משמרת כל העדה - Torah Musings
משמרת כל העדה סיכום ספר "איש על העדה" לגרי"ד סולוביצ'יק על עניינים העומדים על הפרק ונספחים הרב שלמה אבינר [עריכה :הרב מרדכי ציון] פתח דבר הגאון הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק עמד כגיבור לפני ארבעים שנה באמריקה ולחם כנגד רוחות רעות שאיימו לפגוע בטהרת ובקדושת היהדות. עתה בארצנו ,רוחות דומות מנשבות ,ואם כי לא כל הדברים זהים ,בוודאי דברים רבים של הגרי"ד יוכלו להיות לנו לעיניים ,למען טהרת הקודש. שלמה חיים הכהן אבינר הקדמת העורך בשיעורו לפרשת וישב תשס"ח ,סיפר הג"ר צבי שכטר ,שכשהג"ר אהרן ליכטנשטיין התארס עם בתו של הגרי"ד סולוביצ'יק ,ערכו קידוש בפנימיית ישיבת רבנו יצחק אלחנן בניו יורק. הג"ר אהרן סולוביצ'יק לא התגורר בשכונה וביקר בשבת ,ודרש בקידוש .הוא דיבר על אחיו ,הרב יוסף דב סולוביצ'יק ,והזכיר שיש רבנים הטוענים שאחיו אינו ממשיך בדרכו של סבם ,ר' חיים מבריסק. הוא אמר שהיו ליוסף הצדיק שני חלומות :א .על אלומות משתחוות .ב .על השמש ,הירח והכוכבים המשתחווים .יש מפרשים את החלום הראשון ביחס לריבונות הפיזית של יוסף הצדיק ,ואת החלום השני ביחס להנהגתו הרוחנית .אבל ליעקב אבינו היה רק חלום אחד על סולם המגיע שמימה .אחי יוסף התנגדו לשני החלומות של יוסף כיוון שהם סטו מהחלום היחידי של אביהם. וכן לגבי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק .יש אומרים שיש לו שתי חלומות :אחד על תורה ואחד על פילוסופיה ,וזו סטייה מהחלום היחידי של ר' חיים על תורה. אבל האמת היא שלחלום היחידי של יעקב אבינו היו שני חלקים :סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה' .סולם המוצב ארצה' באופן פיזי ו'ראשו מגיע השמימה' באופן רוחני .שני החלומות של יוסף הצדיק רק מחלקים לשני חלקים את החלום היחידי של יעקב אבינו. וכן לגבי הרב יוסף דב הלוי סולוביצ'יק .ר' חיים גם למד פילוסופיה ,ובמיוחד 'מורה נבוכים' ,והגרי"ד רק מחלק את החלום היחידי של ר' חיים לשני חלקים ,עכ"ל. הגרי"ד לא סלל דרך חדשה אלא פירש בהרחבה את שיטת אבותיו. כידוע ,יש שרוצים להשתמש בדמותו הנפלאה של הגרי"ד סולוביצ'יק כדי 'לפתח' את התורה לכל מיני כיוונים מודרניים ,כאילו זו הייתה שיטתו. שמעתי כמה פעמים מהג"ר צבי שכטר ,שבאמריקה ,הג"ר משה פיינשטיין ,שדיבר ביידיש ,בלשון החכמים ובלבוש הרבני המסורתי ,נחשב כרב המסורתי בלי שום שינוי. אבל הגרי"ד סולוביצ'יק ,שדיבר גם בלשון אנגלית גבוהה ובלבוש חליפה מודרנית ,נחשב כרב מחדש .אמנם במציאות ,הגרמ"פ חידש באופן מופלא בתשובותיו כדי להתמודד בעולם המתקדם ,והגרי"ד כמעט לא חידש כולם ,אלא רק 'תרגם' את התורה ללשון שיהודי אמריקה יכלו להבין. מו"ר הרב שלמה אבינר מביא הרבה מדברי הגרי"ד כדי 'לתרגם' את התורה ליהודי ארץ קדשנו ,ולראות איך להחזיק מעמד ברוח שאינה מצויה. יהי רצון שחוברת זו ' -משמרת כל העדה' -תהיה עוד נדבך בחומת המגן נגד רעיונות המתנגדים לתורתנו הקדושה. מרדכי צבי הלוי ציון תוכן עניינים מדיניות ציבורית וקהילתית א .ציור דמויות אדם על חלונות זכוכית צבעונית במקום תפילה בין-דתי ב .הפניית ילדים אסּופים לגופי סעד יהודיים ג .גיוס רבנים לכהונת אנשי דת בצבא ארה"ב ד .שיטה הומאנית לטיפול בבעלי חיים המיועדים לשחיטה סוגיות אקדמאיות וחינוכיות ה .הורא ת תלמוד לבנות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ו .ייסוד בית-ספר לרפואה בישיבה-אוניברסיטה ז .תוכנית הלימודים בישיבת רבנו יצחק אלחנן האורתודוכסיה ,בית-הכנסת והקהילה היהודית האמריקאית ח .השתתפות בתרגום התנ"ך ט .חגיגות לציון נוכחות יהודית באמריקה י .השתלת רקמות עצם אנושיות יא .שילוב תפילות לזכר חללי השואה בסדר ליל הפסח יב .טקס תפילה שחובר על ידי המזרחי בליל יום העצמאות יג .תפילה בבית-כנסת שמתקיימת בו ישיבה מעורבת יד .האורתודוכסיה והתנועות הלא אורתודוכסיות טו .המלחמה נגד התנועה הקונסרבטיבית טז .סוגיית "מיהו יהודי?" יז .דחיית מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל יח .הזדהותו עם תנועת המזרחי יט .בתי-ספר של המיסיון במדינת ישראל כ .הפרדת דת ומדינה במדינת ישראל כא .יהודי שמרד באמיתו ויצא לתרבות רעה כב .חופש דתי במדינת ישראל גם לרפורמים ולקונסרבטיבים כג .ההישארות בגולה כד .יהודים בגולה המבטאים את דעותיהם בשאלות ביטחוניות של מדינת ישראל סוגיות בין-דתיות כה .השתתפות יהודים במועצת הכנסייה השנייה של הוותיקן כו .יחסים בין-דתיים פסקי הגרי"ד [לקט] "הלכה יצירתית" נספח -מלחמת הגרי"ד סולוביצ'יק נגד עבירה בשם התורה מדיניות ציבורית וקהילתית א .ציור דמויות אדם על חלונות זכוכית צבעונית במקום תפילה בין-דתי (מכתב )1 אדם תרם סכום עתק לאוניברסיטה בארה"ב להקמת מקום תפילה בין-דתי ,שכלל תיאורי דמויות אדם על חלונות זכוכית צבעונית .פרופ' יהודי התנגד לדגמים אלה ופנה לנשיא האוניברסיטה .הם הסכימו לפנות אל הגרי"ד לקבל פסיקתו בעניין. הגרי"ד ציין שבימי הביניים התפתחה מחלוקת באשר לאיסור של עשיית צורת אדם ,האם הוא חל הן על פסלים והן על ציורים או רק על יצירות אמנותיות תלת-מימדיות .אבל בבתי-כנסת ,ישנה כמעט הסכמה מוחלטת ,שיש לשלול דמויות אדם מכל וכל .הסיבה לכך היא שהדמות האנושית כנושא לקישוט בבית-הכנסת עומדת בסתירה לעצם מהותה של התפילה ,שהיא מודעות האדם המתפלל לתלות המוחלטת באלוהים ומסירתו המלאה לאלוהיו .זאת ועוד ,הצלם בעולם הוא מוטיב כנסייתי אופייני ,המעלה על הדעת את הרעיון הנוצרי בדבר אל-אדם ,כאשר "האל הנסתר" הוא רחוק מדי ונשגב מכדי שאפשר יהיה להגיע עדיו באמצעות הפולחן. ועל אף שלא נשאל על כך ,הגרי"ד כותב שהוא חייב לבטא את התנגדותו הנמרצת לשימוש במקום תפילה בין-דתי. אמנם יש להשתתף בכל מישורי החיים הלאומיים האמריקאיים ,אך עבודת האלוהים היא זיקה אינדיבידואלית ,אשר לא ניתן לחלוק אותה עם אחר .יתר על כן ,התפילה היהודית מצטיינת בפשטותה ,דיאלוג שבין אלוהים ואדם בעולם הזה באופן מוחשי .לעומתה ,מטרת הפולחן הנוצרי היא העצמת תחושה של על- טבעיות ,זרּות ומטא-רציונליות .הסטודנטים של היום הם המנהיגים של מחר ,ולאחר שישתתפו במשך ארבע שנים רצופות בטקסים שייערכו במקום פולחן בין-דתי ,באווירה המבטאת את רוח הכנסייה יותר מאשר את רוח בית-כנסת ,הם עשויים מאוחר יותר להנהיג בקהילותיהם מרכז שיהיה בית-כנסת וכנסייה גם יחד. ב .הפניית ילדים אסּופים לגופי סעד יהודיים (מכתב )2 הנוהל המקובל בעיר ניו יורק היה למסור ילדים אסופים לסוכנויות אימוץ קתוליות ופרוטסטנטיות .סוכנות האימוץ היהודית ביקשה ליטול חלק במערכת האימוץ .נשאל הגרי"ד מה דעת התורה בסוגיה זו .הוא השיב שיש ארבע שאלות בעניין: א .האם מעמדו הדתי והחברתי של האסופי נקבע על פי רוב האוכלוסיה? הגרי"ד מנתח בעמקות את המושג של "רוב" ,ומסיק שבכל מקרה הילד ספק יהודי ,לכן הקהילה היהודית חייבת באופן תיאורטי לתבוע שימסרו לרשותה כל ילד אסופי ,אף שרוב העיר הוא נכרי .