‫משמרת כל העדה‬
‫סיכום ספר "איש על העדה"‬
‫לגרי"ד סולוביצ'יק‬
‫על עניינים העומדים על הפרק‬
‫ונספחים‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫[עריכה‪ :‬הרב מרדכי ציון]‬
‫פתח דבר‬
‫הגאון הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק עמד כגיבור לפני ארבעים שנה באמריקה ולחם כנגד‬
‫רוחות רעות שאיימו לפגוע בטהרת ובקדושת היהדות‪.‬‬
‫עתה בארצנו‪ ,‬רוחות דומות מנשבות‪ ,‬ואם כי לא כל הדברים זהים‪ ,‬בוודאי דברים רבים‬
‫של הגרי"ד יוכלו להיות לנו לעיניים‪ ,‬למען טהרת הקודש‪.‬‬
‫שלמה חיים הכהן אבינר‬
‫הקדמת העורך‬
‫בשיעורו לפרשת וישב תשס"ח‪ ,‬סיפר הג"ר צבי שכטר‪ ,‬שכשהג"ר אהרן ליכטנשטיין‬
‫התארס עם בתו של הגרי"ד סולוביצ'יק‪ ,‬ערכו קידוש בפנימיית ישיבת רבנו יצחק אלחנן‬
‫בניו יורק‪.‬‬
‫הג"ר אהרן סולוביצ'יק לא התגורר בשכונה וביקר בשבת‪ ,‬ודרש בקידוש‪ .‬הוא דיבר על‬
‫אחיו‪ ,‬הרב יוסף דב סולוביצ'יק‪ ,‬והזכיר שיש רבנים הטוענים שאחיו אינו ממשיך בדרכו‬
‫של סבם‪ ,‬ר' חיים מבריסק‪.‬‬
‫הוא אמר שהיו ליוסף הצדיק שני חלומות‪ :‬א‪ .‬על אלומות משתחוות‪ .‬ב‪ .‬על השמש‪ ,‬הירח‬
‫והכוכבים המשתחווים‪ .‬יש מפרשים את החלום הראשון ביחס לריבונות הפיזית של יוסף‬
‫הצדיק‪ ,‬ואת החלום השני ביחס להנהגתו הרוחנית‪ .‬אבל ליעקב אבינו היה רק חלום אחד‬
‫על סולם המגיע שמימה‪ .‬אחי יוסף התנגדו לשני החלומות של יוסף כיוון שהם סטו‬
‫מהחלום היחידי של אביהם‪.‬‬
‫וכן לגבי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק‪ .‬יש אומרים שיש לו שתי חלומות‪ :‬אחד על תורה‬
‫ואחד על פילוסופיה‪ ,‬וזו סטייה מהחלום היחידי של ר' חיים על תורה‪.‬‬
‫אבל האמת היא שלחלום היחידי של יעקב אבינו היו שני חלקים‪ :‬סולם המוצב ארצה‬
‫וראשו מגיע השמימה‪' .‬סולם המוצב ארצה' באופן פיזי ו'ראשו מגיע השמימה' באופן‬
‫רוחני‪ .‬שני החלומות של יוסף הצדיק רק מחלקים לשני חלקים את החלום היחידי של‬
‫יעקב אבינו‪.‬‬
‫וכן לגבי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק‪ .‬ר' חיים גם למד פילוסופיה‪ ,‬ובמיוחד 'מורה‬
‫נבוכים'‪ ,‬והגרי"ד רק מחלק את החלום היחידי של ר' חיים לשני חלקים‪ ,‬עכ"ל‪.‬‬
‫הגרי"ד לא סלל דרך חדשה אלא פירש בהרחבה את שיטת אבותיו‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬יש שרוצים להשתמש בדמותו הנפלאה של הגרי"ד סולוביצ'יק כדי 'לפתח' את‬
‫התורה לכל מיני כיוונים מודרניים‪ ,‬כאילו זו הייתה שיטתו‪.‬‬
‫שמעתי כמה פעמים מהג"ר צבי שכטר‪ ,‬שבאמריקה‪ ,‬הג"ר משה פיינשטיין‪ ,‬שדיבר‬
‫ביידיש‪ ,‬בלשון החכמים ובלבוש הרבני המסורתי‪ ,‬נחשב כרב המסורתי בלי שום שינוי‪.‬‬
‫אבל הגרי"ד סולוביצ'יק‪ ,‬שדיבר גם בלשון אנגלית גבוהה ובלבוש חליפה מודרנית‪ ,‬נחשב‬
‫כרב מחדש‪ .‬אמנם במציאות‪ ,‬הגרמ"פ חידש באופן מופלא בתשובותיו כדי להתמודד‬
‫בעולם המתקדם‪ ,‬והגרי"ד כמעט לא חידש כולם‪ ,‬אלא רק 'תרגם' את התורה ללשון‬
‫שיהודי אמריקה יכלו להבין‪.‬‬
‫מו"ר הרב שלמה אבינר מביא הרבה מדברי הגרי"ד כדי 'לתרגם' את התורה ליהודי ארץ‬
‫קדשנו‪ ,‬ולראות איך להחזיק מעמד ברוח שאינה מצויה‪.‬‬
‫יהי רצון שחוברת זו ‪' -‬משמרת כל העדה' ‪ -‬תהיה עוד נדבך בחומת המגן נגד רעיונות‬
‫המתנגדים לתורתנו הקדושה‪.‬‬
‫מרדכי צבי הלוי ציון‬
‫תוכן עניינים‬
‫מדיניות ציבורית וקהילתית‬
‫א‪ .‬ציור דמויות אדם על חלונות זכוכית צבעונית במקום תפילה בין‪-‬דתי‬
‫ב‪ .‬הפניית ילדים אסּופים לגופי סעד יהודיים‬
‫ג‪ .‬גיוס רבנים לכהונת אנשי דת בצבא ארה"ב‬
‫ד‪ .‬שיטה הומאנית לטיפול בבעלי חיים המיועדים לשחיטה‬
‫סוגיות אקדמאיות וחינוכיות‬
‫ה‪ .‬הורא ת תלמוד לבנות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים‬
‫ו‪ .‬ייסוד בית‪-‬ספר לרפואה בישיבה‪-‬אוניברסיטה‬
‫ז‪ .‬תוכנית הלימודים בישיבת רבנו יצחק אלחנן‬
‫האורתודוכסיה‪ ,‬בית‪-‬הכנסת והקהילה היהודית האמריקאית‬
‫ח‪ .‬השתתפות בתרגום התנ"ך‬
‫ט‪ .‬חגיגות לציון נוכחות יהודית באמריקה‬
‫י‪ .‬השתלת רקמות עצם אנושיות‬
‫יא‪ .‬שילוב תפילות לזכר חללי השואה בסדר ליל הפסח‬
‫יב‪ .‬טקס תפילה שחובר על ידי המזרחי בליל יום העצמאות‬
‫יג‪ .‬תפילה בבית‪-‬כנסת שמתקיימת בו ישיבה מעורבת‬
‫יד‪ .‬האורתודוכסיה והתנועות הלא אורתודוכסיות‬
‫טו‪ .‬המלחמה נגד התנועה הקונסרבטיבית‬
‫טז‪ .‬סוגיית "מיהו יהודי?"‬
‫יז‪ .‬דחיית מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל‬
‫יח‪ .‬הזדהותו עם תנועת המזרחי‬
‫יט‪ .‬בתי‪-‬ספר של המיסיון במדינת ישראל‬
‫כ‪ .‬הפרדת דת ומדינה במדינת ישראל‬
‫כא‪ .‬יהודי שמרד באמיתו ויצא לתרבות רעה‬
‫כב‪ .‬חופש דתי במדינת ישראל גם לרפורמים ולקונסרבטיבים‬
‫כג‪ .‬ההישארות בגולה‬
‫כד‪ .‬יהודים בגולה המבטאים את דעותיהם בשאלות ביטחוניות של מדינת ישראל‬
‫סוגיות בין‪-‬דתיות‬
‫כה‪ .‬השתתפות יהודים במועצת הכנסייה השנייה של הוותיקן‬
‫כו‪ .‬יחסים בין‪-‬דתיים‬
‫פסקי הגרי"ד [לקט]‬
‫"הלכה יצירתית"‬
‫נספח ‪ -‬מלחמת הגרי"ד סולוביצ'יק נגד עבירה בשם התורה‬
‫מדיניות ציבורית וקהילתית‬
‫א‪ .‬ציור דמויות אדם על חלונות זכוכית צבעונית במקום תפילה בין‪-‬דתי‬
‫(מכתב ‪)1‬‬
‫אדם תרם סכום עתק לאוניברסיטה בארה"ב להקמת מקום תפילה בין‪-‬דתי‪ ,‬שכלל תיאורי‬
‫דמויות אדם על חלונות זכוכית צבעונית‪ .‬פרופ' יהודי התנגד לדגמים אלה ופנה לנשיא‬
‫האוניברסיטה‪ .‬הם הסכימו לפנות אל הגרי"ד לקבל פסיקתו בעניין‪.‬‬
‫הגרי"ד ציין שבימי הביניים התפתחה מחלוקת באשר לאיסור של עשיית צורת אדם‪ ,‬האם‬
‫הוא חל הן על פסלים והן על ציורים או רק על יצירות אמנותיות תלת‪-‬מימדיות‪ .‬אבל‬
‫בבתי‪-‬כנסת‪ ,‬ישנה כמעט הסכמה מוחלטת‪ ,‬שיש לשלול דמויות אדם מכל וכל‪ .‬הסיבה‬
‫לכך היא שהדמות האנושית כנושא לקישוט בבית‪-‬הכנסת עומדת בסתירה לעצם מהותה‬
‫של התפילה‪ ,‬שהיא מודעות האדם המתפלל לתלות המוחלטת באלוהים ומסירתו המלאה‬
‫לאלוהיו‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬הצלם בעולם הוא מוטיב כנסייתי אופייני‪ ,‬המעלה על הדעת את‬
‫הרעיון הנוצרי בדבר אל‪-‬אדם‪ ,‬כאשר "האל הנסתר" הוא רחוק מדי ונשגב מכדי שאפשר‬
‫יהיה להגיע עדיו באמצעות הפולחן‪.‬‬
‫ועל אף שלא נשאל על כך‪ ,‬הגרי"ד כותב שהוא חייב לבטא את התנגדותו הנמרצת‬
‫לשימוש במקום תפילה בין‪-‬דתי‪.‬‬
‫אמנם יש להשתתף בכל מישורי החיים הלאומיים‬
‫האמריקאיים‪ ,‬אך עבודת האלוהים היא זיקה אינדיבידואלית‪ ,‬אשר לא ניתן לחלוק אותה‬
‫עם אחר‪ .‬יתר על כן‪ ,‬התפילה היהודית מצטיינת בפשטותה‪ ,‬דיאלוג שבין אלוהים ואדם‬
‫בעולם הזה באופן מוחשי‪ .‬לעומתה‪ ,‬מטרת הפולחן הנוצרי היא העצמת תחושה של על‪-‬‬
‫טבעיות‪ ,‬זרּות ומטא‪-‬רציונליות‪ .‬הסטודנטים של היום הם המנהיגים של מחר‪ ,‬ולאחר‬
‫שישתתפו במשך ארבע שנים רצופות בטקסים שייערכו במקום פולחן בין‪-‬דתי‪ ,‬באווירה‬
‫המבטאת את רוח הכנסייה יותר מאשר את רוח בית‪-‬כנסת‪ ,‬הם עשויים מאוחר יותר‬
‫להנהיג בקהילותיהם מרכז שיהיה בית‪-‬כנסת וכנסייה גם יחד‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפניית ילדים אסּופים לגופי סעד יהודיים (מכתב ‪)2‬‬
‫הנוהל המקובל בעיר ניו יורק היה למסור ילדים אסופים לסוכנויות אימוץ קתוליות‬
‫ופרוטסטנטיות‪ .‬סוכנות האימוץ היהודית ביקשה ליטול חלק במערכת האימוץ‪ .‬נשאל‬
‫הגרי"ד מה דעת התורה בסוגיה זו‪ .‬הוא השיב שיש ארבע שאלות בעניין‪:‬‬
‫א‪ .‬האם מעמדו הדתי והחברתי של האסופי נקבע על פי רוב האוכלוסיה? הגרי"ד מנתח‬
‫בעמקות את המושג של "רוב"‪ ,‬ומסיק שבכל מקרה הילד ספק יהודי‪ ,‬לכן הקהילה‬
