‫הפורנוגרפיה כסוגיה פוליטית‬
‫עבודה סמינריונית‬
‫מגישה‪ :‬ניצ לפידות )ת‪.‬ז‪(014768881 .‬‬
‫מנחה‪ :‬ד"ר עובדיה עזרא‬
‫החוג לפילוסופיה‪ ,‬אוניברסיטת תל אביב‬
‫סמסטר א'‪ ,‬שנה"ל תשס"ז‬
‫מבוא‪:‬‬
‫המילה פורנוגרפיה מקורה ביוונית‪ Porne :‬משמעו זונה ו‪ Graphos%‬משמעו כתב‪ .‬ואכ‪,‬‬
‫המשמעות הראשונה של המילה הייתה "כתיבה על זנות"‪ .‬ע' השני' עבר המונח גלגולי' שוני'‪,‬‬
‫והיו' הוא משמש להבחנת' של ייצוגי' מיניי' בוטי'‪ ,‬שמטרת' לעורר גירוי מיני‪ ,‬מייצוגי' מיניי'‬
‫אחרי' )אומנותיי' ומדעיי'‪ ,‬למשל(‪ .‬ייצוגי' מיניי' בוטי' היו קיימי' ג' בעול' היש )לראיה‪:‬‬
‫ציורי' ופסלי' שמורי' היטב נתגלו במאה ה‪ 18%‬בעיר הרומית העתיקה פומפי(‪ ,‬א( בינ' לבי מה‬
‫שאנו קוראי' היו' פורנוגרפיה יש הבדל מכריע‪ .‬בתחילת המאה ה‪ 19%‬הומצאה המצלמה‪ ,‬ומאז‬
‫פורנוגרפיה איננה רק ייצוגי' מיניי'‪ ,‬היא תיעוד של אנשי' אמיתיי' במצבי' מיניי'‪ .‬הבדל זה הוא‬
‫שמעניק לפורנוגרפיה משמעות בשדה המוסרי והפוליטי‪.‬‬
‫בעבודה זו אני בוחנת את עמדותיה' של מספר זרמי' בפילוסופיה הפוליטית בנושא‬
‫הפורנוגרפיה‪ .‬השאלות העיקריות שאית מתמודדי' הזרמי' השוני' ה‪ :‬הא' יש הצדקה להפעיל‬
‫צנזורה‪ ,‬או רגולציה כלשהי‪ ,‬על חומרי' פורנוגרפיי'? הא'‪ ,‬בבואנו לענות על שאלה זו‪ ,‬עלינו‬
‫להתייחס אל הפורנוגרפיה כביטוי של רעיונות או כפעולה? ולבסו‪ ,+‬איזה כוח ואיזו השפעה מיוחסי'‬
‫לפורנוגרפיה על ידי גישות שתופסות אותה כפעולה‪ ,‬ולא כצורת ביטוי בלבד?‬
‫את העמדות שבחרתי להציג בעבודה נית לראות כמונחות לאורכו של סרגל‪ ,‬שבו היחס אל‬
‫הפורנוגרפיה הול( ונעשה מחמיר יותר‪:‬‬
‫בפרק א' אציג טיעוני' של העמדה הליברלית‪ ,‬אשר מתייחסת אל הפורנוגרפיה כביטוי של‬
‫רעיונות‪ ,‬ורואה בהפעלת צנזורה נגדה התערבות בלתי מוצדקת של השלטו במרחב הפרטי‪ .‬כמו כ‪,‬‬
‫אציג טיעו‪%‬נגד של הפמיניז' הליברלי‪ ,‬זר' בפמיניז' שתומ( בהנחות היסוד של הליברליז' א( איננו‬
‫מסכי' ע' הפרשנות הליברלית של פורנוגרפיה כצורת ביטוי ותו לא‪.‬‬
‫בפרק ב' אציג את עמדתו הכללית של הפמיניז' הרדיקלי בנוגע לפורנוגרפיה‪ ,‬עמדה שתופסת‬
‫את הפורנוגרפיה כפעולה נגד נשי' ולפיכ( מצדיקה צנזורה של חומרי' פורנוגרפיי'‪ .‬כמו כ‪ ,‬אביא‬
‫שני טיעוני‪%‬נגד אשר מראי' מדוע הטיעוני' הליברליי'‪ ,‬שמגני' על הפורנוגרפיה כצורת ביטוי‪ ,‬אינ'‬
‫קבילי' בתו( התפיסה הליברלית עצמה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫בפרק ג' אציג את התיאוריה הביקורתית של הרברט מרקוזה )‪ (Marcuse‬ואת גישתו אל‬
‫מתירנות מינית בחברה המערבית המפותחת‪ .‬כמו כ‪ ,‬אציע להעניק לפורנוגרפיה משמעות‪ ,‬דר( קווי‬
‫המחשבה של מרקוזה‪ ,‬משמעות אשר מייחסת לפורנוגרפיה כוח כפעולה לא רק נגד נשי'‪ ,‬אלא נגד‬
‫האנושות‪.‬‬
‫באשר לעמדתי‪ ,‬אני נוטה להסכי' ע' הדר( שבה תופס מרקוזה את פניה של החברה‬
‫המערבית המפותחת‪ .‬כמו כ‪ ,‬הגישה שאני מציעה כפרשנות לדבריו של מרקוזה מייצגת נאמנה את‬
‫תפיסותיי האישיות‪ .‬באופ כללי‪ ,‬אני טוענת שהפורנוגרפיה היא חלק ממנגנו רב עצמה שמכתיב‬
‫לאזרחי' את הרצונות שלה' והצרכי' שלה'‪ ,‬מנגנו שמטרתו האחרונה היא לייצר חברה של‬
‫קונפורמיסטי' בעל כרח'‪ ,‬שחשי' עצמ' חופשיי'‪ .‬בגישה רדיקלית זו טמו אמנ' קושי‪ ,‬הקושי‬
‫להשתחרר מכבלי החברה ומ הקונפורמיות והבנאליות שהיא דורשת מ החברי' בה‪ ,‬אול' קיומו של‬
‫קושי זה איננו מעיד על חוסר נאמנותה של התיאוריה למציאות‪ .‬במהל( העבודה אנסה להראות כיצד‬
‫נית להצדיק תפיסה חברתית רדיקלית שכזו‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫פרק א'‪ :‬הליברליז‬
‫הליברליז' היא תפיסה פוליטית שמעמידה את האינטרסי' של הפרט במרכז ואיננה מייחסת‬
‫לגו‪ +‬המדיני תכלית בפני עצמו‪ ,‬אלא מתייחסת אליו כאל מנגנו או כלי שמאפשר לכל אינדיבידואל‬
‫במדינה לממש את חירותו ולהגשי' את תכליתו כבעל תבונה‪ .‬המסגרת המדינית היא פונקציונאלית‬
‫והיא צריכה לאפשר לפרט לבחור כיצד לממש את עצמו‪ ,‬מבלי לפגוע במימושו העצמי של האחר‪,‬‬
‫השווה לו‪ .‬ככלל‪ ,‬עמדות ליברליות יפעלו למע הקטנת התערבות השלטו בחיי האזרחי'‪ ,‬ככל שנית‬
‫)או‪ :‬הגדלת חופש הפעולה והבחירה של הפרטי' במדינה(‪ .‬העמדה הליברלית מאפשרת שיפוט מוסרי‬
‫של מעשי' על ידי בחינה של מידת הפגיעה של מעשה מסוי' )על ידי אד' או על ידי הממשל( בחירות‬
‫או בזכות של פרטי' בחברה‪ .‬כלומר‪ ,‬הדיו הליברלי במוסר עוסק בחירויות הפרט ובזכויותיו‪,‬‬
‫ובגבולות מימוש בחברה של שווי'‪.‬‬
‫לכ‪ ,‬בבואנו לדו בעמדה הליברלית בנושא הפורנוגרפיה עלינו לעמוד על החירויות או הזכויות‬
‫שמאוימות על ידי התרתה או על ידי איסורה‪ .‬ישנ מספר אסטרטגיות שנוקטי' בעלי העמדה‬
‫הליברלית‪ ,‬מתוכ בחרתי להציג שתיי'‪ :‬האחת מעמתת את הפעלת הצנזורה על פורנוגרפיה ע' חופש‬
‫הביטוי והאחרת מעמתת את הצנזורה הזו ע' הזכות לעצמאות מוסרית‪ .‬את האסטרטגיה הראשונה‬
‫שאציג מביא אל השולח רונלד דבורקי ‪ (Dworkin) 1‬והיא האסטרטגיה של הזכות לעצמאות‬
‫מוסרית‪ .‬לאסטרטגיה של חופש הביטוי אתייחס בסו‪ +‬הפרק הראשו ובפרק השני של העבודה‪ ,‬אשר‬
‫מביא את עמדת הפמיניז' הרדיקלי באשר לפורנוגרפיה‪ ,‬משו' שע' עמדה זו הפמיניז' מתווכח‪.‬‬
‫עפ"י דבורקי‪ ,‬אחת הזכויות של בני האד' היא הזכות לעצמאות מוסרית‪ .‬מהי הזכות הזו?‬
‫הזכות לעצמאות מוסרית היא הזכות שלא להיפגע או לסבול מאפליה כלשהי מפני שהדר( שבה אד'‬
‫תופס את החיי' הטובי' שונה מהדר( שבה הממשל או האזרחי' האחרי' תופסי' אות'‪ ,‬או מפני‬
‫שהחברה תופסת את בחירותיו כשגויות או בזויות‪ .2‬כלומר‪ ,‬זכות זו מעניקה לכל אד' את המקו'‬
‫לשפוט בעצמו כיצד הוא רוצה לחיות את חייו‪ ,‬מבלי שהחברה תוכל בדר( כלשהי לגרו' לו סבל‬
‫בעקבות שיפוטו‪.‬‬
‫‪Ronald Dworkin, 'Do We Have a Right to Pornography?', in: Ronald Dworkin, A Matter of Principle,‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Oxford: Clarendon Press, 1986, pp. 335-372.‬‬
‫‪Dworkin, Ibid., p.353.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫מהי ההצדקה של דבורקי לטעו שקיימת זכות לעצמאות מוסרית? כרקע לתשובתו‪ ,‬דבורקי‬
‫מסביר כיצד נית באופ כללי להצדיק חקיקה‪ .‬נית להצדיק אותה על ידי‪ .1 :‬תיאורית רקע ע' מטרה‬
‫מוצהרת שעניינה טובת הכלל‪ ,‬או‪ .2 :‬אוס‪ +‬של זכויות שעניינ טובת הפרט‪ .3‬על פי התפיסה הליברלית‬
‫ההצדקה הטובה יותר של חקיקה היא על ידי זכויות הפרט‪ ,‬משו' שהמדינה‪ ,‬תכליתה לאפשר את‬
‫המימוש העצמי של האינדיבידואלי' שמרכיבי' אותה ולכ לטובת הכלל יש חשיבות משנית‪ .‬על פי‬
‫דבורקי‪ ,‬קבלה או דחייה של מדיניות מסוימת יכולה להיות מוצדקת על פי תיאורית רקע שנקראת‬
‫התועלתיות‪ ,‬שפועלת על פי עיקרו של מיקסו' האושר הכולל והקטנת הסבל בקרב האזרחי'‬
‫)התיאוריה התועלתית מתייחסת אל האושר והסבל כאל דברי' אדיטיביי' שנית לכמת(‪ .4‬אול'‪,‬‬
‫דבורקי מזכיר לנו‪ ,‬התיאוריה התועלתית מבוססת על עיקרו תשתיתי יותר‪ :‬עיקרו השוויו – שהרי‬
‫תורה תועלתית שמחשבת את האושר הכללי רק על פי אושר' של האנשי' הלבני' בחברה‪ ,‬או על פי‬
‫קריטריו מפלה אחר‪ ,‬תהיה בלתי מתקבלת על הדעת בחברה ליברלית‪.‬‬
‫כעת נית להצדיק את הטענה שלבני האד' יש זכות לעצמאות מוסרית‪ :‬זו זכות שמשמשת‬
‫ככלי לשמירה על השוויוניות בחברה‪ ,‬שנדרשת ה על ידי התפיסה הליברלית וה על ידי התיאוריה‬
‫התועלתית‪ .‬כיצד? א' אנו מונעי' מאד' לשפוט באופ עצמאי )או אוטונומי( מה' החיי' הטובי'‪,‬‬
‫אנו מייחסי' לשיפוט שלו ער( נמו( מערכו של השיפוט שלנו‪ ,‬בכ( אנו מתייחסי' אל האד' כפחות‬
‫ער(‪ ,‬ולא כשווה‪ .‬א' אנו מאמיני' שבני האד' שווי' זה לזה‪ ,‬אנו צריכי' להאמי שדר( החיי' שאנו‬
‫בחרנו לעצמנו אינה עדיפה אובייקטיבית על דר( החיי' שאד' אחר בחר לעצמו‪.5‬‬
‫אי( מייש' דבורקי את הזכות לעצמאות מוסרית בויכוח על הלגיטימיות של הפורנוגרפיה?‬
