ה. ה. השיעורים נכתבו

‫בס"ד‬
‫פרשת נצבים – עבודת ראש השנה – שנת תשס"ח‪.‬‬
‫פרשת נצבים – רגע לפני הסוף – שנת תשע"ה‪.‬‬
‫השיעורים נכתבו‬
‫לעילוי נשמת‬
‫אוריה בת ז'קלין‬
‫ברוריה בת רחל‬
‫אלי סולטן בן אסתר‬
‫יעקב אטיאס בן שמחה‬
‫רותי בת חסיבה‬
‫מרת הינדה בת ר' יעקב‬
‫ניר בן פלורנס‬
‫שאול בן מרדכי אריה‬
‫יפה שניידל בת יצחק‬
‫אסתר בת ָעלו‬
‫אשר רפאל בן רחל חמו‬
‫גאולה בת מרים ומשה‬
‫להצלחת‬
‫לרפואת‬
‫ר' משה בן שוקת חיה ובני ביתו‬
‫ימלא ה' כל משאלות לבם לטובה !‬
‫לוי בן איריס חנה‬
‫שלו ישראל חי בן לימור‬
‫ר' ברוך אטדגי בן אסתר‬
‫ר' שמחה בן שושנה‬
‫גדעון בן נג'יבה‬
‫נועם בן מיכל‬
‫אביב ישראל בן גילה‬
‫יוסף בן רות‬
‫אברהם עודד בן רבקה‬
‫ניתאי בן שרון‬
‫משה מזרחי בן חנה‬
‫מעיין חיה מושקה בת מירה‬
‫יצחק אלקיים בן מרים‬
‫פנחס סוויסה וב"ב‪.‬‬
‫משפחת שטרית‬
‫אילן אבנר בן דב‬
‫המעוניינים לתרום להפצת העלון‬
‫השבועי יוכלו להתקשר‪:‬‬
‫‪0504-170-270‬‬
‫ת‪.‬נ‪.‬צ‪.‬ב‪.‬ה‬
‫‪1‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת נצבים – עבודת ראש השנה – שנת תשס"ח‪.‬‬
‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת נצבים‪ .‬הפרשה‬
‫האחרונה לשנה זו‪.‬‬
‫נ ְַפ ֶשׁ‪} ... ‬ו{ וּמָ ל ה' אֱ ‪‬הֶ י‪ ‬אֶ ת לְ בָ בְ ‪ ‬וְ אֶ ת לְ בַ ב ז ְַרעֶ ‪ ‬לְ אַהֲ בָ ה‬
‫אֶ ת ה' אֱ ‪‬הֶ י‪ ‬בְּ כָ ל לְ בָ בְ ‪ ‬וּבְ כָ ל נ ְַפ ְשׁ‪ ‬לְ מַ עַ ן חַ יֶּ י‪.‬‬
‫פותחת הפרשה }דברים כט‪ ,‬ט{ אַ ֶתּם נִ צָּ בִ ים הַ יּוֹם כֻּלְּ כֶ ם לִ פְ נֵי‬
‫אשׁיכֶ ם ִשׁבְ ֵטיכֶ ם זִ ְקנֵיכֶ ם וְ שׁ ְֹט ֵריכֶ ם כֹּל ִאישׁ‬
‫ה' אֱ ‪‬הֵ יכֶ ם ָר ֵ‬
‫יִ ְשׂ ָראֵ ל‪} :‬י{ ַט ְפּכֶ ם נְ ֵשׁיכֶ ם וְ ג ְֵר‪ ‬אֲ ֶשׁר בְּ ֶק ֶרב מַ חֲ נֶי‪ ‬מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪‬‬
‫עַ ד שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪.‬‬
‫כותב הרמב"ן ‪ -‬ומל ה' אלהיך את לבבך‪ .‬זהו שאמרו )שבת קד(‬
‫הבא לטהר מסייעין אותו מבטיחך שתשוב אליו בכל לבבך‬
‫והוא יעזור אותך ונראה מן הכתובים ענין זה שאומר כי מזמן‬
‫הבריאה היתה רשות ביד האדם לעשות כרצונו צדיק או רשע‬
‫וכל זמן התורה כן כדי שיהיה להם זכות בבחירתם בטוב ועונש‬
‫ברצותם ברע אבל לימות המשיח תהיה הבחירה בטוב להם‬
‫טבע ]שיבוא המשיח‪ ,‬כבר לא יהיה רע‪ ,‬אנשים יעשו טוב‬
‫מטבעם[ לא יתאוה להם הלב למה שאינו ראוי ולא יחפוץ בו‬
‫כלל‪ ,‬והיא המילה הנזכרת כאן ]כלומר "ומל ה' אלהיך את לבבך"[‪.‬‬
‫כי החמדה והתאוה ערלה ללב ומול הלב הוא שלא יחמוד ולא‬
‫יתאוה וישוב האדם בזמן ההוא לאשר היה קודם חטאו של‬
‫אדם הראשון‪ ,‬שהיה עושה בטבעו מה שראוי לעשות ולא היה‬
‫לו ברצונו דבר והפכו כמו שפירשתי בסדר בראשית )ב‪ ,‬ט( וזהו‬
‫מה שאמר הכתוב בירמיה )לא ל‪ -‬לב( הנה ימים באים נאם ה'‬
‫וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית‬
‫אשר כרתי את אבותם וגו'‪ ,‬כי זאת הברית אשר אכרות את‬
‫בית ישראל אחרי הימים ההם נתתי את תורתי בקרבם ועל‬
‫לבם אכתבנה‪ .‬וזהו בטול יצר הרע ועשות הלב בטבעו מעשהו‬
‫הראוי‪ ,‬ולכך אמר עוד )שם פסוקים לב לג( והייתי להם לאלהים‬
‫והמה יהיו לי לעם ולא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו‬
‫לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם‪,‬‬
‫ובידוע כי יצר לב האדם רע מנעוריו וצריכים ללמד אותם‪ ,‬אלא‬
‫שיתבטל יצרם בזמן ההוא לגמרי‪ .‬וכן נאמר ביחזקאל )לו כו כז(‬
‫ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה אתן בקרבכם וגו' ועשיתי את‬
‫אשר בחקי תלכו והלב החדש ירמוז לטבעו והלב החדש ירמוז‬
‫לטבעו והרוח לחפץ ולרצון וזהו שאמרו רבותינו )שבת קנא(‬
‫והגיעו שנים אשר תאמר אין לי בהם חפץ‪ ,‬ודרשו חז"ל‪) :‬קהלת‬
‫יב‪ ,‬א( אלו ימות המשיח שאין בהם לא זכות ולא חובה כי בימי‬
‫המשיח לא יהיה באדם חפץ‪ ,‬אבל יעשה בטבעו המעשה הראוי‬
‫ולפיכך אין בהם לא זכות ולא חובה‪ ,‬כי הזכות והחובה תלויים‬
‫בחפץ‪.‬‬
‫כותב הזוהר הקדוש }בא‪ ,‬לב ע"ב{ ‪ַ -‬רבִּ י אֶ לְ עָ זָר פָּ תַ ח }איוב א‪ ,‬ז{‬
‫‪‬הים ל ְִה ְתיַצֵ ב עַ ל יְ ָי וַיָּ בֹא גַּם הַ ָשּׂ ָטן‬
‫וַיְ ִהי הַ יּוֹם וַיָּ בֹאוּ בְ נֵי הָ אֱ ִ‬
‫בְּ תוֹכָ ם‪ .‬וַיְ ִהי הַ יּוֹם ָדּא רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה ְדּקֻ ְד ָשׁא בְּ ִרי‪ ‬הוּא ָק ִאים‬
‫ידן עָ לְ מָ א‪ .‬כְּ גַוְ נָא ָדּא וַיְ ִהי הַ יּוֹם וַיָּ בֹא ָשׁמָּ ה הַ הוּא יוֹמָ א יוֹם‬
‫לְ מֵ ָ‬
‫‪‬הים ִאנּוּן ַרבְ ְרבִ ין ְממַ ָנּן‬
‫טוֹב ְדּרֹאשׁ הַ ָשּׁנָה הֲ וָה‪ .‬וַיָּ בֹאוּ ְבנֵי הָ אֱ ִ‬
‫ְשׁ ִליחָ ן בְּ עָ לְ מָ א לַאֲ ְשׁגָּחָ א בְּ עוֹבָ ִדין ִדּבְ נֵי נְ ָשׁא‪ .‬לְ ִה ְתיַצֵ ב עַ ל ְי ָי‬
‫ימינוֹ‬
‫כְּ מָ ה ְדּאַ ְתּ אָמַ ר וְ כָ ל צְ בָ א הַ ָשּׁמַ יִ ם עו ְֹמ ִדים עָ לָיו ִמ ִ‬
‫כַּחנָא ְר ִחימוּתָ א‬
‫וּמ ְשּׂמֹאלוֹ אֲ בָ ל לְ ִה ְתיַצֵ ב עַ ל יְ ָי בְּ הַ אי ְק ָרא אַ ְשׁ ְ‬
‫ִ‬
‫ְדּקֻ ְד ָשׁא בְּ ִרי‪ ‬הוּא ֲעלַיְ הוּ ְדּיִ ְשׂ ָראֵ ל בְּ גִ ין ְדּהַ נֵּי ְשׁלִ יחָ ן ְדּ ִאנּוּן ְממַ נָּן‬
‫לַאֲ ְשׁגָּחָ א עַ ל עוֹבָ ִדין ִדּבְ נֵי ְנ ָשׁא אָזְ ִלין וְ ָשׁ ָטאן וְ נ ְָטלִ ין ִאנּוּן עוֹבָ ִדין‬
‫ידן עָ לְ מָ א ִא ְתעֲבִ ידוּ‬
‫יקם לְ מֵ ָ‬
‫כֻּלְּ הוּ וּבְ יוֹמָ א ְדּ ָק ִאי ִדּינָא לְמֵ ָ‬
‫‪1‬‬
‫יקם ֲעלַיְ הוּ ִדּבְ נֵי נְ ָשׁא‪.‬‬
‫ָק ֵטגו ִֹרין לְ מֵ ָ‬
‫ממילא‪ ,‬כולם יעמדו לדין ביום ראש השנה‪ ,‬מקטנם ועד גדולם‬
‫ ביום הראשון ל'דינא קשיא'‪ ,‬וביום השני ל'דינא רפיא'‪.‬‬‫לכן נקרא ראש השנה בשם תואר 'היום'‪ ,‬כי הוא היום העיקרי‬
‫של השנה‪ ,‬שכל מה שיארע לאדם במשך השנה‪ ,‬יוצא מהיום‬
‫הזה – הן לטוב והן‪ ,‬רח"ל‪ ,‬למוטב‪.‬‬
‫בדר"כ פרשיות נצבים‪-‬וילך מחוברות‪ .‬אבל השנה היא שנה‬
‫מעוברת‪ ,‬ולכן קוראים את שתי הפרשיות בנפרד כפי שכותב‬
‫הטור }סימן תכ"ח{ ‪ -‬קוּמוּ וְ ִת ְקעוּ ‪ -‬קודם כל קוראים פרשת‬
‫ניצבים ‪ ,‬מלשון עמידה‪ ,‬ולאחר מכן תקיעת שופר – משום‬
‫שבפרשה הזאת טמונות כל ההכנות הדרושות לקראת ראש‬
‫השנה‪.‬‬
‫נעסוק היום בכמה וכמה פסוקים בפרשה הרומזים לענין‬
‫התשובה‪ ,‬וננסה לבאר מהם מהי העבודה הנדרשת מאיתנו‬
‫בראש השנה‪ ,‬כפי שמגלים לנו רבותינו‪:‬‬
‫בספר בראשית‪ ,‬כותב הרמב"ן כמעט את אותם דברים‪ ,‬רק שם‬
‫הוא מסביר גם את חטא אדם הראשון‪:‬‬
‫אומרת התורה }ל‪ ,‬א{ וְ הָ יָה כִ י ָיבֹאוּ עָ לֶי‪ ‬כָּ ל הַ ְדּבָ ִרים הָ אֵ לֶּה‬
‫הַ בְּ ָרכָ ה וְ הַ ְקּ ָללָה אֲ ֶשׁר נָתַ ִתּי לְ פָ נֶי‪ ‬וַהֲ ֵשׁבֹתָ אֶ ל לְ בָ בֶ ‪ ‬בְּ כָ ל הַ גּוֹיִ ם‬
‫אֲ ֶשׁר ִה ִדּיחֲ ‪ ‬ה' אֱ ‪‬הֶ י‪ָ ‬שׁמָּ ה‪} :‬ב{ וְ ַשׁבְ ָתּ עַ ד ה' אֱ ‪‬הֶ י‪ ‬וְ ָשׁמַ עְ ָתּ‬
‫בְ קֹלוֹ כְּ כֹל אֲ ֶשׁר אָנֹכִ י ְמצַ וְּ ‪ ‬הַ יּוֹם אַ ָתּה וּבָ נֶי‪ ‬בְּ כָ ל לְ בָ בְ ‪ ‬וּבְ כָ ל‬
‫כותב הרמב"ן ‪} -‬ב‪ ,‬ט{ וְ עֵ ץ הַ חַ יִּ ים בְּ תוֹ‪ ‬הַ גָּן וְ עֵ ץ הַ ַדּעַ ת טוֹב‬
‫ו ָָרע‪ .‬והיפה בעיני כי האדם היה עושה בטבעו מה שראוי לעשות‬
‫כפי התולדות כאשר יעשו השמים וכל צבאם‪ ,‬פועלי אמת‬
‫שפעולתם אמת ולא ישנו את תפקידם ואין להם במעשיהם‬
‫אהבה או שנאה ופרי האילן הזה היה מוליד הרצון והחפץ‬
‫שיבחרו אוכליו בדבר או בהפכו לטוב או לרע ולכן נקרא "עֵ ץ‬
‫הַ ַדּעַ ת טוֹב וָ ָרע"‪ ,‬כי הַ " ַדּעַ ת" יאמר בלשוננו על הרצון‪ ...2‬ואפשר‬
‫‪‬הים אֶ ת‬
‫שנתכוון הכתוב לענין הזה כשאמר אֲ ֶשׁר עָ ָשׂה הָ אֱ ִ‬
‫אָדם י ָָשׁר וְ הֵ מָּ ה בִ ְקשׁוּ ִח ְשּׁבֹנוֹת ַרבִּ ים )קהלת ז כט( ה"יושר"‬
‫הָ ָ‬
‫‪1‬‬
‫‪‬קים‬
‫פירוש‪ַ :‬רבִּ י אֶ לְ עָ זָר פָּ תַ ח )איוב א'( וַיְ ִהי הַ יּוֹם וַיָּ בֹאוּ בְ נֵי הָ אֱ ִ‬
‫לְ ִה ְתיַצֵ ב וְ גוֹ'‪ .‬וַיְ ִהי הַ יּוֹם‪ ,‬זֶהוּ רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה‪ֶ ,‬שׁהַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא ָקם‬
‫לָדוּן אֶ ת הָ עוֹלָם‪ .‬כְּ עֵ ין זֶה‪ ,‬וַיְ ִהי הַ יּוֹם וַיָּ בֹא ָשׁמָּ ה‪ ,‬יוֹם הַ הוּא‪ ,‬יוֹם טוֹב‬
‫‪‬קים‪ :‬אֵ לּוּ הֵ ם ַה ָשּׂ ִרים ַה ְמּמוּנִ ים‬
‫ֶשׁל רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה הָ יָה‪ .‬וַיָּ בֹאוּ בְ נֵי ָהאֱ ִ‬
‫אָדם‪ .‬לְ ִה ְתיַצֵ ב עַ ל ה'‪ ,‬כְּ ִדכְ ִתיב‬
‫ֲשׂה בְּ נֵי ָ‬
‫יחים בָּ עוֹלָם לְ ַה ְשׁגִּ יחַ בְּ מַ ע ֵ‬
‫הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫וּמ ְשּׂמֹאלוֹ‪ .‬אֲ בָ ל‪ ,‬לְ ִה ְתיַצֵ ב עַ ל‬
‫ימינוֹ ִ‬
‫וְ כָ ל צְ בָ א ַה ָשּׁמַ יִ ם עו ְֹמ ִדים עָ לָיו ִמ ִ‬
‫אתי אַהֲ בַ ת ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא אֶ ל יִ ְשׂ ָראֵ ל‪ִ .‬משּׁוּם‬
‫ה'‪ ,‬בַּ ִמּ ְק ָרא הַ זֶּה ָמצָ ִ‬
‫אָדם‪ ,‬הוֹלְ כִ ים‬
‫ֲשׂה בְּ נֵי ָ‬
‫יחים ֶשׁהֵ ם ְממֻ נִּ ים לְ ַה ְשׁגִּ יחַ עַ ל מַ ע ֵ‬
‫ֶשׁאֵ לּוּ הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫וּמשׁו ְֹט ִטים בָּ עוֹלָם וְ לו ְֹק ִחים אֵ לּוּ ַהמַּ ע ֲִשׂים ֻכּלָּם‪ ,‬וּבַ יּוֹם ֶשׁהַ ִדּין עוֹמֵ ד‬
‫ְ‬
‫אָדם‪.‬‬
‫לָקוּם‪ ,‬לָדוּן אֶ ת הָ עוֹלָם‪ַ ,‬נעֲשׂוּ מַ ְשׂ ִטינִ ים ַל ֲעמֹד לְ הַ ְשּׂ ִטין עַ ל בְּ נֵי הָ ָ‬
‫‪2‬‬
‫ביאור‪ :‬לפני חטא אדם הראשון‪ ,‬האדם היה עושה רצון הבורא‬
‫בדיוק כפי שצווה – בטבע‪ ,‬כפי שהשמש והירח עושים‪ .‬בא הנחש‪,‬‬
‫הוא יצר הרע‪ ,‬שהיה באותו זמן חיצוני ולא פנימי‪ ,‬ופיתה את האדם‬
‫לאכל מעץ הדעת‪ ,‬ובעצם האכילה מהעץ‪ ,‬הוא הכניס לעצמו את‬
‫הבחירה בין טוב לרע‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫בס"ד‬
‫כדי להבין את דברי רש"י הללו‪ ,‬נצטרך לעצור כאן ולגשת‬
‫לעסוק בעבודת ראש השנה‪ ,‬ולקראת סוף השיעור נוכל לחזור‬
‫לפרשה ואז יתבארו הדברים באופן נפלא ‪:‬‬
‫שיאחוז דרך אחת ישרה וה"בִ ְקשׁוּ ִח ְשּׁבֹנוֹת ַרבִּ ים" שיבקש לו‬
‫מעשים משתנים בבחירה ממנו ‪...‬‬
‫עד כאן דברי הרמב"ן‪.‬‬
‫אומרת הגמרא }מסכת ראש השנה טז‪ ,‬א{ ‪ -‬ואמרו לפני בראש‬
‫השנה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני‬
‫עליכם‪.‬‬
‫באה התורה בפרשת השבוע‪ ,‬ומביאה את מצות התשובה }עפ"י‬
‫חלק מהמפרשים{ ‪} -‬ל‪ ,‬יא{ כִּ י ַה ִמּצְ וָה הַ זֹּאת אֲ ֶשׁר אָנֹכִ י ְמצַ וְּ ‪‬‬
‫הַ יּוֹם ‪‬א נִ פְ לֵאת ִהוא ִמ ְמּ‪ ‬וְ ‪‬א ְרח ָֹקה ִהוא‪} :‬יב{ ‪‬א בַ ָשּׁמַ יִ ם‬
‫ִהוא לֵאמֹר ִמי ַי ֲעלֶה לָּנוּ הַ ָשּׁמַ יְ מָ ה וְ יִ ָקּחֶ הָ לָּנוּ וְ י ְַשׁ ִמעֵ נוּ אֹתָ הּ‬
‫ֲשׂנָּה‪} :‬יג{ וְ ‪‬א מֵ עֵ בֶ ר לַיָּ ם ִהוא לֵאמֹר ִמי ַיעֲבָ ר לָנוּ אֶ ל עֵ בֶ ר‬
‫וְ ַנע ֶ‬
‫ֲשׂנָּה‪} :‬יד{ כִּ י ָקרוֹב אֵ לֶי‪‬‬
‫הַ יָּ ם וְ יִ ָקּחֶ הָ לָּנוּ וְ י ְַשׁ ִמעֵ נוּ אֹתָ הּ וְ ַנע ֶ‬
‫הַ ָדּבָ ר ְמאֹד בְּ ִפי‪ ‬וּבִ לְ בָ בְ ‪ַ ‬ל ֲעשֹׂתוֹ‪.‬‬
‫כידוע‪ ,‬כל תפילות ראש השנה‪ ,‬עוסקות בהמלכת הקב"ה עלינו‬
‫– "וְ ִת ְמ‪‬ך אתה הוא ה' א‪‬הינו‪ ...‬ברוך אתה ה' המלך‬
‫הקדוש‪ְ ...‬מ‪‬ך על כל העולם כֻּלו בכבודך ‪ "...‬ומסיימים‪" :‬מלך‬
‫על כל הארץ‪ ,‬מקדש ישראל ויום הזכרון" ‪.‬‬
‫אומרת לנו כאן התורה‪ ,‬שמצות התשובה היא קלה מאוד – לא‬
‫צריכים לטוס לירח כדי לעשותה‪ ,‬אלא "בְּ ִפי‪ ‬וּבִ לְ בָ בְ ‪ַ ‬ל ֲעשֹׂתוֹ"‬
‫– חרטה‪ ,‬וידוי‪ ,‬קבלה לעתיד ‪ -‬ועשית תשובה !‬
‫שואל ר' חיים פרידלנדר }שפתי חיים‪ ,‬מאמרי ראש השנה{ –‬
‫"ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות מלכיות‬
‫כדי שתמליכוני עליכם" – משמע‪ ,‬שעיקר ההמלכה זו לא‬
‫האמירה‪ ,‬אלא האמירה זו ההכנה לקראת ההמלכה‪ ,‬כי אם‬
‫האמירה היתה צריכה להיות ההמלכה‪ ,‬היה צריך להיות כתוב‬
‫כך‪" :‬ואמרו לפני מלכיות ותמליכוני עליכם"‪ .‬אבל הגמרא לא‬
‫כותבת כך‪ ,‬אלא‪" :‬ואמרו לפני מלכיות כדי שתמליכוני‬
‫עליכם" – באמירת המלכויות תגיעו להמלכה – אם ככה‪ ,‬מהי‬
‫ההמלכה ?‬
‫אומר רש"י ‪ -‬העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ‪ .‬אמר‬
‫להם הקדוש ברוך הוא לישראל‪ ,‬הסתכלו בשמים שבראתי‬
‫לשמש אתכם‪ ,‬שמא שנו את מדתם‪ ,‬שמא לא עלה גלגל חמה מן‬
‫המזרח והאיר לכל העולם‪ ,‬כענין שנאמר )קהלת א‪ ,‬ה( וזרח‬
‫השמש ובא השמש‪ ,‬הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם‪,‬‬
‫שמא שנתה מדתה‪ ,‬שמא זרעתם אותה ולא צמחה‪ ,‬או שמא‬
‫זרעתם חטים והעלתה שעורים‪ ,‬ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא‬
‫להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין‬
‫פרענות‪ ,‬לא שנו את מדתם‪ ,‬אתם‪ ,‬שאם זכיתם תקבלו שכר‪,‬‬
‫ואם חטאתם תקבלו פרענות על אחת כמה וכמה‪.6‬‬
‫שואלים המפרשים ‪:‬‬
‫ממשיכה התורה ואומרת ‪} :‬ט{ ְראֵ ה נָתַ ִתּי לְ פָ נֶי‪ ‬הַ יּוֹם‪ 3‬אֶ ת‬
‫הַ חַ יִּ ים וְ אֶ ת הַ טּוֹב‪ 4‬וְ אֶ ת ַהמָּ וֶת וְ אֶ ת הָ ָרע‪} ... 5‬יט{ הַ עִ ד ִֹתי בָ כֶ ם‬
‫אָרץ ַהחַ יִּ ים וְ הַ מָּ וֶת נָתַ ִתּי לְ פָ נֶי‪‬‬
‫הַ יּוֹם אֶ ת הַ ָשּׁמַ יִ ם וְ אֶ ת הָ ֶ‬
‫הַ בְּ ָרכָ ה וְ הַ ְקּ ָללָה וּבָ חַ ְר ָתּ בַּ חַ יִּ ים לְ מַ עַ ן ִתּ ְחיֶה אַ ָתּה וְ ז ְַרעֶ ‪.‬‬
‫בא כאן רש"י‪ ,‬ומביא דברי ספרי תמוהים מאוד‪:‬‬
‫בכל יום אנחנו ממליכים את הקב"ה ד' פעמים ]בקריאת שמע‬
‫לפני הקרבנות‪ ,‬קריאת שמע של שחרית‪ ,‬קריאת שמע של ערבית‬
‫ובקריאת שמע שעל המיטה[‪ ,‬והרי אומרת הגמרא }מסכת ברכות‬
‫יג‪ ,‬א{ ‪ -‬אמר ר' יהושע בן קרחה למה קדמה פרשת שמע‬
‫לוהיה אם שמוע ? כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה‬
‫ואחר כך מקבל עליו עול מצות ‪ -‬אם ככה‪ ,‬קריאת 'שמע‬
‫ישראל' היא המלכת הקב"ה למלך‪.‬‬
‫כל תפילת המלכויות בראש השנה מסתיימת – "ובתורתך כתוב‬
‫לאמר‪ :‬שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד"‪ ,‬אם ככה‪ ,‬מה‬
‫המיוחד באמירת 'שמע ישראל' בראש השנה‪ ,‬בסדר המלכויות‪,‬‬
‫יותר מבכל השנה כולה ?‬
‫מקשה רבינו ירוחם ממיר על דברי רש"י }דעת חכמה ומוסר‪,‬‬
‫חלק ב‪ ,‬מאמר נח{ – ולכאורה‪ ,‬מאי ראיה הוא משמים וארץ‪,‬‬
‫‪7‬‬
‫הרי המה מוכרחים הם במעשיהם ?!‬
‫אם נרצה להעצים את הדברים‪:‬‬
