‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫יום ראשון כ"ד אב תשע"ו‬
‫‪ 28‬אוגוסט ‪2016‬‬
‫לכבוד‬
‫מנהלי מחוזות‬
‫מפקחים כוללים‬
‫מנהלי בתיה"ס העל יסודיים‬
‫מרכזי מקצוע לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה בבתיה"ס‬
‫מורות ומורים ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫שלום רב‪,‬‬
‫חוזר מפמ"ר בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה תשע"ז‪ ,‬מס' ‪1‬‬
‫חוזר זה עוסק בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬חממה פדגוגית‬
‫‪ .2‬בחינות הבגרות‪:‬‬
‫א‪ .‬שגיאות עקרוניות חוזרות בבחינת הבגרות קיץ תשע"ו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הלימה תשע"ז‪.‬‬
‫ג‪ .‬אתרי שטח בירושלים תשע"ז‪.‬‬
‫‪ .3‬עבודות חקר א"יטופים ומסלול חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות‪.‬‬
‫‪ .4‬פדגוגיה וחינוך ערכי‪:‬‬
‫א‪ .‬פדגוגיה דיגיטאלית‬
‫ב‪ .‬למידה בחברותא והכרת האחר‬
‫ג‪ .‬למידה בינתחומית‬
‫ד‪ .‬חינוך לכבוד לארץ ולסביבה‬
‫ה‪ .‬שנת ירושלים‬
‫‪ .5‬השתלמויות תשע"ז‪.‬‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫‪ .6‬אתר המפמ"ר‪.‬‬
‫‪ .7‬קבוצות הפייסבוק המקצועיות למורי לימודי ארץ ישראל – למידת עמיתים‪.‬‬
‫‪ .8‬מערך הדרכה תשע"ז‪.‬‬
‫* * *‬
‫עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ז שלוחה ברכתנו לשנת לימודים משמעותית‪ ,‬פורייה ומהנה‪.‬‬
‫‪ .1‬חממה פדגוגית‬
‫במסגרת הלמידה המשמעותית‪ ,‬המזכירות הפדגוגית צועדת צעד נוסף ופותחת "חממה פדגוגית"‬
‫המהווה מרחב לפיתוח רעיונות ויוזמות פדגוגיות בהוראה ובלמידה של תחומי הדעת ולגיוון‬
‫ההערכה בבחינות הבגרות‪.‬‬
‫במסגרת ה"חממה הפדגוגית" ישולבו שאלות חשיבה‪ ,‬ערכים‪ ,‬מעורבות‪ ,‬ורלוונטיות בבחינות‬
‫הבגרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת החממה‪ ,‬יורחבו התוכניות ממירות הבגרות ומורים יוכלו להציע או‬
‫להצטרף ליוזמות מחליפות בגרות על פי תנאי סף ועמידה בדרישות מחייבות כפי שמפורט להלן‪.‬‬
‫להלן הערוצים המוצעים בחממה הפדגוגית‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הטמעת פריטי בחינות מקדמי חשיבה ועמ"ר (ערך‪ ,‬מעורבות‪ ,‬רלוונטיות)‬
‫בבחינות‬
‫החיצוניות‪ .‬החל משנת הלימודים תשע"ז‪ ,‬ברוב בחינות הבגרות תהינה שאלות שהן שאלות‬
‫חשיבה מסדר גבוה הנוגעות לחיי הלומדים או עוסקות בערכים מתוך תכנית הלימודים של‬
‫תחום הדעת‪ ,‬בהיקף של עד ‪ 5‬נקודות‪ .‬בבחינת הבגרות בהן קיימות שאלות מסוג זה – יורחב‬
‫היקפן באופן מדוד תוך דיאלוג עם המורים‪ .‬דגמים לשאלות אלו יפורסמו בחודשים‬
‫אוקטובר‪/‬נובמבר ‪2016‬‬
‫‪‬‬
‫בחינות בגרות מקוונות‪ -‬בשנים הבאות יורחבו בהדרגה תחומי הדעת שיש להם בחינות‬
‫מקוונות‪ ,‬עתירות מדיה‪ ,‬כולל התאמה ללקויות למידה [לבתי ספר שיבחרו יוכלו להצטרף כבר‬
‫בתשע"ז]‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרחבת תכנית תמ"ר‪ -‬תכנית ממירה היבחנות במקצועות החובה‪ .‬תכנית זו משלבת הבחנות‬