‫ראשית‪ ,‬הוא מניח שעל פי עיקרו מיקסו' האושר‪ ,‬החברה תעדי‪ +‬צנזורה של פורנוגרפיה‪ .‬כלומר‪ ,‬הוא‬
‫מניח שרוב האוכלוסייה מעוניינת שהשלטו יתערב בנושא על ידי חקיקה ושהפגיעה באינדיבידואלי'‬
‫)הצרכני' והיצרני' של הפורנוגרפיה( היא מינורית ביחס להגברת האושר שתתרחש כתוצאה‬
‫‪Ronald Dworkin, Taking Rights Seriously, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, 1977.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪pp. 274-275.‬‬
‫‪ 4‬דבורקי מניח שהתיאוריה התועלתית פועלת ברקע של רוב הדמוקרטיות המערביות המודרניות ולכ עימה הוא בוחר‬
‫להתמודד‪.‬‬
‫‪Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 359-360‬‬
‫‪Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 360-361.‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫מהתערבות זו‪ .6‬כעת יש לבדוק‪ :‬הא' חקיקה כזו‪ ,‬שמוצדקת על פי עיקרו מיקסו' האושר‪ ,‬פוגעת‬
‫בזכות לעצמאותו המוסרית של הפרט?‬
‫ובכ‪ ,‬לא כל חקיקה בנושא בהכרח פוגעת בזכות זו‪ .‬דבורקי מנסח עבורנו שני כללי'‬
‫שמגבילי' את השלטו מלחוקק חוקי' מגבילי' על הפורנוגרפיה‪ ,‬כללי' שבבסיס' טמונה הזכות‬
‫לעצמאות מוסרית‪ .1 :‬תהיה זו הפרה של הזכות לעצמאות מוסרית לחוקק חוק שמגביל את‬
‫הפורנוגרפיה כאשר ההצדקה היחידה לחוק היא שפורנוגרפיה מכילה ייצוגי' של מיניות שהינ'‬
‫משפילי'‪ ,‬חייתיי' או באופ כלשהו אינ' הולמי' בני אד' הגוני'; ‪ .2‬תהיה זו הפרה של הזכות‬
‫לעצמאות מוסרית לחוקק חוק שכזה כאשר ההצדקה היחידה לחוק היא שרוב אנשי הקהילה‬
‫מסכימי' ע' הכתוב מעלה ולכ ה' נפגעי' או נגעלי' מהעובדה שאנשי' אחרי' בקהילה שלה'‬
‫צורכי' פורנוגרפיה‪ . 7‬המניעי' שנגד' יוצא דבורקי ה' מניעי' שהוא מגדיר אות' כהעדפות‬
‫חיצוניות – העדפות של אד' באשר לדר( שאנשי' אחרי' יחיו את חייה' )והעדפות אלה‪ ,‬אי זה מ‬
‫הצדק שייספרו בחישוב הכללי של האושר והסבל(‪.8‬‬
‫לטענת דבורקי‪ ,‬א' לשלטו יש הצדקות שונות לפעול במגמתיות נגד פורנוגרפיה‪ ,‬וא' יש לו‬
‫דר( לוודא שהעדפות חיצוניות אינ מעורבות בשיקולי' – יש לגיטימציה לפעול בהתא' ולחוקק‬
‫חוקי' שמגבילי' פורנוגרפיה‪ .‬הצדקות לגיטימיות אפשריות שמונה דבורקי ה‪ .1 :‬הוכח שצריכה‬
‫פרטית של פורנוגרפיה גורמת לעלייה משמעותית בפשיעה; ‪ .2‬הוכח שצריכה פרטית של פורנוגרפיה‬
‫פוגעת בדר( כלשהי בכלכלה; ומכיוו שלפורנוגרפיה כסוגה אי ער( ספרותי או תרבותי משל עצמה‪,‬‬
‫הנזקי' שהיא מסבה מצדיקי' את איסורה‪ .‬כלומר‪ ,‬דבורקי איננו מג על הפורנוגרפיה באופ‬
‫אפריורי‪ ,‬אלא יוצא נגד חקיקה שמבוססת על טיעוני' שממעיטי' בערכ' המוסרי של אנשי'‬
‫שבוחרי' לצרו( אותה‪ .‬אול'‪ ,‬כפי שנית להבי מ הנוסח שנות דבורקי‪ ,‬הבעיה טמונה בחוסר‬
‫היכולת האנושית להבחי בטיעוני' מוסרניי' בלתי כשרי' ולבער' מ המניעי' לחקיקה‪ .‬מסקנתו‬
‫של דבורקי בשלב זה היא שמכיוו שלא הוכח קשר כלשהו בי פורנוגרפיה לפשיעה או לפגיעה‬
‫‪Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 359-360.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., p. 354.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪Dworkin, ‘Taking Rights Seriously’, Op. Cit., pp. 275-276.‬‬
‫‪8‬‬
‫‪5‬‬
‫בכלכלה‪ ,‬ומכיוו שאי לנו דר( מהימנה לבדוק את כשרות מניעינו להגבלת השימוש הפרטי‬
‫בפורנוגרפיה – עלינו להתיר שימוש זה‪.9‬‬
‫ומה יהיה על שימוש בפורנוגרפיה בריש גלי? לטענת דבורקי נית למצוא טיעוני' רבי'‪,‬‬
‫חפי' משיפוט מוסרי‪ ,‬אשר מצדיקי' את ההגבלה על ההצגה וההפצה של פורנוגרפיה בפומבי‪.‬‬
‫טיעוני' כאלה מתייחסי' ה לזכויותיה' של אנשי' שאינ' צורכי' פורנוגרפיה ואינ' מעונייני'‬
‫להיתקל בייצוגי' מיניי' בוטי' בחיי היומיו' שלה' )ה' ג' אינ' מעונייני' שילדיה' ייתקלו‬
‫בייצוגי' אלה( וה לזכויותיה' של אנשי' שצורכי' פורנוגרפיה ואינ' בהכרח מעונייני' לצרו( אותה‬
‫בכל זמ ובכל מקו' )יש להניח שיש לה' ג' עיסוקי' אחרי'(‪ .‬מוב שג' כא עלול להיות ערבוב‬
‫מסוי' של הצדקות – ה לגיטימיות לשיטתו של דבורקי וה לא לגיטימיות – אול' דבורקי טוע‬
‫שבאשר להצגה של פורנוגרפיה בפומבי‪ ,‬יש להכיר בבעייתיות זו וע' זאת לקיי' רגולציה מסוימת‪.‬‬
‫רגולציה זו‪ ,‬צרי( שתהיה במידה ותו( התחשבות בפגיעה האפשרית בצרכני הפורנוגרפיה‪ .‬נית‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫להגביל את המכירה וההקרנה של פורנוגרפיה לאזורי' מסוימי' בעיר‪ ,‬להגביל את הפרסו' של‬
‫הז'אנר )באמצעי' לא יותר מחמירי' מההגבלות שחלות על פרסו' מוצרי' אחרי'‪ ,‬כגו מכוניות‬
‫והלבשה( ולחייב סימו מסוי' של חנויות ובתי עסק שאד' עלול להיתקל בתוכ' בחומר פורנוגרפי )כל‬
‫עוד הסימו איננו במטרה להטיל קלו במי שנכנס לחנויות אלה(‪.10‬‬
‫לסיכו'‪ ,‬דבורקי טוע שאי להגביל כלל את השימוש הפרטי בפורנוגרפיה מטעמי' של הגנה‬
‫על הזכות לעצמאות מוסרית ושנית )וא‪ +‬צרי(( להגביל במידה מסוימת את ההצגה של פורנוגרפיה‬
‫בפומבי‪ ,‬תו( התחשבות בפגיעה האפשרית בצרכני הפורנוגרפיה ותו( הימנעות משימוש נקמני או‬
‫מבזה ברגולציה זו כנגד צרכני הז'אנר‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬נראה שכל מי שמחזיק בעמדה ליברלית צרי( להסכי' ע' עמדתו של דבורקי‪ ,‬אשר‬
‫משתמש ביסודות הבסיסיי' ביותר של התורה הליברלית )שוויו וחירות( על מנת לבסס את עמדתו‬
‫באשר להתערבות ממשלתית בנושא הפורנוגרפיה‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬בתחילת הפרק טענתי שעמדות ליברליות‬
‫ככלל יתמכו בהקטנת ההתערבות הממשלתית בחייה' הפרטיי' של האזרחי'‪ .‬אול' לכל אור( הדר(‬
‫דבורקי נמנע מלשפוט את החומרי' הפורנוגרפיי' עצמ'‪ ,‬בה במידה שהוא נמנע מלשפוט את צרכני‬
‫החומרי' הללו‪ .‬לכ‪ ,‬נוכל למצוא קולות ליברליי' אשר דווקא יקראו להוספת מנגנוני' רגולטיביי'‬
‫‪Dworkin, ‘Do We Have a Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 354-355.‬‬
‫‪Dworkin, ‘Do we have the Right to Pornography?’, Op. Cit., pp. 355-358.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪10‬‬
‫‪6‬‬
‫על ייצור ומכירת חומרי' פורנוגרפיי'‪ .‬קולות אלה יעניקו לפורנוגרפיה עצמה משמעות‪ ,‬ולא יתייחסו‬
‫אליה כאל עוד התנהגות אנושית שהער( המוסרי שלה נתו לשיפוטו האישי של כל אינדיבידואל‪.‬‬
‫אחד הטיעוני' האלה‪ ,‬טיעו שמתיישב ע' העמדה הליברלית א( טוע שיש לגיטימציה‬
‫להתערבות ממשלתית בנושא הפורנוגרפיה‪ ,‬נטע על ידי ריאה לנגטו )‪ .(Langton‬הטיעו משתמש‬
‫למעשה במונחי' ובכללי המשחק הליברליי'‪ ,‬כפי שרונלד דבורקי מגדיר אות'‪ ,‬אול' מסקנתו‬
‫הפוכה – משו' שהטועני' אותו מעניקי' משמעות לחומרי' פורנוגרפיי' בכלל ולפורנוגרפיה אלימה‬
‫בפרט‪.‬‬
‫הטיעו הנגדי‪ ,‬בדומה לטיעו של דבורקי‪ ,‬נסמ( על התיאוריה התועלתית והוא עוקב אחר‬
‫אותו קו מחשבה‪ .‬א' דבורקי הניח שעל בסיס התועלתיות נית להצדיק מדיניות של צנזורה על‬
‫פורנוגרפיה‪ ,‬הטיעו של לנגטו מניח בדיוק את ההפ(‪ :‬רוב האנשי' יתמכו במדיניות מתירנית‪ ,‬בי א'‬
‫ה' בעצמ' צורכי' פורנוגרפיה ובי א' לא‪ .‬העדפה כזו‪ ,‬בתו( תורה תועלתית‪ ,‬יכולה להצדיק‬
‫מדיניות מתירנית מצד השלטו‪ .11‬כעת יש לבדוק‪ ,‬הא' אנשי' מעדיפי' מדיניות כזו ממניעי'‬
‫אישיי' או ממניעי' שנובעי' מהעדפות חיצוניות – שהרי דבורקי טע שהאחרוני' הינ' פסולי'‬
‫ואינ' יכולי' לשמש הצדקה בתורה שמבוססת על שוויו‪.‬‬
‫פורנוגרפיה בכלל‪ ,‬ופורנוגרפיה אלימה בפרט‪ ,‬מציגה נשי' באופ שעלול לפגוע בה‪ .‬כיצד?‬
‫ראשית‪ ,‬חומרי' פורנוגרפיי' יכולי' לפגוע ברגשותיה של נשי'‪ .‬נוס‪ +‬על כ(‪ ,‬פגיעה משמעותית‬
‫הרבה יותר יכולה להיגר' לה‪ :‬נשי' מוצגות בחומרי' פורנוגרפיי' רבי' כנחותות‪ ,‬כחפצי'‪ ,‬כמי‬
‫שנהנות מאלימות ומהשפלה וכדבר‪%‬מה שיש לגברי' זכות עליו‪ .‬לנגטו טוענת שנשי' עלולות לחוות‬
‫את התוצאות של תפוצת' של חומרי' פורנוגרפיי' כאלה בחיי היומיו' שלה‪ :‬לקבל יחס נחות‬