‫אומרים חז"ל – אין מלך בלא עם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫דהיינו – ראש השנה‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫דהיינו – המצוות‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫דהיינו – עבירות‪.‬‬
‫מלך בשר ודם‪ ,‬אינו יכל להיות מלך‪ ,‬ללא עָ ם שימליך אותו‪.‬‬
‫להבדיל‪ ,‬הקב"ה שהוא מלך מלכי המלכים‪ ,‬אינו צריך את זה‪,‬‬
‫שהרי אנו אומרים בכל בוקר‪" :‬אֲ דוֹן עוֹלָם אֲ ֶשׁר מָ לַ‪ ,‬בְּ ֶט ֶרם כָּ ל‬
‫יְ צִ יר נִ בְ ָרא" – הוא היה כאן מלך‪ ,‬עוד לפני שכולנו היינו פה ‪...‬‬
‫"וְ אַחֲ ֵרי כִּ כְ לוֹת הַ כֹּל‪ ,‬לְ בַ דּוֹ יִ ְמ‪ ‬נו ָֹרא" – הוא לא צריך אותנו‬
‫בכלל !‬
‫‪6‬‬
‫אמר הקב"ה – אם השמש עושה את תפקידה מבלי לקבל שכר –‬
‫אתם שמקבלים שכר על המצוות‪ ,‬על אחת כמה וכמה שצריכים‬
‫לעשות רצוני !‬
‫אם ככה‪ ,‬מהו הענין של המלכת הקב"ה בכל שנה בראש השנה?‬
‫כיצד ממליכים אותו ?!‬
‫‪7‬‬
‫ביאור‪ :‬מה שייך להביא דוגמא כאן מהשמש והירח‪ ,‬הרי אין להם‬
‫יצר הרע ?! לא בא אליה יצר ואומר לה‪" :‬תשמעי‪ ,‬קחי חופש שלשה‬
‫ימים ב'רמדה'‪ ,‬תסגרי את עצמך בחדר ואל תצאי" – אין אף אחד‬
‫שיפתה אותה לעשות זאת – הקב"ה הציב לה מסלול‪ ,‬ואותו היא‬
‫עושה ! כך גם האדמה – אם זורעים בה מלפפונים‪ ,‬אין מי שיסית‬
‫אותה ויאמר לה‪" :‬תשמעי‪ ,‬לא קיבלת בשבוע האחרון זבל – עכשיו‬
‫תעשי הפגנה ואל תוציאי לו מלפפונים" ☺ – אין דבר כזה – אין אף‬
‫אחד שיפתה לסתות מציווי הבורא !‬
‫כדי להבין את יסודם של דברים‪ ,‬ניגש לבאר יסוד נפלא‬
‫שמופיע בדברי רבינו ירוחם ממיר }מובא גם בדברי הרב דסלר‬
‫]מכתב מאליהו‪ ,‬חלק א' עמ' ‪:{117‬‬
‫כותב הרמח"ל בספרו }ביאור דרך עץ החיים{ ‪ -‬ואם היתה‬
‫הידיעה רחבה ועומדת על לב בני האדם אם היה הקב"ה מול‬
‫עיני בני האדם כל הזמן‪ ,‬לא היו חוטאים לעולם‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בס"ד‬
‫‪‬הים‬
‫אומרת התורה בסוף ספר בראשית }ו‪ ,‬ב{ וַיִּ ְראוּ בְ נֵי הָ אֱ ִ‬
‫טבֹת הֵ נָּה וַיִּ ְקחוּ לָהֶ ם נ ִָשׁים ִמכֹּל אֲ ֶשׁר‬
‫אָדם כִּ י ֹ‬
‫אֶ ת בְּ נוֹת הָ ָ‬
‫בָּ חָ רוּ‪...‬‬
‫נשאלת השאלה – אם ככה‪ ,‬יש לנו יצר הרע או לא ???‬
‫ממשיך הרמח"ל ‪ -‬אך לא היה אפילו היצר קרוב אליהם‬
‫ושולט עליהם‪ ,‬כמו שאינו שולט במלאכים ולהיות שהקב"ה‬
‫רצה שהאדם יהיה בעל יצר שיוכל להיות מנוצח או נוצחַ‬
‫בשיקול אחד‪ ,‬לכן שׂם בהם הידיעה אך סגורה כגחלת ושתוכל‬
‫להתפשט כשלהבת והבחירה ביד האדם‪.‬‬
‫מספר המדרש }ילקוט שמעוני ‪ ,‬פרשת בראשית‪ ,‬אות מד{ ‪ -‬שאלו‬
‫תלמידיו את רב יוסף מהו עזאל א"ל כיון שעמדו דור המבול‬
‫ועבדו עבודה זרה היה הקב"ה מתעצב מיד עמדו שני מלאכים‬
‫שמחזאי ועזאל ואמרו לפניו רבונו של עולם הלא אמרנו לפניך‬
‫כשבראת את עולמך מה אנוש כי תזכרנו א"ל ועולם מה יהא‬
‫עליו א"ל רבונו של עולם היינו מסתפקין בו א"ל גלוי וידוע‬
‫לפני אם אתם שרויין בארץ היה שולט בכם יצר הרע והייתם‬
‫קשים מבני אדם א"ל תן לנו רשות ונדור עם הבריות ותראה‬
‫איך אנו מקדשין שמך א"ל רדו ותדורו עמהן מיד קלקלו עם‬
‫בנות האדם שהיו יפות ולא יכלו לכבוש את יצרן‪.‬‬
‫כלומר בפועל‪ ,‬היצר הרע יכל לשלוט גם במלאך‪ ,‬רק למה הוא‬
‫לא שולט עליו ?! כי המלאך רואה ממולו אש‪ ,‬והוא יודע שאם‬
‫הוא יזיז עפעף‪ ,‬הוא יישרף מיד !‬
‫אם האדם היה יודע‪ ,‬שאם הוא ידליק חשמל בשבת – מיד הוא‬
‫יתפחם‪ ,‬היה לו יצר הרע להדליק חשמל בשבת ??? ודאי שלא !‬
‫בא יצר הרע ואומר לך‪" :‬תשמע דוד‪ ,‬תן נגיעה בחשמל" – מה‬
‫תגיד לו ???‬
‫שני מלאכים נוספים שמצאנו‪ ,‬היו המלאכים שבאו להחריב‬
‫את סדום‪:‬‬
‫"תיגע אתה‪ ,‬למה שאני אגע ?!" ☺‬
‫באו המלאכים ללוט‪ ,‬ואמרו לו }בראשית יט‪ ,‬יג{ כִּ י מַ ְשׁ ִח ִתים‬
‫אֲ נ ְַחנוּ אֶ ת הַ מָּ קוֹם הַ זֶּה‪.‬‬
‫אז יש יצר הרע או לא ???‬
‫ודאי שיש יצר הרע‪ .‬פשוט אתה יודע‪ ,‬שברגע שתיגע אתה תמות‬
‫ולכן לא תעז לגעת‪.‬‬
‫אומרים חז"ל }בראשית רבה‪ ,‬פרשה נ‪ ,‬אות ט{ ‪ -‬כִּ י מַ ְשׁ ִח ִתים‬
‫אֲ נ ְַחנוּ )בראשית יט‪ ,‬יג(‪ַ ,‬רבִּ י לֵוִ י בְּ ֵשׁם ַרב נ ְַחמָ ן מַ לְ אֲ כֵ י הַ ָשּׁ ֵרת עַ ל‬
‫יְ ֵדי ֶשׁגִּ לּוּ ִמ ְסטו ִֹרין ֶשׁל הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא נִ ְדחוּ ִמ ְמּ ִחצָּ ָתן מֵ אָה‬
‫וּשׁמוֹנֶה ָשׁנָה ‪ ...‬אָמַ ר ַרבִּ י חָ מָ א בַּ ר חֲ נִ ינָא עַ ל ֶשׁנִּ ְתגָּאוּ‬
‫לשׁים ְ‬
‫וּשׁ ִ‬
‫ְ‬
‫אָמרוּ כִּ י מַ ְשׁ ִח ִתים אֲ נ ְַחנוּ‪.‬‬
‫וְ ְ‬
‫אומר הרמח"ל }מסילת ישרים‪ ,‬שער 'יראת החטא'{‪ -‬וכבר מצאנו‬
‫שהמלאכים הגדולים והרמים‪ ,‬חרדים ורועשים תמיד מפני‬
‫גאות ה' עד שאמרו זכרונם לברכה במשל חכמתם }חגיגה יג‪,‬‬
‫ב{ נהר דינור מהיכן יוצא ? מזיעתן של חיות‪ ,‬והוא מפני‬
‫האימה אשר עליהם תמיד מרוממותו יתברך פן יעדרו דבר‬
‫קטן מן הכבוד והקדושה הראוי לפניו ובכל שעה שנגלית‬
‫השכינה על איזה מקום שיהיה כבר רעד ורעש ורגז‪ ,‬הוא מה‬
‫שאמר הכתוב }תהילים סח‪ ,‬ט{ ארץ רעשה אף שמים נטפו‬
‫מפני אלהים ‪...‬‬
‫בחלום הסולם של יעקב אבינו נאמר }כח‪ ,‬יב{ וְ ִהנֵּה מַ לְ אֲ כֵ י‬
‫‪‬הים ֹע ִלים וְ י ְֹר ִדים ֽבּוֹ‪...‬‬
‫אֱ ִ‬
‫אומר לנו הרמח"ל – בשמים‪ ,‬המלאך נמצא מול אש – כל‬
‫תזוזה שלא במקום – מיד הוא נישרף !‬
‫כותב הדעת זקנים מבעלי התוספות ‪ -‬והנה מלאכי אלהים עולים‬
‫היינו המלאכים שהלכו להפוך את סדום שתלו הכבוד לעצמן‬
‫שאמרו כי משחיתים אנחנו וגם גלו מסתורין של הקב"ה ולכך‬
‫נדחו ממחיצתו של הקב"ה קל"ה שנים ועכשיו עלו‪.‬‬
‫עוד מספרת הגמרא }מסכת ב"מ פה‪ ,‬ב{ ‪ -‬אליהו הוה שכיח היה‬
‫רגיל לבוא במתיבתא דרבי בשיבתו של רבי‪ .‬יומא חד‪ ,‬ריש ירחא‬
‫הוה היה ראש חודש‪ ,‬נגה ליה ולא אתא אליהו איחר ולא בא‪.‬‬
‫כשבא לבסוף‪ ,‬א''ל רבי‪ :‬מאי טעמא נגה ליה למר מדוע איחר הרב‬
‫היום ? אמר ליה אליהו‪ :‬אדאוקימנא לאברהם עד שהערתי את‬
‫אברהם‪ ,‬ומשינא ידיה ומצלי ורחצתי את ידיו והתפלל‪ ,‬ומגנינא‬
‫ליה והשכבתי אותו לישון בחזרה‪ ,‬וכן ליצחק וכן ליעקב כבר היה‬
‫מאוחר‪ .‬שאלו רבי‪ :‬ולוקמינהו בהדי הדדי יעירו אותם ביחד‪,‬‬
‫ויתפללו באותו זמן‪ ,‬וכך לא יצטרך אליהו להתעכב עם כל אחד ואחד‬
‫מהם; השיב לו אליהו‪ :‬סברי סבורים בשמים שיש לחוש שתקפי‬
‫ברחמי שהאבות יתחזקו בתפילתם בבקשת רחמים על כלל ישראל‪,‬‬
‫ומייתי ליה למשיח בלא זמניה ויביאו את המשיח לפני זמנו‪ ,‬לכן‬
‫אין נותנים לי רשות להעיר אותם ביחד‪ .‬א''ל רבי‪ :‬ויש דוגמתן‬
‫בעולם הזה האם יש בעולם הזה )בין החיים( צדיקים שתפילתם‬
‫נשמעת כך ? אמר ליה אליהו‪ :‬איכא ישנם כאלו ‪ -‬ר' חייא ובניו‪.‬‬
‫כיון שנודע הדבר לרבי‪ ,‬גזר רבי תעניתא להתענות ולהתפלל‪.‬‬
‫בתפילת התענית אחתינהו הוא הוריד לפני התיבה לר' חייא ובניו‪.‬‬
‫אמר ר' חייא‪" :‬משיב הרוח" ונשבה זיקא רוח‪ .‬אמר "מוריד‬
‫הגשם" ואתא מיטרא ובא גשם‪ .‬כי מטא למימר כשהגיע ר' חייא‬
‫לומר "מחיה המתים"‪ ,‬רגש עלמא הזדעזע העולם‪ ,‬והיה נראה‬
‫שתחיית המתים עומדת להתרחש‪ .‬אמרי אמרו ברקיעא "מאן גלי‬
‫רזיא בעלמא מי הוא זה שגילה סודות בעולם ]התחתון[‪ ,‬וגילה לבני‬
‫אם ככה‪ ,‬זה לא שלמלאך אין יצר הרע – יש לו‪ .‬פשוט הוא‬
‫יודע‪ ,‬שברגע שהוא יזוז הוא ימות !‬
‫אומר לנו הרמח"ל – אם היינו שמים את הקב"ה למול עיננו‪,‬‬
‫והיינו יודעים שבכל רגע‪ ,‬אם נעשה פעולה מנוגדת לרצונו ית' –‬
‫נמות ישר ‪ -‬לא היינו מעיזים לעשותה !‬
‫אם ככה‪ ,‬למה אנחנו בכל זאת לא חוששים לעבור על צווי‬
‫הבורא ?! משום שאנחנו לא שמים את הקב"ה לנגד עיננו‪ ,‬ולא‬
‫יתי ה'‬
‫מקיימים את דברי הרמ"א }שולחן ערוך א‪ ,‬א{ ‪ִ -‬שׁוִּ ִ‬
‫יקים אֲ ֶשׁר‬
‫לְ נֶגְ ִדּי תָ ִמיד הוּא כְּ לָל גָּדוֹל בַּ תּו ָֹרה וּבְ מַ עֲלוֹת הַ צַּ ִדּ ִ‬
‫וּתנוּעוֹתָ יו ַוע ֲָס ָקיו‬
‫אָדם ְ‬
‫‪‬הים‪ ,‬כִּ י אֵ ין ְי ִשׁיבַ ת הָ ָ‬
‫הוֹלְ כִ ים לִ ְפנֵי הָ אֱ ִ‬
‫וּתנוּעוֹתָ יו ַוע ֲָס ָקיו וְ הוּא לִ ְפנֵי מֶ לֶ‪‬‬
‫ישׁיבָ תוֹ ְ‬
‫וְ הוּא לְ בַ דּוֹ בְּ בֵ יתוֹ כִּ ִ‬
‫גָּדוֹל‪ ,‬וְ ‪‬א ִדּבּוּרוֹ וְ הַ ְרחָ בַ ת ִפּיו כִּ ְרצוֹנוֹ וְ הוּא עִ ם אַנְ ֵשׁי בֵּ יתוֹ‬
‫אָדם אֶ ל לִ בּוֹ‬
‫וּקרוֹבָ יו כְּ ִדבּוּרוֹ בְּ מו ַֹשׁב הַ מֶּ לֶ‪ ,‬כָּ ל ֶשׁכֵּ ן כְּ ֶשׁיָּ ִשׂים הָ ָ‬
‫ְ‬
‫אָרץ כְּ בוֹדוֹ עוֹמֵ ד עָ לָיו‬
‫ֶשׁהַ מֶּ לֶ‪ ‬הַ גָּדוֹל הָ ָקּבָּ ''ה אֲ ֶשׁר ְמ‪‬א כָ ל הָ ֶ‬
‫ֲשׂיו‪ ,‬כְּ מוֹ ֶשׁנֶּאֱ מַ ר‪ִ :‬אם יִ ָסּתֵ ר ִאישׁ בַּ ִמּ ְס ָתּ ִרים וַאֲ ִני‬
‫וְ רוֹאֶ ה ְבּמַ ע ָ‬
‫‪‬א אֶ ְראֶ נּוּ נְאֻ ם ה' – אדם שיודע שהקב"ה מביט בו בכל זמן‬
‫נתון – לא יחטא !‬
‫מצאנו בכמה מקומת‪ ,‬מלאכים שחטאו‪:‬‬
‫‪4‬‬
‫בס"ד‬
‫האדם איך אפשר להביא בתפילה את תחיית המתים ?" אמרי‪:‬‬
‫"אליהו הוא זה שגילה לרבי את כח התפילה המיוחד של ר' חייא‬
‫ובניו"‪ .‬אתיוהו לאליהו מחיוהו שתין פולסי דנורא הביאו את‬
‫אליהו והלקוהו ששים מלקות של אש‪.‬‬
‫הבדים ויאמר בוא אל בינות לגלגל אל תחת לכרוב ומלא חפניך‬
‫גחלי אש מבינות לכרובים וזרוק על העיר ויבא לעיני שנגזרה‬
‫הגזירה לשרוף את כולם‪ ,‬ונאמר ל"איש לבוש הבדים" שהוא המלאך‬
‫גבריאל לקחת גחלי אש ולזרוק על ירושלים‪ .‬מיד }יחזקאל י‪-‬ז{‬
‫וישלח הכרוב את ידו מבינות לכרובים אל האש אשר בינות‬
‫הכרובים וישא ויתן אל חפני לבוש הבדים ויקח ויצא שנטל‬
‫אם ככה יוצא‪ ,‬שמלאכים ג"כ חוטאים – מתי ?! כשהם יורדים‬
‫לעולם הזה ! ולמה בשמים הם לא חוטאים?! כי יש להם את‬
‫הקב"ה מול העיניים !‬
‫גבריאל את הגחלים מן הכרוב ויצא לזרוק אותם על העיר‪ .‬והנה לא‬
‫נטל גבריאל את הגחלים בעצמו כפי שנצטווה‪ ,‬שאז היו חמות יותר‪,‬‬
‫אלא נטלן מיד הכרוב ‪ ,‬ובעוד שנטלן הכרוב ונטלן גבריאל מידו‬
‫נצטננו במקצת‪ ,‬ועל כך אומרת הגמרא‪ :‬אמר רב חנא בר ביזנא‬
‫אמר ר' שמעון חסידא אילמלא לא נצטננו גחלים במקצת‪,‬‬
‫כשהעבירו אותם מידו של כרוב לידו של גבריאל שהיו חמות‬
‫ביותר לא נשתיירו משונאיהן של ישראל שריד ופליט וכתיב‬
‫}יחזקאל ט‪-‬יא{ והנה האיש לבוש הבדים אשר הקסת במתניו‬
‫משיב דבר לאמר עשיתי כאשר צויתני שהשיב גבריאל שעשה מה‬
‫שנצטוה וזרק את הגחלים על העיר ]א''ר יוחנן באותה שעה‬
‫הוציאו לגבריאל מאחורי הפרגוד שגרשוהו ממחיצתו של הקב"ה‬
‫ומחיוהו שיתין פולסי דנורא והכוהו בששים שוטים של אש‪,‬‬
‫כעונש על ששינה ממה שנצטוה ולא נטל את הגחלים בעצמו‪...‬‬
‫התשובה היא נפלאה‪ ,‬אבל יש לי שתי ראיות שהדברים לא כך‪:‬‬
‫ראיה ראשונה‪ ,‬מדברי הגמרא במסכת חגיגה‪:‬‬
‫מספרת הגמרא }מסכת חגיגה יד‪ ,‬ב{ ‪ -‬ת''ר ארבעה אנשים נכנסו‬
‫בפרדס עלו לרקיע ע"י שם ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר אלישע‬
‫בן אבויה רבו של ר' מאיר ורבי עקיבא‪ .‬אמר להם ר''ע כשאתם‬
‫מגיעין ברקיע אצל אבני שיש טהור‪ ,‬כלומר למקום שהוא מבהיק‬
‫כמים צלולים אל תאמרו מים מים יש כאן‪ ,‬ואיך נלך‪ ,‬שהרי אין‬
‫שם מים כלל‪ ,‬אלא נראה כדמות מים‪ ,‬והאומר שיש שם מים הרי‬
‫הוא אומר שקר‪ ,‬והוא נהדף משום שנאמר }תהילים קא‪-‬ז{ דובר‬
‫שקרים לא יכון לנגד עיני‪ .‬בן עזאי הציץ לצד השכינה‪ ,‬כלומר‬
‫הוסיף להזכיר שמות כדי להביט באספקלריה מאירה )רבינו חננאל(‬
‫אם ככה יוצא‪ ,‬שהמלאכים חוטאים גם למעלה‪ ,‬ולא רק בעולם‬
‫הזה‪.‬‬
‫ומת‪ ,‬ועליו הכתוב אומר }תהילים קטז‪-‬טו{ יקר בעיני ה'‬
‫המותה לחסידיו‪ ,‬כלומר שקשה מיתתו של בן עזאי לפני הקב"ה‪,‬‬
‫לפי שמת בעודו בחור‪ .‬בן זומא הציץ לצד השכינה ונפגע נטרפה‬
‫דעתו‪ ,‬ועליו הכתוב אומר }משלי כה‪-‬טז{ דבש מצאת אכול דייךּ‬
‫פן תשבענו והקאתו‪ ,‬שכשם שהמוצא דבש ראוי שיאכל ממנו רק‬
‫מעט להשיב את נפשו‪ ,‬כי אם יאכל הרב כדי שביעה הוא עלול להקיא‬
‫הכל ולאבד גם את המעט שאכל בתחילה‪ ,‬וכמו כן יקרה למי שירצה‬
‫להשיג יותר מיכולתו והשגתו‪ ,‬כשירצה ללכת לפנים ישוב לאחור‬
‫)רבינו בחיי פקודי(‪ .‬אחר הציץ וקיצץ בנטיעות קלקל ועיוות‪ ,‬שדיבר‬
‫כלפי מעלה‪ .‬ורק רבי עקיבא הציץ ויצא בשלום‪.‬‬
‫בפיוט 'וּנְ תַ נֶּה תּ ֶֹקף' לר' אמנון ממגנצא‪ ,‬אנחנו אומרים‪:‬‬
‫"וּמַ לְ אָכִ ים יֵחָ פֵ זוּן‪ ,‬וְ ִחיל ְוּרעָ ָדה יֹאחֵ זוּן"‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – ממה יש למלאכים לפחד ?‬
‫כותב ר' חיים קנייבסקי שליט"א }ביאורי תפילה{ ‪ -‬וּמַ לְ אָכִ ים‬
‫יֵחָ פֵ זוּן‪ .‬המלאכים לעיתים נענשים‪ ,‬ולכן גם הם מפחדים‪.‬‬
‫לאחר הדברים האלה‪ ,‬נוכל להתקדם לשלב נוסף‪:‬‬
‫נשאלת השאלה – מה קרה לאלישע בן אבויה‪ ,‬שגרם לו לרדת‬
‫מן הדרך ?‬
‫אומרת הגמרא }מסכת ברכות סא‪ ,‬ב{‪ -‬תניא רבי יוסי הגלילי‬
‫אומר צדיקים יצר טוב שופטן לבדו‪ ,‬שנאמר }תהילים קט‪-‬כב{‬
‫ולבי חלל בקרבי כלומר‪ ,‬יצר הרע‪ ,‬הרי הוא כמת בתוכי‪ .‬רשעים‬
‫יצר רע שופטן לבדו‪ ,‬שנאמר }תהילים לו‪-‬ב{ נְ אֻ ם פֶּ ַשׁע ל ָָר ָשׁע‬
‫אומרת הגמרא }שם טו‪ ,‬א{ – אחר אלישע בן אבויה קיצץ‬
‫בנטיעות קלקל ועיוות ודיבר כלפי מעלה ועליו הכתוב אומר‬
‫}קהלת ה‪-‬ה{ אל תתן את פיך לחטיא את בשרך שע"י דיבורו‬
‫נכשל ונטרד‪ .‬מבארת הגמרא‪ :‬מאי היא מה היתה טעותו של אחר ?‬
‫חזא ראה את המלאך הנקרא מיטטרון דאתיהבא ליה רשותא‬
‫למיתב למיכתב זכוותא דישראל את 'מ"ט' שר הפנים שכותב‬
‫זכויותיהם של ישראל‪ .‬אמר‪ ,‬גמירא קיבלתי מרבותי דלמעלה אצל‬
‫המלאכים לא הוי אין לא ישיבה ולא תחרות ולא עורף אין‬
‫למלאכים עורף‪ ,‬אלא יש להם פנים מכל ארבעת הצדדים ולא עיפוי‬
‫אין אצלם עייפות‪ .‬ואם כן‪ ,‬כיצד ישב השר מ"ט בשמים ? שמא חס‬
‫ושלום ב' רשויות הן ?! כששמעו בשמים את דברי אחר‪ ,‬אפקוהו‬
‫הוציאוהו למיטטרון ומחיוהו שיתין פולסי דנורא והלקוהו‬
‫‪‬הים ְל ֶנגֶד עֵ ינָיו‪ .‬בינונים זה וזה שופטן‬
‫בְּ ֶק ֶרב לִ בִּ י אֵ ין פַּ חַ ד אֱ ִ‬
‫והם נאבקים תמיד בלבו‪ ,‬שנאמר }תהילים קט‪-‬לא{ יעמוד לימין‬
‫אביון להושיע משופטי נפשו‪ .‬אמר רבא‪ :‬כגון אנו נחשבים‬
‫בינונים הנאבקים תמיד בין טוב לרע‪ .‬אמר ליה אביי‪ :‬לא שביק‬
‫מר חיי לכל בריה אם אדוני מן הבינונים אין לך צדיק גמור בכל‬
‫העולם !‪.8‬‬
‫נשאלת השאלה – מה זה 'צדיק' ומה זה 'בינוני' ?‬
‫אומר הגאון מוילנה – צדיקים יצר טוב שופטן רשעים יצר הרע‬
‫שופטן‪ ,‬בינונים זה וזה שופטן וצריך להבין משפטים הללו מה‬
‫הוא‪ ,‬הלא המשפט לאלהים הוא‪ .‬ושמעתי מאחי הגאון ז"ל‬