‫בית ספרית ב היקף של ‪ 50%‬וחלופה בהערכה הממירה ‪( 50%‬חקר‪ ,‬תלקיט‪ ,PBL ,‬מטלת ביצוע‬
‫והצעות נוס פות)‪ .‬מנהלים ומורים המעוניינים להרחיב תכנית זו בבית ספרם יפנו במייל‪:‬‬
‫‪( [email protected]‬למידע נוסף)‪.‬‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫‪‬‬
‫הרחבת היקף תוכנית "חלוצי הערכה"‪ -‬בשיתוף והובלת הגף העל יסודי במנהל הפדגוגי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תכניות מקוונות מחליפות בגרות – בשנה הקרובה יפותחו ניסויים בכמה תחומי דעת ללמידה‬
‫מקוונת ממירה בגרות [הניסוי יכנס בפועל בשנה"ל תשע"ח לבתי ספר שיבחרו בכך]‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרחבת תכניות לימודים ייחודיות‪ -‬התכניות מאפשרות למידה בינתחומית במקצועות‬
‫מוגברים שבתי הספר או גופים מוכרים מפתחים בהנחיה ובליווי של המזכירות‬
‫הפדגוגית‪(.‬למידע נוסף )‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יוזמות חדשות של תחומי דעת – בחודשים הקרובים יצא קול קורא מפורט המזמין מורים‬
‫וצוותי הוראה מהשטח לשלוח רעיונות והצעות המתאימות לרוח החממה ויכולתם להשתלב‬
‫בה‪ .‬המעוניינים להציע חלופות – יפנו למפמ"ר הרלוונטי לשם התייעצות וקבלת אישור‪.‬‬
‫בתחום הדעת שלנו‪ :‬לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה אנו משתלבים בחממה הפדגוגית בהטמעת‬
‫פריטי בחינות מקדמי חשיבה ועמ"ר בבחינת הבגרות החיצונית‪ -‬בנושא ירושלים (‪ )12281‬וביחידות‬
‫הפנימיות‪ .‬הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מאפשרת כר נרחב לעסוק בשאלות ערכיות‪,‬‬
‫מהותיות קיומיות החשובות לעולמו של התלמיד והתורמות לעיצוב זהותו האישית והלאומית‪.‬‬
‫כמו כן מורים שרוצים ליזום במסגרת החממה מוזמנים לפנות למפמ"ר במסגרת קול קורא שיצא‬
‫בהמשך השנה‪.‬‬
‫‪ .2‬בחינות הבגרות‬
‫א‪ .‬שגיאות עקרוניות חוזרות בבחינת הבגרות קיץ תשע"ו‬
‫בניתוח תוצאות בחינות הבגרות ובישיבה עם המעריכים הבכירים עם תום סיום עבודת המרב"ד‬
‫בקיץ תשע"ו‪ ,‬הועלו מספר שגיאות עקרוניות של נבחנים שכדאי להיות ערים להן ולתקנן במהלך‬
‫ההוראה‪ .‬הבעיות העיקריות חוזרות שנה אחר שנה‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו ממליצים בחום לכל מורה לעבור‬
‫עם התלמידים על ההערות שנתנו בשנים הקודמות כחלק חשוב בהכנה הסופית של התלמידים‬
‫לבגרות‪ .‬תלמידים רבים אינם יודעים מה נדרש בכתיבת תשובות לשאלות‪ .‬באתר קיימות הנחיות‬
‫גם למורים וגם לתלמידים כחלק מההכנה לבחינות הבגרות וניתן למצאם בקישורים הבאים‪:‬‬
‫למורים‪:‬‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/Jerusale‬‬
‫‪m113-14/bhinot_bagrut_morim.htm‬‬
‫לתלמידים‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/Jerusale‬‬
‫‪m113-14/bhinot_bagrut_talmidim.htm‬‬
‫ב‪ .‬הלימה תשע"ז‬
‫בתכנית הלימודים החדשה המעודכנת התאמנו את תכנית הלימודים להיקף השעות המוקצבות‬
