‫חברי הקבוצה‪:‬‬
‫נדיר כהן‬
‫חן טורפשטיין‬
‫שחר רבסקי‬
‫הפקולטה להנדסה ביו רפואית‪2013 ,‬‬
‫* פרופיל‪ :‬ד"ר דני וייסמן‪ ,‬נאונטולוג בכיר במחלקה‪.‬‬
‫מנהל יחידת הילודים במחלקה לטיפול נמרץ פגים‬
‫* פיתח יחד עם דיקן‬
‫הפקולטה‪ ,‬פרופ' אמיר‬
‫לנדסברג‪ ,‬את מכשיר‬
‫ה'פנאומוניטור'‬
‫‪.1‬‬
‫סקירה‪:‬נתונים על מחלקת הפגיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬סטטיסטיקה‬
‫‪.2‬‬
‫פגיה‪ :‬רקע‪ , workflow ,‬סיבוכים‪,‬‬
‫‪.3‬‬
‫מכשירים‪ * :‬אינקובטורים‬
‫* פוטותרפיה‬
‫* לייזר לטיפול בעיניים‬
‫‪.4‬‬
‫סיכום‪ ,‬הצעות לשיפור‬
‫טיפול ב‪:‬‬
‫* תינוקות שנולדו לפני הזמן התקין ‪ -‬פחות משבוע ‪( 37‬מתוך ‪)38‬‬
‫* תינוקות במשקל לידה נמוך (פחות מ‪ 1.5 -‬קילו)‬
‫* יילודים הזקוקים לטיפול מיוחד‬
‫פג‬
‫פג‬
‫* הרכב המחלקה‪:‬‬
‫* נאונטולוגים‪ ,‬רופאי פגים‪ ,‬רופאים מתמחים ורופאת התפתחות‪.‬‬
‫בעת הצורך – נעזרים ברופאים מומחים יועצים בתחומים שונים‪.‬‬
‫* צוות האחיות‪ 20-25,‬רובן עברו קורס טיפול נמרץ פגים‪.‬‬
‫* עובדת סוציאלית‪ ,‬פיזיותרפיסטית ומרפאה בעיסוק‪.‬‬
‫מבנה הפגייה‪:‬‬
‫* מיקום אסטרטגי – בסמוך לחדר הלידה‪.‬‬
‫* הטיפול מתבצע ב‪ 2 -‬חדרי אשפוז‪:‬‬
‫* היחידה לטיפול נמרץ‪ :‬תינוקות מונשמים או במצב פחות יציב‪.‬‬
‫* היחידה לטיפול ביניים‪ :‬תינוקות יציבים וגדולים יותר‪ ,‬עד למועד שחרורם‪.‬‬
‫* כמו‪-‬כן ‪ :‬פינת הורים‪ ,‬חדרי רופאים ואחיות‪ ,‬מטבחון‪.‬‬
‫לפי משרד הבריאות בין השנים ‪:2000-2011‬‬
‫*‬
‫שיעור הלידות המוקדמות הכולל‬
‫הינו ‪ 6.5-7.1%‬מכלל הלידות‪.‬‬
‫* שיעור הלידות לפני השבוע ה‪36 -‬‬
‫הינו ‪.1%‬‬
‫* שיעור הלידות לפני השבוע ה‪28 -‬‬
‫הינו ‪.0.2%‬‬
‫נתונים עבור בית החולים כרמל‪:‬‬
‫* בביה"ח כרמל נולדים בין ‪ 300‬ל‪ 400-‬פגים בשנה מתוך כ‪-‬‬
‫‪ 3000‬לידות‪.‬‬
‫* ‪ 10-12%‬מהפגים נולדים לפני השבוע ה‪.32-‬‬
‫* בין ‪ 40‬ל‪ 50-‬תינוקות נולדים במשקל של פחות מ‪ 1.5-‬ק"ג‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.1‬‬
‫סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬סטטיסטיקה‬
‫‪.2‬‬
‫פגיה‪ :‬רקע‪ , workflow ,‬סיבוכים‬
‫‪.3‬‬
‫מכשירים‪ * :‬אינקובטורים‬
‫* פוטותרפיה‬
‫* לייזר לטיפול בעיניים‬
‫‪.4‬‬
‫הצעות לשיפור‪ ,‬מבט לעתיד‬
‫הגורמים הבאים עלולים להעלות את הסיכון להולדת פג‪:‬‬
‫* היריון מרובה עוברים‬
‫* עישון‪ ,‬נטילת סמים‬
‫* בעיות במבנה הרחם או בצוואר הרחם של האם‬
‫* בעיות רפואיות קודמות של האם (כגון יתר לחץ‪-‬דם‪ ,‬סוכרת‪ ,‬הפרעות‬
‫בקרישת הדם‪ ,Maternal stress ,‬אנמיה)‪.‬‬
‫* נשים מתחת לגיל ‪ 18‬או מעל גיל ‪.35‬‬
‫במידה והאם ילדה פג בהריונות קודמים‪ ,‬הדבר עשוי להוות‬
‫אינדיקציה לכך שייוולד פג נוסף‪.‬‬
‫* על מנת לנסות למנוע מראש לידה מוקדמת‪:‬‬
