‫‪3.1‬‬ ‫איכות‬ ‫התעסוקה‬ ‫איכות‬ ‫התעסוקה‬ ‫שיעור תעסוקה לפי אוכלוסייה‪2014-2000 ,‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫יהודים‬ ‫סה״כ‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫שיעור‬ ‫התעסוקה‬ ‫שיעור התעסוקה מציג‬ ‫את אחוז המועסקים‬ ‫מכלל בני ‪ 15‬ומעלה‬ ‫תחום התעסוקה כמקור פרנסה‬ ‫עיקרי של מרבית מהאוכלוסייה‬ ‫וכמקום העבודה שבו שוהים שעות‬ ‫רבות במהלך היום משפיע במישרין‬ ‫על שגרת החיים‪ ,‬והוא גורם מכריע‬ ‫המשליך על איכות החיים‪ .‬כמו כן‬ ‫אי‪-‬השתתפות בשוק העבודה פוגמת‬ ‫בלכידות החברתית הן כי מרבית‬ ‫הבלתי משתתפים הם עניים ונדחקים‬ ‫המסים‬ ‫לשולי החברה והן מאחר שנטל ִ‬ ‫הנופל על העובדים הנדרשים לקיים את‬ ‫הבלתי מועסקים גורע מהמוכנות ליטול‬ ‫חלק בנטל תשלומי המס‬ ‫ערבים‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫שיעור תעסוקה בקרב נשים‪2014-2000 ,‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫יהודיות‬ ‫ערביות‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫שיעור תעסוקה בקרב גברים‪2014-2000 ,‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫יהודים‬ ‫הכיוון הרצוי למדד‬ ‫עלייה‬ ‫‪0%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪40%‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪0%‬‬ ‫שיעור התעסוקה בהשוואה בינלאומית‪2013 ,‬‬ ‫איסלנד‬ ‫נורווגיה‬ ‫שוודיה‬ ‫שווייץ‬ ‫ניו זילנד‬ ‫קנדה‬ ‫אוסטרליה‬ ‫הולנד‬ ‫פינלנד‬ ‫ישראל‬ ‫קוראה הדרומית‬ ‫ארצות הברית‬ ‫אוסטריה‬ ‫הממלכה המאוחדת‬ ‫דנמרק‬ ‫גרמניה‬ ‫יפן‬ ‫מקסיקו‬ ‫אסטוניה‬ ‫לוקסמבורג‬ ‫צ׳ילה‬ ‫צ׳כיה‬ ‫אירלנד‬ ‫סלובניה‬ ‫צרפת‬ ‫סלובקיה‬ ‫פורטוגל‬ ‫פולין‬ ‫בלגיה‬ ‫הונגריה‬ ‫טורקייה‬ ‫ספרד‬ ‫איטליה‬ ‫יוון‬ ‫‪76.3‬‬ ‫‪68.6‬‬ ‫‪65.7‬‬ ‫‪65.3‬‬ ‫‪64.1‬‬ ‫‪61.8‬‬ ‫‪61.3‬‬ ‫‪60.8‬‬ ‫‪60.1‬‬ ‫‪59.7‬‬ ‫‪59.5‬‬ ‫‪58.6‬‬ ‫‪58.5‬‬ ‫‪58.1‬‬ ‫‪58.0‬‬ ‫‪57.1‬‬ ‫‪56.9‬‬ ‫‪56.2‬‬ ‫‪56.0‬‬ ‫‪55.9‬‬ ‫‪55.9‬‬ ‫‪55.2‬‬ ‫‪52.4‬‬ ‫‪51.5‬‬ ‫‪50.9‬‬ ‫‪50.9‬‬ ‫‪50.4‬‬ ‫‪50.2‬‬ ‫‪49.0‬‬ ‫ב־‪2013‬‬ ‫שיעור התעסוקה‬ ‫‪47.1‬‬ ‫בישראל היה‬ ‫‪45.9‬‬ ‫מממוצע‬ ‫גבוה‬ ‫‪43.9‬‬ ‫מדינות‬ ‫‪43.0‬‬ ‫ה־‪OECD‬‬ ‫‪38.4‬‬ ‫מקור‪ :‬ארגון העבודה הבינלאומי (‪)ILO‬‬ ‫מגמות במדד‬ ‫שיעור‬ ‫התעסוקה‬ ‫בישראל נמצא‬ ‫במגמת עלייה‬ ‫‪49.7%‬‬ ‫ב־‪2000‬‬ ‫‪60.4%‬‬ ‫ב־‪2014‬‬ ‫פער קבוע ומתמשך בין‬ ‫נשים יהודיות לערביות‬ ‫הפער בשיעור התעסוקה‬ ‫בין יהודים לערבים גדל‬ ‫שיעור התעסוקה בקרב נשים‬ ‫ערביות נמוך באופן ניכר‬ ‫לעומת השיעור המקביל‬ ‫בקרב נשים יהודיות לאורך‬ ‫כל השנים‬ ‫שיעור התעסוקה בקרב היהודים‬ ‫גבוה יותר בהשוואה לערבים‪.