אלא משום שכל הקהילות הדתיות גם יתבעו שכל הילדים יימסרו להן ,הפתרון היחיד הוא חלוקה צודקת של הילדים בין האוכלוסיות השונות .על הקהילה היהודית לתבוע בתוקף שמספר גדול ככל האפשר של ילדים יימסר לטיפולה. ב .אם עלינו להתייחס אל כל הילדים באורח דומה או שמא עלינו להעדיף ,בשל עקרון הקרבה הפיסית ,את אלה שנמצאו בשכונה יהודית ,אף שהיא חלק מעיר שרובה נכרית? התשובה היא :לא .עקרון של קרבה אינו גובר על עקרון של רוב (בבא בתרא כג א). ג .האם מותר לגייר קטין? תשובה :כן .1 .אנו רואים גיור כזכות יתר ולא כחובה (כתובות יא א .תוס' שם) ,וכשיגיע לבגרות אפשר לו לבטלו .2 .הרמב"ם (הל' עבדים ח כ) מסביר סוג של גיור המתבסס על עקרון של כיבוש ,מה שאולי פוגע בתחושותינו הליברליות והמתקדמות ,אך כאשר משפחה יהודית מאמצת ילד ומעניקה לו מסירות ואהבה ,רשאים ההורים המאמצים לגייר את ילדם ולגדלו באמונתם. ד .האם עלינו לוותר על זכויותינו בעניין זה רק בשל סיבוכים העשויים להתעורר בבמה של יחסי ציבור? תשובה :לא .מעולם לא ניסינו לגייר לא יהודים ,אבל גם לא ויתרנו על זכותנו לשטוח את תביעתנו הלגיטימית לקבל לידינו ילדים אשר זהותם מסופקת. ג .גיוס רבנים לכהונת אנשי דת בצבא ארה"ב (מכתב )3 הו טלה על הוועדה לעניינים דתיים של הצבא האמריקני לגייס אנשי דת יהודיים שישרתו בכוחות המזויינים .היו די רבאייס רפורמים וקונסרבטיבים ,אך חסרו רבנים אורתודוכסים .הסתדרות הרבנים דאמריקה ( )RCAניסחה הצעה ליזום גיוס "התנדבות" בקרב חבריה ,תוך הטלת סנקציות חמורות על מי שלא יטול בה חלק .ד"ר שמואל בלקין, נשיא ישיבה אוניברסיטה ,שאל את הגרי"ד על כך. הגרי" ד דן באריכות ובעמקות אם מותר להיכנס למצב המוביל לעבירה עתידית ובאלו מקרים ,כגון מצב של כפייה לעבירה ,ע"פ רבנו זרחיה הלוי (המאור הקטן ,שבת ז א בדפי הרי"ף) .הבעיה העיקרית של רב צבאי היא חילול שבת (אפשר לקיים את שאר המצוות אם רק ירצה הרב בכך) ,ובמקרה זה כל סוגי האונס מבטלים את עצם המעשה כך שאין הוא נחשב כעבירה כלל .מעבר לכך ,הואיל וביצוע העבירה על ידי הרב הצבאי הוא רק סביר אך לא ודאי ,מותר ליצור ע"י התגייסות לצבא מצב של כפייה. אם הרבנים האורתודוכסים לא יתגייסו ,הראבייס הרפורמים והקונסרבטיבים ימלאו את כל המשרות וירחיבו השפעתם על החיילים של היום ומנהיגי המחר ,יתעסקו בשאלות חיוניות של החיילים ,כגון נישואין וגירושין ,כשאינם מעריכים ויודעים את ההלכה ,וינצלו את אדישותנו כאמצעי להכפיש את הרבנות האורתודכסית בעיני הציבור היהודי .דבר זה יכול גם להשפיע על יחסינו עם הקהילה הלא יהודית וכל הזכויות שהוענקו ע"י השלטון למוסדות אורתודוכסים עלולות להיבטל. לכן חובתנו לספק לכוחות המזויינים את מלוא מסכת הרבנים הצבאיים הנדרשת מאתנו. קביעה זו אינה מבוססת בעיקר על גישה פרגמטית-תועלתנית אלא משקפת מסורת הלכתית-היסטורית ,שתמיד רצתה לראות את היהודי כמחויב לכל המוסדות החברתיים והלאומיים של ארץ מולדתו או בחירתו ,המעניקה לו את כל הזכויות וההזדמנויות כאזרח. ד .שיטה הומאנית לטיפול בבעלי חיים המיועדים לשחיטה (מכתבים )6-4 בעקבות מאמצים אדירים של אר גוני זכויות בעלי חיים בארה"ב ,חקק הקונגרס האמריקאי את חוק השחיטה בדרכים הומאניות ,כולל הטיפול בבעלי חיים לפני שחיטתם. החוק פטר שחיטה דתית מהחקיקה .שר החקלאות הקים ועדה מייעצת בת תריסר חברים ,אשר אחד מהם היה צריך להיות "אדם המצוי בדרישותיהן של אמונות דתיות בנוגע לשחיטה". הגרי"ד מונה לתפקיד זה ע"י כל הארגונים הרבניים מכל הזרמים הדתיים והחילוניים הגדולים. הגרי"ד כתב שלוש דו"חות בעניין. הוא מדגיש שאמנם השחיטה הדתית פטורה מהחקיקה ,אך הארגונים היהודיים שילמו על מחקר מקיף כדי לפתח כמה מתקנים הומאניים יותר לכבילת בעלי חיים לפני שחיטתם .השיטה הזאת מבוססת על מחקרים מדעיים עצמאיים רבים ממדינות שונות. חברות רבות ,לא כשרות ,קנו את הפטנט והקהילה היהודית פועלת רבות לקדם את השימוש במתקנים אלה ברחבי המדינה. סוגיות אקדמאיות וחינוכיות ה .הורא ת תלמוד לבנות בבתי ספר יסודיים ותיכוניים (מכתבים )9-8 נשאל הגרי"ד ,האם בבתי-ספר מעורבים מותר ללמד בנות תלמוד כמו הלימוד של הבנים? הוא השיב שלא יענ ה על שאלה זו עד שיובטח לו מראש על ידי הנהלת בית- הספר כי תפעל על פי המלצותיו ,כי הגענו לשלב שבו חילוקי דעות בין קבוצות חברתיות והשקפות עולם אידיאולוגיות משפיעים על חשיבתנו ההלכתית במידה זו ,עד שאנשים אינם מסוגלים להגיע לרמה של אובייקטיביות הלכתית. חלק מהם מצויים בחיפוש מתמיד אחרי 'ליבראליזציה' של ההלכה וכפיפותה לדעת רוב החברה ,ואחרים רואים את ההלכה כמתאבנת ומתנתקת לחלוטין משטף החיים .הגרי"ד לא נטה להעניק לאף אחד מפלגים אלה את ההזדמנות להיכנס לוויכוח חסר טעם. אחרי שהנהלת בית הספר הבטיחה ללכת אחר פסיקתו ,הגרי"ד השיב שלא רק שמותר להורות לבנות תורה שבעל פה ,אלא בימינו זו חובה מוחלטת .מדיניות זו של הפליה בין המינים במה שנוגע לנושאי הלימוד ולשיטת הלימוד תרמה רבות להידרדרותה ולנפילתה של היהדות המסורתית .מן הראוי להכניס באורח דומה בנים ובנות אל היכליה הפנימיים של התורה שבעל פה. ו .ייסוד בית-ספר לרפואה בישיבה-אוניברסיטה (מכתב )11 אחרי מאמץ בן שמונה שנים ,נפתח בית-ספר לרפואה בישיבה-אוניברסיטה. ככל שהתקרבה השלמת בניין בית-הספר ,הושמעו ברמה קולות ,מצד אורתודוכסים שמרניים, אשר ביקרו את ה התרחבות אל תחום זה של לימוד מתקדמים .הגרי"ד הגיב בעיתון ביידיש. הוא כותב שלא שאלו אותו לכתחילה על הקמת בית הספר לרפואה ,לכן הוא פטור להתעמק בשאלה זו ,וכל השאלה היא במקרה של בדיעבד .הוא מסיק שלייסוד בית- הספר לרפואה תחת חסותה של ישיבה-אוניברסיטה תהיה תועלת גדולה משום ארבעה נימוקים: א .עד כה ,מי שלמד בבית-ספר לרפואה נאלץ לחלל שבת ,מה שגרם לסטודנט יהודי להפסיק לראות בשבת ערך יהודי בסיסי .ובביה"ס הזה לא יהיה שום חילול שבת. ב .רופאים בעלי גישה חילונית אינם מתחשבים בדרכים הדתיים של המטופלים .בביה"ס הזה יפתחו גישה שונה לקו דשי ישראל ויתר הערכה וסימפטיה לערכים הדתיים ולצרכיה של הקהילה שומרת המצוות. ג .יהודי אמריקה הולכים ומעמיקים את מעורבותם בחיי הכלכלה והחברה של אמריקה, ולא כל בוגרי הישיבה מסוגלים ,מעוניינים או חייבים להיות רבנים .לכן ,על ישיבה- אוניברסיטה להוציא מקרבה לא רק למדנים מופלגים ,אלא לפתח בתי-ספר מקצועיים כדי שגם 'בעלי בתים' רגילים או בעלי מקצוע שונים יהיו יהודים טובים ויודעי ספר. ד .צריך להוכיח שניתן ללמוד תורה ולהישאר נאמן לחיי תורה בכל הקשר תרבותי, חברתי ומדעי ,ולהראות שההלכה מסוגלת להעמיק מחשבתו ולהרחיב את דעתו של אדם פי כמה וכמה. ז .תוכנית הלימודים בישיבת רבנו יצחק אלחנן (מכתב )11 על פי בקשתו של ד"ר שמואל בלקין ,נשיא ישיבה-אוניברסיטה ,הגרי"ד התעמק בתוכנית הלימודים שלה והציע שינויים משמעותיים .הוא אינו בא בביקורת אלא מדגיש שהישיבה הליטאית בשלמותה אינה יכולה להשתלב בתוך המבנה היחיד במינו של הקהילה היהודית האמריקאית .