‫מאמר י‬
‫פתח פתוח לרשות הרבי‬
‫חלק ב הגדרת "רשות הרבי"‬
‫‪ .1‬פתיחה‪.‬‬
‫‪ .2‬פתח פתוח לחצר סגורה ונעולה‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫דעת הכנסת הגדולה והנחפה בכסף‪.‬‬
‫דעת הבינת אדם‪.‬‬
‫דעת הריטב"א‪.‬‬
‫דעת הבית מאיר‪.‬‬
‫להלכה‪.‬‬
‫‪ .3‬כמות האנשים בחצר הנדרשת כדי להגדירה כרה"ר לענין‬
‫איסור יחוד ‪.‬‬
‫א‪ .‬השוואה מדין רה"ר בטומאה לרה"ר לעניין יחוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬דעת הנחפה בכסף והחיד"א‪.‬‬
‫ג‪ .‬להלכה‪.‬‬
‫‪ .4‬חלון הפונה לרה"ר‪.‬‬
‫א‪ .‬השוואה בין חלון לבין פתח פתוח‪.‬‬
‫ב‪ .‬להלכה‪.‬‬
‫‪ .5‬פתח פתוח לרה"ר בלילה או כשאין אנשים מצויים כלל‪.‬‬
‫א‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫המחמירים בפתוח לרשות הרבים בלילה‪.‬‬
‫הוכחה מדברי התוס' והראשונים שאין לחלק‪.‬‬
‫דעת החתם סופר‪.‬‬
‫הדין במציאות של ימינו‪.‬‬
‫להלכה‪.‬‬
‫‪ .1‬פתיחה‪.‬‬
‫כפי שהוסבר במאמר הקוד‪ ,‬ההיתר של פתח פתוח לרשות הרבי מבוסס על העובדה‬
‫שיש ברשות הרבי אנשי ובכ נמנעת העבירה‪ .‬אול יש לברר‪:‬‬
‫א‪ .‬מהו גדר "רשות הרבי" לעניי זה‪ :‬הא כוונת הגמ' רק לרה"ר ממש או אולי‬
‫ההגדרה רחבה יותר וכוללת ג חצר‪ ,‬שלעניי דיני מסויימי יש לה די רה"ר?‬
‫א המסקנה תהיה שלחצר יש די רה"ר עדיי צרי לברר‪ :‬מה צרי להיות מספר‬
‫הדרי באותה חצר או באותו חדר מדריגות נעול שהכניסה אליו היא רק ע"י‬
‫אינטרקו שנמצא ברשות בעלי הדירות?‬
‫ב‪ .‬כמו כ צרי לברר מה הדי א המתייחדי נמצאי בחדר שדלתו נעולה א ה‬
‫יושבי מול חלו הפונה לרה"ר‪ ,‬או א ה נוסעי במכונית בעלת חלונות שקופי‬
‫במקו שיש בו די יחוד‪ ,‬או לחילופי כאשר יושבי מול חלו שאינו פונה לרה"ר א‬
‫מולו יש מרפסת או חלו של בית אחר שבו גרי אנשי?‬
‫ג‪ .‬עניי נוס" הצרי בירור הוא הא ההיתר של פתח הפתוח לרה"ר הוא בכל שעות‬
‫היממה או אולי בזמני מסויימי אי היתר זה קיי‪ ,‬כגו בשעות הלילה? הא נכו‬
‫לומר שדי זה תלוי בדר האנשי בכל מקו ומקו‪ ,‬כגו שבערי גדולות‪ ,‬שדר‬
‫אנשי להסתובב ברחובות ג בשעות המאוחרות של הלילה‪ ,‬די זה יהיה קיי בכל‬
‫שעות היו‪ ,‬ואילו במקומות ישוב קטני לא?‬
‫ד‪ .‬במקביל יש לדו מה הדי בזמ עוצר או כאשר אנשי סגורי בחדרי ביטחו‬
‫מפחד הפגזות?‬
‫‪ .2‬פתח פתוח לחצר סגורה ונעולה‪.‬‬
‫א‪ .‬דעת הכנסת הגדולה והנחפה בכסף‪.‬‬
‫בפשטות נראה שרה"ר האמורה כא אינה ע הגדרי של שבת ]ולא הוזכר כלל תנאי‬
‫של שישי ריבוא לסוברי כ לעני שבת[‪ .‬א עדיי יש לשאול למה התכוונו חז"ל‬
‫כשנקטו פתח פתוח "לרשות הרבי"? הא זהו דווקא למקו שבו עוברי רבי‪,‬‬
‫וא"כ חצר אינה בכלל זה‪ ,‬או שכוונת למקו בו יש אנשי אחרי‪ ,‬אפילו מועטי‪,‬‬
‫וא"כ אפילו חצר תיחשב רה"ר‪ ,‬אפילו יש בה כמות מועטת של אנשי ]‪?[1‬‬
‫הא החשש של המתייחדי קיי רק כאשר כמות גדולה של אנשי עוברת ליד בית‪,‬‬
‫שאז הסבירות שאד ייכנס או יצי& ויראה היא גבוהה‪ ,‬א כאשר כמות העוברי‬
‫נמוכה אינ חוששי‪ ,‬או שמא אפילו א כמות האנשי שעוברי ליד הבית היא‬
‫מועטת‪ ,‬א עצ הסבירות שיכולי להיכנס לחדר כבר מהווה גור הרתעה?‬
‫הבאר היטב ]‪ [2‬הביא את דברי הכנסת הגדולה ]‪ [3‬שכתב‪:‬‬
‫בית שפתחו פתוח לרה"ר אי חשש להתיחד וכל' נ"ב דוקא ביו‬
‫אבל בלילה לא‪ ,‬ובלילה נמי דוקא בשתי שעות ואי עובר ושב‪ ,‬אבל‬
‫בחצי שעה של לילה שבני אד עוברי ושבי ועדיי לא כלתה רגל‬
‫מ השוק פשיטא דכיו חשבינ ליה ואי חוששי ליחוד‪ .‬הר' מכיר‬
‫משריטי ז"ל בתשובה כתיבת יד‪.‬‬
‫___________‬
‫‪ (1‬לפי זה מה שאמרו פתח פתוח "לרשות הרבי" בא למעט פתח פתוח למקו בו ישנ‬
‫אנשי מעטי מאוד‪.‬‬
‫‪ (2‬אב העזר סימ כ"ב ס"ק ט ובפתחי תשובה ס"ק ט ובחכמת אד סימ קכ"ו סעי" ז‪.‬‬
‫‪ (3‬סימ כ"ב הגהת לטור ס"ק י‪.‬‬
‫הכנה"ג כותב שתו חצי שעה מ השקיעה וודאי נחשבת לפתוח לרה"ר‪ ,‬כי לא כלתה‬
‫רגל מ השוק ועל זה כתב ש "פשיטא דכיו חשבינ ליה"‪ .‬לאחר שעתיי מ הלילה‬
‫מבי הכנה"ג שוודאי אינו נחשב פתח פתוח לרה"ר כי "אי עובר ושב"‪ ,‬אול אי זה‬
‫ברור מה דעתו בזמ שבי חצי שעה לבי שעתיי? נראה שכוונתו לומר שבחצי‬
‫השעה הראשונה וודאי לא כלתה רגל מ השוק וודאי נחשב פתח פתוח לרה"ר‪ ,‬כמו כ‬
‫לאחר שעתיי וודאי אי כא היתר של פתח פתוח לרה"ר‪ :‬בזמ הביניי תלוי הדבר‬
‫במנהג המקומות‪ ,‬והעיקרו הוא כמבואר בדבריו‪ ,‬כל ש"לא כלתה רגל מ השוק"‬
‫נחשב פתוח לרה"ר‪.‬‬
‫הנחפה בכס" ]‪ [4‬דייק מדברי הכנה"ג מהי הגדרת רה"ר וז"ל‪:‬‬
‫ממה שנראה מהרב כנסת הגדולה מש תשובת כתב יד דהאי רה"ר‬
‫הוא כרה"ר בשוק‪ ,‬שכתב שג בתחילת הלילה כל זמ שלא כלתה‬
‫רגל מהשוק מהני הא דפתח פתוח וכל' יעוי ש דודאי ה דינא‬
‫דרה"ר הוא מדבר ברה"ר דשוק‪ ,‬אכ דינא דפתח פתוח לחצר שיש בו‬
‫שכני יוצאה במכל שכ כדכתיבנא לעיל באור‪.‬‬
‫ממה שכתב הכנה"ג לתלות את הזמ בו נחשב לפתוח לרה"ר בנתו של "כלתה רגל‬
‫מ השוק" מבי הנחפה בכס" שהגדרת רה"ר אינה תלויה בבעלות על המקו אלא‬
‫בכמות האנשי הנוכחי ש הא זהו מקו הילו לרבי או לא‪.‬‬
‫הבנה זו מייש הנחפה בכס" ג לגבי יחוד בחצר‪ ,‬שלדעתו זוהי מציאות פשוטה יותר‬
‫להיתר‪ ,‬ובאותה תשובה כתב לעיל בדי החצר‪:‬‬
‫דזהו טע ההתר בפתח פתוח לרה"ר‪ ,‬משו דמסתפי שיעבור מש‬
‫איש ואשתו‪ ,‬והש"ס והפוסקי נקטו התר פתח פתוח להר"ה לרבותא‪,‬‬
‫דאפילו שאינו מצוי ש איש ואשתו כיו שהוא רה"ר דבשוק מסתפי‬
‫שמא יעבור מש איש ואשתו ויגלו סוד‪ ,‬ולא חיישינ משו יחוד‬
‫וכ"ש בפתח פתוח לחצר שמצוי ש איש ואשתו לזנות עמה דודאי‬
‫מסתפי שמא יגלו סוד ]‪.[5‬‬
‫כוונתו היא שכיוו שבחצר כל הזמ מצויי שכני הרי שדינה לעניי יחוד הוא כפתח‬
‫הפתוח לרה"ר בזמ שמצויי בה אנשי‪ .‬אול יש להעיר שמאיד גיסא יש בחצר‬
‫קולא‪ ,‬שכ בני רה"ר ה רבי ובני חצר מועטי‪ ,‬ומניי שג בכמות מועטת של‬
‫אנשי יש היתר של פתח פתוח? מלשו הגמ' שהתירה דווקא בפתח הפתוח ל"רשות‬
‫___________‬
‫‪ (4‬ח"ב אב העזר סימ י"א בסו" התשובה‪.‬‬
‫‪ (5‬כנראה כוונתו שנמצאי בבתי הנמצאי באותה חצר‪.‬‬
‫הרבי"‪ ,‬משמע שבאה להתיר ברשות הרבי דווקא ולא באה לחדש רבותא שאפילו‬
‫בפתוח לרה"ר מותר‪ ,‬כפי שהסביר החיד"א ]‪.[6‬‬
‫ב‪ .‬דעת הבינת אדם‪.‬‬
‫הבינת אד ]‪ [7‬הסתפק הא פתוח לחצר נחשב פתוח לרה"ר או לא‪ ,‬וכתב להוכיח מ‬
‫המשנה בטהרות ]‪ [8‬הכותבת כי אפילו מבוי נחשב רשות היחיד לעני טומאה‪ ,‬וכ"פ‬
‫הרמב" ]‪ ,[9‬וכיוו שדי סתירה בסוטה ודי רשות היחיד לעניי טומאה אחד הוא‪ ,‬יש‬