‫במקו' העבודה שלה‪ ,‬לספוג השפלות והתנהגות אלימה מבני זוג‪ ,‬להיות מודרות מ הזירה‬
‫הציבורית ועוד‪ .‬כלומר‪ ,‬לפורנוגרפיה ולתכניה יש משמעות והשפעה על חייה של נשי' ועל מעמד‬
‫כשוות בחברה אשר התפיסות הפטריארכליות והמאצ'ואיסטיות שבה הולכות ומתחזקות‪.12‬‬
‫‪Rea Langton, 'Whose right? Ronald Dworkin, Women, and Pornographers', Philosophy and Public‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Affairs, vol. 19, no. 4 (Fall 1990), pp. 337-338.‬‬
‫‪Langton, Ibid., pp. 341-344.‬‬
‫‪12‬‬
‫‪7‬‬
‫לאיזו מסקנה מובילה אותנו הטענה הזו‪ ,‬על אודות המשמעות של פורנוגרפיה עבור נשי'?‬
‫מכיוו שהפורנוגרפיה עצמה מכילה תכני' מפלי'‪ ,‬אשר מחזקי' את מעמד' של גברי' ומאשררי'‬
‫עבור' את התפיסות שלה' על עליונות' ביחס למי הנשי‪ ,‬אפשר להטיל ספק במניעיה' לתמו(‬
‫במדיניות מתירנית‪ .‬לא יהיה זה מופר( לטעו שרבי' באוכלוסיה יתנגדו להגבלות על הפורנוגרפיה‬
‫משו' שתהיה בפעולה כזו אמירה על אודות נשי' שאי ה' רוצי' לקבלה‪ :‬נשי' אינ נהנות מהשפלה‬
‫ואלימות‪ ,‬ה אינ חפצי' ואינ שייכות לגברי'‪ ,‬ה שוות זכויות וחירויות והמדינה צריכה לאפשר לה‬
‫מימוש עצמי כמו לכל אזרח אחר‪ .‬א' זהו המניע של גברי' רבי' לתמו( במדיניות מתירנית כלפי‬
‫פורנוגרפיה‪ ,‬הרי שה' מונעי' מהעדפות חיצוניות – העדפות שעניינ כיצד אנשי' אחרי' ייוצגו‪,‬‬
‫ייתפסו ויחיו את חייה'‪ .‬וכבר טענו שהעדפות חיצוניות אינ יכולות להיכלל בתחשיב התועלתי‪ ,‬ולכ‬
‫אי הצדקה למדיניות מתירנית כלפי פורנוגרפיה‪ .‬יותר מזה‪ ,‬אנו רואי' שמדיניות מתירנית מהווה‬
‫פגיעה בעיקרו השוויו – היא מגבירה את אי השוויו כלפי נשי'‪ ,‬ולכ ישנה הצדקה על בסיס זכות‬
‫)הזכות לשוויו( לפעול נגד מדיניות זו‪ ,‬הצדקה אשר גוברת על הצדקות על בסיס תיאוריות רקע‬
‫כדוגמת תורת התועלתיות‪.13‬‬
‫לסיכו'‪ ,‬הטיעו הנגדי של לנגטו איננו מתנגד לקיומה של הזכות לעצמאות מוסרית‪ ,‬שעל‬
‫קיומה הצביע דבורקי‪ .‬אלא‪ ,‬הוא מראה שני דברי'‪ .1 :‬מדיניות של מתירנות בפורנוגרפיה גורמת‬
‫לפגיעה בזכויות של נשי'‪ ,‬בפרט הזכות לשוויו‪ ,‬ולכ היא מדיניות שאיננה לגיטימית בתו( תפיסה‬
‫ליברלית; ‪ .2‬המניע להפעלת מדיניות של התערבות בפורנוגרפיה הינו השאיפה להגדלת השוויו‬
‫בחברה ולכ הפעלתה איננה פוגעת בזכות לעצמאות מוסרית של הצרכני' של פורנוגרפיה‪ .‬לכ‪ ,‬למרות‬
‫הפגיעה הברורה בחירות הפרט‪ ,‬פגיעה שהליברליז' מנסה להימנע ממנה במידת האפשר‪ ,‬יש לה‬
‫הצדקה‪ ,‬והיא בסופו של דבר תורמת לשיפור חייה' של הפרטי' בחברה‪.‬‬
‫‪Langton, Ibid., pp. 345-347.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪8‬‬
‫טיעו נוס‪ +‬שליברלי' רבי' טועני' נגד הפעלת צנזורה‪ ,‬או רגולציה כלשהי‪ ,‬על פורנוגרפיה‬
‫עוסק‪ ,‬כאמור‪ ,‬בחופש הביטוי‪ .‬חופש הביטוי נתפס כאחד מעמודי התוו( של העמדה הליברלית‪ ,‬בעיקר‬
‫בעקבות כתביו של מיל ‪ .(Mill)14‬בספרו "על החירות" מקדיש מיל פרק נכבד לפירוט החשיבות של‬
‫מת האפשרות‪ ,‬לכל מי שרוצה‪ ,‬לבטא את דעותיו‪ .15‬הוא מצדיק את ההתייחסות המיוחדת שלו‬
‫לחופש זה‪ ,‬בי היתר‪ ,‬בש' ההגנה על האוטונומיה של הפרט‪ :‬רק א' כל פרט ייחש‪ +‬לשלל עמדות‬
‫ודעות‪ ,‬ה אמיתיות וה שקריות‪ ,‬נוכל לומר שאנו מעניקי' לו אוטונומיה מלאה לשפוט ולהחליט מהי‬
‫הדר( הנכונה‪ ,‬או מהי האמת‪.‬‬
‫לפיכ( א' מתייחסי' לפורנוגרפיה כצורת ביטוי )בדומה לאמנות‪ ,‬לכתיבה וכדומה(‪ ,‬יש להג‬
‫עליה מפני צנזורה מכיוו שהיא חוסה תחת ההגנה של חופש הביטוי‪ .‬כלומר‪ ,‬ג' א' נסכי'‬
‫שפורנוגרפיה מפיצה תפיסות שקריות על נשי' )למשל‪ :‬שה נהנות מאלימות‪ ,‬או שהשפלה זה סקסי‬
‫בעיני נשי'(‪ ,‬חופש הביטוי מאפשר הפצה של תכני' שקריי' אלה‪ ,‬במטרה להג על היכולת של הפרט‬
‫לשפוט בעצמו מה אמיתי לגבי גברי' ונשי'‪.‬‬
‫אול' מתברר שהתמונה איננה כה פשוטה‪ .‬ליברלי' רבי' אינ' מסכימי' ע' פרשנות זו של‬
‫המצב‪ ,‬וג' ה' מבססי' את טענותיה' על דבריו של מיל ב"על החירות"‪ .‬בדוגמה מפורסמת של מיל‬
‫הוא טוע שביטוי או דיבור יכולי' להוות פגיעה ממשית‪ ,‬א' ה' נאמרי' בקונטקסט מסוי'‪ .‬בדוגמה‬
‫שלו‪ ,‬מיל משווה בי פרסו' מאמר בעיתו שטוע שסוחרי התירס מרעיבי' את העניי' לבי שלהוב‬
‫קהל זוע' על ידי אמירה זו‪ .‬כלומר‪ ,‬מיל אמנ' מג על הזכות לטעו טענות בחופשיות‪ ,‬אול' הוא‬
‫מקפיד להדגיש שג' לקונטקסט יש משמעות‪ .‬לכ‪ ,‬נפתח כא פתח שבו אפשר לטעו שפורנוגרפיה‪,‬‬
‫בקונטקסט הנוכחי‪ ,16‬פוגעת בנשי'‪ .‬אי( היא עושה זאת? פורנוגרפיה מציגה את אי השוויו בי נשי'‬
‫וגברי' כארוטי‪ ,‬ההיצגי' שבה מבססי' את התפיסות הקיימות לגבי נשי' ומעמיקי' את הפער‬
‫ההיררכי בי גברי' ונשי' בחברה‪ .‬על ידי כ( פורנוגרפיה מונעת מנשי' את האפשרות לחיות חיי' של‬
‫שוות בי שווי' כאינדיבידואלי' אוטונומיי'‪ .‬למעשה‪ ,‬במצב שבו אי אפשרות לנשי' לצאת מ‬
‫‪ 14‬בספרו "על החירות" מיל קורא לחופש זה "חופש המחשבה והויכוח"‪ .‬נית כמוב לטעו שמיל כלל לא התכוו לחופש‬
‫הביטוי כפי שאנו מביני' אותו היו'‪ ,‬אול' ג' א' משתמשי' במשמעות הרחבה יותר של חופש זה נית להציג את הטיעו‬
‫הנגדי לטיעו הנ"ל‪ ,‬כפי שאעשה בהמש(‪.‬‬
‫‪John Stuart Mill, 'On Liberty', in: John Stuart Mill, Three Essays: On Liberty; Representative‬‬
‫‪15‬‬
‫‪Government; The Subjection of Women, Oxford University Press, 1975, pp. 22-68.‬‬
‫‪ 16‬קונטקסט שבו נשי' אינ נתפסות כשוות ואינ משתתפות באופ שוויוני במרחב הציבורי‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫המרחב הפרטי שבו ה "כלואות"‪ ,‬תחו' הדיו החופשי מצומצ' לכדי מחציתו – חצי מהאוכלוסייה‬
‫איננה אוטונומית ואיננה משתתפת בדיו הציבורי כלל‪.17‬‬
‫לסיכו'‪ ,‬טיעו זה‪ ,‬שנית לייחס לפמיניז' הליברלי‪ ,‬מעניק לפורנוגרפיה משמעות ופרשנות‪:‬‬
‫הפורנוגרפיה מציגה את אי השוויו בחברה כארוטי‪ ,‬כדבר רצוי ומוש(‪ .‬בנוס‪ ,+‬בקונטקסט החברתי‬
‫הקיי'‪ ,‬שבו נשי' אינ בעלות מעמד שווה לזה של גברי' ותפיסות פטריארכליות עדיי שולטות‬
‫בחיינו‪ ,‬הפורנוגרפיה למעשה איננה רק ביטוי או דיבור – היא משפיעה על העול'‪ .‬פורנוגרפיה‬
‫משתיקה את דעותיה של נשי' ומונעת מה את האוטונומיה שמגיעה לה כבני אד' – ולכ היא‬
‫פוגעת בעיקרו בסיסי של הליברליז'‪ :‬הזכות לשוויו‪.‬‬
‫‪Dyzenhaus David, 'John Stewart Mill and the Harm of Pornography', Ethics 102 (April 1992), pp. 547-‬‬
‫‪17‬‬
‫‪549.‬‬
‫‪10‬‬
‫פרק ב'‪ :‬הפמיניז הרדיקלי‬
‫הפמיניז' הרדיקלי הוא זר' בפמיניז'‪ ,‬שחותר להגיע לשורשי אי השוויו כלפי נשי' בחברה‪,‬‬
‫ומכא שמו )‪ Radix‬בלטינית משמעו שורש‪ .(Root ,‬על פי עמדה זו‪ ,‬המקור לאי השוויו של נשי'‬
‫בחברה טמו בתפיסות פטריארכליות של מגדר‪ ,‬כלומר‪ ,‬מרכזיותו של הגבר ומשניותה של האישה ה'‬
‫שמונחי' בבסיס התפיסה המגדרית השלטת )בשונה מתפיסות פמיניסטיות אחרות‪ ,‬שתולות את‬
‫האשמה בחקיקה בלתי הוגנת או בהיררכיה מעמדית‪ ,‬למשל(‪ .‬מרכיב חשוב נוס‪ +‬בתפיסה זו הוא הכוח‬
‫– ההיררכיה החברתית בי גברי' ונשי'‪ ,‬כמו בי מעמדות או בי קבוצות אתניות‪ ,‬נקבעת על פי הכוח‬
‫שיש לקבוצה אחת לשלוט בקבוצה אחרת‪ .‬על פי תפיסה זו‪ ,‬לא יכול להיות פתרו לאי השוויו בתו(‬
‫המערכות הקיימות בחברה‪ ,‬מכיוו שמערכות אלה נגועות בתפיסה זו של שליטה וכוחניות‪ .‬באשר‬
‫לפתרונות אפשריי' לבעיה‪ ,‬הדעות חלוקות בתו( הזר' הרדיקלי‪ ,‬אול' כל הפתרונות מבטאי' את‬
‫הצור( בחשיבה מחודשת על נשיות )ולכ ג' על גבריות( ושינוי חברתי משמעותי ויסודי‪.‬‬
‫אחד הנושאי' המרכזיי' שאליו מתייחס הזר' הרדיקלי הוא המיניות‪ .‬מדוע? על פי קתרי‬
‫מקינו )‪ ,(MacKinnon‬יש להתייחס למיניות בתו( התיאוריה הפמיניסטית מכיוו שהשליטה הגברית‬
‫היא מינית‪) 18‬ובכלל‪ ,‬מיניות גברית סובבת סביב הכיבוש האגרסיבי של החלש ממ(‪ ,‬ברוב המקרי'‪:‬‬
‫נשי'(‪ .‬מקינו טוענת שהמיניות שלנו מעוצבת על ידי הבניה חברתית; לשו אחר‪ ,‬המיניות לא "הגיעה‬