‫שמשפט הוא לשון הנהגה ולכן נקרא הדיין השופט אלהים‪ ,‬כי‬
‫הוא מנהיג ומשגיח על בני דורו‪ ,‬והכי פרושו צדיקים יצר הטוב‬
‫שופטן‪ ,‬רצה לומר מנהיגן שכל הנהגותיו ע"פ יצר טוב‪.‬‬
‫והרשעים יצר הרע שופטן ‪ ,‬רצה לומר מנהיגן ‪ .‬בינונים זה וזה‬
‫שופטן‪ ,‬היינו מנהיגן‪ ,‬לכן צריך להתבונן ולשקול דעתו על כל‬
‫שישים מלקות במקלות של אש‪ ,‬להודיע לאחר שאין למ"ט יכולת‬
‫יותר משאר המלאכים‪...‬‬
‫ראיה נוספת‪ ,‬מדברי הגמרא במסכת יומא‪:‬‬
‫מספרת הגמרא }מסכת יומא עז‪ ,‬א{ – אמר לו הקב''ה למיכאל‬
‫המלאך‪ ,‬שהוא שרו של עם ישראל מיכאל סרחה אומתך‪ .‬אמר‬
‫מיכאל לפניו רבונו של עולם דיו לטובים שבהם כלומר‪ :‬מחל‬
‫לישראל בזכות הטובים והצדיקים שבהם‪ .‬אמר לו הקב"ה למיכאל‬
‫אני שורף אותם ולטובים שבהם שאף הטובים שבהם צריכים‬
‫להיענש עם כל העם מיד }יחזקאל י‪-‬ב{ ויאמר לאיש לבוש‬
‫‪8‬‬
‫בעל התניא זצ"ל קרא לספרו 'ספרם של בינוניים' על שם הגמרא‬
‫הזאת‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫בס"ד‬
‫הם נמצאים במדינה זרה וניגמר להם האוכל‪ .‬יש להם חברים‬
‫גוים שאומרים להם‪" :‬בואו נלך למסעדה !"‬
‫מה שחפץ לעשות אם הוא מצד יצר טוב או מצד יצר הרע‪ ,‬ואם‬
‫הוא יבין שהוא מצד היצר הרע‪ ,‬ירגיז עמו ויעשה כנגד עצתו‬
‫וע"ז נאמר פלס מעגל רגליך‪ ,‬ובפרט שכל הנהגתם על פי יצר‬
‫הרע‪ .‬כל שכן שצריך להרגיזו תמיד‪ ,‬מי יאמר זכיתי לבי להיות‬
‫אפילו מן הבינונים ואיתא בגמרא שרבה אמר על עצמו 'אנא‬
‫בינוני'‪ ,‬א"כ אנחנו יתמי דיתמי צריכין להבין שלא להחזיק את‬
‫עצמנו כבינונים ובוודאי רוב מחשבותינו עפ"י היצר הרע‪ ,‬ולכן‬
‫צריכין אנו תמיד להרגיז עליו וזה שכתוב }משלי ד‪ ,‬כה{ עֵ ינֶי‪‬‬
‫לְ נֹכַ ח יַבִּ יטוּ וְ עַ ְפעַ פֶּ י‪ ‬יַיְ ִשׁרוּ נֶגְ דֶּ ‪ ,‬פי' למי שעומד נגדך תמיד‪,‬‬
‫‪9‬‬
‫אתה עומד נכחו ונגדו להשמר ממנו‪.‬‬
‫"לא‪ ...‬אני לא אוכל כאן שום דבר"‬
‫"מה קרה ?! זה לא חזיר ‪ ...‬זה רק לא שחוט‪"...‬‬
‫"לא אוכל!"‬
‫"אבל אתה נוסע בשבת ?!?!"‬
‫"אני לא אוכל טריפות – נקודה !"‬
‫לאחר חטא בת שבע ועשיית התשובה‪ ,‬העיד דוד המלך על‬
‫עצמו }תהלים קט‪ ,‬כב{ וְ לִ בִּ י חָ לַל בְּ ִק ְרבִּ י – "עקרתי מתוכי את‬
‫היצר הרע!"‬
‫אם ככה‪ ,‬ישנם מצוות אצל בני האדם‪ ,‬שהפכו להיות אצלהם‬
‫בבחינה של "וְ לִ בִּ י חָ לַל בְּ ִק ְרבִּ י"‪ .‬ובנוסף‪ ,‬יצר הרע לא ינסה‬
‫להכשיל אותם בהם‪ ,‬כי הוא יודע שלא יהיה לו סיכוי – שם‬
‫ה'עסק גמור' מבחינתו!‬
‫אומר המדרש }ויקרא רבה‪ ,‬פרשה לה‪ ,‬אות א{ ‪ִ -‬אם בְּ חֻ קֹּתַ י ֵתּלֵכוּ‬
‫)ויקרא כו‪ ,‬ג(‪ ,‬הֲ ָדא הוּא ִדכְ ִתיב )תהלים קיט‪ ,‬נט(‪ִ :‬ח ַשּׁבְ ִתּי ְד ָרכָ י‬
‫וָאָ ִשׁיבָ ה ַרגְ לַי אֶ ל עֵ דֹתֶ י‪ ,‬אָמַ ר ָדּוִ ד ִרבּוֹנוֹ ֶשׁל עוֹלָם בְּ כָ ל יוֹם‬
‫ירה ְפּלוֹנִ ית אֲ ִני‬
‫יתי ְמחַ ֵשׁב וְ אוֹמֵ ר לְ מָ קוֹם ְפּלוֹנִ י וּלְבֵ ית ִדּ ָ‬
‫וָיוֹם הָ יִ ִ‬
‫הוֹלֵ‪ ,‬וְ הָ יוּ ַרגְ לַי ְמבִ יאוֹת או ִֹתי לְ בָ ֵתּי כְ נ ִֵסיּוֹת וּלְ בָ ֵתּי ִמ ְד ָרשׁוֹת‪,‬‬
‫הֲ ָדא הוּא ִדכְ ִתיב‪ :‬וָאָ ִשׁיבָ ה ַרגְ לַי אֶ ל עֵ דֹתֶ י‪.‬‬
‫רבינו ירוחם ממיר‪ ,‬מסביר את הדברים בשתי מילים – יש‬
‫'בוחר' ויש 'מוכרח'‪.‬‬
‫אדם שעושה מצוות מסוימות‪ ,‬נקרא 'מוכרח'‪ .‬אדם שעדיין‬
‫מתמודד ‪ -‬אם לעשות או לא‪ ,‬נקרא 'בוחר' – שבוחר בין טוב‬
‫לרע‪.‬‬
‫אמר דוד המלך‪" :‬כל יום הייתי אומר שאלך לבנק‪ ,‬והייתי‬
‫מגיע לבית המדרש" – כבר לא היתה לו השפעה של היצר הרע‪.‬‬
‫באופן טבעי הוא היה נמשך לבית המדרש‪.‬‬
‫אצל שומרי התורה והמצוות‪ ,‬אין יצר הרע שלא להתפלל בכלל‬
‫ג' תפילות ביום‪ ,‬ושלא להניח תפילין – יצר הרע פשוט לא‬
‫יבוא! בשמירת השבת‪ ,‬אולי ינסה היצר להכשיל בנק'‬
‫מסוימות‪ ,‬אבל לומר לאדם לנסוע בשבת – אין סיכוי !‬
‫לנו הדברים קוראים בדיוק להיפך‪ ,‬אומרים שנלך לבית‬
‫המדרש‪ ,‬ומגיעים לבנק ☺‬
‫היצר הרע לפעמים גם למדן‪ .‬פעמים שהוא יבוא וינסה להכשיל‬
‫את לומדי התורה באמצע הלימוד‪:‬‬
‫לאחר היסודות הללו‪ ,‬נשאלת השאלה – האם לא כל אחד‬
‫מאיתנו‪ ,‬הוא דוד המלך ?‬
‫ליל שבת אחד‪ 40 ,‬מעלות בחוץ‪ ,‬המזגן עובד על טורבו – ‪16‬‬
‫מעלות ‪ -‬אתה חוזר מבית הכנסת כולך מזיע‪ ...‬אתה מתחיל‬
‫להתייבש מול המזגן ‪ ...‬שר זמירות ‪ ...‬מקדש‪ ...‬ו‪ ...‬קפץ‬
‫השלטר של המזגן !‬
‫לכל אדם ישנם 'שטחים של מצוות'‪ ,‬שבמצוות הללו הוא‬
‫בבחינה של "וְ לִ בִּ י חָ לַל בְּ ִק ְרבִּ י" ‪:‬‬
‫האם יגיע יצר הרע לאדם שומר תורה ומצוות‪ ,‬ויאמר לו‪:‬‬
‫"תשמע‪ ,‬תדליק את האוטו בשבת‪ ,‬ובוא ניסע לחרמון" ?!‬
‫לאחר שלש דק' כולך מים – נהר דינור יוצא ממך ☺‬
‫ודאי שלא‪.‬‬
‫אתה שואל את עצמך‪" :‬מה עושים עכשיו – מותר לקרוא‬
‫לאיוון הגוי או לא ?"‬
‫למה הוא לא בא ומנסה לשכנע אותו ?!‬
‫אם אין חולה – אסור !‬
‫חבל לו על הניסיון ‪ -‬יצר הרע הוא לא טיפש ! "וְ לִ בִּ י חָ לַל‬
‫בְּ ִק ְרבִּ י" – לכל בן אדם ישנם מצוות‪ ,‬שבהם הוא עקר את היצר‬
‫הרע !‬
‫"מה‪ ,‬כל השבת אני אשב ואטפטף ?! עונג שבת !" – וכל רגע‬
‫אתה מסתכל על הילד‪ ,‬אולי הוא לא מרגיש טוב – "אתה‬
‫מרגיש טוב דוד??? אין לך במקרה קוצר נשימה ?" ☺ ‪ -‬אתה‬
‫מחפש לעצמך 'נִישוֹת' ]היתרים בהלכה[ !‬
‫ישנם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות‪ ,‬שגם אצלהם יצר‬
‫הרע אינו מופיע )בעבירות מסוימות(‪ -‬כמה יהודים שאינם שומרי‬
‫תורה ומצוות‪ ,‬אם תגיד להם "בוא תאכל חזיר"‪ ,‬יאמרו‬
‫"אנחנו מוכנים למות ולא לאכל חזיר !"‬
‫כל אחד יודע‪ ,‬שישנם מקומות שאתה עדיין בוחר ביצר הרע‪.‬‬
‫נכון‪ ,‬בשבת אתה מוכרח וכך גם בתפילין‪ ...‬לא תתגלח בסכין‪...‬‬
‫ולא תאכל חזיר ‪ ...‬ולא תגנוב ‪ -‬ישנן מצוות שבהן אתה‬
‫'מוכרח' ולא 'בוחר'‪ .‬אבל ישנן מצוות‪ ,‬שבהן אתה בבחינת‬
‫'בוחר' ‪ -‬כגון לשון הרע‪:‬‬
‫‪9‬‬
‫ביאור‪ :‬צדיק‪ ,‬הוא אדם שמנווט ע"י היצר הטוב בלבד‪ ,‬שנאמר‬
‫}תהילים קט‪-‬כב{ ולבי חלל בקרבי‪ .‬ומזה בינוני ?! בינוני זה אדם‪,‬‬
‫שפעם מנווט אותו היצר הטוב‪ ,‬ופעם מנווט אותו היצר הרע – אם‬
‫הוא עושה עבירה‪ ,‬הוא כבר נקרא רשע‪ ,‬אלא מה ? יש לו התמודדות –‬
‫בא אליו היצר הרע ואומר לו‪" :‬עכשיו תלמד ‪ ...‬עכשיו אל תלמד" –‬
‫והוא מתגבר על היצר הרע ולומד – אדם שמתגבר על היצר הרע‪,‬‬
‫נקרא 'בינוני'‪.‬‬
‫בא אליך יצר הרע ואומר לך‪" :‬תשמע‪ ,‬יש איזה לשון הרע‬
‫עסיסי"‪ ,‬ואז אתה אומר לעצמך‪" :‬חס ושלום – אסור !!!"‬
‫‪6‬‬
‫בס"ד‬
‫"כן‪ ,‬אבל אתה יודע שאתה לא יכל להימנע מזה – אין לך מושג‬
‫איך תיהנה מזה !"‬
‫פנה הרב ליהודי נוסף‪ :‬ומה אתה היית עושה‪ ,‬אם היית מוצא‬
‫ארנק עם ‪ 20‬אלף דולר ?"‬
‫מצד שני‪ ,‬ישנם אנשים שכבר נטרלו עצמם מלשון הרע לגמרי‪,‬‬
‫ולא מוכנים לשמוע בכל מחיר !‬
‫אמר לו היהודי‪" :‬כבוד הרב‪ ,‬אני לא יודע ‪ ...‬קודם שאמצא‪,‬‬
‫אח"כ אני אגיד לך מה אני אעשה !"‬
‫ישנם אנשים שמגיעים לבית הכנסת ומתפללים – בזה כבר אין‬
‫להם שליטה‪ ,‬הם הפכו להיות 'מוכרחים'‪ .‬אבל יש להם עדיין‬
‫בחירה – אם יכוונו בתפילה או לא‪.‬‬
‫מביא רבינו ירוחם ממיר‪ ,‬את דברי האבן עזרא בפרשת יתרו‪,‬‬
‫על הלאו של 'לא תחמוד'‪:‬‬
‫כותב רבינו ירוחם ממיר – "אנשים רבים יתמהו על זאת‬
‫המצוה‪ ,‬איך יהיה אדם שלא יחמוד דבר יפה בלבו כל מה‬
‫שהוא נחמד למראה עיניו‪ ,‬ועתה אתן לך משל‪ :‬דע‪ ,‬כי איש‬
‫כפרי שיש לו דעת נכונה והוא ראה בת מלך שהיא יפה‪ ,‬לא‬
‫יחמוד אותה בלבו שישכב עמה‪ ,‬כי ידע כי זה לא יתכן‪ ,‬ואל‬
‫תחשוב זה הכפרי שהוא כאחד מן המשוגעים שיתאוה שיהיו לו‬
‫כנפים לעוף השמים"‪ .‬ה"אנשים רבים" מתמיהים איך יתכן‬
‫לאו של "לא תחמוד"‪ ,‬והאבן עזרא מתמיה איך יתכן‬
‫"תחמוד"‪ ,‬מרחק כ"כ גדול הוא בין המצבים‪ ,‬אל לדמות‬
‫ששאלה ותשובה יש כאן ! מי ששואל "איך יתכן לא תחמוד"‪,‬‬
‫אין לו ישוב בשום אופן‪ ,‬ואמנם עושה הוא מה שלבו חפץ‪ ,‬עד‬
‫ש"בעולם" אין מבינים כלל‪ ,‬איך יכולים לילך נגד ְטבָ עִ ים‪ ,‬והרי‬
‫ישנם מדינות שהנהיגו בחייהם חוקים למילוי רצונות וטבעים‪,‬‬
‫משום שאין מובן להם אחרת‪ ,‬והאבן עזרא ז"ל‪ ,‬הוא מתמיה‬
‫להיפוך‪ ,‬איך יתכן "תחמוד"‪ ,‬שאצלו ז"ל הי' ענין "תחמוד"‬
‫בציור כמו לקפוץ אל השמים‪ ,‬שאין מי שיחלום מה טוב הי' לו‬
‫הי' משכנו בגלגל אחר‪ .‬וכיוצא בזה‪ ,‬אין כאן אלא חילוק‬
‫מצבים‪ ,‬מצבו של האבן עזרא ז"ל הי'‪ ,‬שאצלו הי' "לא תחמוד"‬
‫בבחינת הכרח‪ ,‬לחמוד דבר שאינו שלו הי' אצלו כמו "לעוף‬
‫השמים"‪ ,‬וכמו שהוא מבאר שאי אפשר כלל לקחת דבר שאינו‬
‫שלו‪ ,‬וע"כ ישמח בחלקו‪ ,‬ולא ישים אל לבו לחמוד ולהתאוות‬
‫דבר שאינו שלו‪ ,‬ולא הי' מוקשה לו לגמרי איך הוא לא תחמוד‪,‬‬
‫אדרבא הי' לו זה בחינת הכרח‪ ,‬ויש מצב של ה"אנשים רבים"‬
‫המתמיהים על לא תחמוד איך זה אפשר שלא לחמוד‪ ,‬ולהם‬
‫לא יתיישב בתירוצו של האבן עזרא ז"ל‪ ,‬מצבם אינו מצב של‬
‫מוכרח‪ ,‬אלא ההיפוך‪ ,‬ובמצבם הם אינם מבינים את הלא‬
‫‪10‬‬
‫תחמוד‪.‬‬
‫אומר להם היצר הרע‪" :‬טוב שבאתם !" ‪ -‬אתה נעמד בתפילה‬
‫– מתחיל לכוון כוונות‪ ,‬ופתאום מגיע היצר הרע עם כל מיני‬
‫'סידורים' ‪ -‬בחמש דקות‪ ,‬כבר היית בכל המזרח התיכון –‬
‫סידרת הכל – מכרת הכל – קנית הכל – והגעת ל'עושה שלום'‬
‫☺‬
‫אם ככה‪ ,‬אין לך בחירה אם ללכת להתפלל או לא‪ .‬אבל יש לך‬
‫בחירה עדיין בענין הכוונה – בזה אתה נחשב 'בוחר'‪.‬‬
‫אומרים רבותינו – הגוי לא מסוגל להבין‪ ,‬איך היהודי יכל‬
‫לכפות את היצר הרע ‪.‬‬
‫עומד בלעם הרשע ומתפעל מעם ישראל ‪}-‬במדבר כג‪ ,‬כד{ הֶ ן עָ ם‬
‫כְּ לָבִ יא יָקוּם וְ כַ אֲ ִרי יִ ְתנ ַָשּׂא ‪ .‬על מה הפליאה הגדולה ?‬
‫הוא לא הצליח להבין‪ ,‬איך עם ישראל מזנקים מהמיטות‬
‫בבוקר לפני עלות השחר‪ ,‬לומר סליחות ולהתפלל שחרית –‬
‫"אני לפני תשע בבוקר לא יוצא מהמיטה ! מה קרה ?! אותה‬
‫תפילה של ‪ 430‬גם בשעה ‪ – 930‬אין שום הבדל ! בשביל מה צריך‬
‫לקום בארבע בבוקר אם אפשר לקום בתשע ?!" – גוי לא‬
‫מסוגל להבין את זה!‬
‫אומרת הגמרא }מסכת סנהדרין לז‪ ,‬א{ ‪} -‬שיר השירים ז‪-‬ג{‬
‫סוגה בשושנים‪ .‬לומר שאפילו אם אין ישראל מובדלים מעבירה‬
‫אלא ע"י אזהרה קלה בלבד‪ ,‬כסוגה ]גדר[ של שושנים‪ .‬מכל מקום‬
‫לא יפרצו בהן פרצות‪ .‬והיינו כמו אותו מעשה דאמר ליה ההוא‬
‫מינא לרב כהנא שאמר אותו כופר לרב כהנא‪ :‬אמריתו נדה שרי‬
‫לייחודי בהדי גברא אתם אומרים שמותר לאשה נדה להתייחד עם‬
‫בעלה‪ ,‬והוא דבר תמוה‪ ,‬וכי אפשר שתהיה אש בנעורת ]סיבי פשתן‬
‫דקים[ ואינה מהבהבת אינה נאחזת ודולקת בה ? כלומר‪ ,‬לא יתכן‬
‫שיתגברו איש ואשה על יצרם באופן כזה ! אמר ליה רב כהנא‪:‬‬
‫התורה העידה עלינו‪ :‬סוגה בשושנים‪ ,‬לומר שאפילו אם אין‬
‫ישראל מובדלים מעבירה אלא בסייג קלוש כסוגה בשושנים‪ ,‬מכל‬
‫מקום לא יפרצו בהן פרצות‪.‬‬
‫כותב המשך חכמה }הקדמה לספר שמות{ – נבואת משה הוא‬
‫למעלה מנבואת כל הנביאים‪ .‬שנבואת כולם הוא עפ"י אות‬
‫ומופת‪ ,‬וכל המאמין באותות‪ ,‬יש בלבו דופי‪ .‬או שמוסמך עפ"י‬
‫נביא מוחזק לנביא‪ ,‬כמו אלישע ע"י אליהו‪ .‬רק שהתורה אמרה‬
‫להאמין לנביא שמראה אות ומופת‪ ,‬כמו שציותה להאמין‬
‫לעדים‪ .‬אעפ"י שאינו מן ההכרח שתמיד יעידו אמת‪ .‬וחנניה בן‬
‫עזור יוכיח שהיה נביא אמת ולבסוף נעשה נביא שקר‪ ,‬כמו‬
‫שאמרו פרק הנחנקין‪ .11‬לא כן משה רבינו‪ ,‬שכל ישראל שמעו‬
‫שהקב"ה מדבר למשה פנים אל פנים‪ ,‬וכולם הגיעו למעלת‬
‫הנבואה וראו איך הקב"ה מדבר עמו‪ .‬לכן אמר }שמות יט‪ ,‬ט{‬
‫"הנני בא אליך בעב הענן בעבור ישמע }העם בדברי עמך{ וגם בך‬
‫יאמינו לעולם"‪ .‬שכל זמן שהאמינו מצד האותות כמו במצרים‪,‬‬
‫מסופר על ר' חיים מצאנז‪ ,‬שקרא פעם ליהודי ושאל אותו‪:‬‬
‫"מה תעשה‪ ,‬אם תמצא ארנק עם ‪ 20‬אלף דולר?"‬
‫אמר לו היהודי‪" :‬מה זאת אומרת מה הייתי עושה ?! שם‬
‫בכיס והולך הביתה !"‬
‫אמר לו הרב – "אתה גנב !"‬
‫פנה הרב ליהודי נוסף ושאל אותו‪" :‬מה אתה תעשה‪ ,‬אם‬
‫תמצא ארנק עם ‪ 20‬אלף דולר ?"‬
‫‪10‬‬
‫ביאור‪ :‬האבן עזרא הגיע למצב שיצר הטוב שופטו‪ .‬מבחינתו בלאו‬
‫של 'לא תחמוד'‪ ,‬הוא 'מוכרח' ולא 'בוחר'‪ .‬לכן אלה התמהים ‪" -‬למה‬
‫לא לחמוד?!" – האנשים האלה נחשבים עדיין כ'בוחרים' כי הם‬
‫בינונים "וזה וזה שופטן" ]ברכות[‬
‫אמר לו היהודי‪" :‬שם פתק 'השבת אבדה' !"‬
‫אמר לו הרב‪" :‬אתה שקרן !"‬
‫‪11‬‬
‫‪7‬‬
‫סנהדרין סט‪ ,‬א‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫מצד שני‪ ,‬יש לו מצוות שהוא עדיין מתמודד איתם‪ ,‬כמו לשון‬
‫הרע‪ ,‬שמירת העינים‪ ,‬כוונת התפילה‪ ,‬כוונה בברכות וכו' – שם‬
‫הוא עדיין מתמודד – הוא 'בוחר' ולא 'מוכרח' – אומר לך‬
‫הקב"ה‪" :‬תשמע‪ ,‬בראש השנה אני מבקש ממך דבר אחד –‬
‫תחזור בחזרה למצב של אדם הראשון לפני החטא ! תהפוך את‬
‫עצמך ל'מוכרח' גם בשאר המצוות שעד עכשיו היית בהם‬
‫'בוחר' !"‬
‫היה קל הביטול ע"י נביא אחר שיראה אותות ומופתים‪ .‬לא כן‬
‫עכשיו‪ ,‬אף אם יבואו אלף רבבות נביאים באותות ומופתים‬
‫לאמר בשם ה' לשנות קוצו של יו"ד מתורת משה‪ ,‬לא נשמע לו‪,‬‬
‫ומצוה דלהמיתם כדין נביאי שקר‪ ,‬כיון שעל נבואת משה אנו‬
‫עדים בעצמינו‪ .‬וזה שאמר "וגם בך יאמינו לעולם"‪...‬ואם כן‪,‬‬
‫איך צוה השם שיאמינו לעולם במשה‪ ,‬הא "הכל בידי שמים חץ‬
‫מיראת שמים ]ברכות לג‪ ,‬ב[ ואין הידיעה מכרחת הבחירה ?!‬
‫ושמא יבחר משה אחר זה חלילה‪ ,‬להוסיף מדעתו ! ועל כרחין‪,‬‬
‫שהשי"ת שלל ממנו הבחירה לגמרי‪ ,‬ונשאר מוכרח כמלאכים‪.‬‬
‫והטעם שהתכלית הוא הבחירה‪ ,‬שבלא בחירה אין מעלה על‬
‫האדם יותר מכל הנמצאים‪.12‬‬
‫נשאלת השאלה – איך עושים את זה ?‬
‫כותב הרב דסלר }מכתב לאליהו{ – לגבי חייו של האדם‪ ,‬האדם‬
‫הוא 'מוכרח' ולא 'בוחר' ‪:‬‬
‫אם אלה הם פני הדברים‪ ,‬הגענו לראש השנה‪:‬‬
‫עומד בן אדם על הגג של מגדלי עזריאלי‪ ,‬ומתלבט אם לקפוץ‬
‫או לא ‪ -‬לבסוף הוא מחליט שלא לקפוץ‪.‬‬
‫יום א' בתשרי הראשון לבריאה‪ ,‬הוא היום שבו נברא האדם‬
‫הראשון‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – אם ככה מה הוא – 'בוחר' או 'מוכרח' ?‬
‫כותב רבינו נסים }מסכת ר"ה ז‪ ,‬א{ – בר"ה נברא אדם‬
‫הראשון‪ .‬שעה ראשונה עלה במחשבה שניה נתייעץ עם‬