‬‬ ‫הפער בשיעור התעסוקה הולך‬ ‫וגדל לאורך השנים‪ ,‬מ־‪14.4‬‬ ‫נקודות אחוז בשנת ‪2000‬‬ ‫ל־‪ 21.6‬נקודות אחוז בשנת ‪2014‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪52.2%‬‬ ‫יהודים‬ ‫‪37.9%‬‬ ‫‪64.0%‬‬ ‫ערבים‬ ‫יהודים‬ ‫‪42.5%‬‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫< ‪> 52‬‬ ‫< ‪> 53‬‬ ‫ערבים‬ ‫איכות‬ ‫התעסוקה‬ ‫שיעור המועסקים במשרה‬ ‫חלקית שלא מרצון‬ ‫שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2000 ,‬‬ ‫*‬ ‫‪10‬‬ ‫‪9‬‬ ‫‪8‬‬ ‫שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון חושב כאחוז השכירים וחברי קואופרטיב שעבדו פחות‬ ‫מ‪ 35-‬שעות בשבוע בדרך כלל מתוך כלל המועסקים‪ ,‬כי חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת‪ ,‬אך‬ ‫לא מצאו‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪5‬‬ ‫לעבודה חלקית עלולות להיות השלכות ארוכות טווח לגבי מעמד העובד בשוק העבודה‪ ,‬מאחר שהיא‬ ‫משפיעה באופן שלילי על הניעות החברתית של העובד‪ .‬עבודה חלקית משמעה במקרים רבים גם‬ ‫הכנסות נמוכות יותר למשק הבית ורמת חיים נמוכה‪ .‬עובדים הנאלצים לעבוד חלקית שלא מרצון‬ ‫לכודים פעמים רבות במלכודת העוני‪.‬‬ ‫אחוזים‬ ‫תיאור‬ ‫המדד‬ ‫והגדרתו‬ ‫‪7‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪2‬‬ ‫הכיוון הרצוי למדד זה הוא ירידה במקביל לעלייה בשיעור התעסוקה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫ערבים‬ ‫מגמות‬ ‫במדד‬ ‫ •שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון עלה מ‪ 3.6%-‬ב‪ 2000-‬ל‪ 5.9%-‬ב‪ 2004-‬ולאחר מכן‬ ‫החל לרדת והגיע ל‪ 3.1%-‬ב‪.2014-‬‬ ‫ •שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון בקרב נשים ערביות גבוה באופן ניכר לעומת השיעור‬ ‫המקביל בקרב כל קבוצות האוכלוסייה לאורך כל השנים‪.‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫יהודים‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫סה״כ‬ ‫שיעור המועסקים במשרה חלקית שלא מרצון‪ ,‬לפי מין וקבוצת אוכלוסייה‪2014-2000 ,‬‬ ‫‪25‬‬ ‫‪20‬‬ ‫עבודה חלקית‬ ‫‪15‬‬ ‫הכנסות נמוכות למשק הבית‬ ‫רמת חיים נמוכה‬ ‫‪5‬‬ ‫מעגל העוני‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫גברים יהודים‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫נשים יהודיות‬ ‫* בעתיד יוצג מדד זה כפילוח במדד שיעור המועסקים‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫< ‪> 54‬‬ ‫< ‪> 55‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫גברים ערבים‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫נשים ערביות‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪10‬‬ ‫איכות‬ ‫התעסוקה‬ ‫הכנסה חציונית ברוטו‬ ‫מעבודה של משק בית‬ ‫תיאור‬ ‫המדד‬ ‫והגדרתו‬ ‫שיעור הנפגעים‬ ‫בתאונות עבודה‬ ‫המדד מציג את ההכנסה החציונית ברוטו מעבודה (לפני ניכויים ותשלום ִמסים) של כלל הפרטים‬ ‫העובדים במשק הבית במשקי בית שבהם לפחות אחד עבד במשרה מלאה (מעל ‪ 34‬שעות שבועיות)‪.‬‬ ‫במדד זה מוצגת ההכנסה הכוללת של כל העובדים במשק הבית ולא של פרטים‪ ,‬מכיוון שכך ניתן ייצוג‬ ‫הולם יותר להכנסה של משקי בית מעבודה‪.‬‬ ‫תיאור‬ ‫המדד‬ ‫והגדרתו‬ ‫משקי הבית שבהם לפחות פרט אחד עבד במשרה מלאה מהווים ‪ 64.8%‬מכלל משקי הבית‪ .