‫ע' החסידה"‪ ,‬ומה שמעצב אותה הוא מוכוו מטרה‪ :‬חיזוק השליטה הגברית והכניעות הנשית‪.19‬‬
‫לטענת מקינו‪ ,‬כל מי שכתב על מיניות אחרי פרויד מתייחס אליה כאל דבר מה קד'‪%‬חברתי‬
‫אשר החברה מעצבת אותו בדרכי' שונות על מנת להתאימו לחיי' המשותפי' בה )תפיסה זו קשורה‬
‫למושג הסובלימציה‪ ,‬שאליו אתייחס בפרק ג'(‪ .‬התייחסות זו היא המקור של תפיסת "השחרור המיני"‬
‫– א' נשי' יורשו לקיי' יחסי מי ללא הגבלה וללא טאבו‪ ,‬ה יהיו חופשיות‪ .‬אול' מקינו טוענת‬
‫שניסיו כזה‪ ,‬להפו( את הטאבו למותר וללגיטימי‪ ,‬דוח‪ +‬למעשה למצב שבו רצונות של גברי' יהיו‬
‫לגיטימיי'‪ ,20‬מפני שעדיי אי מקו' לדבר על רצו של נשי'‪ :‬ההבניה של המיניות הנשית היא עמוקה‬
‫‪MacKinnon Catharine A., 'Sexuality', in: Linda Nicholson (ed.), The Second Wave: a reader in feminist‬‬
‫‪18‬‬
‫‪theory, New York: Routlegde, 1997, p. 158.‬‬
‫‪MacKinnon, Ibid., p. 160.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪MacKinnon, Ibid., pp. 161-162.‬‬
‫‪20‬‬
‫‪11‬‬
‫ומקובעת – ומה ש"נשי' רוצות" למעשה איננו אלא השתקפות של הרצו הגברי‪ .‬בתיאוריה של‬
‫מקינו‪ ,‬הפורנוגרפיה תופסת מקו' עיקרי וחשוב בהבניה החברתית של מיניות גברית ומיניות נשית‪.‬‬
‫על פי מקינו‪ ,‬הפורנוגרפיה עונה על השאלה‪" :‬מה גברי' רוצי'?"‪ .‬הפורנוגרפיה מציגה כיצד‬
‫גברי' רואי' את העול' – דר( הניסיו לשלוט בו ולנכס אותו )ועל ידי כ( היא משתתפת באופ פעיל‬
‫בהבנית הגישה של גברי' לעול'(‪ .‬נשי'‪ ,‬כחלק מ העול'‪ ,‬ה מטרה לניכוס ושליטה על ידי גברי'‪.‬‬
‫לכ‪ ,‬על פי הפורנוגרפיה‪ ,‬גברי' רוצי' לראות נשי' כנועות‪ ,‬פגועות‪ ,‬נשלטות ובעיקר נגישות‪ .‬דרכה‬
‫לומדי' גברי' מהי מיניות גברית‪ :‬שליטה וכוח‪ .21‬מצבי' רצויי' אלה של נשי' ייוצגו באופ ארוטי‪,‬‬
‫מהנה‪ ,‬משחרר וטבעי – ה תמיד יחייכו למצלמה; החיו( הזה‪ ,‬ה"הסכמה"‪ ,‬הוא שמגדיר ומבנה את‬
‫המיניות הנשית‪ :‬הנאה מחילול‪ ,‬מכאב ומכניעה‪ .‬למעשה‪ ,‬מה שמוצג כארוטי בפורנוגרפיה הוא אי‬
‫השוויו עצמו – המיניות מוגדרת על ידי ההיררכיה‪ ,‬לכ אי מיניות ללא עליונות‪.22‬‬
‫א' כ‪ ,‬הפמיניז' הרדיקלי מייחס משמעות רבה לפורנוגרפיה – היא נתפסת כחלק ממער(‬
‫חברתי שמעצב את המיניות הגברית והנשית; על כ‪ ,‬התוכ של חומרי' פורנוגרפיי' מקבל משנה‬
‫חשיבות‪ .‬ואכ‪ ,‬מקינו והוגות רדיקליות אחרות פועלות למע חקיקה נגד פורנוגרפיה )בראש‬
‫ובראשונה נגד פורנוגרפיה אלימה ופורנוגרפיית ילדי'‪ ,‬א( לא רק(‪ .‬התפיסה הרדיקלית אמנ' איננה‬
‫מאפשרת פתרו מלא לאי השוויו נגד נשי' בתו( המסגרות הקיימות‪ ,‬אול' הפעולה התחיקתית נגד‬
‫פורנוגרפיה היא התחלה של התקרבות למצב טוב יותר עבור נשי'‪.‬‬
‫ראינו כיצד מתמודד הפמיניז' הרדיקלי ע' סוגיית הפורנוגרפיה‪ ,‬א( טר' ראינו כיצד זר'‬
‫זה מתמודד ע' הטיעו הליברלי שמצר‪ ,‬אולי‪ ,‬על התכני' הבלתי ראויי' של פורנוגרפיה‪ ,‬א( ע' זאת‬
‫מתיר את פרסומה במסגרת חופש הביטוי‪ .‬בפרק זה אציג שתי תשובות של הפמיניז' הרדיקלי באשר‬
‫ל"טיעו חופש הביטוי"‪ ,‬שתיה מתייחסות אל הפורנוגרפיה כמעשה של דיבור ‪:(Speech Act)23‬‬
‫האחת תטע שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור שמשעבד נשי' והשנייה תטע שפורנוגרפיה היא‬
‫מעשה של דיבור של גברי'‪ ,‬אשר משתיק נשי'‪ .‬כלומר‪ ,‬התשובה הראשונה מעמתת את חופש הביטוי‬
‫ע' הזכות לשוויו והשנייה מעמתת את חופש הביטוי ע' עצמו‪.‬‬
‫‪MacKinnon, Ibid., p. 166.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪MacKinnon, Ibid., pp. 167-170.‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 23‬המונח העברי נסמ( על תרגומו של גיא אלגת‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כרקע לתשובות אלה‪ ,‬יש לעמוד על ההבחנה בי שלושה מונחי'‪ ,24‬שקשורי' למעשי' של דיבור‪:‬‬
‫‪ .1‬פעולה לוקוציונית )‪ – (Locutional Act‬ביצוע מעשה של אמירת דבר מה )בעל משמעות(‪.‬‬
‫‪ .2‬פעולה פרלוקוציונית )‪ – (Perlocutional Act‬השפעה על העול' באמצעות אמירת דבר מה‪.‬‬
‫‪ .3‬פעולה אילוקוציונית )‪ – (Illocytional Act‬ביצוע מעשה בעל כוח מסוי'‪ ,‬שבא לידי ביטוי‬
‫באמירת דבר מה‪.‬‬
‫אבהיר את ההבחנה באמצעות דוגמה פשוטה‪ :‬כאשר נשיא נבחר בישראל עליו להישבע‬
‫אמוני' למדינה בפני הכנסת‪ .‬במעמד זה הוא מבצע את שלוש הפעולות‪ :‬הפעולה הלוקוציונית היא‬
‫אמירה בקול של משפטי' בעלי תוכ ומשמעות; הפעולה הפרלוקוציונית יכולה להיות שדבריו‬
‫מרגשי' את הנוכחי' במליאה‪ ,‬שאשתו מזילה דמעה של שמחה וכדומה; הפעולה האילוקוציונית היא‬
‫שהוא הופ( לנשיא המדינה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הטיעו הפמיניסטי הראשו קובע שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור שמשעבד נשי'‪.‬‬
‫הא' מעשה של דיבור אכ יכול לשעבד מישהו? נית להראות שכ‪ ,‬על ידי דוגמה‪ :‬כאשר אד' אומר‬
‫"אי כניסה לשחורי'"‪ ,‬הוא מבצע מעשה של דיבור שמסווג שחורי' כנחותי'‪ ,‬שמעניק לגיטימציה‬
‫לאפליה נגד שחורי' וששולל מה' זכויות‪ .‬לפיכ( נראה שזהו מעשה של דיבור שמשעבד שחורי'‪.‬‬
‫אול' התוכ )או‪ :‬הפעולה הלוקוציונית( של דברי האיש איננו מספיק על מנת לשעבד שחורי'‪ .‬כדי‬
‫שלמעשה זה של דיבור יהיה כוח אילוקוציוני‪ ,‬לאד' שמבצע אותו צריכה להיות סמכות מסוימת –‬
‫במקרה זה הסמכות למנוע כניסה של אנשי' למקו' מסוי' )בית עסק פרטי‪ ,‬מבנה ציבורי‪ ,‬אוטובוס‬
‫וכדומה(‪ .‬כלומר‪ ,‬מעשה של דיבור שנעשה על ידי אד' בעל סמכות בתחו' מסוי'‪ ,‬יכול לשעבד אנשי'‬
‫ולפיכ( לפגוע בזכות' לשוויו‪ .25‬לכ‪ ,‬א' פורנוגרפיה היא מעשה של דיבור שנעשה על ידי בעל סמכות‬
‫ואשר משעבד נשי'‪ ,‬אז היא פוגעת בזכות של נשי' לשוויו ואי הוא יכולה ליהנות מחסותו של חופש‬
‫הביטוי‪.‬‬
‫‪ 24‬את ההבחנה הזו טבע ג'‪ .‬ל‪ .‬אוסטי )‪ (Austin‬בספרו‪.J.L. Austin, How to do things with words, 1962 :‬‬
‫ההגדרות‪ ,‬כפי שה מופיעות בעבודה זו‪ ,‬מבוססות על התרגו' העברי‪ :‬ג'‪ .‬ל‪ .‬אוסטי‪ ,‬אי( עושי' דברי' ע' מילי'‪ ,‬תרג'‬
‫גיא אלגת‪ ,‬הוצאת רסלינג‪ ,2006 ,‬עמוד ‪.137‬‬
‫‪Langton Rea, 'Speech Acts and Unspeakable Acts', Philosophy and Public Affairs, vol. 22, no. 4 (Fall‬‬
‫‪25‬‬
‫‪1993), pp. 302-305.‬‬
‫‪13‬‬
‫הפמיניז' הרדיקלי טוע שפורנוגרפיה היא אכ בעלת סמכות בתחומה – תחו' המשחק‬
‫המיני‪ .‬צרכני' של פורנוגרפיה מפרשי' את מה שה' רואי' בה כהצגה של מה שאמיתי ביחס למי‬
‫ומיניות וכהצגה של מה שלגיטימי לעשות בתחו' המיני‪ .‬אפשר אפילו לומר שבתחו' המי יש‬
‫לפורנוגרפיה מונופול על מה שייתפס כלגיטימי ומקובל‪ .26‬מוב שיהיו מי שירצו לטעו שפורנוגרפי'‬
‫ה' מיעוט מחתרתי‪ ,‬חסר כוח פוליטי ובעל מניעי' חתרניי' וביקורתיי' – אול' מי שטוע זאת‬
‫מתעל' מ העובדה שתעשיית הפורנו מגלגלת מעל ‪ 11‬מיליארד דולר בשנה‪ .27‬קשה לקרוא לתעשייה‬
‫כזו מיעוט מחתרתי וחסר כוח‪.‬‬
‫כעת יש לבדוק הא' פורנוגרפיה משעבדת נשי'‪ ,‬לא רק כפעולה לוקוציונית )כלומר‪ ,‬מבחינת‬
‫התוכ שלה(‪ ,‬אלא ג' כפעולה אילוקוציונית‪ .‬ניקח את דוגמת ההפרדה של שחורי' כמקרה‬
‫פרדיגמאטי של שעבוד באמצעות מעשה של דיבור‪ .‬בדוגמה זו מצאנו ארבעה תנאי' שהתקיימו‪.1 :‬‬
‫סיווג אד' כנחות; ‪ .2‬מת לגיטימציה לאפליה נגדו; ‪ .3‬שלילת זכויותיו; ‪ .4‬המעשה של דיבור נעשה על‬
‫ידי בר סמכא‪ .‬א' נבח את התנאי' האלה‪ ,‬נוכל לראות שלפחות חלק' מתקיימי' עבור‬
‫פורנוגרפיה‪:28‬‬
‫‪ .1‬הפורנוגרפיה מסווגת נשי' כנחותות – נית לבסס טענה זו מכמה זוויות‪ ,‬הבסיסית‬
‫והעמוקה ביותר מתוכ היא שעל מנת ליצור פורנוגרפיה )לצל' סרט או מגזי( נשי'‬
‫אמיתיות צריכות לחוות את הסיטואציות שמוצגות בה‪ . 29‬בכ( הפורנוגרפיה אומרת‬
‫שסבל וניצול של נשי' )לפחות של אלה שמשתתפות בעשייה הפורנוגרפית( איננו סיבה‬
‫מספקת כדי להימנע מהפקת סרטי' ומגזיני' פורנוגרפיי'‪.‬‬