‫* מעקב רציף ומסודר אחר נשים עם הריון בסיכון‪.‬‬
‫* אם צוואר הרחם קצר ניתן לתת טיפול בנרות או זריקות‪.‬‬
‫* ניתן לתת טיפול מונע בפרוגסטרון משבוע ‪ 16‬להריון בנשים‬
‫שילדו מוקדם‪.‬‬
‫* כאשר יש סימנים ללידה מוקדמת ניתן לנסות לעכב את‬
‫ההתקדמות ע"י מתן כדורים או זריקות‪.‬‬
‫* לעיתים רופאים מחליטים ליילד מוקדם כשיש חשש לבריאות‬
‫האם‪ ,‬או לפגיעה בתינוק‪.‬‬
‫ישיבה שבועית עם‬
‫גניקולוגים על הריון‬
‫בסיכון ‪ +‬דיונים עם‬
‫הורים‬
‫תחילת לידה‬
‫מוקדמת שאינה‬
‫מתוכננת מראש‬
‫לידה‬
‫מוקדמת‬
‫נוכחות של‬
‫נאונטולוג‬
‫בכל לידה‬
‫בסיכון‬
‫התינוק‬
‫מועבר‬
‫לפגיה‬
‫בפגיה נערכת סדרה‬
‫של בדיקות לתינוק‬
‫לאחר החלמה‬
‫והבשלה – שחרור‬
‫* ל‪ 30% -‬מהפגים יש בעיות התפתחותיות‪.‬‬
‫* בעיות שמיעה (עד לחירשות)‬
‫* בעיות ראיה‬
‫* בעיות עיכול (אי ספיגה של מזון וויטמינים)‬
‫* זיהומים חוזרים‬
‫* בעיות נוירולוגיות (כתוצאה מהיפוקסיה ודימום מוחי)‬
‫* מצוקה נשימתית ומחלות ריאות כרוניות‬
‫* לעיתים הבעיות מלוות את הפג גם בבגרותו ועשויות לגרום לבעיות‬
‫התפתחותיות‪ ,‬קשיי למידה‪ ,‬ליקויים מוטוריים ועוד‪.‬‬
‫נולדה בשבוע ה‪ 21-‬בשל זיהום שהיה לאם‪ ,‬במשקל ‪ 350‬גרם‪ ,‬אורך ‪25.4‬‬
‫ס"מ‪ -‬עם דימום מוחי בדרגה ‪.4‬‬
‫הרופאים שיערו כי יש לה סיכוי של ‪ 1%‬לשרוד‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .2 .‬פגיה‪ :‬רקע‪ , workflow ,‬סיבוכים‬
‫‪.1‬‬
‫סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬סטטיסטיקה‬
‫‪.3‬‬
‫מכשירים‪ * :‬אינקובטורים‬
‫* פוטותרפיה‬
‫* מכשיר לייזר לטיפול בעיניים‬
‫‪.4‬‬
‫הצעות לשיפור‪ ,‬מבט לעתיד‬
‫סוגי אינקובטורים‬
‫‪warmer‬‬
‫פתוח‬
‫סגור‬
‫ג'ירף‬
‫אושפזה במחלקה‪ ,‬תחילה באינקובטור פתוח‪ ,‬ואז הועברה‬
‫לאינקובטור סגור‪.‬‬
‫* באופן כללי‪ ,‬אינקובטור הינו‬
‫התקן אשר נועד לספק תנאי‪-‬‬
‫סביבה אחידים‪.‬‬
‫* משמש בין השאר לשיכון פגים‬
‫או תינוקות הלוקים במחלה‬
‫כלשהי (במקום עריסות רגילות)‪.‬‬
‫* מאפשר מעקב אחרי מצבם‬
‫ושימור תנאי‪-‬סביבה מיטביים‬
‫עבורם‪.‬‬
‫* 'תוחלת חיים' (של האינקובטור)‬
‫– ‪ 10-15‬שנה‪.‬‬
‫* התיישנות טכנולוגית גבוהה‬
‫* לכן – מעדיפים להוסיף מכשירים‬
‫חיצונים‪.‬‬
‫* האינקובטור עשוי מפרספקס וכולל כמה פתחים –‬
‫* פתחים קטנים המשמשים לטיפול כאשר האינקובטור סגור‬
‫*דלתות הנפתחות לחלוטין על מנת להוציא את התינוק‬
‫* ישנה מגירת לשימוש במכשיר ‪ x-ray‬כאשר יש צורך בצילומים דחופים‬
‫* מגירות לאחסון ציוד הנמצאות בחלק התחתון של האינקובטור‬
‫* צג מוניטור המכיל מידע על פרמטרים שונים (טמפ'‪ ,‬אוורור‪ ,‬רמת החמצן‪,‬‬
‫אחוז הסטורציה)‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫* שימור מיקרו‪-‬אקלים‪.‬‬
‫* סטרילי‬
