‫חוזר מס' ‪3 / 6102 :‬‬
‫ירושלים‪ ,‬י"ד שבט‪ ,‬תשע"ו‬
‫‪ 62‬ינואר‪6102 ,‬‬
‫אל ‪ :‬מנכ"ל מד"א‬
‫חברות אמבולנסים פרטיות‬
‫הנדון‪ :‬מתן אדרנלין בהזרקה אוטומטית על ידי חובשים‪/‬נהגי אמבולנס לטיפול בתגובה אנאפילקטית‬
‫‪ . 0‬כל לי ‪:‬‬
‫אנפילקסיס הינה תגובה אלרגית קיצונית המהווה מצב חירום רפואי – בשל מכלול התסמינים‬
‫המופיעים בה‪ .‬במקרים חמורים‪ ,‬וללא טיפול מיידי ומתאים – תגובה אנפילקטית עלולה‬
‫להסתיים במוות‪.‬‬
‫תגובה אנפילקטית מתפתחת לרוב בתוך דקות מרגע החשיפה (תלוי באלרגן‪ ,‬הכמות‬
‫הנחשפת‪ ,‬צורת החשיפה‪ ,‬וכדו')‪ .‬בחלק קטן מהמקרים התסמינים יכולים לחלוף מעצמם‪.‬‬
‫מוות עלול להיגרם כתוצאה מחסימת דרכי אוויר עליונות‪ ,‬ברונכוספאזם ("התקף אסטמה")‬
‫קשה‪ ,‬או ‪ collapse‬המודינמי‪.‬‬
‫‪ . 6‬מטר ה ‪:‬‬
‫הסדר ת הט יפו ל הר פו אי ה ני תן ע ל יד י חו בש ים ו נ הג י אמ בול נס ( להלן‪ :‬צוותי‬
‫ר פו את חי רו ם) ב תגובה אל רגית חר יפה ב אמ צע ות ש ימ וש במזרק אדרנ לין‬
‫או ט ומט י‪.‬‬
‫‪ . 3‬ש ימ וש ב מ זרק או טומט י לא דרנ לין ‪:‬‬
‫הו כח כי ש י מוש נכ ון‪ ,‬ומה יר ב מזר ק או טומ טי לאד רנל י ן מ פח ית משמ עותית את‬
‫התח לו אה‬
‫וה תמ ותה‬
‫כת וצאה‬
‫מ אנ פילק סיס ‪,‬‬
‫ו כי‬
‫ל שי מ וש‬
‫בתכשיר‬
‫זה‬
‫א ין‬
‫תו פע ות ל וו א י רב ות ‪ .‬ל או ר ז את א ח וז גב וה מ המ טופל ים ש ח וו תגוב ה אנ פילקט ית‬
‫נו הגים לש את עי מם מזר קים א וטו מט יים של אדרנ ל ין ‪.‬‬
‫‪ . 2‬הנ חי ות ‪:‬‬
‫‪. 2 .0‬‬
‫בכל‬
‫אמ בו לנס‬
‫יי מצא‬
‫מזרק‬
‫אדרנ ל ין‬
‫או ט ומטי‬
‫למב וגר‬
‫באל רגי ה ח ריפה ‪ ,‬על פ י ה מי נ ון כ מפו רט להל ן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מב וג רים (ו ילדי ם אשר משקלם גב וה מ ‪ 61‬ק"ג) – ‪. 0 .3 mg‬‬
‫‪‬‬
‫ילדי ם צ עי רים (ע ד משקל של ‪ 61‬ק "ג ) – ‪. 0.15 mg‬‬
‫וילד‬
‫ל טי פול‬
‫‪. 2 .6‬‬
‫בתיק ה כ ונ ן של ה חו בש ה נ ותן שי רו תי עזרה ר אש ונה ושב רשותו ע רכה‬
‫למ תן‬
‫אדר נל ין‬
‫או טו מטי‬
‫למקרה‬
‫אל רגיה‬
‫קשה‪,‬‬
‫י מצ א ו‬
‫שני‬
‫מזר ק י‬
‫אדרנ ל ין או טו מט י ם לט יפו ל במ ב וג רים וי לדים‪.‬‬
‫‪.2.3‬‬
‫אח רי ות המ נהל הרפ וא י ‪:‬‬
‫על המנהל הרפואי לוודא כי צוותי רפואת החירום יכירו ההנחיות הטיפוליות ומינונים‬
‫כמפורט בחוזר זה ויהיו מיומנים במתן אדרנלין אוטומטי על כל המשתמע ובכלל זה‬
‫טיפול במקרה של מינון יתר‪.‬‬