‫ללמוד מכא שלעניי סתירה ג מבוי נחשב רשות היחיד‪ ,‬וא"כ למדנו שחצר אינה‬
‫נחשבת רה"ר ופתח הפתוח אליה אינו נחשב פתח הפתוח לרה"ר‪ ,‬א יש להעיר שנית‬
‫לחלק ולומר כי אי הכרח שהגדרת רה"ר לעניי יחוד שווה להגדרת רה"ר לעניי‬
‫סתירה‪ ,‬כמו שכתב התוס' שאנ"& ]‪ ,[10‬והביא ראיה לכ וז"ל‪:‬‬
‫וה"נ אמרינ חצר שרבי נכנסי לה בזו ויוצאי לה בזו רשות היחיד‬
‫לשבת ורשות הרבי לטומאה משמע דוקא היכא דאיכא תרתי פתחא‬
‫אבל היכא דליכא אלא פתח אחד הוי רשות היחיד לטומאה‪.‬‬
‫ביאור דבריו‪ :‬לעניי יחוד בסוטה אמרו שחצר שיש לה שני פתחי נחשבת רשות‬
‫הרבי לעני טומאת סוטה‪ ,‬ומדייק התוס' שאנ& שא בחצר יש רק פתח אחד דינה‬
‫כרשות היחיד לעניי סתירת סוטה‪ .‬עולה מדבריו שלמרות שלעניי איסור יחוד ג‬
‫פתח פתוח אחד אינו נחשב יחוד‪ ,‬לעניי סוטה הוא נחשב יחוד‪ ,‬ומבואר שגדרי יחוד‬
‫בסוטה חמורי מגדרי יחוד לעניי איסור‪.‬‬
‫עוד למד הבינת אד די יחוד בחצר מדי חשש יחוד בגברי בחדר הפנימי ונשי‬
‫בחיצוני‪ .‬בגמ' ]‪ [11‬מובאת מחלוקת בי רב כהנא למתניתא בעניי שני חדרי‪ ,‬פנימי‬
‫וחיצו‪ ,‬שבאחד מה יש גברי ובשני נשי‪ ,‬מתי יש לחוש שיבואו לידי יחוד ומתי‬
‫לא?‬
‫וז"ל הגמ'‪:‬‬
‫אמר רב כהנא‪ :‬אנשי מבחו& ונשי מבפני אי חוששי משו‬
‫ייחוד‪ ,‬אנשי מבפני ונשי מבחו& חוששי משו ייחוד‪.‬‬
‫___________‬
‫‪(6‬‬
‫‪(7‬‬
‫‪(8‬‬
‫‪(9‬‬
‫‪(10‬‬
‫‪(11‬‬
‫הערת הרב יובל בוקבזה‪.‬‬
‫כלל קכ"ו ס"ק י"ח‪.‬‬
‫פרק ו משנה ד‪.‬‬
‫הלכות שאר אבות הטומאות פרק י"ח הלכה א‪.‬‬
‫סוטה ד" כ"ה ע"א ד"ה "אמר אביי"‪.‬‬
‫קידושי ד" פ"א ע"א‪.‬‬
‫במתניתא תנא איפכא‪ .‬אמר אביי‪ :‬השתא דאמר רב כהנא הכי‪ ,‬ותנא‬
‫מתניתא איפכא‪ ,‬אנא נעביד לחומרא‪.‬‬
‫רש"י כתב בהסבר הגמ'‪:‬‬
‫אנשי בחו& בבית החיצו‪.‬‬
‫ונשי בפנימי אי חוששי משו יחוד שהחיצוני אי לה דר‬
‫לפני ואי יתייחד האיש אחד ע הנשי? אבל הפנימי יש לה‬
‫דר לחו&‪ ,‬הילכ אנשי בפני ונשי בחו& חוששי שמא יצא אחד‬
‫מה ויתייחד ע הנשי‪.‬‬
‫איפכא אנשי בחו& ונשי בפני חוששי שמא יכנס האחד לפני‬
‫ולא ירגישו בו חביריו‪ .‬אנשי בפני ונשי בחו& אי חוששי שמא‬
‫תכנס היא לפני‪ ,‬וא תכנס היא לפני לא איכפת ל דאשה מתייחדת‬
‫ע שני אנשי‪ ,‬וא אחד מה יוצא לבי הנשי אי זה ייחוד‬
‫דמיסתפי שמא יצא אחד מה אחריו שהרי דר הפנימיי על‬
‫החיצוני‪.‬‬
‫רש"י מסביר שטע המחלוקת בי המתניתא לבי רב כהנא בעניי גברי בפני ונשי‬
‫בחו& הוא‪ ,‬שהמתניתא מבינה שג א יצא אחד מהפנימיי לחדר החיצוני‪ ,‬לא יהיה‬
‫כא יחוד כי המתייחדי חוששי שמא מישהו ייכנס‪ .‬רב כהנא לעומת זאת סובר שאי‬
‫חשש כזה וממילא אי זה נחשב פתח פתוח‪.‬‬
‫יש להבי מדוע אי רב כהנא חושש שמישהו מהפנימיי יצא לחדר החיצו? מדוע‬
‫לדעתו אי כא היתר של פתח פתוח? הבינת אד ]‪ [12‬מבי שהטע לכ הוא משו‬
‫שכמות האנשי בפני היא מועטת‪ ,‬ואי כא פתח פתוח "לרה"ר" אלא לחצר‪ ,‬וא"כ‬
‫מוכח מכא שבפתח פתוח לחצר אי היתר של פתח פתוח‪.‬‬
‫ג המתניתא הסוברת להתיר משו פתח פתוח אינה חולקת על כ שבפתוח לחצר אי‬
‫היתר‪ ,‬אלא שש יש סברה המגבירה את חשש הכניסה מ החדר הפנימי‪ ,‬והוא שדר‬
‫היציאה של השוהי בחדר הפנימי היא רק ע"י מעבר בחדר החיצוני‪ ,‬א בחצר רגילה‬
‫שאי סברה כזו‪ ,‬ג המתניתא מודה שאי היתר של פתח פתוח בפתוח לחצר‪.‬‬
‫אול לעיל כתבנו עוד שלוש אפשרויות בהסבר דעת רב כהנא‪:‬‬
‫א‪ .‬הבית מאיר כתב שמכא נלמד שסגור שאינו נעול אינו נחשב פתח פתוח ויש בו‬
‫איסור יחוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבני ציו כתב שלמרות שבדר"כ סגור שאינו נעול נחשב פתח פתוח‪ ,‬כא שאי‬
‫דר הגברי להיכנס לחדר הנשי‪ ,‬ג סגור שאינו נעול אינו נחשב פתח פתוח‪.‬‬
‫___________‬
‫‪ (12‬סימ קכ"ו ס"ק י"ח‪.‬‬
‫ג‪ .‬עוד כתבנו שאפשר לומר שכאשר נכנס לחדר הנשי נועל את הדלת אחריו‪.‬‬
‫לפי כל האפשרויות הנ"ל הסיבה שכא אי היתר של פתח פתוח לרה"ר היא‪ ,‬משו‬
‫שיש כא חסרו בהגדרת "פתח פתוח" ]ולא חסרו בהגדרת "רה"ר" כפי שהבי‬
‫החכמת אד[‪ .‬לפי זה אי אפשרות להוכיח מכא לגבי הגדרת פתח פתוח לחצר‪ ,‬הא‬
‫נחשב פתוח לרה"ר או לא‪.‬‬
‫למסקנה נשאר הבינת אד בצ"ע ולא הכריע הא בחצר מותר או אסור‪.‬‬
‫ג‪ .‬דעת הריטב"א‪.‬‬
‫לעיל הבאנו את דברי הריטב"א ]‪ [13‬שכתב בהסבר המתניתא‪:‬‬
‫משו דהנהו דבפני כד נפק חד מנייהו לברא מירתת‪ ,‬דילמא נפק‬
‫חבריה שיש לו ג כ דר לחו& והוי כפתח פתוח לרה"ר‪.‬‬
‫הריטב"א כתב שהחשש שמא ייכנס מישהו מ הפנימי לחיצו מגדיר מציאות זו‬
‫"כפתח הפתוח לרה"ר"‪ .‬משמעות דבריו היא שפתח פתוח הוא לאו דווקא לרה"ר אלא‬
‫אפילו בי שני חדרי שהאחד פנימי והשני חיצו ואנשי בפנימי ונשי בחיצו‪ ,‬כי‬
‫היוצא לחדר הנשי שיודע שחבירו עשוי לצאת אחריו מפחד לחטוא שמא יתגלה‪.‬‬
‫הריטב"א משווה מציאות זו לפתח הפתוח לרה"ר‪ ,‬ומכא נלמד שהריטב"א מבי‬
‫שמשמעות הלשו "פתח פתוח לרה"ר" היא דוגמא לעיקרו בו כאשר יש כמה אנשי‬
‫שאחד מה עשוי להיכנס אי איסור יחוד ולאו דווקא רה"ר‪ ,‬ולפי זה פתח פתוח‬
‫לחצר נחשב פתוח‪ ,‬ולא כמו שרצה ללמוד מכא החיי אד‪ .‬אול יש להעיר‬
‫שהריטב"א לא הסביר מה דעתו של רב כהנא החולק על המתניתא וסובר כי א‬
‫הגברי בחיצו חוששי שמא אחד יצא ויתייחד‪.‬‬
‫דברי הריטב"א הובאו בשער יוס" ]‪ [14‬לחיד"א שכתב להתיר כאשר הפתח פתוח לחצר‬
‫שבה גרי איש ואשתו ]‪ [15‬וסיי‪:‬‬
‫וכמ"ש הריטב"א להדיא בפירוש המתניתא‪.‬‬
‫אול הוקשה לחיד"א‪ :‬הרי כל זה הוא בהסבר דעת המתניתא‪ ,‬והרי רב כהנא חולק‬
‫ולהלכה נפסק ג כמוהו? בעקבות כ נדחק החיד"א והסביר שלדעת רב כהנא ההיתר‬
‫___________‬
‫‪ (13‬קידושי ד" פ"א ע"ב ד"ה "במתניתא תנא איפכא"‪.‬‬
‫‪ (14‬תשובה ד בסו" הספר ועיי שכתב כי רב כהנא החולק ש בגמ' אינו חולק על העיקרו‬
‫שכתבנו‪.‬‬
‫‪ (15‬כתב הדבר הלכה בפרק ג ס"ק י"ג כי כ היה המקרה עליו ד החיד"א‪ ,‬א ג א יש אד‬
‫אחד המציל מיחוד‪ ,‬כגו אמו‪ ,‬בתו‪ ,‬אביה של המתיחדת או בנה או אחיה‪ ,‬או אשה שבעלה‬
‫בעיר ג כ מותר ועיקר כוונת החיד"א לומר שאי צור שרבי יעברו ע"י הפתח הפתוח‪.‬‬
‫של פתח פתוח לרה"ר הוא משו שחושש שמא ייכנסו שניי‪ ,‬א א רק אחד ייכנס‬
‫אי מניעה לזנות‪ ,‬כיוו שג הוא יזנה כמוהו‪ .‬לפי זה סובר רב כהנא שבחדר פנימי‬
‫וחיצו‪ ,‬כיוו שאי ציבור גדול אינו חושש שמא יצאו שניי ולכ נחשב יחוד‪.‬‬
‫לדעתי נית להסביר אחרת את דעת רב כהנא‪ ,‬שכ באמת צרי להבי מה סברתו שיש‬
