אתה יודע שאתה חי ב2006 כש:

‫אתה יודע שאתה חי ב‪ 2102 -‬כש‪...‬‬
‫‪ .1‬אתה בטעות מקיש את הסיסמא שלך על הצג במיקרוגל‬
‫‪ .2‬בחיים לא שיחקת סוליטר בקלפים אמיתיים‬
‫‪ .3‬יש לך רשימה של ‪ 11‬מספרי טלפון כדי להשיג את משפחתך המונה ‪ 3‬נפשות‬
‫‪ .4‬אתה שולח אי מייל לאדם העובד בשולחן שלידך‬
‫‪ .1‬הסיבה שאתה לא בקשר עם בני משפחה וחברים היא שאין להם אי מייל‬
‫‪ .6‬אתה מתקשר מהאוטו‪ ,‬בחניה הפרטית שלך מתחת לבית לשאול אם יש מישהו בבית שיוכל לעזור לך לסחוב את הקניות‬
‫הביתה‪.‬‬
‫‪ .7‬לכל תוכנית טלויזיה יש בתחתית המסך את כתובת האתר שלה‪.‬‬
‫‪ .8‬עזיבת ביתך ללא פלאפון ( שלא היה לך ב‪ 22‬או ‪ 32‬או ‪ 62‬בשנים הראשונות לחייך) גורמת לפניקה עד כדי חזרה הביתה‬
‫בשביל לקחת אותו‪...‬‬
‫‪ .12‬אתה קם בבוקר ופותח את האינטרנט עוד לפני הכוס קפה‬
‫‪ .11‬התחלת לסובב את הראש באלכסון בשביל לחייך (‪:‬‬
‫‪ .12‬אתה קורא את זה‪ ,‬מהנהן ומחייך‪.‬‬
‫‪ .13‬אף יותר גרוע‪ ,‬אתה יודע בדיוק למי אתה עומד לשלוח את הקטע הזה‪.‬‬
‫‪ .14‬אפילו לא שמת לב שלא היה מספר ‪ 9‬ברשימה הזאת‬
‫‪ .11‬אתה גילגלת חזרה אחורה לבדוק שאכן לא היה מספר ‪...9‬‬
‫בדיחות (אהמ‪ ...‬בלונדיניות‪ ...‬אהמ‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫אישה אומרת לבעלה בבוקר "יקירי אתה עובד יותר מדי קשה‪ ,‬כל הלילה מתוך שינה קראת למזכירה שלך"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אישה שואלת את הבעל "אני לא מוצאת את הספר 'איך לחיות עד מאה ועשרים' "‪" .‬שרפתי אותו" ענה הבעל‬
‫"אמא שלך רצתה לקרוא אותו"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איש אחד שואל את אישתו‪ " :‬למה את עושה קציצות בגודל שונה?" עונה לו האישה "אתה הרי בקשת לגוון באוכל‪,‬‬
‫לא?"‬
‫‪‬‬
‫בחורה מתלוננת לאמא שלה על בעלה‪" :‬כבר שתים עשרה בלילה והוא לא בבית‪ ,‬אני אומרת לך הוא בוגד בי"‪.‬‬
‫מרגיעה אותה האם "למה את כל כך פסימית ותמיד רואה שחורות‪ ,‬אולי הוא בסה"כ נדרס!"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לילה‪ ,‬גשם‪ .‬איש אחד קם מהמיטה והתחיל להתלבש‪" .‬לאן אתה הולך במזג האוויר הזה?" שאלה אישתו מתוך‬
‫שינה‪" .‬קבעתי עם החבריה ללכת לדייג" אמר‪ ,‬ויצא מהבית‪ .‬כשלושת רבעי שעה הוא עמד בגשם וחיכה לחברה‬
‫ואחרי שלא הגיעו חזר הביתה‪ ,‬התפשט‪ ,‬נכנס למיטה וחיבק את אישתו‪" .‬בחוץ ממש סוער" הוא אמר לה‪ .‬ענתה לו‬
‫אישתו "מה תגיד על זה‪ ,‬שבעלי האידיוט יצא לדוג עכשיו?"‬
‫‪‬‬
‫אישה אחת החליטה לבדוק את נאמנותם של שלושת חתניה‪ .‬בוקר אחד היא הזמינה את אחד החתנים לטייל‬
‫לאורך הירקון וכעבור זמן מה עשתה את עצמה מחליקה ונפלה למים‪ .‬החתן לא חשב פעמים קפץ למים ומשה את‬
‫החמות‪ .‬למחרת‪ ,‬כאשר יצאה מהבית ראה סובארו חדשה חונה בחניה עם שלט שכתוב עליו "מהחמה האוהבת!"‪.‬‬
‫למחרת הזמינה את החתן השני והסיפור חזר על עצמו‪ .‬למחרת כאשר יצא מביתו מצא סובארו חדשה עם שלט‬
‫"מהחמה האוהבת!"‪ .‬למחרת החמות הזמינה את החתן השלישי ושוב הסיפור חזר על עצמו‪ ,‬רק לחוסר מזלה של‬
‫החמות הוא לא ידע לשחות והיא טבעה‪ .‬למחרת כאשר החתן השלישי יצא מביתו בחנייה עמדה מרצדס חדשה עם‬
‫שלט "מהחם האוהב!"‬
‫‪‬‬
‫בעל ואישה אוספים פטריות‪" .‬זאת פטריית מאכל?" שאלה האישה את הבעל והראתה לו פטרייה שקטפה‪" ,‬כן"‬
‫ענה הבעל "כל עוד לא הכנת אותה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אישה אחת קיבלה הרעלת קיבה מפטריות‪ .‬רופאים ממגן דוד אדום בדקו את האישה ושאלו את החתן שעמד לידם‬
‫"למה יש לה פנסים כחולים בכל הגוף?" "היא לא רצתה לאכול" ענה החתן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איש אחד נכנס בהיסטריה לבית חולים לחולי נפש בצעקות "אישתי חולת נפש! תאשפזו אותה מיד!" "מה בדיוק‬
‫הבעיה עם אישתך"? שאל אחד הרופאים‪" .‬הבית מלא שדים והיא לא רואה כלום"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אישה נכנסת בהיסטריה הביתה וצועקת לבעלה "תפטר מיד את הנהג שלנו‪ ,‬הוא נוהג עכשיו כמו משוגע‪ ,‬אני‬
‫חושבת שהוא ניסה להרוג אותי"! בעלה הביא לה כוס מים ואחרי שנרגעה אמר "יקירתי הנהג שלנו בחור כארז‪,‬‬
‫בואי ניתן לו עוד צ'אנס‪"...‬‬
‫‪‬‬
‫חבר אחד מתלונן לשני "קניתי נעליים חדשות‪ ,‬אבל הם לוחצות עלי"‪" .‬אז מה" עונה החבר השני "אני שנים הולך‬
‫עם נעלים שקטנות עלי בשתי מידות"‪" .‬למה"? שואל החבר הראשון‪" .‬תראה‪ "...‬אומר לו השני "אני נשוי לאישה‬
‫רעה‪ ,‬מכוערת‪ ,‬חמותי המפלצת גרה אתנו‪ ,‬הילדים שלי לא לומדים ומסתובבים ברחובות‪ ,‬והכלב מחרבן בבית‬
‫באופן קבוע‪ .‬הנחת היחידה שיש לי זה כאשר אני מוריד את הנעליים"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שתי בלונדיניות נוסעות במשאית בגובה ‪ 3‬מטר באמצע הלילה‪ .‬לפתע הן רואות מקדימה גשר בגובה המוגבל‬
‫למכוניות ‪ 2.1‬מטר‪ .‬הנהגת הבלונדינית מתחילה להאט‪ .‬החברה שלה‪ ,‬גם בלונדינית‪ ,‬מוציא את הראש דרך החלון‪,‬‬
‫מסתכלת אחורה‪ ,‬מסתכלת לצדדים ואומרת לה‪" :‬סעי‪ ,‬סעי מהר‪ ,‬אין פה משטרה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בלונדינית אחת חשדה שהחבר שלה בוגד בה‪ .‬היא קנתה אקדח‪ ,‬הלכה לבית של החבר‪ ,‬נכנסה אל חדר השינה‬
‫ומצאה אותו בזרועותיה של ג'ינג'ית אחת‪ .‬הבלונדינית פתחה את הארנק‪ ,‬שלפה את האקדח‪ ,‬ירתה בג'ינג'ית‬
‫והצמידה את האקדח לראש שלה‪ .‬החבר צעק‪" :‬לא מותק‪ ,‬אל תעשי את זה!!!"‪" .‬שתוק‪ ,‬אתה הבא בתור"‪ ,‬היא‬
‫ענתה לו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שתי בלונדיניות עומדות על גורד שחקים בן ‪ 32‬קומות‪" .‬תגידי" שואלת אחת הבלונדיניות את חברתה‪" ,‬אם אני‬
‫הבלונדינית השנייה‬
‫קופצת מפה‪ ,‬כמה זמן יקח לי להגיע למטה?"‪.‬‬
‫הראשונה שואלת‪" :‬ואת‬
‫מסתכלת למטה‪ ,‬אומדת את המרחק ואומרת‪" :‬שבוע"‪.‬‬
‫"פחחחחחח"‪ ,‬מצחקקת‬
‫חושבת שאני אמות כשאני הגיעה למטה?"‪.‬‬
‫חברתה‪" ,‬שבוע בלי אוכל‪."...‬‬
‫‪‬‬
‫בלונדינית מגיעה למבחן פסיכומטרי‪ .‬הבוחן רואה שהיא מהמרת על התשובות על פי מטבע שהיא זורקת‪ .‬הוא‬
‫רואה גם שלאחר שהיא סיימה את המבחן היא מהמרת שוב עם מטבע‪ .‬הבוחן שואל אותה‪" :‬תגידי‪ ,‬למה את שוב‬
‫הבלונדינית עונה לו‪" :‬אני בודקת את‬
‫מטילה מטבע? הרי כבר סיימת את המבחן"‪.‬‬
‫התשובות כאילו?!"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בלונדינית אחת נכנסה לחנות והבחינה במכשיר נוצץ‪" .‬מה זה?"‪ ,‬שאלה את המוכר‪" .‬זה תרמוס"‪ ,‬הסביר המוכר‪,‬‬
‫"זה מכשיר ששומר על דברים קרים שישארו קרים ועל דברים חמים שישארו חמים"‪ .‬התלהבה הבלונדינית‪ ,‬רכשה‬
‫"מה זה?"‪ ,‬שאל הבוס שלה‪.‬‬
‫את המכשיר והביאה אותו לעבודה‪.‬‬
‫"זה תרמוס"‪ ,‬ענתה הבלונדינית ‪ ,‬הוא שומר על דברים קרים שישארו קרים ועל דברים חמים שישארו חמים"‪.‬‬
‫"ומה יש לך בתוכו?"‪ ,‬התלהב הבוס‪.‬‬
‫וענתה‪" :‬שתי כוסות קפה וטילון"‪.‬‬
‫הבלונדינית חיבקה את התרמוס‬
‫‪‬‬
‫מה כתוב בחלקו העליון של סולם שמיועד לבלונדיניות בלבד?‬
‫"עצרי!"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מה אמרה בלונדינית כשגילתה שהיא בהריון?‬
‫שזה שלי?"‪.‬‬
‫"אתה בטוח‬
‫‪‬‬
‫עיוור מגיע בטעות לבר של נשים‪ .‬הוא שותה ומשתכר וכטוב ליבו בבירה שואל בקול‪" :‬מישהו רוצה לשמוע בדיחה‬
‫האישה שישבה לידו‬
‫על בלונדיניות?"‪.‬‬
‫אמרה לו בקול רועם‪" :‬תשמע‪ ,‬בגלל שאתה עיוור נראה לי שכדאי לעדכן אותך בחמש עובדות‪:‬‬
‫‪ .1‬הברמנית בלונדינית‪.‬‬
‫‪ .2‬המאבטחת בלונדינית‪.‬‬
‫‪ .3‬אני בלונדינית‪ ,‬שוקלת ‪ 122‬קילו ויש לי חגורה שחורה בקראטה‪.‬‬
‫‪ .4‬האישה שיושבת מהצד השני שלך בלונדינית ומתאגרפת מקצועית‪.‬‬
‫‪ .1‬לידה יושבת מרימת משקולות בלונדינית‪.‬‬
‫אתה עדיין רוצה לספר את הבדיחה?"‪.‬‬
‫העיוור חשב לרגע ואמר‪" :‬לא‪ ,‬אין לי כוח להסביר אותה חמש פעמים"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחרי לילה סוער עם בחור שואלת הבלונדינית את בן זוגה‪" :‬תגיד‪ ,‬יש לך איידס?"‪.‬‬
‫"לא!!"‪ ,‬הוא עונה‪" ,‬מה פתאום?!!"‪.‬‬
‫"אוף נרגעתי"‪ ,‬אומרת הבלונדינית‪" ,‬לא בא לי להדבק בזה עוד פעם"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בלונדינית נכנסת לחנות מכשירי חשמל‪ .‬היא שואלת את המוכר‪" :‬יש לכם פה טלוויזיות צבעוניות?"‪.‬‬
‫המוכר אומר לה‪" :‬בוודאי‪."...‬‬
‫הבלונדינית אומרת‪" :‬יופי‪ ,‬תן לי אחת אדומה‪."...‬‬
‫המדינה שלי ‪ /‬אפריים קישון‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה התפוצצו כבר טילים מעיראק‪ ,‬קטיושות מלבנון‪ ,‬מתאבדים מעזה ופגזים מסוריה‪ ,‬ועדיין דירת‬
‫שלושה חדרים עולה יותר מאשר בפאריז ‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבמועדוני טראנס מוכי אקסטזי הלהיט הוא" פרחים בקנה‪ ,‬בנות בצריח"‪ ,‬הזמר שהפרויקט שלו‬
‫כבש את המצעדים עדיין גר עם ההורים בכפר סבא‪ ,‬לאמן הראפ הכי בוטה קוראים מוקי והקמבק של צביקה פיק נמשך‬
‫עשר שנים‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה שואלים כוכבניות פורנו "מה אומרת אמא שלך"‪ ,‬שחקני כדורגל באים למגרש עם אבא כדי‬
‫שהוא יצעק על המאמן‪ ,‬וביום שישי‪ ,‬כשהולכים להורים‪ ,‬כל אחד יושב בדיוק באותו כיסא שבו ישב בגיל חמש‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה המובטלים שובתים ‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה אנשים שבאים אליך בפעם הראשונה‪ ,‬שואלים אם "אפשר לקחת מהמקרר?"‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה האיש בחולצה הפתוחה עם הכתם הוא כבוד השר‪ ,‬וזה שלידו עם החליפה והעניבה הוא הנהג‬
‫שלו‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה כביש חוצה נגמר לפני החצי‪ ,‬נתב"ג ‪ 2222‬עוד סגור ב‪ ,2223-‬יבוא המים מתחיל דווקא בשנה הכי‬
‫גשומה ופי גלילות מפורק כבר שמונה שנים רצוף‪ ,‬ועדיין קיים‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה אין בעיה להשיג תוכנת מחשב להטסת חלליות‪ ,‬אבל צריך לחכות שבוע כדי שיתקנו לך מכונת‬
‫כביסה‪ .‬ורק פה‪ ,‬אם כבר מדברים‪ ,‬קיימת יחידת הזמן הקרויה "אני אגיע בין אחת עשרה לשש "‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה בני ‪ 62‬עדיין שונאים את המ"כ מהטירונות ‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה יש שני שרי אוצר ולשניהם אין גרוש‪ ,‬מקובל בן ‪ 121‬מקים מפלגה‪ ,‬לראש הממשלה אסור להיות‬
‫שר בטחון לפי החלטת ועדה ממלכתית‪ ,‬האופוזיציה שכחה הריץ מועמד בעיר הבירה‪ ,‬וחברי הכנסת שבחרו בזכות השתיקה‬
‫לא סותמים את הפה‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה משרד התחבורה הציב בצד את השלט‪" :‬כוהנים‪ -‬סעו בצד שמאל של הכביש"‪ ,‬ועכשיו צריך רק‬
‫לקוות שהכוהנים נוסעים מהר יותר‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שלאמא של הרב"ט יש את הטלפון של המ"מ ושיזהר לו ‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שהעלתה לחלל לווין תקשורת‪ ,‬אבל אף אחד לא נותן לגמור משפט‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה ארוחה ישראלית מורכבת מסלט ערבי‪ ,‬קבב רומני‪ ,‬פיתה עיראקית וקרם בוואריה (שזה מחוז‬
‫בגרמניה)‪ .‬אנחנו כנראה אוהבים לאכול אנטישמים‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה הביטוי "אני לא הפרעתי לך"‪ ,‬משמעו שאני רוצה להפריע לך‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה מוסלמים מוכרים מזכרות קדושות לנוצרים‪ ,‬תמורת שטרות שעליהם מודפס פרצופו של‬
‫הרמב"ם‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה בגיל ‪ 18‬עוזבים את הבית ובגיל ‪ 24‬עדיין גרים בו ‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה אנשים שהולכים לתאטרון מקליטים את "משחק החיים "‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה אף אישה לא מסתדרת עם אמא שלה‪ ,‬אבל בכל זאת מדברת איתה שלוש פעמים ביום‪ ,‬שתיים‬
‫מהן עליך‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה מראים תמונות של הילדים‪ ,‬גם כשהילדים נמצאים (ומתביישים נורא)‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה אפשר לדעת מה המצב הבטחוני לפי השירים ברדיו ‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה העשירים הם בשמאל הסוציאליסטי‪ ,‬העניים בימין הקפיטליסטי והמעמד הבינוני משלם הכול‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה נהוג להאשים פוליטיקאים בכך שהם רוצים מכונית שוודית משפחתית עם תאוצה של טרקטור‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה בדייט הראשון שואלים את הבחורה איפה היא שירתה בצבא‪.‬והמדינה היחידה שבה מתברר‬
‫שהיא היתה יותר קרבית ממך‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה בין היום הכי שמח ליום הכי עצוב יש בדיוק שישים שניות‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה רוב האנשים אינם מסוגלים להסביר למה הם גרים דווקא בה‪ ,‬אבל יש להם המון סיבות למה אי‬
‫אפשר לגור במקום אחר‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שבה אם אתה שונא פוליטיקאים‪ ,‬שונא פקידים‪ ,‬שונא את המצב‪ ,‬שונא את המיסים‪ ,‬שונא את איכות‬
‫השירות ושונא את מזג האוויר‪ ,‬סימן שאתה אוהב אותה‪.‬‬
‫זוהי המדינה היחידה שיכולתי לחיות בה ‪.‬‬
‫זו המדינה שלי !!!‬
‫"‬
‫למדתי שפרידות תמיד יכאבו‪ ,‬תמונות לעולם לא יחליפו את החוויה של להיות שם‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬טובים או רעים תמיד יביאו‬
‫דמעות ומילים לעולם לא יצליחו להחליף רגשות"‬
‫קטעי קריאה‪:‬‬
‫הידעת‪:‬‬
‫*סוסים ישנים בעמידה ‪.‬‬
‫*לג'ירפות יש לשון שחורה ‪.‬‬
‫*העיניים של היענה גדולות מהמוח שלה ‪.‬‬
‫*אם תנין מאבד את שיניו יצמחו חדשות במקומם ‪.‬‬
‫*לגעגוע של ברווז אין הד ‪.‬‬
‫*זבוב חי כ‪ 14-‬יום ‪.‬‬
‫*גמל מעוצבן יורק על אנשים ‪.‬‬
‫*גם בעלי חיים מקוטלגים כימניים או שמאליים ‪.‬‬
‫*לא קולומבוס מצא את אמריקה ‪.‬‬
‫*העטלף הוא היונק היחיד שמסוגל לעוף ‪.‬‬
‫*אדם ממוצע נרדם בתוך כ‪ 7-‬דקות ‪.‬‬
‫*אדם שותה בממוצע בחייו ‪ 71222‬ליטר מים ‪.‬‬
‫*בנות מאבדות בממוצע ‪ 72‬שערות ביום‪ .‬בנים ‪. 42‬‬
‫*עיניים של אדם נשארו באותו גודל מאז לידתו ‪.‬‬
‫*אם תמתח את הדי‪.‬אנ‪.‬אי שלך הוא יגיע לירח ‪ 6222‬פעמים ‪.‬‬
‫*בחייך תשיל ‪ 18‬קילוגרם של עור ‪.‬‬
‫**אדם ממוצע חולם יותר מ‪ 1462-‬חלומות בשנה ‪.‬‬
‫*אין שני אנשים בעולם עם אותה לשון ‪.‬‬
‫*אם תשים זית בכוס שמפניה הוא יעלה וירד ‪.‬‬
‫*אדם נשאר בהכרה בערך ‪ 8‬שניות לאחר שראשו נערף ‪.‬‬
‫*ליאונרדו דווינצ'י המציא את המספריים ‪.‬‬
‫*כ‪ 82%-‬של האבק בבית הוא מעור מת של בן אדם ‪.‬‬
‫*אף אחד אף פעם לא מת מעישון חשיש(בהקשר לשבוע הסמים וכמובן שלא באופן ישיר‪).‬‬
‫*המשקה קוקה קולה במקורו בצבע ירוק ‪.‬‬
‫*וניל הוא הטעם הכי פופולארי של גלידה ‪-‬שוקולד מקום שני עם פיגור רציני‬
‫*האפיפיור הצעיר ביותר היה כבן ‪. 11‬‬
‫*בסינגפור אסור למכור מסטיקים ‪.‬‬
‫*ברוב סוגי הליפסטיקים יש קשקשי דגים ‪.‬‬
‫*מלחמת ‪ 122‬השנה נמשכה ‪ 116‬שנה ‪.‬‬
‫*מקסיקו סיטי שוקעת ‪ 16‬סנטימטר כל שנה‪ ,‬ולבסוף תשקע לגמרי ‪.‬‬
‫*הסיכוי של גברים להיפגע מברק גדול פי ‪ 6‬מהסיכוי שנשים ייפגעו מברק‬
‫משפטי חוכמה‪:‬‬
‫"אם לא נדע ללכת בשביל הקטן והמפותל ולהידקר במשעולי בראשית ואם נפנה כולנו לדרך המלך הקורצת‪ ,‬מי יסלול את‬
‫הדרך לבאים"?‪...‬‬
‫"כל אשר עשו בני האדם וחשבו במאות השנים‪ ,‬לא ישווה לרגע של אהבה‪ .‬יש משהו אלוהי בטבע אשר אליו מוליכים כל‬
‫שבילי החיים‪ ,‬אשר ממנו באים‪ ...‬ולשם אנו הולכים"‪ .‬אברהם חלפי‪.‬‬
‫"להתעצבן זה להעניש את עצמך על משהו שמישהו אחר עשה"‬
‫"אדם צריך להיות בוגר מספיק כדי להודות בטעויות שלו‪ ,‬חכם מספיק כדי ללמוד מהן‪ ,‬וחזק מספיק כדי לתקן"‬
‫"למקומות ששווה להגיע אליהם‪ ,‬אין קיצורי דרך"‬
‫"היום הוא המחר שאתמול כל כך פחדת ממנו‪"...‬‬
‫"הרבה יותר קל להלחם על עקרונותייך מאשר לחיות על פיהם"‬
‫"בשביל לחלום‪ ...‬צריך קודם כל לישון‪".‬‬
‫"גם אם לא תמיד הכל נראה ורוד בסוף עוד יהיה טוב‪".‬‬
‫"אל תידחו למחר מה שאתם יכולים לעשות היום‪".‬‬
‫קטעי קריאה‪:‬‬
‫‪.1‬אי אפשר לחנך לאהבה ‪,‬‬
‫לא לאהבת הארץ ולא לאהבת הנוף ‪.‬‬
‫באהבה אפשר לדבוק את הזולת ‪,‬‬
‫אהבה אפשר לשמר‬
‫לפעמים‬
‫אבל לא ביד רמה‬
‫ולא בזרוע נטויה‪ .‬עמוס עוז‪.‬‬
‫‪.2‬חמסין של ניסן ‪ -‬לאה גולדברג‪:‬‬
‫אכן אדע זה יום ללא תמורה‪.‬‬
‫ולא נפל דבר ולא ארע‬
‫ולא יבדיל בינו לבין ימים‬
‫ציון ואות אש מטוב עד רע‪.‬‬
‫ורק לשמש ריח של יסמין‪,‬‬
‫ורק לאב קול של לב פועם‪,‬‬
‫ורק לערב צבע של תפוז‪,‬‬
‫ורק לחול שפתיים מנשקות‪.‬‬
‫איך אזכרנו‪ ,‬אלמוני‪ ,‬סתמי‪,‬‬
‫איכה אשמור מסדו הפתאומי‪,‬‬
‫איך אאמין שיום אחד היה‬
‫כל ניד וריח עצם מעצמי?‬
‫כי כל אילן היה מפרש רוטט‪,‬‬
‫ולדממה עיניים של ילדה‪,‬‬
‫ולדמעות ניחוח הלבלוב‪,‬‬
‫ושל העיר כשם אהבתי‪.‬‬
‫‪.3‬הבטח לעצמך‪:‬‬
‫להיות חזק כל כך שדבר לא יוכל להפר את שלוותך‪.‬‬
‫לדבר עם כל מי שנקרה בדרכך‬
‫על בריאות‪ ,‬עושר ושגשוג‪.‬‬
‫לגרום לכל ידידיך להרגיש‬
‫שיש בהם משהו בעל ערך‪.‬‬
‫לראות את הצד החיובי בכל דבר‪,‬‬
‫ולתת לאופטימיות שלך להגשים את עצמה‪.‬‬
‫להתלהב מהצלחתם של אחרים‬
‫כשם שאתה נלהב מהצלחתך‪.‬‬
‫לשכוח את שגיאות העבר‬
‫ולהביט קדימה אל הישגי העתיד‪.‬‬
‫להיות רחב דעת מכדי לדאוג‪,‬‬
‫אצילי מכדי לפחד‬
‫ומאושר מכדי לתת לצרות כלשהן לשכון בצל קורתך‪.‬‬
‫חשוב רק על הטוב ביותר‪ ,‬פעל למען הטוב ביותר‪ ,‬צפה לטוב ביותר"‪.‬‬
‫‪ .4‬אם אתה הולך לחפש את האוצר של האי איתקה‪ ,‬לך לאט‪.‬‬
‫אם תראה נערה יפה בדרך‪-‬התאהב בה‪.‬‬
‫אם תפגוש אנשים‪-‬דבר איתם‪.‬‬
‫אם תראה נוף‪-‬עצור והתבונן בו‪.‬‬
‫אם אחרי כל אלו תגיע לאיתקה‪,‬‬
‫ולא תמצא אוצר‪ ,‬אל תתאכזב‪,‬‬
‫גם הדרך היא אוצר‪...‬‬
‫‪ .1‬הדברים מהילדות שרוצים לחזור אליהם‪:‬‬
‫*קבלת החלטות נעשתה בעזרת אן‪-‬דן‪-‬דינו‪.‬‬
‫*התגובה לטעויות שבוצעו הייתה‪ -‬נסה שוב‪.‬‬
‫*בעיות כספיות יוחסו למשחק מונופול‪.‬‬
‫*שלוש חברות לא נראה כדבר מוזר‪...‬‬
‫*זקן היה מי שעבר את גיל ‪.22‬‬
‫*הרשת במגרש הטניס שימשה כרשת כדור עף‪.‬‬
‫*בלוני מים היו הנשק המושלם‪.‬‬
‫*גלידה נחשבה כאחד מאבות המזון‪.‬‬
‫*הדבר הכי גרוע שהמין השני יכול היה להעביר לך היה כינים‪.‬‬
‫*קניות לא נסתיימו בלי צעצוע בעגלה‪.‬‬
‫‪ .6‬מיכאל הוא אדם שאוהב לאהוב‪ .‬אחד שתמיד יש לו משהו חיובי להגיד‪ :‬כשמישהו שואל אותו מה שלומו הוא עונה‪:‬‬
‫"אם מצבי היה טוב יותר‪ ,‬הייתי שני אנשים"‪ .‬פשוט טיפוס חיובי ואופטימי‪.‬‬
‫כשעל אחד העובדים היה עובר יום רע‪ ,‬מיכאל היה שם בשביל לומר לו להביט על הצד החיובי במצבו‪.‬‬
‫סגנונו המיוחד עורר בי סקרנות ולכן יום אחד ניגשתי אליו ושאלתי אותו‪" :‬אני פשוט לא מבין‪ .‬אי אפשר להיות חיובי כל‬
‫הזמן‪ .‬אז איך אתה בכל זאת מצליח‪?".‬‬
‫מיכאל ענה לי ברוגע‪" :‬כל בוקר אני מתעורר ואומר לעצמי כי עומדות בפני שתי אפשרויות‪ .‬אחת‪ -‬להיות במצב רוח טוב‪,‬‬
‫והשנייה‪ -‬להיות במצב רוח רע ‪.‬אני בוחר להיות במצב רוח טוב‪.‬‬
‫בכל פעם שדבר רע קורה‪ ,‬אני יכול לבחור להיות קורבן או לבחור ללמוד מהניסיון‪ .‬אני בוחר ללמוד מהניסיון‪.‬‬
‫כאשר מישהו מגיע אלי בתלונה ‪,‬אני יכול לקבל את תלונתו או להצביע על נקודת האור בבעייתו‪ .‬אני בוחר בנקודת האור‪".‬‬
‫"כן בטח‪ ,‬זה לא ממש קל"‪ ,‬מחיתי בתסכול‪" .‬זה קל מאוד" אמר מיכאל" ‪.‬החיים הם למעשה מקבץ של בחירות‪ .‬כשאתה‬
‫מוציא מהם את כל השאר הטפל והשולי‪ ,‬כל מצב ומקרה הוא בחירה‪ .‬אתה בוחר איך להגיב במצבים שונים ומגוונים‪ .‬אתה‬
‫בוחר איך אנשים ישפיעו על מצב רוחך‪ .‬אתה בוחר אם להיות במצב רוח טוב או רע‪ .‬ובשורה התחתונה‪ :‬זו הבחירה שלך‬
‫איך לחיות את חייך"‪ .‬כשיצאתי ממשרדו של מיכאל הרהרתי על מה שאמר‪.‬‬
‫למרות שלא המשכנו להיות בקשר‪ ,‬חשבתי רבות עליו כאשר בחרתי בחירות בחיי במקום להגיב אליהם‪.‬‬
‫שנים אחדות מאוחר יותר‪ ,‬שמעתי כי מיכאל היה מעורב בתאונת עבודה קשה‪ ,‬בה נפל מגובה ‪ 32‬מטר בעת שעבד על מגדל‬
‫תקשורת‪ .‬לאחר ‪ 18‬שעות ניתוח וטיפול נמרץ‪ ,‬שוחרר מיכאל מבית החולים כשלגבו הוכנס מוט ברזל‪.‬‬