‫להוראה במהלך שנות הלימודים‪ .‬היקפה של התכנית המעודכנת תואמת את ההנחיה כי היא‬
‫תשתרע על פני ‪ 30‬שבועות למידה בשנה‪ .‬תכנית ההלימה פורסמה ביחד עם שאר תכניות ההלימה‬
‫וניתן למצאה בקישור‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/‬‬
‫‪halima.htm‬‬
‫ב‪ .‬אתרי השטח בירושלים תשע"ז‬
‫כחלק מהלמידה החוץ כיתתית‪ ,‬התלמידים מתבקשים לבקר באתרים הקשורים לחומר‬
‫הלימוד‪ .‬רשימת האתרים לשנה"ל תשע"ז פורסמה והיא מופיעה בקישור‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/Jeru‬‬
‫‪salem113-14/reshimat_atarim.htm‬‬
‫התלמיד צריך להכיר את כל הקשור לאתר ‪ -‬גם אם אין לכך התייחסות בספר הלימוד‪ .‬לרשימת‬
‫האתרים מצורפת רשימת מקורות מחייבת למורה‪ .‬שאלות השטח בנושאים השונים מסתמכות‬
‫גם על הכתוב במקורות אלו‪ .‬פרט לאתרים אלה התלמידים צריכים להכיר את מפת ירושלים‬
‫בכל תקופה ואת הממצאים המאפיינים כל תקופה‪ .‬בתקופות שנלמדות כגישור ‪ -‬אין חובה‬
‫לצאת לשטח‬
‫רשימת הנושאים והמקורות כבסיס להסברים באתרי השטח מופיעה בקישור‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/Jerusale‬‬
‫‪m113-14/noseim_mekorot.htm‬‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫‪ .3‬עבודות חקר ומסלול חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות‬
‫אחת היחידות בה מחויבים התלמידים הלומדים בהיקף של ‪ 5‬יחידות לימוד היא יחידת החקר‪.‬‬
‫קיימים מספר מסלולים שונים לעבודות חקר‪ :‬עבודות חקר מסלול מחקרי אישי; מסלול כיתתי;‬
‫מסלול מעשי‪ ,‬מסלול הדרכה ומסלול מגש הכסף‪ .‬בכל אחד מבין המסלולים עבודת השטח תתפוס‬
‫חלק מרכזי בכתיבת העבודה‪ .‬בכל המסלולים יבחנו התלמידים על פה על עבודתם‪ .‬להלן כללים לכל‬
‫מסלול‪:‬‬
‫‪‬‬
‫א"יטופ במסלול עבודת חקר פרטני‪ -‬נושא לעבודת חקר יכול להיות כל נושא הקשור בארץ‪-‬‬
‫ישראל ובתנאי שניתן לקשר אותו לאתר או אתרים בשטח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫א"יטופ במסלול כיתתי‪ -‬אנו מעודדים לימוד של נושא משותף והמאפשר הפריה הדדית של‬
‫התלמידים העוסקים בנושא אחד הנלמד בכיתה‪ ,‬דנים וחוקרים אותו מזוויות שונות‪.‬‬
‫באופן זה‪ ,‬ניתן לראות את העבודות כחלק מתצרף היוצר תמונה אחת כוללת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודת א"יטופ מעשית‪ -‬שיקום אתר‪ ,‬שימור עתיקות‪ ,‬עבודה יצירתית‪ ,‬חפירה‬
‫ארכיאולוגית‪ .‬מסלול זה הוא שילוב של עבודה מעשית ושל עבודה עיונית קצרה הכוללת‬
‫מושגי יסוד חשובים הקשורים לעבודה המעשית‪ ,‬הסבר על הנושא העיוני או האתר בו‬
‫עוסקת העבודה‪ ,‬תיאור של הפרויקט המעשי הקבוצתי ותיאור חלקו של כותב העבודה‬
‫בפרויקט זה‪ .‬הציון ניתן על שני החלקים יחדיו‪ :‬על העבודה המעשית‪ :‬כלומר על‬
‫ההשתתפות בחפירה הארכאולוגית‪ ,‬שיקום האתר‪ ,‬שימורו או עבודה יצירתית וכן על‬
‫העבודה הכתובה (לגבי פירוט יש לראות בחוברת בקישור להלן)‪ .‬אנו ממליצים להיעזר‬
