‫הידברות‬
‫עונג שבת‬
‫למפיצים חדשים! קבלו במתנה ספר לבחירתכם‪ ,‬מתוך מארז ספרי הרב זמיר כהן‬
‫עלון שבועי לקירוב לבבות | ערוץ ‪ 97‬בכבלים ובלווין‬
‫העלון מוקדש לברכה והצלחה וכל הישועות מורן בת רונית אסתר‬
‫לרפואה שלמה וכל הישועות חיה אביגיל בת אליס | לע"נ איבון אוזן‬
‫בת פורטונה | לע"נ ראובן פרץ בן חווה | לע"נ שרה בת סעדה וסאלם‬
‫לע"נ מרגלית בת עוואד וזהרה להקדשת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫שבת פסח | גליון ‪ | 244‬ט"ו ניסן תשע"ו‬
‫לתגובות‪[email protected] :‬‬
‫זמן כניסת ויציאת שבת‬
‫אתר הידברות החדש‬
‫‪www.hidabroot.org‬‬
‫כניסת‬
‫השבת‬
‫ירושלים ‪18:37‬‬
‫תל אביב ‪18:54‬‬
‫חיפה ‪18:48‬‬
‫באר שבע ‪18:54‬‬
‫צאת מוצ”ש‬
‫השבת ר”ת‬
‫‪19:51‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:54‬‬
‫‪19:52‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:28‬‬
‫‪20:30‬‬
‫‪20:29‬‬
‫בחסות‬
‫יקבי ירושלים‬
‫המענה לכל הקטרוגים‬
‫קריעת ים סוף מהווה עבורנו שיעור חשוב‪ :‬מתי מידת החסד פועלת כלפי האדם?‬
‫העלון טעון גניזה | נא להימנע מקריאת המודעות הפרסומיות בשבת‬
‫ב‬
‫ראש ארגון הידברות ‪ -‬הרב זמיר כהן‬
‫מדרש (שמות רבה כא‪ ,‬ז) מובא‪ ,‬שכאשר הגיעו ישראל לים‬
‫סוף‪ ,‬עמד השטן וקטרג עליהם שאינם ראויים לנס‪ ,‬כיון‬
‫שאינם שונים מן המצרים‪" :‬הללו עובדי עבודה זרה‬
‫והללו עובדי עבודה זרה"‪.‬‬
‫וצריך להבין‪ ,‬מדוע לא קטרג עליהם בהיותם במצרים‪ ,‬בעת‬
‫שהיו צריכים להיגאל? ועוד יש לנו להבין‪ ,‬הרי לבסוף‬
‫נקרע ים סוף‪ ,‬ואם כן ‪ -‬כיצד בכל זאת ניצלו ישראל‬
‫על הים על אף קטרוגו של השטן?‬
‫אולם במצרים לא יכול היה השטן לקטרג‪ ,‬בגלל‬
‫ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאברהם שעתידים בניו‬
‫ַאחרֵ י כֵ ן‬
‫להיגאל‪ ,‬וכמאמר הכתוב (בראשית טו‪ ,‬יד)‪" :‬וְ ֲ‬
‫יֵ ְצאו‪ ,"...‬אבל עתה‪ ,‬שכבר נתקיימה ההבטחה ובני‬
‫ישראל יצאו ממצרים‪ ,‬בא וקטרג על הים‪.‬‬
‫וכיצד ניצלו מן הקטרוג? חז"ל מגלים לנו כי היה זה‬
‫בזכות מסירות נפשם של ישראל‪ ,‬וכמובא בגמרא (ראה‬
‫סוטה לז‪ ,‬א)‪ ,‬שכאשר מסרו ישראל עצמם להיכנס לים‬
‫במסירות נפש‪ ,‬התבטל הקטרוג‪.‬‬
‫ובזה לימדונו יסוד גדול בדרכי ההנהגה של הקב"ה‪ ,‬כי במקום‬
‫שיש מסירות נפש לעשות את רצון ה' ‪ -‬מתבטלים כל המקטרגים‪.‬‬
‫וזאת‪ ,‬לפי ששורש מסירות הנפש הוא ביטול העצמיות בבחינת‬
‫"אין"‪ ,‬כאשר אדם מצהיר במעשה זה שאין "אני"‪ ,‬ויש רק רצון‬
‫ה' יתברך‪ .‬וכאשר האדם מחשיב עצמו ל"אין" לפני ה' יתברך‪,‬‬
‫והוא כבלתי קיים בעיני עצמו‪ ,‬הרי כך נקבע מעמדו הרוחני מול‬
‫המקטרגים‪ ,‬ואין למקטרגים על מי לקטרג!‬
‫יתירה מכך‪ ,‬משל למה הדבר דומה? לגוזל זעיר המצליח להיכנס‬
‫תחת כנפי אמו בטרם יגיע אויבו‪ ,‬הרי נעשה הוא באותה שעה‬
‫כמאוחד עמה ואינו חושש מפניהם של הטורפים‪ .‬כך הוא גם‬
‫במי שמוסר נפשו לבורא יתברך‪ ,‬בעת שמבטל עצמו לפני רצון ה'‬
‫יתברך‪ ,‬מתקיים בו מאמר רבותינו (ראה זוהר ח"ב‪ ,‬דף ס‪ ,‬א)‪" :‬קודשא‬
‫שאל את הרב‬
‫בריך הוא וישראל ואורייתא חד הוא"‪ ,‬ושוב אין לו לחשוש מפניו‬
‫של איש‪...‬‬
‫ֹאמר ה' ֶאל מ ֶֹׁשה‪ַ ,‬מה ִּת ְצ ַעק‬
‫ובזה יבואר הכתוב (שמות יד‪ ,‬טו)‪" :‬וַ ּי ֶ‬
‫ֵאלָ י‪ּ ,‬דַ ּבֵ ר ֶאל ּבְ נֵ י יִ ְׂשרָ ֵאל וְ יִ ָּסעּו"‪ .‬כי הנה‪ ,‬מלשון זו משתמעת מעין‬
‫טענה על משה רבנו‪ ,‬מדוע הוא מתפלל? הלא יש לו לדבר אל‬
‫בני ישראל ויסעו‪ .‬ולכאורה קשה‪ ,‬הלא בוודאי שהיה לו להתפלל‬
‫בעת צרת ישראל‪ ,‬ולכאורה היה צריך הקדוש ברוך הוא לומר לו‬
‫שתפילתו התקבלה ולכן "דבר אל בני ישראל ויסעו"‪,‬‬
‫ומדוע אמר לו הקב"ה‪" :‬מה תצעק אלי" – כאילו‬
‫כביכול אין מקום לתפילתו?‬
‫אולם על פי האמור יובן‪ ,‬כי כך אמר לו הקב"ה‬
‫למשה‪ :‬מה תצעק אלי? הלא תפילתך אינה מתקבלת‬
‫עקב הקטרוג הגדול שיש על ישראל‪ ,‬ולעת כזאת רק‬
‫מסירות נפש יכולה לבטל את כל הקטרוגים‪ ,‬ולפיכך‬
‫"דבר אל בני ישראל ויסעו!" כי כאשר יסעו ישראל‬
‫אל תוך הים במסירות נפש‪ ,‬מתוך התבטלות לרצון ה'‬
‫וללא חשבונות עצמיים‪ ,‬גם הקטרוג הגדול ביותר אשר‬
‫אין בכוח התפילה והצעקה לבטלו ‪ -‬יתבטל!‬
‫***‬
‫וזהו סוד ההצלחה בחיים‪ ,‬שבכל קושי וניסיון ישאל האדם את‬
‫עצמו‪" :‬מה רצון ה' ממני לעת שכזאת?"‪ ,‬ובהבינו על פי תורת ה'‬
‫מה מוטל עליו לעשות – יתנהג על פי רצונו יתברך‪ ,‬מתוך ביטול‬
‫העצמיות‪ ,‬ומסירת עצמו וכל אשר לו ביד ה' יתברך שיעשה בו‬
‫כרצונו‪ .‬או אז תפעל בו מידת החסד‪ ,‬ויקבל לפנים משורת הדין‬
‫ּבֹוט ַח‬
‫– גם מה שלא מגיע לו‪ .‬בסוד הכתוב (תהלים לב‪ ,‬י)‪" :‬וְ ַה ֵ‬
‫ּבַ ה' – ֶח ֶסד יְ סֹובְ בֶ ּנּו"‪ .‬שאם אינו בוטח בה' ואינו מדביק עצמו‬
‫בו‪ ,‬הנהגת הדין פועלת עמו על פי מידת האמת‪ ,‬ומה שלא מגיע‬
‫לו‪ ,‬אינו מקבל‪ .‬אבל הבוטח בבוראו ודבק בו במסירות נפש‪ ,‬זוכה‬
‫לחסדים גדולים‪ ,‬לפנים משורת הדין‪ ,‬המקיפים אותו מכל צדדיו‪,‬‬
‫"ח ֶסד יְ סֹובְ בֶ ּנּו"‪.‬‬
‫וזהו ֶ‬
‫מתוך 'הגדה של פסח' עם פירוש הרב זמיר כהן שיצאה כעת לאור‬
‫‪2‬‬
‫ה‬
‫להנותאםמ עדיף לא‬
‫ה‬
‫עולם הזה?‬
‫‪4‬‬
‫‪6‬‬
‫נאמנו‬
‫ת משתלמת‬
‫סי‬
‫פולירי צדיקים‬
‫לדים‬
‫מאת הרב אברהם יוסף‪ ,‬רב העיר חולון‬
‫האם לאשכנזיה שנישאה לספרדי‬
‫מותר לאכול קטניות בפסח?‬
‫ספרדי שהתחתן עם אשכנזיה שבבית‬
‫הוריה לא אכלו קטניות בפסח‪ ,‬ראוי‬
‫לייעץ לה לעשות התרת נדרים כדי‬
‫שתוכל לאכול קטניות ככל בני הבית‪.‬‬
‫וכיוון שהבנים הולכים אחרי האב‬
‫(ובוודאי אין לאישה כוונה לחזור לבית‬
‫הוריה) וודאי שמותר להם לאכול‬
‫קטניות‪ ,‬ואיך היא תבשל ולא תאכל?‬
‫לעומת זאת‪ ,‬אשכנזי שהתחתן עם‬
‫ספרדיה‪ ,‬אין לאישה לבשל בביתם‬
‫קטניות‪ .‬ואם היא נמצאת בבית הוריה‬
‫או בבית חברים האוכלים קטניות‪,‬‬
‫מותר לה לאכול שם קטניות‪ ,‬אך בעלה‬
‫ובניה אינם רשאים‪.‬‬
‫במ‬
‫המפו לון‬
‫אר‬
‫שביעי של פסח באווירה משפחתית‬
‫ים דני‬
‫א‬
‫המ ל‬
‫לח‬
‫בהשתתפות מרצי הידברות‬
‫שביעי‬
‫של פסח‬
‫לפרטים ולהרשמה חייגו >>‬
‫חמישי ‪-‬מוצ”ש | כ’‪-‬כ”ב ניסן תשע”ו | ‪28-30/4/16‬‬
