מדדי איכות חיים, קיימות וחוסן לאומי
סטטיסטיקל 147 מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי 2014 - 2013 על המדדים והתהליך באפריל 2015קבעה ממשלת ישראל (בהחלטה מס' )2494שעל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לפרסם מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי בתחומים :איכות התעסוקה ,ביטחון אישי ,בריאות ,דיור ותשתיות ,חינוך, השכלה וכישורים ,רווחה אישית וחברתית ,סביבה ,מעורבות אזרחית וממשל ורמת חיים חומרית .הוחלט גם על פיתוח שני תחומים נוספים :טכנולוגיות ומידע ופנאי ,תרבות וקהילה; בסך הכל 11תחומי מדידה של איכות חיים .לכל תחום מדידה נבחרו 8מדדים מייצגים. בעלון זה מוצגת תמצית של 9התחומים הראשונים מתוך הפרסום מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי .2015פרסום זה כולל 45מדדי איכות חיים מתוך סך כל המדדים הנבחרים .נתונים ומדדים אלו נלקחו מתוך מאגרי המידע של הלמ"ס ,ומבוססים על מידע מינהלי וסקרים שוטפים המבוצעים על ידה .המדדים מציגים מגמה מתחילת שנות ה 2000-ומאפשרים לבחון את השינוי במצב איכות החיים בישראל ,להשוות בין קבוצות אוכלוסייה שונות ולבצע השוואה בין-לאומית. כחלק מיישום החלטת הממשלה תפרסם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את המדדים משנת 2016על בסיס שנתי .שאר המדדים יפותחו במסגרת פעולות שונות כגון הוספת שאלות לסקרים קיימים ,פיתוח סקרים חדשים (כמו סקר תקצוב זמן וסקר חיסכון) ופיתוחים מתודולוגיים על בסיס נתונים קיימים .כמו כן, יפותחו מדדים נוספים הבוחנים גם את היבטי הקיימות והחוסן הלאומי. מדדי איכות חיים איכות חייו של אדם תלויה בגורמים רבים כגון בריאות ,קשרים חברתיים ,אמון ,עבודה ,הכנסה ,תחושת ביטחון ועוד .ככל שצרכיו של אדם על פני ממדי החיים השונים מקבלים מענה ראוי ,כך משתפרת איכות חייו .המטרה של מדדי איכות חיים היא להציג מדידה רב-ממדית של רווחה ואיכות חיים ,תוך התייחסות לכלל ההשפעות הכלכליות ,החברתיות והסביבתיות על החיים .מדידה זו תהווה בסיס לפיתוח סטטיסטיקה המשלימה את נתוני הצמיחה הכלכלית והמשקפת באופן מקיף ומלא את מצב איכות החיים של האוכלוסייה. לצורך בחירה נכונה ומתאימה של מדדי איכות חיים נלקחו בחשבון כמה מאפיינים: yדגש על האדם -התבססות על נקודת המבט של פרטים ומשקי בית y yמדדי תוצאה -מדדים המשקפים תמונת מצב ומספקים מידע ישיר על מצב חייהם של אנשים. y yדגש על התפלגויות -הצגת הבדלים ופערים בין קבוצות אוכלוסייה על בסיס פרמטרים שונים. y yאיזון בין האובייקטיבי לסובייקטיבי -נקודת המבט הסובייקטיבית של האדם כמשלימה וכמעשירה את y תמונת המצב שמספקים מדדים אובייקטיביים. yכיוון מגמה רצוי -מדדים שיש לגביהם הסכמה לגבי כיוון ההתקדמות הרצוי מאפשרים למקבלי ההחלטות y להשתמש בהם ככלי לגיבוש מדיניות. תהליך בחירת מדדי איכות חיים לישראל תהליך גיבוש המדדים החל עם החלטת הממשלה (מס' )5255מדצמבר ,2012שהגדירה את הצורך בפיתוח המדדים .המטרה הייתה להגיע להסכמה רחבה בתוך הממשלה ומחוצה לה ,ולגבש המלצה למדדים רלוונטיים למאפיינים ולצרכים של ישראל .התהליך הובל על ידי המועצה הלאומית לכלכלה ,המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר בהשתתפות הלמ"ס ובליווי של ארגון ה .OECD-במסגרת התהליך שארך כשנתיים וחצי פעלו צוותים מקצועיים בהשתתפות נציגים ממשרדי ממשלה רבים ,ממוסדות מחקר אקדמיים ,מהחברה האזרחית ומהמגזר הפרטי .