‬ב‪64.4%-‬‬ ‫ממשקי הבית היהודיים וב‪ 65.9%-‬ממשקי הבית הערביים יש לפחות פרט אחד שעובד במשרה מלאה‪.‬‬ ‫שיעור הנפגעים בתאונות עבודה חושב כאחוז המקבלים דמי פגיעה עקב תאונות עבודה או הרוגים‬ ‫מכלל המועסקים‪ .‬השיעור חושב ל‪ 100,000-‬מועסקים‪.‬‬ ‫התנאים הפיזיים במקום העבודה והקפדה על בטיחות ועל בריאות העובד ועל איכות חייו בעתיד מהווים‬ ‫נדבך חשוב בבחינה של איכות התעסוקה בכלל ותנאי העבודה בפרט‪.‬‬ ‫הכיוון הרצוי למדד הוא ירידה‪.‬‬ ‫הכיוון הרצוי של המדד הוא עלייה בהכנסה החציונית‪.‬‬ ‫מגמות‬ ‫במדד‬ ‫ •בין השנים ‪ 2002‬ו‪ 2013-‬ההכנסה החציונית ברוטו מעבודה של משק בית עלתה מ‪ 12,840-‬ש"ח‬ ‫ל‪ 15,287-‬ש"ח‪ ,‬במחירים קבועים‪.‬‬ ‫ •באותה תקופה עלתה ההכנסה החיציונית ברוטו של עבודה בקרב האוכלוסייה הערבית מ‪7,378-‬‬ ‫ש"ח ל‪ 9,089-‬ש"ח ובקרב האוכלוסייה היהודית מ‪ 14,034-‬ש"ח ל‪ 16,777-‬ש"ח‪ ,‬במחירים קבועים‪ .‬בין‬ ‫השנים ‪ 2002‬ו‪ 2013-‬הפער בין ההכנסה החציונית ברוטו מעבודה של האוכלוסייה היהודית להכנסת‬ ‫האוכלוסייה הערבית כמעט שלא הצטמצם‪ :‬ב‪ 2002-‬עמד הפער על ‪ 47.4%‬וב‪ 2013-‬על ‪.45.8%‬‬ ‫הכנסה חציונית ברוטו מעבודה של משק בית ‪ ,2013 - 2002‬סה"כ מגזר ערבי ויהודי‪,‬‬ ‫במחירים קבועים‬ ‫מגמות‬ ‫במדד‬ ‫ •שיעור הנפגעים בתאונות עבודה ירד מ‪ 3,192-‬תאונות עבודה ל‪ 100,000-‬מועסקים בשנת ‪2000‬‬ ‫ל‪ 1,990-‬ב‪.2013-‬‬ ‫ •שיעור הנפגעים בתאונות עבודה נמצא במגמת ירידה בשנים ‪.2013-2000‬‬ ‫שיעור הנפגעים בתאונות עבודה ל‪ 100,000-‬מועסקים‪2013-2000 ,‬‬ ‫‪3,500‬‬ ‫‪16,777‬‬ ‫‪15,287‬‬ ‫‪7,378‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫יהודים‬ ‫‪2005‬‬ ‫שקלים‬ ‫‪9,089‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪14,000‬‬ ‫‪2,000‬‬ ‫‪12,000‬‬ ‫‪12,840‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪16,000‬‬ ‫‪2,500‬‬ ‫‪1,500‬‬ ‫‪10,000‬‬ ‫‪1,000‬‬ ‫‪8,000‬‬ ‫‪500‬‬ ‫‪6,000‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫סה״כ‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫< ‪> 56‬‬ ‫< ‪> 57‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫‪0‬‬ ‫נפגעים‬ ‫‪14,034‬‬ ‫‪18,000‬‬ ‫‪3,000‬‬ ‫איכות‬ ‫התעסוקה‬ ‫נשים מועסקות בנות ‪ 20‬ומעלה שמרוצות‬ ‫מהעבודה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2002 ,‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫נשים יהודיות‬ ‫שיעור מועסקים בני ‪ 20‬ומעלה שמרוצים‬ ‫ומרוצים מאוד מהעבודה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪,‬‬ ‫‪2014-2002‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫שביעות‬ ‫רצון‬ ‫מהעבודה‬ ‫שיעור מועסקים בני‬ ‫‪ 20‬ומעלה המרוצים‬ ‫מהעבודה חושב כאחוז‬ ‫המועסקים המרוצים‬ ‫מאד‪ ,‬או מרוצים‬ ‫מכלל המועסקים‬ ‫בני ‪ 20‬ומעלה*‬ ‫מדד זה מאפשר לבחון את תחושת‬ ‫העובד לגבי ההתקדמות והשינוי‬ ‫באיכות חייו התעסוקתיים ומידת‬ ‫ההגשמה העצמית‪ .