‫ראיתי אותו שישה חודשים לאחר התאונה‪ .‬כששאלתי אותו מה שלומו‪ ,‬הוא השיב" "אם מצבי היה טוב יותר ‪,‬הייתי שני‬
‫אנשים‪ .‬רוצה לראות את הצלקות מהניתוח?"‪ .‬החלטתי לראות אותן אך שאלתי אותו‪ ,‬מה עבר בראשו בזמן התאונה‪.‬‬
‫"הדבר הראשון עליו חשבתי‪ ,‬היה שלומה של ילדתי‪-‬לעתיד שעדין לא נולדה"‪ .‬ענה מיכאל‪ " .‬לאחר מכן‪ ,‬ששכבתי על‬
‫הקרקע‪ ,‬אני זוכר שעמדו בפני שתי אפשרויות‪ .‬יכולתי לבחור בחיים ויכולתי לבחור במוות‪ .‬בחרתי בחיים‪".‬‬
‫"לא פחדת? לא איבדת את ההכרה?" שאלתי אותו נפעם‪.‬‬
‫מיכאל המשיך‪..." ,‬החובשים היו נפלאים‪ .‬הם המשיכו לומר כך הזמן שהכל יהיה בסדר‪ .‬אך שהם הכניסו אותי לחדר מיון‪,‬‬
‫ראיתי את הבעות הפנים של הרופאים והאחיות וממש פחדתי‪.‬‬
‫בעיניהם ראיתי את מה שחשבו‪" -‬הוא גמור"‪ .‬ידעתי שאני חייב לעשות משהו‪".‬‬
‫ומה עשית?" שאלתי‪.‬‬
‫"הייתה שם אחות גדולה ששאלה אותי שאלות ‪",‬אמר מיכאל‪" .‬היא שאלה אם אני אלרגי למשהו‪" .‬כן" עניתי לה‪ .‬הרופאים‬
‫והאחיות הפסיקו את עבודתם וחיכו לתשובתי‪ .‬לקחתי נשימה עמוקה וצעקתי "לכוח המשיכה‪".‬‬
‫בזמן צחוקם ‪,‬המשכתי ואמרתי להם‪" :‬אני בוחר לחיות‪ .‬נתחו אותי כמו אדם שעתיד לחיות ולא כאדם מת‪".‬‬
‫מיכאל חי תודות לכישורי רופאיו‪ ,‬אך גם בגלל גישתו המדהימה לחיים‪ .‬למדתי ממנו כי כל יום אנו בוחרים לחיות בצורה‬
‫מלאה‪ .‬גישה‪ ,‬היא בסופו של דבר‪ ,‬הכול‪" .‬לכן ‪,‬אל תדאגו למחר‪ .‬מחר כבר ידאג לעצבו לבדו‪ .‬לכל יום יש מספיק צרות‬
‫לעצמו"‪ .‬אחרי הכול ‪,‬היום הוא המחר בו תדאג לאתמול‪...‬‬
‫‪ .7‬בכסף אפשר לקנות דירה אבל לא בית‬
‫בכסף אפשר לקנות מיטה אבל לא שינה‬
‫בכסף אפשר לקנות שעון אבל לא זמן‬
‫בכסף אפשר לקנות ספר אבל לא ידע‬
‫בכסף אפשר לקנות מעמד אבל לא כבוד‬
‫בכסף אפשר לקנות תרופה אבל לא בריאות‬
‫בכסף אפשר לקנות סקס אבל לא אהבה‪....‬‬
‫‪ .8‬החיוך הוא בחינם‪,‬‬
‫אז חייך!‬
‫בחייך תהיה בן אדם‪.‬‬
‫חייך בעיניים חייך בכל פה‬
‫חיוך מלבב שאינו מרפה‬
‫הוא מרפא הכול ומגיע לכל לב‬
‫ומוחה דאגות וחימה וכאב‬
‫כי בניגוד לפסוק המוכר לאמור‬
‫"המתחיל במצווה אומרים לו גמור"‬
‫אצלנו אומרים במבט מחייך‬
‫"המתחיל המצווה אומרים לו המשך"‪.‬‬
‫‪ .9‬לאדם תווים יפים בפנים‬
‫אחד התווים היפים אצלו זהו החיוך‪.‬‬
‫כשאדם מחייך‬
‫כמה שצובט בלב יפתח שפתיו ויחייך‬
‫וזה מביא לאדם אושר ושמחה‬
‫לו רק ידעת כמה זה‬
‫היית מחייך כל ימי חייך‬
‫אדם אשר צרות בביתו‬
‫החיוך משכיח ומעלה ערכו‬
‫אדם אשר נכשל בבחינה‬
‫לרגע החיוך משכיח כל צרה ורעה‬
‫אדם אשר רק אתמול אהב ונכשל‬
‫החיוך מביא לו מזל חדש ומואר‬
‫כי אם נסתכל על החיוך מבפנים‬
‫נראה כמה הוא עוזר לאדם מבין‪.‬‬
‫‪.12‬זוהי הארץ היחידה בעולם שמשלמי מסיה בחוץ‪-‬לארץ הקימו אותה‪.‬‬
‫‪.‬זוהי ארץ בעלת גבולות בלתי‪-‬מוגבלים‬
‫‪.‬זוהי הארץ הצרה ביותר בעולם‪ ,‬זוהי ארץ הצרות‬
‫‪.‬זוהי ארץ בה לומדת האם את שפת האם מפי בניה‬
‫‪.‬זוהי ארץ בה אכלו האבות בוסר‪ ,‬ושיני הבנים מצוינות‬
‫זוהי ארץ בה כותבים עברית‪ ,‬קוראים אנגלית‬
‫‪.‬ומדברים יידיש‬
‫‪,‬זוהי ארץ בה לכל אזרח זכות לומר את דעתו‬
‫‪.‬אך אין בה חוק המחייב מישהו להקשיב‬
‫‪.‬זוהי הארץ המתקדמת ביותר במזרח הקרוב ‪ -‬אודות לערבים‬
‫זוהי ארץ בה כל ההון נמצא בידי יהודים‬
‫‪.‬ורבה ההתמרמרות על כך ‪-‬‬
‫‪.‬זוהי ארץ שהפרידה בין הדת למדינה‪ ,‬ומאז שולטת בה הדת לבדה‬
‫‪.‬זוהי ארץ בה יש כור אטומי‪ ,‬אבל טלפון רק בעוד שנתיים‬
‫‪.‬זוהי ארץ בה רשאי כל תינוק לבחור בזרם של אבא שלו‬
‫‪.‬זוהי ארץ של בחירות‪ ,‬שאין בה כל ברירה‬
‫‪.‬זוהי ארץ שהיא חלק בלתי נפרד מן האיגודים המקצועיים שלה‬
‫‪.‬זוהי ארץ שהתגברה על החרם הערבי‪ ,‬אך לא על שביתות הנמלים‬
‫‪,‬זוהי ארץ שהצליחה להפיק מי‪-‬שתייה מן הים‬
‫‪.‬אבל הרחיצה עוד אסורה בו‬
‫‪,‬זוהי ארץ בה אין איש רוצה לעבוד‬
‫לכן בונים עיר חדשה תוך שלושה ימים ‪ -‬והולכים‬
‫‪.‬בטל עד סוף השבוע‬
‫זוהי ארץ המייצרת פחות ממה‬
‫‪.‬שהיא אוכלת‪ ,‬ודווקא בה טרם מת איש מרעב‬
‫‪.‬זוהי ארץ בה לא מצפים לנסים‪ ,‬אלא מתחשבים בהם‬
‫‪.‬זוהי הארץ היחידה באזור‪ ,‬שמשטרה המדיני אוטובוסקואופרטיב‬
‫‪,‬זוהי ארץ שקיומה בסכנה מתמדת‬
‫אך תושביה מקבלים אולקוס דווקא מן השכנים‬
‫‪.‬הגרים למעלה‬
‫‪.‬זוהי הארץ שאינה מקבלת אוויר‪ ,‬אבל נושמת חירות‬
‫‪.‬זוהי ארץ בה כל אדם חייל‪ ,‬ובכל זאת כל חייל אדם‬
‫זוהי ארץ כל‪-‬כך קטנה‪ ,‬ששטחה על מפות העולם אינו מספיק‬
‫רק מאז הגענו "‪ "ISR‬כדי לכתוב את שמה בתוכו‪ .‬תמיד כתבו‬
‫‪.‬לתעלה כותבים את שמה המלא‬
‫‪.‬זוהי הארץ היחידה בעולם שאני יכול לחיות בה‬
‫‪.‬זוהי הארץ שלי‬
‫(אפרים קישון)‬
‫‪ .11‬היה הייתה משימה שעל (כולם) לבצע‪ .‬המשימה הייתה קשורה‬
‫באדם שהיה יקר ל(כולם)‪( ,‬אף אחד) לא פקפק בכך‪( .‬כל אחד)‬
‫יכול היה לבצע אותה‪ ,‬אבל (אף אחד)‬
‫לא עשה שום דבר‪( .‬כל אחד) חשב ש(מישהו) יעשה אותה‬
‫אבל }אף אחד{ לא עשה‪( .‬כולם) כעסו על (מישהו) כי (אף אחד)‬
‫לא ביצע את המשימה‪ .‬כאשר (כולם)‬
‫הבינו שטעו ו(כל אחד) חשב שהוא היה צריך לקחת יוזמה כבר‬
‫היה מאוחר‪...‬‬
‫‪ .12‬הסיפור על האיש הירוק‪ /‬יונתן גפן‬
‫היו היה פעם‪ ,‬בעיר ירוקה‪ ,‬גר לו איש אחד‪ ,‬איש ירוק‪.‬‬
‫האיש הירוק גר בבית ירוק עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים‪.‬‬
‫הייתה לו אישה ירוקה ושני ילדים ירוקים‪.‬‬
‫ובלילות היה יושב במיטה הירוקה שלו וחולם חלומות ירוקים‪.‬‬
‫יום אחד קם האיש הירוק בבוקר ירוק‪ ,‬נעל נעליים ירוקות‪,‬‬
‫לבש חולצה ירוקה ומכנסיים ירוקים ויצא החוצה‪.‬‬
‫האיש הירוק נסע באוטו הירוק שלו ונסע בכביש הירוק‪.‬‬
‫מצד אחד של הכביש ראה האיש ים ירוק ומהצד השני פרחים ירוקים‪ .‬זה היה יום יפה‪.‬‬
‫והאיש הירוק שמח ושר שירים ירוקים‪ ,‬ועישן סיגריה ירוקה עם עשן ירוק‪.‬‬
‫ואז ראה האיש הירוק שעל הכביש עומד איש כחול‪.‬‬
‫האיש הירוק עצר את האוטו הירוק שלו‬
‫ושאל את האיש הכחול‪" :‬הי‪ ,‬איש כחול‪ ,‬מה אתה עושה פה?"‬
‫"אני?"‪ ,‬אמר האיש הכחול‪" ,‬אני מסיפור אחר"‪.‬‬
‫‪ .01‬אגדת הצ'קבומבומים‬
‫או‪ -‬מדוע יש סימון שבילים?‬
‫מתוך אגדות אלף לילה ולילה‬
‫היה הייתה פעם ממלכה ענקית ושמה צ'יקבומבום‪.‬‬
‫הממלכה הייתה בנויה מהמון יצורים קטנים ושמם כמובן היה צ'קבומבומים‪.‬‬
‫לצ'קבומבומים הקטנים היה תחביב מוזר‪-‬‬
‫הם אהבו לעשות מין בשלישיות‪.‬‬
‫רוב היום הם היו עסוקים בתחביב הזה והתרבו במהירות מדהימה‪.‬‬
‫בכדי להבחין בין זכר לנקבה היו צבועים הצ'קבומבומים בצבעים שונים‪-‬‬
‫כל הזכרים בלבן והבנות צבעוניות‪ :‬אדומות‪ ,‬שחורות‪ ,‬כחולות וירוקות‪.‬‬
‫וכך התבצע הדבר‪ :‬שני בנים לבנים היו בצדדים ונקבע צבעונית באמצע‪.‬‬
‫וכמו בכל האגדות הטובות‪ ,‬מת המלך הטוב של בממלכה ובמקומו בא מלך אכזר יותר כמובן שהתחביב של הצ'קבומבומים‬
‫לא מצא חן בעיניו והוא החליט לחסל את הדבר‪.‬‬
‫הוא הוציא כרוזים‪ ,‬הביא ציידים‪ ,‬הוריד גשם חומצי‪ ,‬אבל שום דבר לא עזר‪-‬‬
‫הצ'קבומבומים הסתתרו מתחת לסלעים ולא ויתרו‪.‬‬
‫בצר לו בנה המלך מכבש‪ ,‬הושיב פועל וציווה עליו לעבור בכל הממלכה בכל חור על כל צ'קבומבום העוסק בתפקיד הנלוז‪.....‬‬
‫וכך נמרחו כל הצ'קבומבומים וכל מה שנשאר מהם כיום הם סימוני השבילים‪ ,‬זכר לתחביב שלהם‪.‬‬
‫‪ .01‬השבר הסורי אפריקאי‬
‫השבר הסורי אפריקאי‪ ,‬מתוך השמים הוא ברור וחד‪.‬‬
‫אתה יכול להביא אלף הסברים גיאולוגים‪ .‬לדבר על‬
‫לבה‪ ,‬על שכבות בזלת שנלחצו זו בזו‪,‬‬
‫על תזוזת היבשות ונסיגת הים‪ ,‬אבל הכול שטויות‪,‬‬
‫זה נראה כמו דבר אחד‪:‬‬
‫מישהו כעס על העולם‪ ,‬הנחית בו את אגרופו וסדק אותו‪.‬‬
‫‪.11‬שלושת הנחלים – מקורות הירדן‬
‫בימים משכבר בימים קדומים‬
‫שלושה נחילים היו‬
‫לרגלי החרמון הלבן‬
‫חצבאני בניאס ודן‬
‫פרצה מריבה באחד הימים‬
‫בין שלושה נחלים כחולים וזכים‬
‫לרגלי החרמון הלבן חצבאני בניאס ודן‬
‫אז נשא החצבאני קולו וירעם‬
‫אני הגדול והחשוב מכולם‬
‫וחזר עוד שנית ויזעם‬
‫אני הגדול מכולם‬
‫ענה הבניאס באף וחימה‬
‫הן אני הגדול והחשוב פי כמה‬
‫אז זעף גם הדן והמהם‬
‫אני החשוב משניהם‬
‫היתה המריבה כה קשה ומרה‬
‫ודין ודברים הדהדו ברמה‬
‫מי מהם הגדול מכולם‬
‫פנו אל ריבון העולם‬
‫וישב על תל בין שלושת הנחלים‬
‫ופסק את דינו ואמר‬
‫יתלכדו השלושה לנהר‬
‫לעצת אדונם שמעו הנחלים‬
‫ליכדו את מימהם הצלולים והזכים‬
‫והיו לירדן האיתן‬
‫חצבאני בניאס ודן‬
‫מאז נקרא תל אלקאדי המקום‬
‫ששימש כס לבורא ממרום‬
‫כאשר הוא ישב שם ודן‬
‫בין חצבאני בניאס ודן‪.‬‬
‫‪ .16‬גבע חובב טבע‪ /‬עמוס בר‬
‫"משוגע מה אתה עושה?"‬
‫אתמול נודע לי שאתה משוגע‪ .‬טיילתי עם החברים שלי‪.‬‬
‫ופתאום ראיתי עטיפה של מסטיק על המדרכה‪.‬‬
‫מישהו שכח שיש פח אשפה וזרק שיש פח אשפה וזרק סתם‪ ,‬כדי ללכלך‪.‬‬
‫אני יודע שהעטיפה שעוטפת את הארטיק במקרר‪ ,‬היא צבעונית ויפה מאוד‬
‫אבל‪ ,‬כשהיא זרוקה על המדרכה היא הופכת לסתם לכלוך‬
‫התכופפתי הרמתי את הלכלוך וזרקתי אותו לפח האשפה‪.‬‬
‫ואז התנפלו עלי החב רים שלי וצרכו‪" :‬משוגע‪ ,‬מה אתה עושה?" "פראייר אתה משרת את כולם!" "בשביל מה לדעתך יש‬
‫פועלי ניקיון?"‬
‫אבל אני צפצף על כולם‪ .‬אני לא מתבייש לאסוף לכלוך‪ ,‬גם שאחרים פיזרו‪.‬‬
‫אני יודע שיש בארץ יותר ממיליון ילדים‪.‬‬
‫אם כל אחד מהם ירים לכלוך אחד ביום יכניס אותו לפח האשפה‪,‬‬
‫יהיו בארץ מליון לכלוכים פחות‪.‬‬
‫אבל הילדים קוראים לי "משוגע"‬
‫והם צודקים‪ -‬אני משוגע לניקיון‬
‫אני אוהב שארצנו תהיה נקייה‪.‬‬
‫לכל דבר יש מקום‪ :‬לעפרון – קלמר‪ ,‬למחברת – עט‪ ,‬וללכלוך ופסולת ‪ -‬פח אשפה‪.‬‬
‫אם אני שב בערב אני שם כל דבר במקומו כדי שאמצא אותו בבוקר‪,‬‬
‫הרי שאת הלכלוך אני שם במקום‬
‫כדי שאני לא אראה אותו יותר‪......‬‬
‫‪.17‬לשבת זו שטות‪ /‬סלבירטון‬
‫לשבת זו שטות‬
‫ומעייף לעמוד‬
‫לרוץ זו טיפשות‬
‫ומטופש זה לצעוד‬
‫לזחול זה נורא‬
‫לקפוץ עוד יותר‬
‫לרקוד מגוחך‬
‫ונמאס די מהר‬
‫לכרוע מכאיב‬
‫ואם זה המצב עדיף כבר לחזור ולשכב על הגב‪.‬‬
‫‪ .01‬חור התחת‬
‫כאשר סיים הבורא ליצור את האדם‪ ,‬דנו כל איברי הגוף מי צריך להיות הבוס‪ ?..‬המוח הסביר בלהט שמאחר והוא שולט‪,‬‬
‫הוא מוביל את כל האיברים בגוף‪ ,‬הוא צריך להיות הבוס‪ .‬הרגליים טענו מאחר והן לוקחות את האדם לכל מקום‪ ,‬מן‬
‫ההיגיון שהן תהינה הבוס‪ .‬הקיבה הדגישה כי היא זאת שמעכלת את המזון ולכן רצוי מאוד שהיא תהיה הבוס‪ .‬העיניים‬
‫הסבירו שהן המועמדות הטובות ביותר‪ ,‬מאחר שבלעדיהן האדם היה עיוור לגמרי‪ .‬ואז הציע חור התחת את מועמדתו‬
‫לתפקיד‪ ,‬וכולם פרצו בצחוק גדול‪ .‬חור התחת נעלב ומתוך עלבון התכווץ לשבוע ימים‪.‬‬
‫ומאז‪ ..‬המוח נהיה מעורפל‪ ...‬הרגליים רעדו‪ ...‬הקיבה כאבה וסבלה מלחץ‪ ..‬הידיים נחלשו‪ ..‬והעיניים פזלו ולא ראו את‬
‫שלפניהם‪ .‬לקראת היום השישי‪ ,‬בהחלטה פה אחד הם בחרו את חור התחת למנהל הכללי‪ ,‬כלומר הבוס‪ .‬וכל זה מסביר‬
‫שאינך חייב להיות מלפנים‪ ,‬כי זה שמוביל מאחור (החור) יכול לדחוף קדימה‪.‬‬
‫‪ .19‬שיר האומץ‪/‬ר' קיפלינג‬
‫אם תחשוב כי תיפול‪ ,‬כבר נפלת‪,‬‬
‫אם תחיה בלי היסוס וניצלת‪.‬‬
‫אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל‪,‬‬
‫הן ברור שבחרת בקל שבקל‪.‬‬
‫אם תאמר כי תאבד‪ ,‬הן תאבד בוודאי‪,‬‬
‫כי כל איש בעולם התוסס והחי‬
‫הרוצה להגיע לתרועת ניצחון‬
‫לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון‪.‬‬
‫זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל‬
‫ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל‪:‬‬
‫החלט כי תוכל ‪ -‬רצונך אז מושל‪,‬‬
‫עליך יגן‪ ,‬חוק איתן מברזל‪.‬‬
‫מלחמות החיים לא תמיד מבקשות‪,‬‬
‫את האיש החזק וכתפיו הנוקשות‪.‬‬
‫אם יתמיד‪ ,‬אז תמיד ינצח בכול‪,‬‬
‫רק אותו האדם החושב כי יכול‪.‬‬
‫אז פשוט תאמינו בעצמכם תציבו מטרות ותגיעו אליהם‪,‬‬
‫מאחל לכם הצלחה במימוש החלום הבא שלכם‪.‬‬
‫‪" .22‬דרכים לדעת את המדבר"‬
‫דרכים רבות לדעת את המדבר‪:‬‬
‫יש ההולך ועיניו באדמה‪ ,‬מחפש הוא אחר זוטות קטנות‪ ,‬מרים כל אבן‪ ,‬מתפעל ונעצר בפליאה על יד צמחים עם פירות‬
‫סגולים או זחל ססגוני‪.‬‬
‫חברו ההולך מאחוריו‪ ,‬מסביר לו שהאבן שהרים היא אבן מטמורפית מתקופת ה]רה‪-‬קמבריום‪ ,‬ולצמח קוראים יפרוק תלת‬
‫קרני‪ ,‬ומזחל זה יגדל בבוא היום פרפר לבנון הכרוב המצוי‪.‬‬
‫את השלישי תמצא תמיד על פסגות ההרים‪ ,‬בוחן הכול מגבוה‪ ,‬פסיעותיו גדולות ואין הוא שם לב למה שעובר תחת כפות‬
‫רגליו אלא למה שנמצא שם‪ ,‬הרחק מעבר לאופק‪.‬‬
‫ובסוף הטור מזדנב החוקר‪ .‬הוא מרים את האבן שהראשון הרים‪ ,‬שובר אותה ובודק את תכנה‪.‬‬
‫הוא שואל "מדוע גדל צמח זה דווקא בערוץ ולא בראש ההר ?"‬
‫כנגד ארבעה בנים דיברנו‪ :‬תם‪ ,‬חכם‪ ,‬נביא ושיודע לשאול‪.‬‬
‫והחמישי ? החמישי יודע את המדבר בייסורים‪ ,‬בחום הגדול‪ ,‬במעלות הקשים‪ ,‬בצפייה המתמדת שיגיע כבר הסוף‪ .‬אין הוא‬
‫שם לב למה שמתרחש סביבו‪ .‬בשבילו המדבר הוא מקום אותו צריך לעבור כדי להגיע למקום אחר‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו יוצאים לדרך וכל אחד צריך לבחור איך הוא רוצה לדעת את המדבר‪ :‬בחכמה‪ ,‬בנבואה‪ ,‬בשאלות או בייסורים‬
‫ואולי אף כמה מהם יחד‪...‬‬
‫‪" .21‬שיר ההד"‬
‫בין הרי הנגב יש עמק מופלא‬
‫ההד עולה מתוכו ועונה על כל שאלה ומשאלה‪.‬‬
‫אל העמק הגיע עלם צעיר לשאול מה יעשה בנערתו‬
‫והרי השיחה בין ההלם וההד‪:‬‬
‫‪ ‬הד יקר‪ ,‬מזמן אני רוצה לדבר איתך‪ ,‬אתה יודע ודאי על מה (עלמה‪...‬עלמה‪)...‬‬
‫‪ ‬צדקת הד‪ ,‬פגשתי נערה‪ ,‬בחורה נאה (אה‪...‬אה‪)...‬‬
‫‪ ‬אך אמור לי הד יקר‪ ,‬כיצד עושה עצמה יפה מקודם (אודם‪...‬אודם‪)...‬‬
‫‪ ‬ומה רוצה היא להשיג בצום ובסיגוף (גוף‪...‬גוף‪)...‬‬
‫‪ ‬ומה תאמר יום יום כשנתחתן (תן‪...‬תן‪)...‬‬
‫‪ ‬ומה רוצה היא שאביא לה ? (וילה‪...‬וילה‪)...‬‬
‫‪ ‬וכיצד אוכל לעמוד בכל הדרישות ? (שוט‪...‬שוט‪)...‬‬
‫‪ ‬ומה אעשה כנגד כל ההנמקות ? (מכות‪...‬מכות‪)...‬‬
‫‪ ‬והאם כדאי בכלל להינשא ? (נסה‪...‬נסה‪)...‬‬
‫‪ ‬ומה אעשה אם לא אשכח אותה ? (קח אותה‪ ...‬קח אותה‪)...‬‬
‫‪ ‬תאמר לי הד איך זה להיות נשוי (אוי‪...‬אוי‪)...‬‬
‫‪ ‬שאלה אישית הד‪ ,‬בחיי הנישואין במה אתה מאמין ? (מין‪...‬מין‪)...‬‬
‫‪ ‬ואיך זה להיות מדריך ? (איח‪...‬איח‪)...‬‬
‫‪ .22‬השקט והשלווה‬
‫כשברא אלוהים את כל היצורים הוא שם כל יצור במקום המיוחד לו‪ ,‬את האדם – בבית‪ ,‬את הצמחים בטבע וכו'‪.‬‬
‫ואז ביום שבת כשהוא לקח ת'עיתון וניכנס למיטה לנוח‪ ,‬פתאום הוא שומע קול דק‪ ,‬דק‪ ,‬שאומר "אלוהים‪ ,‬אלוהים"‪.‬‬
‫אלוהים הסתכל ימינה שמאלה ולא ראה דבר ושוב שמע קול "אלוהים‪ ,‬אלוהים"‪.‬‬
‫ואז פתאום ראה אלוהים יצור דקיק וקטן בצבעים תכלת וורוד‪ .‬הרים אלוהים את היצור ושאל "מי אתה ?" ואז אמר‬
‫היצור "אני השקט והשלוה"‪" .‬טוב" אמר אלוהים ושאל " אז למה את הפה‪ ,‬פה לא מקומך" ואז אמר היצור הדקיק‬
‫כשדמעה זולגת על לחיו "אין לי מקום‪ ,‬לא שמת אותי בשום מקום !"‪.‬‬
‫הרים אלוהים את היצור הקטן למיטתו ונתן לו כוס מיץ והבטיח שביום ראשון בבוקר הוא לוקח אותו ומניח אותו במקומו‪,‬‬
‫וכך היה‪...‬‬
‫ביום ראשון לקח אלוהים את היצור הקטן ושם אותו בשדה‪ ,‬אבל אחרי כמה ימים בא טרקטור והתחיל חרוש והשקט ברח‬
‫מהר בחזרה לאלוהים‪.‬‬
‫אחר כך שם אלוהים את היצור בים אבל באותה שבת באו כל המתרחצות עם הסלים‪ ,‬התינוקות והמנגלים והשקט נבהל כל‬
‫כך עד שלא יכול היה לדבר‪ ,‬ונימלט לנפשו וחזר לאלוהים‪.‬‬
‫וכך נמשך עד הדבר עד ש‪...‬לבסוף הציב אותו אלוהים במקום הזה ומאז ועד היום הוא חי לו בשקט השקט‪.‬‬
‫ואם תהיו מספיק שקטים אולי תוכלו לשמוע אותו‪ ,‬את השקט המיוחד ואולי אפילו תזכו לראות אותו‪ ,‬רק אם תהיו ממש‬
‫בשקט‪...‬‬
‫‪ .23‬לילה‪:‬‬
‫ברוכים הבאים לעולם הקסום והנפלא של המדבר בלילה‪:‬‬
‫אם ביום‪ ,‬האבק והעננים והחום הסתירו לכם קצת את יופיו של המדבר‪,‬‬
‫והשמש המסנוורת גרמה לרבים מכם להרכיב משקפי שמש או ללכת עם עיניים אשר מביטות אל האדמה –‬
‫ליל ירח מלא קורא לנו ואומר‪ :‬בואו‪ ,‬הקשיבו‪ ,‬הסתכלו‪ ,‬חפשו‪ ,‬כל מה שאי פעם רציתם‪ ,‬כל מה שאי פעם הצטרכתם‪ ,‬נמצא‬
‫כאן ממש‪.‬‬
‫המסע שתעברו הלילה‪ ,‬אולי ידמה לכם כמסע רחוק‪ ,‬מפחיד ומשונה אך ככל שתתקרבו‪ ,‬תגלו שבעצם רק התקרבתם‬
‫לעצמכם‪ .‬כי כאן הכול התחיל וכאן גם הכול ייגמר !‬
‫‪ .24‬המדבר אינו יכול להחליט‪:‬‬
‫המדבר אינו יכול להחליט‬
‫אם ישאר מדבר או לא‪.‬‬
‫רק האדם יכול להחליט על כך‪.‬‬
‫ירצה האדם‪ ,‬יהפוך ארץ נושבת למדבר שממה‪.‬‬
‫ירצה – יהפוך את המדבר לגן פורח‪.‬‬
‫לי אין ספק שהמדבר‪,‬‬
‫על אף היותו חסר אונים מול האדם‪,‬‬
‫יודע היטב את מה שהוא רוצה‪.‬‬
‫אני משוכנע שהמדבר‬
‫היה רוצה להישאר כפי שהוא‪.‬‬
‫‪" .21‬יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה‪,‬‬
‫צהוב להם מידי‪,‬‬
‫שקט שאפשר להשתגע‪.‬‬
‫יש אנשים שאלוהים גדול עליהם‬
‫במדבר הזה‪.‬‬
‫אנשים נבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות‪.‬‬
‫אבל יש גם אנשים שנדבקים לשקט הזה‪.‬‬
‫ואינם יכולים לשוב ולהיפרד ממנו‪.‬‬
‫אלה‪ ,‬ישארו כאן"‪.‬‬
‫חיים גורי‪.‬‬
‫‪ .26‬לשם מה קיימים יתושים בעולם ‪ /‬נתן אלתרמן‬
‫לשם מה קיימים יתושים בעולם‬
‫יתושים לשם מה קיימים‬
‫מטרידים ועוקצים‪ ,‬דם אדם מוצצים‪,‬‬
‫מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים‬
‫לשם מה בכלל קיימים ?‬
‫יתושים קיימים רק בשביל צפרדעים‬
‫ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים‬
‫קיימים הם בשביל צפרדעים‪.‬‬
‫לשם מה קיימות צפרדעים בעולם ?‬
‫צפרדעים לשם מה קיימות ?‬
‫בביצה הן עומדות‪ ,‬מקרקרות כבר צרודות‬
‫מיתושים מתקיימות ולרעש גורמות‪.‬‬
‫לשם מה הן בכלל קיימות ?‬
‫צפרדעים קיימות בשביל חסידות שאותן הן בולעות‬
‫ועל רגל אחת עומדות – קיימות הן בשביל חסידות‪.‬‬
‫לשם מה קיימות חסידות בעולם ?‬
‫חסידות לשם מה קיימות ?‬
‫הן תמיד נודדות‪ ,‬משחיתות השדות‬
‫גם אינן חכמות רק להרס גורמות‬
‫לשם מה הן בכלל קיימות ?‬
‫חסידות זה ברור מביאות ילדים אשר יהיו אנשים נחמדים‬
‫חסידות מביאות אנשים ‪...‬‬
‫לשם מה קיימים אנשים בעולם ?‬
‫אנשים לשם מה קיימים ?‬
‫הם הופכים עולמות ועושים מלחמות‬
‫לשם מה הם בכלל קיימים ?‬
‫קיימים הם בשביל יתושים אשר מדם מתקיימים !‬
‫לכן אל תתגאה אדם‪ ,‬אל תרבה קושיות‪,‬‬
‫לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות‬
‫ואל נא תפגע ביתוש שעל אפך עומד‬
‫יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד‪...‬‬
‫‪ .27‬אם יוצאים‪ ,‬מגיעים למקומות נפלאים ‪ /‬ד"ר סוס‬
‫הגיע היום‪ ,‬אתה יוצא למקומות נפלאים‪ .‬אז שלום !‬
‫עם רגלים בנעליים‪ ,‬עם שכל בראש‪,‬‬
‫תמצא את הדרך שלך – אל תחשוש !‬
‫אתה יכול ויודע‪ ,‬מוכן ומזומן‬
‫אתה הוא זה שיחליט לאן‪.‬‬
‫תסתכל ברחובות מלפנים ולאחור‪,‬‬
‫ויש רחוב שאולי תחליט "לא כדאי לי לבחור"‪.‬‬
‫עם רגליים טובות ועם שכל לחשוב‪,‬‬
‫תיזהר לא ללכת ברחוב‪ ,‬קצת לא טוב‪,‬‬
‫אם בכלל לא תמצא‪ ,‬אף רחוב שתאהב –‬
‫תעזוב את העיר ותצא למרחב‪,‬‬
‫אל שטח פתוח‪ ,‬לאור ולרוח – שם קורים הדברים‪ ,‬שתדע לך –‬
‫למטיילים עם רגליים וראש כמו שלך‪.‬‬
‫וכשיקרה הדבר‪ ,‬אל תפחד‪ ,‬אל תזיע‬
‫תמשיך חזק ותראה שתגיע !‬
‫כי אם יוצאים לדרך‪ ,‬מגיעים למקומות נפלאים‪.‬‬
‫‪ .28‬על חמישה יהודים עומד העולם‪:‬‬
‫משה אמר שהכול חוק‬
‫פרויד אמר שהכול סקס‬
‫ישו אמר שהכול אהבה‬
‫מרקס אמר שהכול כסף‬
‫ואיינשטיין אמר שהכול יחסי‬
‫‪" .29‬ברגע שגילית איזו מכפות הרגליים היא הרגל הימנית‪,‬‬
‫כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית‪.‬‬
‫ואז נותרת רק הבעיה‪:‬‬
‫באיזו מהן להתחיל לצעוד‪"...‬‬
‫פו הדוב‬
‫‪ .32‬תשעה כללים לחיים שלווים‪:‬‬
‫‪" .1‬היה קשה לכעוס ונוח לרצות" (פרקי אבות)‬
‫‪ .2‬מהר לסלוח‬
‫‪ .3‬פתח הערכה עצמית גבוהה‬
‫‪ .4‬אל תתווכח – לך לבורר‬
‫‪ .1‬אל תאשים – קח אחריות‬
‫‪" .6‬אתה לא נענש על זה שאתה כועס‪ ,‬אתה נענש על ידי הכעס" (חז"ל)‬
‫‪ .7‬אל תעביר ביקורת – תן הערכה‬
‫‪ .8‬אל תדרוש – בקש‬
‫‪ .9‬עשה שימוש בהומור‬
‫‪ .31‬משל החבל‪:‬‬
‫שני חבלים כי ירצו להתחבר‬
‫על כל אחד מהם יהיה לוותר‬
