וְשִׂמְחָה שָׂ שׂוֹן
שָׂ שׂוֹן וְשִׂ ְמחָה ט' אלול התשע"ו הרב ארי דוד קאהן .1דברים פרשת ראה פרק יב פסוק ז יכם ֲא ֶ ֥שׁר בֵּ ַֽרכְָך֖ ה֥ ' ֱאֹלהֶ ֽיָך: שׁם ִל ְפנֵ ֙י ה֣ ' ֱא ֹֽלהֵי ֶ֔כם וּשְׂ ַמחְתֶּ֗ ם בְּכֹל֙ ִמ ְ )ז( ַו ֲא ַכלְתֶּ ם־ ֗ ָ שׁ ַל֣ח י ֶדְ ֶ֔כם ַא ֶ ֖תּם וּבָתֵּ ֶ ֑ .2דברים פרשת ראה פרק יב שׁם ָ ֣שׁ ָמּה תָ ִ֔ביאוּ אֵ ֪ת כָּל־ ֲא ֶ ֥שׁר אָנ ִֹכ֖י ְמצ ֶַוּ֣ה שׁמ ֙וֹ ֔ ָ שׁ ֵכּ֤ן ְ שׁר־י ִ ְב ַח ֩ר ֨ה' ֱאֹלהֵיכֶ ֥ם בּ ֙וֹ ְל ַ )יא( ְו ָה ָי֣ה ַה ָמּ ֗קוֹם ֲא ֶ שׂ ֽר ֹתֵ יכֶם֙ וּתְ ֻר ַ ֣מת י ֶדְ ֶ֔כם וְכֹל֙ ִמב ַ ְ֣חר נִדְ ֵרי ֶ֔כם ֲא ֶ ֥שׁר תִּ דְּ ֖רוּ לַ ֽ ֽה') :יב( וּשְׂ ַמחְתֶּ֗ ם יכ֣ם ְוזִ ְבחֵי ֶ֗כם ַמ ְע ְ ֶאתְ ֶ ֑כם עוֹֹלתֵ ֶ ְשׁע ֲֵרי ֶ֔כם ִכּ֣י אֵ ֥ין ֪לוֹ ֵ ֥חלֶק יכם ְו ַה ֵלּ ִו ֙י ֲא ֶ ֣שׁר בּ ַ ֽ יכם וְאַ ְמה ֹתֵ ֶ ֑ ִל ְפנֵי֘ ה֣ ' ֱא ֹֽלהֵיכ ֶ֒ם ַאתֶּ֗ ם וּ ְבנֵיכֶם֙ וּב ְ֣נ ֹתֵ י ֶ֔כם ְו ַעבְדֵ ֶ ֖ ֶיָך בּוֹ֒ ַאתָּ֨ ה וּ ִבנְָך֤ וּ ִב ֶ֙תּ ָ֙ך שׁר י ִ ְב ַ֜חר ה֣ ' ֱאֹלה ֘ ְונַח ֲָל֖ה ִאתְּ כֶ ֽם)… :יח( ִ֡כּי ִאם־ ִל ְפנֵ ֩י ֨ה' ֱאֹל ֶ֜היָך תּ ֹא ְכ ֶ֗לנּוּ ַבּ ָמּקוֹם֙ ֲא ֨ ֶ שׁלַ ֥ח י ֶָדָֽך: שׁע ֶ ָ֑ריָך וְשָׂ ַמחְתָּ֗ ִל ְפנֵ ֙י ה֣ ' ֱאֹל ֶ֔היָך בּ ְ֖כ ֹל ִמ ְ ְו ַעבְדְּ ָך֣ ַו ֲא ָמתֶ֔ ָך ְו ַהלּ ִ ֵ֖וי ֲא ֶ ֣שׁר ִבּ ְ .3דברים פרשת ראה פרק טז פסוק יא שׁבֻעוֹ ֙ת לַה֣ ' ֱאֹל ֶ֔היָך … )יא( וְשָׂ ַמחְתָּ֫ ִלפ ְֵנ֣י׀ ה֣ ' ֱאֹל ֶ֗היָך ַאתָּ֨ ה וּ ִבנְָך֣ וּבִתֶּ ָ֘ך ְו ַעבְדְּ ָך֣ ַו ֲא ָמתֶ ָ֒ך שׂיתָ ַ ֤חג ָ )י( ְו ָע ֜ ִ שׁ ֖מוֹ שׁכֵּ ֥ן ְ שׁע ֶָ֔ריָך ְוהַגֵּ ֪ר ְו ַהיּ ָ֥תוֹם ְוהָאַ ְלמ ָָנ֖ה ֲא ֶ ֣שׁר ְבּ ִק ְר ֶ ֑בָּך ַבּ ָמּ ֗קוֹם ֲא ֶ ֤שׁר י ִ ְב ַח ֙ר ה֣ ' ֱאֹל ֶ֔היָך ְל ַ ְו ַה ֵלּ ִו ֙י ֲא ֶ ֣שׁר ִבּ ְ ֲשׂה לְָך֖ ִ ָֽ שׁב ַ ְ֣עת י ִ ָ֑מים ְבּ ָ֨א ְספּ ְָ֔ך מִ ֽגּ ְָרנְָך֖ וּ ִמיּ ִ ְקבֶ ָֽך) :יד( וְשָׂ ַמח ָ ְ֖תּ ְבּח ֶַגָּ֑ך ַאתָּ֨ ה וּ ִבנְָך֤ שׁם) … :יג( ַ ֧חג ַהסּ ֻ֪כּ ֹת תַּ ע ֶ ֥ שׁב ַ ְ֣עת י ָ ִ֗מים תָּ ח ֹג֙ לַה֣ ' ֱאֹל ֶ֔היָך שׁע ֶ ָֽריָך) :טו( ִ וּב ִֶ֙תּ ָ֙ך ְו ַעבְדְּ ָך֣ ַו ֲא ָמתֶ֔ ָך ְו ַה ֵלּ ֗ ִוי ְוהַגֵּ ֪ר ְו ַהיּ ָ֥תוֹם ְוהָאַ ְלמ ָָנ֖ה ֲא ֶ ֥שׁר ִבּ ְ שׁר־יִב ַ ְ֣חר ֑ה' ִכּ֣י יְב ֶָרכ ְָ֫ך ה֣ ' ֱאֹל ֶ֗היָך בּ ְ֤כ ֹל תְּ בוּאָ ֽתְ ָ֙ך וּבְכֹל֙ ַמע ֵ ֲ֣שׂה י ָדֶ֔ יָך ְו ָה ִי֖יתָ אַ ְ֥ך שָׂ ֵ ֽמ ַח: ַבּ ָמּ ֖קוֹם ֲא ֶ .4דברים פרשת כי תבוא פרק כו פסוק יא ֵיתָך ַאתָּ ה֙ ְו ַה ֵלּ ֔ ִוי ְוה ֵַגּ֖ר ֲא ֶ ֥שׁר ְבּ ִק ְרבֶּ ָֽך :ס ֹלהיָך וּ ְלב ֶ ֑ )יא( וְשָׂ ַמח ָ ְ֣תּ ְבכָל־ה ַ֗טּוֹב ֲא ֶ ֧שׁר נָ ֽתַ ן־לְָך֪ ה֥ ' ֱא ֶ ֖ .5דברים פרשת כי תבוא פרק כז פסוק ז ְשׂ ַמחְתָּ֔ ִלפ ְֵנ֖י ה֥ ' ֱאֹלהֶ ֽיָך: )ז( ְוזָ ַבח ָ ְ֥תּ ְ ְאָכלְתָּ ָ ֑שּׁם ו ָ ֣ שׁל ִ ָ֖מים ו ַ ֣ .6דברים פרשת כי תבוא פרק כח פסוק מז )מז( תַּ֗ חַת ֲא ֶ ֤שׁר ֹלא־ ָע ַב֙דְ ָ֙תּ ֶאת־ה֣ ' ֱאֹל ֶ֔היָך בְּשִׂ ְמ ָ ֖חה וּב ְ֣טוּב ל ָ ֵ֑בב ֵמ ֖ר ֹב כֹּֽל: .7ספר השל"ה הקדוש -שער האותיות -אות תי"ו -תשוקה וכן גלה הרב החסיד המקבל מורנו הרב יצחק אשכנזי זצ"ל לאיש סודו ,שכל מה שהשיג שנפתחו לו שערי חכמה ורוח הקדש ,בשכר שהיה שמח בעשית כל מצוה שמחה גדולה לאין תכלית ,ואמר ,דהינו דכתיב )דברים כח ,מז( 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל' .פרוש 'מרב כל' מכל מיני תענוגים שבעולם ,מכל זהב ופז רב ואבנים טובות ומרגליות ,עכ"ל: .8תלמוד בבלי מסכת תענית דף כב עמוד א מקום שנקרא "בי לפט" בשוק היה מצוי ֲ ,הוָה דְּ בֵי ֶלפֶט בְשׁוּ ָקא ַרב בְּרוֹ ָקא חוֹזָאָה ]שהיה ממקום ששמו "בי חוזאי"[ ֲהוָה ָקאִי שׁכִי ַח היה מצוי ֵא ִליּ ָהוּ ַגּבֵּיהּ,אצלו אָ ַמר לֵיהּ,אמר לו ִאיכָּא יש ְבהַאי שׁוּ ָקא בשוק הזה בַּר ָע ְל ָמא דְּ אָתֵ י בן עולם הבא? ְ ראה בינתיים תוך כדי שהיו עומדים ומדברים אין ַלהוּא גַב ְָרא דַּ ֲהוָה ְמ ַסיּ ֵם ְמסָאנֵי ֲחזָא אָ ַמר לֵיהֵּ ,ליכָּא .אַדְ ָהכִי ְו ָהכִי אמר לו ולא היה מוטל פתיל תכילת בבגדו , אָ ַמר לֵיהּ אוּ ְכמֵי ,שהיה נועל נעלים שחורים ְולָא ָרמִי חוּטֵי דְּ תְ ֶכלְתָּ א ִבגְלִימֵיהּ, הַאי זה בַר ָע ְל ָמא דְּ אָתֵ י הוּא בן עולם הבא הואָ ,ק ָרא לֵיהּ קרא לו רבי ברוקאְ ,ולָא אָתָ א ולא בא אותו אדם אליו ְלגַבֵּיהּ אצלו, לך עתה, ַר ַהט בַּתְ ֵריהּ רץ רבי ברוקא אחריו ,אָ ַמר לֵיהַּ ,מאי עוּבְדָ ְך מה מעשיך ,במה אתה עוסק? אָ ַמר לֵיהּ ,זִיל ָהאִידְ נָא שומר בית וְתָ א ְל ָמחָר ובוא מחר) ,כי אתא למחר( ,אָ ַמר לֵיהָּ ,מאי עוּבְדָ ְך מה מעשיך? אָ ַמר לֵיהּ ,זַנְדוּ ָקא ֲאנָא פּוּרי ָא בֵין האסורים אני ,וְאָס ְַרנָא ַגּב ְֵרי לְחוּד ואני אוסר את האנשים לחודְ ,ונָשֵׁי לְחוּד ואת הנשים לחוד ,וּ ְבלֵילָא ָרמִינָא ְ ִיסוּרא כדי שלא יתערבו אנשים בנשים ,ויבואו לידי עבירה. ַגּב ְֵרי ְלנָשֵׁי ומטיל אני את מיטתי בין אלו לאלו ,כִּי הֵיכִי דְּ לָא לִי ַעבְדוּ א ָ שנותנים בה בעלי שׂ ָר ֵאל כאשר אני רואה בין האסירים נערה בת ישראל ,דִּ יהָבוּ עוֹבְדֵ י כוֹ ָכבִים עֵינַי ְיהוּ ָעלַהּ, ְוכִי ָחזִינָא בַת י ִ ְ יום אחד ומצילה לה מוסר אני נפשי בית האסורים את עיניהם לדבר עבירה, , אִיתְ ַרמֵי .זִי ְמנָא חֲדָ א וּ ַמצִי ְלנָא לָהּ שׁאִי ָמס ְַרנָא נַ ְפ ָ שנתנו בה הנכרים את עיניהם היתה אצלנו נערה מאורסה, ,וּבָעוּ וִיהָבוּ בָּהּ עוֹבְדֵ י כוֹ ָכבִים עֵינַי ְיהוּ אוֹר ָסה ַגּבָּן, נַע ֲָרה ְמ ָ נטלתי שמרי יין ,שהם אדומים כדם ,והטלתים בשפולי בגדה ַ ,ו ֲאמִינָא שׁדָ אִי לָהּ ְבּשִׁיפּוּלָא דּוּרדַ י ָא דְּ ַח ְמ ָרא ְו ַ ְלמִינְסָהֲ .אתָ אִי ְ שאין ציצית מוטלת בבגדך מה הטעם דרך נשים לה כדי שיסברו ויאמרו הרואים ? ֵלית ְלך חוּטֵי ַ .מאי ַט ְע ָמא ,דִּ יסְתְּ נָא הִיא לְהוּ [email protected] 1 ורמית ְמסָאנֵי אוּ ְכמֵי ואתה נועל מנעלים שחורים? עיילנא ונפיקנא ביני נכרים ]אני נכנס ויוצא בין הנכרים[ כִּי הֵיכִי דְּ לָא לִידְ עוּ דִּ יהוּדָ אִי ֲאנָא כדי שלא ידעו הנכרים שיהודי אני ,כִי הוו גזרי ְגּז ְֵירתָּ א ]כאשר הם מחליטים לגזור גזירות על ישראל[, והם מבקשים רחמים מן השמים ,ומבטלים מודענא לְהוּ ל ְַר ָבּנָן ]מודיע אני על כך לחכמים[ ,וּבָעוּ ַר ֲחמֵי ,וּ ְמ ַב ְטלֵי לגזירתייהו ] את הגזירות[ַ .מאי ַט ְע ָמא מה הטעם כִּי ֲאמִינָא לְָך ֲאנָאַ ,מאי עוּבְדָ ְך שכששאלתיך מה מעשיך ?,אָ ַמ ְרתָּ לִי ,זִיל ָהאִידְ נָא שמעתי את הנכרים שהם גוזרים גזירה שׁעְתָּ א באותה שעה ָגּז ְֵרי ְגּז ְֵירתָּ א שאלך עתה ,וְתָ א ְל ָמחָר ואבוא למחר? אָ ַמר לֵיהְּ ,ב ַההִיא ַ שׁמע לְהוּ ל ְַר ָבּנָן ואודיע דבר זה לחכמים דְּ לִיבָּעוּ ַר ֲחמֵי שׁא אֵיזִיל קודם כל אלך ְו ַא ְ על ישראלַ ,ו ֲאמִינָא ואמרתי בלבי בּ ְֵרי ָ ָעלַהּ דְּ ִמילְתָ א כדי שיבקשו על כך רחמים .