פתח פתוח לרשות הרבים " רשות הרבים " הגדרת
מאמר י פתח פתוח לרשות הרבי חלק ב הגדרת "רשות הרבי" .1פתיחה. .2פתח פתוח לחצר סגורה ונעולה. א. ב. ג. ד. ה. דעת הכנסת הגדולה והנחפה בכסף. דעת הבינת אדם. דעת הריטב"א. דעת הבית מאיר. להלכה. .3כמות האנשים בחצר הנדרשת כדי להגדירה כרה"ר לענין איסור יחוד . א .השוואה מדין רה"ר בטומאה לרה"ר לעניין יחוד. ב .דעת הנחפה בכסף והחיד"א. ג .להלכה. .4חלון הפונה לרה"ר. א .השוואה בין חלון לבין פתח פתוח. ב .להלכה. .5פתח פתוח לרה"ר בלילה או כשאין אנשים מצויים כלל. א. ב. ג. ד. ה. המחמירים בפתוח לרשות הרבים בלילה. הוכחה מדברי התוס' והראשונים שאין לחלק. דעת החתם סופר. הדין במציאות של ימינו. להלכה. .1פתיחה. כפי שהוסבר במאמר הקוד ,ההיתר של פתח פתוח לרשות הרבי מבוסס על העובדה שיש ברשות הרבי אנשי ובכ נמנעת העבירה .אול יש לברר: א .מהו גדר "רשות הרבי" לעניי זה :הא כוונת הגמ' רק לרה"ר ממש או אולי ההגדרה רחבה יותר וכוללת ג חצר ,שלעניי דיני מסויימי יש לה די רה"ר? א המסקנה תהיה שלחצר יש די רה"ר עדיי צרי לברר :מה צרי להיות מספר הדרי באותה חצר או באותו חדר מדריגות נעול שהכניסה אליו היא רק ע"י אינטרקו שנמצא ברשות בעלי הדירות? ב .כמו כ צרי לברר מה הדי א המתייחדי נמצאי בחדר שדלתו נעולה א ה יושבי מול חלו הפונה לרה"ר ,או א ה נוסעי במכונית בעלת חלונות שקופי במקו שיש בו די יחוד ,או לחילופי כאשר יושבי מול חלו שאינו פונה לרה"ר א מולו יש מרפסת או חלו של בית אחר שבו גרי אנשי? ג .עניי נוס" הצרי בירור הוא הא ההיתר של פתח הפתוח לרה"ר הוא בכל שעות היממה או אולי בזמני מסויימי אי היתר זה קיי ,כגו בשעות הלילה? הא נכו לומר שדי זה תלוי בדר האנשי בכל מקו ומקו ,כגו שבערי גדולות ,שדר אנשי להסתובב ברחובות ג בשעות המאוחרות של הלילה ,די זה יהיה קיי בכל שעות היו ,ואילו במקומות ישוב קטני לא? ד .במקביל יש לדו מה הדי בזמ עוצר או כאשר אנשי סגורי בחדרי ביטחו מפחד הפגזות? .2פתח פתוח לחצר סגורה ונעולה. א .דעת הכנסת הגדולה והנחפה בכסף. בפשטות נראה שרה"ר האמורה כא אינה ע הגדרי של שבת ]ולא הוזכר כלל תנאי של שישי ריבוא לסוברי כ לעני שבת[ .א עדיי יש לשאול למה התכוונו חז"ל כשנקטו פתח פתוח "לרשות הרבי"? הא זהו דווקא למקו שבו עוברי רבי, וא"כ חצר אינה בכלל זה ,או שכוונת למקו בו יש אנשי אחרי ,אפילו מועטי, וא"כ אפילו חצר תיחשב רה"ר ,אפילו יש בה כמות מועטת של אנשי ]?[1 הא החשש של המתייחדי קיי רק כאשר כמות גדולה של אנשי עוברת ליד בית, שאז הסבירות שאד ייכנס או יצי& ויראה היא גבוהה ,א כאשר כמות העוברי נמוכה אינ חוששי ,או שמא אפילו א כמות האנשי שעוברי ליד הבית היא מועטת ,א עצ הסבירות שיכולי להיכנס לחדר כבר מהווה גור הרתעה? הבאר היטב ] [2הביא את דברי הכנסת הגדולה ] [3שכתב: בית שפתחו פתוח לרה"ר אי חשש להתיחד וכל' נ"ב דוקא ביו אבל בלילה לא ,ובלילה נמי דוקא בשתי שעות ואי עובר ושב ,אבל בחצי שעה של לילה שבני אד עוברי ושבי ועדיי לא כלתה רגל מ השוק פשיטא דכיו חשבינ ליה ואי חוששי ליחוד .הר' מכיר משריטי ז"ל בתשובה כתיבת יד. ___________ (1לפי זה מה שאמרו פתח פתוח "לרשות הרבי" בא למעט פתח פתוח למקו בו ישנ אנשי מעטי מאוד. (2אב העזר סימ כ"ב ס"ק ט ובפתחי תשובה ס"ק ט ובחכמת אד סימ קכ"ו סעי" ז. (3סימ כ"ב הגהת לטור ס"ק י. הכנה"ג כותב שתו חצי שעה מ השקיעה וודאי נחשבת לפתוח לרה"ר ,כי לא כלתה רגל מ השוק ועל זה כתב ש "פשיטא דכיו חשבינ ליה" .לאחר שעתיי מ הלילה מבי הכנה"ג שוודאי אינו נחשב פתח פתוח לרה"ר כי "אי עובר ושב" ,אול אי זה ברור מה דעתו בזמ שבי חצי שעה לבי שעתיי? נראה שכוונתו לומר שבחצי השעה הראשונה וודאי לא כלתה רגל מ השוק וודאי נחשב פתח פתוח לרה"ר ,כמו כ לאחר שעתיי וודאי אי כא היתר של פתח פתוח לרה"ר :בזמ הביניי תלוי הדבר במנהג המקומות ,והעיקרו הוא כמבואר בדבריו ,כל ש"לא כלתה רגל מ השוק" נחשב פתוח לרה"ר. הנחפה בכס" ] [4דייק מדברי הכנה"ג מהי הגדרת רה"ר וז"ל: ממה שנראה מהרב כנסת הגדולה מש תשובת כתב יד דהאי רה"ר הוא כרה"ר בשוק ,שכתב שג בתחילת הלילה כל זמ שלא כלתה רגל מהשוק מהני הא דפתח פתוח וכל' יעוי ש דודאי ה דינא דרה"ר הוא מדבר ברה"ר דשוק ,אכ דינא דפתח פתוח לחצר שיש בו שכני יוצאה במכל שכ כדכתיבנא לעיל באור. ממה שכתב הכנה"ג לתלות את הזמ בו נחשב לפתוח לרה"ר בנתו של "כלתה רגל מ השוק" מבי הנחפה בכס" שהגדרת רה"ר אינה תלויה בבעלות על המקו אלא בכמות האנשי הנוכחי ש הא זהו מקו הילו לרבי או לא. הבנה זו מייש הנחפה בכס" ג לגבי יחוד בחצר ,שלדעתו זוהי מציאות פשוטה יותר להיתר ,ובאותה תשובה כתב לעיל בדי החצר: דזהו טע ההתר בפתח פתוח לרה"ר ,משו דמסתפי שיעבור מש איש ואשתו ,והש"ס והפוסקי נקטו התר פתח פתוח להר"ה לרבותא, דאפילו שאינו מצוי ש איש ואשתו כיו שהוא רה"ר דבשוק מסתפי שמא יעבור מש איש ואשתו ויגלו סוד ,ולא חיישינ משו יחוד וכ"ש בפתח פתוח לחצר שמצוי ש איש ואשתו לזנות עמה דודאי מסתפי שמא יגלו סוד ].[5 כוונתו היא שכיוו שבחצר כל הזמ מצויי שכני הרי שדינה לעניי יחוד הוא כפתח הפתוח לרה"ר בזמ שמצויי בה אנשי .אול יש להעיר שמאיד גיסא יש בחצר קולא ,שכ בני רה"ר ה רבי ובני חצר מועטי ,ומניי שג בכמות מועטת של אנשי יש היתר של פתח פתוח? מלשו הגמ' שהתירה דווקא בפתח הפתוח ל"רשות ___________ (4ח"ב אב העזר סימ י"א בסו" התשובה. (5כנראה כוונתו שנמצאי בבתי הנמצאי באותה חצר. הרבי" ,משמע שבאה להתיר ברשות הרבי דווקא ולא באה לחדש רבותא שאפילו בפתוח לרה"ר מותר ,כפי שהסביר החיד"א ].[6 ב .