‫* סביבה שקטה ורגועה ליילוד‪.‬‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫* יקר יותר‬
‫* פחות מתאים לפג הדורש בדיקות‬
‫תכופות‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫* מאפשר גישה חופשית‪ ,‬מידית ונוחה‬
‫עבור טיפולים תכופים ומרובים‬
‫* מיועד לתינוקות במצב יציב יותר‬
‫* זול יותר‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫* פחות בקרה על תנאי הסביבה‬
‫* חשיפה גבוהה יותר לרעש ואור‬
‫* פחות סטרילי‬
‫תוספות‪:‬‬
‫* מד חמצן‬
‫* מד סטורציה (לחות האוויר)‬
‫* מד טמפ' של חלל האינקובטור ‪ ,‬וכן חיישנים למדידת חום גופו של‬
‫התינוק‪.‬‬
‫* במקרה של חנק ‪ ‬הורדת טמפ'‪.‬‬
‫* הכנה לרנטגן‬
‫* הכנה למשקל‬
‫* הכנה למנורת פוטו‪.‬‬
‫* כל תוספת מייקרת את העלות הכוללת‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫*רב תכליתי‬
‫*מונע את העברת את‬
‫הפג בין אינקובטורים‬
‫*ויסות אוטומטי‪.‬‬
‫*חסרונות‬
‫*יקר (עוד) יותר‬
‫* ניתן לשלוט על גובההמכסה בעזרת‬
‫כפתור או בעזרת פדל‪:‬‬
‫* צג מוניטור המכיל מידע על הטמפ'‬
‫ואופן הקביעה שלה‪ ,‬בקרה על‬
‫המכשיר עצמו (חשמל ועוד)‬
‫* אזור המכיל מים לשמירה‬
‫על הלחות באינקובטור‬
‫אינקובטורים – השוואה בין הסוגים‬
‫פתוח‬
‫סגור‬
‫ג'ירף‬
‫שימור מיקרו‬
‫אקלים‬
‫חלקי‬
‫יש‬
‫יש‬
‫שמירת‬
‫סטריליות‬
‫חלקי‬
‫יש‬
‫יש‬
‫מאפשר טיפול‬
‫בפגים במצב‬
‫יציב‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫מאפשר טיפול‬
‫אינטנסיבי‬
‫כן‬
‫חלקי‬
‫כן‬
‫מחיר‬
‫זול‬
‫יקר יותר‬
‫היקר ביותר‬
‫ניתן לקבוע את הטמפ' באינקובטור בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬שמירה על טמפ' קבועה בטווח מצומצם‪.‬‬
‫‪ .2‬שימוש בטבלאות של משקל וגיל ‪ .‬שמירה על – ‪Termoneutral zone‬‬
‫* קביעה ידנית או אוטומטית‪.‬‬
‫* טווח ה‪alarm-‬‬
‫* טמפ' התינוק מנוטרת ע"י חיישנים המונחים על גבי עור התינוק‬
‫באזורים בהם יש שומן חום – הכבד והעורף‪.‬‬
‫* מידות המכשיר‪:‬‬
‫*גובה‪132.6-152.7 cm :‬‬
‫*רוחב‪104 cm :‬‬
‫*עומק‪75 cm :‬‬
‫*משקל‪93 kg :‬‬
‫* המכשיר מחופה בפלסטיק בעל דופן‬
‫כפולה‪ ,‬ובעל ‪ 6‬פתחים‪.‬‬
‫* בצג המוניטור של האינקובטור ניתן לקבוע‬
‫פרמטרים שונים‪:‬‬
‫טמפ' האוויר‪ ,‬טמפ' התינוק‪ ,‬מדידת לחות‬
‫האויר‪ ,‬מדידת החמצן באוויר‬
‫* פתחי האינקובטור מאובטחים ובעלי אטימה טובה‪.‬‬
‫* אזור המכיל מים לשמירה על הלחות באינקובטור‪.‬‬
‫* חוגה לקביעת זווית המיטה‪.‬‬
‫* רגליות לקביעת גובה המכשיר‪.‬‬
‫* חימום יתר של המכשיר‪.‬‬
‫* הפלסטיק המכסה את המיטה משנה את צבעו עם הזמן והופך לפחות‬
‫שקוף‪.‬‬
‫* פתיחת דלתות האינקובטור – בעת פתיחה של הדלת הגדולה יש נפילת‬
‫טמפ' של סביבת התינוק‪.‬‬
‫בנוסף יש סכנה של נפילת התינוק מהמיטה כאשר הדלת אינה סגורה‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫* אין תצוגה אחידה של כלל הנתונים במכשירים השונים‬