‫‪073-2221270‬‬
‫חדרים‬
‫אחרונים‬
‫הזדרזו‬
‫להירשם!‬
‫אפשרות לימי‬
‫חול המועד‬
‫היהודי החושב‬
‫האם עדיף לא להנות מהעולם הזה?‬
‫מאת דניאל בלס‬
‫האם אדם שנהנה מהעולם הזה‪ ,‬מנכים לו מזכויותיו?‬
‫בתאל שואלת‪" :‬שלום‪ .‬ירדנו לעולם כדי לקיים‬
‫מצוות ולעבוד את ה'‪ .‬האם פירוש הדבר שכאשר‬
‫אדם הולך לטייל ולראות נחלים או נופים‪ ,‬זה מנכה‬
‫לו מזכויותיו בעולם הבא? כלומר‪ ,‬האם על פי התורה‬
‫צריך האדם להפחית מההנאות בעולם הזה ולא ללכת‬
‫לטייל וכו'‪ ,‬ואם כן‪ ,‬מה יעשה למשל אדם ששומע‬
‫מוזיקה או מנגן‪ ,‬ובלעדיהם יהיה מדוכא? בתודה"‪.‬‬
‫***‬
‫שלום וברכה בתאל‪ ,‬ותודה על שאלתך‪.‬‬
‫אם ה' לא היה רוצה שנהנה מעולמו‪ ,‬הוא לא היה‬
‫בורא עולם יפה כל כך‪ ,‬ולא היה מבקש מאיתנו לברך‬
‫על ההנאות הרבות שנתן לנו‪" :‬ואכלת ושבעת וברכת‬
‫את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך" (דברים‬
‫ח‪ ,‬י)‪.‬‬
‫זו אחת הסיבות לכך שהנזיר היה צריך לתת קורבן‬
‫חטאת בסוף ימי נזירותו (תענית יא‪ ,‬עמוד א)‪ ,‬משום‬
‫ש"שציער עצמו מן היין"‪.‬‬
‫ה' ברא יופי וריח וטעם בעולם כדי שנהנה מהם‪,‬‬
‫ונוכל להתחזק בזכותם באמונה ובמצוות‪ .‬היהדות‬
‫אינה מבקשת לבטל את הנאות העולם הזה‪ ,‬אלא‬
‫מדריכה לכוון אותם‪.‬‬
‫הביטוי "מנכים לו מזכויותיו" נאמר ביחס למקרים‬
‫מיוחדים שבהם נעשה לאדם נס הצלה משמים‪,‬‬
‫כאשר הוא הכניס את עצמו למקום סכנה‪ ,‬שאליו לא‬
‫היה אמור להיכנס‪ .‬במקרים אלה אמרו חז"ל שאסור‬
‫לאדם לסמוך על הנס‪ ,‬כי גם כאשר הוא ניצל מסכנה‬
‫ מנכים לו מזכויותיו (שבת דף לב‪ ,‬א)‪.‬‬‫אולם הנאות העולם הן חיוביות במידה שהאדם‬
‫משתמש בהם בצורה חיובית על פי התורה‪ .‬ה' יתברך‬
‫רוצה שאדם יהנה מטעם וריח נפלאים שברא בעולמו‪,‬‬
‫ויברך עליהם את הברכות שנועדו להודות עליהם‪ ,‬כי‬
‫בכך מקיים האדם מצוות‪ .‬ואז‪ ,‬לא רק שלא מנכים לו‬
‫מזכויותיו‪ ,‬אלא אף מוסיפים לאדם זכויות! אך דבר זה‬
‫תלוי במחשבה‪ .‬כי יש אדם שאוכל ושותה כדי להנות‪,‬‬
‫ויש אדם שאוכל ושותה כדי שיהיה לו כח לעבוד את‬
‫בוראו באהבה‪ ,‬ואז אכילתו ושתייתו הופכים למצווה‪.‬‬
‫באופן זה מסוגל הצדיק לקדש את החומר‪ .‬גם כאשר‬
‫אדם שומע מוסיקה או יוצא לטייל‪ ,‬אם הוא עושה‬
‫זאת להרגיע את נפשו ולחדש את כוחותיו כדי שיהיה‬
‫לו ללמוד תורה ולקיים את מצוות הבורא בשמחה‬
‫ אז הרי שהנאותיו חיוביות‪ ,‬כי הן אמצעי לעבודת‬‫הבורא‪.‬‬
‫המשך בעמוד ‪...5‬‬
‫על סדר היום‬
‫מאת הרב שי עמר‬
‫הלכות חול המועד‬
‫מה מותר ומה אסור לעשות בחול המועד?‬
‫ימי חול המועד‬
‫כתוב בתורה בפרשת אמור (ויקרא כג‪ ,‬ב) "אלה‬
‫מועדי ה' מקראי קדש אשר תיקראו אותם במועדם"‬
‫ודרשו חז"ל שפסוק זה מדבר על ימי חול המועד‪.‬‬
‫ימי חול המועד נקראים מקראי קודש‪ ,‬כיון שגם‬
‫בהם יש קדושת הימים הטובים‪ ,‬וכמו שאנחנו‬
‫אומרים בתפילת מוסף של חול המועד‪" :‬את יום‬
‫מקרא קודש הזה"‪.‬‬
‫מצות שמחה במועד‬
‫כמו שיש מצות שמחת יום טוב ‪ ,‬כך גם בחול‬
‫המועד יש מצות שמחת החג‪ .‬וכמו שכתב הרמב"ם‬
‫בהלכות יום טוב‪" :‬שבעת ימי הפסח ושמונת ימי‬
‫החג עם שאר ימים טובים כולם אסורים בהספד‬
‫שימי לב‬
‫אל הנשמה‪...‬‬
‫טיסת אביב‬
‫לאוקראינה‬
‫ותענית וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב‪ ,‬הוא‬
‫ובניו ואשתו ובני ביתו וכל הנילוים אליו‪ .‬שנאמר‬
‫ושמחת בחגיך וגו'‪ ,‬אף על פי שמחה האמורה כאן‬
‫היא קרבן שלמים‪ ,‬יש בכלל אותה שמחה לשמוח‬
‫הוא ובנין ובני ביתו כל אחד ואחד כראוי לו"‪.‬‬
‫הגבלת מלאכה במועד‬
‫אמרו חז"ל שגם ימי חול המועד אסורים בעשיית‬
‫מלאכה‪ ,‬וכמו שדרש רבי עקיבא מהפסוק‪" :‬אלה‬
‫מועדי ה' אשר תיקראו אותם במועדם" ‪ -‬שחול‬
‫המועד נקרא קודש ללמד שאסור לעשות בו מלאכה‬
‫כמו שאסור לעשות מלאכה ביום טוב‪ .‬אלא שביום‬
‫טוב נאמר 'עצרת הוא כל מלאכת עבודה לא תעשו'‪,‬‬
‫כלומר שדווקא יום טוב אסור בכל מלאכה כמו‬
‫בשבת‪ ,‬חוץ ממלאכת אוכל נפש‪ .‬ואילו ימי חול‬
‫המועד‪ ,‬אף על פי שיש בהם קדושה‪ ,‬יש מלאכות‬
‫המותרות בהן ויש מלאכות האסורות‪ .‬והוסיף‬
‫הרמב"ם וכתב‪" :‬חול של מועד ‪ ,‬אף על פי שלא‬
‫נאמר בו שבתון הואיל וקרא מקרא קודש והרי הוא‬
‫זמן חגיגה במקדש‪ ,‬אסור בעשיית מלאכה כדי שלא‬
‫יהיה כשאר ימי החול שאין בהם קדושה כלל"‪.‬‬
‫האם מותר לתקן מזגן ומאורר או תנור חימום‬
‫בחול המועד?‬
‫מותר לתקן אותם במועד אם יש בהם צורך‪ ,‬כיון‬
‫שדברים אלו נחשבים לצרכי הגוף‪.‬‬
‫מה דין תיקון מכונית בחול המועד?‬
‫מותר לתקן מכונית בחול המועד אפילו מעשה‬
‫אומן‪ ,‬אם יש בתיקון צורך המועד‪ ,‬כגון‪ :‬צורך אוכל‬
‫נפש‪ ,‬להביא מהחנות מוצרי מזון‪ .‬אבל אם אין צורך‬
‫המועד‪ ,‬אין לתקן המכונית‪ .‬לכן להחליף גלגל מותר‪,‬‬
‫אבל לתקן את הגלגל הרזרבי אסור כשאין בו צורך‬
‫המועד‪.‬‬
‫בשנה שעברה הגעתי לביקור בחול המועד סוכות‬
‫אצל חמותי שגרה לבדה ואינה בונה סוכה‪ ,‬ואני ובני‬
‫הגדול בנינו סוכה בחול המועד‪ .‬האם עשינו כהלכה?‬
‫מותר לבנות סוכה בחול המועד סוכות‪ ,‬ויש‬
‫מהפוסקים שדעתם להתיר אפילו מעשה אומן‪.‬‬
‫אמנם לפרק את הסוכה יש להמנע‪ ,‬אלא בתנאי שזה‬
‫נובע מחשש גנבים או מקילקול מי גשמים‪.‬‬
‫האם מותר ללמוד שיעורי נהיגה בימים אלו?‬
‫אין לקבוע שיעורי נהיגה בימים אלו‪ ,‬אלא אם כן‬
‫דחית השיעור לאחר חול המועד תגרום לו הפסד‬
‫ממש‪.‬‬
‫האם יש למנוע מילדים לצייר להנאתם או לעשות‬
‫שיעורי בית בחול המועד משום דין כתיבה במועד?‬
‫יש להתיר לילדים לכתוב בחול המועד‪ ,‬הן שיעורי‬
‫בית או ציורים‪ ,‬כיון שיש להם בזה צורך המועד‪.‬‬
‫להזמנת הרצאות של הרב בתחומים שונים‪:‬‬
‫‪ 073-2221290‬לשאלות נוספות‪054-8448909 :‬‬
‫הטיסה המרגשת‬
‫לאוקראינה עם הידברות‬
‫בהשתתפות‬
‫הרבנית חדווה לוי שמעון פרץ‬
‫הרב‬
‫הרבי מברדיטשוב | הבעל שם טוב הקדוש‬
‫ר' נתן מברסלב | ר' נחמן מאומן‬
‫‪ 3‬ימים‬
‫‪5.6.2016 - 7.6.2016‬‬
‫כ"ח אייר כ"ט אייר א' סיון‬
‫‪073-222-1-202‬‬
‫הצטרפי עוד היום!‬
‫מס' המקומות מוגבל!‬
‫ארכיאולוגיה תנ"כית‬
‫מאת הרב זמיר כהן‬
‫כשמצרים תבעה את ישראל‪:‬‬
‫החזירו את הזהב והכסף!‬
