ז - משרד החינוך
משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה יום ראשון כ"ד אב תשע"ו 28אוגוסט 2016 לכבוד מנהלי מחוזות מפקחים כוללים מנהלי בתיה"ס העל יסודיים מרכזי מקצוע לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה בבתיה"ס מורות ומורים ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה שלום רב, חוזר מפמ"ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה תשע"ז ,מס' 1 חוזר זה עוסק בנושאים הבאים: .1חממה פדגוגית .2בחינות הבגרות: א .שגיאות עקרוניות חוזרות בבחינת הבגרות קיץ תשע"ו. ב .הלימה תשע"ז. ג .אתרי שטח בירושלים תשע"ז. .3עבודות חקר א"יטופים ומסלול חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות. .4פדגוגיה וחינוך ערכי: א .פדגוגיה דיגיטאלית ב .למידה בחברותא והכרת האחר ג .למידה בינתחומית ד .חינוך לכבוד לארץ ולסביבה ה .שנת ירושלים .5השתלמויות תשע"ז. משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה .6אתר המפמ"ר. .7קבוצות הפייסבוק המקצועיות למורי לימודי ארץ ישראל – למידת עמיתים. .8מערך הדרכה תשע"ז. * * * עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ז שלוחה ברכתנו לשנת לימודים משמעותית ,פורייה ומהנה. .1חממה פדגוגית במסגרת הלמידה המשמעותית ,המזכירות הפדגוגית צועדת צעד נוסף ופותחת "חממה פדגוגית" המהווה מרחב לפיתוח רעיונות ויוזמות פדגוגיות בהוראה ובלמידה של תחומי הדעת ולגיוון ההערכה בבחינות הבגרות. במסגרת ה"חממה הפדגוגית" ישולבו שאלות חשיבה ,ערכים ,מעורבות ,ורלוונטיות בבחינות הבגרות .כמו כן ,במסגרת החממה ,יורחבו התוכניות ממירות הבגרות ומורים יוכלו להציע או להצטרף ליוזמות מחליפות בגרות על פי תנאי סף ועמידה בדרישות מחייבות כפי שמפורט להלן. להלן הערוצים המוצעים בחממה הפדגוגית: הטמעת פריטי בחינות מקדמי חשיבה ועמ"ר (ערך ,מעורבות ,רלוונטיות) בבחינות החיצוניות .החל משנת הלימודים תשע"ז ,ברוב בחינות הבגרות תהינה שאלות שהן שאלות חשיבה מסדר גבוה הנוגעות לחיי הלומדים או עוסקות בערכים מתוך תכנית הלימודים של תחום הדעת ,בהיקף של עד 5נקודות .בבחינת הבגרות בהן קיימות שאלות מסוג זה – יורחב היקפן באופן מדוד תוך דיאלוג עם המורים .דגמים לשאלות אלו יפורסמו בחודשים אוקטובר/נובמבר 2016 בחינות בגרות מקוונות -בשנים הבאות יורחבו בהדרגה תחומי הדעת שיש להם בחינות מקוונות ,עתירות מדיה ,כולל התאמה ללקויות למידה [לבתי ספר שיבחרו יוכלו להצטרף כבר בתשע"ז]. הרחבת תכנית תמ"ר -תכנית ממירה היבחנות במקצועות החובה .תכנית זו משלבת הבחנות בית ספרית ב היקף של 50%וחלופה בהערכה הממירה ( 50%חקר ,תלקיט ,PBL ,מטלת ביצוע והצעות נוס פות) .מנהלים ומורים המעוניינים להרחיב תכנית זו בבית ספרם יפנו במייל: ( [email protected]למידע נוסף). משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה הרחבת היקף תוכנית "חלוצי הערכה" -בשיתוף והובלת הגף העל יסודי במנהל הפדגוגי. תכניות מקוונות מחליפות בגרות – בשנה הקרובה יפותחו ניסויים בכמה תחומי דעת ללמידה מקוונת ממירה בגרות [הניסוי יכנס בפועל בשנה"ל תשע"ח לבתי ספר שיבחרו בכך]. הרחבת תכניות לימודים ייחודיות -התכניות מאפשרות למידה בינתחומית במקצועות מוגברים שבתי הספר או גופים מוכרים מפתחים בהנחיה ובליווי של המזכירות הפדגוגית(.