דעת הבינת אדם. הבינת אד ] [7הסתפק הא פתוח לחצר נחשב פתוח לרה"ר או לא ,וכתב להוכיח מ המשנה בטהרות ] [8הכותבת כי אפילו מבוי נחשב רשות היחיד לעני טומאה ,וכ"פ הרמב" ] ,[9וכיוו שדי סתירה בסוטה ודי רשות היחיד לעניי טומאה אחד הוא ,יש ללמוד מכא שלעניי סתירה ג מבוי נחשב רשות היחיד ,וא"כ למדנו שחצר אינה נחשבת רה"ר ופתח הפתוח אליה אינו נחשב פתח הפתוח לרה"ר ,א יש להעיר שנית לחלק ולומר כי אי הכרח שהגדרת רה"ר לעניי יחוד שווה להגדרת רה"ר לעניי סתירה ,כמו שכתב התוס' שאנ"& ] ,[10והביא ראיה לכ וז"ל: וה"נ אמרינ חצר שרבי נכנסי לה בזו ויוצאי לה בזו רשות היחיד לשבת ורשות הרבי לטומאה משמע דוקא היכא דאיכא תרתי פתחא אבל היכא דליכא אלא פתח אחד הוי רשות היחיד לטומאה. ביאור דבריו :לעניי יחוד בסוטה אמרו שחצר שיש לה שני פתחי נחשבת רשות הרבי לעני טומאת סוטה ,ומדייק התוס' שאנ& שא בחצר יש רק פתח אחד דינה כרשות היחיד לעניי סתירת סוטה .עולה מדבריו שלמרות שלעניי איסור יחוד ג פתח פתוח אחד אינו נחשב יחוד ,לעניי סוטה הוא נחשב יחוד ,ומבואר שגדרי יחוד בסוטה חמורי מגדרי יחוד לעניי איסור. עוד למד הבינת אד די יחוד בחצר מדי חשש יחוד בגברי בחדר הפנימי ונשי בחיצוני .בגמ' ] [11מובאת מחלוקת בי רב כהנא למתניתא בעניי שני חדרי ,פנימי וחיצו ,שבאחד מה יש גברי ובשני נשי ,מתי יש לחוש שיבואו לידי יחוד ומתי לא? וז"ל הגמ': אמר רב כהנא :אנשי מבחו& ונשי מבפני אי חוששי משו ייחוד ,אנשי מבפני ונשי מבחו& חוששי משו ייחוד. ___________ (6 (7 (8 (9 (10 (11 הערת הרב יובל בוקבזה. כלל קכ"ו ס"ק י"ח. פרק ו משנה ד. הלכות שאר אבות הטומאות פרק י"ח הלכה א. סוטה ד" כ"ה ע"א ד"ה "אמר אביי". קידושי ד" פ"א ע"א. במתניתא תנא איפכא .אמר אביי :השתא דאמר רב כהנא הכי ,ותנא מתניתא איפכא ,אנא נעביד לחומרא. רש"י כתב בהסבר הגמ': אנשי בחו& בבית החיצו. ונשי בפנימי אי חוששי משו יחוד שהחיצוני אי לה דר לפני ואי יתייחד האיש אחד ע הנשי? אבל הפנימי יש לה דר לחו& ,הילכ אנשי בפני ונשי בחו& חוששי שמא יצא אחד מה ויתייחד ע הנשי. איפכא אנשי בחו& ונשי בפני חוששי שמא יכנס האחד לפני ולא ירגישו בו חביריו .אנשי בפני ונשי בחו& אי חוששי שמא תכנס היא לפני ,וא תכנס היא לפני לא איכפת ל דאשה מתייחדת ע שני אנשי ,וא אחד מה יוצא לבי הנשי אי זה ייחוד דמיסתפי שמא יצא אחד מה אחריו שהרי דר הפנימיי על החיצוני. רש"י מסביר שטע המחלוקת בי המתניתא לבי רב כהנא בעניי גברי בפני ונשי בחו& הוא ,שהמתניתא מבינה שג א יצא אחד מהפנימיי לחדר החיצוני ,לא יהיה כא יחוד כי המתייחדי חוששי שמא מישהו ייכנס .רב כהנא לעומת זאת סובר שאי חשש כזה וממילא אי זה נחשב פתח פתוח. יש להבי מדוע אי רב כהנא חושש שמישהו מהפנימיי יצא לחדר החיצו? מדוע לדעתו אי כא היתר של פתח פתוח? הבינת אד ] [12מבי שהטע לכ הוא משו שכמות האנשי בפני היא מועטת ,ואי כא פתח פתוח "לרה"ר" אלא לחצר ,וא"כ מוכח מכא שבפתח פתוח לחצר אי היתר של פתח פתוח. ג המתניתא הסוברת להתיר משו פתח פתוח אינה חולקת על כ שבפתוח לחצר אי היתר ,אלא שש יש סברה המגבירה את חשש הכניסה מ החדר הפנימי ,והוא שדר היציאה של השוהי בחדר הפנימי היא רק ע"י מעבר בחדר החיצוני ,א בחצר רגילה שאי סברה כזו ,ג המתניתא מודה שאי היתר של פתח פתוח בפתוח לחצר. אול לעיל כתבנו עוד שלוש אפשרויות בהסבר דעת רב כהנא: א .הבית מאיר כתב שמכא נלמד שסגור שאינו נעול אינו נחשב פתח פתוח ויש בו איסור יחוד. ב .הבני ציו כתב שלמרות שבדר"כ סגור שאינו נעול נחשב פתח פתוח ,כא שאי דר הגברי להיכנס לחדר הנשי ,ג סגור שאינו נעול אינו נחשב פתח פתוח. ___________ (12סימ קכ"ו ס"ק י"ח. ג .עוד כתבנו שאפשר לומר שכאשר נכנס לחדר הנשי נועל את הדלת אחריו. לפי כל האפשרויות הנ"ל הסיבה שכא אי היתר של פתח פתוח לרה"ר היא ,משו שיש כא חסרו בהגדרת "פתח פתוח" ]ולא חסרו בהגדרת "רה"ר" כפי שהבי החכמת אד[ .לפי זה אי אפשרות להוכיח מכא לגבי הגדרת פתח פתוח לחצר ,הא נחשב פתוח לרה"ר או לא. למסקנה נשאר הבינת אד בצ"ע ולא הכריע הא בחצר מותר או אסור. ג .דעת הריטב"א. לעיל הבאנו את דברי הריטב"א ] [13שכתב בהסבר המתניתא: משו דהנהו דבפני כד נפק חד מנייהו לברא מירתת ,דילמא נפק חבריה שיש לו ג כ דר לחו& והוי כפתח פתוח לרה"ר. הריטב"א כתב שהחשש שמא ייכנס מישהו מ הפנימי לחיצו מגדיר מציאות זו "כפתח הפתוח לרה"ר" .משמעות דבריו היא שפתח פתוח הוא לאו דווקא לרה"ר אלא אפילו בי שני חדרי שהאחד פנימי והשני חיצו ואנשי בפנימי ונשי בחיצו ,כי היוצא לחדר הנשי שיודע שחבירו עשוי לצאת אחריו מפחד לחטוא שמא יתגלה. הריטב"א משווה מציאות זו לפתח הפתוח לרה"ר ,ומכא נלמד שהריטב"א מבי שמשמעות הלשו "פתח פתוח לרה"ר" היא דוגמא לעיקרו בו כאשר יש כמה אנשי שאחד מה עשוי להיכנס אי איסור יחוד ולאו דווקא רה"ר ,ולפי זה פתח פתוח לחצר נחשב פתוח ,ולא כמו שרצה ללמוד מכא החיי אד .אול יש להעיר שהריטב"א לא הסביר מה דעתו של רב כהנא החולק על המתניתא וסובר כי א הגברי בחיצו חוששי שמא אחד יצא ויתייחד. דברי הריטב"א הובאו בשער יוס" ] [14לחיד"א שכתב להתיר כאשר הפתח פתוח לחצר שבה גרי איש ואשתו ] [15וסיי: וכמ"ש הריטב"א להדיא בפירוש המתניתא. אול הוקשה לחיד"א :הרי כל זה הוא בהסבר דעת המתניתא ,והרי רב כהנא חולק ולהלכה נפסק ג כמוהו? בעקבות כ נדחק החיד"א והסביר שלדעת רב כהנא ההיתר ___________ (13קידושי ד" פ"א ע"ב ד"ה "במתניתא תנא איפכא". (14תשובה ד בסו" הספר ועיי שכתב כי רב כהנא החולק ש בגמ' אינו חולק על העיקרו שכתבנו. (15כתב הדבר הלכה בפרק ג ס"ק י"ג כי כ היה המקרה עליו ד החיד"א ,א ג א יש אד אחד המציל מיחוד ,כגו אמו ,בתו ,אביה של המתיחדת או בנה או אחיה ,או אשה שבעלה בעיר ג כ מותר ועיקר כוונת החיד"א לומר שאי צור שרבי יעברו ע"י הפתח הפתוח. של פתח פתוח לרה"ר הוא משו שחושש שמא ייכנסו שניי ,א א רק אחד ייכנס אי מניעה לזנות ,כיוו שג הוא יזנה כמוהו .לפי זה סובר רב כהנא שבחדר פנימי וחיצו ,כיוו שאי ציבור גדול אינו חושש שמא יצאו שניי ולכ נחשב יחוד. לדעתי נית להסביר אחרת את דעת רב כהנא ,שכ באמת צרי להבי מה סברתו שיש כא יחוד ,הרי אפילו א נאמר שפתח הפתוח לחצר אסור ואי בו היתר של פתח פתוח ,כא זהו מצב בו יש חשש גדול יותר שייכנסו ,שכ היציאה היחידה של השוהי בפנימי היא דר החדר החיצוני ,וכמו שיצא זה יצא ג חבירו לצור כל שהוא ,שהרי לא יישאר כלוא ומדוע נאמר כי המתייחד אינו חושש ]?