הצעות לשיפור
חברי הקבוצה: נדיר כהן חן טורפשטיין שחר רבסקי הפקולטה להנדסה ביו רפואית2013 , * פרופיל :ד"ר דני וייסמן ,נאונטולוג בכיר במחלקה. מנהל יחידת הילודים במחלקה לטיפול נמרץ פגים * פיתח יחד עם דיקן הפקולטה ,פרופ' אמיר לנדסברג ,את מכשיר ה'פנאומוניטור' .1 סקירה:נתונים על מחלקת הפגיה ,אנטומיה ,סטטיסטיקה .2 פגיה :רקע , workflow ,סיבוכים, .3 מכשירים * :אינקובטורים * פוטותרפיה * לייזר לטיפול בעיניים .4 סיכום ,הצעות לשיפור טיפול ב: * תינוקות שנולדו לפני הזמן התקין -פחות משבוע ( 37מתוך )38 * תינוקות במשקל לידה נמוך (פחות מ 1.5 -קילו) * יילודים הזקוקים לטיפול מיוחד פג פג * הרכב המחלקה: * נאונטולוגים ,רופאי פגים ,רופאים מתמחים ורופאת התפתחות. בעת הצורך – נעזרים ברופאים מומחים יועצים בתחומים שונים. * צוות האחיות 20-25,רובן עברו קורס טיפול נמרץ פגים. * עובדת סוציאלית ,פיזיותרפיסטית ומרפאה בעיסוק. מבנה הפגייה: * מיקום אסטרטגי – בסמוך לחדר הלידה. * הטיפול מתבצע ב 2 -חדרי אשפוז: * היחידה לטיפול נמרץ :תינוקות מונשמים או במצב פחות יציב. * היחידה לטיפול ביניים :תינוקות יציבים וגדולים יותר ,עד למועד שחרורם. * כמו-כן :פינת הורים ,חדרי רופאים ואחיות ,מטבחון. לפי משרד הבריאות בין השנים :2000-2011 * שיעור הלידות המוקדמות הכולל הינו 6.5-7.1%מכלל הלידות. * שיעור הלידות לפני השבוע ה36 - הינו .1% * שיעור הלידות לפני השבוע ה28 - הינו .0.2% נתונים עבור בית החולים כרמל: * בביה"ח כרמל נולדים בין 300ל 400-פגים בשנה מתוך כ- 3000לידות. * 10-12%מהפגים נולדים לפני השבוע ה.32- * בין 40ל 50-תינוקות נולדים במשקל של פחות מ 1.5-ק"ג. . .1 סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה ,אנטומיה ,סטטיסטיקה .2 פגיה :רקע , workflow ,סיבוכים .3 מכשירים * :אינקובטורים * פוטותרפיה * לייזר לטיפול בעיניים .4 הצעות לשיפור ,מבט לעתיד הגורמים הבאים עלולים להעלות את הסיכון להולדת פג: * היריון מרובה עוברים * עישון ,נטילת סמים * בעיות במבנה הרחם או בצוואר הרחם של האם * בעיות רפואיות קודמות של האם (כגון יתר לחץ-דם ,סוכרת ,הפרעות בקרישת הדם ,Maternal stress ,אנמיה). * נשים מתחת לגיל 18או מעל גיל .35 במידה והאם ילדה פג בהריונות קודמים ,הדבר עשוי להוות אינדיקציה לכך שייוולד פג נוסף. * על מנת לנסות למנוע מראש לידה מוקדמת: * מעקב רציף ומסודר אחר נשים עם הריון בסיכון. * אם צוואר הרחם קצר ניתן לתת טיפול בנרות או זריקות. * ניתן לתת טיפול מונע בפרוגסטרון משבוע 16להריון בנשים שילדו מוקדם. * כאשר יש סימנים ללידה מוקדמת ניתן לנסות לעכב את ההתקדמות ע"י מתן כדורים או זריקות. * לעיתים רופאים מחליטים ליילד מוקדם כשיש חשש לבריאות האם ,או לפגיעה בתינוק. ישיבה שבועית עם גניקולוגים על הריון בסיכון +דיונים עם הורים תחילת לידה מוקדמת שאינה מתוכננת מראש לידה מוקדמת נוכחות של נאונטולוג בכל לידה בסיכון התינוק מועבר לפגיה בפגיה נערכת סדרה של בדיקות לתינוק לאחר החלמה והבשלה – שחרור * ל 30% -מהפגים יש בעיות התפתחותיות. * בעיות שמיעה (עד לחירשות) * בעיות ראיה * בעיות עיכול (אי ספיגה של מזון וויטמינים) * זיהומים חוזרים * בעיות נוירולוגיות (כתוצאה מהיפוקסיה ודימום מוחי) * מצוקה נשימתית ומחלות ריאות כרוניות * לעיתים הבעיות מלוות את הפג גם בבגרותו ועשויות לגרום לבעיות התפתחותיות ,קשיי למידה ,ליקויים מוטוריים ועוד. נולדה בשבוע ה 21-בשל זיהום שהיה לאם ,במשקל 350גרם ,אורך 25.4 ס"מ -עם דימום מוחי בדרגה .4 הרופאים שיערו כי יש לה סיכוי של 1%לשרוד. . .2 .פגיה :רקע , workflow ,סיבוכים .1 סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה ,אנטומיה ,סטטיסטיקה .3 מכשירים * :אינקובטורים * פוטותרפיה * מכשיר לייזר לטיפול בעיניים .4 הצעות לשיפור ,מבט לעתיד סוגי אינקובטורים warmer פתוח סגור ג'ירף אושפזה במחלקה ,תחילה באינקובטור פתוח ,ואז הועברה לאינקובטור סגור. * באופן כללי ,אינקובטור הינו התקן אשר נועד לספק תנאי- סביבה אחידים. * משמש בין השאר לשיכון פגים או תינוקות הלוקים במחלה כלשהי (במקום עריסות רגילות). * מאפשר מעקב אחרי מצבם ושימור תנאי-סביבה מיטביים עבורם. * 'תוחלת חיים' (של האינקובטור) – 10-15שנה. * התיישנות טכנולוגית גבוהה * לכן – מעדיפים להוסיף מכשירים חיצונים. * האינקובטור עשוי מפרספקס וכולל כמה פתחים – * פתחים קטנים המשמשים לטיפול כאשר האינקובטור סגור *דלתות הנפתחות לחלוטין על מנת להוציא את התינוק * ישנה מגירת לשימוש במכשיר x-rayכאשר יש צורך בצילומים דחופים * מגירות לאחסון ציוד הנמצאות בחלק התחתון של האינקובטור * צג מוניטור המכיל מידע על פרמטרים שונים (טמפ' ,אוורור ,רמת החמצן, אחוז הסטורציה) יתרונות: * שימור מיקרו-אקלים. * סטרילי * סביבה שקטה ורגועה ליילוד. חסרונות: * יקר יותר * פחות מתאים לפג הדורש בדיקות תכופות. יתרונות: * מאפשר גישה חופשית ,מידית ונוחה עבור טיפולים תכופים ומרובים * מיועד לתינוקות במצב יציב יותר * זול יותר חסרונות: * פחות בקרה על תנאי הסביבה * חשיפה גבוהה יותר לרעש ואור * פחות סטרילי תוספות: * מד חמצן * מד סטורציה (לחות האוויר) * מד טמפ' של חלל האינקובטור ,וכן חיישנים למדידת חום גופו של התינוק. * במקרה של חנק הורדת טמפ'. * הכנה לרנטגן * הכנה למשקל * הכנה למנורת פוטו. * כל תוספת מייקרת את העלות הכוללת יתרונות: *רב תכליתי *מונע את העברת את הפג בין אינקובטורים *ויסות אוטומטי. *חסרונות *יקר (עוד) יותר * ניתן לשלוט על גובההמכסה בעזרת כפתור או בעזרת פדל: * צג מוניטור המכיל מידע על הטמפ' ואופן הקביעה שלה ,בקרה על המכשיר עצמו (חשמל ועוד) * אזור המכיל מים לשמירה על הלחות באינקובטור אינקובטורים – השוואה בין הסוגים פתוח סגור ג'ירף שימור מיקרו אקלים חלקי יש יש שמירת סטריליות חלקי יש יש מאפשר טיפול בפגים במצב יציב כן כן כן מאפשר טיפול אינטנסיבי כן חלקי כן מחיר זול יקר יותר היקר ביותר ניתן לקבוע את הטמפ' באינקובטור בשתי דרכים: .1שמירה על טמפ' קבועה בטווח מצומצם. .2שימוש בטבלאות של משקל וגיל .