‫* הוספה של מערכת בקרה השולטת על כלל המכשירים שמתחברים‬
‫לאינקובטור בצורה מרוכזת‪.‬‬
‫* הצגת ההיסטוריה של הטיפול בצג האלקטרוני הקיים‪.‬‬
‫* מערכת התרעה המצפצפת כאשר דלתות האינקובטור אינן סגורות‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .2 .‬פגיה‪ :‬רקע‪ , workflow ,‬סיבוכים‬
‫‪.1‬‬
‫סקירה –נתונים על מחלקת הפגיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬סטטיסטיקה‬
‫‪.3‬‬
‫מכשירים‪ * :‬אינקובטורים‬
‫* פוטותרפיה‬
‫* לייזר לטיפול בעיניים‬
‫‪.4‬‬
‫הצעות לשיפור‪ ,‬מבט לעתיד‬
‫לאחר זמן מה התגלו רמות גבוהות של בילירובין בדמה של אודרי‬
‫* המחלה‪ :‬כאשר נהרסות כדוריות הדם האדומות‬
‫העובריות מתקבל תוצר הפירוק בילירובין‪ .‬כאשר רמתו‬
‫עולה מעל ‪ 85‬מילימול לליטר ישנה צהבת קלינית אצל‬
‫תינוקות שנולדו‪.‬‬
‫* תסמינים‪ :‬הצהיבות מתחילה לרוב בפנים ועם עליית‬
‫הבילירובין מתקדמת לחזה‪ ,‬לבטן‪ ,‬לידיים ולרגליים‪,‬‬
‫לגלגל העין‪.‬‬
‫* אבחון‪ :‬בדיקת דם מעקב התינוק‪.KJ8000 ,‬‬
‫* גורמים‪:‬‬
‫חוסר בשלות של הכבד ‪ ,‬מחסור באנזימים שונים‪ ,‬מחלות גנטיות‬
‫שונות‪.‬‬
‫* סיבוכים‪:‬‬
‫• עיוורון‬
‫• נזק מוחי –‪kernitcterus‬‬
‫• מוגבלות פיזית‬
‫• פיגור שכלי‬
‫• פרכוסים (גם בבגרות)‬
‫• מוות במקרים חמורים‬
‫* הטיפול העיקרי הוא באמצעות פוטותרפיה‪-‬שימוש באור‬
‫כחול בעל אורכי גל של ‪ 420-470‬ננומטר שמשנה את‬
‫קונפיגורצית הבילירובין (טראנס) ע"י חמצונו לאיזומר‬
‫שלו בילבורדין (ציס)‪ .‬הבילבורדין מסיס במים ויכול‬
‫להתפנות מהגוף ע"י הכליות‪ ,‬בשתן‪.‬‬
‫* במקרים מאוד נדירים בהם הטיפול בפוטותרפיה לא‬
‫עוזר‪-‬החלפת דם התינוק‪( .‬מסוכן מאוד!!!)‪.‬‬
‫* כיום בשוק קיימים שמונה סוגים של מכשירים אותם ניתן לחלק לשתי‬
‫קבוצות‪-‬‬
‫‪-conventional phototherapy light .1‬בשימוש למעלה מ‪ 40 -‬שנה‬
‫‪-fibreoptic phototherapy.2‬החל מ‪.1989-‬‬
‫* מעריכים את המכשירים לפי שלושה קריטריונים‪:‬‬
‫‪.1‬ספקטרום אפקטיבי‪-‬פוטוני האור מהמנורה צריכים להיספג ע"י מולקולת‬
‫הבילירובין‪.‬‬
‫‪.2‬עוצמת הקרינה‪:‬חייבת להיות גבוהה‪ ,‬משתנה בין המכשירים השונים‪.‬‬
‫תלויה בכמה גורמים‪ :‬מספר הנורות‪/‬מקורות האור‪ ,‬מרחק מקור האור‪ ,‬אכות‬
‫הנורה‪.‬‬
‫‪.3‬שטח טיפול גדול‪-‬כמה שיותר מעור התינוק צריך להיחשף למכשיר‪.‬‬
‫* סוגי הנורות‪:‬‬
‫• נורת הלוגן אחת או יותר‪,‬‬
‫• נורות פלורסנט ארוכות‪/‬קומפקטיות‬
‫• דיודות הפולטות אור (‪gallium nitride -)LED‬‬
‫* מקור האור יכול להיות ממוקם מעל או מתחת התינוק‪.‬‬
‫* העוצמה נקבעת לפי מרחק התינוק ממקור האור‪ ,‬מרחק‬
‫מינימלי ‪ 25-50‬ס"מ (תלוי מכשיר)‪.‬‬
‫מקור אור סטנדרטי‪ ,‬בדרך כלל משתמשים בנורת קוורץ הלוגן‪ .‬מקור‬