במקביל לעבודת הצוותים המקצועיים ערך משרד ראש הממשלה תהליך של שיתוף הציבור, באמצעים מקוונים ופנים אל פנים ,ותוצאותיו שולבו בהמלצות הצוותים המקצועיים. 2 איכות התעסוקה עלייה בשיעור התעסוקה ,בשביעות הרצון מהעבודה ובהכנסה החציונית ,במקביל להתגברות הפערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית yשיעור התעסוקה 1בישראל נמצא במגמת עלייה -מ 49.7%-ב 2000-ל 60.4%-ב.2014- y yהפער בשיעור התעסוקה בין יהודים לערבים הלך וגדל לאורך השנים ,מ 14.4-נקודות האחוז ב2000- y ל 21.6-נקודות האחוז ב.2014- yשיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות נמוך באופן ניכר מהשיעור המקביל בקרב נשים יהודיות לאורך y כל השנים .ב 2014-עמד שיעור התעסוקה של נשים ערביות על 25%לעומת 62%בקרב נשים יהודיות. 1 שיעור תעסוקה ,לפי קבוצת אוכלוסייה2014-2000 , 70 60 50 30 אחוזים 40 20 יהודים 10 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 ערבים יהודים ערבים 0 סה"כ סה"כ yשיעור המועסקים בני 20ומעלה המרוצים מעבודתם נמצא במגמת עלייה -מ 81%-ב 2002-ל88%- y ב.2014- 2 בני 20ומעלה המרוצים* מהעבודה ,לפי קבוצת אוכלוסייה2014-2002 , 95 90 85 75 70 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 * מרוצים מאוד או מרוצים ערבים יהודים 65 אחוזים 80 יהודים ערבים סה"כ סה"כ yההכנסה החציונית ברוטו של משק בית מעבודה עלתה מ 12,840-ש"ח ב 2002-ל 15,287-ש"ח ב,2013- y במחירים קבועים. yשיעור הנפגעים בתאונות עבודה ירד מ 3,192-ל 100,000-מועסקים ב 2000-ל 1,990-ב.2013- y 1שיעור התעסוקה הוא אחוז המועסקים מכלל אוכלוסיית בני 15ומעלה. 3 ביטחון אישי יציבות בתחושת הביטחון ללכת לבד באזור המגורים בחשכה ,ירידה במספר ההרוגים בתאונות דרכים ובפעולות איבה yבשנת 73% ,2014מבני 20ומעלה חשו בטוחים ללכת לבדם בשעות החשכה באזור מגוריהם. y 3 בני 20ומעלה החשים ביטחון* ללכת לבד בשעות החשכה באזור המגורים ,לפי מין ,גיל וקבוצת אוכלוסייה2014 , 84% 83% 75% 72% 75% 64% ערבים יהודים 73% 63% 45-64 65+ קבוצת אוכלוסיה 20-44 נשים גיל גברים סך הכל מין * אנשים שענו "בטוח" או "בטוח מאוד" yמספר ההרוגים בתאונות דרכים ירד מ 7-הרוגים ל 100,000-תושבים ב 2000-ל 3-הרוגים ב.2014- y yמאז שנת 2007שיעור ההרוגים בפעולות איבה לא עלה על 0.5ל 100,000-תושבים. y 4 שיעור הרוגים בפעולות איבה ל 100,000-תושבים2014-2000 , 4.7 2.8 2.3 1.3 1.0 0.6 0.5 0.3 0.0 0.2 0.2 0.1 0.1 0.4 0.2 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 yשיעור הנפגעים מאלימות או מאיום בשימוש באלימות גבוה יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים (4.1% y ו ,2.4%-בהתאמה). 4 בריאות עלייה בתוחלת חיים ,ירידה בתמותת תינוקות וירידה באחוז המעשנים מכלל האוכלוסייה yבשנת ,2014שיעור תמותת התינוקות (עד גיל שנה) ל 1,000-לידות חי היה 2.2 ;3.0בקרב יהודים ו6.0- y בקרב ערבים. yבשנים 2014-2000עלתה תוחלת החיים בקרב הגברים ב 3.6-שנים ובקרב הנשים ב 3.2-שנים (מ76.7- y ל 80.3-בגברים ומ 80.9-ל 84.1-בנשים). 