‫סטטיסטיקל ‪147‬‬
‫מדדי איכות חיים‪ ,‬קיימות וחוסן לאומי‬
‫‪2014 - 2013‬‬
‫על המדדים והתהליך‬
‫באפריל ‪ 2015‬קבעה ממשלת ישראל (בהחלטה מס' ‪ )2494‬שעל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם‬
‫מדדי איכות חיים‪ ,‬קיימות וחוסן לאומי בתחומים‪ :‬איכות התעסוקה‪ ,‬ביטחון אישי‪ ,‬בריאות‪ ,‬דיור ותשתיות‪ ,‬חינוך‪,‬‬
‫השכלה וכישורים‪ ,‬רווחה אישית וחברתית‪ ,‬סביבה‪ ,‬מעורבות אזרחית וממשל ורמת חיים חומרית‪ .‬הוחלט גם‬
‫על פיתוח שני תחומים נוספים‪ :‬טכנולוגיות ומידע ופנאי‪ ,‬תרבות וקהילה; בסך הכל ‪ 11‬תחומי מדידה של איכות‬
‫חיים‪ .‬לכל תחום מדידה נבחרו ‪ 8‬מדדים מייצגים‪.‬‬
‫בעלון זה מוצגת תמצית של ‪ 9‬התחומים הראשונים מתוך הפרסום מדדי איכות חיים‪ ,‬קיימות וחוסן לאומי‬
‫‪ .2015‬פרסום זה כולל ‪ 45‬מדדי איכות חיים מתוך סך כל המדדים הנבחרים‪ .‬נתונים ומדדים אלו נלקחו מתוך‬
‫מאגרי המידע של הלמ"ס‪ ,‬ומבוססים על מידע מינהלי וסקרים שוטפים המבוצעים על ידה‪ .‬המדדים מציגים‬
‫מגמה מתחילת שנות ה‪ 2000-‬ומאפשרים לבחון את השינוי במצב איכות החיים בישראל‪ ,‬להשוות בין קבוצות‬
‫אוכלוסייה שונות ולבצע השוואה בין‪-‬לאומית‪.‬‬
‫כחלק מיישום החלטת הממשלה תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדדים משנת ‪ 2016‬על‬
‫בסיס שנתי‪ .‬שאר המדדים יפותחו במסגרת פעולות שונות כגון הוספת שאלות לסקרים קיימים‪ ,‬פיתוח‬
‫סקרים חדשים (כמו סקר תקצוב זמן וסקר חיסכון) ופיתוחים מתודולוגיים על בסיס נתונים קיימים‪ .‬כמו כן‪,‬‬
‫יפותחו מדדים נוספים הבוחנים גם את היבטי הקיימות והחוסן הלאומי‪.‬‬
‫מדדי איכות חיים‬
‫איכות חייו של אדם תלויה בגורמים רבים כגון בריאות‪ ,‬קשרים חברתיים‪ ,‬אמון‪ ,‬עבודה‪ ,‬הכנסה‪ ,‬תחושת ביטחון‬
‫ועוד‪ .‬ככל שצרכיו של אדם על פני ממדי החיים השונים מקבלים מענה ראוי‪ ,‬כך משתפרת איכות חייו‪ .‬המטרה‬
‫של מדדי איכות חיים היא להציג מדידה רב‪-‬ממדית של רווחה ואיכות חיים‪ ,‬תוך התייחסות לכלל ההשפעות‬
‫הכלכליות‪ ,‬החברתיות והסביבתיות על החיים‪ .‬מדידה זו תהווה בסיס לפיתוח סטטיסטיקה המשלימה את‬
‫נתוני הצמיחה הכלכלית והמשקפת באופן מקיף ומלא את מצב איכות החיים של האוכלוסייה‪.‬‬
‫לצורך בחירה נכונה ומתאימה של מדדי איכות חיים נלקחו בחשבון כמה מאפיינים‪:‬‬
‫‪y‬דגש על האדם ‪ -‬התבססות על נקודת המבט של פרטים ומשקי בית‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬מדדי תוצאה ‪ -‬מדדים המשקפים תמונת מצב ומספקים מידע ישיר על מצב חייהם של אנשים‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬דגש על התפלגויות ‪ -‬הצגת הבדלים ופערים בין קבוצות אוכלוסייה על בסיס פרמטרים שונים‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬איזון בין האובייקטיבי לסובייקטיבי ‪ -‬נקודת המבט הסובייקטיבית של האדם כמשלימה וכמעשירה את‬