‫האור עובר דרך פילטר ואז מתועל מטה לרפידה המורכבת מסיבים‬
‫אופטיים המפצלים את מקור האור‪.‬‬
‫* מנורות פלואורוסנט‪ -‬עד לפני חמש שנים היה הכי נפוץ בשוק‪.‬‬
‫ארוך‪/‬מתכוונן‪ .‬כחול‪/‬לבן‪ .‬זולות אך העוצמה יורדת עם הזמן‪.‬‬
‫צריך להחליף אחרי ‪ 1000-2000‬שעות‪.‬‬
‫* מנורות קוורץ הלוגן‪ -‬נראות בצבע לבן אך יש להם מרכיב גל‬
‫צהוב ואדום‪ .‬פולטות חום רב ולכן כדי להוריד מסכנתן לתינוק‪,‬‬
‫בד"כ האור עובר דרך פילטר כחול כדי להפחית מהחום‪.‬‬
‫שבירות‪ ,‬עוצמתן לא יורדת עם הזמן‪.‬‬
‫* ‪-LED‬לא מפחיתים בעוצמה עם הזמן‪ ,‬חדש יחסית‪ .‬יחסית לא‬
‫משחרר חום רב‪ ,‬לא שברירי‪ .‬מחזיק ‪ 3000‬שעות‪.‬‬
‫* סיכונים בעת שימוש במכשיר‪:‬‬
‫• אור כחול מזיק לרשתית‪.‬‬
‫• פליטת חום רב‪.‬‬
‫• בשל הקרינה יתכנו מוטציות ב‪DNA-‬‬
‫• התינוק שוכב על יד מכשיר חשמלי‪ ,‬מכשיר הפולט חום רב‪.‬‬
‫* רעיונות לשיפור המכשיר‪/‬הטיפול‪:‬‬
‫• תרופה במקום ‪phototherapy‬‬
‫• בדיקת הגורם לשינויים גנטיים‬
‫• שימוש במשטח חד פעמי‬
‫• בניית מכשיר בו מקורות החשמל‪/‬האוורור מרוחקים מהתינוק‬
‫‪.‬‬
‫‪ .2 .‬פגיה‪ :‬רקע‪ , workflow ,‬סיבוכים‬
‫‪.1‬‬
‫סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬סטטיסטיקה‬
‫‪.3‬‬
‫מכשירים‪ * :‬אינקובטורים‬
‫* פוטותרפיה‬
‫* לייזר לטיפול בעיניים‬
‫‪.4‬‬
‫הצעות לשיפור‪ ,‬מבט לעתיד‬
‫כאשר אודרי הגיעה לשבוע ה‪ 33-‬נערכה לה בדיקת ראיה‬
‫והתגלתה המחלה ‪ROP -‬‬
‫‪ROP-Retinopathy of prematurity‬‬
‫‪ ROP‬הינה מחלה הפוגעת ברשתית העין של פגים‪.‬‬
‫גורמים‪:‬‬
‫* גדילה לא מאורגנת של כלי דם ברשתית‪.‬‬
‫* עודף (היפרוקסיה) או חוסר (היפוקסיה) בחמצן‪.‬‬
‫* משקל לידה נמוך במיוחד ‪-‬ככל שמשקל הלידה יורד‪ ,‬עולה‬
‫הסיכון לפתח את המחלה‪.‬‬
‫סיבוכים כתוצאה מהמחלה‪:‬‬
‫* התפתחות רקמה צלקתית ברשתית‬
‫* היפרדת הרשתית‬
‫* עיוורון‬
‫הרשתית הינה שכבה דקה של תאים‬
‫בחלקה האחורי של העין‪.‬‬
‫הרשתית מכילה תאי אור – קנים‪,‬‬
‫מדוכים וכן תאי גנגליון קולטי אור‪.‬‬
‫לרשתית יש מערכת כלי דם מסודרת‬
‫המספקת לה חמצן וחומרי הזנה‪.‬‬
‫תהליך יצירת כלי הדם ברשתית העין אצל עוברים נמשך עד השבוע ה‪.40-‬‬
‫* אזורים ‪ -‬חלוקת המחלה לאזורים בעין‪:‬‬
‫אזור ‪ – 1‬האזור המעגלי המקיף את עצב הראיה‬
‫שרדיוסו הוא כפול מהרדיוס עד ה‪.macula-‬‬
‫אזור ‪ -2‬אזור מעגלי שרדיוסו הפנימי הוא אזור ‪1‬‬
‫ורדיוסו החיצוני הוא האזור עד ה‪.ora serrata-‬‬
‫אזור ‪ -3‬אזור שארית בצורת סהר שנמצא בצד הטמפורלי‬
‫של הרשתית‪.‬‬
‫* מדידה של חומרת המחלה על פי היקפה – מידול העין כשעון ותיאור‬
‫של המחלה‪ .‬החלק העליון של העין הוא – ‪.12‬‬
‫* חומרת המחלה‪ :‬מתוארת ע"י שלבים בין ‪ 1‬ל‪ , 5-‬כאשר דרגה ‪ 1‬היא‬