‫היהודית חייבת באופן תיאורטי לתבוע שימסרו לרשותה כל ילד אסופי‪ ,‬אף שרוב העיר‬
‫הוא נכרי‪ .‬אלא משום שכל הקהילות הדתיות גם יתבעו שכל הילדים יימסרו להן‪ ,‬הפתרון‬
‫היחיד הוא חלוקה צודקת של הילדים בין האוכלוסיות השונות‪ .‬על הקהילה היהודית‬
‫לתבוע בתוקף שמספר גדול ככל האפשר של ילדים יימסר לטיפולה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם עלינו להתייחס אל כל הילדים באורח דומה או שמא עלינו להעדיף‪ ,‬בשל עקרון‬
‫הקרבה הפיסית‪ ,‬את אלה שנמצאו בשכונה יהודית‪ ,‬אף שהיא חלק מעיר שרובה נכרית?‬
‫התשובה היא‪ :‬לא‪ .‬עקרון של קרבה אינו גובר על עקרון של רוב (בבא בתרא כג א)‪.‬‬
‫ג‪ .‬האם מותר לגייר קטין? תשובה‪ :‬כן‪ .1 .‬אנו רואים גיור כזכות יתר ולא כחובה‬
‫(כתובות יא א‪ .‬תוס' שם)‪ ,‬וכשיגיע לבגרות אפשר לו לבטלו‪ .2 .‬הרמב"ם (הל' עבדים ח‬
‫כ) מסביר סוג של גיור המתבסס על עקרון של כיבוש‪ ,‬מה שאולי פוגע בתחושותינו‬
‫הליברליות והמתקדמות‪ ,‬אך כאשר משפחה יהודית מאמצת ילד ומעניקה לו מסירות‬
‫ואהבה‪ ,‬רשאים ההורים המאמצים לגייר את ילדם ולגדלו באמונתם‪.‬‬
‫ד‪ .‬האם עלינו לוותר על זכויותינו בעניין זה רק בשל סיבוכים העשויים להתעורר בבמה‬
‫של יחסי ציבור? תשובה‪ :‬לא‪ .‬מעולם לא ניסינו לגייר לא יהודים‪ ,‬אבל גם לא ויתרנו על‬
‫זכותנו לשטוח את תביעתנו הלגיטימית לקבל לידינו ילדים אשר זהותם מסופקת‪.‬‬
‫ג‪ .‬גיוס רבנים לכהונת אנשי דת בצבא ארה"ב (מכתב ‪)3‬‬
‫הו טלה על הוועדה לעניינים דתיים של הצבא האמריקני לגייס אנשי דת יהודיים שישרתו‬
‫בכוחות המזויינים‪ .‬היו די רבאייס רפורמים וקונסרבטיבים‪ ,‬אך חסרו רבנים‬
‫אורתודוכסים‪ .‬הסתדרות הרבנים דאמריקה (‪ )RCA‬ניסחה הצעה ליזום גיוס "התנדבות"‬
‫בקרב חבריה‪ ,‬תוך הטלת סנקציות חמורות על מי שלא יטול בה חלק‪ .‬ד"ר שמואל בלקין‪,‬‬
‫נשיא ישיבה אוניברסיטה‪ ,‬שאל את הגרי"ד על כך‪.‬‬
‫הגרי" ד דן באריכות ובעמקות אם מותר להיכנס למצב המוביל לעבירה עתידית ובאלו‬
‫מקרים‪ ,‬כגון מצב של כפייה לעבירה‪ ,‬ע"פ רבנו זרחיה הלוי (המאור הקטן‪ ,‬שבת ז א בדפי‬
‫הרי"ף)‪ .‬הבעיה העיקרית של רב צבאי היא חילול שבת (אפשר לקיים את שאר המצוות‬
‫אם רק ירצה הרב בכך)‪ ,‬ובמקרה זה כל סוגי האונס מבטלים את עצם המעשה כך שאין‬
‫הוא נחשב כעבירה כלל‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬הואיל וביצוע העבירה על ידי הרב הצבאי הוא רק‬
‫סביר אך לא ודאי‪ ,‬מותר ליצור ע"י התגייסות לצבא מצב של כפייה‪.‬‬
‫אם הרבנים האורתודוכסים לא יתגייסו‪ ,‬הראבייס הרפורמים והקונסרבטיבים ימלאו את‬
‫כל המשרות וירחיבו השפעתם על החיילים של היום ומנהיגי המחר‪ ,‬יתעסקו בשאלות‬
‫חיוניות של החיילים‪ ,‬כגון נישואין וגירושין‪ ,‬כשאינם מעריכים ויודעים את ההלכה‪ ,‬וינצלו‬
‫את אדישותנו כאמצעי להכפיש את הרבנות האורתודכסית בעיני הציבור היהודי‪ .‬דבר זה‬
‫יכול גם להשפיע על יחסינו עם הקהילה הלא יהודית וכל הזכויות שהוענקו ע"י השלטון‬
‫למוסדות אורתודוכסים עלולות להיבטל‪.‬‬
‫לכן חובתנו לספק לכוחות המזויינים את מלוא מסכת הרבנים הצבאיים הנדרשת מאתנו‪.‬‬
‫קביעה זו אינה מבוססת בעיקר על גישה פרגמטית‪-‬תועלתנית אלא משקפת מסורת‬
‫הלכתית‪-‬היסטורית‪ ,‬שתמיד רצתה לראות את היהודי כמחויב לכל המוסדות החברתיים‬
‫והלאומיים של ארץ מולדתו או בחירתו‪ ,‬המעניקה לו את כל הזכויות וההזדמנויות כאזרח‪.‬‬
‫ד‪ .‬שיטה הומאנית לטיפול בבעלי חיים המיועדים לשחיטה (מכתבים ‪)6-4‬‬
‫בעקבות מאמצים אדירים של אר גוני זכויות בעלי חיים בארה"ב‪ ,‬חקק הקונגרס‬
‫האמריקאי את חוק השחיטה בדרכים הומאניות‪ ,‬כולל הטיפול בבעלי חיים לפני שחיטתם‪.‬‬
‫החוק פטר שחיטה דתית מהחקיקה‪ .‬שר החקלאות הקים ועדה מייעצת בת תריסר‬
‫חברים‪ ,‬אשר אחד מהם היה צריך להיות "אדם המצוי בדרישותיהן של אמונות דתיות‬
‫בנוגע לשחיטה"‪.‬‬
‫הגרי"ד מונה לתפקיד זה ע"י כל הארגונים הרבניים מכל הזרמים‬
‫הדתיים והחילוניים הגדולים‪.‬‬
‫הגרי"ד כתב שלוש דו"חות בעניין‪.‬‬
‫הוא מדגיש שאמנם השחיטה הדתית פטורה‬
‫מהחקיקה‪ ,‬אך הארגונים היהודיים שילמו על מחקר מקיף כדי לפתח כמה מתקנים‬
‫הומאניים יותר לכבילת בעלי חיים לפני שחיטתם‪ .‬השיטה הזאת מבוססת על מחקרים‬
‫מדעיים עצמאיים רבים ממדינות שונות‪.‬‬
‫חברות רבות‪ ,‬לא כשרות‪ ,‬קנו את הפטנט‬
‫והקהילה היהודית פועלת רבות לקדם את השימוש במתקנים אלה ברחבי המדינה‪.‬‬
‫סוגיות אקדמאיות וחינוכיות‬
‫ה‪ .‬הורא ת תלמוד לבנות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים (מכתבים ‪)9-8‬‬
‫נשאל הגרי"ד‪ ,‬האם בבתי‪-‬ספר מעורבים מותר ללמד בנות תלמוד כמו הלימוד של‬
‫הבנים? הוא השיב שלא יענ ה על שאלה זו עד שיובטח לו מראש על ידי הנהלת בית‪-‬‬
‫הספר כי תפעל על פי המלצותיו‪ ,‬כי הגענו לשלב שבו חילוקי דעות בין קבוצות חברתיות‬
‫והשקפות עולם אידיאולוגיות משפיעים על חשיבתנו ההלכתית במידה זו‪ ,‬עד שאנשים‬
‫אינם מסוגלים להגיע לרמה של אובייקטיביות הלכתית‪.‬‬
‫חלק מהם מצויים בחיפוש‬
‫מתמיד אחרי 'ליבראליזציה' של ההלכה וכפיפותה לדעת רוב החברה‪ ,‬ואחרים רואים את‬
‫ההלכה כמתאבנת ומתנתקת לחלוטין משטף החיים‪ .‬הגרי"ד לא נטה להעניק לאף אחד‬
‫מפלגים אלה את ההזדמנות להיכנס לוויכוח חסר טעם‪.‬‬
‫אחרי שהנהלת בית הספר הבטיחה ללכת אחר פסיקתו‪ ,‬הגרי"ד השיב שלא רק שמותר‬
‫להורות לבנות תורה שבעל פה‪ ,‬אלא בימינו זו חובה מוחלטת‪ .‬מדיניות זו של הפליה בין‬
‫המינים במה שנוגע לנושאי הלימוד ולשיטת הלימוד תרמה רבות להידרדרותה ולנפילתה‬
‫של היהדות המסורתית‪ .‬מן הראוי להכניס באורח דומה בנים ובנות אל היכליה הפנימיים‬
‫של התורה שבעל פה‪.‬‬
‫ו‪ .‬ייסוד בית‪-‬ספר לרפואה בישיבה‪-‬אוניברסיטה (מכתב ‪)11‬‬
‫אחרי מאמץ בן שמונה שנים‪ ,‬נפתח בית‪-‬ספר לרפואה בישיבה‪-‬אוניברסיטה‪.‬‬
‫ככל‬
‫שהתקרבה השלמת בניין בית‪-‬הספר‪ ,‬הושמעו ברמה קולות‪ ,‬מצד אורתודוכסים שמרניים‪,‬‬
‫אשר ביקרו את ה התרחבות אל תחום זה של לימוד מתקדמים‪ .‬הגרי"ד הגיב בעיתון‬
‫ביידיש‪.‬‬
‫הוא כותב שלא שאלו אותו לכתחילה על הקמת בית הספר לרפואה‪ ,‬לכן הוא פטור‬
‫להתעמק בשאלה זו‪ ,‬וכל השאלה היא במקרה של בדיעבד‪ .‬הוא מסיק שלייסוד בית‪-‬‬
‫הספר לרפואה תחת חסותה של ישיבה‪-‬אוניברסיטה תהיה תועלת גדולה משום ארבעה‬
‫נימוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬עד כה‪ ,‬מי שלמד בבית‪-‬ספר לרפואה נאלץ לחלל שבת‪ ,‬מה שגרם לסטודנט יהודי‬
‫להפסיק לראות בשבת ערך יהודי בסיסי‪ .‬ובביה"ס הזה לא יהיה שום חילול שבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬רופאים בעלי גישה חילונית אינם מתחשבים בדרכים הדתיים של המטופלים‪ .‬בביה"ס‬
‫הזה יפתחו גישה שונה לקו דשי ישראל ויתר הערכה וסימפטיה לערכים הדתיים ולצרכיה‬
‫של הקהילה שומרת המצוות‪.‬‬
‫ג‪ .‬יהודי אמריקה הולכים ומעמיקים את מעורבותם בחיי הכלכלה והחברה של אמריקה‪,‬‬
‫ולא כל בוגרי הישיבה מסוגלים‪ ,‬מעוניינים או חייבים להיות רבנים‪ .‬לכן‪ ,‬על ישיבה‪-‬‬
‫אוניברסיטה להוציא מקרבה לא רק למדנים מופלגים‪ ,‬אלא לפתח בתי‪-‬ספר מקצועיים כדי‬
‫שגם 'בעלי בתים' רגילים או בעלי מקצוע שונים יהיו יהודים טובים ויודעי ספר‪.‬‬
‫ד‪ .‬צריך להוכיח שניתן ללמוד תורה ולהישאר נאמן לחיי תורה בכל הקשר תרבותי‪,‬‬
‫חברתי ומדעי‪ ,‬ולהראות שההלכה מסוגלת להעמיק מחשבתו ולהרחיב את דעתו של אדם‬
‫פי כמה וכמה‪.‬‬
‫ז‪ .‬תוכנית הלימודים בישיבת רבנו יצחק אלחנן (מכתב ‪)11‬‬
‫על פי בקשתו של ד"ר שמואל בלקין‪ ,‬נשיא ישיבה‪-‬אוניברסיטה‪ ,‬הגרי"ד התעמק בתוכנית‬
‫הלימודים שלה והציע שינויים משמעותיים‪ .‬הוא אינו בא בביקורת אלא מדגיש שהישיבה‬
