‫מחקר חלוץ (פיילוט) ליישום גישת שירותי‬ ‫המערכת האקולוגית (שמ"א)‬ ‫בתכנון ובניהול מרחב שקמה‬ ‫מנהלת נחל שקמה ‪7.8.14‬‬ ‫שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫כלל התועלות שהאדם מפיק מהמערכות‬ ‫האקולוגיות שעל פני כדור הארץ לשם קיום‪,‬‬ ‫בריאות ואיכות החיים‪.‬‬ ‫שירותים אלו הם בעלי ערך חומרי (כלכלי) או לא חומרי‬ ‫(אסתטי‪/‬תרבותי‪/‬רוחני) עבור בני האדם‪.‬‬ ‫ניתוח בשיטת שמ"א מסייע בהבנת מאזני הנזק והתועלת בגין כל‬ ‫פעולה‪ ,‬ומאפשר יישוב קונפליקטים בין פיתוח ושימור‪ ,‬במטרה להגיע‬ ‫לקבלת החלטות מיטבית‪ ,‬ולצמיחה חברתית‪ ,‬כלכלית וסביבתית מקיימת‪.‬‬ ‫מטרה‪ :‬התנסות ביישום תפיסת שמ"א ככלי עזר לקבלת‬ ‫החלטות הנוגעות לתכנון ולניהול השטחים הפתוחים‬ ‫ברמה אזורית‬ ‫שותפות בין‪:‬‬ ‫מכון דש"א‬ ‫מנהלת פארק שקמה‪ ,‬וגורמים נוספים‬ ‫טבלת אבני דרך של הפרויקט והתקדמות‬ ‫שלבים שכבר בוצעו‬ ‫שלבי התארגנות שבוצעו במקביל‪:‬‬ ‫איתור אזור לביצוע העבודה (מרחב שקמה)‪ ,‬איסוף מידע על האזור‪ ,‬התארגנות ואיתור שותפים‪ :‬הגדרת מנהלת‬ ‫שקמה כועדת ההיגוי‪ ,‬הקמת ועדת עבודה וועדה מקצועית מלווה‪ ,‬גיוס גורמים נוספים‪ :‬משרד החקלאות‪ ,‬המשרד‬ ‫להג"ס‪ ,‬רט"ג‪ ,‬המארג‪ ,‬קק"ל‪ ,‬רשות ניקוז ועוד‬ ‫הגדרת שאלות חקר‪" :‬שאלת ממשקים חקלאיים" ו"שאלת פריסת מתקני אנרגיה סולארית"‪.‬‬ ‫ניתוח שאלות החקר‪:‬‬ ‫הגדרת חלופות ותרחישים לכל שאלת חקר‪ ,‬זיהוי בעלי עניין ומקבלי החלטות המשפיעים ומושפעים מהחלופות‪,‬‬ ‫והתייעצויות עם מומחים ואנשי מקצוע‪ ,‬מיפוי שמ"א‬ ‫סקר היחס לסביבה במרחב שקמה בשיתוף פעולה עם התכנית החינוכית של רט"ג‬ ‫בשלבי עבודה ‪ -‬שאלת הסולארי‬ ‫תעדוף שירותי המערכת המרכזיים‪ ,‬גיוס חוקרים להערכתם‬ ‫הערכת שמ"א ‪ -‬הערכה איכותית‪ ,‬כמותית ו‪/‬או כלכלית‪ ,‬מגמות התחזקות או הפחתת השירות ומידת הוודאות‬ ‫בשלבי עבודה ‪ -‬שאלת ממשקים חקלאיים‬ ‫קבלת משוב על הערכות שמ"א – ממומחים ופורומים שונים כדון הדיון במנהלת שקמה‬ ‫הטמעה‪ -‬בדיקה כיצד יהיה ניתן להטמיע ולעשות שימוש בתוצרי העבודה‬ ‫פעולה להמשך ניתוח שאלות החקר‬ ‫אינטגרציה של ההשפעה המשולבת של כל חלופה על מכלול שירותי המערכת האקולוגית‪.‬‬ ‫פעולות לאחר ניתוח שאלת החקר‪:‬‬ ‫סיכום ממצאי הפרויקט והעברתם למשוב‪ ,‬פרסום הממצאים והפצתם‪ ,‬מעקב ובקרה על הטמעת הממצאים‬ ‫הפקת לקחים והפקת מדריך ליישום גישת שמ"א באזורים נוספים בארץ‬ ‫שאלות חקר‪:‬‬ ‫‪ .1‬בחינת שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫בממשקים חקלאיים שונים בשדות‬ ‫הבעל בפארק שקמה‬ ‫‪ .2‬בחינת השפעות של מיקומים ומאפיינים‬ ‫שונים של פריסת מתקני אנרגיה סולארית‬ ‫על שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫הגדרת שאלת חקר‪:‬‬ ‫בחינת שירותי המערכת‬ ‫האקולוגית בממשקים חקלאיים‬ ‫שונים בשדות הבעל בפארק‬ ‫שקמה‬ ‫חלופות‬ ‫חלופות של עיבוד‪:‬‬ ‫‪ .1‬השיטה הרווחת‪ :‬מינימום עיבוד (‪ - )Minimum Tillage‬קילטור בין‬ ‫מחזורי יבול‬ ‫‪ .2‬שילוב מחזורי אי פליחה – (‪( )Zero Tillage‬קילטור‪/‬חריש‪/‬גימום‬ ‫מתבצעים לעתים‪ ,‬אבל לא כשגרה עונתית)‬ ‫חלופות של חיפוי‪:‬‬ ‫‪ .1‬קציר הקש (עד לגובה ‪ 5-15‬ס"מ מעל פני הקרקע)‪ ,‬גיבוב‪,‬‬ ‫איסוף ומכירה – החלופה הנהוגה באזור‬ ‫‪ .2‬השארת קש בשדה (כ‪ 300 -‬ק"ג לדונם)‬ ‫חלופות של רעייה‪:‬‬ ‫‪ .1‬הכנסת רעייה לשלפים – גד"ש שקמה‪ ,‬ובמידה מועטה יותר בשדות‬ ‫דורות‪ ,‬ומושבי גת‬ ‫‪ .2‬אי הכנסת רעייה – שדות רוחמה‬ ‫יתרונות לאי פליחה – מחקר מקומי‬ ‫• מגמה ברורה ועקבית של כושר ייצור והנבה גבוהים של כל‬ ‫גידולי השדה‬ ‫• לא נצפתה בעיית מחלות כלשהי‪ .‬בשדות שונים נצפו מזיקים‬ ‫שונים אשר חייבו התייחסות‪ ,‬אך משדות המחקר לא ניתן‬ ‫להסיק כי בעקבות שינוי שיטת הגידול יש החרפה בנוכחות‬ ‫מזיק זה או אחר‪.‬‬ ‫• התרומה למגדל עולה בכ‪ $10 -‬לדונם בעקבות הגידול באי‬ ‫פליחה עם חיפוי‪.‬‬ ‫• לאור תוצאות כל הניסויים‪ :‬הומלץ על ידי החוקר ליישם שיטת‬ ‫גידול זו בהקדם בשדות הפלחה בישראל‪.‬‬ ‫מתוך‪ :‬בונפיל‪ ,‬ד‪ .‬וחוב' ‪ .2004‬ממשק אי פליחה וחיפוי בקש ‪ -‬סיכום רב שנתי‬ ‫מאתר האינטרנט של משרד החקלאות‪:‬‬ ‫במרחב שקמה‪:‬‬ ‫רק חלק משטחי הבעל באי פליחה‬ ‫למה?