פרק שישי - exodus.org.il
34 פרק שישי :לאה היהודי שהתעורר בי ,לא רק על הנייר בתעודת-הזהות שלו ,אלא גם בליבו ,חיפש שותפים לזהות, אך מסביב -הכל היה שומם .בספריה הציבורית לא פגשתי באנשים צעירים .ישבו שם יהודים שכבר יצאו לפנסיה ,ודיברו זה עם זה ביידיש .כשניסיתי לפתוח איתם בשיחה על ישראל ,הם התחמקו באדיבות .אולם לבסוף ,בסתיו ,8591מצאתי את אשר חיפשתי. היה זה בחג שמחת-תורה בחצר בית-הכנסת בלנינגראד .חג זה היה היחיד בשנה ,שבו היה מנהג שעשרות בחורים ובחורות צעירים מתכנסים בחצר בית-הכנסת ,לראות ולהיראות .צעירים רבים, שחיו בסביבה לא-יהודית ,ראו במפגש הזה הזדמנות להכיר את בן-זוגם ,להינשא לאיש יהודי או לשאת אישה יהודיה .מהציונות הם עדיין היו רחוקים ,אפילו "הורה" טרם רקדו בחצר בית-הכנסת, אלא פשוט הצטופפו במעברים ,האזינו לחזנים ,נשמו אוירה יהודית .משנה לשנה גדל מספר הבאים, עד שהדבר הדאיג את השלטונות -והם התחילו לשלוח לבית-כנסת מתנדבים עוזרי המשטרה, העונדים סרט כחול .רחוב לרמונטוב נחסם ,ו"עורבים שחורים "64ריקים חנו ליד שערי בית-הכנסת בציפיה לטרף .בחצר הרעים רמקול של המשטרה" :אזרחים יהודים ,תתחשבו ,אתם מפריעים לילדים לישון .הילדים חולים ...חוסו עליהם ...התפזרו" ,ואמנם אגף אחד של בית-הכנסת הופקע בשעתו ,לטובת בית חולים לילדים .עכשיו היה למשטרה תירוץ טוב למלא את העורבים השחורים בשמואליקים ובשלומיקים ,ולהובילם למשטרה .החצר שרצה סוכנים שרשמו את שמות הסטודנטים שבאו לחצר .אחרי כן היו יורדים לחייהם :מגרשים מהקומסומול ומהאוניברסיטה " -בשל התנהגות לא-מוסרית" .יום שמחת-תורה היה לקג"ב יום של מתח עצום .פעם פגשתי בחצר את ליוניה גרושב שלמד יחד אתי בפקולטה למשפטים .משראה אותי ,התחמק חיש-מהר :ידעתי שלאחר סיום המכון הוא עבד במנגנון החקירה של קג"ב ,וכבר הגיע לדרגת רב-סרן. אך ככל שהמשטרה הגבירה את "השתתפותה" בחג שמחת-תורה ,ככל שהתרבו ההתנגשויות בחצר בית-הכנסת ,כך משכה החצר יותר ויותר את המתמרדים ,אנשים שגאוותם הלאומית התעוררה .לקראת סוף שנות השישים ,היה החג הזה הפגנה אדירה של אחדות וליכוד לאומי. בשנת ,8591ביום שמחת-תורה הייתה חצר בית-הכנסת ריקה למחצה .קבוצת יהודים התקהלה ליד בית-הכנסת החסידי הקטן .התקרבתי וראיתי במרכז אישה כבת חמישים ,ועמה ילד קטן ,עומדת ומספרת על ישראל .מפעם לפעם הרימה מתוך הרגל את משקפיה שהחליקו למטה .בדבריה הסתמכה על מכתבים מהדוד בישראל .אותי זה מאד עניין .ישראל הפכה ממדינה דמיונית ביבשת אחרת למדינה שבה שוכנים אנשים חיים ,שהם כמונו ,כמו הדוד של האישה הזאת .החלטתי להכיר אותה בכל מחיר .אך ככל שהסתובבתי והתקרבתי אליה ,כן גברו חשדותיה כלפי .לבסוף היא קטעה את סיפורה ,נפרדה ,נטלה את הילד וחמקה מחצר בית-הכנסת .כמעט פתחה בריצה .מדי פעם הסתובבה ,הבחינה בי והגבירה את קצב הליכתה .ליד כנסיית ניקול ְס ָקיה השגתי אותה בכל זאת. ברור היה לי למה היא מפחדת -ימי-סטאלין עדיין היו טריים מדי בזיכרונה ,וכנראה שבעה מרורים. אך לא הייתה לי ברירה. "תשמעי ,לצערי אינני יודע איך קוראים לך ,אבל מזמן אני רוצה להכיר מישהי כמוך .את לא מתארת לעצמך כמה זה חשוב לי!" "שמע בחור ,עזוב אותי! אחרת אקרא למשטרה"... "אבל הפגישה איתך"... "תפסיק לרדוף אחרי ...סאשה ,מה הוא רוצה ממני? ...מה עשיתי לו?"... 64הכינוי שהוצמד למכוניות הסגורות של הבולשת המשמשות להובלת אסירים. 35 ושוב הרימה את המשקפיים ,אני פרצתי בצחוק ,וזה הפשיר קצת את הקרח. לא קל היה לי להכיר את רוזה דוידובנה אפשטיין ,אך כאשר נפרדנו ,קיבלתי את הכתובת והטלפון שלה .