‫‪y‬‬
‫תמונת המצב שמספקים מדדים אובייקטיביים‪.‬‬
‫‪y‬כיוון מגמה רצוי ‪ -‬מדדים שיש לגביהם הסכמה לגבי כיוון ההתקדמות הרצוי מאפשרים למקבלי ההחלטות‬
‫‪y‬‬
‫להשתמש בהם ככלי לגיבוש מדיניות‪.‬‬
‫תהליך בחירת מדדי איכות חיים לישראל‬
‫תהליך גיבוש המדדים החל עם החלטת הממשלה (מס' ‪ )5255‬מדצמבר ‪ ,2012‬שהגדירה את הצורך בפיתוח‬
‫המדדים‪ .‬המטרה הייתה להגיע להסכמה רחבה בתוך הממשלה ומחוצה לה‪ ,‬ולגבש המלצה למדדים רלוונטיים‬
‫למאפיינים ולצרכים של ישראל‪ .‬התהליך הובל על ידי המועצה הלאומית לכלכלה‪ ,‬המשרד להגנת הסביבה‬
‫ומשרד האוצר בהשתתפות הלמ"ס ובליווי של ארגון ה‪ .OECD-‬במסגרת התהליך שארך כשנתיים וחצי פעלו‬
‫צוותים מקצועיים בהשתתפות נציגים ממשרדי ממשלה רבים‪ ,‬ממוסדות מחקר אקדמיים‪ ,‬מהחברה האזרחית‬
‫ומהמגזר הפרטי‪ .‬במקביל לעבודת הצוותים המקצועיים ערך משרד ראש הממשלה תהליך של שיתוף הציבור‪,‬‬
‫באמצעים מקוונים ופנים אל פנים‪ ,‬ותוצאותיו שולבו בהמלצות הצוותים המקצועיים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫איכות התעסוקה‬
‫עלייה בשיעור התעסוקה‪ ,‬בשביעות הרצון מהעבודה ובהכנסה החציונית‪ ,‬במקביל‬
‫להתגברות הפערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית‬
‫‪y‬שיעור התעסוקה‪ 1‬בישראל נמצא במגמת עלייה ‪ -‬מ‪ 49.7%-‬ב‪ 2000-‬ל‪ 60.4%-‬ב‪.2014-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬הפער בשיעור התעסוקה בין יהודים לערבים הלך וגדל לאורך השנים‪ ,‬מ‪ 14.4-‬נקודות האחוז ב‪2000-‬‬
‫‪y‬‬
‫ל‪ 21.6-‬נקודות האחוז ב‪.2014-‬‬
‫‪y‬שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוך באופן ניכר מהשיעור המקביל בקרב נשים יהודיות לאורך‬
‫‪y‬‬
‫כל השנים‪ .‬ב‪ 2014-‬עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות על ‪ 25%‬לעומת ‪ 62%‬בקרב נשים יהודיות‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שיעור תעסוקה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2000 ,‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪30‬‬
‫אחוזים‬
‫‪40‬‬
‫‪20‬‬
‫יהודים‬
‫‪10‬‬
‫‪2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014‬‬
‫ערבים‬
‫יהודים‬
‫ערבים‬
‫‪0‬‬
‫סה"כ‬
‫סה"כ‬
‫‪y‬שיעור המועסקים בני ‪ 20‬ומעלה המרוצים מעבודתם נמצא במגמת עלייה ‪ -‬מ‪ 81%-‬ב‪ 2002-‬ל‪88%-‬‬
‫‪y‬‬
‫ב‪.2014-‬‬
‫‪2‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה המרוצים* מהעבודה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2002 ,‬‬
‫‪95‬‬
‫‪90‬‬
‫‪85‬‬
‫‪75‬‬
‫‪70‬‬
‫‪2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014‬‬
‫* מרוצים מאוד או מרוצים ערבים‬
‫יהודים‬