‫הליטאית בשלמותה אינה יכולה להשתלב בתוך המבנה היחיד במינו של הקהילה‬
‫היהודית האמריקאית‪ .‬הוא מציין חמישה מאפיינים בעניין‪:‬‬
‫א‪ .‬בישיבה הליטאית‪ ,‬יש חובה מוחלטת של התלמיד ללימוד גמרא‪ ,‬אבל תלמיד בישיבה‪-‬‬
‫אוניברסיטה לומד לימודי קודש ולימודי חול‪ ,‬ואי אפשר לבזבז שום תקופת לימודים‪.‬‬
‫ב‪ .‬בישיבה הליטאית‪ ,‬מסירת השיעורים היא למען פיתוח בעלי מוחות חריפים ביותר‪,‬‬
‫אבל בישיבה‪-‬אוניברסיטה די ביכולת ממוצעת של תלמיד המלווה מוסרית‪ ,‬כדי להכשיר‬
‫אותו כרב‪.‬‬
‫ג‪ .‬הישיבה הליטאית אינה מוסד המכשיר בעלי מקצוע‪ ,‬אבל הישיבה‪-‬אוניברסיטה צריכה‬
‫למסור לרבנים של מחר את ההלכות המעשיות‪.‬‬
‫ד‪ .‬הישיבה הליטאית דוחה כל ניסיון לנסח פילוסופיה דתית במונחים אוניברסאליים‪ ,‬אבל‬
‫הישיבה‪-‬א וניברסיטה צריכה לתת את הידע הפילוסופי כדי לכוון לנכון את היהודים‬
‫האמריקאים‪ ,‬המצויים בחיפוש מתמיד אחר אמת דתית‪.‬‬
‫ה‪ .‬בישיבה הליטאית לא היה שום אמצעי לבדוק את הידע שרכש התלמיד ואת הישגיו‪,‬‬
‫אבל ישיבה‪-‬אוניברסיטה חייבת להעמיד מערכת כזו‪.‬‬
‫על כן הגרי"ד מציע שלושה מסלולים‪ :‬א‪ .‬לימוד הלכה למעשה או"ח‪ ,‬יו"ד ואה"ע‪ ,‬ממקורם‬
‫בגמרא‪ .‬כל שנה תחום אחר‪ .‬ב‪ .‬היכרות יסודית של רש"י ורמב"ן עה"ת‪ .‬ג‪ .‬לימוד‬
‫פילוסופיה דתית יהודית‪ ,‬לפחות את החלקים הבסיסיים של 'אמונות ודעות'‪' ,‬חובות‬
‫הלבבות'‪' ,‬כוזרי' ו'מורה נבוכים'‪.‬‬
‫האורתודוכסיה‪ ,‬בית‪-‬הכנסת והקהילה היהודית האמריקאית‬
‫ח‪ .‬השתתפות בתרגום התנ"ך (מכתב ‪)12‬‬
‫בית‪-‬ההוצאה ‪ Jewish Publication Society‬החל בעבודת תרגום חדש של התנ"ך‬
‫לאנגלית‪,‬‬
‫בעריכתם‬
‫של‬
‫פרופסורים‬
‫מבתי‪-‬הספר‬
‫לראבייס‬
‫של‬
‫הרפורמים‬
‫והקונסרבטיבים‪ ,‬ורצו שיתוף קבוצה של שלושה רבנים אשר השתייכו לשלושת הזרמים‬
‫העיקריים‪ .‬הגרי"ד התנגד בכל תוקף‪ ,‬כ י מטרתו של מפעל זה איננה להחדיר את רוח‬
‫התורה שבעל פה אל התרגום‪ ,‬אלא להיפך‪ ,‬ללכת בדרכם של הפרוטסטנטים הליברליים‬
‫ולהיענות לדרישות מודרניות "מדעיות" ‪ -‬לכאורה לתרגום מדוייק יותר‪ ,‬המותאם למילה‬
‫האחרונה של התגליות הארכיאולוגיות והפילולוגיות‪.‬‬
‫וכל זה עולה בקנה אחד עם‬
‫"ביקורת המקרא הגבוהה"‪ ,‬או למצער מושפע ממנה‪ .‬הם אינם מתייעצים איתנו אלא‬
‫מעוניינים רק להשיג את אישורנו ואת רשותנו‪ .‬אומר הגרי"ד‪ :‬אמנם התרגום האנגלי‬
‫המצוי אינו מושלם‪ ,‬אך אינני מוכן להסמיך חילונים מודרניים להביא מרפא לרעה קדומה‬
‫זו‪.‬‬
‫ט‪ .‬חגיגות לציון נוכחות יהודית באמריקה (מכתבים ‪)13-12‬‬
‫באשר לשבת של הודיה לציון ‪ 311‬שנים של יהודים באמריקה‪ ,‬כתב הגרי"ד שמעשה כגון‬
‫זה הוא מדאיג ביותר‪ .‬א‪ .‬אנו מביטים בחשדנות על תפילות וסדרים מלאכותיים‪ .‬ב‪.‬‬
‫הכרזה על יום תפילה מצויה בסמכותה הבלעדית של המערכת הרבנית‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬אף‬
‫פעם אל לנו‪ ,‬בתור הסתדרות הרבנים‪ ,‬לחתום על הצהרה משותפת עם גופים רבניים‬
‫לאומיים אחרים‪ ,‬במיוחד אם יש לדבר אופי דתי‪.‬‬
‫גם טקס דתי משותף ליהודים‬
‫אורתודוכסים‪ ,‬קונסרבטיבים ורפורמים איננו בא כלל בחשבון‪ .‬גם אין להשתתף בחגיגות‬
‫בין‪-‬דתיות‪ .‬אנחנו אזרחים נאמנים ומחויבים לכל מוסדותיה של ארצנו‪ ,‬אבל קשרו של‬
‫אדם עם אלוהים הוא אישי וייחודי ביותר‪ ,‬וכל קהילה עובדת את האלוהים בדרכה‬
‫המיוחדת‪.‬‬
‫י‪ .‬השתלת רקמות עצם אנושיות (מכתב ‪)14‬‬
‫נשלח להגרי"ד מאמר‪ ,‬וכך הגיב‪" :‬לא קראתי את התשובה ששלחת אלי בעניין השתלת‬
‫רקמות עצם אנושיות‪ .‬קרעתי אותה מייד‪ .‬אני מסרב לעסוק באיזשהו מאמר הלכתי‪ ,‬ללא‬
‫קשר למעלותיו הלמדניות או לחסרונותיו‪ ,‬אשר הוכן בידי נציגה של קבוצה אשר‬
‫הפילוסופיה שלה מנוגדת בתכלית לתורה ולמסורת‪ ,‬ואשר איננה מקבלת את סמכותה של‬
‫ההלכה כמורת דרך מקודשת וטרנסצנדנטלית לקהילה ולאדם היחיד גם יחד‪ .‬אני מזועזע‬
‫נוכח יחסם האבסורדי של נציגינו‪ ,‬המגלים ס ובלנות כלפי מצב עניינים מעורר רחמים זה‬
‫ומעבירים את הזכות המקודשת ביותר של הרבנות המסורתית‪ ,‬את זכות הפסיקה‪ ,‬לידי‬
‫שליח המייצג סוג של יהדות בלתי הלכתית‪.‬‬
‫אם אכן תתעורר שאלה כזו‪ ,‬הואל נא‬
‫להעביר אליי את הפרטים ואז אמסור לך את דעתי בסוגיה"‪.‬‬
‫יא‪ .‬שילוב תפילות לזכר חללי השואה בסדר ליל הפסח (מכתב ‪)14‬‬
‫על ההצעה לשלב תפילות לזכר חללי השואה בסדר ליל פסח‪ ,‬השיב הגרי"ד שאין לנו שום‬
‫סיבה להוסיף במהלך הסדר‪ ,‬המוקדש לנס הגדול של גאולת עם ישראל והמשך קיומו‪,‬‬
‫טקס אזכרה חדש לאותם מקדשי השם שנספו בשואה אשר הומטה עלינו לאחרונה‪.‬‬
‫החוויה ההיסטורית העל‪-‬אנושית של קידוש השם מצאה לה אמצעים אחרים של ביטוי‬
‫והכרה‪ ,‬שאינם קשורים לעלילת הגבורה של יציאת מצרים‪ .‬החכמים שרדו את כשלון‬
‫מרד בר כוכבא‪ .‬הדורות שחיו בימי הפוגרומים של ת"ח ות"ט – איש מהם לא מצא לנחוץ‬
‫לפגום ברוחו שופעת העליצות של ליל הפסח מלא הקדושה על ידי שהנציח במהלכו את‬
‫החוויות המרות שעברו עליו‪ .‬מאז ומתמיד התייחסה ההלכה בחשדנות לכל ניסיון לשלב‬
‫נעימה של עצב בתוך מצב הרוח החגיגי והעליז של ימות החג‪ .‬לכן נבקש מכל הקהילות‬
‫לומר לזכרם של מיליוני מקדשי השם את תפילת "אל מלא רחמים" המסורתית ביום‬
‫האחרון של פסח‪ ,‬כחלק מטקס אזכרת הנשמות המקובל‪.‬‬
‫יב‪ .‬טקס תפילה שחובר על ידי המזרחי לליל יום העצמאות (מכתב ‪)11‬‬
‫הגרי"ד התנגד לתוכנית הסתדרות הרבנים להפיץ בין חבריה תוכנית תפילה שחוברה על‬
‫ידי המזרחי לליל יום העצמאות‪ ,‬משני נימוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬אם מחברי התוכנית מבקשים לשלב את מנהג קריאת ההלל ביום העצמאות של מדינת‬
‫ישראל‪ ,‬משום שהם סבורים כי הנס הגדול של ריבונות יהודית אכן מצדיק מעשה שכזה‪,‬‬
‫אזי עליהם לעשות זאת על פי המסורת ההלכתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ארגון רבני‪ ,‬כגון הסתדרות הרבנים דאמריקה‪ ,‬אינו צריך להפיץ חומר כלשהו שעניינו‬
‫בנושא דתי ואשר הוכן בידי ארגון אחר‪ ,‬במיוחד המורכב מהדיוטות‪.‬‬
‫הראשונה‬
‫שבסמכויותיה הייחודיות של הרבנות היא שליטה מוחלטת ובלתי מוגבלת בכל העניינים‬
‫הקשורים להלכה ולשמירת מצוות‪ .‬מתחת לכבודנו הוא לשמש בתפקיד של סוכנות דיוור‬
‫עבור קבוצה כלשהי‪ ,‬בלא כל קשר לזכויותיה הברורות ולהישגיה‪ .‬אם מוצאת הסתדרות‬
‫הרבנים לנכון לבקש מחבריה לציין את יום ה' באייר בתפילה מיוחדת‪ ,‬אזי עליה להכין‬
‫תוכנית משלה‪ ,‬אשר תבטא גישה של למדנות וכן מודעות למשמעותיות שבהיסטוריה‪.‬‬
‫יג‪ .‬על תפילה בבית‪-‬כנסת שמתקיימת בו ישיבה מעורבת (מכתבים ‪)21-16‬‬
‫הגרי"ד כתב חמישה מכתבים או מאמרים על האיסור של תפילה בבית‪-‬כנסת שיש בו‬
‫ישיבה מעורבת‪ ,‬והוא משום שלושה נימוקים‪:‬‬
‫א‪ .‬יש איסור דאורייתא להתפלל בבית‪-‬כנסת בו יושבים נשים וגברים יחדיו‪ .‬במקום כזה‬
‫אין קדושת בית‪-‬כנסת‪ ,‬והתפילה בו היא חסרת כל ערך‪ .‬וכן בראש השנה‪ ,‬במקום שיש‬
‫רק בית‪-‬כנסת קונסרבטיבי‪ ,‬יש לאדם להתפלל בביתו ביחידות על אף שלא ישמע את‬
‫השופר ויבטל מצוות עשה‪.‬‬
‫ב‪ .‬במשך אלפי שנים הייתה הפרדה בין המינים בבית‪-‬הכנסת‪ .‬אחת הרפורמות שעשתה‬
‫הנצרות הייתה ישיבה משותפת‪ ,‬וזה סימן מובהק כדי לדעת שמקום כזה אינו מקום קדוש‬
‫שמתפללים בו יהודים‪ ,‬אלא מקום תפילה של כת פורשת‪.‬‬
‫ג‪ .‬רעיון הישיבה המשפחתית כולו עומד בסתירה לרוח היהדות שבתפילה אדם חייב‬
‫להרגיש עצמו בודד‪ ,‬אובד עצות וניצב לבדו‪ ,‬ורק מבורא העולם יוכל לקבל עזרה ועידוד‪.‬‬