‫מלאכי השרת בשלשה כנס עפרו ברביעית גבלו בחמישית‬
‫רקמו בששית עשהו גולם בשביעית זרק בו נשמה בשמינית‬
‫הכניסו לגן עדן בתשיעית נצטווה בעשירית סרח באחת עשרה‬
‫נידון בשתים עשרה יצא בדימוס‪ .‬אמר לו הקב"ה זה סימן‬
‫לבניך‪ ,‬כשם שעמדת לפני בדין ביום זה ויצאת בדימוס‪ ,‬כך‬
‫עתידין בניך להיות עומדים לפני בדין ביום זה ויוצאין‬
‫בדימוס‪.‬‬
‫ניקח דוגמא נוספת‪:‬‬
‫יש לי כוס‪ ,‬ובמקום מים הכניסו בה רעל‪ .‬אומרים לי‪" :‬תשמע‪,‬‬
‫אם תשתה ממנה‪ ,‬אתה תמות‪ .‬אם לא תשתה‪ ,‬אתה תחיה" –‬
‫לבסוף‪ ,‬החלטתי שלא לשתות – מה אני – 'בוחר' או 'מוכרח' ?‬
‫זה לא נקרא 'בחירה'‪ ,‬כי יודע האדם שברגע שהוא ישתה‬
‫מהכוס‪ ,‬הוא ימות ולכן הוא לא שותה‪.‬‬
‫אומר הרב דסלר – עומד שודד מאחוריך עם אקדח‪" :‬תן את‬
‫הכסף או שאני יורה !" – יש לי בחירה – או לתת את הכסף‪ ,‬או‬
‫לא – החלטתי לתת‪" :‬בבקשה‪ ,‬קח את הכסף"‬
‫נחזור לתחילת השיעור‪:‬‬
‫אומר לנו הרמב"ן – אדם הראשון לפני החטא – היה 'מוכרח'‬
‫ולא 'בוחר' – ממש כמו השמש והירח‪ ,‬שאין להם שום רצון‬
‫אחר‪ ,‬מלבד רצון הבורא יתברך‪.‬‬
‫יש לי אופציה אחרת ?! לא ! – אז אתה לא 'בוחר'‪ ,‬אלא‬
‫'מוכרח' !‬
‫הלך הנחש }היצר הרע{ ואמר לו‪" :‬כדאי לך לאכל מהעץ‪ ,‬כך‬
‫תהיה לך התמודדות !"‬
‫לגבי החיים של האדם‪ ,‬האדם לא יכל להיות 'בוחר' – הוא‬
‫מוכרח מעיקרו‪ ,‬כי הוא רוצה לחיות !!!‬
‫אדם הראשון התפתה‪ ,‬ואכל מעץ הדעת‪ ,‬ומה קרה לו ?! הפך‬
‫להיות מ'מוכרח' ל'בוחר' !‬
‫מלאך הוא לא 'בוחר'‪ ,‬אלא 'מוכרח'‪ .‬כי הוא יודע שברגע שהוא‬
‫יזוז‪ ,‬הוא יישרף‪ .‬אבל האדם‪ ,‬בשונה מהמלאך‪ ,‬יש לו בחירה –‬
‫לאכל חזיר או לא לאכל ? לחלל שבת או לא ?‬
‫כל זה קרה ‪ -‬בראש השנה הראשון לבריאה‪.‬‬
‫אם בזמן שהיה האדם אוכל חזיר‪ ,‬מיד היה נחנק – הוא לא‬
‫היה 'בוחר'‪ ,‬אלא 'מוכרח'‪.‬‬
‫אומר הרמב"ן }נצבים{ ‪ -‬ומל ה' אלהיך את לבבך‪ .‬הקב"ה‬
‫עתיד להסיר את ערלת הלב כשיבוא המשיח‪ .‬ואז מה יהיה ?!‬
‫נחזור לדרגה של אדם הראשון לפני החטא‪ ,‬שהיינו בבחינת‬
‫'מוכרח' ולא 'בוחר'‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬באה התורה ונותנת לנו פתרון ‪} -‬ל‪ ,‬טו{ ְראֵ ה נָתַ ִתּי‬
‫לְ פָ נֶי‪ ‬הַ יּוֹם אֶ ת הַ חַ יִּ ים וְ אֶ ת הַ טּוֹב וְ אֶ ת הַ מָּ וֶת וְ אֶ ת הָ ָרע‪.‬‬
‫אומר האדם‪" :‬תשמע ריבונו של עולם ‪ ...‬לשון הרע ‪ ...‬קשה ‪...‬‬
‫לא יכל לסגור את הפה‪ .‬אני יכל אולי להבטיח לך‪ ,‬שבין שתים‬
‫לארבע אני אסגור את הפה‪ .‬אבל להבטיח לך שלא אדבר בכלל‬
‫– לא יכל !"‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬נוכל עכשיו בע"ה להבין‪ ,‬מהי העבודה שלנו‬
‫בראש השנה‪:‬‬
‫בראש השנה‪ ,‬אנחנו נדרשים להחזיר בחזרה את המצב של‬
‫אדם הראשון לפני החטא‪.‬‬
‫אומר הקב"ה‪" :‬תשמע‪ ,‬נתתי לך פטנט ! אם תדע‪ ,‬שבשעה‬
‫שתדבר לשון הרע אתה הורג את עצמך – כמו שלגבי החיים‬
‫שלך אין לך בחירה ואתה 'מוכרח'‪ ,‬כך יהיה גם לגבי הלשון‬
‫הרע !"‬
‫אמרנו‪ ,‬שלכל בן אדם יש מצוה שבה הוא הפך להיות 'מוכרח'‬
‫ולא 'בוחר' – כמו אכילת חזיר‪ ,‬שמירת שבת‪ ,‬תפילין וכד'‪ .‬אבל‬
‫אם ניקח את המצוות כחיים‪ ,‬ואת העבירות כמוות – לא תהיה‬
‫לנו בחירה‪ .‬נהיה 'מוכרחים' !!!‬
‫‪12‬‬
‫ביאור‪ :‬במעמד הר סיני נלקח ממשה רבינו יצרו הרע‪ ,‬ולכן נאמר‬
‫בו הפסוק הנ"ל – "בְּ ‪ ‬יַאֲ ִמינוּ לְ עוֹלָם" – שאין לך יותר יצר הרע‪ ,‬וכך‬
‫לא תסטה מן הדרך !‬
‫‪8‬‬
‫בס"ד‬
‫ומה נרוויח בזה ???‬
‫אם ככה‪ ,‬יקבל על עצמו האדם‪ ,‬לכוון לפחות בג' ברכות‬
‫ראשונות של תפילת העמידה !‬
‫אם נהיה 'מוכרחים' ולא 'בוחרים'‪ ,‬נוכל לחזור למצב של אדם‬
‫הראשון לפני החטא !‬
‫אומר לנו רבינו ירוחם ממיר – תכלית הבחירה היא ביטול‬
‫הבחירה – להפוך להיות מ'בוחר' ל'מוכרח' ‪ -‬זוהי עבודת ראש‬
‫השנה !‬
‫אומר לנו הקב"ה‪" :‬ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות‬
‫ושופרות מלכיות כדי שתמליכוני עליכם"‪.‬‬
‫אם אלה הם פני הדברים‪ ,‬נוכל להבין את דברי רש"י בסוף‬
‫הפרשה‪:‬‬
‫עומד האדם בראש השנה ואומר‪" :‬תשמע ריבונו של עולם‪ ,‬יש‬
‫מיליארד סינים ועוד מיליארד יפנים עם כמה הודים‪ ,‬ועוד ‪12‬‬
‫מיליארד ערבים ופלשתינאים – על כולם אני ממליך אותך!‬
‫רק תעשה טובה‪ ,‬אותי – תעזוב לחיים טובים ולשלום‪ .‬על‬
‫עצמי אני לא יכל עדיין להמליך אותך ‪ -‬אני עדיין מתמודד עם‬
‫היצר הרע!"‬
‫אומר רש"י ‪ -‬העדתי בכם היום את השמים ואת הארץ‪ .‬אמר‬
‫להם הקדוש ברוך הוא לישראל‪ ,‬הסתכלו בשמים שבראתי‬
‫לשמש אתכם‪ ,‬שמא שנו את מדתם‪ ,‬שמא לא עלה גלגל חמה מן‬
‫המזרח והאיר לכל העולם‪ ,‬כענין שנאמר )קהלת א‪ ,‬ה( וזרח‬
‫השמש ובא השמש‪ ,‬הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם‪,‬‬
‫שמא שנתה מדתה‪ ,‬שמא זרעתם אותה ולא צמחה‪ ,‬או שמא‬
‫זרעתם חטים והעלתה שעורים‪ ,‬ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא‬
‫להפסד אם זוכין אין מקבלין שכר ואם חוטאין אין מקבלין‬
‫פרענות‪ ,‬לא שנו את מדתם‪ ,‬אתם‪ ,‬שאם זכיתם תקבלו שכר‪,‬‬
‫ואם חטאתם תקבלו פרענות על אחת כמה וכמה‪.‬‬
‫אומר הקב"ה‪" :‬תשמע‪ ,‬אני לא רוצה שתאמר לפני מלכויות‪,‬‬
‫כדי שאמלוך על ונצואלה – עליהם אני אמלוך גם בלעדיך !‬
‫ממך אני מבקש‪ ,‬שתאמר לפני מלכיות "כדי שתמליכוני‬
‫עליכם – אל תמליך אותי על הסינים והיפנים‪ .‬תאמין לי‬
‫שעליהם אני מולך כבר ממזמן !‬
‫שאלנו – מה הקל וחומר – לשמש ולירח אין יצר הרע ‪ ,‬לנו יש‬
‫יצר הרע ?‬
‫דבר אחד אני מבקש ממך – תמצא לך מצוה אחת‪ ,‬שבשנה‬
‫הזאת היית בה קצת 'רופף' – 'בוחר' ולא 'מוכרח' – תמיד את‬
‫ברכת המזון‪ ,‬אמרת בפזיזות ‪ ...‬ובאמצע עוד היו לך כמה‬
‫טלפונים על רוטטת ‪☺ ...‬‬
‫התשובה היא – גם לנו אין יצר הרע‪ ,‬כיון שישנם דברים‬
‫מסוימים שהפכנו להיות בהם כעין השמש והירח ‪ -‬כגון במצות‬
‫התפילין‪ ,‬השבת‪ ,‬איסור אכילת חזיר וכו' – מצוות שבהן אנחנו‬
‫'פועלי אמת שפעולתם אמת' – עושים את ציווי הבורא ללא‬
‫שום בעיות !‬
‫אמר פעם ר' בן ציון אבא שאול זצ"ל – אדם נמצא באמצע‬
‫'קריאת שמע'‪ ,‬הגיע לְ ‪' -‬וּבִ ְשׁעָ ֶרי‪ - '‬הוא לא זוכר איזה‬
‫'וּבִ ְשׁעָ ֶרי‪ '‬זה – אם ראשון או אחרון – איך אתה לא‬
‫אומר לנו הקב"ה‪" :‬אם תיקחו את המצוות‪ ,‬ותקיימו אותם‬
‫כאנשים 'מוכרחים' ולא כאנשים 'בוחרים'‪ ,‬כך תמליכוני‬
‫עליכם !"‬
‫זוכר ???‬
‫פגשתי פעם יהודי בשדה תעופה‪ .‬שאלתי אותו‪" :‬דוד‪ ,‬מה‬
‫אתה עושה פה ???"‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬נמצאים אנו בסיומה של השנה בס"ד‪ .‬ידוע‬
‫שפרשת כי‪-‬תבוא יוצאת לפני ראש השנה‪ ,‬כי היא היסוד של‬
‫הכרת הטובה‪ .‬לכן‪ ,‬צריכים אנו להכיר טובה לקב"ה ובוודאי‬
‫בסיומה של שנה – רגע לפני שהולכים להגיש 'רשימה חדשה'‬
‫של בקשות בראש השנה‪.‬‬
‫אמר לי‪" :‬תאמין לי‪ ,‬אני לא זוכר אם באתי או שאני נוסע" ☺‬
‫אדם לא זוכר‪ ,‬אם אמר " ַי ֲעלֶה וְ ָיבֹא" בתפילת העמידה של‬
‫ראש חודש – איך אתה לא זוכר – בסכ"ה פעם בחודש ?!‬
‫לכן‪ ,‬בקהל רב ארומם ואשבח לבורא יתברך‪ ,‬על שזיכנו לשבת באֹהלה של תורה‪ ,‬וזיכנו ללמוד בדברי תורתו ולהגות בה‪ .‬וכשם שאנו‬
‫מודים‪ ,‬אנו מבקשים שנזכה לשבת ולהגות בה גם בשנה הבעל"ט‪ ,‬ונזכה בע"ה‪ ,‬שלא תמוש התורה לא מפינו ולא מפי זרענו ולא מזרע‬
‫זרענו עד עולם‪ ,‬ונזכה להיכתב ולהיחתם בספרם של צדיקים גמורים‪ ,‬לשנת גאולה וישועה אמן ואמן !!!‬
‫‪9‬‬
‫בס"ד‬
‫פרשת נצבים – רגע לפני הסוף – שנת תשע"ה‪.‬‬
‫פרשת השבוע שנקרא בע"ה בשבת זו‪ ,‬פרשת נצבים‪ .‬הפרשה‬
‫האחרונה שנקרא בע"ה בשנה זו‪.‬‬
‫‪‬הים ִי ְשׁפֹּט – בשעה שהדיינים ניגשים לדון‪ ,‬הקב"ה נמצא‬
‫אֱ ִ‬
‫איתם יחד‪.‬‬
‫פותחת הפרשה }כט‪ ,‬ט{ אַ ֶתּם נִצָּ בִ ים הַ יּוֹם כֻּלְּ כֶ ם לִ ְפנֵי ה'‬
‫אשׁיכֶ ם ִשׁבְ ֵטיכֶ ם זִ ְקנֵיכֶ ם וְ שׁ ְֹט ֵריכֶ ם כֹּל ִאישׁ‬
‫אֱ ‪‬הֵ יכֶ ם ָר ֵ‬
‫יִ ְשׂ ָראֵ ל‪} :‬י{ ַט ְפּכֶ ם נְ ֵשׁיכֶ ם וְ ג ְֵר‪ ‬אֲ ֶשׁר בְּ ֶק ֶרב מַ חֲ נֶי‪ ‬מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪‬‬
‫עַ ד שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪} :‬יא{ לְ עָ בְ ְר‪ ‬בִּ בְ ִרית ה' אֱ ‪‬הֶ י‪ ‬וּבְ אָלָתוֹ אֲ ֶשׁר‬
‫הוָה אֱ ‪‬הֶ י‪ ‬כּ ֵֹרת עִ ְמּ‪ ‬הַ יּוֹם‪.‬‬
‫יְ ֹ‬
‫בהמשך הפסוק‪ ,‬מונה התורה מי הם העומדים לדין בראש‬
‫אשׁיכֶ ם ִשׁבְ טֵ יכֶ ם זִ ְקנֵיכֶ ם וְ שׁ ְֹט ֵריכֶ ם כֹּל ִאישׁ‬
‫השנה – "‪ָ ...‬ר ֵ‬
‫יִ ְשׂ ָראֵ ל" – כולם עומדים לדין‪ ,‬כולל מנהיגי ישראל‪ ,‬הרבנים‬
‫וכד'‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬מונה התורה אנשים נוספים ‪} -‬י{ ַט ְפּכֶ ם נְ ֵשׁיכֶ ם וְ ג ְֵר‪‬‬
‫אֲ ֶשׁר בְּ ֶק ֶרב מַ חֲ נֶי‪ ‬מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ ‬עַ ד שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪.‬‬
‫ידועים דברי הזוהר הקדוש‪ ,‬שבכל מקום בתנ"ך שכתוב " ַויְ ִהי‬
‫הַ יּוֹם"‪ ,‬הכוונה היא לראש השנה‪ .‬הזוהר מביא לכך שני‬
‫מקורות‪ ,‬אחד מן הנביאים ואחד מן הכתובים ‪:‬‬
‫נשאלת השאלה – מה פירוש "מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ ‬עַ ד שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪– "‬‬
‫מהיכן הגיעו לעם ישראל חוטבי עצים ושואבי מים ?‬
‫כותב הזוהר הקדוש }בא‪ ,‬לב ע"ב{ ‪ַ -‬רבִּ י אֶ לְ עָ זָר פָּ תַ ח }איוב א‪ ,‬ז{‬
‫אומר רש"י ‪ -‬מחטב עציך‪ .‬מלמד שבאו כנענים להתגיר בימי‬
‫משה‪ ,‬כדרך שבאו גבעונים בימי יהושע‪ .‬וזהו האמור בגבעונים‬
‫)יהושע ט‪ ,‬ד( ויעשו גם המה בערמה‪ ,‬ונתנם משה חוטבי עצים‬
‫ושואבי מים‪.‬‬
‫‪‬הים ל ְִה ְתיַצֵ ב עַ ל יְ ָי וַיָּ בֹא גַּם הַ ָשּׂ ָטן‬
‫וַיְ ִהי הַ יּוֹם וַיָּ בֹאוּ בְ נֵי הָ אֱ ִ‬
‫בְּ תוֹכָ ם‪ .‬וַיְ ִהי הַ יּוֹם ָדּא רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה ְדּקֻ ְד ָשׁא בְּ ִרי‪ ‬הוּא ָק ִאים‬
‫ידן עָ לְ מָ א‪ .‬כְּ גַוְ נָא ָדּא וַיְ ִהי הַ יּוֹם וַיָּ בֹא ָשׁמָּ ה הַ הוּא יוֹמָ א יוֹם‬
‫לְ מֵ ָ‬
‫‪‬הים ִאנּוּן ַרבְ ְרבִ ין ְממַ נָּן‬
‫טוֹב ְדּרֹאשׁ הַ ָשּׁנָה הֲ וָה‪ .‬וַיָּ בֹאוּ ְבנֵי הָ אֱ ִ‬
‫ְשׁ ִליחָ ן בְּ עָ לְ מָ א לַאֲ ְשׁגָּחָ א בְּ עוֹבָ ִדין ִדּבְ נֵי נְ ָשׁא‪ .‬לְ ִה ְתיַצֵ ב עַ ל ְי ָי‬
‫ימינוֹ‬
‫כְּ מָ ה ְדּאַ ְתּ אָמַ ר וְ כָ ל צְ בָ א הַ ָשּׁמַ יִ ם עו ְֹמ ִדים עָ לָיו ִמ ִ‬
‫כַּחנָא ְר ִחימוּתָ א‬
‫וּמ ְשּׂמֹאלוֹ אֲ בָ ל לְ ִה ְתיַצֵ ב עַ ל יְ ָי בְּ הַ אי ְק ָרא אַ ְשׁ ְ‬
‫ִ‬
‫ְדּקֻ ְד ָשׁא בְּ ִרי‪ ‬הוּא ֲעלַיְ הוּ ְדּיִ ְשׂ ָראֵ ל בְּ גִ ין ְדּהַ נֵּי ְשׁלִ יחָ ן ְדּ ִאנּוּן ְממַ נָּן‬
‫לַאֲ ְשׁגָּחָ א עַ ל עוֹבָ ִדין ִדּבְ נֵי ְנ ָשׁא אָזְ ִלין וְ ָשׁ ָטאן וְ נ ְָטלִ ין ִאנּוּן עוֹבָ ִדין‬
‫ידן עָ לְ מָ א ִא ְתעֲבִ ידוּ‬
‫יקם לְ מֵ ָ‬
‫כֻּלְּ הוּ וּבְ יוֹמָ א ְדּ ָק ִאי ִדּינָא לְמֵ ָ‬
‫‪13‬‬
‫יקם ֲעלַיְ הוּ ִדּבְ נֵי נְ ָשׁא ‪.‬‬
‫ָק ֵטגו ִֹרין לְ מֵ ָ‬
‫נשאלת השאלה – לשם מה צריכים לשאוב מים במדבר‪ ,‬הרי‬
‫היה להם את בארה של מרים שסיפק מים לכל עם ישראל ?!‬
‫דבר נוסף‪ ,‬לשם מה צריכים חוטבי עצים במדבר‪ ,‬איפה מצינו‬
‫שיש עצים במדבר ?!‬
‫שאלה נוספת ששואלים רבותינו – מה פירוש המילה "עַ ד" –‬
‫היה צריך הכתוב לומר 'וְ ' ?‬
‫מובא באמרי אמת‪ ,‬בשם השפת אמת – גם פרשת נצבים‪,‬‬
‫למרות שלא נאמר בה "וַיְ ִהי הַ יּוֹם"‪ ,‬רומזת לראש השנה‪ ,‬זה‬
‫שנאמר }שם יא{ לְ עָ בְ ְר‪ ‬בִּ בְ ִרית ה' אֱ ‪‬הֶ י‪ ‬וּבְ אָלָתוֹ אֲ ֶשׁר ה'‬
‫אֱ ‪‬הֶ י‪ ‬כּ ֵֹרת עִ ְמּ‪ ‬הַ יּוֹם‪.‬‬
‫יש שרצו לתרץ עפ"י דברי הגמרא }מסכת מגילה יא‪ ,‬א{ ‪ -‬מהודו‬
‫ועד כוש‪ .‬רב ושמואל נחלקו בביאור הכתוב‪ :‬חד אמר הודו בסוף‬
‫העולם בקצה אחד של העולם‪ ,‬וכוש בסוף העולם בקצהו השני‪.‬‬
‫וחד אמר‪ :‬הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי היו עומדים זה ליד זה‪,‬‬
‫והפסוק מלמדנו‪ :‬שכשם שמלך אחשורוש בכל התוקף על הודו‬
‫וכוש כך מלך מסוף העולם ועד סופו‪.‬‬
‫מה פירוש הדבר "לְ עָ בְ ְר‪ ‬בִּ בְ ִרית" ?‬
‫הדבר רומז למה שנאמר בגמרא }מסכת ראש השנה טז‪ ,‬א{ ‪-‬‬
‫בארבעה פרקים העולם נידון בפסח על התבואה בעצרת על‬
‫פירות האילן בר''ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני‬
‫אם ככה‪ ,‬כמו שהוא שלט מהודו ועד כוש‪ ,‬כך גם "מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪‬‬
‫עַ ד שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪."‬‬
‫מרון שנאמר }תהילים לג‪-‬טו{ היוצר יחד לבם המבין‬
‫אל כל מעשיהם ובחג נידונין על המים – לכן נאמר‬
‫בא הספר תכלת מרדכי‪ ,‬ואומר שארעו דברים מסוימים‬
‫בפרשיות הללו‪ ,‬לפני שמשה רבינו הסתלק מן העולם ‪:‬‬
‫"לְ עָ בְ ְר‪ ‬בִּ בְ ִרית" – בראש השנה אנחנו נבחנים‪ ,‬עד כמה אנחנו‬
‫נאמנים לאותה ברית שכרתנו עם הקב"ה בהר סיני‪.‬‬
‫משה רבינו עומד להסתלק מן העולם‪ ,‬ומעביר את ההנהגה‬
‫ליהושע בן‪-‬נון‪.‬‬
‫דבר נוסף שאומרים רבותינו ‪ -‬המילה "נִ צָּ בִ ים" רומזת על‬
‫‪‬הים נִ צָּ ב בַּ ע ֲַדת אֵ ל בְּ ֶק ֶרב‬
‫משפט‪ ,‬שנאמר }תהלים פב‪ ,‬ב{ אֱ ִ‬
‫אומרת תורה }וילך לא‪ ,‬טו{ וַיֵּ ָרא ה' בָּ אֹהֶ ל בְּ עַ מּוּד עָ נָן וַיַּ ֲעמֹד‬
‫עַ מּוּד ֶהעָ נָן עַ ל פֶּ תַ ח הָ אֹהֶ ל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫נשאלת השאלה – מדוע דוקא עַ ל פֶּ תַ ח הָ אֹהֶ ל ולא בתוך הָ אֹהֶ ל?‬
‫‪‬קים‬
‫פירוש‪ַ :‬רבִּ י אֶ לְ עָ זָר פָּ תַ ח )איוב א'( וַיְ ִהי הַ יּוֹם וַיָּ בֹאוּ בְ נֵי הָ אֱ ִ‬
‫לְ ִה ְתיַצֵ ב וְ גוֹ'‪ .‬וַיְ ִהי הַ יּוֹם‪ ,‬זֶהוּ רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה‪ֶ ,‬שׁהַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא ָקם‬
‫לָדוּן אֶ ת הָ עוֹלָם‪ .‬כְּ עֵ ין זֶה‪ ,‬וַיְ ִהי הַ יּוֹם וַיָּ בֹא ָשׁמָּ ה‪ ,‬יוֹם הַ הוּא‪ ,‬יוֹם טוֹב‬
‫‪‬קים‪ :‬אֵ לּוּ הֵ ם ַה ָשּׂ ִרים ַה ְמּמוּנִ ים‬
‫ֶשׁל רֹאשׁ הַ ָשּׁנָה הָ יָה‪ .‬וַיָּ בֹאוּ בְ נֵי ָהאֱ ִ‬
‫אָדם‪ .‬לְ ִה ְתיַצֵ ב עַ ל ה'‪ ,‬כְּ ִדכְ ִתיב‬
‫ֲשׂה בְּ נֵי ָ‬
‫יחים בָּ עוֹלָם לְ ַה ְשׁגִּ יחַ בְּ מַ ע ֵ‬