5 תוחלת חיים בלידה ,לפי קבוצת אוכלוסייה ומין2014-2000 , 86 84 82 80 76 74 72 שנות חיים 78 יהודים יהודיות ערבים 2014 2013 2012 2011 2010 *2009 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 2001 2000 ערביות * משנת 2009לוח התמותה מחושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל ,94בשנים הקודמות הלוח חושב על סמך שיעורים התמותה מחושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל .94בשנים הקודמות הלוח חושב על סמך שיעורים סגוליים עד גיל .84 * משנת 2009 לוחעד גיל .84 סגוליים yבשנים 2012-2007חלה עלייה מתמדת באחוז המדווחים שמצב בריאותם "טוב מאוד" ,מ 42%-ל,53%- y בהתאמה. yבשנת 21% 2014מתלמידי כיתות א ו 30%-מתלמידי כיתות ז סבלו מעודף משקל ומהשמנת יתר. y שיעורים דומים נצפו בשנים .2013-2011 yאחוז המעשנים ( 1עפ"י דיווח עצמי) מכלל האוכלוסייה ירד מ 22%-בשנת 2002ל 16%-בשנת .2013 y 6 מעשנים ,לפי קבוצת אוכלוסייה ,מין וגיל2013 , 38.5% יהודים ערבים ערביות יהודיות 35.4% 35.1% 27.2% 19.5% 19.5% 19.1% 16.0% 10.0% 9.3% 7.9% 11.5% 12.2% יהודים יהודיות 6.5% ערבים 4.1% 3.0% ערביות +65 45-64 25-44 סך הכל 1המדד מחושב לפי אחוז המשיבים בחיוב לשאלה "האם אתה מעשן כיום לפחות סיגריה אחת ביום?" .מבוסס על סקרי KAPשל משרד הבריאות הנערכים בדרך כלל אחת לשנתיים משנת 2002בקרב בני 21ומעלה. 5 דיור ותשתיות פערים בין עשירונים באחוז ההוצאה על דיור מתוך ההכנסה הפנויה ,יציבות בשביעות רצון מהדירה ומסביבת המגורים וירידה בשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית 33%yממשקי הבית בישראל הוציאו 30%או יותר מההכנסה נטו על דיור 50% ,ממשקי הבית בעשירון y 1 התחתון לעומת כ 15%-ממשקי הבית בעשירון העליון. 7 אחוז משקי בית המוציאים לדיור 30%או יותר מסך ההכנסה הכספית נטו למשק בית ,לפי עשירוני הכנסה נטו לנפש סטנדרטית ,בשנים נבחרות 51% 50% 52% 48% 32% 26% 15% 17% 15% 28% 26% 14% 2013 2008 2004 2001 2013 2008 2004 2001 2013 2008 2004 עשירון עליון 2001 עשירון שביעי עשירון תחתון yשביעות הרצון מהתחבורה הציבורית ירדה מ 44%-ב 2002-ל 40%-ב.2013- y yאחוז האוכלוסייה שאינה מחוברת לטיפול בשפכים ירד מ( 7.7%-כ 485,000-תושבים) בשנת 2000 y ל( 2.2%-כ 180,000-תושבים) בשנת .2014 yצפיפות הדיור בקרב יהודים נמוכה יותר מאשר בקרב ערבים ( 0.82לעומת 1.35נפשות לחדר ב,2014- y בהתאמה). 8 צפיפות דיור לפי קבוצת אוכלוסייה2014-2000 , 1.6 1.4 1.0 0.8 0.6 0.4 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 סה"כ יהודים מספר נפשות לחדר 1.2 יהודים 0.2 ערבים 0.0 סה"כ ערבים 1הכנסה כספית נטו של משק הבית מחולקת במספר הנפשות הסטנדרטיות במשק הבית .גודל משק הבית משפיע על רמת החיים שאפשר לקיים מהכנסה נתונה .על מנת ליצור בסיס מתאים יותר להשוואת רמת החיים של משקי בית בעלי מספר נפשות שונה ,נהוג להשוותם לפי הכנסה לנפש סטנדרטית .לצורך כך נבנה סולם הקובע כיחידת בסיס משק בית בן שתי נפשות .ככל שעולה מספר הנפשות ,ניתן משקל שולי הולך ופוחת לכל נפש המתווספת למשק הבית (יתרון הגודל). 