‬ ‫קושי גם ברמת מקבלי החלטות‪:‬‬ ‫מקור הנתונים‪ :‬אגף שימור קרקע וניקוז‪ ,‬משרד החקלאות‬ ‫הערכת שירותי המערכת‪:‬‬ ‫תהליך העבודה‬ ‫‪ .1‬מיפוי שירותי המערכת וקביעת סדרי עדיפויות להערכתם‬ ‫‪ .2‬גיוס מומחים‬ ‫‪ .3‬ביצוע ההערכה‪ :‬סקירה וניתוח‪ ,‬הערכה‪ ,‬המלצות להגברת‬ ‫תועלות וצמצום נזקים‬ ‫‪ .4‬הערכת ההשפעה של הממצאים על קבלת ההחלטות‪:‬‬ ‫•‬ ‫דרך ותוכן הדיון‬ ‫•‬ ‫ההחלטות שהתקבלו ומשמעותן הסביבתית‪ ,‬כלכלית‬ ‫וחברתית‬ ‫•‬ ‫ביצוע ההחלטות‬ ‫•‬ ‫העלאת המודעות לנושאי סביבה ושמ"א בקרב מקבלי‬ ‫ההחלטות והאוכלוסייה המקומית‬ ‫דוגמא לטבלת המעבר מפליחה לאי פליחה‬ ‫השירות‬ ‫גידולים‬ ‫חקלאיים ‪-‬‬ ‫פלחה‬ ‫התועלת‬ ‫מגמה‪ :‬כיוון ‪/‬‬ ‫עצמה‬ ‫(התחזקות‬ ‫השירות או‬ ‫הפחתתו)‬ ‫מידת‬ ‫וודאות‬ ‫בינונית‬ ‫מזון‬ ‫‪ꜛ‬‬ ‫בינונית‬ ‫קש‬ ‫‪ꜛ‬‬ ‫מים‬ ‫מים‬ ‫לחקלאות‬ ‫גבוהה‬ ‫‪ꜛ‬‬ ‫פירוט‬ ‫שירותי אספקה‬ ‫על פי חוקרים בעולם עליית‬ ‫היבול בתנאי שמבצעים חיפוי‬ ‫בקש וודאית‪ ,‬על פי בונפיל‬ ‫(‪ )2004‬התרומה למגדל עולה‬ ‫בכעשרה דולר לדונם באי‪-‬‬ ‫פליחה עם חיפוי לעומת‬ ‫מינימום עיבוד‬ ‫שיפור בכמות הקש‪ .‬אך‬ ‫בממשק אי‪-‬פליחה מומלץ‬ ‫להשאיר אותו בשדה ולא‬ ‫לקצור ולמכור אותו‬ ‫הפחתה של נגר‪ .‬יותר מים‬ ‫יחדרו לשדות‬ ‫לחות הקרקע גבוהה יותר‪,‬‬ ‫יותר מים זמינים לצומח‬ ‫מקור הידע‪:‬‬ ‫מומחים‪/‬אנשי מקצוע‬ ‫מקורות‬ ‫הערכה כלכלית‬ ‫בונפיל וחוב' ‪ ,2004‬בממשק אי פליחה‬ ‫עם חיפוי‪ ,‬החקלאי‬ ‫‪Verhulst et al., 2010‬‬ ‫צפוי ליהנות‬ ‫מתוספת של ‪20‬‬ ‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬ ‫להכנסות מחיטה‪.‬‬ ‫בונפיל וחוב' ‪ ,2004‬החקלאי צפוי‬ ‫לנדאו וחובריו‪ 2000 ,‬ליהנות מתוספת‬ ‫של כ‪6 -‬‬ ‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬ ‫להכנסות מקש‪.‬‬ ‫דוד בונפיל‪,‬‬ ‫‪Delaune and Sij,‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪Freebairn et al.,‬‬ ‫‪1992‬‬ ‫‪Soane et al., 2012‬‬ ‫בעקבות המים‬ ‫הנוספים וגם יותר‬ ‫מי באקוויפרים –‬ ‫ערך הציבורי הוא‬ ‫‪ ₪ 7‬לדונם‪.‬‬ ‫השירות‬ ‫התועלת‬ ‫ויסות הרכב‬ ‫אטמוספרי‬ ‫(כולל ע"י‬ ‫אצירת פחמן)‬ ‫מיתון התחממות‬ ‫גלובלית‬ ‫מגמה‬ ‫מידת‬ ‫וודאות‬ ‫פירוט‬ ‫מקור הידע‬ ‫הערכה כלכלית‬ ‫שירותי ויסות‬ ‫‪ꜛ‬‬ ‫ויסות מחלות‪ ,‬מיתון הפצה‬ ‫והתפרצות של‬ ‫מזיקים‬ ‫מחלות ומזיקים‬ ‫ועשבים רעים‬ ‫בקרה ומיתון של‬ ‫נזקים מעשבים‬ ‫רעים‬ ‫וויסות סחיפת‬ ‫קרקע‬ ‫נמוכה‬ ‫↓‬ ‫גבוהה‬ ‫גבוהה‬ ‫↓‬ ‫שמירת איכות‬ ‫וכמות קרקע‬ ‫↑‬ ‫גבוהה‬ ‫מיתון סופות חול‬ ‫ואבק (סחיפה‬ ‫איאולית)‬ ‫↑‬ ‫גבוהה‬ ‫יוני וייץ וז'וז'ה גרינצוויג‪,‬‬ ‫אילן סתוי‬ ‫‪, Eshel et al 2014‬‬ ‫במעבר לאי‪-‬פליחה‬ ‫תפחת צריכת הדלק‬ ‫כתוצאה מפעולות אלה‬ ‫ב‪/L 2.25-‬דונם‪/‬שנה‬ ‫השווים ל‪CO2 5.9-‬‬ ‫ק"ג‪/‬דונם‪/‬שנה‪ .‬ערכו של‬ ‫הפרש פליטת הפחמן‬ ‫הוא ‪/₪ 0.65‬דונם‪/‬שנה‬ ‫במידה ואין תוספת של‬ ‫דישון כימי‪.‬‬ ‫תוספת של טיפול‬ ‫במזיקים בסך ‪6.7‬‬ ‫‪/₪‬דונם‪/‬שנה‬ ‫הממשק מונע סחף ומקטין את יצירת שכבת‬ ‫האיטום הפיזיקלי וע"י כך משפר גם את חילוף‬ ‫הגזים בקרקע‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬זריעה ודישון במהלך אחד ‪ -‬חוסכת אנרגיה‬ ‫של עבודה עם טרקטור‪.‬‬ ‫למרות שממחקרים עולה כי מעבר לממשק אי‪-‬‬ ‫פליחה תורם לוויסות ההרכב האטמוספרי‪,‬‬ ‫מאיסוף המידע בפרויקט עולה‪ ,‬שבשל התוספת‬ ‫בריסוס ודישון כימי‪ ,‬לא ניתן להעיד בטווח הקצר‬ ‫על שיפור בקיבוע הפחמן בעקבות המעבר‪.‬‬ ‫עליה בפעילות נברנים עקב חוסר פגיעה במחילות‪Friedrich et al., 2014 .‬‬ ‫‪Johnson, 1986‬‬ ‫השפעה מינורית ולא קבועה על חרקים מזיקים‬ ‫עופר מנדלסון‬ ‫ומחלות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הגדלה של חוסר ודאות לגבי‬ ‫יבולים עתידיים עקב מחסור בידע והדרכה על דרכי‬ ‫ההתמודדות עם בעיות אלה‪.‬‬ ‫תוספת של ריסוסים‬ ‫‪Friedrich et al., 2014‬‬ ‫עליה רבה בהתפתחות עשבים רעים‪ ,‬הניתנת‬ ‫בסך ‪/₪ 4‬דונם‪/‬שנה‪.‬‬ ‫לויסות ע"י הגדלת שימוש בקוטלי עשבים‪ ,‬ובמקביל ‪Soane et al., 2012‬‬ ‫הגדלת עלויות וסיכוי להיווצרות עמידות אליהם‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬הגדלה של חוסר ודאות לגבי יבולים‬ ‫עתידיים עקב מחסור בידע והדרכה על דרכי‬ ‫ההתמודדות עם בעיות אלה‪.