אַדְ ָהכִי ְו ָהכִי אָתוּ תְּ ֵרי אַח ֲִרינֵי בינתיים הגיעו לשוק עוד שני בני אדם ,אָ ַמר לֵיהּ אליהוַ ,הנֵי נַמִי גם אלו ְבנֵי ַע ְל ָמא דְּ אָתֵ י נִינְהוּ -בני עולם הבא הם .אָזַל ְלגַ ַבּיּ ְהוּ הלך רבי ברוקא אל אותם בני אדם ,אָ ַמר לְהוּ, ואנו מבדחים ַמאי עוֹבָדַ יּ ְכוּ מה מעשיכם? אָ ְמרוּ לֵיהּ ,אִ ינְשֵׁ י בְדִ וחֵי אֲ נָּן אנשים בדוחים ושמחים אנחנוְ ,מבַדְּ חִינָּן ֲעצִיבי בני אדם עצובים .אִי נַמִי כִּי ָחזִינָן בֵּי תְּ ֵרי דְּ אִית לְהוּ תִּ יג ְָרא ַבהֲדֵ י הֲדָ דֵ י כאשר אנו רואים שני בני אדם שיש ביניהם מריבה, טָ ְרחִינָן ְו ָעבְדִ ינָן לְהוּ שְׁ ָל ָמא ַבהֲדֵ י הֲדָ דֵ י אנו טורחים על ידי דברי בדיחות ,ועושים ביניהם שלום: .9משנה מסכת סוכה פרק ה:א שׂ ְמחַת בֵּית הַשּׁוֹ ֵאבָהֹ ,לא ָראָה שִׂ ְמחָה ִמיָּמָיו: שֹּׁלא ָראָה ִ אָ ְמרוּ ,כָּל מִי ֶ .10משנה מסכת סוכה פרק ד שׁעַר ַה ַמּי ִם, שּׁלוֹ ַחִ .הגִּיעוּ ְל ַ שׁת ֻלגִּים ָהי ָה ְמ ַמלֵּא ִמן ַה ִ שׁל ֶ שׁל זָהָב ַמ ֲחזֶ ֶקת ְ נִסּוְּך ַה ַמּי ִם כֵּיצַד ,צְלוֹחִית ֶ שׁל שׁםַ .רבִּי י ְהוּדָ ה אוֹ ֵמרֶ , שׁל ֶכּסֶף הָיוּ ָ שׁנֵי ְס ָפלִים ֶ שׂמ ֹאלוְֹ , תָּ ְקעוּ ְוה ִֵריעוּ וְתָ ְקעוָּ .עלָה ַב ֶכּבֶשׁ וּ ָפנָה ִל ְ שׁנֵי ֳח ָטמִין דַּ קִּיןֶ ,אחָד ְמ ֻעבֶּה ְו ֶאחָד דַּ ק, שׁח ִָרין ְפּנֵיהֶם ִמ ְפּנֵי ַהיָּי ִן .וּ ְמנֻ ָקּבִין ְכּמִין ְ שׁהָיוּ ֻמ ְ סִיד הָיוֶּ ,אלָּא ֶ שׁל יַי ִן שׁל יַי ִןְ ,ו ֶ שׁל ַמי ִם לְתוְֹך ֶ שׁל יָי ִן .ע ֵָרה ֶ שׁל ַמי ִםִ ,מז ְָרחִי ֶ שׁנֵיהֶם ָכּלִין ְבּבַת ֶאחָתַ .מע ֲָרבִי ֶ שׁיּ ְהוּ ְ כְּדֵ י ֶ שׁמוֹנָהְ .ו ַל ְמנַסְֵּך אוֹ ְמ ִרים לוַֹ ,הגְ ֵבּ ַהּ י ָדֶ ָך, שׁל ַמי ִם ,יָצָאַ .רבִּי י ְהוּדָ ה אוֹ ֵמר ,בַֹּּלג ָהי ָה ְמנַסְֵּך כָּל ְ לְתוְֹך ֶ וּרגָמוּהוּ כָל ָהעָם בְּאֶ תְ רוֹגֵיהֶן: שֶׁ ַפּעַם אַחַת נִסְֵּך אֶ חָד עַל ַגּבֵּי ַר ְגלָיוְ , .11תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מח עמוד ב תנו רבנן :מעשה בצדוקי אחד שניסך על גבי רגליו ,ורגמוהו כל העם באתרוגיהן. .12תלמוד בבלי מסכת סוכה דף מח/ב ואחד