‬המדד מאפשר‬ ‫לבחון כיצד הפרמטרים שנמדדו‬ ‫בסקר באים לידי ביטוי בשביעות רצון‬ ‫מהעבודה וכיצד צעדי מדיניות‬ ‫עשויים להשפיע על שביעות הרצון‬ ‫של הפרט מחייו התעסוקתיים‬ ‫‪80%‬‬ ‫נשים ערביות‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010‬‬ ‫‪100%‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫יהודים‬ ‫‪90%‬‬ ‫גברים מועסקים בני ‪ 20‬ומעלה שמרוצים‬ ‫מהעבודה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2002 ,‬‬ ‫גברים יהודים‬ ‫סה״כ‬ ‫‪100%‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪80%‬‬ ‫‪90%‬‬ ‫‪70%‬‬ ‫‪80%‬‬ ‫הכיוון הרצוי למדד‬ ‫עלייה‬ ‫‪70%‬‬ ‫גברים ערבים‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010‬‬ ‫מדד זה הוא אחד המרכיבים של האינדקס שביעות רצון מעבודה המתוכנן לפיתוח‬ ‫*מי שהשיב על השאלה “האם אתה מרוצה מעבודתך במקום העבודה העיקרי?” ‪ -‬מרוצה מאוד או מרוצה‬ ‫מגמות במדד‬ ‫שיעור המועסקים המרוצים‬ ‫מהעבודה נמצא במגמת עליה‬ ‫‪81.4%‬‬ ‫‪87.6%‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫ברוב השנים השיעור הגבוה‬ ‫ביותר של מרוצים מהעבודה‬ ‫נמצא בקרב נשים יהודיות‬ ‫והשיעור הנמוך ביותר נמצא‬ ‫בקרב גברים ערבים‬ ‫העליה בקרב גברים‬ ‫המרוצים מהעבודה גבוהה‬ ‫יותר מהעליה בקרב נשים ‪90.0%‬‬ ‫המרוצות מהעבודה‬ ‫‪84.2%‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫עלייה בשיעור המרוצים מהעבודה‬ ‫‪+5.8%‬‬ ‫‪79.1%‬‬ ‫‪+6.4%‬‬ ‫‪85.5%‬‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫< ‪> 58‬‬ ‫< ‪> 59‬‬ ‫נשים‬ ‫גברים‬ ‫‪50%‬‬ ‫איכות‬ ‫התעסוקה‬ ‫מועסקים המרוצים‬ ‫מההכנסה‬ ‫*‬ ‫תיאור‬ ‫המדד‬ ‫והגדרתו‬ ‫שיעור מועסקים בני ‪ 20‬ומעלה המרוצים מהכנסה מעבודה חושב כאחוז המועסקים המרוצים מאד‪,‬‬ ‫או מרוצים מכלל מועסקים בני ‪ 20‬ומעלה‪ .‬הנתונים מתייחסים למי שהשיב 'מרוצה מאד'‪ ,‬או 'מרוצה'‬ ‫לשאלה "האם אתה מרוצה מהכנסותיך מעבודתך?"‪.‬‬ ‫מועסקים המרוצים מההכנסה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2002 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪70‬‬ ‫‪50‬‬ ‫מגמות‬ ‫במדד‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•שיעור מועסקים המרוצים מההכנסה נמצא במגמת עליה בשנים ‪.2014-2002‬‬ ‫•בשנת ‪ 60% 2014‬מהמועסקים היו מרוצים מהכנסתם‪ ,‬לעומת ‪ 53%‬ב‪ 2008-‬ו‪ 45% -‬ב‪.2002-‬‬ ‫•ברוב השנים השיעור הגבוה ביותר של מרוצים מההכנסה נמצא בקרב גברים יהודים‪.‬‬ ‫•ברוב השנים שיעור הנשים המועסקות המרוצות מההכנסה היה גבוה יותר בקרב נשים ערביות‬ ‫לעומת השיעור המקביל בקרב נשים יהודיות‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫יהודים‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪30‬‬ ‫סה״כ‬ ‫מועסקים המרוצים מההכנסה‪ ,‬לפי מין וקבוצת אוכלוסייה‪2014-2002 ,‬‬ ‫‪100‬‬ ‫‪90‬‬ ‫שיעור מועסקים המרוצים מההכנסה נמצא‬ ‫במגמת עליה בשנים ‪.2002-2014‬‬ ‫‪80‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪40‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫גברים יהודים‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫נשים יהודיות‬ ‫‪2007‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫גברים ערבים‬ ‫* מדד זה הוא אחד המרכיבים של האינדקס "שביעות רצון מעבודה" המתוכנן לפיתוח‪.