‫בס"ד‬ ‫פרשת "יתרו"‬ ‫מעשה חסד שגמולו בצידו‬ ‫מהי הזכות הגדולה שעמדה ליתרו‪ ,‬שפרשת השבוע נקראת על שמו?‪ ,‬כבוד שלא‬ ‫זכו לו אף אחד מהאבות ואף לא מנהיגים כמשה ואהרון‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬לא מדובר בסתם‬ ‫פרשה‪ ,‬אלא בפרשה בה מצויין מעמד הר סיני‪ .‬לכל הדעות הדבר אומר דרשני‪.‬‬ ‫המדרש מספר כי שלשה יועצים היו לו לפרעה‪ :‬בלעם‪ ,‬איוב ויתרו‪ .‬ויהי היום‬ ‫ופרעה משתעשע בארמון עם משה‪ ,‬נכדו שאומץ לבן על ידי בתו‪ ,‬הושיט לפתע משה‬ ‫הזאטוט את ידו‪ ,‬לקח את הכתר מראש פרעה והניחו על ראשו שלו‪ .‬מיד קפץ בלעם‬ ‫ואמר‪ :‬זה סימן לא טוב‪ ,‬בעתיד יחתור הילד תחתיך יהרגך ויטול ממך את המלוכה‪ .‬איוב‬ ‫ביכר לשתוק ואילו יתרו שלל את דברי בלעם ואמר‪ :‬מדובר בתינוק שנמשך לכתר משום‬ ‫היותו נוצץ ואינו מבין את המשמעות של מעשיו‪ .‬למשמע דברי יתרו הציע בלעם‪ :‬אם כך‬ ‫הבה נבחן אותו‪ ,‬נניח בפניו שתי קעריות‪ :‬באחת גחלים לוחשות ובשניה מטבעות זהב‬ ‫ונראה לאן ישלח את ידו‪ .‬אם יבחר בזהב‪ ,‬זו תהיה הוכחה שהילד יודע בדיוק מה הוא‬ ‫רוצה‪ .‬אמרו ועשו‪ .‬קרבו לפני משה את שתי הקערות באחת גחלים לוחשות ובשניה זהב‬ ‫ואבנים טובות‪ ,‬משה התכוון לשלוח ידו אל הזהב ‪ ,‬אך המלאך גבריאל התערב והסיט‬ ‫את ידו אל הגחלים‪ .‬נטל משה גחל לוחש וצרב את ידו‪ ,‬הניח את כף ידו הצרובה בפיו‬ ‫וצרב את לשונו‪ .‬הוא שענה משה לאלוהים לאחר שנשלח לפרעה‪ ,‬במעמד הסנה‪" :‬וַ יֹּאמֶ ר‬ ‫מ ֶֹּשה אֶ ל‪-‬יְ הוָ ה‪ִּ :‬בי אֲ ד ָֹּני‪ ,‬לֹּא ִּאיש ְד ָב ִּרים אָ נ ִֹּּכי ַגם ִּמ ְתמוֹּ ל ַגם ִּמ ִּשלְ שֹּם‪ַ ,‬גם ֵמאָ ז ַד ֶב ְר ָך אֶ ל‪ַ -‬ע ְב ֶד ָך‪ִּ :‬כי ְכ ַבד‪-‬‬ ‫ֶפה ו ְכ ַבד לָש ֹּון אָ נ ִֹּּכי" (שמות ד' פסוק י')‪ .‬בסיכומם של דברים משה ניצל‪ ,‬בלעם חוסל‪ ,‬כפי‬ ‫שנלמד כשנגיע לפרשת "מטות"‪" :‬וְ אֵ ת ִּבלְ ָעם ֶבן‪ְ -‬ב ֹּעור הָ ְרגו ֶבחָ ֶרב" (במדבר ל' פסוק ח')‪ ,‬איוב‬ ‫זכה למסכת ייסורים איומה‪ ,‬המתוארת בפרוטרוט בספר איוב וגם שם הוא העדיף‬ ‫לשמור על זכות השתיקה ואילו יתרו זכה שעל שמו תקרא הפרשה המרכזית בתורה‪.