‫הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫וּמ ְשּׂמֹאלוֹ‪ .‬אֲ בָ ל‪ ,‬לְ ִה ְתיַצֵ ב עַ ל‬
‫ימינוֹ ִ‬
‫וְ כָ ל צְ בָ א ַה ָשּׁמַ יִ ם עו ְֹמ ִדים עָ לָיו ִמ ִ‬
‫אתי אַהֲ בַ ת ַה ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא אֶ ל יִ ְשׂ ָראֵ ל‪ִ .‬משּׁוּם‬
‫ה'‪ ,‬בַּ ִמּ ְק ָרא הַ זֶּה ָמצָ ִ‬
‫אָדם‪ ,‬הוֹלְ כִ ים‬
‫ֲשׂה בְּ נֵי ָ‬
‫יחים ֶשׁהֵ ם ְממֻ נִּ ים לְ ַה ְשׁגִּ יחַ עַ ל מַ ע ֵ‬
‫ֶשׁאֵ לּוּ הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫וּמשׁו ְֹט ִטים בָּ עוֹלָם וְ לו ְֹק ִחים אֵ לּוּ ַהמַּ ע ֲִשׂים ֻכּלָּם‪ ,‬וּבַ יּוֹם ֶשׁהַ ִדּין עוֹמֵ ד‬
‫ְ‬
‫אָדם‪.‬‬
‫לָקוּם‪ ,‬לָדוּן אֶ ת הָ עוֹלָם‪ַ ,‬נעֲשׂוּ מַ ְשׂ ִטינִ ים ַל ֲעמֹד לְ הַ ְשּׂ ִטין עַ ל בְּ נֵי הָ ָ‬
‫אומר הרמב"ן ‪ -‬וירא ה' באהל בעמוד ענן‪ .‬הטעם כי עמוד הענן‬
‫היה על הפתח והשם היה נראה באהל וזהו הכבוד על דעת ר"א‬
‫ועל דעתי הוא כמו וירד ה' בעמוד ענן ויעמד פתח האהל‬
‫)במדבר יב ה( והנה כבוד ה' נראה בענן )שמות טז י( והטעם כי‬
‫רצה לדבר עם משה שישמע יהושע ושם יצוה את יהושע עצמו‬
‫והנה למשה נאמר )שם כה כב( ונועדתי לך שם ודברתי אתך‬
‫מעל הכפרת אבל יהושע לא היה במעלה ההיא ואסור היה‬
‫ליכנס באהל כלל והנה ויעמד עמוד הענן על פתח האהל שב‬
‫‪10‬‬
‫בס"ד‬
‫כותב המשנה ברורה }הלכות תענית סימן תקס"ח{ – שלפני‬
‫יוה"כ‪ .‬ויתחיל להתענות אחר ט"ו באב ולא יתענה בשבת‬
‫ור"ח‪ .‬ואותם התעניתים שמתענים למספר ארבעים יום א"צ‬
‫להשלים‪.15‬‬
‫לבאר כי היה הענן ובו הכבוד על פתח האהל חופף עליו והנה‬
‫‪14‬‬
‫הוא באהל‪.‬‬
‫עפ"י זה מובן‪ ,‬שימיו האחרונים של משה רבינו‪ ,‬היו ימים‬
‫שבהם נפתחו החציצות שהיו בהנהגה‪ ,‬ביו משה ליהושע‪ .‬כך גם‬
‫חוטבי העצים ושואבי המים‪ ,‬לא הורשו לשהות בתוך כרם‬
‫ישראל‪ ,‬אלא שהו מחוץ למחנה ביחד עם ה'ערב רב'‪.‬‬
‫עוד מובא בכתבי ר' צדוק הכהן מלובלין – אלו ארבעים יום‬
‫קודם תחילת בריאת העולם‪ ,‬שהחל להיבראות בכ"ה בחודש‬
‫אלול וארבעים יום קודם לכן‪ ,‬זה ט"ו באב‪ .‬והיות ובריאת‬
‫אשׁית‬
‫העולם היתה במידת הדין‪ ,‬שנאמר }בראשית א‪ ,‬א{ בְּ ֵר ִ‬
‫אָרץ‪ ,‬לכן ארבעים יום קודם‬
‫‪‬הים אֵ ת הַ ָשּׁמַ יִ ם וְ אֵ ת הָ ֶ‬
‫בָּ ָרא אֱ ִ‬
‫לכן‪ ,‬מתחילים להתענות כהכנה לקראת הימים הנוראים‪.‬‬
‫אבל היות וכעת עומדים להיכנס לתוך ארץ ישראל‪ ,‬ולשם‬
‫יורשו להיכנס גם חוטבי העצים ושואבי המים‪ ,‬לא יצטרכו‬
‫יותר את אותו החָ יִ ץ ולכן נאמר }ט{ אַ ֶתּם נִ צָּ בִ ים הַ יּוֹם כֻּלְּ כֶ ם‬
‫לִ ְפנֵי ה' אֱ ‪‬הֵ יכֶ ם ‪} ...‬י{‪ ...‬מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ ‬עַ ד שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪ – ‬זאת‬
‫היתה הפעם הראשונה‪ ,‬שהכניס משה רבינו את חוטבי העצים‬
‫ושואבי המים לכרם ישראל ולכן הם הוזכרו כאן בפסוק‪.‬‬
‫ומתי מסתיימים הימים הנוראים ?‬
‫כותב הזוהר הקדוש – בהושענא רבה‪ ,‬שנמסרים הפתקים‬
‫האחרונים בידי השלוחים‪.‬‬
‫עד כאן דברי התכלת מרדכי‪.‬‬
‫הייתי רוצה היום‪ ,‬לעמוד על ענין ראש השנה הרמוז בפסוק‬
‫}ט{ אַ ֶתּם נִ צָּ בִ ים הַ יּוֹם כֻּלְּ כֶ ם ִל ְפנֵי ה' אֱ ‪‬הֵ יכֶ ם – כאשר "מֵ ח ֵֹטב‬
‫עֵ צֶ י‪ "‬אלו תחילתם של ימי הדין‪ ,‬וסיומם הוא בְ – "שֹׁאֵ ב‬
‫מֵ ימֶ י‪ ."‬פירוש הדברים‪:‬‬
‫ועוד‪ ,‬יום הושענא רבה‪ ,‬זהו היום האחרון לניסוך המים על גבי‬
‫המזבח‪.‬‬
‫אם ככה נמצאנו למדים ‪ -‬יום הדין מתחיל בְ ‪" -‬מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪– "‬‬
‫ט"ו באב ‪ -‬שבו החלו ארבעים ימי התענית‪ ,‬לקראת יום הדין‪,‬‬
‫ומסתיים בְ – "שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪ – "‬הכוונה להושענא רבה‪.‬‬
‫"מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ – "‬הכוונה לט"ו באב‪:‬‬
‫אומרת המשנה }מסכת תענית ד‪ ,‬ח{ ‪ -‬א הָ יוּ י ִָמים טוֹבִ ים‬
‫פּוּרים ‪...‬‬
‫לְ ִי ְשׂ ָראֵ ל כַּ חֲ ִמ ָשּׁה עָ ָשׂר בְּ אָב וּכְ יוֹם הַ כִּ ִ‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬הייתי רוצה לעמוד על דברי הבאר‬
‫משה מאוז'רוב }פרשת נצבים{‪ ,‬ובתוכם לשלב את דברי הרמ"ע‬
‫מפאנו }עשרה מאמרות‪ ,‬מאמר 'חיקור דין'{‪:‬‬
‫אומרת הגמרא }מסכת תענית לא‪ ,‬א{ ‪ -‬א''ר שמעון ב''ג לא היו‬
‫ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיוה''כ‪ :‬בשלמא יום‬
‫הכפורים מובן משום דאית ביה סליחה ומחילה‪ ,‬ומשום שהוא‬
‫היום שניתנו בו לוחות האחרונות‪ .‬אלא ט''ו באב מאי היא מה‬
‫ייחודו שייחשב יו"ט יותר מימים טובים אחרים? ‪ ...‬רבה ורב יוסף‬
‫דאמרי תרוייהו‪ :‬יום שפסקו מלכרות עצים למערכה לאש‬
‫המזבח והיו שמחים באותו יום כי השלימו בו מצוה גדולה‪ .‬דתניא‪:‬‬
‫רבי אליעזר הגדול אומר‪ :‬מחמשה עשר באב ואילך תשש כחה‬
‫של חמה נחלש כח השמש ולא היו כורתין עצים למערכה‪ ,‬לפי‬
‫שאינן יבשין שעצים הנכרתים מתאריך זה ואילך אינם מתייבשים‬
‫כותב הרמ"ע מפאנו – "מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ ‬עַ ד שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪ ,"‬פירוש‪:‬‬
‫"מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ - "‬מאברהם אבינו שהיה חוטב העצים הראשון‪,‬‬
‫שנאמר }בראשית כג‪ ,‬ג{ וַיְ בַ ַקּע עֲצֵ י ֹעלָה‪" .‬עַ ד שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪– "‬‬
‫עד אליהו הנביא שהיה שואב המים הראשון‪ ,‬שנאמר }מ"א יח‪,‬‬
‫אַרבָּ עָ ה כַ ִדּים מַ יִ ם‪.‬‬
‫לד{ ַויֹּאמֶ ר ִמלְ אוּ ְ‬
‫נשאלת השאלה – בשביל מה היה צריך אליהו‪ ,‬ארבעה כדים‬
‫של מים ?!‬
‫אומר רש"י ‪ -‬כדים מים‪ .‬להגדיל את הנס‪.‬‬
‫כ"כ לאחר כריתתם‪ ,‬מכיון שנחלש כח השמש‪ ,‬ועצים לחים נוטים‬
‫להתליע‪ ,‬ועץ שיש בו תולעת פסול למערכה‪ .‬אמר רב מנשיא‪ :‬וקרו‬
‫ליה יום תבר מגל יום שבירת הגרזן‪ ,‬על שם שפסקו מיום זה לכרות‬
‫עצים למערכה‪...‬‬
‫אומרת הגמרא }מסכת יומא כא‪ ,‬ב{ ‪ -‬ת''ר שש אשות הן ישנם‬
‫ששה סוגים של אש‪ :‬יש אש שאוכלת ואינה שותה; ויש אש‬
‫ששותה ואינה אוכלת; ויש אש שאוכלת ושותה; ויש אש‬
‫שאוכלת לחין כיבשין; ויש אש דוחה אש; ויש אש אוכלת אש‪.‬‬
‫מפרשת אותם הגמרא‪ :‬יש אש אוכלת ואינה שותה ‪ -‬הא דידן‬
‫זוהי האש שלנו הרגילה לשרוף דברים מוצקים‪ ,‬אך לא נוזלים‪" .‬אש‬
‫ששותה ואינה אוכלת" – היא האש דחולין החום של חולי קדחת‪,‬‬
‫המייבש את החולה ומצריכו לשתות‪ ,‬אך אינו גורם לו תאבון לאכל‪.‬‬
‫"אש שאוכלת ושותה" – זוהי דאליהו האש שהוריד ה' מן השמים‬
‫לבקשתו של אליהו דכתיב }מלכים א יח‪-‬לח{ ואת המים אשר‬
‫בתעלה לחכה הרי ששרפה הן את חומרי הבעירה והן את המים‪.‬‬
‫"אש שאוכלת לחין כיבשין" – היא האש דמערכה‪ .‬יש אש דוחה‬
‫אש – זוהי האש דגבריאל המלאך‪ ,‬שהשתמש בה כדי להציל את‬
‫חנניה מישאל ועזריה‪ ,‬בשעה שנבוכדנצר זרקם בכבשן האש ע"י‬
‫אם ככה‪ ,‬יום הדין מתחיל ביום הזה‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – מדוע דוקא ביום הזה ?‬
‫משום שנפסק להלכה‪ ,‬שאדם ששולח לחבירו אגרת החל מט"ו‬
‫באב‪ ,‬יש לו לכתוב 'כתיבה וחתימה טובה'‪.‬‬
‫מובא בהלכה‪ ,‬שיש מנהג להתענות ‪ 40‬יום לפני יום הכיפורים‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ביאור‪ :‬כששרתה השכינה באוהל מועד‪ ,‬רק למשה רבינו ניתנה‬
‫הרשות להיכנס‪ ,‬וליהושע היתה אסורה הכניסה‪ .‬אבל היות והדבר‬
‫אירע בסוף ימיו של משה רבינו‪ ,‬ו'בשפה שלנו' – 'חפיפה בהנהגה'‪,‬‬
‫הקב"ה דיבר עם משה עַ ל פֶּ תַ ח הָ אֹהֶ ל – כי אז יכל לשמוע יהושע‪ ,‬את‬
‫הדברים שדיבר הקב"ה עם משה‪ .‬ולכן מדגישה התורה "וַיַּ ֲעמֹד עַ מּוּד‬
‫הֶ עָ נָן עַ ל פֶּ תַ ח הָ אֹהֶ ל"‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫אם לא יתחיל להתענות מט"ו באב‪ ,‬לא יצליח להתענות ארבעים‬
‫יום עד ליום הכיפורים – בימי שישי‪ -‬שבת‪ ,‬בר"ח ובימי ראש השנה‬
‫לא מתענים‪ ,‬ולכן החשבון הוא להתחיל להתענות מט"ו באב‪ ,‬כדי‬
‫להשלים ארבעים ימי תענית‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫בס"ד‬
‫שהיא דחתה את אש הכבשן‪ .‬ויש אש אוכלת אש – היא האש‬
‫דשכינה ששרפה מלאכים של אש‪ ,‬דאמר מר רב יהודה בשם רב‪:‬‬
‫}סנהדרין לח‪ ,‬ב{ בשעה שבקש הקב"ה לברוא את האדם‪ ,‬והתנגדו‬
‫לכך כמה כתות של מלאכי השרת‪ ,‬הושיט אצבעו ביניהם ושרפן‪.‬‬
‫מספרת הגמרא }מסכת גיטין נז‪ ,‬ב{‪}-‬תהילים מד‪-‬כג{ כי עליך‬
‫הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה‪ .‬ורב יהודה אמר‪ :‬זו אשה‬
‫ושבעה בניה אשר פס' זה מתייחס למה שאירע עמהם; אתיוהו‬
‫קמא לקמיה דקיסר הביאו את הבן הראשון לפני הקיסר‪ .‬אמרו‬
‫ליה אמרו לו אנשי הקיסר‪ :‬פלח ]עבוד[ לעבודת כוכבים ! אמר‬
‫להו ]להם[ הבן‪ :‬כתוב בתורה }שמות כ‪-‬ב{ אנכי ה' אלהיך‪.‬‬
‫אפקוהו וקטלוהו הוציאוהו והרגוהו ואתיוהו לאידך לקמיה‬
‫דקיסר והביאו את הבן השני לפני הקיסר‪ .‬אמרו ליה‪ :‬פלח‬
‫לעבודת כוכבים! אמר להו הבן‪ :‬כתוב בתורה }שמות כ‪-‬ג{ לא‬
‫יהיה לך אלהים אחרים על פני‪ .‬אפקוהו וקטלוהו הוציאוהו‬
‫והרגוהו אתיוהו לאידך הביאו את הבן השלישי‪ .‬אמרו ליה אמרו‬
‫לו‪ :‬פלח לעבודת כוכבים! אמר להו‪ :‬כתוב בתורה }שמות כב‪-‬‬
‫יט{ זובח לאלהים יחרם ]יהרג[‪ .‬אפקוהו וקטלוהו הוציאוהו‬
‫והרגוהו‪ .‬אתיוהו לאידך הביאו את הבן הרביעי‪ .‬אמרו ליה‪ :‬פלח‬
‫לעבודת כוכבים! אמר להו‪ :‬כתוב בתורה }שמות לד‪-‬יד{ לא‬
‫תשתחוה לאל אחר‪ .‬אפקוהו וקטלוהו הוציאוהו והרגוהו‪.‬‬
‫אתיוהו לאידך הביאו את הבן החמישי‪ .‬אמרו ליה‪ :‬פלח לעבודת‬
‫כוכבים! אמר להו‪ :‬כתוב בתורה }דברים ו‪-‬ד{ שמע ישראל ה'‬
‫אלהינו ה' אחד‪ .‬אפקוהו וקטלוהו הוציאוהו והרגוהו‪ .‬אתיוהו‬
‫לאידך הביאו את הבן השישי‪ .‬אמרו ליה‪ :‬פלח לעבודת כוכבים!‬
‫אמר להו‪ :‬כתוב בתורה }דברים ד‪-‬לט{ וידעת היום והשבות אל‬
‫לבבך כי ה' הוא האלהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין‬
‫עוד‪ .‬אפקוהו וקטלוהו הוציאוהו והרגוהו‪ .‬אתיוהו לאידך הביאו‬
‫את הבן השביעי‪ .‬אמרו ליה‪ :‬פלח לעבודת כוכבים ! אמר להו‪:‬‬
‫כתוב בתורה }דברים כו‪-‬יז{ את ה' האמרת וגו' וה' האמירך‬
‫היום‪ .‬כבר נשבענו להקדוש ברוך הוא שאין אנו מעבירין‬
‫מחליפים אותו באל אחר ואף הוא נשבע לנו שאין הוא מעביר‬
‫מחליף אותנו באומה אחרת‪ .‬א''ל הקיסר‪ :‬אישדי לך גושפנקא‬
‫אשליך לך את טבעת החותם שלי‪ ,‬וגחין ושקליה והתכופף וקחנה‪,‬‬
‫כי היכי דלימרו בכדי שהאנשים הרואים יאמרו‪ :‬קביל עליה‬
‫הֻ ְרמָ ָנא דמלכא הוא קיבל עליו את שלטון המלך בכך שקיים את‬
‫בקשתו‪ .‬הבן סירב לבקשת הקיסר‪ ,‬וא''ל הבן לקיסר‪ :‬חבל עלך‬
‫קיסר! חבל עלך קיסר! אם על כבוד עצמך כך יש לחוש‪ ,‬על כבוד‬
‫הקב''ה על אחת כמה וכמה שיש לחוש! אפקוהו למיקטליה‬
‫הוציאוהו להורגו‪ ,‬אמרה להו אימיה אמרה אמו לאנשי הקיסר‪:‬‬
‫יהבוהו ניהלי ואינשקיה פורתא תנו לי ואנשקהו מעט‪.‬‬
‫כשהביאוהו אליה אמרה לו בפנותה בעצם לכל בניה‪ :‬בניי‪ ,‬לכו‬
‫ואמרו לאברהם אביכם‪ :‬אתה עקדת מזבח אחד כלומר‪ ,‬עקדת‬
‫רק בן אחד לקרבן לה' על גבי המזבח‪ ,‬ואני עקדתי שבעה מזבחות‬
‫כלומר‪ ,‬הקרבתי שבעה בנים לקרבן לה'! אף היא עלתה לגג ונפלה‬
‫ומתה‪ .‬יצתה בת קול ואמרה‪} :‬תהילים קיג‪-‬ט{ אם הבנים‬
‫שמחה‪.‬‬
‫אומר הבאר משה מאוז'רוב – דע לך‪ ,‬שמאברהם אבינו ועד‬
‫אליהו הנביא‪ ,‬זהו המעגל המושלם של המאמינים לקראת‬
‫ביאת משיח ‪ -‬אברהם אבינו היה הראשון למאמינים –‬
‫הראשון שהפיץ את דבר ה' בעולם‪ ,‬שקרא לו הקב"ה }ישעיה‬
‫מא‪ ,‬ח{ אַבְ ָרהָ ם אוֹהֲ בִ י‪ ,‬ועוד‪ ,‬נקרא אברהם אבינו 'אַבְ ָרם‬
‫הָ עִ בְ ִרי'}בראשית יד‪ ,‬יג{ – שכל העולם מן העבר האחד‬
‫ואברהם מן העבר השני – מפיץ את דבר ה' בעולם !‬
‫האחרון שילקט את הנשמות העשוקות – אותם אנשים שחדלו‬
‫להאמין לקראת בואו של משיח‪ ,‬יהיה אליהו הנביא‪ ,‬שנאמר‬
‫שׁלֵחַ לָכֶ ם אֵ ת אֵ לִ יָּ ה הַ ָנּבִ יא ִל ְפנֵי בּוֹא‬
‫}מלאכי ג‪ ,‬כג{ ִהנֵּה אָנֹכִ י ֹ‬
‫יוֹם ה' הַ גָּדוֹל וְ הַ נּו ָֹרא‪} :‬כד{ וְ ֵה ִשׁיב לֵב אָבוֹת עַ ל בָּ נִ ים וְ לֵב בָּ נִים‬
‫עַ ל אֲ בוֹתָ ם וגו'‪.‬‬
‫זאת אומרת תחילת יסוד האמונה‪ ,‬מתחילה אצל אברהם‬
‫אבינו‪ ,‬והסיום – הבאת העם לאמונה שלימה בבורא יתברך‪,‬‬
‫תהיה אצל אליהו הנביא‪.‬‬
‫ממשיך הבאר משה מאוז'רוב ואומר – וזה שכתב הרמ"ע‬
‫מפאנו ז"ל ב"עשרה מאמרות" שנשמת אליהו היתה בשעת‬
‫העקידה‪ ,‬ומרומז }בראשית כב‪ ,‬יג{ ויקח את האיל‪" ,‬האיל"‬
‫שׁלֵחַ‬
‫אותיות "אליה"‪ ,‬כי במלאכי }ג‪ ,‬כג{ נאמר " ִהנֵּה אָנֹכִ י ֹ‬
‫לָכֶ ם אֵ ת אֵ לִ יָּ ה הַ נָּבִ יא"‪" ,‬אליה" חסר וא"ו ‪.‬‬
‫אומר ר' חיים מוולוז'ין‪ ,‬שכל היכולת שלנו לעמוד בניסיונות‪,‬‬
‫היא בזכות מעשה העקידה‪:‬‬
‫כותב ר' חיים מוולוז'ין }רוח חיים באבות{ ‪ -‬עשרה נסיונות‬
‫נתנסה אברהם אבינו‪ .‬כאן אמר 'אברהם אבינו' ולעיל אמר‬
‫מנח ועד אברהם ולא אמר 'אבינו'‪ .16‬ירצה בזה על פי מה‬
‫שכתוב }משלי כ‪ ,‬ז{ "מתהלך בתומו צדיק אשרי בניו אחריו"‪.‬‬
‫כי כמה מדות שהצדיק טרח ויגע להשיגם‪ ,‬לבניו אחריו המה‬
‫כטבע מוטבע‪ ,‬ובקצת יגיעה יגיעו לזה‪ .‬כמו שנראה בחוש‬
‫שרבים מעמי ארץ מהיהודים מוסרים את עצמם על קידוש‬
‫השם‪ ,‬והוא מוטבע בנו מאבינו אברהם שמסר נפשו לאור‬
‫כשדים על אמונתו‪ .‬וכן כל העשרה נסיונות היו להישיר הדרך‬
‫לפנינו‪ .‬וכן ההתעוררות לאדם פתאום לילך לארץ הקודש הוא‬
‫מנסיון לך לך‪ .‬וקבלת כל דעבדין משמיא לטב ‪ -‬מנסיון הרעב‪,‬‬
‫שלא הרהר אחר מדות השי"ת‪ .‬וזה שאמר הכתוב }משלי כד‪,‬‬
‫טז{ "כי שבע יפול צדיק וקם ורשע יפול באחת"‪ ,‬פי' כי הצדיק‬
‫אף אם יפול לא יחשוב מאומה כי נופל הוא‪ ,‬כי אם הוא קם‬
‫ועומד על עמדו‪ .‬ובאחת יפול הרשע‪ ,‬כי למפלה יחשב ולא‬
‫יחשוב זאת לתקומה להיטיבו באחריתו‪.‬‬
‫שאל הרב שך – מה רצתה חנה לומר בזה‪ ,‬שאמרה "לכו ואמרו‬
‫לאברהם אביכם אתה עקדת מזבח אחד ואני עקדתי שבעה‬
‫מזבחות" ?‬
‫הרב שך זצ"ל‪ ,‬תמיד היה מביא את הגמרא במסכת גיטין‪ ,‬על‬
‫חנה ושבעת בניה‪:‬‬
‫אמר הרב שך – אמרה חנה – זה שאתה ]אברהם[ עקדת ילד‬
‫אחד‪ ,‬נתן לי את הכח להתמודד עם עקידתם של שבעה מבני!‬
‫אם ככה יוצא‪ ,‬שאברהם אבינו השריש בנו‪ ,‬את הכח של‬