‫לפני כשלושים שנה ביקשו המצרים לתבוע את עם ישראל‬
‫על כלי הכסף והזהב ששאלו ביציאת מצרים ולא החזירו‪ .‬כבר‬
‫בימי בית שני העלו המצרים את הטענה הזו – אך נאלצו לסגת‬
‫בבושת פנים‬
‫ׂ ָמלֹת‏" (שמות‬
‫ָהב ּו ְש‬
‫ֶסף ו ְּכ ֵלי ז ָ‬
‫"ַו ִּי ְׁשאֲל ּו ִמ ִּמ ְצ ַריִם ְּכ ֵלי כ ֶ‬
‫יב‪ ,‬לה)‪ .‬כלים וחפצי נוי‪ ,‬מזהב ומתכות יקרות ממצרים‬
‫העתיקה‪ .‬עשויים גם מאבני מלכיט וקרנליאן היקרות‪,‬‬
‫המוזכרות בפירוש בפפירוס איפוור‪ ,‬שקונן על כך‬
‫שהשפחות לקחו חפצים כאלה‪.‬‬
‫הקוזק הנגזל‬
‫מעל גלי האתר ב"קול ישראל" בערבית‪ ,‬מיהר להשיב‬
‫מי היה מאמין שהדים מהויכוח שניטש בין חכמי לתביעה המצרית‪ .‬לדבריו‪ ,‬אם מצרים מעלה את‬
‫ישראל למצרים בימי בית המקדש השני‪ ,‬ישמעו הנושא‪ ,‬ישראל מוכנה לעשות עימם חשבון פשוט‪:‬‬
‫לאחר אלפיים שנה מעל גבי העיתונות המצרית?‬
‫"בני ישראל עבדו אצל פרעה עבודת פרך במשך ‪280‬‬
‫בשנת ‪ 1986‬נזכרו המצרים בחוב כספי ענק שנה ולא קיבלו על כך כל שכר‪ .‬והלא מלבד הגברים‪ ,‬באו בני מצרים לדון עם ישראל לפני אלכסנדרוס‬
‫שישראל כביכול חייבת להם‪ ,‬בשווי הזהב שהוציאו פרעה גייס לעבודה זו גם את הנשים‪ ,‬כך שמספרם מוקדון‪ .‬אמרו לו‪ :‬הרי הוא אומר [בתורה] 'וה' נָ ַתן‬
‫בני ישראל ממצרים בימי הפרעונים‪ ,‬כאשר שאלו מן של העובדים היה מאות אלפים‪ .‬אז אנא מר בהג'ת‬
‫ֶאת ֵחן ָה ָעם ּבְ ֵעינֵ י ִמ ְצרַ יִ ם וַ ּיַ ְׁש ִאלּום'‪ .‬תנו לנו כסף‬
‫שכניהם המצרים כלי כסף וזהב‪ .‬ככתוב‪:‬‬
‫הנכבד‪ ,‬שב וחשב נא את השכר שחייבת מצרים לבני וזהב שנטלתם ממנו [ממצרים]!‬
‫ּובְ נֵ י‪-‬יִ ְׂשרָ ֵאל‪ ...‬וַ ּיִ ְׁש ֲאלּו ִמ ִּמ ְצרַ יִ ם ּכְ לֵ י כֶ ֶסף ּוכְ לֵ י זָ ָהב ישראל עבור עבודתם‪ ,‬ואל תשכח להוסיף על כך‬
‫אמר גביהא בן פסיסא לחכמים‪ :‬תנו‬
‫ּוׂש ָמֹלת‪.‬‬
‫ְ‬
‫גם את חוב הלנת השכר לתקופה של‬
‫לי רשות ואלך ואדון עמהן לפני‬
‫וה' נָ ַתן ֶאת ֵחן ָה ָעם ּבְ ֵעינֵ י ִמ ְצרַ יִ ם וַ ּיַ ְׁש ִאלּום‪ .‬שלושת אלפים שנה‪ .‬וכשתגמור‬
‫אלכסנדרוס‪ ,‬אם ינצחוני אמרו להם‪:‬‬
‫וַ יְ נַ ְּצלּו ֶאת ִמ ְצרָ יִ ם‪.‬‬
‫את החשבון המדויק‪ ,‬פעל אצל‬
‫הדיוט שבנו נצחתם‪ .‬ואם אני אנצח‬
‫העיתונות המצרית הטילה את ההתחשבנות על ממשלתך שתחזיר לנו את העודף"‪.‬‬
‫אותם‪ ,‬אמרו להם‪ :‬תורת משה רבינו‬
‫הסופר המצרי אחמד בהג'ת‪ ,‬מחבר הספר "משה‬
‫***‬
‫נצחתכם‪.‬‬
‫ופרעה"‪ ,‬הידוע כמומחה לתקופה התנכי"ת‪ .‬בהג'ת‬
‫ככל הנראה‪ ,‬תשובה מאלפת זו‬
‫נתנו לו רשות‪ ,‬והלך ודן עמהן‪.‬‬
‫נטל על עצמו את המשימה ברצינות רבה והקדיש לא הגיעה לאזנם של המצרים‪.‬‬
‫אמר להם‪ :‬מהיכן אתם מביאין‬
‫בשנת ‪ 2003‬חודשה התביעה‬
‫ראיה?‬
‫המצרית‪ .‬ד"ר נביל חילמי‪,‬‬
‫אמרו לו‪ :‬מן התורה‪.‬‬
‫למשפטים‬
‫הפקולטה‬
‫דיקן‬
‫אמר להן‪ :‬אף אני לא אביא לכם‬
‫באוניברסיטת אל‪-‬זקאזיק‪,‬‬
‫ראיה אלא מן התורה‪ ,‬שנאמר‪:‬‬
‫יחד עם קבוצה של מצרים‬
‫'ּומֹושב ְּבנֵ י יִ ְשׂרָ ֵאל ֲא ׁ ֶשר יָ ׁ ְשבּו‬
‫ַׁ‬
‫מתוך ספרו החדש של הרב זמיר כהן‪,‬‬
‫המתגוררים בשוויץ‪ ,‬גיבש‬
‫ֹלשים ׁ ָשנָ ה וְ ַארְ ַּבע‬
‫ְּב ִמ ְצרָ יִ ם ׁ ְש ׁ ִ‬
‫"ארכיאולוגיה תנ"כית"‬
‫תביעת ענק נגד "היהודים"‪.‬‬
‫ֵמאֹות ׁ ָשנָ ה'‪ .‬תנו לנו שכר עבודה‬
‫בראיון לשבועון המצרי "אל‪-‬‬
‫של ששים רבוא ששעבדתם‬
‫אהראם אל‪-‬ערבי" אמר ד"ר חילמי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬במצרים שלושים שנה וארבע מאות שנה‪...‬‬
‫כי הוא וחבריו פתחו "את התיק של מה שמכונה‬
‫אמרו לו‪ :‬תנו לנו זמן שלושה ימים‪.‬‬
‫‪CC SA BY Hans Ollermann‬‬
‫'היציאה הגדולה של היהודים ממצרים בתקופת‬
‫נתן להם זמן‪ .‬בדקו ולא מצאו תשובה‪ .‬מיד הניחו‬
‫ימים ארוכים לבירור בגנזכים עתיקים‪ .‬מהמידע הפרעונים'‪ .‬אז הם גנבו מהמצרים הפרעונים זהב‪ ,‬שדותיהן כשהן זרועות וכרמיהן כשהן נטועות‪,‬‬
‫שמצא עולה‪ ,‬לטענתו‪ ,‬כי בני ישראל הוציאו ממצרים תכשיטים‪ ,‬כלי בישול‪ ,‬תכשיטי כסף‪ ,‬בגדים ועוד וברחו‪ .‬ואותה שנה שביעית היתה"‪.‬‬
‫זהב טהור במשקל רב מאוד‪ .‬שלטונות מצרים לא ויצאו באישון ליל ממצרים עם כל העושר הזה‬
‫את הספר 'ארכיאולוגיה תנ"כית' ניתן לרכוש‬
‫הצליחו להחרים זאת מהם משום שיציאתם הייתה שכיום לא יסולא בפז‪ ...‬למצרים הגיע בשם הקבוצה‬
‫דרך הידברות שופס ‪073-2221250‬‬
‫חפוזה ומלווה בניסים ונפלאות‪ .‬לדעתו המחסור ד"ר גמיל יכן‪ ,‬סגן נשיא הקהילה המצרית בשוויץ‬
‫או בחנויות הספרים המובחרות‬
‫בכמות כזאת של זהב ערער את כלכלת מצרים כדי לאסוף מידע‪ .‬הקמנו צוות משפטי כדי להכין‬
‫ובמרוצת הזמן אף הביא להתפוררותה של הממלכה‪ .‬את העימות המשפטי הנדרש במטרה להשיב את‬
‫במאמר שפרסם מברך בהג'ת את עם ישראל מה שגנבו היהודים מזמן ושלא יתכן שתחול עליו‬
‫לרגל חג הפסח‪ ,‬ומציין כי היה צריך לאמץ חג זה התיישנות‪ ...‬הסיפור מבוסס על מה שנאמר בתורה‪.‬‬
‫כחגה של האנושות‬
‫ניתן למצוא זאת בספר‬
‫כולה משום שפרעה‬
‫שמות ‪ ,35‬פסוקים ‪ 12‬עד‬
‫היה שליט אכזר‪,‬‬
‫‪"...36‬‬
‫רודה ועושק‪" .‬אבל"‪,‬‬
‫את שוויו כיום של‬
‫טוען בהג'ת‪" ,‬בני‬
‫הזהב שנלקח הוא העריך‬
‫ישראל נטלו עמם‬
‫כך‪:‬‬
‫את ביזת מצרים‪...‬‬
‫ערך‬
‫שווה‬
‫"‪...‬‬
‫‪CC SA BY Hans Ollermann‬‬
‫ולדעתנו חוב הוא‬
‫ל‪ 1,125,898,240-‬טון‬
‫חוב‪ ,‬כך שישראל‬
‫זהב‪ ...‬החוב גדול מאוד‪...‬‬
‫חייבת לשלמו לאוצר‬
‫יש לחשב את השווי‬
‫המצרי היום‪ .‬אמנם‬
‫המדויק בהתאם לידע‬
‫(ל ִּפיס ַלזו ִּלי)‬
‫עיטורי נוי ותכשיטים מאבן תכלת ַ‬
‫בלי ריבית‪ ,‬משום‬
‫שיאסף ולאחר מכן‬
‫ממצרים העתיקה‪ .‬פפירוס‏איפוור ציין כי השפחות‬
‫אסורה‬
‫שהריבית‬
‫להגיש תביעה משפטית‬
‫‏לקחו מהמצריות חפצים מעין אלה‪.‬‏‬
‫על פי האיסלאם‪.‬‬
‫נגד כל יהודי העולם‪ ,‬ונגד‬
‫אל לישראל לשכוח‬
‫יהודי ישראל במיוחד‪ ,‬כדי‬
‫בעניין זה את הכתוב 'עוון אבות על בנים'‪ ".‬שישלמו למצרים את החוב המופיע בתורה‪".‬‬
‫מסקנותיו של מר בהג'ת פורסמו ביומון המצרי‬
‫***‬
‫הרשמי למחצה "אל גומהוריה"‪.‬‬
‫משא ומתן זה עם המצרים אינו דבר חדש‪ ,‬והוא‬
‫ָהב ּו ְשׂ ָמלֹת‏"‬