‫כא יחוד‪ ,‬הרי אפילו א נאמר שפתח הפתוח לחצר אסור ואי בו היתר של פתח‬
‫פתוח‪ ,‬כא זהו מצב בו יש חשש גדול יותר שייכנסו‪ ,‬שכ היציאה היחידה של השוהי‬
‫בפנימי היא דר החדר החיצוני‪ ,‬וכמו שיצא זה יצא ג חבירו לצור כל שהוא‪ ,‬שהרי‬
‫לא יישאר כלוא ומדוע נאמר כי המתייחד אינו חושש ]‪?[16‬‬
‫צ"ל בדעת רב כהנא שהוא חשש שכיוו שיש מעט אנשי והוא מכיר מתי דרכ לצאת‬
‫ומתי לא‪ ,‬וינצל את השעה בה הוא יודע שאינ מתכווני לצאת‪ .‬א"כ ג להבנה זו אי‬
‫ללמוד לאסור בפתוח לחצר‪ .‬אדרבה‪ ,‬אפשר לומר כי פתח פתוח לחצר שאינו יודע‬
‫מתי יוצאי ומתי נכנסי נחשב פתוח לרה"ר‪ ,‬למרות שיש בה אנשי מעט‪ .‬רק‬
‫בפנימי וחיצו יש די מיוחד בגלל החשש של רב כהנא שהמתייחד ינצל שעת כושר‬
‫בהנחה ]מתו הכרת המציאות[ שחבריו לא יצאו כמותו בשעה שמתייחד‪.‬‬
‫א נית לומר שאי כלל ראיה להתיר פתח פתוח לחצר אפילו מהמתניתא ג לפי‬
‫הסבר הריטב"א‪ ,‬שכ אפשר שהטע של המתניתא שאי כא יחוד אינו משו שבכל‬
‫פתח שפתוח לחצר אי יחוד‪ ,‬אלא משו שכא זהו מקרה מיוחד‪ ,‬שהרי האפשרות‬
‫היחידה של השוכני בחדר הפנימי לצאת היא רק ע"י מעבר בחדר החיצו‪ .‬א"כ‬
‫דווקא כא‪ ,‬הפתח הפתוח לחצר נחשב כעי פתח הפונה לרה"ר‪ .‬זו כוונת הריטב"א‬
‫שכתב "שיש לו ג כ דר לחו&"‪ ,‬היינו שכמו שהראשו יכול לצאת החוצה רק דר‬
‫החדר החיצוני‪ ,‬ג חבירו יכול לצאת רק בדר כזו‪ .‬לעומת זאת רב כהנא האוסר‪ ,‬סובר‬
‫כי די החדר הפנימי כדי כל חצר רגילה שאי בה די פתח הפתוח לרה"ר ]ואינו‬
‫מתחשב בנתו שדר הפנימיי לצאת רק דר החדר החיצוני[‪.‬‬
‫ד‪ .‬דעת הבית מאיר‪.‬‬
‫הבית מאיר ]‪ [17‬התייחס ליחוד במטבח הפתוח לבית החור"‪ ,‬ובבית החור" מצויי‬
‫שלשה אנשי‪ .‬על מצב זה כתב הבית מאיר‪:‬‬
‫___________‬
‫‪ (16‬החזו"א בתשובה ]הובאה בדבר הלכה פרק ג ס"ק ו[ כתב שמדובר בחולי או אסורי‬
‫ודוחק‪ ,‬ג צ"ע לפי דבריו מה סברת המתניתא שהתירה‪ ,‬הרי א ה אסורי ה אינ‬
‫מסוגלי לצאת אחריו‪.‬‬
‫‪ (17‬שו"ת בית מאיר עמוד ר"ד הוצאת מכו ירושלי‪ .‬קטע זה חסר בשו"ת רע"א המצטט את‬
‫תשובת הבית מאיר‪.‬‬
‫ובבית החור" סתמא שרוי ג' בני אד ולעני זה לא בעינ לע"ד‬
‫רה"ר לעני שבת‪ ,‬אלא מקו שרבי מצוי ורבי שלשה כדאיתא‬
‫טהרות משנה ו ]‪.[18‬‬
‫מבואר בדבריו כי ג א בחדר שלפני המטבח יש שלושה אנשי נחשב הדבר‬
‫לפתוח לרה"ר ואי איסור יחוד ]‪.[19‬‬
‫לקמ ] ‪[20‬‬
‫דייק מלשו הגמ'‬
‫אלא שלפי זה לכאורה סותר הבית מאיר את עצמו‪ ,‬שכ‬
‫"פתח פתוח לרה"ר" שדווקא באופ זה מותר‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫איכא למידק מיניה‪ :‬הא פתח סתו אפילו אינו נעול והוא פונה לרה"ר‬
‫או פתוח לחצר והוא עמה ביחוד בהבית הוי יחוד!‬
‫משמע מדבריו כי כדי להתיר משו פתח פתוח יש צור בשני תנאי‪ :‬א‪ .‬פתוח שאינו‬
‫סגור‪ .‬ב‪ .‬פתוח לרה"ר ולא לחצר‪ .‬לפי זה‪ ,‬כאשר הפתח פתוח לחצר יש די יחוד ]‪.[21‬‬
‫כ דייק מדבריו בבני ציו ]‪ ,[22‬שלא כפי שמבואר בדבריו לעיל‪ ,‬אול נראה שצרי‬
‫לומר בכוונתו כי כא מדובר על פתח פתוח לחצר שאי גרי בה אנשי ולכ אי כא‬
‫היתר של פתח פתוח לרה"ר‪ .‬לפי זה חידושו של הבית מאיר הוא שלמרות שהחצר‬
‫פתוחה לרה"ר‪ ,‬ואזי יש לומר שסו" סו" יש חשש שייכנסו אנשי זרי‪ ,‬אי זה כ כי‬
‫המתייחדי אינ חוששי שמא מישהו ייכנס לחצר מרה"ר ומהחצר לדירה ולכ אסור‪,‬‬
‫ולעול בפתח הפתוח לחצר שגרי בה אנשי יש די של פתח פתוח לרה"ר ומותר‪.‬‬
‫ה‪ .‬להלכה‪.‬‬
‫לפי מה שכתבנו לעיל רק מהכנה"ג משמע שצרי רה"ר ממש‪ ,‬ואילו חצר שדרי בה‬
‫אנשי‪ ,‬אי הפתח הפתוח אליה נחשב פתוח לרה"ר‪ .‬ג בדעתו רצה הנחפה בכס"‬
‫לומר כי חצר וודאי נחשב פתח פתוח כיוו שדרי בה אנשי בצורה קבועה‪ .‬החכמת‬
‫___________‬
‫‪(18‬‬
‫‪(19‬‬
‫‪(20‬‬
‫‪(21‬‬
‫‪(22‬‬
‫המהדיר ש ציי לפרק ו א ש אי כלל ראיה לכ שרבי ה דווקא שלושה‪ ,‬אול‬
‫הוסי" לעיי ש בר"ש על המשנה‪ ,‬ובאמת הר"ש הוכיח כ מגמרא בנזיר ואכמ"ל‪.‬‬
‫אמנ הוא עצמו אסר במציאות הזו משו שש הדלת היתה סגורה ולא נעולה‪ ,‬ולשיטתו‬
‫זה אינו פתח פתוח‪ ,‬א יש ללמוד ממנו שהגדרת רה"ר לגבי פתח פתוח היא כל שיש ש‬
‫שלושה אנשי‪.‬‬
‫בד"ה "מה דהעלה"‪ .‬ואומנ אי כא הערה על הבני ציו‪ ,‬שכ הקטע דלעיל לא היה‬
‫לפניו והובא רק במהדורת מכו י שנדפסה לאחרונה‪.‬‬
‫הצי& אליעזר ח"ו עמוד קצ"ה רצה לומר שכוונת הבית מאיר פתח סגור שאינו נעול הפונה‬
‫לרה"ר או לחצר‪ ,‬א א הוא פתוח ]ולא סגור[ מותר ג בחצר‪ ,‬א לא נראה לפרש כ‬
‫בבית מאיר כי לפי הבנה זו היה הבית מאיר צרי לכתוב במקו "פתוח לחצר" "פונה‬
‫לרה"ר או לחצר"‪.‬‬
‫סימ קל"ט‪.‬‬
‫אד הסתפק בדבר א הנחפה בכס"‪ ,‬החיד"א והבית מאיר החשיבו ג פתח פתוח‬
‫לחצר כפתוח‪ .‬לכ נראה שג בפתח הפתוח לחצר אפילו סגורה ונעולה אי בו די‬
‫יחוד כמו בפתוח לרה"ר‪.‬‬
‫לעניי המציאות בה חצר תיחשב כרה"ר‪ ,‬כתב הבית מאיר שכל שיש בה שלושה‬
‫אנשי נחשבת לרה"ר‪ ,‬אול הנחפה בכס" כתב שכל חצר שגרי ש איש ואשתו‬
‫נקראת רה"ר לעניי זה ואי יחוד בפתח הפתוח לש‪ .‬ג החיד"א הסכי ע פסיקת‬
‫הנחפה בכס"‪.‬‬
‫לאור האמור יש לדו מה דינו של בית הפתוח לחדר מדרגות הא יש בו היתר של‬
‫פתח פתוח או לא?‬
‫בדר כלל בבנייני בימינו גרות כמה משפחות באותו הבניי‪ ,‬וא"כ וודאי נחשב לחצר‬
‫שיש בה דיורי‪ ,‬שא הפתח פתוח אליה אי כא די יחוד‪.‬‬
‫אול בזמ ששאר הדיירי אינ נמצאי ]כגו שנסעו לחופשה וכדומה[‪ ,‬נראה לענ"ד‬
‫שתלוי הדבר באפשרות להיכנס לחדר המדרגות‪ :‬א לחדר המדריגות יש דלת ע‬
‫אינטרקו שלא כל אחד יכול להיכנס‪ ,‬וודאי אי כא חשש שייכנסו מרה"ר לחצר‬
‫ומהחצר לבית וממילא אי כא היתר של פתח פתוח‪ ,‬אול א הפתח של הבניי‬
‫פתוח ועומד לכל עובר ושב‪ ,‬נראה שחדר המדרגות נחשב לרה"ר ויחוד בבית שדלתו‬
‫אינה נעולה ופונה לחדר המדרגות נחשב יחוד במקו בו יש פתח פתוח ]‪.[23‬‬
‫‪ .3‬כמות האנשים בחצר הנדרשת כדי להגדירה כרה"ר לענין איסור יחוד‪.‬‬
‫ו‪ .‬השוואה מדין רה"ר בטומאה לרה"ר לעניין יחוד‪.‬‬
‫חז"ל למדו מדי סוטה‪ ,‬שספק טומאה ברשות היחיד טמא וברשות הרבי טהור‪,‬‬
‫שהרי ג בסוטה יש ספק א נטמאה או לא‪ ,‬וכיוו שהוא רשות היחיד אנו נוקטי‬
‫בספק זה לחומרא‪ ,‬וא"כ ספק טומאה ברה"ר טהור ]‪.[24‬‬
‫הגמרא במסכת נזיר לומדת ממקור זה שהגדרת רה"ר לעני טומאה הוא רק א יש‬
‫במקו שלושה אנשי אז נחשב רה"ר‪ ,‬וכ פסק הרמב"]‪:[25‬‬
‫___________‬
‫‪ (23‬נראה שג לפי מה שכתבנו לעיל בדעת הבית מאיר‪ ,‬שבבית הפתוח לחצר שאי בה דיורי‬