היה שמו אחד היה שמו שׂ ְמחָה'. ִ , שׁמֵיהּ שׂשׂוֹן'ְ ,וחַד ְ ָ שׁמֵיהּ, ַהנְהוּ תְּ ֵרי מִינִי )מִינִים( ,מעשה בשני מינים )כופרים( חַד ְ שׂ ְמחָה יַשִּׂיגוּ" שׂשׂוֹן ְו ִ שׂ ְמחָהֲ ,אנָא עֲדִ י ְפנָא מִינְָּך ,אני עדיך ממך דִּ כְתִ יב) ,ישעיה לה( " ָ שׂשׂוֹן ְל ִ אָ ַמר לֵיהּ ָ אני עדיך ממך שׂשׂוֹן שׂ ְמחָה ְו ָ דִּ כְתִ יב) ,אסתר ח( " ִ שׂשׂוֹןֲ ,אנָא עֲדִ י ְפנָא מִינְָך, שׂ ְמחָה ְל ָ וְגוֹ' .אָ ַמר לֵיהּ ִ )ותתמנה להיות רץ לרוץ יעזבוך יום אחד שׁ ְויוְּך פּ ְַרוַונְ ָקא, ְו ַ שׁבְקוְּך ַ שׂ ְמחָה ,חַד יוֹ ָמא שׂשׂוֹן ְל ִ ַליּ ְהוּדִ ים" .אָ ַמר לֵיהָ , יעזבוך יום אחד שׁבְקוְּך ַ שׂשׂוֹן ,חַד יוֹ ָמא שׂ ְמחָה ְל ָ שׂ ְמחָה תֵ צֵאוּ" .אָ ַמר לֵיהּ ִ לפניו .דִּ כְתִ יב) ,ישעיה נה( "כִּי ְב ִ שׂשׂוֹן ל ְַרבִּי שׁמֵיהּ ָ שׂשׂוֹן" .אָ ַמר לֵיהּ הַהוּא מִין דִּ ְ שׁאַבְתֶּ ם ַמי ִם ְבּ ָ וּ ָמלוּ בְָּך ַמי ָא ,ומלו וימלאו בך מים .דִּ כְתִ יב "וּ ְ שׁאַבְתֶּ ם ַמי ִם ַאבָּהוּ ,עֲתִ ידִ יתוּ עתידים אתם דִּ תְ ָמלוּ לִי ַמי ִם שתמלאו לי מים ְל ָע ְל ָמא דְּ ַאתֵּ י ,לעולם הבא דִּ כְתִ יב" ,וּ ְ שׁכֵיהּ דְּ הַהוּא שׂשׂוֹן"ַ ,מ ְ שׁתָּ א דִּ כְתִ יבְ " ,בּ ָ שׂשׂוֹן" כִּדְ ָקאָ ַמ ְרתְּ ַ ,ה ְ שׂשׂוֹן" .אָ ַמר לֵיהּ ,אִי ֲהוָה כְּתִ יבְ " ,ל ָ ְבּ ָ :ונמלא בן מים: נעשה נוד מעורו של אותו האיש ,וּ ָמלִינָן בֵּיהּ ַמי ָא שׁוִינָן לֵיהּ גּוּדָ א ַמ ְ ַגּב ְָרא .13רשימות שיעורים )רי"ד סולובייצ'יק( מסכת סוכה דף מח עמוד ב שם .בגמ' -הנהו תרי מיני] .חידושי אגדה[ .מסתבר שהספור בא כאן ללעוג על הצדוקים המפרשים פסוקים כמשמעם בלי מסורת תורה שבעל פה והאיך ע"פ דרכיהם המקולקלים מעוותין הם אפילו את פשטם של המקראות כדמוכח מהפשטים של הבאי שאמרו בפסוקים.ששון ע"פ לשון הקודש מציין את הרגש הפנימי ושמחה מציינת את המעשה החיצוני ,וכמש"כ שש אנכי על אמרתך -הרגש הפנימי ,וכי בשמחה תצאו -המעשה החיצוני. .14מלבי"ם על ישעיה פרק לה פסוק א -חלק באור הענין ויש הבדל בין שמחה ששון גיל ,הששון הוא הפעולות החיצונות שיעשה להראות השמחה ,כמו תוף וכנור ומחול וכדומה ,והשמחה והגיל הם נפשיים ,לבד שהשמחה היא השמחה התמידיית הרצופה, 2 .15קול