‫מסירות נפש‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מ"ש כאן אבינו ולעיל אמר אברהם סתם‪ .‬הענין כי מעשה האבות‬
‫הקילו לבנים‪ ,‬כי בהעשר ניסיונות של אברהם אבינו נכללים כל המיני‬
‫נסיונות שיכול להיות בעולם‪ ,‬כי נתנסה בגופו וממונו ובאשתו ובניו‪,‬‬
‫כדי שיקל לנו עכשיו לעמוד בכל ניסיון שיהיה כי כבר היא ירושה לנו‬
‫מאבותינו‪ ,‬לכן אמר 'אבינו'‪.‬‬
‫אומר לנו הבאר משה מאוז'רוב – הכח הזה ילווה אותנו‪ ,‬עד‬
‫ביאתו של אליהו הנביא‪ ,‬שיבשר לנו את הגאולה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫בס"ד‬
‫איך כל זה קשור לראש השנה ?‬
‫אם ככה‪ ,‬אלמלא העקידה‪ ,‬לא היינו מצליחים לעמוד בדין !‬
‫כל עבודת ראש השנה‪ ,‬סובבת סביב הענין של עקידת יצחק‪.‬‬
‫}ירמיה לא‪ ,‬יט{ הֲ בֵ ן י ִַקּיר לִ י אֶ פְ ַריִ ם ִאם ֶילֶד ַשׁעֲשֻׁ עִ ים כִּ י ִמ ֵדּי‬
‫ַדבְּ ִרי בּוֹ ָזכֹר אֶ זְ כְּ ֶרנּוּ עוֹד עַ ל כֵּ ן הָ מוּ ֵמעַ י לוֹ ַרחֵ ם אֲ ַרחֲ מֶ נּוּ נְ אֻ ם‬
‫ה'‪.‬‬
‫העבודה מתחילה החל מתקיעת השופר – אומרת המשנה‬
‫}מסכת ר"ה פ"ג‪ ,‬מ"ב{ ‪ -‬כָּ ל הַ שּׁוֹפָ רוֹת כְּ ֵשׁ ִרין לתקיעה בראש‬
‫השנה חוּץ ִמ ֶשּׁל פָּ ָרה‪ִ ,‬מ ְפּנֵי ֶשׁהוּא ֶק ֶרן ואינו נקרא שופר‪ ,‬ובראש‬
‫השנה צריך דוקא שופר‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – מדוע נקראת כנסת ישראל‪ ,‬דוקא בשם‬
‫'אפרים' ?! למה לא 'מנשה' ? למה לא 'זבולון' ?‬
‫אומרת הגמרא }מסכת ר"ה טז‪ ,‬א{ ‪ -‬אמר רבי אבהו למה‬
‫תוקעין בשופר של איל אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני‬
‫בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם‬
‫ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני‪.‬‬
‫אומר הדעת זקנים ‪ -‬קרא אפרים‪ .‬על שם אבות אברהם ויצחק‬
‫שנא' בהם אפר‪ .‬אברהם שנאמר ואנכי עפר ואפר‪ .‬יצחק כאפר‬
‫על גבי המזבח דאפרים משמע שתי אפרות‪ .‬ולכך נקראו ישראל‬
‫‪18‬‬
‫על שם אפרים שנא' הבן יקיר לי אפרים‪.‬‬
‫אומרים חז"ל }פסיקתא רבתי‪ ,‬אות מ{ – ויקרא אברהם את שם‬
‫המקום ההוא ה' יראה אשר יאמר היום בהר ה' יראה‪ .‬א"ר‬
‫ירמיה אמר לו אברהם אבינו לקב"ה‪ :‬רבונו של עולם‪ ,‬גלוי היה‬
‫לפניך שהיה לי מה להשיבך כשאמרת לי להקריב את יצחק‪.‬‬
‫אילו השבתי אותך לא היה לך מה להשיבני‪ .‬שהייתי אומר לך‬
‫אתמול אמרת לי 'כי ביצחק יקרא לך זרע' }בראשית כא‪ ,‬יב{‬
‫ועכשיו אתה אומר לי לשחטו‪ .‬וכאילם לא יפתח פיו }תהלים‬
‫לח‪ ,‬יד{ כשיהיו בניו של יצחק נידונים לפניך ביום זה ואפילו‬
‫יש להם כמה קטיגורים מקטרגים אותם כשם שדממתי ולא‬
‫השיבותיך‪ ,‬כך אתה לא תשים להם כלומר‪ ,‬אל תשמע לדברי‬
‫המקטרגים! ויקרא אברהם את שם המקום ההוא ה' יראה‬
‫אשר יאמר היום }בראשית שם{‪ .‬מהו היום ? כהיום‪ ,‬מפני‬
‫שר"ה היה‪.‬‬
‫אומר רש"י }פרשת בחקתי{ ‪ -‬וזכרתי את בריתי יעקוב‪ .‬ולמה‬
‫לא נאמרה זכירה ביצחק‪ ,‬אלא אפרו של יצחק נראה לפני צבור‬
‫‪19‬‬
‫ומונח על המזבח‬
‫יוצא‪ ,‬שעצם זכירת העקידה ע"י הקב"ה‪ ,‬זה הדבר שמעורר‬
‫עלינו רחמי שמים‪.‬‬
‫ביום הראשון של ראש השנה‪ ,‬הולכים לנהר שמצויים בו דגים‪,‬‬
‫כדי לקיים את מצות התשליך‪.‬‬
‫מה הענין בתשליך ?‬
‫כותב המשנה ברורה }הלכות ראש השנה תקפ"ג{ – והולכים אל‬
‫הנהר לומר פסוק ותשליך במצולות ים כל חטאתינו וגו'‪.‬‬
‫משום דאיתא במדרש שעבר אברהם אבינו עד צוארו במים‬
‫כשהלך להקריבו ע"ג המזבח ואמר הושיעה כי באו מים עד‬
‫נפש ואנו עושין זה זכר לעקידה‪ .‬וטוב למקום שיש בו דגים‬
‫חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים‪.‬‬
‫אומר המדרש }ויקרא רבה‪ ,‬פרשה כט‪ ,‬אות ד{ ‪ -‬אָמַ ר ַרבִּ י‬
‫ֹאשׁיָּ ה‪ ,‬כְּ ִתיב‪ :‬אַ ְשׁ ֵרי הָ עָ ם י ְֹדעֵ י ְתרוּעָ ה‪ ,‬וְ כִ י אֵ ין אֻ מּוֹת הָ עוֹלָם‬
‫י ִ‬
‫בּוּקינוּס יֵשׁ לָהֶ ם‪,‬‬
‫יו ְֹדעִ ים לְ הָ ִריעַ ‪ ,‬כַּ מָּ ה ְק ָרנוֹת יֵשׁ לָהֶ ן‪ ,‬כַּ ָמּה ִ‬
‫ירג ִָסי יֵשׁ לָהֶ ם‪ ,‬וְ אָמַ ְר ָתּ‪ :‬אַ ְשׁ ֵרי הָ עָ ם י ְֹדעֵ י ְתרוּעָ ה‪,‬‬
‫כַּ מָּ ה ַסלְ ִפּ ְ‬
‫ירין לְ פַ תּוֹת אֶ ת בּו ְֹראָן בִּ ְתרוּעָ ה‪ ,17‬וְ הוּא עוֹמֵ ד‬
‫אֶ לָּא ֶשׁהֵ ן מַ כִּ ִ‬
‫וּמ ְתמַ לֵּא ֲעלֵיהֶ ם ַרחֲ ִמים וְ הוֹפֵ ‪ ‬לָהֶ ם‬
‫ִמכִּ ֵסּא הַ ִדּין לְ כִ ֵסּא ַרחֲ ִמים ִ‬
‫ִמ ַדּת הַ ִדּין לְ ִמ ַדּת ַרחֲ ִמים‪ ,‬אֵ ימָ ַתי בַּ ח ֶֹדשׁ הַ ְשּׁבִ יעִ י‪.‬‬
‫כותב המטה אפרים }סימן תקפ"ה‪ ,‬ס' י'{ – ונוהגין לכסות‬
‫השופר במפה הפרוסה על השלחן‪ ,‬ויהיה מכוסה עד גמר‬
‫הברכות שנוטלו משם לתקוע בו‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – איפה מצינו שמכסים מצוה ?! מאיפה‬
‫המקור למנהג הזה ?‬
‫אומרת הגמרא }מסכת מגילה לא‪ ,‬א{ ‪ -‬בראש השנה‬
‫קוראים}במדבר כט‪-‬א{ בחדש השביעי‪ ,‬כמו ששנינו במשנה‬
‫ומפטירין‪} :‬ירמיה לא‪-‬כ{ הבן יקיר לי אפרים‪ .‬ויש אומרים‬
‫שבראש השנה קוראים‪} :‬בראשית כא‪-‬א{ וה' פקד את שרה‬
‫ומפטירין }שמואל א ב‪-‬א{ בחנה אם שמואל הנביא‪ .‬והאידנא‬
‫דאיכא תרי יומי וכעת‪ ,‬שראש השנה שני ימים יומא קמא בום‬
‫הראשון נוהגים כיש אומרים‪ ,‬וקוראים וה' פקד את שרה‪,‬‬
‫ומפטירים בענין חנה‪ .‬ולמחר קוראים }בראשית כב‪-‬א{ והאלהים‬
‫נסה את אברהם שהיא פרשת עקידת יצחק ומפטירין הבן יקיר‬
‫לי אפרים‪.‬‬
‫מבאר קצה המטה ]על המטה אפרים[ ‪ -‬ונוהגין לכסות השופר‪.‬‬
‫כן הוא בבאר היטב סימן תקצ"ג ]ס"ק ג[ ובקיצור של"ה בשם‬
‫הב"ח‪ ,‬והנה בב"ח ליתא‪ ,‬אך באליה רבה כאן ]ס"ק ח[ הביא‬
‫זאת בשם הגהות מנהגים‪ ,‬וכן כתוב בסידור דרך החיים‪.‬‬
‫והנה לא גילו לנו שום טעם ומקור לכיסוי זה‪ ,‬וגם בסידורי‬
‫האריז"ל לא נמצא שיאמרו שום כוונה לזה‪ ,‬אך הגאון רבי דוד‬
‫לוריא ז"ל בספר קדמות הזוהר )הובא גם בשדי חמד מערכת ראש‬
‫השנה‪ ,‬סימן ב' אות י"ד( כתב שהוא לזכר למה שאמרו רבותינו‬
‫ז"ל בפסיקתא ]פסקא כ"ג אות י[ ובמדרש רבה ]ב"ר נו‪ ,‬ה[ דקודם‬
‫העקידה בשעת בנין המזבח‪ ,‬הצניע אברהם אבינו ע"ה ליצחק‬
‫עד עקידה שלא יזרק בו הסכין ויפסל‪ ,‬וכיון שתקיעה בשופר‬
‫אומר רש"י ‪ -‬הבן יקיר לי אפרים‪ .‬משום זכור אזכרנו רחם‬
‫ארחמנו‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – מה פירוש "זכור אזכרנו רחם ארחמנו" ?‬
‫"זכור אזכרנו" – אזכור את עקידת יצחק‪ ,‬ובזה ‪" -‬רחם‬
‫ארחמנו" – בתקיעת השופר !‬
‫‪17‬‬
‫‪18‬‬
‫ביאור‪ :‬אפרים זה לא שם‪ ,‬אלא מצב – פעמיים 'אפר' – אפרו של‬
‫אברהם אבינו שאמר "ואנכי עפר ואפר"‪ ,‬ואפרו של יצחק אבינו‬
‫שצבור לפני הקב"ה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫אותה התרועה בשופר של איל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫שאפרו מונח לפניו‪ ,‬ע"י כיסא הכבוד‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫של איל הוא זכר לעקידה ואיל של יצחק‪ ,‬לכן תקנו זה לכסות‬
‫השופר לזכר יעי"ש‪ ,‬ולפענ"ד אפשר רמז לזה תקעו בחודש‬
‫שופר בכס"א והבן‪.‬‬
‫אומרת התורה }בראשית כב‪ ,‬ג{ וַיַּ ְשׁכֵּ ם אַבְ ָרהָ ם בַּ בּ ֶֹקר וַיַּ חֲ בֹשׁ‬
‫אֶ ת חֲ מֹרוֹ וַיִּ ַקּח אֶ ת ְשׁנֵי נְ עָ ָריו ִאתּוֹ וְ אֵ ת יִ צְ חָ ק בְּ נוֹ וַיְ בַ ַקּע עֲצֵ י‬
‫‪‬הים‪.‬‬
‫ֹעלָה וַיָּ ָקם וַיֵּ לֶ‪ ‬אֶ ל הַ מָּ קוֹם אֲ ֶשׁר אָמַ ר לוֹ הָ אֱ ִ‬
‫אם ככה‪ ,‬כדי לעורר את זכות העקידה בתקיעת השופר‪,‬‬
‫מביאים שופר שעשוי מקרן של איל ומכסים אותו – "תזכור‬
‫ריבונו של עולם‪ ,‬שאברהם אבינו כיסה את בנו לפני העקידה‬
‫כדי שלא ינזק ויפסל לקרבן !"‬
‫מדוע התורה מספרת לנו‪ ,‬שאברהם בקע עצים ? למה זה נפקא‬
‫מינה עבורנו שהוא השכים בבקר‪ ,‬ודאי שלא חשבנו שאברהם‬
‫יהיה ער כל הלילה ?!‬
‫נשאלת השאלה – מדוע מפרטת לנו התורה‪ ,‬את כל הפרטים‬
‫הללו במעשה העקידה ?‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬היינו רוצים להגיע ליסוד נפלא‬
‫ביותר‪:‬‬
‫אומר הגאון מוילנה ‪" -‬וַיְ בַ ַקּע עֲצֵ י ֹעלָה" ‪ -‬זו המהות של‬
‫אברהם אבינו בעקידה‪ .‬בעקידה לא היתה לאברהם אבינו‬
‫ברירה אחרת מלבד לעשות את ציווי ה' – לקחת את יצחק‬
‫ולשחוט אותו !‬
‫הבאנו בשם הרמ"ע מפאנו ‪" -‬מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ – "‬זהו אברהם‬
‫אבינו‪" ,‬שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪ – "‬זהו אליהו הנביא‪.‬‬
‫אני רוצה לומר‪ ,‬שלא רק "מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ "‬זהו אברהם אבינו‪,‬‬
‫אלא גם "שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪ "‬זהו אברהם אבינו שחפר בארות בכל‬
‫מקום‪ ,‬לא רק כדי שיהיה לאנשים מים לשתות‪ ,‬אלא כדי‬
‫להפיץ את דבר ה' בעולם !‬
‫אם הוא לא היה שוחט אותו‪ ,‬מה היה התוצאה ?! יכל היה‬
‫הקב"ה לקחת את נשמתו של יצחק מבלי מעשה העקידה‪ .‬אבל‬
‫עצם לקיחת העצים ובקיעתם‪ ,‬הוכיח את נכונותו של אברהם‬
‫אבינו לעשות את ציווי הבורא‪ ,‬כי את זה הקב"ה לא ציוה‬
‫אותו‪.‬‬
‫בשביל מה חפר אברהם אבינו בארות ?‬
‫אומרים רבותינו – הבארות היו מקום להפצת תורה‪ .‬באו‬
‫הפלישתים וסתמו את הבארות‪ ,‬כדי שלא תהיה הפצת תורה‪.‬‬
‫ועוד‪ ,‬יכל אברהם למשוך את העקידה במשך חצי שנה בלי‬
‫בעיות – איך ?‬
‫דבר נוסף‪ ,‬אמרנו ְש ‪" -‬שֹׁאֵ ב מֵ ימֶ י‪ "‬הכוונה להושענא רבה‪:‬‬
‫אומר הרמב"ן ‪ -‬ויבקע עצי עולה‪ .‬זריזותו במצוה אולי לא‬
‫ימצא שם במקום ההוא עצים והוליכם שלשה ימים או שהיה‬
‫אברהם פוסל לקרבן עץ שנמצא בו תולעת כדין התורה )מדות ב‬
‫ה( ולקח מביתו עצים טובים לעולה וכן אמר ויבקע עצי עולה ‪.‬‬
‫כותב המטה משה }סימן תתקנ"ז{ – יום שביעי הוא הושענא‬
‫רבה‪ .‬ולמה נקרא שמו הושענא רבה ? אמר הקב"ה לאברהם‪,‬‬
‫אני יחיד ואתה יחיד‪ ,‬אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עונותם‬
‫וזהו הושענא רבה‪ .‬פירוש‪' ,‬שמי אהיה' גימט' כ"א‪ .‬ואתה‬
‫בכ"א‪ .‬עשרה דורות מאדם ועד נח וי' דורות מנח ועד אברהם‬
‫והושענא רבה כ"א ימים לחודש תשרי‪ .‬אמר לו הקב"ה‬
‫לאברהם‪ ,‬אם אין כפרה לבניך בר"ה יהיה ביום הכיפורים‪,‬‬
‫ואם לאו יהיה בהושענא רבה‪ .‬וזהו איחדתי על שמי‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬יכל אברהם אבינו לצאת לדרך ללא עצים‪ ,‬וכשהיה‬
‫מגיע להר המוריה לא היה מצליח למצוא עצים שראויים‬
‫למזבח‪ ,‬כי הרי העקידה היתה בחודש תשרי‪ ,‬ובחודש תשרי‬
‫כבר תש כוחה של חמה והעצים בו מתולעים ולכן אינם ראויים‬
‫למזבח‪.‬‬
‫אם ככה יוצא‪ ,‬שמתחילת הימים הנוראים ועד סופם‪ ,‬הכל‬
‫סובב סביב אברהם אבינו‪.‬‬
‫יכל אברהם לחזור הביתה ולומר‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬הלכתי‬
‫ולא מצאתי עצים‪ .‬אבל אני מבטיח שמיד לאחר פסח‪ ,‬שאז‬
‫החמה בשיא כוחה‪ ,‬אלך לחפש עצים ללא תולעים ואקריב‬
‫לפניך את בני"‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬בואו נעמוד על יסוד נפלא ביותר לפני‬
‫שנכנס להסביר את ענייני ראש השנה‪:‬‬
‫אבל לא כך נהג אברהם‪ ,‬אלא הלך והצניע את יצחק כדי‬
‫שהשטן לא ישליך עליו אבן ויפסול אותו לקרבן‪" - 20‬אני לא‬
‫אתן שיעכבו את עקידה !"‪ ,‬אמר אברהם אבינו‪ ,‬לכן נאמר‬
‫}בראשית כב‪ ,‬ג{ וַיַּ ְשׁכֵּ ם אַבְ ָרהָ ם בַּ בּ ֶֹקר – שהזדרז במצוה !‬
‫כשמגיע סדר הזיכרונות‪ ,‬אנו מבקשים– "אֱ להֵ ינוּ וֵאלהֵ י‬
‫אֲ בותֵ ינוּ זָכְ ֵרנוּ בְּ זִ כָּ רון טוב לְ פָ נֶי‪ ‬וּפָ ְק ֵדנוּ בִּ ְפקֻ ַדּת יְ שׁוּעָ ה‬
‫וְ ַרחֲ ִמים ִמ ְשּׁמֵ י ְשׁמֵ י ֶק ֶדם וּזְ כָ ר לָנוּ ה' אֱ להֵ ינוּ אַהֲ בַ ת‬
‫הַ ַק ְדמונִ ים אֶ ת הַ בְּ ִרית וְ אֶ ת הַ חֶ ֶסד וְ אֶ ת הַ ְשּׁבוּעָ ה אֲ ֶשׁר נִ ְשׁבַּ עְ ָתּ‬
‫מּריָּ ה‪ ,‬וְ תֵ ָראֶ ה לְ פָ נֶי‪ ‬ע ֲֵק ָדה ֶשׁעָ ַקד‬
‫לְ אַבְ ָרהָ ם אָבִ ינוּ בְּ הַ ר הַ ִ‬
‫אַבְ ָרהָ ם אָבִ ינוּ אֶ ת יִ צְ חָ ק בְּ נו עַ ל גַּבֵּ י הַ ִמּזְ בֵּ חַ וְ כָ בַ שׁ ַרחֲ מָ יו‬
‫ַלעֲשׂות ְרצונְ ‪ ‬בְּ לֵבָ ב ָשׁלֵם‪ ,‬כֵּ ן יִ כְ בְּ שׁוּ ַרחֲ מֶ י‪ ‬אֶ ת כַּ עַ ְס‪ ‬מֵ עָ לֵינוּ‬
‫וְ יָגולוּ ַרחֲ מֶ י‪ ‬עַ ל ִמדותֶ י‪ ,‬וּבְ טוּבְ ‪ ‬הַ גָּדול יָשׁוּב חֲ רון אַ ְפּ‪ ‬מֵ עַ ְמּ‪‬‬
‫וּמנַּחֲ לָתֶ ‪ ,‬וְ ַקיֶּ ם לָנוּ ה' אֱ להֵ ינוּ אֶ ת הַ ָדּבָ ר‬
‫אַרצְ ‪ִ ‬‬
‫יר‪ ‬וּמֵ ְ‬
‫וּמֵ עִ ְ‬
‫בוד‪ ‬כָּ אָמוּר ‪"...‬‬
‫משׁה עַ בְ ֶדּ‪ִ ‬מ ִפּי כְ ֶ‬
‫תורתֶ ‪ ‬עַ ל יְ ֵדי ֶ‬
‫ֶשׁ ִהבְ ַט ְח ָתּנוּ בְּ ָ‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬שימו לב‪:‬‬
‫ישׁי‬
‫אומר המדרש }בראשית רבה‪ ,‬פרשה נו‪ ,‬אות א{ ‪ -‬בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫שּׂא אַבְ ָרהָ ם אֶ ת עֵ ינָיו )בראשית כב‪ ,‬ד(‪ .‬אף פעם לא מחזיק‬
‫וַיִּ ָ ֹ‬
‫הקב"ה צדיקים בצער‪ ,‬יותר מג' ימים‪ :‬כְּ ִתיב )הושע ו‪ ,‬ב(‪ :‬יְ חַ יֵּ נוּ‬
‫יְקמֵ נוּ וְ נִ ְחיֶה לְ פָ נָיו‪ ,‬בַּ יּוֹם‬
‫ישׁי ִ‬
‫ִמיֹּמָ יִ ם בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫יוצא‪ ,‬שכל הבקשה שלנו בסדר הזיכרונות‪ ,‬בנויה על העקידה‪.‬‬
‫אם אומר לנו הבאר משה‪ ,‬שיום הדין מתחיל בחטיבת העצים‬
‫ונגמר בשאיבת המים‪ ,‬חשבתי לומר ‪:‬‬
‫‪20‬‬
‫כפי שמביא המדרש }ב"ר נו‪ ,‬ה{ ‪ -‬וַיָּ בֹאוּ אֶ ל הַ ָמּקוֹם אֲ ֶשׁר אָמַ ר לוֹ‬
‫‪‬הים וַיִּ בֶ ן ָשׁם אַבְ ָרהָ ם אֶ ת ַה ִמּזְ בֵּ חַ )בראשית כב‪ ,‬ט(‪ ,‬וְ יִ צְ חָ ק הֵ יכָ ן‬
‫הָ אֱ ִ‬
‫הָ יָה‪ ,‬אָמַ ר ַרבִּ י לֵוִ י נְ ָטלוֹ וְ ִהצְ נִ יעוֹ‪ ,‬אָמַ ר ְדּלָא יִ זְ רוּק הַ הוּא ְדּיִ גְ עַ ר בֵּ יהּ‬
‫אֶ בֶ ן‪ ,‬וְ יִ ְפ ְסלֶנּוּ ִמן ַה ָקּ ְרבָּ ן‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫בס"ד‬
‫הראשונים‪ ,23‬הוא הזריזות וההידור כנז"ל‪ ,‬אבל ביום השלישי‪,‬‬
‫ר"ל‪ ,‬במה שעשה ביום השלישי‪ ,‬דהוא עיקר מצות העקידה על‬
‫ידי זה יקימנו לעתיד לבא ונחיה לפניו‪.‬‬
‫ישׁי ֶשׁל ְשׁבָ ִטים‪ ,‬כְּ ִתיב )בראשית מב‪ ,‬יח(‪ַ :‬ויֹּאמֶ ר אֲ לֵהֶ ם‬
‫הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ישׁי ֶשׁל ְמ ַרגְ ִלים‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר‬
‫ישׁי‪ ,‬בַּ יּוֹם הַ ְשּׁ ִל ִ‬
‫יו ֵֹסף בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ישׁי ֶשׁל‬
‫לשׁת י ִָמים‪ ,‬בַּ יּוֹם הַ ְשּׁ ִל ִ‬