‫לכן חייבת האורתודוכסיה לגייס את כל כוחותיה ולהכריז מלחמת חרמה נגד 'ניצּור' של‬
‫בית הכנסת‪ ,‬תהליך המובל בידי אנשים שאין להם כל ידע הלכתי ולא הבנה היסטורית‬
‫פילוסופית במהות התפילה‪ ,‬אנשים שיש להם החוצפה לקעקע עיקרים ומנהגים‬
‫שהתקדשו בנחלי דם ודמעות‪ .‬כלל דתי מחייב מבלי להתחשב בחוסר הפופולאריות שלו‬
‫בקרב ההמונים‪.‬‬
‫ויש לנקוט שלושה צעדים‪ :‬א‪ .‬לערוך פעולות הסברה בכתב ובעל פה‪ .‬ב‪ .‬לתמוך מוראלית‬
‫באותם יחידים ורבנים הנלחמים לעיתים בחירוף נפש למען קדושת בתי‪-‬הכנסת‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫לבנות בתי‪-‬כנסת בפרברים ובמקומות חדשים בהם מתיישבים יהודים‪.‬‬
‫יד‪ .‬האורתודוכסיה והתנועות הלא אורתודוכסיות (מכתב ‪)21‬‬
‫הגרי"ד מ דגיש שאחדות ישראל היא עקרון מרכזי של יהדות‪ ,‬המתבטא בצורה כפולה‪ :‬א‪.‬‬
‫בייחודו של אורח החיים היהודי‪ ,‬הכולל שמירת מצוות‪ .‬זה מה שמקשר תימני מתל אביב‬
‫ליהודי מבוסטון‪ .‬ב‪ .‬בגורל הפוליטי‪-‬היסטורי המיוחד שלנו כאומה‪ ,‬ואין היהודי מסוגל‬
‫להתנתק מאחדות ישראל‪ ,‬הנובעת מבדידותו הגורלית של כלל ישראל כעם‪.‬‬
‫יוצא‪ ,‬ש כאשר מדובר על ייצוג יהודים או אינטרסים יהודיים כלפי חוץ‪ ,‬ועל הגנה על‬
‫זכויותיהם בפני העולם הלא‪-‬יהודי‪ ,‬חייבות כל הקבוצות והתנועות להתאחד‪.‬‬
‫אסור‬
‫שיתהווה איזשהו בקיע בשטח זה שעלול לגרום סכנה לכלל ישראל‪ .‬האחדות הזאת‬
‫כוללת את כולם‪ ,‬החל מראש ממשלת צרפת‪ ,‬פייר מנדס‪-‬פרנס‪ ,‬וכלה ביהודי הישן של‬
‫מאה שערים‪ .‬עובדה היא שבמשרפות של תקופת השואה התערבב אפרם של חסידים‬
‫ואנשי מעשה עם אפרם של מהפכנים קיצוניים ושל הוגי דעות חופשיים‪.‬‬
‫אך בעניינים הפנימיים‪ ,‬כלומר באינטרסים דתיים‪-‬רוחניים‪ ,‬כגון חינוך‪ ,‬בתי‪-‬כנסיות‬
‫והתאחדות רבנים‪ ,‬האורתודוכסיה אינה יכולה ואינה צריכה להיות קשורה לחוגים‬
‫המכחישים את יסודות השקפת עולמנו‪ .‬הרי המרחק בין הרפורמה לבין האורתודוכסיה‬
‫גדול יותר מן המרחק שהפריד בימי בית שני בין הפרושים לבין הצדוקים‪ ,‬או בימי‬
‫הגאונים בין הקראים לבין הרבניים‪.‬‬
‫טו‪ .‬המלחמה נגד התנועה הקונסרבטיבית (מכתב ‪)21‬‬
‫נשאל הגרי" ד מדוע לוחמת האורתודוכסיה נגד התנועה הקונסרבטיבית‪ ,‬אף שנציגיה‬
‫טוענים שהם מכירים בסמכותה של ההלכה‪ .‬הגרי"ד משיב שאין "מלחמה" אלא מאבק‬
‫אידיאולוגי ולעולם לא מאבק אישי‪ .‬כדי להתעסק בהלכה חובה למלא שלושה תנאים‪:‬‬
‫א‪ .‬חובה על האדם להיות למדן‪ .‬כשם ששומה על האדם המדבר על מתמטיקה או פיסיקה‬
‫להיות בקי בתחום‪ ,‬כך צריכים לדעת את ההלכה על בוריה כדי להיות ראוי לדון בכל‬
‫השאלות שהיא מעוררת‪.‬‬
‫ב‪ .‬חובה להכיר בקדושתה של ההלכה ובנצחיות צביונה המושלם‪ ,‬בכל הזמנים ובכל‬
‫המצבים‪ .‬הלכה לחצאין אינה קיימת כלל‪.‬‬
‫ג‪ .‬את ההלכה יש לפרש לאור השיטות‪ ,‬העקרונות והתבניות הקטגוריות של הלוגיקה‬
‫ההלכתית‪ ,‬אשר חושלו בידי חכמי התורה הראשונים והאחרונים‪ .‬מהותה של ההלכה‬
‫אינה מתבטאת רק בתוכן ובטקסטים בלבד אלא היא מסורת‪.‬‬
‫אם התנועה הקונסרבטיבית מכירה באמת בסמכותה של ההלכה‪ ,‬הרי שעליה למלא את‬
‫שלושה התנאים‪ .‬אמנם כיצד ייתכן שהלכה המבוססת על למדנות ועל אמונה בקדושת‬
‫התורה ובהמשכיותה תתיר נסיעה בשבת לטמפל‪ ,‬סידור קידושים לגרושה עם כוהן‪ ,‬שינוי‬
‫נוסח התפילה‪ ,‬הכנסת מקהלות מעורבות לבתי‪-‬התפילה ועוד? תנועה זו נוהגת כיום‬
‫בדיוק כפי שנהג בזמנו שאול התרסי‪ ,‬אחד מן השליחים הנוצריים‪ .‬היא מתנערת כליל מן‬
‫ההלכה ומן המצוות המעשיות‪ ,‬ונוטלת לעצמה מן התורה רק את עקרונות המוסר‬
‫האוניברסאליים שבה‪ .‬כאשר אותה תנועה מדברת על הלכה‪ ,‬איננו מסוגלים להבין למה‬
‫כוונתה במונח זה ובאיזו הלכה מדובר‪ :‬ההלכה של ר' עקיבא‪ ,‬רב אשי‪ ,‬ר' יוסף קארו‬
‫והרמ"א‪ ,‬או באיזו "הלכה" חדשה שהומצאה ב"כנסת הרבנים" של אותה תנועה? כנגד‬
‫טשטוש גבולות מעין זה נלחמת האורתודוכסיה‪ ,‬באשר היא רואה בכך סכנה מוחשית‪.‬‬
‫טז‪ .‬סוגיית "מיהו יהודי?" (מכתבים ‪)29-28‬‬
‫ראש הממשלה‪ ,‬דוד בן גוריון‪ ,‬פנה ללמעלה מארבעים רבנים‪ ,‬חוקרים‪ ,‬סופרים והוגי‬
‫דעות ושאל‪ :‬במקרה והאם לא יהודיה ולא נתגיירה‪ ,‬אבל היא וגם האב מסכימים שילדם‬
‫יהיה יהודי – האם לרשום אותו כיהודי על יסוד הבעת רצונם של ההורים והודעתם בתום‬
‫לב כי הילד אינו בן דת אחרת‪ ,‬או נוסף להסכמת ההורים והודעתם דרוש עוד טקס כל‬
‫שהוא כדי שהילד יירשם כיהודי‪.‬‬
‫הגרי"ד מ גיב ביחד עם מורו המובהק בתנ"ך וידידו הקרוב‪ ,‬הג"ר חיים העליר‪ ,‬שגם נשאל‬
‫על ידי בן גוריון‪ .‬הם משיבים שיש שתי הלכות‪ :‬א‪ .‬האם קובעת את קדושת הוולד ואת‬
‫השתייכותו לכנסת ישראל‪.‬‬
‫ב‪ .‬גרות כשרה ויעילה מתבטאת במילה ובטבילה בזכר‬
‫ובטבילה לבדה בנקבה‪ .‬לפיכך אי אפשר לקטן או לגדול להיחשב או להירשם כיהודי אם‬
‫אמו נכריה‪ ,‬והוא לא נתגייר כדת משה וישראל‪ .‬הצהרת ההורים או המבוגר בעצמו אינה‬
‫מעלה ואינה מורידה‪.‬‬
‫הם מוסיפים‪ :‬אנו תמהים מאוד מדוע תבוא ממשלת מדינת ישראל‪ ,‬תקצץ בנטיעות ותנסה‬
‫לקעקע את בירת היהדות העתיקה שנתקדשה בדמיהם ובייסוריהם של דורות קדומים‪,‬‬
‫אשר רק הודות להם נשמר ייחודינו כעם קדוש המקושר בחבלי אהבה עזה וקדושה לארץ‬
‫הקודש‪ .‬האם מחורבנה של קדושת ישראל תיבנה מדינת ישראל? ילמדנו אדוננו‪ ,‬ראש‬
‫הממשלה‪ ,‬אשר את שמו אנו מוקירים ואת זכויותיו ההיסטוריות למען תקומת המדינה אנו‬
‫מעריכים מאוד!‬
‫יז‪ .‬דחיית מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל (מכתבים ‪)34-29‬‬
‫אחרי שנפטר הרב הראשי לישראל הגרי"א הלוי הרצוג‪ ,‬התחיל תהליך ארוך וסוער‬
‫לבחירת ממלא מקומו‪ ,‬והיו שהציעו להגרי"ד להציג מועמדותו‪ .‬הגרי"ד שקל את ההצעה‬
‫ברצינות‪ ,‬ובסוף החליט לא לרוץ‪ ,‬וזאת משום כמה נימוקים‪:‬‬
‫אחד‪ ,‬הקשרים התמידיים בין הרבנות הראשית ובין משרד הדתות‪ ,‬וגם הדיון המתמיד‬
‫בכנסת בנוגע לפסקי הדין של הרבנות הראשית‪ .‬הרבנות וכוח פוליטי הם שני תחומים‬
‫נפרדים! וגם הרב הראשי איננו רב של קהילה‪ ,‬אלא ראש הרבנים בארץ ישראל‪ .‬הוא‬
‫חייב להיבחר אך ורק בידי רבנים!‬
‫שנית‪ ,‬התפקיד העיקרי של רב הוא ללמוד וללמד תורה‪ ,‬ולרבנים הראשיים בארץ אין כל‬
‫שייכות אל החינוך הדתי אלא הם משתתפים בטקסים ובעניינים מנהליים‪ .‬הוא כותב‪:‬‬
‫"אין לי בעולמי אלא ד' אמות של הלכה‪ ,‬אינני רוצה לצאת מהם‪ ,‬אף אם יתנו לי מלכות‬
‫שלמה"‪ .‬וכך אבותיו‪ ,‬בית בריסק (זקינו בית הלוי‪ ,‬סבו הגר"ח וכו')‪ ,‬אפילו כאשר נעשו‬
‫לרבנים בערים גדולות‪ ,‬המשיכו כמנהגם במתן שיעורים‪.‬‬
‫יח‪ .‬הזדהותו עם תנועת המזרחי (מכתבים ‪)38-31‬‬
‫עם פרסום ראיון בתקשורת הישראלית עם הגרי"ד בנושאים רבים תחת הכותרת‬
‫הפרובוקטיבית "הרב סולוביצ'יק פוסל את תכסיסי הדתיים"‪ ,‬הגרי"ד קיבל מכתבים‬
‫ממנהיגי תנועת המזרחי בארץ השואלים על נאמנותו לתנועה זו‪ .‬הגרי"ד הגיב בכמה‬
‫מכתבים המדגישים‪" :‬לתנועה זו אני נאמן בכל ליבי‪ .‬אמנם לא אכחיש‪ ,‬כי מפעם אין אני‬
‫תמים דעים עם הנהלת המפלגה ביחס לבעיות ידועות"‪.‬‬
‫באותה הזדמנות הגרי"ד סופר את המעלות של המזרחי‪ :‬א‪ .‬מפלגה פוליטית בארץ אשר‬
‫על חשבונה נזקפים רובם של הישגי הציבור הדתי‪ .‬כל מי שאינו כפוי טובה צריך להודות‬
‫על האמת‪ ,‬כי אלמלא עבודתה‪ ,‬לא היה רישומנו ביישוב החדש‪ .‬אבל הוא מאמין שחקיקה‬
‫דתית אינה מביאה גאולה רוחנית לתועים וטועים (באותו זמן‪ ,‬המזרחי עבד להעביר חוק‬
‫האוסר גידול חזירים)‪ ,‬אלא רק עבודה רוחנית‪-‬חינוכית תחולל נפלאות‪ .‬לכן אין לוותר אף‬
‫על קוצו של יוד בחינוך יהודי‪ ,‬אף אם היו מעניקים לנו כל מיני הנחות בתחומים אחרים‪,‬‬