שמירה על – Termoneutral zone * קביעה ידנית או אוטומטית. * טווח הalarm- * טמפ' התינוק מנוטרת ע"י חיישנים המונחים על גבי עור התינוק באזורים בהם יש שומן חום – הכבד והעורף. * מידות המכשיר: *גובה132.6-152.7 cm : *רוחב104 cm : *עומק75 cm : *משקל93 kg : * המכשיר מחופה בפלסטיק בעל דופן כפולה ,ובעל 6פתחים. * בצג המוניטור של האינקובטור ניתן לקבוע פרמטרים שונים: טמפ' האוויר ,טמפ' התינוק ,מדידת לחות האויר ,מדידת החמצן באוויר * פתחי האינקובטור מאובטחים ובעלי אטימה טובה. * אזור המכיל מים לשמירה על הלחות באינקובטור. * חוגה לקביעת זווית המיטה. * רגליות לקביעת גובה המכשיר. * חימום יתר של המכשיר. * הפלסטיק המכסה את המיטה משנה את צבעו עם הזמן והופך לפחות שקוף. * פתיחת דלתות האינקובטור – בעת פתיחה של הדלת הגדולה יש נפילת טמפ' של סביבת התינוק. בנוסף יש סכנה של נפילת התינוק מהמיטה כאשר הדלת אינה סגורה לחלוטין. * אין תצוגה אחידה של כלל הנתונים במכשירים השונים * הוספה של מערכת בקרה השולטת על כלל המכשירים שמתחברים לאינקובטור בצורה מרוכזת. * הצגת ההיסטוריה של הטיפול בצג האלקטרוני הקיים. * מערכת התרעה המצפצפת כאשר דלתות האינקובטור אינן סגורות לחלוטין. . .2 .פגיה :רקע , workflow ,סיבוכים .1 סקירה –נתונים על מחלקת הפגיה ,אנטומיה ,סטטיסטיקה .3 מכשירים * :אינקובטורים * פוטותרפיה * לייזר לטיפול בעיניים .4 הצעות לשיפור ,מבט לעתיד לאחר זמן מה התגלו רמות גבוהות של בילירובין בדמה של אודרי * המחלה :כאשר נהרסות כדוריות הדם האדומות העובריות מתקבל תוצר הפירוק בילירובין .כאשר רמתו עולה מעל 85מילימול לליטר ישנה צהבת קלינית אצל תינוקות שנולדו. * תסמינים :הצהיבות מתחילה לרוב בפנים ועם עליית הבילירובין מתקדמת לחזה ,לבטן ,לידיים ולרגליים, לגלגל העין. * אבחון :בדיקת דם מעקב התינוק.KJ8000 , * גורמים: חוסר בשלות של הכבד ,מחסור באנזימים שונים ,מחלות גנטיות שונות. * סיבוכים: • עיוורון • נזק מוחי –kernitcterus • מוגבלות פיזית • פיגור שכלי • פרכוסים (גם בבגרות) • מוות במקרים חמורים * הטיפול העיקרי הוא באמצעות פוטותרפיה-שימוש באור כחול בעל אורכי גל של 420-470ננומטר שמשנה את קונפיגורצית הבילירובין (טראנס) ע"י חמצונו לאיזומר שלו בילבורדין (ציס) .הבילבורדין מסיס במים ויכול להתפנות מהגוף ע"י הכליות ,בשתן. * במקרים מאוד נדירים בהם הטיפול בפוטותרפיה לא עוזר-החלפת דם התינוק( .מסוכן מאוד!!!). * כיום בשוק קיימים שמונה סוגים של מכשירים אותם ניתן לחלק לשתי קבוצות- -conventional phototherapy light .1בשימוש למעלה מ 40 -שנה -fibreoptic phototherapy.2החל מ.1989- * מעריכים את המכשירים לפי שלושה קריטריונים: .1ספקטרום אפקטיבי-פוטוני האור מהמנורה צריכים להיספג ע"י מולקולת הבילירובין. .2עוצמת הקרינה:חייבת להיות גבוהה ,משתנה בין המכשירים השונים. תלויה בכמה גורמים :מספר הנורות/מקורות האור ,מרחק מקור האור ,אכות הנורה. .3שטח טיפול גדול-כמה שיותר מעור התינוק צריך להיחשף למכשיר. * סוגי הנורות: • נורת הלוגן אחת או יותר, • נורות פלורסנט ארוכות/קומפקטיות • דיודות הפולטות אור (gallium nitride -)LED * מקור האור יכול להיות ממוקם מעל או מתחת התינוק. * העוצמה נקבעת לפי מרחק התינוק ממקור האור ,מרחק מינימלי 25-50ס"מ (תלוי מכשיר). מקור אור סטנדרטי ,בדרך כלל משתמשים בנורת קוורץ הלוגן .מקור האור עובר דרך פילטר ואז מתועל מטה לרפידה המורכבת מסיבים אופטיים המפצלים את מקור האור. * מנורות פלואורוסנט -עד לפני חמש שנים היה הכי נפוץ בשוק. ארוך/מתכוונן .כחול/לבן .זולות אך העוצמה יורדת עם הזמן. צריך להחליף אחרי 1000-2000שעות. * מנורות קוורץ הלוגן -נראות בצבע לבן אך יש להם מרכיב גל צהוב ואדום .