הוא מציין חמישה מאפיינים בעניין: א .בישיבה הליטאית ,יש חובה מוחלטת של התלמיד ללימוד גמרא ,אבל תלמיד בישיבה- אוניברסיטה לומד לימודי קודש ולימודי חול ,ואי אפשר לבזבז שום תקופת לימודים. ב .בישיבה הליטאית ,מסירת השיעורים היא למען פיתוח בעלי מוחות חריפים ביותר, אבל בישיבה-אוניברסיטה די ביכולת ממוצעת של תלמיד המלווה מוסרית ,כדי להכשיר אותו כרב. ג .הישיבה הליטאית אינה מוסד המכשיר בעלי מקצוע ,אבל הישיבה-אוניברסיטה צריכה למסור לרבנים של מחר את ההלכות המעשיות. ד .הישיבה הליטאית דוחה כל ניסיון לנסח פילוסופיה דתית במונחים אוניברסאליים ,אבל הישיבה-א וניברסיטה צריכה לתת את הידע הפילוסופי כדי לכוון לנכון את היהודים האמריקאים ,המצויים בחיפוש מתמיד אחר אמת דתית. ה .בישיבה הליטאית לא היה שום אמצעי לבדוק את הידע שרכש התלמיד ואת הישגיו, אבל ישיבה-אוניברסיטה חייבת להעמיד מערכת כזו. על כן הגרי"ד מציע שלושה מסלולים :א .לימוד הלכה למעשה או"ח ,יו"ד ואה"ע ,ממקורם בגמרא .כל שנה תחום אחר .ב .היכרות יסודית של רש"י ורמב"ן עה"ת .ג .לימוד פילוסופיה דתית יהודית ,לפחות את החלקים הבסיסיים של 'אמונות ודעות'' ,חובות הלבבות'' ,כוזרי' ו'מורה נבוכים'. האורתודוכסיה ,בית-הכנסת והקהילה היהודית האמריקאית ח .השתתפות בתרגום התנ"ך (מכתב )12 בית-ההוצאה Jewish Publication Societyהחל בעבודת תרגום חדש של התנ"ך לאנגלית, בעריכתם של פרופסורים מבתי-הספר לראבייס של הרפורמים והקונסרבטיבים ,ורצו שיתוף קבוצה של שלושה רבנים אשר השתייכו לשלושת הזרמים העיקריים .הגרי"ד התנגד בכל תוקף ,כ י מטרתו של מפעל זה איננה להחדיר את רוח התורה שבעל פה אל התרגום ,אלא להיפך ,ללכת בדרכם של הפרוטסטנטים הליברליים ולהיענות לדרישות מודרניות "מדעיות" -לכאורה לתרגום מדוייק יותר ,המותאם למילה האחרונה של התגליות הארכיאולוגיות והפילולוגיות. וכל זה עולה בקנה אחד עם "ביקורת המקרא הגבוהה" ,או למצער מושפע ממנה .הם אינם מתייעצים איתנו אלא מעוניינים רק להשיג את אישורנו ואת רשותנו .אומר הגרי"ד :אמנם התרגום האנגלי המצוי אינו מושלם ,אך אינני מוכן להסמיך חילונים מודרניים להביא מרפא לרעה קדומה זו. ט .חגיגות לציון נוכחות יהודית באמריקה (מכתבים )13-12 באשר לשבת של הודיה לציון 311שנים של יהודים באמריקה ,כתב הגרי"ד שמעשה כגון זה הוא מדאיג ביותר .א .אנו מביטים בחשדנות על תפילות וסדרים מלאכותיים .ב. הכרזה על יום תפילה מצויה בסמכותה הבלעדית של המערכת הרבנית .זאת ועוד ,אף פעם אל לנו ,בתור הסתדרות הרבנים ,לחתום על הצהרה משותפת עם גופים רבניים לאומיים אחרים ,במיוחד אם יש לדבר אופי דתי. גם טקס דתי משותף ליהודים אורתודוכסים ,קונסרבטיבים ורפורמים איננו בא כלל בחשבון .גם אין להשתתף בחגיגות בין-דתיות .אנחנו אזרחים נאמנים ומחויבים לכל מוסדותיה של ארצנו ,אבל קשרו של אדם עם אלוהים הוא אישי וייחודי ביותר ,וכל קהילה עובדת את האלוהים בדרכה המיוחדת. י .השתלת רקמות עצם אנושיות (מכתב )14 נשלח להגרי"ד מאמר ,וכך הגיב" :לא קראתי את התשובה ששלחת אלי בעניין השתלת רקמות עצם אנושיות .קרעתי אותה מייד .אני מסרב לעסוק באיזשהו מאמר הלכתי ,ללא קשר למעלותיו הלמדניות או לחסרונותיו ,אשר הוכן בידי נציגה של קבוצה אשר הפילוסופיה שלה מנוגדת בתכלית לתורה ולמסורת ,ואשר איננה מקבלת את סמכותה של ההלכה כמורת דרך מקודשת וטרנסצנדנטלית לקהילה ולאדם היחיד גם יחד .אני מזועזע נוכח יחסם האבסורדי של נציגינו ,המגלים ס ובלנות כלפי מצב עניינים מעורר רחמים זה ומעבירים את הזכות המקודשת ביותר של הרבנות המסורתית ,את זכות הפסיקה ,לידי שליח המייצג סוג של יהדות בלתי הלכתית. אם אכן תתעורר שאלה כזו ,הואל נא להעביר אליי את הפרטים ואז אמסור לך את דעתי בסוגיה". יא .שילוב תפילות לזכר חללי השואה בסדר ליל הפסח (מכתב )14 על ההצעה לשלב תפילות לזכר חללי השואה בסדר ליל פסח ,השיב הגרי"ד שאין לנו שום סיבה להוסיף במהלך הסדר ,המוקדש לנס הגדול של גאולת עם ישראל והמשך קיומו, טקס אזכרה חדש לאותם מקדשי השם שנספו בשואה אשר הומטה עלינו לאחרונה. החוויה ההיסטורית העל-אנושית של קידוש השם מצאה לה אמצעים אחרים של ביטוי והכרה ,שאינם קשורים לעלילת הגבורה של יציאת מצרים .החכמים שרדו את כשלון מרד בר כוכבא .הדורות שחיו בימי הפוגרומים של ת"ח ות"ט – איש מהם לא מצא לנחוץ לפגום ברוחו שופעת העליצות של ליל הפסח מלא הקדושה על ידי שהנציח במהלכו את החוויות המרות שעברו עליו .מאז ומתמיד התייחסה ההלכה בחשדנות לכל ניסיון לשלב נעימה של עצב בתוך מצב הרוח החגיגי והעליז של ימות החג .לכן נבקש מכל הקהילות לומר לזכרם של מיליוני מקדשי השם את תפילת "אל מלא רחמים" המסורתית ביום האחרון של פסח ,כחלק מטקס אזכרת הנשמות המקובל. יב .טקס תפילה שחובר על ידי המזרחי לליל יום העצמאות (מכתב )11 הגרי"ד התנגד לתוכנית הסתדרות הרבנים להפיץ בין חבריה תוכנית תפילה שחוברה על ידי המזרחי לליל יום העצמאות ,משני נימוקים: א .אם מחברי התוכנית מבקשים לשלב את מנהג קריאת ההלל ביום העצמאות של מדינת ישראל ,משום שהם סבורים כי הנס הגדול של ריבונות יהודית אכן מצדיק מעשה שכזה, אזי עליהם לעשות זאת על פי המסורת ההלכתית. ב .ארגון רבני ,כגון הסתדרות הרבנים דאמריקה ,אינו צריך להפיץ חומר כלשהו שעניינו בנושא דתי ואשר הוכן בידי ארגון אחר ,במיוחד המורכב מהדיוטות. הראשונה שבסמכויותיה הייחודיות של הרבנות היא שליטה מוחלטת ובלתי מוגבלת בכל העניינים הקשורים להלכה ולשמירת מצוות .מתחת לכבודנו הוא לשמש בתפקיד של סוכנות דיוור עבור קבוצה כלשהי ,בלא כל קשר לזכויותיה הברורות ולהישגיה .אם מוצאת הסתדרות הרבנים לנכון לבקש מחבריה לציין את יום ה' באייר בתפילה מיוחדת ,אזי עליה להכין תוכנית משלה ,אשר תבטא גישה של למדנות וכן מודעות למשמעותיות שבהיסטוריה. יג .על תפילה בבית-כנסת שמתקיימת בו ישיבה מעורבת (מכתבים )21-16 הגרי"ד כתב חמישה מכתבים או מאמרים על האיסור של תפילה בבית-כנסת שיש בו ישיבה מעורבת ,והוא משום שלושה נימוקים: א .יש איסור דאורייתא להתפלל בבית-כנסת בו יושבים נשים וגברים יחדיו .במקום כזה אין קדושת בית-כנסת ,והתפילה בו היא חסרת כל ערך .וכן בראש השנה ,במקום שיש רק בית-כנסת קונסרבטיבי ,יש לאדם להתפלל בביתו ביחידות על אף שלא ישמע את השופר ויבטל מצוות עשה. ב .במשך אלפי שנים הייתה הפרדה בין המינים בבית-הכנסת .אחת הרפורמות שעשתה הנצרות הייתה ישיבה משותפת ,וזה סימן מובהק כדי לדעת שמקום כזה אינו מקום קדוש שמתפללים בו יהודים ,אלא מקום תפילה של כת פורשת. ג .רעיון הישיבה המשפחתית כולו עומד בסתירה לרוח היהדות שבתפילה אדם חייב להרגיש עצמו בודד ,אובד עצות וניצב לבדו ,ורק מבורא העולם יוכל לקבל עזרה ועידוד. לכן חייבת האורתודוכסיה לגייס את כל כוחותיה ולהכריז מלחמת חרמה נגד 'ניצּור' של בית הכנסת ,תהליך המובל בידי אנשים שאין להם כל ידע הלכתי ולא הבנה היסטורית פילוסופית במהות התפילה ,אנשים שיש להם החוצפה לקעקע עיקרים ומנהגים שהתקדשו בנחלי דם ודמעות .