‫עד כדי "ייהרג ואל יעבור"‪ .‬אך הגרי"ד מוסיף שמשום שהוא לא בן ארץ ישראל‪ ,‬אי אפשר‬
‫לו להשמיע דבריו‪.‬‬
‫ב‪ .‬המזרחי היא תנועה גדולה בעלת השקפת עולם חובקת שחקים‪ ,‬שכוחה גם יפה בגולה‪.‬‬
‫תפיסת עולם זו המבטאת את אמונתנו בנצח היהדות – מכריזה על עמידתנו האיתנה בתוך‬
‫טבורו של העולם המודרני‪ ,‬על יופיו וכיעורו‪ ,‬גדלו‪ ,‬תוקפו ואכזריותו‪ ,‬הסואן והגועש‪,‬‬
‫החורג והכובש‪ ,‬המלא עוז וגבורה מדעית‪-‬טכנולוגית‪ ,‬אבל גם שחצנות מבהילה‪ ,‬זוהמה‬
‫מוסרית וטומאת הנפש‪.‬‬
‫ג‪ .‬הגרי" ד גם מזכיר שאחד הנימוקים להצטרפותו למזרחי הוא משום הנהגת תנועה זו‬
‫בנימוס ובדרך ארץ כלפי יריביהם הפוליטיים‪.‬‬
‫יט‪ .‬בתי‪-‬ספר של המיסיון במדינת ישראל (מכתב ‪)39‬‬
‫אחרי שני נאומים חוצבי להבות נגד בתי‪-‬ספר של המיסיון במדינת ישראל‪ ,‬הגרי"ד חותם‬
‫ביחד עם עוד ראשי ישיבה באמריקה (כולל הגר"מ פיינשטיין והג"ר יצחק הוטנר) והגופים‬
‫האורתודוכסים שם‪ ,‬במכתב לראש הממשלה‪ ,‬מר לוי אשכול‪ ,‬וכתוב בו‪:‬‬
‫"אנו החתומים מטה‪ ,‬נציגי היהדות הנאמנה לריבונו של עולם ולתורתו‪ ,‬הזדעזענו למקרא‬
‫הדיווחים על פעילות מיסיונרית בארץ הקודש‪ ,‬פעילות המאיימת על קיומנו כעם אחד‬
‫בארץ ישראל ובגולה‪ .‬הגענו למסקנה כי איננו יכולים עוד להתייחס לעניין רציני זה‬
‫בשוויון נפש‪ ,‬ואשמים נהיה אם נמשיך לשתוק‪.‬‬
‫החלטנו שלא לנוח ושלא לשקוט עד שתטוהר ארץ הקודש מתועבותיהם של אנשי‬
‫המיסיון‪.‬‬
‫אנו פונים אל ראש הממשלה בבקשה נרגשת להסיר את חרפת השמד מעלינו‪ ,‬ולהביא‬
‫באמצעות חקיקה לביטול מלא של פעילותו הצבועה של המיסיון המנתק יהודים‬
‫מאמונתם"‪.‬‬
‫כ‪ .‬הפרדת דת ומדינה במדינת ישראל (מכתב ‪)41‬‬
‫בתוך ראיון‪ ,‬אומר הגרי"ד‪" :‬רעיון ההפרדה [בין דת ומדינה] כולו מנוגד להשקפתנו‬
‫ולאמונתנו בהגשמת ההבטחה הנבואית המוליכה לגאולה שלמה‪ .‬מחוייבותנו הכוללת‪ ,‬הן‬
‫כחברים בקהילת הברית ההיסטורית אל מול ריבונו של עולם והן כחברים בקהילה‬
‫ההיסטורית זה כלפי זה‪ ,‬היא בלתי ניתנת להפרדה‪.‬‬
‫מדינה המושתתת על אגנוסטיות ועל חילוניות איננה יכולה להתאים להשקפה זו של‬
‫גאולה‪ .‬אם ייחודיות זו נמחקת לגמרי במדינת ישראל‪ ,‬אזי מהיכן הזכות לכנות את‬
‫המדינה בשם התואר 'יהודית'?‬
‫זאת ועוד‪ :‬זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מאפשרת ליהודים הגרים בגולה‬
‫להגיב על טענת 'הנאמנות הכפולה'‪ ,‬שהיא לדידם בעיה אשר לא ניתן לטאטאה אל מתחת‬
‫לשטיח‪ .‬אם מדינת ישראל תקריב את ייחודיותה כמדינה יהודית לטובת החילוניות‪ ,‬אזי‬
‫הדילמה העומדת בפני היהודי המתגורר בגולה – המבקש לאהוב את מדינת ישראל וגם‬
‫להיות נאמן לארץ שבה הוא חי – נעשית מביכה עד מאוד"‪.‬‬
‫כא‪ .‬יהודי שמרד באמיתו ויצא לתרבות רעה (מכתב ‪)42‬‬
‫בתוך ראיון‪ ,‬מדבר הגרי"ד על מי שמרד באמיתו ויצא לתרבות רעה‪ .‬הוא אומר שלפי‬
‫ההלכה‪ ,‬כלומר הגישה הפורמאלית‪ ,‬הוא עדיין יהודי‪ ,‬אבל לפי הגישה האמוציונאלית‪,‬‬
‫הוא כבר לא‪ .‬בעת פרשת האח דניאל (יהודי שהתנצר‪ ,‬נעשה כומר ורצה ליהנות מחוק‬
‫השבות)‪ ,‬הגרי" ד כתב לרבנים בישראל שיפסיקו לפסוק על פי ההלכה בזה ויפסקו לפי‬
‫רגשותיהם‪ .‬לפי ההלכה האח דניאל הוא יהודי‪ .‬ותודה לאל שבית‪-‬המשפט העליון לא‬
‫התחשב בהלכה הפורמאלית והוציא פסק דין משפטי אמוציונאלי‪ .‬הוא התפלל שלא‬
‫ישמעו להלכה‪ .‬הרבנים רוצים לכלכל את כל מעשינו לפי ההלכה הפורמאלית‪ .‬לו פסק‬
‫בית‪-‬המשפט העליון שהאח דניאל צריך להירשם כיהודי‪ ,‬אז יהודי אמריקה יכולים‬
‫להשתייך לכנסייה פרוטסטנטית ובפטיסטית המסתפקת בעצם ההשתייכות‪.‬‬
‫כב‪ .‬חופש דתי במדינת ישראל גם לרפורמים ולקונסרבטיבים (מכתב ‪)43‬‬
‫נשאל הגרי"ד על חופש דתי במדינת ישראל גם לרפורמים ולקונסרבטיבים‪ ,‬והשיב שהוא‬
‫אינו מאמין שיש עתיד לרפורמים ולקונסרבטיבים בישראל‪ .‬הם מבוססים על אבות‬
‫התרגום‪ .‬אם יהודי אמריקה היו מבינים את התפילות במקור‪ ,‬לא היה צורך בראביי‬
‫רפורמי‪ .‬בישראל‪ ,‬כשהעברית שולטת‪ ,‬חמישים אחוז מעבודת הראביי הרפורמי מיותרת‪.‬‬
‫גם החופשיים בישראל לא יראו בראביי רפורמי מנהיג רוחני‪ .‬הם אולי בועטים‪ ,‬אבל‬
‫כשיצטרכו לרב‪ ,‬ילכו לרב אורתודוכסי‪ .‬דברים רבים שהרפורמה עושה כאן יטילו פחד על‬
‫אנשי מפא"י‪ .‬פעם סיפר הגרי" ד לבן גוריון על מעשי הרפורמה והוא לא האמין‪ .‬אז‬
‫הגרי" ד ראה ההבדל בין יהודי רפורמי לבין בן גוריון‪ .‬אם יש יהודים הרוצים להיכנס‬
‫להיכל רפורמי‪ ,‬ייכנסו כאוות נפשם ואין האורתודוכסים צריכים להתערב‪ .‬סיים הגרי"ד‪:‬‬
‫"אני מדבר עכשיו מבחינה פרגמאטית‪ ,‬כאשר אני אומר שכפייה בדת מזיקה‪ .‬ואיני דתי‬
‫ליברלי הרואה בדת עניין פרטי"‪.‬‬
‫כג‪ .‬ההישארות בגולה (מכתב ‪)43‬‬
‫מורה בבית‪-‬ספר תיכון בגבעת וושינגטון לימדה את מסתו הקלאסית של הגרי"ד‪' ,‬קול‬
‫דודי דופק'‪ ,‬המשרטטת את חזונו רב העוצמה על אודות הציונות הדתית ואת קריאתו‬
‫ליהודי ארה"ב לעלות לארץ‪ .‬התלמידות שאלו את המורה מדוע הגרי"ד‪ ,‬אשר דיבר על‬
‫נושא זה בצורה כה נלהבת‪ ,‬לא עלה ארצה בעצמו‪ .‬היא שלחה מכתב להגרי"ד עם‬
‫השאלה‪.‬‬
‫הגרי"ד משיב בענווה גדולה כמה תשובות‪ :‬א‪ .‬הוא מקבל את התוכחה ברצון וכותב‪:‬‬
‫"חטאתי לארץ הקודש"‪ .‬ב‪ .‬הוא תכנן עם אשתו לבוא לששה חודשים‪ ,‬כדי לראות את‬
‫הארץ ואת העם היושב בציון‪ ,‬אבל רעייתו נפטרה‪ .‬ג‪ .‬הוא עכשיו שרוי בדיכאון‪ ,‬עצבות‬
‫וצער על פטירת אשתו ( גם אימו ואחיו נפטרו באותו זמן)‪ ,‬וצריך לעלות ירושלימה‬
‫בשמחה‪ .‬ד‪ .‬וזו עיקר תשובתו‪" :‬גם אני‪ ,‬יהודי פשוט‪ ,‬בלשון רבנן דיבנה (ברכות יז א)‬
‫הייתי אומר‪ :‬אני מלמד – והרבה העמלים עם הציבור בשדה החינוך התורני מלמדים‪ ,‬אני‬
‫מלאכתי בעיר ניו יורק הגדולה‪ ,‬במוסד רב תלמידים – והם מלאכתם בגבעת ואשינגטון או‬
‫במושב אחר במוסד מצומצם בכמותו‪ .‬אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו‬
‫לשמים‪ .‬מלאכת כולנו מוקדשת לטיפוח ערכי היהדות‪ ,‬מסורת אבות ותורת רבותינו‪ ,‬בעלי‬
‫קבלה וחכמיה"‪.‬‬
‫כד‪ .‬יהודים בגולה המבטאים את דעותיהם בשאלות ביטחוניות של מדינת‬
‫ישראל (מכתב ‪)44‬‬
‫במאמר בעיתונות ציטט רב אורתודוכסי אמריקאי בולט התבטאויות בשמו של הגרי"ד‬
‫התומכות בפשרה טריטוריאלית מצד ממשלת ישראל‪ .‬הרב ש"ז שרגאי‪ ,‬שהיה תומך נלהב‬
‫של העמדה ה"ניצית" בסוגיה זו‪ ,‬כתב מכתב ארוך אל הגרי"ד‪ .‬הגרי"ד משיב שהוא לא‬
‫הצהיר מעולם שום חוות דעת על עניינים שלפי השקפתו רק בני ישראל‪ ,‬המגינים בדמם‬
‫על גבולות הארץ‪ ,‬זכאים לטפל בהם‪ .‬הוא אינו מאלה היושבים בנציבין ורוצים לפרוש‬
‫מצודתם על ירושלים‪.‬‬
‫לגופו של עניין‪ ,‬הגרי"ד מוסיף שבהשקפתו הפרטית‪ ,‬דברי הרב שרגאי המה בגדר ספקות‬
‫אצלו ואין הנחיותיו פשוטות כל כך‪ ,‬וכשיתראו אחד עם השני ישתדל לבאר את עמדתו‬
‫הפרטית בהחלט‪.‬‬
‫סוגיות בין‪-‬דתיות‬
‫כה‪ .‬השתתפות יהודים במועצת הכנסייה השנייה של הוותיקן (מכתבים ‪)48-44‬‬
‫לגבי "המועצה האקומנית" ( מורכבת מחשמנים ומכוהנים גבוהים של הכנסייה הקתולית‪,‬‬
‫המטפלת בדוגמטיקה ובטקסי הדת ופולחנה)‪ ,‬נשאל הגרי" ד על הרעיון להזמין יהודים‬
‫(וביתר דיוק‪ ,‬שהיהודים יזמינו את עצמם) בתורת משקיפים‪ .‬מגיב הגרי"ד שמן המועצות‬
‫הללו באו חוקי הכנסייה הקתולית נגד היהודים בימי הביניים‪ .‬הכנסייה הקתולית נהגה‬
‫ביהודים לפי שתי שיטות‪ :‬השיטה האחת היי תה שימוש בכוח כדי להכריח את היהודים‬
‫לקבל את הדת הנוצרית‪ ,‬והשנייה הייתה שיטה של ביטול ושכחה‪ .‬עתה מתקרבת‬
‫הכנסייה הקתולית לשיטת הפרוטסטנטים בעניין היהודים – היינו‪ ,‬לקרבם בדברי חיבה‬