התור – תלמיד הגר"א הלל בן רבי בנימין ריבלין – פרק ב סימן עט – מעין הישועה – שהוא בטוריא דששון על פי חז"ל )סוכה מח( ומכוון למשיח בן יוסף , 566וכן בחושבנא "מעין הישועה" 566ורבינו אמר שאילו לא נברא אלא להשגת כוונת חז"ל )שם( בענין ששון ושמחה -דיו ֹאשׁם שָׂ ֤שׂוֹן וְשִׂ ְמחָה֙ יַשִּׂ֔ יגוּ ו ְָנ֖סוּ יָג֥ וֹן וַאֲ נ ָָחֽה עוֹלם עַל־ר ָ ֑ וְשִׂ ְמ ַ ֥חת ָ ֖ וּבאוּ צִיּוֹ ֙ן בּ ְִר ָ֔נּה פרק ב סימן קיח – וּפְדוּ ֵ֨יי ֜ה' יְשֻׁ ֗בוּן ָ ֤ )ישעי' ל"ה:י( -כל לשון פדיון הוא ביעודו של משיח בן יוסף שעל ידו קבוץ גלויות כביאור רבנו ע"ז באריכות בחיבורו סוד האותיות )ספר ליקוטי הגר"א( .מכאן שקבוץ גלויות העיקרי הוא לא פחות מששים רבוא עפ"י דרשת חז"ל על פסוק זה )מסכת שבת פ"ח( בקשר לענין שני הכתרים ומעשה העגל ותיקונו .ובפסוק זה ששון ושמחה ישיגו ודרשת חז"ל ע"ז )סוכה מ"ח( שע"ז אמר רבנו :אילו לא נברא אלא להשיג את כוונת הגמרא בענין זה -כדאי הוא לו .ועיקר הכוונה הוא על ב' המשיחין. .16ביאור הגר"א על כמה אגדות – פירוש המאמר ששון ושמחה .17בראשית פרק כא ,יד שׁלּ ֶ ְ֑ח ָה שׁכְמָ ֪הּ ְו ֶאת־ ַה ֶ ֖יּלֶד וַ ֽי ְ ַ שׁ ֵכּ֣ם אַב ְָר ָ ֣הם׀ בּ ַ֡בּ ֹ ֶקר ַו ִיּ ֽקַּ ֽח־ ֶלחֶם֩ ְו ֵ֨ח ַמת ַ֜מי ִם ַויּ ֵ ִ֣תּן ֶאל־ ֠ ָהגָר ָ ֧שׂם עַל־ ִ )יד( ַויּ ַ ְ שׁבַע: ו ֵ ַ֣תּלְֶך וַתֵּ֔ תַ ע ְבּ ִמדְ ַ ֖בּר בְּאֵ ֥ר ָ ֽ .18משנה מסכת תענית פרק ד:ח שׁ ָבּהֶן ִפּוּריםֶ , שׂר בְּאָב וּכְיוֹם ַהכּ ִ שּׁה ָע ָ שׂ ָר ֵאל ַכּ ֲח ִמ ָ שׁ ְמעוֹן בֶּן ַגּ ְמלִי ֵאלֹ ,לא הָיוּ יָמִים טוֹבִים ְלי ִ ְ אָ ַמר ַרבָּן ִ שׁ ַלי ִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת שׁאֵין לוֹ ...וּבְנוֹת י ְרוּ ָ שֹּׁלא ְל ַביּ ֵשׁ ֶאת מִי ֶ שׁאוּלִיןֶ , שׁ ַלי ִם יוֹצְאוֹת ִבּ ְכלֵי ָלבָן ְ בְּנוֹת י ְרוּ ָ בוֹרר לְָך .אַל תִּ תֵּ ן עֵינֶיָך בַּנּוֹי ,תֵּ ן וּר ֵאהָ ,מה ַאתָּ ה ֵ שׂא נָא עֵינֶיָך ְ ַבּכּ ְָרמִים .וּ ֶמה הָיוּ אוֹ ְמרוֹת ,בָּחוּרָ , שּׁה י ְִראַת יְי ָ הִיא תִ תְ ַהלָּלְ ... .וכֵן הוּא אוֹ ֵמר, שׁ ֶקר ַהחֵן ְו ֶהבֶל הַיֹּפִיִ ,א ָ שׁ ָפּחָה) .