‫לצורך העבודה המעשית במומחים בתחום או בגופים שעוסקים בו כמו‪ :‬רשות העתיקות‪,‬‬
‫המועצה לשימור אתרים‪ .‬העבודה המעשית יכולה להיעשות בקבוצה גדולה (אפילו כיתה‬
‫שלמה)‪ ,‬החלק העיוני ייכתב על ידי כל תלמיד בנפרד‪ .‬חשיבות מסלול זה הוא ראשית‪,‬‬
‫בשיתופם של התלמידים בפרויקט אחד משותף‪ .‬שנית‪ ,‬ביכולת של היחיד לתרום לתוצר‬
‫הקבוצתי במיוחד בחפירות הארכיאולוגיות‪ ,‬שיקום אתר או שימור עתיקות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עבודת חקר במסלול הדרכה‪ .‬אנו מאמינים כי המפגש הבלתי אמצעי בין התלמיד לבין‬
‫השטח מאפשר לו לעבד את חומר הלימוד ואת רגשות השייכות והאהבה אל הארץ ולחוות‬
‫את החקר באופן משמעותי‪ .‬כחלק מתפישה זו אנו מאפשרים לתלמידים הכותבים עבודת‬
‫שטח להכין עבודת חקר במסלול הדרכה‪ .‬עבודה זו כוללת שלושה חלקים‪ :‬הכנה עיונית של‬
‫מסלול להדרכה‪ ,‬הכנה דידקטית של ההדרכה במסלול והדרכה בפועל של קבוצה אמיתית‬
‫(המגמה‪ ,‬ההורים‪ ,‬תלמידים צעירים יותר או הציבור הכללי) במסלול‪ .‬העבודה תיכתב‬
‫במהלך שנה לפחות והיא תלווה בהדרכה על ידי המורה המלמד את הכיתה‪ .‬המסלול כולל‬
‫מינימום של ‪ 5‬תחנות הדרכה והדרכתו תמשך לפחות ‪ 45‬דקות‪ .‬ההכנה העיונית של המסלול‬
‫להדרכה תוגש בפורמט של כתיבה מדעית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגש הכסף‪ .‬תכנית 'מגש הכסף' שמה לה למטרה לתעד את פעילותן של דמויות מרכזיות‬
‫מתולדות המאבק על הקמת המדינה‪ ,‬קיומה ועיצוב דמותה‪ :‬מראשי ההתיישבות וכן‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫לוחמים‪ .‬תיעוד זה ייעשה על ידי התלמידים הבוחרים במסגרת עבודת החקר‪ .‬הנחיות‬
‫לכתיבת עבודת חקר במסלול מגש הכסף וכן תיעוד הראיונות יעשה בהתאם ולפי הנחיותיה‬
‫של מיכל כהנא‪[email protected] :‬‬
‫‪‬‬
‫על מסלול עבודות החקר ניתן למצוא בקישור‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Bagrut/geotop/‬‬
‫‪Hnchayot.htm‬‬
‫חפירות ארכיאולוגיות עם רשות העתיקות‬
‫כיוון שאחד ממוקדי התכנית הוא הארכאולוגיה של ארץ ישראל‪ ,‬מומלץ שהלומדים ישתתפו‬
‫בחפירות ארכיאולוגיות או בסקר ארכאולוגי או בשיקום עתיקות‪ .‬בנוסף לחוויה ולהנאה מעצם‬
‫החפירה והגילוי‪ ,‬התלמידים לומדים להכיר מקרוב את עבודתו המדעית של הארכיאולוג‪ ,‬מהי‬
‫חפירה‪ ,‬כיצד היא מתנהלת‪ ,‬כיצד מטפלים בממצאים וכיצד קובעים את גילם‪ ,‬כיצד משחזרים‬
‫וכיצד משמרים‪.‬‬
‫אחד מבין המסלולים המוצעים לכתיבת עבודות חקר הוא חפירות ארכיאולוגיות‪ .‬מהשתתפות‬
‫בחפירות ניתן לגזור נושאים לעבודות החקר; ההשתתפות בחפירה היא החלק של עבודת השטח‬
‫הנדרשת במסלול‪ :‬עבודת חקר במסלול מעשי‪ :‬חפירות ארכיאולוגיות‪.‬‬
‫במסגרת שיתוף הפעולה עם רשות העתיקות תלמידי המגמה יגיעו לשבוע חפירה (חמישה ימים‬
‫רציפים) באתרי העתיקות וישתלבו בעבודת השטח‪ .‬רשות העתיקות תדאג למערך ההסעות‪ ,‬שיעורי‬