‬‬ ‫בפרק י"ח מרעיף יתרו שבחים על האלוהים המגיעים לשיאם בפסוק י"א‪ַ " :‬ע ָתה י ַָד ְע ִּתי ִּכי‪-‬‬ ‫גָ דוֹּ ל יְ הוָ ה ִּמ ָכל‪-‬הָ ֱאל ִֹּּהים"‪ .‬יתרו ביסודו היה מדייני שעבד אלילים רבים‪ ,‬ברם ההכרות שלו‬ ‫עם אלוהי העברים ופועלו המופלא‪ ,‬גרמה לו להגיע למסקנה כי לאלוהי העברים‬ ‫השליטה הבלעדית בעולם וביושבי חלדו‪ .‬יתרו היה איש נבון וחכם‪ ,‬שזיהה את השחיקה‬ ‫‪1‬‬ ‫של משה בשל הריכוזיות בה ניהל את העם ‪" :‬לֹּא‪ֹּ -‬‬ ‫טוב‪ ,‬הַ ָד ָבר אֲ ֶשר אַ ָתה ע ֶֹּשה‪ָ .‬נבֹּל ִּתבֹּל‪ַ -‬גם‪-‬‬ ‫אַ ָתה ַגם‪-‬הָ ָעם הַ ֶזה אֲ ֶשר ִּע ָמ ְך ִּכי‪ָ -‬כבֵ ד ִּמ ְמ ָך הַ ָד ָבר‪ ,‬לֹּא‪-‬תו ַכל עֲ שֹּהו לְ ַב ֶד ָך" (שמות י"ח פסוקים י"ז‪-‬‬ ‫י"ח)‪ .‬יתרו יעץ למשה לבזר‬ ‫סמכויות‬ ‫ולהקים מערכת שיפוטית מדורגת‪ ,‬כדוגמת‬ ‫מערכת המשפט בארץ‪ :‬בימ"ש שלום‪ ,‬מחוזי ועליון‪" :‬וְ ַש ְמ ָת עֲ לֵהֶ ם ָש ֵרי אֲ ָל ִּפים‪ָ ,‬ש ֵרי מֵ ֹּ‬ ‫אות‪ָ ,‬ש ֵרי‬ ‫חֲמ ִּשים וְ ָש ֵרי עֲ ָשרֹּת‪ .‬וְ ָשפטו אֶ ת‪-‬הָ ָעם ְבכל‪-‬עֵ ת‪ ,‬וְ הָ יָה כל‪-‬הַ ָד ָבר הַ ָגדֹּל י ִָּביאו אֵ ל ָ‬ ‫ֶיך‪ ,‬וְ ָכל‪-‬הַ ָד ָבר הַ ָקטֹּן‬ ‫ִּ‬ ‫ְ‬ ‫ָ‬ ‫ָ‬ ‫יִּ ְש ְפטו‪-‬הֵ ם" (שמות י"ח פסוקים כ"א‪-‬כ"ב)‪ .‬עצה הנלמדת גם בימינו אנו באוניברסיטאות‬ ‫ובבתי ספר לניהול‪.‬‬ ‫למשה הובטח במעמד הסנה‪ְ " :‬בהוֹּ ִּציאֲ ָך אֶ ת‪-‬הָ ָעם ִּמ ִּמ ְצ ַריִּ ם‪ַ ,‬ת ַע ְבדון אֶ ת‪-‬הָ ֱאל ִֹּּהים ַעל הָ הָ ר‬ ‫הַ זֶה" (שמות ג' פסוק י"ב)‪ .‬על כן שעט משה עם כל העם הגדול שעמו‪ ,‬שלפי אומדן זהיר‬ ‫מנה בין שלשה לארבעה מליון נפש‪ ,‬מלבד ערב רב‪ ,‬לפי הפרוט הבא‪ :‬שש מאות אלף‬ ‫גברים בגילאי עשרים עד שישים‪ ,‬להם יש להוסיף לכל אחד לפחות אשה אחת ולכל‬ ‫אשה מספר ילדים‪ ,‬כפי שנאמר "וירבו ויעצמו במאוד מאוד"‪ .‬המדרש מספר שכל אחת‬ ‫ילדה חמישה עד ששה בכרס אחת‪ .