למידע נוסף ). יוזמות חדשות של תחומי דעת – בחודשים הקרובים יצא קול קורא מפורט המזמין מורים וצוותי הוראה מהשטח לשלוח רעיונות והצעות המתאימות לרוח החממה ויכולתם להשתלב בה .המעוניינים להציע חלופות – יפנו למפמ"ר הרלוונטי לשם התייעצות וקבלת אישור. בתחום הדעת שלנו :לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה אנו משתלבים בחממה הפדגוגית בהטמעת פריטי בחינות מקדמי חשיבה ועמ"ר בבחינת הבגרות החיצונית -בנושא ירושלים ( )12281וביחידות הפנימיות .הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מאפשרת כר נרחב לעסוק בשאלות ערכיות, מהותיות קיומיות החשובות לעולמו של התלמיד והתורמות לעיצוב זהותו האישית והלאומית. כמו כן מורים שרוצים ליזום במסגרת החממה מוזמנים לפנות למפמ"ר במסגרת קול קורא שיצא בהמשך השנה. .2בחינות הבגרות א .שגיאות עקרוניות חוזרות בבחינת הבגרות קיץ תשע"ו בניתוח תוצאות בחינות הבגרות ובישיבה עם המעריכים הבכירים עם תום סיום עבודת המרב"ד בקיץ תשע"ו ,הועלו מספר שגיאות עקרוניות של נבחנים שכדאי להיות ערים להן ולתקנן במהלך ההוראה .הבעיות העיקריות חוזרות שנה אחר שנה .לפיכך ,אנו ממליצים בחום לכל מורה לעבור עם התלמידים על ההערות שנתנו בשנים הקודמות כחלק חשוב בהכנה הסופית של התלמידים לבגרות .תלמידים רבים אינם יודעים מה נדרש בכתיבת תשובות לשאלות .באתר קיימות הנחיות גם למורים וגם לתלמידים כחלק מההכנה לבחינות הבגרות וניתן למצאם בקישורים הבאים: למורים: משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/Jerusale m113-14/bhinot_bagrut_morim.htm לתלמידים: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/Jerusale m113-14/bhinot_bagrut_talmidim.htm ב .הלימה תשע"ז בתכנית הלימודים החדשה המעודכנת התאמנו את תכנית הלימודים להיקף השעות המוקצבות להוראה במהלך שנות הלימודים .היקפה של התכנית המעודכנת תואמת את ההנחיה כי היא תשתרע על פני 30שבועות למידה בשנה .תכנית ההלימה פורסמה ביחד עם שאר תכניות ההלימה וניתן למצאה בקישור: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/ halima.htm ב .אתרי השטח בירושלים תשע"ז כחלק מהלמידה החוץ כיתתית ,התלמידים מתבקשים לבקר באתרים הקשורים לחומר הלימוד .רשימת האתרים לשנה"ל תשע"ז פורסמה והיא מופיעה בקישור http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/Jeru salem113-14/reshimat_atarim.htm התלמיד צריך להכיר את כל הקשור לאתר -גם אם אין לכך התייחסות בספר הלימוד .לרשימת האתרים מצורפת רשימת מקורות מחייבת למורה .שאלות השטח בנושאים השונים מסתמכות גם על הכתוב במקורות אלו .פרט לאתרים אלה התלמידים צריכים להכיר את מפת ירושלים בכל תקופה ואת הממצאים המאפיינים כל תקופה .