‫אי היתר פתח פתוח למרות שיש אפשרות שייכנסו מרה"ר לחצר ומש לבית‪ ,‬מ"מ‬
‫במקרה שהבאנו בפני מותר‪ ,‬שכ בנדו הבית מאיר מדובר בחצר פרטית שאי דר‬
‫אנשי להיכנס אליה‪ ,‬ולכ קיי החשש שייכנסו לחצר ומש לבית‪ ,‬אול כא מדובר‬
‫בחדר מדרגות‪ ,‬שהדר היא להיכנס אליה דרכו ואי שו מונע לכ‪ ,‬לכ נראה שבמציאות‬
‫זו ג בית הפתוח לחצר זו ייחשב פתוח לרה"ר‪.‬‬
‫‪ (24‬לימוד זה הובא בגמ' בנזיר ד" נ"ז ע"א ובגמרא בחולי ד" ט ע"ב‪.‬‬
‫‪ (25‬הלכות שאר אבות הטומאות פרק ט"ז הלכה ב‪.‬‬
‫וכש שהסוטה ובועלה שני כ ספק טומאה בשני‪ ,‬אבל א היו‬
‫שלשה ברה"י הרי ספק טומאת ש טהור כר"ה‪.‬‬
‫הנחפה בכס" ]‪ [26‬כתב ללמוד מהגדרה זו ג לגבי הגדרת רה"ר לעניי יחוד‪ ,‬שכל שיש‬
‫ש שלושה אנשי מוגדר כרה"ר‪.‬‬
‫ג הבית מאיר ]‪ [27‬סובר שיש ללמוד את הגדרת רה"ר לעניי פתח פתוח מדיני רה"ר‬
‫לעניי טהרות‪ .‬בתשובתו התייחס הבית מאיר ליחוד במטבח הפתוח לבית החור"‪,‬‬
‫ובבית החור" מצויי שלושה אנשי‪ .‬על מצב זה כתב הבית מאיר‪:‬‬
‫ובבית החור" סתמא שרוי ג' בני אד ולעני זה לא בעינ לע"ד‬
‫רה"ר לעני שבת אלא מקו שרבי מצוי ורבי שלשה כדאיתא‬
‫טהרות משנה ו ]‪.[28‬‬
‫מבואר שלשיטתו די בשלושה אנשי כדי להגדיר את המקו כרה"ר‪.‬‬
‫החכמת אד ]‪ [29‬הסתפק בדי יחוד בחצר ורצה להסיק מ המשנה בטהרות שכמו‬
‫שלעניי טומאה וטהרה כל שיש שלושה נחשב רה"ר ה"ה לענייננו‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫וא פתוח לחצר שיש ש שלושה בני אד דנחשב ר" ה לטומאה‬
‫צ"ע א ה"ה לעני יחוד‪.‬‬
‫ברור היה לו שלפחות צרי להיות ר"ה כדי טומאה ולא די בפחות‪ ,‬אול למסקנה‬
‫הסתפק הא די בשלושה אנשי או שמא צרי יותר‪.‬‬
‫ז‪ .‬דעת הנחפה בכסף והחיד"א‪.‬‬
‫הנחפה בכס" ]‪ [30‬נשאל לגבי נשי הגרות בחצר שיש ש שלושה או ארבעה שכני‪,‬‬
‫הא מותר לה להתייחד כשהפתח פתוח לחצר או שמא דווקא בפתח פתוח לרה"ר‬
‫ממש יש היתר של פתח פתוח? וש כתב‪:‬‬
‫אכ א השכני הדרי בחצר ה אנשי כשרי נראה דחשיב‬
‫כפתוח לרה"ר כל שה שלשה‪ ,‬הרי מסוטה גמרינ לה דכל שה ג'‬
‫חשיבי רבי‪ ,‬וכיו שאמרו בש"ס ובפוסקי סת‪ ,‬דכל שפתוח לרה"ר‬
‫___________‬
‫‪(26‬‬
‫‪(27‬‬
‫‪(28‬‬
‫‪(29‬‬
‫‪(30‬‬
‫חלק ב אה"ע סימ ז‪.‬‬
‫שו"ת בית מאיר עמוד ר"ד הוצאת מכו ירושלי‪ .‬קטע זה חסר בשו"ת רע"א המצטט את‬
‫תשובת הבית מאיר‪.‬‬
‫המהדיר ש ציי לפרק ו א ש אי כלל ראיה לכ ש"רבי" ה דווקא שלושה‪ ,‬אול‬
‫הוסי" לעיי ש בר"ש על המשנה‪ ,‬ובאמת הר"ש הוכיח כ מגמרא בנזיר ואכמ"ל‪.‬‬
‫כלל קכ"ו סעי" ז‪.‬‬
‫אב העזר ח"ב סימ י"א‪.‬‬
‫אי בו משו יחוד‪ ,‬ודאי דכל שיש רשות לג' בני אד לעמוד ש‬
‫חשיב ר"ה והחצר יש בו רשות לכל השכני הדרי ש‪ ...‬כל שיש‬
‫רשות לאחרי לעבור דר ש מרתתי‪ ,‬וא" שלא יהיו במעמד אחד יש‬
‫לה פחד ורתת זה‪ ,‬וכיו שהצריכו שיהיה רה"ר כל שיש רשות לג'‬
‫הנקראי רבי סגי להתיר היחוד ולא בעינ ר"ה בשוק‪.‬‬
‫מבואר בדבריו שכל שיש שלושה אנשי בחצר דינו כרה"ר ואי צור שיהיו בפועל‬
‫אלא כל שיש שלושה שדרי ש נחשב רה"ר‪ ,‬למרות שכרגע ה אינ נמצאי בתו‬
‫החצר‪.‬‬
‫בהמש התשובה מקשה הנחפה בכס" על שיטת הרמב" ]‪ [31‬הסובר שלא תתייחד‬
‫אשה אחת אפילו ע אנשי הרבה אלא א"כ אשתו עמו‪ :‬הסיבה לכ היא כיוו שכול‬
‫מחפי זה על זה או שג ה יקלקלו‪ .‬לפי זה מקשה הנחפה בכס"‪ ,‬מדוע בפתח‬
‫הפתוח לרה"ר ]כאשר כל מקו שיש לשלושה אנשי רשות להיות מוגדר רה"ר[‬
‫אי איסור‪ ,‬הרי אפילו א ה אית יחד באותו חדר אסור‪ ,‬כ"ש כאשר ה רק עוברי‬
‫ברה"ר? תיר& על כ הנחפה בכס" שני תירוצי‪.‬‬
‫יש למתייחדי חשש שמא יעברו ש איש ואשתו שהיא משמרתו שלא יזנה וכיו‬
‫שהוא אינו יכול לזנות הוא אינו מחפה על המתייחדי ויגלה סוד ולכ חוששי‬
‫ממנו‪ .‬לפי זה סיכ וכתב ב"כלל העולה"‪:‬‬
‫ובשכ אחד ע אשתו די להתיר משו דמסתפי דאיש ואשתו זו יגלו‬
‫סוד א יראו אות‪ ,‬וכשאינ מצוי בחצר האנשי כי א הנשי‬
‫הנשואות ובעליה בעיר יש לצדד להקל‪.‬‬
‫כאשר אנשי רבי נמצאי יחד באותו חדר יש יותר חשש שיזנה‪ ,‬שכיוו שכול‬
‫נמצאי כא ביחוד יש חשש שכול יזנו‪ ,‬וג א לא כיוו שהוא עמה בחדר יוכל‬
‫לשכנע שלא יגלו שעבר עבירה‪ ,‬אול כאשר אד עובר מבחו& ורואה את העבירה‬
‫אי סברות אלו מועילות‪ ,‬שכיוו שהאנשי העוברי בחו& הולכי בדר הליכת‬
‫אי יצר תוקפ ולא יבואו לזנות עמו ]‪ ,[32‬וג אי זה ברור לו שיוכל לפייס שלא‬
‫יגלו‪ ,‬כיו שהוא טרוד בעבירה ]‪ ,[33‬וא"כ כא יש חשש שיגלו קלונו ולכ חושש ואינו‬
‫חוטא‪.‬‬
‫לכאורה ג לפי תירו& זה היה די בפתח פתוח למקו שבו מצוי איש אחד שרואה ולא‬
‫יזנה עמה‪ ,‬וכמו שבתירו& ראשו הסתפק הנחפה בכס" בפתח פתוח לחצר בה יש‬
‫___________‬
‫‪ (31‬איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה ח‪.‬‬
‫‪ (32‬החיד"א בשער יוס" ]סימ ד[ כתב שהטע לכ הוא "שלא היו בתחילה בעצה אחת"‪.‬‬
‫‪ (33‬לדעתי הסיבה שחושש שלא יוכל לפייס היא פשוטה יותר‪ ,‬והיא משו שחושש שכיו‬
‫שהוא טרוד בעבירה לא ידע כלל שראו אותו ולא ידע את מי לפייס‪.‬‬
‫איש אחד שאשתו עמו‪ ,‬אול מלשו הנחפה בכס" נראה שלתירו& השני צרי דווקא‬
‫רבי בחצר‪] ,‬והגדרת רה"ר נלמדת מדי רה"ר לעני טומאה כדי להתיר משו פתח‬
‫פתוח וכמו שכתב בתחילת דבריו[‪ ,‬ויש להבי מדוע?‬
‫נראה לענ"ד ש"אשתו משמרתו" הוא שמירה חזקה המגדירה אותו כאד המציל‬
‫מיחוד‪ ,‬ובתור שכזה וודאי לא יתפתה עמה ולכ די באיש אחד שאשתו משמרתו כדי‬
‫להחשיב את המקו פתח פתוח לרה"ר‪ ,‬אול הסברה שכתב הנהפה בכס" בתי' השני‪,‬‬
‫שהעוברי לא יבואו לזנות עמה וכ לא יוכלו לפייס אינה חזקה ומוכרחת כל כ‬
‫ולכ באופ זה לא היקל הנחפה בכס" א אי רבי ממש‪ ,‬היינו כמה אנשי ]‪.[34‬‬
‫לטע זה כתב הנחפה בכס" כי ג בחצר שמצויי ש שכני אשר נשותיה אינ‬
‫עמה‪ ,‬מותר להתייחד כמו בפתח פתוח לרה"ר ]לתירו& ראשו לא יועיל פתח פתוח‬
‫במקו זה כיו שאי כא אד שמותר ביחוד[‪.‬‬
‫החיד"א ]‪ [35‬כתב שרבו‪ ,‬הנחפה בכס"‪ ,‬אמר בפניו את שני התירוצי הנ"ל ולמסקנה‬
‫נקט החיד"א בדומה לתירוצו האחרו של הנחפה בכס"‪ ,‬אלא שלדעתו א אחד בלבד‬
‫יעבור בחו& ג הוא יזנה עמו‪ .‬החשש הוא שמא יעברו כא שני אנשי כאחד ובזה‬
‫אי חשש שיתפתו לזנות ג ה‪ .‬על פי זה חידש החיד"א שמה שאמרו פתח פתוח‬
‫"לרה"ר" הוא לאו דווקא רשות הרבי אלא כל שיש ש שני אנשי נחשב רה"ר‬
‫לעניי זה‪.‬‬
‫אמנ הנחפה בכס" והחיד"א כתבו את הדברי לשיטת שסוברי כי הדלת צריכה‬