‫‪65‬‬
‫אחוזים‬
‫‪80‬‬
‫יהודים‬
‫ערבים‬
‫סה"כ‬
‫סה"כ‬
‫‪y‬ההכנסה החציונית ברוטו של משק בית מעבודה עלתה מ‪ 12,840-‬ש"ח ב‪ 2002-‬ל‪ 15,287-‬ש"ח ב‪,2013-‬‬
‫‪y‬‬
‫במחירים קבועים‪.‬‬
‫‪y‬שיעור הנפגעים בתאונות עבודה ירד מ‪ 3,192-‬ל‪ 100,000-‬מועסקים ב‪ 2000-‬ל‪ 1,990-‬ב‪.2013-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ 1‬שיעור התעסוקה הוא אחוז המועסקים מכלל אוכלוסיית בני ‪ 15‬ומעלה‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ביטחון אישי‬
‫יציבות בתחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בחשכה‪ ,‬ירידה במספר‬
‫ההרוגים בתאונות דרכים ובפעולות איבה‬
‫‪y‬בשנת ‪ 73% ,2014‬מבני ‪ 20‬ומעלה חשו בטוחים ללכת לבדם בשעות החשכה באזור מגוריהם‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪3‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה החשים ביטחון* ללכת לבד בשעות החשכה באזור המגורים‪ ,‬לפי מין‪ ,‬גיל וקבוצת‬
‫אוכלוסייה‪2014 ,‬‬
‫‪84%‬‬
‫‪83%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪75%‬‬
‫‪64%‬‬
‫ערבים‬
‫יהודים‬
‫‪73%‬‬
‫‪63%‬‬
‫‪45-64‬‬
‫‪65+‬‬
‫קבוצת אוכלוסיה‬
‫‪20-44‬‬
‫נשים‬
‫גיל‬
‫גברים‬
‫סך הכל‬
‫מין‬
‫* אנשים שענו "בטוח" או "בטוח מאוד"‬
‫‪y‬מספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד מ‪ 7-‬הרוגים ל‪ 100,000-‬תושבים ב‪ 2000-‬ל‪ 3-‬הרוגים ב‪.2014-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬מאז שנת ‪ 2007‬שיעור ההרוגים בפעולות איבה לא עלה על ‪ 0.5‬ל‪ 100,000-‬תושבים‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪4‬‬
‫שיעור הרוגים בפעולות איבה ל‪ 100,000-‬תושבים‪2014-2000 ,‬‬
‫‪4.7‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2.3‬‬
‫‪1.3‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪0.3‬‬
‫‪0.0‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014‬‬
‫‪y‬שיעור הנפגעים מאלימות או מאיום בשימוש באלימות גבוה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים (‪4.1%‬‬
‫‪y‬‬
‫ו‪ ,2.4%-‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫בריאות‬
‫עלייה בתוחלת חיים‪ ,‬ירידה בתמותת תינוקות וירידה באחוז המעשנים מכלל‬
‫האוכלוסייה‬
‫‪y‬בשנת ‪ ,2014‬שיעור תמותת התינוקות (עד גיל שנה) ל‪ 1,000-‬לידות חי היה ‪ 2.2 ;3.0‬בקרב יהודים ו‪6.0-‬‬
‫‪y‬‬
‫בקרב ערבים‪.‬‬
‫‪y‬בשנים ‪ 2014-2000‬עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב‪ 3.6-‬שנים ובקרב הנשים ב‪ 3.2-‬שנים (מ‪76.7-‬‬
‫‪y‬‬
‫ל‪ 80.3-‬בגברים ומ‪ 80.9-‬ל‪ 84.1-‬בנשים)‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫תוחלת חיים בלידה‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה ומין‪2014-2000 ,‬‬