‫‪ .2‬הפורנוגרפיה מעניקה לגיטימציה לאפליה נגד נשי' – הכפייה והכוח שמשמשי' את‬
‫הפורנוגר‪ +‬ביצירת החומרי' הפורנוגרפיי' )שנעשית בחסות החוק( מעניקי' לגיטימציה‬
‫לגברי' אחרי' להשתמש בכפייה ובכוח נגד נשי' במסגרות חייה' השונות )בבית‪,‬‬
‫בעבודה‪ ,‬במקומות בילוי וכו'(‪.30‬‬
‫‪Langton, Ibid., p. 312.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪ 27‬הנתו נכו לשנת ‪.2001‬‬
‫‪Langton, Ibid., pp. 303, 308.‬‬
‫‪28‬‬
‫‪MacKinnon Catharine A., 'Defamation and Discrimination', in: MacKinnon Catharine A., Only‬‬
‫‪29‬‬
‫‪Words, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts, 1993, pp. 7-8.‬‬
‫‪MacKinnon, Ibid., pp. 14-15.‬‬
‫‪30‬‬
‫‪14‬‬
‫‪ .3‬הפורנוגרפיה שוללת זכויות מנשי' – בשלב זה נניח שאי לפורנוגרפיה כוח שכזה‪ ,‬אול'‬
‫בהמש( נראה שייתכ וזו הנחה אופטימית מדי‪.‬‬
‫‪ .4‬כאמור‪ ,‬לפורנוגרפיה יש סמכות בתחומה‪.‬‬
‫לפיכ( אפשר לומר שפורנוגרפיה משעבדת נשי' באופ דומה‪ ,‬א' לא זהה‪ ,‬לאופ שבו האד' שאומר‬
‫"אי כניסה לשחורי'" משעבד שחורי'‪.‬‬
‫לסיכו'‪ ,‬הטיעו הפמיניסטי הראשו נגד "טיעו חופש הביטוי" של הליברליז'‪ ,‬הראה לנו‬
‫שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור שמשמעבד נשי' ונעשה על ידי בעל סמכות – כלומר‪ ,‬הפורנוגרפיה‬
‫פוגעת בזכות של נשי' לשוויו ואי זה מ הצדק שהיא תהיה מוגנת על ידי חופש הביטוי‪.‬‬
‫הטיעו השני של הפמיניז' הרדיקלי נגד ההגנה על פורנוגרפיה על ידי חופש הביטוי‪ ,‬הוא‬
‫שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור של גברי'‪ ,‬אשר משתיק נשי'‪ .‬להשתקה יש כמה משמעויות‪ ,‬ונית‬
‫להבהיר אות על ידי ההבחנה שהצגתי בתחילת הפרק‪:31‬‬
‫‪ .1‬השתקה לוקוציונית – מתרחשת כאשר יש מניעה פיסית ממישהו להשמיע את קולו‪ ,‬או כאשר‬
‫האד' חושב שלא יאמינו לו או לא יקשיבו לו ולכ בוחר לשתוק‪.‬‬
‫‪ .2‬השתקה פרלוקוציונית – מתרחשת כאשר המילי' נאמרות‪ ,‬אול' אינ משפיעות על‬
‫השומעי' כפי שהתכוו לכ( אומר'‪.‬‬
‫‪ .3‬השתקה אילוקוציונית – מתרחשת כאשר אומרי' משפט שיש לו בנסיבות המתאימות כוח‬
‫אילוקוציוני בעול'‪ ,‬א( כוח זה איננו יוצא אל הפועל‪.‬‬
‫ההשתקה שמעניינת את הפמיניז' הרדיקלי היא ההשתקה מ הסוג השלישי‪ ,‬מפני שהיא קשורה‬
‫באופ החזק ביותר לכוח הפוליטי של הדובר‪ .‬על מנת להבהיר מהי השתקה מסוג זה‪ ,‬את דוגמה‪ :‬א'‬
‫בוס אומר לעובד שלו "אתה מפוטר"‪ ,‬הוא מבצע בכ( פעולה ע' כוח אילוקוציוני – העובד מפוטר דה‬
‫פקטו על ידי האמירה עצמה‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬א' עובד אומר לבוס שלו "אתה מפוטר"‪ ,‬המילי' אמנ'‬
‫נאמרות )פעולה לוקוציונית(‪ ,‬א( אי לה כוח אילוקוציוני‪ ,‬משו' שהעובד נמצא במעמד שבו אי כוח‬
‫אילוקוציוני למילי' הללו ‪ %‬לפטר את הבוס הוא מעשה של דיבור שאי הוא יכול לבצע‪.‬‬
‫‪Langton, ‘Speech Acts and Unspeakable Acts’, Op. Cit., pp. 314-316.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪15‬‬
‫הא' מעשה של דיבור של אד' אחד יכול להשתיק מעשה של דיבור של אד' אחר? נית‬
‫להראות שכ‪ .‬על מנת שלפעולה יהיה כוח אילוקוציוני צריכי' להתקיי' תנאי' מסוימי'‪ ,‬ותנאי'‬
‫אלה אינ' תמיד תנאי' כתובי' שנקבעו בהלי( מסודר‪ .‬ייתכ מאוד שתנאי' רבי' ה' בס( הכל‬
‫קונבנציות בלתי כתובות‪ ,‬שמועברות בעל פה בי חברי קהילה מסוימת – א( העובדה שה' אינ'‬
‫כתובי'‪ ,‬איננה מפחיתה את ההכרח שבהתקיימות' על מנת להעניק למעשה מסוי' כוח‬
‫אילוקוציוני‪ .32‬למשל‪ ,‬א' ניצמד לדוגמה הקודמת‪ ,‬בחוזה של העובד לא כתוב במפורש שהוא איננו‬
‫יכול לפטר את הבוס – זו קונבנציה שבעל פה‪ .‬א( מכ( שהיא איננה כתובה בשו' מקו'‪ ,‬אי זה אומר‬
‫שלאמירה של העובד "אתה מפוטר" יכול להיות כוח אילוקוציוני‪ .‬כלומר‪ ,‬יש מצבי' שבה' מעשה של‬
‫דיבור של אד' אחד )או מספר אנשי'‪ ,‬שקבעו את הקונבנציה( קובע את גבולותיו של מעשה של דיבור‬
‫של אד' אחר‪ .‬או במילי' אחרות‪ :‬מעשה של דיבור יכול להשתיק‪.‬‬
‫הא' פורנוגרפיה היא מעשה של דיבור בעל כוח להשתיק? הפמיניז' הרדיקלי טוע שכ‪ ,‬והוא‬
‫נות דוגמה שממחישה כיצד פורנוגרפיה יכולה להשתיק נשי'‪ .‬נבח את הכוחות הפרלוקוציוניי'‬
‫והאילוקוציוניי' של אמירת המילה "לא"‪ .‬בסיטואציה מינית‪ ,‬כאשר אישה אומרת "לא" הגבר יכול‬
‫להתייחס לאמירה זו בשלוש דרכי'‪ .1 :‬להכיר באמירה כסירוב‪ ,‬ולחדול ממעשיו; ‪ .2‬להכיר באמירה‬
‫כסירוב‪ ,‬ולהמשי( במעשיו )אונס(; ‪ .3‬לא להכיר באמירה כסירוב‪ .‬המקרה הראשו הוא‪ ,‬כמוב‪,‬‬
‫אידיאלי‪ .‬המקרה השני הוא דוגמה לשלילת הכוח הפרלוקוציוני של דברי האישה‪ :‬היא התכוונה‬
‫שתהיה למילה "לא" השפעה מסוימת על העול'‪ ,‬א( כוונה זו לא התממשה‪ .‬המקרה השלישי הוא‬
‫שלילת הכוח האילוקוציוני של דבריה של האישה – היא אומרת את המילה‪ ,‬התנאי' המתאימי'‬
‫למעשה של דיבור כסירוב מתקיימי'‪ ,‬אול' אי למילותיה כוח לפעול בעול'‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬סירוב‬
‫הופ( למעשה של דיבור שאישה איננה יכולה לומר אותו – היא מושתקת‪.33‬‬
‫כיצד פורנוגרפיה קשורה להשתקה שהאישה חווה? הפורנוגרפיה מציגה נשי' באופ שבו אי‬
‫משמעות לסירוב – ה יודעות רק להסכי'‪ .‬ג' כאשר האישה אומרת "כ" וג' כאשר היא אומרת‬
‫"לא"‪ ,‬בפורנוגרפיה זה היינו ה(‪ ,‬שתי המילי' מביעות הסכמה לביצוע מעשי' בגופ‪ .34‬מי שלומד מהי‬
‫מיניות בעזרת חומרי' פורנוגרפיי'‪ ,‬לומד למעשה לאנוס – הוא איננו מכיר מצב שבו אישה מסרבת‬
‫‪Langton, ‘Speech Acts and Unspeakable Acts’, Op. Cit., pp. 318-319.‬‬
‫‪32‬‬
‫‪Langton, ‘Speech Acts and Unspeakable Acts’, Op. Cit., pp. 320-321.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪Langton, ‘Speech Acts and Unspeakable Acts’, Op. Cit., p. 324.‬‬
‫‪34‬‬
‫‪16‬‬
‫לקיי' יחסי מי‪ ,‬סירוב אמיתי ליחסי מי איננו מיוצג בשו' מקו' ולכ אי לו סיבה להאמי שסירוב‬
‫כזה אפשרי‪ .‬לא במקרה נכתבו מילות השיר "כשאת אומרת לא‪ ,‬למה את מתכוונת?"‪ ,‬ה מבוססות על‬
‫קונבנציה חברתית שמפרשת את המילה "לא" מפיה של אישה‪ ,‬כאמירה רב משמעית‪ .‬קונבנציה זו‬
‫מקבלת חיזוק רב מחומרי' פורנוגרפיי'‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬הפמיניז' הרדיקלי הראה שפורנוגרפיה היא מעשה של דיבור אשר יש לו כוח‬
‫להשתיק נשי'‪ .‬לשו אחר‪ ,‬חופש הביטוי של קבוצה אחת מגביל את חופש הביטוי של קבוצה אחרת –‬
‫והגבלה כזו איננה לגיטימית בתפיסה ליברלית‪ ,‬לכ אי הצדקה להג על הפורנוגרפיה על ידי חופש‬
‫הביטוי‪ .‬חשוב לציי שכוחה של הפורנוגרפיה להשתיק איננו נעו‪ 1‬בתוכ שלה‪ ,‬אלא באופ שבו היא‬
‫פועלת בעול' – היא גוזלת את כוח של נשי' לבטא את רצונ‪ .‬לכ‪ ,‬א' נשוב לתנאי השלישי ששמנו‬
‫בצד בטיעו הראשו של הפמיניז'‪ :35‬על פי פרשנות מסוימת‪ ,‬לפורנוגרפיה יש כוח לשלול זכויות‬
‫מנשי' – וטענה זו מחזקת את האמירה שפורנוגרפיה משעבדת נשי' ובכ( פוגעת בזכות לשוויו‪.‬‬
‫לסיכו'‪ ,‬מוב שהזר' הרדיקלי בפמיניז' מעניק משמעות עמוקה וכוח רב לפורנוגרפיה כחלק‬
‫ממנגנוני השימור של אי השוויו של נשי' בחברה המערבית‪ .‬אחת העמדות הליברליות התייחסה‬
‫לתכני' שמוצגי' בפורנוגרפיה ולקונטקסט שבו ה' מוצגי' כגורמי' שמשפיעי' על העול'; במילי'‬
‫אחרות‪ :‬זו עמדה שמייחסת כוח פרלוקוציוני לפורנוגרפיה – הכוח להשפיע בעזרת אמירת דבר מה‪.‬‬
‫העמדה הפמיניסטית הרדיקלית רואה זאת כמוב מאליו שהתוכ של פורנוגרפיה והקונטקסט שבו‬
‫היא מוצגת פוגעי' בנשי'‪ ,‬ומעניקה לפורנוגרפיה כוח משמעותי יותר – כוח אילוקוציוני לשעבד‬
‫ולהשתיק נשי' באמצעות אמירת דבר מה‪.‬‬
‫‪ 35‬ראו‪ :‬עמוד ‪.15‬‬
‫‪17‬‬
‫פרק ג'‪ :‬הרברט מרקוזה ו"האד החד ממדי"‬
‫הרברט מרקוזה )‪ (Marcuse‬הוא הוגה שהשתיי( לאסכולת פרנקפורט‪ .‬אסכולת פרנקפורט‬
‫הוא כינוי לקבוצת אנשי' שעסקו בהגות ובמחקר בי תחומי בתחומי' רבי' )ביניה'‪ :‬סוציולוגיה‪,‬‬