בתקופות שנלמדות כגישור -אין חובה לצאת לשטח רשימת הנושאים והמקורות כבסיס להסברים באתרי השטח מופיעה בקישור: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/Jerusale m113-14/noseim_mekorot.htm משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה .3עבודות חקר ומסלול חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות אחת היחידות בה מחויבים התלמידים הלומדים בהיקף של 5יחידות לימוד היא יחידת החקר. קיימים מספר מסלולים שונים לעבודות חקר :עבודות חקר מסלול מחקרי אישי; מסלול כיתתי; מסלול מעשי ,מסלול הדרכה ומסלול מגש הכסף .בכל אחד מבין המסלולים עבודת השטח תתפוס חלק מרכזי בכתיבת העבודה .בכל המסלולים יבחנו התלמידים על פה על עבודתם .להלן כללים לכל מסלול: א"יטופ במסלול עבודת חקר פרטני -נושא לעבודת חקר יכול להיות כל נושא הקשור בארץ- ישראל ובתנאי שניתן לקשר אותו לאתר או אתרים בשטח. א"יטופ במסלול כיתתי -אנו מעודדים לימוד של נושא משותף והמאפשר הפריה הדדית של התלמידים העוסקים בנושא אחד הנלמד בכיתה ,דנים וחוקרים אותו מזוויות שונות. באופן זה ,ניתן לראות את העבודות כחלק מתצרף היוצר תמונה אחת כוללת. עבודת א"יטופ מעשית -שיקום אתר ,שימור עתיקות ,עבודה יצירתית ,חפירה ארכיאולוגית .מסלול זה הוא שילוב של עבודה מעשית ושל עבודה עיונית קצרה הכוללת מושגי יסוד חשובים הקשורים לעבודה המעשית ,הסבר על הנושא העיוני או האתר בו עוסקת העבודה ,תיאור של הפרויקט המעשי הקבוצתי ותיאור חלקו של כותב העבודה בפרויקט זה .הציון ניתן על שני החלקים יחדיו :על העבודה המעשית :כלומר על ההשתתפות בחפירה הארכאולוגית ,שיקום האתר ,שימורו או עבודה יצירתית וכן על העבודה הכתובה (לגבי פירוט יש לראות בחוברת בקישור להלן) .אנו ממליצים להיעזר לצורך העבודה המעשית במומחים בתחום או בגופים שעוסקים בו כמו :רשות העתיקות, המועצה לשימור אתרים .העבודה המעשית יכולה להיעשות בקבוצה גדולה (אפילו כיתה שלמה) ,החלק העיוני ייכתב על ידי כל תלמיד בנפרד .חשיבות מסלול זה הוא ראשית, בשיתופם של התלמידים בפרויקט אחד משותף .שנית ,ביכולת של היחיד לתרום לתוצר הקבוצתי במיוחד בחפירות הארכיאולוגיות ,שיקום אתר או שימור עתיקות. עבודת חקר במסלול הדרכה .אנו מאמינים כי המפגש הבלתי אמצעי בין התלמיד לבין השטח מאפשר לו לעבד את חומר הלימוד ואת רגשות השייכות והאהבה אל הארץ ולחוות את החקר באופן משמעותי .כחלק מתפישה זו אנו מאפשרים לתלמידים הכותבים עבודת שטח להכין עבודת חקר במסלול הדרכה .עבודה זו כוללת שלושה חלקים :הכנה עיונית של מסלול להדרכה ,הכנה דידקטית של ההדרכה במסלול והדרכה בפועל של קבוצה אמיתית (המגמה ,ההורים ,תלמידים צעירים יותר או הציבור הכללי) במסלול .העבודה תיכתב במהלך שנה לפחות והיא תלווה בהדרכה על ידי המורה המלמד את הכיתה .המסלול כולל מינימום של 5תחנות הדרכה והדרכתו תמשך לפחות 45דקות .ההכנה העיונית של המסלול להדרכה תוגש בפורמט של כתיבה מדעית. מגש הכסף .