כלל דתי מחייב מבלי להתחשב בחוסר הפופולאריות שלו בקרב ההמונים. ויש לנקוט שלושה צעדים :א .לערוך פעולות הסברה בכתב ובעל פה .ב .לתמוך מוראלית באותם יחידים ורבנים הנלחמים לעיתים בחירוף נפש למען קדושת בתי-הכנסת. ג. לבנות בתי-כנסת בפרברים ובמקומות חדשים בהם מתיישבים יהודים. יד .האורתודוכסיה והתנועות הלא אורתודוכסיות (מכתב )21 הגרי"ד מ דגיש שאחדות ישראל היא עקרון מרכזי של יהדות ,המתבטא בצורה כפולה :א. בייחודו של אורח החיים היהודי ,הכולל שמירת מצוות .זה מה שמקשר תימני מתל אביב ליהודי מבוסטון .ב .בגורל הפוליטי-היסטורי המיוחד שלנו כאומה ,ואין היהודי מסוגל להתנתק מאחדות ישראל ,הנובעת מבדידותו הגורלית של כלל ישראל כעם. יוצא ,ש כאשר מדובר על ייצוג יהודים או אינטרסים יהודיים כלפי חוץ ,ועל הגנה על זכויותיהם בפני העולם הלא-יהודי ,חייבות כל הקבוצות והתנועות להתאחד. אסור שיתהווה איזשהו בקיע בשטח זה שעלול לגרום סכנה לכלל ישראל .האחדות הזאת כוללת את כולם ,החל מראש ממשלת צרפת ,פייר מנדס-פרנס ,וכלה ביהודי הישן של מאה שערים .עובדה היא שבמשרפות של תקופת השואה התערבב אפרם של חסידים ואנשי מעשה עם אפרם של מהפכנים קיצוניים ושל הוגי דעות חופשיים. אך בעניינים הפנימיים ,כלומר באינטרסים דתיים-רוחניים ,כגון חינוך ,בתי-כנסיות והתאחדות רבנים ,האורתודוכסיה אינה יכולה ואינה צריכה להיות קשורה לחוגים המכחישים את יסודות השקפת עולמנו .הרי המרחק בין הרפורמה לבין האורתודוכסיה גדול יותר מן המרחק שהפריד בימי בית שני בין הפרושים לבין הצדוקים ,או בימי הגאונים בין הקראים לבין הרבניים. טו .המלחמה נגד התנועה הקונסרבטיבית (מכתב )21 נשאל הגרי" ד מדוע לוחמת האורתודוכסיה נגד התנועה הקונסרבטיבית ,אף שנציגיה טוענים שהם מכירים בסמכותה של ההלכה .הגרי"ד משיב שאין "מלחמה" אלא מאבק אידיאולוגי ולעולם לא מאבק אישי .כדי להתעסק בהלכה חובה למלא שלושה תנאים: א .חובה על האדם להיות למדן .כשם ששומה על האדם המדבר על מתמטיקה או פיסיקה להיות בקי בתחום ,כך צריכים לדעת את ההלכה על בוריה כדי להיות ראוי לדון בכל השאלות שהיא מעוררת. ב .חובה להכיר בקדושתה של ההלכה ובנצחיות צביונה המושלם ,בכל הזמנים ובכל המצבים .הלכה לחצאין אינה קיימת כלל. ג .את ההלכה יש לפרש לאור השיטות ,העקרונות והתבניות הקטגוריות של הלוגיקה ההלכתית ,אשר חושלו בידי חכמי התורה הראשונים והאחרונים .מהותה של ההלכה אינה מתבטאת רק בתוכן ובטקסטים בלבד אלא היא מסורת. אם התנועה הקונסרבטיבית מכירה באמת בסמכותה של ההלכה ,הרי שעליה למלא את שלושה התנאים .אמנם כיצד ייתכן שהלכה המבוססת על למדנות ועל אמונה בקדושת התורה ובהמשכיותה תתיר נסיעה בשבת לטמפל ,סידור קידושים לגרושה עם כוהן ,שינוי נוסח התפילה ,הכנסת מקהלות מעורבות לבתי-התפילה ועוד? תנועה זו נוהגת כיום בדיוק כפי שנהג בזמנו שאול התרסי ,אחד מן השליחים הנוצריים .היא מתנערת כליל מן ההלכה ומן המצוות המעשיות ,ונוטלת לעצמה מן התורה רק את עקרונות המוסר האוניברסאליים שבה .כאשר אותה תנועה מדברת על הלכה ,איננו מסוגלים להבין למה כוונתה במונח זה ובאיזו הלכה מדובר :ההלכה של ר' עקיבא ,רב אשי ,ר' יוסף קארו והרמ"א ,או באיזו "הלכה" חדשה שהומצאה ב"כנסת הרבנים" של אותה תנועה? כנגד טשטוש גבולות מעין זה נלחמת האורתודוכסיה ,באשר היא רואה בכך סכנה מוחשית. טז .סוגיית "מיהו יהודי?" (מכתבים )29-28 ראש הממשלה ,דוד בן גוריון ,פנה ללמעלה מארבעים רבנים ,חוקרים ,סופרים והוגי דעות ושאל :במקרה והאם לא יהודיה ולא נתגיירה ,אבל היא וגם האב מסכימים שילדם יהיה יהודי – האם לרשום אותו כיהודי על יסוד הבעת רצונם של ההורים והודעתם בתום לב כי הילד אינו בן דת אחרת ,או נוסף להסכמת ההורים והודעתם דרוש עוד טקס כל שהוא כדי שהילד יירשם כיהודי. הגרי"ד מ גיב ביחד עם מורו המובהק בתנ"ך וידידו הקרוב ,הג"ר חיים העליר ,שגם נשאל על ידי בן גוריון .הם משיבים שיש שתי הלכות :א .האם קובעת את קדושת הוולד ואת השתייכותו לכנסת ישראל. ב .גרות כשרה ויעילה מתבטאת במילה ובטבילה בזכר ובטבילה לבדה בנקבה .לפיכך אי אפשר לקטן או לגדול להיחשב או להירשם כיהודי אם אמו נכריה ,והוא לא נתגייר כדת משה וישראל .הצהרת ההורים או המבוגר בעצמו אינה מעלה ואינה מורידה. הם מוסיפים :אנו תמהים מאוד מדוע תבוא ממשלת מדינת ישראל ,תקצץ בנטיעות ותנסה לקעקע את בירת היהדות העתיקה שנתקדשה בדמיהם ובייסוריהם של דורות קדומים, אשר רק הודות להם נשמר ייחודינו כעם קדוש המקושר בחבלי אהבה עזה וקדושה לארץ הקודש .האם מחורבנה של קדושת ישראל תיבנה מדינת ישראל? ילמדנו אדוננו ,ראש הממשלה ,אשר את שמו אנו מוקירים ואת זכויותיו ההיסטוריות למען תקומת המדינה אנו מעריכים מאוד! יז .דחיית מועמדות לתפקיד הרב הראשי לישראל (מכתבים )34-29 אחרי שנפטר הרב הראשי לישראל הגרי"א הלוי הרצוג ,התחיל תהליך ארוך וסוער לבחירת ממלא מקומו ,והיו שהציעו להגרי"ד להציג מועמדותו .הגרי"ד שקל את ההצעה ברצינות ,ובסוף החליט לא לרוץ ,וזאת משום כמה נימוקים: אחד ,הקשרים התמידיים בין הרבנות הראשית ובין משרד הדתות ,וגם הדיון המתמיד בכנסת בנוגע לפסקי הדין של הרבנות הראשית .הרבנות וכוח פוליטי הם שני תחומים נפרדים! וגם הרב הראשי איננו רב של קהילה ,אלא ראש הרבנים בארץ ישראל .הוא חייב להיבחר אך ורק בידי רבנים! שנית ,התפקיד העיקרי של רב הוא ללמוד וללמד תורה ,ולרבנים הראשיים בארץ אין כל שייכות אל החינוך הדתי אלא הם משתתפים בטקסים ובעניינים מנהליים .הוא כותב: "אין לי בעולמי אלא ד' אמות של הלכה ,אינני רוצה לצאת מהם ,אף אם יתנו לי מלכות שלמה" .וכך אבותיו ,בית בריסק (זקינו בית הלוי ,סבו הגר"ח וכו') ,אפילו כאשר נעשו לרבנים בערים גדולות ,המשיכו כמנהגם במתן שיעורים. יח .הזדהותו עם תנועת המזרחי (מכתבים )38-31 עם פרסום ראיון בתקשורת הישראלית עם הגרי"ד בנושאים רבים תחת הכותרת הפרובוקטיבית "הרב סולוביצ'יק פוסל את תכסיסי הדתיים" ,הגרי"ד קיבל מכתבים ממנהיגי תנועת המזרחי בארץ השואלים על נאמנותו לתנועה זו .הגרי"ד הגיב בכמה מכתבים המדגישים" :לתנועה זו אני נאמן בכל ליבי .אמנם לא אכחיש ,כי מפעם אין אני תמים דעים עם הנהלת המפלגה ביחס לבעיות ידועות". באותה הזדמנות הגרי"ד סופר את המעלות של המזרחי :א .מפלגה פוליטית בארץ אשר על חשבונה נזקפים רובם של הישגי הציבור הדתי .כל מי שאינו כפוי טובה צריך להודות על האמת ,כי אלמלא עבודתה ,לא היה רישומנו ביישוב החדש .אבל הוא מאמין שחקיקה דתית אינה מביאה גאולה רוחנית לתועים וטועים (באותו זמן ,המזרחי עבד להעביר חוק האוסר גידול חזירים) ,אלא רק עבודה רוחנית-חינוכית תחולל נפלאות .לכן אין לוותר אף על קוצו של יוד בחינוך יהודי ,אף אם היו מעניקים לנו כל מיני הנחות בתחומים אחרים, עד כדי "ייהרג ואל יעבור" .אך הגרי"ד מוסיף שמשום שהוא לא בן ארץ ישראל ,אי אפשר לו להשמיע דבריו. ב .