מהטעמים שד' המינים הם (לא ד' מצוות בפ"ע ,אלא) מצוה אחת — בדוגמת ד' אותיות שם הוי' ,שאף שכל א' נכתבת בפ"ע, מוקפת גויל ,ה"ה שם אחד — שם המפורש ,שם העצם ושם המיוחד. וע"פ המבואר במדרשי חז''ל שד' המינים רומזים לד' הסוגים שבישראל — נמצא ,שאחדותם של ד' המינים למצוה אחת מורה על אחדותם של כל הסוגים שבישראל למציאות אחת ,שזהו גם התוכן ד"הקהל" (כמדובר לעיל). ולכן ,כדי להדגיש עד כמה נוגע הענין ד"הקהל" ,שזהו"ע עיקרי ,פנימי ,נפשי וגופני וכו', ככל התוארים שיכולים וצריכים לומר על הענין ד"הקהל" בכל אותיות האל"ף־בי"ת — משנים המנהג לאחוז כל ד' המינים במשך כל זמן אמירת ההלל ,דוקא בגלל הקושי שבשינוי זה ,ודוקא בגלל היותו שינוי המעורר תמיהה אצל הרואים, ותמיהה צודקת! ובנוגע לענין ההתקשרות -סומכים על הודעת נשיא דורנו שלפני קבלת הנשיאות מאביו (למלא מקומו) סיכם עמו שהנהגתו תהי' בחסד וברחמים דוקא ,ועאכו"כ בנוגע להנהגתו בקשר ובשייכות להתקשרות אליו — מכיון שגלוי וידוע לפניו (ובפרט שמסבירים זאת ברבים) שטעם השינוי אינו אלא כדי להדגיש את הענין ד"הקהל". (משיחת ליל ה' דחוהמ"ס תשמ"ח ,התוועדויות ח"א עמ' .243 בלתי מוגה) ניצוצי התקשרות קיום הוראותיו לבצע דרישות הרב בדין של "קטנות" ישנם זמנים שונים .הזמן בו נעשה אדם ל"גדול" הוא עשרים שנה ,ומשום כך נאמר "ולמכור בנכסי אביו עד שיהא בן עשרים שנה" . .צריכים אבל לזכור שהגם שהוא בן עשרים שנה ויש לו -עכ"פ צריך להיות לו ,וע"כ הוא סובר שיש לו מוחין דגדלות ,שלא יקבע לעצמו דרכים משלו. על כל אחד לשער לעצמו -אבל אליבא דנפשי' -איזה ענין היה הרבי דורש ממנו ,ואת זה צריך הוא לבצע. (לקו"ש ח"ב ע' .462תרגום מאידית) 06:02:06ו"עשת תבט ב"כ .indd 48ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 49 ללא פקפוק לא ניתן להביא את המשיח בכזה אופן ,שבשעה ששומעים דבר מוציאים שולחן ערוך והולכים למורה הוראה בנוגע לפשט ב"באר היטב" ,לבדוק האם אין זה סותר למה ששמעו -לא בכזה אופן ניתן להביא את המשיח... אם הוא מפקפק ח"ו בדברי רבו ,זה הלא מורה שחסר אצלו בהתקשרות ,וכשחסר בהתקשרות במילא חסר באחדות -ב"כולנו כאחד" ובמילא חסר אף בדברים שנאמרו קודם לכן . . . בכדי להיות מחיילי בית דוד צריכים להיות שלמים בהתקשרות .ולא רק התקשרות בדיבור " -ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו" ("ברית" מל' התקשרות) -אלא זה צריך להיות בפועל דוקא .הדבר הראשון צריך להיות הפועל ,ואחרי זה אפשר גם לדבר .אבל בדיבורים בלבד עדיין לא יוצאים. (ש"פ שמיני תשי"ח ,שיחות קודש עמ' רי .תרגום מאידית) גם בדברים "קטנים" לאמיתתו של דבר ,גם חלישות בענין ההתקשרות הוי הפסק ,וע"ד המשל שהביא רבינו הזקן באגה"ת [באגרת-התשובה] "מחבל עב שזור מתרי"ג חבלים דקים ..וכשעובר ח"ו על אחת מהנה -גם עבירה שאין בה כרת -נפסק חבל הדק" ,כלומר" :הפסק" -בחבל הדק ,ו"חלישות" -בכללות החבל .