6 חינוך ,השכלה וכישורים עלייה בשיעור בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה ,ירידה בשיעור ה"מתקשים" במתמטיקה במבחני פיזה yשיעור בני 30בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה עלה מ 44%-בשנת 2001ל 54.1%-בשנת .2014 y 9 שיעור בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה בקרב בני ,30לפי קבוצת אוכלוסייה2014-2001 , 70 60 50 אחוזים 40 30 20 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 ערבים יהודים 10 יהודים 0 ערבים סה"כ סה"כ yשיעור ה"מתקשים" במתמטיקה במבחן פיזה ירד מ 42%-ב 2006-ל 34%-ב ,2012-אך הוא עדיין גבוה y יותר בהשוואה לממוצע מדינות ה .)23%( OECD-שיעור ה"מתקשים" בבתי ספר דוברי ערבית גבוה באופן ניכר משיעורם בבתי ספר דוברי עברית בפיזה 67%( 2012בהשוואה ל ,24%-בהתאמה). 10 שיעור המתקשים במתמטיקה במחקר פיזה לאורך השנים ,לפי מגזר בישראל ובהשוואה לממוצע הOECD- דוברי ערבית ישראל דוברי עברית ממוצע OECD 73% 67% 34% 69% 39% 30% 42% 35% 24% 23% 22% 2012 2009 21% 2006 7 רווחה אישית וחברתית יציבות לאורך השנים בשביעות רצון כללית מהחיים ,פערים בין יהודים לערבים במדדי תמיכה חברתית yבשנת 86% ,2013מקרב בני 20ומעלה היו מרוצים מחייהם .יהודים היו מרוצים מחייהם יותר מערבים y ( 89%לעומת ,73%בהתאמה). 11 שביעות רצון מהחיים ,בסולם בין 0ל ,10-השוואה בין-לאומית2012 , 10 9 8 7 6 5 4 3 2 1 0 שווייץ נורווגיה איסלנד שוודיה דנמרק הולנד אוסטרייה קנדה פינלנד אוסטרליה ניו זילנד ישראל מקסיקו אירלנד לוקסמבורג ארצות הברית בלגייה הממלכה המאוחדת גרמניה ממוצע OECD צרפת צ'ילה צ'כיה ספרד סלובניה יפן קוראה הדרומית פולין סלובקיה איטליה אסטוניה טורקייה יוון פורטוגל הונגריה yיהודים חשים שהם מצליחים להתמודד עם בעיותיהם בשיעור כפול ביחס לערבים החשים כך (72% y לעומת ,35%בהתאמה). 12 בני 20ומעלה המצליחים להתמודד עם בעיותיהם (לעתים קרובות) ,לפי מין ,גיל וקבוצת אוכלוסייה2013 , 72% 66% 68% 58% 70% 62% 66% 35% ערבים יהודים קבוצת אוכלוסייה 65+ 45-64 20-44 גיל 47%yמהערבים חשו בדידות לעומת 24%מיהודים שחשו כך. y 8 גברים נשים מין סך הכל עמ' 9סביבה יציבות לאורך השנים בעמדות ביחס לניקיון באזור המגורים ,לפארקים ושטחים פתוחים ולרעש באזור המגורים 54%yמבני 20ומעלה היו מרוצים מהניקיון באזור מגוריהם ב.2013- y 13 בני 20ומעלה המרוצים* מהניקיון באזור המגורים ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת דתיות (יהודים)2013 , 60% 57% 57% מסורתיים דתיים 52% 58% 35% חילונים חרדים רמת דתיות -יהודים יהודים ערבים קבוצת אוכלוסייה * מרוצים מאוד או מרוצים 37%yמבני 20ומעלה דיווחו על רעש המפריע להם בדירה ב.2013- y 56%yמבני 20ומעלה היו מרוצים מהפארקים ומהשטחים הירוקים באזור מגוריהם ,ב.2013- y 14 בני 20ומעלה המרוצים* מהפארקים באזור המגורים ,לפי קבוצת אוכלוסייה ורמת דתיות (יהודים)2013 , 69% 62% 63% מסורתיים דתיים 64% 46% 14% חילונים רמת דתיות -יהודים חרדים יהודים ערבים קבוצת אוכלוסייה * מרוצים מאוד או מרוצים yרק כ 3%-מהפסולת ביישובים מאשכול חברתי-כלכלי 1וכ 14%-מהפסולת באשכול חברתי-כלכלי 2 y 1 הועברו למחזור .זהו אחוז מחזור נמוך יחסית לממוצע הארצי (.)18% 1אשכול חברתי-כלכלי של יישוב מגורים מתבסס על המדד החברתי-כלכלי של הרשויות המקומיות לשנת 2008שפותח בלמ"ס ,על סמך ניתוח משתנים חברתיים וכלכליים נבחרים .