‫ֶסף ו ְּכ ֵלי ז ָ‬
‫"ַו ִּי ְׁשאֲל ּו ִמ ִּמ ְצ ַריִם ְּכ ֵלי כ ֶ‬
‫שאול מנשה‪ ,‬האחראי על ההסברה למדינות ערב מופיע כבר בתלמוד‪ .‬הנה המעשה‪" :‬פעם אחת‬
‫‪CC BY Einsamer Schütze‬‬
‫להפצת העלון חייגו‪073-2221388 :‬‬
‫עריכה‪ :‬צוריאל גביזון | עריכה גרפית‪ :‬שני מויאל | ניהול תוכן‪ :‬דודו כהן | הפצה ולוגיסטיקה‪ :‬עינב חניה ואתי שמיר‬
‫‪3‬‬
‫סיפורים מהחיים‬
‫חיים ולדר‬
‫נאמנות משתלמת‬
‫עובד מסור ונאמן‪ ,‬מוצא עצמו במלחמת עולם הנמשכת שנים‪ ,‬כנגד‬
‫מפעל מתחרה‪ .‬כשסוף סוף הוא מצליח‪ ,‬הוא מקבל גמול הולם‪ ...‬מכתב‬
‫פיטורין‪ .‬האם הנאמנות משתלמת? את התשובה על כך יקבל ממקום‬
‫בלתי צפוי לחלוטין‪...‬‬
‫מ‬
‫כיוון שהסיפור שלי אירע‬
‫לאחרונה לא אסגיר את כל הפרטים‪ ,‬אך‬
‫זה לא ישנה את עוצמת הסיפור‪.‬‬
‫במשך עשרים שנה עבדתי לפרנסת משפחתי‬
‫בתפקיד ניהולי בכיר במקום עבודה מסוים‪.‬‬
‫כשנכנסתי למקום העבודה הוא היה קטן‬
‫וחסר משמעות‪ .‬בסייעתא דשמיא הצלחתי‬
‫להגדיל ולהרחיב אותו במדיניות של שיווק‬
‫אפקטיבי‪ ,‬חיבור עם גורמים מקצועיים‪ ,‬מחירים‬
‫אטרקטיביים שהתאפשרו על ידי ייעול המערכת‬
‫והפחתת עלויות‪.‬‬
‫וכמו כמעט בכל מקום עבודה‪ ,‬אחד מהנושאים‬
‫העומדים על הפרק הוא התמודדות עם מתחרים‪.‬‬
‫בתחילה זו לא הייתה בעיה‪ ,‬כי אף אחד לא שם‬
‫לב אלינו‪ .‬אך ככל שהתחלנו לגדול‪ ,‬החלו אחרים‬
‫לחשוש מפנינו ולנסות להצר את צעדינו‪.‬‬
‫כעשר שנים לאחר שנכנסתי לתפקידי‪ ,‬הפכה‬
‫התחרות למעין מלחמה מצד אחד המתחרים‬
‫הקשים שלנו‪ .‬מבחינתי זו הייתה התמודדות‬
‫עסקית‪ ,‬אבל הבוס שלי‪ ,‬בעל המפעל לקח את זה‬
‫באופן אישי‪.‬‬
‫ניסיתי להרגיעו‪ ,‬אך הוא עשה כמה פעולות די‬
‫אישיות שגרמו לצד השני לעשות כמה פעולות‬
‫אישיות והתחרות עברה מהר מאד‪ ,‬מפסים‬
‫עסקיים לאישיים‪.‬‬
‫כשיש מלחמה אישית ואמוציונאלית‪ ,‬הסיפור‬
‫כבר לא על כסף כי אם על כבוד‪ .‬וכשזה קורה –‬
‫אנשים מוכנים להפסיד כסף‪ ,‬הרבה כסף ולעתים‬
‫את כל הכסף שלהם כדי להרוס את מתחריהם‪.‬‬
‫אני הייתי שם כדי לנסות לעצור את בעל‬
‫החברה ממהלכים שגויים ובלתי עסקיים‪ ,‬אך‬
‫בסופו של יום הוא היה הבוס ואני הייתי צריך‬
‫לבצע את הוראותיו‪.‬‬
‫מכיוון שנאמנות היא קו מרכזי באופי שלי‪,‬‬
‫עשיתי את זה עם כל הלב‪ .‬לחמתי במתחרים‬
‫בצורה אפקטיבית‪ ,‬מצאתי את נקודות החולשה‬
‫שלהם ודאגתי להדגיש זאת ובד בבד לחזקן אצלנו‪.‬‬
‫למעשה הייתי חוד החנית בתחרות הלא–פשוטה‬
‫שהתנהלה בין החברות ולמען האמת – בין‬
‫בעליהן‪.‬‬
‫לא פעם הייתי עצמי מטרה לפגיעה‪ ,‬כי בצד‬
‫השני הבינו מי החייל של הבוס‪ .‬היו אלה ימים לא‬
‫פשוטים‪ ,‬שבהם הייתי צריך לתמרן בין רצונו של‬
‫הבוס להילחם לבין טובתו כדי שלא יפסיד מכך‪.‬‬
‫***‬
‫קרוב לעשר שנים הייתי בתוך המלחמה הזו‬
‫וראיתי‪ ,‬איך שני הצדדים פשוט מפסידים בגלל‬
‫הלהט שלהם לנצח זה את זה‪ .‬אני חייב לומר‬
‫שהמלחמה הזו חלחלה גם אלי‪ ,‬לא רק מבחינת‬
‫הסבל‪ ,‬הלחץ והעבודה הסיזיפית‪ ,‬אלא גם מבחינת‬
‫ההזדהות שלי עם הבוס שלי ואפילו בעוצמת‬
‫הכעס והשנאה‪.‬‬
‫זה לא עשה לי טוב‪ ,‬וגם אם לא הודיתי בזה ביני‬
‫לבין עצמי‪ ,‬הרי שמצד משפחתי החלו להעיר לי‪:‬‬
‫ראה מה קורה לך – זה לא אתה‪ ,‬מעולם לא היית‬
‫איש מלחמה ומדון‪ .‬הדברים נפלו על אוזן אטומה‪.‬‬
‫ומה קורה אם לא כך? בתום עשרים שנות‬
‫שירות נאמן‪ ,‬שמהן עשר שנים שבהן גוייסתי‬
‫למלחמה עקובה‪ ,‬מודיע לי הבוס שהוא מפטר‬
‫אותי‪.‬‬
‫הסיבה‪ :‬הרצון שלו להכניס "כוחות חדשים‬
‫וצעירים"‪" ,‬עייפות החומר" וכל מיני ביטויים‬
‫כאלה‪ .‬לא האמנתי שזה קורה לי‪ .‬לו היה פונה אלי‬
‫לפני כן בטענות או מצביע על כשל כלשהו‪ ,‬מילא‪,‬‬
‫אבל הוא מעולם לא העיר לי (ולדעתי גם לא היה‬
‫לו על מה) וברגע אחד פשוט‪" :‬לך"‪.‬‬
‫ואם לא די בזה‪ ,‬הוא היה קשוח (ולדעתי גם‬
‫עושק) בכל נושא‬
‫ותנאי‬
‫הפיצויים‬
‫הפרישה‪ .‬הייתי מצפה‬
‫ממנו לאיזו שהיא‬
‫הכרת הטוב על התוספת‬
‫לעבודה‬
‫המשמעותית‬
‫הרגילה ועל ההתגייסות‬
‫האישית שלי למלחמותיו‪ ,‬על זה‬
‫שהתלכלכתי בבוץ שהוא יצר ועל‬
‫זה שניקיתי ממנו את הבוץ והגנתי‬
‫עליו בנאמנות כזו‪.‬‬
‫שום כלום‪ .‬הוא אפילו לא נתן‬
‫לי את המינימום שכל עובד מקבל‪.‬‬
‫בשיטות נלוזות הוריד מזכויותיי‬
‫ומהפיצויים שהגיעו לי בטענות שונות‬
‫ומשונות‪ ,‬ובסופו של דבר יצאתי משם‬
‫ברגל שמאל‪ ,‬במצב של התדיינות משפטית‬
‫ובעגמת נפש נוראה‪.‬‬
‫התביישתי להביט בפני משפחתי‪ .‬הם‬
‫לא אמרו לי דבר אך הם היו צריכים להיות‬
‫טיפשים כדי לא לחשוב בלבם‪" :‬מה הוא היה‬
‫צריך את הקלחת הזו"; "מדוע הוא היה צריך‬
‫ללכת עם המלחמה כל כך רחוק ועוד למי"‪.‬‬
‫אני ידעתי רק דבר אחד‪ :‬שהחינוך שקיבלתי‬
‫הוא חינוך ליושר ונאמנות ללא גבול‪ ,‬ושזו דרכי וזו‬
‫אישיותי‪ .‬חשבתי על כך שאיני מתחרט על חלק זה‬
‫באישיותי‪ ,‬להפך‪ ,‬אני גאה בו‪ .‬הכאב היחיד שהיה‬
‫לי הוא על התנהגותו של הבוס‪ .‬הבנתי שיש בני‬
‫אדם שאינם נותנים משקל רב למושג נאמנות‪.‬‬
‫***‬
‫אחרי עשרים שנות עבודה הפכתי למחוסר‬
‫פרנסה‪.‬‬
‫גם כך‪ ,‬קשה בגיל כזה למצוא עבודה‪ ,‬אך דווקא‬
‫דרגתי הגבוהה הייתה לי לרועץ‪ .‬עבודה בכירה‬
‫כשלי אין בנמצא ואילו לעבודה פחותה מזו‪ ,‬גם‬
‫אם הסכמתי להתפשר‪ ,‬אנשים בכירים לא רצו‬
‫תחתם אנשים שהיו בכירים מהם‪ .‬התוצאה – אין‬
‫עבודה‪.‬‬
‫לאחר כמה חודשים‪ ,‬המצב הכלכלי החל להעיק‬
‫ולאחר שנה זו הייתה קטסטרופה‪ .‬בשלב מסוים‬
‫התחלתי לפנות לאנשים שעשיתי להם טובות‬
‫בבקשה פשוטה שיעזרו לי‪ .‬גיליתי שוב שבעולם‬
‫שלנו‪ ,‬יש אנשים מעטים שהם מכירי טובה‪ .‬רבים‬
‫מדי שוכחים את הטובה ומתחמקים‪ ,‬ויש גם‬
‫מיעוט של כפויי טובה‪.‬‬
‫איני יודע איך שרדתי את השנה הזו‪ .‬ניתן לומר‬
‫שהתחזקתי המון ביראת שמים מפני שלא היה לי‬
‫שום דבר אחר להיאחז בו‪ ,‬מלבד האמונה בקב"ה‪.‬‬
‫לאחר כשנה אמר לי אחד מידידי ששמר לי‬
‫אמונים שיש לו רעיון לעבודה טובה‪.‬‬
‫הוא הזכיר את שם החברה המתחרה – זו שבה‬
‫נלחמתי כעשר שנים‪.‬‬
‫"אתה צוחק"‪ ,‬אמרתי‪.‬‬
‫"דווקא לא‪ .‬הבעלים מעונין להיפגש אתך"‪.‬‬
‫הייתי בטוח שזו מהתלה‪ .‬מדוע שבכלל ירצה‬
