שרה דסן :תאמ " מנעול ומפתח פי הספר ;quot&
מונולוג על-פי הספר "מנעול ומפתח" מאת :שרה דסן ערכה :יעל שאולסקי כיתה ז'1 תקציר הספר :הספר מספר על רובי בת ה 11-שהתגוררה לבדה בבית לאחר שאמא נטשה אותה .אחותה קורה (שלא שמעה ממנה 11שנים) באה לקחת אותה מביתה הישן שהתגוררה בו לבדה ,אל ביתה שתגור איתה ועם בעלה ג'יימי .רובי עוברת לבית ספר חדש ומכירה ילדים חדשים שעוזרים לה להתמודד עם התקופה הקשה הזאת .רובי מנסה להיות עצמאית כל הזמן ,וחושבת שהיא לא צריכה עזרה מאף אחד ,אך היא טועה. רובי :ילדה בת ,11ילדה אמיצה ,נבונה ,אוהבת להיות עצמאית וחושבת שהיא עושה הכול בצורה הטובה ביותר ולא צריכה אף אחד שיעזור לה. רובי" :אמא שלי לא הייתה טיפוס חברותי במיוחד .במצבים מסוימים -למשל אם היית קונה ממנה משהו ,היא הייתה מסוגלת להיות מאוד ידידותית .למשל גם אם היית שם אותה במרחק מאה מטרים מגבר שיתייחס אליה כמו לחרא ,היא הייתה מצליחה למצוא אותו איכשהו ,ולשחק אותה נחמדה עוד לפני שהיית מספיק לעצור בעדה .מהיום שאני זוכרת את עצמי ,אני שימשתי בלם הזעזועים שלה ,המתווכת בינה לבין כל העולם" ,השגרירה שלה". בכל פעם שעצרנו ליד המכולת והיא רצתה דיאט קולה אבל היא הייתה יותר מדי שתויה בכדי להיכנס פנימה למכולת בעצמה ,או כשקלטה בזווית העין שכן מתקרב ומתכונן להתלונן שוב על הרעשים שעשתה בשעות הלילה המאוחרות ,זה תמיד היה אותו הדבר" :רובי" ,היא הייתה אומרת בקולה העייף ,כשהיא מצמידה את כף ידה למצחה" .דברי עם האנשים ,טוב?" והייתי עושה את זה .פטפטתי עם הנערה שמאחורי הדלפק כשחיכיתי לעודף ,הנהנתי לשכן כשהוא שוב איים לקרוא למשגיח הבניין .עמדתי בפתח הדלת תמיד מצוידת באיזה סיפור קטן מצוץ מהאצבע" ,היא הלכה לבנק" ,הייתי אומרת לבעל הבית ,גם כשהיא נחרה על הספה ,מעברה השני של הדלת" .היא בדיוק יצאה החוצה לדבר עם השליח לכמה שניות, היא תכף תחזור" ,הייתי מרגיעה את הבוס שלה כדי שהוא ימסור לי את המזוודות שהיא הייתה צריכה להעביר באותו יום ,בזמן שעישנה בפאב סיגריות כל היום "בחייך רובי קשה לי" הייתה אומרת לי כאשר התלוננתי בפניה .אבל השקר הגדול מכולם היה" :מובן שהיא עדיין גרה כאן .היא פשוט עובדת המון שעות" ,זה מה שסיפרתי לשריף באותו יום שקראו לי החוצה מהשיעור הרביעי ומצאתי אותו ממתין לי .דיברתי עם האנשים ,כמו שהיא תמיד ביקשה ממני ,אבל לא תמיד זה עזר :הזוג האניקוט למשל .הם השכנים שלנו ,היחידים שאמא באמת קמה בשבילם ,אבל לא בגלל שאהבה אותם בדיוק ההפך .אמא לא סבלה את הזוג האניקוט ,אבל הם היחידים שתמיד חשדו .תמיד כשהם באו אמא ישר ידעה לבוא אל הדלת ,היא טענה שאפילו את הריח שלהם היא מריחה מרחוק ,ריח של דבש .אני דווקא די אהבתי את הזוג האניקוט הם תמיד הביא לנו אוכל טוב ,כמובן שלאמא זה לא הזיז כי היא לא זאת שהייתה צריכה להכין אוכל .היא הייתה עסוקה מידי כדי להכין אוכל ,היא פשוט הייתה צריכה לעשן סיגריה "נחוצה ביותר" ככה היא הייתה מכנה את זה"....
© Copyright 2024