[16 צ"ל בדעת רב כהנא שהוא חשש שכיוו שיש מעט אנשי והוא מכיר מתי דרכ לצאת ומתי לא ,וינצל את השעה בה הוא יודע שאינ מתכווני לצאת .א"כ ג להבנה זו אי ללמוד לאסור בפתוח לחצר .אדרבה ,אפשר לומר כי פתח פתוח לחצר שאינו יודע מתי יוצאי ומתי נכנסי נחשב פתוח לרה"ר ,למרות שיש בה אנשי מעט .רק בפנימי וחיצו יש די מיוחד בגלל החשש של רב כהנא שהמתייחד ינצל שעת כושר בהנחה ]מתו הכרת המציאות[ שחבריו לא יצאו כמותו בשעה שמתייחד. א נית לומר שאי כלל ראיה להתיר פתח פתוח לחצר אפילו מהמתניתא ג לפי הסבר הריטב"א ,שכ אפשר שהטע של המתניתא שאי כא יחוד אינו משו שבכל פתח שפתוח לחצר אי יחוד ,אלא משו שכא זהו מקרה מיוחד ,שהרי האפשרות היחידה של השוכני בחדר הפנימי לצאת היא רק ע"י מעבר בחדר החיצו .א"כ דווקא כא ,הפתח הפתוח לחצר נחשב כעי פתח הפונה לרה"ר .זו כוונת הריטב"א שכתב "שיש לו ג כ דר לחו&" ,היינו שכמו שהראשו יכול לצאת החוצה רק דר החדר החיצוני ,ג חבירו יכול לצאת רק בדר כזו .לעומת זאת רב כהנא האוסר ,סובר כי די החדר הפנימי כדי כל חצר רגילה שאי בה די פתח הפתוח לרה"ר ]ואינו מתחשב בנתו שדר הפנימיי לצאת רק דר החדר החיצוני[. ד .דעת הבית מאיר. הבית מאיר ] [17התייחס ליחוד במטבח הפתוח לבית החור" ,ובבית החור" מצויי שלשה אנשי .על מצב זה כתב הבית מאיר: ___________ (16החזו"א בתשובה ]הובאה בדבר הלכה פרק ג ס"ק ו[ כתב שמדובר בחולי או אסורי ודוחק ,ג צ"ע לפי דבריו מה סברת המתניתא שהתירה ,הרי א ה אסורי ה אינ מסוגלי לצאת אחריו. (17שו"ת בית מאיר עמוד ר"ד הוצאת מכו ירושלי .קטע זה חסר בשו"ת רע"א המצטט את תשובת הבית מאיר. ובבית החור" סתמא שרוי ג' בני אד ולעני זה לא בעינ לע"ד רה"ר לעני שבת ,אלא מקו שרבי מצוי ורבי שלשה כדאיתא טהרות משנה ו ].[18 מבואר בדבריו כי ג א בחדר שלפני המטבח יש שלושה אנשי נחשב הדבר לפתוח לרה"ר ואי איסור יחוד ].[19 לקמ ] [20 דייק מלשו הגמ' אלא שלפי זה לכאורה סותר הבית מאיר את עצמו ,שכ "פתח פתוח לרה"ר" שדווקא באופ זה מותר ,וז"ל: איכא למידק מיניה :הא פתח סתו אפילו אינו נעול והוא פונה לרה"ר או פתוח לחצר והוא עמה ביחוד בהבית הוי יחוד! משמע מדבריו כי כדי להתיר משו פתח פתוח יש צור בשני תנאי :א .פתוח שאינו סגור .ב .פתוח לרה"ר ולא לחצר .לפי זה ,כאשר הפתח פתוח לחצר יש די יחוד ].[21 כ דייק מדבריו בבני ציו ] ,[22שלא כפי שמבואר בדבריו לעיל ,אול נראה שצרי לומר בכוונתו כי כא מדובר על פתח פתוח לחצר שאי גרי בה אנשי ולכ אי כא היתר של פתח פתוח לרה"ר .לפי זה חידושו של הבית מאיר הוא שלמרות שהחצר פתוחה לרה"ר ,ואזי יש לומר שסו" סו" יש חשש שייכנסו אנשי זרי ,אי זה כ כי המתייחדי אינ חוששי שמא מישהו ייכנס לחצר מרה"ר ומהחצר לדירה ולכ אסור, ולעול בפתח הפתוח לחצר שגרי בה אנשי יש די של פתח פתוח לרה"ר ומותר. ה .להלכה. לפי מה שכתבנו לעיל רק מהכנה"ג משמע שצרי רה"ר ממש ,ואילו חצר שדרי בה אנשי ,אי הפתח הפתוח אליה נחשב פתוח לרה"ר .ג בדעתו רצה הנחפה בכס" לומר כי חצר וודאי נחשב פתח פתוח כיוו שדרי בה אנשי בצורה קבועה .החכמת ___________ (18 (19 (20 (21 (22 המהדיר ש ציי לפרק ו א ש אי כלל ראיה לכ שרבי ה דווקא שלושה ,אול הוסי" לעיי ש בר"ש על המשנה ,ובאמת הר"ש הוכיח כ מגמרא בנזיר ואכמ"ל. אמנ הוא עצמו אסר במציאות הזו משו שש הדלת היתה סגורה ולא נעולה ,ולשיטתו זה אינו פתח פתוח ,א יש ללמוד ממנו שהגדרת רה"ר לגבי פתח פתוח היא כל שיש ש שלושה אנשי. בד"ה "מה דהעלה" .ואומנ אי כא הערה על הבני ציו ,שכ הקטע דלעיל לא היה לפניו והובא רק במהדורת מכו י שנדפסה לאחרונה. הצי& אליעזר ח"ו עמוד קצ"ה רצה לומר שכוונת הבית מאיר פתח סגור שאינו נעול הפונה לרה"ר או לחצר ,א א הוא פתוח ]ולא סגור[ מותר ג בחצר ,א לא נראה לפרש כ בבית מאיר כי לפי הבנה זו היה הבית מאיר צרי לכתוב במקו "פתוח לחצר" "פונה לרה"ר או לחצר". סימ קל"ט. אד הסתפק בדבר א הנחפה בכס" ,החיד"א והבית מאיר החשיבו ג פתח פתוח לחצר כפתוח .לכ נראה שג בפתח הפתוח לחצר אפילו סגורה ונעולה אי בו די יחוד כמו בפתוח לרה"ר. לעניי המציאות בה חצר תיחשב כרה"ר ,כתב הבית מאיר שכל שיש בה שלושה אנשי נחשבת לרה"ר ,אול הנחפה בכס" כתב שכל חצר שגרי ש איש ואשתו נקראת רה"ר לעניי זה ואי יחוד בפתח הפתוח לש .ג החיד"א הסכי ע פסיקת הנחפה בכס". לאור האמור יש לדו מה דינו של בית הפתוח לחדר מדרגות הא יש בו היתר של פתח פתוח או לא? בדר כלל בבנייני בימינו גרות כמה משפחות באותו הבניי ,וא"כ וודאי נחשב לחצר שיש בה דיורי ,שא הפתח פתוח אליה אי כא די יחוד. אול בזמ ששאר הדיירי אינ נמצאי ]כגו שנסעו לחופשה וכדומה[ ,נראה לענ"ד שתלוי הדבר באפשרות להיכנס לחדר המדרגות :א לחדר המדריגות יש דלת ע אינטרקו שלא כל אחד יכול להיכנס ,וודאי אי כא חשש שייכנסו מרה"ר לחצר ומהחצר לבית וממילא אי כא היתר של פתח פתוח ,אול א הפתח של הבניי פתוח ועומד לכל עובר ושב ,נראה שחדר המדרגות נחשב לרה"ר ויחוד בבית שדלתו אינה נעולה ופונה לחדר המדרגות נחשב יחוד במקו בו יש פתח פתוח ].[23 .3כמות האנשים בחצר הנדרשת כדי להגדירה כרה"ר לענין איסור יחוד. ו .השוואה מדין רה"ר בטומאה לרה"ר לעניין יחוד. חז"ל למדו מדי סוטה ,שספק טומאה ברשות היחיד טמא וברשות הרבי טהור, שהרי ג בסוטה יש ספק א נטמאה או לא ,וכיוו שהוא רשות היחיד אנו נוקטי בספק זה לחומרא ,וא"כ ספק טומאה ברה"ר טהור ].