‫ההכנה בכיתה לפני היציאה לשטח; ליווי הקבוצה לפני החפירה‪ ,‬בחפירה ולאחר תום החפירה‪ .‬את‬
‫ההשתתפות בחפירות יש לתאם עם דניאל וינברגר מנהל מרכז ארכיאולוגי חינוכי‪052-4284367 ,‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫פרטים נוספים ניתן למצוא בקישור‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/AlHami‬‬
‫‪kzoa/ShiluvLimudBakita.htm‬‬
‫‪ .4‬פדגוגיה וחינוך ערכי‬
‫א‪ .‬פדגוגיה דיגיטאלית‬
‫שילוב אמצעי למידה מתקדמים של תקשוב ולמידה מרחוק– פדגוגיה דיגיטאלית‪.‬‬
‫אנו רואים חשיבות רבה בפיתוחה של פדגוגיה דיגיטאלית‪ .‬לפיכך‪ ,‬בשנת הלימודים הקרובה נרחיב‬
‫את השימוש בפדגוגיה הדיגיטאלית במספר מישורים‪:‬‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫‪‬‬
‫פיתוח מיומנויות הוראה של שידורים מקוונים סנכוניים וא סנכוניים ושילובם במערך‬
‫הלמידה הכיתתית‬
‫‪‬‬
‫שילוב מיומנויות הוראה מתוקשבות בסיורים ובלמידה חוץ כיתתית‬
‫‪‬‬
‫במהלך שנת הלימודים הקרובה נמשיך בהכשרתם של המורים המקצועיים להתמצא‬
‫במערכות הדיגיטליות השונות אשר יאפשרו להם לקיים שיעורים מקוונים‪ .‬שיעורים‬
‫מבוססים על התפישה כי המורה הוא המתווך בכיתה ועל כן קיימת חשיבות רבה‬
‫להעברת השידור המקוון המעובד באמצעותו של המורה אל התלמידים‪ :‬באופן סנכרוני‪-‬‬
‫בו המורה עצמו מכין את השיעור או א‪-‬סנכרוני‪ -‬שבו המורה מקבל שיעור מקוון ועליו‬
‫לעבד את השיעור‪ ,‬המצגת ולהתאימם לצרכי התלמידים שבכיתתו‪ .‬באופן כזה‪ -‬המורה‬
‫הוא שיחליט אלו חלקים מתוך השיעור המקוון הוא יראה לתלמידיו ואילו מטלות ידרשו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת מאגר שיעורים מקוונים בנושאים השונים הקשורים למקצוע‪ ,‬אשר יעברו את‬
‫אישור הוועדה אותה ימנה הפיקוח‪ .‬שיעורים אלו ימסרו למורים לעיבוד ולהתאמתם‬
‫לסוג האוכלוסייה הלומדת בכל בית ספר ובית ספר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש במאגרי מידע דיגיטליים ‪ -‬במסגרת עבודות החקר‪ ,‬התלמידים ילמדו כיצד‬
‫לאתר מקורות מידע דיגיטאליים ולנתח אותם כמקורות ראשוניים ומשניים בשימוש‬
‫בעבודות החקר וכחלק מהלימוד הכולל ביחידות הנלמדות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיתוף מסמכים לעבודות קבוצתיות הן במסגרת עבודות החקר (במסלול כיתתי או אישי)‬
‫והן במהלך המטלות הניתנות על ידי המורים בעת הלימוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיעורי העשרה למורים ולתלמידים יועברו במהלך שנה זו‪ .‬השיעורים יעסקו בסוגיות‬
‫אקטואליות ובנושאי העשרה למורים ולתלמידים‪ .‬מאחר והשנה היא שנת איחוד ירושלים‬
‫ב‪ .‬למידה בחברותא והכרת האחר‬
‫סובלנות‪ ,‬כבוד והכרת האחר‪ -‬הנושאים השונים העולים במהלך הלימודים במקצוע ובמיוחד שתי‬
‫יחידות החובה בלימודי ירושלים מזמנים לנו אפשרויות לפיתוח יחס של סובלנות כלפי בני כל‬
‫הדתות‪ .‬על כן נלמדים ביחידות אלו גם עקרי האסלאם והנצרות ויחסן של דתות אלו לארץ‬