המזרחי היא תנועה גדולה בעלת השקפת עולם חובקת שחקים ,שכוחה גם יפה בגולה. תפיסת עולם זו המבטאת את אמונתנו בנצח היהדות – מכריזה על עמידתנו האיתנה בתוך טבורו של העולם המודרני ,על יופיו וכיעורו ,גדלו ,תוקפו ואכזריותו ,הסואן והגועש, החורג והכובש ,המלא עוז וגבורה מדעית-טכנולוגית ,אבל גם שחצנות מבהילה ,זוהמה מוסרית וטומאת הנפש. ג .הגרי" ד גם מזכיר שאחד הנימוקים להצטרפותו למזרחי הוא משום הנהגת תנועה זו בנימוס ובדרך ארץ כלפי יריביהם הפוליטיים. יט .בתי-ספר של המיסיון במדינת ישראל (מכתב )39 אחרי שני נאומים חוצבי להבות נגד בתי-ספר של המיסיון במדינת ישראל ,הגרי"ד חותם ביחד עם עוד ראשי ישיבה באמריקה (כולל הגר"מ פיינשטיין והג"ר יצחק הוטנר) והגופים האורתודוכסים שם ,במכתב לראש הממשלה ,מר לוי אשכול ,וכתוב בו: "אנו החתומים מטה ,נציגי היהדות הנאמנה לריבונו של עולם ולתורתו ,הזדעזענו למקרא הדיווחים על פעילות מיסיונרית בארץ הקודש ,פעילות המאיימת על קיומנו כעם אחד בארץ ישראל ובגולה .הגענו למסקנה כי איננו יכולים עוד להתייחס לעניין רציני זה בשוויון נפש ,ואשמים נהיה אם נמשיך לשתוק. החלטנו שלא לנוח ושלא לשקוט עד שתטוהר ארץ הקודש מתועבותיהם של אנשי המיסיון. אנו פונים אל ראש הממשלה בבקשה נרגשת להסיר את חרפת השמד מעלינו ,ולהביא באמצעות חקיקה לביטול מלא של פעילותו הצבועה של המיסיון המנתק יהודים מאמונתם". כ .הפרדת דת ומדינה במדינת ישראל (מכתב )41 בתוך ראיון ,אומר הגרי"ד" :רעיון ההפרדה [בין דת ומדינה] כולו מנוגד להשקפתנו ולאמונתנו בהגשמת ההבטחה הנבואית המוליכה לגאולה שלמה .מחוייבותנו הכוללת ,הן כחברים בקהילת הברית ההיסטורית אל מול ריבונו של עולם והן כחברים בקהילה ההיסטורית זה כלפי זה ,היא בלתי ניתנת להפרדה. מדינה המושתתת על אגנוסטיות ועל חילוניות איננה יכולה להתאים להשקפה זו של גאולה .אם ייחודיות זו נמחקת לגמרי במדינת ישראל ,אזי מהיכן הזכות לכנות את המדינה בשם התואר 'יהודית'? זאת ועוד :זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית מאפשרת ליהודים הגרים בגולה להגיב על טענת 'הנאמנות הכפולה' ,שהיא לדידם בעיה אשר לא ניתן לטאטאה אל מתחת לשטיח .אם מדינת ישראל תקריב את ייחודיותה כמדינה יהודית לטובת החילוניות ,אזי הדילמה העומדת בפני היהודי המתגורר בגולה – המבקש לאהוב את מדינת ישראל וגם להיות נאמן לארץ שבה הוא חי – נעשית מביכה עד מאוד". כא .יהודי שמרד באמיתו ויצא לתרבות רעה (מכתב )42 בתוך ראיון ,מדבר הגרי"ד על מי שמרד באמיתו ויצא לתרבות רעה .הוא אומר שלפי ההלכה ,כלומר הגישה הפורמאלית ,הוא עדיין יהודי ,אבל לפי הגישה האמוציונאלית, הוא כבר לא .בעת פרשת האח דניאל (יהודי שהתנצר ,נעשה כומר ורצה ליהנות מחוק השבות) ,הגרי" ד כתב לרבנים בישראל שיפסיקו לפסוק על פי ההלכה בזה ויפסקו לפי רגשותיהם .לפי ההלכה האח דניאל הוא יהודי .ותודה לאל שבית-המשפט העליון לא התחשב בהלכה הפורמאלית והוציא פסק דין משפטי אמוציונאלי .הוא התפלל שלא ישמעו להלכה .הרבנים רוצים לכלכל את כל מעשינו לפי ההלכה הפורמאלית .לו פסק בית-המשפט העליון שהאח דניאל צריך להירשם כיהודי ,אז יהודי אמריקה יכולים להשתייך לכנסייה פרוטסטנטית ובפטיסטית המסתפקת בעצם ההשתייכות. כב .חופש דתי במדינת ישראל גם לרפורמים ולקונסרבטיבים (מכתב )43 נשאל הגרי"ד על חופש דתי במדינת ישראל גם לרפורמים ולקונסרבטיבים ,והשיב שהוא אינו מאמין שיש עתיד לרפורמים ולקונסרבטיבים בישראל .הם מבוססים על אבות התרגום .אם יהודי אמריקה היו מבינים את התפילות במקור ,לא היה צורך בראביי רפורמי .בישראל ,כשהעברית שולטת ,חמישים אחוז מעבודת הראביי הרפורמי מיותרת. גם החופשיים בישראל לא יראו בראביי רפורמי מנהיג רוחני .הם אולי בועטים ,אבל כשיצטרכו לרב ,ילכו לרב אורתודוכסי .דברים רבים שהרפורמה עושה כאן יטילו פחד על אנשי מפא"י .פעם סיפר הגרי" ד לבן גוריון על מעשי הרפורמה והוא לא האמין .אז הגרי" ד ראה ההבדל בין יהודי רפורמי לבין בן גוריון .אם יש יהודים הרוצים להיכנס להיכל רפורמי ,ייכנסו כאוות נפשם ואין האורתודוכסים צריכים להתערב .סיים הגרי"ד: "אני מדבר עכשיו מבחינה פרגמאטית ,כאשר אני אומר שכפייה בדת מזיקה .ואיני דתי ליברלי הרואה בדת עניין פרטי". כג .ההישארות בגולה (מכתב )43 מורה בבית-ספר תיכון בגבעת וושינגטון לימדה את מסתו הקלאסית של הגרי"ד' ,קול דודי דופק' ,המשרטטת את חזונו רב העוצמה על אודות הציונות הדתית ואת קריאתו ליהודי ארה"ב לעלות לארץ .התלמידות שאלו את המורה מדוע הגרי"ד ,אשר דיבר על נושא זה בצורה כה נלהבת ,לא עלה ארצה בעצמו .היא שלחה מכתב להגרי"ד עם השאלה. הגרי"ד משיב בענווה גדולה כמה תשובות :א .הוא מקבל את התוכחה ברצון וכותב: "חטאתי לארץ הקודש" .ב .הוא תכנן עם אשתו לבוא לששה חודשים ,כדי לראות את הארץ ואת העם היושב בציון ,אבל רעייתו נפטרה .ג .הוא עכשיו שרוי בדיכאון ,עצבות וצער על פטירת אשתו ( גם אימו ואחיו נפטרו באותו זמן) ,וצריך לעלות ירושלימה בשמחה .ד .וזו עיקר תשובתו" :גם אני ,יהודי פשוט ,בלשון רבנן דיבנה (ברכות יז א) הייתי אומר :אני מלמד – והרבה העמלים עם הציבור בשדה החינוך התורני מלמדים ,אני מלאכתי בעיר ניו יורק הגדולה ,במוסד רב תלמידים – והם מלאכתם בגבעת ואשינגטון או במושב אחר במוסד מצומצם בכמותו .אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון את לבו לשמים .מלאכת כולנו מוקדשת לטיפוח ערכי היהדות ,מסורת אבות ותורת רבותינו ,בעלי קבלה וחכמיה". כד .יהודים בגולה המבטאים את דעותיהם בשאלות ביטחוניות של מדינת ישראל (מכתב )44 במאמר בעיתונות ציטט רב אורתודוכסי אמריקאי בולט התבטאויות בשמו של הגרי"ד התומכות בפשרה טריטוריאלית מצד ממשלת ישראל .הרב ש"ז שרגאי ,שהיה תומך נלהב של העמדה ה"ניצית" בסוגיה זו ,כתב מכתב ארוך אל הגרי"ד .הגרי"ד משיב שהוא לא הצהיר מעולם שום חוות דעת על עניינים שלפי השקפתו רק בני ישראל ,המגינים בדמם על גבולות הארץ ,זכאים לטפל בהם .הוא אינו מאלה היושבים בנציבין ורוצים לפרוש מצודתם על ירושלים. לגופו של עניין ,הגרי"ד מוסיף שבהשקפתו הפרטית ,דברי הרב שרגאי המה בגדר ספקות אצלו ואין הנחיותיו פשוטות כל כך ,וכשיתראו אחד עם השני ישתדל לבאר את עמדתו הפרטית בהחלט. סוגיות בין-דתיות כה .השתתפות יהודים במועצת הכנסייה השנייה של הוותיקן (מכתבים )48-44 לגבי "המועצה האקומנית" ( מורכבת מחשמנים ומכוהנים גבוהים של הכנסייה הקתולית, המטפלת בדוגמטיקה ובטקסי הדת ופולחנה) ,נשאל הגרי" ד על הרעיון להזמין יהודים (וביתר דיוק ,שהיהודים יזמינו את עצמם) בתורת משקיפים .מגיב הגרי"ד שמן המועצות הללו באו חוקי הכנסייה הקתולית נגד היהודים בימי הביניים .הכנסייה הקתולית נהגה ביהודים לפי שתי שיטות :השיטה האחת היי תה שימוש בכוח כדי להכריח את היהודים לקבל את הדת הנוצרית ,והשנייה הייתה שיטה של ביטול ושכחה .עתה מתקרבת הכנסייה הקתולית לשיטת הפרוטסטנטים בעניין היהודים – היינו ,לקרבם בדברי חיבה ושבח .