‫בדיקה השוואתית של בולוסים‬
‫למדידת טמפ' הכרס ביחס לטמפ'‬
‫ואגינלית ככלי לניטור טמפ' הפרה‪.‬‬
‫יואב שעני‪ ,1‬יניב לבון‪ ,2‬הילל מלכה‪ ,1‬פרץ‬
‫שורק‪3‬‬
‫מבוא‬
‫• לאחרונה נכנס לשימוש מסחרי בישראל חיישן המנטר‬
‫את טמפ' קיבת הכוסות בפרות חלב‪ .‬חיישן זה‬
‫(‪ )smaXtec, Graz, Austria‬מוכנס לקיבת הכוסות‬
‫ע"י מכשיר להכנסת מגנטים וצפוי לתת ניטור של טמפ'‬
‫הכרס במשך מס' שנים‪.‬‬
‫מבוא‬
‫• גוף הפרה מייצר חום ברציפות על ידי תהליכים‬
‫מטבוליים שונים‪.‬‬
‫• בכרס מתרחשת תסיסה חיידקית המלווה ביצירת חום‬
‫רבה‪.‬‬
‫מבוא‬
‫• נמצא כי קיים הפרש בין טמפ' הליבה לטמפ' קיבת‬
‫הכוסות‬
‫טמפרטורת גוף‬
‫‪Beatty et al., 2008‬‬
‫יום בניסוי‬
‫מבוא‬
‫• נמצא כי קיימת השפעה לעונה‪ ,‬שעה וסוג המבנה על‬
‫ההפרש בין הטמפ' הרקטלית לטמפ' קיבת הכוסות‪.‬‬
‫• אבל‪...‬‬
‫שעה‬
‫עונה‬
‫הפרש הטמפרטורה‬
‫‪Bewley et al., 2008‬‬
‫מבוא‬
‫• הנקודה הבעייתית ביותר בקביעת טמפ' הגוף על‬
‫בסיס טמפ' הכרס היא זמני השתייה של הפרה‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪40‬‬
‫‪39‬‬
‫‪37‬‬
‫טמפ כרס‬
‫טמפ ואגינלית‬
‫‪36‬‬
‫‪35‬‬
‫‪34‬‬
‫שעה‬
‫טמפ'‬
‫‪38‬‬
‫זמני שתייה‬
‫‪40.0‬‬
‫‪39.5‬‬
‫‪39.0‬‬
‫‪38.5‬‬
‫‪07:16‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪37.0‬‬
‫‪36.5‬‬
‫טמפ כרס‬
‫‪36.0‬‬
‫טמפ ואגינה‬
‫‪35.5‬‬
‫‪35.0‬‬
‫שעה‬
‫טמפ'‬
‫‪06:16‬‬
‫‪38.0‬‬
‫מבוא‬
‫• הפתרון המתבצע ע"י החברה בארץ‪:‬‬
‫‪ .1‬הפחתת מס' קבוע כדי להתגבר על הפרש הטמפ'‬
‫בין הכרס לטמפ' הגוף‪.‬‬
‫‪ .2‬איתור זמני השתייה של הפרה ודילוג על זמנים אלו‪.‬‬
‫מטרת המחקר‬
‫מטרת ניסוי זה הינה לבחון את השימוש בבולוסים‬
‫למדידת טמפ' הכרס‪ ,‬ככלי ממשקי לניטור טמפ' הפרה‪.‬‬
‫שימושים אפשריים‬
‫• טווח קצר‪:‬‬
‫‪ .1‬בחינת יעילות הצינון בהפחתת טמפ' הפרה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינת תזמון הצינון‪.‬‬
‫• טווח ארוך‪:‬‬
‫‪ .1‬השתנות הטמפ' ומשך הזמן בעקה של הפרות‬
‫לאורך חודשי השנה‪.‬‬
‫שיטות וחומרים‬
‫‪10-20‬‬
‫‪10-20‬‬
‫‪10-20‬‬
‫‪10-20‬‬
‫ניתוח סטטיסטי‬
‫כ ‪ 50,000‬נתונים מארבעת המשקים נותחו בתוכנת ‪SAS‬‬
‫ע"י מודל ‪ GLM‬אשר כלל‪:‬‬
‫ טמפ' כרס‬‫ משק (‪)4‬‬‫ פרה (‪)60‬‬‫ תקופה (‪)6‬‬‫ שעה ביום (‪ 48‬חצאי שעות)‬‫ קטגוריית טמפ' (מתחת ‪ ,39‬בין ‪ 39‬ל‪ 39.5-‬ומעל ‪)39.5‬‬‫והאינטראקציות בין הגורמים‪.‬‬
‫ברמת הפרה הבודדת‬
‫כרס מתוקן‬
‫כרס גולמי‬
‫ואגינלית‬
‫‪40.5‬‬
‫‪40.0‬‬
‫‪39.5‬‬
‫‪39.0‬‬
‫‪38.0‬‬
‫‪37.5‬‬
‫‪37.0‬‬
‫‪36.5‬‬
‫‪36.0‬‬
‫שעה‬
‫טמפ'‬
‫‪38.5‬‬
‫רמת המתאם של הבולוסים לטמפ' הואגינלית‬
‫קורלציה (‪)R‬‬
‫מקדם המתאם (‪)R2‬‬
‫א‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.65‬‬
‫ב‬
‫‪0.75‬‬
‫‪0.56‬‬
‫ג‬
‫‪0.71‬‬
‫‪0.51‬‬
‫ד‬
‫‪0.81‬‬
‫‪0.66‬‬