[24 הגמרא במסכת נזיר לומדת ממקור זה שהגדרת רה"ר לעני טומאה הוא רק א יש במקו שלושה אנשי אז נחשב רה"ר ,וכ פסק הרמב"]:[25 ___________ (23נראה שג לפי מה שכתבנו לעיל בדעת הבית מאיר ,שבבית הפתוח לחצר שאי בה דיורי אי היתר פתח פתוח למרות שיש אפשרות שייכנסו מרה"ר לחצר ומש לבית ,מ"מ במקרה שהבאנו בפני מותר ,שכ בנדו הבית מאיר מדובר בחצר פרטית שאי דר אנשי להיכנס אליה ,ולכ קיי החשש שייכנסו לחצר ומש לבית ,אול כא מדובר בחדר מדרגות ,שהדר היא להיכנס אליה דרכו ואי שו מונע לכ ,לכ נראה שבמציאות זו ג בית הפתוח לחצר זו ייחשב פתוח לרה"ר. (24לימוד זה הובא בגמ' בנזיר ד" נ"ז ע"א ובגמרא בחולי ד" ט ע"ב. (25הלכות שאר אבות הטומאות פרק ט"ז הלכה ב. וכש שהסוטה ובועלה שני כ ספק טומאה בשני ,אבל א היו שלשה ברה"י הרי ספק טומאת ש טהור כר"ה. הנחפה בכס" ] [26כתב ללמוד מהגדרה זו ג לגבי הגדרת רה"ר לעניי יחוד ,שכל שיש ש שלושה אנשי מוגדר כרה"ר. ג הבית מאיר ] [27סובר שיש ללמוד את הגדרת רה"ר לעניי פתח פתוח מדיני רה"ר לעניי טהרות .בתשובתו התייחס הבית מאיר ליחוד במטבח הפתוח לבית החור", ובבית החור" מצויי שלושה אנשי .על מצב זה כתב הבית מאיר: ובבית החור" סתמא שרוי ג' בני אד ולעני זה לא בעינ לע"ד רה"ר לעני שבת אלא מקו שרבי מצוי ורבי שלשה כדאיתא טהרות משנה ו ].[28 מבואר שלשיטתו די בשלושה אנשי כדי להגדיר את המקו כרה"ר. החכמת אד ] [29הסתפק בדי יחוד בחצר ורצה להסיק מ המשנה בטהרות שכמו שלעניי טומאה וטהרה כל שיש שלושה נחשב רה"ר ה"ה לענייננו ,וז"ל: וא פתוח לחצר שיש ש שלושה בני אד דנחשב ר" ה לטומאה צ"ע א ה"ה לעני יחוד. ברור היה לו שלפחות צרי להיות ר"ה כדי טומאה ולא די בפחות ,אול למסקנה הסתפק הא די בשלושה אנשי או שמא צרי יותר. ז .דעת הנחפה בכסף והחיד"א. הנחפה בכס" ] [30נשאל לגבי נשי הגרות בחצר שיש ש שלושה או ארבעה שכני, הא מותר לה להתייחד כשהפתח פתוח לחצר או שמא דווקא בפתח פתוח לרה"ר ממש יש היתר של פתח פתוח? וש כתב: אכ א השכני הדרי בחצר ה אנשי כשרי נראה דחשיב כפתוח לרה"ר כל שה שלשה ,הרי מסוטה גמרינ לה דכל שה ג' חשיבי רבי ,וכיו שאמרו בש"ס ובפוסקי סת ,דכל שפתוח לרה"ר ___________ (26 (27 (28 (29 (30 חלק ב אה"ע סימ ז. שו"ת בית מאיר עמוד ר"ד הוצאת מכו ירושלי .קטע זה חסר בשו"ת רע"א המצטט את תשובת הבית מאיר. המהדיר ש ציי לפרק ו א ש אי כלל ראיה לכ ש"רבי" ה דווקא שלושה ,אול הוסי" לעיי ש בר"ש על המשנה ,ובאמת הר"ש הוכיח כ מגמרא בנזיר ואכמ"ל. כלל קכ"ו סעי" ז. אב העזר ח"ב סימ י"א. אי בו משו יחוד ,ודאי דכל שיש רשות לג' בני אד לעמוד ש חשיב ר"ה והחצר יש בו רשות לכל השכני הדרי ש ...כל שיש רשות לאחרי לעבור דר ש מרתתי ,וא" שלא יהיו במעמד אחד יש לה פחד ורתת זה ,וכיו שהצריכו שיהיה רה"ר כל שיש רשות לג' הנקראי רבי סגי להתיר היחוד ולא בעינ ר"ה בשוק. מבואר בדבריו שכל שיש שלושה אנשי בחצר דינו כרה"ר ואי צור שיהיו בפועל אלא כל שיש שלושה שדרי ש נחשב רה"ר ,למרות שכרגע ה אינ נמצאי בתו החצר. בהמש התשובה מקשה הנחפה בכס" על שיטת הרמב" ] [31הסובר שלא תתייחד אשה אחת אפילו ע אנשי הרבה אלא א"כ אשתו עמו :הסיבה לכ היא כיוו שכול מחפי זה על זה או שג ה יקלקלו .לפי זה מקשה הנחפה בכס" ,מדוע בפתח הפתוח לרה"ר ]כאשר כל מקו שיש לשלושה אנשי רשות להיות מוגדר רה"ר[ אי איסור ,הרי אפילו א ה אית יחד באותו חדר אסור ,כ"ש כאשר ה רק עוברי ברה"ר? תיר& על כ הנחפה בכס" שני תירוצי. יש למתייחדי חשש שמא יעברו ש איש ואשתו שהיא משמרתו שלא יזנה וכיו שהוא אינו יכול לזנות הוא אינו מחפה על המתייחדי ויגלה סוד ולכ חוששי ממנו .לפי זה סיכ וכתב ב"כלל העולה": ובשכ אחד ע אשתו די להתיר משו דמסתפי דאיש ואשתו זו יגלו סוד א יראו אות ,וכשאינ מצוי בחצר האנשי כי א הנשי הנשואות ובעליה בעיר יש לצדד להקל. כאשר אנשי רבי נמצאי יחד באותו חדר יש יותר חשש שיזנה ,שכיוו שכול נמצאי כא ביחוד יש חשש שכול יזנו ,וג א לא כיוו שהוא עמה בחדר יוכל לשכנע שלא יגלו שעבר עבירה ,אול כאשר אד עובר מבחו& ורואה את העבירה אי סברות אלו מועילות ,שכיוו שהאנשי העוברי בחו& הולכי בדר הליכת אי יצר תוקפ ולא יבואו לזנות עמו ] ,[32וג אי זה ברור לו שיוכל לפייס שלא יגלו ,כיו שהוא טרוד בעבירה ] ,[33וא"כ כא יש חשש שיגלו קלונו ולכ חושש ואינו חוטא. לכאורה ג לפי תירו& זה היה די בפתח פתוח למקו שבו מצוי איש אחד שרואה ולא יזנה עמה ,וכמו שבתירו& ראשו הסתפק הנחפה בכס" בפתח פתוח לחצר בה יש ___________ (31איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה ח. (32החיד"א בשער יוס" ]סימ ד[ כתב שהטע לכ הוא "שלא היו בתחילה בעצה אחת". (33לדעתי הסיבה שחושש שלא יוכל לפייס היא פשוטה יותר ,והיא משו שחושש שכיו שהוא טרוד בעבירה לא ידע כלל שראו אותו ולא ידע את מי לפייס. איש אחד שאשתו עמו ,אול מלשו הנחפה בכס" נראה שלתירו& השני צרי דווקא רבי בחצר] ,והגדרת רה"ר נלמדת מדי רה"ר לעני טומאה כדי להתיר משו פתח פתוח וכמו שכתב בתחילת דבריו[ ,ויש להבי מדוע? נראה לענ"ד ש"אשתו משמרתו" הוא שמירה חזקה המגדירה אותו כאד המציל מיחוד ,ובתור שכזה וודאי לא יתפתה עמה ולכ די באיש אחד שאשתו משמרתו כדי להחשיב את המקו פתח פתוח לרה"ר ,אול הסברה שכתב הנהפה בכס" בתי' השני, שהעוברי לא יבואו לזנות עמה וכ לא יוכלו לפייס אינה חזקה ומוכרחת כל כ ולכ באופ זה לא היקל הנחפה בכס" א אי רבי ממש ,היינו כמה אנשי ].[34 לטע זה כתב הנחפה בכס" כי ג בחצר שמצויי ש שכני אשר נשותיה אינ עמה ,מותר להתייחד כמו בפתח פתוח לרה"ר ]לתירו& ראשו לא יועיל פתח פתוח במקו זה כיו שאי כא אד שמותר ביחוד[. החיד"א ] [35כתב שרבו ,הנחפה בכס" ,אמר בפניו את שני התירוצי הנ"ל ולמסקנה נקט החיד"א בדומה לתירוצו האחרו של הנחפה בכס" ,אלא שלדעתו א אחד בלבד יעבור בחו& ג הוא יזנה עמו .החשש הוא שמא יעברו כא שני אנשי כאחד ובזה אי חשש שיתפתו לזנות ג ה .על פי זה חידש החיד"א שמה שאמרו פתח פתוח "לרה"ר" הוא לאו דווקא רשות הרבי אלא כל שיש ש שני אנשי נחשב רה"ר לעניי זה. אמנ הנחפה בכס" והחיד"א כתבו את הדברי לשיטת שסוברי כי הדלת צריכה להיות פתוחה והמתייחדי נצפי ע"י בני רה"ר דר הליכת ,א הדברי נכוני ג לסוברי כי דלת סגורה שאינה נעולה אינה נחשבת יחוד ,שהרי ג לשיטת החולקי יש ליישב את קושיית הנחפה בכס" על הרמב" כפי שיישבו הנחפה בכס" ]בתירוצו השני[ והחיד"א ,וא"כ ממילא באנו לאות הגדרי. ח .