‬‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫< ‪> 60‬‬ ‫< ‪> 61‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫נשים ערביות‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪70‬‬ ‫איכות‬ ‫התעסוקה‬ ‫שיעור האבטלה הממושכת‬ ‫(מעל שישה חודשים)‬ ‫תיאור‬ ‫המדד‬ ‫והגדרתו‬ ‫שיעור האבטלה הממושכת חושב כאחוז בלתי מועסקים שחיפשו עבודה מעל שישה חודשים מתוך‬ ‫כלל הבלתי מועסקים‪.‬‬ ‫שיעור האבטלה הממושכת‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2000 ,‬‬ ‫‪80‬‬ ‫ניתוק ממושך משוק העבודה שוחק את המיומנויות שרכש העובד ומקטין את סיכוייו להיקלט בתנאי‬ ‫שכר ומשרה טובים עד כדי יציאה ממעגל התעסוקה‪ .‬כמו כן שימת דגש באבטלה ממושכת מבחינה בין‬ ‫אפיקי תעסוקה המתאפיינים בגמישות תעסוקתית גבוהה המאפשרת למי שאיבדו את מקום עבודתם‬ ‫לשוב למעגל התעסוקה תוך זמן קצר יחסית ובין אפיקים שבהם יש הסתברות נמוכה יחסית להיפרד‬ ‫{‪}69,68‬‬ ‫ממקום העבודה‪ ,‬אך הסתברות גבוהה יחסית להיפלט ממעגל התעסוקה‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫הכיוון הרצוי למדד הוא ירידה בשיעור האבטלה הממושכת‪.‬‬ ‫‪30‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪40‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫מגמות‬ ‫במדד‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫ •בשנת ‪ 2014‬עמד שיעור האבטלה הממושכת בקרב כלל האוכלוסייה על ‪ 24.0%‬בהשוואה ל‪28.6%-‬‬ ‫בשנת ‪.2000‬‬ ‫ •בשנת ‪ 2004‬שיעור האבטלה הממושכת הגיע לשיא של ‪.41.8%‬‬ ‫ •אבטלה ממושכת שכיחה יותר בקרב הערבים‪ .‬ב‪ 2014-‬שיעור האבטלה הממושכת בקרב הערבים‬ ‫היה ‪ 32.9%‬לעומת ‪ 22.4%‬בקרב היהודים‪.‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫ערבים‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫יהודים‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫סה״כ‬ ‫שיעור האבטלה הממושכת‪ ,‬לפי מין וקבוצת אוכלוסייה‪2014-2000 ,‬‬ ‫‪80‬‬ ‫אבטלה ממושכת שכיחה יותר‬ ‫בקרב הערבים‪ .‬ב‪ 2014-‬שיעור‬ ‫האבטלה הממושכת בקרב‬ ‫הערבים היה ‪ 32.9%‬לעומת‬ ‫‪ 22.4%‬בקרב היהודים‪.‬‬ ‫‪70‬‬ ‫‪60‬‬ ‫‪50‬‬ ‫‪30‬‬ ‫‪20‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪2014‬‬ ‫‪2013‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫גברים יהודים‬ ‫‪2011‬‬ ‫‪2010‬‬ ‫‪2008‬‬ ‫‪2009‬‬ ‫‪2007‬‬ ‫נשים יהודיות‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫איכות התעסוקה‬ ‫< ‪> 62‬‬ ‫< ‪> 63‬‬ ‫‪2006‬‬ ‫‪2005‬‬ ‫גברים ערבים‬ ‫‪2004‬‬ ‫‪2003‬‬ ‫‪2002‬‬ ‫‪2001‬‬ ‫נשים ערביות‬ ‫‪0‬‬ ‫‪2000‬‬ ‫אחוזים‬ ‫‪40‬‬