‫הואילו להעביר תוכן חוזר זה לידיעת כל הנוגעים בדבר במוסדכם ולוודא כי יפעלו בהתאם‬
‫להנחיות חוזר זה‪.‬‬
‫ב ב ר כ ה‪,‬‬
‫ד"ר ורד עזרא‬
‫ראש מינהל הרפואה (בפועל)‬
‫נס פחי ם ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫נס פח א'‬
‫תג ובה אנ פילק טית – קו וים מנ חי ם לט יפול‬
‫‪‬‬
‫נס פח ב'‬
‫אד רנל ין ב מז רק או טו מטי‬
‫‪‬‬
‫נס פח ג'‬
‫סכ מת ה ט יפו ל בנ פגע‬
‫‪‬‬
‫נס פח ד '‬
‫ת רש ים זר ימה ו דגשי ם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נס פח ה '‬
‫ממ צא ים ק לי ניי ם אופ יי ני ים בתגוב ה אנפילק טי ת ‪.‬‬
‫העתק ‪ :‬שר הבריאות‬
‫המנהל הכללי‬
‫המשנה למנהל הכללי‬
‫הנהלה מורחבת‬
‫קרפ"ר – צ‪.‬ה‪.‬ל‬
‫קרפ"ר – שרות בתי הסוהר‬
‫קרפ"ר – משטרת ישראל‬
‫רכז הבריאות‪ ,‬אגף תקציבים – משרד הבריאות‬
‫יו"ר ההסתדרות הרפואית‬
‫יו"ר מועצה מדעית – ההסתדרות הרפואית‬
‫מנכ"ל החברה לניהול סיכונים ברפואה‬
‫בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי‬
‫ארכיון המדינה‬
‫מנכ"ל חברת ענבל‬
‫סימוכין‪41632002 :‬‬
‫תגובה אנפילקטית – קויים מנחים לטיפול‬
‫נספח א'‬
‫א ‪ .‬הגד רה – מכ לול תס מינ ים ק לי ני ים המב טא ים תגוב ה אל רג ית כל לי ת המערבת‬
‫מספ ר מ ער כו ת בגוף ‪ ,‬וע לול ה לג רו ם ל קש יי נשימ ה ח מו רים ‪ ,‬לא יבו ד ה כרה‬
‫וא ף ל מ וו ת‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ל רוב כ תוצ אה מ חשיפה לאל רגן ( חומר שה מט ופל רגיש א לי ו) מש תחרר י ם‬
‫ל דם ח ומרי ם כ ימ יים ספ ציפ יי ם מ תו ך תאי ם של מער כת ה חי סו ן‪ .‬ח ומ רים א לו‬
‫ל מג וו ן‬
‫ג ורמ ים‬
‫הס ימ ני ם‬
‫וה סימ פט ומ ים‬
‫המ אפיי ני ם‬
‫התגוב ה‬
‫את‬
‫האנ פילק ט י ת ‪ .‬א לרגנים ש כי חים – מז ון (חל ב‪ ,‬בי צי ם‪ ,‬בו טנים אגוז ים ועו ד) ‪,‬‬
‫תרו פו ת (א נטי ב יוט יקה ‪ ,) NSA ID ,‬ג ורמ ים סבי בתי ים (ע קי צת חרק וע וד )‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫דגשי ם למט פל ב עת ל קי חת אנ מ נזה – נ קודו ת ש יש לברר בע ת לק יח ת אנמנז ה‬
‫מהמ טופ ל‪ /‬מה סובב ים‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫האם ה יו א יר ועי ם של תגוב ה אלרג ית ‪ /‬אנ פילק סיס בעבר ;‬
‫‪)2‬‬
‫האם ברשו ת ה מט ופל מז רק א דרנ לין או טומ טי ;‬
‫‪)3‬‬
‫האם המ טופל ס ובל מ תו פע ות אל רג יו ת ש ונו ת ;‬
‫‪)4‬‬
‫האם המ טופל ס ובל מ אס טמה הא ם מ טופ ל בק בי עו ת ;‬
‫‪)5‬‬
‫האם‬