‫הקלה ביותר ודרגה ‪ 5‬היא החמורה ביותר‬
‫* האבחון והטיפול נעשים ע"י רופא עיניים המתמחה בילדים‪.‬‬
‫הבדיקה הראשונית נעשית לאחר ‪ 4-6‬שבועות מהלידה‪ ,‬או בגיל של ‪33‬‬
‫שבועות‪.‬‬
‫* אבחון – בדיקת הרשתית נעשית ע"י הרחבת האישונים והתבוננות ברשתית‬
‫באמצעות מכשיר בדיקה‪.‬‬
‫האבחון מספק מידע לגבי האזור אליו הגיעו כלי הדם‪.‬‬
‫* טיפול – הטיפול בכלי הדם נעשה לרוב ע"י צריבה במכשיר לייזר (תהליך‬
‫הנקרא – ‪. )photocoagulation‬‬
‫קרני הלייזר נבלעות במלנין הנמצא ברשתית‪.‬‬
‫שיטה נוספת לטיפול היא הזרקה של אווסטין שהינו חומר המעכב את‬
‫גדילת כלי הדם ברשתית‪.‬‬
‫* לייזר הדיודה פועל באורך גל של ‪nm 800-900‬‬
‫כלומר בתחום ה‪.near infra-red-‬‬
‫* המדיום בו עוברת קרן האור נוצר ע"י‬
‫צומת ‪ p-n‬של דיודת מוליך למחצה‪.‬‬
‫* כאשר אלקטרון וחור נמצאים באותו אזור‬
‫של המוליך למחצה‪ ,‬הם לעיתים עוברים‬
‫רקומבינציה שגורמת לפליטה ספונטנית‬
‫של פוטון וליצירת אור‪.‬‬
‫* מכשיר לייזר דיודה הפולט אור‬
‫אינפרא‪-‬אדום באורך גל של ‪.800nm‬‬
‫* אל המכשיר מתחבר ‪ probe‬רב פעמי‬
‫שבעזרתו נעשית הצריבה‪.‬‬
‫* ה‪ probe-‬מאיר את אזור הטיפול בקרן אור‬
‫קטנה‪ ,‬וכך הרופא יודע היכן תתבצע הצריבה‪.‬‬
‫* זהו מכשיר נייד וקומפקטי שניתן‬
‫להעביר ממיטה למיטה‪.‬‬
‫*‬
‫*זהו לייזר גז המייצר קרן של אור‬
‫אינפרא‪-‬אדום באורך גל של ‪ 9.4-10‬מיקרון‪.‬‬
‫*המדיום שדרכו עוברת הקרן במכשיר‬
‫הלייזר הינו מדיום של גז הכולל בעיקר פחמן דו חמצני (וגם חנקן והליום)‪.‬‬
‫*לייזר זה נמצא בשימוש רפואי נרחב משום שהוא נבלע בצורה טובה‬
‫במים ולכן מתאים לטיפול במגוון של רקמות‪.‬‬
‫*זהו מכשיר מדויק ולכן הוא מתאים לצריבה של כלי דם קטנים ברשתית‪.‬‬
‫* סכנות‪:‬‬
‫הבעיה העיקרית בעת הטיפול בצריבה בעזרת מכשיר הלייזר היא‬
‫שהרופאים אינם רואים את העין בזמן אמת ויכולים להעריך את הצלחת‬
‫הטיפול רק לאחר הצריבה‪.‬‬
‫* הצעות לשיפור‪:‬‬
‫בנוסף למכשיר הלייזר ניתן לפתח מצלמה שמצלמת את העין בצורה‬
‫רציפה‪ ,‬כך שניתן יהיה לראות את מהלך הצריבה ולעקוב בצורה מדויקת‬
‫יותר אחר הטיפול‪.‬‬
‫פיתוח מכשיר אוטומטי לטיפול מדויק יותר‪.‬‬
‫* עבור תינוק שנולד בזמן ‪ :‬בתום הטיפול בבעיה הספציפית עבור התינוקת‬
‫נערכות בדיקות נוספות של מחלות נפוצות‪.‬‬
‫* עבור פג‪ :‬נערכות בדיקות בשלות –‬
‫*אכילה דרך הפה (ולא הזנה מלאכותית)‬
‫* נשימה ללא תמיכה חיצונית‬
‫* שמירה עצמאית על טמפ' גוף קבועה‬
‫* משקל מינימלי של ‪ 2‬ק"ג‬
‫* הגעה לגיל של ‪ 36‬שבועות לפחות‬
‫המשך הטיפול‪ :‬הדרכות להורים (החייאה‪ ,‬תזונה ועוד)‪ ,‬והמשך מעקב‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .2 .‬פגיה‪ :‬רקע‪ , workflow ,‬סיבוכים‬
‫‪ .3 .‬מכשירים‪* :‬אינקובטורים‬
‫*פוטותרפיה‬
‫‪.1‬‬