‫)יהושע ב‪ ,‬טז(‪ :‬וְ נ ְַחבֵּ תֶ ם ָשׁמָּ ה ְשׁ ֶ‬
‫ישׁי‪ ,‬בַּ יּוֹם‬
‫ַיְהי בַ יּוֹם הַ ְשּׁ ִל ִ‬
‫מַ ַתּן תּו ָֹרה‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר )שמות יט‪ ,‬טז(‪ :‬ו ִ‬
‫ישׁי ֶשׁל יוֹנָה‪ִ ,‬דּכְ ִתיב )יונה ב‪ ,‬א(‪ :‬וַיְ ִהי יוֹנָה בִּ ְמעֵ י הַ ָדּגָה‬
‫הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ישׁי ֶשׁל עוֹלֵי גוֹלָה‪,‬‬
‫לשׁה לֵילוֹת‪ ,‬בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫וּשׁ ָ‬
‫לשׁה י ִָמים ְ‬
‫ְשׁ ָ‬
‫ישׁי‬
‫לשׁה‪ ,‬בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ֵשׁב ָשׁם י ִָמים ְשׁ ָ‬
‫ִדּכְ ִתיב )עזרא ח‪ ,‬לב(‪ַ :‬ונּ ֶ‬
‫ישׁי יְ ִקמֵ נוּ‪,‬‬
‫ֶשׁל ְתּ ִחיַּ ת הַ מֵּ ִתים‪ִ ,‬דּכְ ִתיב‪ :‬יְחַ יֵּ נוּ ִמיֹּמָ יִ ם בַּ יּוֹם הַ ְשּׁ ִל ִ‬
‫ישׁי‬
‫ישׁי ֶשׁל אֶ ְס ֵתּר‪) ,‬אסתר ה‪ ,‬א(‪ :‬וַיְ ִהי בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ו ִַתּלְ בַּ שׁ אֶ ְס ֵתּר מַ לְ כוּת‪ ,‬לָבְ ָשׁה מַ לְ כוּת בֵּ ית אָבִ יהָ ‪ .‬בְּ אֵ יזֶה זְ כוּת‪,‬‬
‫ישׁי ֶשׁל מַ ַתּן תּו ָֹרה‪,‬‬
‫אָמ ֵרי בִּ זְ כוּת יוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫ַרבָּ נָן וְ ַרבִּ י ֵלוִ י‪ַ ,‬רבָּ נָן ְ‬
‫ישׁי בִּ ְהיֹת הַ בּ ֶֹקר‪ .‬וְ ַרבִּ י לֵוִ י אָמַ ר בִּ זְ כוּת‬
‫ֶשׁנֶּאֱ מַ ר‪ :‬וַיְ ִהי בַ יּוֹם הַ ְשּׁ ִל ִ‬
‫ִישׁי‪.‬‬
‫ישׁי ֶשׁל אַבְ ָרהָ ם אָבִ ינוּ‪ֶ ,‬שׁנֶּאֱ מַ ר‪ :‬בַּ יּוֹם הַ ְשּׁל ִ‬
‫ֶשׁל יוֹם ְשׁלִ ִ‬
‫וַיַּ ְרא אֶ ת הַ מָּ קוֹם מֵ ָרחֹק‪ ,‬מָ ה ָראָה ָראָה עָ נָן ָקשׁוּר בָּ הָ ר‪ ,‬אָמַ ר‬
‫דּוֹמֶ ה ֶשׁאוֹתוֹ מָ קוֹם ֶשׁאָמַ ר לִ י הַ ָקּדוֹשׁ בָּ רוּ‪ ‬הוּא לְ הַ ְק ִריב אֶ ת‬
‫בְּ נִ י ָשׁם‪.‬‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬יוצא שכל עבודתנו בראש השנה היא סביב‬
‫העקידה‪ .‬וכל הזכויות‪ ,‬זו ההליכה לקראת העקידה‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬למה דוקא "מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ "‬מתקשר לאברהם אבינו ?‬
‫הפשט עפ"י דברי הגאון מוילנה – משום שאת הזכויות‬
‫ממעשה העקידה‪ ,‬אנו מקבלים בזכות "מֵ ח ֵֹטב עֵ צֶ י‪ – "‬מאותה‬
‫ההכנה שהתכונן אברהם אבינו לקראת העקידה !‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬סגרנו פינה אחת‪ .‬בואו ניגש לפינה‬
‫השניה ‪:‬‬
‫שופר – זו עקידת יצחק‪ .‬אבל בנוסף יש לנו גם סדר מלכויות‪,‬‬
‫זיכרונות ושופרות‪ ,‬ובנוסף יש לנו גם סדר תפילה שלמדו חז"ל‬
‫מפסוק בפרשת בהעלותך }י‪ ,‬י{ וּבְ יוֹם ִשׂ ְמחַ ְתכֶ ם וּבְ מוֹע ֲֵדיכֶ ם‬
‫וּת ַקעְ ֶתּם בַּ חֲ צֹצְ רֹת – זה שופרות עַ ל עֹ‪‬תֵ יכֶ ם‬
‫אשׁי חָ ְד ֵשׁכֶ ם ְ‬
‫וּבְ ָר ֵ‬
‫וְ עַ ל זִ בְ חֵ י ַשׁלְ מֵ יכֶ ם וְ הָ יוּ לָכֶ ם לְ זִ כָּ רוֹן – זה סדר זיכרונות לִ ְפנֵי‬
‫אֱ ‪‬הֵ יכֶ ם אֲ נִ י ה' אֱ ‪‬הֵ יכֶ ם – זה סדר מלכויות‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – מה פירוש הפסוק }הושע ו‪ ,‬ב{ יְ חַ יֵּ נוּ ִמיֹּמָ יִ ם‬
‫ישׁי יְ ִקמֵ נוּ וְ נִ ְחיֶה לְ פָ נָיו ?‬
‫בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫כותב הצל"ח }דרושים‪ ,‬דרוש שני – 'אהבת ציון'{ – וראיתי מי‬
‫שפירש "יְחַ יֵּ נוּ ִמיֹּמָ יִ ם" רמז לשני ימים של ראש השנה שהמה‬
‫ישׁי" הוא יום כיפור שהוא רחמים גמורים‬
‫ימי דין‪" ,‬בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫"יְ ִקמֵ נוּ וְ נִ ְחיֶה ְלפָ נָיו"‪.21‬‬
‫תשע ברכות אנחנו אומרים בראש השנה – למה דוקא תשע ?‬
‫מאיפה המקור לזה ?‬
‫אומרת הגמרא }מסכת ברכות כט‪ ,‬א{ ‪ -‬הני תשע דר''ה אלו‬
‫תשע הברכות שבתפלת ראש השנה כנגד מי תקנום? א''ר יצחק‬
‫דמן קרטיגנין‪ :‬כנגד תשעה אזכרות הזכרות של שם ה' שאמרה‬
‫חנה בתפלתה בהודיה על לידת שמואל‪.‬‬
‫כותב הגאון מוילנה }ליקוטים‪ ,‬ימים נוראים{ – איתא במדרש‬
‫}ב"ר נו א{ ביום השלישי וישא אברהם את עיניו‪ ,‬זה שאמר‬
‫הכתוב }הושע ו‪ ,‬ב{ יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה‬
‫לפניו וכו'‪ .‬וי"ל דהנה אמרו חז"ל }חולין קמ"ב‪ ,‬א{‪ :‬שכר מצוות‬
‫בהאי עלמא ליכא‪ .‬והטעם‪ ,‬אחרי כי המצוה היא ענין רוחני ‪-‬‬
‫אין העולם ומלואו כדאי לשלם אפילו שכר מצוה אחת‪ ,22‬וכמו‬
‫שאמרו חז"ל }אבות ד‪ ,‬יז{ יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם‬
‫הבא מכל חיי העולם הזה‪ ,‬אם כן היאך אנו ניזונים בזכות‬
‫המצוות שעשו אבותינו ?‬
‫עוד‪ ,‬אומרת הגמרא }מסכת ראש השנה י‪ ,‬ב – יא‪ ,‬א{ ‪ -‬בראש‬
‫השנה נפקדה שרה רחל וחנה בראש השנה יצא יוסף מבית‬
‫האסורין בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – מה חז"ל רוצים לומר לנו כאן ?‬
‫לפי פשוטם של דברים – חז"ל באים לומר לנו‪ ,‬מה אנחנו‬
‫צריכים לעשות בראש השנה‪:‬‬
‫אבל הענין כך הוא‪ ,‬דבאמת המצוה עצמה אין לה תשלומים‬
‫בעולם הזה‪ ,‬אבל הזריזות וההידור וכיוצא בו במצוות‬
‫אבותינו‪ ,‬אותו הזכות אנו אוכלים‪.‬‬
‫למה קוראים ביום א' דראש השנה }בראשית כא‪ ,‬א{ וַה' פָּ ַקד‬
‫אֶ ת ָשׂ ָרה כַּ אֲ ֶשׁר אָמָ ר ?! כי בראש השנה נפקדה שרה‪ .‬ומדוע‬
‫קוראים בהפטרה על אלקנה ? כי בראש השנה נפקדה חנה‬
‫]אשת אלקנה[‪.‬‬
‫והנה התורה הקדושה סיפרה לנו מקודם מכל ההכנות‬
‫והזריזות שעשה אברהם אבינו ע"ה לקיים מצות העקידה ‪-‬‬
‫השכים בבוקר‪ ,‬חבש בעצמו את חמורו‪ ,‬ובקע עצי עולה וכו'‬
‫}בראשית כב‪ ,‬ג{‪ ,‬להודיענו כי מכל זאת אנחנו אוכלין בעולם‬
‫הזה‪ ,‬אבל עיקר המצוה שעשה אברהם אבינו ע"ה ביום‬
‫השלישי נשארה לנו לעתיד לבא‪ .‬וזהו שאמרו חז"ל את הכתוב‬
‫"יחיינו מיומים"‪ ,‬ר"ל‪ ,‬כל מה שאנו אוכלים בחיינו הוא ממה‬
‫שעשה אברהם אבינו ע"ה ביומיים‪ ,‬דהיינו בשני ימים‬
‫מדוע קוראים ביום ב' דראש השנה‪ ,‬את עקידת יצחק ? כי‬
‫העקידה היתה בראש השנה‪ .‬ומדוע קוראים בהפטרה על‬
‫פקידת חנה ? כי בראש השנה נפקדה חנה ‪.‬‬
‫"בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין" – איפה מופיע יוסף ?‬
‫בני עדות ספרד‪ ,‬אומרים בכל יום בתפילת שחרית‪' ,‬שיר של‬
‫יום' של אותו היום‪ .‬אומר הגאון מוילנה‪ ,‬שהשיר של יום‬
‫בראש השנה‪ ,‬יהיה ה'שיר של יום' של יום חמישי‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פירוש הדבר‪ :‬בשני ימי ראש השנה קובעים לאדם חיים‪ ,‬ולכן‬
‫נאמר "יְ חַ יֵּ נוּ ִמיֹּמָ יִ ם"‪ .‬ואם ח"ו לא נקבעו לו חיים אלא מיתה –‬
‫ישׁי יְ ִקמֵ נוּ" – יבוא יום הכיפורים‪ ,‬ושם יזכה לחיים ‪.‬‬
‫"בַּ יּוֹם הַ ְשּׁלִ ִ‬
‫נשאלת השאלה ‪ -‬למה דוקא של יום חמישי ?‬
‫‪22‬‬
‫למה הדבר דומה ? לאחד שקיבל צ'ק של ‪ 60‬מיליון דולר והלך‬
‫לקנות איתו סוכריית טופי – אין אפשרות למוכר להחזיר לו עודף על‬
‫סכום כזה ! כך הם המצוות בעולם הזה – אין אפשרות לשלם את‬
‫שכרם בעולם החומרי הזה !‬
‫‪23‬‬
‫‪15‬‬
‫לפני העקידה‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬בואו נראה מה הגמרא אומרת על התפילה‬
‫הזאת‪:‬‬
‫משום שזהו המקור לראש השנה‪ ,‬שנאמר בו }תהלים פא‪ ,‬ד{‬
‫ִתּ ְקעוּ בַ ח ֶֹדשׁ שׁוֹפָ ר בַּ כֵּ ֶסה לְ יוֹם חַ גֵּנוּ‪} :‬ה{ כִּ י חֹק לְ יִ ְשׂ ָראֵ ל הוּא‬
‫ֹסף ָשׂמוֹ בְּ צֵ אתוֹ עַ ל אֶ ֶרץ‬
‫ִמ ְשׁפָּ ט לֵא‪‬הֵ י ַי ֲעקֹב‪} :‬ו{ עֵ דוּת בִּ יהו ֵ‬
‫ִמצְ ָריִ ם ְשׂפַ ת ‪‬א י ַָדעְ ִתּי אֶ ְשׁמָ ע‪.‬‬
‫אומרת הגמרא }מסכת ברכות לא‪ ,‬ב{ – מפרשת הגמרא את תפילת‬
‫חנה‪ :‬ותדר נדר ותאמר ה' צבאות ‪ -‬אמר רבי אלעזר מיום‬
‫שברא הקב''ה את עולמו לא היה אדם שקראו להקב''ה‬
‫אומר המהרי"ל – המזמור הזה מתקשר לראש השנה‪ ,‬דוקא‬
‫בגלל הפסוק האחרון שלו‪ ,‬שנאמר }יז{ וַיַּ אֲ כִ ילֵהוּ מֵ חֵ לֶב ִח ָטּה‬
‫וּמצּוּר ְדּבַ שׁ אַ ְשׂבִּ יעֶ ‪ – ‬לכן לוקחים לחם ומטבילים‬
‫ִ‬
‫בדבש‪.‬‬
‫"צבאות"‪ ,‬עד שבאתה חנה וקראתו "צבאות"‪ .‬ולמה השתמשה‬
‫חנה בשם זה? אמרה חנה לפני הקב''ה‪ :‬רבש''ע מכל צבאי‬
‫צבאות של ברואים שבראת בעולמך קשה בעיניך שתתן לי בן‬
‫אחד ? משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם שעשה סעודה‬
‫לעבדיו‪ .‬בא עני אחד ועמד על הפתח‪ .‬אמר להם העני‪ :‬תנו לי‬
‫פרוסה אחת של לחם‪ .‬ולא השגיחו עליו‪ .‬דחק העני את עצמו‬
‫פנימה ונכנס אצל המלך‪ ,‬א''ל העני למלך‪ :‬אדוני המלך מכל‬
‫סעודה שעשית קשה בעיניך ליתן לי פרוסה אחת של לחם ?‬
‫"בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" – איך זה מתקשר‬
‫לראש השנה ?‬
‫פשוט מאוד‪ ,‬כי בראש השנה כאשר נקדש על היין‪ ,‬נאמר "זֵכֶ ר‬
‫לִ יצִ יאַת ִמצְ ַריִ ם"!‬
‫לכאורה‪ ,‬המשל שמביאה כאן הגמרא איננו מובן – ממתי יכל‬
‫העני להיכנס לארמונו של המלך ולבקש פרוסה ?! איפה כל‬
‫שומרי הארמון ?!‬
‫נשאלת השאלה ‪ -‬מה הקשר בין יציאת מצרים לראש השנה ?!‬
‫כי בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין‪ ,‬ובראש השנה פסק‬
‫השיעבוד מאבותינו במצרים – לכן "זֵכֶ ר ִליצִ יאַת ִמצְ ַריִ ם"!‬
‫בואו נאמר‪ ,‬שהוא הצליח להתגנב בדרך כזו או אחרת‪ .‬הוא‬
‫מצליח להגיע עד המלך ומבקש‪" :‬תן לי פרוסה"‪ .‬והמלך‬
‫במקום לקרוא לאחד השומרים‪ ,‬נותן לו פרוסה ! – זו הבקשה‬
‫של חנה בראש השנה !‬
‫עד עכשיו ביארנו את הדברים עפ"י הפשט‪ .‬כעת נוכל להיכנס‬
‫לעומק הדברים‪:‬‬
‫אנו אומרים בתפילת 'ונתנה תוקף' – "כַּ מָּ ה יַעַ בְ רוּן וְ כַ מָּ ה‬
‫יִ בָּ ֵראוּן" – הקב"ה קובע בראש השנה כמה יוולדו‪ ,‬וכמה יפטרו‬
‫מן העולם‪.‬‬
‫מה ביקשה חנה ??? בן !‬
‫מה דעתכם‪ ,‬נעמוד כולנו בראש השנה ונאמר‪" :‬ריבונו של‬
‫עולם‪ ,‬מכל טריליוני הדולרים שיש לך בעולמך‪ ,‬קשה לך לתת‬
‫לי כמה עשרות מיליוני דולרים ???" – בקשה לגיטימית לא ?!‬
‫☺‬
‫אם ככה‪ ,‬מה פירוש דברי הגמרא ‪" -‬בראש השנה נפקדה שרה‬
‫רחל וחנה" ?‬
‫רבותי‪ ,‬בואו נעמוד על יסוד נפלא ביותר‪:‬‬
‫אין ספק‪ ,‬שאם נבקש את זה באמת מהקב"ה‪ ,‬נוכל לקבל‪ .‬אבל‬
‫למה לא נבקש ?! כי חנה לא ביקשה ילד בשבילה‪ ,‬אלא‬
‫"וּנְ תַ ִתּיו ַלה' כָּ ל יְ מֵ י חַ יָּ יו" – בשביל הקב"ה ‪" -‬זה לא שלי !"‬
‫לא ידועה לנו‪ ,‬מה היתה תפילתה של שרה אמנו לזכות לבן‪ ,‬וכן‬
‫לא ידועה לנו תפילתה של רחל לזכות לבן‪ .‬אבל כן ידועה לנו‬
‫תפילתה של חנה לזכות לבן‪ ,‬שהרי כל תשע האזכרות של שם‬
‫ה' שישנם שם‪ ,‬הם המקור לראש השנה‪. 24‬‬
‫עוד אומרת הגמרא }שם{ ‪ -‬ונתתה לאמתך זרע אנשים‪ .‬מאי‬
‫מה פירוש זרע אנשים ? אמר רב‪ :‬גברא בגוברין איש בין אנשים‪,‬‬
‫כלומר איש שיהיה חשוב לימנות בין אנשים‪ .‬ושמואל אמר‪ :‬זרע‬
‫שיהא מושח שני אנשים למלכות‪ .‬ומאן אינון ומי הם שני‬
‫האנשים שהיה שקול כנגדם ? שאול ודוד‪ .‬ורבי יוחנן אמר‪ :‬זרע‬
‫שיהא שקול כשני אנשים‪ ,‬ומאן אינון ומי הם שני האנשים שהיה‬
‫שקול כנגדם ? משה ואהרן‪ ,‬שנאמר }תהילים צט‪-‬ו{ משה ואהרן‬
‫בכהניו ושמואל בקוראי שמו‪ .‬ורבנן אמרי‪ :‬זרע אנשים פירושו‬
‫שיהיה הבן הנולד זרע שמובלע בין אנשים כלומר‪ ,‬שאינו בולט‬
‫מתוך העם‪ .‬כי אתא כאשר בא רב דימי מארץ ישראל לבבל אמר‬
‫בביאור הדברים‪ ,‬שחנה בקשה שבנה יהיה לא ארוך ולא גוץ ולא‬
‫קטן ולא אלם ולא צחור ולא גיחור אדמומי ולא חכם יותר מידי‬
‫אם ככה‪ ,‬בואו נקרא מה כתוב בהפטרה ליום א' דראש השנה‪:‬‬
‫לְקנָה וְ נָתַ ן לִ ְפנִ נָּה‬
‫אומר הנביא }ש"א א‪ ,‬ד{ וַיְ ִהי ַהיּוֹם וַיִּ זְ בַּ ח אֶ ָ‬
‫ִא ְשׁתּוֹ וּלְ כָ ל בָּ נֶיהָ וּבְ נוֹתֶ יהָ מָ נוֹת‪} :‬ה{ וּלְ חַ נָּה יִ ֵתּן מָ נָה אַחַ ת‬
‫אַ פָּ יִ ם כִּ י אֶ ת חַ נָּה אָהֵ ב ַוה' ָסגַר ַר ְחמָ הּ‪} :‬ו{ וְ כִ ע ֲַס ָתּה צָ ָר ָתהּ גַּם‬
‫ֲשׂה ָשׁנָה‬
‫כַּ עַ ס בַּ עֲבוּר הַ ְרּעִ מָ הּ כִּ י ָסגַר ה' בְּ עַ ד ַר ְחמָ הּ‪} :‬ז{ וְ כֵ ן ַיע ֶ‬
‫בְ ָשׁנָה ִמ ֵדּי עֲ‪‬תָ הּ בְּ בֵ ית ה' כֵּ ן ַתּכְ עִ ֶסנָּה ו ִַתּבְ כֶּ ה וְ ‪‬א תֹאכַ ל‪} :‬ח{‬
‫ישׁהּ חַ נָּה לָמֶ ה ִתבְ כִּ י וְ ל ֶָמה ‪‬א תֹאכְ לִ י וְ לָמֶ ה‬
‫ַויֹּאמֶ ר לָהּ אֶ לְ ָקנָה ִא ָ‬
‫ֲשׂ ָרה בָּ נִ ים‪} :‬ט{ ו ַָתּ ָקם חַ נָּה‬
‫י ֵַרע לְ בָ בֵ ‪ ‬הֲ לוֹא אָנֹכִ י טוֹב לָ‪ ‬מֵ ע ָ‬
‫ֹשׁב עַ ל הַ כִּ ֵסּא עַ ל‬
‫אַחֲ ֵרי אָכְ לָה בְ ִשׁ‪‬ה וְ אַחֲ ֵרי ָשׁתֹה וְ עֵ לִ י הַ כֹּהֵ ן י ֵ‬
‫ְמזוּזַת הֵ יכַ ל ה'‪} :‬י{ וְ ִהיא מָ ַרת נָפֶ שׁ ו ִַתּ ְתפַּ לֵּל עַ ל ה' וּבָ כֹה ִתבְ כֶּ ה‬
‫ולא טפש‪.‬‬
‫‪ ...‬עומדת חנה בתוך משכן ש‪‬ה ומתחילה לבכות ‪ ...‬וכאן מגיעה‬
‫התפילה שלה ‪} -‬יא{ ו ִַתּדֹּר נ ֶֶדר ַותֹּאמַ ר ה' צְ בָ אוֹת ִאם ָראֹה ִת ְראֶ ה‬
‫בָּ עֳנִ י אֲ מָ תֶ ‪ ‬וּזְ כַ ְר ַתּנִ י וְ ‪‬א ִת ְשׁכַּח אֶ ת אֲ מָ תֶ ‪ ‬וְ נָתַ ָתּה לַאֲ מָ ְת‪ ‬ז ֶַרע‬
‫אֲ נ ִָשׁים וּנְ תַ ִתּיו ַלה' כָּ ל יְ מֵ י חַ יָּ יו וּמו ָֹרה ‪‬א ַי ֲעלֶה עַ ל רֹאשׁוֹ‪ .‬עד‬
‫רבותי‪ ,‬ראיתם פעם מישהו שאין לו ילדים‪ ,‬עושה התניה מה‬
‫הוא רוצה ?! תיקחי מה שיש‪ ,‬מה פתאום את עושה התניות ?!‬
‫אמר חנה‪" :‬ריבונו של עולם‪ ,‬אם זה היה בשבילי‪ ,‬כל מה‬
‫שתיתן אני אקח‪ .‬אבל הילד הזה הוא בשבילך – בשבילך אני‬
‫רוצה !!!"‬
‫כאן תפילתה‪.‬‬
‫מבטיחה חנה‪ ,‬להקדיש את הילד שיוולד לה כולו לקב"ה !‬
‫‪24‬‬
‫אם נבקש עשרה מיליון דולר – בשביל הקב"ה – נקבל ! אבל‬
‫אף אחד לא מבקש סכום כזה בשביל להעביר ☺‬
‫כפי שאומרת הגמרא }ברכות כט‪ ,‬א{‬
‫‪16‬‬
‫בס"ד‬
‫לחנה כבר התייבש שק הדמעות ‪ -‬תשע‪-‬עשרה שנים היא עקרה‪,‬‬
‫היא כבר לא בוכה‪.‬‬
‫נשאלת השאלה – מה לומדים מחנה ?‬
‫אומר הספר דברי אליהו וכך מביא גם הספר דרש דוד –‬
‫שניהם אומרים יסוד נפלא‪:‬‬
‫אמרה פנינה‪" :‬אכעיס אותה‪ ,‬אולי היא תתחיל לבכות ואז‬
‫יוולד שמואל"‬
‫"בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה‪ .‬בראש השנה יצא יוסף‬
‫מבית האסורין בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים" –‬
‫שימו לב מה כתוב כאן‪:‬‬
‫מגיע ראש השנה‪ ,‬אלקנה חוזר לאחר תשע עשרה וחצי שנות‬
‫עקרות ואומר‪" :‬חַ נָּה לָמֶ ה ִתבְ כִּ י וְ לָמֶ ה ‪‬א תֹאכְ לִ י וְ לָמֶ ה י ֵַרע‬
‫‪26‬‬
‫ֲשׂ ָרה בָּ נִ ים"‬
‫לְ בָ בֵ ‪ ‬הֲ לוֹא אָנֹכִ י טוֹב לָ‪ ‬מֵ ע ָ‬
‫לאחר שנולד ישמעאל‪ ,‬באה שרה לאברהם אבינו ואמרה לו‬