הנה הוקמה מחלקה מיוחדת ליהודים בוותיקן .לא נוסדה מחלקה כזו לטיפול בערבים או בהינדים .לכן כל מקור ההזמנה הוא בתקווה שבסופו של דבר יקבלו את הדת הנוצרית .אם היהודים יבקשו הזמנה כזו ,יאמרו הגויים שהיהודים רוצים לחזור בתשובה לנצרות .וגדולה מזו הסכנה לנוער היהודי שבאמריקה ,שכוח עמידתו הרוחנית אינו מרובה ,ואף הוא עשוי לפרש את ההליכה ל"מועצה האקומנית" כהליכה לכנסייה. אם ראש י הכנסייה הקתולית הגיעו לידי הכרת הצורך בהשמטת אותן הפסקאות שבברית החדשה הספוגות שנאת ישראל (כגון שהיהודים הם עם רוצחי אל ,או שהיהודים הוגלו מארצם בעוונם זה וכדומה) ,הם יכולים לעשות כן בלא שנבקש זאת מהם. ועוד נימוק להימנע מלהשתתף :עוד לא אירע בתולדות הכנסייה הקתולית שתעשה ויתור איזה שהוא בלא שתדרוש גמול .אם היהודים לא יוכלו לקבל את הדרישות הללו ,סוף שרק נחריף את היחסים בינינו לבינם ונגביר את שנאתם אלינו. כו .יחסים בין-דתיים (מכתבים )13-11 כותב הגרי" ד שהמסורת היהודית מבטאת את עצמה במיזוג של אוניברסליות וייחודיות. מצד אחד ,אנו רואים עצמנו כחברים בקהילה העולמית וכמחוייבים לעודד התקדמות בכל התחומים ,הכלכלי והחברתי ,המדעי והמוסרי .אנו מתנגדים לפילוסופיה של התבדלות או של הסתגרות אזוטרית .מצד שני ,אנו קהילה של אמונה שונה ,בעלת מחוייבות יחידה במינה ,זיקה סגולית אל האלוהים ודרך חיים מיוחדת. לכן ,בתחומי עניין אוניברסליים ,אנחנו מקדמים בברכה חילופי דעות ורשמים .אבל תחומי האמונה ,ההלכה ,יסודות הדת והפולחן ,המבטאים אהבתנו את האלוהים ומסירותנו לו ,הם אישיים ומעידים על זיקה אינטימית שאין לדון אודותיהם עם אחרים. בשל כך אנחנו מתנגדים לכל ויכוח פומבי ,דיאלוג או סימפוזיון שעניינם אמונתנו ,עיקרי השקפתנו או מצוות דתנו נוכח היבטים "דומים" הקיימים אצל קהילת מאמינים אחרת. אנחנו מאמינים בבוראנו ומסורים לו באופן מיוחד ,ולא נבוא להטיל ספק באמונתנו ,להגן עליה ,להתנצל בגללה ,לנתח אותה או להציע לה הסבר רציונאלי במסגרת דיאלוגים העוסקים בנושאים "פרטיים" אלה ,הנותנים ביטוי לזיקתנו האישית אל אלוהי ישראל. אנחנו מניחים שחברים בקהילות אחרות של מאמינים יחושו באותו אופן במה שנוגע למחוייבותם הדתית האישית. פסקי הגרי"ד [לקט] התאמת התורה לזמן על הגמרא בשבת (לא א) "אמר רבא :בשעה שמכניסים אדם לדין אומרים לו ...קבעת עתים לתורה" .העיר הגרי"ד סולוביצ'יק בדרך דרוש ,שהרבה אנשים מודרניים תמיד טוענים שדיני התורה ניתנו מלפני כל כך הרבה שנים ,ואינם בני משמעות לתקופתנו ,ומן הצורך לעדכן את התורה כפי רוח הזמנים והעתים בהם אנו חיים .ועל כך אמר רבא שביום הדין הגדול ישאלונו בבית-דין של מעלה :האם נהגתם כדבעי ,לקבוע את העתים כפי רוח התורה ,או שהייתם מן הרפורמים המתלוננים ,שתמיד רוצים לעשות להיפך - לקבוע את התורה כפי רוח הזמן? (דברי הרב עמ' קעו). אישה וטלית מסופר על הגרי"ד סולוביצ'יק שאישה שאלה אותו אם היא יכולה ללבוש טלית גדול בתפלה .השיב לה" :משום שזה שינוי גדול במסורת ,יש להתקדם בהדרגה” .הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו .לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה .אמר לה הגרי"ד" :במשך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי ,אם כן זה מגלה שההרגשה שלך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה" ,ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית (הרב אריה פרימר והרב דב פרימר.)Tradition 32:2 . מנין מעורב הגרי"ד סולוביצ'יק החמיר מאוד בבתי-כנסיות אשר בהם יושבים האנשים והנשים בתערובת ,שזה התחיל מהכנסיות של עובדי עבודה זרה – להתפלל כל המשפחה ביחד, ופירסם בעיתונות איסור על הכניסה לתוכם ,ואפילו אם המקום היחידי שאפשר לשמוע תקיעת שופר בראש השנה הוא בבית-כנסת כזה ,מן הנכון להישאר בבית ולוותר על מצוות שופר ,כי אם ילך לשם ,אמנם יקיים מצוות שופר ,אך באותו הזמן הרי יעבור על "לא תעשה כן לד' אלקיך" .ואם ישאר בביתו ,יבטל את מצוות שופר ,אך לא יעבור בלאו הנ"ל ,ומן הנכון לומר בכהאי גוונא ששב ואל תעשה עדיף (עיין עירובין ק א .נפש הרב רלב .דברי הרב עמ' קנו-קנז). עזרת נשים אדם אחד מאירופה תמה בפני הגרי"ד על כך שלפני המלחמה ,החרדים המדקדקים מעולם לא התפללו בבית-כנסת מסויים שבווילנא .הוא שאל :הלא באותו בית-הכנסת הייתה עזרת הנשים מלמעלה ,ואורתודוקסים היו ולא רפורמים ,ומאי טעמא מיאנו המדקדקים להתפלל שמה. והשיבו הגרי"ד תיכף ומיד :מה אינך מבין? בבית-כנסת באמת אורתודוקסי ,היו עושים עזרת הנשים שמלמעלה רק מאחורה ,שלא יוכלו הגברים היושבים למטה להסתכל למעלה ולראות את הנשים. ואילו בבית-הכנסת ההוא הייתה עזרת הנשים למעלה לא רק מאחורה אלא גם משני הצדדים ,והמדקדקים החשיבו זאת כבר לפרצה של מודרניות, שהרי הגברים למטה יכולים להסתכל למעלה ולראות את הנשים היושבות משני הצדדים, ופשיטא שמיאנו להתפלל שמה (דברי הרב עמ' קנו). לימוד תורה מתוך חז"ל סיפר הג"ר צבי שכטר על הגרי"ד" :שאלו את רבנו ,עד כמה צריכים להכניס ממסורת התושבע"פ בשעה שמלמדים חומש לילדים צעירים ,והשיבם ,שאם מלמדים חומש בלי חז"ל ,תשאר התורה כמו ה'בייבעל של הנוצרים' ,ותמיד צריכים ללמד חומש בצרוף עם מסורת התושבע"פ .והוסיף עוד ואמר שעל דבר זה היה רבינער הירש מומחה גדול ,לצרף התושבע"פ יחד עם לימוד החומש" (דברי הרב עמ' רב). אוניברסיטה נפרדת דבר ידוע הוא שבאמריקה בישיבה-אוניברסיטה ,כשהציעו לשים בנים ובנות באותו קמפוס ,הגרי"ד סולוביצ'יק והרבה ר"מים איימו להתפטר (ד"ר טובה ליכטנשטיין ,בת הגרי"ד ואשתו של הגר"א ליכטנשטיין ,בראיון ומובא בספר An American Orthodox Dreamerעמ' 141הערה .42וספר Mentor of Generations: Reflections on Rabbi Joseph B. Soloveitchikעמ' .8גם הרב אהרן רקפת -ר"מ בגרוס-כולל מזכיר את העובדה בשיעוריו. וכן בעוד מקומות). הזמנת מחלל שבת הגרי"ד סולוביצ'יק נשאל על ידי רב" :השאלה הכי חמורה שעומדת בפניו ברבנות כעת היא שאלת הזמנת בעלי בית לסעודה אצלו בשבת ,כי מרגיש הוא שיוכל להשפיע עליהם לטובה בזה שישתתפו עם משפחתו בסעודת שבת ,אלא שיודע הוא שכמה יחללו את השבת בנסיעה ברכב להגיע לביתו" .הוא השיב תיכף ומיד" :איזו שאלה יש בזה ,דבר זה אסור הוא ,ואין בזה על מה לדבר" (דברי הרב עמ' קע). מניין לנשים דבר ידוע הוא שהגרי"ד הביע דעתו לכמה וכמה רבנים באמריקה ובקנדה שאין מן הנכון להנהיג בבית הכנסת קיבוצי תפילה מיוחדים לנשים בשבתות ,ולא לקריאת התורה ,ולא לקריאת המגילה ולא להקפות מיוחדות (נפש הרב עמ' קמה). ופעם נכנס אחד מהרבנים הצעירים המודרניים אצל הגרי"ד והגיד לו שהוא עומד להתחיל קיבוץ תפילה מיוחד לנשים בבית-הכנסת שלו ,ולא הגיב הגרי"ד על דבריו .לאחר שיצא שאלו הרב מנחם האלזער [שהיה נוכח בשעת מעשה ,והכיר את דעת הגרי"ד בזה] :מאי טעמא לא אמר לו שלא לעשות כן .