‫כל אחד יאלץ לוותר על מידה מאורכו כדי שיווצר הקשר‪.‬‬
‫אם אף אחד לא יהיה מוכן לוותר‪ ,‬לעולם לא יתקדם הקשר‪.‬‬
‫יפה שבמקום בו היה הוויתור – נוצר הקשר‪.‬‬
‫‪ .32‬רק אחרי שתכרות את העץ האחרון‬
‫רק אחרי שתרעיל את הנהר האחרון‬
‫רק אחרי שתתפוס את הדג האחרון‬
‫רק אז תגלה‬
‫שאי אפשר לאכול כסף !!!‬
‫‪ .33‬אילו ידעה העז שהיא עז‪ ,‬היו רגליה‬
‫מסתבכות זו בזו‪.‬‬
‫אילו ידע הדג שהוא דג‪ ,‬היה שוקע‬
‫למעמקי הנהר כגוש עופרת‪.‬‬
‫העז‪ ,‬ההר והדג והנהר יודעים עצמם‬
‫בידיעה שאינה יודעת‪.‬‬
‫רק האדם מנסה לדעת" בידיעה היודעת‬
‫ועל כן אין האדם מצליח להיות אדם‬
‫כשם שהעז היא עז‪ ,‬הדג הוא דג‪,‬‬
‫ההר הוא הר והנהר הוא נהר‪.‬‬
‫‪ .34‬רקפת‪:‬‬
‫בימי המלכות ציווה אלוהים על שלמה‪:‬‬
‫"לך עשה לך כתר מלכות כיאה לכל מלך"‬
‫שלח המלך את שריו למצוא דוגמא הולמת לכתר‬
‫שלו – מהצומח בארץ ישראל‪.‬‬
‫הביאו השרים מספר דוגמאות‪ :‬ברוש‪...‬כלנית‪...‬חצב‪...‬‬
‫אך שלמה פסלם‪,‬‬
‫למעט הרקפת‪ ,‬בה ראה סמל הטוהר והזכות‪ ,‬גאווה ועצמאות‬
‫בעלי הכותרת הזקופים וקשר וזיקה לארץ בהיצמדותה לסלעים‪.‬‬
‫וכך עשה שלמה את כתר המלכות כדמות עלי הרקפת וקרא שמה‬
‫"נזר שלמה"‪.‬‬
‫משחרב בית המקדש ונלקח הכתר בשבי כופפה הרקפת‬
‫את ראשה ולכן היא כפופה עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫‪ .31‬לוטם‪:‬‬
‫שר היער הזמין את כל הפרחים למסיבת הגן השנתית‪ .‬ביניהם הזמין את האחים לוטם‪ .‬אחד האחים קם השכם בבוקר‪,‬‬
‫לבש חולצה לבנה מגוהצת‪ ,‬גילח את זקנו והיטיב את פניו ב"אפטר שייב"‪ .‬הלך בניחותא למסיבה והתקבל בכבוד רב‪.‬‬
‫האח השני שהיה עצל מטבעו הקיץ ברגע האחרון‪ ,‬קטף בחופזה חולצה מקומטת סגלגלה‪ ,‬לא התגלח ולא התבשם ורץ מהר‬
‫לנשף‪.‬‬
‫מובן שאיחר ואחיו בא להגן עליו מפני שר היער‪ .‬זה התעצבן מאוד והטיל עליהם עונש "כפי שהגעתם למסיבה – תופיעו‬
‫מעתה בטבע"‪.‬‬
‫האח המסודר הוא הלוטם המרווני – עליו לבנים ומתוחים וריחו נעים‪.‬‬
‫האח השני – העצל‪ ,‬הוא הלוטם השעיר‪ ,‬מופיע תמיד אחרי המרווני‪ ,‬עלי הכותרת סגולים ורדרדים ומקומטים והוא חסר‬
‫ריח‪.‬‬
‫‪ .36‬צלף קוצני‪:‬‬
‫מלך הצמחים עשה משתה גדול והזמין אליו את כל הצמחים‪ ,‬בעודם חוגגים‪ ,‬נתקעה עלוקה בגרונו של המלך‪ .‬הוא החל‬
‫משתעל ומשרתיו מיד ניצבו לידו‪ ,‬מנסים לעזור למלכם‪ .‬המלך עוד הצליח הבטיח בכוחות אחרונים‪ ,‬כי הצמח אשר יצליח‬
‫להוציא את העלוקה מגרונו – יזכה בבתו‪ ,‬הנסיכה היפה‪.‬‬
‫כל הצמחים עשו דרכם אל הארמון אך לא הצליחו להציל את המלך‪ .‬לפתע הגיע צמח קוצני ופשוט שקוציו מאונקלים‬
‫ופונים לאחור‪.‬‬
‫ניגש אל המלך והחל משיר את עליו‪ .‬מיד אחר כך את קוציו‪ ,‬נשאר עירום לגמרי ו‪...‬‬
‫רק קוץ אחד בקצה גבעולו‪.‬‬
‫נכנס הצלף הערום לגרונו של המלך‪ ,‬תפס את העלוקה בקוצו החד‪ ,‬וחיש קל שלפה‪.‬‬
‫מובן שהשמחה הייתה רבה אך כשדרש הצלף את אשר הובטח לו החל המלך לגמגם‪ .‬יתן את בתו היפהפייה לצמח מדברי‬
‫שכזה ?‬
‫אך הבטחה חייבים לקיים‪ ,‬מה עשה ? כלא את בתו במגדל בצוק הגבוה ביותר בממלכה‪ .‬הצלף המאוהב טיפס וטיפס על גבי‬
‫המצוק – הכול יעשה למען הנסיכה היפה‪ .‬ואכן‪ ,‬את הצלף נוכל למצוא בגבהים‪ ,‬בתהליכי טיפוס נואשים‪...‬‬
‫‪ .37‬הזית‪:‬‬
‫שלמה המלך החכם באדם‪ ,‬ידע לשוחח בחופשיות עם צמחים ובעלי חיים‪ .‬מכולם אהב הכי את הזית‪ .‬כשמת המלך השירו‬
‫כל העצים את עליהם לאות אבל ורק הזית לא השיר את עליו ולא הקמיל ענפיו‪.‬‬
‫התמרמרו העצים‪" :‬כיצד זה הצמח האהוב ביותר על שלמה אינו מראה סימני אבל ?"‬
‫ענה להם הזית‪ " :‬אתם יקירי‪ ,‬מפגינים את אבליכם כלפי חוץ‪ ,‬ואילו אני עצוב וליבי נאכל בקירבי"‪.‬‬
‫ומאז – גזעו של הזית חלול‪...‬‬
‫‪ .38‬קיסוסית‪:‬‬
‫קיסוסיה היתה נערה מבוגרת ומכוערת מאוד (שמנה‪ ,‬פוזלת‪ ,‬זרוקה‪ ,‬יבלות‪ ,‬שערות‪ )...‬אך היה לה כסף רב‪...‬‬
‫היא גרה בארמון מפואר בלב היער ורצתה להתחתן עם בן מלך בלבד‪ .‬יום אחד עבר כרוז בממלכה והודיע‪" :‬בנשף ענק‬
‫תימצא כלה למלך וכל היפהפיות מוזמנות"‪.‬‬
‫קיסוסיה רואה בזאת הזדמנות חייה ומתחילה לטפח את עצמה (דיאטה‪ ,‬נימוסים‪ ,‬פדיקור – מניקור‪ ,‬איפור‪ ,‬ניתוח או‬
‫שניים)‪ .‬ואכן‪ ,‬היא הצליחה והפכה להיות חתיכה אמיתית !‬
‫בערב הנשף‪ ,‬נכנסה קיסוסיה לארמון ונשמתם של כולם נעצרה‪ ,‬היא הקסימה את הנסיך והוא רקד איתה שני ריקודים‬
‫רצופים ו‪ ...‬צמודים !‬
‫תם הנשף והנסיך עומד להכריז על החלטתו והוא צועד לכיוון קיסוסיה‪ ...‬ומושיט ידו לעלמה שישבה לידה‪ .‬מיד הבינה‬
‫קיסוסיה מה קרה וברחה מהר ליער‪ .‬שערותיה הסתבכו בעצים ועד היום אנו מוצאים אותה ביער עם לב שבור (עלים בצורת‬
‫לב) תלתליה הסבוכים (קנוקנות) וטיפות הדם שנזלו מהחתכים שנגרמו לה במהלך הריצה (הפירות האדומים)‪ .‬הקוצים הם‬
‫השיערות לרגליה שאותם שכחה קיסוסיה להסיר‪...‬‬
‫‪.39‬האלה והאלון‪:‬‬
‫לזאוס שהיה מלך האלים‬
‫נמאס לחיות חיים בטלים‬
‫הוא החליט לרדת מההר‪,‬‬
‫ולבדוק בכל עיר וכפר‬
‫מה טיבם של האנשים –‬
‫האם טובים הם או קשים?‬
‫עטה על עצמו שק‬
‫איפר את פניו באבק‬
‫ירד אל הכפר‬
‫והלך אל הבית הכי מפואר‬
‫ושם ביקש בסך הכל‬
‫שיתנו לו משהו קטן לאכול‪.‬‬
‫אבל –‬
‫גרשו אותו וחבל‪.‬‬
‫ניסה מזלו בבית אחר‬
‫וגם משם גרשו אותו מהר‬
‫וזאוס כבר כעס להחריד‬
‫והחליט את כל הכפר הזה להשמיד‪.‬‬
‫אך פתאום רחוק משם ראה הבהוב‬
‫והבחין בבית דל ועלוב‬
‫ולפני שהספיק לומר "הו אמא"‬
‫נפתחה הדלת‪ ,‬וזוג זקנים הכניס אותו פנימה‪.‬‬
‫נתנו לו כל אשר להם (וזה היה די מעט)‬
‫וזאוס הרגיש שטוב לו והא לגמרי לא לבד‪.‬‬
‫ואז החליט על טוב לבם לזוג לגמול‬
‫ולמלא כל מה שיבקשו – פשוט הכל‪.‬‬
‫והם הזוג – בקשו לא כסל ולא זהב כמו כולם‬
‫אלא רק – לא להיפרד לעולם‬
‫וכך‪ ,‬כשהגיע יומם‬
‫הרגישו שניהם איך גופם‬
‫הולך ומתקשה‪ ,‬ואנ'לא מתלוצץ‬
‫איך גופם הופך לעץ‬
‫וכך עומדים הם עד היום‬
‫זוג הזקנים – האלה והאלון‪.‬‬
‫‪ .42‬הרדוף‬
‫פעם היו שני אחים‪ ,‬הר ואיציק‪ .‬איציק היה קטן רזה‪ ,‬גמיש מאוד וקפיצי‪ .‬ואילו הר גדול מימדים‪ ,‬ענק כבד ומגושם‪.‬‬
‫לאיציק היה פגם דיבור מיילדות‪ ,‬הוא לא יכול היה להגות את האות ב'‪ ,‬במקומה יצא לו פ'‪ .‬במקום בית = פית‪ ,‬במקום‬
‫אבטיח = אפטיח וכו'…‬
‫תחביב משותף היה לשנים‪ .‬שניהם אהבו מאוד את ארץ ישראל‪ ,‬ובמיוחד אהבו לטייל בה‪ .‬כל שבת נהגו לקחת תרמילים‬
‫ולצאת לטייל באיזשהו ואדי‪.‬‬
‫שבת אחת בעודם מטיילים‪ ,‬וכהרגלם רץ איציק ומקפץ קדימה‪ ,‬והר מתגלגל באיטיות מאחור‪ ,‬נתקל איציק הקטן בדוב‪.‬‬
‫הוא כל כך נבהל‪ ,‬שהחל לקרוא לאחיו הגדול והחזק‪ .‬הר יש פה דפ‪ ,‬הר פוא מהר‪ ,‬יש פה דפ ענק – הר שיה רחוק לא שמע‬
‫את קריאות העזרה של איציק‪ .‬והדוב מתקרב‪ ,‬ומסכן‪ ,‬את חייו של איציק‪ .‬ואיציק קורא‪ ,‬הר – דפ‪ ,‬בוא מהר הר‪ ,‬דפ‪ ,‬הר‬
‫שמע מרחוק את קריאותיו של איציק‪ ,‬ומהר לקראתו‪ .‬כשהגיע הר למקום‪ ,‬לא מצא את איציק‪ ,‬הדוב כבר גמר לחסל אותו‪,‬‬
‫הד קריאותיו נשמע בואדי‪ ,‬הר – דפ הר – דפ‪ ,‬ובמקום בו עמד צמח שיח שפרחיו ורודים מדמו של איציק‪ ,‬ועד היום נקרא‬
‫שמו של הצמח הר – דפ הרדוף‪.‬‬
‫‪ .41‬שלוות הנפש‬
‫תמה הבריאה‪ ,‬יש לו אלוהים במשכנו הרם בשמים‪ .‬ונח מנוחה קלה‪ .‬והיינה נשמעה נקישה חלושה בדלת‪ ,‬מי מעיז להפריע‬
‫לאלוהים הרחום והחנון במנוחתו?!‬
‫הנקישה הייתה הססנית ומתביישת קמעה‪ ,‬שהחליט אללה להגשת ולרואת מי בפתח‪ .‬פתח את הדלת‪ .‬ומולו עמד יצור קטן‬
‫מחוד ובישן‪.‬‬
‫נפנה אליו אלוהים ושאל‪" :‬מי אתה?" והיצור ענה "אי שלוות הנפש" "ומה רצונך שלוות הנפש?" אז פתח היצור פיו הקטן‬
‫וסיפר – "בראת‪ ,‬אלוהים הרחום והחנון‪ ,‬עולם גדול ונפלא‪ ,‬ולכל דבר שבראת נתת מקום לחיות בו‪ .‬ורק לי שכחת לתת‬
‫מקום ומאז אני בעולם חסר מנוחה ומרגוע‪" .‬חייך אלוהים והבין שאותו יצור קטן צודק והחליט למצוא לו מקום‪ .‬לקח את‬
‫ידו הקטנה ויצאו שניהם לסייר בעולם‪.‬‬
‫עברו בתל אביב‪ ,‬לא בהחלט אין זה מקום לשלוות הנפש (פרט‪ ,‬אם ברצונכם עוד מקומות שעברו בהם יחד…) עד שהגיעו‬
‫לכאן‪ ,‬הסתכלו זה על זה‪ ,‬ושניהם שלוות הנפש ואלוהים ידעו שזהו בדיוק המקום המתאים לשלוות הנפש‪ .‬חזר אלוהים‬
‫למשכנו‪ ,‬ושלוות הנפש נשאר פה‪ ,‬ואם תהיו רגע בשקט‪ ,‬תוכלו להרגיש את שלוות הנפש חוזרת ומשפיעה עליהם‪.‬‬
‫אזהרה אחרונה‬
‫פעם יונתן הלך לו ברחוב‪,‬‬
‫וקיבל מכת שמש ללא אזהרה‪,‬‬
‫אז יונתן מרד בלי לחשוב‬
‫נתן לשמש מכה חזרה‬
‫וגם אמר לה ישר בעיניים‬
‫שהפעם הוא מוותר אבל עוד פעם אחת‬
‫הוא ישבור לה ת'קרניים‬
‫וכדאי שתזהר!‬
‫הסיפור על האיש הירוק‪ /‬יונתן גפן‬
‫היו היה פעם‪ ,‬בעיר ירוקה‪ ,‬גר לו איש אחד‪ ,‬איש ירוק‪.‬‬
‫האיש הירוק גר בבית ירוק עם דלת ירוקה וחלונות ירוקים‪.‬‬
‫הייתה לו אישה ירוקה ושני ילדים ירוקים‪.‬‬
‫ובלילות היה יושב במיטה הירוקה שלו וחולם חלומות ירוקים‪.‬‬
‫יום אחד קם האיש הירוק בבוקר ירוק‪ ,‬נעל נעליים ירוקות‪,‬‬
‫לבש חולצה ירוקה ומכנסיים ירוקים ויצא החוצה‪.‬‬
‫האיש הירוק נסע באוטו הירוק שלו ונסע בכביש הירוק‪.‬‬
‫מצד אחד של הכביש ראה האיש ים ירוק ומהצד השני פרחים ירוקים‪ .‬זה היה יום יפה‪.‬‬
‫והאיש הירוק שמח ושר שירים ירוקים‪ ,‬ועישן סיגריה ירוקה עם עשן ירוק‪.‬‬
‫ואז ראה האיש הירוק שעל הכביש עומד איש כחול‪.‬‬
‫האיש הירוק עצר את האוטו הירוק שלו‬
‫ושאל את האיש הכחול‪" :‬הי‪ ,‬איש כחול‪ ,‬מה אתה עושה פה?"‬
‫"אני?"‪ ,‬אמר האיש הכחול‪" ,‬אני מסיפור אחר"‪.‬‬
‫גבע חובב טבע‪ /‬עמוס בר‬
‫"משוגע מה אתה עושה?"‬
‫אתמול נודע לי שאתה משוגע‪ .‬טיילתי עם החברים שלי‪.‬‬
‫ופתאום ראיתי עטיפה של מסטיק על המדרכה‪.‬‬
‫מישהו שכח שיש פח אשפה וזרק שיש פח אשפה וזרק סתם‪ ,‬כדי ללכלך‪.‬‬
‫אני יודע שהעטיפה שעוטפת את הארטיק במקרר‪ ,‬היא צבעונית ויפה מאוד‬
‫אבל‪ ,‬כשהיא זרוקה על המדרכה היא הופכת לסתם לכלוך‬
‫התכופפתי הרמתי את הלכלוך וזרקתי אותו לפח האשפה‪.‬‬
‫ואז התנפלו עלי החברים שלי וצרכו‪" :‬משוגע‪ ,‬מה אתה עושה?" "פראייר אתה משרת את כולם!" "בשביל מה לדעתך יש‬
‫פועלי ניקיון?"‬
‫אבל אני צפצף על כולם‪ .‬אני לא מתבייש לאסוף לכלוך‪ ,‬גם שאחרים פיזרו‪.‬‬
‫אני יודע שיש בארץ יותר ממליון ילדים‪.‬‬
‫אם כל אחד מהם ירים לכלוך אחד ביום יכניס אותו לפח האשפה‪,‬‬
‫יהיו בארץ מליון לכלוכים פחות‪.‬‬
‫אבל הילדים קוראים לי "משוגע"‬
‫והם צודקים‪ -‬אני משוגע לניקיון‬
‫אני אוהב שארצנו תהיה נקייה‪.‬‬
‫לכל דבר יש מקום‪ :‬לעפרון – קלמר‪ ,‬למחברת – עט‪ ,‬וללכלוך ופסולת ‪ -‬פח אשפה‪.‬‬
‫אם אני שב בערב אני שם כל דבר במקומו כדי שאמצא אותו בבוקר‪,‬‬
‫הרי שאת הלכלוך אני שם במקום‬
‫כדי שאני לא אראה אותו יותר‪............‬‬
‫נחל גולני‬
‫פעם הייתי קטן‬
‫הייתי נשלח כל יום לגן‬
‫בגלל גילי חשבו שאני כסיל‬
‫אבל בעצם קוראים לי מסיל‪.‬‬
‫במשך הזמן ובמשך השנים‬
‫גדלתי‪ ,‬אני וכל המסילים‬
‫ומשום שעברתי לבית ספר שבכרך‬
‫כולם קראו לי מסיל מפותח‪.‬‬
‫בתור מסיל מפותח וגדול‬
‫שיודע כבר כמעט הכל‬
‫יצאתי לטיול להשיג קצת שלל‬
‫והגעתי לאזור מפחיד המפל‪......‬‬
‫המפל יורד למטה במהירות‬
‫מהצד זה נראה מלא אצילות‬
‫ובסוף המסע מלא ההצלחות‬
‫הוא מגיע אל אזור הבריכות‬
‫את המשך דרכו של המפל‬
‫עושים באופן בלתי רגיל‬
‫כאשר הכל נראה מאוד מהיר‬
‫מגיעים אנו לקניון צעיר‪.‬‬
‫וכמובן אחרי קניון צעיר ותלול‬
‫הגענו כמעט לסוף המסלול‬
‫ומכיוון שצריך לסיים וקצת מאוחר אנו כבר בקניון המבוגר‪.‬‬
‫וזה הזמן לומר שלום‬
‫לכל הגורמים שהביאונו עד הלום‬
‫ואולי משום שאני ממהרת‬
‫הגיעו סוף סוף המים לתוך‬
‫הכינרת‪........‬‬
‫עם קומץ שמים ביד‬
‫הייתי עובר את חיי‬
‫הייתי חוצה את הים ברגלי‬
‫עם קומץ שמיים ביד‬
‫אברהם חלפי‬
‫אגדת הצ'קבומבומים‬
‫או‪ -‬מדוע יש סימון שבילים?‬
‫מתוך אגדות אלף לילה ולילה‬
‫היה הייתה פעם ממלכה ענקית ושמה צ'יקבומבום‪.‬‬
‫הממלכה הייתה בנויה מהמון יצורים קטנים ושמם כמובן היה צ'קבומבומים‪.‬‬
‫לצ'קבומבומים הקטנים היה תחביב מוזר‪-‬‬
‫הם אהבו לעשות מין בשלישיות‪.‬‬
‫רוב היום הם היו עסוקים בתחביב הזה והתרבו במהירות מדהימה‪.‬‬
‫בכדי להבחין בין זכר לנקבה היו צבועים הצ'קבומבומים בצבעים שונים‪-‬‬
‫כל הזכרים בלבן והבנות צבעוניות‪ :‬אדומות‪ ,‬שחורות‪ ,‬כחולות וירוקות‪.‬‬
‫וכך התבצע הדבר‪ :‬שני בנים לבנים היו בצדדים ונקבע צבעונית באמצע‪.‬‬
‫וכמו בכל האגדות הטובות‪ ,‬מת המלך הטוב של בממלכה ובמקומו בא מלך אכזר יותר כמובן שהתחביב של הצ'קבומבומים‬
‫לא מצא חן בעיניו והוא החליט לחסל את הדבר‪.‬‬
‫הוא הוציא כרוזים‪ ,‬הביא ציידים‪ ,‬הוריד גשם חומצי‪ ,‬אבל שום דבר לא עזר‪-‬‬
‫הצ'קבומבומים הסתתרו מתחת לסלעים ולא ויתרו‪.‬‬
‫בצר לו בנה המלך מכבש‪ ,‬הושיב פועל וציווה עליו לעבור בכל הממלכה בכל חור על כל צ'קבומבום העוסק בתפקיד הנלוז‪.....‬‬
‫וכך נמרחו כל הצ'קבומבומים וכל מה שנשאר מהם כיום הם סימוני השבילים‪ ,‬זכר לתחביב שלהם‪.‬‬
‫ועשה חול גבול לים‬
‫כאדם העושה גדר לביתו סביב‬
‫וכשהמים עולים על גדותיהם‬
‫ורואים את החול לפניהם‬
‫מיד הם שבים לאחוריהם‪.‬‬
‫ספר אגדה‬
‫על מת אתה אומר "עליו השלום"‬
‫אתה מוסיף את המילים האלה לשמו‬
‫אמור מעתה‬
‫ים המלח‪ ,‬עליו השלום‬
‫אבל הוא לא מת‬
‫עליו השלום באמת‬
‫יהודה עמיחי‬
‫"בשעה שברא הקב"ה את האדם הראשון‪ ,‬נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו‪ :‬ראה מעשי‪ ,‬כמה נאים ומשובחים הם‪,‬‬
‫וכל שבראתי בשבילך בראתי‪ .‬תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי‪ ,‬כי אם תקלקל אין מי שיתקן אחריך‪"...‬‬
‫קהלת רבה‪ ,‬ז'‪28 ,‬‬
‫כי אדם באשר הוא אדם‪ ,‬צריך להיות תמיד בתוך הטבע ‪ ,‬כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר ממש מה שהמים הם לדג‪.‬‬
‫כי לא רק להשתקפות בבואתו של הטבע בתוך נפשו זקוק האדם‪ .‬זקוק הוא לספירה של הטבע‪ ,‬ללחיצה המקפת והמאחדת‪,‬‬
‫שהטבע‪ ,‬שההוויה אין הסופית לוחצת על נקודה מנקודות גופו ונפשו ומכריחה אותו לחיות‪ ,‬להיות אדם ולהיות פרט בפני‬
‫עצמו‪.‬‬
‫א‪.‬ד גורדון‬
‫אבנים בירושלים‬
‫קח הנה מתנה‪ .‬אבן‪ ,‬סתם אבן קטנה‪....‬‬
‫מה זה אין בירושלים סתם אבנים!‬
‫אולי זו אבן של מזבח‪ ,‬אולי אבן פסיפס?‬
‫אולי זו אבן של ארמון? אולי מבית מקדש?‬
‫אולי זו אבן קלע? אולי אבן פינה?‬
‫ואולי זו אבן שילד קטן שיחק איתה לפני ‪ 2222‬שנה‪.‬‬
‫לשבת זו שטות‪ /‬סלבירטון‬
‫לשבת זו שטות‬
‫ומעייף לעמוד‬
‫לרוץ זו טיפשות‬
‫ומטופש זה לצעוד‬
‫לזחול זה נורא‬
‫לקפוץ עוד יותר‬
‫לרקוד מגוחך‬
‫ונמאס די מהר‬
‫לכרוע מכאיב‬
‫ואם זה המצב עדיף כבר לחזור ולשכב על הגב‬
‫סיפור המלאכים‬
‫מכיוון שנברא העולם והודרך האדם לבוא ולשכתבו‪ ,‬נועדו‬
‫שבעת רבי המלאכים יחדיו לטקס עצה בעניין נכבד‪:‬‬
‫"היכן ישימו את רוח האלוקים‪ ,‬בכדי שלא ימצא אותה‬
‫האדם וישתמש בו לרעה‪"?.‬‬
‫אמר להם המלאך הראשון‪" :‬נשים אותה על הירח‪.‬‬
‫אמר המלאך השביעי‪" :‬לא! חכם הוא האדם‪ ,‬יום‬
‫יבוא וידע הוא להגיע לירח‪ .‬מוטב שנמצא מקום בטוח מזה‪.‬‬
‫אמר להם המלאך השני‪" :‬נשים אותו בקרקעית הים‪,‬‬
‫במקום בו הים עמוק מכל"‪.‬‬
‫אמרו לו המלאכים‪" :‬יפה אמרת"‪.‬‬
‫אמר להם המלאך השביעי‪" :‬חכם הוא האדם‬
‫ויבוא יום והוא ידע לרדת אל קרקעית הים"‪.‬‬
‫אמר המלאך השלישי‪" :‬אם כן נתלה אותו על כוכב השחר"‪.‬‬
‫אמר להם המלאך השביעי‪" :‬אם נשים אותו שם‬
‫יבוא יום והוא ידע להגיע גם לשם"‪.‬‬
‫אמרו המלאכים האחרים‪" :‬נחביא אותו במקום‬
‫בו לא יעלה האדם על דעתו לחפש בו‪,‬‬
‫נחביא אותו בנפשו פנימה"‪.‬‬
‫השבר הסורי אפריקאי‬
‫השבר הסורי אפריקאי‪ ,‬מתוך השמים הוא ברור וחד‪.‬‬
‫אתה יכול להביא אלף הסברים גיאולוגים‪ .‬לדבר על‬
‫לבה‪ ,‬על שכבות בזלת שנלחצו זו בזו‪,‬‬
‫על תזוזת היבשות ונסיגת הים‪ ,‬אבל הכל שטויות‪,‬‬
‫זה נראה כמו דבר אחד‪:‬‬
‫מישהו כעס על העולם‪ ,‬הנחית בו את אגרופו וסדק אותו‪.‬‬
‫בין פרח וסלע‪ /‬חיים חפר‬
‫הארץ הזו ברוכה ועניה כאחד‬
‫שיש בה ‪ 1222‬מיני פרחים‪,‬‬
‫אך מכל סוגי הנחלים רק אחד ו‬
‫אין שני עין גדי‪ ,‬ואין שני ירדן ואין שני ירקון‬
‫וכמו הטבע נתן לנו אלוהים שעור בחיסכון‪.‬‬
‫וכמו הטבע פנה אילנו ואמר‪ :‬גבירותיי ורבותיי‬
‫שימרו על מה שנתתי לכם כי אין יותר ודי‪.‬‬
‫קסם ארץ‪ /‬סטי ין מאטרה‬
‫האם הקשבת מעודך לארץ?‬
‫כן הארץ מדברת‪ ,‬אבל רק לאלה היכולים לשמוע בליבותיהם‪ .‬היא מדברת באלף דרכים דקות‪ ,‬אבל בדומה למשפחותינו‬
‫וחברינו התשדורת היא לעיתים קרובות בלי מילים‪ .‬שכן רואה אתה‪ ,‬הארץ מדברת בשפת האהבה‪ .‬קולה מצוי בצורתו של‬
‫עלה חדש‪ ,‬בתחושתה של אבן שהוחלקה במים‪ ,‬בצבעם של שמי ערב‪ ,‬בריחו של גשם קיץ‪ ,‬ובאשוות הרוח הלילית‪ .‬לחישתה‬
‫מצויות בכל‪ ,‬אבל רק מי שישנו בקרבתה‪ ,‬איתה‪ ,‬מסוגלים להיענות לקריאותיה‪.‬‬
‫זאת הארץ‪ ,‬בלי מילים‪,‬‬
‫אלף צורות ואלף צבעים‪ ,‬נחלים‪ ,‬כבישים‪ ,‬תמרונות‬
‫ועיקולים‪ ,‬אפשר לראות את קו השבר‪,‬‬
‫וקו האופק‪ ,‬וקו האופק וקו האור‪ ,‬וקו פרשת המים‪.‬‬
‫ארץ מלמעלה‪ ,‬ארץ ללא שמים‪.‬‬
‫הירדן‪ ,‬הירקון‪ ,‬הבקעה‪ ,‬הערבה‪ ,‬המכתש‪ ,‬הר נחתך‪,‬‬
‫צל נופל‪ ,‬נחל יבש‪.‬‬
‫ממטרות שדה פורח‬
‫הוא ארצי מולדתי‪ ,‬הר טרשים קרח‪.‬‬
‫זאת הארץ‬
‫והיופי כשהוא לעצמו‪ ,‬משחק של צורה וצבע‬
‫הציור המופשט האבסטרקט של הטבע‪,‬‬
‫המוזיקה הזורמת בעמקי נחלים‪,‬‬
‫אוכפי ההרים רכסים ותלים‬
‫זאת הארץ‬
‫גם אם עברת אותה לאורכה ולרוחבה‬
‫אי שם בחייך בתנועת הנוער‪ ,‬הצבא‪,‬‬
‫עם חברים‪ ,‬עם ילדך‪ ,‬גם אם חצית אותה‬
‫כשהמפה לציידך וההגה בידיך‪,‬‬
‫רק כשאתה רואה אותה מגבהים‬
‫אתה מבין איך מתבונן בה אלוהים‪.‬‬
‫שלושת הנחלים – מקורות הירדן‬
‫בימים משכבר בימים קדומים‬
‫שלושה נחילים היו‬
‫לרגלי החרמון הלבן‬
‫חצבאני בניאס ודן‬
‫פרצה מריבה באחד הימים‬
‫בין שלושה נחלים כחולים וזכים‬
‫לרגלי החרמון הלבן חצבאני בניאס ודן‬
‫אז נשא החצבאני קולו וירעם‬
‫אני הגדול והחשוב מכולם‬
‫וחזר עוד שנית ויזעם‬
‫אני הגדול מכולם‬
‫ענה הבניאס באף וחימה‬
‫הן אני הגדול והחשוב פי כמה‬
‫אז זעף גם הדן והמהם‬
‫אני החשוב משניהם‬
‫היתה המריבה כה קשה ומרה‬
‫ודין ודברים הדהדו ברמה‬
‫מי מהם הגדול מכולם‬
‫פנו אל ריבון העולם‬
‫וישב על תל בין שלושת הנחלים‬
‫ופסק את דינו ואמר‬
‫יתלכדו השלושה לנהר‬
‫לעצת אדונם שמעו הנחלים‬
‫ליכדו את מימהם הצלולים והזכים‬
‫והיו לירדן האיתן‬
‫חצבאני בניאס ודן‬
‫מאז נקרא תל אלקאדי המקום‬
‫ששימש כס לבורא ממרום‬
‫כאשר הוא ישב שם ודן‬
‫בין חצבאני בניאס ודן‪.‬‬
‫שיר סוף הדרך‪ /‬לאה גולדברג‬
‫למדני אלוהי‪ ,‬ברך והתפלל‬
‫על סוד עלה קמל‪ ,‬על נגה פרי בשל‪,‬‬
‫על החרות הזאת‪ :‬לראות‪ ,‬לחוש‪ ,‬לנשום‪,‬‬
‫לדעת‪ ,‬לייחל‪ ,‬להיכשל‪.‬‬
‫למד את שפתותיי ברכה ושיר הלל‬
‫בהתחדש יומך עם בוקר ועם ליל‪,‬‬
‫לבל יהיה יומי כתמול שלשום‬
‫לבל יהיה יומי עלי הרגל‪.‬‬
‫חור התחת‬
‫כאשר סיים הבורא ליצור את האדם‪ ,‬דנו כל איברי הגוף מי צריך להיות הבוס‪ ?..‬המוח הסביר בלהט שמאחר והוא שולט‪,‬‬
‫הוא מוביל את כל האיברים בגוף‪ ,‬הוא צריך להיות הבוס‪ .‬הרגליים טענו מאחר והן לוקחות את האדם לכל מקום‪ ,‬מן‬
‫ההגיון שהן תהינה הבוס‪ .‬הקיבה הדגישה כי היא זאת שמעכלת את המזון ולכן רצוי מאוד שהיא תהיה הבוס‪ .‬העיניים‬
‫הסבירו שהן המועמדות הטובות ביותר‪ ,‬מאחר שבלעדיהן האדם היה עיוור לגמרי‪ .‬ואז הציע חור התחת את מועמדתו‬
‫לתפקיד‪ ,‬וכולם פרצו בצחוק גדול‪ .‬חור התחת נעלב ומתוך עלבון התכווץ לשבוע ימים‪.‬‬
‫ומאז‪ ..‬המוח נהיה מעורפל‪ ...‬הרגליים רעדו‪ ...‬הקיבה כאבה וסבלה מלחץ‪ ..‬הידיים נחלשו‪ ..‬והעיניים פזלו ולא ראו את‬
‫שלפניהם‪ .‬לקראת היום השישי‪ ,‬בהחלטה פה אחד הם בחרו את חור התחת למנהל הכללי‪ ,‬כלומר הבוס‪ .‬וכל זה מסביר‬
‫שאינך חייב להיות מלפנים‪ ,‬כי זה שמוביל מאחור (החור) יכול לדחוף קדימה‪.‬‬
‫שיר האומץ‪/‬ר' קיפלינג‬
‫אם תחשוב כי תיפול‪ ,‬כבר נפלת‪,‬‬
‫אם תחיה בלי היסוס וניצלת‪.‬‬
‫אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל‪,‬‬
‫הן ברור שבחרת בקל שבקל‪.‬‬
‫אם תאמר כי תאבד‪ ,‬הן תאבד בוודאי‪,‬‬
‫כי כל איש בעולם התוסס והחי‬
‫הרוצה להגיע לתרועת ניצחון‬
‫לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון‪.‬‬
‫זהו חוק עולמים לנמשל ולמושל‬