משלי לא( ֶ עֵינֶיָך ַבּ ִמּ ְ שׁ ִעטּ ְָרה לּוֹ ִאמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻ נָּתוֹ וּבְיוֹם שֹׁלמ ֹה ַבּעֲטָ ָרה ֶ וּראֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן ַבּ ֶמּלְֶך ְ )שיר השירים ג( ְצאֶינָה ְ שׁיּ ִ ָבּנֶה ִבּ ְמה ֵָרה שׂ ְמחַת לִבּוֹ ,זֶה ִבּנְי ַן בֵּית ַה ִמּ ְקדָּ שֶׁ , תּוֹרה .וּבְיוֹם ִ שִׂ ְמחַת לִבּוֹ .בְּיוֹם חֲתֻ נָּתוֹ ,זוֹ ַמתַּ ן ָ ְביָמֵינוּ .אָ ֵמן: .19רש"י מסכת תענית דף כו עמוד ב זה מתן תורה -יום הכפורים ,שניתנו בו לוחות האחרונות. .20רש"י שיר השירים פרק ג פסוק יא בעטרה שעטרה לו אמו -אהל מועד שהוא מעוטר בגוונין תכלת וארגמן ותולעת שני ... וביום שמחת לבו -זה שמיני למילואים שנתחנך בו המשכן במדבר: .21תלמוד בבלי מסכת שבת דף פח עמוד א שּׁ ֵרת. שׁל ַמ ְל ֲאכֵי ַה ָ שׁשִּׁים ִרבּוֹא ֶ שׂ ָר ֵאל "נַעֲשֶׂ ה" ְל"נִשְׁ ַמע" ,בָּאוּ ִ שׁ ִה ְקדִּ ימוּ י ִ ְ שׁעָה ֶ דָּ ַרשׁ ַרבִּי סִי ָמאִיְ ,בּ ָ שׁתֵּ י כְּתָ ִריםֶ ,אחָד ְכּנֶגֶד "נַעֲשֶׂ ה"ְ ,ו ֶאחָד ְכּנֶגֶד "נִשְׁ ַמע"ְ .וכֵּיוָן שׁרוּ לוֹ ְ שׁ ָר ֵאל ָק ְ ְלכָל ֶאחָד ְו ֶאחָד ִמי ִ ְ שׁנֶּ ֱא ַמר) ,שמות לג( " ַוי ִתְ נַצְּלוּ ְבנֵי שׂ ִרים ִרבּוֹא ַמ ְל ֲאכֵי ַח ָבּלָה וּפ ְָרקוּםֶ , שׂ ָר ֵאל ,י ְָרדוּ ֵמאָה ְו ֶע ְ שׁ ָחטְאוּ י ִ ְ ֶ ְחוֹרב ָטעֲנוּ - ְחוֹרב פּ ְָרקוּ .בּ ֵ ְחוֹרב ָטעֲנוּ ,בּ ֵ חוֹרב" .אָ ַמר ַרב ַח ָמא בַר ֲחנִינָא ,בּ ֵ שׂ ָר ֵאל ֶאת עֶדְ י ָם ֵמהַר ֵ יִ ְ שׁה וּנְ ָטלָן, שׂ ָר ֵאל" וְגוֹ' .אָ ַמר ַרב יוֹ ָחנָן ,וְכוּלָּן -זָכָה מ ֹ ֶ ְחוֹרב פּ ְָרקוּ -דִּ כְתִ יבַ " ,וי ִתְ נַצְּלוּ ְבנֵי י ִ ְ כִּדְ אַ ְמ ִרינָן .בּ ֵ ִירן שׁה י ִ ַקּח ֶאת הָאֹהֶל" .אָ ַמר ֵרישׁ ָלקִישְׁ ,ועָתִ יד ַה ָקּדוֹשׁ בָּרוְּך הוּא ְל ַה ְחז ָ דִּ ְסמֵיְך לֵיהּ) ,שמות לג( "וּמ ֹ ֶ שׁם ,שָׂ שׂוֹן שׁנֶּ ֱא ַמר) ,ישעיה לה( "וּפְדוּי ֵי ה' יְשׁוּבוּן ,וּבָאוּ צִיּוֹן בּ ְִרנָּה ,וְשִׂ ְמחַת עוֹלָם עַל ר ֹא ָ לָנוֶּ , שׁ ִה ְקדִּ ימוּ שׁעָה ֶ שׁם .