‫הי יתה‬
‫ל אחר ונה‬
‫( ט ווח‬
‫של‬
‫ד קות‬
‫עד‬
‫ש עו ת‬
‫ב ו דד ות)‬
‫חשיפ ה‬
‫אפש רי ת ל אלרגן י דוע ;‬
‫‪)6‬‬
‫מה ו מכ לול הת סמ ינ ים מה ם סובל המ טופל ו או פן התפת ח ותם ( דגש על‬
‫תגו בות נש ימ תי ות ‪ ,‬עו רי ות ו תופע ות שמק ורן במער כת ה עי כול ) ;‬
‫ד ‪ .‬ממ צאי ם ה מעל ים חשש ב עת ביצ וע ה בדי קה הגו פנ ית – יש ל בח ון ע "פ סד ר ה‬
‫‪ A- B-C-D -E‬תו ך דגש ל בח ינ ת המ מצ אים הב אי ם ‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫הפ רעה ‪/‬א יו ם‬
‫ל נתיב‬
‫ה או ויר‬
‫(צ ריד ות ‪,‬‬
‫נ חיר ות ‪,‬‬
‫נש ימה‬
‫מח רחרת ‪,‬‬
‫צ פצ ופ י ם בש איפ ת אוו יר‪ ,‬נפ י חות ב לש ון ) ;‬
‫‪)2‬‬
‫הפ רעה נשי מת ית ( מא מץ נשי מתי ‪ ,‬נשי מות מ היר ות ‪ ,‬כ יח לו ן בשפ תי ים)‬
‫‪)3‬‬
‫הפ רעה המ וד ינ מית (ד ופק מהיר וח לש ‪/‬לא נ מ וש‪ ,‬ל"ד נ מוך‪ ,‬סחרחו רת‬
‫‪/‬עיל פ ון ) ;‬
‫‪)4‬‬
‫ש ינ וי במצב ההכר ה (בל בו ל‪ ,‬אי שק ט‪ ,‬הכרה מ עורפל ת ) ;‬
‫‪)5‬‬
‫פתו ל וג יה ב עו ר ו‪ /‬או ברי רי ות (נ פי חו ת בע פעפ יי ם ‪ ,‬נפ יח ות בשפתי ים‪,‬‬
‫תפר חת מגר דת ) ;‬
‫ה ‪ .‬אב חנה ‪:‬‬
‫ב התק יים א חד מש ל וש ת ה מצב ים הר פ וא יים ה בא ים ‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫התפ תח ות אק וטי ת של תס מ יני ם ‪:‬‬
‫תוך דקות עד שעות בודדות מהחשיפה המערבים עור ו‪/‬או ריריות ומלווה בסימפטום‬
‫אחד נוסף לפחות מהמפורט להלן‪:‬‬
‫‪)a‬‬
‫הפ רעה נשי מת ית ( כג ון – ק וצר נש ימ ה‪ ,‬ט כיפנ יא ה‪ ,‬צ פצו פים ‪ ,‬ו כדו')‪.‬‬
‫או ‪/‬ו‬
‫‪ ) b‬הפרע ה המו ד ינמ ית ( כג ון – יר ידה ב לח ץ ה דם‪ ,‬טכיקר דיה ‪ ,‬ו כדו')‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫ח שיפה לאל רגן יד וע‪:‬‬
‫המל וו ה ב י רידה ב לחץ הדם ( עם או ללא תס מי ני ם נ ל ווי ם)‬
‫‪)a‬‬
‫במב וג רים ו ילדי ם מ על ג יל ‪ – 00‬ל"ד סיס טו לי נמ וך מ ‪ 01‬מ מ"כ ‪ ,‬או‬
‫יריד ה של י ותר מ ‪ 31 %‬בערכ י לח ץ הד ם הב סי סיי ם ש ל המ טופל‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫‪)b‬‬
‫בילד ים עד ג יל שנ ה – פ חות מ ‪ 01‬מ מ"כ‪.‬‬
‫‪)c‬‬
‫בילד ים מגיל שנה עד גי ל עשר – פח ות מ ( ‪ 01‬מ מ"כ ‪ +‬ג יל* ‪.) 6‬‬
‫ח שיפה אפשר ית לאל רגן ‪:‬‬
‫שניים או יותר מהסימפטומים הבאים‪ ,‬אשר התפתחו במהירות יחסית‪:‬‬
‫ו‪.‬‬
‫‪)a‬‬
‫עור ו ריר יו ת (א ורט יק ריה ‪ ,‬אנגיו אדמ ה) ;‬
‫‪)b‬‬