‫פסיכולוגיה ופילוסופיה( על בסיס של השקפה ביקורתית מרקסיסטית‪ .‬הקבוצה פעלה בגרמניה‬
‫מראשית שנות ה‪ 20%‬של המאה העשרי' ועד ‪ ,1933‬חידשה את פעולתה בארצות הברית ב‪ 1934%‬ושבה‬
‫לגרמניה בשנת ‪) 1949‬מרקוזה עצמו נשאר בארה"ב ולא חזר לעבוד בגרמניה(‪ .‬הגישה הפילוסופית‬
‫שנקטו חברי האסכולה נקראת התיאוריה הביקורתית‪ :‬הגות שמחויבת מעיקרה לביטול האדנות והיא‬
‫חלק ממסורת מרקסיסטית‪ ,‬פתוחה למיני התחברויות מגוונות‪ .‬מתח בסיסי ששלט בפרדיגמה של‬
‫אסכולת פרנקפורט היה בי הפ האופטימי והפ הפסימי‪ :‬תקווה שנבעה ממסורת הנאורות ומהגות‬
‫אוטופיסטית‪ ,‬וייאוש בעקבות הניתוח הפרשני של התפתחות הציוויליזציה האנושית‪ .‬מתח זה בולט‬
‫במיוחד בהגותו של מרקוזה בכלל ובתיאוריה החד ממדית בפרט‪.‬‬
‫במשפט אחד‪ ,‬התיאוריה החד ממדית טוענת שבחברה הקפיטליסטית המאוחרת )דהיינו‪,‬‬
‫במאה העשרי'( לא קיי' פוטנציאל שלילה חברתי ולכ חברה זו עמידה בפני שינוי‪ ,‬מוגנת מפני‬
‫תמורה‪ ,‬חסינה מפני מהפכת שחרור האד'‪ .‬תיאוריה זו‪ ,‬כפי שנית ללמוד ממושגיה‪ ,‬שואבת את הפ‬
‫המטאפיזי שלה מהגותו של הגל )‪ :(Hegel‬השלילה הדיאלקטית היא האופ שבו מושגי' שינוי‬
‫וקדמה בחברה‪ ,‬כלומר‪ ,‬על ידי ביטול עצמי וצמיחה לחברה אנושית יותר וחופשית יותר‪ .‬על פי הגל‪ ,‬כל‬
‫חברה מכילה‪ ,‬באופ אימננטי‪ ,‬מימד שוללני – ומימד זה מתבטא בכוחות שמתנגדי' למצב הקיי'‬
‫ובכ( גורמי' לתמורה‪ .‬החברה החד ממדית‪ ,‬א' כ‪ ,‬כשמה כ היא‪ :‬היא איננה מכילה מימד שוללני‬
‫או מבטל בתוכה‪ ,‬ולכ אי לה דר( להשתנות ולהתקד'‪ ,‬ולאד' שחי בה אי תקווה למהפכת שחרור‪.36‬‬
‫בתיאוריה החד ממדית מרקוזה מציג דרכי' חדשות לדיכוי האנושות‪ ,‬דרכי' אשר אינ בגדר‬
‫הפעלת כוח חיצוני‪ ,‬אלא הפנמה ממוסדת ושיטתית של הסמכות השלטונית בידי האזרחי'‪ .‬יכולתה‬
‫ההולכת וגוברת של החברה לספק את כל צרכי האד' מרוקנת מתוכ זכויות שבש' הגנת הוקמו‬
‫הדמוקרטיות הליברליות‪ :‬חופש המחשבה והביטוי‪ ,‬הזכות לאוטונומיה והזכות לקיו' אופוזיציה‬
‫פוליטית‪ .‬חברה שמספקת את כל צרכי היחיד יכולה לדרוש באופ לגיטימי‪ ,‬לפי מרקוזה‪ ,‬את‬
‫‪36‬הרברט מרקוזה‪ ,‬האד' החד ממדי‪ ,‬תרגמה‪ :‬דליה טסלר‪ ,‬ספרית פועלי'‪ ,1970 ,‬עמודי' ‪.11%16‬‬
‫‪18‬‬
‫נאמנות' חסרת הגבולות של אזרחיה ולהקטי ככל האפשר דיו אופוזיציוני או אלטרנטיבי על אופ‬
‫ניהול המדינה‪.37‬‬
‫מרקוזה מאשי' את החברות הדמוקרטיות המערביות‪ ,‬שמבוססות על התפתחות טכנולוגית‬
‫גוברת והולכת‪ ,‬בלא פחות מאשר טוטליטריות‪ .‬שכ‪ ,‬משטר טוטליטרי איננו בהכרח משטר כוחני‬
‫מטיל אימי'‪ ,‬אלא ג' משטר שמכתיב את רצונותיה' של האזרחי' בשיטות מניפולטיביות‪ .‬במסווה‬
‫של חברה דמוקרטית שמאפשרת את חופש העיתונות‪ ,‬מקיימת את עיקרו הרב‪%‬מפלגתיות ותומכת‬
‫בערכי' פלורליסטיי' אחרי'‪ ,‬ובעזרתה של הקידמה הטכנולוגית‪ ,‬שמשפרת את איכות חייה' של‬
‫ההמוני'‪ ,‬נוצר עדר של אזרחי' קונפורמיי'‪ ,‬חסרי יכולת להביט אל מעבר למציאות שבה ה'‬
‫כלואי'‪.38‬‬
‫נכו‪ ,‬מאז ומעול' צרכי האד' היו הטרונומיי' – חלק' צרכי' ביולוגיי' אמיתיי' )אוכל‪,‬‬
‫הגנה וכדומה( שנובעי' מתו( האד' עצמו‪ ,‬וחלק' מעוצבי' על ידי החברה‪ ,‬כל חברה על פי צרכיה‬
‫הקולקטיביי' ועל פי רוח התקופה‪ .‬א( בשלהי המאה ה‪ ,20%‬טוע מרקוזה‪ ,‬גובר והול( השימוש‬
‫החברתי בהכתבת הצרכי' לאזרחי' למטרות שררה‪ .‬כל אות' צרכי' שמוכתבי' ליחיד על ידי‬
‫החברה ה' צרכי' שקריי'‪ ,‬מדגיש מרקוזה‪ ,‬ודר( החדרת צרכי' שקריי' אלה לתודעת האזרחי'‬
‫מושגת השליטה בה'‪ .‬בחברה של היו' קל להצביע על מספר רב של "צרכי'" כאלה‪ :‬כל אחד חייב‬
‫טלפו סלולרי דור שלישי‪ ,‬חייב מכונית מפוארת ע' די‪.‬וי‪.‬די לילדי'‪ ,‬חייב לעשות ברית מילה לב שלו‬
‫ועוד כהנה וכהנה "צרכי'"‪ .‬התוצאה של החדרת צרכי' שקריי' אלה ומת האפשרות להגשימ'‪ ,‬לפי‬
‫מרקוזה‪ ,‬היא "הרגשה טובה בעיצומה של אי‪%‬נחת"‪ .39‬מרקוזה מתייחס למנגנוני' שוני' של דיכוי‬
‫אשר מכתיבי' להמוני' את צרכיה'‪ ,‬ביניה' המתירנות המינית )שחרורו של "הארוס"(‪ ,‬שאליה‬
‫אתייחס בפרק זה‪.‬‬
‫כיצד נוצר הקשר בי תיאוריה זו לבי פורנוגרפיה? כאמור‪ ,‬על מנת שיתרחש שינוי בחברה‬
‫וכדי להשיג קידמה‪ ,‬יש צור( בכוחות שוללניי' בתו( החברה‪ ,‬אשר יאפשרו את השלילה הדיאלקטית‬
‫ואת הצמיחה לכיוו חברה חופשית יותר‪ .‬אחד הכוחות השוללניי' אשר לקחו חלק במאבק להגדלת‬
‫החופש האנושי במהל( ההיסטוריה הוא "הארוס" – התשוקה והמיניות‪ .‬הפורנוגרפיה היא מקרה‬
‫‪ 37‬מרקוזה‪ ,‬ש‪ ,‬עמודי' ‪.19%20‬‬
‫‪ 38‬מרקוזה‪ ,‬ש‪ ,‬עמוד ‪.20‬‬
‫‪ 39‬מרקוזה‪ ,‬ש‪ ,‬עמוד ‪.22‬‬
‫‪19‬‬
‫פרטי של שימוש בארוס ככוח שוללני וחתרני‪ ,‬שימוש שנית לראות במיוחד בתקופה שבי המאה ה‪16%‬‬
‫למאה ה‪ .19%‬בתקופה זו שימשה הפורנוגרפיה ככלי להתנגדות פוליטית ולביקורת נגד המוסדות‬
‫הדתיי'‪ .‬למעשה‪ ,‬בד בבד ע' התפתחותה של הפורנוגרפיה התפתחו רשימות של "ספרי' אסורי'" –‬
‫הפורנוגרפיה הייתה בלתי רצויה לשלטונות באופ אימננטי‪ ,‬למ ההתחלה‪.40‬‬
‫דוגמאות לקשר ההדוק בי פורנוגרפיה לחתרנות פוליטית נית למצוא למשל בצרפת של‬
‫המאה ה‪ :18%‬לואי ה‪ ,14%‬מל( צרפת בי השני' ‪ ,1643%1715‬עורר עליו את זעמ' של ההמוני' בשל‬
‫משטרו הנוקשה‪ .‬ואכ‪ ,‬נית למצוא קריקטורות פורנוגרפיות של המל(‪ ,‬בה הוא מוצג כהולל‪,‬‬
‫אימפוטנט ומושחת‪ ,‬לצד עלוני' שמערערי' על שיטת הממשל המלוכני‪ .41‬כמו כ‪ ,‬לאחר המהפכה‬
‫הצרפתית ב‪ ,1789%‬הותקפו ראשי השלטו המלוכני בכלל ומארי אנטואנט בפרט )היא הייתה שנואה‬
‫במיוחד על ידי ההמוני'( על ידי פרסו' של ייצוגי' מיניי' של אורגיות גרוטסקיות בהשתתפות'‪.42‬‬
‫בתחילת המאה ה‪ 19%‬החלה התנתקות של הפורנוגרפיה מאמירות פוליטיות חתרניות‬
‫ומשימוש בגרוטסקה‪ .‬אול' כוחה הביקורתי נשמר במידה מסוימת‪ ,‬שכ ייצור' של חומרי'‬
‫פורנוגרפיי'‪ ,‬הפצת' וצפייה בה' הוצאו מחו‪ 1‬לחוק מטעמי' דתיי' )החוקי' שאסרו זאת נותרו‬
‫בתוק‪ +‬בארה"ב עד אמצע המאה ה‪ .(20%‬לכ‪ ,‬מי שהמשי( ופעל בתחו'‪ ,‬ה בצד היצרני וה בצד‬
‫הצרכני‪ ,‬חתר תחת ערכי המוסר המקובלי' שהכתיבו הכמרי'‪ ,‬ופעל באופ מחתרתי וחשאי – כמעי‬
‫התנגדות שקטה לערכי הכנסייה המקודשי'‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬נית לראות שהפורנוגרפיה‪ ,‬כנציגה של ה"ארוס"‪ ,‬שימשה בתקופות שונות ככלי‬
‫שוללני בחברה‪ .‬מניי שואב ה"ארוס" את תפקידו השוללני‪ ,‬על פי מרקוזה? מרקוזה ביסס חלקי'‬
‫נרחבי' מהתיאוריה שלו על התיאוריה הפרוידיאנית‪ .‬אחד המושגי' החשובי' שהוא שואל ממנו הוא‬
‫הסובלימציה‪ .‬הסובלימציה היא תהלי( שמתרחש בעת הפיכתו של אד' ליצור חברתי – היא הדיכוי‬
‫של היצר‪ ,‬ה"ארוס"‪ ,‬והפניית האנרגיות של התשוקה והמיניות לכיווני' חברתיי' ותרבותיי'‪.‬‬
‫הסובלימציה מותירה את האד' במצב של אי שקט )"התודעה שלא ניחא לה"(‪ ,‬ואי השקט הזה גור'‬
‫לאד' לפרו‪ 1‬גבולות חדשי'‪ ,‬לפתח ולקד' את האנושות‪ .‬תודעה שעברה סובלימציה נמצאת כל העת‬
‫‪Hunt Lynn, 'Introduction: Obscenity and the Origins of Modernity', in: Hunt Lynn (ed.), The Invention of‬‬
‫‪40‬‬
‫‪Pornography: Obscenity and the Origins of Modernity, 1500-1800, New York: Zone Books, 1993. pp. 9‬‬‫‪11.‬‬
‫‪Hunt, Ibid., p. 19.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪Hunt, Ibid., p. 36.‬‬
‫‪42‬‬
‫‪20‬‬
‫במצב דינמי‪ ,‬חמקמק‪ ,‬בי המודע ללא מודע‪ ,‬בי האינטלקט לאינסטינקט – ומצב דינמי זה מאפשר‬
‫את החריגה מ הדיכוי העצמי של התודעה ויצירת שינוי‪ .‬מצב זה הוא סוג של אוטונומיה – התודעה‬
‫מכפיפה את עצמה לרציונאליות וחורגת מהדיכוי העצמי‪ ,‬על מנת לקד' את עצמה‪ .‬אול' השינוי‬
‫מוביל לדיכוי חדש – אי היא מגיעה לשחרור‪ ,‬כל עוד היא "תודעה שלא ניחא לה"‪ .43‬במוב מסוי'‪,‬‬
‫דומה התהלי( שעובר על התודעה לתהלי( שעובר על החברה כולה‪ ,‬כפי שתיארתי אותו בתחילת הפרק‬