‫להסתכל עלי אחרי כל מה שעשיתי לו ולחברה‬
‫בבעלותו‪ ,‬אחרי כל המלחמה הזו‪.‬‬
‫החלטתי להגיע לפגישה‪ ,‬כי ממילא לא היה לי‬
‫משהו אחר לעשות‪.‬‬
‫הגעתי למשרד‪ .‬זיהו אותי מיד בהרמת גבה‬
‫או שתיים והפנו אותי לחדר המנהל‪ .‬המתנתי‬
‫מעט כשעובדים בכירים וזוטרים נכנסים ויוצאים‬
‫כדי להציץ עלי כמו בבון בגן החיות ואז נקראתי‬
‫להיכנס פנימה‪.‬‬
‫הבוס הציע לי תה וכיבוד ולאחר מכן דיבר‪:‬‬
‫"ראה נא‪ ,‬אני לא צריך לברר עליך כי אני יודע‬
‫עליך כמעט יותר ממה שאתה יודע על עצמך‪ .‬אני‬
‫לא צריך לשאול אותך מה אתה יודע לעשות כי אני‬
‫יודע מה אתה יודע לעשות"‪.‬‬
‫הוא שתק מעט ואז הוסיף‪' :‬לצערי'‪ .‬ואז הוסיף‪:‬‬
‫אני רוצה רק לענות על השאלה היחידה שנמצאת‬
‫במוחך והיא מדוע אני בכלל חושב עליך כמועמד‬
‫למשרת המנכ"ל החדש שלנו במקום זה שפרש‬
‫לאחרונה לפנסיה‪ ,‬ולא פוטר על ידי"‪ ,‬הדגיש שוב‬
‫בהטעמה‪.‬‬
‫"כדי שתבין מדוע אני רואה בך מועמד ראוי‬
‫ואפילו עדיף‪ ,‬אני חייב לספר לך משהו מן העבר"‪.‬‬
‫והוא פתח וסיפר‪:‬‬
‫***‬
‫"לפני כשבעים שנה‪ ,‬בזמן השואה הארורה‪ ,‬בכפר‬
‫קטן בפולין‪ ,‬נלקחו ‪ 200‬משפחות שהם כל תושבי‬
‫הכפר למחנה השמדה‪.‬‬
‫רגע לפני האקציה פנתה אחת‬
‫המשפחות לשכניה הגויים‬
‫ובקשה מהם בתחנונים‪,‬‬
‫להחביא את שתי בנותיהן‬
‫התאומות בגיל שבע‪.‬‬
‫תמורת הטובה הזו הם‬
‫נתנו להם את כל רכושם‪,‬‬
‫כספם‪ ,‬תכשיטיהם וביתם‬
‫על תכולתו‪ .‬הם הבינו‬
‫שבמקום שלוקחים אותם‬
‫אליו‪ ,‬אין שום משמעות‬
‫לגרוטאות אלה‪.‬‬
‫הגויים נטלו את הכסף וגם את‬
‫הילדות‪ ,‬ובתחילה החביאו אותן‪,‬‬
‫אך מהר מאוד החליטו שההסתרה‬
‫מסכנת אותם‪ ,‬ולכן העבירו את הבנות למנזר‪.‬‬
‫ומבחינתם זו הייתה אצילות גדולה שלא מסרום‬
‫לנאצים‪.‬‬
‫הבנות הללו שהיו תמימות עד מאד‪ ,‬קיבלו ליווי‬
‫צמוד של נזירות שהסבירו להן שההורים שלהן‬
‫השאירו הוראות כיצד לחנכן‪ ,‬והחלו לחנך אותן‬
‫בדרך הנצרות כולל הטבלה לנצרות‪.‬‬
‫כך בילו הבנות את כל ימי המלחמה‪ ,‬וכשזו‬
‫הסתיימה איש לא חשב לפנות למנזר הזה וארכו‬
‫כמה שנים‪ ,‬עד שגילו את עקבותיהן בנס לכשעצמו‪.‬‬
‫הן היו בנות שש עשרה כשהגיעו רבנים ועסקנים‬
‫להוציאן מן המנזר‪ .‬הבנות כמובן התנגדו לצאת‬
‫מפני שחונכו כנוצריות ורק בעזרת בית המשפט‪,‬‬
‫הוכרחו לצאת מן המנזר ומפולין ולהגיע לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬שם הגיעו למוסד מיוחד לבנות פליטות‬
‫מארץ הבכא‪.‬‬
‫בעוד אחת מהן השלימה במהירות עם העובדה‬
‫שהיא יהודייה ולא הייתה לה כל בעיה למסור את‬
‫הצלב ולהתחבר ליהדות‪ .‬הבת השנייה התעקשה‬
‫שהיא נוצרית‪ ,‬שמרה על הצלב שלה מכל משמר‬
‫ונשקה לו בבוקר ובערב‪ .‬כל הניסיונות להסביר לה‬
‫שאינה נוצרייה כי אם יהודייה‪ ,‬עלו בתוהו‪.‬‬
‫הנהלת המוסד פנתה לרב ידוע בשאלה כיצד‬
‫לנהוג עמה‪ .‬הוא הגיע ושוחח אתה כמה דקות‬
‫ולאחר מכן אמר‪ :‬תשאירו אותה כאן‪ ,‬לכו איתה‬
‫בצורה הכי נעימה – עוד תראו שהיא תהיה יהודייה‬
‫למופת"‪.‬‬
‫***‬
‫עברו שנים‪ .‬אחת האחיות גרה בקיבוץ‪ ,‬רחוקה‬
‫מכל דת וממש אתאיסטית‪ .‬ואילו השנייה יהודייה‬
‫חרדית שגידלה דור ישרים מבורך‪ ,‬אנשים‬
‫המקפידים על קלה כבחמורה‪.‬‬
‫"כעת נחש נא‪ ,‬מי מהן היא זו שלא הסכימה‬
‫בשום פנים ואופן להיפרד מהנצרות ומהצלב"?‬
‫שואל בעל המפעל‪.‬‬
‫הנהנתי אליו‪ ,‬ידעתי את התשובה והנחתי‬
‫שהשאלה הייתה רטורית‪" .‬ובכן זו שהחליפה‬
‫אמונתה כמו גרביים‪ ,‬לא התמידה גם באמונה‬
‫היהודית ונטשה את הדת שנים מספר לאחר מכן‪.‬‬
‫ואילו זו שהייתה נאמנה לצלב ולנצרות‪ ,‬בסופו של‬
‫דבר השתכנעה מאין מקורה ומה דורש ממנה בורא‬
‫העולם ונעשתה נאמנה מאין כמותה‪ ,‬לבורא עולם‬
‫ולתורתו"‪.‬‬
‫"אני מכיר את הסיפור כל כך טוב‪ ,‬מפני שהאישה‬
‫הזו היא לא אחרת מאשר אמי"‪.‬‬
‫"כשידידך העלה את שמך‪,‬‬
‫הוא נדחה באופן מיידי על ידי‬
‫עובדיי הבכירים‪ ,‬ב'לא' רבתי‪.‬‬
‫הם סיפרו לי על ההצעה‪,‬‬
‫ממש כמו בדיחה מצחיקה‬
‫בשוליה של ישיבה‬
‫מעייפת‪ .‬כי כמותי‪,‬‬
‫גם הם ידעו היטב‪,‬‬
‫את הצרות שעשית‬
‫לחברתנו‪ .‬למען האמת‪,‬‬
‫אתה יודע היטב כמה נזקים‬
‫גרמת לנו‪ ,‬ואין צורך שאסביר‪.‬‬
‫אך ברגע ששמעתי את השם‪,‬‬
‫אמרתי להם כי זה רעיון מצוין וכי‬
‫אשקול זאת ברצינות"‪.‬‬
‫"הם ישבו המומים ואז סיפרתי להם את הסיפור‬
‫שסיפרתי לך והסברתי להם‪ ,‬כי נאמנות היא מצרך‬
‫יקר‪ ,‬ומבחינתי כל הפעולות שפעלת נגדנו היו‬
‫פעולות חיוביות עבור הבוס שלך‪ ,‬ואתה פשוט‬
‫פעלת מתוך נאמנות למעביד שלך‪ .‬אז נכון שהוא‬
‫לא היה נאמן לך כמו שאתה היית נאמן לו‪ ,‬אבל‬
‫מבחינתי זו הבעיה שלו‪ .‬אני בניגוד אליו‪ ,‬יודע‬
‫להעריך נאמנות ואני אפילו לא צריך לברר‪ ,‬כי אני‬
‫יודע שתהיה נאמן לי‪ ,‬בדיוק כפי שהיית נאמן לו‬
‫– כי כזה טבעך"‪.‬‬
‫***‬
‫זהו הסיפור‪ .‬אני בתפקיד בכיר בחברה מזה‬
‫שנתיים ומצליח מאוד בתפקידי‪ .‬נאמן לגמרי למי‬
‫שהיה היריב הכי קשה שלי כעשר שנים‪ ,‬וכיום הוא‬
‫הבוס החדש שלי‪.‬‬
‫והמסר שלי מכל הסיפור הוא‪ :‬נאמנות היא‬
‫תכונה‪ .‬לעולם לא מפסידים מנאמנות‪ ,‬נאמנות‬
‫לאמונתך‪ ,‬נאמנות למשפחה‪ ,‬נאמנות לחבר‬
‫ונאמנות למקום העבודה‪.‬‬
‫הנאמנות – במוקדם או במאוחר תמיד משתלמת‪.‬‬
‫כך ביאר הרמב"ם את המטרה הנעלה הזו‬
‫(הלכות דעות פרק ג‪ ,‬ה)‪" :‬צריך האדם שיכוון‬
‫כל מעשיו‪ ,‬כולם‪ ,‬כדי לידע את השם ברוך‬
‫הוא‪ ,‬בלבד; ויהיה שבתו וקומו ודיבורו‪ ,‬הכול‬
‫לעומת זה הדבר‪ ...‬וכן כשיאכל וישתה‪ ...‬לא‬
‫ישים על ליבו לעשות דברים הללו‪ ,‬כדי‬
‫ליהנות בלבד‪ ,‬עד שנמצא שאינו אוכל ושותה‬
‫אלא המתוק לחיך‪ ...‬כדי ליהנות; אלא ישים‬
‫על ליבו שיאכל וישתה‪ ,‬כדי להברות גופו‬
‫ואבריו בלבד‪ ...‬מצא המהלך בדרך זו כל‬
‫ימיו כולן‪ ,‬עובד את ה' תמיד‪ ,‬אפילו בשעה‬
‫שנושא ונותן‪ ...‬מפני שמחשבתו בכל‪ ,‬כדי‬
‫שימצא צרכיו עד שיהיה גופו שלם לעבוד‬
‫את ה'"‪.‬‬
‫ולכן‪ ,‬ראוי לאדם שיוצא מידי פעם לטייל‪,‬‬
‫או נהנה מקריאה על פלאי הבריאה‪ ,‬לחזק‬
‫בלבו את המחשבה על הבורא שיצר כל אלה‬
‫בחכמתו ואהבתו הרבה‪ -‬ולהודות עליהם‬