‫ולירושלים‪ .‬כמו כן‪ ,‬הן מאפשרות לעמוד על פיצולים חברתיים ותרבותיים בין מגזרים בתוך החברה‬
‫היהודית והישראלית ומתוך כך גם לאפשר לימוד לפיתוח סובלנות‪ ,‬להקשבה ולהכלתו של ה"אחר"‪.‬‬
‫נושא זה מתקשר גם לתוכנית האסטרטגית של המזכירות הפדגוגית לחינוך לסובלנות ומניעת‬
‫גזענות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫במהלך שנת הלימודים הבאה נתמקד בנושאים הקשורים להכלתו של האחר‪ -‬ונעודד‬
‫כתיבת עבודות חקר בנושאים אלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיעורים מקוונים‪ -.‬השיעור המקוון מאפשר לנו ליצור שיעור משותף בין סוגי מגזרים‬
‫שונים אשר לא היו יכולים לשבת יחדיו פיסית אלמלא שידור באופן שכזה‪ .‬בשנה האחרונה‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫קיימנו שידורים מסוג זה בתחילת שנת הלימודים ובשבוע ירושלים‪ .‬התגובות לשידורים‬
‫אלו יצרו תחושת שייכות בין המשתתפים בשיעור‪ .‬לפיכך‪ ,‬אנו נעודד שיעורים משותפים‬
‫(בין סוגי אוכלוסיות שונות‪ :‬דתיים ולא דתיים‪ ,‬בנים ובנות ועוד)‪ .‬כן נערוך שיעורים‬
‫מתוקשבים קהילתיים ‪ -‬לתלמידים ולבני משפחותיהם העוסקים בסוגיות אקטואליות או‬
‫מעניינות במיוחד‪ .‬בשנת הלימודים תשע"ז נקיים מפגשים מסוג זה‪ -‬סביב יום ירושלים‪,‬‬
‫שנת איחוד העיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פיתוח גישה דיאלוגית‪ ,‬בית מדרשית בין הלומדים תוך יכולת להכיר ולהוקיר ריבוי דעות‪:‬‬
‫דיון בפולמוסים העוסקים בארכיאולוגיה ובתולדותיה של ארץ ישראל לתקופותיה‬
‫השונות‪ .‬המחקר הארכיאולוגי מאפשר לנו לעסוק בסוגיות המציגות פתרונות שונים‬
‫לבעיות ארכיאולוגיות ותקופתיות שונות‪ .‬אנו מאפשרים לתלמידים להכיר את הסוגיות‬
‫השונות (למשל הדעות השונות בדבר קיומו של הבית הראשון)‪ ,‬להתמודד עם השאלות‬
‫הנוצרות ולהכיר את התיאוריות השונות ולעיתים גם המנוגדות‪ .‬הדיון בכיתה בטקסטים‬
‫השונים מאפשר לחזק את הפתיחות מחד ואת הביקורתיות מנגד‪ .‬שכן‪ ,‬עלי להכיר גם את‬
‫הדעה המנוגדת לדעתי ולדעת להתמודד עימה ולהתייחס אליה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סובלנות בין מגזרים והכלת האחר‪ -‬אנו נעודד‪ ,‬כחלק מבין אתרי החובה‪ ,‬לסייר בשכונות‬
‫ובאתרים מרכזיים וחשובים "לאחר" מתוך רצון להכיר ולהבין את חשיבותם ולפתח יחס‬
‫של סובלנות כלפי הקבוצה ה"אחרת"‪.‬‬
‫ג‪ .‬למידה בינתחומית‬
‫היותו של המקצוע בין‪-‬תחומי מקנה ללומד יכולות וכישורים ייחודיים‪ ,‬כיוון שהנושאים נלמדים‬
‫תוך כדי ניתוח וזיהוי הקשרים בין רכיבי הידע של המקצועות השונים – בדרך זאת מוקנית לתלמיד‬
‫ראייה רב‪ -‬מערכתית‪ .‬ראייה זאת נרכשת בכמה שלבים‪ :‬פירוק השלם לחלקיו‪ ,‬לימוד כל מרכיב‬
‫כשלעצמו‪ ,‬ניתוח הקשרים השונים בין המרכיבים‪ ,‬ולבסוף הרכבתם לשלם "חדש"‪ .‬לתמונת השלם‬
‫החדשה יש ערך מוסף על פני תמונת השלם הראשונה טרם פירוקה‪ .‬ערך מוסף זה צריך להיות נר‬
‫לרגלי המתכננים‪ ,‬כותבי חומרי הלמידה‪ ,‬המלמדים והלומדים מקצוע בין‪-‬תחומי‪ .‬נדגים זאת באחד‬