‫ופשוט הוא החוק ואיתן מברזל‪:‬‬
‫החלט כי תוכל ‪ -‬רצונך אז מושל‪,‬‬
‫עליך יגן‪ ,‬חוק איתן מברזל‪.‬‬
‫מלחמות החיים לא תמיד מבקשות‪,‬‬
‫את האיש החזק וכתפיו הנוקשות‪.‬‬
‫אם יתמיד‪ ,‬אז תמיד ינצח בכול‪,‬‬
‫רק אותו האדם החושב כי יכול‪.‬‬
‫אז פשוט תאמינו בעצמכם תציבו מטרות ותגיעו אליהם‪,‬‬
‫מאחל לכם הצלחה במימוש החלום הבא שלכם‪.‬‬
‫פרת משה רבנו‪/‬אפריים סידון‬
‫פרת משה רבינו‬
‫בקול התלוננה‬
‫שיש לה שם מאד ארוך‬
‫והיא הרי קטנה‬
‫לכן היא מבקשת‪ ,‬אם זה לא קשה‬
‫פשוט מאד לקרוא לה ‪ -‬מרת פרת משה‪.‬‬
‫פרת משה רבנו הצטערה נורא‬
‫השם נראה לה לא מתאים‬
‫חושבים שהיא פרה‪.‬‬
‫לכן היא מבקשת אם זה לא קשה‪,‬‬
‫פשוט מאד לקרוא לה ‪ -‬החברה משה‪.‬‬
‫פרת משה רבנו חשבה שזה טיפשי‬
‫"משה" זה שם של בחורים‬
‫ולא של חיפושית!‬
‫לכן היא מבקשת‪ ,‬עכשיו מכל אחד‪,‬‬
‫פשוט לקרוא לה "בואי!"‬
‫והיא תבוא מייד!‬
‫*****************‬
‫מרבה רגליים ‪ -‬מרבה בעיות‪ .‬הנדל יוצא לקניות‪/‬אפריים סידון‬
‫נדל אחד‪ ,‬כלומר ארבעים רגליים‬
‫נכנס לחנות נעליים‪.‬‬
‫וביקש מאד שיתנו לו למדוד‪:‬‬
‫זוג אחד נעלי זמש שחור‬
‫זוג אחד נעלי התעמלות‬
‫וזוג עם רוכסן (שנפתח בקלות)‬
‫זוג נעליים שחורות קיציות‬
‫זוג מגונדר שבצד ציציות‪,‬‬
‫זוג עם קרפ (אבל לא מתקלף)‬
‫זוג‪(...‬רק שנייה‪ ,‬המוכר התעייף)‬
‫שני זוגות נעלי עקבים‬
‫שני זוגות כפכפים רחבים‬
‫זוג אחד שיהיה קצת פתוח‪,‬‬
‫זוג‪( ...‬רק שנייה! תן לי לנוח!)‬
‫זוג אחד נעליים מבד‬
‫שני זוגות מעור מיוחד‬
‫נעלי בלט ‪ -‬אבל רק זוג אחד‪.‬‬
‫וכשהמוכר לזוג האחרון התכופף‬
‫ביקש ממנו הנדל לא להתעייף‪.‬‬
‫כי בזוג רגליים אחד‪,‬‬
‫הוא רוצה ללכת יחף!‬
‫*****************‬
‫פדרו הזבוב‬
‫בעוד מעט מעט שנים‪ ,‬בארץ ושמה רוזנדום‪ ,‬תהיה נסיכה מכוערת‪ ,‬מגושמת מגושמת‪ .‬שיהיה לה קול דק דק‪ ,‬ושמה ‪-‬‬
‫רוזנדה‪.‬‬
‫ורוזנדה תשב יום אחד ליד השולחן הגדול ותאכל מרק אפונים מצלחת גדולה‪ ,‬ופתאם היא תגלה שבצלחת שלה יש זבוב‪-‬‬
‫פדרו‪.‬‬
‫הנסיכה תתכופף אז אל הזבוב ותלחש בזעם‪" :‬אתה לא חושש לשחות במרק של רוזנדה הגדולה?!" "לא" ישכשך פדרו‬
‫להנאתו בין האפונים‪" .‬אני יודע לשחות!"‬
‫"אתה צריך לרעוד לשחות במרק של רוזנדה הגדולה!"‬
‫"למה? דווקא חם פה‪".‬‬
‫"אתה צריך להתבייש לשחות במרק של רוזנדה הגדולה‪".‬‬
‫"את מתכוונת לזה שאני לא לבוש?"‬
‫"אני מתכוונת לזה שאתה חצוף‪ .‬תעוף מפה!"‬
‫"למה?"‬
‫"כי אני אמרתי!" תשאג רוזנדה‪.‬‬
‫"אם הכנפים שלך היו רטובות‪" ,...‬אין לי כנפיים"‪.‬‬
‫"אם היו לך כנפיים והן היו רטובות‪ ,‬את היית יכולה לעוף?"‬
‫"אני לא חשבתי על זה מעולם" תענה הנסיכה‪.‬‬
‫"אז תחשבי‪ .‬ועכשיו אני אשחה‪".‬‬
‫רוזנדה תתרגז מאד ותטיח את הצלחת על הקיר‪ .‬הזבוב יפול עם המרק על הרצפה ויפרפר בנוזל הדביק‪".‬תעוף מכאן‬
‫אמרתי!" "אבל אני לא יכול‪ .‬הכנפיים שלי רטובות‪.‬את לא מבינה?!"רוזנדה תצא אל המרפסת‪ ,‬תביא משם מטאטא ותנחית‬
‫אותו בכוח על שלולית המרק‪ .‬מעוצמת המכה יעוף פדרו וידבק לוילון‪.‬‬
‫הנסיכה תתלוש את הווילון והזבוב ידבק לחלון‪" .‬איפה אתה מפלצת קטנה שכמותך?" תצווח רוזנדה‪" .‬על החלון‪ ,‬מפלצת‬
‫גדולה שכמותך‪".‬‬
‫רוזנדה תנפץ את החלון‪.‬‬
‫"עכשיו אני בערוגה של העגבניות‪ ".‬רוזנדה תעקור את שתילי העגבניות אחד אחרי השני‪" .‬ברגע זה אני בין הקישואים"‬
‫רוזנדה תדרוך ותרמוס כל קישוא וקישוא‪" .‬המצב הזה חייב להסתיים! זה או אני או אתה!"‬
‫"בסדר" יאמר פדרו "אני על הראש שלך‪" ".‬זה הסוף שלך טיפש!" תצחק רוזנדה ותחבוט חבטה אדירה בראשה‪.‬‬
‫פדרו ייצא ממקום מחבואו‪ ,‬יתנקה קצת ויגש לרוזנדה הגדולה שתשכב על הארץ‪ .‬הוא ישים רגל על מצחה‪ ,‬יזקוף את ראשו‬
‫ויאמר בקול מלא גאווה לזיקית שתעבור מולו‪" :‬זאת כבר הרוזנדה השלישית שלי להיום‪ .‬ואיך עבר היום שלך?"‬
‫מעשה בכלניות‬
‫מעשה בשלוש כלניות שהלכו במדבר הצחיח‪-‬‬
‫אדומה‪ ,‬לבנה וסגולה‪.‬‬
‫הלכו והלכו קילומטרים‪ ,‬טיפסו על הרים וירדו בסנפלינג עד שהחלו להרגיש צמאות‪.‬‬
‫לפתע פגשו בבאר ובקשו ממנו מעט מים‪.‬‬
‫אמרה הבאר‪ :‬אם תתנו לי עלה כותרת אתן לכן מים"‪.‬‬
‫הכלנית הלבנה והסגולה נתנו לו עלה אך האדומה סירבה בכל תוקף‪.‬‬
‫המשיכו בדרכם ופגשו עוד באר‪......‬‬
‫(בסופו של דבר ‪ 1‬בארות מים)‬
‫כשנגמרו להם עלי הכותרת והאדומה הייתה כבר מיובשת לגמרי לא היו עוד בארות וכולן מתו מצמא‪.‬‬
‫מסקנה‪ :‬נותנת או לא נותנת תדפקי‪ ,‬אבל אם את נותנת לפחות תהני‪............‬‬
‫סיפורו של ארבה‬
‫ארבה קטן ונחמד‬
‫שאל בקול נפחד‬
‫למה קוראים לי הרבה?‬
‫הרי אני רק אחד!!‬
‫איש אחד נקרא לו שמיל‪ ,‬פנה לחסידה "מתי אצלכם עונת הנדידה?‬
‫ענתה החסידה‪ :‬בעוד יומיים או שלושה‪ ,‬שאל אפשר להצטרף‪,‬‬
‫אמרה לו‪ :‬בבקשה‪.‬‬
‫ובכן הוא יצטרף ועף איתן אל הצפון בהתחלה מעט פיגר אחר כך היה ראשון‪.‬‬
‫שלושה שבועות הם עופפו היה ממש נחמד‪ .‬חבל רק שלפני הסוף הוריד אותו צייד‪.‬‬
‫בין פרח וסלע‪ /‬חיים חפר‬
‫הארץ הזו ברוכה ועניה כאחד‬
‫שיש בה ‪ 1222‬מיני פרחים‪,‬‬
‫אך מכל סוגי הנחלים רק אחד ו‬
‫אין שני עין גדי‪ ,‬ואין שני ירדן ואין שני ירקון‬
‫וכמו הטבע נתן לנו אלוהים שעור בחיסכון‪.‬‬
‫וכמו הטבע פנה אילנו ואמר‪ :‬גבירותיי ורבותיי‬
‫שימרו על מה שנתתי לכם כי אין יותר ודי‪.‬‬
‫תפילת האילן‬
‫אני המסיק בקרה את ביתך‬
‫ואני אבוקה בלילות חשכה‬
‫ואני הוא הצל ביום קיץ לוהט‬
‫ואני המשען לישיש הצועד‬
‫ואני המניב את הפרי המובחר‬
‫למען תרווה בי גוונך הניכר‬
‫ובצאתך לפרנס משפחה מחכה‬
‫אני חץ וקשת ואני החכה‬
‫כי אני הקורה שהקימה ביקתה‬
‫ואני השולחן ואני המיטה‬
‫ואני הוא הסף ואני המשקוף‬
‫ואני הידית שהפכה למנוף‬
‫ואני הגלגל ואני הקרון‬
‫ואני הארון במסע אחרון‬
‫משום כך אדוני העובר והשב‬
‫אל תפגע בי לשווא אל‪ ,‬תיפגע בי לשווא‬
‫"יפה הוא המדבר‪ ...‬אמר הנסיך הקטן‪ ,‬תמיד אהבתי את המדבר‪ ,‬ואתה יושב לך על גבעת חול ואינך רואה דבר ואינך שומע‬
‫דבר ואף על פי כן משהו קורן ומאיר בדממה‪ ...‬סוד קסמו של המדבר‪ ,‬העיר הנסיך הקטן הוא שהוא טומן בחובו אי שם‬
‫מקור מים חיים‪"...‬‬
‫הנסיך הקטן ‪ /‬אנטואן דה סנט אקזופרי‬
‫"שממה איננה רק ריק‪ ,‬ואפילו היתה ריק אי אפשר בלעדיו‪.‬‬
‫מאז ומתמיד הפחידה השממה את האדם‪ ,‬אין בה צל ואין בה צמח‪ ,‬אין מגורים ואין נוחות‪.‬‬
‫אבל יש בה סכנות ויש בה לא מוכר ויש בה מפחיד‪.‬‬
‫ועם זאת‪ ,‬במקרים רבים נפתח דך חדש דווקא בצידו של האיזור הריק‪ ,‬בצידו של המדבר‪ ,‬בצידה של השממה‪".‬‬
‫"דרכים לדעת את המדבר"‬
‫דרכים רבות לדעת את המדבר‪:‬‬
‫יש ההולך ועיניו באדמה‪ ,‬מחפש הוא אחר זוטות קטנות‪ ,‬מרים כל אבן‪ ,‬מתפעל ונעצר בפליאה על יד צמחים עם פירות‬
‫סגולים או זחל ססגוני‪.‬‬
‫חברו ההולך מאחוריו‪ ,‬מסביר לו שהאבן שהרים היא אבן מטמורפית מתקופת ה]רה‪-‬קמבריום‪ ,‬ולצמח קוראים יפרוק תלת‬
‫קרני‪ ,‬ומזחל זה יגדל בבוא היום פרפר לבנון הכרוב המצוי‪.‬‬
‫את השלישי תמצא תמיד על פסגות ההרים‪ ,‬בוחן הכל מגבוה‪ ,‬פסיעותיו גדולות ואין הוא שם לב למה שעובר תחת כפות‬
‫רגליו אלא למה שנמצא שם‪ ,‬הרחק מעבר לאופק‪.‬‬
‫ובסוף הטור מזדנב החוקר‪ .‬הוא מרים את האבן שהראשון הרים‪ ,‬שובר אותה ובודק את תכנה‪.‬‬
‫הוא שואל "מדוע גדל צמח זה דווקא בערוץ ולא בראש ההר ?"‬
‫כנגד ארבעה בנים דיברנו‪ :‬תם‪ ,‬חכם‪ ,‬נביא ושיודע לשאול‪.‬‬
‫והחמישי ? החמישי יודע את המדבר בייסורים‪ ,‬בחום הגדול‪ ,‬במעלות הקשים‪ ,‬בצפיה המתמדת שיגיע כבר הסוף‪ .‬אין הוא‬
‫שם לב למה שמתרחש סביבו‪ .‬בשבילו המדבר הוא מקום אותו צריך לעבור כדי להגיע למקום אחר‪.‬‬
‫עכשיו אנחנו יוצאים לדרך וכל אחד צריך לבחור איך הוא רוצה לדעת את המדבר‪ :‬בחכמה‪ ,‬בנבואה‪ ,‬בשאלות או בייסורים‬
‫ואולי אף כמה מהם יחד‪...‬‬
‫"שיר ההד"‬
‫בין הרי הנגב יש עמק מופלא‬
‫ההד עולה מתוכו ועונה על כל שאלה ומשאלה‪.‬‬
‫אל העמק הגיע עלם צעיר לשאול מה יעשה בנערתו‬
‫והרי השיחה בין ההלם וההד‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הד יקר‪ ,‬מזמן אני רוצה לדבר איתך‪ ,‬אתה יודע ודאי על מה (עלמה‪...‬עלמה‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫צדקת הד‪ ,‬פגשתי נערה‪ ,‬בחורה נאה (אה‪...‬אה‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫אך אמור לי הד יקר‪ ,‬כיצד עושה עצמה יפה מקודם (אודם‪...‬אודם‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫ומה רוצה היא להשיג בצום ובשיגוף (גוף‪...‬גוף‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫ומה תאמר יום יום כשנתחתן (תן‪...‬תן‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫ומה רוצה היא שאביא לה ? (וילה‪...‬וילה‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫וכיצד אוכל לעמוד בכל הדרישות ? (שוט‪...‬שוט‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫ומה אעשה כנגד כל ההנמקות ? (מכות‪...‬מכות‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫והאם כדאי בכלל להינשא ? (נסה‪...‬נסה‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫ומה אעשה אם לא אשכח אותה ? (קח אותה‪ ...‬קח אותה‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫תאמר לי הד איך זה להיות נשוי (אוי‪...‬אוי‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫שאלה אישית הד‪ ,‬בחיי הנישואין במה אתה מאמין ? (מין‪...‬מין‪)...‬‬
‫‪‬‬
‫ואיך זה להיות מדריך ? (איח‪...‬איח‪)...‬‬
‫השקט והשלווה‬
‫כשברא אלוהים את כל היצורים הוא שם כל יצור במקום המיוחד לו‪ ,‬את האדם – בבית‪ ,‬את הצמחים בטבע וכו'‪.‬‬
‫ואז ביום שבת כשהוא לקח ת'עיתון וניכנס למיטה לנוח‪ ,‬פתאום הוא שומע קול דק‪ ,‬דק‪ ,‬שאומר "אלוהים‪ ,‬אלוהים"‪.‬‬
‫אלוהים הסתכל ימינה שמאלה ולא ראה דבר ושוב שמע קול "אלוהים‪ ,‬אלוהים"‪.‬‬
‫ואז פתאום ראה אלוהים יצור דקיק וקטן בצבעים תכלת וורוד‪ .‬הרים אלוהים את היצור ושאל "מי אתה ?" ואז אמר‬
‫היצור "אני השקט והשלוה"‪" .‬טוב" אמר אלוהים ושאל " אז למה את הפה‪ ,‬פה לא מקומך" ואז אמר היצור הדקיק‬
‫כשדמעה זולגת על לחיו "אין לי מקום‪ ,‬לא שמת אותי בשום מקום !"‪.‬‬
‫הרים אלוהים את היצור הקטן למיטתו ונתן לו כוס מיץ והבטיח שביום ראשון בבוקר הוא לוקח אותו ומניח אותו במקומו‪,‬‬
‫וכך היה‪...‬‬
‫ביום ראשון לקח אלוהים את היצור הקטן ושם אותו בשדה‪ ,‬אבל אחרי כמה ימים בא טרקטור והתחיל חרוש והשקט ברח‬
‫מהר בחזרה לאלוהים‪.‬‬
‫אחר כך שם אלוהים את היצור בים אבל באותה שבת באו כל המתרחצות עם הסלים‪ ,‬התינוקות והמנגלים והשקט נבהל כל‬
‫כך עד שלא יכול היה לדבר‪ ,‬ונימלט לנפשו וחזר לאלוהים‪.‬‬
‫וכך נמשך עד הדבר עד ש‪...‬לבסוף הציב אותו אלוהים במקום הזה ומאז ועד היום הוא חי לו בשקט השקט‪.‬‬
‫ואם תהיו מספיק שקטים אולי תוכלו לשמוע אותו‪ ,‬את השקט המיוחד ואולי אפילו תזכו לראות אותו‪ ,‬רק אם תהיו ממש‬
‫בשקט‪...‬‬
‫איך נוצר הבדואי‬
‫מן הענן הכבד המביא ברכה על הארץ לקח האל קטע וברא את הגמל כבד רענן מביא ברכה‪ ,‬וירה חץ ויצר את הסוס מהיר‬
‫כחץ וקולע למטרה‪ ,‬מעפר הארץ לקח קומץ וברא את החמור מושפל ונדכא עד עפר‪ .‬כשאותו חמור הטיל את גלליו לקח האל‬
‫אותם וברא את הפלח‪,‬‬
‫ומהרוח הסובבת את הארץ יצר את הבדואי חופשי כרוח ונודד כמותו‪.‬‬
‫גילוי מכתש קטן ‪ /‬עזריה אלון‬
‫מי שמביט במפת א"י או בספרי לימוד מלפני קום המדינה לא ימצא זכר למכתש‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1942‬יצאו שישה בחורים‪ ,‬בוגרי מחנות העולים לסיור בן שבועיים בדרום מדבר יהודה שהיה אז ארץ לא נודעת‪ .‬הם‬
‫הגיעו למקום מוזר אשר כמוהו לא ראו ועליו לא שמעו מעודם‪ ,‬לא הם ואפילו לא מורה הדרך הבדואי‪ .‬עמק סגור מכל צד‬
‫בקירות ענק‪ ,‬מנומר בשלל צבעים‪.‬‬
‫הם חזרו מלאי התפעלו ושופעי סיפורים בנוסח זה‪" :‬אתה עובר דרך חריץ בין סלעים עמוקים‪ ,‬כל כך צר שאפילו חמור לא‬
‫יעבור בו ופתאום אתה עומד בתוך בור ענק‪ .‬קירות הבור גובים עד השמיים ועשויים מאלף צבעים‪ .‬אתה ניגש אל קיר אדום‬
‫ומכה בו בגרזן‪ ,‬נופלת אבן ותחתיה נגלה קיר צהוב‪ ,‬עוד מכה ונגלה קיר לבן‪ ,‬ואחריו אדום‪ ,‬וסגול‪...‬‬
‫לילה‬
‫ברוכים הבאים לעולם הקסום והנפלא של המדבר בלילה‪:‬‬
‫אם ביום‪ ,‬האבק והעננים והחום הסתירו לכם קצת את יופיו של המדבר‪,‬‬
‫והשמש המסנוורת גרמה לרבים מכם להרכיב משקפי שמש או ללכת עם עיניים אשר מביטות אל האדמה –‬
‫ליל ירח מלא קורא לנו ואומר‪ :‬בואו‪ ,‬הקשיבו‪ ,‬הסתכלו‪ ,‬חפשו‪ ,‬כל מה שאי פעם רציתם‪ ,‬כל מה שאי פעם הצטרכתם‪ ,‬נמצא‬
‫כאן ממש‪.‬‬
‫המסע שתעברו הלילה‪ ,‬אולי ידמה לכם כמסע רחוק‪ ,‬מפחיד ומשונה אך ככל שתתקרבו‪ ,‬תגלו שבעצם רק התקרבתם‬
‫לעצמכם‪ .‬כי כאן הכל התחיל וכאן גם הכל ייגמר !‬
‫אל האופק החום הלא משתנה‬
‫אל השקט קורע הרים‬
‫אל הקול הקורא וההד העונה‬
‫ונמוג לאיטו בסלעים‪.‬‬
‫אל אותו השילוב‪ ,‬המוזר‪ ,‬הנדיר‪,‬‬
‫השילוב בין עבר להווה‪,‬‬
‫ואל החיבור שהשמש מסתיר‬
‫בין המת והחי המתחבא‪.‬‬
‫שם‪ ,‬כשכל פסגה חובקת סוד‬
‫וכשאתה רוצה סוף סוף לרקוד‬
‫כשאתה קרוב כל כך לאדמה‬
‫וכשאתה מוקף מכל כיוון באותה הדממה‪.‬‬
‫רק שם‪ ,‬אם תהיה קשוב תשמע‪,‬‬
‫איזה קול יש לעוצמה‪,‬‬
‫ואז כשעל העוצמה הזאת את נשען‪,‬‬
‫תבין שיש מעבר למרוץ אחר הזמן‪.‬‬
‫סיפורו של סנדי ‪ /‬י‪ .‬פולני (יובל גינצבורג)‬
‫הכרתי אותו לפני מספר שנים‪ .‬שמעתי כי הגיע מחבש‪ .‬אי שם בהרים‪ .‬שם היה עם חברים מאוד קרובים אליו‪ ,‬למרות‬
‫שמעולם לא דיבר עימם‪ .‬שם משפחתו היה‪" :‬קווארץ"‪ ,‬והוא השתייך לשבט "הגרניט"‪ .‬את השבט עזב בגיל מבוגר יחסית‪,‬‬
‫כשמטרתו‪" :‬לשחות עם הזרם"‪.‬‬
‫את ההרים עזב והחל במסעו בנהר‪ .‬מסע ארוך וקשה עשה בנהר‪ ,‬אך לא על אבובים ולא על קייאקים‪ ,‬וחוץ מזה גם לא‬
‫בירדן‪ .‬לבסוף הגיע לים התיכון (לא לפני שחצה את מצריים)‪.‬‬
‫יש לציין שכל אותה דרך לא שתה ולא אכל‪ ,‬עובדה שגרמה לו להראות כמו גרגר חול מצומק‪ .‬וככל שהתקדם בדרכו כך הלך‬
‫והצטמק‪.‬‬
‫לארץ הוא הגיע לחוף הים התיכון‪ ,‬ממש כמו המעפילים‪ ,‬אלא שהוא הגיע הרבה לפניהם‪ .‬הוא המשיך על החוף ומשם הוא‬
‫הגיע הנה‪ ,‬לנגב‪ ,‬לניצנה‪ ,‬כמוני‪.‬‬
‫אלי הביתה הוא נכנס‪ ,‬מאחר ובחוץ היתה סופת חול‪ ,‬ולא היה לו נעים להישאר בחוץ‪.‬‬
‫ועד היום נשאר גרגר החול הארור הזה בסדק שבין הבלטות אצלי בדירה‪.‬‬
‫"מדינת ישראל אינה סובלת מציאות מדבר בתוכה‪.‬‬
‫אם המדינה לא תחסל את המדבר‪,‬‬
‫עלול המדבר לחסל את המדינה‪.‬‬
‫הרצועה הצרה שבין יפו לחיפה ברוחב של ‪ 11-22‬ק"מ‬
‫המכילה את רובו הגדול של העם בישראל‪,‬‬
‫לא תעמוד לאורך ימים בלי יישוב רב ומבוצר‬
‫במרחבי הדרום והנגב"‬
‫דוד בן גוריון‪.0511 ,‬‬
‫"אם לא נעמוד על המדבר‪ ,‬לא תעמוד תל אביב‪.‬‬
‫קיומו של הנגב הוא אולי ממשי יותר מקיומה של תל אביב‪...‬‬
‫אם המדינה לא תחסל את המדבר – עלול המדבר לחסל את המדינה‪...‬‬
‫יש לדעתי משימה אחת שאינה רגעית וחולפת‬
‫אלא היא משימת הדור‪:‬‬
‫עליה ויישובו של הדרום והנגב‪.‬‬
‫נוכל לה‪ ,‬אם נשתמש בשתי התכונות שנתברכנו בהן‪:‬‬
‫חלוציות‪ ,‬ומדע‪"...‬‬
‫דוד בן גוריון‬
‫מדבר זהו עסק פרטי ‪ /‬עזריה אלון‬
‫מדבר זהו עסק פרטי‪ ,‬כלומר‪ :‬יש מדבר כללי השייך לכולנו מעין גדי ועד אילת‪,‬‬
‫אבל בתוכו יש לתושבי המדינה חלקים לא שווים‪ .‬יש שקשר את כל חייו בחבל ארץ זה‪ ,‬ויש מי שכל זה אינו שייך לו כלל‪.‬‬
‫בין הקצוות האלה פזורים יתר האנשים הנוטלים מן המדבר – כל אחד כפי כוחו והשגתו‪.‬‬
‫היחס למדבר זה הוא עניין אינדיבידואלי‪ .‬לאחד – מישור אבק‪ ,‬שממה רבתי ללא קיוסק‪.‬‬
‫לאחר – נוף חלומותיו‪.‬‬
‫המדבר אינו יכול להחליט‬
‫המדבר אינו יכול להחליט‬
‫אם ישאר מדבר או לא‪.‬‬
‫רק האדם יכול להחליט על כך‪.‬‬
‫ירצה האדם‪ ,‬יהפוך ארץ נושבת למדבר שממה‪.‬‬
‫ירצה – יהפוך את המדבר לגן פורח‪.‬‬
‫לי אין ספק שהמדבר‪,‬‬
‫על אף היותו חסר אונים מול האדם‪,‬‬
‫יודע היטב את מה שהוא רוצה‪.‬‬
‫אני משוכנע שהמדבר‬
‫היה רוצה להישאר כפי שהוא‪.‬‬
‫"יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה‪,‬‬
‫צהוב להם מידי‪,‬‬
‫שקט שאפשר להשתגע‪.‬‬
‫יש אנשים שאלוהים גדול עליהם‬
‫במדבר הזה‪.‬‬
‫אנשים נבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות‪.‬‬
‫אבל יש גם אנשים שנדבקים לשקט הזה‪.‬‬
‫ואינם יכולים לשוב ולהיפרד ממנו‪.‬‬
‫אלה‪ ,‬ישארו כאן"‪.‬‬
‫חיים גורי‪.‬‬
‫בריאת העולם ‪ /‬עזיז‬
‫ולאחר שברא האל הטוב את העולם‪ ,‬קרא לשריו שיבואו למשול בו בשמו‪.‬‬
‫ראשון הופיע שר הים‪ ,‬ואלוהים הטוב אמר‪" :‬את תקבל ממני את רוב שטחו של העולם‪ ,‬מים רבים‪ ,‬תהומות‪ ,‬שפע יצורים‬
‫קטנים‪ ,‬סערות הים הפרועות וגלים גדולים ופרועים‪ .‬אליך יבואו כל הנוודים חסרי המנוח‪.‬‬
‫ואחריו בא שר היערות והג'ונגלים‪ ,‬והאל הטוב אמר‪:‬‬
‫"אתה תקבל ממני את רוב הירוק בעולם‪ ,‬קו המשווה לך הוא בני‪ .‬אתה תמשול ביער ובג'ונגל‪ .‬פרחים‪ ,‬פרפרים ססגוניים‬
‫וצבעוניים יהיו שלך‪ .‬וכן את נחש האנקונדה והממבה הקטן אתן לך‪ .‬אוצרות חבויים‪ ,‬פלגי מים ואגמים שלך יהיו‪ .‬אלין‬
‫יבואו ההרפתקנים ומחפשי האוצרות"‪.‬‬
‫ולאחריו בא שר הערבות‪ ,‬ואלוהים אמר‪" :‬אתה תקבל ממני את מרחבי הפרא‪ ,‬עשב גבוה‪ ,‬סוסי בר פראיים‪ ,‬טורפים ובע"ח‬
‫גדולים‪ ...‬אלייך יבואו אוהבי החופש‪" .‬‬
‫ולאחריו בא שר ההרים‪ ,‬ואלוהים אמר‪" :‬לך יהיו הררי השלג‪ ,‬פסגות נישאות‪ ,‬את האלפים וצוקים נישאים ותהומות‪ ,‬ורוח‬
‫קרה ונוקבת‪ .‬אליך יבואו אוהבי הבדידות‪ ,‬המשוררים והנביאים"‪.‬‬
‫ואז אלוהים הטוב לקח את השק והתכוון ללכת הביתה‪ ,‬והנה בא שר המדבר הזקן‪ ,‬עייף בלוע וקרוע‪" .‬מה לך מאוחר כל כך‬
‫? " שאל אלוהים ברחמים ואמר "הן חילקתי כמעט הכל‪ ,‬וכמעט לא נשאר דבר‪ ".‬חמק שר המדבר ואמר‪" :‬אם דבר לא נותר‬
‫בשבילי‪ ,‬לא נורא‪ ,‬אל הדרך בה יצאתי אשוב כלעומת שבאתי‪" ".‬רגע רגע" אמר אלוהים‪" .‬אמצא דבר מה"‪ .‬חיפש אלוהים‬
‫ונתן לו את הנותר‪ ,‬וכך אמר‪" :‬ראה‪ ,‬הכל כבר נלקח‪ ,‬נותרו רק סלעים ומרחבי הציה"‪ .‬ניער אלוהים את השק‪ ,‬ואט אט נשרו‬
‫חולות ואבק‪" .‬ראה" אמר אלוהים‪" :‬את רוב בעלי החיים הגדולים כבר לקחו‪ ,‬נשארו רק גמלים‪ ,‬צבאים‪ ,‬נחשים‪ ,‬וכמה‬
‫מכרסמים‪ ,‬בהם מאסו כולם"‪.‬‬
‫לקח המדבר הכל בנפש חפצה‪ ,‬ואז אמר האל‪" :‬אפצה אותך‪ ,‬אלייך יבואו כל הנוודים חסרי המנוח‪ ,‬ההרפתקנים‪ ,‬כל‬
‫המשוררים אוהבי הבדידות‪ ,‬המשוגעים‪ ,‬כל הנביאים‪ ,‬אוהבי החופש‪ ,‬וכיוון שאתה כל כך מר וקשה תהיה אתה אבן הבוחן‬
‫של כל הדברים הגדולים‪"...‬‬
‫סיפור דרומי ‪ /‬מאיר עוזיאל‬
‫אמא שלי גרה בבית קטן במדרשת שדה בוקר‪.‬‬
‫מגדת צוק אדיר ותלול‪ ,‬תחתיו שרוע נחל צין‬
‫שנראה כמו חדר ילדים הפוך‪.‬‬
‫הצבע הכללי של האיזור הוא כמו צבע של גמל‬
‫ובדרגת יובש של מצה‪ ,‬כתוצאה מאמברגו המים‬
‫שהוטל על הנגב במשך אלפי השנים האחרונות‪.‬‬
‫אבל מול הדלת של אמא שלי צומח לו ברוש‬
‫ירוק כל כך‪ ,‬שיש חשק לעשות ממנו סלט‬
‫וגם צומחים שם שיחים שונים ופרחים‪.‬‬
‫ומן הכביש ועד המדרשה נטעו שדרת דקלים‬
‫ומישהו נטע שם יער שלם ‪.‬‬
‫וכשאתה מתקרב אתה רואה שצינור פלסטיק‬
‫שחור ודק מוביל אל כל גזע ומקיף אותו‬
‫צינור שמטפטף כל הזמן טיפה אחר טיפה‪.‬‬
‫עצים עם אינפוזיה‪ ,‬נוף שלם מחובר לאינפוזיה‪.‬‬
‫נתק את הצינור וראה כיצד‬
‫פתאום יוצא לעץ כל האוויר והוא‬
‫מתקפל וגווע מול העיניים תוך דקה‪,‬‬
‫בקול חירחור של גסיסה‪.‬‬
‫ורק נשאר לברר מי צוחק על מי ?!‬
‫הכתם הירוק על הבלאגן הצחיח מסביב‬
‫או המרחבים השרופים על הכתם הירוק‬
‫שמחובר לאינפוזיה‪.‬‬
‫עניבות במדבר‬
‫מעשה באדם שהיה טועה המדבר‬
‫נגיד קלהארי‪ ,‬סהרה‪ ,‬חי‪-‬בר‬
‫ישימון של ממש‪ ,‬בלי הנחות‪,‬‬
‫מאה מיל לישוב הקרוב‪ ,‬לפחות‪.‬‬
‫השמש למעלה קופחת כאש‪,‬‬
‫הצפחת ריקה‪ ,‬גרונו התיבש‪.‬‬
‫זוחל על ארבע על החול הלוהט‬
‫אם לא ימצא מים‪ ,‬עוד רגע הוא מת‪.‬‬
‫ולפתע‪ ,‬בטרם נפח את רוחו‪,‬‬
‫מוכר עניבות בא נכחו‪,‬‬
‫מלוקק‪ ,‬נעלי לק‪ ,‬באמצע אסיאנה‪,‬‬
‫רוכל אמיתי‪ ,‬לא פטה מורגנה‪.‬‬
‫קל וחופז‪ ,‬עם חיוך מסולסל‪,‬‬
‫הוא פונה לזוחל שכמעט הפך ז"ל‪,‬‬
‫ואומר בנימה עניינית חביבה‪:‬‬
‫"אולי אתה רוצה לקנות עניבה ?"‬
‫מביט אז האיש‪ ,‬כלא מאמין‪,‬‬
‫בחיים לא ראה משוגע כזה מין‪,‬‬