‫תמיד‪ ,‬כי בכך זוכה לאהוב את הקב"ה‪ .‬וכפי‬
‫שכתב הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פרק‬
‫ב‪ ,‬א)‪" :‬והיאך היא הדרך לאהבתו‪ ,‬ויראתו‪:‬‬
‫בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו‬
‫הנפלאים הגדולים‪ ,‬ויראה מהם חכמתו‬
‫שאין לה ערך ולא קץ ‪ -‬מיד הוא אוהב‬
‫ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע‬
‫השם הגדול‪ ,‬כמו שאמר דויד "צמאה נפשי‪,‬‬
‫לאלוקים לא‪-‬ל חי"‪.‬‬
‫מנגד זאת‪ ,‬גם צריך להיזהר מאוד שלא‬
‫להפוך את הטפל לעיקר‪ ,‬ולא להגזים‬
‫בקשריו עם הנאות העולם הזה‪ ,‬ויזכור‬
‫תמיד שהם רק אמצעי ולא המטרה‪ .‬אדם‬
‫שאוכל ושותה בהגזמה‪ ,‬עושה זאת בשביל‬
‫הנאתו האישית‪ ,‬או מי שרודף כבוד וכסף‬
‫ותאוות‪ ,‬מחזק בכך אנוכיות שלילית ומזיקה‬
‫מאוד שהיא ההיפך מרצון הבורא יתברך‪ ,‬ואז‬
‫הנאותיו הן חסרי תועלת‪ ,‬ואף בגדר כפיות‬
‫טובה‪ .‬לא רק שלא יזכה לשמוח בבריאה‬
‫במצב שכזה‪ ,‬אלא אף יחוש ריקנות ורעב‬
‫בלתי נגמר‪ .‬על זאת הזהיר שלמה המלך ע"ה‬
‫באומרו‪" :‬אין אדם מת וחצי תאוותו בידו"‪,‬‬
‫ופירשו חז"ל‪" :‬יש לו מנה מבקש מאתיים‬
‫יש לו מאתיים מבקש ארבע מאות" (קהלת‬
‫רבה א‪ ,‬לד)‪.‬‬
‫המצוות מלמדות אותנו לא רק להודות‬
‫על הנאות העולם הזה‪ ,‬אלא גם כיצד לכוון‬
‫ולהגביל אותן במידה הנכונה והרצויה‪ ,‬ולא‬
‫להגזים בהן‪ .‬רק אז הנאות העולם יהיו לנו‬
‫למנוף בעבודת הבורא יתברך‪ ,‬וירבו את‬
‫זכויותינו‪.‬‬
‫כל ספריו של הסופר הרב חיים ולדר‬
‫בהידברות שופס ‪073-222-1250 -‬‬
‫לכתבות נוספות של דניאל בלס‪ ,‬מוזמנים הקוראים‬
‫לבקר במדור "תורה ומדע" שבאתר הידברות‪.‬‬
‫אלפי נשים בארץ ובעולם מתאחדות להפריש חלה יחד!‬
‫הפרשת חלה עולמית‬
‫יום‬
‫חמישי כ”ז ניסן תשע”ו | ‪5.5.16‬‬
‫סגולה ידועה לפרנסה טובה ולכל הישועות‬
‫לאפות לשבת הראשונה לאחר פסח‬
‫חלה בצורת מפתח‬
‫המשך מעמוד ‪2‬‬
‫האם עדיף‬
‫לא להנות‬
‫מהעולם הזה?‬
‫להצטרפ‬
‫ות או פתיחת מוקד באיזור מגוריך‬
‫התקשרי > ‪073-2221290‬‬
‫סיפורי צדיקים‬
‫פרקי אבות לילדים מאת הרב אברהם אוחיון‬
‫מאת הרב אברהם אוחיון‬
‫ַׁשאי!"‬
‫ָׁשה ֵאינִ י ַר ּ‬
‫"ל ְפנֵי ָה ִא ּ‬
‫ִ‬
‫ש ְל ָחן‪ַ .‬עד‬
‫ֻׁ‬
‫ִהיא ִמ ֲה ָרה ְל ַה ְכנִ יס ֶאת ָמ ָרן ֶאל ֲח ַדר ָהאו ְֹר ִחים וְ ַל ֲער ְֹך ֶאת ַה ּ‬
‫ַש ֶבת‬
‫ֶׁ‬
‫ש ְל ָחן‪ְּ ,‬כֶׁש ָה ַר ָּבנִ ית ִמ ְתי ּ‬
‫ֻׁ‬
‫ַשב ֶאל ַה ּ‬
‫ֵׁ‬
‫יבה וְ ִה ְתי ּ‬
‫ׁש ָ‬
‫ֹאש ַהיְ ִ‬
‫יע ר ׁ‬
‫ְמ ֵה ָרה ִה ִּג ַ‬
‫ׁשוּ ָבה ִל ְד ָב ָריו ֶׁשל ָמ ָרן‬
‫ש ְל ָחן‪ַ ,‬ק ּ‬
‫ֻׁ‬
‫ַאף ִהיא ִּב ְק ֵצה ַה ּ‬
‫ָמרָ ן רֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה ָהיָ ה ַעּמּוד ָה ֵאׁש ֲא ֶׁשר לִ ְפנֵ י‬
‫ַה ַּמ ֲחנֶ ה‪ .‬הּוא ֲא ֶׁשר נִ ּוֵ ט ֶאת ְס ִפינַ ת ַהּיַ ֲהדּות ַה ֲחרֵ דִ ית‬
‫קּופה ְמ ֻסּיֶ ֶמת נִ ֵהל ָמרָ ן‬
‫ּסֹוערִ ים‪ּ .‬בִ ְת ָ‬
‫קּופה ַה ֲ‬
‫ּבְ ֵמי ַה ְּת ָ‬
‫מֹוסד ֶׁש ָּס ָטה ִמּדֶ רֶ ְך ַהּלִ ּמּוד ַה ְּמסּורָ ה‪,‬‬
‫ַמ ֲערָ כָ ה ּכְ נֶ גֶ ד ָ‬
‫וְ ִׁשּלֵ ב לִ ּמּודֵ י חֹל ִעם לִ ּמּודֵ י קֹדֶ ׁש ּבְ ִמ ְסּגֶ רֶ ת יְ ִׁשיבָ ִתית‪.‬‬
‫אׁשי ַהיְ ִׁשיבֹות ּבְ חּוץ לָ ָארֶ ץ‪ֲ ,‬א ֶׁשר‬
‫ֶא ָחד ֵמרָ ֵ‬
‫ָמרָ ן רָ ַחׁש לֹו ַה ֲערָ כָ ה‬
‫מֹוסד‪.‬‬
‫צּומה‪ָּ ,‬ת ַמְך ּגַ ם הּוא ּבַ ֲה ָק ָמתֹו ֶׁשל אֹותֹו ָ‬
‫ֲע ָ‬
‫ׂשֹוח ַח‬
‫ָּומרָ ן‪ֶׁ ,‬ש ָּׁש ַמע ַעל ּכָ ְך‪ֶ ,‬ה ְחלִ יט לִ ְפנֹות ֵאלָ יו ּולְ ֵ‬
‫ִעּמֹו ַעל ּכָ ְך‪.‬‬
‫קּופה נֹודַ ע לְ ָמרָ ן‪ּ ,‬כִ י אֹותֹו רֹאׁש‬
‫וְ ָאכֵ ן‪ּ ,‬כַ ֲעבֹר ְּת ָ‬
‫ירּוׁשלַ יִ ם‪ַ ,‬על ְמנָ ת לִ נְ ּפֹׁש‬
‫יְ ִׁשיבָ ה ַמּגִ ַיע ִמחּוץ לָ ָארֶ ץ לִ ָ‬
‫ּבָ ּה לְ ֶמ ֶׁשְך ּכַ ָּמה יָ ִמים‪.‬‬
‫ׂשֹוח ַח ִעם רֹאׁש‬
‫"יֵ ׁש לְ נַ ֵּצל ֶאת ַה ִהזְ ּדַ ְּמנּות ּולְ ֵ‬
‫ָאמר‬
‫ּמֹוסד"‪ַ ,‬‬
‫ַהיְ ִׁשיבָ ה ַעל ַה ְּפסּול ֶׁשּבַ ֲה ָק ַמת ַה ָ‬
‫רֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה לִ ְמקֹרָ בָ יו‪ .‬הּוא ּבִ ֵּקׁש ֵמ ֶהם ֶׁשּיִ ְּקחּוהּו‬
‫ירּוׁשלַ יִ ם‪ֶ ,‬אל ְמעֹונֹו ֶׁשל רֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה‪.‬‬
‫לִ ָ‬
‫ּכַ ֲעבֹר ָׁש ָעה ֲארֻ ּכָ ה ּדָ רְ כּו רַ גְ לֵ ֶיהם ֶׁשל ָמרָ ן ְּומלַ ּוָ יו‬
‫ַעל ִמ ְפ ַּתן ַחדְ רֹו ֶׁשל רֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה‪ָ .‬מרָ ן נָ ַקׁש ַעל‬
‫ַהּדֶ לֶ ת‪ ,‬וְ זֹו נִ ְפ ְּת ָחה ּבִ ידֵ י ִא ְׁשּתֹו ֶׁשל רֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה‪...‬‬
‫ָהרַ ּבָ נִ ית ִה ְתרַ ּגְ ָׁשה ַעד ָע ְמ ֵקי נִ ְׁש ָמ ָתּה לְ ַמרְ ֵאהּו ֶׁשל‬
‫טּוחה ּכִ י ָמרָ ן ִהּגִ ַיע ּבִ ְמיֻ ָחד ִמּבְ נֵ י‬
‫ָמרָ ן‪ִ .‬היא ָהיְ ָתה ּבְ ָ‬
‫בְ רַ ק‪ַ ,‬על ְמנָ ת לְ בַ ֵּקר ֶאת ּבַ ְעלָ ּה‪ .‬נּו‪ ,‬וְ כִ י ּדָ בָ ר ֶׁשל ָמה‬
‫ּבְ כָ ְך הּוא‪ ,‬לִ זְ ּכֹות לְ בִ ּקּורֹו ֶׁשל ָהרַ ב ַׁשְך?‬
‫ִהיא ִמ ֲהרָ ה לְ ַהכְ נִ יס ֶאת ָמרָ ן ֶאל ֲחדַ ר ָהאֹורְ ִחים‬
‫וְ לַ ֲערְֹך ֶאת ַה ֻּׁשלְ ָחן‪ַ .‬עד ְמ ֵהרָ ה ִהּגִ ַיע רֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה‬
‫וְ ִה ְתיַ ֵּׁשב ֶאל ַה ֻּׁשלְ ָחן‪ּ ,‬כְ ֶׁש ָהרַ ּבָ נִ ית ִמ ְתיַ ֶּׁשבֶ ת ַאף ִהיא‬
‫ּבִ ְק ֵצה ַה ֻּׁשלְ ָחן‪ַ ,‬קּׁשּובָ ה לִ דְ בָ רָ יו ֶׁשל ָמרָ ן‪.‬‬
‫ׂשֹוח ַח ִעם רֹאׁש‬
‫ְמלַ ּוָ יו ֶׁשל ָמרָ ן ִצּפּו לִ ְׁשמ ַֹע אֹותֹו ְמ ֵ‬
‫מֹוסד ָּפסּול‪ ,‬אּולָ ם ָמרָ ן ֹלא ִהזְ ּכִ יר‬
‫ַהיְ ִׁשיבָ ה ַעל אֹותֹו ָ‬
‫ׂשֹוחח ִעם רֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה‪,‬‬
‫ּנֹוׂשא ּכְ לָ ל וְ ִע ָּקר‪ .‬הּוא ַ‬
‫ֶאת ַה ֵ‬
‫נֹוׂש ִאים ֲא ֵחרִ ים לְ גַ ְמרֵ י‪.‬‬
‫ּבְ ֶמ ֶׁשְך ָׁש ָעה ֲארֻ ּכָ ה‪ַ ,‬על ְ‬
‫לְ בַ ּסֹוף ָקם ָמרָ ן וְ נִ ְפרַ ד לְ ָׁשלֹום ֵמרֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה‪,‬‬
‫ּבֵ רַ ְך ּגַ ם ֶאת ָהרַ ּבָ נִ ית‪ַ ,‬על ֶׁש ָּטרְ ָחה לִ כְ בֹודֹו‪ ,‬וְ יָ ָצא ִמן‬
‫ַהּבַ יִ ת‪.‬‬
‫ׂשֹוחח ִעם רֹאׁש ַהיְ ִׁשיבָ ה ַעל‬
‫ּדּוע ֹלא ַ‬
‫"אבָ ל‪ָ ,‬הרַ ב‪ַ ,‬מ ַ‬