‫ושבח‪ .‬הנה הוקמה מחלקה מיוחדת ליהודים בוותיקן‪ .‬לא נוסדה מחלקה כזו לטיפול‬
‫בערבים או בהינדים‪ .‬לכן כל מקור ההזמנה הוא בתקווה שבסופו של דבר יקבלו את הדת‬
‫הנוצרית‪ .‬אם היהודים יבקשו הזמנה כזו‪ ,‬יאמרו הגויים שהיהודים רוצים לחזור בתשובה‬
‫לנצרות‪ .‬וגדולה מזו הסכנה לנוער היהודי שבאמריקה‪ ,‬שכוח עמידתו הרוחנית אינו‬
‫מרובה‪ ,‬ואף הוא עשוי לפרש את ההליכה ל"מועצה האקומנית" כהליכה לכנסייה‪.‬‬
‫אם ראש י הכנסייה הקתולית הגיעו לידי הכרת הצורך בהשמטת אותן הפסקאות שבברית‬
‫החדשה הספוגות שנאת ישראל (כגון שהיהודים הם עם רוצחי אל‪ ,‬או שהיהודים הוגלו‬
‫מארצם בעוונם זה וכדומה)‪ ,‬הם יכולים לעשות כן בלא שנבקש זאת מהם‪.‬‬
‫ועוד נימוק להימנע מלהשתתף‪ :‬עוד לא אירע בתולדות הכנסייה הקתולית שתעשה ויתור‬
‫איזה שהוא בלא שתדרוש גמול‪ .‬אם היהודים לא יוכלו לקבל את הדרישות הללו‪ ,‬סוף‬
‫שרק נחריף את היחסים בינינו לבינם ונגביר את שנאתם אלינו‪.‬‬
‫כו‪ .‬יחסים בין‪-‬דתיים (מכתבים ‪)13-11‬‬
‫כותב הגרי" ד שהמסורת היהודית מבטאת את עצמה במיזוג של אוניברסליות וייחודיות‪.‬‬
‫מצד אחד‪ ,‬אנו רואים עצמנו כחברים בקהילה העולמית וכמחוייבים לעודד התקדמות בכל‬
‫התחומים‪ ,‬הכלכלי והחברתי‪ ,‬המדעי והמוסרי‪ .‬אנו מתנגדים לפילוסופיה של התבדלות או‬
‫של הסתגרות אזוטרית‪ .‬מצד שני‪ ,‬אנו קהילה של אמונה שונה‪ ,‬בעלת מחוייבות יחידה‬
‫במינה‪ ,‬זיקה סגולית אל האלוהים ודרך חיים מיוחדת‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬בתחומי עניין אוניברסליים‪ ,‬אנחנו מקדמים בברכה חילופי דעות ורשמים‪ .‬אבל‬
‫תחומי האמונה‪ ,‬ההלכה‪ ,‬יסודות הדת והפולחן‪ ,‬המבטאים אהבתנו את האלוהים‬
‫ומסירותנו לו‪ ,‬הם אישיים ומעידים על זיקה אינטימית שאין לדון אודותיהם עם אחרים‪.‬‬
‫בשל כך אנחנו מתנגדים לכל ויכוח פומבי‪ ,‬דיאלוג או סימפוזיון שעניינם אמונתנו‪ ,‬עיקרי‬
‫השקפתנו או מצוות דתנו נוכח היבטים "דומים" הקיימים אצל קהילת מאמינים אחרת‪.‬‬
‫אנחנו מאמינים בבוראנו ומסורים לו באופן מיוחד‪ ,‬ולא נבוא להטיל ספק באמונתנו‪ ,‬להגן‬
‫עליה‪ ,‬להתנצל בגללה‪ ,‬לנתח אותה או להציע לה הסבר רציונאלי במסגרת דיאלוגים‬
‫העוסקים בנושאים "פרטיים" אלה‪ ,‬הנותנים ביטוי לזיקתנו האישית אל אלוהי ישראל‪.‬‬
‫אנחנו מניחים שחברים בקהילות אחרות של מאמינים יחושו באותו אופן במה שנוגע‬
‫למחוייבותם הדתית האישית‪.‬‬
‫פסקי הגרי"ד‬
‫[לקט]‬
‫התאמת התורה לזמן‬
‫על הגמרא בשבת (לא א) "אמר רבא‪ :‬בשעה שמכניסים אדם לדין אומרים לו‪ ...‬קבעת‬
‫עתים לתורה"‪ .‬העיר הגרי"ד סולוביצ'יק בדרך דרוש‪ ,‬שהרבה אנשים מודרניים תמיד‬
‫טוענים שדיני התורה ניתנו מלפני כל כך הרבה שנים‪ ,‬ואינם בני משמעות לתקופתנו‪ ,‬ומן‬
‫הצורך לעדכן את התורה כפי רוח הזמנים והעתים בהם אנו חיים‪ .‬ועל כך אמר רבא‬
‫שביום הדין הגדול ישאלונו בבית‪-‬דין של מעלה‪ :‬האם נהגתם כדבעי‪ ,‬לקבוע את העתים‬
‫כפי רוח התורה‪ ,‬או שהייתם מן הרפורמים המתלוננים‪ ,‬שתמיד רוצים לעשות להיפך ‪-‬‬
‫לקבוע את התורה כפי רוח הזמן? (דברי הרב עמ' קעו)‪.‬‬
‫אישה וטלית‬
‫מסופר על הגרי"ד סולוביצ'יק שאישה שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש טלית גדול‬
‫בתפלה‪ .‬השיב לה‪" :‬משום שזה שינוי גדול במסורת‪ ,‬יש להתקדם בהדרגה”‪ .‬הוא הציע לה‬
‫ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו‪ .‬לאחר‬
‫שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה‪ .‬אמר לה‬
‫הגרי"ד‪" :‬במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי‪ ,‬אם כן זה מגלה‬
‫שההרגשה שלך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה"‪ ,‬ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית‬
‫(הרב אריה פרימר והרב דב פרימר‪.)Tradition 32:2 .‬‬
‫מנין מעורב‬
‫הגרי"ד סולוביצ'יק החמיר מאוד בבתי‪-‬כנסיות אשר בהם יושבים האנשים והנשים‬
‫בתערובת‪ ,‬שזה התחיל מהכנסיות של עובדי עבודה זרה – להתפלל כל המשפחה ביחד‪,‬‬
‫ופירסם בעיתונות איסור על הכניסה לתוכם‪ ,‬ואפילו אם המקום היחידי שאפשר לשמוע‬
‫תקיעת שופר בראש השנה הוא בבית‪-‬כנסת כזה‪ ,‬מן הנכון להישאר בבית ולוותר על‬
‫מצוות שופר‪ ,‬כי אם ילך לשם‪ ,‬אמנם יקיים מצוות שופר‪ ,‬אך באותו הזמן הרי יעבור על‬
‫"לא תעשה כן לד' אלקיך"‪ .‬ואם ישאר בביתו‪ ,‬יבטל את מצוות שופר‪ ,‬אך לא יעבור בלאו‬
‫הנ"ל‪ ,‬ומן הנכון לומר בכהאי גוונא ששב ואל תעשה עדיף (עיין עירובין ק א‪ .‬נפש הרב‬
‫רלב‪ .‬דברי הרב עמ' קנו‪-‬קנז)‪.‬‬
‫עזרת נשים‬
‫אדם אחד מאירופה תמה בפני הגרי"ד על כך שלפני המלחמה‪ ,‬החרדים המדקדקים‬
‫מעולם לא התפללו בבית‪-‬כנסת מסויים שבווילנא‪ .‬הוא שאל‪ :‬הלא באותו בית‪-‬הכנסת‬
‫הייתה עזרת הנשים מלמעלה‪ ,‬ואורתודוקסים היו ולא רפורמים‪ ,‬ומאי טעמא מיאנו‬
‫המדקדקים להתפלל שמה‪.‬‬
‫והשיבו הגרי"ד תיכף ומיד‪ :‬מה אינך מבין? בבית‪-‬כנסת באמת אורתודוקסי‪ ,‬היו עושים‬
‫עזרת הנשים שמלמעלה רק מאחורה‪ ,‬שלא יוכלו הגברים היושבים למטה להסתכל למעלה‬
‫ולראות את הנשים‪.‬‬
‫ואילו בבית‪-‬הכנסת ההוא הייתה עזרת הנשים למעלה לא רק‬
‫מאחורה אלא גם משני הצדדים‪ ,‬והמדקדקים החשיבו זאת כבר לפרצה של מודרניות‪,‬‬
‫שהרי הגברים למטה יכולים להסתכל למעלה ולראות את הנשים היושבות משני הצדדים‪,‬‬
‫ופשיטא שמיאנו להתפלל שמה (דברי הרב עמ' קנו)‪.‬‬
‫לימוד תורה מתוך חז"ל‬
‫סיפר הג"ר צבי שכטר על הגרי"ד‪" :‬שאלו את רבנו‪ ,‬עד כמה צריכים להכניס ממסורת‬
‫התושבע"פ בשעה שמלמדים חומש לילדים צעירים‪ ,‬והשיבם‪ ,‬שאם מלמדים חומש בלי‬
‫חז"ל‪ ,‬תשאר התורה כמו ה'בייבעל של הנוצרים'‪ ,‬ותמיד צריכים ללמד חומש בצרוף עם‬
‫מסורת התושבע"פ‪ .‬והוסיף עוד ואמר שעל דבר זה היה רבינער הירש מומחה גדול‪ ,‬לצרף‬
‫התושבע"פ יחד עם לימוד החומש" (דברי הרב עמ' רב)‪.‬‬
‫אוניברסיטה נפרדת‬
‫דבר ידוע הוא שבאמריקה בישיבה‪-‬אוניברסיטה‪ ,‬כשהציעו לשים בנים ובנות באותו‬
‫קמפוס‪ ,‬הגרי"ד סולוביצ'יק והרבה ר"מים איימו להתפטר (ד"ר טובה ליכטנשטיין‪ ,‬בת‬
‫הגרי"ד ואשתו של הגר"א ליכטנשטיין‪ ,‬בראיון ומובא בספר‬
‫‪An American Orthodox‬‬
‫‪Dreamer‬עמ' ‪ 141‬הערה ‪ .42‬וספר ‪Mentor of Generations: Reflections on Rabbi Joseph‬‬
‫‪ B. Soloveitchik‬עמ' ‪ .8‬גם הרב אהרן רקפת ‪ -‬ר"מ בגרוס‪-‬כולל מזכיר את העובדה בשיעוריו‪.‬‬
‫וכן בעוד מקומות)‪.‬‬
‫הזמנת מחלל שבת‬
‫הגרי"ד סולוביצ'יק נשאל על ידי רב‪" :‬השאלה הכי חמורה שעומדת בפניו ברבנות כעת‬
‫היא שאלת הזמנת בעלי בית לסעודה אצלו בשבת‪ ,‬כי מרגיש הוא שיוכל להשפיע עליהם‬
‫לטובה בזה שישתתפו עם משפחתו בסעודת שבת‪ ,‬אלא שיודע הוא שכמה יחללו את‬
‫השבת בנסיעה ברכב להגיע לביתו"‪ .‬הוא השיב תיכף ומיד‪" :‬איזו שאלה יש בזה‪ ,‬דבר זה‬
‫אסור הוא‪ ,‬ואין בזה על מה לדבר" (דברי הרב עמ' קע)‪.‬‬
‫מניין לנשים‬
‫דבר ידוע הוא שהגרי"ד הביע דעתו לכמה וכמה רבנים באמריקה ובקנדה שאין מן הנכון‬
‫להנהיג בבית הכנסת קיבוצי תפילה מיוחדים לנשים בשבתות‪ ,‬ולא לקריאת התורה‪ ,‬ולא‬
‫לקריאת המגילה ולא להקפות מיוחדות (נפש הרב עמ' קמה)‪.‬‬
‫ופעם נכנס אחד מהרבנים הצעירים המודרניים אצל הגרי"ד והגיד לו שהוא עומד להתחיל‬
‫קיבוץ תפילה מיוחד לנשים בבית‪-‬הכנסת שלו‪ ,‬ולא הגיב הגרי"ד על דבריו‪ .‬לאחר שיצא‬
‫שאלו הרב מנחם האלזער [שהיה נוכח בשעת מעשה‪ ,‬והכיר את דעת הגרי"ד בזה]‪ :‬מאי‬
‫טעמא לא אמר לו שלא לעשות כן‪ .‬השיבו הגרי"ד‪ ,‬שהרגשתו הייתה שהלה לא בא לשאול‬
‫עצתו בדבר‪ ,‬ולא היה מעוניין לשמוע את חוות דעתו‪ ,‬אלא רק בא להודיעו על דבר‬