‫‪86‬‬
‫‪84‬‬
‫‪82‬‬
‫‪80‬‬
‫‪76‬‬
‫‪74‬‬
‫‪72‬‬
‫שנות חיים‬
‫‪78‬‬
‫יהודים‬
‫יהודיות‬
‫ערבים‬
‫‪2014‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫*‪2009‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2000‬‬
‫ערביות‬
‫* משנת ‪ 2009‬לוח התמותה מחושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל ‪ ,94‬בשנים הקודמות הלוח חושב על סמך שיעורים‬
‫התמותה מחושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל ‪ .94‬בשנים הקודמות הלוח חושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל ‪.84‬‬
‫* משנת ‪2009‬‬
‫לוחעד גיל ‪.84‬‬
‫סגוליים‬
‫‪y‬בשנים ‪ 2012-2007‬חלה עלייה מתמדת באחוז המדווחים שמצב בריאותם "טוב מאוד"‪ ,‬מ‪ 42%-‬ל‪,53%-‬‬
‫‪y‬‬
‫בהתאמה‪.‬‬
‫‪y‬בשנת ‪ 21% 2014‬מתלמידי כיתות א ו‪ 30%-‬מתלמידי כיתות ז סבלו מעודף משקל ומהשמנת יתר‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫שיעורים דומים נצפו בשנים ‪.2013-2011‬‬
‫‪y‬אחוז המעשנים‪ ( 1‬עפ"י דיווח עצמי) מכלל האוכלוסייה ירד מ‪ 22%-‬בשנת ‪ 2002‬ל‪ 16%-‬בשנת ‪.2013‬‬
‫‪y‬‬
‫‪6‬‬
‫מעשנים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪ ,‬מין וגיל‪2013 ,‬‬
‫‪38.5%‬‬
‫יהודים‬
‫ערבים‬
‫ערביות‬
‫יהודיות‬
‫‪35.4%‬‬
‫‪35.1%‬‬
‫‪27.2%‬‬
‫‪19.5%‬‬
‫‪19.5%‬‬
‫‪19.1%‬‬
‫‪16.0%‬‬
‫‪10.0%‬‬
‫‪9.3%‬‬
‫‪7.9%‬‬
‫‪11.5%‬‬
‫‪12.2%‬‬
‫יהודים‬
‫יהודיות‬
‫‪6.5%‬‬
‫ערבים‬
‫‪4.1%‬‬
‫‪3.0%‬‬
‫ערביות‬
‫‪+65‬‬
‫‪45-64‬‬
‫‪25-44‬‬
‫סך הכל‬
‫‪ 1‬המדד מחושב לפי אחוז המשיבים בחיוב לשאלה "האם אתה מעשן כיום לפחות סיגריה אחת ביום?"‪ .‬מבוסס על סקרי ‪ KAP‬של משרד הבריאות‬
‫הנערכים בדרך כלל אחת לשנתיים משנת ‪ 2002‬בקרב בני ‪ 21‬ומעלה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫דיור ותשתיות‬
‫פערים בין עשירונים באחוז ההוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה‪ ,‬יציבות‬
‫בשביעות רצון מהדירה ומסביבת המגורים וירידה בשביעות הרצון מהתחבורה‬
‫הציבורית‬
‫‪ 33%y‬ממשקי הבית בישראל הוציאו ‪ 30%‬או יותר מההכנסה נטו על דיור‪ 50% ,‬ממשקי הבית בעשירון‬
‫‪y‬‬
‫‪1‬‬
‫התחתון לעומת כ‪ 15%-‬ממשקי הבית בעשירון העליון‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫אחוז משקי בית המוציאים לדיור ‪ 30%‬או יותר מסך ההכנסה הכספית נטו למשק בית‪ ,‬לפי עשירוני‬
‫הכנסה נטו לנפש סטנדרטית‪ ,‬בשנים נבחרות‬
‫‪51%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪52%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪32%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪17%‬‬
‫‪15%‬‬
‫‪28%‬‬
‫‪26%‬‬
‫‪14%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2004‬‬