‫ֲ‬
‫מֹוסד?!" ָּת ְמהּו ַה ְמלַ ּוִ ים ּבְ לַ ַחׁש‪.‬‬
‫אֹותֹו ָ‬
‫"מה?! וְ כִ י יַ ֲעלֶ ה ַעל ּדַ ְע ְּתכֶ ם‪ֶׁ ,‬ש ֶא ְמ ֶחה ּבְ אֹותֹו רֹאׁש‬
‫ָ‬
‫יְ ִׁשיבָ ה ּבִ ְפנֵ י רַ ְעיָ תֹו?!" ִה ְת ַּפּלֵ א ָמרָ ן‪" ,‬וְ כִ י יֵ ׁש ֶה ֵּתר ּכָ ל‬
‫ֶׁשהּוא לְ כָ ְך?!"‬
‫ֹחֹותיו ֶׁשל ָמרָ ן?!" ָּת ְמהּו ַה ְמלַ ּוִ ים‪,‬‬
‫"ּומה ִעם ּכ ָ‬
‫ָ‬
‫"הֹלא ָהרַ ב נָ ַסע ּבִ ְמיֻ ָחד לְ ֵׁשם ּכָ ְך!"‬
‫ֲ‬
‫"ֹלא! ֹלא!" ָּפ ַסק ָמרָ ן‪" ,‬לִ ְפנֵ י ָה ִא ָּׁשה ֵאינִ י רַ ַּׁשאי!‬
‫לִ ְפנֵ י ָה ִא ָּׁשה ֵאינִ י רַ ַּׁשאי!"‬
‫לרכישת הספר 'מרן הרב שך'‬
‫בהידברות שופס חייגו‪073-222-12-50 :‬‬
‫מה בפרשה?‬
‫החג של הילדים‬
‫ַאּתם‬
‫ַחג ַה ֶּפ ַסח הּוא ַה ַחג ֶׁשּלָ נּו‪ַ ,‬הּיְ לָ דִ ים‪ֶ .‬‬
‫ּדּוע? ַּפרְ עֹה ָהרָ ָׁשע רָ ָצה לְ ַה ְׁש ִמיד ֶאת‬
‫יֹודְ ִעים ַמ ַ‬
‫ַעם יִ ְׂשרָ ֵאל‪ ,‬וְ לָ כֶ ן הּוא ֶה ְחלִ יט לְ ַה ְׁשלִ יְך ֶאת ּכָ ל‬
‫ַהּיְ לָ דִ ים לַ ּיְ אֹור‪ .‬הּוא ֵהבִ ין ֶׁש ַהּכ ַֹח ֶׁשל ַעם יִ ְׂשרָ ֵאל‬
‫ָטמּון קֹדֶ ם ּכֹל ּבַ יְ לָ דִ ים‪ִ .‬אם יֵ ׁש יְ לָ דִ ים – יֵ ׁש‬
‫ֶה ְמ ֵׁשְך לָ ַעם‪.‬‬
‫לָ כֵ ן ּבְ ֶפ ַסח ֲאנַ ְחנּו ּבַ ֶמרְ ּכָ ז‪ּ .‬בְ לֵ יל ַה ֵּסדֶ ר ֲאנַ ְחנּו‬
‫ׁשֹואלִ ים ֶאת ַה ְּׁש ֵאלֹות‪ ,‬וְ יֵ ׁש ְמ ַצּוֶ ה לְ ַס ֵּפר לָ נּו ֶאת‬
‫ֲ‬
‫ִסּפּור יְ ִציַאת ִמ ְצרַ יִ ם‪ּ .‬כָ ְך ּכְ ֶׁש ֲאנַ ְחנּו נִ ְהיֶ ה ּגְ דֹולִ ים‬
‫נְ ַס ֵּפר ּגַ ם ֲאנַ ְחנּו לילדים שלנו‪ּ ,‬בְ ֶעזְ רַ ת ה'‪ֶ ,‬את‬
‫ִסּפּור יְ ִציַאת ִמ ְצרַ יִ ם‪ ,‬וְ נִ ְת ַחּבֵ ר לְ כָ ל ַהּדֹורֹות ֵמָאז‬
‫יְ ִציַאת ִמ ְצרַ יִ ם וְ ַעד ּבִ יָאת ַה ָּמ ִׁש ַיח‪.‬‬
‫ַאל ִּת ְׁשּכְ חּו לָ ֶׁשבֶ ת לְ יַ ד ַאּבָ א‪ ,‬לִ ְׁשאֹל אֹותֹו‬
‫ְׁש ֵאלֹות ַעל יְ ִציַאת ִמ ְצרַ יִ ם וְ כַ ּמּובָ ן – לִ ְמצֹא ֶאת‬
‫יקֹומן‪.‬‬
‫ָה ֲא ִפ ָ‬
‫ֶּפ ַסח ּכָ ֵׁשר וְ ָׂש ֵמ ַח!‬
‫חידה בריבוע‬
‫מאת עוזי קייש‬
‫הערה‪ :‬התשובות בכתיב מלא‬
‫‪.1‬‬
‫‪ .2‬את האפיקומן מוציאים ___ הסעודה‬
‫‪ .3‬אחד מהשינויים שעושים‬
‫בתפילה מפסח והלאה הוא‪:‬‬
‫‪ .4‬נוהגים לקרוא בחודש ניסן‬
‫לאחר התפילה את פרשת ____‬
‫‪ .5‬עשרת המכות היו חרוטים במטה של ____‬
‫מצה שמורה‪-‬משעת ___‬
‫אם פתרתם נכונה את החידון תקבלו בטור המודגש את אחד משני השמות כפי שהזוהר‬
‫קורא למצות שנאפו ביד‪-‬במיוחד לשם אכילתן בליל הסדר ואשר דרושה כוונה בזמן אפיתן‬
‫(מתורגם לעברית)‪ .‬מאכל של ____‬
‫הידעת?!‬
‫בכל ההגדה של פסח מוזכר משה רבינו רק פעם אחת (בציטוט‬
‫פסוק מפיו של רבי יוסי הגלילי)‪ .‬הסיבה לכך? שעם ישראל לא‬
‫יטעה וייחס את גאולת מצרים למשה במקום לקב"ה‪.‬‬
‫רק בריאות‬
‫מאת אליהו שכטר‬
‫עשר עובדות על‬
‫קערת ליל הסדר‬
‫עשר עובדות‬
‫מאת מ‪ .‬כפיר‬
‫מה שמים בקערת ליל הסדר‪ ,‬איך‬
‫עורכים אותה‪ ,‬ואיך הגיעה לשם‬
‫ביצה?‬
‫אלרגיות אביב‬
‫מכירים סביבכם את אלו שכשמגיע האביב‪,‬‬
‫במקום ליהנות מהיופי האביבי‪ ,‬הם מתחילים‬
‫לסבול מעיניים שורפות ודומעות? הם גם‬
‫מתעטשים הרבה ומנוזלים ללא סוף‪ .‬לתופעה‬
‫הזאת קוראים "אלרגית אביב"‪ ,‬והסובלים‬
‫ממנה למעשה סובלים מאלרגיה לפריחה‬
‫האביבית‪ .‬יש שהאלרגיה פורצת אצלם‬
‫כאשר הזית מתחיל לפרוח ויש שיא מופיעה‬
‫עם פריחת האורנים‪ .‬יש אף שטוענים שהם‬
‫סובלים מאלרגיה לקרדית האבק כל השנה‪.‬‬
‫המשותף לכל הסובלים? הם נוטלים "תרופות"‬
‫נוגדות אלרגיה שונות שמצליחות להחליש‬
‫ולו במעט את הסימפטומים‪ ,‬אבל בפועל‬
‫ממשיכים לסבול‪.‬‬
‫מה הן דרכי ההתמודדות הטבעיות עם‬
‫האלרגיה? הרי לא מעשי לשנות מקום מגורים‬
‫לתקופת הפריחה ובכך לפתור את בעית‬
‫האלרגיה‪ .‬כמו כן האבק נמצא בכל מקום‬
‫ואף אם ידאגו לניקיון מוחלט של האבק‬
‫לא ניתן לשלוט בזה באופן מוחלט‪ .‬עוד יש‬
‫לשאול‪ :‬מדוע נגרמת האלרגיה? יש שסובלים‬
‫ממנה כבר מקטנותם ויש שתופעות האלרגיה‬
‫מופיעות אצלם סתם כך באמצע החיים‪ .‬מה‬
‫מביא לכך?‬
‫לרוב התרופות המקובלות הן‪ ,‬בשלב‬
‫ראשון‪ ,‬אנטי היסטמינים שהם בעצם קבוצת‬
‫תרופות שהרעיון שלהם הוא לבטל או לפחות‬
‫למזער את הסימפטומים של האלרגיה‪ .‬אכן‬
‫יש חשיבות בכך שאיכות החיים של הסובל‬
‫משתפרת ולעיתים התרופה אף מצילה אותו‬
‫מסבל נוראי‪ .‬אך לגישה הטבעית יש כיון חשיבה‬
‫שונה‪ ,‬כאשר הנחת היסוד היא שהבעיה אינה‬
‫האלרגן ‪ -‬כלומר אבקני הפרחים או קרדית‬
‫האבק‪ .‬הבעיה האמיתית היא חוסר איזון של‬
‫המערכת החיסונית שתפקידה להגן על הגוף‬
‫מפני גורמים לא רצויים‪ .‬היא נמצאת במעין‬
‫מצב של גירוי‪ ,‬דריכות ורגישות מוגברים‪,‬‬
‫באופן שכאשר האלרגן פוגש אותה ‪ -‬היא‬
‫מזהה אותו כגורם לא רצוי‪ .‬הוא מגרה אותה‬
‫והיא מגיבה אליו באופן מוגזם כשהמטרה שלה‬
‫היא פגיעה בו וסילוקו מהגוף‪ .‬דרך סילוקו‬
‫מהגוף אינה נעימה כלל‪ :‬היא כוללת נזלות‪,‬‬
‫התעטשויות‪ ,‬גירוד‪ ,‬צריבה בעיניים וכדומה‪.‬‬
‫לאור זאת‪ ,‬טיפול באמצעות אנטי היסטמינים‪,‬‬
‫אף שבמקרים מסוימים יש לנקוט בדרך זאת‪,‬‬
‫מהווה סתירה לפעילות הטבעית של המערכת‬
‫ועלול לשבש עוד יותר את פעילותה‪.‬‬
‫לאור זאת גישתה של הרפואה הטבעית היא‬
‫שיש לאזן את המערכת החיסונית‪ ,‬ולסלק‬
‫מדרכה את אבני הנגף המפריעים לה לממש‬
‫את יעודה הראוי‪ .‬ועל כך – במאמר הבא‪.‬‬
‫אליהו שכטר הוא אירידיאולוג ומטפל טבעי‬
‫‪ .1‬לפני תחילת ליל הסדר יש להכין קערה שבה‬
‫מונחים כל המאכלים המיוחדים של ליל הסדר‪ .‬כל‬
‫מאכל נועד להזכיר רעיון מסוים ועל ידי עריכתם‬
‫בקערה אנחנו מדגישים את המשמעויות המיוחדות‬
‫של ליל הסדר‪.‬‬
‫‪ .2‬הקערה מכילה שלוש מצות‪ ,‬מרור (חסה או‬
‫חזרת)‪ ,‬כרפס וחרוסת‪ .‬כשבית המקדש היה קיים‬
‫היו מניחים גם את בשר קרבן פסח על השולחן‪,‬‬
‫ומאז נחרב המקדש תקנו חכמים להניח בקערה שני‬
‫תבשילים‪ ,‬אחד זכר לקרבן פסח והשני זכר לקרבן‬
‫חגיגה שהיו מקריבים בכל יום טוב‪.‬‬
‫‪ .3‬המנהג הוא שהתבשיל לזכר קרבן פסח יהיה‬
‫זרוע (רגל קדמית של בהמה לספרדים‪ ,‬וכנף עוף‬
‫לאשכנזים) והתבשיל לזכר קרבן חגיגה יהיה ביצה‬
‫מבושלת‪.‬‬