להלכה. הנחפה בכס" והחיד"א כתבו להקל כשאיש ואשתו גרי בחצר והנחפה בכס" צידד להקל ג באשה אחת שגרה בחצר ובעלה נמצא בעיר. ___________ (34נראה שעצ החלוקה בי התירוצי לעניי א צרי רבי או לא מוכרחת מ הגמ' ,שכ א נאמר שטע ההיתר בפתח פתוח הוא שמא ייכנס איש ואשתו עמו ,הרי שהעובדה שאמרו "רבי" היא משו שכשיש רבי יש סיכוי שיש ביניה איש ואשתו עמו ,ואז אי צור ברבי ,אול א נסביר שטע ההיתר בפתח פתוח הוא משו שהעומד בחו& לא יזנה ולא יתפייס ,אזי בהכרח מה שאמרו דווקא פתוח לרה"ר הוא משו שצרי הסתברות גבוהה יותר שיעברו אנשי ולא די בחשש שיעבור ש איש אחד בלבד ,וממילא צרי גדר רה"ר כמו לגבי טומאה. (35שער יוס" סימ ד. הדבר הלכה ] [36הקל על פי דבריה ג א בחצר גר איש המציל מיחוד ,כגו אשה שבעלה בעיר ,אמו או בתו ,אביה של המתייחדת בנה או אחיה או קט או קטנה בגיל המציל מיחוד. אול לדעתי צרי שיהיו בחצר לפחות שלושה אנשי מכמה טעמי: .1מהברייתא של פנימי וחיצו אי הכרח להתיר חצר כפי שכתבנו לעיל וממילא אי להוכיח מש על כמות המתייחדי המותרת בחצר. .2לשו הגמ' "פתח פתוח לרה"ר" מורה שצרי שיהיה ש רה"ר לפחות לעניי טומאה כפי שכתב הנחפה בכס" ,לפי הראשוני שאינ סוברי כהרמב" בהסבר הסוגיה של פנימי וחיצו ,וכפי שכתב הבית מאיר: ולעני זה לא בעינ לע"ד רה"ר לעני שבת אלא מקו שרבי מצוי, ורבי שלשה כדאיתא בטהרות. .3פשט לשו הרמב" ] [37שכתב: וכ כל המתייחד ע אשה והיה הפתח פתוח לרשות הרבי אי חוששי משו ייחוד. כ לשו הטור והשו"ע: בית שפתחו פתוח לרה"ר. משמע דווקא רה"ר ,ואד אחד ג א הוא אד המציל מיחוד אינו נקרא רה"ר "ואי מקרא יוצא מידי פשוטו" ].[38 לכ לדעתי בחצר סגורה ונעולה צרי לפחות שלושה אנשי כדי שיהיה די רשות הרבי לפחות לעני טומאה .הסברה בכ היא שכדי שהאד יחשוש לבצע עבירה צרי סבירות מסויימת של תנועת אנשי באותה רשות כדי שהמתייחדי יחששו שאחד מה ייכנס. .4חלון הפונה לרה"ר. ט .השוואה בין חלון לבין פתח פתוח. ___________ (36פרק ג סעי" ה. (37איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה י"ב. (38בנחפה בכס" עמד על כ בסו" התשובה ונדחק ביותר וכתב "והש"ס והפוסקי נקטו היתר פתח פתוח להרה"ר לרבותא ,דאפילו שאינו מצוי ש איש ואשתו כיו שהוא רה"ר דבשוק מסתפי שמא יעבור מש איש ואשתו ויגלו סוד ,ולא חיישינ משו יחוד וכ"ש בפתח פתוח לחצר שמצוי ש איש ואשתו דא"א לו לזנות עמה דודאי מסתפי שמא יגלו סוד". כתב הנודע ביהודה ]:[39 וג חלו או פתח פתוח לרה"ר אי בו משו יחוד. יש להבי מהי המציאות שבה חלו פתוח לרה"ר נחשב פתוח .מסברה נראה שהמדובר הוא בחלו שפתוח באופ כזה שיש אפשרת לצפות על המתייחדי במצב העבירה ]או תו כדי הליכה או כשמתקרבי לחלו[ ,וזו הסיבה שאי כא יחוד ,א א במצב העבירה אי אפשר לראות ,ורק כשעומדי או יושבי אפשר לצפות בה דר החלו, אי להתיר מציאות זו בגלל ההיתר של פתח פתוח שכ יש לחוש שמא יבואו לידי עבירה משו שיודעי שבמצב העבירה לא יראו אות. לכאורה היה מקו לומר שכל שנצפי עכשיו אי כא יחוד למרות שבמצב העבירה אינ נצפי ,וכמו שכתב החזו איש ] [40שא כעת ה במקו שאפשר לראות זה נחשב פתח פתוח ואי חוששי שמא ילכו למקו אחר ,ולמד זאת מהיתר פתח פתוח וז"ל: כמו דמותר בפתח לרה"ר אע"ג דבידו לנעול הדלת לא חיישינ שינעול. א"כ לכאורה הא כ הדי ג בנדו שלנו? נראה שאי הדברי דומי ,שכ בנדו החזו איש איננו חוששי שילכו למקו אחר שהוא מקו יחוד ,א כשאינ נצפי במצב העבירה אנו חוששי שמא יעברו עבירה ללא מעבר מקו ,והיינו שהמקו הנוכחי מוכ לעבירה בלי שיראו אות ,ויש ללמוד כ בק"ו מדברי המנחת שלמה ] [41 שכתב שיש די יחוד במכונית ,והרי וודאי במכונית אי אפשר לבצע את העבירה תו כדי נסיעה אלא הנהג צרי לעצור את המכונית ואז יוכלו לבצע את העבירה ,וא"כ ה"ה שיש יחוד א כעת ה נצפי א במצב העבירה לא. עוד נראה להעיר שג א העוברי ושבי לא יוכלו לראות דר החלו תו כדי הליכה ]כגו שהחלו נמו וצרי להתכופ" כדי להביט דרכו[ ,עדיי נחשב הדבר פתח פתוח ,כי המתייחדי חוששי שמישהו יעצור מהליכתו ויצי& מבעד לחלונ. כ נראה מלשו הגהות עזר מקודש על השו"ע ] [42שכתב: ___________ (39 (40 (41 (42 אב העזר סימ ע"א. אב העזר סימ ל"ד ס"ק א וכ"כ במנחת שלמה שנביא לקמ בניגוד לאג"מ ח"ד סימ ס"ה אות ג. נביא דבריו לקמ. אב העזר סימ כ"ב ס"ק ט. אודות יחוד כשיש חלונות כשנראה מבחו& על ידיה מה שבתו הבית הרי זה כפתח פתוח לרשות הרבי כשאי זוויות המסתירות לגמרי מלהרגיש. וכתב בהמש: אודות חלו פתוח לרשות הרבי ,כל שנראה ממנו היטב הרי זה כפתח פתוח לרשות הרבי ,שאי איסור יחוד בזה כל שאי אפשר להסתיר את עצמו מהראיה דר חלו. מבואר בדבריו שחלו פתוח נחשב פתח פתוח דווקא באופ בו "אי זויות המסתירות לגמרי מלהרגיש" או "שאי אפשר להסתיר את עצמו מהראיה דר החלו" א לא בכל חלו הפונה לרה"ר יש לומר כ. דבר זה ,שאי יחוד כאשר יש חלו הפונה לרשות הרבי ונית לראות דרכו ,נראה פשוט מסברה ,ואפילו לדיעות הסוברות שצרי שהמתייחדי יהיו נצפי על ידי בני רה"ר כא ה נצפי ,ומה איכפת לי שהדלת נעולה? די זה נכו ג לסוברי כי אפילו דלת סגורה ואינה נעולה מוגדרת פתח פתוח מחשש שמא ייכנס מישהו ,שהרי כא אי צור בכניסה שהרי ה נראי ,וברור שבלילה צרי שהחדר יהיה מואר ,כי אחרת ה לא יהיו נצפי. הדבר הלכה ] [43כתב כי ג א יושבי מול חלו הנצפה ע"י חלו השכני שמולו ,או מרפסת מול מרפסת או גג מול גג אי איסור יחוד ,וג כא צרי להוסי" שכל זה הוא באופ בו אפשר לצפות בה ג במצב של עשיית העבירה. נראה שג כא אי צור שבבית ממול יהיו שלשה אנשי ודי באחד בלבד הנמצא באותו בית שיש בו חלו ,או שמשתמש במרפסת שמול חלו המתייחדי ,שכ לעיל הבאנו ] [44את חידושו של הדובב מישרי שג בפתח נעול אי איסור יחוד א לבני הבית יש מפתח ,והדבר הלכה הוסי" על דבריו וכתב שג א יש אד אחד בלבד הנושא מפתח של הבית זה נחשב פתח פתוח ,וש הסברנו שהסיבה שדי כא באד אחד ואי צור דווקא בשלושה שיש לה מפתח ]כמו בפתח פתוח לרשות הרבי[ היא ,משו שדרכ של בני הבית להיכנס לבית תדיר ולכ ג באיש אחד יש סבירות גבוהה שייכנס בכל רגע ורגע ואי זה נחשב כלל למקו סתר .