הרשויות המקומיות מוינו לעשרה אשכולות המיוצגים על ידי הערכים .10-1ערכים אלה מבטאים את הרמה החברתית- כלכלית היחסית של הרשות המקומית -ככל שהאשכול בעל ערך נמוך יותר במדד ,כן נמוך המעמד החברתי-כלכלי של אותה רשות מקומית. 9 מעורבות אזרחית וממשל עלייה בשיעורי ההצבעה בבחירות הכלליות ועלייה בשיעור ההשתתפות בפעילות התנדבותית yבין השנים 2013-2001אחוזי השתתפות בבחירות היו יציבים ,כ 65%-עם תנודות קלות .בבחירות 2015 y חלה עלייה באחוז ההשתתפות בבחירות ,ואחוז ההצבעה הגיע ל.72.3%- 15 אחוז השתתפות בבחירות ,השוואה בין-לאומית2015-2011 , 100 90 80 70 60 40 30 20 10 אוסטרליה לוקסמבורג בלגייה דנמרק טורקייה שוודיה איסלנד נורווגיה ניו זילנד איטליה הולנד אוסטרייה ישראל גרמניה אירלנד ספרד ממוצע OECD פינלנד הממלכה המאוחדת ארה"ב אסטוניה יוון הונגריה קנדה רוסיה צ'כיה סלובקיה פורטוגל צרפת קוראה הדרומית יפן סלובניה צ'ילה שווייץ yשיעור המעורבים בפעילות התנדבותית עלה בהדרגה מ 15%-ב 2002-ל 20%-ב.2013- y 23%yמהיהודים עסקו בפעילות התנדבותית לעומת 8%מהערבים. y 16 בני 20ומעלה העוסקים בפעילות התנדבותית ,לפי מין ,גיל וקבוצת אוכלוסייה2013 , 23% 20% 21% 16% 22% 18% 20% 8% ערבים יהודים קבוצת אוכלוסייה 10 65 + 20 - 44 45 - 64 גיל גברים נשים מין סך הכל 0 אחוזים 50 רמת חיים חומרית עלייה בצריכה האינדיבידואלית לנפש ,עלייה בהכנסה כספית נטו לנפש וירידה בשביעות רצון מהמצב הכלכלי של משק הבית yהצריכה האינדיבידואלית 1במחירים שוטפים הסתכמה בשנת 2014ב 89,500-ש"ח לנפש לעומת 55,200 y ש"ח בשנת .2000 yהצריכה האינדיבידואלית לנפש במחירים קבועים עלתה בשנת 2014ב 1.4%-לעומת השנה הקודמת, y והגיעה לרמה הגבוהה ב 121%-ביחס לשנת .2000 yחוב משקי הבית כאחוז מהתמ"ג עלה מ 43%-ב 2001-ל 50%-ב ,2011-ובהמשך ירד ל 47%-ב.2013- y 17 חוב משקי בית כאחוז מהתמ"ג2013-2001 , 50% 47% 49% 48% 50% 48% 48% 2008 2007 49% 47% 47% 46% 44% 43% 2013 2012 2011 2010 2009 2006 2005 2004 2003 2002 2001 yבשנים 2010-2002חלה עלייה הדרגתית בשיעור המרוצים ממצבם הכלכלי ( ,61%-48%בהתאמה), y ומ 2010-נצפתה ירידה הדרגתית עד ל 53%-ב.2013- 18 בני 20ומעלה המרוצים* ממצבם הכלכלי ,לפי מין ,גיל וקבוצת אוכלוסייה2013 , 64% 56% 54% 49% 55% 51% 53% 41% ערבים יהודים קבוצת אוכלוסייה 65+ 45-64 גיל 20-44 גברים נשים סך הכל מין * מרוצים מאוד או מרוצים 1המדד מספק מידע על רמת החיים החומרית בפועל .לשם כך הוא בוחן לא רק את הצריכה הפרטית של משקי הבית ,אלא גם צריכה של מוצרים ציבוריים שונים המסופקים למשקי הבית ,וכן שירותים שאינם מתומחרים בכסף ,כגון ,במקרים מסוימים ,שירותי חינוך ,בריאות ומשק בית .צריכה אינדיבידואלית למעשה מהווה את סך כל ערך הסחורות והשירותים אשר משמשים למילוי הצרכים של חברי משק הבית וכוללת הוצאה לצריכה של משקי בית והעברות סוציאליות בעין למשקי בית. 11 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אתר אינטרנטwww.cbs.gov.il : דוא”ל[email protected] : טלפונים במרכזי המידע ירושלים02-6592666 : תל אביב-יפו03-5681933 : מדדי איכות חיים ,קיימות וחוסן לאומי 2014-2013 כתיבה :עמית יגור-קרול עורכת סדרת סטטיסטיקל :חגית אנסבכר | עיצוב :סקורפיו | 88מרץ 2016 צילום תמונת השער :דפנה פרידלנדר עבור משרד התיירות
© Copyright 2024