תכנית 'מגש הכסף' שמה לה למטרה לתעד את פעילותן של דמויות מרכזיות מתולדות המאבק על הקמת המדינה ,קיומה ועיצוב דמותה :מראשי ההתיישבות וכן משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה לוחמים .תיעוד זה ייעשה על ידי התלמידים הבוחרים במסגרת עבודת החקר .הנחיות לכתיבת עבודת חקר במסלול מגש הכסף וכן תיעוד הראיונות יעשה בהתאם ולפי הנחיותיה של מיכל כהנא[email protected] : על מסלול עבודות החקר ניתן למצוא בקישור: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/geotop/ Hnchayot.htm חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות כיוון שאחד ממוקדי התכנית הוא הארכאולוגיה של ארץ ישראל ,מומלץ שהלומדים ישתתפו בחפירות ארכיאולוגיות או בסקר ארכאולוגי או בשיקום עתיקות .בנוסף לחוויה ולהנאה מעצם החפירה והגילוי ,התלמידים לומדים להכיר מקרוב את עבודתו המדעית של הארכיאולוג ,מהי חפירה ,כיצד היא מתנהלת ,כיצד מטפלים בממצאים וכיצד קובעים את גילם ,כיצד משחזרים וכיצד משמרים. אחד מבין המסלולים המוצעים לכתיבת עבודות חקר הוא חפירות ארכיאולוגיות .מהשתתפות בחפירות ניתן לגזור נושאים לעבודות החקר; ההשתתפות בחפירה היא החלק של עבודת השטח הנדרשת במסלול :עבודת חקר במסלול מעשי :חפירות ארכיאולוגיות. במסגרת שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות תלמידי המגמה יגיעו לשבוע חפירה (חמישה ימים רציפים) באתרי העתיקות וישתלבו בעבודת השטח .רשות העתיקות תדאג למערך ההסעות ,שיעורי ההכנה בכיתה לפני היציאה לשטח; ליווי הקבוצה לפני החפירה ,בחפירה ולאחר תום החפירה .את ההשתתפות בחפירות יש לתאם עם דניאל וינברגר מנהל מרכז ארכיאולוגי חינוכי052-4284367 , [email protected] פרטים נוספים ניתן למצוא בקישור: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/AlHami kzoa/ShiluvLimudBakita.htm .4פדגוגיה וחינוך ערכי א .פדגוגיה דיגיטאלית שילוב אמצעי למידה מתקדמים של תקשוב ולמידה מרחוק– פדגוגיה דיגיטאלית. אנו רואים חשיבות רבה בפיתוחה של פדגוגיה דיגיטאלית .לפיכך ,בשנת הלימודים הקרובה נרחיב את השימוש בפדגוגיה הדיגיטאלית במספר מישורים: משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה פיתוח מיומנויות הוראה של שידורים מקוונים סנכוניים וא סנכוניים ושילובם במערך הלמידה הכיתתית שילוב מיומנויות הוראה מתוקשבות בסיורים ובלמידה חוץ כיתתית במהלך שנת הלימודים הקרובה נמשיך בהכשרתם של המורים המקצועיים להתמצא במערכות הדיגיטליות השונות אשר יאפשרו להם לקיים שיעורים מקוונים .שיעורים מבוססים על התפישה כי המורה הוא המתווך בכיתה ועל כן קיימת חשיבות רבה להעברת השידור המקוון המעובד באמצעותו של המורה אל התלמידים :באופן סנכרוני- בו המורה עצמו מכין את השיעור או א-סנכרוני -שבו המורה מקבל שיעור מקוון ועליו לעבד את השיעור ,המצגת ולהתאימם לצרכי התלמידים שבכיתתו .באופן כזה -המורה הוא שיחליט אלו חלקים מתוך השיעור המקוון הוא יראה לתלמידיו ואילו מטלות ידרשו. הקמת מאגר שיעורים מקוונים בנושאים השונים הקשורים למקצוע ,אשר יעברו את אישור הוועדה אותה ימנה הפיקוח .