‫מהנושאים בתכנית הלימודים‪ :‬כדי להכיר ולהבין את מראה ירושלים ומאפייניה בשלהי ימי הבית‬
‫השני אין די רק בתיאור מראה העיר על חלקיה‪ ,‬אלא יש להכיר היבטים שונים‪ :‬תולדות העיר עד‬
‫לאותה תקופה‪ ,‬הרקע ההיסטורי של התקופה‪ ,‬ההשפעות הסגנוניות על הארכיטקטורה בתקופה‪,‬‬
‫הממצאים הארכיאולוגיים‪ ,‬המבנה הטופוגרפי של חלקי העיר‪ .‬כדי לבסס את הידע מופנים‬
‫הלומדים למקורות כתובים יהודיים‪ ,‬כמו התושב"ע‪ ,‬וכן למקורות שאינם יהודיים‪ .‬כמו כן יש‬
‫לבחון את מארג הקשרים בין היבטים אלו כך שבסופו של התהליך תתקבל תמונה מקיפה‬
‫ומשמעותית של העיר כפי שהייתה בזמנו‪.‬‬
‫כחלק מכך אנו מעוניינים בחיזוק הקשר בין הנושאים הנלמדים בתחום הדעת שלנו לבין תחומי‬
‫דעת משיקים ויצירת זיקה מפרה ביניהם‪ .‬ראשית‪ ,‬אנו ממליצים בשנה"ל תשע"ד למורים לקיים‬
‫שיעורים משותפים או לחילופין לבנות דגמי שיעורים ביחד עם המורים העוסקים במקצועות‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫התנ"ך‪ ,‬אומנות‪ ,‬היסטוריה ומחשבת ישראל‪ .‬דגם זה קיים כבר במספר בתי ספר‪ .‬שנית‪ ,‬אנו נקיים‬
‫השתלמויות משותפות בין המורים במקצוע לימודי ארץ ישראל למורים העוסקים במקצועות‬
‫המוזכרים כדי ליצור דו שיח להפריה הדדית‪.‬‬
‫ד‪ .‬חינוך לכבוד לארץ ולסביבה‬
‫כחלק מתרומתם של התלמידים לחברה ויצירת כבוד לארץ‪ ,‬אנו מבקשים מכלל המורים לנקות עם‬
‫תלמידיהם את המסלולים בהם הם מסיירים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שנת יובל לאיחוד ירושלים‬
‫שנת היובל לאיחוד ירושלים מזמנת לנו אפשרות להעמיק בלימודי ירושלים‪ -‬ליבתה של תכנית‬
‫הלימודים בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה היא ירושלים‪ .‬אנו ממליצים לכל בית ספר להרחיב‬
‫ולהעמיק בלימוד תולדותיה של העיר‪ ,‬לעמוד על המרקם האנושי שחי בה בעבר ובהווה ועל‬
‫השינויים שחלו בה בהתפתחותה הפיסית‪.‬‬
‫לצד לימודי המגמה קיימים מסלולים שונים להשכלה כללית העוסקים בירושלים‪ ,‬כל אחד מהם‬
‫בהיקף של ‪ 30‬שעות הוראה‪ .‬על ההשכלה הכללית ניתן לראות בקישור הבא‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Thochni‬‬
‫‪yotLimudim/HaskalaKlalit.htm‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוספנו מתווה לתכנית העשרה בנושא ירושלים לבתי הספר היסודיים וניתן לראות אותם‬
‫בקישור הבא‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/ThochniyotLim‬‬
‫‪udim/jerusalem_yesodi.htm‬‬
‫אנו ממליצים לבקר באתרי השטח לא רק כלמידה חוץ כיתתית אלא גם כחלק מהחינוך הערכי‬
‫לאהבת הארץ‪.‬‬
‫‪ .5‬השתלמויות תשע"ז‬
‫לרשות המורים מערך מגוון של השתלמויות‪ :‬סיורים וימי עיון העוסקים בחידושים במקצוע‪-‬‬
‫בגילויים החדשים שהתגלו בשטח‪ ,‬בהוראה חוץ כיתתית‪ ,‬ובגילויים החדשים שהתגלו בשטח‪ .‬נושאי‬
‫ההשתלמויות נבחרו בהתאמה לתכנית הלימודים‪ ,‬בדגש על נושאים חדשים המוטמעים בתכנית‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫הלימודים‪ .‬למורים החדשים תתקיים השתלמות נוספת על אתרי השטח שבירושלים‪ .‬אנו‬