‬לזה יש להוסיף את המבוגרים שמעל גיל ששים ואת‬ ‫העלמים הצעירים בגיל ההתבגרות‪ .‬עם עצום ורב הפוסע אחרי מנהיגו בלב המדבר‪.‬‬ ‫כשמגיע משה לנ‪.‬צ‪ .‬אותו קיבל מאלוהים כשנשלח למשימת מעמד הר סיני‪ ,‬נגלה אליו‬ ‫הקב"ה ואומר לו‪" :‬וַ יֹּאמֶ ר יְ הוָ ה אֶ ל‪-‬מ ֶֹּשה ל ְֵך אֶ ל‪-‬הָ ָעם‪ ,‬וְ ִּק ַד ְש ָתם הַ י ֹּום ו ָמחָ ר; וְ ִּכ ְבסו ִּש ְמל ָֹּתם וְ הָ יו ְנכ ִֹּּנים‪,‬‬ ‫ישי" (שמות י"ט ‪ ,‬פסוקים י'‪-‬י"א)‪ .‬כדי שיהיו ראויים ונכונים למעמד נשגב זה‪.‬‬ ‫לַיוֹּ ם הַ ְשלִּ ִּ‬ ‫המשנה מכנה זאת‪" :‬שלושת ימי הגבלה"‪ ,‬כי בפקודה שמוריד משה לעם‪ ,‬הוא אומר‬ ‫להם מפורשות‪" :‬וַ י ֵֶרד מ ֶֹּשה ִּמן‪-‬הָ הָ ר אֶ ל‪-‬הָ ָעם; וַ יְ ַק ֵדש אֶ ת‪-‬הָ ָעם וַ יְ ַכ ְבסו ִּש ְמל ָֹּתם‪ .‬וַ יֹּאמֶ ר‪ ,‬אֶ ל‪-‬הָ ָעם‪ :‬הֱיו‬ ‫ְנכ ִֹּּנים לִּ ְשל ֶֹּשת י ִָּמים‪ :‬אַ ל‪ִּ -‬ת ְגשו אֶ ל‪ִּ -‬א ָשה‪( ".‬פרק י"ט פסוקים י"ד –ט"ו)‪.‬‬ ‫עשרת הדברות מחולקים כדלקמן‪ :‬חמשת הראשונים הם בן אדם למקום וחמשת‬ ‫האחרונים הם בין אדם לחברו‪ .‬נרחיב בנושא לכשנגיע אי"ה לספר דברים הנקרא "משנה‬ ‫תורה" בפרשת "ואתחנן" בו מתואר בשנית מעמד הר סיני‪.‬‬ ‫שבת שלום‬ ‫שלמה כהן ארזי‬ ‫‪2‬‬ ‫הגמרא מה היא אומרת על המספר שלוש‬ ‫אומרת הגמרא‪" :‬ברוך שנתן תורה משולשת לעם משולש‪ ,‬על ידי השלישי‪ ,‬בחודש‬ ‫השלישי ביום השלישי בשעה השלישית"‪( .‬שבת‪ ,‬פ"ח)‬ ‫תורה משולשת‪ :‬תורה‪ ,‬נביאים‪ ,‬כתובים‪.‬‬ ‫עם משולש‪ :‬כהן‪ ,‬לוי וישראל‪.‬‬ ‫השלישי‪ :‬הלא הוא משה‪ ,‬שקדמו לו מרים ואהרון‪.‬‬ ‫החודש השלישי‪ :‬סיוון‪ .‬כי הלא נאמר על ניסן‪" :‬הַ ח ֶֹּדש הַ זֶה ל ֶָכם רֹּאש חֳ ָד ִּשים‪ִּ :‬ראשוֹּ ן הוא‬ ‫ל ֶָכם לְ חָ ְד ֵשי הַ ָש ָנה" (שמות י"ב ‪ ,‬פסוק ב')‪.‬‬ ‫ישי"‪.‬‬ ‫היום השלישי‪ :‬ככתוב בפרק י"ט פסוק ט"ז‪" :‬וַ יְ ִּהי ַבי ֹּום הַ ְשלִּ ִּ‬ ‫בשעה השלישית‪ :‬אשמורת הבקר מתחילה בסביבות השעה חמש‪ ,‬מכאן שהתורה‬ ‫ניתנה‪ִּ " :‬ב ְהיֹּת הַ ב ֶֹּקר" (שמות י"ט פסוק ט"ז)‪ .‬דהיינו בערך בשעה שבע‪.‬‬ ‫‪3‬‬