שיעורים אלו ימסרו למורים לעיבוד ולהתאמתם לסוג האוכלוסייה הלומדת בכל בית ספר ובית ספר. שימוש במאגרי מידע דיגיטליים -במסגרת עבודות החקר ,התלמידים ילמדו כיצד לאתר מקורות מידע דיגיטאליים ולנתח אותם כמקורות ראשוניים ומשניים בשימוש בעבודות החקר וכחלק מהלימוד הכולל ביחידות הנלמדות. שיתוף מסמכים לעבודות קבוצתיות הן במסגרת עבודות החקר (במסלול כיתתי או אישי) והן במהלך המטלות הניתנות על ידי המורים בעת הלימוד. שיעורי העשרה למורים ולתלמידים יועברו במהלך שנה זו .השיעורים יעסקו בסוגיות אקטואליות ובנושאי העשרה למורים ולתלמידים .מאחר והשנה היא שנת איחוד ירושלים ב .למידה בחברותא והכרת האחר סובלנות ,כבוד והכרת האחר -הנושאים השונים העולים במהלך הלימודים במקצוע ובמיוחד שתי יחידות החובה בלימודי ירושלים מזמנים לנו אפשרויות לפיתוח יחס של סובלנות כלפי בני כל הדתות .על כן נלמדים ביחידות אלו גם עקרי האסלאם והנצרות ויחסן של דתות אלו לארץ ולירושלים .כמו כן ,הן מאפשרות לעמוד על פיצולים חברתיים ותרבותיים בין מגזרים בתוך החברה היהודית והישראלית ומתוך כך גם לאפשר לימוד לפיתוח סובלנות ,להקשבה ולהכלתו של ה"אחר". נושא זה מתקשר גם לתוכנית האסטרטגית של המזכירות הפדגוגית לחינוך לסובלנות ומניעת גזענות. במהלך שנת הלימודים הבאה נתמקד בנושאים הקשורים להכלתו של האחר -ונעודד כתיבת עבודות חקר בנושאים אלו. שיעורים מקוונים -.השיעור המקוון מאפשר לנו ליצור שיעור משותף בין סוגי מגזרים שונים אשר לא היו יכולים לשבת יחדיו פיסית אלמלא שידור באופן שכזה .בשנה האחרונה משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה קיימנו שידורים מסוג זה בתחילת שנת הלימודים ובשבוע ירושלים .התגובות לשידורים אלו יצרו תחושת שייכות בין המשתתפים בשיעור .לפיכך ,אנו נעודד שיעורים משותפים (בין סוגי אוכלוסיות שונות :דתיים ולא דתיים ,בנים ובנות ועוד) .כן נערוך שיעורים מתוקשבים קהילתיים -לתלמידים ולבני משפחותיהם העוסקים בסוגיות אקטואליות או מעניינות במיוחד .בשנת הלימודים תשע"ז נקיים מפגשים מסוג זה -סביב יום ירושלים, שנת איחוד העיר. פיתוח גישה דיאלוגית ,בית מדרשית בין הלומדים תוך יכולת להכיר ולהוקיר ריבוי דעות: דיון בפולמוסים העוסקים בארכיאולוגיה ובתולדותיה של ארץ ישראל לתקופותיה השונות .המחקר הארכיאולוגי מאפשר לנו לעסוק בסוגיות המציגות פתרונות שונים לבעיות ארכיאולוגיות ותקופתיות שונות .אנו מאפשרים לתלמידים להכיר את הסוגיות השונות (למשל הדעות השונות בדבר קיומו של הבית הראשון) ,להתמודד עם השאלות הנוצרות ולהכיר את התיאוריות השונות ולעיתים גם המנוגדות .הדיון בכיתה בטקסטים השונים מאפשר לחזק את הפתיחות מחד ואת הביקורתיות מנגד .שכן ,עלי להכיר גם את הדעה המנוגדת לדעתי ולדעת להתמודד עימה ולהתייחס אליה. סובלנות בין מגזרים והכלת האחר -אנו נעודד ,כחלק מבין אתרי החובה ,לסייר בשכונות ובאתרים מרכזיים וחשובים "לאחר" מתוך רצון להכיר ולהבין את חשיבותם ולפתח יחס של סובלנות כלפי הקבוצה ה"אחרת". ג .