הרב חיים סבתו – שיעור א /כתובות ב"ה יום חמישי ד' שבט תשע"ו 81 אין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב ()2 מקורות א. ב. ג. ד. עיינו במקורות מאתמול. רי"ף יומא ה' עמוד א' "אמר רב יוסף" עד "דפרוש מקצתייהו". ר"ן על הרי"ף יומא ה' עמוד א' בדפי הרי"ף "לא הלכו" עד "שאין כאן מקום להאריך". רא"ש יומא פרק ח' סימן ט"ו "אמר רב יוסף" עד הסוף. הודעות א. ב. ג. נא להביא את הדפים מאתמול. השיעור יתחיל בשעה .11:11 מזל טוב לרב סבתו! רי"ף יומא ה' עמוד א' אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הלכו בפקוח נפש אחר הרוב היכי דמי אילימא דאיכא תשע' ישראל וחד עובד כוכבים הא רובא ישראל נינהו אי נמי מחצה על מחצה ספק נפשות להקל אלא דאיכא תשעה עובד כוכבים ואחד ישראל הא נמי פשיטא דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי לא צריכא דפריש חד מנייהו ואזל לחצר אחרת ונפלה בה דליקה מהו דתימא כל דפריש מרוב' קא פריש ולא מפקחינן קא משמע לן אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב איני והאמר ר' אסי אמר רבי יוחנן אפי' תשעה עובדי כוכבים ואחד ישראל באותו חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין לא קשיא הא דפרוש כולהו והא דפרוש מקצתייהו. ר"ן על הרי"ף יומא ה' עמוד א' לא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב – כדמפרש ואזיל דאם ספק ישראל ספק עובד כוכבים הוא מפקחין ואע"ג דרובא עובדי כוכבים נינהו. הא נמי פשיטא – דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי .כדנפקא לן בסוף פ"ק דכתובות מוארב לו וקם עליו. כתוב בהלכות לא צריכא דפריש חד מינייהו ואזיל לחצר אחרת ונפלה שם מפולת עליו דבכל דוכתא אמרינן כל דפריש מרובא פריש כל היכא דנייד והכא משום חומרא דפקוח נפש לא אמרינן. לא קשיא הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתייהו ולפי דברי הריא"ף ז"ל שכתב לא צריכא דפרוש חד מינייהו ואזיל לחצר אחרת משמע דהכי פירושא פרוש מקצתייהו כלומר אחד מהם אע"ג דמדינא כיון דנייד הוה לן למימר דמרובא פריש אפ"ה כיון שהקביעות נשארה במקומה משום חומרא דפקוח נפש דיינינן ליה כמחצה על מחצה וספק נפשות להקל אבל פרוש כולהו והלך אחד מהם לחצר אחרת ונפלה שם מפולת עליו כיון שהקביעות לא נשארה במקומה לא סגיא חומרא דפקוח נפש כולי האי דנימא דאפילו בכה"ג מפקחין אבל רש"י ז"ל גורס למעלה לא צריכא דפרוש לחצר אחרת ופירש דהא דאמרינן הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתייהו הכי קאמר דהיכא דפרוש כולהו הואיל ואיתחזק ישראל בהך חצר שנפלה בו מפולת מפקחין אע"ג דניידי לא אזלינן בתר רובא אבל פרוש מקצתייהו כיון דלא אתחזק ישראל בהך חצר אזלינן בתר רובא ואין מפקחין. והוי יודע שיש חולקין על הרי"ף ז"ל דס"ל דלא קי"ל כשמואל אלא אף בפקוח נפש הולכין אחר רוב וכן דעת הר"ם במז"ל בפ"ב מהלכות שבת וטעמייהו משום דסבירא להו דרב ורבי יוחנן פליגי עליה דשמואל וזה תלוי בדקדוק הסוגיא השנויה כאן בגמרא וכבר כתבתי בחדושי בארוכה הרוצה לעמוד על עיקרן של דברים יעיין שם שאין כאן מקום להאריך. ––1 ב"ה הרב חיים סבתו – שיעור א /כתובות יום חמישי ד' שבט תשע"ו 81 רא"ש יומא פרק ח' סימן ט"ו אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל לא הלכו בפיקוח נפש אחר הרוב .היכי דמי אילימא דאיכא תשעה ישראל וחד נכרי הא רובא ישראל נינהו .אי נמי מחצה על מחצה ספק נפשות להקל אלא דאיכא תשעה נכרים וחד ישראל הא נמי פשיטא דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי .לא צריכא דפריש חד מינייהו ואזיל לחצר אחרת ונפלה בה דליקה מהו דתימא כל דפריש מרובא פריש ולא מפקחין קא משמע לן דאין הולכים בפיקוח נפש אחר הרוב .איני והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן תשעה נכרים ואחד ישראל באותו חצר מפקחין בחצר אחרת אין מפקחין .לא קשיא הא דפריש כולהו הא דפריש מקצתייהו .פירוש הא דפריש כולהו מאותה חצר שהיו שם בשעת עקירתן נכנס אחד מהן לחצר אחרת ונפלה עליו מפולת אין מפקחין דכיון שנעקרו כולם אין כאן ישראל קבוע וכל דפריש מרובא פריש .והא דפריש מקצתייהו שפירש אחד מהם לחצר אחרת ונפלה עליו מפולת מפקחין דכיון שנשארו אחרים קבועים במקומן כמחצה על מחצה דמי וספק נפשות להקל. ––1
© Copyright 2024