כ יש לומר ג כא, שהרי האד שגר מול החלו עושה בביתו כרצונו :עומד מול חלונו ,או נכנס למרפסתו כשירצה ואי מי שיעכב בעדו. נראה להוסי" שמצב זה א" קל יותר מ המצב של מפתח ביד אחד מבני הבית ,שכ כשיש לאחד מבני הבית מפתח ,במקרי מסויימי צרי שיהיה אד המציל מיחוד ___________ (43סימ ג סעי" י"ב. (44פרק 3א. דווקא ,א כא נראה שבכל המצבי אפשר להקל ג א הנוכח במרפסת הוא אד שאינו מציל מיחוד .הסיבה לכ היא ,שכא האד שמציל מ היחוד אינו נוכח ע המתייחדי באותו החדר ,וממילא אי לחוש שיצטר" לעבירה .ההיתר כא בנוי על כ שהנוכח במרפסת ממול ,צופה עליה בבחינת עי רואה ,ובמציאות זו יש בכוחו להציל ג א אינו מציל לו היה מתייחד עמה .דומה הדבר לאנשי היושבי בחדר שעליו צופה מצלמת טלויזיה במעגל סגור ,כאשר במרכז השליטה ,רחוק מהמתייחדי ,יושב צופה שוודאי מציל אות מיחוד ,ג א הוא מאלה שאינ מצילי בדר כלל מיחוד. המנחת שלמה ] [45כתב: מ"מ אפשר דיש לסמו בכגו דא על החלונות שיש במכונית דחשוב כפתוח לרה"ר ואפילו בלילה ובמקו דלא שכיחי אינשי מ"מ אי לחשוש שיעצור את המכונית לעשות איסור ,דמסתמא הוא חושש ודאי ממכוניות אחרות אשר כרגיל ה מצויות בכל הכבישי וה הרי יכולי לראות ,וא משו החשש דשמא יפתנה ויעביר את המכונית למקו אחר הרי בכגו דא ליכא כלל איסור יחוד ,וכמו שמעיקר הדי מותרי איש ואשה לעמוד זמ רב על יד חלו הפתוח לרה"ר אע"ג שהבית לגמרי סגור ויכול לדבר ע האשה כל מה שירצה וג יכול לפתותה לעבור למקו סתר שהוא ממש באותו בית ,והיינו משו דאזלינ בתר השתא דליכא חששא וה"נ ג כא וצ"ע. ג בדבריו מבואר שכאשר המתייחדי נצפי דר החלו אי כא יחוד ,אלא שיש להבי מה כוונתו במה שכתב לחדש שאפילו בלילה במקו דלא שכיחי אינשי אי יחוד במכונית :א מדובר על מקו בו לא שכיחי אינשי בכלל ,הרי ג ללא המכונית היה כא יחוד ,וא כוונתו שלא שכיחי כ"כ א שכיחי ולכ מותר ,א"כ ג במכונית שיש לה חלונות היה צרי להתיר לפי מה שכתב קוד לכ ,ומה ההוא אמינא לאסור במכונית דווקא? נראה לומר שכוונתו היא שהמקו בו הוא נוסע הוא מקו בו אי עוברי אנשי אלא רק מכוניות ]כפי שכתב במפורש בהמש דבריו[ .בכגו זה ,א יעמוד בחו& ע אשה וודאי יהיו נצפי ע"י כל נהגי המכוניות העוברות ש ולא יבואו לידי עבירה ,אול כשמתייחדי ברכב היתה הו"א שזה חמור יותר משו שאינ נצפי בצורה ברורה כ"כ ע"י נהגי המכוניות ,ועל זה בא וחידש הגרש"ז שג כא יש חשש שיצפו בה נהגי המכוניות ולכ זה נחשב פתח פתוח ].[46 ___________ (45ח"א סימ צ"א אות כ"א. (46עדיי צרי לעיי כיצד אפשר שתו כדי נסיעה יוכלו לראות את המתייחדי בכל האופני, כגו ששוכבי בשעת מעשה העבירה? וודאי שכל זה כאשר חלונות הרכב שקופי והנוסעי נראי דרכ ,א ברכב שאי בו חלונות ,כגו אמבולנס ממוג ירי או מכונית בעלת חלונות כהי או בעלת וילונות, וודאי יש ש די יחוד. נראה להוסי" כי ג במציאות בה אינ נצפי דר החלונות ,האיסור יהיה דווקא א דלתות הרכב נעולות ,שכ א ה פתוחות הרי יש כא היתר מצד שפתח המקו בו ה מתייחדי פתוח .כל זה כאשר נוכחי ברכב רק המתייחד והמתייחדת ,א א ברכב ישנ שלושה אנשי ,כגו נהגת ,ואיש ואשה האסורי בייחוד ,כא החשש הוא שיבצעו את העבירה תו כדי נסיעה ,וממילא במקרה זה ג א הרכב סגור ואינו נעול אי היתר של פתח פתוח ,שהרי אי אפשר לאד מבחו& לפתוח את הדלת תו כדי הנסיעה. י .להלכה. א בחדר בו נמצאי המתייחדי יש חלו הפונה לרשות הרבי דרכו אפשר לצפות בה ,אי כא יחוד לכל הדיעות .כל זה הוא דווקא א אפשר לראות במצב העבירה, אול א במצב העבירה ה אינ נצפי ,יש כא איסור יחוד והחלו אינו מגדיר מציאות זו כפתח פתוח. ג א החלו אינו פונה למקו בו עוברי הרבי ,א מולו יש חלו אחר או מרפסת של הבית ממול ,זה נחשב פתח פתוח ואי כא איסור יחוד .דבר זה נכו ג א בבית ממול גר רק אד אחד ולא שלושה אנשי ]כי אד נוכח בביתו כל הזמ ואינו נחשב כעובר ושב ברה"ר[. במקרה הראשו שבו החלו פונה לרה"ר ההיתר יהיה תק" רק בשעות בה יש רבי המצויי ברחובות ,אול במקרה השני שבו החלו פונה אל מול חלו חבירו ההיתר יהיה תק" בכל שעות היממה ,כי ההסתברות שאד יהיה ער בביתו ]ויצפה על המתייחדי[ גבוהה יותר מההסתברות שיהיו אנשי ברחוב בשעות שבדר כלל אי אנשי מצויי ,וג א הוא בשעות שדר בני אד לישו הרי אנשי בבית קמי מדי פע לצרכי שוני. הנוסעי ברכב במקו שיש בו בעייה של יחוד כתב המנחת שלמה כי א החלונות של הרכב שקופי והמתייחדי נראי בעד אי איסור ייחוד ,והוספנו: א רק שני אנשי נמצאי ברכב הנהג או הנהגת ועוד איש או אשה הרי החשש לעבירה הוא כשהרכב עומד ולכ ג כשהחלונות אטומי האיסור יהיה רק א דלת המכונית נעולה א א היא רק סגורה אי איסור יחוד, אבל א הנוסעי ברכב ה שלושה ,נהגת ועוד איש ואשה ,ש יש חשש לביצוע העבירה תו כדי הנסיעה א החלונות אטומי אזי ג א הדלת סגורה ואינה נעולה יש איסור יחוד ,שהרי אד מבחו& אינו יכול לפתוח את הדלת תו כדי נסיעה. .5פתח פתוח לרה"ר בלילה או כשאין אנשים מצויים כלל. יא .המחמירים בפתוח לרשות הרבים בלילה. לעיל הבאנו את דברי הכנה"ג ]] [47שהובאו ג בבאר היטב ] [[48אשר כתב: בית שפתחו פתוח לרה"ר אי חשש להתיחד וכל' נ"ב דוקא ביו אבל בלילה לא ,ובלילה נמי דוקא בשתי שעות ואי עובר ושב אבל בחצי שעה של לילה שבני אד עוברי ושבי ועדיי לא כלתה רגל מ השוק פשיטא דכיו חשבינ ליה ואי חוששי ליחוד .הר' מכיר משריטי ז"ל בתשובה כתיבת יד. הברכי יוס" ] [49הביא את דברי הכנה"ג והסכי עמה וז"ל: ודברי של טע ה דכשאי עובר ושב מאי אהני פתח פתוח? יב .