‫תכנית אב לשימור קרקע באגני שקמה‪-‬בשור‬
‫כנס שימור קרקע‬
‫אוניברסיטת בן גוריון בנגב‬
‫‪ 16‬בדצמבר ‪2014‬‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫שי כיתאין ‪1953-2013‬‬
‫הבעיה – סחף קרקע‬
‫"האם ייתכן שבוקר אחד יקומו החקלאים ויגלו‬
‫שבשדותיהם לא נותרה עוד אדמה?"‬
‫)רמי זיידנברג ונוספים‪(2007 ,‬‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫לא רק חקלאים – השפעות נוספות‪:‬‬
‫ נוף‬‫ אקולוגיה ‪ /‬סביבה‬‫ מיקרו‪-‬אקלים‬‫‪ -‬תשתיות ‪ /‬ניקוז‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫שיטות וכלים יש מזמן‪....‬‬
‫הנבטים )‪ 100‬לפנה"ס(‬
‫הבריטים )לפני ‪ 100‬שנה כמעט(‬
‫ ‪ - 1922‬פקודת סחף‪-‬חול – "‪..‬כדי לעצור חולות לבל יסחפו‪....‬ותאבד קרקע הראויה‬
‫לעיבוד‪ ,‬וכדי לאפשר עיבודה של קרקע שנתכסתה בחול‪"..‬‬
‫ ‪)1940‬אחרי לאודרמילק( – מינוי מועצה לשימור קרקע ע"י הנציב העליון מקמייקל‬
‫ ‪ – 1941‬פקודת השטפון וסחף הקרקע )מניעה( ‪ -‬קביעת הוראות לעיבוד ורעייה‪,‬‬
‫איסור כריתת צומח ושריפתו‪ ,‬ביצוע עבודות הסדרה ע"י הממשלה ללא פיצויים‬
‫ ‪ – 1942‬פקודת הניקוז )מים עיליים( – "פעולות להגנת קרקע מפני שטפון‪ ,‬רווית יתר‪"..‬‬
‫ ‪ – 1946‬פקודת הרועים )מתן רשיונות( – הטלת פיקוח על רעייה‪.....‬‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫וגם אחרי קום המדינה‪....‬‬
‫ ‪ – 1949‬חוק למניעת שריפות בשדות‬
‫ המדור לשמירה על הקרקע‪ ,‬משרד החקלאות‬
‫ ‪ – 1957‬חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות‬
‫ ‪ - 1960‬תקנות שימור הקרקע‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫תכנית האב לשימור קרקע – רשות ניקוז שקמה‪-‬בשור‬
‫ שנת ‪ – 2007‬יוזמת רשות ניקוז שקמה‪-‬בשור להכנת התכנית‬
‫ בשנים ‪ – 2008-2010‬הכנת התכנית‬
‫ צוות היגוי‪:‬‬
‫ רשות ניקוז שקמה‪-‬בשור‬‫ משרד החקלאות – מחוז דרום‬‫ משרד החקלאות – אגף שימור קרקע‬‫‪ -‬קק"ל‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫צוות התכנון‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫יוליה אלכסנדרוב )"אפיק"( – הידרולוגיה וניקוז‬
‫יוני לרון‪ ,‬יואב שרפי )א‪ .‬בן גוריון( – סחף נחלי‪ ,‬מדיניות שימור קרקע‬
‫יגאל סלינגר‪ ,‬מיכאל דניסצ'וק )"סתיו‪-‬ממ"ג"( – יישומי ‪GIS‬‬
‫גדי רוזנטל‪ ,‬מיכל גרוסמן )"כיוון"( – ניתוח כלכלי‬