ויש להוסיף ,שההפסק הוא גם כאשר עוברים על תקנה של הרבי פעם אחת בלבד -ע"ד מ"ש בתניא (בהנוגע לצד הקדושה) ש"יחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד"! ולפיכך ,בעמדנו עתה קודם יום ההילולא נוגע ביותר ענין ההתקשרות ,ופשיטא ,התנועה דשלילת ("אפגעריסן") ח"ו מהרבי ,כמדובר לעיל ,שהבן אינו היפך ההתקשרות ח"ו ,לא להיות מנותק ונפרד ָ רוצה שאביו לא יהי' אביו ח"ו ,וע"י ההתקשרות עם הרבי יכולים להצטרף אל העליות שביום ההילולא. (ש"פ וארא תשי"ב ,שיחות קודש עמ' קכז) צוותא וחיבור ...מה שאין לו חיות בזה ,הרי ידוע מ"ש בכ"מ בדא"ח שציווי ומצוה הוא ל' צוותא והתקשרות ,שמתקשר ע"י קיום הציווי במצווה וכאשר נשמה פרטית אפשר לה להתקשר בנשמה הכללית שלה עי"ז ,אין לך המשכת חיות גדול מזה וגם אם לע"ע אין נרגש בכחות הנה"ב [הנפש הבהמית] אין זה משנה הענין. (ממכתב כ"א אדר ראשון תש"ח) עז של הרבי חסיד -אומר הרבי -הוא כמו עז שממלאת את תפקידה ליתן חלב ,ואינה יודעת שום דאגה למזונותי', כיון שבעלי' דואג לספק לה כל צרכי' ,וכך חסיד צריך למלא את התפקיד שדורש ממנו הרבי ,ובמילא ידאג הרבי לכל עניניו. (שיחת אחש"פ תשי"א .התוועדויות עמ' )64 06:02:06ו"עשת תבט ב"כ .indd 49ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק חוברת לימוד יומית 50 הדרך הישרה עניני גאולה ומשיח משה ומשיח -מסלול דומה מהי הסיבה שהמשיח גדל דווקא בחוץ-לארץ? האפשרות הבסיסית לקבל כמה מושגים על הגאולה ומהלכיה ,היא התבוננות ביציאת מצרים, המהוה מעין 'דגם' של הגאולה .באין-ספור מקומות מדובר על הדמיון בין שתי הגאולות הללו, והדברים מתבססים בעיקר על הפסוק" :1כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות". ה'שפת-אמת' ,2למשל ,מצביע על כך ,שיש להפריד בין 'ביאת הגואל' לבין הגאולה עצמה .כשם שבמצרים הייתה בתחילה ביאת הגואל ,כאשר משה רבנו בא לבני-ישראל ובישר להם על הגאולה, ורק לאחר משך זמן התקיימה הגאולה בפועל ,כך ,לדבריו ,יכולה להיות גם הגאולה העתידה - בתחילה יבוא המשיח ויבשר לעם-ישראל שהגיע זמן הגאולה ,אבל עדיין לא יראו את הגאולה עצמה ,שכן זו תבוא בשלב מתקדם יותר. נכסה וחוזר ונגלה הדמיון בין גאולת מצרים לגאולה העתידה איננו רק במהלכי הגאולה ,אלא גם בדמותו של הגואל .במקומות רבים נעשית ההשוואה בין 'גואל ראשון' ל'גואל אחרון' .הקשר ביניהם הדוק כל-כך ,עד שנאמר" :3משה הוא גואל ראשון הוא גואל אחרון". כך גם בנוגע לסדר התגלותו של משיח .במדרש נאמר" :4ר' ברכיה בשם רבי לוי אמר כגואל הראשון כך גואל האחרון הגואל הראשון זה משה נגלה להם וחזר ונכסה מהם . .אף גואל האחרון נגלה להם וחוזר ונכסה מהם". כאשר הגיע משה לבשר לבני ישראל "פקד פקדתי אתכם" ,הגיע זמן גאולתכם ,שמחו בני ישראל והתחילו לרקוד ולקפץ .אולם ,לפתע נעלם משה מן העין וברח למדין .יותר מזה ,מאז שבישר להם משה על כך שהגיע זמן הגאולה – התחיל מצבם להחמיר .פרעה החל להקשות על בני ישראל ולגזור עליהם גזרות חדשות. הדבר היחיד שיכלו לעשות ,היה ,להאמין! להאמין לדבריו של נביא ה' ,ולקלוט שזהו אכן המצב. שזהו זמן הגאולה .