הוכחה מדברי התוס' והראשונים שאין לחלק. אול יש להעיר שמדברי התוס' בשני מקומות נראה שאי הבדל בי פתח פתוח ביו לבי פתח פתוח בלילה ,ולא כמו שכתב הכנה"ג. הברכי יוס" בהמש דבריו ש הקשה על חידושו של הכנה"ג מהתוס' בשבת וז"ל: ומה שכתב תוס' שבת ד" י"ג ע"ב ד"ה מטה דפלטי ב ליש בפתח פתוח לר"ה הוה ע מיכל שאי בו משו יחוד? צ"ל דהיה במקו דשכיחי עוברי ושבי יו ולילה לא ישבותו ,דאי לא מאי אהניא ישיבת בבית הפתוח לר"ה בלילה? תירו& הברכי יוס" על קושייתו הוא דחוק ,שהרי כתב רש"י ] [50שמעשהו של פלטי נמש שני רבות וכל אות שני הוא היה גר במקו בו אנשי עוברי יו ולילה לא ישבותו? והרי בזמנ לא היה דרכ להסתובב ברחוב אחר אשר כלה ריגלא דתרמודאי ,שהוא כחצי שעה אחר השקיעה או צאת הכוכבי ] ?[51וצ"ע. מקור נוס" בתוס' ממנו קשה על דברי הכנה"ג הוא התוס' העוסק בברייתא האוסרת שינה ע אשתו נדה כשה לבושי .בגמ' במסכת שבת ] [52הובאה ברייתא שהקישה ___________ (47 (48 (49 (50 (51 (52 סימ כ"ב הגהת לטור ס"ק י. ס"ק ט ובפתחי תשובה ס"ק ט ובחכמת אד סימ קכ"ו סעי" ז. סימ כ"ב ס"ק י. סנהדרי ד" כ ע"א ד"ה "תוקפו". עיי מסכת שבת ד" כ"א ע"ב לעני זמ הדלקת נר חנוכה. ד" י"ג ע"א. אשת איש לנידה מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור מדרבנ ]לשכב זה ליד זו[ א" אשתו נידה הוא בבגדו והיא בבגדה אסור .התוס'] [53הקשו לפי היקש זה מדוע אשתו נדה מותרת ביחוד מהפסוק "סוגה בשושני" הרי יש היקש שאשתו נדה שווה לאשת איש? וא נאמר שכיו שיש דרשה המקילה באשתו נדה ]סוגה בשושני[ ויש דרשה המחמירה באשתו נדה אזי יש בה צד קולא וצד חומרא ,עדיי קשה :נלמד בצורה הפוכה ,שמ ההיקש נלמד שיחוד באשתו נדה אסור מהתורה ונתיר מ"סוגה בשושני" באשתו נדה הוא בבגדו והיא בבגדה כשה אינ במצב של יחוד ,כגו בפתח פתוח לרה"ר? מלשו התוס' משמע כי כאשר הפתח פתוח לרה"ר אי איסור יחוד וזה בכל שעות היו ,שהרי התוס' כתבו סת "פתח פתוח לרה"ר" משמע תמיד ,בכל מקו ובכל אד ,ולאו דווקא בזמ ובמקו שמצויי רבי ,אול אפשר לומר שכוונת תוס' למושג ההלכתי של פתח פתוח לרה"ר וממילא א הוא בלילה אי כא כלל מציאות המוגדרת כפתוח לרה"ר ,ודוחק. משני דברי התוס' האלה נראה שדי פתח פתוח נוהג בכל שעות היממה ,כולל שעות הלילה .צרי לומר שהסברה בכ היא שברה"ר ,ג א כלה רגל רוב אנשי מ השוק תמיד יש מציאות של שלושה אנשי שבמקרה יצאו לרה"ר. לעיל כתבנו כי משמעות דבריה של התוס' היא כסוברי שפתח סגור שאינו נעול נחשב פתוח לרה"ר ]ולא כשיטת הבית מאיר[ .א נצר" הבנה זו למה שהסקנו כעת מדברי התוס' הרי שלמסקנה בכל שעות היממה אי איסור יחוד ג א הפתח סגור ואינו נעול. הדבר הלכה ] [54הביא בהוספות בש השדי חמד במכתב לחזקיהו ] [55שכתב על דברי התוס' בשבת ד" י"ג העוסק בפלטי ב לייש: מצאתי בכ"י לאחד קדוש שכתב וז"ל ומדברי התוס' הללו ]העוסק בפלטי ב ליש[ תמיהני על הכנה"ג ואישתמיט ליה דברי התוס' הללו, דמוכרח דס"ל דלילה כיו כחשיכה כאורה מהני פתוח לרה"ר ,דאי לא קשה פלטי אי נתייחד עמה בלילה? וצ"ע. ___________ (53שבת ד" י"ג ע"א ד"ה "מה". (54בהוספות לסימ ג. (55בחידושיו למסכת שבת ד" י"ג ע"א ,נדפס בשדי חמד חלק י. מבואר שלמד בתוס' כמו שכתבנו ,א יש להעיר שהשדי חמד עצמו הזכיר ש את תירוצו של החיד"א ונראה שמסכי עמו. עוד יש להעיר על חידושו של הכנסת הגדולה מלשו הגמ' ,הרמב" ,הראשוני, הטור והשו"ע שסתמו ולא הזכירו חילוק זה בי יו ללילה וכתבו סת שהפתח פתוח לרה"ר משמע כל הזמ .אולי לפי הכנסת הגדולה צרי לומר בדוחק שבלילה אי זה נחשב רה"ר כיוו שאנשי אינ עוברי ש ולכ הראשוני לא הזכירו חילוק זה ,א זה דחוק ליישב כ. יג .דעת החתם סופר. שו"ת חת"ס ] [56כתב: בלאו הכי לא הווי איסור יחוד כלל ,כגו שפתחה פתוח לרה"ר ובשעה שבני אד נעורי. משמע מדבריו שהמדד המשמעותי להחשיב את הפתח כפתוח לרה"ר הוא :הא בני אד ניעורי בבתיה? כי א כוונתו לשעה שבני אד מסתובבי ברחובות היה צרי להתייחס למצב האנשי ברחובות ולא לנתו שבני אד ניעורי .לפי זה צרי לומר שהחת"ס יצא מנקודת הנחה שתמיד יש רבי ברה"ר ,אלא שאי די בזה ורק א בבית אנשי ניעורי זה נחשב פתח פתוח ,כיוו שכל זמ שאנשי ניעורי הדר להיכנס לבתי ,א כשהולכי לישו אי דר האנשי שברה"ר ואפילו אות שאינ מנומסי להיכנס לבתי. עוד אפשר לומר בדעתו שג א אי אנשי ברחובות ,כיוו שבבתי אנשי עדיי ערי זה נחשב פתח פתוח ,כי דר השכני לבוא לבית חבריה לבקש כל מיני דברי. החת"ס אינו הול בשיטת הכנסת הגדולה :הוא אינו מצמצ את רה"ר לזמ מסויי אלא סובר שבשעה שדר אנשי ללכת לישו ג אד חסר נימוסי לחלוטי אינו נכנס לבית ,ג נתפס עליו כגנב ,והדבר נחשב כאילו הפתח נעול. ג על דבריו קשה מדברי התוס' שכתבו שדי פתח פתוח הוא ג בלילה ,וכ קשה עליו מפשטות דברי הגמ' הרמב" ושאר הראשוני שלא חילקו בי פתח פתוח ביו לבי פתח פתוח בלילה. הדבר הלכה ] [57כתב כי אפשר ששיעורו של החת" סופר זהה לשיעורו של הכנה"ג. ___________ (56ח"ב אב העזר תשובה צ"ו. (57פרק ג סעי" י"ד. לדעתי נראה שהברכי יוס" ,שנקט כשיעורו של הכנה"ג ,הול לשיטתו בהסבר הסברה של פתח פתוח ,שהחשש של המתייחדי הוא שה נצפי ע"י העוברי ושבי. להבנה זו ההיתר אינו תלוי כלל בזמ שאנשי ניעורי בבית אלא במצב האנשי ברחובות ,וכל שדר בני אד להסתובב ברחובות יש היתר של פתח פתוח ,למרות שכבר אי דר בני אד בבתי להיות ניעורי ,א לסוברי כי היתר היחוד נובע מפני חשש המתייחדי שמישהו ייכנס ,אכ ההיתר תלוי בעובדה שבני הבית ניעורי, משו שא דר בני אד לישו בזמ כזה אזי ג אד מאד לא מנומס לא ייכנס לבית ללא נטילת רשות. נראה שבאופ שדלת הבית פתוחה במקצת ,לכו"ע ייחשב פתח פתוח כשדר אנשי להיות בחו& ,אפילו א אי דר בני אד להיות ניעורי כעת ,שכ במציאות זו העוברי ושבי לא יתביישו להיכנס ,כי ה מביני שהדלת הפתוחה במקצת מלמדת שבני הבית ניעורי ואפשר להיכנס ,וא"כ עדיי חוששי שמא מישהו ייכנס ללא רשות. יד .