‬‬ ‫על פי סקירה של מחקרים בעולם‪ ,‬התייעצויות עם אלון ירון‪Derpsch et al., ,‬‬ ‫במידה ויש ירידה חדה‬ ‫‪,‬‬ ‫אשל‬ ‫מומחים ופרשנות חדשה למחקרים שנעשו בשקמה ‪ ;2010‬דוד בונפיל‪,‬גיל‬ ‫בכמות הסחף נחסכות‬ ‫– ניתן להעריך ירידה חדה בכמות הסחף מהשדות אלי ארגמן; בונפיל וחוב'‬ ‫ההשקעות הנדרשות‬ ‫‪ ;2004‬אשל ואגוזי ‪,2013‬‬ ‫ייצר תשתית למניעת‬ ‫יעקבי ואיזנקוט ‪ .2013‬תכנית‬ ‫אב בשור שקמה‪ ,‬הדס וחוב' סחף ולשיקום נזקים‬ ‫בסך של עד ‪1,341‬‬ ‫‪.2009‬‬ ‫‪/₪‬דונם‪ .‬ערך מניעת‬ ‫איבוד החקלאות באזור‬ ‫הוא כ‪/₪100 -‬דונם‪/‬שנה‬ ‫יצחק קטרה‪ ,‬עוזי נפתליהו איכותי‪ ,‬כמותי לא בטוח‬ ‫על פי מחקרים בעולם ובארץ וודאי‪ .‬בעיבוד‬ ‫שניתן‪ .‬כלכלי‪-‬ערך‬ ‫קונבציונלי‪ ,‬היה אחד התמריצים לאימוץ עיבוד באי‪Derpsch et al., 2010 -‬‬ ‫איבוד החקלאות באזור‬ ‫פליחה‪.‬‬ ‫דוגמא לטבלת המעבר מפליחה לאי פליחה‬ ‫השירות‬ ‫התועלת‬ ‫מגמה‬ ‫מידת‬ ‫וודאות‬ ‫פירוט‬ ‫מקור הידע‬ ‫הערכה כלכלית‬ ‫תהליכים אקולוגיים תומכים‬ ‫מגוון ביולוגי שיפור מצב‬ ‫ובתי גידול המגוון הביולוגי‬ ‫קיום‬ ‫הקרקע‬ ‫(ייצור‬ ‫ופוריות)‬ ‫שיפור פוריות‬ ‫הקרקע‬ ‫↑‬ ‫גבוהה‬ ‫עלייה בעושר המינים‪ ,‬במגוון המינים‪ ,‬במורכבות‬ ‫החברה‪ ,‬בכמות החומר האורגני בקרקע‪ ,‬בעוצמת‬ ‫הפעילות הביולוגית בקרקע‪ ,‬ובמורכבות הנופית‪.‬‬ ‫↑‬ ‫גבוהה‬ ‫אי פליחה עם חיפוי‪ ,‬עליה בכמות החומר האורגני‬ ‫ובניית תלכידים יציבים בקרקע‪ .‬ייעול תהליכי מחזור‬ ‫חומרי ההזנה בקרקע‪.‬‬ ‫‪ Bartz et al.,‬כלכלית‪ :‬חישוב הכמות‬ ‫‪ 2013; Cardoso‬הנדרשת‪/‬הנחסכת של חומרי‬ ‫;‪ et al., 2013‬הדברה‪.‬‬ ‫& ‪Mostafa‬‬ ‫;‪Changbin, 2013‬‬ ‫‪Palm et al.,‬‬ ‫במידה ופולחים פעם במספר‬ ‫‪2014; Scopel et‬‬ ‫שנים ומצניעים זבל אורגני ‪-‬‬ ‫‪al., 2013 ,‬‬ ‫אז יש חיסכון כלכלי באי‪-‬‬ ‫‪Derpsch et al.,‬‬ ‫פליחה‪ ,‬אך כאשר לא פולחים‬ ‫‪2010‬‬ ‫ומשתמשים בדשנים כימיים‬ ‫עלולה להיות פגיעה סביבתית‬ ‫והעלות לחקלאי גבוהה יותר‪.‬‬ ‫שירותי תרבות‬ ‫אינטרקציות זהות החקלאי‬ ‫כפולח‬ ‫אינטלקטוא‬ ‫זהות חקלאית‪,‬‬ ‫מורשת‬ ‫ליות‬ ‫וסמליות עם‬ ‫מערכות‬ ‫אקולוגיות‪ ,‬הנאה מנופים‬ ‫יפים‬ ‫נופים‬ ‫↓‬ ‫↑‬ ‫↑‬ ‫נמוכה‬ ‫אימוץ ממשק אי פליחה משפיע על זהות החקלאי ודרכי‬ ‫עבודתו‪ .‬בטווח הקצר היא משנה את זהותו כ"פולח"‪.‬‬ ‫בינונית בטווח הארוך – האי פליחה משמרת את הקרקע ואת תוצאות הסקר‬ ‫המשך החקלאות באזור ושומרת על המשך קיום זהותו "היחס לסביבה‬ ‫כחקלאי וגם על הזהות והמורשת החקלאית של תושבי במרחב שקמה"‪.‬‬ ‫האזור‬ ‫שמש‪-‬עדני וחוב'‬ ‫בהנחה שהמעבר לאי פליחה אמור למנוע את‬ ‫האפשרות שבטווח הארוך הקרקע תיסחף עד נטישת (‪)2002‬‬ ‫השטחים החקלאיים ‪ -‬הערך הנופי של השטחים עשוי‬ ‫להיפגע‪ .‬בסקר היחס לסביבה במרחב שקמה השטחים‬ ‫החקלאיים נמצאו כחשובים ביותר עבור התושבים גם‬ ‫מבחינה אסתטית ופנאי‪ .‬עם זאת‪ ,‬נטישה של שטחי‬ ‫שוליים חקלאיים יכולה גם להוסיף למגוון הנופי‪.‬‬ ‫לפי מחקר לגבי מוכנות לשלם‬ ‫עבור ביקור בנופים‬ ‫החקלאים‪/‬מספר מבקרים‬ ‫באזור בשנה‪ ,‬ערך הנוף‬ ‫החקלאי הוא כ‪354-‬‬ ‫לדונם‪/‬שנה‪.‬‬ ‫גיוס צוותים לבחינת שירותי מערכת מרכזיים‬ ‫השירות‬ ‫הרכב הצוות‬ ‫ויסות קרקע ומים‬ ‫אלון ירון בתמיכת מומחים‪ :‬פרופ' יונתן לרון‪ ,‬עוזי נפתליהו (מדריך גידולי‬ ‫שדה נגב)‪ ,‬רן משה (לשעבר משרד החקלאות‪ ,‬תא שימור קרקע)‬ ‫ויסות הרכב אטמוספרי (כולל ע"י‬ ‫אצירת פחמן)‬ ‫יוני וייץ בהנחיית דר' ז'וזה גרינצוויג‬ ‫בקרת עשבים ומזיקים‬ ‫עופר מנדלסון בהתייעצויות עם פרופ' ברוך רובין‬ ‫שירותים הקשורים ברעייה שירותי דר' איריס שינבאום בהנחיית דר' יאן לנדאו‬ ‫אספקה (מספוא)‪ ,‬תרבות (אורך חיים‬ ‫בדואי) שירותי וויסות (ויסות קרקע‬ ‫ומים ובקרת עשבים)‬ ‫מגוון ביולוגי‬ ‫ד"ר אמיר פרלברג ודר' שמרית עוקבי (בתחילת הפרויקט)‬ ‫שירותי תרבות והערכת דעות שיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים בתוכנית החינוכית "השטחים‬ ‫הציבור (סקר לגבי היחס לסביבה הפתוחים הם הבית שלי"‪ :‬הילה שגיא ורחל עברון בהתייעצות עם דר'‬ ‫נועה אבני‪-‬אבריאל‪ ,‬דר' דניאל אורנשטיין ומומחים נוספים‬ ‫במרחב שקמה)‬ ‫שירותי אספקה והערכה כלכלית של צוות כלכלי של חברת כיוון‪ :‬גדי רוזנטל והדר פוקס‬ ‫כלל השירותים‬ ‫דוגמאות לעבודות החוקרים על הערכות שמ"א‪:‬‬ ‫השפעת ממשקים חקלאיים שונים בחקלאות בעל‬ ‫על ויסות קרקע ומים‬ ‫אלון ירון‬ ‫‪17‬‬ ‫קצבי סחיפת קרקע‬ ‫‪‬‬ ‫סחף קרקע תחת עיבוד בפליחה גדול ב‪ 1-2 -‬סדרי גודל מקצב‬ ‫ייצור הקרקע‪ ,‬כאשר הסחיפה תחת עיבוד באי‪-‬פליחה קרובה מאוד‬ ‫לקצבים של ייצור קרקע (‪.)Montgomery, 2007‬‬ ‫‪‬‬ ‫קרקעות מעובדות בישראל משנות את תכונותיהן בקצב מהיר‪ ,‬דבר‬ ‫המוביל לאבדן קרקעות‪ ,‬ירידה בפוריות הקרקע ולעתים רחוקות אף‬ ‫לנטישת שדות מעובדים (זיידנברג‪.)2013 ,‬‬ ‫‪‬‬ ‫בישראל המידע על קצבי אבדן קרקע חלקיים וחסרים‪ .