‫הרב חיים סבתו – שיעור א ‪ /‬כתובות‬
‫ב"ה‬
‫יום חמישי ד' שבט תשע"ו‬
‫‪81‬‬
‫אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב (‪)2‬‬
‫מקורות‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫עיינו במקורות מאתמול‪.‬‬
‫רי"ף יומא ה' עמוד א' "אמר רב יוסף" עד "דפרוש מקצתייהו"‪.‬‬
‫ר"ן על הרי"ף יומא ה' עמוד א' בדפי הרי"ף "לא הלכו" עד "שאין כאן מקום להאריך"‪.‬‬
‫רא"ש יומא פרק ח' סימן ט"ו "אמר רב יוסף" עד הסוף‪.‬‬
‫הודעות‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫נא להביא את הדפים מאתמול‪.‬‬
‫השיעור יתחיל בשעה ‪.11:11‬‬
‫מזל טוב לרב סבתו!‬
‫רי"ף יומא ה' עמוד א'‬
‫אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב היכי דמי אילימא דאיכא‬
‫תשע' ישראל וחד עובד כוכבים הא רובא ישראל נינהו אי נמי מחצה על מחצה ספק נפשות להקל אלא‬
‫דאיכא תשעה עובד כוכבים ואחד ישראל הא נמי פשיטא דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה‬
‫דמי לא צריכא דפריש חד מנייהו ואזל לחצר אחרת ונפלה בה דליקה מהו דתימא כל דפריש מרוב' קא‬
‫פריש ולא מפקחינן קא משמע לן אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב איני והאמר ר' אסי אמר רבי יוחנן‬
‫אפי' תשעה עובדי כוכבים ואחד ישראל באותו חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין לא קשיא הא‬
‫דפרוש כולהו והא דפרוש מקצתייהו‪.‬‬
‫ר"ן על הרי"ף יומא ה' עמוד א'‬
‫לא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב – כדמפרש ואזיל דאם ספק ישראל ספק עובד כוכבים הוא מפקחין‬
‫ואע"ג דרובא עובדי כוכבים נינהו‪.‬‬
‫הא נמי פשיטא – דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי‪ .‬כדנפקא לן בסוף פ"ק דכתובות‬
‫מוארב לו וקם עליו‪.‬‬
‫כתוב בהלכות לא צריכא דפריש חד מינייהו ואזיל לחצר אחרת ונפלה שם מפולת עליו דבכל דוכתא‬
‫אמרינן כל דפריש מרובא פריש כל היכא דנייד והכא משום חומרא דפקוח נפש לא אמרינן‪.‬‬
‫לא קשיא הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתייהו ולפי דברי הריא"ף ז"ל שכתב לא צריכא דפרוש חד‬
‫מינייהו ואזיל לחצר אחרת משמע דהכי פירושא פרוש מקצתייהו כלומר אחד מהם אע"ג דמדינא כיון‬
‫דנייד הוה לן למימר דמרובא פריש אפ"ה כיון שהקביעות נשארה במקומה משום חומרא דפקוח נפש‬
‫דיינינן ליה כמחצה על מחצה וספק נפשות להקל אבל פרוש כולהו והלך אחד מהם לחצר אחרת ונפלה‬
‫שם מפולת עליו כיון שהקביעות לא נשארה במקומה לא סגיא חומרא דפקוח נפש כולי האי דנימא‬
‫דאפילו בכה"ג מפקחין אבל רש"י ז"ל גורס למעלה לא צריכא דפרוש לחצר אחרת ופירש דהא דאמרינן‬
‫הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתייהו הכי קאמר דהיכא דפרוש כולהו הואיל ואיתחזק ישראל בהך חצר‬
‫שנפלה בו מפולת מפקחין אע"ג דניידי לא אזלינן בתר רובא אבל פרוש מקצתייהו כיון דלא אתחזק‬
‫ישראל בהך חצר אזלינן בתר רובא ואין מפקחין‪.‬‬
‫והוי יודע שיש חולקין על הרי"ף ז"ל דס"ל דלא קי"ל כשמואל אלא אף בפקוח נפש הולכין אחר רוב וכן‬
‫דעת הר"ם במז"ל בפ"ב מהלכות שבת וטעמייהו משום דסבירא להו דרב ורבי יוחנן פליגי עליה דשמואל‬
‫וזה תלוי בדקדוק הסוגיא השנויה כאן בגמרא וכבר כתבתי בחדושי בארוכה הרוצה לעמוד על עיקרן של‬
‫דברים יעיין שם שאין כאן מקום להאריך‪.‬‬
‫–‪–1‬‬
‫ב"ה‬
‫הרב חיים סבתו – שיעור א ‪ /‬כתובות‬
‫יום חמישי ד' שבט תשע"ו‬
‫‪81‬‬
‫רא"ש יומא פרק ח' סימן ט"ו‬
‫אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב‪ .‬היכי דמי אילימא דאיכא‬
‫תשעה ישראל וחד נכרי הא רובא ישראל נינהו‪ .‬אי נמי מחצה על מחצה ספק נפשות להקל אלא דאיכא‬
‫תשעה נכרים וחד ישראל הא נמי פשיטא דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי‪ .‬לא צריכא‬
‫דפריש חד מינייהו ואזיל לחצר אחרת ונפלה בה דליקה מהו דתימא כל דפריש מרובא פריש ולא מפקחין‬
‫קא משמע לן דאין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב‪ .‬איני והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן תשעה נכרים‬
‫ואחד ישראל באותו חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין‪ .‬לא קשיא הא דפריש כולהו הא דפריש‬
‫מקצתייהו‪ .‬פירוש הא דפריש כולהו מאותה חצר שהיו שם בשעת עקירתן נכנס אחד מהן לחצר אחרת‬
‫ונפלה עליו מפולת אין מפקחין דכיון שנעקרו כולם אין כאן ישראל קבוע וכל דפריש מרובא פריש‪ .‬והא‬
‫דפריש מקצתייהו שפירש אחד מהם לחצר אחרת ונפלה עליו מפולת מפקחין דכיון שנשארו אחרים‬
‫קבועים במקומן כמחצה על מחצה דמי וספק נפשות להקל‪.‬‬
‫–‪–1‬‬