‫כל המשקים‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.62‬‬
‫השפעת גורם השעה על ההפרש בין‬
‫טמפ' הכרס לטמפ' הואגינלית‬
‫‪0‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.3‬‬
‫‪-0.4‬‬
‫‪-0.5‬‬
‫הפרש טמפ' ביחס לשעה ‪23:30‬‬
‫‪-0.1‬‬
‫השפעת גורמי העדר ורמת הטמפ' על‬
‫ההפרש בין טמפ' הכרס לטמפ' הואגינלית‬
‫עדר‬
‫רמת הטמפ'‬
‫‪0‬‬
‫>‪39.5‬‬
‫‪P<0.001‬‬
‫‪39-39.5‬‬
‫<‪39‬‬
‫‪0‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪-0.05‬‬
‫‪-0.1‬‬
‫‪-0.1‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪-0.15‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.2‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪-0.25‬‬
‫‪-0.3‬‬
‫‪P<0.001‬‬
‫‪-0.3‬‬
‫רמת המתאם של הבולוסים לטמפ' הואגינלית‬
‫גורמים מתקנים‬
‫במודל‪:‬‬
‫שעה‬
‫עדר‬
‫רמת טמפ'‬
‫תקופה‬
‫כלל‬
‫הגורמים‬
‫מקדם המתאם‬
‫‪0.64‬‬
‫‪0.62‬‬
‫‪0.85‬‬
‫‪0.68‬‬
‫‪0.87‬‬
‫מתאם‬
‫‪0.80‬‬
‫‪0.79‬‬
‫‪0.92‬‬
‫‪0.82‬‬
‫טמפ' ממוצעת במשק א' במקטעים של חצי שעה‬
‫כרס מתוקן‬
‫ואגינה‬
‫‪39.8‬‬
‫‪39.6‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪39.2‬‬
‫‪38.8‬‬
‫‪38.6‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪38.2‬‬
‫‪38‬‬
‫שעה‬
‫טמפ'‬
‫‪39‬‬
‫טמפ' ממוצעת במשק ד' במקטעים של חצי שעה‬
‫הפרש‬
‫כרס מתוקן‬
‫‪39.5‬‬
‫‪39.4‬‬
‫‪39.3‬‬
‫‪39.2‬‬
‫‪39.1‬‬
‫‪39‬‬
‫‪38.9‬‬
‫‪38.8‬‬
‫‪38.7‬‬
‫‪38.6‬‬
‫‪38.5‬‬
‫‪38.4‬‬
‫‪38.3‬‬
‫‪38.2‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0‬‬
‫שעה‬
‫טמפ'‬
‫טמפ' ואגינלית – טמפ' כרס מתוקנת‬
‫‪0.6‬‬
‫ואגינה‬
‫מס' השעות ביום בהן אין התאמה בין‬
‫המדדים בקביעת עומס החום‬
‫ואגינה‬
‫כרס‬
‫טמפ'‬
‫שעה‬
‫מס' השעות ביום בהן אין התאמה בין‬
‫המדדים בקביעת עומס החום‬
‫‪7‬‬
‫נזק בריאותי‬
‫נזק כלכלי‬
‫‪6‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫ד'‬
‫ב'‬
‫ג'‬
‫משק‬
‫א'‬
‫שעות ביום‬
‫‪5‬‬
‫כמה פרות צריך כדי להשיג תוצאה מייצגת ?‬
‫‪1.1‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.9‬‬
‫‪SD = 1‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.7‬‬
‫‪SD = 0.5‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫מספר פרות‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫שגיאת התקן‬
‫‪SD = 0.75‬‬
‫סיכום‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫קיימת בעייתיות להסתכל על נתוני הכרס ברמת‬
‫הפרה הבודדת‪.‬‬
‫בהשוואת הממוצעים הקבוצתיים נמצא כי קיימת‬
‫קורלצייה בינונית בין טמפ' הכרס לטמפ' הואגינה‪.‬‬
‫ניתן לשפר את דיוק המערכת ע"י מתן תיקון שונה‬
‫לכל משק‪.‬‬
‫בעזרת שימוש בנתונים כגון‪ :‬השעה‪ ,‬רמת טמפ'‬
‫הכרס והמשק ניתן לשפר את הקורלצייה בין טמפ'‬
‫הכרס והגוף‪.‬‬
‫תודה‬
‫• למשקים על שיתוף הפעולה‬
‫• למועצת החלב על מימון הניסוי‬