‫נשי מה (כמ צו ין מע לה) ;‬
‫‪)c‬‬
‫יריד ה בלח ץ הד ם (סח רחו רת ‪ ,‬עיל פ ון) ;‬
‫‪)d‬‬
‫הפ רע ות ב מע רכ ת הע יכו ל ( כאבי בט ן עו וית יי ם‪ ,‬בחי לו ת והק אות)‪.‬‬
‫ע קר ונ ות ה טי פול ‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫ה פסק ת החשי פה ל אל רגן‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫במקרה של דו ם לב ונש ימה יש לב צע פ עו לו ת ה חי יאה כנד רש‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫י עשה ש ימוש מוק דם ככל ה ני תן ב מז רק או טו מטי ש ל אד רנל ין ‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫יש ל הש כי ב את המט ופל על גב ו כש רג לי ו מו רמ ות (ב מקרה ש ל ה קאות‬
‫= >לה סי טו לשכ יבה על הצ ד)‪.‬‬
‫‪)5‬‬
‫יש ל תת ח מצ ן ב מסכה בקצב של ‪ 4-0 1‬ל יטר בדקה‪.‬‬
‫‪)6‬‬
‫יש ל ה ש יג ג יש ה ו רי דית ‪ ,‬ו לתת עי רוי נוז לים "לשמ ירת ור יד פתוח "‪.‬‬
‫במקרה של לח צי דם נ מוכ ים – יש לת ת עי רוי סליי ן ב הזלפ ה מהי רה‬
‫כדל ק מן ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ילדי ם = ‪. 20 c c /kg‬‬
‫‪‬‬
‫מב וג רים = ‪. 500- 1000 c c‬‬
‫המשך מתן נ וז לי ם י בו צע תוך נ יט ור לחץ הד ם ומצב ההכר ה של הנ פגע‬
‫(ה יעד – ש מיר ה על ל חצ י דם מעל ערך ה נור מה הת חתו ן )‪.‬‬
‫‪)7‬‬
‫יש לפ נו ת את המ טופל בד חיפ ות ל בי ה"ח הק רוב ב יותר ‪/‬חב ירה עם צוות‬
‫‪. A LS‬‬
‫נספח ב' ‪ -‬אדרנלין במזרק אוטומטי‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מ נג נ ון פ עולה – ש פעול רצ פטו רים הג ורמ ים ל‪ :‬כ יו וץ כ לי דם פריפ ריי ם‪,‬‬
‫ה פח תת בצ קת ברי ר יו ת‪ ,‬הגב רת קצב וע וצ מת התכ וו צו ת ש ריר ה לב‪,‬‬
‫ה רחב ת דר כי הנשי מה ו עוד‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫צו רת מתן – הז רקה ב חל קו הצדדי של ש ריר הירך ‪ .‬ני תן להזריק גם ד רך‬
‫ה בג די ם‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מ תן ת רופה ‪ :‬ב וג ר ק ור ס חו בשי ר פו את חי רו ם‪ /‬נהג א מב ול נס‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫מי נ ון ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מב וג רים (ו ילדי ם אשר משקלם גב וה מ ‪ 61‬ק"ג) – ‪. 0 .3 mg‬‬
‫‪‬‬
‫ילדי ם צ עי רים (ע ד משקל של ‪ 61‬ק "ג ) – ‪. 0.15 mg‬‬
‫ני תן לתת מ נה נוס פת כע בור ‪ 1-01‬דק ות במ ידה ו א ין תגוב ה או‬