‫אסיף ברמן‪ ,‬שרה גנזל )"קוטוק‪ ,‬גנזל‪ ,‬ברמן"( – תכנון נוף‬
‫שי כיתאין – חקלאות ואגרוטכניקה‬
‫אלי ארגמן‪ ,‬אלון מאור )"ערדום"‪ ,‬תחנה לחקר הסחף( – שימור קרקע‬
‫רן משה – קרקעות וסקרי קרקע‬
‫מנחם אדר – אקולוגיה‬
‫נמרוד חלמיש )"אפיק"( – ראש צוות התכנון‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫מטרות התכנית‬
‫כללי‬
‫ בניית בסיס נתונים ומידע‬
‫ סקירת המצב בתחום רשות ניקוז ונחלים שקמה‪-‬בשור‬
‫ יצירת תשתית מדעית לתכנון שימור קרקע‬
‫התכנית‬
‫ קביעת עקרונות למדיניות שימור קרקע‬
‫ ניסוח של כלים‪ ,‬שיטות ואמצעים תכנוניים‬
‫ המלצה לסדר עדיפות לטיפול בתחום הרשות‬
‫ בנייה של כלים ניהוליים ליישום התכנית‬
‫ המלצה לאופן מימון‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫תחום העבודה‬
‫אבטח‬
‫ אגני אבטח‪ ,‬שקמה‪ ,‬בשור ולבן‬
‫ סה"כ כ‪ 5,300 -‬קמ"ר‬
‫ ‪ 20%‬חקלאי‬
‫ ‪ 60%‬שטחי אש‪ ,‬שמורות טבע ובנוי‬
‫ ‪ 20%‬אחרים )שטחים פתוחים וכ'ו(‬
‫שקמה‬
‫בשור‬
‫לבן‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫ים תיכון‬
‫מצרים‬
‫גורמי הנעה של תהליכי סחף קרקע‬
‫מקור האנרגיה‬
‫פליחה‬
‫גרויטציה‬
‫כימי‬
‫פיזיקלי‬
‫)בליה ע"י תמיסה(‬
‫סחיפה‬
‫עקב‬
‫פליחה‬
‫נחלים‬
‫התחתרות‬
‫גדות‪ ,‬בקרקעית‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫מפולת‬
‫תנועה‬
‫גושית‬
‫נגר עילי‬
‫סחיפה בערוצים‬
‫זחילה‬
‫גשם‬
‫סחיפה משטחית‬
‫מים‬
‫רוח‬
‫ים‬
‫סחיפה חופית‬
‫אפיון תאי שטח בתחום העבודה – ע"פ שימושי ויעודי קרקע‬
‫שטח בעל‬
‫ערכיות נופית‬
‫גבוהה‬
‫נחל וסביבתו‬
‫שימוש או ייעוד קרקע‬
‫שלב ראשון‬
‫שטח‬
‫בנוי‬
‫מעבר לתחום‬
‫השפעת הנחל‬
‫שלב שני‬
‫יער‬
‫קק"ל‬
‫שמורת‬
‫טבע‬
‫שטח‬
‫אש‬
‫תשתיות‬
‫דרכים‬
‫שטח‬
‫פתוח‬
‫מאפייני השטח‪:‬‬
‫מאפייני השטח‪:‬‬
‫סוג הקרקע‬
‫מיקום ביחס‬
‫לאגן הניקוז‬
‫גודל אופייני‬
‫של משבצת‬
‫השטח‬
‫בעיות סחף קרקע‬
‫סוג הקרקע‬
‫מיקום ביחס‬
‫לאגן הניקוז‬
‫גודל אופייני‬
‫של משבצת‬
‫השטח‬
‫בעיות סחף קרקע‬
‫סוג הקרקע‬
‫מיקום ביחס‬
‫לאגן הניקוז‬
‫גודל אופייני‬
‫של משבצת‬
‫השטח‬
‫בעיות סחף קרקע‬
‫סוג הקרקע‬
‫מיקום ביחס‬
‫לאגן הניקוז‬
‫גודל אופייני‬
‫של משבצת‬
‫השטח‬
‫בעיות סחף קרקע‬
‫שימושים מפורטים‬
‫סוג הקרקע‬
‫מיקום ביחס‬
‫לאגן הניקוז‬
‫גודל אופייני‬
‫של משבצת השטח‬
‫בעיות סחף קרקע‬
‫שימושים חקלאיים‬
‫סוג הקרקע‬
‫מיקום ביחס‬