‫להיות פתוחה והמתייחדי נצפי ע"י בני רה"ר דר הליכת‪ ,‬א הדברי נכוני ג‬
‫לסוברי כי דלת סגורה שאינה נעולה אינה נחשבת יחוד‪ ,‬שהרי ג לשיטת החולקי‬
‫יש ליישב את קושיית הנחפה בכס" על הרמב" כפי שיישבו הנחפה בכס" ]בתירוצו‬
‫השני[ והחיד"א‪ ,‬וא"כ ממילא באנו לאות הגדרי‪.‬‬
‫ח‪ .‬להלכה‪.‬‬
‫הנחפה בכס" והחיד"א כתבו להקל כשאיש ואשתו גרי בחצר והנחפה בכס" צידד‬
‫להקל ג באשה אחת שגרה בחצר ובעלה נמצא בעיר‪.‬‬
‫___________‬
‫‪ (34‬נראה שעצ החלוקה בי התירוצי לעניי א צרי רבי או לא מוכרחת מ הגמ'‪ ,‬שכ‬
‫א נאמר שטע ההיתר בפתח פתוח הוא שמא ייכנס איש ואשתו עמו‪ ,‬הרי שהעובדה‬
‫שאמרו "רבי" היא משו שכשיש רבי יש סיכוי שיש ביניה איש ואשתו עמו‪ ,‬ואז אי‬
‫צור ברבי‪ ,‬אול א נסביר שטע ההיתר בפתח פתוח הוא משו שהעומד בחו& לא‬
‫יזנה ולא יתפייס‪ ,‬אזי בהכרח מה שאמרו דווקא פתוח לרה"ר הוא משו שצרי הסתברות‬
‫גבוהה יותר שיעברו אנשי ולא די בחשש שיעבור ש איש אחד בלבד‪ ,‬וממילא צרי גדר‬
‫רה"ר כמו לגבי טומאה‪.‬‬
‫‪ (35‬שער יוס" סימ ד‪.‬‬
‫הדבר הלכה ]‪ [36‬הקל על פי דבריה ג א בחצר גר איש המציל מיחוד‪ ,‬כגו אשה‬
‫שבעלה בעיר‪ ,‬אמו או בתו‪ ,‬אביה של המתייחדת בנה או אחיה או קט או קטנה בגיל‬
‫המציל מיחוד‪.‬‬
‫אול לדעתי צרי שיהיו בחצר לפחות שלושה אנשי מכמה טעמי‪:‬‬
‫‪ .1‬מהברייתא של פנימי וחיצו אי הכרח להתיר חצר כפי שכתבנו לעיל וממילא אי‬
‫להוכיח מש על כמות המתייחדי המותרת בחצר‪.‬‬
‫‪ .2‬לשו הגמ' "פתח פתוח לרה"ר" מורה שצרי שיהיה ש רה"ר לפחות לעניי‬
‫טומאה כפי שכתב הנחפה בכס"‪ ,‬לפי הראשוני שאינ סוברי כהרמב"‬
‫בהסבר הסוגיה של פנימי וחיצו‪ ,‬וכפי שכתב הבית מאיר‪:‬‬
‫ולעני זה לא בעינ לע"ד רה"ר לעני שבת אלא מקו שרבי מצוי‪,‬‬
‫ורבי שלשה כדאיתא בטהרות‪.‬‬
‫‪ .3‬פשט לשו הרמב" ]‪ [37‬שכתב‪:‬‬
‫וכ כל המתייחד ע אשה והיה הפתח פתוח לרשות הרבי אי‬
‫חוששי משו ייחוד‪.‬‬
‫כ לשו הטור והשו"ע‪:‬‬
‫בית שפתחו פתוח לרה"ר‪.‬‬
‫משמע דווקא רה"ר‪ ,‬ואד אחד ג א הוא אד המציל מיחוד אינו נקרא רה"ר "ואי‬
‫מקרא יוצא מידי פשוטו" ]‪.[38‬‬
‫לכ לדעתי בחצר סגורה ונעולה צרי לפחות שלושה אנשי כדי שיהיה די רשות‬
‫הרבי לפחות לעני טומאה‪ .‬הסברה בכ היא שכדי שהאד יחשוש לבצע עבירה‬
‫צרי סבירות מסויימת של תנועת אנשי באותה רשות כדי שהמתייחדי יחששו‬
‫שאחד מה ייכנס‪.‬‬
‫‪ .4‬חלון הפונה לרה"ר‪.‬‬
‫ט‪ .‬השוואה בין חלון לבין פתח פתוח‪.‬‬
‫___________‬
‫‪ (36‬פרק ג סעי" ה‪.‬‬
‫‪ (37‬איסורי ביאה פרק כ"ב הלכה י"ב‪.‬‬
‫‪ (38‬בנחפה בכס" עמד על כ בסו" התשובה ונדחק ביותר וכתב "והש"ס והפוסקי נקטו‬
‫היתר פתח פתוח להרה"ר לרבותא‪ ,‬דאפילו שאינו מצוי ש איש ואשתו כיו שהוא רה"ר‬
‫דבשוק מסתפי שמא יעבור מש איש ואשתו ויגלו סוד‪ ,‬ולא חיישינ משו יחוד וכ"ש‬
‫בפתח פתוח לחצר שמצוי ש איש ואשתו דא"א לו לזנות עמה דודאי מסתפי שמא יגלו‬
‫סוד"‪.‬‬
‫כתב הנודע ביהודה ]‪:[39‬‬
‫וג חלו או פתח פתוח לרה"ר אי בו משו יחוד‪.‬‬
‫יש להבי מהי המציאות שבה חלו פתוח לרה"ר נחשב פתוח‪ .‬מסברה נראה שהמדובר‬
‫הוא בחלו שפתוח באופ כזה שיש אפשרת לצפות על המתייחדי במצב העבירה ]או‬
‫תו כדי הליכה או כשמתקרבי לחלו[‪ ,‬וזו הסיבה שאי כא יחוד‪ ,‬א א במצב‬
‫העבירה אי אפשר לראות‪ ,‬ורק כשעומדי או יושבי אפשר לצפות בה דר החלו‪,‬‬
‫אי להתיר מציאות זו בגלל ההיתר של פתח פתוח שכ יש לחוש שמא יבואו לידי‬
‫עבירה משו שיודעי שבמצב העבירה לא יראו אות‪.‬‬
‫לכאורה היה מקו לומר שכל שנצפי עכשיו אי כא יחוד למרות שבמצב העבירה‬
‫אינ נצפי‪ ,‬וכמו שכתב החזו איש ]‪ [40‬שא כעת ה במקו שאפשר לראות זה‬
‫נחשב פתח פתוח ואי חוששי שמא ילכו למקו אחר‪ ,‬ולמד זאת מהיתר פתח פתוח‬
‫וז"ל‪:‬‬
‫כמו דמותר בפתח לרה"ר אע"ג דבידו לנעול הדלת לא חיישינ‬
‫שינעול‪.‬‬
‫א"כ לכאורה הא כ הדי ג בנדו שלנו? נראה שאי הדברי דומי‪ ,‬שכ בנדו‬
‫החזו איש איננו חוששי שילכו למקו אחר שהוא מקו יחוד‪ ,‬א כשאינ נצפי‬
‫במצב העבירה אנו חוששי שמא יעברו עבירה ללא מעבר מקו‪ ,‬והיינו שהמקו‬
‫הנוכחי מוכ לעבירה בלי שיראו אות‪ ,‬ויש ללמוד כ בק"ו מדברי המנחת שלמה ] ‪[41‬‬
‫שכתב שיש די יחוד במכונית‪ ,‬והרי וודאי במכונית אי אפשר לבצע את העבירה תו‬
‫כדי נסיעה אלא הנהג צרי לעצור את המכונית ואז יוכלו לבצע את העבירה‪ ,‬וא"כ‬
‫ה"ה שיש יחוד א כעת ה נצפי א במצב העבירה לא‪.‬‬
‫עוד נראה להעיר שג א העוברי ושבי לא יוכלו לראות דר החלו תו כדי‬
‫הליכה ]כגו שהחלו נמו וצרי להתכופ" כדי להביט דרכו[‪ ,‬עדיי נחשב הדבר פתח‬
‫פתוח‪ ,‬כי המתייחדי חוששי שמישהו יעצור מהליכתו ויצי& מבעד לחלונ‪.‬‬
‫כ נראה מלשו הגהות עזר מקודש על השו"ע ]‪ [42‬שכתב‪:‬‬
‫___________‬
‫‪(39‬‬
‫‪(40‬‬
‫‪(41‬‬
‫‪(42‬‬
‫אב העזר סימ ע"א‪.‬‬
‫אב העזר סימ ל"ד ס"ק א וכ"כ במנחת שלמה שנביא לקמ בניגוד לאג"מ ח"ד סימ ס"ה‬
‫אות ג‪.‬‬
‫נביא דבריו לקמ‪.‬‬
‫אב העזר סימ כ"ב ס"ק ט‪.‬‬
‫אודות יחוד כשיש חלונות כשנראה מבחו& על ידיה מה שבתו‬
‫הבית הרי זה כפתח פתוח לרשות הרבי כשאי זוויות המסתירות‬
‫לגמרי מלהרגיש‪.‬‬
‫וכתב בהמש‪:‬‬
‫אודות חלו פתוח לרשות הרבי‪ ,‬כל שנראה ממנו היטב הרי זה‬
‫כפתח פתוח לרשות הרבי‪ ,‬שאי איסור יחוד בזה כל שאי אפשר‬
‫להסתיר את עצמו מהראיה דר חלו‪.‬‬
‫מבואר בדבריו שחלו פתוח נחשב פתח פתוח דווקא באופ בו "אי זויות המסתירות‬
‫לגמרי מלהרגיש" או "שאי אפשר להסתיר את עצמו מהראיה דר החלו" א לא בכל‬
‫חלו הפונה לרה"ר יש לומר כ‪.‬‬
‫דבר זה‪ ,‬שאי יחוד כאשר יש חלו הפונה לרשות הרבי ונית לראות דרכו‪ ,‬נראה‬
‫פשוט מסברה‪ ,‬ואפילו לדיעות הסוברות שצרי שהמתייחדי יהיו נצפי על ידי בני‬
‫רה"ר כא ה נצפי‪ ,‬ומה איכפת לי שהדלת נעולה? די זה נכו ג לסוברי כי‬
‫אפילו דלת סגורה ואינה נעולה מוגדרת פתח פתוח מחשש שמא ייכנס מישהו‪ ,‬שהרי‬
‫כא אי צור בכניסה שהרי ה נראי‪ ,‬וברור שבלילה צרי שהחדר יהיה מואר‪ ,‬כי‬
‫אחרת ה לא יהיו נצפי‪.‬‬
‫הדבר הלכה ]‪ [43‬כתב כי ג א יושבי מול חלו הנצפה ע"י חלו השכני שמולו‪ ,‬או‬
‫מרפסת מול מרפסת או גג מול גג אי איסור יחוד‪ ,‬וג כא צרי להוסי" שכל זה הוא‬
‫באופ בו אפשר לצפות בה ג במצב של עשיית העבירה‪.‬‬
‫נראה שג כא אי צור שבבית ממול יהיו שלשה אנשי ודי באחד בלבד הנמצא‬
‫באותו בית שיש בו חלו‪ ,‬או שמשתמש במרפסת שמול חלו המתייחדי‪ ,‬שכ לעיל‬
‫הבאנו ]‪ [44‬את חידושו של הדובב מישרי שג בפתח נעול אי איסור יחוד א לבני‬