‫‪ .4‬למה דווקא ביצה זכר לקרבן חגיגה? ראשית‪,‬‬
‫ביצה היא מאכל שמגישים לאבלים לרמוז ש'גלגל‬
‫חוזר בעולם'‪ ,‬ואף אנו מתנחמים שבמהרה יבנה‬
‫בית המקדש ונוכל להקריב את קרבן הפסח וקרבן‬
‫החגיגה‪ .‬הסבר נוסף לביצה‪ :‬שמה של הביצה‬
‫בארמית 'ביעא'‪ ,‬כלומר בקשה‪ ,‬והיא רומזת בקשתנו‬
‫שה' ישוב ויגאלנו‪.‬‬
‫‪ .5‬ברוב קהילות ישראל נהוג שלא לאכול את‬
‫הזרוע בליל הסדר‪.‬‬
‫‪ .6‬יש הנוהגים לקחת למרור רק חסה‪ ,‬ויש‬
‫האויב הגדול‬
‫ביותר? ההצלחה‬
‫כולנו רוצים להצליח‪ ,‬אבל דווקא‬
‫התגשמות המשאלות שלנו עלולה‬
‫להציב בפנינו סכנה רוחנית גדולה‬
‫"אין לאדם אויב גדול יותר מההצלחה"‪ ,‬כך כותב‬
‫רבי שמשון רפאל הירש בספרו "חורב" (על מצוות‬
‫חלה)‪.‬‬
‫והוא מסביר‪" :‬כל עוד נכסף אתה לנכס כלשהו‬
‫והוגה במשאלות ובחלומות‪ ,‬הרי עיניך נשואות אל‬
‫מי שיושב על כיסא הכבוד (‪-‬הבורא)‪ ,‬אשר בידו‬
‫בלבד למלא משאלות לבך‪ ,‬ויש ומבשילה גמירת דעת‬
‫בלבך לחיות רק על פי רצון ה'‪ ,‬משעה שימלא את‬
‫משאלותיך‪.‬‬
‫אולם משהגיעה שעה זו (‪-‬שיתמלא רצונך)‪ ,‬או אז‬
‫תשפיל עיניך ממרום ארצה‪ ,‬רוחב לבך יצטמק‪ ,‬וסגור‬
‫לבך שמקודם נפתח ליראת שמים ולאהבת הבריות‪,‬‬
‫ייפתח מעתה להתמקדות בחשיבות עצמך ובתאוות‬
‫בצע‪ .‬ומתוך כך‪ ,‬כל עצמך יהיה נתון לשמירת נכסיך‬
‫וניצולם‪".‬‬
‫כאשר האדם זקוק לישועת ה' – בענייני בריאות‪,‬‬
‫פרנסה‪ ,‬נחת‪ – ...‬עיניו נשואות אל הבורא‪ ,‬אשר רק‬
‫בידו להושיע‪ .‬כאשר אדם מייחל שתתמלא משאלה‬
‫חשובה שלו‪ ,‬הוא מתפלל בכוונה‪ ,‬מעומק לבו‪ .‬הוא‬
‫משתדל להיטיב את מעשיו‪ ,‬כדי שהבורא ייטיב עימו‪,‬‬
‫וימלא משאלתו‪.‬‬
‫בתקופה כזו יש לאדם רצון ומוכנות להתקדם‬
‫ולהשתפר‪ .‬הקשר שלו עם הבורא מתחזק‪ ,‬ונעשה‬
‫הנוהגים לקחת גם חסה וגם חזרת‪ :‬את החסה‬
‫אוכלים ב'מרור'‪ ,‬ואת החסרת – ב'כורך'‪.‬‬
‫‪ .7‬הספרדים וחלק מהאשכנזים מסדרים את‬
‫הקערה לפי מנהג האר"י הקדוש‪ :‬הזרוע מימין‪,‬‬
‫הביצה משמאל והמרור תחתם באמצע‪ ,‬החרוסת‬
‫תחת הזרוע‪ ,‬הכרפס תחת הביצה‪ ,‬החזרת ‪ -‬למי‬
‫שנוהג ‪ -‬מתחת המרור‪.‬‬
‫‪ .8‬לדעת הרמ"א‪ ,‬יש להניח קרוב יותר לעורך‬
‫הסדר את הדברים שמגיעים אליהם מוקדם יותר‬
‫בסדר‪ .‬הנוהגים לפי הרמ"א יניחו את הכרפס ואת מי‬
‫המלח במקום הקרוב ביותר לעורך הסדר‪ ,‬אחריהם‬
‫יניחו את המצות‪ ,‬אחריהן יניח את המרור והחרוסת‪,‬‬
‫ולבסוף את הזרוע והביצה‪.‬‬
‫‪ .9‬המצות בקערה צריכות להיות מכוסות במפית‬
‫בזמן הקידוש ובזמן הגבהת הכוס השנייה‪ ,‬וגלויות‬
‫בכל שאר הזמן‪ .‬הנוהגים לפי האר"י גם מפרידים‬
‫במפית בין מצה למצה בשלוש המצות שבקערה‪.‬‬
‫‪ .10‬אין צורך להניח קערת סדר לפני כל אחד‬
‫מהמשתתפים‪ ,‬או אפילו לפני הילדים הנשואים‬
‫המשתתפים בסדר בבית ההורים‪ .‬יש הנוהגים להניח‬
‫שלוש מצות לפני כל אב משפחה‪ ,‬אבל קערת הסדר‬
‫מונחת רק לפני עורך הסדר‪.‬‬
‫איכות חיים‬
‫מאת הרב יצחק פנגר‬
‫אמיתי יותר‪ .‬האמונה שלו מתחזקת‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬לאחר שהאדם מקבל את רצונו – הוא‬
‫החלים לחלוטין ממחלתו‪ ,‬הבעיה הכספית נפתרה‪,‬‬
‫הילדים מוצלחים ומצליחים מכלבחינה‪ ,‬המשאלה‬
‫התגשמה – ההתקדמות של האדם נעצרת‪.‬‬
‫אלא אם כן הוא יהיה מודע ל'סכנתה של ההצלחה'‪,‬‬
‫ויחזק עצמו באמונה ובעבודת ה'!‬
‫אם לא יחזק עצמו מאד במודע‪ ,‬הוא יפסיק לשאת‬
‫עיניו כלפי מעלה‪ ,‬וישפיל לבו לדבוק בגשמיות‪.‬‬
‫כפי שכבר הזכרנו‪ ,‬כל הקשיים והניסיונות שבאים‬
‫על האדם – מטרתם לעורר את האדם לבחון את‬
‫מעשיו‪ ,‬לתקן את הטעות תיקון ולהתעלות‪.‬‬
‫אם התועלת הרוחנית מהקושי נעלמת עם בוא‬
‫הישועה‪ ,‬ההפסד של האדם הינו גדול ומר‪.‬‬
‫על כן‪ ,‬אומר רבי שמשון רפאל הירש‪" ,‬אין לאדם‬
‫אויב גדול יותר מההצלחה"‪.‬‬
‫(רבי שמשון רפאל הירש היה רב בגרמניה‪ .‬כתב פירוש על‬
‫התורה ועל המצוות‪ ,‬ועמד על משמר ההשקפה הנכונה בתקופה‬
‫הקשה שבה חי ופעל‪ .‬נפטר בשנת התרמ"ט‪ 1888 ,‬למניינם‪).‬‬
‫האם ניתן לאכול את העוגה ולהשאיר אותה‬
‫שלמה?‬
‫אולי לא‪.‬‬
‫אבל כן ניתן – בעז"ה‪ ,‬ע"י עבודה מתמדת –‬
‫לשמוח בהצלחה‪ ,‬ולהמשיך‬
‫להתקדם ולשפר‪.‬‬
‫כל השגת מטרה יכולה להוות מדרגה נוספת‬
‫בסולם העלייה של האדם‪.‬‬
‫עלינו לזכור תמיד להמשיך "להסתכל למעלה"‪ ,‬אל‬
‫בורא העולם‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫הידברות שופס‬
‫כל המוצרים לבית היהודי‪ ,‬במקום אחד‪.‬‬
‫ספרי יהדות‬
‫ילדים‬
‫יהדות‬
‫ספרים ומשחקים לילדים‬
‫דאיקה‬
‫יו‬
‫מוצרי יודאיקה ומתנות לחגים‬
‫כיסויי ראש לנשים‬
‫כיסוישי‬
‫רא‬
‫בואו להעשיר את ארון הספרים שלכם‬
‫בתוכן יהודי איכותי‪.‬‬
‫ספריו המחזקים של הרב זמיר כהן‪,‬‬
‫ספרי הרב יצחק פנגר להתמודדות עם‬
‫אתגרי החיים‪ ,‬הלכה‪ ,‬מוסר והשקפה‪,‬‬
‫שבת ופרשת השבוע‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ספרי חיים ולדר‪ ,‬סיפורי‬
‫צדיקים‪ ,‬תוכניות הילדים‬
‫המושקעות בהפקת‬
‫הידברות‪ ,‬משחקים‬
‫מרתקים וערכיים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫תפילין‪ ,‬מזוזות וספרי תורה‬
‫מוצרי חשמל‬
‫סת”ם‬
‫חשמל‬
‫פמוטים‪ ,‬גביעים לקידוש‪ ,‬נטלות‪,‬‬
‫סטנדרים‪ ,‬תמונות‪ ,‬מגש וכיסוי לחלה‪,‬‬
‫ועוד‪ .‬מגוון גדול של מוצרי יודאיקה‬
‫עבורכם‪ ,‬לבני משפחה ולחברים‬
‫החשובים באמת‪...‬‬
‫עיצובים מרהיבים‪ ,‬מקוריים‬
‫וחדשניים בעבודת יד ייחודית‪.‬‬
‫בכל רמות ההידור‪ ,‬לספרדים‬
‫ואשכנזים‪ ,‬נכתבים ע”י סופרים‬
‫יראי שמיים בפיקוח של הרב‬
‫זמיר כהן שליט”א‪.‬‬
‫פלטות שבת‪,‬‬
‫מיחמים‪ ,‬מכונת‬
‫גילוח‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫‪Shops.hidabroot.org‬‬
‫‪073-222-12-50‬‬
‫במלון המפואר‬
‫ש‬
‫”‬
‫פ‬
‫ס ו של‬
‫עצמאות‬
‫רוחהינדבירותת‬
‫עם‬
‫“כינר גליל‬
‫קלאסיק”‬
‫מישי ‪ -‬מוצ”ש‬
‫ח‪12-14/5‬‬
‫ד’‬
‫‪-‬ו’ אייר תשע”ו‬
‫הידברות מארגנת לכם‬
‫סוף שבוע מיוחד!‬
‫בהשתתפות‪:‬‬
‫הרב זמיר כהן‬
‫ארוחות גורמה ממיטב מטעמי השף‬
‫אוירה חמה ומשמחת • פעילויות לילדים‬
‫ביום‬
‫חמישי ה פנינג‬
‫הרב אבנר קוואס‬
‫לכל המשפחה!‬
‫הבטיחו מקומכם עמנו >>‬
‫‪073-2221270‬‬