למידה בינתחומית היותו של המקצוע בין-תחומי מקנה ללומד יכולות וכישורים ייחודיים ,כיוון שהנושאים נלמדים תוך כדי ניתוח וזיהוי הקשרים בין רכיבי הידע של המקצועות השונים – בדרך זאת מוקנית לתלמיד ראייה רב -מערכתית .ראייה זאת נרכשת בכמה שלבים :פירוק השלם לחלקיו ,לימוד כל מרכיב כשלעצמו ,ניתוח הקשרים השונים בין המרכיבים ,ולבסוף הרכבתם לשלם "חדש" .לתמונת השלם החדשה יש ערך מוסף על פני תמונת השלם הראשונה טרם פירוקה .ערך מוסף זה צריך להיות נר לרגלי המתכננים ,כותבי חומרי הלמידה ,המלמדים והלומדים מקצוע בין-תחומי .נדגים זאת באחד מהנושאים בתכנית הלימודים :כדי להכיר ולהבין את מראה ירושלים ומאפייניה בשלהי ימי הבית השני אין די רק בתיאור מראה העיר על חלקיה ,אלא יש להכיר היבטים שונים :תולדות העיר עד לאותה תקופה ,הרקע ההיסטורי של התקופה ,ההשפעות הסגנוניות על הארכיטקטורה בתקופה, הממצאים הארכיאולוגיים ,המבנה הטופוגרפי של חלקי העיר .כדי לבסס את הידע מופנים הלומדים למקורות כתובים יהודיים ,כמו התושב"ע ,וכן למקורות שאינם יהודיים .כמו כן יש לבחון את מארג הקשרים בין היבטים אלו כך שבסופו של התהליך תתקבל תמונה מקיפה ומשמעותית של העיר כפי שהייתה בזמנו. כחלק מכך אנו מעוניינים בחיזוק הקשר בין הנושאים הנלמדים בתחום הדעת שלנו לבין תחומי דעת משיקים ויצירת זיקה מפרה ביניהם .ראשית ,אנו ממליצים בשנה"ל תשע"ד למורים לקיים שיעורים משותפים או לחילופין לבנות דגמי שיעורים ביחד עם המורים העוסקים במקצועות משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה התנ"ך ,אומנות ,היסטוריה ומחשבת ישראל .דגם זה קיים כבר במספר בתי ספר .שנית ,אנו נקיים השתלמויות משותפות בין המורים במקצוע לימודי ארץ ישראל למורים העוסקים במקצועות המוזכרים כדי ליצור דו שיח להפריה הדדית. ד .חינוך לכבוד לארץ ולסביבה כחלק מתרומתם של התלמידים לחברה ויצירת כבוד לארץ ,אנו מבקשים מכלל המורים לנקות עם תלמידיהם את המסלולים בהם הם מסיירים. ד .שנת יובל לאיחוד ירושלים שנת היובל לאיחוד ירושלים מזמנת לנו אפשרות להעמיק בלימודי ירושלים -ליבתה של תכנית הלימודים בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה היא ירושלים .אנו ממליצים לכל בית ספר להרחיב ולהעמיק בלימוד תולדותיה של העיר ,לעמוד על המרקם האנושי שחי בה בעבר ובהווה ועל השינויים שחלו בה בהתפתחותה הפיסית. לצד לימודי המגמה קיימים מסלולים שונים להשכלה כללית העוסקים בירושלים ,כל אחד מהם בהיקף של 30שעות הוראה .על ההשכלה הכללית ניתן לראות בקישור הבא: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Thochni yotLimudim/HaskalaKlalit.htm כמו כן ,הוספנו מתווה לתכנית העשרה בנושא ירושלים לבתי הספר היסודיים וניתן לראות אותם בקישור הבא: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/ThochniyotLim udim/jerusalem_yesodi.htm אנו ממליצים לבקר באתרי השטח לא רק כלמידה חוץ כיתתית אלא גם כחלק מהחינוך הערכי לאהבת הארץ. .5השתלמויות תשע"ז לרשות המורים מערך מגוון של השתלמויות :סיורים וימי עיון העוסקים בחידושים במקצוע- בגילויים החדשים שהתגלו בשטח ,בהוראה חוץ כיתתית ,ובגילויים החדשים שהתגלו בשטח .