‫הבית יש מפתח‪ ,‬והדבר הלכה הוסי" על דבריו וכתב שג א יש אד אחד בלבד‬
‫הנושא מפתח של הבית זה נחשב פתח פתוח‪ ,‬וש הסברנו שהסיבה שדי כא באד‬
‫אחד ואי צור דווקא בשלושה שיש לה מפתח ]כמו בפתח פתוח לרשות הרבי[‬
‫היא‪ ,‬משו שדרכ של בני הבית להיכנס לבית תדיר ולכ ג באיש אחד יש סבירות‬
‫גבוהה שייכנס בכל רגע ורגע ואי זה נחשב כלל למקו סתר‪ .‬כ יש לומר ג כא‪,‬‬
‫שהרי האד שגר מול החלו עושה בביתו כרצונו‪ :‬עומד מול חלונו‪ ,‬או נכנס למרפסתו‬
‫כשירצה ואי מי שיעכב בעדו‪.‬‬
‫נראה להוסי" שמצב זה א" קל יותר מ המצב של מפתח ביד אחד מבני הבית‪ ,‬שכ‬
‫כשיש לאחד מבני הבית מפתח‪ ,‬במקרי מסויימי צרי שיהיה אד המציל מיחוד‬
‫___________‬
‫‪ (43‬סימ ג סעי" י"ב‪.‬‬
‫‪ (44‬פרק ‪ 3‬א‪.‬‬
‫דווקא‪ ,‬א כא נראה שבכל המצבי אפשר להקל ג א הנוכח במרפסת הוא אד‬
‫שאינו מציל מיחוד‪ .‬הסיבה לכ היא‪ ,‬שכא האד שמציל מ היחוד אינו נוכח ע‬
‫המתייחדי באותו החדר‪ ,‬וממילא אי לחוש שיצטר" לעבירה‪ .‬ההיתר כא בנוי על כ‬
‫שהנוכח במרפסת ממול‪ ,‬צופה עליה בבחינת עי רואה‪ ,‬ובמציאות זו יש בכוחו‬
‫להציל ג א אינו מציל לו היה מתייחד עמה‪ .‬דומה הדבר לאנשי היושבי בחדר‬
‫שעליו צופה מצלמת טלויזיה במעגל סגור‪ ,‬כאשר במרכז השליטה‪ ,‬רחוק‬
‫מהמתייחדי‪ ,‬יושב צופה שוודאי מציל אות מיחוד‪ ,‬ג א הוא מאלה שאינ‬
‫מצילי בדר כלל מיחוד‪.‬‬
‫המנחת שלמה ]‪ [45‬כתב‪:‬‬
‫מ"מ אפשר דיש לסמו בכגו דא על החלונות שיש במכונית דחשוב‬
‫כפתוח לרה"ר ואפילו בלילה ובמקו דלא שכיחי אינשי מ"מ אי‬
‫לחשוש שיעצור את המכונית לעשות איסור‪ ,‬דמסתמא הוא חושש‬
‫ודאי ממכוניות אחרות אשר כרגיל ה מצויות בכל הכבישי וה הרי‬
‫יכולי לראות‪ ,‬וא משו החשש דשמא יפתנה ויעביר את המכונית‬
‫למקו אחר הרי בכגו דא ליכא כלל איסור יחוד‪ ,‬וכמו שמעיקר‬
‫הדי מותרי איש ואשה לעמוד זמ רב על יד חלו הפתוח לרה"ר‬
‫אע"ג שהבית לגמרי סגור ויכול לדבר ע האשה כל מה שירצה וג‬
‫יכול לפתותה לעבור למקו סתר שהוא ממש באותו בית‪ ,‬והיינו‬
‫משו דאזלינ בתר השתא דליכא חששא וה"נ ג כא וצ"ע‪.‬‬
‫ג בדבריו מבואר שכאשר המתייחדי נצפי דר החלו אי כא יחוד‪ ,‬אלא שיש‬
‫להבי מה כוונתו במה שכתב לחדש שאפילו בלילה במקו דלא שכיחי אינשי אי‬
‫יחוד במכונית‪ :‬א מדובר על מקו בו לא שכיחי אינשי בכלל‪ ,‬הרי ג ללא המכונית‬
‫היה כא יחוד‪ ,‬וא כוונתו שלא שכיחי כ"כ א שכיחי ולכ מותר‪ ,‬א"כ ג במכונית‬
‫שיש לה חלונות היה צרי להתיר לפי מה שכתב קוד לכ‪ ,‬ומה ההוא אמינא לאסור‬
‫במכונית דווקא?‬
‫נראה לומר שכוונתו היא שהמקו בו הוא נוסע הוא מקו בו אי עוברי אנשי אלא‬
‫רק מכוניות ]כפי שכתב במפורש בהמש דבריו[‪ .‬בכגו זה‪ ,‬א יעמוד בחו& ע אשה‬
‫וודאי יהיו נצפי ע"י כל נהגי המכוניות העוברות ש ולא יבואו לידי עבירה‪ ,‬אול‬
‫כשמתייחדי ברכב היתה הו"א שזה חמור יותר משו שאינ נצפי בצורה ברורה‬
‫כ"כ ע"י נהגי המכוניות‪ ,‬ועל זה בא וחידש הגרש"ז שג כא יש חשש שיצפו בה‬
‫נהגי המכוניות ולכ זה נחשב פתח פתוח ]‪.[46‬‬
‫___________‬
‫‪ (45‬ח"א סימ צ"א אות כ"א‪.‬‬
‫‪ (46‬עדיי צרי לעיי כיצד אפשר שתו כדי נסיעה יוכלו לראות את המתייחדי בכל האופני‪,‬‬
‫כגו ששוכבי בשעת מעשה העבירה?‬
‫וודאי שכל זה כאשר חלונות הרכב שקופי והנוסעי נראי דרכ‪ ,‬א ברכב שאי בו‬
‫חלונות‪ ,‬כגו אמבולנס ממוג ירי או מכונית בעלת חלונות כהי או בעלת וילונות‪,‬‬
‫וודאי יש ש די יחוד‪.‬‬
‫נראה להוסי" כי ג במציאות בה אינ נצפי דר החלונות‪ ,‬האיסור יהיה דווקא א‬
‫דלתות הרכב נעולות‪ ,‬שכ א ה פתוחות הרי יש כא היתר מצד שפתח המקו בו‬
‫ה מתייחדי פתוח‪ .‬כל זה כאשר נוכחי ברכב רק המתייחד והמתייחדת‪ ,‬א א‬
‫ברכב ישנ שלושה אנשי‪ ,‬כגו נהגת‪ ,‬ואיש ואשה האסורי בייחוד‪ ,‬כא החשש הוא‬
‫שיבצעו את העבירה תו כדי נסיעה‪ ,‬וממילא במקרה זה ג א הרכב סגור ואינו נעול‬
‫אי היתר של פתח פתוח‪ ,‬שהרי אי אפשר לאד מבחו& לפתוח את הדלת תו כדי‬
‫הנסיעה‪.‬‬
‫י‪ .‬להלכה‪.‬‬
‫א בחדר בו נמצאי המתייחדי יש חלו הפונה לרשות הרבי דרכו אפשר לצפות‬
‫בה‪ ,‬אי כא יחוד לכל הדיעות‪ .‬כל זה הוא דווקא א אפשר לראות במצב העבירה‪,‬‬
‫אול א במצב העבירה ה אינ נצפי‪ ,‬יש כא איסור יחוד והחלו אינו מגדיר‬
‫מציאות זו כפתח פתוח‪.‬‬
‫ג א החלו אינו פונה למקו בו עוברי הרבי‪ ,‬א מולו יש חלו אחר או מרפסת‬
‫של הבית ממול‪ ,‬זה נחשב פתח פתוח ואי כא איסור יחוד‪ .‬דבר זה נכו ג א בבית‬
‫ממול גר רק אד אחד ולא שלושה אנשי ]כי אד נוכח בביתו כל הזמ ואינו נחשב‬
‫כעובר ושב ברה"ר[‪.‬‬
‫במקרה הראשו שבו החלו פונה לרה"ר ההיתר יהיה תק" רק בשעות בה יש רבי‬
‫המצויי ברחובות‪ ,‬אול במקרה השני שבו החלו פונה אל מול חלו חבירו ההיתר‬
‫יהיה תק" בכל שעות היממה‪ ,‬כי ההסתברות שאד יהיה ער בביתו ]ויצפה על‬
‫המתייחדי[ גבוהה יותר מההסתברות שיהיו אנשי ברחוב בשעות שבדר כלל אי‬
‫אנשי מצויי‪ ,‬וג א הוא בשעות שדר בני אד לישו הרי אנשי בבית קמי‬
‫מדי פע לצרכי שוני‪.‬‬
‫הנוסעי ברכב במקו שיש בו בעייה של יחוד כתב המנחת שלמה כי א החלונות‬
‫של הרכב שקופי והמתייחדי נראי בעד אי איסור ייחוד‪ ,‬והוספנו‪:‬‬
‫א רק שני אנשי נמצאי ברכב הנהג או הנהגת ועוד איש או אשה הרי החשש‬
‫לעבירה הוא כשהרכב עומד ולכ ג כשהחלונות אטומי האיסור יהיה רק א דלת‬
‫המכונית נעולה א א היא רק סגורה אי איסור יחוד‪,‬‬
‫אבל א הנוסעי ברכב ה שלושה‪ ,‬נהגת ועוד איש ואשה‪ ,‬ש יש חשש לביצוע‬
‫העבירה תו כדי הנסיעה א החלונות אטומי אזי ג א הדלת סגורה ואינה נעולה‬
‫יש איסור יחוד‪ ,‬שהרי אד מבחו& אינו יכול לפתוח את הדלת תו כדי נסיעה‪.‬‬
‫‪ .5‬פתח פתוח לרה"ר בלילה או כשאין אנשים מצויים כלל‪.‬‬
‫יא‪ .‬המחמירים בפתוח לרשות הרבים בלילה‪.‬‬
‫לעיל הבאנו את דברי הכנה"ג ]‪] [47‬שהובאו ג בבאר היטב ]‪ [[48‬אשר כתב‪:‬‬
‫בית שפתחו פתוח לרה"ר אי חשש להתיחד וכל' נ"ב דוקא ביו‬
‫אבל בלילה לא‪ ,‬ובלילה נמי דוקא בשתי שעות ואי עובר ושב אבל‬
‫בחצי שעה של לילה שבני אד עוברי ושבי ועדיי לא כלתה רגל‬
‫מ השוק פשיטא דכיו חשבינ ליה ואי חוששי ליחוד‪ .‬הר' מכיר‬
‫משריטי ז"ל בתשובה כתיבת יד‪.‬‬
‫הברכי יוס" ]‪ [49‬הביא את דברי הכנה"ג והסכי עמה וז"ל‪:‬‬
‫ודברי של טע ה דכשאי עובר ושב מאי אהני פתח פתוח?‬
‫יב‪ .‬הוכחה מדברי התוס' והראשונים שאין לחלק‪.‬‬
‫אול יש להעיר שמדברי התוס' בשני מקומות נראה שאי הבדל בי פתח פתוח ביו‬