‫}בראשית טז‪ ,‬ה{ חֲ מָ ִסי עָ לֶי‪.‬‬
‫אומר המלבי"ם – הנה עד עתה סמכה את עצמה על תפלת‬
‫בעלה שהיה צדיק‪ ,‬ועתה שראתה שהוא מתיאש מן הרחמים‬
‫התעוררה להתפלל בעצמה ‪ ...‬ואז התקבצו ארבעה דברים‬
‫עוזרים אל שיהיה תפלתה לרצון‪ ,‬א‪ .‬שהיא עצמה היתה מרת‬
‫נפש וה' שומע תפלת נשברי לב‪ ,‬ב‪ .‬ותתפלל על ה' שהתפללה‬
‫בכוונה שלימה על ה' לבדו‪ ,‬ג‪ .‬ובכה תבכה ושערי דמעה לא‬
‫ננעלו לעולם‪ .‬ד‪ .‬ותדר נדר שקבלה על עצמה נדר שזה מועיל‬
‫בעת צרה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה‪...‬‬
‫אומר רש"י ‪ -‬חמסי עליך‪ .‬חמס העשוי לי‪ ,‬עליך אני מטילה‬
‫הענש‪ ,‬כשהתפללת להקדוש ברוך הוא מה תתן לי ואנכי הולך‬
‫ערירי‪ ,‬לא התפללת אלא עליך‪ ,‬והיה לך להתפלל על שנינו‬
‫והייתי אני נפקדת עמך‪ .‬ועוד‪ ,‬דבריך אתה חומס ממני שאתה‬
‫שומע בזיוני ושותק‪.‬‬
‫אם ככה‪ ,‬לשרה היו תלונות על אברהם ‪.‬‬
‫הלכה חנה למשכן ש‪‬ה – בכתה‪ ,‬ונענתה !‬
‫באה רחל אמנו }ללא ילדים{ ליעקב אבינו‪ ,‬ואומרת לו‪:‬‬
‫}בראשית ל‪ ,‬א{ הָ בָ ה לִּ י בָ נִ ים וְ ִאם אַיִ ן מֵ תָ ה אָנֹכִ י – "תביא לי‬
‫ילדים !!!"‬
‫רבותי‪ ,‬למדנו מכאן יסוד נפלא‪:‬‬
‫אדם שבוטח על אחרים שיתפללו עליו – הוא פונה לרב פלוני‬
‫ולרב אלמוני‪" :‬תתפללו עליי שאזכה לישועות"‪"...‬תזכיר אותי‬
‫בתפילות שלך בראש השנה" – מגיע רגוע לראש השנה – "ברוך‬
‫ה' נתתי לאדמו"ר שלי את השמות לתפילה – אני יכל להיות‬
‫רגוע"‪.‬‬
‫אומר רש"י ‪ -‬הבה לי‪ .‬וכי כך עשה אביך לאמך‪ ,‬והלא התפלל‬
‫עליה‪.25‬‬
‫‪‬הים אָנֹכִ י אֲ ֶשׁר מָ נַע ִממֵּ ‪‬‬
‫אמר לה יעקב‪} :‬שם ב{ הֲ תַ חַ ת אֱ ִ‬
‫ְפּ ִרי בָ ֶטן – "מה את רוצה ממני ?!"‬
‫אומר הקב"ה‪" :‬אדם שבוטח באחרים שיתפללו עבורו – לא‬
‫השיג את המטרה בראש השנה !" – למה ?‬
‫אומר רש"י ‪ -‬אשר מנע ממך‪ .‬את אמרת שאעשה כאבא‪ ,‬אני‬
‫איני כאבא‪ ,‬אבא לא היו לו בנים אני יש לי בנים‪ ,‬ממך מנע ולא‬
‫ממני‪.‬‬
‫כי "בראש השנה נפקדה שרה" – מתי ??? כשהיא הבינה‬
‫שאברהם לא התפלל עבורה‪ ,‬כי הוא כבר נפקד בבן‪ .‬רחל אמנו‬
‫התחילה להתפלל על עצמה – נפקדה בראש השנה ! חנה‬
‫התחילה להתפלל על עצמה – נפקדה בראש השנה !‬
‫מספר המדרש }ילקוט שמעוני‪ ,‬ש"א‪ ,‬רמז ע"ז{ – וכעסתה צרתה‬
‫גם כעס‪) .‬פסיקתא( מכעסת וחוזרת ומכעסת‪ ,‬מה הוות מה היתה‬
‫עושה פנינה לחנה? א"ל פנינה לחנה‪ :‬זבנת לברך רבא קניתי לבן‬
‫הבכור סודר וכתונת וחלוק אבל לחנה אין ילדים‪ ,‬והיא מתחילה‬
‫לבכות‪ .‬א"ר נחמן בא אבא היתה פנינה משכמת ואומרת‬
‫מתי יצא יוסף מבית האסורין ?! בראש השנה ‪ -‬למה דוקא‬
‫בראש השנה ?‬
‫לחנה‪ :‬אין את עומדת ומרחצת פניהם של בניך כדי שילכו‬
‫לבית הספר?! אבל לחנה אין ילדים‪ ,‬והיא מתחילה לבכות‪ .‬ובשש‬
‫שעות היתה אומרת לה חנה‪ :‬אין את עומדת ומקבלת בניך‬
‫שבאו מבית הספר ?! וחנה היתה מתחילה לבכות‪ .‬ר' כוס אחד‬
‫תנחום בר אבא אמר‪ :‬היו יושבים לאכל והיה אלקנה נותן לכל‬
‫אחד ואחד מבניו חלקו‪ .‬היתה פנינה מתכוונת להכעיס את‬
‫חנה‪ ,‬והיתה אומרת לאלקנה‪ :‬תן לזה בני חלקו ולזה בני חלקו‬
‫ולזה לא נתת חלקו‪...‬‬
‫כי בראש השנה‪ ,‬מלאו שנתיים לפתרון החלום של שר‬
‫המשקים‪ ,‬שביקש ממנו‪} :‬בראשית מ‪ ,‬יד{ כִּ י ִאם זְ כַ ְר ַתּנִ י‬
‫יטב לָ‪ ‬וְ עָ ִשׂיתָ נָּא עִ מָּ ִדי חָ ֶסד וְ ִהזְ כַּ ְר ַתּנִ י אֶ ל‬
‫ִא ְתּ‪ ‬כַּ אֲ ֶשׁר יִ ַ‬
‫פַּ ְרעֹה וְ הוֹצֵ אתַ נִ י ִמן הַ בַּ יִ ת הַ זֶּה‪.‬‬
‫כמה זמן לוקח לאדם‪ ,‬עד שהוא שוכח דבר מסוים ? שנה‪ .‬כך‬
‫מביא החתם סופר‪ , 27‬שהרי אנחנו מצווים לזכור את מעשה‬
‫עמלק בכל שנה‪ ,‬ולכן כל שנה חוזרים על פרשת זכור‪ ,‬שכל שנה‬
‫יש שכחה‪.‬‬
‫אומרת הגמרא }מסכת ב"ב טז‪ ,‬א{ – פנינה לשם שמים‬
‫נתכוונה ‪.‬‬
‫ביקש יוסף פעמיים – "זְ כַ ְר ַתּנִ י‪ ...‬וְ ִהזְ כַּ ְר ַתּנִ י" – על כל זכירה‬
‫צריך לחכות שנה כדי שישתכח – לכן היה צריך לחכות‬
‫שנתיים‪.‬‬
‫אמרה פנינה‪" :‬אני יודעת שמחנה עתיד לצאת שמואל הנביא‪,‬‬
‫וכדי שיוולד שמואל הנביא צריך למלאות כוס של דמעות !"‬
‫‪26‬‬
‫אמר לה אלקנה‪" :‬בשביל מה את צריכה ילדים ?! מה שהם יעשו‬
‫לך‪ ,‬אני אעשה עבורך !"‬
‫‪25‬‬
‫שנאמר }בראשית כה‪ ,‬כא{ וַיֶּ עְ ַתּר יִ צְ חָ ק לַה' לְ נֹכַ ח ִא ְשׁתּוֹ כִּ י ע ֲָק ָרה‬
‫ִהוא וַיֵּ עָ ֶתר לוֹ ה' ו ַַתּהַ ר ִר ְב ָקה ִא ְשׁתּוֹ‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪17‬‬
‫שו"ת ח"ת חלק ג'‪ ,‬תשובה קיט‬
‫בס"ד‬
‫את התפילה בראש השנה‪ ,‬למדנו מחנה‪ .‬שכן אומרת הגמרא‬
‫}מסכת ברכות כט‪ ,‬א{ ‪ -‬הני תשע דר''ה אלו תשע הברכות‬
‫שבתפלת ראש השנה כנגד מי תקנום? א''ר יצחק דמן קרטיגנין‪:‬‬
‫כנגד תשעה אזכרות הזכרות של שם ה' שאמרה חנה בתפלתה‬
‫בהודיה על לידת שמואל‪.‬‬
‫אמר הקב"ה‪" :‬אם נגמרו השנתיים‪ ,‬ושר המשקים כבר לא‬
‫זוכר אותך‪ ,‬לכן כעת אתה תפנה אלי – תפנה אלי ותיוושע !"‬
‫לכן יצא יוסף מבית האסורין בראש השנה !‬
‫עוד אומרים חז"ל – "בר''ה בטלה עבודה מאבותינו במצרים"‬
‫– מה קרה כאן ?‬
‫הבינה חנה‪ ,‬שכל זמן שהיא תולה את תפילתה בבשר ודם‪ ,‬לא‬
‫תהיה לכך שום תועלת‪ .‬מדוע לפנות לעבדים?! תיכנס למלך‬
‫ישירות !‬
‫אומרת התורה }שמות ב‪ ,‬כג{ וַיְ ִהי בַ יָּ ִמים הָ ַרבִּ ים הָ הֵ ם וַיָּ מָ ת‬
‫מֶ לֶ‪ִ ‬מצְ ַריִ ם וַיֵּ אָנְ חוּ בְ נֵי יִ ְשׂ ָראֵ ל ִמן הָ ֲעב ָֹדה וַיִּ זְ עָ קוּ ו ַַתּעַ ל ַשׁוְ עָ תָ ם‬
‫‪‬הים ִמן הָ ֲעב ָֹדה – מה קרה כאן ?‬
‫אֶ ל הָ אֱ ִ‬
‫ביום ראש השנה‪ ,‬נעמוד לפני המלך ! ביום ראש השנה‪ ,‬ניכנס‬
‫אל המלך !‬
‫כותב הספר פה קדוש }לר' איצל'ה מוולוז'ין{ ‪ -‬ויהי בימים‬
‫הרבים ההם וימת מלך מצרים‪ .‬פשוטו כי כן דרך המדינה‪ ,‬אם‬
‫יש שר רע במדינה אז אומרים בני המדינה לנחם איש את אחיו‬
‫השר הזה ימות ויקום אחר טוב ממנו תחתיו‪ ,‬ומחמת זה אינם‬
‫פונים להשם יתברך כלל ואינם עושים תשובה‪ .‬אך כאשר ימות‬
‫השר ויקום אחר תחתיו והוא רע עוד יותר מהראשון‪ ,‬אז‬
‫אומרים בני המדינה עתה אבדה תקותנו כי אם נצפה עוד‬
‫למיתתו‪ ,‬מי יודע כמה יארכו הימים ומי יבא אחריו‪ ,‬ואך זאת‬
‫נעשה כי נשוב אל ה' בכל לבנו להתפלל אליו ולבקש מלפניו כי‬
‫יטה לב המלכות עלינו לטובה‪ ,‬כי לב מלכים ביד ה' כמו שאמר‬
‫הכתוב‪ .‬כך זה בתחלה‪ ,‬אמרו בני ישראל כי במות שר מצרים‬
‫יקום אחר טוב ממנו‪ ,‬אך בראותם כי לא כן נהיה הדבר‪ ,‬אלא‬
‫וימת מלך מצרים הראשון ואף על פי כן "ויאנחו בני ישראל מן‬
‫העבודה"‪ ,‬מפני שגם השני הכביד עולו עליהם‪ ,‬על כן ויצעקו‬
‫בני ישראל אל ד' כש"נ ויזעקו ותעל שועתם אל האלקים‪.‬‬
‫אומר הספר דברי אליהו – חנה נדחקה ונכנסה אל המלך –‬
‫מתי ?‬
‫נחזור לתחילת השיעור ‪:‬‬
‫"אמר הקדוש ברוך הוא תקעו לפני בשופר של איל כדי‬
‫שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו‬
‫‪28‬‬
‫עקדתם עצמכם לפני"‬
‫אומרת הגמרא }מסכת ראש השנה כו ‪,‬א{ – שנינו במשנה‪ :‬כל‬
‫השופרות של כל מיני חיות‪ ,‬כגון של איל או של יעל וכן של שאר‬
‫בהמות וחיות כשרים לתקיעת שופר בראש השנה‪ ,‬חוץ משל פרה‪,‬‬
‫מפני שהוא קרן שאינו קרוי שופר אלא קרן‪ .‬אמר רבי יוסי‪ :‬והלא‬
‫כל השופרות אף הכשרים לכל הדעות‪ ,‬נקראו קרן‪ ,‬שנאמר‬
‫}יהושע ו‪-‬ה{ במשוך בקרן היובל ויובל פירושו איל‪ ,‬הרי שגם‬
‫שופר של אין קרוי קרן‪ ,‬ומכל מקום כשר הוא לתקיעת שופר‪ ,‬ואם כן‬
‫אף שופר של פרה כשר‪ ,‬שאעפ"י שנקרא 'קרן' אין ללמוד מזה שהוא‬
‫פסול‪ :‬גמ' שואלת הגמרא‪ :‬שפיר קאמר רבי יוסי יפה אמר להם‬
‫ר' יוסי לחכמים‪ ,‬ומה ישיבו חכמים על הוכחתו מן הפס' שאף שופר‬
‫של איל קרוי קרן? ורבנן וחכמים יכולים להשיב לר' יוסי שכל‬
‫השופרות אקרו נקראו בכתוב שופר‪ ,‬ואקרו גם קרן‪ ,‬כמו שמצינו‬
‫בפסוק שהביא ר' יוסי‪ ,‬ומכל מקום כשרים הם‪ ,‬הואיל ומצינו‬
‫שנקראו גם בלשון שופר‪ ,‬אבל דפרה של פרה‪ ,‬רק בלשון קרן אקרי‬
‫נקרא בכתוב‪ ,‬אבל בלשון שופר לא אקרי לא מצינו שנקרא‪ ,‬ולכן‬
‫פסול הוא‪ ,‬והיכן מצינו שנקרא 'קרן'? דכתיב }דברים לג‪-‬יז{ בכור‬
‫שורו הדר לו וקרני ראם קרניו הרי שקרני השור קרויים 'קרן'‪.‬‬
‫מבארת הגמרא את שיטת ר' יוסי שאינו מסכים לתירוץ הזה‪ :‬ור'‬
‫יוסי אמר לך יכל הוא לומר לך‪ :‬דפרה נמי אקרי שופר של פרה‬
‫אף הוא נקרא 'שופר'‪ ,‬דכתיב }תהילים סט‪-‬לב{ ותיטב לה' משור‬
‫פר‪ ,‬ופשוטו של הפס' הוא‪ :‬תתקבל תפלתי ותהיה רצויה לפני ה' יותר‬
‫מקרבן של 'שור פר'‪ .‬אולם לשון 'שור פר' קשה‪ ,‬שהרי פר הוא גדול‬
‫ושור הוא אפילו קטן‪ .‬אם שור למה פר‪ ,‬ואם פר למה שור? אלא‬
‫על כרחך‪ :‬מאי מה נרמז במילים 'שור פר'? משופר‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫שהמילים 'שור פר' נדרשות כאילו הן מילה אחת‪' -‬שופר'‪ ,‬וכוונת‬
‫הפס'‪ :‬תיטב תפלתי לה' יותר מתקיעת שופר‪ ,‬והואיל ופשוטו של‬
‫הפס' נאמר על שור‪ ,‬משמע איפוא שגם קרן שור קרויה שופר‪ ,‬ואם כן‬
‫חוזרת הקושיא למקומה‪ ,‬שאף שופר של פרה צריך להיות כשר ?!‬
‫ורבנן דורשים פס' זה כדרב מתנה‪ ,‬דאמר רב מתנה‪ :‬מאי מה‬
‫נרמז במילים 'שור פר'? שור שהוא גדול כפר שביום שנקרא שור‬
‫היה גדול כפר‪ ,‬שהוא בן שלש שנים‪ ,‬וכוונת הפס' היא לשור הראשון‬
‫שנברא במעשה בראשית‪ ,‬שנברא מתחילה גדול כפר‪ .‬עולא מבאר את‬
‫טעמם של חכמים לפסול שופר של פרה באופן אחר‪ :‬עולא אמר‪:‬‬
‫אם אלה הדברים בס"ד‪ ,‬נחזור בחזרה לספר דברי אליהו‬
‫שאומר דבר נפלא‪:‬‬
‫עומדת חנה בפתח ה'ארמון' כאדם עני – בראש השנה צריך‬
‫האדם לבוא לפני הקב"ה – כעני‪ ,‬שכן אנו אומרים "כְּ ַדלִּ ים‬
‫וּכְ ָר ִשׁים ָדּפַ ְקנוּ ְדּלָתֶ י‪" – "‬ריבונו של עולם‪ ,‬לא מגיע לנו‬
‫כלום!!!"‬
‫כמו העני שבא לדפוק על הדלת‪ ,‬לקבץ נדבות – אבל לא בטוח‬
‫שהוא יקבל‪ .‬בראש השנה אנחנו באים ו'דופקים' על דלתו של‬
‫הקב"ה‪ ,‬מתוך ידיעה שודאי אצלו יהיה 'כסף' ‪ -‬הוא בעל הבית‬
‫של העולם‪ ,‬כל מה שצריך האדם נמצא אצלו !‬
‫מה היתה הבעיה של חנה ? היא פנתה לכל ה'משרתים' – אבל‬
‫לא פנתה אל המלך !‬
‫מתי היא זכתה ונענתה ?! כאשר היא 'הסתננה אל המלך' –‬
‫כאשר היא הגיע למשכן ש‪‬ה ‪ -‬אבל היא סיכנה את החיים‬
‫שלה בזה ?!‬
‫אומר העין יעקב – אמרה חנה‪" :‬אין לי מה להפסיד ‪-‬‬
‫מקסימום צלף יהרוג אותי‪ .‬בין כה‪ ,‬אשה שאין לה ילדים‬
‫חשובה כמתה – מה זה משנה איך אני אמות ?!‬
‫יוצא‪ ,‬שחנה באה מתוך ידיעה שאין לה מה להפסיד – "אני‬
‫נכנסת למלך‪ ,‬מתוך ידיעה שיכל להיות שאמות – אבל אני‬
‫רוצה ילד !"‬
‫אם אלה הדברים‪ ,‬הגענו לראש השנה‪:‬‬
‫‪28‬‬
‫‪18‬‬
‫ר"ה טז‪ ,‬א‪.‬‬
‫בס"ד‬
‫היינו טעמא דרבנן זהו טעמם של חכמים‪ ,‬כדרב חסדא כדבריו של‬
‫רב חסדא‪ ,‬דאמר רב חסדא‪ :‬מפני מה אין כהן גדול נכנס בבגדי‬
‫זהב בכל שמונת בגדי הכהן הגדול‪ ,‬שיש בהם זהב‪ ,‬לפני ולפנים‬
‫לקודש הקדשים‪ ,‬לעבוד עבודה ביום הכיפורים‪ ,‬אלא נכנס בבגדי‬
‫לבן שאין בהם זהב ? לפי שאין קטיגור נעשה סניגור לפי שהזהב‬
‫מזכיר את עגל הזהב שחטאו בו ישראל‪ ,‬וכשבא הכהן הגדול לכפר על‬
‫חטאי ישראל אין זה ראוי להזכיר חטאיהם ע"י הזהב‪ ,‬ומטעם זה‬
‫עצמו פוסלים חכמים שופר של פרה לתקיעת שופר בראש השנה‪,‬‬
‫שהוא מזכיר את העגל שחטאו בו ישראל‪ ,‬ואינו ראוי להיות סניגור‬
‫עליהם ביום הדין‪ ,‬להזכיר להם זכות העקידה‪ .‬ולא וכי אין קטיגור‬
‫נעשה סניגור ? והא איכא והרי מצינו דם פר של כהן גדול ביום‬
‫הכיפורים‪ ,‬שמזה ממנו לפני הכפורת בקדש הקדשים כדי לכפר‪,‬‬
‫ונעשה סניגור אף על פי שהוא פר ומזכיר את חטא העגל ?! מתרצת‬
‫הגמרא‪ :‬הואיל ואשתני אשתני מכיון שהשתנה ונעשה דם‪ ,‬ואין‬
‫ניכר שהוא דם של פר‪ ,‬אינו נחשב עוד 'קטיגור'‪.‬‬
‫נכנס לפני ולפנים – לפני המלך‪ ,‬זה הזמן לבקש הכל – רק‬
‫מהמלך !‬
‫רבותי‪ ,‬בראש השנה אין לנו כלום – לא חיים‪ ,‬לא פרנסה‪ ,‬לא‬
‫בריאות‪ ,‬לא ילדים ‪ ...‬כלום – כרטיס האשראי ביתרת '‪! '0‬‬
‫מתחילים מערב ראש השנה – "ריבונו של עולם‪ ,‬תן לי קצת‬
‫אויר" – "זכרנו לחיים" – "תן לי לחיות !!!"‬
‫כן‪ ,‬אבל אתה חי ‪ -‬לא ?!‬
‫כן‪ ,‬אבל בראש השנה היתרה החדשה היא '‪ - '0‬הויזה כבר לא‬
‫עוברת – "פנה למנהל הבנק"‪.‬‬
‫רבותי‪ ,‬זה ראש השנה – הכל מתחיל מחדש‪ .‬בראש השנה‬
‫אנחנו נמצאים לפני המלך ואפשר לקבל ממנו הכל‪ .‬אבל כדי‬
‫לקבל‪ ,‬צריכים להידחף פנימה‪ ,‬ובשביל להידחף פנימה‪ ,‬צריכים‬
‫לדעת שאין כח אחר בעולם‪ ,‬מלבד הקב"ה !‬
‫אומרים חז"ל – כל בקשה שהיה מבקש הכהן הגדול ביום‬
‫הכיפורים בקדש הקדשים‪ ,‬היתה מתקבלת‪.‬‬
‫כותב המושב זקנים מבעלי התוספות – כי אם בתולה בעמיו‪.‬‬
‫הקשה החסיד ולמה נצטווה כהן גדול בבתולה דוקא ולא‬
‫באלמנה ? ותירץ‪ ,‬לפי שהיה מזכיר ]הכ"ג[ את השם ]המפורש‬
‫בקדש הקדשים‪ ,‬ביום הכיפורים[‪ ,‬ושמא נתן עיניו באשת איש בשעת‬
‫אזכרה שימות בעלה וישאנה‪ ,‬לכך אמרה תורה שישא בתולה‬
‫ולא אלמנה‪.‬‬
‫כל זמן שתלו תקוותם באחרים – אברהם ‪ ...‬יעקב ‪ ...‬אלקנה –‬
‫לא זכו לכלום‪ .‬ומתי נענו ??? כאשר פנו לקב"ה !‬
‫זהו ראש השנה – להידחק לפני המלך !‬
‫דיברנו בעבר‪ ,‬שאם אדם לא מודה‪ ,‬הוא לא יכל לבקש הלאה –‬
‫אחרי "מו ִֹדים אֲ נ ְַחנוּ לָ‪ ,"‬אפשר לבקש "וּכְ תֹב לְ חַ יִּ ים טוֹבִ ים‬
‫כָּ ל בְּ נֵי בְ ִריתֶ ‪."‬‬
‫בראש השנה‪ ,‬אומרת הגמרא‪ ,‬אנחנו 'לפני ולפנים' – נכנסה‬
‫חנה ונדחקה אצל המלך !‬
‫חובתנו בעת הזאת‪ ,‬להודות לקב"ה שזכינו לעסוק בתורה‪ .‬זה‬
‫לא דבר פשוט ולא דבר ברור – זו מתנת אלקים שאי אפשר‬
‫לשער !‬
‫אם הכהן הגדול עשה משהו שלא כהוגן בקדש הקדשים‪ ,‬הוא‬
‫היה הופך להיות ז"ל ‪ -‬היו מושכים אותו עם שרשראות של‬
‫זהב }כך מובא בזוהר הקדוש{ –בראש השנה‪ ,‬כל אחד מאיתנו‬
‫כשם שזכינו השנה לעסוק בתורה‪ ,‬אנו מבקשים מהקב"ה‪ ,‬שגם בשנה הבעל"ט נזכה להגות ולעסוק בתורה‪ ,‬נזכה שלא תמוש התורה‬
‫מפינו ולא מפי זרענו ולא מפי זרע זרענו עד עולם ! ונזכה כולנו לכתיבה וחתימה טובה בספרם של צדיקים גמורים ! לשנה של עליה‬
‫בתורה ! לשנה של עליה ביראת שמים ! לשנה שנזכה לנחת מהילדים ! לשנה שיפקוד בה הקב"ה את כל חולי עמו ישראל לבריאות‬
‫והבריאים‪ ,‬יתמיד הקב"ה בריאותם ! ונזכה כולנו‪ ,‬בקרוב ממש‪ ,‬לקבל פני משיח צדקנו במהרה בימינו אמן ואמן !!!‬
‫‪19‬‬