‬הערכות‬ ‫נעות סביב ‪ 1-2‬מ"מ‪/‬שנה (יעקבי ואיזנקוט‪ .)2013 ,‬מחקרים על‬ ‫קצבי סחף משדות חקלאיים בישראל (חירייה‪ ,‬רמת מנשה‪ ,‬אזור‬ ‫השרון)‪ ,‬מראים אף על קצבי סחיפה גבוהים של עד כ‪ 4 -‬מ"מ‪/‬שנה‬ ‫(אשל ואגוזי‪.)2013 ,‬‬ ‫‪18‬‬ ‫קצבי הסחף בשדות הבעל במרחב שקמה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הערכות משתנות של קצבי סחף משדות מעובדים‪ :‬מטענות שהתופעה‬ ‫אינה משמעותית ועד קצבים של ‪ 4‬מ"מ‪/‬שנה‪.‬‬ ‫אין מחקרי סחף‪/‬מדידות ישירות‬ ‫הבעיה‪ :‬כיצד מכמתים את קצבי הסחף משדות הבעל?‬ ‫פתרון אפשרי‪ :‬מדידה עקיפה תוך שימוש במידע קיים‪:‬‬ ‫• סחף שהושקע במאגר שקמה‬ ‫• מפת סיכוני סחיפה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪19‬‬ ‫הערכת קצבי הסחף‬ ‫מפת סיכוני סחיפה של‬ ‫אגן הניקוז‬ ‫תיקון להערכות חסר‪:‬‬ ‫טעויות מדידה‪ ,‬גלישות‬ ‫סחף‪ ,‬אזורי מבלע של‬ ‫סחף‬ ‫קצב סחף ממוצע מכל‬ ‫אגן הניקוז ע"פ סחף‬ ‫ששקע במאגר שקמה‬ ‫חישוב תרומה יחסית של‬ ‫סחף עבור כל רמת סיכון‬ ‫הערכת פקטור סחיפה‬ ‫עבור כל רמת סיכון‬ ‫סחיפה‬ ‫סימון שדות הבעל על גבי‬ ‫מפת סיכוני הסחיפה‬ ‫חישוב קצבי סחף‬ ‫ממוצעים עבור שדות‬ ‫הבעל בכל רמות הסיכון‬ ‫‪20‬‬ ‫אמדן קצבי סחיפת קרקע בשדות הבעל‬ ‫רמת סיכון‬ ‫סחיפה‬ ‫תפוקת סחף‬ ‫עובי קרקע‬ ‫שנסחף‬ ‫(מ"מ‪/‬שנה)‬ ‫שטח יחסי‬ ‫מאגן הניקוז‬ ‫(‪)%‬‬ ‫שטחי בעל‬ ‫ברמת הסיכון‬ ‫(‪)%‬‬ ‫פקטור‬ ‫תרומת‬ ‫סחף‬ ‫(טון‪/‬קמ"ר‪/‬שנה)‬ ‫נמוכה‬ ‫‪21.5‬‬ ‫‪7.3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪7-25‬‬ ‫‪0.01-0.02‬‬ ‫בינונית‬ ‫‪3.4‬‬ ‫‪0.3‬‬ ‫‪13‬‬ ‫‪48-145‬‬ ‫‪0.05-0.15‬‬ ‫בינונית‪-‬חמורה‬ ‫‪43.1‬‬ ‫‪54.6‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪112-335‬‬ ‫‪0.11-0.34‬‬ ‫חמורה‬ ‫‪23.9‬‬ ‫‪35.7‬‬ ‫‪55‬‬ ‫‪205-615‬‬ ‫‪0.20-0.61‬‬ ‫‪21‬‬ ‫ויסות סחף ‪ -‬סיכום‬ ‫‪ .1‬שטחי שדות גידולי הבעל נמצאים בסיכון סחיפה גבוה‪ ,‬עם עובי‬ ‫סחיפה שנתי מוערך של ‪ 0.11-0.61‬מ"מ‪/‬שנה‪ .‬יתכן טווח‬ ‫טעות גדול שכן הנתונים מבוססים על אומדנים ויש לאמתם‪.‬‬ ‫‪ .2‬במפגש מומחים במשרד החקלאות‪ ,‬העירו שההערכה נמוכה‬ ‫בהרבה מהצפוי‪ .‬להערכתם‪ ,‬עטבי הסחף הוא לפחות ‪2-1‬‬ ‫מ"מ‪/‬שנה וייתכן שאף ‪ 4‬מ"מ‪/‬שנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬העברת שדות הבעל במרחב שקמה לממשק אי‪-‬פליחה עם‬ ‫כיסוי קש והשארת שלף‪ ,‬עשויה להביא לירידה ניכרת בנגר‬ ‫ובסחף הקרקע‪.‬‬ ‫‪ .4‬הדעות חלוקות לגבי השפעת רעייה על וויסות קרקע ומים‪.‬‬ ‫‪ .5‬מומלץ לבצע ניטור ארוך טווח בשיתוף פעולה בין כל הגופים‬ ‫הרלוונטים‪.‬‬ ‫השפעת ממשקים חקלאיים שונים על ויסות הרכב אטמוספרי‬ ‫(מאזן גזי החממה)‬ ‫יוני וייץ וד"ר ז'וזה גרינצוויג‬ ‫‪ .1‬תשומות חקלאיות – דלק וייצור חומרי דישון והדברה‪.‬‬ ‫‪- N2O .2‬חמצן דו חנקני ‪ .‬פליטות מחומרי דישון‪.‬‬ ‫‪ .3‬הצטברות פחמן במאגר הקרקעי (‪)SOC‬‬ ‫‪GHGbal = FSOC+ Fag_in+ FN2O + FCH4‬‬ ‫שיטות מחקר‬ ‫‪ .1‬השוואה בפעילות החקלאית בין שני ממשקים‬ ‫חקלאיים המייצגים שתי חלופות הקיימות בשטח‪:‬‬ ‫ גד"ש דורות (מינימום עיבוד עם השארת שלפים‬‫מעטה ‪ 5‬ס"מ)‪.‬‬ ‫ וגד"ש רוחמה (ממשק אי פליחה עם שלפים של ‪10-‬‬‫‪ 15‬ס"מ)‪.‬‬ ‫‪ .2‬שימוש בנתוני ספרות מהארץ ומהעולם לגבי‬ ‫פוטנציאל הפחמן בקרקע ופליטות ‪ N2O‬מעודפי‬ ‫דישון‪.‬‬ ‫תשומות חקלאיות – השוואה בין גד"ש רוחמה לגד"ש דורות‬ ‫ממשק חקלאי‬ ‫צריכת דלק שנתית‬ ‫)‪)L/Dunam‬‬ ‫רוחמה‬ ‫‪5.3‬‬ ‫דורות‬ ‫‪7.96‬‬ ‫דורות (ק"ג ‪ CO2e‬לדונם לשנה)‪:‬‬ ‫‪21.1‬מצריכת דלק‪ 25-30 +‬מייצור חומרי דשן והדברה ‪13.7 +‬‬ ‫מפליטת ‪60-65 = N2O‬‬ ‫רוחמה (ק"ג ‪ CO2e‬לדונם לשנה)‪:‬‬ ‫‪14.0‬מצריכת דלק ‪ 30-40 +‬מיצור חומרי דשן והדברה ‪21.6-+‬‬ ‫‪27.6‬מפליטת ‪66-82 = N2O‬‬ ‫סיכום – ויסות הרכב אטמוספרי‬ ‫‪ .1‬בתפעול השוטף לא נראה יתרון ברור לממשק החקלאי המשמר‬ ‫בשיפור מאזן גזי חממה‪.‬‬ ‫‪ .2‬אי פליחה ‪ +‬השארת קש עשויה להעלות את כמות הפחמן‬ ‫ב‪ 5%-25%‬בטווח של ‪ 10-20‬שנה‪.‬‬ ‫‪ .3‬ישנה חשיבות להפחתה בשימוש בכלים כבדים בשדה‬ ‫ובהימנעות משימוש יתר בחומרי דישון כימיים‬ ‫‪ .4‬ישנו חוסר בנתונים לגבי הרכב הקרקע והחומר האורגני בפרופיל‬ ‫הקרקע‪.