‫ואומר "עניבה‪ ,‬בשביל מי ? בשביל מה ?‬
‫בשביל בן אדם מתפגר מצמא ?‬
‫באמת לא יפה בגוסס לשטות‪,‬‬
‫מה שחסר לי – זה מים לשתות‪".‬‬
‫"מים ?" כך סח הרוכל בתהיה‪,‬‬
‫"מים ? נו‪ ,‬אין כאן בכלל בעיה‪.‬‬
‫אתה זוחל עוד טיפונת קדימה‪ ,‬חביבי‪,‬‬
‫ומגיע למלון מאוד אקסקלוסיבי‪.‬‬
‫עצים ודשאים‪ ,‬רימונים‪ ,‬ענבים‪,‬‬
‫נוה מדבר‪ ,‬חמישה כוכבים‪.‬‬
‫תאמין לי‪ ,‬אואזיס שהיא חוויה‪,‬‬
‫שם גם תוכל לשתות לרוויה‪.‬‬
‫זה קרוב‪ ,‬באמת‪ ,‬זה כאן בסביבה‪.‬‬
‫אולי בכל זאת‪ ,‬תקנה עניבה ? "‬
‫"לא‪ ,‬לא" האיש אז אמר בצווחה‪,‬‬
‫"לעזאזל העניבות המחורבנות שלך"‪.‬‬
‫וכך אפילו בלי תודה רבה‪,‬‬
‫נעלם הרוכל כלעומת שבא‪.‬‬
‫בעיני הגווע נידלק אור שמח‪,‬‬
‫גרר עצמותיו על החול הקודח‪,‬‬
‫ואכן‪ ,‬אחרי קטע של יסורים ופרך‪,‬‬
‫הגיע‪ ,‬בסוף של אותה דרך‪,‬‬
‫אל שער נעול בחומה המכתרת‪,‬‬
‫מלון חלומות‪ ,‬מלון לתפארת‪,‬‬
‫בו גבירים וגבירות יושבים במכונס‪,‬‬
‫לוגמים אפריטיף ועסיס אננס‪,‬‬
‫ומסיחים ביניהם‪ ,‬בכך אין כל פלא‪,‬‬
‫על ריבית ועל בורסה וכיוצא באלה‪.‬‬
‫אך בטרם הספיק להודות לאל‪,‬‬
‫על הפחת והנס ולברך הגומל‪,‬‬
‫זקיף מזויין חסם את דרכו‪,‬‬
‫העיף בו מבט כבוחן את ערכו‪,‬‬
‫והרעים בקולו‪ ,‬בידו הכידון‪:‬‬
‫"רגע אחד‪ ,‬לאן זה‪ ,‬אדון ?"‬
‫"אני ‪ ...‬למלון"‪ ,‬בשארית אוניו‬
‫חירחר הגוסס והרים את עיניו‬
‫וראה אז שלט‪ ,‬קבוע כחוק‪,‬‬
‫בשבע שפות‪ ,‬הנראה מרחוק‪,‬‬
‫שבו‪ ,‬אבוי‪ ,‬כך קרא הנווד‪:‬‬
‫"הכניסה – עם עניבות בלבד !"‬
‫זה הנוף הקשה ביותר לצילום בעולם כולו‪.‬‬
‫אתה צריך בשבילו עדשה של ‪ 362‬מעלות לפחות‬
‫או משהו כזה‪.‬‬
‫אתה רואה אותו‪ ,‬ואז מביט לתוך עינית המצלמה – ואין כלום‪.‬‬
‫ברגע שאתה מנסה לשימו במסגרת – הוא נעלם‪.‬‬
‫הם הרסו את גן העדן‬
‫ובנו שם חניון מפואר‬
‫עם מלון ורוד ובוטיק‬
‫ודיסקוטק סואן‬
‫האם זה תמיד קורה ‪-‬‬
‫שאינך יודע מה שיש לך‪ ,‬עד שזה אבוד ?‬
‫המדבר הוא בראשית ‪ /‬עמוס קינן‬
‫המדבר הוא בראשית‬
‫במדבר ברא אלוקים‬
‫את השמים ואת הארץ‬
‫שם התקשה סלע היסוד‬
‫המפעפע במעמקים‬
‫ושם שקע הים והותיר‬
‫על סלעי היסוד את סלעי המשקע‬
‫שבאו לאחריהם‬
‫מה הפלא אם במדבר נגלה אלוקים‬
‫אל מי שעתידים להאמין בו ?‬
‫ואם חדלו להאמין בו‬
‫הרי זה מפני שרבים אינם יודעים‬
‫את הדרך אל המדבר‬
‫על שמירת טבע ‪ /‬עמוס קינן‬
‫המדבר אינו יכול להחליט‬
‫אם ישאר מדבר או לא‪.‬‬
‫רק האדם יכול להחליט על כך‪.‬‬
‫ירצה האדם‪ ,‬יהפוך ארץ נושבת למדבר שממה‪.‬‬
‫ירצה ‪ -‬יהפוך את המדבר לגן פורח‪.‬‬
‫לי אין ספק שהמדבר‬
‫על אף חוסר האונים מול האדם‪,‬‬
‫יודע היטב את מה שהוא רוצה‬
‫אני משוכנע שהמדבר‬
‫היה רוצה להישאר כפי שהוא‪.‬‬
‫לשם מה קיימים יתושים בעולם ‪ /‬נתן אלתרמן‬
‫לשם מה קיימים יתושים בעולם‬
‫יתושים לשם מה קיימים‬
‫מטרידים ועוקצים‪ ,‬דם אדם מוצצים‪,‬‬
‫מן הדם מתקיימים ורק גרוד גורמים‬
‫לשם מה בכלל קיימים ?‬
‫יתושים קיימים רק בשביל צפרדעים‬
‫ובשרם לחיכם הוא ערב וטעים‬
‫קיימים הם בשביל צפרדעים‪.‬‬
‫לשם מה קיימות צפרדעים בעולם ?‬
‫צפרדעים לשם מה קיימות ?‬
‫בביצה הן עומדות‪ ,‬מקרקרות כבר צרודות‬
‫מיתושים מתקיימות ולרעש גורמות‪.‬‬
‫לשם מה הן בכלל קיימות ?‬
‫צפרדעים קיימות בשביל חסידות שאותן הן בולעות‬
‫ועל רגל אחת עומדות – קיימות הן בשביל חסידות‪.‬‬
‫לשם מה קיימות חסידות בעולם ?‬
‫חסידות לשם מה קיימות ?‬
‫הן תמיד נודדות‪ ,‬משחיתות השדות‬
‫גם אינן חכמות רק להרס גורמות‬
‫לשם מה הן בכלל קיימות ?‬
‫חסידות זה ברור מביאות ילדים אשר יהיו אנשים נחמדים‬
‫חסידות מביאות אנשים ‪...‬‬
‫לשם מה קיימים אנשים בעולם ?‬
‫אנשים לשם מה קיימים ?‬
‫הם הופכים עולמות ועושים מלחמות‬
‫לשם מה הם בכלל קיימים ?‬
‫קיימים הם בשביל יתושים אשר מדם מתקיימים !‬
‫לכן אל תתגאה אדם‪ ,‬אל תרבה קושיות‪,‬‬
‫לכל יצור כאן בעולם יש סיבה לחיות‬
‫ואל נא תפגע ביתוש שעל אפך עומד‬
‫יבוא יום ובגללו עוד ילד יוולד‪...‬‬
‫שבילים ‪ /‬עזריה אלון‬
‫זכור ושמור‪ :‬חכם השביל מן ההולכים בו !‬
‫אם עלית בו אל תעזבנו‪ ,‬כי הוא צודק תמיד‪ .‬הנה ימשוך אותך אל שפת הים‪ ,‬בשעה שפניך להרים דווקא ואתה רוצה לנטוש‬
‫אותו ולקצר‪,‬‬
‫הגעת לשפת מעוק ואתה רוצה לרדת והוא סחור סחור‪ ,‬עולה ויורד ומושך אך הזהר לך מקיצורים ! סמוך על דורי דורות של‬
‫שודדים ורועים‪ ,‬אנשים אשר דרכם אצה להם לא פחות מאשר דרכך אצה לך‪.‬‬
‫בשעליהם כבשו את השביל דווקא כך – אינך מאמין ? אדרבה‪ ,‬נסה לך בדרכך אתה והגעת ‪ ...‬או אל מפל ללא דרך‪ ,‬מלבד‬
‫חזרה על עקבותיך בבושת פנים‪ ,‬או אל שפך אבנים גבוה ועמוק המוביל אותך אל תוהו חצצים ואבני גל או סתם לסבך‬
‫שלואדיות וגבעות בהם תתעקב לחינם ולשווא‪ .‬קיצור כזה היא הדרך הארוכה‪....‬‬
‫"הרים" מתוך "זן ואומנות אחזקת האופנוע" מאת רוברט פרסינג‬
‫על הרים יש לטפס מתוך מאמץ קטן ככל שאפשר‪ ,‬ובלי התלהבות יתרה‪ .‬האמת שעל טבעך העצמי להכתיב לך את הקצב‪.‬‬
‫אם אתה נעשה קצר רוח הגבר את הקצב‪ ,‬אם אתה נעשה קצר נשימה‪ ,‬האט‪ .‬יש להעפיל בהר מתוך איזון בין קוצר רוח‬
‫לקוצר נשימה‪ .‬אז‪ ,‬כאשר הינך מקדים לחשוב על הדברים‪ ,‬מפסיקים צעדיך מלהיות אמצעים להשגת המטרה‪ ,‬וכל אחד‬
‫מהם נעשה למאורע בפני עצמו‪ .‬מעלה זה – יש לו קצוות משוננים‪ ,‬סלע זה – אוחז בהר בצורה רופפת‪ .‬אלה דברים שתמיד‬
‫יש להבחין בהם‪.‬‬
‫חיים הנחיים רק למען מטרה עתידה‪ ,‬הם חיים רדודים‪ .‬צלעות ההר הן המזינות את החיים‪ ,‬ולא פיסגתו‪ .‬עליהן מתרחשת‬
‫צמיחה של דברים‪ ,‬אולם כמובן‪ ,‬בלא הפיסגה לא תוכלנה להתקיים צלעות כלשהן‪ .‬הפיסגה היא המגדירה את מהותן של‬
‫הצלעות וכך ממשיכים אנו הלאה‪.‬‬
‫דרך ארוכה לפנינו‪ ...‬אין מה למהר‪ ...‬פשוט צעד אחר צעד‪.‬‬
‫"זמן גאולוגי"‬
‫בארץ בוחצוגאט‬
‫אשר בירכתי צפון‬
‫עומד לו סלע ענק –‬
‫מאה פרסה גובהו‬
‫ומאה פרסה רוחבו‪.‬‬
‫פעם בשנה באה ונוחתת עליו ציפור קטנה אחת‬
‫ומשייפת בו את מקורה‪.‬‬
‫והיה כאשר יישחק הסלע עד אפר‬
‫וחלף יום אחד בנצח‪.‬‬
‫אסטמה ‪ /‬אתגר קרת‬
‫"כשיש לך התקף אסטמה‪ ,‬אין לך נשימה‪.‬‬
‫כשאין לך נשימה קשה לדבר‪.‬‬
‫המשפט שלך חסום על ידי כמות האוויר שאתה מסוגל להוציא מהריאות‪.‬‬
‫זה לא הרבה‪ ,‬משהו בין ‪ 3‬ל‪ 6 -‬מילים‪.‬‬
‫זה נותן לך כבוד למילה‪.‬‬
‫אתה עובר בין ערמות של מילים שעוברות לך בראש‪ ,‬בוחר את הכי חשובות‪ ..‬וגם הן עולות לך לא כמו האנשים הבריאים‬
‫המוציאים את כל המילים שהצטברו להם בראש כמו שמוציאים אשפה‪ .‬כשמישהו בזמן התקף אומר "אני אוהב אותך" או‬
‫"אני נורא אוהב אותך"‪ ,‬יש הבדל‪.‬‬
‫הבדל של מילה‬
‫מילה זה המון‪.‬‬
‫כי מילה יכולה להיות "יושבת" או "ונטולין" או אפילו‬
‫"אמבולנס"‪.‬‬
‫אם יוצאים‪ ,‬מגיעים למקומות נפלאים ‪ /‬ד"ר סוס‬
‫הגיע היום‪ ,‬אתה יוצא למקומות נפלאים‪ .‬אז שלום !‬
‫עם רגלים בנעליים‪ ,‬עם שכל בראש‪,‬‬
‫תמצא את הדרך שלך – אל תחשוש !‬
‫אתה יכול ויודע‪ ,‬מוכן ומזומן‬
‫אתה הוא זה שיחליט לאן‪.‬‬
‫תסתכל ברחובות מלפנים ולאחור‪,‬‬
‫ויש רחוב שאולי תחליט "לא כדאי לי לבחור"‪.‬‬
‫עם רגליים טובות ועם שכל לחשוב‪,‬‬
‫תיזהר לא ללכת ברחוב‪ ,‬קצת לא טוב‪,‬‬
‫אם בכלל לא תמצא‪ ,‬אף רחוב שתאהב –‬
‫תעזוב את העיר ותצא למרחב‪,‬‬
‫אל שטח פתוח‪ ,‬לאור ולרוח – שם קורים הדברים‪ ,‬שתדע לך –‬
‫למטיילים עם רגליים וראש כמו שלך‪.‬‬
‫וכשיקרה הדבר‪ ,‬אל תפחד‪ ,‬אל תזיע‬
‫תמשיך חזק ותראה שתגיע !‬
‫כי אם יוצאים לדרך‪ ,‬מגיעים למקומות נפלאים‪.‬‬
‫על חמישה יהודים עומד העולם‪:‬‬
‫משה אמר שהכל חוק‬
‫פרויד אמר שהכל סקס‬
‫ישו אמר שהכל אהבה‬
‫מרקס אמר שהכל כסף‬
‫ואיינשטיין אמר שהכל יחסי‬
‫"ברגע שגילית איזו מכפות הרגליים היא הרגל הימנית‪,‬‬
‫כבר אין לך הרבה התלבטויות בקשר למי מהן היא הכף השמאלית‪.‬‬
‫ואז נותרת רק הבעיה‪:‬‬
‫באיזו מהן להתחיל לצעוד‪"...‬‬
‫פו‪.‬‬
‫איך בונים ספינה ?‬
‫אוספים אנשים ונוטעים בהם את האהבה והכמיהה אל הים הרחב‪ ,‬הגדול והאינסופי‪.‬‬
‫לא אוספים אנשים‪ ,‬ואומרים להם לאסוף עצים‪ ,‬לתכנן תוכניות ולבנות ספינה‪.‬‬
‫"כדי להגשים חלום אחד קטן‬
‫יש צורך במיליון חולמים שלא עוצמים את עיניהם‪.‬‬
‫כדי להגשים חלום אחד ישן‬
‫יש צורך במיליון חולמים שלא אוטמים את אוזניהם‬
‫שמוכנים אל החלום להתקרב‬
‫שעוד זוכרים איך להקל את הכאב‬
‫שיכולים להתאהב‪ ,‬להתחייב‬
‫ולגלות שעוד נשאר להם מקום בלב"‪.‬‬
‫"גנרל‪ ,‬הטנק שלך הוא רכב חזק‬
‫הוא רומס את היער‪ ,‬הוא מוחץ ‪ 122‬שנה‬
‫אבל יש לו חיסרון אחד – הוא זקוק לנהג‪.‬‬
‫גנרל‪ ,‬המפציץ שלך חזק‬
‫הוא טס מהר מן הסופה‪ ,‬הוא עומס יותר מפיל‬
‫אבל יש לו חיסרון אחד – הוא זקוק למכונאי‪.‬‬
‫גנרל‪ ,‬האדם שלך שמיש מאוד‬
‫הוא יודע לטוס‪ ,‬הוא יודע לרצוח‬
‫אבל יש לו חיסרון אחד – הוא יודע לחשוב"‪.‬‬
‫ברטולוב ברבט‬
‫"כשעולים על דרך חדשה‬
‫לא תמיד יודעים לאן היא תוביל‬
‫ולפעמים אין שום ברירה‬
‫ומוכרחים ללכת על השביל‬
‫ולכן גם אם לא יודעים מתי נגיע‬
‫ולאן הדרך מושכת‬
‫יש לזכור תמיד‬
‫מה גרם לנו לצאת‬
‫ולמה בכלל התחלנו לכת‪".‬‬
‫אם תחשוב שתיפול כבר נפלת‬
‫אם תחיה בלי היסוס וניצלת‬
‫אם תרצה לנצח אך תאמר לא אוכל‬
‫הן ברור שבחרת בקל מן הקל‪.‬‬
‫אם תאמר כי תאבד הן תאבד בוודאי‬
‫כי כל אינו בעולם התוסס והחי‬
‫הרוצה להגיע לתרועת ניצחון‬
‫לא יגיע אליה בלי תרועת הרצון‪...‬‬
‫והוא חוק עולמים לנמשל ולמשל‬
‫ופשוט הוא – החוק איתן מברזל‪:‬‬
‫החלט כי תוכל – רצונך אז מושל‬
‫עליך יגן חוק איתן מברזל‪.‬‬
‫מלחמות החיים לא תמיד מבקשות‬
‫את האיום החזק וכתפיו הנוקשות‪.‬‬
‫לכל אדם כוכב יש בשמיים‬
‫ועם מעט מעט מזל אולי יהיו גם שניים‪,‬‬
‫לכל אדם יש מלאך ששומר מלמעלה‪,‬‬
‫שעוזר לעבור מכשולים ולהמשיך הלאה‪,‬‬
‫ולכן גם לך יש כוכב משלך‬
‫מלאך משלך ובנוסף – גם אני איתך‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬אם יגיעו ימים עצובים‪,‬‬
‫תזכור שהכוכב‪ ,‬המלאך ואני‬
‫אותך מאוד אוהבים‬
‫ולך מקשיבים ולעזור מאוד רוצים‪.‬‬
‫‪ 9‬כללים לחיים שלווים‪:‬‬
‫‪" .1‬היה קשה לכעוס ונוח לרצות" (פרקי אבות)‬
‫‪ .2‬מהר לסלוח‬
‫‪ .3‬פתח הערכה עצמית גבוהה‬
‫‪ .4‬אל תתווכח – לך לבורר‬
‫‪ .1‬אל תאשים – קח אחריות‬
‫‪" .6‬אתה לא נענש על זה שאתה כועס‪ ,‬אתה נענש על ידי הכעס" (חז"ל)‬
‫‪ .7‬אל תעביר ביקורת – תן הערכה‬
‫‪ .8‬אל תדרוש – בקש‬
‫‪ .9‬עשה שימוש בהומור‬
‫משל החבל‪:‬‬
‫שני חבלים כי ירצו להתחבר‬
‫על כל אחד מהם יהיה לוותר‬
‫כל אחד יאלץ לוותר על מידה מאורכו כדי שיווצר הקשר‪.‬‬
‫אם אף אחד לא יהיה מוכן לוותר‪ ,‬לעולם לא יתקדם הקשר‪.‬‬
‫יפה שבמקום בו היה הוויתור – נוצר הקשר‪.‬‬
‫"לפעמים לא נוח ומרגיז‪,‬‬
‫לפעמים אין כוח להעיז‪,‬‬
‫אך פתאום מופיע שיר עליז‪,‬‬
‫שר לי‪ ,‬מודיע ומכריז‪:‬‬
‫אם קשה ללכת – אין דבר‪,‬‬
‫כל שעה הופכת לעבר‪.‬‬
‫אל תביט אחורה‪ ,‬לך ישר‬
‫כי בסוף הלילה יש מחר‪".‬‬
‫חוק מרפי‬
‫אם דבר מה עלול להשתבש – הוא אכן ישתבש‪.‬‬
‫הרחבות‪:‬‬
‫‪ .1‬שום דבר אינו פשוט כפי שהוא נראה‪.‬‬
‫‪ .2‬כל דבר נמשך זמן רב יותר ממה שהערכת‪.‬‬
‫‪ .3‬אם ישנה אפשרות שכמה דברים ישתבשו – ישתבש הדבר שיגרום לנזק הרב ביותר‪.‬‬
‫‪ .1‬אם קיימות ‪ 4‬אפשרויות להשתבשות דברים ואתה נוקט צעדים כדי למנוע זאת‪ ,‬תתפתח אפשרות חמישית‪.‬‬
‫‪ .6‬כל פיתרון יוצר בעיות חדשות‪.‬‬
‫‪ .7‬הטבע עומד תמיד לצידם של ליקויים נסתרים‪.‬‬
‫‪ .8‬טיפשים הינם כה מתוחכמים עד שאין שום אפשרות ליצור דבר העומד בפניהם‪.‬‬
‫‪ .9‬אמא טבע היא נבזית מעין כמותה‪.‬‬
‫לדעת נתיבים ‪ /‬זן ואומנות אחזקת האופנוע‪ ,‬רוברט פירסיג‬
‫‪"...‬כמו אלה בעמק שמאחורינו ניצבים רוב בני האדם כל ימיהם מול הררי הרוח ואינם נכנסים אליהם לעולם‪ .‬הם‬
‫מתפנקים בהאזנה לסיפוריהם של אלה שהיו שם ובכך פוטרים עצמם מקשיי ההעפלה‪.‬‬
‫יש המעפילים בהרים בליווי מורי דרך מנוסים המכירים את הנתיבים הטובים ביותר והפחות מסוכנים‪ ,‬וכך מגיעים הם‬
‫ליעדם‪ .‬אחרים‪ ,‬חסרי נסיון וחשדניים‪ ,‬מנסים לפלס נתיב בעצמם‪ .‬רק מעטים מהם מגשימים את שאיפתם‪ ,‬אך יש אחדים‬
‫מהם – בעזרת כוח הרצון‪ ,‬מזל וחסדי האל – מצליחים בכך‪.‬‬
‫ובהגיעם שמה‪ ,‬נהיים הם מודעים ליותר מכל היתר לכך שאין רק נתיב אחד או מספר מסלולים קבוע אל היעד‪ .‬כל נפש‬
‫והנתיב שלה‪.‬‬
‫סוף המסע ‪ /‬א‪.‬א‪ .‬מילן‬
‫"אורי‪ ,‬לאן זה‪,‬‬
‫לאנה זה ‪ ,‬אורי ?‬
‫רק קצת לטפס על ההר‪,‬‬
‫לעלות עד איפה שמותר‪,‬‬
‫עד איפה שהגובה נגמר‬
‫אומר אורי‪"...‬‬
‫"רק אל תאמרי לי מה יש שם מעבר לאופק‪.‬‬
‫רק אל תאמרי לי שאתם יודעים מה יש שם מעבר לאופק‪.‬‬
‫כי רק חוסר הידיעה הזאת‬
‫נותן לנו את השקט להתהלך לחופו של הים‬
‫להביט בגלים הבאים משום מקום‪.‬‬
‫לחלום את החלומות הבלתי ברורים‬
‫ולאהוב את האהבות הבלתי ניתנות להשגה‪.‬‬
‫עמוס אטינגר‪.‬‬
‫מערות ‪ /‬עזריה אלון‬
‫מערה איננה סלע מת‪ ,‬אלא גוף חי‪.‬‬
‫היא משתנה כל הזמן‪ ,‬וכל גורם משפיע עליה‪.‬‬
‫על הפגיעה בנטיפים מיותר‪ ,‬לכאורה‪ ,‬לדבר‪.‬‬
‫זוהי סתם ברבריות‪ ,‬שאין בה להוסיף משהו לפוגע‪ ,‬והיא מזיקה‬
‫למערה ולכל הבאים אליה בעתיד‪.‬‬
‫עודף מבקרים במערה מפחית את כמות החמצן‪ ,‬ומשפיע על גידול הנטיפים‪.‬‬
‫מתברר כי השימוש בנרות להארת המערה הוא שלילי‪ :‬הפיח מצטבר ומשחיר את הקירות‪ ,‬וגרוע יותר‪ ,‬החלב מטפטף או זה‬
‫הנשאר בבסיסי הנרות‪ ,‬משמש קרקע גידול לפיטריות שליליות‪ .‬יש לעבור לשימוש בפנסי חשמל‪.‬‬
‫ולאחרונה – כל המגלה מערה ידווח על כך ואל ינסה‪ ,‬חלילה‪ ,‬להרסה מטעמי נוחיות שלו‪.‬‬
‫אתמול מצאתי אבן ‪ /‬יהונתן גפן‬
‫אתמול מצאתי אבן כזאת חלקה ונהדרה‪.‬‬
‫כולם ביקשו ממני שאזרוק אותה החוצה בחזרה‪.‬‬
‫אמא אמרה לי‪ :‬זאת אבן קטנה‪ ,‬חבל‪,‬‬
‫תזרוק אותה החוצה‪ ,‬אולי היא תגדל‪.‬‬
‫בערב שמעתי מהחלון של השכנים‪:‬‬
‫שוב הילד של גפן הביא אבנים‪.‬‬
‫אבל לא איכפת לי ואני לא שם לב‪,‬‬
‫כי את האבן הזאת אני דווקא אוהב‪.‬‬
‫והאבן אומרת לי דברים משונים‪,‬‬
‫ושרה לי שיר בשפה של אבנים‪.‬‬
‫אתמול מצאתי אבן חלקה ונהדרה‪,‬‬
‫ושמתי אותה עם שאר האבנים שלי במגירה‪.‬‬
‫מרדף ‪ /‬ירון לונדון‬
‫ארץ טובה שהדבש בעורקיה‬
‫אך הדם בנחליה כמים נוזל‬
‫ארץ אשר הרריה נחושת‬
‫אבל עצביה ברזל‬
‫ארץ אשר מרדפים קורותיה‬
‫אלפים דפים ועוד דף‬
‫עד שנשרף‬
‫עוד מעט כל חמצן ראותיך‬
‫בגלל מרוצת המרדף‪.‬‬
‫ארץ אשר ירדפוה אויביה‬
‫והיא את אויביה תרדוף במרדף‬
‫והיא את אויביה תשיג‪ ,‬אך אויביה‬
‫הם לא ילכודה בכף‬
‫זו הרואה את החיים מנגד‬
‫תלויים כעלה הנידף‬
‫היא יראה‬
‫אבל כמו לא היתה כלל מודאגת‬
‫תמתין עד לתום המרדף‪.‬‬
‫תום המרדף מסתתר בנקיק‬
‫ומצפין את פניו במחבוא‪ ,‬במחבוא‬
‫אך לסופו הוא יבוא כמו השמש‬
‫אשר במזרח היא תבוא‬
‫אז לא יותר אימהות תקוננה‬
‫ולא על בניהם האבות‬
‫כן הוא יבוא‬
‫ורגלינו עד אז לא תלאינה‬
‫לרדוף בעקבות התקוות‪.‬‬
‫רק אחרי שתכרות את העץ האחרון‬
‫רק אחרי שתרעיל את הנהר האחרון‬
‫רק אחרי שתתפוס את הדג האחרון‬
‫רק אז תגלה‬
‫שאי אפשר לאכול כסף !!!‬
‫עמוס עוז ‪ /‬מיכאל שלי‬
‫"אחת הסיבות שבגללן אני אוהבת לישון –‬
‫היא שאני שונאת לקבל החלטות‪.‬‬
‫בחלומות מתרחשים לפעמים דברים קשים‪,‬‬
‫אבל תמיד פועל איזה כוח שמחליט בשבילך‬
‫ואת חופשיה להיות דוגית‪,‬‬
‫ששטה לאן שהחלומות בוחרים לזרום‪"...‬‬
‫תראה מה טיפות קטנות של גשם ‪ /‬רון גפן‬
‫תראה מה טיפות קטנות של גשם‬
‫יכולות לעשות‪,‬‬
‫איך להצמיח רבדי רבדים‪,‬‬
‫איך לכסות אוצרות‪.‬‬
‫אפילו אם היו נופלים מהשמיים אבנים כבדות‪,‬‬
‫בליסטראות‪ ,‬סלעים‪ ,‬הרים שלמים‪ ,‬טנקים‪ ,‬פצצות‪,‬‬
‫משהו ירוק לא היה יוצא מזה‪.‬‬
‫אין אפילו טעם לנסות‬
‫רק תראה מה טיפות קטנות של גשם‬
‫עשויות לעשות !‬
‫אילו ידעה העז שהיא עז‪ ,‬היו רגליה‬
‫מסתבכות זו בזו‪.‬‬
‫אילו ידע הדג שהוא דג‪ ,‬היה שוקע‬
‫למעמקי הנהר כגוש עופרת‪.‬‬
‫העז‪ ,‬ההר והדג והנהר יודעים עצמם‬
‫בידיעה שאינה יודעת‪.‬‬
‫רק האדם מנסה לדעת" בידיעה היודעת‬
‫ועל כן אין האדם מצליח להיות אדם‬
‫כשם שהעז היא עז‪ ,‬הדג הוא דג‪,‬‬
‫ההר הוא הר והנהר הוא נהר‪.‬‬
‫מתוך "כימים אחדים" ‪ /‬מאיר שלו‬
‫אני זוכר כיצד לימדה אותי אמא לקרוא את‬
‫מחוגי השעון‪ ,‬הייתי בן ‪ 6‬וביקשתי ממנה שתקנה לי שעון‪.‬‬
‫היא הוליכה אותי בידי החוצה ואמרה‪:‬‬
‫"אתה לא צריך שעון זיידה‪ ,‬תראה כמה שעונים יש בעולם"‪.‬‬
‫היא הראתה לי את צילו של האקליפטוס שבגודלו ובצמרתו אמר ‪ 9:22‬בבוקר‪.‬‬
‫את העלעלים האדומים של הרימון שאמרו אמצע מרץ‪ .‬את השן שהתנדנדה לי ואמרה ‪ 6‬שנים‪ .‬את הקמטים שבזויות עיניה‬
‫ואמרו ארבעים‪.‬‬
‫"אתה רואה זיידה"‪ ,‬אמרה‪" ,‬כך אתה בתוך הזמן‪ ,‬ואם יקנו לך שעון אתה תהיה על ידו"‪.‬‬
‫מהריצה להרוויח את הזמן‪ ,‬מתחילים להתנשף ומה שיוצא בסוף זה שאולי מגיעים בזמן‪ ,‬אבל בלי אוויר‪...‬‬
‫בארץ אחת אשר בירכתי הצפון‪,‬‬
‫עומד לו סלע ענקי‪.‬‬
‫מאה פרסה רוחבו ומאה פרסה גובהו‪.‬‬
‫פעם בשנה באה‪ ,‬ונוחתת עליו ציפור קטנה‪,‬‬
‫ומשייפת את מקורה בו‪.‬‬
‫וכאשר ישחק הסלע עד אפר‬
‫משיופי מקור הציפור הקטנה –‬
‫וחלף יום אחד בנצח‪.‬‬
‫יום חם ‪ /‬יהונתן גפן‬
‫ביום חם כזה‬
‫אני מרחם על השמש‬
‫הרותחת מעלינו‬
‫אדומה ועגולה‪.‬‬
‫כי אם אצלנו‬
‫חם כל כך‬
‫תארו לכם ‪-‬‬
‫איך זה אצלה‪...‬‬
‫כשאני מטייל במקום‬
‫כל כך יפה‬
‫שאני ממש משתגע‬
‫עוד כשאני שם‬
‫אני כבר מתגעגע‬
‫יהודה אטלס‬
‫בני הזוג נפגשו בקרן הרחוב‪ .‬הם פנו יחד לבניין העיריה ושם נישאו בטקס קצר‪ ,‬מלאו את הטפסים המיועדים לכך והיו‬
‫לבעל ואישה‪.‬‬
‫לאחר זאת חזרה פולה לחדר הניתוח ודוד בן גוריון שב לישיבות הועד הארצי של פועלי ציון‪" .‬סליחה שנעדרתי"‪ ,‬אמר‪,‬‬
‫"התחתנתי עכשיו"‪.‬‬
‫"התחתנת ?!" תמהו מסביב‪" ,‬אם כך צריך לחגוג‪ ,‬להרים כוסית"‪.‬‬
‫"קודם נצביע"‪ ,‬פסק בן גוריון‪ ,‬והישיבה נמשכה עד הערב‪.‬‬
‫אגדה אורבנית ‪ /‬אורי אורבך‬
‫לארץ אורבניה‪ ,‬בין חניון לקניון‪ ,‬בין כביש חוצה לכביש עוקף‪ ,‬בין מסעף למחלף‪ ,‬היתה פעם פיסת אדמה קטנה‪ .‬ויהי‬
‫הדבר לפלא‪.‬‬
‫בארץ אורבניה‪ ,‬בינות קניוני פאר‪ ,‬וכבישים תלת מסלוליים‪ ,‬בין מדרכות משתלבות לבין כבישים עוקפים‪ ,‬מול מחלפי ענק‬
‫ורמזורים תלויים‪ ,‬היתה פעם פיסת אדמה קטנה‪.‬‬
‫כן‪ ,‬ילדים‪ ,‬פיסת אדמה חולית‪ ,‬שתי אמות אורכה ושתי אמות רוחבה‪ .‬עם נחיל נמלים הבונות את קינן‪ ,‬ונחליאלי המוצא‬
‫מנוח לכף רגלו על התלולית‪ ,‬ואפילו כלב בית המותיר בו את רישומיו‪.‬‬
‫ויהי הדבר לפלא‪ .‬פיסת אדמה שלמה בארץ שכולה אוטסטרדות ‪ -‬בטון‪ ,‬מסלולים מהירים ופקקים אדירים‪ .‬קתץ חול בארץ‬
‫שבה האמונה השלטת היתה הכבישיזם‪.‬‬
‫האמנם ?!‬
‫עד מהרה פשטה השמועה‪ ,‬ומכל קצווי אורבניה נהרו אלפי אזרחים סקרנים לחזות בשכיית החמדה‪" .‬אתה רואה ?" ‪ -‬אמר‬
‫אב לבנו ‪" -‬אומרים שדבר כ זה יש מתחת לכל הכבישים שלנו"‪ .‬כיתות על מורותיהן באו למקום‪ ,‬מגרש חנייה דו מפלסי‬
‫הוכשר לא הרחק משם בין הקניון הסמוך לקניון הסמוך‪ ,‬קיוסקים ופיצריות התמקמו ממול וסוחרי סידקית פרשו את‬
‫מרכולתם על הגשר האנכי שנבנה מול המדרגות הנעות‪ .‬וגם שלט מאיר עיניים‪ ,‬חמישית אמה קומתו‪ ,‬הוצב במקום‪ :‬כאן‬
‫מתוכנן ההיפרחול ‪ -‬מרכז טבע גדול עם תמונות של פרחי בר‪ ,‬נחלים‪ ,‬והקלטות נדירות של ציוץ ציפורים‪ .‬ומכל לכל ‪ :‬קיבוע‬
‫אדמה ! בואו בהמוניכם‪ ,‬חניה בשפע‪.‬‬
‫מדריכים של חברות לטיולים בחו"ל הסבירו למטיילים כיצד נוצר כתם החול המופלא‪ .‬עניין של טעות תכנונית נדירה‪.‬‬
‫המהנדס שתיכנן את כביש האורך החוצה את אורבניה מתח בעיפרון קן דק מידי‪ ,‬ואילו לסוללי כביש הרוחב של המדינה‬
‫נגמר בדיוק האספלט‪ ,‬כך שלמקימי מגדל המשרדים הענק לא נותר אלא להשלים עם קיומו של ריבוע האדמה המוזר‪" .‬זה‬
‫מוכיח שאיתני הטבע חזקים מכל כביש ומתוכנית ידו של האדם"‪ ,‬התלהבו המדריכים‪ ,‬והתלמידים הנהנו בראשם בהסכמה‬
‫ופצחו בשירת "אל נע תעקוף נטוע"‪.‬‬
‫גם הרשויות גילו עניין בפנינה התיירותית החדשה‪ .‬סוף סוף לא בכל יום מוצאים פיסת אדמה פנויה באורבניה הקטנה‪ .‬אבל‬
‫כדי לשמר את חלקת החול הזעירה נשלחו למקום אדריכלי נוף ומהנדסים‪ ,‬פקחים ושוטרים‪ .‬דחפורים אדירי שן הובאו‬
‫למקום וחפרו מנהרה תת קרקעית (ותחנת דלק !) מתחת לפיסת החול‪ .‬הפיסה‪ ,‬שרק קומץ גרגרים נשרו ממנה‪ ,‬הוגבהה‬