‫עשירון עליון‬
‫‪2001‬‬
‫עשירון שביעי‬
‫עשירון תחתון‬
‫‪y‬שביעות הרצון מהתחבורה הציבורית ירדה מ‪ 44%-‬ב‪ 2002-‬ל‪ 40%-‬ב‪.2013-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪y‬אחוז האוכלוסייה שאינה מחוברת לטיפול בשפכים ירד מ‪( 7.7%-‬כ‪ 485,000-‬תושבים) בשנת ‪2000‬‬
‫‪y‬‬
‫ל‪( 2.2%-‬כ‪ 180,000-‬תושבים) בשנת ‪.2014‬‬
‫‪y‬צפיפות הדיור בקרב יהודים נמוכה יותר מאשר בקרב ערבים (‪ 0.82‬לעומת ‪ 1.35‬נפשות לחדר ב‪,2014-‬‬
‫‪y‬‬
‫בהתאמה)‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫צפיפות דיור לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2000 ,‬‬
‫‪1.6‬‬
‫‪1.4‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪0.8‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪0.4‬‬
‫‪2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014‬‬
‫סה"כ‬
‫יהודים‬
‫מספר נפשות לחדר‬
‫‪1.2‬‬
‫יהודים‬
‫‪0.2‬‬
‫ערבים‬
‫‪0.0‬‬
‫סה"כ‬
‫ערבים‬
‫‪ 1‬הכנסה כספית נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית‪ .‬גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים‬
‫מהכנסה נתונה‪ .‬על מנת ליצור בסיס מתאים יותר להשוואת רמת החיים של משקי בית בעלי מספר נפשות שונה‪ ,‬נהוג להשוותם לפי הכנסה לנפש‬
‫סטנדרטית‪ .‬לצורך כך נבנה סולם הקובע כיחידת בסיס משק בית בן שתי נפשות‪ .‬ככל שעולה מספר הנפשות‪ ,‬ניתן משקל שולי הולך ופוחת לכל נפש‬
‫המתווספת למשק הבית (יתרון הגודל)‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫חינוך‪ ,‬השכלה וכישורים‬
‫עלייה בשיעור בעלי השכלה על‪-‬תיכונית וגבוהה‪ ,‬ירידה בשיעור ה"מתקשים"‬
‫במתמטיקה במבחני פיזה‬
‫‪y‬שיעור בני ‪ 30‬בעלי השכלה על‪-‬תיכונית וגבוהה עלה מ‪ 44%-‬בשנת ‪ 2001‬ל‪ 54.1%-‬בשנת ‪.2014‬‬
‫‪y‬‬
‫‪9‬‬
‫שיעור בעלי השכלה על‪-‬תיכונית וגבוהה בקרב בני ‪ ,30‬לפי קבוצת אוכלוסייה‪2014-2001 ,‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫אחוזים‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014‬‬
‫ערבים‬
‫יהודים‬
‫‪10‬‬
‫יהודים‬
‫‪0‬‬
‫ערבים‬
‫סה"כ‬
‫סה"כ‬
‫‪y‬שיעור ה"מתקשים" במתמטיקה במבחן פיזה ירד מ‪ 42%-‬ב‪ 2006-‬ל‪ 34%-‬ב‪ ,2012-‬אך הוא עדיין גבוה‬
‫‪y‬‬
‫יותר בהשוואה לממוצע מדינות ה‪ .)23%( OECD-‬שיעור ה"מתקשים" בבתי ספר דוברי ערבית גבוה‬
‫באופן ניכר משיעורם בבתי ספר דוברי עברית בפיזה ‪ 67%( 2012‬בהשוואה ל‪ ,24%-‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫שיעור המתקשים במתמטיקה במחקר פיזה לאורך השנים‪ ,‬לפי מגזר בישראל ובהשוואה‬
‫לממוצע ה‪OECD-‬‬
‫דוברי ערבית‬
‫ישראל‬
‫דוברי עברית‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫‪73%‬‬
‫‪67%‬‬