‫סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬סטטיסטיקה‬
‫*לייזר לטיפול בעיניים‬
‫‪.4‬‬
‫הצעות לשיפור‪ ,‬מבט לעתיד‬
‫* בעיה‪ :‬דקירות מרובות של התינוק‪.‬‬
‫* פתרון‪ :‬פיתוח שיטות מדידה והערכה בלתי פולשניות‪.‬‬
‫* למשל‪( :‬פרופ' דביר ילין)‬
‫‪" :YNET‬פיתוח ישראלי ‪-‬‬
‫בדיקת דם מהירה ‪ -‬בלי דקירה"‬
‫* בעיה‪ :‬ריבוי מכשירים של חברות שונות יוצר כפילות טרמינולוגיות‪,‬‬
‫* השלכות‪:‬‬
‫• מבלבל את הצוות‬
‫• ניצול לא יעיל של תכונות המכשיר‬
‫* פתרונות‪:‬‬
‫‪ ‬יצירת פורמליסטיקה אחידה‬
‫‪ ‬יצירת ממשק משתמש נוח יותר לניצול התכונות‪.‬‬
‫* בעיה‪ :‬מחלות גנטיות רבות‪ ,‬קושי לאבחן‬
‫* תווי פנים אופייניים למחלות שונות‬
‫* פתרון‪:‬‬
‫‪ ‬יצירת אפליקצית זיהוי מחלות לפי תווי פנים אופייניים של‬
‫תינוקות החולים באותה המחלה‪.‬‬
‫‪ ‬ניתן להשתמש בפלטפורמות קיימות ומפותחות בתחום‪...‬‬
‫הבעיה ‪ :‬הרבה מאוד תיוגים ‪...‬‬
‫* הצעות לשיפור המחלקה‪:‬‬
‫• תקן של טיפול נמרץ‪ -‬לכל שתי תינוקות תהיה אחות משגיחה‪.‬‬
‫• לעמוד בסטנדרט של מרחק מינימלי בין הכיור למיטות‪.‬‬
‫• מעבר לגיליון אלקטרוני‪.‬‬
‫* הצעות לשיפור מכשירים‪:‬‬
‫• מכשירים העושים אינטגרציה בין כמה מכשירים‪-‬ניתן לשלב באינקובטור‪.‬‬
‫• בקרה "חכמה" על האור‪ ,‬טמפ'‪ ,‬לחות‪.‬‬
‫• צמיד אלקטרוני למעקב אחר מיקום התינוק ומצבו הרפואי‪.‬‬
‫* ד"ר וייסמן ופרופ' לנדסברג פיתחו את ה'פנאומוניטור'‪ ,‬מכשיר חדשני אשר‬
‫מזהה ומנטר הפרעות נשימה בתינוקות ופגים‪.‬‬
‫* הבעיה ‪ :‬אבחון בדיעבד‪.‬‬
‫* האידאל‪" :‬מניעה בתחום זה טובה מריפוי"‪.‬‬
‫* הפתרון‪ :‬מוניטור הבודק כל העת ובצורה סדירה את דינמיקת נשימת הפגים‪.‬‬
‫* נוסה בהצלחה בחיות‪ ,‬באישור משרד הבריאות וועדת הלסינקי‪ ,‬מוכן לבדיקת‬
‫ה‪.FDA-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪ .2 .‬פגיה‪ :‬רקע‪ , workflow ,‬סיבוכים‬
‫‪ .3 .‬מכשירים‪ * :‬אינקובטורים‬
‫* פוטותרפיה‬
‫‪.1‬‬
‫סקירה – נתונים על מחלקת הפגיה‪ ,‬אנטומיה‪ ,‬סטטיסטיקה‬
‫* לייזר לטיפול בעיניים‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫הצעות לשיפור‪ ,‬מבט לעתיד‬
‫שאלות?‬
63
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
*
http://www.health.gov.il/Subjects/pregnancy/Childbirth/birthday/Pages/premature_birth.aspx
*
*
*
http://www.neonatal-nursing.co.uk/pdf/inf_001_tll.pdf
*
*
*
*
*
*
*
http://www.olympusmicro.com/primer/java/lasers/diodelasers/
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4235330,00.html
http://www.bm.technion.ac.il/~yelin
http://en.wikipedia.org/wiki/Preterm_birth
www3.gehealthcare.com/en/Products/
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%98%D7%95%D7%A8