‫– החברה והתודעה נמצאות במצב של דיכוי‪ ,‬א( בתוכ יש מימד שוללני שפור‪ 1‬החוצה ומביא לשינוי‪.‬‬
‫כעת ה קרובות יותר לחופש‪ ,‬א( ה נמצאות במצב חדש של דיכוי‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬
‫מהסבר זה של הסובלימציה נית להבי מה צריכה להיות הדסובלימציה –תהלי( של שחרור‬
‫שאיננו תבוני‪ ,‬שחרור שנות דרור ליצרי' הפרימיטיביי' ביותר ובסופו התודעה מגיעה למצב של‬
‫שקט ויציבות )"תודעה שניחא לה"(‪ .‬תודעה כזו היא חופשית לחלוטי‪ ,‬לא במוב האוטונומי‪ ,‬אלא‬
‫במוב של חופש שלילי – אי עליה מגבלות והיא חוזרת להיות במצבה ה"טבעי"‪ ,‬הראשוני‪ .‬במצב כזה‬
‫הארוס משוחרר וחופשי לפעול בעול' ללא רס‪ ,‬לא חלות עליו מגבלות נורמטיביות והמיניות‬
‫והתשוקה פושות בכל‪.‬‬
‫לכאורה‪ ,‬במצב שרואי' היו' )בדומה‪ ,‬אולי‪ ,‬למה שראה מרקוזה בשנות "האהבה החופשית"‬
‫בארצות הברית(‪ ,‬שבו הארוס משוחרר ומיניות נמצאת בכל מקו'‪ ,‬צרי( האד' להיות חופשי ונטול‬
‫מגבלות‪ .‬אול' מרקוזה טוע שעל א‪ +‬שהמיניות והתשוקה חדרו למקומות חדשי' )למשל למסגרות‬
‫העבודה והצריכה(‪ ,‬לא היה זה בתהלי( של דסובלימציה משחררת – אלא דסובלימציה דכאנית‪.‬‬
‫דסובלימציה זו מושגת על ידי יד מכוונת‪ ,‬היא כלי בידיה' של השלטונות הדכאניי' של הדמוקרטיות‬
‫המערביות‪ .‬כיצד דסובלימציה דכאנית מתרחשת? על ידי הרחבת התחומי' שבה' הליבידו יכול‬
‫להתבטא‪ ,‬גדל הסיפוק של הבריות – ותודעת' מתקרבת למצב של שקט )"תודעה שניחא לה"(‪ .‬א'‬
‫גדל הסיפוק – אזי קט היצר להתנגד ולשלול את המצב הקיי'‪ .‬יצר ההרס והמרדנות של האד'‬
‫מושתק במחיר סיפוק היצרי' המיניי' שלו‪ .44‬כלומר‪ ,‬הדסובלימציה הדכאנית למעשה ביטלה את‬
‫הכוח השוללני מ הארוס – ניטל ממנו אופיו החתרני וכוחו המרדני‪ ,‬הוא הפ( ללגיטימי ונורמטיבי‪.‬‬
‫לפיכ(‪ ,‬על פי מרקוזה‪ ,‬המתירנות המינית הופכת לכלי של השלטו לשתק את החברה‪ ,‬לקבע‬
‫אותה ולעצור מבעוד מועד את הקולות שקמי' עליה להופכה‪ .‬בהיעדר מנגנוני' ומימדי' של שלילה‬
‫‪ 43‬מרקוזה‪ ,‬ש‪ ,‬עמוד ‪.78‬‬
‫‪ 44‬מרקוזה‪ ,‬ש‪ ,‬עמודי' ‪.76%80‬‬
‫‪21‬‬
‫בתו( החברה היא אמנ' יציבה‪ ,‬א( ג' קפואה – אי תקווה לשיפור מצבו של האד'‪ ,‬שנמצא בנקודה‬
‫עגומה למדי‪ :‬הוא עבד נרצע‪ ,‬מדוכא שחש עצמו חופשי‪.45‬‬
‫כיצד הפורנוגרפיה משתתפת בתהלי( זה של דסובלימציה דכאנית? מרקוזה עצמו איננו מפרט‬
‫כיצד חודר הארוס לתחומי החיי' שלנו‪ ,‬כי א' רק מזכיר את חרושת הפרסומות והמתירנות המינית‬
‫שנהוגה בחברה המערבית המודרנית )במקומות העבודה ובשוק הצרכני(‪ .‬אול'‪ ,‬לדעתי‪ ,‬נית להראות‬
‫כיצד לפחות בימינו משחקת הפורנוגרפיה לידיה' של בעלי השררה‪ ,‬כפי שרואה אות' מרקוזה –‬
‫ראשי השלטו ובעלי ההו בדמוקרטיות המערביות המפותחות‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬כזכור‪ ,‬תעשיית הפורנוגרפיה מגלגלת מיליארדי דולרי' בשנה – לכ‪ ,‬מוב שלבעלי‬
‫ההו יהיה אינטרס שהפורנוגרפיה תמשי( להיות מצר( נפו‪ 1‬ולגיטימי ככל שנית‪ .‬וא' יש צור(‬
‫בהלעטת ההמוני' במסרי'‪ ,‬שיגדירו מה הנורמות המיניות‪ ,‬על מנת להגדיל את תפוצת החומרי'‬
‫הפורנוגרפיי' – בעלי האינטרס בתחו' הפורנוגרפיה לא יבחלו בהפצת מסרי' כאלה‪ .‬שנית‪ ,‬אחד‬
‫הרעיונות המרכזיי' בתיאוריה החד ממדית של מרקוזה הוא שהשלטו עסוק בלדאוג לכ( שההמוני'‬
‫יהיו מרוצי' – אפשר לה' איכות חיי' גבוהה‪ ,‬דאג לכלכלה יציבה‪ ,‬ספק לה' עוד ועוד מוצרי'‬
‫לרכישה‪ ,‬וה' יניחו ל( לעסוק בענייני הממשל מבלי להטריד אות(‪ .‬אי( גורמי' להמוני' להיות‬
‫מרוצי'? כפי שהסברתי בתחילת הפרק‪ :‬מכתיבי' להמוני' מה' הדברי' שה' רוצי'‪ ,‬ואז פשוט‬
‫נותני' לה' אות' )או יותר טוב‪ :‬מוכרי' לה' אות'(‪ .‬זהו הדיכוי המוצלח ביותר‪ :‬המדוכאי' אפילו‬
‫לא יודעי' שה' מדוכאי'‪ ,‬להיפ(‪ ,‬ה' חשי' חופשיי' מאי פע'‪.‬‬
‫לטענתי‪ ,‬בדיוק כ( עובדת הפורנוגרפיה‪ :‬היא מציבה את הסטנדרטי' למהי מיניות ו"מה‬
‫גברי' רוצי'"‪ ,‬ונותנת אות' לכל דורש‪ ,‬במחיר שווה לכל נפש‪ .‬ההמוני'‪ ,‬גברי' כנשי'‪ ,‬לדעתי‪,‬‬
‫שבויי' ברעיונות שהוכתבו לה' לגבי אידיאל היופי‪ ,‬למשל‪ ,‬שהפורנגרפיה עיצבה עבור' )בשילוב ע'‬
‫חרושת הפרסומות‪ ,‬שאליה מתייחס מרקוזה(‪ .‬כעת‪ ,‬כל מה שהפורנוגרפיה צריכה לעשות זה להמשי(‬
‫ולמכור להמוני' את הפנטזיות "שלה'"‪.‬‬
‫לסיכו'‪ ,‬על פי שיטתו של מרקוזה‪ ,‬המתירנות המינית בכלל והפרונוגרפיה בפרט ה כלי'‬
‫בידי השלטו להעמקת האדישות והקונפורמיות של האזרחי'‪ .‬אזרח מרוצה ומסופק איננו מתעניי‬
‫‪ 45‬זהו הפ הפסימי של הגותו של מרקוזה‪ .‬באופ כמעט פרדוקסלי‪ ,‬מרקוזה תמ( בזמנו בתנועות פוליטיות שונות שקיוו‬
‫להשיג שינוי חברתי אמיתי – וזהו‪ ,‬כמוב‪ ,‬הפ האופטימי שבו‪ ,‬שמאמי ביכולתו של האד' למרוד ולחרוג מהמצב שבו‬
‫הוא נמצא בתקווה להתקרב לחירות האמיתית שלה הוא ראוי‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫בפעולות שאינ פוגעות באיכות חייו ולכ הוא אינו מוצא סיבה לערער על החלטות הממשלה‪ ,‬על‬
‫מוסריות' של העומדי' בראשה ועוד כהנה וכהנה ענייני' שעלולי' להטריד את מנוחת‬
‫הפוליטיקאי' ובעלי השררה האחרי'‪ .‬הפורנוגרפיה‪ ,‬א' כ‪ ,‬נמנית ע' שורה של מנגנוני' שלמעשה‬
‫מבטלי' את הכוחות השוללניי' בחברה‪ ,‬ובכ( הופכי' אותה לחד ממדית‪ .‬בחברה הזו‪ ,‬בעלת המימד‬
‫האחד – מימד המציאות – האזרחי' אינ' מעורבי' פוליטית ואינ' קובלי' נגד עוולות מעוולות‬
‫שונות שהממשלה אחראית לתיקונ‪.‬‬
‫לכ‪ ,‬מחד גיסא נראה שמעמדתו של מרקוזה נובע שיש לפעול למע צנזורה של פורנוגרפיה‪,‬‬
‫כיוו שזו מהווה חלק מ המנגנוני' הדכאניי' של השלטו‪ .‬מאיד( גיסא‪ ,‬נראה שאי שו' טע' לפעול‬
‫לקידו' מטרה זו מכיוו שלא נתקרב אל החופש כל עוד אנו כלואי' בתודעתנו המעוצבת היטב על ידי‬
‫החברה‪ .‬אול' מרקוזה בעצמו היה מעי "אב רוחני" של תנועות סטודנטי' ותנועת "השמאל החדש"‬
‫בארה"ב בסו‪ +‬חייו‪ .‬לכ‪ ,‬נית אולי להניח שהוא תמ( בפעילות פוליטית על א‪ +‬הקושי שתמיכה זו‬
‫מציבה בפני התיאוריה שלו – הפרדוקסליות שמאפיינת את הפרדיגמה הביקורתית‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫סו דבר‪:‬‬
‫בעבודה זו הצגתי את התייחסות של מספר עמדות פילוסופיות בנוגע למשמעותה של‬
‫הפורנוגרפיה ולשאלת הלגיטימיות של צנזורה‪ ,‬או רגולציה כלשהי‪ ,‬על חומרי' פורנוגרפיי'‪ .‬בפרק‬
‫הראשו הצגתי שני טיעוני' מרכזיי' של הליברליז'‪ :‬האחד‪ ,‬שמביא רונלד דבורקי )‪ ,(Dworkin‬מג‬
‫על צריכה פרטית של פורנוגרפיה מפני התערבות השלטו‪ ,‬על ידי הזכות של כל פרט לעצמאות‬
‫מוסרית‪ .‬הטיעו השני שהצגתי מג על הפורנוגרפיה מפני התערבות השלטו בש' חופש הביטוי‪,‬‬
‫בטענה שג' א' התכני' שמציגה הפורנוגרפיה ה' שקריי'‪ ,‬עליה' להיות נוכחי' בדיו הציבורי על‬
‫מנת שכל אד' יוכל להחליט באופ אוטונומי מהי האמת אודות מיניות אנושית ומגדר‪ .‬שתי עמדות‬
‫ליברליות אלה אינ מייחסות חשיבות כלשהי לתוכ שמציגה הפורנוגרפיה ואינ מתייחסות אליה‬
‫כפעולה‪ ,‬אלא כצורת ביטוי‪.‬‬
‫עמדה נוספת שהצגתי‪ ,‬שמותחת ביקורת על העמדות הליברליות הללו‪ ,‬היא של הפמיניז'‬
‫הליברלי‪ .‬זר' זה בפמיניז' תומ( אמנ' בתפיסות הליברליות הבסיסיות‪ ,‬אול' הוא מתייחס אל‬
‫התוכ של פורנוגרפיה ואל הקונטקסט החברתי שבו היא מוצגת כחלק מ השיקולי' בשאלת‬
‫הלגיטימיות של הפורנוגרפיה‪ .‬עמדה זו מצדיקה התערבות מסוימת מצד השלטו בפיקוח על‬
‫פורנוגרפיה‪ ,‬וזאת בעיקר משו' שהיא מכירה בפורנוגרפיה כפעולה ולא רק כביטוי של רעיונות‪.‬‬
‫תפיסה כזו‪ ,‬של הפורנוגרפיה כפעולה‪ ,‬מתחזקת בזר' הרדיקלי של הפמיניז'‪ ,‬שנציגתו‬
‫בעבודה הייתה קתרי מקינו )‪ .(MacKinnon‬ה בתפיסה הכללית של הפמיניז' הרדיקלי‪ ,‬אשר‬
‫מעודדת צנזורה וחקיקה נגד פורנוגרפיה‪ ,‬וה בתשובות של הפמיניז' הרדיקלי לטיעו הליברלי אודות‬
‫חופש הביטוי‪ ,‬ראינו התייחסות אל הפורנוגרפיה כמעשה של דיבור‪ .‬מעשה זה נתפס כבעל כוח רב‪:‬‬