‬‬ ‫בחינת בקרת עשבים רעים ומזיקים‬ ‫עופר מנדלסון בהתייעצות עם פרופ' ברוך רובין‬ ‫ממשק אי פליחה‬ ‫עשבים – כמות ומגוון העשבים גדולים יותר יחסית לממשק עיבוד‬ ‫קונבנציונאלי בו פעולות עיבוד הקרקע פוגעות בשורשי העשבים‬ ‫וקוברות את בנק הזרעים‪.‬‬ ‫בפועל ממשק כזה מחייב שימוש נוסף בקוטלי עשבים‪.‬‬ ‫מזיקים – השפעה בעיקר על בקרת מכרסמים יחסית לממשק עיבוד‬ ‫קונבנציונאלי בו פעולות עיבוד הקרקע פוגעות במחילותיהם‪.‬‬ ‫סיכום – בקרת עשבים רעים ומזיקים‬ ‫‪ .1‬תוספת תשומות ועבודה – מעבר לממשק משמר יחייב‬ ‫בד"כ‪ ,‬באזור הפרויקט‪ ,‬תוספת ישום קוטלי עשבים אחד‬ ‫לפחות לעונה‪ ,‬ואפשרות ליישום נוסף של קוטלי‬ ‫מכרסמים‪.‬‬ ‫‪ .2‬התפתחות עמידות – הרחבת השימוש בקוטלי עשבים‬ ‫מעלה את הסיכוי להתפתחות עמידות‪ ,‬ובאזור כבר החלו‬ ‫להתפתח עשבים עמידים‪.‬‬ ‫‪ .3‬סיוע אגרונומי – ניהול נכון של פעולות ההדברה הנדרשות‬ ‫(ממשק הדברה משולבת) מחייב הרחבה ממוקדת של‬ ‫מערך ההדרכה והליווי המקצועי לחקלאים ומערכת‬ ‫מסודרת לאיסוף נתונים שוטפים ושיתופם‪.‬‬ ‫שמ"א הקשורים ברעייה‬ ‫ד"ר איריס שינבאום בהנחיית ד"ר יאן לנדאו‬ ‫דוגמה לחלוקת תועלות בין בעלי עניין שונים‪:‬‬ ‫השחקנים במערכת‬ ‫תועלות שונות לרעייה‬‫‪ -‬תשלום עבור הרעייה‬ ‫קק"ל‪:‬‬ ‫אמצעי למניעת שריפות‬ ‫ רווח כלכלי עבור רעייה‪/‬קש‬‫ בעיות שקשורות ברעייה‪:‬‬‫אילוח בעשבים רעים‬ ‫הגברת סחף‬ ‫סיכום – שמ"א הקשורים ברעייה‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫רועה‪ -‬כלכליות הרעייה בשלפים תלויה במחיר אותם דורשים‬ ‫בעלי השדות ובמחירי הקש הנהוגים‪ .‬עם זאת‪ ,‬החזקת עדרי צאן‬ ‫ויציאה למרעה אינה נובעת רק ממניעים כלכליים טהורים‬ ‫שמטרתם צבירת רווחים‪.‬‬ ‫חקלאי‪ -‬המעבר משיטות עיבוד קונבנציונאליות לשיטות עיבוד‬ ‫משמרות יגרום לכך שיותר חקלאים לא יאפשרו את עליית‬ ‫העדרים‬ ‫על השלפים (בגלל סחף קרקע ופגיעה ביבול)‪ .‬משתלם למכור‬ ‫קש‪.‬‬ ‫קק"ל‪ -‬חושבים שיהיו מספיק רועים גם ללא הרעייה בשלפים‪.‬‬ ‫לחצי רעייה נמוכים‪ ,‬מעבר מאוחר מיערות לשדות השלפים‪,‬‬ ‫מיקום מאהל באזורים לא בעיתיים מבחינת סחף‬ ‫חקירת המגוון הביולוגי –‬ ‫בשדות בעל במרחב שקמה‬ ‫דר' אמיר פרלברג‬ ‫• המגוון הביולוגי הוא שירות התמיכה הבסיסי לאספקת כל שירותי‬ ‫המערכת האקולוגית האחרים‪.‬‬ ‫• פגיעה במגוון הביולוגי פוגעת גם בתועלות שהאדם מפיק משירותי‬ ‫המערכת‪ ,‬מאיימת על רווחתו וקיומו ארוך‪-‬הטווח‪ ,‬וסותרת את‬ ‫העיקרון של פיתוח בר‪-‬קיימא‪.‬‬ ‫המגוון הביולוגי כשירות מערכת אקולוגי‬ ‫במרחב שקמה‪-‬מסקנות‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫עיבוד הקרקע בשיטות קונבנציונאליות פוגע במגוון הביולוגי ובאיכות‬ ‫הקרקע‪ :‬אובדן חומרי הזנה וסחף קרקע‪.‬‬ ‫חקלאות משמרת קרקע‪ :‬אי‪-‬פליחה‪ ,‬השארת חיפוי צמחי – שיפור‬ ‫מצב המגוון הביולוגי ושירותי מערכת אחרים‪ .‬אין פגיעה‪/‬שיפור‬ ‫בתנובת השדה וברווחיות‪.‬‬ ‫שיפור זה מעודד לוחמה ביולוגית טבעית במזיקים‪ ,‬במחלות‬ ‫וב'עשבים שוטים'‪ ,‬ומייעל את תהליכי המחזור של חומרי ההזנה‬ ‫שבקרקע‪.‬‬ ‫עם זאת קשה להשליך ממחקרים אלו על מרחב שקמה ללא מחקר‬ ‫מעמיק‬ ‫אמצעי ההערכה הטוב ביותר‪ :‬המגוון הביולוגי של מאכלסי הקרקע‪:‬‬ ‫מיקרופאונה‪ ,‬מזופאונה ומקרופאונה‪.‬‬ ‫דר' אמיר פרלברג‬ ‫יולי ‪2014‬‬ ‫קשיים בהערכת שירותי המערכת‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫חסר אצל מרבית החקלאים והרועים תיעוד ברור של תשומות ותוצרים‪.‬‬ ‫מידע עלול להיות מוטה‬ ‫שונות גדולה בתנאים הפיזיים‪ ,‬הכלכליים והחברתיים בין המשקים‬ ‫מחקר שנעשה ‪ -‬מצומצם‪ ,‬ובדרך כלל בחלקות קטנות‬ ‫קושי בהשלכה של מחקרים ממקומות אחרים על אזור המחקר – תנאים‬ ‫פיזיים‪ ,‬קני מידה שונים‬ ‫קשיים בכימות פיזי של תופעות ‪ -‬מצריכים מחקרי שדה בקנה מידה גדול‪.‬‬ ‫חסרים כלים להערכה כלכלית של שירותי מערכת שאין להם ערך שוק‬ ‫•מסתמן שנצטרך להסתפק בחלק מהתחומים בהערכת מגמות‬ ‫ותובנות כלליות‬ ‫•לעיבוד המשמר יש תועלות חקלאיות וסביבתיות‬ ‫•יש חשיבות גדולה לעיסוק במנגנוני ההטמעה של עיבוד משמר‬ ‫בפרקטיקה החקלאית (שיתוף פעולה בין שחקנים מגוונים)‬ ‫תוצרי העבודה‬ ‫•‬ ‫ניתוחי עלות תועלת מנקודת מבט של הפרטים (מוצרים‬ ‫פרטיים) ומנקודת מבט חברתית (מוצרים ציבוריים)‪.