‫לאגן הניקוז‬
‫גודל אופייני‬
‫של משבצת השטח‬
‫בעיות סחף קרקע‬
‫התייחסות‬
‫חלקית בסקר‬
‫התייחסות‬
‫חלקית בסקר‬
‫התייחסות‬
‫חלקית בסקר‬
‫התייחסות‬
‫חלקית בסקר‬
‫התייחסות‬
‫מלאה בסקר‬
‫התייחסות‬
‫מלאה בסקר‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫מאפייני השטח‪ :‬מאפייני השטח‪ :‬מאפייני השטח‪:‬‬
‫שטח‬
‫חקלאי‬
‫מאפייני השטח‪:‬‬
‫ניתוח ‪ GIS‬לקביעת מאפייני השטח‬
‫משקעים‬
‫חבורות קרקע‬
‫מסלע‬
‫שימושי קרקע‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫ניתוח רמת הסיכון לסחיפה‬
‫סוג הקרקע‬
‫שפוע‬
‫שטח‬
‫תכסית‬
‫ר‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫מ‬
‫תה‬
‫ס‬
‫יכו‬
‫ן‬
‫ל‬
‫סח‬
‫ף‬
‫קר‬
‫קע‬
‫מפת סיכוני סחיפה –‬
‫כלל שטח רשות הניקוז‬
‫חול‬
‫שטח בנוי‬
‫סיכון סחיפה נמוך‬
‫סיכון סחיפה גבוה‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫מפת סיכוני סחיפה –‬
‫פירוט לאגנים מייצגים‬
‫פטיש‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫יתיר‬
‫חנון‬
‫גישות ומודלים לשימור קרקע‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫גישה אקולוגית‬
‫הנדסית‪-‬חקלאית‬
‫גיאומורפולוגית‬
‫אינטגרטיבית‬
‫ניהול בר‪-‬קיימא‬
‫מודלים‬
‫ מודל אגרונומי וביו‪-‬אקולוגי‬
‫ "מצב ומעבר" )‪(Transition and State Model‬‬
‫ מודל ערך סף סביבתי אולטימטיבי )‪(UET‬‬
‫ מודל מרחבי‪-‬אגני‬
‫ מודלים כלכליים‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫עקרונות כלליים לתכנית האב‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מיזעור משך הזמן שבו הקרקע חשופה לארוזיה )ע"י חיפוי וכד'(‬
‫מיזעור גודל שטח הקרקע החשופה‬
‫הקטנת מהירויות ונפחי זרימה של נגר עילי )ע"י שיפור כושר החידור‪,‬‬
‫הגדלת מקדמי החספוס‪ ,‬חלוקה לאגנים קטנים‪ ,‬השהיית נגר(‬
‫תכנון ויישום של אמצעים לשימור קרקע כחלק מעבודות פיתוח‬
‫תחזוקה שוטפת של האמצעים הנ"ל‬
‫המתודולוגיה‪ :‬הצגת שיטות ואמצעים לשימור קרקע בשלוש רמות פירוט‪:‬‬
‫ תא שטח בודד‬‫ זוג תאי שטח שכנים‬‫ כלל שטח אגן ניקוז‬‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫תהליך לקביעת האמצעים לשימור קרקע – תא שטח בודד‬
‫שלב א' – אפיון תא השטח‬
‫מיקום באגן ניקוז‬
‫נחל וקרבתו‬
‫שמורת טבע‬
‫שטח אש‬
‫עתיקות‬
‫שימור‬
‫היסטוריה‬
‫תרבות‬
‫מעבר לתחום‬
‫השפעת הנחל‬
‫עיר‬
‫שטח בעל‬
‫ערכיות‬
‫נופית‬