‫מעט כדי לאפשר למבקרים לראותה גם בחלפם על הגשר בכביש המהיר‪ .‬את שוליה‪ ,‬שממילא כבר היו דלילים למדי‪ ,‬קיצצו‬
‫מעט‪ ,‬אבל זה כמובן לטובת הצבת משקופים מיוחדים ויתדות לגדר המקיפה את השמורה‪ .‬גם שלט גדול ("חול‪ ,‬לא לגעת !")‬
‫ננעץ באדמה‪ ,‬וצידו השני הושכר לחברת שילוט חוצות שדאגה להאיר בלילה בנורות נאון חדישות את החול הנכסף‪.‬‬
‫בארץ אורבניה‪ ,‬ארץ של כבישיסטים‪ ,‬בין חניון לקניון‪ ,‬בין כביש חוצה לכביש עוקף‪ ,‬בין מסעף למחלף‪ ,‬היתה פעם פיסת‬
‫אדמה קטנה‪ ,‬אמתיים ארכה ואמתיים רוחבה‪ .‬ויהי הדבר לפלא‪.‬‬
‫ומשם המשכנו לשופינג‪.‬‬
‫על נמרים ‪ -‬מתוך "נמר בהרים" ‪ /‬צור שיזף‬
‫חזרתי אל האוהל ועמסתי גדי צעיר‪ ,‬ופסעתי עם הבוקר המתעורר‪.‬‬
‫עקבות הנמרים הולכות לפני‪ ,‬הרובה על שכמי וג'ירבה מלאה במים צלולים על צווארי‪ .‬עליתי במעלה העתיק‪ ,‬חלפתי על פני‬
‫החורבות והלכתי עם השביל‪ ,‬ירדתי בנחל‪ ,‬עוקף את הגבעות‪ ,‬חוצה ועולה יובלים‪.‬‬
‫העקבות מרקדות לפני‪ .‬לבסוף הגעתי אל המלכודת‪ ,‬ואז פניתי אל מחסה שהוקם מול הרוח הקבועה וישבתי לצפות‪.‬‬
‫מלמטה‪ ,‬מכיוון המעיין‪ ,‬עלו נהמותיהם של זוג הנמרים שהמשיך להזדווג מול המפל הגדול והמעיין‪ .‬ואז רפתה כנראה לרגע‬
‫תאוותה של הנקבה‪ ,‬והיא דילגה בתנועות יפות במעלה השביל‪ .‬הרוח הייתה איתה‪ .‬היא לא יכלה להריח אותי‪ .‬רק את‬
‫פעיות הגדי המתחנן אל אימו שמעה‪ .‬כהרף עין הסתערה לתוך המלכודת‪ .‬הגדי זעק ואבן המלכודת נפלה אחרי גבה ולכדה‬
‫אותה בין כותלי האבן‪ .‬זעקות החימה נשמעו רמות וזועמות‪ ,‬פורצות מקירות המלכודת ומפשטות בהד מתדרדר על פני‬
‫השלוחות השוממות‪.‬‬
‫הזכר הופיע‪ ,‬כמו נזעק‪ .‬הוא קפץ על המלכודת וניסה לחלץ את זוגתו לליל האהבים‪ .‬אני מודה שלא היה לי קל‪ .‬הוא היה‬
‫זכר יפה ומוצק‪ .‬אהובתו נהמה נואשות בפנים‪ .‬יש פעמים בהן טוב להיות נמר‪ .‬שי פעמים בהן עדיף להיות רובה‪ .‬ובכל‬
‫מקרה‪ ,‬אבוי לאדם שבכתפו הרובה ולפניו הנמר‪.‬‬
‫יריתי בו והוא שאג ונפל‪ .‬עוד רגע המשיכה הנקבה לנהום ואז השתתקה‪ .‬הזכר פירפר ונדם‪ .‬ניגשתי אל המלכודת‪ ,‬הזכר שכב‬
‫מת‪ .‬דחפתי את קנה הרובה בין אבני המלכודת‪ .‬יריתי לתוך פיה והד הירייה העמום נבלע בגופה ובין קירות המלכודת‪.‬‬
‫אניגמה‬
‫קראו לה אניגמה‪ ,‬היא היתה יפה‪ ,‬מיסתורית‪ ,‬נחשקת ומפחידה‪ .‬היתה בה מידה רבה של סקרנות ואומץ לב‪ .‬היא היתה‬
‫מופיעה ונעלמת לל א כל סדר הגיוני‪ .‬אלה שהוקסמו ממנה חיזרו אחריה‪ ,‬יכולים היו לבזבז ימים שלמים בחיפוש אחר‬
‫עקבותיה‪ .‬לאלה שלא ציפו לה‪ ,‬היא היתה מפתיעה אותם בביקורים ובמפגשים בלתי צפויים ובשעות בלתי הגיוניות‬
‫ובמקומות מוזרים‪ .‬היא היתה יפה ומסתורית‪ ,‬בלתי מובנת אך קסומה ומכאן שמה‪ :‬אניגמה‪ .‬חידה חתומה‪ .‬אלה שהוקסמו‬
‫ממנה שליבם נכבש‪ ,‬לא חסכו במילים בשבח יופיה‪ .‬העובדה שהיתה מוכנה למפגש פנים מול פנים עם גברים בודדים‪ ,‬רחוק‬
‫ממקום ישוב‪ ,‬במסתורי המדבר‪ ,‬הדאיגה את מעריציה‪ .‬הם ביקשו לדאוג לכך שתרתע מקירבה יתרה לעוברי אורח‬
‫אלמונים‪ ,‬שלעולם אינך יכול לדעת כוונותיהם‪ .‬הם חששו שמא לא תובן אניגמה כהלכה‪ ,‬והניתקלים בה יבצעו מעשים‬
‫מטורפים‪.‬‬
‫אניגמה‪ ,‬היתה נמרה !‬
‫סלמנדרות (שני מתנדבים מציגים)‬
‫עונת החיזור וההפריה חלה בתקופת החורף‪ ,‬מיד לאחר הגשמים הראשונים‪ .‬אז מתגברת פעילות הזכרים‪ .‬כאשר עוברת‬
‫לידם נקבה‪ ,‬הם רודפים אחריה‪ .‬אם הנקבה מוכנה להפרייה היא עומדת וממתינה לזכר‪ ,‬הזוחל מתחת לגופה עד שראשו‬
‫מגיע ללסת התחתונה שלה‪ .‬הזכר לופת בגפיו הקדמיים את הגפיים הקדמיים של הנקבה ומרכיב אותה על גבו‪ .‬הוא מניע‬
‫את ראשו לצדדים ומתחכך בראשו בלסת התחתונה של הנקבה ואף הנקבה מניעה את ראשה‪ .‬באותו זמן נעים הזנבות‬
‫בצורת מספריים‪ .‬אחר כך נפסקת תנועת הזכר והוא מפריש על הקרקע מעין שקיק מלא זרע‪ ,‬מזיז את פלג גופו האחורי‬
‫הצידה‪ ,‬והשקיק נקלט בביב של הנקבה‪.‬‬
‫הראשנים – צאצאיה של הפריה זו יצאו לעולם לאחר שנה לערך‪.‬‬
‫(מתוך האנציקלופדיה לחי ולצומח)‬
‫שפני סלע (שני מתנדבים מציגים)‬
‫תקופת הרביה מתחילה בחודשים מרץ‪ ,‬אפריל‪ ,‬כאשר הזכרים הבוגרים יושבים להם על סלעים בולטים ופותחים בשירה‪,‬‬
‫כדי להכריז בדרך זו על הטריטוריה שלהם‪ .‬השירה מורכבת משורה של קריאות צרחניות עולות ויורדות שנשמעות‬
‫למרחקים‪ .‬בקיץ מתחילים הזכרים להתקוטט ביניהם‪ .‬מפגש בין שני זכרים יריבים מתחיל בדרך כלל בחשיפת שיניים‬
‫הנעשית על ידי מתיחת השפתיים לאחור‪.‬‬
‫בעת חשיפה זו יושב השפן גבוה על רגליו‪ ,‬בטנו מוגבהת וגופו מתוח‪ .‬בשעת הקטטה מפנים הזכרים גב זה אל זה והודפים‬
‫אחד את השני באחוריהם‪ ,‬תוך כדי נסיונות לנשוך את היריב באחוריו‪ .‬במהלך הקטטה נמשכות הצווחות כמובן‪ .‬בסוף‪ ,‬מי‬
‫שזוכה בשפנפנה‪ ,‬גם אז מחכה לו עבודה לא קלה‪ ,‬הם עושים את זה שישים פעם בתשעים דקות !‬
‫(מתוך האנציקלופדיה לחי ולצומח)‬
‫רקפת‪:‬‬
‫בימי המלכות ציווה אלוהים על שלמה‪:‬‬
‫"לך עשה לך כתר מלכות כיאה לכל מלך"‬
‫שלח המלך את שריו למצוא דוגמא הולמת לכתר‬
‫שלו – מהצומח בארץ ישראל‪.‬‬
‫הביאו השרים מספר דוגמאות‪ :‬ברוש‪...‬כלנית‪...‬חצב‪...‬‬
‫אך שלמה פסלם‪,‬‬
‫למעט הרקפת‪ ,‬בה ראה סמל הטוהר והזכות‪ ,‬גאווה ועצמאות‬
‫בעלי הכותרת הזקופים וקשר וזיקה לארץ בהיצמדותה לסלעים‪.‬‬
‫וכך עשה שלמה את כתר המלכות כדמות עלי הרקפת וקרא שמה‬
‫"נזר שלמה"‪.‬‬
‫משחרב בית המקדש ונלקח הכתר בשבי כופפה הרקפת‬
‫את ראשה ולכן היא כפופה עד עצם היום הזה‪.‬‬
‫לוטם‪:‬‬
‫שר היער הזמין את כל הפרחים למסיבת הגן השנתית‪ .‬ביניהם הזמין את האחים לוטם‪ .‬אחד האחים קם השכם בבוקר‪,‬‬
‫לבש חולצה לבנה מגוהצת‪ ,‬גילח את זקנו והיטיב את פניו ב"אפטר שייב"‪ .‬הלך בניחותא למסיבה והתקבל בכבוד רב‪.‬‬
‫האח השני שהיה עצל מטבעו הקיץ ברגע האחרון‪ ,‬קטף בחופזה חולצה מקומטת סגלגלה‪ ,‬לא התגלח ולא התבשם ורץ מהר‬
‫לנשף‪.‬‬
‫מובן שאיחר ואחיו בא להגן עליו מפני שר היער‪ .‬זה התעצבן מאוד והטיל עליהם עונש "כפי שהגעתם למסיבה – תופיעו‬
‫מעתה בטבע"‪.‬‬
‫האח המסודר הוא הלוטם המרווני – עליו לבנים ומתוחים וריחו נעים‪.‬‬
‫האח השני – העצל‪ ,‬הוא הלוטם השעיר‪ ,‬מופיע תמיד אחרי המרווני‪ ,‬עלי הכותרת סגולים ורדרדים ומקומטים והוא חסר‬
‫ריח‪.‬‬
‫צלף קוצני‪:‬‬
‫מלך הצמחים עשה מש תה גדול והזמין אליו את כל הצמחים‪ ,‬בעודם חוגגים‪ ,‬נתקעה עלוקה בגרונו של המלך‪ .‬הוא החל‬
‫משתעל ומשרתיו מיד ניצבו לידו‪ ,‬מנסים לעזור למלכם‪ .‬המלך עוד הצליח ךהבטיח בכוחות אחרונים‪ ,‬כי הצמח אשר יצליח‬
‫להוציא את העלוקה מגרונו – יזכה בבתו‪ ,‬הנסיכה היפה‪.‬‬
‫כל הצמחים עשו דרכם אל הארמון אך לא הצליחו להציל את המלך‪ .‬לפתע הגיע צמח קוצני ופשוט שקוציו מאונקלים‬
‫ופונים לאחור‪.‬‬
‫ניגש אל המלך והחל משיר את עליו‪ .‬מיד אחר כך את קוציו‪ ,‬נשאר עירום לגמרי ו‪...‬‬
‫רק קוץ אחד בקצה גבעולו‪.‬‬
‫נכנס הצלף הערום לגרונו של המלך‪ ,‬תפס את העלוקה בקוצו החד‪ ,‬וחיש קל שלפה‪.‬‬
‫מובן שהשמחה היתה רבה אך כשדרש הצלף את אשר הובטח לו החל המלך לגמגם‪ .‬היתן את בתו היפהפיה לצמח מדברי‬
‫שכזה ?‬
‫אך הבטחה חייבים לקיים‪ ,‬מה עשה ? כלא את בתו במגדל בצוק הגבוה ביותר בממלכה‪ .‬הצלף המאוהב טיפס וטיפס על גבי‬
‫המצוק – הכל יעשה למען הנסיכה היפה‪ .‬ואכן‪ ,‬את הצלף נוכל למצוא בגבהים‪ ,‬בתהליכי טיפוס נואשים‪...‬‬
‫הזית‪:‬‬
‫שלמה המלך החכם באדם‪ ,‬ידע לשוחח בחופשיות עם צמחים ובעלי חיים‪ .‬מכולם אהב הכי את הזית‪ .‬כשמת המלך השירו‬
‫כל העצים את עליהם לאות אבל ורק הזית לא השיר את עליו ולא הקמיל ענפיו‪.‬‬
‫התמרמרו העצים‪" :‬כיצד זה הצמח האהוב ביותר על שלמה אינו מראה סימני אבל ?"‬
‫ענה להם הזית‪ " :‬אתם יקירי‪ ,‬מפגינים את אבליכם כלפי חוץ‪ ,‬ואילו אני עצוב וליבי נאכל בקירבי"‪.‬‬
‫ומאז – גזעו של הזית חלול‪...‬‬
‫קיסוסית‪:‬‬
‫קיסוסיה היתה נערה מבוגרת ומכוערת מאוד (שמנה‪ ,‬פוזלת‪ ,‬זרוקה‪ ,‬יבלות‪ ,‬שערות‪ )...‬אך היה לה כסף רב‪...‬‬
‫היא גרה בארמון מפואר בלב היער ורצתה להתחתן עם בן מלך בלבד‪ .‬יום אחד עבר כרוז בממלכה והודיע‪" :‬בנשף ענק‬
‫תימצא כלה למלך וכל היפהפיות מוזמנות"‪.‬‬
‫קיסוסיה רואה בזאת הזדמנות חייה ומתחילה לטפח את עצמה (דיאטה‪ ,‬נימוסים‪ ,‬פדיקור – מניקור‪ ,‬איפור‪ ,‬ניתוח או‬
‫שניים)‪ .‬ואכן‪ ,‬היא הצליחה והפכה להיות חתיכה אמיתית !‬
‫בערב הנשף‪ ,‬נכנסה קיסוסיה לארמון ונשמתם של כולם נעצרה‪ ,‬היא הקסימה את הנסיך והוא רקד איתה שני ריקודים‬
‫רצופים ו‪ ...‬צמודים !‬
‫תם הנשף והנסיך עומד להכריז על החלטתו והוא צועד לכיוון קיסוסיה‪ ...‬ומושיט ידו לעלמה שישבה לידה‪ .‬מיד הבינה‬
‫קיסוסיה מה קרה וברחה מהר ליער‪ .‬שערותיה הסתבכו בעצים ועד היום אנו מוצאים אותה ביער עם לב שבור (עלים בצורת‬
‫לב) תלתליה הסבוכים (קנוקנות) וטיפות הדם שנזלו מהחתכים שנגרמו לה במהלך הריצה (הפירות האדומים)‪ .‬הקוצים הם‬
‫השיערות לרגליה שאותם שכחה קיסוסיה להסיר‪...‬‬
‫קנה‪:‬‬
‫המלך מיס היווני עורך תחרות נגינה יוקרתית‪ ,‬ראשון – עולה לבמה זאוס מלך האלים‪ ,‬כל הופעתו מהממת‪ :‬רקדניות‬
‫חשופות חזה‪ ,‬תזמורת פאנק וכו'‪...‬‬
‫והקהל מתלהב ומוחא כפיים‪.‬‬
‫שני עולה – אפולו אל השמיים‪ ,‬ומפגין שליטה בלתי רגילה באורגן בן ‪ 12‬קומות (!)‪.‬‬
‫הקהל משולהב‪.‬‬
‫אחרון עולה פאן – אל הרועים‪ ,‬והצלילים הבוקעים מחלילו ערבים ונעימים‪...‬‬
‫הפעם הקהל ממש באקסטזה‪.‬‬
‫הגיע עת ההכרעה‪ ,‬שלא היתה כל כך כנה‪ ,‬ופאן זוכה במקום השלישי ואילו זאוס במקום הראשון‪ .‬התרגז זאוס על העוול‬
‫שנעשה בשיפוט בגלל חנופת מידס לאלים והעניש אותו‪ :‬מעתה יצמחו למידס אוזני חמור ושערות על האוזניים‪.‬‬
‫מידס חסר האונים זימן את כל ספרי הממלכה לספרו וזאת בתנאי שלא יצחקו – מי ששיצחק יענש !‬
‫מובן שלמראה מידס צוחקים כל הספרים ונענשים עד שמגיע ספר עני‪ ,‬מתאפק ולא צוחק‪ .‬עם תום העבודה רץ הספר לערוץ‬
‫נחל קורב‪ ,‬מתחבא בתוך שיחי הקנה צוחק וצועק‪ :‬למלך מידססססססס ישששששששששש שששששששששיער באוזניים !‬
‫ומאז נשמע בין הקנים קולו של הספר ססס ססס ססס ססס ססס ססס ססס‪.‬‬
‫שערות שולמית‪:‬‬
‫היו היתה ברמלה פרחה ושמה שולה‬
‫תראו אותה לא תדעו מה עשו לה‬
‫שערה ארוך ומסולסל‬
‫צבוע ירוק עם כתמי חרדל‬
‫זה מה שנקרא – בחירה עם סטייל‪.‬‬
‫כשיצאה הכיתה לטיול השנתי‬
‫טיפסה שולה על עקביה בקצב אישי‬
‫תלתליה מתנפנפים ברוח‬
‫והטייפ בפול ווליום פתוח‪.‬‬
‫לפתע‪ ,‬משפת המצוק נפלה‪ ,‬מעדה‬
‫ונצלה רק בזכות שערה שבאבן נטפס‬
‫ובזכות העובדה שזו אגדה‪.‬‬
‫אך לא היתה לה ברירה אלא‬
‫את שערה לגזור‬
‫וכך נותרה שיפעת שערה מאחור‬
‫כעבור שבוע כבר הכניסה שולה‬
‫את אופנת הקרחת לכולם ברמלה העיר‬
‫ושערה הירקרק נמצא על כל מפל בקיר‪.‬‬
‫מלחמה ושלום‪:‬‬
‫‪ ‬ילדים עם שמות כמו‬
‫אורן ויוני כדלים לילדים‬
‫כמו סג"מ וסמל ילדים‬
‫עם שמות כמו רובי או שחר‬
‫משחקים משחק שמפסידים בו דם‬
‫ילדים עם שמות כמו ניר ועמרי‬
‫משחקים כל הלילה בשיא הרצינות‬
‫עם אפוד ורובה‬
‫משחקים במשחק שנקרא כוננות‪.‬‬
‫חברים לבנות כמו מיכל ויעל רצים בתעלות‬
‫ונופלים בחול‪ ,‬חבל לא?‬
‫חבל שאין משחקים אחרים שאפשר להפסיק ולשבור ת'כלים‬
‫דרושים בדחיפות משחקים אחרים לילדים בני ‪!22‬‬
‫(יונתן גפן נדמה לי)‬
‫‪ ‬כשיגידו שריון ויתכוונו לצב‬
‫כשיגידו גזרה ויתכוונו לתפירה‬
‫כשיגידו לפתוח באש וידליקו מנגל‬
‫כשיגידו פצצה והיא פשוט תראה טוב‬
‫כשכיתה תהיה רק בבית ספר‬
‫ופלוגה רק במחנה קיץ של התנועה‬
‫הנח"ל עם מים והצוללת צהובה‬
‫כשמלחמה תהיה רק בקלפים‪.‬‬
‫אז נדע שהוא הגיע‬
‫השלום‪.‬‬
‫‪ ‬מסע מוצלח לא מסתיים לעולם‬
‫הקילומטרים כן‪,‬‬
‫אך הזמן נשאר חקוק בתוכך‪ ,‬הופך להיות חלק ממך‪.‬‬
‫בסוף המסע אינני מרגיש מנצח אלא יותר‬
‫אסיר תודה‪.‬‬
‫כאילו הדרך עברה בתוכי ולא אני בתוכה‪.‬‬
‫‪ ‬רק אלוהים (אם ישנו)‬
‫רק הוא רק הוא (שאולי איננו)‬
‫יודע כי הלב תמיד חוזר ליושנו‬
‫ואהבה תחליאנו‪,‬‬
‫וקנאה תרדפהו‪,‬‬
‫ותמים הוא כפרא יושב יערות‪,‬‬
‫ובוכה‬
‫וצוחק ‪-‬‬
‫עת האושר קרב אליו או מתרחק‬
‫אברהם חלפי)‬
‫דרך‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪" ‬כאשר נוסעים לעבר מטרה‪ ,‬חשוב מאד לשים לב לדרך‪.‬‬
‫הדרך היא שמלמדת אותנו תמיד את האופן הטוב ביותר להגיע‪,‬‬
‫והיא מעשירה אותנו כשאנחנו מתקדמים‪.‬‬
‫(אם נשווה זאת ליחסי מין‪ ,‬הייתי אומר שהמשחק המקדים‬
‫הוא הקובע את עוצמת האורגזמה‪ .‬כל אחד יודע את זה‪).‬‬
‫ככה זה כשיש מטרה בחיים‪.‬‬
‫המטרה עשויה להיות טובה יותר או טובה פחות‪,‬‬
‫תלוי בדרך שאנו בוחרים כדי להשיגה ובאופן שאנחנו עושים את הדרך‪.‬‬
‫עלינו להפיק ממה שאחנו רגילים לראות מדי יום‬
‫את הסודות שבגלל השגרה אנחנו לא מצליחים לראות‪".‬‬
‫(פאולו קואלו‪ ,‬מתוך יומנו של מכשף)‬
‫‪‬‬
‫בדרך הגדולה‪ -‬אלתרמן‬
‫ענבלים במרעה ושריקות‪,‬‬
‫ושדה בזהב עד הערב‪.‬‬
‫דומיית בארות ירוקות‪,‬‬
‫מרחבים שלי ודרך‪.‬‬
‫העצים שעלו מן הטל‪,‬‬
‫נוצצים כזכוכית ומתכת‪.‬‬
‫להביט לא אחדל ולנשום לא אחדל‬
‫ואמות ואוסיף ללכת‪.‬‬
‫‪" ‬יש אנשים שמראש מתייאשים‬
‫ומעדיפים להישאר במקומם‬
‫ולראות את השקיעה מאותו מקום שראו תמיד‬
‫יש אנשים שרק עכשיו התחילו לטפס‬
‫ואת השקיעה הזאת לא יראו מהפסגה אבל הם ימשיכו לטפס‪.‬‬
‫יש כאלה שהגיעו לאמצע הדרך שלהם‬
‫והשקיעה נראית להם מספיק יפה מהיכן שהם נעצרו‪,‬‬
‫אז הם ישארו ויתהו אם יוכלו להגיע לפסגה ואיךל השקיעה נראית משם‪.‬‬
‫ויש אחרים שיגיעו לפסגה אך לא יוכלו להנות מהשקיעה‪,‬‬
‫כי הם מחפשים פסגה אחרת והם אך פעם לא ימצאו את הפסגה שלהם"‬
‫‪ ‬אם לא נדע ללכת בשביל הקטן והמפותל ולהידקר במשעולי בראשית‪.‬‬
‫אם נפנה כולנו לדרך המלך הקורצת‪ ,‬מי יסלול את הדרך לבאים?‬
‫אנשים‪:‬‬
‫‪ ‬לעתים יותר מדי קרובות אנחנו מפחדים‪.‬‬
‫ממה שאולי לא נהיה מסוגלים לעשות‪.‬‬
‫ממה שאולי אנשים יחשבו אם ננסה‪.‬‬
‫אנחנו נותנים לפחדים לנצח את התקוות שלנו‬
‫אנחנו אומרים לא כשבעצם רצינו לומר כן‪.‬‬
‫אנחנו צועקים עם האחרים בשעה שאנו צריכים לסתום את הפה‪,‬‬
‫למה?‬
‫אחרי הכל אנחנו פה רק לסיבוב אחד‪.‬‬
‫אין לנו די זמן כדי לפחד‪.‬‬
‫אז מספיק!‬
‫נסה משהו שאף פעם לא ניסית‪ .‬קח סיכון‪.‬‬
‫לך תירשם לטריאתלון‪ ,‬כתוב מכתב למערכת‪ ,‬דרוש העלאה במשכורת‪ ,‬תבע את העיריה לדין‪ ,‬זרוק את הרכב שלך לעזאזל‪,‬‬
‫רכב על אופניים מסביב לארצות הברית‪ ,‬נסה גלישה במזחלת‪.‬‬
‫נסה מה שאתה רוצה‪.‬‬
‫תגיד לבני זונות מה אתה חושב עליהם‪ ,‬סע לארץ שאת שפתה אתה לא מדבר‪.‬‬
‫תוציא פטנט על משהו‪,‬‬
‫טלפן אליה‪.‬‬
‫אין לך מה להפסיד אבל יש לך המון המון המון מה להרוויח‪.‬‬
‫‪JUST DO IT‬‬
‫(מתוך פרסומת לנייק)‬
‫‪ ‬לעולם לא תדע אם האנשים שחולפים על פנייך ישארו בלבך‪,‬‬
‫אבל יש אנשים שדי שהם חולפים לצדך‪,‬‬
‫אתה מודה להם על שעות של חסד‪.‬‬
‫‪ ‬לקבל עלייך תפקיד – זו אחריות‬
‫לבצע את התפקיד היטב – זו מסירות‬
‫להפיק את המירב – זו אומנות‬
‫להשקיע‪ ,‬להשקיעה בלי חשבון‪ ,‬בלי תמורה – זה נתינה‪.‬‬
‫‪ ‬אילו היה באפשרותי לתת לך דבר אחד בלבד‬
‫הייתי נותנת לךאת היכולות לראות את עצמך כפי שאחרים רואים אותך‬
‫ואז היית נוכחת לדעת כמה הינך אדם מיוחד‪.‬‬
‫‪ ‬ההתנצלות הכנה ביותר נעשית על ידי השפלת מבט‪.‬‬
‫האהבה הגדולה ביותר יוצאת מן הלב‪ ,‬ולא מן השפתיים‪.‬‬
‫ההספדים המדגשים ביות הם אלה שלא נישאו מעולם‪ ,‬השיחות הטובות ביותר נעשות בלי מילים‪ ,‬והרגעים המזוקקים‬
‫ביותר הם אלה בהם אתה אינך חש צורך לדבר‪.‬‬
‫כשהיינו ילדים נהגו לומר לנו כי אם נדבר יותר מדי‪ ,‬נסיים את מכסת המילים שלנו מוקדם‪ ,‬ונאלץ לשתוק עד סוף חיינו‪.‬‬
‫לפעמים אני מוצא את עצמי עורג לרגע הזה‪ .‬הרגע שבו יגמרו כל המילים‪.‬‬
‫(חנוך דאום למעריב)‬
‫‪ ‬אין זה חשוב באמת להחליט בגיל צעיר‬
‫מה בדיוק אדם רוצה לעשות כשיגדל‪,‬‬
‫חשוב הרבה יותר שתחליטו על הדרך בה אתם רוצים לחיות‬
‫אם תהיו ישרים עם עצמכם‬
‫וישרים עם חבריכם‬
‫אם תקחו חלק במאבקים שטובים לאחרים‬
‫לא רק לעצמכם‬
‫הרי נדמה לי שזה מספיק חשוב‬
‫ואולי מה תהיו זה כבר פחות חשוב‬
‫(גולדה מאיר)‬
‫‪ ‬פגשתי ברחוב אדם צעיר ועני מרוד‬
‫שלבו היה מלא באהבה‪.‬‬
‫כובעו היה מרוט‪,‬‬
‫בגדו היה בלוי‪,‬‬
‫נעליו היו מנוקבות ‪-‬‬
‫אך כל כוכבי השמיים שכנו בליבו‪.‬‬
‫(ויקטור הוגו)‬
‫‪ ‬אם רוצים אתם להתבונן באדם ולהכיר את נשמתו‪,‬‬
‫אל תתנו דעתכם לדבר‪ :‬כיצד הוא שותק או איך הוא שח‪ ,‬או איך הוא בוכה‪,‬‬
‫אפילו לא איך הוא מתרגש מתוך מחשבות אצילות‪.‬‬
‫מוטב שתסתכלו בו איך הוא צוחק‪.‬‬
‫(דוסטויובסקי)‬
‫‪ ‬האם אני אותה ילדה שהייתי לפני שבוע?‬
‫אנסה להיזכר‪.‬‬
‫אני כמעט משוכנעת שהרגשתי את עצמי קצת שונה לפני שבוע‪.‬‬
‫אבל אם אני באמת לא אותה ילדה אז מי אני כן?‬
‫‪ ‬לצחוק זה להסתכן בלהיראות טיפש‬
‫לבכות זה להסתכן בלהיראות רגשן ורך‬
‫ליצור קשר עם מישהו זה להסתכן במעורבות‬
‫לחשוף את רגשותייך זה להסתכן בחשיפת עצמך‬
‫לגלות את רעיונותך‪ ,‬חלומותיך ותשוקותיך זה להסתכן באובדנם‬
‫לאהוב זה להסתכן שלא יאהבו אותך בתמורה‬
‫לחיות זה להסתכן בלמות‬
‫להראות חוזק זה להסתכן בלהראות חולשב‬
‫לעשות זה להסתכן בכישלון‬
‫הסכנה הגדולה ביותר בחיים שלנו היא לא לסכן דבר‬
‫אדם שאינו מסכן דבר‪ ,‬אינו מקבל דבר‪ ,‬אין לא דבר והוא אינו שום דבר‬
‫יתכן שהוא נמנע מסבל‪ ,‬כאב או צער אבל הוא יאנו למד‪ ,‬הוא אינו גדל‪ ,‬הוא אינו חי‪ ,‬הוא אינו אוהב‪.‬‬
‫משום שרק אדם שנכון לסכן‪ ,‬מבלי לדעת את התוצאה ‪-‬‬
‫הוא חופשי‬
‫‪‬‬
‫לוקח דקה למצוא מישהו מיוחד‪ ,‬שעה להעריך אותו אבל כל החיים לוקח לשכוח אותו‪.‬‬
‫מקום‪:‬‬
‫‪ ‬המקום הזה ‪ -‬חיים גורי‬
‫יש אנשים שאינם יכולים להיות במקום הזה‪.‬‬
‫צהוב להם מדי‪ ,‬ושקט ‪ -‬שאפשר להשתגע‪.‬‬
‫יש אנשים שאלוהים גדול עליהם במדבר הזה‪,‬‬
‫המפחיד‪ ,‬המשתק‪.‬‬
‫אנשים שנבהלים כשהם שומעים את הכוכבים בלילות המדבריים‪.‬‬
‫אבל יש גם אנשים שנדבקים לשקט הזה‪ ,‬ואינם יכולים לשוב ולהיפרד ממנו‪.‬‬
‫אלה נשארים כאן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עצים (שלום חנוך שר לא יודעת מי כתב)‬
‫כל כך הרבה עצים יש בעולם‬
‫אז תחת איזה עץ לשבת‬
‫שהצל יפול עלי כולו‬
‫ויהיה לי טוב‬
‫כל כך הרבה ימים יש בעולם‬
‫אז תגיד באיזה ים לשחות‬
‫שהחוף יהיה תמיד קרוב ויהיה לי טוב‬
‫כל כך הרבה מילים יש בעולם‬
‫אז איך אדע מה את חושבת?‬
‫כל כך הרבה "אולי"‬
‫כל כך הרבה "אבל"‬
‫כל כך דומים אנחנו בעולם‬
‫כל כך הרבה דרכים יש בעולם‬
‫אז איך אוכל לבחור בדרך שבה אלך לי עד הסוף‬
‫ויהיה לי טוב‬
‫‪ ‬זאת הארץ‬
‫בלי מילים‬
‫אלף צורות‪ ,‬אלף תבעים‪ ,‬נחלים‪ ,‬כבישים‪.‬‬
‫קמרונות ועיקולים‪.‬‬
‫ואפשר לראות את קו השבר‪ ,‬קו האופק‪ ,‬וקו האויר‬
‫ואת קו פרשת המים‪.‬‬
‫ארץ מלמעלה‪ ,‬ארץ ללא שמיים‪.‬‬
‫הירדן‪ ,‬הירקון‪ ,‬הבקעה‪ ,‬הערבה‪ ,‬המכתש‪.‬‬
‫הר נחתך‪ ,‬צל נופל‪ ,‬נחל יבש‪,‬‬
‫ממטרות‪ ,‬שדה פורח‪.‬‬
‫הוי ארצי מולדתי הר טרשים קרח‪.‬‬
‫זאת הארץ‬
‫והיופי כשהוא לעצמו‪ ,‬משחק של צורה וצבע‪,‬‬
‫הציור המופשט‪ ,‬אבסטרקט של טבע‪.‬‬
‫המוזיקה זורמת בשפכי הנחלים‪,‬‬
‫אוכפי הרים‪ ,‬רכסים ותילים‪.‬‬
‫זאת הארץ‬
‫גם עברת אותה לארכה ולרחבה אי שם בחיים‬
‫בתנועת הנוער‪ ,‬בצבא‪ ,‬עם חברייך‪ ,‬עם ילדיך‪.‬‬
‫גם אם חצית אותה כשהמפה לצדך וההגה בידך ‪ -‬רק כשאתה רואה אותה מן הגבהים‬
‫אתה מבין איך מתבונן בה אלוהים‪.‬‬
‫‪ ‬מנוחה ‪ -‬נתן זך‬
‫הים הזה מלא‬
‫הים ההוא ריק‬
‫העצים האלה ירוקים‬
‫אין צבע מתאים לעצים ההם‬
‫כמה יפה המקום הזה‬
‫במקום ההוא אין מקום‬
‫כמה צבעוני העולם הזה‬
‫העולם ההוא נפלא וחיוור‬
‫לא מסנוור‬
‫כמה זמן היינו בדרך‬
‫הנה הגענו‪,‬‬
‫אנו פורקים מעלינו את שלא ניתן לפרוק‬
‫אנחנו נחים עכשיו‬
‫היינו בכל מקום‬
‫נותר עוד מקום אחד‬
‫שבו לא היינו‬
‫הבה נקום ונהיה‪.‬‬
‫‪ ‬אלוהים ברא את המדבר ריק‬
‫למען יוכל להכיל מחשבות אדם‬
‫אך לעיתים יקרה שאנשים יפחדו ממנו‬
‫כמו נבהלו ממחשבות ליבם‬
‫‪ ‬כל אשר עשו בני האדם וחשבו במאות השנים‪,‬‬
‫לא ישווה לרגע של אהבה‪.‬‬
‫יש משהו אלוהי בטבע אשר אליו מוליכים כל שבילי החיים‪,‬‬
‫אשר ממנו באים‪ ...‬ולשם אנו הולכים‪.‬‬
‫(אברהם חלפי)‬
‫אהבה‪:‬‬
‫‪ ‬לשכב עם אישה ולישון עם אישה הן ‪ 2‬תשוקות לא רק שונות אלא כמעט מנוגדות זו לזו‪,‬‬