‫בכוחו לשעבד נשי' ולהשתיק אות‪ .‬בתפיסה זו הפורנוגרפיה "עולה שלב" ומקבלת מעמד מרכזי‬
‫בתיאוריה הפוליטית של הפמיניז' הרדיקלי‪ ,‬כגור' שלילי שיש לפעול נגדו ה בפ המשפטי וה דר(‬
‫השפעה על דעת הקהל‪.‬‬
‫בפרק השלישי של העבודה הצגתי את תפיסתו הפוליטית הכללית של הרברט מרקוזה‬
‫)‪ ,(Marcuse‬כפי שהיא מוצגת בספרו "האד' החד ממדי"‪ ,‬ואת התייחסותו הפרטנית אל המתירנות‬
‫המינית‪ .‬מרקוזה מתייחס בכתיבתו אל המתירנות המינית בחברה האמריקאית ככלי יעיל של השלטו‬
‫לדיכוי האזרחי' )כלי אחד מיני רבי'(‪ .‬מנגנו דיכוי זה פועל כמעי מעגל קסמי'‪ :‬השלטו מכתיב‬
‫‪24‬‬
‫לאזרחי' מה' הרצונות המיניי' של האד' ואחר כ( מאפשר להמוני' להגשי' רצונות אלה‪ .‬מנגנו‬
‫זה הוא מעי פס ייצור של אזרחי' מרוצי' ומסופקי'‪ ,‬אזרחי' שאינ' מערערי' על טיב השלטו‪,‬‬
‫והתוצר הסופי שלו הוא חברה חד ממדית שאי באפשרותה לעבור שינויי' ולהשתחרר‪.‬‬
‫על סמ( דברי' אלה של מרקוזה טענתי שפורנוגרפיה היא חלק חשוב ממנגנו הדיכוי הנ"ל‪,‬‬
‫שפועל על עיקרו שחרור ה"ארוס" וביטול כוחו החתרני והשוללני‪ .‬תפיסה זו מעניקה לפורנוגרפיה את‬
‫הכוח הרב ביותר עד כה‪ ,‬לדעתי‪ :‬היא מפרשת את הפורנוגרפיה ככלי חזק לשליטה בתפיסת ההמוני'‬
‫את עצמ' ואת רצונותיה'‪ .‬בכ( משמשת הפורנוגרפיה כלי שלטוני יעיל להפיכת האזרחי' לאנשי'‬
‫קונפורמיי' וחסרי ייחוד‪ ,‬שהדח‪ +‬הטבעי שלה'‪ ,‬לשלילה עצמית ולהשגת שינוי חברתי‪ ,‬מנוו‪.‬‬
‫איזו תפיסה נאמנה ביותר למציאות? הא' זו התפיסה שלפורנוגרפיה אי משמעות מעבר‬
‫להיותה ביטוי של רעיונות‪ ,‬או התפיסה שהפורנוגרפיה היא חלק ממכונה משומנת היטב שעובדת סביב‬
‫השעו על מנת לשמר את השלטו ולקבע את החברה ואת תפיסותיה הפטריארכליות? מקובל לקבוע‬
‫בכובד ראש ש"האמת כנראה נמצאת איפה שהוא באמצע"‪ ,‬א( אני לא מסכימה ע' הקלישאה הזו‪.‬‬
‫הפורנוגרפיה הפכה בעשורי' האחרוני' לסוגה נורמטיבית ומקובלת‪ ,‬על א‪ +‬תכניה המשפילי'‬
‫והאלימי'‪ .‬יהיה זה תמי' לקבוע שאי היא משפיעה על דורות של נערי' ונערות‪ ,‬שאי היא שותפה‬
‫עיקרית בעיצוב הבנת' את עצמ' ואת המיניות שלה'‪ .‬תהיה זו עצימת עיניי' לומר שפורנוגרפיה‬
‫איננה משפיעה על נשי' בעול' ושהיא איננה פעולה‪ ,‬אלא צורת ביטוי; הפורנוגרפיה מציתה את‬
‫דמיונ' של גברי' אלימי' ומשמשת השראה )על פי עדות' ה'( לעברייני מי‪ ,‬פדופילי' ורוצחי'‪.‬‬
‫לכ‪ ,‬לטעמי‪ ,‬יש להתייחס אליה במלוא הרצינות ולהעניק לה בתיאוריה את המשמעות שיש לה‬
‫במציאות‪.‬‬
‫קו המחשבה שליווה אותי בעת כתיבת העבודה היה להציג את העמדות השונות ביחס‬
‫לפורנוגרפיה על ציר‪ ,‬שלאורכו העמדות מייחסות משמעות הולכת וגדלה לפורנוגרפיה‪ .‬תחילה הצגתי‬
‫עמדות שמתייחסות לפורנוגרפיה כצורת ביטוי של רעיונות‪ ,‬ואינ מכניסות שיקולי' על אודות התוכ‬
‫שלה בבוא להצדיק את עמדת' בנוגע לצנזורה‪ ,‬או רגולציה כלשהי‪ ,‬על הפורנוגרפיה‪ .‬לאחר מכ‪,‬‬
‫הצגתי עמדות שמתייחסות לפורנוגרפיה כפעולה ולא רק כצורת ביטוי – תחילה כפעולה ע' כוח‬
‫להשפיע על העול' )פעולה פרלוקוציונית( ולאחר מכ כפעולה נגד נשי' בעול' )פעולה אילוקוציונית(‪.‬‬
‫העמדה האחרונה שהצגתי היא עמדה שתופסת את הפורנוגרפיה כחלק ממער( דיכוי של'‪ ,‬אשר‬
‫באופ מניפולטיבי משרת את בעלי השררה במטרה למנוע מההמוני' לערער את שלטונ'‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫ככל שהעמקתי בחקר העמדות הללו‪ ,‬ובעיקר בדרכי' התיאורטיות שעמדות אלה יכולות‬
‫להציע על מנת לעורר שינוי חברתי ולשאו‪ +‬לקידמה‪ ,‬ראיתי שככל שעמדה תופסת את הפורנוגרפיה‬
‫כדבר מה משמעותי יותר – כ( הסיכוי של העמדה לתת פתרו אפשרי הול( וקט‪ .‬כלומר‪ ,‬עמדות‬
‫שמעניקות לפורנוגרפיה כוח גדל והול( לפעול לרעת' של נשי' ואנשי'‪ ,‬נקלעות למצב שבו התיאוריה‬
‫שלה איננה יכולה לספק פתרו כנגד הכוח העצו' של פורנוגרפיה לפגוע‪ ,‬להשתיק ולשתק‪ .‬א' נתבונ‬
‫בעמדה של הפמיניז' הרדיקלי‪ ,‬נראה שמכיוו שהכוח של פורנוגרפיה לשעבד נשי' ולהשתיק אות‬
‫הוא רב עצמה‪ ,‬ומכיוו שהכוחות החברתיי' שמעצבי' את כולנו ה' חזקי' כל כ(‪ ,‬אי סיכוי נראה‬
‫לעי שנשי' יצאו מ המצב שבו ה נמצאות‪ .‬דבר דומה מתרחש בתיאוריה של מרקוזה‪ :‬השלטו‬
‫מחזיק במושכות כל כ( חזק ובצורה כל כ( מתוחכמת שלא נית לחשוב מניי תבוא הישועה‪ ,‬מניי‬
‫יצמח מימד שוללני חדש בחברה אשר יהיה בכוחו לעורר שינוי וקידמה?‬
‫בעיות אלה מאפיינות גישות רדיקליות וטוטליות‪ ,‬אול' תפיסות אשר אינ מייחסות‬
‫לפורנוגרפיה משמעות כלל‪ ,‬או מייחסות לה משמעות מועטה‪ ,‬אינ בהכרח נאמנות למציאות‪ .‬בשני'‬
‫האחרונות הולכות ומצטברות עדויות מפי נשי' שעברו התעללות ומפי גברי' שביצעו מעשי' אלימי'‬
‫בנשי'‪ ,‬עדויות אשר מצביעות על קשר הדוק בי פורנוגרפיה ובי אלימות כלפי נשי'‪ ,‬כמו ג' בי‬
‫פורנוגרפיה ובי שנאת נשי'‪ .‬הא' תיאוריה יכולה להתעל' ממשמעויות אלה על מנת להימנע מכניסה‬
‫לבעיות פרגמאטיות? למעשה נוצר מצב שבו תיאוריה אחת "עוצמת עיניי'" כדי לא להכניס את‬
‫התיאוריה למצב אקוטי‪ ,‬שבו אי פתרו ריאלי לבעיה חברתית‪ ,‬ותיאוריה אחרת מסתכלת על‬
‫המציאות נכוחה‪ ,‬א( נקלעת לתסבי( ועליה להודות שאי פתרו בתו( התיאוריה‪ ,‬שלא נית לחרוג מ‬
‫המציאות ולשנות את מצב של נשי' בפרט ואת מצבו של האד' בכלל‪.‬‬
‫לסיכו'‪ ,‬כצפוי‪ ,‬נותרתי ע' יותר שאלות מאשר תשובות‪ .‬מחד גיסא‪ ,‬נראה שכל תיאוריה‬
‫פוליטית צריכה להיות בעלת פ פרגמאטי שנית לפעול לפיו במטרה לקד' את האנושות; מאיד(‬
‫גיסא‪ ,‬קיומו של פ פרגמאטי שכזה הוא כמעט בלתי אפשרי בתיאוריות אשר מתמודדות ע' כוחות‬
‫חזקי' שפועלי' על בני האד' מבלי שהאד' מודע אליה'‪ .‬הא' נית לומר שפורנוגרפיה היא כוח‬
‫שכזה? אני נוטה להאמי שכ‪ ,‬ולו רק בגלל תפוצתה ההולכת וגדלה ונגישותה הבלתי נסבלת לילדי'‬
‫ונוער דר( האינטרנט‪ ,‬נסיבות אשר יכולות רק להגדיל את כוחה של הפורנוגרפיה לעצב את תפיסות‬
‫ילדינו ותפיסותינו אנו‪ .‬א' היה בידי זמ נוס‪ +‬לחקור את כוחה של הפורנוגרפיה כפעולה נגד נשי'‬
‫‪26‬‬
‫וכפעולה נגד האנושות‪ ,‬הייתי מנסה לשלב מחקר תיאורטי ע' פרויקט מעשי שבוח ג' את הפ‬
‫הפרגמאטי‪ ,‬הפ אשר בכוחו אולי יבוא השינוי‪.‬‬
‫‪27‬‬
:‫ביבליוגרפיה‬
1. Dworkin Ronald, Taking Rights Seriously, Harvard University Press, Cambridge,
Massachusetts, 1977.
2. Dworkin Ronald, 'Do We Have a Right to Pornography?', in: Dworkin Ronald, A
Matter of Principle, Oxford: Clarendon Press, 1986, pp. 335-372.
3. Dyzenhaus David, 'John Stewart Mill and the Harm of Pornography', Ethics 102
(April 1992), pp. 534-551.
4. Hunt Lynn, 'Introduction: Obscenity and the Origins of Modernity', in: Hunt Lynn
(ed.), The Invention of Pornography: Obscenity and the Origins of Modernity,
1500-1800, New York: Zone Books, 1993.
5. Langton Rea, 'Whose right? Ronald Dworkin, Women, and Pornographers',
Philosophy and Public Affairs, vol. 19, no. 4 (Fall 1990), pp. 311-359.
6. Langton Rea, 'Speech Acts and Unspeakable Acts', Philosophy and Public Affairs,
vol. 22, no. 4 (Fall 1993), pp. 293-330.
7. MacKinnon Catharine A., 'Defamation and Discrimination', in: MacKinnon
Catharine A., Only Words, Harvard University Press, Cambridge, Massachusetts,
1993, pp. 3-28.
8. MacKinnon Catharine A., 'Sexuality', in: Nicholson Linda (ed.), The Second
Wave: a reader in feminist theory, New York: Routlegde, 1997, pp. 158-180.
9. Mill John Stuart, 'On Liberty', in: Mill John Stuart, Three Essays: On Liberty;
Representative Government; The Subjection of Women, Oxford University Press,
1975, pp. 22-68 (Chapter 2).
.2006 ,‫ הוצאת רסלינג‬,‫ גיא אלגת‬:'‫ תרג‬,'‫ אי( עושי' דברי' ע' מילי‬,.‫אוסטי ג'ו ל‬
.1
.1970 ,'‫ ספריית פועלי‬:‫ מרחביה‬,‫ דליה טסלר‬:‫ תרגמה‬,‫ האד' החד ממדי‬,‫מרקוזה הרברט‬
.2
28