‫שה תגוב ה אי נה מספק ת‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫תו פע ות‬
‫ל ו וא י‬
‫( חול פו ת‬
‫ס פונ טנ ית ) ‪:‬‬
‫רע ד‪,‬‬
‫אי‬
‫שק ט‪,‬‬
‫ד פי קות‬
‫לב ‪,‬‬
‫סח רחו רת ‪ ,‬כאב י ר אש‪ .‬במק רי ם ח ריגי ם ע לול ו ת ל הופ יע תופ עו ת לוואי‬
‫קשות י ותר ‪ ,‬כג ון – כא בים א נג י נו טי ים‪ ,‬עליה חדה בלח ץ הד ם‪ ,‬וכ דו'‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫לא ק יי מ ות ה תו וי ות נג ד מו חלט ות למ תן אדרנ ל ין ‪ IM‬למ טופל ע ם‬
‫תס מי נים א ופ יי ני ים ל תגוב ה אנפ ילקט ית ‪.‬‬
‫נספח ג' ‪ -‬סכמת הטיפול בנפגע‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫ה רחק הנפגע מ אז ור ס כנ ה‪ ,‬והפסק (ככל הנ ית ן) את החשיפה לאל רגן‪.‬‬
‫במקרה של עקי צת בע "ח – הסר במי דת הא פשר את ה עו קץ‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫ב צע הערכ ת מצב הכר ה‪ ,‬דופ ק ו נשי מה‪ .‬במ ידה וז יהית ד ום ל ב ונש ימה –‬
‫החל ב בי צו ע ה חי יאת ‪ BLS‬ע"פ הפ רו טו קול המק ובל‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫מט ופל ש אי נ ו במ צב של ד ום לב ו נשי מה – ש קול הש כב ת ה מט ופל ע ל גבו ‪+‬‬
‫ה רמ ת ה רג ליי ם ( במידה ו המ טופל מק יא – ה טה או תו על צד ו )‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫ב צע א נמ נז ה מ היר ה‪ ,‬מדי דת סימ ני ם חי ונ יים וב דיקה גו פנ ית מו כוו נת – תוך‬
‫ש ימת דגש לנק וד ות ה עיקר י ות ש צו י נו מעל ה‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫במיד ה וא תה ח ושד ב תגו בה אנ פילק טית ( ע"פ הק ריטר י ונ ים המו פי עים‬
‫מעל ה) – פע ל ע"פ הה ור או ת הבא ו ת‪:‬‬
‫‪)1‬‬
‫צו ר קשר ע ם ה רופ א ב מוק ד הר פו אי ‪ ,‬ה צג א ת הממ צאי ם בזי רה‪ ,‬וקב ל‬
‫א ישו ר לשי מ וש ב מזרק א וט ומ טי של אדר נ לי ן (רא ה נספ ח )‪.‬‬
‫‪)2‬‬
‫תן למ טופל ח מצן במסכ ה‪ ,‬ב רי כוז מק סימ לי‪ ,‬ב קצב של ‪ 01‬ליט ר לדק ה‪.‬‬
‫‪)3‬‬
‫ה שג ג ישה ורי די ת ‪ .‬וה חל ב הזלפת נוזלים ( ל"שמי רת ו ריד" או כ טי פול‬
‫– בה תאם ל מדדי ם )‪.‬‬
‫‪)4‬‬
‫ב צע ה ערכה חוזרת ל אחר ‪ 01‬ד ק'‪ .‬שקול צורך במ תן מנה נוספת ש ל‬
‫אדרנ ל ין (ה י וו עץ ב רופ א ב מוקד הר פו אי )‪.‬‬
‫ו‪.‬‬
‫פנה את ה מ ט ופל ב נס יעה דחו פה‪ .‬ש קול צורך בחבי רה עם צו ות ‪( ALS‬ה ערך‬