‬‬ ‫•‬ ‫על בסיס ניתוח זה‪ ,‬ניתוח מערכות התמיכה לעיבוד‬ ‫משמר והשפעתם על החקלאי והסביבה‪.‬‬ ‫ניסוח הצעות למנגנונים שיתמכו בעיבוד משמר במקום‬ ‫שיש בו תועלות לחקלאים ולחברה‪.‬‬ ‫הרחבה והעמקה של השיח בין השחקנים השונים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫ניתוח כלכלי של שיטות עיבוד בגידולי‬ ‫בעל במרחב שקמה‬ ‫‪-‬שילוב מוצרים פרטיים (חקלאים) וציבוריים‪-‬‬ ‫‪34‬‬ ‫מבנה הדיון‬ ‫• מינימום עיבוד מול אי פליחה‪ :‬שילוב מוצרים‬ ‫פרטיים וציבוריים‬ ‫• סוגית הטווח הארוך‬ ‫• מדיניות השארת שלף ומרעה‬ ‫• סוגיות מדיניות להמשך העבודה‬ ‫‪35‬‬ ‫סיכום טווח קצר‪-‬בינוני‪ ,‬יתרון אי פליחה‬ ‫טווח בינוני‪-‬קצר‬ ‫(‪/₪‬דונם‪/‬שנה)‬ ‫מוצרים עסקיים‪ -‬צד החקלאי‬ ‫• הקטנת עלויות עיבוד ויתרונות אי הפליחה‬ ‫‪25‬‬ ‫• תוספת עלות דשן (נטו)‬ ‫‪-14‬‬ ‫• תוספת יבול‬ ‫‪0.65‬‬ ‫• סה"כ לחקלאי‬ ‫‪11.65‬‬ ‫‪36‬‬ ‫סיכום טווח קצר‪-‬בינוני‪ ,‬יתרון אי פליחה‬ ‫מוצרים ציבוריים‬ ‫• אובדן מי שיטפונות‬ ‫‪7‬‬ ‫• מניעת נזקי סחף (עלות נמנעת)‬ ‫‪38‬‬ ‫• הקטנת פליטת גזי חממה וקיבוע פחמן‬ ‫‪0.65‬‬ ‫סה"כ מוצרים ציבוריים‬ ‫‪45.65‬‬ ‫סה"כ לחברה‬ ‫‪57.3‬‬ ‫סה"כ במרחב שקמה‪ 6 :‬מלש"ח בשנה‬ ‫‪37‬‬ ‫סיכום השקעות בשיקום קרקע לשדה בגודל ‪ 120‬דונם (‪ ,₪‬מחירי ‪)2008‬‬ ‫רכיב עלות‬ ‫עלות לשדה בגודל‬ ‫הערות‬ ‫ממוצע של ‪ 120‬דונם‬ ‫(‪ ,₪‬מחירי ‪)2008‬‬ ‫כולל‪ :‬תחזוקת דרך ציבורית‪,‬‬ ‫הוספת מעבירי מים והקמת‬ ‫עלות מניעת סחף קרקע‬ ‫‪21,360‬‬ ‫תעלות הולכה (לנחל ראשי)‬ ‫כולל‪ :‬שיקום דרכי שדה‪ ,‬הקמת‬ ‫תעלות הולכה (מסביב לשדה)‪,‬‬ ‫עלות שיקום שדה‬ ‫חקלאי מפגיעות סחף *‬ ‫‪139,560‬‬ ‫ממשק הקרקע ושיקום השטח‬ ‫סה"כ השקעות‬ ‫‪160,920‬‬ ‫עלות לדונם‪₪ 1,341 :‬‬ ‫תחת הנחת ריבית ‪ ,3%‬עבור ‪ 25‬שנים‪ ,‬הרי שהערך השנתי לדונם הוא‪:‬‬ ‫‪/₪ 77‬דונם‪ .‬מניעת חצי מההשקעה‪/₪ 38 :‬דונם ממוצע באזור‪.‬‬ ‫‪38‬‬ ‫ערך לטווח ארוך (בהנחת איבוד הקרקע)‬ ‫‪ ₪‬לדונם‬ ‫מלש"ח לשנה‬ ‫ערך לטווח‬ ‫לשנה‬ ‫לאזור‬ ‫ארוך‬ ‫ערך חקלאי‬ ‫‪85‬‬ ‫‪8.5‬‬ ‫‪425‬‬ ‫ערך נופי‪-‬תיירותי‬ ‫‪153‬‬ ‫‪15‬‬ ‫‪750‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪235‬‬ ‫‪23.5‬‬ ‫‪1,175‬‬ ‫(מלש"ח)‬ ‫‪39‬‬ ‫ניתוח עלות תועלת של מדיניות הקש‪-‬מרעה‬ ‫חיפוי מלא‬ ‫השארת שלף בלבד‬ ‫(‪ 10‬ס"מ‪ 1/6-‬בלבד)‬ ‫מדיניות מרעה (עם העלאת מרעה‪/‬בלי העלאת‬ ‫מרעה)‬ ‫בלי‬ ‫עם‬ ‫בלי‬ ‫חשבון מגדל החיטה‬ ‫‪ .1‬תוספת ‪ 20‬ק"ג חיטה (כתוצאה מתוספת מים)‬ ‫(שירותי אספקה)‬ ‫‪ .1‬הפסד ערך הקש (שירותי אספקה)‬ ‫‪26‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪-130‬‬ ‫‪-21‬‬ ‫‪-21‬‬ ‫‪ .1‬תוספת ריסוס בגלל אילוח עשבים בגין רעיה‬ ‫‪-4‬‬ ‫(שירותי ויסות)‬ ‫‪15‬‬ ‫‪ .1‬הכנסה מהעלאת עדרים‬ ‫סה"כ ‪ -‬מגדל חיטה‬ ‫‪-104‬‬ ‫‪-6‬‬ ‫‪-17‬‬ ‫‪40‬‬ ‫ניתוח עלות תועלת של מדיניות הקש‪-‬מרעה‬ ‫השארת שלף בלבד‬ ‫חיפוי מלא‬ ‫(‪ 10‬ס"מ‪ 1/6-‬בלבד)‬ ‫חשבון בעל העדר‬ ‫‪ .1‬חסכון במזון (שירותי אספקה)‬ ‫‪27.75‬‬ ‫‪ .1‬תשלום למגדל‬ ‫‪-15‬‬ ‫סה"כ לבעל העדר‬ ‫‪0‬‬ ‫‪12.75‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סה"כ לחקלאים (מגדל החיטה ובעל העדר)‬ ‫‪-104‬‬ ‫‪6.75‬‬ ‫‪-17‬‬ ‫מוצרים ציבוריים‬ ‫‪ .1‬הפסד ערך הקש למשק החלב (שירותי אספקה)‬ ‫‪-15‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪-2‬‬ ‫‪ .1‬מניעת אובדן מי שיטפונות (שירותי ויסות)‬ ‫‪58‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪-1‬‬ ‫‪ .1‬ערך קרקע לא מאובקת (שירותי ויסות)‬ ‫סה"כ מוצרים ציבוריים‬ ‫‪41‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫סה"כ לחברה‪ -‬מאזן נטו‬ ‫‪-58‬‬ ‫‪12.75‬‬ ‫‪-9‬‬ ‫מסקנה‪ :‬הקיים אופטימלי‬ ‫‪41‬‬ ‫חסמים לשינוי שיטת העיבוד‬ ‫סיכון עשבים ומזיקים‬ ‫עלויות הון גבוהות יותר‬ ‫סוגיית מדיניות‪:‬‬ ‫תמיכה בהון (כמו היום)‬ ‫או שילוב עם ביטוח (כמו בבצורת)?