‫לבי פתח פתוח בלילה‪ ,‬ולא כמו שכתב הכנה"ג‪.‬‬
‫הברכי יוס" בהמש דבריו ש הקשה על חידושו של הכנה"ג מהתוס' בשבת וז"ל‪:‬‬
‫ומה שכתב תוס' שבת ד" י"ג ע"ב ד"ה מטה דפלטי ב ליש בפתח‬
‫פתוח לר"ה הוה ע מיכל שאי בו משו יחוד? צ"ל דהיה במקו‬
‫דשכיחי עוברי ושבי יו ולילה לא ישבותו‪ ,‬דאי לא מאי אהניא‬
‫ישיבת בבית הפתוח לר"ה בלילה?‬
‫תירו& הברכי יוס" על קושייתו הוא דחוק‪ ,‬שהרי כתב רש"י ]‪ [50‬שמעשהו של פלטי‬
‫נמש שני רבות וכל אות שני הוא היה גר במקו בו אנשי עוברי יו ולילה לא‬
‫ישבותו? והרי בזמנ לא היה דרכ להסתובב ברחוב אחר אשר כלה ריגלא‬
‫דתרמודאי‪ ,‬שהוא כחצי שעה אחר השקיעה או צאת הכוכבי ]‪ ?[51‬וצ"ע‪.‬‬
‫מקור נוס" בתוס' ממנו קשה על דברי הכנה"ג הוא התוס' העוסק בברייתא האוסרת‬
‫שינה ע אשתו נדה כשה לבושי‪ .‬בגמ' במסכת שבת ]‪ [52‬הובאה ברייתא שהקישה‬
‫___________‬
‫‪(47‬‬
‫‪(48‬‬
‫‪(49‬‬
‫‪(50‬‬
‫‪(51‬‬
‫‪(52‬‬
‫סימ כ"ב הגהת לטור ס"ק י‪.‬‬
‫ס"ק ט ובפתחי תשובה ס"ק ט ובחכמת אד סימ קכ"ו סעי" ז‪.‬‬
‫סימ כ"ב ס"ק י‪.‬‬
‫סנהדרי ד" כ ע"א ד"ה "תוקפו"‪.‬‬
‫עיי מסכת שבת ד" כ"א ע"ב לעני זמ הדלקת נר חנוכה‪.‬‬
‫ד" י"ג ע"א‪.‬‬
‫אשת איש לנידה מה אשת רעהו הוא בבגדו והיא בבגדה אסור מדרבנ ]לשכב זה ליד‬
‫זו[ א" אשתו נידה הוא בבגדו והיא בבגדה אסור‪ .‬התוס']‪ [53‬הקשו לפי היקש זה‬
‫מדוע אשתו נדה מותרת ביחוד מהפסוק "סוגה בשושני" הרי יש היקש שאשתו נדה‬
‫שווה לאשת איש? וא נאמר שכיו שיש דרשה המקילה באשתו נדה ]סוגה בשושני[‬
‫ויש דרשה המחמירה באשתו נדה אזי יש בה צד קולא וצד חומרא‪ ,‬עדיי קשה‪ :‬נלמד‬
‫בצורה הפוכה‪ ,‬שמ ההיקש נלמד שיחוד באשתו נדה אסור מהתורה ונתיר מ"סוגה‬
‫בשושני" באשתו נדה הוא בבגדו והיא בבגדה כשה אינ במצב של יחוד‪ ,‬כגו‬
‫בפתח פתוח לרה"ר?‬
‫מלשו התוס' משמע כי כאשר הפתח פתוח לרה"ר אי איסור יחוד וזה בכל שעות‬
‫היו‪ ,‬שהרי התוס' כתבו סת "פתח פתוח לרה"ר" משמע תמיד‪ ,‬בכל מקו ובכל‬
‫אד‪ ,‬ולאו דווקא בזמ ובמקו שמצויי רבי‪ ,‬אול אפשר לומר שכוונת תוס'‬
‫למושג ההלכתי של פתח פתוח לרה"ר וממילא א הוא בלילה אי כא כלל מציאות‬
‫המוגדרת כפתוח לרה"ר‪ ,‬ודוחק‪.‬‬
‫משני דברי התוס' האלה נראה שדי פתח פתוח נוהג בכל שעות היממה‪ ,‬כולל שעות‬
‫הלילה‪ .‬צרי לומר שהסברה בכ היא שברה"ר‪ ,‬ג א כלה רגל רוב אנשי מ השוק‬
‫תמיד יש מציאות של שלושה אנשי שבמקרה יצאו לרה"ר‪.‬‬
‫לעיל כתבנו כי משמעות דבריה של התוס' היא כסוברי שפתח סגור שאינו נעול‬
‫נחשב פתוח לרה"ר ]ולא כשיטת הבית מאיר[‪ .‬א נצר" הבנה זו למה שהסקנו כעת‬
‫מדברי התוס' הרי שלמסקנה בכל שעות היממה אי איסור יחוד ג א הפתח סגור‬
‫ואינו נעול‪.‬‬
‫הדבר הלכה ]‪ [54‬הביא בהוספות בש השדי חמד במכתב לחזקיהו ]‪ [55‬שכתב על דברי‬
‫התוס' בשבת ד" י"ג העוסק בפלטי ב לייש‪:‬‬
‫מצאתי בכ"י לאחד קדוש שכתב וז"ל ומדברי התוס' הללו ]העוסק‬
‫בפלטי ב ליש[ תמיהני על הכנה"ג ואישתמיט ליה דברי התוס' הללו‪,‬‬
‫דמוכרח דס"ל דלילה כיו כחשיכה כאורה מהני פתוח לרה"ר‪ ,‬דאי‬
‫לא קשה פלטי אי נתייחד עמה בלילה? וצ"ע‪.‬‬
‫___________‬
‫‪ (53‬שבת ד" י"ג ע"א ד"ה "מה"‪.‬‬
‫‪ (54‬בהוספות לסימ ג‪.‬‬
‫‪ (55‬בחידושיו למסכת שבת ד" י"ג ע"א‪ ,‬נדפס בשדי חמד חלק י‪.‬‬
‫מבואר שלמד בתוס' כמו שכתבנו‪ ,‬א יש להעיר שהשדי חמד עצמו הזכיר ש את‬
‫תירוצו של החיד"א ונראה שמסכי עמו‪.‬‬
‫עוד יש להעיר על חידושו של הכנסת הגדולה מלשו הגמ'‪ ,‬הרמב"‪ ,‬הראשוני‪,‬‬
‫הטור והשו"ע שסתמו ולא הזכירו חילוק זה בי יו ללילה וכתבו סת שהפתח פתוח‬
‫לרה"ר משמע כל הזמ‪ .‬אולי לפי הכנסת הגדולה צרי לומר בדוחק שבלילה אי זה‬
‫נחשב רה"ר כיוו שאנשי אינ עוברי ש ולכ הראשוני לא הזכירו חילוק זה‪ ,‬א‬
‫זה דחוק ליישב כ‪.‬‬
‫יג‪ .‬דעת החתם סופר‪.‬‬
‫שו"ת חת"ס ]‪ [56‬כתב‪:‬‬
‫בלאו הכי לא הווי איסור יחוד כלל‪ ,‬כגו שפתחה פתוח לרה"ר‬
‫ובשעה שבני אד נעורי‪.‬‬
‫משמע מדבריו שהמדד המשמעותי להחשיב את הפתח כפתוח לרה"ר הוא‪ :‬הא בני‬
‫אד ניעורי בבתיה? כי א כוונתו לשעה שבני אד מסתובבי ברחובות היה‬
‫צרי להתייחס למצב האנשי ברחובות ולא לנתו שבני אד ניעורי‪ .‬לפי זה צרי‬
‫לומר שהחת"ס יצא מנקודת הנחה שתמיד יש רבי ברה"ר‪ ,‬אלא שאי די בזה ורק א‬
‫בבית אנשי ניעורי זה נחשב פתח פתוח‪ ,‬כיוו שכל זמ שאנשי ניעורי הדר‬
‫להיכנס לבתי‪ ,‬א כשהולכי לישו אי דר האנשי שברה"ר ואפילו אות שאינ‬
‫מנומסי להיכנס לבתי‪.‬‬
‫עוד אפשר לומר בדעתו שג א אי אנשי ברחובות‪ ,‬כיוו שבבתי אנשי עדיי‬
‫ערי זה נחשב פתח פתוח‪ ,‬כי דר השכני לבוא לבית חבריה לבקש כל מיני‬
‫דברי‪.‬‬
‫החת"ס אינו הול בשיטת הכנסת הגדולה‪ :‬הוא אינו מצמצ את רה"ר לזמ מסויי‬
‫אלא סובר שבשעה שדר אנשי ללכת לישו ג אד חסר נימוסי לחלוטי אינו‬
‫נכנס לבית‪ ,‬ג נתפס עליו כגנב‪ ,‬והדבר נחשב כאילו הפתח נעול‪.‬‬
‫ג על דבריו קשה מדברי התוס' שכתבו שדי פתח פתוח הוא ג בלילה‪ ,‬וכ קשה‬
‫עליו מפשטות דברי הגמ' הרמב" ושאר הראשוני שלא חילקו בי פתח פתוח ביו‬
‫לבי פתח פתוח בלילה‪.‬‬
‫הדבר הלכה ]‪ [57‬כתב כי אפשר ששיעורו של החת" סופר זהה לשיעורו של הכנה"ג‪.‬‬
‫___________‬
‫‪ (56‬ח"ב אב העזר תשובה צ"ו‪.‬‬
‫‪ (57‬פרק ג סעי" י"ד‪.‬‬
‫לדעתי נראה שהברכי יוס"‪ ,‬שנקט כשיעורו של הכנה"ג‪ ,‬הול לשיטתו בהסבר הסברה‬
‫של פתח פתוח‪ ,‬שהחשש של המתייחדי הוא שה נצפי ע"י העוברי ושבי‪.‬‬
‫להבנה זו ההיתר אינו תלוי כלל בזמ שאנשי ניעורי בבית אלא במצב האנשי‬
‫ברחובות‪ ,‬וכל שדר בני אד להסתובב ברחובות יש היתר של פתח פתוח‪ ,‬למרות‬
‫שכבר אי דר בני אד בבתי להיות ניעורי‪ ,‬א לסוברי כי היתר היחוד נובע מפני‬
‫חשש המתייחדי שמישהו ייכנס‪ ,‬אכ ההיתר תלוי בעובדה שבני הבית ניעורי‪,‬‬
‫משו שא דר בני אד לישו בזמ כזה אזי ג אד מאד לא מנומס לא ייכנס לבית‬
‫ללא נטילת רשות‪.‬‬
‫נראה שבאופ שדלת הבית פתוחה במקצת‪ ,‬לכו"ע ייחשב פתח פתוח כשדר אנשי‬
‫להיות בחו&‪ ,‬אפילו א אי דר בני אד להיות ניעורי כעת‪ ,‬שכ במציאות זו‬
‫העוברי ושבי לא יתביישו להיכנס‪ ,‬כי ה מביני שהדלת הפתוחה במקצת מלמדת‬
‫שבני הבית ניעורי ואפשר להיכנס‪ ,‬וא"כ עדיי חוששי שמא מישהו ייכנס ללא‬
‫רשות‪.‬‬
‫יד‪ .‬הדין במציאות של ימינו‪.‬‬
‫לפי מה שכתבנו‪ ,‬שג שלושה אנשי נקראי רה"ר‪ ,‬לכאורה כל רחובות הערי כיו‬
‫נחשבי לרה"ר כל שעות היממה‪ ,‬כי תמיד יש המאחרי לשוב לבית ויש המשכימי‬