‫ז מן חבי רה משוע ר אל מול זמ ן פי נ וי ל ביה "ח הקר וב )‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫המשך ניט ור ומעקב מ דדים ב מהלך ה פי נ וי‪ .‬העבר (ב אמצ עות המוק ד)‬
‫די וו ח מק די ם ל צו ות ה מלר" ד בבי ה" ח ה קולט‪.‬‬
‫נספח ד'‬
‫תרשים זרימה‬
‫חשד לתגובה אנאפילקטית‬
‫דגשים‬
‫בצע הערכה ראשונית של מצב ההכרה‪,‬‬
‫אנמנזה ובדיקה גופנית‬
‫נשימה ודופק‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תופעות אלרגיות או התקף‬
‫אנאפילקטי בעבר‪.‬‬
‫אסטמה‪.‬‬
‫שימוש במזרק אוטומטי של‬
‫אדרנלין‪.‬‬
‫הופעה חדה של תסמינים‬
‫רב מערכתיים – הכרה‪,‬‬
‫נשימה‪ ,‬דופק ול"ד‪ ,‬עור‬
‫וריריות‪ ,‬מערכת העיכול ‪.‬‬
‫לא‬
‫כן‬
‫דום לב‬
‫ונשימה ?‬
‫בצע החייאה ע"פ‬
‫הפרוטוקול המקובל‬
‫השלם אנמנזה ובדיקה‬
‫גופנית‬
‫אבחנה (אחד מהבאים)‬
‫‪ ) 1‬מחלה אקוטית ‪ +‬הפרעה‬
‫נשימתית ו‪/‬או המודינמית‪.‬‬
‫של‬
‫מהירה‬
‫‪ ) 2‬התפתחות‬
‫תסמינים עוריים ‪ /‬נשימתיים‬
‫‪ /‬גסטרו ‪ /‬המודינמיים –‬
‫בעקבות חשיפה אפשרית‬
‫לאלרגן‪.‬‬
‫‪ ) 3‬סימנים לירידה בפרפוזיה‬
‫בל"ד‬
‫חדה‬
‫ירידה‬
‫ו‪/‬או‬
‫סיסטולי בעקבות חשיפה‬
‫לאלרגן‪.‬‬
‫טיפול (ע"פ חומרת התסמינים)‬
‫‪ ‬השכבת המטופל ‪ +‬הרמת‬
‫תגובה‬
‫אנאפילקטית ?‬
‫כן‬
‫שקול מתן‬
‫טיפול סימפטומטי‬
‫אדרנלין‪IM‬‬
‫פינוי לבי"ח‬
‫‪ ‬תן חמצן במסיכה‬
‫‪ ‬השג גישה ורידית ותן‬
‫עירוי נוזלים‬
‫רגליים‪.‬‬
‫‪ ‬אדרנלין ‪ IM‬בירך (מבוגר –‬
‫‪ , 0.3 mg‬ילד – ‪.) 0.15 mg‬‬
‫‪ ‬חמצן‬
‫במסיכה‬
‫‪8-10‬‬
‫‪. liter/min‬‬
‫‪ ‬בצע הערכה חוזרת‬
‫‪ ‬שקול צורך במנה‬
‫נוספת של אדרנלין‬
‫‪ ‬עירוי נוזלים תוך ניטור לחץ‬
‫הדם (במבוגר – בולוסים של‬
‫‪ , 500-1000 cc‬בילדים –‬
‫בולוסים של ‪.) 20 cc/kg‬‬
‫לא‬
‫החל בפינוי דחוף לביה"ח הקרוב‬
‫שקול צורך בחבירה עם צוות ‪ALS‬‬
‫העבר דיווח לביה"ח הקולט‬
‫בצע הערכת מדדים חוזרת במהלך הפינוי‬
‫נספח ה' ‪ -‬ממצאים קליניים אופייניים בתגובה אנאפילקטית‬
‫‪.1‬‬
‫אורטיקריה – נגעים אדומים ובולטים מעל פני העור (לעיתים עם‬
‫חיוורון מרכזי של הנגע)‪ ,‬בעלי גבולות ברורים וחדים‪ ,‬חמים‬
‫למגע‪ ,‬לרוב מלווים בתחושת גרד‪ .‬ההופעה פתאומית ומהירה‪.‬‬
‫הנגעים יכולים להופיע בכל מקום‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫אנגיואדמה – בצקת ממוקמת וחולפת של השכבות העמוקות של‬
‫העור ו‪/‬או הריריות‪ .‬יכולה להופיע בכל מקום (לרבות דרכי‬
‫הנשימה ומע' העיכול)‪ .‬מיקומים אופייניים – עפעפיים‪ ,‬שפתיים‪,‬‬
‫לשון‪.‬‬