‬ ‫‪42‬‬ ‫שאלת חקר‪:‬‬ ‫בחינת השפעות של מיקומים‬ ‫ומאפיינים שונים של פריסת‬ ‫מתקני אנרגיה סולארית על‬ ‫שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫חלופות פריסת מתקנים פוטו‪-‬וולטאיים להערכת שמ"א‬ ‫תרחיש עסקים כרגיל‬ ‫מבנים‬ ‫‪44‬‬ ‫נתוני שמ"א לדוגמא‬ ‫כרגיל‪-‬‬ ‫עסקים כרגיל‬ ‫תרחיש עסקים תרחיש‬ ‫נתוני שירותי המערכת האקולוגית לדוגמא‬ ‫– תרחיש עסקים כרגיל‬ ‫קטגורית‬ ‫שירות‬ ‫שירותי‬ ‫אספקה‬ ‫השירות‬ ‫גידולים‬ ‫חקלאיים‬ ‫(פלחה‪ ,‬גידולי‬ ‫שדה וגן‪,‬‬ ‫מטעים וכו')‬ ‫שירותי ויסות‬ ‫הקטנת‬ ‫פליטת גזי‪-‬‬ ‫חממה‬ ‫תהליכים‬ ‫אקולוגיים‬ ‫תומכים‬ ‫מגוון ביולוגי‬ ‫ובתי גידול‬ ‫התועלת‬ ‫‪/‬‬ ‫הנזק‬ ‫יחידות‬ ‫מדידה‬ ‫אבדן יבול‬ ‫חקלאי‬ ‫ק"ג יבול לדונם‬ ‫בשדות‬ ‫שהומרו‬ ‫למתקני ‪PV‬‬ ‫מיתון‬ ‫התחממות‬ ‫גלובלית‬ ‫גרם ‪\ CO2‬‬ ‫קווט"ש‬ ‫או ליחידת‬ ‫שטח‬ ‫נתונים‬ ‫כמותיים‬ ‫על גגות‬ ‫בשטחים חקלאיים‬ ‫צמוד דופן‬ ‫בשטחים חקלאיים‬ ‫לב השטחים‬ ‫‪ 300‬ק"ג‬ ‫חיטה‬ ‫לדונם‬ ‫אין‬ ‫‪ 300‬ק"ג חיטה‬ ‫לדונם‬ ‫‪ 300‬ק"ג חיטה‬ ‫לדונם‬ ‫‪500‬‬ ‫גרם ‪\ CO2‬‬ ‫קווט"ש‬ ‫נמנעת פליטת‬ ‫‪ 105‬ק"ג ‪CO2‬‬ ‫לשנה לכל מ"ר‬ ‫נמנעת פליטת‬ ‫‪ 105‬טון ‪CO2‬‬ ‫לשנה לכל דונם‬ ‫לוחות נטו‬ ‫נמנעת פליטת‬ ‫‪ 105‬טון ‪CO2‬‬ ‫לשנה לכל דונם‬ ‫לוחות נטו‬ ‫לשנה‬ ‫?‬ ‫כמעט ואין השפעה‬ ‫יש השפעה‬ ‫יש השפעה‬ ‫מתקן פוטוולטאי בברור‪-‬חייל‬ ‫‪46‬‬ ‫השפעת שטח המתקן על שירותי המערכת האקולוגית‬ ‫השפעות לינאריות ולא‪-‬לינאריות‬ ‫שמ"א שמשתנים לינארית עם שינוי השטח‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫• מיתון התחממות גלובלית על‪-‬ידי תרומה להפחתת פליטות‬ ‫גזי‪-‬חממה‬ ‫• אבדן יבולים חקלאיים‬ ‫• ועוד‪.....‬‬ ‫שמ"א שמשתנים באופן לא‪-‬לינארי עם שינוי השטח‪ ,‬כמו‪:‬‬ ‫• מגוון ביולוגי‬ ‫• קישוריות – יכולת תנועה ומעבר של בעלי‪-‬חיים וצמחים‬ ‫• ערכים נופיים תרבותיים‪-‬אסתטיים‬ ‫• ועוד‪.........‬‬ ‫‪47‬‬ ‫גודל שטח מתקן ‪ PV‬והשפעה על שמ"א‬ ‫‪48‬‬ ‫הסברים לשקופית האחרונה – "גודל שטח מתקן‬ ‫‪ PV‬והשפעה על שמ"א" ולשקופית "תרחיש‬ ‫עסקים כרגיל‪ -‬נתוני שמ"א לדוגמא"‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בבסיס החישוב‪ 500 ,‬גרם פד"ח נפלט לייצור קווט"ש‪ ,‬שזו‬ ‫הערכה ממעיטה במקצת‪.‬‬ ‫לפי רן ורדימון‪ ,‬מ"ר לוח ‪ PV‬מייצר בשנה ‪ 210‬קווט"ש‪.‬‬ ‫לכן הפליטה הנמנעת היא ‪ 105‬ק"ג פד"ח\מ"ר\שנה‪.‬‬ ‫לכן מצוין מניעת פליטה לדונם לוחות נטו‪.‬‬ ‫לגבי השטחים הגדולים‪ 20,000 ,‬דונם‪ ,‬מאוחד או מפוצל‪,‬‬ ‫הנחתי שטח לוחות נטו שהוא ‪ 40%‬משטח המתקן‪ ,‬שגם‬ ‫זו הערכה ממעיטה‪ ,‬ולכן הפליטה הנמנעת לכל ‪20,000‬‬ ‫הדונמים היא רק ‪ 840,000‬טון פד"ח לשנה‪.‬‬ ‫מפת פארק שקמה עם מתקני ‪ PV‬בשטח ‪ 10,000‬דונם כל מתקן‬ ‫סה"כ ‪ 20,000‬דונם‬ ‫‪50‬‬ ‫מפת פארק שקמה עם מתקני ‪ PV‬בשטח ‪ 2000‬דונם כל מתקן‬ ‫סה"כ ‪ 20,000‬דונם‬ ‫‪51‬‬ ‫דעות הציבור לגבי התקנת מתקנים סולאריים – מסקר "היחס‬ ‫לסביבה במרחב שקמה"‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫‪ 65%‬מסכימים או מסכימים מאוד שהצבת הפאנלים חשובה כי תאפשר רווח כספי‪ .‬ו‪-‬‬ ‫‪ 85%‬כי היא מספקת אנרגיה נקייה ומתחדשת (העירוניים פחות מסכימים‬ ‫מהקיבוצניקים)‪.‬‬ ‫כשליש מהתושבים מעדיפים שלא יקימו כלל מתקנים סולאריים בשקמה‪ .‬ו‪18%-‬‬ ‫אדישים‪ .‬מתוכם הקיבוצניקים מסכימים יותר מאשר מושבניקים ועירוניים‪.‬‬ ‫‪ 56%‬טוענים שהצבת פאנלים בלב השטחים החקלאיים תפריע להם בנוף‪.‬‬ ‫‪ 69%‬מעדיפים שהמתקנים הסולאריים יוקמו על גגות ולא על השטחים החקלאיים גם‬ ‫אם הם ירוויחו פחות מכך ומעדיפים שחוות סולאריות יוקמו בצמידות לישובים ולא בלב‬ ‫השטחים הפתוחים‪.‬‬ ‫‪ 63%‬מתנגדים להקמת מתקנים סולאריים בשטחים טבעיים‪ ,‬לעומת זאת ל‪24% -‬‬ ‫מהמשיבים חשוב לפתח מתקנים סולאריים‪ ,‬גם על חשבון שטחים חקלאיים‪.‬‬ ‫‪ 19%‬מציינים שהפאנלים הסולאריים אינם מפריעים להם כלל בנוף‪ ,‬והם אפילו אוהבים‬ ‫את המראה הנופי שלהם (יותר גברים מנשים)‪.‬‬ ‫פעולות להמשך‪-‬סולארי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫הגדרה סופית של החלופות‪.‬‬ ‫המשך תעדוף שמ"א‪ :‬נותר לגבש סופית את רשימת השירותים‬ ‫שעבורם נדרשת הערכה מעמיקה של חוקרים מומחים‪ ,‬ולבחון‬ ‫לגבי אלו שירותים ניתן להסתמך על מקורות מהספרות או על‬ ‫הדו"חות המקצועיים‪ ,‬שנעשו עבור "שאלת ממשקים חקלאיים"‪.‬‬ ‫השלמה של רשימת החוקרים המקצועיים להערכת שמ"א‪,‬‬ ‫ומומחה ליצירת הדמייה לבחינת דעות הציבור על השפעת‬ ‫המתקנים על הנוף‪.‬‬ ‫השלמת איסוף הנתונים מהספרות בתחום ניתוח שמ"א‪ ,‬הן‬ ‫מבחינת מדדים והן מבחינת שיטות ההערכה‪.‬‬ ‫ניתוח כלכלי של שאלת החקר‪.‬‬ ‫קבלת משוב על הערכות שמ"א ממומחים ובעלי עניין ועריכת‬ ‫הממצאים‪.