‫קו ולא מצינו שיש איסור יחוד בעיר בלילה כמו בדר כפי שתיאר המהרש"ל ]‪ [58‬את‬
‫תנועת האנשי שהיתה בזמנו בפראג‪:‬‬
‫דאינו דומה כלל למה שכתב הרמב" שניה יוצאי ממקו אפל‪,‬‬
‫דהיינו פירושו מקו סתר ומיוחד לעבירה להסתר דבר‪ ,‬מה שאי כ‬
‫בנדו זה שהוא בפתח הבית ועוברי ושבי מצוי בעיר גדולה כמוה‬
‫ושומרי העיר סבבוה תמיד ולומדי התורה נעורי ומצוי להקשות‬
‫]=לנקוש[ דלתות פתחי הבתי הפתוחי לרוחה ואי זה מקו סתר‬
‫כלל‪.‬‬
‫וודאי שהזמני השתנו ויש תאורה ברחובות ולכ ג יש ש ג תנועה‪ ,‬ואפילו‬
‫במקומות ישוב שאינ ערי גדולות יש תנועה ג בשעות מאוחרות של מתפללי‬
‫ערבית מאוחרת‪ ,‬וכ תנועה של לומדי תורה החוזרי מבתי המדרשות‪ ,‬וכ שומרי‬
‫ואנשי החוזרי לישוב מהערי הגדולות‪ .‬כמו כ ג בשעות מאד מוקדמות של‬
‫הבוקר זה נחשב פתח פתוח‪ ,‬כי אנשי יוצאי לעבודה מוקד‪ ,‬וממילא א הבית‬
‫פתוח לאחד מהרחובות המרכזיי אשר סביר להניח שיש ש שלושה אנשי הרי‬
‫שנחשב פתח פתוח לרה"ר‪.‬‬
‫___________‬
‫‪ (58‬שו"ת מהרש"ל סימ ל"ג‪.‬‬
‫מסקנה זו מקבלת משנה תוק" לאור מה שכתבנו שמהתוס' וכ מלשו הראשוני‬
‫משמע שלא חילקו בי יו ללילה‪.‬‬
‫לפי זה‪ ,‬לדיעות הסוברות כי כדי שלא יהיה איסור יחוד צרי שהדלת תהיה פתוחה‬
‫לגמרי למקו היחוד וצרי שהמתייחדי יהיו נצפי ע"י בני רה"ר‪ ,‬הרי שג בשעות‬
‫מאוחרות א פותחי את דלת הבית באופ שנצפי ע"י העוברי והשבי‪ ,‬או‬
‫שיושבי מול חלו הפונה לרשות הרבי‪ ,‬אי בעייה של יחוד ]מוב שבאופ זה הדבר‬
‫יהיה מותר ג לדיעות המתירות א" בסגור שאינו נעול‪ ,‬שהרי סו" סו" ה נצפי ע"י‬
‫בני רשות הרבי[‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬א סוגרי את הדלת וסומכי על הסוברי כי ג‬
‫מקו שדלתו סגורה שאינה נעולה אי בו איסור יחוד‪ ,‬אי להסתפק בכ שיש בחו&‬
‫שלושה אנשי‪ ,‬אלא יש צור לצר" את הסתייגותו של החת"ס שכתב שנחשב פתח‬
‫פתוח כל עוד בני אד ניעורי בבתי ואינ הולכי לישו ]וודאי שהיו‪ ,‬כיוו שיש‬
‫חשמל אנשי הולכי לישו מאוחר יותר מאשר בזמ הגמ'[ א א דר בני אד‬
‫ללכת לישו בבתי אסור‪ ,‬כיו שאי דר האנשי שברה"ר להיכנס לבתי בשעה‬
‫שדר בני אד לישו‪ ,‬וממילא אי חשש שמא ייכנס אד שאינו צפוי‪.‬‬
‫נראה להעיר בדעת החת סופר‪ ,‬שהעיקרו המנחה בהגדרת פתח פתוח הוא לאו‬
‫דווקא בדר בני אד באותו המקו‪ ,‬אלא בדעתו של האד העלול להיכנס לבית‪ .‬לכ‬
‫ג בזמ שדר אנשי להיות ניעורי החשש שמא ייכנס מישהו קיי רק א העומד‬
‫בחו& משער שבני הבית ניעורי‪ ,‬כגו שהבית מואר‪ ,‬א א הדירה חשוכה ]כגו שיש‬
‫הפסקת חשמל בדירה ]‪ [ [59‬כ שאצל העומד מבחו& יש תחושה שדיירי הבית הלכו‬
‫לישו וממילא לא ייכנס יש חשש ייחוד‪ ,‬א נראה שג במציאות זו‪ ,‬א הדלת תהיה‬
‫פתוחה ממש‪ ,‬יש לחוש שמא מישהו ייכנס ]למרות שהבית חשו[ ושוב יהיה כא‬
‫היתר של פתח פתוח‪ ,‬א עדיי נראה שהדבר יהיה אסור משו שדומה לכיעור ]‪.[60‬‬
‫כמו כ א אי דר בני אד להיות ניעורי בשעה זו א הבית מואר או שבוקעי‬
‫ממנו קולות המלמדי על כ שיש ש אנשי ניעורי יש חשש שמישהו ייכנס‬
‫ונחשב לפתח פתוח‪.‬‬
‫___________‬
‫‪ (59‬מוב שא מלכתחילה נכנס ע אשה למקו חשו וסוגר את הדלת‪ ,‬אי צור לדו הא‬
‫יש כא יחוד‪ ,‬שכ דבר זה וודאי אסור משו שיש כא מעשה כיעור להיות ע אשה‬
‫במקו חשו‪ ,‬כפי שכתב הרמב" ]הלכות אישות פרק כ"ד הלכה ט"ו[ בי הדברי‬
‫הנקראי כיעור "או שיוצא ממקו האופל"‪ .‬כל הדיו הוא רק באופ בו החוש בא מאליו‪,‬‬
‫כגו בהפסקת חשמל‪ ,‬שכיעור אי כא ]שהרי לא יזמו כניסה למקו חשו[ וממילא יש‬
‫לשאול‪ :‬הא יש כא איסור יחוד?‬
‫‪ (60‬כפי שכתב בשו"ת מהרש"ל ]תשובה ל"ג הובאו דבריו בדבר הלכה פרק ג הערה ל"ד[‬
‫שיחוד בחוש באופ זה אסור משו "שמכוער הדבר וצרי להתרחק ממנו"‪ ,‬א אינה‬
‫יוצאת מבעלה משו "כיעור" שכ המקו פרו& ואי כא "מקו סתר המיוחד לעבירה‬
‫שהרי הוא פתוח"‪.‬‬
‫טו‪ .‬להלכה‪.‬‬
‫נראה כי א אי כלל אנשי ברחוב‪ ,‬כגו שיש עוצר או שאנשי נסגרי בחדרי‬
‫ביטחו מפחד הפצצות הרי שג א אי דר אנשי ללכת לישו בשעה זו יש איסור‬
‫יחוד‪ .‬באופ זה מסתבר שג התוספות יודה שאי היתר של פתח פתוח‪.‬‬
‫במצב בו ישנ אנשי ברחוב‪ ,‬נראה שקשה לסמו למעשה על הדיוק מדברי‬
‫התוספות והראשוני שהבאנו לעיל‪ ,‬שכ האחרוני נקטו למעשה להחמיר בנדו זה‪.‬‬
‫לכ‪ ,‬א נסמו על המקילי בדלת סגורה שאינה נעולה מהטע שהמתייחדי‬
‫חוששי שמישהו ייכנס לבית‪ ,‬אזי נראה שלגבי יחוד בלילה יש לפסוק למעשה‬
‫כהכרעתו של החת"ס‪ ,‬שכאשר דר בני אד להיות ניעורי בבתיה באותו מקו אי‬
‫איסור יחוד א הדלת סגורה ואינה נעולה‪ ,‬א א דר אנשי ללכת לישו בשעה זו‪,‬‬
‫ג א ברחוב אליו הבית פתוח עדיי אנשי מצויי יש איסור יחוד‪.‬‬
‫הוספנו שלשיטה זו נראה שבאופ שדלת הבית פתוחה במקצת‪ ,‬אפילו א אי דר בני‬
‫אד להיות ניעורי כעת‪ ,‬יש חשש שייכנסו אנשי זרי ]כי הדלת הפתוחה במקצת‬
‫מלמדת שבני הבית ניעורי[ ולכ נחשב פתח פתוח‪.‬‬
‫ג למחמירי כשיטות הסוברות שהדלת צריכה להיות פתוחה בצורה כזו‬
‫שהמתייחדי יהיו נצפי ע"י העוברי ברחוב‪ ,‬יש מקו בזמננו להקל עד שעות‬
‫מאוחרות בלילה ומוקדמות בבוקר‪ ,‬א היחוד הוא בחדר מואר והדלת פתוחה לגמרי‬
‫לכוו רשות הרבי‪ ,‬או שישבו מול חלו הפונה לרשות הרבי‪ .‬כיוו שכתוצאה‬
‫מהחשמל ותאורת הרחוב אנשי נמצאי בימינו ברחובות המרכזיי רוב שעות‬
‫היממה אפילו במקומות ישוב קטני‪ ,‬וודאי יש להקל בערי הגדולות ש מצויי‬
‫אנשי ברחוב כל שעות היממה‪ .‬מוב שבמצב זה בו הפתח פתוח כ שהמתייחדי‬
‫נצפי על ידי בני רה"ר יהיה מותר ג לדיעות המתירות בפתח הסגור שאינו נעול‪.‬‬
‫כ פסק ג הדבר הלכה ]‪ [61‬וז"ל‪:‬‬
‫ונראה דבעיר גדולה מותר כל הלילה כשהפתח פתוח ממש ]‪...[62‬‬
‫ומהרדב"ז משמע דהיכא שמקו היחוד מואר ופתחו פתוח ממש‪ ,‬וכ‬
‫בשיש בו חלו בלא וילו הפונה לרה"ר‪ ,‬אי בו די יחוד בכל הלילה‬
‫באות אופני שמותר ביו‪.‬‬
‫עוד נראה להוסי" על ההיתר האחרו‪ ,‬על פי מה שכתבנו לעיל בדי חלו הפונה‬
‫לרשות הרבי שג א יש חלו מול הבית נחשב הדבר פתח פתוח‪ .‬לפי זה ג א‬
‫___________‬
‫‪ (61‬פרק ג הלכות ט"ו ט"ז‪.‬‬
‫‪ (62‬מהמש דבריו ש מוכח שדיבר כא על בית מואר ולא חשו‪.‬‬
‫ברחוב אי אנשי מצויי‪ ,‬א מול הדלת הפתוחה או החלו ישנו חלו או מרפסת של‬
‫השכני נחשב הדבר פתח פתוח ג בשעות מאוחרות שאי דר הרבי להסתובב‬
‫ברחוב‪ ,‬משו שדרכ של בני הבית להתעורר בלילה לכל מיני צרכי‪ ,‬וא"כ דומה‬
‫הדבר לפתח הפתוח למקו שיש סבירות שאנשי יסתובבו ש ג בשעות הלילה‪.‬‬