‫‪34%‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪39%‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪42%‬‬
‫‪35%‬‬
‫‪24%‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪7‬‬
‫רווחה אישית וחברתית‬
‫יציבות לאורך השנים בשביעות רצון כללית מהחיים‪ ,‬פערים בין יהודים לערבים‬
‫במדדי תמיכה חברתית‬
‫‪y‬בשנת ‪ 86% ,2013‬מקרב בני ‪ 20‬ומעלה היו מרוצים מחייהם‪ .‬יהודים היו מרוצים מחייהם יותר מערבים‬
‫‪y‬‬
‫(‪ 89%‬לעומת ‪ ,73%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫שביעות רצון מהחיים‪ ,‬בסולם בין ‪ 0‬ל‪ ,10-‬השוואה בין‪-‬לאומית‪2012 ,‬‬
‫‪10‬‬
‫‪9‬‬
‫‪8‬‬
‫‪7‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪0‬‬
‫שווייץ‬
‫נורווגיה‬
‫איסלנד‬
‫שוודיה‬
‫דנמרק‬
‫הולנד‬
‫אוסטרייה‬
‫קנדה‬
‫פינלנד‬
‫אוסטרליה‬
‫ניו זילנד‬
‫ישראל‬
‫מקסיקו‬
‫אירלנד‬
‫לוקסמבורג‬
‫ארצות הברית‬
‫בלגייה‬
‫הממלכה המאוחדת‬
‫גרמניה‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫צרפת‬
‫צ'ילה‬
‫צ'כיה‬
‫ספרד‬
‫סלובניה‬
‫יפן‬
‫קוראה הדרומית‬
‫פולין‬
‫סלובקיה‬
‫איטליה‬
‫אסטוניה‬
‫טורקייה‬
‫יוון‬
‫פורטוגל‬
‫הונגריה‬
‫‪y‬יהודים חשים שהם מצליחים להתמודד עם בעיותיהם בשיעור כפול ביחס לערבים החשים כך (‪72%‬‬
‫‪y‬‬
‫לעומת ‪ ,35%‬בהתאמה)‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה המצליחים להתמודד עם בעיותיהם (לעתים קרובות)‪ ,‬לפי מין‪ ,‬גיל וקבוצת‬
‫אוכלוסייה‪2013 ,‬‬
‫‪72%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪68%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪66%‬‬
‫‪35%‬‬
‫ערבים‬
‫יהודים‬
‫קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪65+‬‬
‫‪45-64‬‬
‫‪20-44‬‬
‫גיל‬
‫‪ 47%y‬מהערבים חשו בדידות לעומת ‪ 24%‬מיהודים שחשו כך‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪8‬‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫מין‬
‫סך הכל‬
‫עמ' ‪ 9‬סביבה‬
‫יציבות לאורך השנים בעמדות ביחס לניקיון באזור המגורים‪ ,‬לפארקים ושטחים‬
‫פתוחים ולרעש באזור המגורים‬
‫‪ 54%y‬מבני ‪ 20‬ומעלה היו מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם ב‪.2013-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪13‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה המרוצים* מהניקיון באזור המגורים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת דתיות (יהודים)‪2013 ,‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪57%‬‬
‫‪57%‬‬
‫מסורתיים‬
‫דתיים‬
‫‪52%‬‬
‫‪58%‬‬
‫‪35%‬‬
‫חילונים‬
‫חרדים‬
‫רמת דתיות ‪ -‬יהודים‬
‫יהודים‬
‫ערבים‬
‫קבוצת אוכלוסייה‬
‫* מרוצים מאוד או מרוצים‬