‬‬ ‫סקר "היחס לסביבה במרחב שקמה"‬ ‫הילה שגיא ורחל עברון‬ ‫במסגרת‪:‬‬ ‫מכון דש"א‪ :‬פרויקט שירותי המערכת האקולוגית במרחב שקמה‬ ‫רט"ג‪ :‬התכנית החינוכית "השטחים הפתוחים הם הבית שלי"‬ ‫ומנהלת שקמה‬ ‫חורף‪-‬אביב ‪2014‬‬ ‫סקר – היחס לסביבה במרחב שקמה‬ ‫מטרות עבור מכון דש"א‪:‬‬ ‫• הערכת עמדות הציבור לגבי‬ ‫חקלאות וסביבה‪,‬‬ ‫• הערכת שירותי התרבות‪,‬‬ ‫• העלאת מודעות תושבי האזור‬ ‫לשמ"א והטמעת גישת שמ"א‬ ‫בקרב הקהילה‪.‬‬ ‫מטרה עבור רט"ג‪:‬‬ ‫עיבוי התכנית החינוכית‬ ‫הקיימת בתכנים רלוונטיים‬ ‫נוספים‪ ,‬ושיתוף ההורים‬ ‫הקהילה‪.‬‬ ‫אוכלוסיית המשיבים ‪246 -‬‬ ‫מספר סקרים מלאים‬ ‫מועצה אזורית‬ ‫שם בי"ס‬ ‫לכיש‬ ‫ממ"ד על שם הרב קוק ‪25 -‬‬ ‫תלמים‬ ‫מרחבים‬ ‫ממלכתי מבועים‬ ‫‪106‬‬ ‫שער הנגב‬ ‫ממלכתי שער הנגב‬ ‫‪81‬‬ ‫מהאינטרנט‬ ‫‪34‬‬ ‫סה"כ‬ ‫‪246‬‬ ‫כ‪ 48%-‬מהמשיבים ממושב‪ 39% ,‬מקיבוץ‪ ,‬וכ‪ 13%-‬מעיר‬ ‫דעות לגבי המעבר לממשק עיבוד משמר ומי צריך לשאת בהוצאות‬ ‫שיטות עיבוד משמרות קרקע – שומרות על הקרקע לדורות הבאים אך בדרך כלל כרוכות בהוצאה‬ ‫כספית ראשונית גבוהה‪ ,‬ובשינוי ניכר בניהול המערכת החקלאית והמיכון חקלאי‪ ,‬סמן את דעתך ‪:‬‬ ‫חסר דעה‬ ‫איני רואה צורך‬ ‫בשינוי שיטות‬ ‫העיבוד החקלאי‬ ‫אני מוכן לאמץ שיטות‬ ‫עיבוד אלו‪ ,‬בתנאי‬ ‫שהמדינה תישא בכל‬ ‫ההוצאה הכספית‬ ‫אני מוכן לשאת‬ ‫בהוצאות כלכליות‬ ‫אלו אך מצפה‬ ‫לתמיכה מהמדינה‬ ‫אני מוכן לשאת‬ ‫בהוצאה כספית‬ ‫נוספת (או שקהילתי‬ ‫תישא בהן)‬ ‫ניתן לראות שמעל ‪ 80%‬מהמשיבים בעלי דעה בנושא‪ ,‬ומוכנים לאמץ שיטות עיבוד אלו‪.‬‬ ‫הם נחלקים בדעותיהם לגבי המימון‪ :‬כ‪ 11% -‬מוכנים לשאת (או שקהילתם תישא) בהוצאות‪ ,‬השיעור‬ ‫הגבוה ביותר ‪ -‬כ‪ 48%-‬מצפים לתמיכה כספית מהמדינה‪ ,‬וכ‪ 21%-‬מוכנים לאמץ רק אם המדינה‬ ‫תישא בכל ההוצאות‪ .‬אין הבדל בתוצאות בבדיקה על פי עיסוק (חקלאי‪ ,‬עיסוק קשור לחקלאות‪ ,‬אחר)‪.‬‬ ‫מסקנות מכלל הסקר והקשר לשמ"א‬ ‫על פי התשובות ש‪ 70% -‬ומעלה מהמשיבים סימנו‪ ,‬ניתן להסיק שרוב המשיבים‬ ‫שטחים‬ ‫פתוחים‬ ‫מעריכים את חשיבותם‪ ,‬משתמשים בהם למטרות הנאה ומעריכים את הערך התיירותי‬ ‫שלהם (שירותי תרבות)‪.‬‬ ‫מעריכים את החשיבות האקולוגית שלהם‪ ,‬כבעלי מגוון ביולוגי‪ ,‬ריאות ירקות וכמאפשרים‬ ‫חלחול מים לקרקע (שירותי ויסות) ומודאגים מאובדנם‪.‬‬ ‫שדות‬ ‫חקלאיים‬ ‫רואים בהם יתרון עבור האדם והסביבה מבחינת ייצור מזון (שירותי אספקה)‪ ,‬חלחול מים‬ ‫לקרקע (שירותי ויסות)‪ .‬חלקם רואים צורך בריסוסים ויתרון בצמצום המגוון הביולוגי‪.‬‬ ‫מוכנים לעבור לשיטות עיבוד משמרות קרקע עם תמיכה כלכלית מהמדינה ו ‪ 11%‬גם בלי‬ ‫תמיכה (שירותי ויסות)‪.‬‬ ‫חושבים שההתיישבות החקלאית תורמת לשמירה על השטחים הפתוחים ועל ערכיהם‪,‬‬ ‫ולחיזוק הזיקה של אזרחי המדינה אליהם (שירותי תרבות)‪.‬‬ ‫אוהבים את מראם הנופי (ומעדיפים שלא יהיו מתקנים סולאריים על חשבונם) וחושבים‬ ‫שהחקלאות תורמת לזיקתם לאזור‪ ,‬ושהיא מרכיב מרכזי בזהותם (שירותי תרבות)‪.‬‬ ‫מתקנים מעריכים את חשיבות החשמל הסולארי כאנרגיה נקייה (שירותי ויסות) ובעלת ערך כלכלי‪,‬‬ ‫סולאריים אך מעדיפים שמתקנים סולאריים יוקמו על גגות ולא בשטחים הפתוחים ומתנגדים להקמתם‬ ‫בשטחים טבעיים‪ ,‬ואם מוקמים בש"פ מעדיפים שיהיו בצמידות דופן (שירותי תרבות)‪.‬‬ ‫כללי‬ ‫קיבוצניקים נוטים להיות יותר "סביבתיים" בתשובותיהם מהמושבניקים והעירוניים‪.‬‬ ‫‪ 98%‬סימנו שמה שפוגע בסביבה פוגע בטווח הארוך גם באדם (משמעות גישת שמ"א)‪.‬‬ ‫מסקנות התלמידים‪:‬‬ ‫התלמידים העלו תהיה בדבר‬ ‫ההתאמה בין המודעות גבוהה‬ ‫והיחס החיובי שבטאו המשיבים‬ ‫כלפי הסביבה‪ ,‬לבין התנהגותם‬ ‫בפועל בחיי היומיום‪ ,‬ושוחחו על‬ ‫הצורך להתנהג בהתאם‪.‬‬ ‫הוסכם כי הדרך הטובה ביותר‬ ‫להביא לשינוי בכיוון זה הוא‪ :‬א‪.‬‬ ‫דוגמא אישית‪ ,‬ב‪ .‬דרישה‬ ‫לשיתוף פעולה בין כל הנוגעים‬ ‫בדבר – תלמידים‪ ,‬הורים‪,‬‬ ‫מורים והנהלת ביה"ס‪ ,‬מקבלי‬ ‫החלטות במועצה‪ ,‬רשות הטבע‬ ‫והגנים‪.‬‬ ‫חוויות מהשטח‬ ‫פעולות להמשך הפרויקט‬ ‫• אינטגרציה של כלל הממצאים לגבי כל אחת‬ ‫משאלות החקר‬ ‫• קבלת משוב ממומחים על התוצר הסופי של‬ ‫שאלות החקר‪ ,‬לאחר האינטגרציה‬ ‫• פרסום הממצאים והפצתם בכנסים ופורומים‬ ‫• (כנס שמ"א בקוסטה ריקה וכנס אקולוגיה וסביבה)‬ ‫• הטמעה‬ ‫• כתיבת מדריך‬ ‫• סיכום התהליך והערכתו ובקרה על השימוש‬ ‫במסמכים‬ ‫"ב ֹּא‪-‬י ָב ֹּא ב ְִרנָה נ ֵֹּׂשא אֲ לֻמ ֹּתָ יו" תהילים קכ"ו‬ ‫‪60‬‬