‫ממליצים למורים הוותיקים להצטרף להשתלמות זו‪.‬‬
‫ההשתלמויות מקנות גמול‪.‬‬
‫הערה‪ :‬כל השתלמות עומדת בפני עצמה – בהיקף ‪ 30‬שעות וכוללת מטלה‪ .‬לא ניתן לצבור ימי סיור‬
‫ולהעבירן מהשתלמות להשתלמות‪.‬‬
‫כל מורה חייב להשתתף בחמישה ימי השתלמות‪ .‬ההשתתפות בהשתלמויות הינה תנאי לקבלת‬
‫אישור לבחינת בגרות בית ספרית וכתנאי לשמש כמעריכי בחינות בגרות‪ .‬לימים אילו אין קשר‬
‫לגמול ההשתלמות‪.‬‬
‫תכנית ההשתלמויות יפורסמו במהלך חודש ספטמבר בקישור‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/Hodaot‬‬
‫‪Veidkunim/hishtalmuyot/Hishtalmuyot.htm‬‬
‫‪ .6‬אתר המפמ"ר‬
‫אתר המפמ"ר ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה מתעדכן תדיר ומהווה כלי עבודה עבור המורים‪.‬‬
‫אנא הקפידו להיכנס לאתר לפחות אחת לשבוע‪ .‬באתר – מוקדי הלמידה המחייבים; חומרי‬
‫העשרה; בבליוגרפיה; בחינות בגרות קודמות ולקחים מבדיקתן‪ .‬כתובתנו‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/educationcms/units/mazkirut_pedagogit/eretz/hodaotveidk‬‬
‫‪unim/dvarmafmar.htm‬‬
‫‪ .7‬קבוצות הפייסבוק המקצועיות למורים ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫לרשות המורים עומדת קבוצת פייסבוק סגורה‪ .‬ההצטרפות לקבוצה מותנית בהזדהות מלאה ‪ -‬שם‬
‫מלא ובית הספר‪ .‬הקבוצה מהווה במה פעילה ושוקקת חיים לדיונים מקצועיים‪ ,‬שיתוף חומרי‬
‫למידה‪ ,‬העברת מידע ועדכון שוטף‪ ,‬תקשורת בין המורים לבין עצמם ובינם לביני‪ .‬ציבור המורים‬
‫מוזמן להצטרף באמצעות פנייה אל שלומית ברוכי‪ -‬מנחת תקשוב ארצית‪:‬‬
‫‪[email protected]‬‬
‫‪ .8‬מערך ההדרכה‪:‬‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫לרשותכם מערך הדרכה מגוון – מדריכים המתמחים בנושאים שונים בתכנית הלימודים‪ ,‬בעבודות‬
‫החקר ובתקשוב‪ .‬אנא הקפידו להיות בקשר רציף עם המדריכים‪:‬‬
‫תמיר יעקובוביץ‪ -‬אחראי בגרויות והנחיית מורים‪.‬‬
‫מיכל כהנא‪ -‬מנחת מורים ומסלול מגש הכסף‪.‬‬
‫שלומית ברוכי‪ -‬מנחת תקשוב‪.‬‬
‫טליה שנהב‪ -‬מנחת עבודות חקר‪.‬‬
‫על פרטי ההתקשרות ראו‪:‬‬
‫‪http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/Eretz/AlHamik‬‬
‫‪zoa/MiBamaarechet/MafmarMorim.htm‬‬
‫בברכת שנה טובה וכל טוב‪,‬‬
‫ד"ר אפרת זילבר‬
‫מפמ"ר לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬
‫העתקים‪:‬‬
‫ד"ר משה וינשטוק‪ ,‬יו"ר המזכירות הפדגוגית‬
‫גב' דליה פניג‪ ,‬ס' יו"ר המזכירות הפדגוגית ומנהלת אגף א' לפיתוח פדגוגי‬
‫ד"ר אברהם ליפשיץ‪ ,‬ראש מינהל החמ"ד‬
‫גב' אלירז קראוס‪ ,‬ראש אשכול רוח וחברה‬
‫גב' דסי בארי ‪ ,‬מנהלת האגף לחינוך עי"ס‬
‫מר דויד גל‪ ,‬מנהל אגף הבחינות‬
‫משרד החינוך‬
‫המזכירות הפדגוגית‬
‫אגף רוח וחברה‬
‫הפיקוח על הוראת לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה‬