פולטות חום רב ולכן כדי להוריד מסכנתן לתינוק, בד"כ האור עובר דרך פילטר כחול כדי להפחית מהחום. שבירות ,עוצמתן לא יורדת עם הזמן. * -LEDלא מפחיתים בעוצמה עם הזמן ,חדש יחסית .יחסית לא משחרר חום רב ,לא שברירי .מחזיק 3000שעות. * סיכונים בעת שימוש במכשיר: • אור כחול מזיק לרשתית. • פליטת חום רב. • בשל הקרינה יתכנו מוטציות בDNA- • התינוק שוכב על יד מכשיר חשמלי ,מכשיר הפולט חום רב. * רעיונות לשיפור המכשיר/הטיפול: • תרופה במקום phototherapy • בדיקת הגורם לשינויים גנטיים • שימוש במשטח חד פעמי • בניית מכשיר בו מקורות החשמל/האוורור מרוחקים מהתינוק . .2 .פגיה :רקע , workflow ,סיבוכים .1 סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה ,אנטומיה ,סטטיסטיקה .3 מכשירים * :אינקובטורים * פוטותרפיה * לייזר לטיפול בעיניים .4 הצעות לשיפור ,מבט לעתיד כאשר אודרי הגיעה לשבוע ה 33-נערכה לה בדיקת ראיה והתגלתה המחלה ROP - ROP-Retinopathy of prematurity ROPהינה מחלה הפוגעת ברשתית העין של פגים. גורמים: * גדילה לא מאורגנת של כלי דם ברשתית. * עודף (היפרוקסיה) או חוסר (היפוקסיה) בחמצן. * משקל לידה נמוך במיוחד -ככל שמשקל הלידה יורד ,עולה הסיכון לפתח את המחלה. סיבוכים כתוצאה מהמחלה: * התפתחות רקמה צלקתית ברשתית * היפרדת הרשתית * עיוורון הרשתית הינה שכבה דקה של תאים בחלקה האחורי של העין. הרשתית מכילה תאי אור – קנים, מדוכים וכן תאי גנגליון קולטי אור. לרשתית יש מערכת כלי דם מסודרת המספקת לה חמצן וחומרי הזנה. תהליך יצירת כלי הדם ברשתית העין אצל עוברים נמשך עד השבוע ה.40- * אזורים -חלוקת המחלה לאזורים בעין: אזור – 1האזור המעגלי המקיף את עצב הראיה שרדיוסו הוא כפול מהרדיוס עד ה.macula- אזור -2אזור מעגלי שרדיוסו הפנימי הוא אזור 1 ורדיוסו החיצוני הוא האזור עד ה.ora serrata- אזור -3אזור שארית בצורת סהר שנמצא בצד הטמפורלי של הרשתית. * מדידה של חומרת המחלה על פי היקפה – מידול העין כשעון ותיאור של המחלה .החלק העליון של העין הוא – .12 * חומרת המחלה :מתוארת ע"י שלבים בין 1ל , 5-כאשר דרגה 1היא הקלה ביותר ודרגה 5היא החמורה ביותר * האבחון והטיפול נעשים ע"י רופא עיניים המתמחה בילדים. הבדיקה הראשונית נעשית לאחר 4-6שבועות מהלידה ,או בגיל של 33 שבועות. * אבחון – בדיקת הרשתית נעשית ע"י הרחבת האישונים והתבוננות ברשתית באמצעות מכשיר בדיקה. האבחון מספק מידע לגבי האזור אליו הגיעו כלי הדם. * טיפול – הטיפול בכלי הדם נעשה לרוב ע"י צריבה במכשיר לייזר (תהליך הנקרא – . )photocoagulation קרני הלייזר נבלעות במלנין הנמצא ברשתית. שיטה נוספת לטיפול היא הזרקה של אווסטין שהינו חומר המעכב את גדילת כלי הדם ברשתית. * לייזר הדיודה פועל באורך גל של nm 800-900 כלומר בתחום ה.near infra-red- * המדיום בו עוברת קרן האור נוצר ע"י צומת p-nשל דיודת מוליך למחצה. * כאשר אלקטרון וחור נמצאים באותו אזור של המוליך למחצה ,הם לעיתים עוברים רקומבינציה שגורמת לפליטה ספונטנית של פוטון וליצירת אור. * מכשיר לייזר דיודה הפולט אור אינפרא-אדום באורך גל של .800nm * אל המכשיר מתחבר probeרב פעמי שבעזרתו נעשית הצריבה. * ה probe-מאיר את אזור הטיפול בקרן אור קטנה ,וכך הרופא יודע היכן תתבצע הצריבה. * זהו מכשיר נייד וקומפקטי