‫החלטתו שלו‪ ,‬ואשר על כן לא אמר לו מאומה (מפניני הרב עמ' סז‪-‬סח‪ .‬ועיין מה שאמר‬
‫הג"ר צבי שכטר שיש בזה שתים עשרה איסורים‪ .‬בעקבי הצאן עמ' כא‪-‬לז)‪.‬‬
‫קריאת מגילה על ידי אישה לנשים‬
‫אחד מהרבנים המודרניים הצעירים ממוסמכי ישיבה יוניברסיטי רצה להנהיג מקרא‬
‫מגילה מיוחד לנשים‪ ,‬שתקרא אחת מהנשים בעד השאר‪ ,‬ורצה לשאול את פי הגרי"ד‬
‫סולוביצ'יק בזה להסכמתו‪ ,‬אלא חשש פן לא יסכים עמו ויגיד לו שאסור‪ ,‬על כן עשה‬
‫בערמה ושלח רב אחר לשאול‪ ,‬והשיבו הגרי"ד‪ ,‬דאין לעשות כן‪ ,‬דלפי המבואר במדרש‬
‫הנעלם לרות [המובא במג"א תרפט סק"ו] אישה לא תקרא לעצמה‪ ,‬רק תשמע מהאנשים‪.‬‬
‫וכשמסר הרב השני את דברי הגרי"ד אל הרב הראשון המודרני‪ ,‬החליט הלה להנהיג את‬
‫הנהגתו המחודשת‪ ,‬למרות מה שהגרי"ד התנגד לה‪ ,‬היות שהוא בעצמו לא שאל להגרי"ד‪,‬‬
‫והגרי"ד לא אסר לו אישית‪( ...‬מפניני הרב עמ' סח)‪.‬‬
‫ראביי רפורמי או קונסרבטיבי‬
‫כתב הרב חיים ג'קטר שמרת עטרה טברסקי סיפרה לו שאביה הגרי"ד סולוביצ'יק היה‬
‫מתכתב עם ראביי קונסרבטיבי‪ ,‬והיא ראתה שאביה כתב באנגלית ולא בלשון הקודש‪,‬‬
‫ושאלה אותו על כך‪ .‬ענה לה אביה הגרי"ד שאם הוא כותב באנגלית‪ ,‬הוא יכול לכנותו‬
‫בתואר ראביי‪ ,‬משום דרכי שלום‪ ,‬אבל בלשון הקודש יצטרך לכנותו הרב דלא כרצונו (בית‬
‫יצחק מ תשס"ח עמ' ‪ .)242‬וכן בשו"ת אגרות משה‪ ,‬הגרמ"פ תמיד מכנה ראביי ריפורמי‬
‫או קונסרבטיבי כ"ראביי"‪ ,‬ורב אורתודוקסי כ"רב"‪.‬‬
‫"הלכה יצירתית"‬
‫הגרי"ד התייחס ל'הלכה יצירתית'‪' ,‬הלכה גמישה'‪' ,‬הלכה חדשה'‪' ,‬הלכה בעלת משמעות' – בשתי‬
‫הרצאותיו‪' ,‬זה סיני' בשנת תשל"ו (דברי הרב עמ' קיב) ו'שיחה לפרשת קורח' בשנת תשל"ה‪,‬‬
‫והדברים נראים כאילו נאמרו בימים אלו ממש‪ .‬והנה מקצת מדבריו‪:‬‬
‫יסוד הכול הוא ענווה מול ריבונו של עולם‪ .‬בעל גאווה לעולם לא יוכל להיות תלמיד חכם גדול‪ .‬יש‬
‫לקבל ללא סייג את רצון ד'‪ ,‬ולא להחליפו בהגיון היומיומי שלנו‪ ,‬המאוד תועלתני‪.‬‬
‫חז"ל משתמשים בביטוי 'עול מלכות שמים' ולא 'קבלת מלכות שמים' – "כי אם אומרים קבלת‬
‫מלכות שמים‪ ,‬אז הנך מקבל אותה בגלל נוחיות‪ ,‬כיוון שזה מתאים לרצונותיך‪ .‬זו הסיבה שחז"ל‬
‫השתמשו בלשון עול‪ ,‬כלומר בלי להתחשב בעובדה שקבלת מלכות שמים היא לעתים מאוד לא‬
‫נוחה אלא עול כבד"‪.‬‬
‫"כדי להצטרף לשורות חכמי המסורה‪ ,‬עליך להימנע מלנסות להסביר את חוקי התורה על ידי‬
‫הסברים מבחוץ‪ .‬אין לשפוט‪ ,‬להעריך חוקים ומשפטים של תורה‪ ,‬על פי אמות מידה של שיטה‬
‫ערכית חילונית‪ .‬ניסיון כזה – בין אם יהא מבוסס על פרשנות היסטורית או פסיכולוגית‪ ,‬בין אם‬
‫יבוא מכיוון אוטיליטריסטי (תועלתני) – חותר תחת עצם אושיות התורה והמסורה‪ ,‬ומוביל לבסוף‬
‫לתוצאות היותר טרגיות"‪.‬‬
‫"אסור לנו להיכנע רגשית‪ ,‬אסור לנו להרגיש נחותים‪ ,‬לפתח תסביך נחיתות‪ .‬הסובל מתסביך‬
‫נחיתות‪ ,‬נכנע בפני הקסם החולף של סיסמה מודרנית‪ ,‬פוליטית או אידיאולוגית‪ .‬אני אומר שלא‬
‫רק שלא להתפשר – ודאי שלא להתפשר – אלא אפילו שלא להיכנע רגשית‪ ,‬לא להרגיש נחות‪.‬‬
‫אסור שאי פעם יעלה על דעתו של מי שקיבל עליו עול מלכות שמים‪ ,‬שחשוב לשתף פעולה‬
‫אפילו במשהו עם כיוון של פילוסופיה מודרנית חילונית‪ .‬לדעתי אין היהדות זקוקה להתנצל לא‬
‫בפני האישה המודרנית ולא בפני נציגים מודרניים של הסובייקטיביזם הדתי (הטוען ל'אמת‬
‫אישית')"‪.‬‬
‫" אין לנסות להתאים את הנורמה ההלכתית הנצחית לערכים חולפים של חברה נוירוטית (עצבנית‬
‫חולנית)"‪.‬‬
‫"קבלת עול מלכות שמים דורשת מאיתנו לרחוש כבוד ואהבה ולהעריץ את דבריהם של חכמי‬
‫המסורה‪ ,‬בין שיהיו תנאים‪ ,‬אמוראים או ראשונים‪ ,‬הם הסמכות הסופית"‪" .‬התבטאות בלתי‬
‫אחראית כלפי חז"ל‪ ,‬גובלת בכפירה"‪.‬‬
‫"אני ער לכך שהחיים המודרניים הם מאוד מורכבים‪ .‬יודע אני את בעיותיכם‪ ...‬אנו עומדים מול‬
‫בעיות מחרידות – חברתיות‪ ,‬תרבותיות‪ ,‬פוליטיות‪ ,‬כלכליות; בעיות במשפחה‪ ,‬בקהילה; ובעיות‬
‫של החברה בכלל‪ .‬מרגישים אנו לפעמים כאילו שוחים אנו נגד הזרם‪ ,‬שהוא נע במהירות‬
‫באמצעות כוח אחר לכיוון מנוגד לזה שאנו מתקדמים בו‪ ...‬ההמון ברובו הגדול נטש אותנו‪ .‬אנו‬
‫עומדים מול אתגר אדיר‪ ,‬אך אם אתם חושבים שהפתרון מונח בפילוסופיה רפורמיסטית או‬
‫בפרשנות חיצונית של ההלכה‪ ,‬אתם טועים טעות מרה"‪.‬‬
‫"בר ור מאליו שבעיות רבות לא ניתן לפתרון‪ ...‬אם אנחנו נאמר ליהודים דיסידנטים (מתנגדים‬
‫להלכה)‪ :‬זו עמדתנו – לא נמצא חן בעיניהם‪ .‬הם יגידו שאנחנו לא גמישים; שאנו אכזריים; אבל הם‬
‫יעריכו אותנו"‪.‬‬
‫"התורה קוראת ליהודי לחיות חיי גבורה הרואית‪ ,‬חיי הקרבה – מסירות נפש"‪.‬‬
‫" אך לומר שההלכה איננה רגישה לבעיות‪ ,‬אינה נענית לצרכים של אנשים‪ ,‬זהו שקר מוחלט‪.‬‬
‫ההלכה נענית לצרכים גם של הקהילה וגם של יחיד‪ ,‬אך להלכה יש המסלול שלה‪ ...‬קריטריונים‬
‫ועקרונות משלה"‪.‬‬
‫"האמינו לי שר' חיים (מבריסק) היה רגיל לנסות בכל כוחו להיות ֵמקל‪ .‬אבל ישנן גבולות גם‬
‫לקולות של ר' חיים‪ .‬כשאתה מגיע לקו הגבול‪ ,‬כל שתוכל לומר הוא‪ :‬אני נכנע לרצון העליון‪-‬על‪-‬כל‬
‫יתברך שמו לנצח נצחים"‪.‬‬
‫"לדבר על הלכה כעל מאובן‪ ,‬רחמנא ליצלן‪ ,‬זה מגוחך‪ ...‬אנו מתנגדים לשינויים‪ ,‬אבל חידושים הם‬
‫בוודאי עצם מהות ההלכה‪ .‬החידושים הם מתוך המערכת ולא מן החוץ"‪.‬‬
‫"קורח התקומם נגד סמכות ההלכה‪ :‬כל היהודים שווים! הִלכך לכל אחד זכות לפרש את ההלכה"‪.‬‬
‫"מה שקורח רצה‪ ,‬ורבים רוצים אפילו עכשיו‪ ...‬הוא שכלי הפרשנות של התורה יהיה ‪common‬‬
‫‪ ,sense‬הדעת האמפירית (המצויה למעשה) היום‪-‬יומית‪ ...‬השכל הרגיל"‪.‬‬
‫"תורה שבעל‪-‬פה לא ניתנת להיות מזוהה עם ‪ ... common sense‬יש לה מתודולוגיה של עצמה‪...‬‬
‫יודע זאת כל מי שמכיר מהי תורה שבעל פה"‪.‬‬
‫"אתם מודעים לתנועה לשחרור האישה? ולתלונות נגד תורה שבעל פה‪ ,‬נגד ההלכה שלנו‪ ,‬שהיא‬
‫מקפחת את האישה‪ ,‬שהאישה אינה שווה לאיש בהלכה?‪ ...‬יש רבנים המוכנים להיכנע כדי לפייס‬
‫כמה גבירות של שחרור האישה‪ .‬באופן בסיסי‪ ,‬כל מי שלמד חומש‪ ,‬ויודע חומש היטב‪ ,‬כל מי‬
‫שלמד גמרא‪ ,‬יודע שהאשמה זו הינה הוצאת דיבה מוחלטת‪ ,‬כיוון שהחומש בבראשית אומר‬
‫שאלוקים יצר אדם בצלמו‪ ,‬בצלם אלוקים ברא אותו‪ ,‬זכר ונקבה ברא אותם‪ ,‬אז השיוויון הוא‬
‫נתון"‪.‬‬
‫"תנו לי להסביר את שיטתם של חסידי ההלכה על פי ‪ ,common sense‬ולא משנה איך יכנו את‬
‫זה‪ :‬בין שיקראו לזה הלכה בעלת משמעות‪ ,‬הלכה יצירתית‪ ,‬הלכה חדשה‪ ...‬הם מובלים בטעות על‬
‫ידי דוקטרינה פילוסופית פשטנית‪ ,‬שכוללת חצאי אמיתות ואמירות נדושות שקריות‪ .‬הם מביאים‬
‫‪ ...‬תאוריה של דתיות סובייקטיבית"‪.‬‬
‫"כאשר אני שומע אנשים מדברים על הלכה בעלת משמעות‪ ,‬הפשרת קיפאון ההלכה‪ ,‬הלכה‬
‫אמפירית‪ ,‬אני יודע למה הם מתכוונים‪ ...‬בדיוק מה שהיה בדעתם של קורח וחסידיו"‪.‬‬
‫"כמובן‪ ,‬משה ניצח‪ ,‬וְעדת קורח הודתה לבסוף‪ :‬משה אמת ותורתו אמת"‪.‬‬
‫נספח‬
‫מלחמת הגרי"ד סולוביצ'יק נגד עבירה בשם התורה‬
‫הרב שלמה אבינר‬
‫ש‪ :‬מידי פעם הרב יוצא נגד עבירה זו או אחרת‪ .‬יש טוענים שצריך להרבות באהבת ישראל ולא‬
‫להכפיש יהודים?‬
‫ת‪ :‬אין שייכות זה לזה‪ .‬היהודים הם אהובים‪ ,‬גם אם הם עושים עבירה‪ .‬העבירה היא שנואה‪.‬‬
‫ובכלל לא תמיד היהודים אשמים‪ ,‬אלא אלה שמטעים אותם ומציגים להם עבירה כמצווה‪.‬‬
‫ש‪ :‬עוד הם טוענים שכל זה בגלל שהרב הוא נגד מודרניזם?‬
‫ת‪ :‬זו הכללה דמגוגית‪ .‬יש דבר מודרני שהוא טוב מאוד‪ ,‬ויש דבר מודרני שעליו נאמר‪ :‬אל תקרא‬