נושאי ההשתלמויות נבחרו בהתאמה לתכנית הלימודים ,בדגש על נושאים חדשים המוטמעים בתכנית משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה הלימודים .למורים החדשים תתקיים השתלמות נוספת על אתרי השטח שבירושלים .אנו ממליצים למורים הוותיקים להצטרף להשתלמות זו. ההשתלמויות מקנות גמול. הערה :כל השתלמות עומדת בפני עצמה – בהיקף 30שעות וכוללת מטלה .לא ניתן לצבור ימי סיור ולהעבירן מהשתלמות להשתלמות. כל מורה חייב להשתתף בחמישה ימי השתלמות .ההשתתפות בהשתלמויות הינה תנאי לקבלת אישור לבחינת בגרות בית ספרית וכתנאי לשמש כמעריכי בחינות בגרות .לימים אילו אין קשר לגמול ההשתלמות. תכנית ההשתלמויות יפורסמו במהלך חודש ספטמבר בקישור: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Hodaot Veidkunim/hishtalmuyot/Hishtalmuyot.htm .6אתר המפמ"ר אתר המפמ"ר ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מתעדכן תדיר ומהווה כלי עבודה עבור המורים. אנא הקפידו להיכנס לאתר לפחות אחת לשבוע .באתר – מוקדי הלמידה המחייבים; חומרי העשרה; בבליוגרפיה; בחינות בגרות קודמות ולקחים מבדיקתן .כתובתנו: http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/eretz/hodaotveidk unim/dvarmafmar.htm .7קבוצות הפייסבוק המקצועיות למורים ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה לרשות המורים עומדת קבוצת פייסבוק סגורה .ההצטרפות לקבוצה מותנית בהזדהות מלאה -שם מלא ובית הספר .הקבוצה מהווה במה פעילה ושוקקת חיים לדיונים מקצועיים ,שיתוף חומרי למידה ,העברת מידע ועדכון שוטף ,תקשורת בין המורים לבין עצמם ובינם לביני .ציבור המורים מוזמן להצטרף באמצעות פנייה אל שלומית ברוכי -מנחת תקשוב ארצית: [email protected] .8מערך ההדרכה: משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה לרשותכם מערך הדרכה מגוון – מדריכים המתמחים בנושאים שונים בתכנית הלימודים ,בעבודות החקר ובתקשוב .אנא הקפידו להיות בקשר רציף עם המדריכים: תמיר יעקובוביץ -אחראי בגרויות והנחיית מורים. מיכל כהנא -מנחת מורים ומסלול מגש הכסף. שלומית ברוכי -מנחת תקשוב. טליה שנהב -מנחת עבודות חקר. על פרטי ההתקשרות ראו: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/AlHamik zoa/MiBamaarechet/MafmarMorim.htm בברכת שנה טובה וכל טוב, ד"ר אפרת זילבר מפמ"ר לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה העתקים: ד"ר משה וינשטוק ,יו"ר המזכירות הפדגוגית גב' דליה פניג ,ס' יו"ר המזכירות הפדגוגית ומנהלת אגף א' לפיתוח פדגוגי ד"ר אברהם ליפשיץ ,ראש מינהל החמ"ד גב' אלירז קראוס ,ראש אשכול רוח וחברה גב' דסי בארי ,מנהלת האגף לחינוך עי"ס מר דויד גל ,מנהל אגף הבחינות משרד החינוך המזכירות הפדגוגית אגף רוח וחברה הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה
© Copyright 2024