עליהם היה "לחיות גאולה". רק לאחר תקופה ארוכה של כיסוי ,חזר משה רבינו למצרים וגאל את בני ישראל "ביד חזקה ובזרוע נטויה ,באותות ובמופתים גדולים". )1מיכה ז ,טו. )2בחידושיו על הש"ס ,ראש-השנה יא. )3שמות-רבה פרק ב ,ד. )4במדב"ר נשא יא ,ב. 06:02:07ו"עשת תבט ב"כ .indd 50ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק ההתקשרות האמיתית 51 משה בבית פרעה אחד הדברים המופלאים שמספרת התורה על משה רבנו הוא ,שהוא נתגדל דווקא בבית פרעה. זהו פלא עצום :וכי לא היה מן הראוי שמשה רבנו ,אדון כל הנביאים ,גואלם של ישראל ,יגדל בבית יהודי קדוש וטהור?! מדוע דווקא הוא היה צריך לגדול בבית פרעה ,מרכזה של טומאת מצרים? המדרש 5מציין זאת בלי להרחיב בהסבר" :בת פרעה מגדלת מי שעתיד ליפרע מאביה" ,והוא מביא על כך את הפסוק שנאמר על חירם" :ואוציא אש מתוכך" .בהמשך נאמר שכך יהיה גם עם המשיח" :ואף מלך המשיח ,שעתיד ליפרע מאדום ,יושב עמהם במדינה ,שנאמר 'שם ירעה עגל ושם ירבץ'" .כלומר ,הן משה רבנו והן המלך המשיח צומחים מאותה מלכות שאותה הם אמורים להכות. המהר"ל מפראג מסביר עניין זה בהרחבה רבה .6הוא קושר זאת עם הפסוק שנאמר על יעקב:7 "וידו אוחזת בעקב עשיו" ,ומסביר ,שהקדושה וה'קליפה' כרוכות זו בזו ,עד שה'קליפה' עצמה היא זו שנותנת כוח לקדושה להעבירה מן העולם .הדבר דומה לפרי" ,שכאשר הוא בלתי-נשלם ,הוא בתוך הקליפה ,עד שהפרי גדול ועומד על שלמותו ,ואז ,כאשר הפרי גדול ,נפסדה הקליפה מכוח גידול הפרי". "עתיד ליפרע מאדום" משום כך היה צריך משה רבנו ,גואלם של ישראל ,לעבור תהליך של גידול דווקא בבית פרעה, שכן כך מתקיים בו "וידו אוחזת בעקב עשיו" -הוא תופס את מלכות מצרים ב'עקב' שלה ,בנקודת שקיעתה .משם הוא צומח ומשם הוא יונק את הכוחות ,שבסופו של דבר יאפשרו לו ליפרע ממנה. אף המלך המשיח כך .מאחר שהוא זה שמביא את קיצה של מלכות אדום ומעביר את רוח הטומאה מן הארץ ,עליו לעבור תהליך של "יושב עמהם במדינה" .המדרש מביא על כך את הפסוק "שם ירעה עגל ושם ירבץ" ,ומבאר המהר"ל ,ש'עגל' מתייחס למלך המשיח" ,כאשר לא נמצא עדיין בשלמות מעלתו ,כמו עגל שלא נשלם גידול שלו" .ובתקופה זו נאמר עליו "שם ירעה", כלומר ,משם הוא יונק כוחות .ולבסוף "וכילה סעיפיה" -הוא מכלה ומבטל את מלכות אדום ומעביר את רוח הטומאה מן הארץ. ובסיום ביאורו אומר המהר"ל" :הדבר הזה מופלא מאוד למבינים ...כי הוא עמוק מאוד". )5שמות-רבה פרק א ,לא. )6בספרו גבורות ה' פרק יח ,ועוד. )7בראשית כה ,כו. 06:02:07ו"עשת תבט ב"כ .indd 51ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 06:02:07ו"עשת תבט ב"כ .indd 52ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 06:02:07ו"עשת תבט ב"כ .indd 53ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 06:02:07ו"עשת תבט ב"כ .indd 54ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק 06:02:07ו"עשת תבט ב"כ .indd 55ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק לזכות כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לרגל שישים־ושש שנים לנשיאותו יה"ר שיראה רוב נחת מבניו תלמידי התמימים, ומשלוחיו ,חסידיו ומקושריו ,וכלל ישראל ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו וישמיענו תורה חדשה מפיו בגאולה האמיתית והשלימה תיכף ומי"ד ממ"ש! ולזירוז התגלותו תיכף ומיד ממש 06:02:07ו"עשת תבט ב"כ .indd 56ה''תא טבש 'י עצבמ דומיל ץבוק
© Copyright 2024