http://www.medicalexpo.com/
http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Carmel
http://www.carletonltd.com/products/lasers-and-probes/810nm-infrared-lasers-and-delivery-devices/iridex-oculight-sl-810nm-diode
http://www.stanford.edu/~cbauburn/basecamp/dschool/stacksnepal/Design%20Review%20of%20Giraffe.pdf
http://pdf.medicalexpo.com/pdf/weyer/neonatal-incubator/70882-75462.html
http://www.draeger.co.il/IL/en/products/neonatal_care/neonatal_closed_care/neo_isolette_8000.jsp?showBackButton=true
http://www.draeger.co.il/media/10/03/20/10032022/isolette_8000_br_9050584_en.pdf
http://www.neonatos.org/DOCUMENTOS/Ictericia.pdf
http://www.google.co.il/patents?hl=iw&lr=&vid=USPAT5339223&id=IGYlAAAAEBAJ&oi=fnd&dq=fiberoptic+phototherapy+&printsec=abstra
ct#v=onepage&q=fiberoptic%20phototherapy&f=false
cochrane review for diode emiting light led phototherapy
http://www.laserfocusworld.com/articles/print/volume-48/issue-02/features/wavelength-stabilization-improves-laser-diode-efficiencyand-brightness.html
http://www.laserfocusworld.com/articles/print/volume-34/issue-9/world-news/carbon-dioxide-lasers-deliver-flexibility-and-power.html
http://health.nytimes.com/health/guides/disease/retinopathy-of-prematurity
http://emedicine.medscape.com/article/1225022-overview
http://www.aapos.org/terms/conditions/94http://www.patient.co.uk/doctor/Retinopathy-of-Prematurity-(Retrolental-Fibroplasia).htm
http://www.tasmc.org.il/Lis/Articles/Pages/Prevention.aspx
http://www.cts.co.il/?CategoryID=184&ArticleID=347
*
‫*‬
‫*רמת הבילירובין נבדקת כאשר מתרשמים שהתינוק נראה‬
‫צהוב‪ ,‬בבדיקות דם הנלקחות מעקב התינוק‪.‬‬
‫*אצל פגים שנולדו לפני שבוע ‪ 37‬של ההריון (הכבד לא הספיק‬
‫להתפתח) בודקים את רמת הבילירובין והילוד נמצא בניטור‬
‫במשך שבוע‪.‬‬
‫* ‪ KJ-8000‬מכשיר המאפשר בדיקה מידית של רמת‬
‫הבילירובין בסרום ע"י הצמדה של המכשיר למצח‬
‫היילוד‪ .‬יתרונותיו בכך שעוקף את בדיקת הדם‬
‫החודרנית והכואבת לילוד‪.‬‬
‫* הצטברות בילירובין מעל ‪ 5‬מ"ג לליטר דם‪ ,‬כתוצאה מ‪:‬‬
‫* ‪-‬חוסר בשלות הכבד (במיוחד אצל פגים שנולדו לפני שבוע‬
‫‪ 37‬של ההריון)‬
‫* ‪-‬תינוקות אשר סוג דם אמם הוא ‪ O‬וסוג דמם הוא ‪ A‬או ‪B‬‬
‫* ‪-‬תינוקות אשר כדוריות דם אמם נטולות ‪ Rh‬והם בעלי‬
‫החלבון‪.‬‬
‫* ‪-‬חוסר באנזים ‪G6PD‬‬
‫* ‪-‬ירידה בפינוי הבילירובין עקב חוסר באנזים ‪( UGT‬תסמונת‬
‫גילברט)‬
‫* ‪-‬תסמונת קריגלר נג'ר (חוסר באנזים ‪)UDPGT‬‬
‫* סוגי המכשירים‪ -‬סיכום מאפיינים‪:‬‬
‫* סוגי המכשירים‪ -‬סיכום מאפיינים‪:‬‬