‫‪ 37%y‬מבני ‪ 20‬ומעלה דיווחו על רעש המפריע להם בדירה ב‪.2013-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ 56%y‬מבני ‪ 20‬ומעלה היו מרוצים מהפארקים ומהשטחים הירוקים באזור מגוריהם‪ ,‬ב‪.2013-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪14‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה המרוצים* מהפארקים באזור המגורים‪ ,‬לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת דתיות‬
‫(יהודים)‪2013 ,‬‬
‫‪69%‬‬
‫‪62%‬‬
‫‪63%‬‬
‫מסורתיים‬
‫דתיים‬
‫‪64%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪14%‬‬
‫חילונים‬
‫רמת דתיות ‪ -‬יהודים‬
‫חרדים‬
‫יהודים‬
‫ערבים‬
‫קבוצת אוכלוסייה‬
‫* מרוצים מאוד או מרוצים‬
‫‪y‬רק כ‪ 3%-‬מהפסולת ביישובים מאשכול חברתי‪-‬כלכלי ‪ 1‬וכ‪ 14%-‬מהפסולת באשכול חברתי‪-‬כלכלי ‪2‬‬
‫‪y‬‬
‫‪1‬‬
‫הועברו למחזור‪ .‬זהו אחוז מחזור נמוך יחסית לממוצע הארצי (‪.)18%‬‬
‫‪ 1‬אשכול חברתי‪-‬כלכלי של יישוב מגורים מתבסס על המדד החברתי‪-‬כלכלי של הרשויות המקומיות לשנת ‪ 2008‬שפותח בלמ"ס‪ ,‬על סמך ניתוח משתנים‬
‫חברתיים וכלכליים נבחרים‪ .‬הרשויות המקומיות מוינו לעשרה אשכולות המיוצגים על ידי הערכים ‪ .10-1‬ערכים אלה מבטאים את הרמה החברתית‪-‬‬
‫כלכלית היחסית של הרשות המקומית ‪ -‬ככל שהאשכול בעל ערך נמוך יותר במדד‪ ,‬כן נמוך המעמד החברתי‪-‬כלכלי של אותה רשות מקומית‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫מעורבות אזרחית וממשל‬
‫עלייה בשיעורי ההצבעה בבחירות הכלליות ועלייה בשיעור ההשתתפות בפעילות‬
‫התנדבותית‬
‫‪y‬בין השנים ‪ 2013-2001‬אחוזי השתתפות בבחירות היו יציבים‪ ,‬כ‪ 65%-‬עם תנודות קלות‪ .‬בבחירות ‪2015‬‬
‫‪y‬‬
‫חלה עלייה באחוז ההשתתפות בבחירות‪ ,‬ואחוז ההצבעה הגיע ל‪.72.3%-‬‬
‫‪15‬‬
‫אחוז השתתפות בבחירות‪ ,‬השוואה בין‪-‬לאומית‪2015-2011 ,‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫אוסטרליה‬
‫לוקסמבורג‬
‫בלגייה‬
‫דנמרק‬
‫טורקייה‬
‫שוודיה‬
‫איסלנד‬
‫נורווגיה‬
‫ניו זילנד‬
‫איטליה‬
‫הולנד‬
‫אוסטרייה‬
‫ישראל‬
‫גרמניה‬
‫אירלנד‬
‫ספרד‬
‫ממוצע ‪OECD‬‬
‫פינלנד‬
‫הממלכה המאוחדת‬
‫ארה"ב‬
‫אסטוניה‬
‫יוון‬
‫הונגריה‬
‫קנדה‬
‫רוסיה‬
‫צ'כיה‬
‫סלובקיה‬
‫פורטוגל‬
‫צרפת‬
‫קוראה הדרומית‬
‫יפן‬
‫סלובניה‬
‫צ'ילה‬
‫שווייץ‬
‫‪y‬שיעור המעורבים בפעילות התנדבותית עלה בהדרגה מ‪ 15%-‬ב‪ 2002-‬ל‪ 20%-‬ב‪.2013-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪ 23%y‬מהיהודים עסקו בפעילות התנדבותית לעומת ‪ 8%‬מהערבים‪.‬‬
‫‪y‬‬
‫‪16‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה העוסקים בפעילות התנדבותית‪ ,‬לפי מין‪ ,‬גיל וקבוצת אוכלוסייה‪2013 ,‬‬
‫‪23%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪21%‬‬
‫‪16%‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪18%‬‬