השיבו הגרי"ד ,שהרגשתו הייתה שהלה לא בא לשאול עצתו בדבר ,ולא היה מעוניין לשמוע את חוות דעתו ,אלא רק בא להודיעו על דבר החלטתו שלו ,ואשר על כן לא אמר לו מאומה (מפניני הרב עמ' סז-סח .ועיין מה שאמר הג"ר צבי שכטר שיש בזה שתים עשרה איסורים .בעקבי הצאן עמ' כא-לז). קריאת מגילה על ידי אישה לנשים אחד מהרבנים המודרניים הצעירים ממוסמכי ישיבה יוניברסיטי רצה להנהיג מקרא מגילה מיוחד לנשים ,שתקרא אחת מהנשים בעד השאר ,ורצה לשאול את פי הגרי"ד סולוביצ'יק בזה להסכמתו ,אלא חשש פן לא יסכים עמו ויגיד לו שאסור ,על כן עשה בערמה ושלח רב אחר לשאול ,והשיבו הגרי"ד ,דאין לעשות כן ,דלפי המבואר במדרש הנעלם לרות [המובא במג"א תרפט סק"ו] אישה לא תקרא לעצמה ,רק תשמע מהאנשים. וכשמסר הרב השני את דברי הגרי"ד אל הרב הראשון המודרני ,החליט הלה להנהיג את הנהגתו המחודשת ,למרות מה שהגרי"ד התנגד לה ,היות שהוא בעצמו לא שאל להגרי"ד, והגרי"ד לא אסר לו אישית( ...מפניני הרב עמ' סח). ראביי רפורמי או קונסרבטיבי כתב הרב חיים ג'קטר שמרת עטרה טברסקי סיפרה לו שאביה הגרי"ד סולוביצ'יק היה מתכתב עם ראביי קונסרבטיבי ,והיא ראתה שאביה כתב באנגלית ולא בלשון הקודש, ושאלה אותו על כך .ענה לה אביה הגרי"ד שאם הוא כותב באנגלית ,הוא יכול לכנותו בתואר ראביי ,משום דרכי שלום ,אבל בלשון הקודש יצטרך לכנותו הרב דלא כרצונו (בית יצחק מ תשס"ח עמ' .)242וכן בשו"ת אגרות משה ,הגרמ"פ תמיד מכנה ראביי ריפורמי או קונסרבטיבי כ"ראביי" ,ורב אורתודוקסי כ"רב". "הלכה יצירתית" הגרי"ד התייחס ל'הלכה יצירתית'' ,הלכה גמישה'' ,הלכה חדשה'' ,הלכה בעלת משמעות' – בשתי הרצאותיו' ,זה סיני' בשנת תשל"ו (דברי הרב עמ' קיב) ו'שיחה לפרשת קורח' בשנת תשל"ה, והדברים נראים כאילו נאמרו בימים אלו ממש .והנה מקצת מדבריו: יסוד הכול הוא ענווה מול ריבונו של עולם .בעל גאווה לעולם לא יוכל להיות תלמיד חכם גדול .יש לקבל ללא סייג את רצון ד' ,ולא להחליפו בהגיון היומיומי שלנו ,המאוד תועלתני. חז"ל משתמשים בביטוי 'עול מלכות שמים' ולא 'קבלת מלכות שמים' – "כי אם אומרים קבלת מלכות שמים ,אז הנך מקבל אותה בגלל נוחיות ,כיוון שזה מתאים לרצונותיך .זו הסיבה שחז"ל השתמשו בלשון עול ,כלומר בלי להתחשב בעובדה שקבלת מלכות שמים היא לעתים מאוד לא נוחה אלא עול כבד". "כדי להצטרף לשורות חכמי המסורה ,עליך להימנע מלנסות להסביר את חוקי התורה על ידי הסברים מבחוץ .אין לשפוט ,להעריך חוקים ומשפטים של תורה ,על פי אמות מידה של שיטה ערכית חילונית .ניסיון כזה – בין אם יהא מבוסס על פרשנות היסטורית או פסיכולוגית ,בין אם יבוא מכיוון אוטיליטריסטי (תועלתני) – חותר תחת עצם אושיות התורה והמסורה ,ומוביל לבסוף לתוצאות היותר טרגיות". "אסור לנו להיכנע רגשית ,אסור לנו להרגיש נחותים ,לפתח תסביך נחיתות .הסובל מתסביך נחיתות ,נכנע בפני הקסם החולף של סיסמה מודרנית ,פוליטית או אידיאולוגית .אני אומר שלא רק שלא להתפשר – ודאי שלא להתפשר – אלא אפילו שלא להיכנע רגשית ,לא להרגיש נחות. אסור שאי פעם יעלה על דעתו של מי שקיבל עליו עול מלכות שמים ,שחשוב לשתף פעולה אפילו במשהו עם כיוון של פילוסופיה מודרנית חילונית .לדעתי אין היהדות זקוקה להתנצל לא בפני האישה המודרנית ולא בפני נציגים מודרניים של הסובייקטיביזם הדתי (הטוען ל'אמת אישית')". " אין לנסות להתאים את הנורמה ההלכתית הנצחית לערכים חולפים של חברה נוירוטית (עצבנית חולנית)". "קבלת עול מלכות שמים דורשת מאיתנו לרחוש כבוד ואהבה ולהעריץ את דבריהם של חכמי המסורה ,בין שיהיו תנאים ,אמוראים או ראשונים ,הם הסמכות הסופית"" .התבטאות בלתי אחראית כלפי חז"ל ,גובלת בכפירה". "אני ער לכך שהחיים המודרניים הם מאוד מורכבים .יודע אני את בעיותיכם ...אנו עומדים מול בעיות מחרידות – חברתיות ,תרבותיות ,פוליטיות ,כלכליות; בעיות במשפחה ,בקהילה; ובעיות של החברה בכלל .מרגישים אנו לפעמים כאילו שוחים אנו נגד הזרם ,שהוא נע במהירות באמצעות כוח אחר לכיוון מנוגד לזה שאנו מתקדמים בו ...ההמון ברובו הגדול נטש אותנו .אנו עומדים מול אתגר אדיר ,אך אם אתם חושבים שהפתרון מונח בפילוסופיה רפורמיסטית או בפרשנות חיצונית של ההלכה ,אתם טועים טעות מרה". "בר ור מאליו שבעיות רבות לא ניתן לפתרון ...אם אנחנו נאמר ליהודים דיסידנטים (מתנגדים להלכה) :זו עמדתנו – לא נמצא חן בעיניהם .הם יגידו שאנחנו לא גמישים; שאנו אכזריים; אבל הם יעריכו אותנו". "התורה קוראת ליהודי לחיות חיי גבורה הרואית ,חיי הקרבה – מסירות נפש". " אך לומר שההלכה איננה רגישה לבעיות ,אינה נענית לצרכים של אנשים ,זהו שקר מוחלט. ההלכה נענית לצרכים גם של הקהילה וגם של יחיד ,אך להלכה יש המסלול שלה ...קריטריונים ועקרונות משלה". "האמינו לי שר' חיים (מבריסק) היה רגיל לנסות בכל כוחו להיות ֵמקל .אבל ישנן גבולות גם לקולות של ר' חיים .כשאתה מגיע לקו הגבול ,כל שתוכל לומר הוא :אני נכנע לרצון העליון-על-כל יתברך שמו לנצח נצחים". "לדבר על הלכה כעל מאובן ,רחמנא ליצלן ,זה מגוחך ...אנו מתנגדים לשינויים ,אבל חידושים הם בוודאי עצם מהות ההלכה .החידושים הם מתוך המערכת ולא מן החוץ". "קורח התקומם נגד סמכות ההלכה :כל היהודים שווים! הִלכך לכל אחד זכות לפרש את ההלכה". "מה שקורח רצה ,ורבים רוצים אפילו עכשיו ...הוא שכלי הפרשנות של התורה יהיה common ,senseהדעת האמפירית (המצויה למעשה) היום-יומית ...השכל הרגיל". "תורה שבעל-פה לא ניתנת להיות מזוהה עם ... common senseיש לה מתודולוגיה של עצמה... יודע זאת כל מי שמכיר מהי תורה שבעל פה". "אתם מודעים לתנועה לשחרור האישה? ולתלונות נגד תורה שבעל פה ,נגד ההלכה שלנו ,שהיא מקפחת את האישה ,שהאישה אינה שווה לאיש בהלכה? ...יש רבנים המוכנים להיכנע כדי לפייס כמה גבירות של שחרור האישה .באופן בסיסי ,כל מי שלמד חומש ,ויודע חומש היטב ,כל מי שלמד גמרא ,יודע שהאשמה זו הינה הוצאת דיבה מוחלטת ,כיוון שהחומש בבראשית אומר שאלוקים יצר אדם בצלמו ,בצלם אלוקים ברא אותו ,זכר ונקבה ברא אותם ,אז השיוויון הוא נתון". "תנו לי להסביר את שיטתם של חסידי ההלכה על פי ,common senseולא משנה איך יכנו את זה :בין שיקראו לזה הלכה בעלת משמעות ,הלכה יצירתית ,הלכה חדשה ...הם מובלים בטעות על ידי דוקטרינה פילוסופית פשטנית ,שכוללת חצאי אמיתות ואמירות נדושות שקריות .הם מביאים ...תאוריה של דתיות סובייקטיבית". "כאשר אני שומע אנשים מדברים על הלכה בעלת משמעות ,הפשרת קיפאון ההלכה ,הלכה אמפירית ,אני יודע למה הם מתכוונים ...בדיוק מה שהיה בדעתם של קורח וחסידיו". "כמובן ,משה ניצח ,וְעדת קורח הודתה לבסוף :משה אמת ותורתו אמת". נספח מלחמת הגרי"ד סולוביצ'יק נגד עבירה בשם התורה הרב שלמה אבינר ש :מידי פעם הרב יוצא נגד עבירה זו או אחרת .יש טוענים שצריך להרבות באהבת ישראל ולא להכפיש יהודים? ת :אין שייכות זה לזה .היהודים הם אהובים ,גם אם הם עושים עבירה .העבירה היא שנואה. ובכלל לא תמיד היהודים אשמים ,אלא אלה שמטעים אותם ומציגים להם עבירה כמצווה. ש :עוד הם טוענים שכל זה בגלל שהרב הוא נגד מודרניזם? ת :זו הכללה דמגוגית .