‫אהבה לאישה אינה מתבטאת בתשוקה המינית אלא בתשוקה לשינה משותפת‪.‬‬
‫(מילן קונדרה‪ ,‬מתוך הקלות הבלתי נתפסת של היקום)‬
‫‪ ‬זה לא הים אשר ביננו זה אנו שיננו אשר ביננו‪.‬‬
‫(רחל נדמה לי)‬
‫‪‬‬
‫הוא התסיס אותי והרגיז אותי ועורר בי התרגשות וצער ואני חשבתי שזו אהבה"‪.‬‬
‫(גבריאלה אביגדור רותם‪ ,‬מתוך חמסין וציפורים משוגעות)‬
‫‪‬‬
‫יש שמתאהבים באדם ויש שמתאהבים באהבה עצמה‬
‫‪‬‬
‫על סירה במפרץ מעל חוף נוצץ‬
‫מגיעים לנשיקה‬
‫מבטיחים אין קץ‬
‫שחף דואה‪,‬‬
‫גל קוצף‬
‫כונכיה‪,‬‬
‫דג קוצף‪,‬‬
‫מחשבה נקיה‪,‬‬
‫שאלה צעירה שלא מבקשת תשובה‬
‫החומרים שמהם עשויה האהבה‬
‫(יונתן גפן)‬
‫‪ ‬תלולית החול שמש רוותה‪.‬‬
‫על תלולית החול ‪ -‬אני ואתה‪,‬‬
‫ובלב ‪-‬‬
‫אושר שלו‪.‬‬
‫חצאי צבעים‪ ,‬חצאי קולות‪,‬‬
‫לא צריך לשאול‪ ,‬לא צריך לענות‬
‫הבט‪ ,‬הקשב‪.‬‬
‫העבר ידך על חלקת שערי‪.‬‬
‫בלב ‪ -‬אושר שלו‪.‬‬
‫‪ ‬קראתי פעם רעיון חז"לי‪ ,‬שיש בגוף עצם אחת קטנה‪ ,‬למעלה בקצה עמוד השדרה‪ ,‬לוז שמה‪.‬‬
‫שאי‪-‬אפשר להכחיד אותה והיא לא מתפוררת אחרי המוות ולא נשרפת באש‪,‬‬
‫וממנה יתחילו לברוא את האדם מחדש בתחיית המתים‪.‬‬
‫ואז היה לי משחק קטן ‪ -‬הייתי מנסה לנחש מה הלוז של האנשים שהכרתי‪,‬‬
‫מה הדבר האחרון שישאר מהם‪ ,‬הלא‪-‬ניתן להכחדה‪ ,‬ושממנו הם יבראו מחדש‪.‬‬
‫וכמובן שחיפשתי גם את ה לוז שלי‪ ,‬אבל שום רעיון לא עמד בכל התנאים‪ .‬ואחר כך הפסקתי לשאול ולחפש‪ ,‬הלוז שלי הוכרז‬
‫כנעדר‪ ,‬עד שראיתי אותך בחצר בית הספר‪ ,‬ופתאום התעוררה בי המחשב הטורפת והמתוקה שאולי הלוז שלי בכלל לא‬
‫נמצא בי אלא באדם אחר‪".‬‬
‫(דוד גרוסמן מתוך שתהיי לי הסכין)‬
‫שונות ומשונות‪:‬‬
‫‪ ‬אלא שהחיים ביני לבין משפחתי משולים למשוואה מוזרה ביותר‪.‬‬
‫אני מצדי‪ ,‬יכול לעשות את כל השטויות האיומות ביותר‪,‬‬
‫לטעות באופן המטופש ביותר‪ ,‬ולהשתולל בצורה המחפירה ביותר ‪-‬‬
‫והם לעולם לא יתאכזבו ממני‪.‬‬
‫הם מצדם‪ ,‬יכולים להתחנף עד זוב דם‪ ,‬להתאמץ‪ ,‬להזיע‪ ,‬להשקיע ולהשתדל ‪-‬‬
‫אני תמיד אתאכזב מהם‪.‬‬
‫(גיל חובב "מטבח משפחתי")‬
‫‪ ‬הפחד העמוק ביותר שלנו הוא לא שמא אנחנו חלשים מדי‪.‬‬
‫הפחד העמוק ביותר שלנו הוא שאנחנו בעלי עוצמה מעבר לכל שיעור‪.‬‬
‫זה האור שבנו לא האפילה שבנו‪,‬‬
‫שמפחיד אותנו יותר מכל‪.‬‬
‫אנחנו שואלים את עצמנו ‪ -‬איזו זכות יש לי להיות מבריק‪ ,‬מוכשר ואהוב?‬
‫למען האמת‪ ,‬איזו זכות יש לך לא להיות?!‬
‫אין שום דבר נאור בלהצטדק כדי שאחרים לא ירגישו חסרי ביטחון‪.‬‬
‫ככל שניתן לברק שלנו להאיר‪,‬‬
‫אנחנו מעניקים בלי מודע רשות לאחרים לעשות כמונו‪.‬‬
‫ככל שנשתחרר מהפחדים שלנו‪ ,‬נוכחותנו תשחרר אחרים מפחד‪.‬‬
‫(נלסון מנדלה)‬
‫‪ ‬יהיה לי‬
‫יהיה מה שלבי מבשר לי‬
‫עוד יהיה לי‬
‫יהיה לי קצת ממה שחסר לי‪...‬‬
‫עוד יהיה לי‬
‫יהיה מה שאני מחפשת‬
‫עוד יהיה לי‬
‫תהיה לי אהבה לא הורסת‪...‬‬
‫עוד יהיה לי‬
‫יהיה לי המרחק שחציתי‬
‫עוד יהיה לי‬
‫יהיה לי דווקא מה שרציתי‬
‫(רחל שפירא)‬
‫‪ ‬אני חושב משמע אני קיים‪.‬‬
‫אני מטיל ספק משמע אני קיים‪.‬‬
‫כי בעצם הטלת הספק אי אפשר להטיל ספק = הטלת הספק קיימת ללא ספק‪,‬‬
‫לכן גם אני קיים אם אני מטיל ספק‪.‬‬
‫(דקארט)‬
‫‪ ‬איפה לחפש את האמת וכיצד לדעת אם מצאת אותה ‪-‬‬
‫הרי אם אתה יודע מה אתה מחפש אין לך טעם לחפש ‪-‬‬
‫הידיעה כבר בידיך‪ .‬ואם אינך יודע‪ ,‬איך תזהה את המציאה?‬
‫‪ ‬מי שבנסיעה ארוכה עוצם את עיניו‬
‫האוטובוס נוסע בתוכו‪,‬‬
‫והוא עצמו הופך לנוף שבצדי הכביש‬
‫כמו שהחולם חלום‪ ,‬החלום נמצא בתוכו‪,‬‬
‫והוא עצמו נמצא בתוך החלום‪...‬‬
‫(יהודה עמיחי)‬
‫קצרים‪:‬‬
‫‪ ‬ביום חם כזה אני מרחם על השמש הרותחת מעלינו‪.‬‬
‫אדומה ועגלגלה‪ .‬כי אם אצלנו חם כל כך תארו לכם איך זה אצלה‪( .‬יונתן גפן)‬
‫‪‬‬
‫לחיות זה אחד הדברים הנדירים‪ ,‬רוב האנשים רק קיימים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כל אחד מת אבל לא כל אחד חי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איננו שולטים בכיוון הרוח אבל תמיד נוכל לשלוט במפרש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כשהגלים מתחזקים‪ ,‬מתגלים החזקים‪.‬‬
‫‪ ‬איך אתה יכול לדעת מה תעשה לפני שאתה עושה את זה? התשובה היא שאתה לא יודע‪.‬‬
‫(הולדן קופרפילד התפסן בשדה השיפון)‬
‫‪‬‬
‫המצפון זה החלק שכואב כששאר החלקים נהנים‬
‫‪‬‬
‫יופי הוא כל מה שאנו מתבוננים בו באהבה‬
‫‪ ‬לך ההולך‬
‫ולי הנשאר‬
‫שני סתוים‬
‫‪" ‬הכל נראה לך אפשרי וזו רק התחלה ויש דברים שלא עשית ואת עוד יכולה‪"...‬‬
‫(אסתר שמיר ‪ -‬שיר של יהודית רביץ)‬
‫‪ ‬דף לבן זה בעצם קיר אטום מסויד‪ .‬בלי דלת ובלי חלון‪.‬‬
‫(עמוס עוז)‬
‫‪‬‬
‫קח לך זמן לחלומות זה ימשוך נפשך לכוכבים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מי שיש לו איזה למה יוכל לשאת כמעט כל איך (ניטשה)‬
‫‪‬‬
‫המתנה הכי גדולה שאנחנו יכולים לתת לילדים שלנו היא שורשים וכנפיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זה שבנאדם מדבר מהלב זה לא אומר שהלב צודק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרגעים הכי מתוקים הם ברגעים בהם עושים מה שעדיף שלא לעשות‪.‬‬
‫תפילת הדרך לטיול (בעיני התלמיד)‬
‫שהטיול יהיה יפה ובלי תקלות‬
‫שיהיה נחמד ובלי הרבה עליות‬
‫שיהיה קל ושהאוכל יהיה נעכל‪.‬‬
‫כמובן שכולם יביאו ממתקים‬
‫ושכמה שיותר יתנו לי (כולל הקמצנים)‬
‫שיהיה סתלבט המון‬
‫ושלא נלך לישון‬
‫שרק לא יהיו טונות הסברים‬
‫שאמצא לי איזה פראייר שיסחוב לי את הדברים‪.‬‬
‫שנלך כל פעם דקה וננוח שעתיים‪.‬‬
‫ושלא יבקשו ממני לסחוב ג'ריקן מים‪.‬‬
‫שכולם ישירו לידי תמיד‬
‫אבל שלא יבקשו שאני את גרוני אצריד‪.‬‬
‫ובקיצור‪...‬‬
‫שיעבור בכיף לא נורמלי בלי כל מיני בעיות‬
‫ושרק לא יזכירו לי את בי"ס וכל שאר הצרות‬
‫והעיקר שיהיה מדהים‬
‫ושנהנה מהחיים‪.‬‬
‫שלוות הנפש‬
‫(מומלץ לקריאה במקום שקט כמו מערה או מדבר)‬
‫אלוהים ברא את העולם ב‪ 6-‬ימים‪ ,‬וביום השביעי שבת מכל מלאכה‪.‬‬
‫עייף מכל העבודה הקשה‪ ,‬נ שכב אלוהים לנוח‪ .‬לא הספיק לעצום את עיניו והנה דפיקה בדלת‪ .‬התרגז אלוהים מאוד‪" :‬מי זה‬
‫מפריע לאלוהים הגדול במנוחתו?"‪.‬‬
‫ניגש אלוהים לדלת והציץ מבעד לעינית‪ .‬לא היה שם אף אחד‪ .‬פתח את הדלת והנה עומד שם יצור קטנטן ושחור‪" .‬מי אתה‪,‬‬
‫שתעיז להפריע לאלוהים הגדול במנוחתו?" שאל אלוהים בנימה כעוסה‪" .‬אני באמת מצטער‪ ,‬אלוהים הגדול‪ ,‬אבל לכל‬
‫הצמחים ובעלי החיים נתת מקום לגור בו ולי‪ ,‬שלוות הנפש‪ ,‬שכחת לתת"‪.‬‬
‫"אתה צודק" ענה אלוהים בנימה חביבה יותר "בוא נלך למצוא לך מקום לגור בו"‪ .‬הסתובבו אלוהים ושלוות הנפש בכל‬
‫העולם‪ ,‬הסתובבו וחיפשו‪ ,‬עד שהגיעו למקום הזה‪.‬‬
‫כשהגיעו לכאן‪ ,‬הבינו מיד‪ ,‬בלי מילים‪ ,‬כי זה המקום המתאים ביותר בשביל שלוות הנפש‪.‬‬
‫מאז‪ ,‬גר לו שלוות הנפש פה‪ ,‬ואם תהיו בשקט בשקט תוכלו למצוא את שלוות הנפש שלכם‪.‬‬
‫קצת פרופורציות בחיים ‪ -‬היום לעומת שנת ‪0111‬‬
‫לא ידוע‬
‫בפעם הבאה שאתה שוטף וידיים ומתלונן שטמפרטורת המים היא לא בדיוק איך שאתה אוהב‪ ,‬תחשוב על איך הדברים היו‬
‫פעם‪.‬‬
‫הנה כמה עובדות על שנות ה ‪( 1122‬מתורגם מאנגלית)‪:‬‬
‫רוב האנשים התחתנו ביוני‪ ,‬מפני שעשו את האמבטיה השנתית במאי ועדיין היה להם ריח יחסית טוב ביוני‪ .‬בכל זאת‪,‬‬
‫התחיל ל היות להם ריח לא נעים‪ ,‬לכן הכלות החזיקו בידיים זר פרחים גדול להסתיר את הריח‪ ,‬ומכאן המנהג היום שהכלה‬
‫נושאת זר פרחים בחתונה שלה‪.‬‬
‫האמבטיה הייתה גיגית גדולה מלאה במים החמים‪ .‬בעל הבית זכה במים החדשים והנקיים‪ ,‬אחריו כל שאר הגברים‬
‫והבנים‪ ,‬אז הנשים ולבסוף הילדים‪ .‬את התינוקות רחצו אחרונים‪ .‬בשלב הזה המים היו כל כך מלוכלכים שממש היה אפשר‬
‫לאבד מישהו שם‪ .‬מכאן נולד הפתגם "היזהרו לא לזרוק את התינוק עם מי האמבטיה"‪.‬‬
‫לבתים היו גגות מסוככים בשכבה עבה של קש ללא עץ מתחתיו‪ .‬היה זה המקום היחיד בו חיות יכלו להתחמם‪ ,‬ולכן כל‬
‫החתולים וחיות קטנות אחרות (עכברים‪ ,‬חרקים) חיו בתוך הגג‪ .‬כשירד גשם הקש נהיה חלק ולפעמים החיות היו מחליקות‬
‫ונופלות מהגג‪ .‬מכאן הפתגם " יורד גשם של חתולים וכלבים"‪.‬‬
‫לא היה דבר שימנע מדברים ליפול אל תוך הבית‪ .‬זאת הייתה בעיה רצינית בחדר השינה‪ ,‬שם חרקים ולכלוך אחר ממש יכלו‬
‫לבלגן את המיטה הנקייה שלך‪ .‬לפיכך‪ ,‬מיטה עם עמודים מסביב וסדין פרוש מעל נתנה הגנה חלקית‪ .‬כך נולדו מיטות‬
‫אפריון ("מחופות")‪.‬‬
‫הרצפה הייתה מאדמה (חול)‪ .‬רק העשירים יכלו להרשות לעצמם רצפה אחרת‪ .‬ומכאן הפתגם "עני כחול"‪ .‬לעשירים היו‬
‫רצפות קרשים אשר היו מאוד חלקות בחורף כשהתרטבו‪ ,‬לכן פיזרו דיש (קש) על הרצפות לעזור לבני הבית לא להחליק‪.‬‬
‫ככל שהחורף התקדם‪ ,‬הם הוסיפו עוד ועוד דיש עד לשלב שבו היו פותחים את הדלת הוא היה נשפך החוצה‪ .‬הם הוסיפו‬
‫)‪thresh hold.‬חתיכת עץ לתחתית הדלת‪ .‬זהו מפתן הדלת (באנגלית‪" :‬מחזיק הדיש"‪-‬‬
‫לאמידים בקהילה היו צלחות עשויות מ"פיוטר" אשר מכיל עופרת‪ .‬אוכל עם רמת חומציות גבוהה‪ ,‬גרם לחלק מהעופרת‬
‫להשתחרר לתוך האוכל‪ ,‬ואנשים היו מתים מהרעלת עופרת‪ .‬זה קרה לרוב עם עגבניות‪ ,‬ולכן למשך כמעט ‪ 422‬שנה עגבניות‬
‫נחשבו רעילות‪.‬‬
‫השתמשו בכוסות עופרת לשתות שכר ו‪-‬וויסקי‪ .‬השילוב היה לפעמים "מעלף" את השתיינים ליום‪ -‬יומיים‪ .‬אנשים אשר‬
‫עברו בדרך חשבו אותם מתים והיו מכינים אותם לקבורה‪ .‬היו מניחים אותם על השולחן במטבח לכמה ימים ובני המשפחה‬
‫היו יושבים מסביב אוכלים ושותים ומחכים לראות אולי יתעורר‪ .‬וכך נולד המנהג של סעודת "אשכבה"‪.‬‬
‫באנגליה הוותיקה והקטנה‪ ,‬לתושבי הארץ התחילו להיגמר מקומות הקבורה‪ ,‬אז היו מוציאים ארונות קבורה מהמקומות‬
‫שלהם‪ ,‬מרוקנים את העצמות ל"בית עצמות" וקוברים מישהו אחר בארון‪ .‬בזמן שפתחו ארונות אלו‪ ,‬מצאו ב‪ 1-‬מתוך ‪21‬‬
‫ארונות שריטות על פנים הארון‪ ,‬והבינו שקברו חלק מהאנשים בעודם חיים‪ .‬לכן התחילו לקשור חוט ליד של הנפטרים‪ ,‬והיו‬
‫מחברים אותו לפעמון שמעל הקבר‪ .‬מישהו היה יושב בבית הקברות כל לילה ("משמרת בית הקברות") לשמוע אם יש קול‬
‫פעמון; וכך מישהו היה ניצל על ידי "הצלצול הגואל" או שקראו לו "מת מצלצל"‪.‬‬
‫וזאת האמת!‬
‫עכשיו‪ ,‬מי אמר שהיסטוריה משעממת?‬
‫עובדות על גוף האדם‬
‫ללא שם‬
‫אדם ממוצע נרדם תוך ‪ 7‬דקות‬
‫אדם נושם בממוצע ‪ 23,222‬פעמים ביום‬
‫לבו של אדם פועם בממוצע ‪ 121,222‬פעמים ביום‪.‬‬
‫במשך חייו הלב יפעום ‪ 3‬מיליארד פעמים וישאב ‪ 422‬מליון ליטרים של דם‬
‫במהלך החיים שותה אדם בממוצע ‪ 71,222‬ליטרים של מים‬
‫גברים מאבדים בממוצע ‪ 42‬שערות ביום‪.‬‬
‫נשים מאבדות ‪ 72‬שערות‬
‫הציפורניים בידיים גודלות כמעט פי ‪ 4‬יותר מהר מאשר הציפורניים ברגליים‬
‫כ‪ 13 -‬אחוז מהאנשים בעולם הם שמאליים‬
‫העיניים של האדם נשארות באותו גודל מאז הלידה‬
‫אם תמתח את הדי‪.‬אנ‪.‬איי שלך‪ ,‬הוא יגיע לירח ‪ 6,222‬פעמים‬
‫הצלעות זזות כ‪ 1-‬מיליון פעמים בשנה‪ ,‬כל פעם שאתה נושם‬
‫עצמות הירך של האדם חזקות מבטון‬
‫במהלך חייך‪ ,‬תשיל כ‪ 18-‬ק"ג של עור‪.‬‬
‫במהלך חייך‪ ,‬תאכל כ‪ 32,222-‬ק"ג של אוכל‪ .‬כמות השווה למשקלם של ‪ 6‬פילים‬
‫הקיבה מייצרת שכבה חדשה של ריר כל שבועיים אחרת היא הייתה מעכלת את עצמה‬
‫אם תפליץ ברציפות במשך ‪ 6‬שנים ו‪ 9-‬חודשים‪ ,‬מספיק גז ישתחרר כדי לייצר אנרגיה של פצצת אטום‬
‫אם תצעק במשך ‪ 8‬שנים‪ 7 ,‬חודשים ו‪ 6-‬ימים‪ ,‬מספיק אנרגיה תיווצר כדי לחמם כוס אחת של קפה‬
‫אם תשטח את המוח שלך‪ ,‬הוא יכסה קרש גיהוץ‬
‫בגוף האדם ישנם יותר מ‪ 64-‬ק"מ של עצבים‬
‫אדם ממוצע חולם יותר מ‪ 1,462-‬חלומות בשנה‬
‫האורך הכולל של מערכת העיכול באדם יכול להגיע לתשעה מטרים‬
‫שיער הראש של בני האדם גדל בממוצע בכ‪ 13 -‬מילימטר בחודש‬
‫מוח של גבר ממוצע שוקל ‪ 1371‬גרם‬
‫אין שני אנשים בעולם עם אותה לשון‬
‫הפה שלך מייצר ליטר של רוק בכל יום‬
‫ראש האדם מכיל ‪ 22‬עצמות‬
‫במהלך ‪ 112‬השנים האחרונות הממוצע של גובה האדם גדל ב‪ 12-‬סנטימטרים‬
‫אם כמות הנוזלים בגוף תקטן רק באחוז אחד‪ ,‬עדיין תרגיש צמא‬
‫אדם נשאר בהכרה כ‪ 8-‬שניות לאחר שראשו נערף‬
‫שינוי המין הראשון נעשה בשנת ‪ 1912‬כאשר דוקטור‬
‫מדנמרק שינה את מינו והפך מכריסטיאן לכריסטין‬
‫השריר הכי מהיר בגוף הוא השריר שגורם לעין למצמץ‪.‬‬
‫הוא מאפשר לך למצמץ ‪ 1‬פעמים בשניה‪.‬‬
‫בממוצע‪ ,‬אתה ממצמץ כ‪ 11,222-‬פעמים ביום‬
‫לב ממוצע של אתלט מוביל בין ‪ 21-32‬ליטר דם בדקה‬
‫שיהוקים אורכים בממוצע כ‪ 1-‬דקות‬
‫ראשו של תינוק שנולד שוקל רבע ממשקלו‬
‫העצמות בגוף האדם הם לא לבנות‪.‬‬
‫צבען נע מבייז' לחום בהיר‪ .‬אלה שאתה רואה במוזיאון הם עצמות שהורתחו ונוקו לפני שהוצגו‬
‫למעשה אנו רואים לא עם העיניים אלא עם המוח‪ .‬רבע מהמוח קשור לראייה שלנו‬
‫מתכון ליום מאושר‬
‫ללא שם‬
‫‪ 2‬כוסות של הקשבה‬
‫כוס וחצי אהבה‬
‫שתי כפות של רגישות‬
‫ועוד קמצוץ של רגישות‬
‫כפית של פתיחות‬
‫(במקום חופן מתיחות)‬
‫כף אחת של ויתור‬
‫וזה בעצם כל הסיפור‪.‬‬
‫מחממים את התנור לדרגת גשר‬
‫משמנים תבנית בהסכמים ובקשר‬
‫מוסיפים פירורים של ויתורים בתפזורת‬
‫ויוצאת‪ ...‬שיגעון של תקשורת‬
‫אופים בחמימות ובחום עד בלי די‬
‫ובאו האהבה השלום והשלוה למקומותינו ‪ -‬הלוואי!‬
‫מילים מילים ‪ ...‬מה קורה כשהופכים אותם‬
‫ללא שם‬
‫מילים = םילימ‬
‫לפעמים אפשר לחשוב הפוך ‪...‬‬
‫במשפטים הבאים‪ ,‬אם קוראים מילה בסדר הפוך ‪,‬‬
‫מתקבלת מילה אחרת שמשמעותה יכולה לא פעם להיות קרובה‪...‬‬
‫אפשר להגיד ש איש זה שיא‬
‫ולכן אישה זה השיא‬
‫אפשר ש בוקר ישר ולא הפוך אחרת יש לך יום רקוב‬
‫ואפשר ש ערב יהיה ישר לא הפוך אחרת תרגיש ברע‬
‫ואפשר להבין את המאמינים ש חמש זה בעצם שמח‬
‫וש דג זה בעצם גד‬
‫אפשר לראות שכל מה ש בוטל זה לטוב‬
‫אפשר שתרדוף בצע ואז ידבק בך עצב‬
‫אפשר שישאר לך טעם טוב אם תסתפק ולו רק ב מעט‬
‫אם יש בך דחף לא מובן סימן שיש בך פחד‬
‫אפשר שתהיה שפן ירא ואפשר שתהיה לך נפש ארי‬
‫אפשר להבין שאחד ל אלף הוא פלא‬
‫אפשר שאתה כלום ואפשר שאתה תהיה ה מולך‬
‫או שאתה מר ו חמוץ או שאתה רם ו צומח‬
‫אפשר בחיים ללכת מ דחי אל דחי ואפשר ללכת יחד‬
‫אם אתה אוהב ב רגש שגר זאת‬
‫אל תיהיה שונא תיהיה אנוש‬
‫תחשבו על זה‪...‬‬
‫מיהו ישראלי‬
‫ללא שם‬
‫ישראלי זה לקחת מלון בירושלים ולהתלונן בקבלה שלא רואים את הים‪...‬‬
‫ישראלי זה ללכת ברחוב שכולם בו היו אתך בצבא‪ ,‬להיכנס למסעדה עם תפריט‬
‫בעברית‪ ,‬לשמוע את המלצר קורא לך "אחי" ולדעת שאתה בהודו‪...‬‬
‫ישראלי זה לבדוק אוטו חדש ב ‪ 232,222‬שקל על ידי בעיטה בצמיג‪.‬‬
‫ישראלי זה להתקשר ל ‪ 144‬לבקש את המספר של איציק כהן מרחובות וכשהמרכזנית‬
‫שואלת‪" :‬איזה איציק?"‪ ,‬לענות‪" :‬זה עם התלתלים"‪...‬‬
‫ישראלי זה הבן אדם היחיד שמוחא כפיים כשהוא חוזר ארצה‪ ,‬ולא יכול לחכות‬
‫לרגע שהוא יעוף מפה שוב‪...‬‬
‫ישראלי זה עולה חדש מרוסיה‪ ,‬שמתחתן עם עולה חדשה ממרוקו וקורא לבת שלו‬
‫קוראל‪ ,‬כי מי יודע אולי היא תגדל בארצות הברית‪...‬‬
‫ישראלי זה להיכנס לכינרת עד האמצע ולא להירטב‪...‬‬
‫ישראלי זה לבקש בלחש בבית המרקחת תרופה‪ ,‬ולשמוע את המוכר צועק‪" :‬חגית‪,‬‬
‫איפה שמת את התרופה של הטחורים?"‪...‬‬
‫ישראלי זה לראות שלט צבע טרי‪ ,‬להניח עליו את היד ולהגיד "וואלה"!‬
‫ישראלי הוא מישהו שהיה שליח בפיצרייה וכותב בקורות חיים‪" :‬סמנכ"ל שיווק‬
‫והפצה ברשת מזון גדולה"‪...‬‬
‫ישראלי הוא מישהו שקונה‬
‫מכסים של איזה מעדן חלב‬
‫באלף שקל בשביל להרוויח פאוץ' ששווה עשרים שקל‪...‬‬
‫ישראלי זה לקנות ג'ורג'יו ארמני בשוק בעשרים ותשע שקל ולהיעלב שזה מזויף‪...‬‬
‫ישראלי זה לשים שלט "שוטר פקח אני פורק סחורה" על קטנוע‪...‬‬
‫ישראלי זה להתחיל לצפצף כשהרמזור מתחלף לצהוב‪...‬‬
‫ישראלי הוא מישהו שהדיאטה שלו היא שכולם מסביבו ישמינו‪...‬‬
‫מהי ציונות?‬
‫יואל ריפל‬
‫לסגור סתם ברז שדולף‬
‫לקחת טרמפ חייל עייף‬
‫ולא להשאר אדיש‬
‫כשמשליכים אשפה לכביש‪.‬‬
‫להיות תמיד בעניינים‬
‫להתנדב לצנחנים‬
‫האם כל אלה בכנות‬
‫אינם‪ ,‬בעצם‪ ,‬ציונות?‬
‫לתלות דגלון בתור קישוט‬
‫בערב יום העצמאות‬
‫לקפוץ אל על מרוב שמחה‬
‫אם הנבחרת שוב ניצחה‬
‫ללחוש בכותל "זה ביתי"‬
‫גם אם אתה אינך דתי‬
‫האם כל אלה בכנות‬
‫אינם‪ ,‬בעצם‪ ,‬ציונות‬
‫ואם אתה חוזר מחו"ל‬
‫ובמטוס רואה ממול‬
‫את האורות של ת"א‬
‫עם כל הפרברים סביב‬
‫ליבך הולם ממש כמו תוף‬
‫ואז אתה לוחש "סוף סוף"‬
‫האם כל אלה בכנות‬
‫אינם‪ ,‬בעצם‪ ,‬ציונות?‬
‫לקטוף זרי פרחים בגן‬
‫אבל לא פרח שמוגן‬
‫להרטב בגשם עז‬
‫אבל במקום להיות נרגז‬
‫לזכור דבר כל כך פשוט‬
‫"הגשם טוב לחקלאות"‬
‫האם כל אלה‪ ,‬בכנות‬
‫אינם‪ ,‬בכצם‪ ,‬ציונות?‬
‫ויש עוד אלף דוגמאות‬
‫שמוחקות ת'מרכאות‬
‫מהתנועה והחזון‬
‫שמקורם בשם "ציון"‬
‫כן יש עוד דוגמאות אין‪-‬ספור‬
‫שלפעמים קשה לזכור‬
‫אשר כולם הם בכנות‬
‫פשוט מאוד‪ ,‬הם ציונות‪...‬‬
‫מה זה יהודי?‬
‫לב טולסטוי‬
‫איזה מן יצור מיוחד הוא זה‬
‫שכל שליטי העולם וכל העמים‬
‫העליבוהו‪ ,‬דיכאוהו והשפילוהו‪ ,‬רמסוהו‪ ,‬רדפוהו‪,‬‬
‫שרפו והטביעו אותו ואילו הוא על אפם וחמתם ממשיך לחיות ולהתקיים‬
‫יהודי הוא אדם שמדכאיו ורודפיו‬
‫הציעו לו הכל ובלבד שיתכחש לדתו‬
‫וינטוש את את אמונת אבותיו‬
‫אך לא הצליחו‪.‬‬
‫יהודי הוא סמל הנצח שלא יכלו להשמידו‬
‫לא טבח ולא עינויים‪ .‬לא אש ולא חרב האינקוויזיציה הצליחו להכחידו‪.‬‬
‫היהודי הוא אשר בישר ראשון את דבר השם‬
‫הוא אשר זמן רב כל כך שמר על הנבואה ומסרה לאנושות כולה‪.‬‬
‫עם כזה אינו יכל להיעלם‬
‫יהודי הינו נצח ‪ -‬הוא התגשמות הנצח‬
‫כמה דברים שלא ידעתם (כנראה)‬
‫לא ידוע‬
‫אף אחד לא יכול ללקק את המרפק של עצמו‬
‫קוקה‪-‬קולה היתה במקור ירוקה‬
‫ג'ינג'ים מתקרחים יותר מהר‬
‫מה משותף לאפוד מגן‪ ,‬יציאת חירום‪ ,‬ווישרים לשמשת המכונית ומדפסת לייזר? כולם הומצאו בידי נשים‬
‫ואם כבר אנחנו בענייני נשים‪ ,‬לב האישה פועם במהירות גדולה יותר מזה של הגבר‬
‫יש יותר תרנגולות מאנשים בעולם‬
‫הצרפתים אוכלים כ ‪ 222‬מליון צפרדעים כל שנה‬
‫קלדנית מהירה יכולה להקליד ‪ 22‬אותיות בשנייה‬
‫"‪The quick brown fox jumps over a lazy dog‬המשפט הזה משתמש בכל אותיות האיי בי סי "‬
‫וחכו ‪ Enter‬הקישו ‪ =)Word‬לתוך מסמך בתוכנת ה ‪rand(99,200‬תבדקו את זה עכשיו‪ :‬הקלידו‬
‫המשפט "דג סקרן שט לו בים זך ולפתע מצא חבורה נחמדה" משתמש בכל האותיות של האלף בית העברי‬
‫על תפקידו בסרט "מקס הזועם" קיבל מל גיבסון ‪ 1222‬דולר וזה קצת לאללה‬
‫האדם הממוצע חולם כמעט ‪ 1122‬חלומות בשנה‬
‫כ‪ -142‬ליקוקים מפרידים בין הקרטיב למקל‬
‫בכל ליקוק של בול דואר אדם צורך עשירית קלוריה‬
‫השריר החזק ביותר בגופנו הוא הלשון‬
‫הג'ירפה מלקקת לעצמה את האוזניים‬
‫מי שלועס מסטיק בזמן קילוף בצל ‪ -‬לא בוכה‬
‫אי אפשר לקפל ניר מרובע יותר משבע פעמים‪ .‬נסו בעצמכם‬
‫אלכסנדר גראהם בל‪ ,‬ממציא הטלפון‪ ,‬מעולם לא טילפן לאמו או אשתו ‪ -‬שתיהן היו חירשות‬
‫יש אנשים שלהם זה משנה מאוד‬
‫ללא שם‬
‫חבר שלנו הלך על חוף נטוש במקסיקו בשעת שקיעה‪.‬‬
‫בעת טיולו הבחין במקומי שגחן לקרקע‪ ,‬הרים דבר מה וזרק אותו לים‪.‬‬
‫כך עשה פעמים מספר‪.‬‬
‫כאשר חבר שלנו קרב אליו הוא ראה שהדבר שאסף האיש‪,‬‬
‫היו כוכבי ים שנסחפו לחוף בעת השפל‪.‬‬
‫נבוך‪ ,‬הוא פנה אל המקומי‪-‬‬
‫"חבר" הוא אמר לו‪.‬‬
‫"הרי זה לא אבסורד? יש אלפי כוכבים על החוף ובוודאי לא תצליח להציל את כולם‪,‬‬
‫אתה מבין שאין בכך תועלת?"‬
‫המקומי חייך והמשיך להרים כוכבים ולהחזירם לים‪,‬‬
‫"אתה מבין?" אמר לחבר שלנו‪,‬‬
‫"עבור הכוכב הבודד הזה‪ ,‬זה משנה מאוד"‪.‬‬
‫טוב לדעת ‪ -‬עובדות מעניינות ולא שימושיות‬
‫ללא שם‬
‫שטרות הכסף לא עשויים נייר אלא כותנה‪.‬‬
‫חולדה יכולה להחזיק מעמד בלי מים יותר מגמל‪.‬‬
‫הקיבה האנושית מייצרת שכבת ריר חדשה מדי שבועיים‬
‫אחרת היא תעכל את עצמה‪.‬‬
‫נקבת חמוס השפנים (סוג של נברן) תמות אם היא מיוחמת ולא מוצאת בן זוג‪.‬‬
‫לגעגוע של ברווז אין הד‪.‬‬
‫‪ 42‬אחוז מהכנסות מקדונלד´ס באות ממכירת ארוחות ילדים‪.‬‬
‫אין שני אנשים בעולם עם אותה טביעת עין או לשון‪.‬‬
‫מקורה בעינו האדומה של ‪UP‬הנקודה האדומה בסמל של ‪-7‬‬