‫‪20%‬‬
‫‪8%‬‬
‫ערבים‬
‫יהודים‬
‫קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪10‬‬
‫‪65 +‬‬
‫‪20 - 44 45 - 64‬‬
‫גיל‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫מין‬
‫סך הכל‬
‫‪0‬‬
‫אחוזים‬
‫‪50‬‬
‫רמת חיים חומרית‬
‫עלייה בצריכה האינדיבידואלית לנפש‪ ,‬עלייה בהכנסה כספית נטו לנפש וירידה‬
‫בשביעות רצון מהמצב הכלכלי של משק הבית‬
‫‪y‬הצריכה האינדיבידואלית‪ 1‬במחירים שוטפים הסתכמה בשנת ‪ 2014‬ב‪ 89,500-‬ש"ח לנפש לעומת ‪55,200‬‬
‫‪y‬‬
‫ש"ח בשנת ‪.2000‬‬
‫‪y‬הצריכה האינדיבידואלית לנפש במחירים קבועים עלתה בשנת ‪ 2014‬ב‪ 1.4%-‬לעומת השנה הקודמת‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫והגיעה לרמה הגבוהה ב‪ 121%-‬ביחס לשנת ‪.2000‬‬
‫‪y‬חוב משקי הבית כאחוז מהתמ"ג עלה מ‪ 43%-‬ב‪ 2001-‬ל‪ 50%-‬ב‪ ,2011-‬ובהמשך ירד ל‪ 47%-‬ב‪.2013-‬‬
‫‪y‬‬
‫‪17‬‬
‫חוב משקי בית כאחוז מהתמ"ג‪2013-2001 ,‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪48%‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪47%‬‬
‫‪46%‬‬
‫‪44%‬‬
‫‪43%‬‬
‫‪2013‬‬
‫‪2012‬‬
‫‪2011‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪y‬בשנים ‪ 2010-2002‬חלה עלייה הדרגתית בשיעור המרוצים ממצבם הכלכלי (‪ ,61%-48%‬בהתאמה)‪,‬‬
‫‪y‬‬
‫ומ‪ 2010-‬נצפתה ירידה הדרגתית עד ל‪ 53%-‬ב‪.2013-‬‬
‫‪18‬‬
‫בני ‪ 20‬ומעלה המרוצים* ממצבם הכלכלי‪ ,‬לפי מין‪ ,‬גיל וקבוצת אוכלוסייה‪2013 ,‬‬
‫‪64%‬‬
‫‪56%‬‬
‫‪54%‬‬
‫‪49%‬‬
‫‪55%‬‬
‫‪51%‬‬
‫‪53%‬‬
‫‪41%‬‬
‫ערבים‬
‫יהודים‬
‫קבוצת אוכלוסייה‬
‫‪65+‬‬
‫‪45-64‬‬
‫גיל‬
‫‪20-44‬‬
‫גברים‬
‫נשים‬
‫סך הכל‬
‫מין‬
‫* מרוצים מאוד או מרוצים‬
‫‪ 1‬המדד מספק מידע על רמת החיים החומרית בפועל‪ .‬לשם כך הוא בוחן לא רק את הצריכה הפרטית של משקי הבית‪ ,‬אלא גם צריכה של מוצרים ציבוריים‬
‫שונים המסופקים למשקי הבית‪ ,‬וכן שירותים שאינם מתומחרים בכסף‪ ,‬כגון‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬שירותי חינוך‪ ,‬בריאות ומשק בית‪ .‬צריכה אינדיבידואלית‬
‫למעשה מהווה את סך כל ערך הסחורות והשירותים אשר משמשים למילוי הצרכים של חברי משק הבית וכוללת הוצאה לצריכה של משקי בית והעברות‬
‫סוציאליות בעין למשקי בית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה‬
‫אתר אינטרנט‪www.cbs.gov.il :‬‬
‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬
‫טלפונים במרכזי המידע‬
‫ירושלים‪02-6592666 :‬‬
‫תל אביב‪-‬יפו‪03-5681933 :‬‬
‫מדדי איכות חיים‪ ,‬קיימות וחוסן לאומי ‪2014-2013‬‬
‫כתיבה‪ :‬עמית יגור‪-‬קרול‬
‫עורכת סדרת סטטיסטיקל‪ :‬חגית אנסבכר | עיצוב‪ :‬סקורפיו ‪ | 88‬מרץ ‪2016‬‬
‫צילום תמונת השער‪ :‬דפנה פרידלנדר עבור משרד התיירות‬