‫מודרני אלא מדרוני‪ .‬הגרי"ד סולוביצ'יק היה קרוב לאורתודוקסיה המודרנית‪ ,‬אך לא בגלל זה‬
‫הסכים עם כל דבר מודרני‪.‬‬
‫ש‪ :‬הם מאשימים את הרב שהוא סובר "חדש אסור מן התורה"‪...‬‬
‫ת‪ :‬גם זה כשל לוגי של שלילת האמצע‪ ,‬ראייה בשחור לבן והתעלמות מן המציאות המורכבת‪ :‬או‬
‫כל חדש אסור או כל חדש מותר‪ .‬לא כן‪ .‬זה נושא מורכב‪ .‬עיין מאמרו של מרן הרב קוק על‬
‫החדש‪ :‬יש חדש רע בבחינת "יבחר אלהים חדשים" (שופטים ה ח)‪ ,‬ויש חדש טוב שהישן מתירו‪.‬‬
‫ש‪ :‬יש גם טוענים שכל דעה שאין הרב מסכים איתה הוא מיד מכנה אותה כפירה!‬
‫ת‪ :‬שוב דמגוגיה זולה‪ .‬תלוי מה‪.‬‬
‫ש‪ :‬נכון‪ .‬מני סיוני ראיתי מאות פעמים ואולי אלפי פעמים שהרב אומר את דעתו ובד בבד מסכים‬
‫שיש גם דעות אחרות‪ ...‬נחזור לענייננו‪ .‬קודם הרב הזכיר את הגרי"ד סולוביצי'ק‪ .‬אבל האם הוא‬
‫לא היה מודרני וסבר שיש להתאים את התורה לרוח הזמן?‬
‫ת‪ :‬חלילה! אדרבה‪ ,‬הוא הצטער על כך שהיו אנשים מודרניים הטוענים שדיני התורה ניתנו מלפני‬
‫כל כך הרבה שנים‪ ,‬ואינם בני משמעות בתקופתנו‪ ,‬ומן הצורך לעדכן אותה לפי רוח הזמנים‬
‫והעיתים בהם אנו חיים‪ .‬הוא אמר שיש לעצב את המציאות לפי רוח התורה‪ ,‬ולא להיות כרפורמים‬
‫המתלוננים שתמיד רוצים לעשות להיפך ולקבוע את התורה כפי רוח הזמן‪.‬‬
‫ש‪ :‬למשל‪ ,‬בנושא הנשים שמשתוקקות לקיים מצוות של גברים‪ ,‬האם הוא לא ראה התקדמות?‬
‫ת‪ :‬ודאי לא‪ .‬מעשה באישה ששאלה אותו אם היא יכולה להתעטף בטלית גדול‪ .‬השיב לה שזה‬
‫שינוי גדול במסורת ויש להתקדם בהדרגה‪ .‬הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות‬
‫במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו‪ .‬לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה‬
‫החוויה הכי מרגשת בחייה‪ .‬אמר לה הגרי"ד‪" :‬משך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי‬
‫או הלכתי‪ ,‬אם כן זה מגלה שהרגשתך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה"‪ ,‬ולא נתן לה את הסכמתו‬
‫ללבוש טלית‪ .‬וכן הוא התנגד לכך שאישה תקרא מגילת אסתר עבור נשים‪ ,‬על פי המדרש הנעלם‬
‫על רות‪ .‬ויש על זה מאמר ארוך של תלמידו הנאמן הג"ר צבי שכטר שהוא חריף מאוד נגד כיפה‪,‬‬
‫טלית ותפילין לנשים בשעת תפילה‪ ,‬שנקרא "כל העדה כולם קדושים"‪ ,‬וכמובן כל זאת בשם‬
‫הגרי"ד‪.‬‬
‫ש‪ :‬זה גם נכון לגבי מנין נשים? יש בעיה לפי דעתו?‬
‫ת‪ :‬כן‪ .‬אותו עיקרון‪ .‬הוא התנגד למניין נשים‪ ,‬קריאת התורה על ידי נשים והקפות מיוחדות על‬
‫ידי נשים‪ .‬אגב‪ ,‬הג"ר צבי שכטר כתב שבמנין נשים יש שתים עשרה איסורים‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל לפעמים אין ברירה‪ ,‬לפעמים יש דיעבד‪ .‬מה יותר טוב‪ ,‬להתפלל בבית‪-‬כנסת בו יושבים‬
‫מעורב‪ ,‬או לא לבוא בכלל?‬
‫ת‪ :‬לא לבוא בכלל‪ .‬בזמנו הגרי"ד פירסם בעיתונות לא לבוא בראש השנה לבית‪-‬כנסת בו יושבים‬
‫מעורב‪ ,‬אפילו אם זה המק ום היחיד בו תוקעים בשופר ויפסידו מצווה זו שהיא מן התורה‪ .‬הוא‬
‫גם סיפר פעם שהיה בית‪-‬כנסת בווילנא שאמנם עזרת נשים הייתה למעלה‪ ,‬אך ראו את הנשים‪,‬‬
‫לכן יראי שמים לא באו להתפלל שם‪.‬‬
‫ש‪ :‬אך מה נעשה עם הצעירים שחיים בחברה מעורבת?‬
‫ת‪ :‬ישיבה‪-‬אוניברסיטה היא נפרדת‪ .‬והנה היא צפופה מאוד וגם במקום בטחוני לא נוח‪ .‬פעם היה‬
‫אפשר להשיג קמפוס של אוניברסיטה מרווח‪ ,‬קמפוס בנים מצד אחד וקמפוס בנות בצד שני‪,‬‬
‫מופרדים על ידי דשא של כמה קילומטרים‪ .‬הגרי"ד איים שאם ההצעה תתקבל‪ ,‬הוא יתפטר‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל צריך לוותר כדי לקרב אנשים?‬
‫ת‪ :‬כן לקרב אנשים לתורה‪ ,‬אך לא לשנות את התורה‪ .‬פעם רב שאל הגרי"ד אם מותר להזמין‬
‫חילוניים לסעודת שבת כדי לקרב אותם ליהדות‪ ,‬מתוך ידיעה שכמה מהם יבואו עם רכב‪ .‬השיב‬
‫תיכף ומיד‪" :‬איזו שאלה יש בזה‪ ,‬דבר אסור הוא‪ ,‬ואין בזה מה לדבר"‪.‬‬
‫ש‪ :‬אבל הרבנים הקונסרבטיבים נוהגים כן וכך מקרבים לתורה?‬
‫ת‪ :‬מקרבים לאי‪-‬תורה‪ .‬אגב פעם הגרי"ד היה נאלץ להתכתב עם אדם כזה‪ ,‬ועשה זאת רק‬
‫באנגלית‪ .‬כאשר ביתו הרבנית שאלה אותו למה‪ ,‬הסביר שבעברית יצטרך לכנותו 'רב' משום דרכי‬
‫שלום‪ ,‬מה שאינו רוצה כי אינו רב‪ ,‬ובאנגלית הוא יכול לכנותו 'ראביי'‪ .‬וכן נהג תמיד הגר"מ‬
‫פיינשטיין לכנות ראביי רפורמי או קונסרבטיבי כראביי ולא כרב‪.‬‬
‫ש‪ :‬למה אומרים שאסור ללמד גמרא לנשים? הרי הגרי"ד התיר?‬
‫ת‪ :‬לא מצאנו תשובה הלכתית כדת וכדין עם מקורות והוכחות שהגרי"ד התיר‪ .‬וכידוע אי אפשר‬
‫לבנות על מעשה‪ .‬עיין בבא בתרא קל‪.‬‬
‫ש‪ :‬יש בספר 'איש על העדה' מכתב של הגרי"ד שבבתי‪-‬ספר מעורבים בנים בנות יסודיים‬
‫ותיכוניים‪ ,‬אין להפריד בנים ובנות במקצועות היהדות‪ ,‬ושחובה ללמד בנות תורה שבעל פה‬
‫ולהכניסן בהיכלותיהן הפנימיים‪ .‬האם אין כאן הוראה ללמד את הבנות גמרא?‬
‫ת‪ :‬בלשון התשובה עצמה לא כתוב שם גמרא‪ ,‬רק בלשון השואל‪ ,‬וקשה לדעת את כוונתו‬
‫המדוייקת של הגרי"ד‪ .‬תורה שבעל פה זה לא רק גמרא‪ ,‬ובודאי שצריכים להעמיק בתורה שבעל‬
‫פה‪ ,‬שאלו כל ספרי היהדות מלבד תנ"ך‪.‬‬
‫ש‪ :‬גם בנות לומדות גמרא בישיבת רמב"ם בבוסטון‪ ,‬בית ספר שהקים הגרי"ד?‬
‫ת‪ :‬גם זה מעשה ולא פסק‪ .‬תלוי בשיקולים (והרב מרדכי וויליג‪ ,‬ראש ישיבה וראש כולל בישיבה‪-‬‬
‫אוניברסיטה‪ ,‬כתב שלמרות שפוסקים מודרניים שונים התירו לימוד גמרא לנשים מתוך תירוצים‬
‫שונים‪ ,‬הרי שאחרי כמה עשורים אפשר לסכם ש"גישה שוויונית צובעת לימודי גמרא לנשים‬
‫ומובילה אותן לאמץ רעיונות שוויוניים"‪ .‬על פי הרב וויליג שתי דוגמאות לכך הן התפתחותן של‬
‫מ ניינים שוויוניים והסמכת נשים כפוסקות הלכה ואף רבות‪ .‬הסיפור הגדול יותר לדעתו נוגע‬
‫לעצם הערעור על נצחיות התורה – מ"צ)‪.‬‬
‫ש‪ :‬לסיום‪ ,‬מה הסיבה שגורמת לציבור הדתי לחפש דרכי מילוט מן הדת?‬
‫ת‪ :‬זה פשוט‪ .‬הוא אינו די מאוהב בהשם יתברך‪ .‬הוא מבולבל על ידי רוח הזמן‪ ,‬וטועה לחשוב‬
‫שיש סתירה בין החיים לבין דבקות בד'‪ .‬הוא מחפש חיים‪ ,‬אך ניצב בפני "תרי"ג בעיות" שהוא‬
‫מנסה לעקוף‪.‬‬
‫לכן זאת התרופה העליונה‪ :‬ללמוד אמונה ומתוך כך "ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם‬
‫היום"‪.‬‬
‫מקורות‬
‫החדש לפי מרן הרב קוק (מאמר הראיה עמ' ‪.)181‬‬
‫רוח הזמן לפי רוח התורה (דברי הרב עמ' קעו)‪.‬‬
‫טלית לאשה (הרב אריה פרימר והרב דב פרימר‪.)Tradition 32:2 .‬‬
‫מדרש נעלם על רות (מובא במג"א תרפט סק"ו)‪.‬‬
‫מגילה על ידי אישה (מפניני הרב עמ' סח)‪.‬‬
‫מאמר "כל העדה כולם קדושים" (אדר א' תשע"ד ‪http://www.theyeshivaworld.com/wp - -‬‬
‫‪.)content/uploads/2014/02/rh.pdf‬‬
‫מנין נשים (נפש הרב עמ' קמה‪ .‬מפניני הרב עמ' סז‪-‬סח)‪.‬‬
‫דעת הג"ר צבי שכטר (בעקבי הצאן עמ' כא‪-‬לז)‪.‬‬
‫שופר בבית‪-‬כנסת מעורב (נפש הרב עמ' רלב‪ .‬דברי הרב עמ' קנו‪-‬קנז)‪.‬‬
‫עזרת נשים (דברי הרב עמ' קנו)‪.‬‬
‫קמפוס האוניברסיטה (ד"ר טובה ליכטנשטיין‪ ,‬בת הגרי"ד ואשתו של הגר"א ליכטנשטיין‪ ,‬בראיון‬
‫ומובא בספר ‪ An American Orthodox Dreamer‬עמ' ‪ 141‬הערה ‪.42‬‬
‫וספר ‪Mentor of‬‬
‫‪ Generations: Reflections on Rabbi Joseph B. Soloveitchik‬עמ' ‪ .8‬וגם הרב אהרן רקפת ‪-‬‬
‫ר"מ בגרוס‪-‬כולל מזכיר את העובדה בשיעוריו‪ .‬וכן בעוד מקומות)‪.‬‬
‫הזמנת מחלל שבת (דברי הרב עמ' קע)‪.‬‬
‫ראביי רפורמי וקונסרבטיבי (בית יצחק מ תשס"ח עמ' ‪.)242‬‬
‫הרב מרדכי וויליג על לימוד גמרא לנשים ‪-‬‬
‫(‪.)http://www.torahweb.org/torah/2015/parsha/rwil_ekev.html‬‬