‫ממציא המשקה ‪,‬שהיה לבקן‪.‬‬
‫בסצינת המרכבות בסרט 'בן‪-‬חור' רואים ברקע מכונית קטנה‪ ,‬שזאת פאדיחה גדולה‪.‬‬
‫במילון האנגלי 'וובסטר' מהדורת ‪ 1996‬היו ‪ 311‬שגיאות כתיב‪.‬‬
‫בממוצע ‪ 12‬תינוקות שנולדים ברחבי העולם כל יום‬
‫מגיעים בטעות להורים הלא נכונים‪.‬‬
‫כמות גדולה של שוקולד יכולה להרוג כלב‪ -‬זה משפיע‬
‫על מערכת העצבים ועל הלב שלו‪.‬‬
‫במלחמת העולם חילקו לטייסים האמריקנים חפיסות קלפים‪.‬‬
‫במקרה ונפלו בשבי ניתן היה להרטיב את‬
‫הקלפים ‪ -‬והם היו הופכים למפה עם נתיבי המלטות‪.‬‬
‫ברוב סוגי הליפסטיק יש קשקשי דגים‪.‬‬
‫לווייתני אורקה (לווייתנים טורפים) הורגים כרישים בשיטה מקורית‪:‬‬
‫נכנסים עם הראש בבטן של הכריש ומפוצצים אותה‪.‬‬
‫במשך שנים הייתה דמותו של דונלד‪ -‬דק מוחרמת בפינלנד כי לא היו לו מכנסיים‪.‬‬
‫ב‪ 1832 -‬מכרו קטשופ כתרופה‪.‬‬
‫חברת תעופה אמריקנית חסכה ארבעים אלף דולר בשנת שמונים ושבע‬
‫על ידי הוצאת זית אחד מכל סלט שהוגש לכל נוסע‪.‬‬
‫בתקופת מלחמות העולם היו פסלוני האוסקר עשויים ממתכת עקב חוסר במתכות‪.‬‬
‫מספר האופציות לארבעת ההילוכים הראשונים בשח‪ -‬מט‬
‫הוא ‪ 318,979,164,22‬לכל צד‪.‬‬
‫בבתי הקאזינו בלאס ווגס אין שעונים‪.‬‬
‫אף בן אדם לא יכול ללקק לעצמו את המרפק‪.‬‬
‫‪ORANGE, PURPLE, SILVER .‬אין במילון האנגלי מילים שמתחרזות עם‬
‫הפעם הראשונה בה הופיע השם וונדי היה בספר פיטר‬
‫פן‪ ,‬אין רישומים קודמים לשם זה‪.‬‬
‫הפצצה הראשונה שזרקו כוחות הברית על גרמניה הרגה פיל אחד‪.‬‬
‫ליאונרדו דה וינצ´י המציא את המספריים‪.‬‬
‫וחוץ מזה לקח לו ‪ 12‬שנים לצייר את שפתי המונה ליזה‪.‬‬
‫אם מטפטפים טיפת ליקר כוהלי על גוף עקרב הוא ישתגע ויעקוץ את עצמו למוות‪.‬‬
‫ברוס לי היה כל כך זריז עד שהיה צריך להקרין קטעי‬
‫סרטים שלו לאט יותר כדי שאפשר יהיה לראות משהו‪.‬‬
‫‪BORN IN THE U.S.A‬הדיסק הראשון שהודפס בארה'ב הוא של ספרינגסטין ‪-‬‬
‫המוצר הראשון שפתחה חברת מוטורולה היה פטיפון למכונית‬
‫מידע חשוב למי שמוצא עצמו בביצה טובענית‪ :‬הרם‬
‫רגליים לאט והשען אחור על הגב כך לא תוכל לשקוע‪.‬‬
‫בסלרי יש מינוס קלוריות ‪-‬‬
‫רק ללעוס לוקח יותר קלוריות ממה שיש בירק עצמו‪.‬‬
‫צ´רלי צ´פלין השתתף בתחרות כפילים של עצמו וזכה במקום שלישי‪.‬‬
‫לעיסת מסטיק בזמן חיתוך בצל מונעת דמעות‪.‬‬
‫במדינת וושינגטון היה פעם חוק שלנשים היה אסור‬
‫לצעוד יותר משלוש צעדים אחורה במהלך ריקוד‪.‬‬
‫הדבק על גב הבולים בישראל כשר‪.‬‬
‫ספר השיאים של גינס נכנס לספר השיאים של גינס כספר‬
‫הנגנב ביותר מספריות ציבוריות‪.‬‬
‫לאסטרונאוטים אסור לאכול שעועית לפני טיסה כדי שלא‬
‫ישתחררו גזים בתוך חליפת החלל‪ .‬מסתבר שזה לא בריא‪.‬‬
‫עטלפים תמיד פונים שמאלה כשהם יוצאים ממערה‪.‬‬
‫הנוזל של הקוקוס יכול לשמש כתחליף לפלסמה דם‬
‫אי אפשר לקפל נייר לחצי יותר משבע פעמים‬
‫חמורים הורגים יותר אנשים מתאונות מטוסים בשנה‬
‫אתה שורף יותר קלוריות בזמן שינה מאשר בצפייה בטלוויזיה‬
‫עצי אלון מתחילים להצמיח אצטרובלים רק כשהם בני חמישים שנה ומעלה‬
‫המוצר הראשון שהוטבע עליו ברקוד היה מסטיק ריגליס'‬
‫נוגה הוא הכוכב היחיד המסתובב בכיוון השעון‬
‫תפוח עץ יותר יעיל מקפאין כגורם להתעוררות בבוקר‬
‫רוב האבק בביתך מורכב מעור מת‬
‫הבעלים הראשון של חברת מרלבורו מת מסרטן ריאות‪ ,‬וכך גם ה"מרלבומן"‬
‫וולט דיסני פחד מעכברים‬
‫פנינים נמסות בחומץ‬
‫שלושת התוויות המסחריות המוערכות ביותר על כדה"א הן‪:‬‬
‫מרלבורו‪ ,‬קוקה‪-‬קולה ו‪-‬באדוויזר בסדר הזה‪.‬‬
‫הרבה יותר קל להוביל פרה במעלה מדרגות מאשר במורדן‪.‬‬
‫רופאי שיניים ממליצים לשמור את מברשת השיניים במרחק של לפחות ‪ 1.8‬מטר‬
‫מהאסלה כדי למנוע פגיעה של חלקיקים מעופפים הנובעים מהורדת המים‪.‬‬
‫צבים יכולים לנשום דרך התחת שלהם‬
‫‪ 92‬אחוז מהאנשים שקוראים מכתב זה מנסים ללקק לעצמם את המרפק‪.‬‬
‫עכשיו אתם יודעים את הכל‬
‫האיש הזה הוא אחי‬
‫יאיר לפיד‬
‫האיש ההוא‪ -‬שאני שונא‪ -‬העומד בהפגנות עם שלט‪" :‬מוות לערבים"‪,‬‬
‫הוא בעצם אותו בנאדם שאני אוהב‪ -‬המגיש מימיה לשבוי מפני שגם הוא בנאדם‪.‬‬
‫והאיש ההוא‪ -‬שאני שונא‪ -‬שצובע את שמו על פסל בוינה‪,‬‬
‫הוא בעצם אותו האיש שאני אוהב‪ -‬שמלווה לי ‪ $12‬דולר באתונה‪,‬‬
‫רק בגלל שאני ישראלי‪.‬‬
‫והאיש ההוא‪ -‬שאני שונא‪ -‬שבשם ערכים דתיים‪ ,‬שהוא אפילו לא מבין‪,‬‬
‫תובע זכות על הפרת והחידקל‪,‬‬
‫הוא בעצם אותו האיש‪ -‬שאני אוהב‪ -‬שעומד לידי ביום הכיפורים‬
‫ומראה לי בסבלנות אין קץ את הקטעים הנכונים‪.‬‬
‫והאיש ההוא‪ -‬שאני שונא‪ -‬שדוחף אותי בתור לאוטובוס וזיעתו נדבקת אלי‪,‬‬
‫הוא בעצם אותו האיש‪ -‬שאני אוהב‪ -‬שמבזבז יום שלם רק‬
‫בשביל להחזיר הביתה‬
‫את הילד של השכנים שאיבד את דרכו‪.‬‬
‫והאיש ההוא‪ -‬שאני שונא‪ -‬שקורא לי "אחי" למרות שהוא לא‪,‬‬
‫הוא בעצם אותו האיש‪ -‬שאני אוהב‪ -‬שאם ארצה או לא ארצה‪ -‬הוא אחי‪.‬‬
‫כי זה מה שיש‪ ,‬ואתה חלק ממשהו ומעבר לכל ההבדלים‪ ,‬והצעקות‪ ,‬והעניינים‪,‬‬
‫המשהו הזה לא נורא כל כך ואם תרצה או לא תרצה המשהו הזה הוא גם אתה‪.‬‬
‫סיפור על ‪ 1‬אנשים ועבודה שהייתה צריכה להיעשות‪...‬‬
‫זהו סיפור על ארבעה אנשים‬
‫"כולם" "אף אחד" "כל אחד" ו"מישהו"‪.‬‬
‫היתה עבודה חשובה שצריכה היתה להעשות‬
‫אבל "אף אחד" לא עשה אותה‪.‬‬
‫"מישהו" כעס על כך‪ ,‬מפני ש"כל אחד" יכול היה לעשות את זה‪,‬‬
‫אבל "אף אחד" לא עשה אותה‪.‬‬
‫אז ‪...‬‬
‫"כולם" האשים את "מישהו"‬
‫בגלל ש"אף אחד" לא עשה‬
‫את מה ש"כל אחד" יכל לעשות‪...‬‬
‫משל מדהים על דרכי התמודדות עם קשיים‪.‬‬
‫בת הטבח התלוננה בשיחה עם אביה‪,‬על הקושי אשר בהתמודדות עם הבעיות בחיים‪.‬‬
‫הטבח הובילה למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים‪.‬‬
‫גזר‪ ,‬בסיר הראשון הוא שם‬
‫בסיר השני הכניס ביצה‪,‬‬
‫ובסיר השלישי שפך גרגירי קפה‪.‬‬
‫מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת‪ ,‬לאחר זמן‬
‫והניח אותה בקערה‪ ,‬דג את הביצה מן המים הרותחים‬
‫סינן את הקפה ומזג אותו בספל‪.‬‬
‫רואה‪ ,‬יקירתי ?" הביט בביתו ושאל ‪" :‬מה את‬
‫הבת התקרבה לשולחן ובחנה את התוצרים ‪:‬‬
‫הגזר היה רך ונמעך‪.‬‬
‫היא קילפה את הביצה‪ ,‬שהייתה קשה‪.‬‬
‫הקפה הדיף ריח נפלא וטעמו היה טוב ומענג‪.‬‬
‫אמר הטבח ‪:‬‬
‫כך בני אדם שונים המתמודדים עם קושי זהה‪".‬‬
‫אותו מצב נתון עבור שלושת החומרים‪ :‬המים הרותחים הם‬
‫הגזר שהגיע למים קשה‪ ,‬התרכך עד מאד‬
‫וניתן עכשיו לפורר אותו בקלות‪.‬‬
‫הדקה‪ ,‬התקשתה כולה‪ .‬הביצה‪ ,‬שהגיעה עדינה ונוזלית תחת קליפתה‬
‫פולי הקפה‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬הם ייחודיים‪.‬‬
‫הרותחים‪ ,‬לאחר שהותם במים‬
‫הם הפכו את המים עצמם למוצר משובח"‪.‬‬
‫היקרה ? לאיזה מהם את דומה‪ ,‬בתי"‬
‫כאשר בעיות מגיעות למפתן דלתך‪ ,‬איך את מגיבה?‬
‫מאבד תכונותיו במצבי לחץ? כגזר שנראה חזק אך‬
‫גירושים‪ ,‬מוות של אדם אהוב? שנראית אותו דבר מבחוץ אך כביצה בעלת אופי עדין שמקשה את ליבה לאחר פיטורים‪,‬‬
‫ליבה ונשמתה התקשו עד מאוד?‬
‫שניתן? או אולי את פול קפה‪ ,‬אשר תפקידו בחיים להפוך את המצב הכואב לדבר הטוב ביותר‬
‫הקפה מגיע לתכונותיו הטובות ביותר עת שהמים בשיא הרתיחה‪".‬‬
‫העולם שייך לצעירים (מתאים להצדקה לתנועות נוער)‬
‫מדינה עם רמטכ"ל בן ‪ ,32‬ושגריר בן ‪34‬‬
‫יכולה להיווצר כנראה רק כאשר בחור בן ‪ 31‬מתכנן אותה!‬
‫הרצל היה בן ‪ 31‬כאשר כתב את "מדינת היהודים"‬
‫איינשטיין (ולא אריק) היה בן ‪ 26‬כאשר ניסה את תורת היחסות‬
‫אריק (ולא איינשטיין) היה בן ‪ 21‬כאשר הקים את ה‪121-‬‬
‫והאר"י (לא אריק) הנהיג את תורת הקבלה בגיל ‪34‬‬
‫כי העולם שייך לצעירים אם הם רוצים‪...‬‬
‫ואל תגידו לי שהמבוגרים מציבים מכשולים ושהזקנים מעמידים מחסומים‪ ,‬ושהישישים בגופם משמשים מעצור‬
‫להתקדמותנו‪,‬‬
‫כי אז אספר לכם כי דוד בן גוריון היה יו"ר ועדת היסוד של פועלי ציון בגיל ‪,22‬‬
‫ושיא נדיר אחר שלו‪,‬שעוד לפני כן היה פועל ביקב‪.‬‬
‫כמה בני ‪ 20‬היום פועלים ביקב?‬
‫גולדה מאיר צורפה בגיל ‪ 27‬להנהלת "סולל‪-‬בונה"‬
‫ובגיל ‪ 32‬הייתה מזכירת מועצת הפועלות‪.‬‬
‫כן‪,‬אני יודעת שאתם מחייכים‪,‬אני רואה את זה‪,‬‬
‫ואני מוכנה להסתפק בפחות מזה‪,‬‬
‫אבל רשמו לפניכם שהצעירים הטובים האלה ועוד רבים אחרים‪,‬‬
‫עם הקוקו והסרפן ובלעדיהם‪ ,‬לא בזבזו חצאי ימים בצפייה בטלוויזיה‪,‬‬
‫ולא בילו את לילותיהם בפענוח סעיפי משכורת‬
‫וכנראה‪ -‬שלא פיצחו גרעינים בערב שבת‪...‬‬
‫"ופקחת ביום ההוא את עיניך‬
‫והצצת היישר אל תוך עיני הטבע‬
‫וראית בהם את תמונתך‪ ,‬וידעת‪-‬‬
‫כי אל עצמך שבת‪.‬‬
‫כי בהתעלמך מהטבע‪ ,‬התעלמת מעצמך"‬
‫האדם והטבע‪ /‬מכתבי א‪.‬ד‪ .‬גורדון‬
‫"כי האדם באשר הוא אדם‪.‬‬
‫צריך להיות תמיד בתוך הטבע‪.‬‬
‫כי הטבע הוא לאדם המרגיש והמכיר‪-‬ממש מה שהמים הם לדג‪.‬‬
‫כי לא רק להשתקפות בבואתו של הטבע בתוך נפשו זקוק האדם‪ ,‬זקוק הוא למגע של הטבע‪ ,‬ללחיצה המקפת והמאחדת‬
‫שהטבע‪ -‬שההוויה האין‪-‬סופית לוחצת על כל נקודה מנקודות גופו ונפשו‪ ,‬ומכריחה אותו לחיות‪ ,‬להיות אדם‪,‬‬
‫להיות פרט בפני עצמו‪".‬‬
‫לטייל‪,‬‬
‫בוואדי על צוקים‪ ,‬על מפלים‪.‬‬
‫לטייל‪,‬‬
‫ברחובות על מדרכות‪ ,‬בין אנשים‪.‬‬
‫לטייל‪,‬‬
‫תמיד בעצמך בעולם החיים‪.‬‬
‫המטייל הוא המציב לעצמו מטרות ומגיע‬
‫אליהן מזיע ומתנשף אבל מגיע‪.‬‬
‫בעיניו של המטייל‬
‫הוא בוחן בעין פקוחה מכשולים‪ ,‬דרכים‪,‬‬
‫אפשרויות‪ ,‬הוא רואה סכנה‪.‬‬
‫המטייל חייב לחיות את עצמו בין צוקי הנחלים‬
‫ומצוקי החיים איש לא יוכל לחיות בשבילו‪.‬‬
‫טבע הוא בריאות‪ .‬טיול בטבע הוא תינוק‪.‬‬
‫לדעת לטייל זה לא רק לדעת לקרוא מפה‪ .‬זה חוש ריח ולא רק לריחות‪.‬‬
‫זה לראות מה ש"אי אפשר"‬
‫זה כוח לפקוד על רגליים‬
‫שבורות מעייפות‬
‫ולצעוד הלאה!‬
‫אגדה על הזית‬
‫לפני הרבה הרבה שנים חי לו בארץ יהודה פלאח עני‪ ,‬ולפלאח היו שתי נשים‪ .‬את האחת מהן הוא אהב מאוד מאוד‪ ,‬ואת‬
‫השניה הוא לא כל כך אהב‪ .‬שתי הנשים הללו ילדו לו שני בנים‪ .‬הפלאח פינק את האישה האהובה‪ ,‬וכל יום היה מגיש לה‬
‫ולבנה חמאת בקר‪ ,‬גבינות‪ ,‬וחלב‪ .‬לאישתו השניה ולבנה נתן רק שמן זית ולחם‪ .‬בנה של האישה האהובה נראה שמן‪ ,‬בריא‪,‬‬
‫עם לחיים ורודות‪ ,‬ובנה של האישה השנייה היה רזה רזה‪ ,‬אבל חזק‪.‬‬
‫בכל פעם ששני הילדים רבו זה עם זה‪ ,‬תמיד ניצח הילד של האישה הלא כ"כ אהובה‪ .‬יום קיץ אחד הגיע בנה של האישה‬
‫האהובה אל אימו בוכה‪ ,‬אפו זב דם וכתם גדול וחום סביב עינו הימנית‪" .‬מה קרה לך‪ ,‬בני?" התרגשה אימו‪" ,‬שוב היכה‬
‫אתה לא יכול להחזיר לו פעם אחת וללמד אותו ;אותך הבן שלה הרזה והחלשלוש? תראה איך אתה נראה‪-‬שמן בריא‪ ,‬וחזק‬
‫לקח?!"‬
‫"לא אמא"‪ ,‬התייפח הבן‪" ,‬הוא פשוט חזק ממני"‪ .‬האם לא הבינה זאת‪ ,‬היא ניגשה אל הזקן החכם שבכפר‪ ,‬ושאלה אותו‪:‬‬
‫"איך זה יכול להיות שבני‪ ,‬האוכל אוכל משובח‪ ,‬כמו חמאת בקר‪ ,‬נכנע לבן הפצלוח של צרתי‪ ,‬שאוכל רק שמן זית ולחם?"‪.‬‬
‫זקן הכפר‪ ,‬שהיה חכם מאוד‪ ,‬חייך ואמר‪" :‬חמאת בקר טובה ליופי וללחיים ורודות‪ ,‬ואילו שמן זית‪ -‬אין טוב ממנו לחיזוק‬
‫הגוף והעצמות‪.‬‬
‫ולמן אותו היום קיבלו שתי הנשים רק שמן זית ולחם‪.‬‬
‫בריאת העולם‪ /‬חנוך לוין‬
‫בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ‪ .‬והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני‬
‫המים‪ .‬ויאמר אלוהים‪" :‬ויהי אור!" ויהי חושך‪ .‬והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום‪ .‬ויהי ערב ויהי בוקר‪ ,‬יום‬
‫אחד‪ .‬ויקם אלוהים ביום השני ויאמר‪" :‬ויהי אור!" ויהי חושך‪ .‬והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום‪ .‬ויהי ערב‬
‫ויהי בוקר‪ ,‬יום שני‪ .‬ויקם אלוהים ביום השלישי ויאמר‪" :‬פעם שלישית ואחרונה‪ -‬יהי אור!" ויהי חושך‪ .‬והארץ הייתה תוהו‬
‫ובוהו וחושך על פני תהום‪ .‬ויהי ערב ויהי בוקר‪ ,‬יום שלישי‪ .‬וישתוק אלוהים ביום הרביעי וביום החמישי‪ .‬וביום השישי‪,‬‬
‫ויקם אלוהים ויצעק צעקה גדולה‪" :‬או שאני אלוהים או שאני לא אלוהים‪-‬יהי אור‪ ,‬לעזאזל!"‪ .‬ויידלק אור קטן בחלון אחד‬
‫הבית ואיש בפיג'מה מציץ בעדו החוצה ושואל‪" :‬מי זה פה צועק שהוא אלוהים בשתים עשרה בלילה?"‪.‬‬
‫המדריך האידיאלי‬
‫כתב‪ :‬יונה גודמן‬
‫אידיאלי‪ .‬מדריך אידיאלי‪ ,‬הוא מדריך שלא חושב שהוא‬
‫והתקדמות‪ .‬הוא נמצא בתהליך אין סופי של לימוד וחיפוש‪ ,‬חשבון ‪ -‬נפש‬
‫יש לו יעדים חינוכיים לטווח ארוך‪,‬‬
‫לאור ההווה‪ .‬אך הוא בוחן אותם כל יום מחדש‬
‫המדריך האידיאלי‪( ,‬וכן‪ ,‬גם המדריכה‪)...‬‬
‫הראשון שלו‪ ,‬מכיר בכך שהיעד החינוכי‬
‫זה הוא עצמו…‬
‫דוגמא עליו להיות דוגמא אישית ובעיקר אישיות שהיא‬
‫לא רק בפעולה‪ ,‬אלא גם בבית‪.‬‬
‫עם חבריו‪ .‬לא רק בעת שיחה לחניכיו אלא גם כשהוא לבד‬
‫המדריך שואף להוביל את שבטו כקבוצה‬
‫משמעותי עם כל חניך בנפרד‪ .‬תוך טיפוח קשר אישי‬
‫מדריך אידיאלי הוא זה ששומר על גבולות‪.‬‬
‫מבין מתי צריך להיות רציני הוא‬
‫ומתי צריך (וכדאי‪ )...‬להשתולל‪.‬‬
‫להיות מנהיג הקורא לשבטו‪" :‬אחרי" הוא יודע מתי עליו‬
‫את דרכו שלו‪ .‬ומתי עליו להתבונן מן הצד‪ ,‬ולאפשר לשבט לברור‬
‫מדריך אידיאלי הוא מנהיג מלידה‪,‬‬
‫נולד‪ ,‬שאינו מסתפק בכישורים איתם‬
‫אלא נעזר בהם‪,‬‬
‫כדי להמשיך ולעלות מעלה מעלה‬
‫עד בלי די‪..‬‬
‫לדעת לתת‬
‫זה להקשיב לרצון של האחר‬
‫זה לדעת לקבל שלא כולם כמוך‬
‫זה לסלוח על שגיאה של אחרים‬
‫זה להתחלק באושרו של היקר לך‬
‫כאילו זה אושרך‬
‫זה להיות שם כשאינך שם‬
‫זה לוותר לפעמים על מלחמת הכוחות‬
‫זה לאפשר לאחרים לטעות‬
‫זה לדעת לקבל‬
‫לדעת לתת‬
‫זו חוויה‬
‫חייב להרגיש שכל רגע מחיי אוכל להגיש דו"ח על התקופה שחייתי‬
‫את כמעט בת ‪.16‬‬
‫האם את מסוגלת להאמין שחיית כבר כמעט רבע מכל תקופת חייך?‬
‫לחרק‪ ,‬החי רק ימים מועטים‪ ,‬ודאי נדמה שהוא חי תקופת זמן עצומה‪.‬‬
‫אולי מסיבה זו נדמה שיש לנו עוד נצח שלם של החיים‪.‬‬
‫האדם אינו חי לעולם ועליו לנצל כמידת יכולתו את תקופת חייו‪ ,‬עליו להשתדל למצות אותם עד תומם‪.‬‬
‫כיצד לנצל אותם‪ ,‬איני יכול לומר לך‪ ,‬אילו הייתי יודע‪ ,‬הלא מחצית מהחיים היתה נפתרת‪.‬‬
‫אני רק יודע שאיני רוצה להגיע לגיל מסוים‪ ,‬להסתכל סביבי ולגלות פתאום שלא יצרתי דבר‪ ,‬אני ככל שאר בני האדם‬
‫שאצים ורצים כמו חרקים ואינם עושים דבר‪ ,‬חוזרים על שגרת חייהם ויורדים אל הקבר בהשאירם צאצאים שרק יחזרו על‬
‫ה"לא כלומיות" שלהם עצמם‪.‬‬
‫מדוע אני כותב לך את כל זה?‬
‫אולי כמחאה על כך שאינך מרגישה בעולם השלם שאת רוכשת עם כל יום ויום שחולף בחיים‪.‬‬
‫כבר ברגע הזה רכשת משהו‪.‬‬
‫מכל טעות שאת עושה‪ ,‬את רוכשת משהו‪,‬‬
‫כל רגע ורגע מחייך הוא תקופת חיים‪.‬‬
‫אני חייב להרגיש שכל רגע מחיי אוכל להגיש דו"ח על התקופה שחייתי‪ ,‬ובכל דקה מחיי אהיה מוכן להתייצב בפני עצמי‬
‫ולומר ‪ -‬כך וכך עשיתי‪.‬‬
‫יוני נתניהו‪.‬‬
‫של שגיאותיהם על תחזור אל‬
‫בהרגליהם הדבקים אלו‬
‫מחשבה מתוך‬
‫‪.‬להשתנות ביכולתם שאין‬
‫בהשתנות חפץ אתה אם‬
‫‪,‬ובתמים באמת‬
‫את להשקיע מוכן והנך‬
‫‪,‬הנדרשים המאמצים כל‬
‫‪.‬הרגל כל ולשנות תוכל להתגבר‬
‫)י"ק ת'לקו נחמן 'ר(‬
‫אין אדם שאין לו ניצוץ‬
‫אין ניצוץ שלא הופך לאור‬
‫סביבתו אין אור שלא מפיץ על‬
‫ככל שיגדל האור‬
‫כך יתרחבו מעגליו‬
‫היו היה פעם איש ושמו הנרי‬
‫הנרי היה צייד הוא הרג חיות ומכר אותם‬
‫יום אחד הוא הרג סוס ענק ומאז החליט להרוג רק חיות גדולות‬
‫פיל סוס פרה ועוד עד שפעם אחת הנרי הסתובב ביער לחפש חיות ולפתע הוא רואה בין השיחים יש פרווה ועין צהובה הנרי‬
‫כיוון את הרובה וירה לפתע עוד עין צהובה כיוון את הרובה וירה ועוד ועוד הנרי נבהל הוא לא ידע מה לעשות החיות‬
‫הגדולות החלו להתקרב אליו הנרי החל לרוץ ואחריו החיות הכעוסות לפתע ראה הנרי מנהרה והחליט לעבור בא רץ‬
‫במהירות עב ר והינה על הגבעה יש בקתה רץ הנרי לעברה ואחריו כל החיות דפק בחוזקה על הדלת והינה בפתח הדלת היה‬
‫איש זקן בעל זקן ארוך לבן ונר ביד כן מה אתה רוצה פנה הזקן לעבר הנרי אפשר להיכנס בחיות רודפות אחרי ורוצות‬
‫לטרוף אותי לא ענה הזקן‬
‫בבקשה התחנן הנרי חשב לרגע הזקן ופנה אל הנרי אוקי בתנאי שתעשה מה שאומר לך אוקי ענה הנרי וסגר אחריו את‬
‫הדלת זה לא היה בית אלה אולם ענקים שמצד אחד יש מסדרון ומצד שני יש מסדרון אחד אל חדר חשוך ומפחיד ואחד אל‬
‫חדר מואר באור חזק הזקן הלך לכיוון חדר החושך כיבה את האור שבנרו ונכנס והשאיר את הנרי לבד במרכז האולם הנרי‬
‫חשב לעצמו מה אעשה מי זה האיש הזה ולאן מובילם כל החדרים אולי הכנס לאחד מהחדרים לחדר החושך לא רצה הנרי‬
‫להיכנס ולצאת פחד שלא יטרפו אותו והחליט להיכנס אל חדר האור נכנס הנרי לחדר ונדהם למראה עיניו בחדר היו מאות‬
‫אפילו יותר נרות ולכל נר יש קערה שבתוכה יש שמן ועל כל קערה אפשר היה להבחין בשם חרוט אולי השם שלי גם מופיע‬
‫על אחת הקערות חיפש הנרי את שמו ומצא את שמו על קערה בפינה הסתכל על הקערה שלו ואמר איזה בן אדם מוזר‬
‫מאיפה הוא מכיר את כל השמות האלה ואותי ורגע למה לי יש מעט שמן ואילו ליונתן שם יש הברה חשב וחשב הנרי ולפתע‬
‫צצה במוחו התשובה אולי זה מסמן את החיים ככל שיש מעט שמן החיים יגמרו מהר וככל שיש הרבה שמן יארכו החיים‬
‫רגע למה לי יש מעט למה אני צריך לחיות עוד קצת זמן לפתע עלה במוחו עוד רעיות אם אני יוסיף שמן לקערה שלי מקערות‬
‫האחרות הוכל לחיות בלי סוף הנרי החל למלאות את הקערה שלו בשמן לקח קערה ושפך ועוד אחת ועוד אחת עד ש‪.....‬‬
‫הנר טבע והנרי לצערנו מת‬
‫אני למדים מהסיפור הזה שלא צריך לחשוב רק על עצמנו ולרצות עוד ועוד יותר מכול אלה לתרום לתת מעצמך לאנשים‬
‫אחרים‬
‫מדען אחד‪ ,‬חי כל הזמן מודאג מבעיות העולם‪ ,‬והיה נחוש בדעתו למצוא להן פתרון‪ .‬הוא העביר ימים ולילות במעבדה שלו‬
‫כדי למצוא תשובות לספקות שלו‪.‬‬
‫יום אחד‪ ,‬בנו בן ה‪ 7-‬פלש למקום ההתבודדות שלו‪ ,‬נחוש לעזור לו בעבודתו‪ .‬המדען‪ ,‬עצבני בגלל ההפרעה‪ ,‬ניסה שהילד ילך‬
‫למקום אחר‪ .‬כשראה שזה בלתי אפשרי להוציא אותו משם‪ ,‬חיפש משהו שיוכל לספק לילד תעסוקה‪ ,‬ויסיח את דעתו‪ .‬הוא‬
‫הוציא מאיזו חוברת דף עם מפת העולם‪ ,‬גזר אותה להמון חתיכות‪ ,‬ונתן לילד יחד עם גליל נייר דבק‪ ,‬ואמר לו‪" :‬אתה אוהב‬
‫פאזלים‪ ,‬נכון? אז אני אתן לך את העולם לתקן‪ ,‬הנה העולם כולו מפורק‪ ,‬נראה אם אתה יכול לתקן‪ .‬תעשה את זה לבד‬
‫לבד"‪.‬‬
‫הוא חשב שלילד ייקחו ימים עד שיצליח להרכיב את המפה‪ ,‬אבל כמה שעות לאחר מכן‪ ,‬כבר שמע את קולו של בנו קורא לו‬
‫ברוגע "אבא‪ ,‬סיימתי‪ ,‬הצלחתי להרכיב הכל"‪ .‬בהתחלה‪ ,‬האב לא האמין‪ :‬זה לא ייתכן‪ ,‬שבגיל שבע יוכל הילד להרכיב‬
‫מחדש מפה שמימיו לא ראה!!! אבל הוא הניח את רשימותיו‪ ,‬וניגש לבנו‪ ,‬כשהוא בטוח שהוא הולך לראות עבודה‬
‫מבולגנת‪...‬‬
‫להפתעתו‪ ,‬המפה הייתה מושלמת‪ ,‬כל החתיכות היו במקומן‪ .‬איך זה ייתכן? איך הוא עשה את זה? "אתה לא ידעת איך‬
‫נראה העולם"‪ ,‬אמר המדען לבנו‪ ",‬איך הצלחת?" "אבא"‪ ,‬אמר לו הילד‪" ,‬אני אמנם לא ידעתי איך נראה העולם‪ ,‬אבל כאשר‬
‫תלשת את הדף מן החוברת‪ ,‬ראיתי שבצדו השני יש תמונה של אדם ‪.‬כשנתת לי את העולם לתקן‪ ,‬אני ניסיתי‪ ,‬אבל לא‬
‫הצלחתי‪ .‬זה היה הרגע שבו נזכרתי בתמונה של האדם מהצד השני‪ ,‬הפכתי את כל החתיכות‪ ,‬והתחלתי לתקן את האדם‪,‬‬
‫שאני יודע איך הוא אמור להיות‪ .‬כשהצלחתי לתקן את האדם‪ ,‬הפכתי אותו‪ ,‬וראיתי שהצלחתי לתקן את העולם‪...‬‬
‫זרעתי זרע קטן באדמה‪ .‬בהתחלה לא ראיתי כלום‪ ,‬שבועות עד שמשהוא התחיל לצוץ‪ .‬כל כך קטן‪ ,‬שנים עד שגדל‪ .‬אבל‬
‫הטעם‪ ,‬הטעם שלו‪ ,‬תמיד היה טעם של חול‪ ,‬לעבוד שנים ולטעום טעם חול‪ .‬זרעתי גרעין של פרי אדום ומתוק את‬
‫פנימיותו השקעתי באדמה וראו מה הוא מצמיח‪ ,‬בול עץ חסר טעם וריח‪ .‬אבל אתמול בלילה חלמתי שעברו המון שנים ועל‬
‫העץ הזה צמחו המון פירות מרהיבים ביופיים‪ ,‬מקסימים בריחים‪ ,‬ומתוקים בטעמם‪ .‬ופתאום הבנתי שכל היופי הזה‬
‫נמצא בעץ‪ ,‬ואם לא היה מסתיר את טעמו לא הייתי ממשיך לדאוג לגידולו ולא הייתי מצפה לפרותיו‪.‬‬
‫ל___‪ ,‬עוד תזכה לחוש את הטעם האידיאלי של פירות חינוכך שטמונים בתוך העשייה היום יומית‪ ,‬ואם תדע זאת תזכה‬
‫להפריח את זרעך כבר היום‪.‬‬