‫יעוד ‪ /‬שימוש בקרקע‬
‫שטח חקלאי‬
‫יער‬
‫שטח פתוח‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫תהליך לקביעת האמצעים לשימור קרקע ‪ -‬שלב ב'‪ :‬ניתוח פרטני‬
‫דוגמא‪ :‬שטח חקלאי מעובד‬
‫ערכיו ת‬
‫נופית‬
‫‪L‬‬
‫"אינדקס החלקה"‪:‬‬
‫‪U2-S12-D101-T1002-L3‬‬
‫התייחסות‬
‫למרקם‬
‫הקרקע*‬
‫‪T‬‬
‫ערכיות‬
‫נופית‬
‫גבוהה‬
‫קל מאוד )דיונות‬
‫חול‪ ,‬חוף(‬
‫ערכיות‬
‫נופית‬
‫נמוכה‬
‫קל )חול תחת‬
‫שימוש חקלאי(‬
‫‪1001‬‬
‫‪1002‬‬
‫בינוני קל )סילט‬
‫חולי(‬
‫רגישות‬
‫נופית גבוהה‬
‫‪1003‬‬
‫לטבלת "אמצעים לשימור קרקע"‬
‫)נספח ה'(‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫שיפועים‬
‫‪D‬‬
‫‪S‬‬
‫‪U‬‬
‫ערוצים‬
‫בעומק יותר‬
‫מ‪ 40-‬ס"מ‬
‫ברווחים‬
‫פחות מ ‪30‬‬
‫מטר‬
‫ערוצים‬
‫בעומק קטן מ‬
‫‪ 150‬ס"מ‬
‫וברווחים‬
‫‪ 30-100‬מטר‬
‫‪101‬‬
‫‪0-2%‬‬
‫‪2-6%‬‬
‫‪102‬‬
‫‪6-8%‬‬
‫‪8-15%‬‬
‫‪>15%‬‬
‫בינוני )סילט(‬
‫רגישות‬
‫נופית נמוכה‬
‫מרחק בין‬
‫הערוצים‬
‫שימוש‬
‫קרקע‬
‫ספציפי‬
‫‪1004‬‬
‫ערוצים‬
‫ברווחים יותר‬
‫מ ‪ 100‬מטר‬
‫‪103‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫חקלאות‬
‫בעל‬
‫חקלאות‬
‫שלחין‬
‫מטעים‬
‫חקלאות‬
‫אינטנסיבית‬
‫כבד‪-‬בינוני )חרסית‬
‫סילטי‪ ,‬חרסית חולי‪,‬‬
‫סילט חרסיתי(‬
‫‪1005‬‬
‫כבד )חרסית(‬
‫‪1006‬‬
‫*הגדרה לפי ספר של ‪Hudson, 1986‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫פירוט האמצעים לשימור קרקע )נספח ה'(‬
‫התייחסות פרטנית נפרדת‪:‬‬
‫ חקלאות בעל‬
‫ שלחין‬
‫ מטעים‬
‫ חממות‬
‫ שטחים פתוחים‬
‫ שטחי מרעה‬
‫ דרכים‬
‫ גדולי שדה – משני צידי נחל‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫האמצעים לשימור קרקע‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫פעילות משולבת )תאי שטח שכנים( – אזורי חיץ‬
‫אזור חיץ‪:‬‬
‫רצועת קרקע טבעית או לא מעובדת ברוחב של עד כ‪ 20 -‬מ'‪ ,‬המשמשת‬
‫אזור הפרדה בין שימושי קרקע שונים )למשל‪ :‬בין עורק ניקוז לשדה חקלאי‪,‬‬
‫בין שטחים חקלאיים גובלים וכ'ו(‬
‫משמעויות‪:‬‬
‫סטטוטוריקה‬‫תפעול ‪ /‬תחזוקה‬‫כלכלה‬‫נוף‬‫‪-‬אקולוגיה‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫אזורי חיץ ‪ -‬דוגמאות‬
‫תעלת ניקוז בשדה חקלאי‬
‫עורק ניקוז משני‬
‫עורק ניקוז ראשי‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬
‫תודה רבה‬
‫הנדסת סביבה והדרולוגיה‬