הדין במציאות של ימינו. לפי מה שכתבנו ,שג שלושה אנשי נקראי רה"ר ,לכאורה כל רחובות הערי כיו נחשבי לרה"ר כל שעות היממה ,כי תמיד יש המאחרי לשוב לבית ויש המשכימי קו ולא מצינו שיש איסור יחוד בעיר בלילה כמו בדר כפי שתיאר המהרש"ל ] [58את תנועת האנשי שהיתה בזמנו בפראג: דאינו דומה כלל למה שכתב הרמב" שניה יוצאי ממקו אפל, דהיינו פירושו מקו סתר ומיוחד לעבירה להסתר דבר ,מה שאי כ בנדו זה שהוא בפתח הבית ועוברי ושבי מצוי בעיר גדולה כמוה ושומרי העיר סבבוה תמיד ולומדי התורה נעורי ומצוי להקשות ]=לנקוש[ דלתות פתחי הבתי הפתוחי לרוחה ואי זה מקו סתר כלל. וודאי שהזמני השתנו ויש תאורה ברחובות ולכ ג יש ש ג תנועה ,ואפילו במקומות ישוב שאינ ערי גדולות יש תנועה ג בשעות מאוחרות של מתפללי ערבית מאוחרת ,וכ תנועה של לומדי תורה החוזרי מבתי המדרשות ,וכ שומרי ואנשי החוזרי לישוב מהערי הגדולות .כמו כ ג בשעות מאד מוקדמות של הבוקר זה נחשב פתח פתוח ,כי אנשי יוצאי לעבודה מוקד ,וממילא א הבית פתוח לאחד מהרחובות המרכזיי אשר סביר להניח שיש ש שלושה אנשי הרי שנחשב פתח פתוח לרה"ר. ___________ (58שו"ת מהרש"ל סימ ל"ג. מסקנה זו מקבלת משנה תוק" לאור מה שכתבנו שמהתוס' וכ מלשו הראשוני משמע שלא חילקו בי יו ללילה. לפי זה ,לדיעות הסוברות כי כדי שלא יהיה איסור יחוד צרי שהדלת תהיה פתוחה לגמרי למקו היחוד וצרי שהמתייחדי יהיו נצפי ע"י בני רה"ר ,הרי שג בשעות מאוחרות א פותחי את דלת הבית באופ שנצפי ע"י העוברי והשבי ,או שיושבי מול חלו הפונה לרשות הרבי ,אי בעייה של יחוד ]מוב שבאופ זה הדבר יהיה מותר ג לדיעות המתירות א" בסגור שאינו נעול ,שהרי סו" סו" ה נצפי ע"י בני רשות הרבי[ .לעומת זאת ,א סוגרי את הדלת וסומכי על הסוברי כי ג מקו שדלתו סגורה שאינה נעולה אי בו איסור יחוד ,אי להסתפק בכ שיש בחו& שלושה אנשי ,אלא יש צור לצר" את הסתייגותו של החת"ס שכתב שנחשב פתח פתוח כל עוד בני אד ניעורי בבתי ואינ הולכי לישו ]וודאי שהיו ,כיוו שיש חשמל אנשי הולכי לישו מאוחר יותר מאשר בזמ הגמ'[ א א דר בני אד ללכת לישו בבתי אסור ,כיו שאי דר האנשי שברה"ר להיכנס לבתי בשעה שדר בני אד לישו ,וממילא אי חשש שמא ייכנס אד שאינו צפוי. נראה להעיר בדעת החת סופר ,שהעיקרו המנחה בהגדרת פתח פתוח הוא לאו דווקא בדר בני אד באותו המקו ,אלא בדעתו של האד העלול להיכנס לבית .לכ ג בזמ שדר אנשי להיות ניעורי החשש שמא ייכנס מישהו קיי רק א העומד בחו& משער שבני הבית ניעורי ,כגו שהבית מואר ,א א הדירה חשוכה ]כגו שיש הפסקת חשמל בדירה ] [ [59כ שאצל העומד מבחו& יש תחושה שדיירי הבית הלכו לישו וממילא לא ייכנס יש חשש ייחוד ,א נראה שג במציאות זו ,א הדלת תהיה פתוחה ממש ,יש לחוש שמא מישהו ייכנס ]למרות שהבית חשו[ ושוב יהיה כא היתר של פתח פתוח ,א עדיי נראה שהדבר יהיה אסור משו שדומה לכיעור ].[60 כמו כ א אי דר בני אד להיות ניעורי בשעה זו א הבית מואר או שבוקעי ממנו קולות המלמדי על כ שיש ש אנשי ניעורי יש חשש שמישהו ייכנס ונחשב לפתח פתוח. ___________ (59מוב שא מלכתחילה נכנס ע אשה למקו חשו וסוגר את הדלת ,אי צור לדו הא יש כא יחוד ,שכ דבר זה וודאי אסור משו שיש כא מעשה כיעור להיות ע אשה במקו חשו ,כפי שכתב הרמב" ]הלכות אישות פרק כ"ד הלכה ט"ו[ בי הדברי הנקראי כיעור "או שיוצא ממקו האופל" .כל הדיו הוא רק באופ בו החוש בא מאליו, כגו בהפסקת חשמל ,שכיעור אי כא ]שהרי לא יזמו כניסה למקו חשו[ וממילא יש לשאול :הא יש כא איסור יחוד? (60כפי שכתב בשו"ת מהרש"ל ]תשובה ל"ג הובאו דבריו בדבר הלכה פרק ג הערה ל"ד[ שיחוד בחוש באופ זה אסור משו "שמכוער הדבר וצרי להתרחק ממנו" ,א אינה יוצאת מבעלה משו "כיעור" שכ המקו פרו& ואי כא "מקו סתר המיוחד לעבירה שהרי הוא פתוח". טו .להלכה. נראה כי א אי כלל אנשי ברחוב ,כגו שיש עוצר או שאנשי נסגרי בחדרי ביטחו מפחד הפצצות הרי שג א אי דר אנשי ללכת לישו בשעה זו יש איסור יחוד .באופ זה מסתבר שג התוספות יודה שאי היתר של פתח פתוח. במצב בו ישנ אנשי ברחוב ,נראה שקשה לסמו למעשה על הדיוק מדברי התוספות והראשוני שהבאנו לעיל ,שכ האחרוני נקטו למעשה להחמיר בנדו זה. לכ ,א נסמו על המקילי בדלת סגורה שאינה נעולה מהטע שהמתייחדי חוששי שמישהו ייכנס לבית ,אזי נראה שלגבי יחוד בלילה יש לפסוק למעשה כהכרעתו של החת"ס ,שכאשר דר בני אד להיות ניעורי בבתיה באותו מקו אי איסור יחוד א הדלת סגורה ואינה נעולה ,א א דר אנשי ללכת לישו בשעה זו, ג א ברחוב אליו הבית פתוח עדיי אנשי מצויי יש איסור יחוד. הוספנו שלשיטה זו נראה שבאופ שדלת הבית פתוחה במקצת ,אפילו א אי דר בני אד להיות ניעורי כעת ,יש חשש שייכנסו אנשי זרי ]כי הדלת הפתוחה במקצת מלמדת שבני הבית ניעורי[ ולכ נחשב פתח פתוח. ג למחמירי כשיטות הסוברות שהדלת צריכה להיות פתוחה בצורה כזו שהמתייחדי יהיו נצפי ע"י העוברי ברחוב ,יש מקו בזמננו להקל עד שעות מאוחרות בלילה ומוקדמות בבוקר ,א היחוד הוא בחדר מואר והדלת פתוחה לגמרי לכוו רשות הרבי ,או שישבו מול חלו הפונה לרשות הרבי .כיוו שכתוצאה מהחשמל ותאורת הרחוב אנשי נמצאי בימינו ברחובות המרכזיי רוב שעות היממה אפילו במקומות ישוב קטני ,וודאי יש להקל בערי הגדולות ש מצויי אנשי ברחוב כל שעות היממה .מוב שבמצב זה בו הפתח פתוח כ שהמתייחדי נצפי על ידי בני רה"ר יהיה מותר ג לדיעות המתירות בפתח הסגור שאינו נעול. כ פסק ג הדבר הלכה ] [61וז"ל: ונראה דבעיר גדולה מותר כל הלילה כשהפתח פתוח ממש ]...[62 ומהרדב"ז משמע דהיכא שמקו היחוד מואר ופתחו פתוח ממש ,וכ בשיש בו חלו בלא וילו הפונה לרה"ר ,אי בו די יחוד בכל הלילה באות אופני שמותר ביו. עוד נראה להוסי" על ההיתר האחרו ,על פי מה שכתבנו לעיל בדי חלו הפונה לרשות הרבי שג א יש חלו מול הבית נחשב הדבר פתח פתוח .לפי זה ג א ___________ (61פרק ג הלכות ט"ו ט"ז. (62מהמש דבריו ש מוכח שדיבר כא על בית מואר ולא חשו. ברחוב אי אנשי מצויי ,א מול הדלת הפתוחה או החלו ישנו חלו או מרפסת של השכני נחשב הדבר פתח פתוח ג בשעות מאוחרות שאי דר הרבי להסתובב ברחוב ,משו שדרכ של בני הבית להתעורר בלילה לכל מיני צרכי ,וא"כ דומה הדבר לפתח הפתוח למקו שיש סבירות שאנשי יסתובבו ש ג בשעות הלילה.
© Copyright 2024