יש דבר מודרני שהוא טוב מאוד ,ויש דבר מודרני שעליו נאמר :אל תקרא מודרני אלא מדרוני .הגרי"ד סולוביצ'יק היה קרוב לאורתודוקסיה המודרנית ,אך לא בגלל זה הסכים עם כל דבר מודרני. ש :הם מאשימים את הרב שהוא סובר "חדש אסור מן התורה"... ת :גם זה כשל לוגי של שלילת האמצע ,ראייה בשחור לבן והתעלמות מן המציאות המורכבת :או כל חדש אסור או כל חדש מותר .לא כן .זה נושא מורכב .עיין מאמרו של מרן הרב קוק על החדש :יש חדש רע בבחינת "יבחר אלהים חדשים" (שופטים ה ח) ,ויש חדש טוב שהישן מתירו. ש :יש גם טוענים שכל דעה שאין הרב מסכים איתה הוא מיד מכנה אותה כפירה! ת :שוב דמגוגיה זולה .תלוי מה. ש :נכון .מני סיוני ראיתי מאות פעמים ואולי אלפי פעמים שהרב אומר את דעתו ובד בבד מסכים שיש גם דעות אחרות ...נחזור לענייננו .קודם הרב הזכיר את הגרי"ד סולוביצי'ק .אבל האם הוא לא היה מודרני וסבר שיש להתאים את התורה לרוח הזמן? ת :חלילה! אדרבה ,הוא הצטער על כך שהיו אנשים מודרניים הטוענים שדיני התורה ניתנו מלפני כל כך הרבה שנים ,ואינם בני משמעות בתקופתנו ,ומן הצורך לעדכן אותה לפי רוח הזמנים והעיתים בהם אנו חיים .הוא אמר שיש לעצב את המציאות לפי רוח התורה ,ולא להיות כרפורמים המתלוננים שתמיד רוצים לעשות להיפך ולקבוע את התורה כפי רוח הזמן. ש :למשל ,בנושא הנשים שמשתוקקות לקיים מצוות של גברים ,האם הוא לא ראה התקדמות? ת :ודאי לא .מעשה באישה ששאלה אותו אם היא יכולה להתעטף בטלית גדול .השיב לה שזה שינוי גדול במסורת ויש להתקדם בהדרגה .הוא הציע לה ללבוש בגד של ארבע כנפות בלי ציציות במשך שלושה חודשים ואז לחזור אליו .לאחר שלושה חודשים היא חזרה ואמרה שזו הייתה החוויה הכי מרגשת בחייה .אמר לה הגרי"ד" :משך שלושה חודשים לבשת בגד ללא שום ערך דתי או הלכתי ,אם כן זה מגלה שהרגשתך באה ממקור שהוא מחוץ למצווה" ,ולא נתן לה את הסכמתו ללבוש טלית .וכן הוא התנגד לכך שאישה תקרא מגילת אסתר עבור נשים ,על פי המדרש הנעלם על רות .ויש על זה מאמר ארוך של תלמידו הנאמן הג"ר צבי שכטר שהוא חריף מאוד נגד כיפה, טלית ותפילין לנשים בשעת תפילה ,שנקרא "כל העדה כולם קדושים" ,וכמובן כל זאת בשם הגרי"ד. ש :זה גם נכון לגבי מנין נשים? יש בעיה לפי דעתו? ת :כן .אותו עיקרון .הוא התנגד למניין נשים ,קריאת התורה על ידי נשים והקפות מיוחדות על ידי נשים .אגב ,הג"ר צבי שכטר כתב שבמנין נשים יש שתים עשרה איסורים. ש :אבל לפעמים אין ברירה ,לפעמים יש דיעבד .מה יותר טוב ,להתפלל בבית-כנסת בו יושבים מעורב ,או לא לבוא בכלל? ת :לא לבוא בכלל .בזמנו הגרי"ד פירסם בעיתונות לא לבוא בראש השנה לבית-כנסת בו יושבים מעורב ,אפילו אם זה המק ום היחיד בו תוקעים בשופר ויפסידו מצווה זו שהיא מן התורה .הוא גם סיפר פעם שהיה בית-כנסת בווילנא שאמנם עזרת נשים הייתה למעלה ,אך ראו את הנשים, לכן יראי שמים לא באו להתפלל שם. ש :אך מה נעשה עם הצעירים שחיים בחברה מעורבת? ת :ישיבה-אוניברסיטה היא נפרדת .והנה היא צפופה מאוד וגם במקום בטחוני לא נוח .פעם היה אפשר להשיג קמפוס של אוניברסיטה מרווח ,קמפוס בנים מצד אחד וקמפוס בנות בצד שני, מופרדים על ידי דשא של כמה קילומטרים .הגרי"ד איים שאם ההצעה תתקבל ,הוא יתפטר. ש :אבל צריך לוותר כדי לקרב אנשים? ת :כן לקרב אנשים לתורה ,אך לא לשנות את התורה .פעם רב שאל הגרי"ד אם מותר להזמין חילוניים לסעודת שבת כדי לקרב אותם ליהדות ,מתוך ידיעה שכמה מהם יבואו עם רכב .השיב תיכף ומיד" :איזו שאלה יש בזה ,דבר אסור הוא ,ואין בזה מה לדבר". ש :אבל הרבנים הקונסרבטיבים נוהגים כן וכך מקרבים לתורה? ת :מקרבים לאי-תורה .אגב פעם הגרי"ד היה נאלץ להתכתב עם אדם כזה ,ועשה זאת רק באנגלית .כאשר ביתו הרבנית שאלה אותו למה ,הסביר שבעברית יצטרך לכנותו 'רב' משום דרכי שלום ,מה שאינו רוצה כי אינו רב ,ובאנגלית הוא יכול לכנותו 'ראביי' .וכן נהג תמיד הגר"מ פיינשטיין לכנות ראביי רפורמי או קונסרבטיבי כראביי ולא כרב. ש :למה אומרים שאסור ללמד גמרא לנשים? הרי הגרי"ד התיר? ת :לא מצאנו תשובה הלכתית כדת וכדין עם מקורות והוכחות שהגרי"ד התיר .וכידוע אי אפשר לבנות על מעשה .עיין בבא בתרא קל. ש :יש בספר 'איש על העדה' מכתב של הגרי"ד שבבתי-ספר מעורבים בנים בנות יסודיים ותיכוניים ,אין להפריד בנים ובנות במקצועות היהדות ,ושחובה ללמד בנות תורה שבעל פה ולהכניסן בהיכלותיהן הפנימיים .האם אין כאן הוראה ללמד את הבנות גמרא? ת :בלשון התשובה עצמה לא כתוב שם גמרא ,רק בלשון השואל ,וקשה לדעת את כוונתו המדוייקת של הגרי"ד .תורה שבעל פה זה לא רק גמרא ,ובודאי שצריכים להעמיק בתורה שבעל פה ,שאלו כל ספרי היהדות מלבד תנ"ך. ש :גם בנות לומדות גמרא בישיבת רמב"ם בבוסטון ,בית ספר שהקים הגרי"ד? ת :גם זה מעשה ולא פסק .תלוי בשיקולים (והרב מרדכי וויליג ,ראש ישיבה וראש כולל בישיבה- אוניברסיטה ,כתב שלמרות שפוסקים מודרניים שונים התירו לימוד גמרא לנשים מתוך תירוצים שונים ,הרי שאחרי כמה עשורים אפשר לסכם ש"גישה שוויונית צובעת לימודי גמרא לנשים ומובילה אותן לאמץ רעיונות שוויוניים" .על פי הרב וויליג שתי דוגמאות לכך הן התפתחותן של מ ניינים שוויוניים והסמכת נשים כפוסקות הלכה ואף רבות .הסיפור הגדול יותר לדעתו נוגע לעצם הערעור על נצחיות התורה – מ"צ). ש :לסיום ,מה הסיבה שגורמת לציבור הדתי לחפש דרכי מילוט מן הדת? ת :זה פשוט .הוא אינו די מאוהב בהשם יתברך .הוא מבולבל על ידי רוח הזמן ,וטועה לחשוב שיש סתירה בין החיים לבין דבקות בד' .הוא מחפש חיים ,אך ניצב בפני "תרי"ג בעיות" שהוא מנסה לעקוף. לכן זאת התרופה העליונה :ללמוד אמונה ומתוך כך "ואתם הדבקים בד' אלהיכם חיים כולכם היום". מקורות החדש לפי מרן הרב קוק (מאמר הראיה עמ' .)181 רוח הזמן לפי רוח התורה (דברי הרב עמ' קעו). טלית לאשה (הרב אריה פרימר והרב דב פרימר.)Tradition 32:2 . מדרש נעלם על רות (מובא במג"א תרפט סק"ו). מגילה על ידי אישה (מפניני הרב עמ' סח). מאמר "כל העדה כולם קדושים" (אדר א' תשע"ד http://www.theyeshivaworld.com/wp - - .)content/uploads/2014/02/rh.pdf מנין נשים (נפש הרב עמ' קמה .מפניני הרב עמ' סז-סח). דעת הג"ר צבי שכטר (בעקבי הצאן עמ' כא-לז). שופר בבית-כנסת מעורב (נפש הרב עמ' רלב .דברי הרב עמ' קנו-קנז). עזרת נשים (דברי הרב עמ' קנו). קמפוס האוניברסיטה (ד"ר טובה ליכטנשטיין ,בת הגרי"ד ואשתו של הגר"א ליכטנשטיין ,בראיון ומובא בספר An American Orthodox Dreamerעמ' 141הערה .42 וספר Mentor of Generations: Reflections on Rabbi Joseph B. Soloveitchikעמ' .8וגם הרב אהרן רקפת - ר"מ בגרוס-כולל מזכיר את העובדה בשיעוריו .וכן בעוד מקומות). הזמנת מחלל שבת (דברי הרב עמ' קע). ראביי רפורמי וקונסרבטיבי (בית יצחק מ תשס"ח עמ' .)242 הרב מרדכי וויליג על לימוד גמרא לנשים - (.)http://www.torahweb.org/torah/2015/parsha/rwil_ekev.html
© Copyright 2024