שניתן להעביר ממיטה למיטה. * *זהו לייזר גז המייצר קרן של אור אינפרא-אדום באורך גל של 9.4-10מיקרון. *המדיום שדרכו עוברת הקרן במכשיר הלייזר הינו מדיום של גז הכולל בעיקר פחמן דו חמצני (וגם חנקן והליום). *לייזר זה נמצא בשימוש רפואי נרחב משום שהוא נבלע בצורה טובה במים ולכן מתאים לטיפול במגוון של רקמות. *זהו מכשיר מדויק ולכן הוא מתאים לצריבה של כלי דם קטנים ברשתית. * סכנות: הבעיה העיקרית בעת הטיפול בצריבה בעזרת מכשיר הלייזר היא שהרופאים אינם רואים את העין בזמן אמת ויכולים להעריך את הצלחת הטיפול רק לאחר הצריבה. * הצעות לשיפור: בנוסף למכשיר הלייזר ניתן לפתח מצלמה שמצלמת את העין בצורה רציפה ,כך שניתן יהיה לראות את מהלך הצריבה ולעקוב בצורה מדויקת יותר אחר הטיפול. פיתוח מכשיר אוטומטי לטיפול מדויק יותר. * עבור תינוק שנולד בזמן :בתום הטיפול בבעיה הספציפית עבור התינוקת נערכות בדיקות נוספות של מחלות נפוצות. * עבור פג :נערכות בדיקות בשלות – *אכילה דרך הפה (ולא הזנה מלאכותית) * נשימה ללא תמיכה חיצונית * שמירה עצמאית על טמפ' גוף קבועה * משקל מינימלי של 2ק"ג * הגעה לגיל של 36שבועות לפחות המשך הטיפול :הדרכות להורים (החייאה ,תזונה ועוד) ,והמשך מעקב. . .2 .פגיה :רקע , workflow ,סיבוכים .3 .מכשירים* :אינקובטורים *פוטותרפיה .1 סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה ,אנטומיה ,סטטיסטיקה *לייזר לטיפול בעיניים .4 הצעות לשיפור ,מבט לעתיד * בעיה :דקירות מרובות של התינוק. * פתרון :פיתוח שיטות מדידה והערכה בלתי פולשניות. * למשל( :פרופ' דביר ילין) " :YNETפיתוח ישראלי - בדיקת דם מהירה -בלי דקירה" * בעיה :ריבוי מכשירים של חברות שונות יוצר כפילות טרמינולוגיות, * השלכות: • מבלבל את הצוות • ניצול לא יעיל של תכונות המכשיר * פתרונות: יצירת פורמליסטיקה אחידה יצירת ממשק משתמש נוח יותר לניצול התכונות. * בעיה :מחלות גנטיות רבות ,קושי לאבחן * תווי פנים אופייניים למחלות שונות * פתרון: יצירת אפליקצית זיהוי מחלות לפי תווי פנים אופייניים של תינוקות החולים באותה המחלה. ניתן להשתמש בפלטפורמות קיימות ומפותחות בתחום... הבעיה :הרבה מאוד תיוגים ... * הצעות לשיפור המחלקה: • תקן של טיפול נמרץ -לכל שתי תינוקות תהיה אחות משגיחה. • לעמוד בסטנדרט של מרחק מינימלי בין הכיור למיטות. • מעבר לגיליון אלקטרוני. * הצעות לשיפור מכשירים: • מכשירים העושים אינטגרציה בין כמה מכשירים-ניתן לשלב באינקובטור. • בקרה "חכמה" על האור ,טמפ' ,לחות. • צמיד אלקטרוני למעקב אחר מיקום התינוק ומצבו הרפואי. * ד"ר וייסמן ופרופ' לנדסברג פיתחו את ה'פנאומוניטור' ,מכשיר חדשני אשר מזהה ומנטר הפרעות נשימה בתינוקות ופגים. * הבעיה :אבחון בדיעבד. * האידאל" :מניעה בתחום זה טובה מריפוי". * הפתרון :מוניטור הבודק כל העת ובצורה סדירה את דינמיקת נשימת הפגים. * נוסה בהצלחה בחיות ,באישור משרד הבריאות וועדת הלסינקי ,מוכן לבדיקת ה.FDA- . .2 .פגיה :רקע , workflow ,סיבוכים .3 .מכשירים * :אינקובטורים * פוטותרפיה .1 סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה ,אנטומיה ,סטטיסטיקה * לייזר לטיפול בעיניים. . .4 הצעות לשיפור ,מבט לעתיד שאלות? 