אָ ַמר ַרבִּי ֶא ְל ָעז ָרְ ,בּ ָ שׁ ֵמּעוֹלָם -עַל ר ֹא ָ וְשִׂ ְמחָה יָשִּׂיגוְּ ,ונָסוּ י ָגוֹן ַו ֲאנָחָה" -שִׂ ְמחָה ֶ 3 שּׁ ֵרת שׁ ַמּלְאַכֵי ַה ָ שׁ ַמע" ,יָצְתָ ה בַת -קוֹל וְאָ ְמ ָרה ָלהֶם ,מִי גִילָּה ְל ָבנַי ָרז זֶה ֶ שׂה"" ְל"נִ ְ שׂ ָר ֵאל "נַ ֲע ֶ יִ ְ שׁמוֹ ַע בְּקוֹל דְּ בָרוֹ". ִבּוֹרי כ ֹ ַח עוֹשֵׂי דְּ בָרוִֹ ,ל ְ שׁתַּ ְמשִׁין בּוֹ? דִּ כְתִ יב) ,תהלים קג( "בּ ְָרכוּ ה' ַמלְאָכָיו גּ ֵ ִמ ְ שׁא "עוֹשֵׂ י"ְ ,והָדַ ר "לִשְׁ מוֹע": בּ ְֵרי ָ .22תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיב עמוד א רבי זירא כי הוה סליק לא"י ,לא אשכח מברא למעבר ,נקט במצרא וקעבר .אמר ליה ההוא צדוקי: עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו נעשה לנשמה ,אכתי בפזיזותייכו קיימיתו! אמר ליה :דוכתא דמשה נצח ואהרן הוד לא זכו לה ,אנא מי יימר דזכינא לה! .23שו"ת עמודי אור קכא:יב .24רש"י שמות פרק לב עגל מסכה -כיון שהשליכו לכור ,באו מכשפי ערב רב שעלו עמהם ממצרים ועשאוהו בכשפים ויש אומרים מיכה היה שם שיצא מתוך דמוסי בנין שנתמעך בו במצרים ,והיה בידו שם ,וטס שכתב בו משה עלה שור ,עלה שור ,להעלות ארונו של יוסף מתוך נילוס ,והשליכו לתוך הכור ויצא העגל: .25דברים פרק לג ,א-ב שׂ ָר ֵאל ִל ְפנֵי מוֹתוֹ) :ב( וַיּ ֹא ַמר ה' ִמסִּינַי בָּא שׁה אִישׁ ָה ֱאֹלהִים ֶאת ְבּנֵי י ִ ְ שׁר בּ ֵַרְך מ ֹ ֶ )א( וְז ֹאת ַהבּ ְָרכָה ֲא ֶ ָארן וְאָתָ ה ֵמ ִרבְב ֹת ק ֹדֶ שׁ מִימִינוֹ אשדת ֵאשׁ דָּ ת לָמוֹ: ְוז ַָרח ִמשֵּׂ עִיר לָמוֹ הוֹפִי ַע ֵמהַר פּ ָ .26אדרת אליהו על דברים פרק לג פסוק ב )ע' תורת חיים ע"ז( : פירוש אחר" ,ה' מסיני בא" וגו' .שזכו מחמת עצמן בשביל שאמרו נעשה ונשמע" .וזרח משעיר". כמו שאמרו בגמרא )בספרי כאן( כשרצה הקב"ה ליתן תורה לישראל החזירה על כל אומה ולשון, ובא אל ישמעאל אמרו לו תורה מה כתיב בה ,אמר להם לא תנאף ,אמרו אי אפשר תנה לישראל וכו' ,וכולם נתנו להם מתנות דהיינו עשו וישמעאל ,ונתנו להם עשייה ושמיעה שאמרו 'נעשה ונשמע'. "ואתה מרבבת קדש" .שגם שאר השרים נתנו להם מתנות: .27ספר לקוטי תורה -פרשת מקץ )כתבי הארי ז"ל( אמנם ב' מינים היו ואלו נקראים ערב רב ויש ערב קטן כנזכר בזוהר פ' תשא שאית ערב רב ואית ערב זעיר כנזכר בזוהר בסוד בין הערבים ואלו הם הערב רב שיצאו מדעת העליון הנקרא רב ולא מצד היסוד הנקרא קטן לכן ער"ב ר"ב גי' דע"ת ואלו הם שחטאו וקצצו למעלה בסוד עם קשה עורף שבפ' עקב ע"ש בסוד ד' דאח"ד: 4
© Copyright 2024