63 * * * * * * * * * * * * * * * http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/birthday/Pages/premature_birth.aspx * * * http://www.neonatal-nursing.co.uk/pdf/inf_001_tll.pdf * * * * * * * http://www.olympusmicro.com/primer/java/lasers/diodelasers/ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4235330,00.html http://www.bm.technion.ac.il/~yelin http://en.wikipedia.org/wiki/Preterm_birth www3.gehealthcare.com/en/Products/ http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%98%D7%95%D7%A8 http://www.medicalexpo.com/ http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Carmel http://www.carletonltd.com/products/lasers-and-probes/810nm-infrared-lasers-and-delivery-devices/iridex-oculight-sl-810nm-diode http://www.stanford.edu/~cbauburn/basecamp/dschool/stacksnepal/Design%20Review%20of%20Giraffe.pdf http://pdf.medicalexpo.com/pdf/weyer/neonatal-incubator/70882-75462.html http://www.draeger.co.il/IL/en/products/neonatal_care/neonatal_closed_care/neo_isolette_8000.jsp?showBackButton=true http://www.draeger.co.il/media/10/03/20/10032022/isolette_8000_br_9050584_en.pdf http://www.neonatos.org/DOCUMENTOS/Ictericia.pdf http://www.google.co.il/patents?hl=iw&lr=&vid=USPAT5339223&id=IGYlAAAAEBAJ&oi=fnd&dq=fiberoptic+phototherapy+&printsec=abstra ct#v=onepage&q=fiberoptic%20phototherapy&f=false cochrane review for diode emiting light led phototherapy http://www.laserfocusworld.com/articles/print/volume-48/issue-02/features/wavelength-stabilization-improves-laser-diode-efficiencyand-brightness.html http://www.laserfocusworld.com/articles/print/volume-34/issue-9/world-news/carbon-dioxide-lasers-deliver-flexibility-and-power.html http://health.nytimes.com/health/guides/disease/retinopathy-of-prematurity http://emedicine.medscape.com/article/1225022-overview http://www.aapos.org/terms/conditions/94http://www.patient.co.uk/doctor/Retinopathy-of-Prematurity-(Retrolental-Fibroplasia).htm http://www.tasmc.org.il/Lis/Articles/Pages/Prevention.aspx http://www.cts.co.il/?CategoryID=184&ArticleID=347 * * *רמת הבילירובין נבדקת כאשר מתרשמים שהתינוק נראה צהוב ,בבדיקות דם הנלקחות מעקב התינוק. *אצל פגים שנולדו לפני שבוע 37של ההריון (הכבד לא הספיק להתפתח) בודקים את רמת הבילירובין והילוד נמצא בניטור במשך שבוע. * KJ-8000מכשיר המאפשר בדיקה מידית של רמת הבילירובין בסרום ע"י הצמדה של המכשיר למצח היילוד .יתרונותיו בכך שעוקף את בדיקת הדם החודרנית והכואבת לילוד. * הצטברות בילירובין מעל 5מ"ג לליטר דם ,כתוצאה מ: * -חוסר בשלות הכבד (במיוחד אצל פגים שנולדו לפני שבוע 37של ההריון) * -תינוקות אשר סוג דם אמם הוא Oוסוג דמם הוא Aאו B * -תינוקות אשר כדוריות דם אמם נטולות Rhוהם בעלי החלבון. * -חוסר באנזים G6PD * -ירידה בפינוי הבילירובין עקב חוסר באנזים ( UGTתסמונת גילברט) * -תסמונת קריגלר נג'ר (חוסר באנזים )UDPGT * סוגי המכשירים -סיכום מאפיינים: * סוגי המכשירים -סיכום מאפיינים:
© Copyright 2024