ידעתי שהכתובת נכונה ,כי לוויתי אותה עד לדירתה וראיתי כיצד פתחה את הדלת... כעבור שבועות אחדים הביאה אותי רוזה לדירתה של לאה לוריא ,ואני מיד הבאתי אתי את סולומון . נכנסנו לביתה כציונים מתוך רגש ,ויצאנו כציונים מתוך הכרה ,היודעים מה רצונם ובמה נקנית מולדת. לאה לוריא נולדה בשנת .8581אביה היה רופא בריגה .אך מי שנתנה את הטון בבית היתה היפהפיה איז'אני לוריא ,אמה של לאה .היא השליטה בבית סגנון מערב-אירופי ,כאן קראו ודיברו גרמנית וצרפתית ,ויצאו עם ידידים לטיולי רכיבה. 65 כיוון שרצתה להישאר חטובה ומושכת גם בעת ההריון ,היתה איז'אני משתמשת במחוך מהודק. כשגדלה ליליה הקטנה ,כפי שקראו לה בבית ,התברר שהיא אינה מסוגלת ללכת בכוחות עצמה ולהשתמש בידיה .כפות ידיה ורגליה היו מעוקמות ומעוותות .אף על פי כן היתה לאה שופעת מרץ, שובבה ,סקרנית ,בחדוות-החיים שלה ובאופטימיות שלה יכלו לקנא אנשים שלא היו בעלי-מום מלידה .תחומי העניין שלה היו משתנים לעתים ,אך תמיד נבעו מתוך ליבה. לפני תחילת מלחמת העולם השניה התמודדו ביניהן בלנינגראד המעריצות של שני הזמרים הרוסיים הידועים ,לֶ מֶ שוב ופֵ צ'קובסקי ,בשצף-קצף .מעריצות פצ'קובסקי היו יוצרות הפרעות קולניות ללמשוב בעת הופעותיו .היריבות שלהן ,חדורות ברוח-קרב ,השיבו מלחמה והיו "מפוצצות" את הקונצרטים של פצ'קובסקי .בראש מעריצותיו של פצ'קובסקי עמדה לאה לוריא ,שהייתה בעצמה זמרת לא רעה, על כך יעידו שירי הילדים בביצועה השמורים בתקליטיית הרדיו הלנינגראדי. המלחמה והשואה ,וכן המציאות האנטישמית שלאחר המלחמה ,זעזעו את לאה ,והיא נהייתה ציונית. בשנת 8595נעצרו היא ואביה באותו היום .סֶ נדר לוריא צעד למאסר .לאה לוריא הוצאה מהבית על- גבי אלונקה .האב אהב מאד את "לאה הקטנה" שלו ,הוא חש כי לגבי לאה משמעות המאסר היא מוות ודאי :אפילו גברים בריאים לא היו יכולים לעמוד בחקירות ובסבלות הכלא באותו זמן .בלי לאה הוא לא רצה לחיות ,והוא לא שב ממאסרו. ואילו לאה חזרה .ופניה היו יפות כבעבר .ומעיניה האפורות והקשובות הבזיקו ניצוצות אור כבעבר, רק קמטים צצו בפינות העיניים וסימני-שיבה בשערה האדמוני הקצר. כזאת היתה כשהכרנו אותה ,סולומון ואני ,בשלהי הסתיו של שנת .8591כזאת היתה כשהלכה מאתנו בינואר ,8591שנה זו העניקה משמעות עמוקה לחיינו .מצאנו את מה שחיפשנו -שותפים לדעה .אותות השידור של הרדיו הישראלי הפכו לצווי-הקריאה שלנו .השירים בביצוען של יפה ירקוני ושושנה דמארי התנגנו בליבנו .וכל קיבוץ חדש שקם בפרוזדור-ירושלים היה לנו לניצחון .שיחות אין- ספור על מדינת ישראל קירבו אותה אלינו והפכו אותה לממשית בשבילנו .לאה חלמה ללמד את ילדי התימנים ,אותם אהבה מאוד בשל חריצותם ומסירותם לארץ .בין אורחיה הקבועים נמנו אנשים שהיו מוכנים לעלות לישראל בכל שעה שהיא .הרגשתי שגם אצלי התחיל להבשיל החלום ,שאחר-כך מילא את כל כולי. לאה הלכה מאתנו ,לאחר שהספיקה לתת לסולומון ולי שמונה שיעורים בעברית ,אותה השפה שלמדה בכוחות עצמה בעזרת שידורי הרדיו .לא רק לנו הייתה נותנת שיעורי עברית .מאיש לא לקחה שכר-לימוד ,למרות ששעורים פרטיים היו מקור הפרנסה היחיד שלה ושל אמה הזקנה .אולם, את השיעור התשיעי היא לא הספיקה לתת. 65חגורת בטן רחבה ומהודקת ,ששומרת על צורת הגזרה. 36 היא לא הספיקה לסיים את התרגום מיידיש לרוסית של "המרד בגטו-וארשה" ,ורק אמּה ראתה איך היא מתאמצת לכתוב בידיה המשותקות ,כשהיא הופכת בלשונה את העמודים. היא לא הספיקה לקרוא את הגיליון החדש של "ואֵ סטניק איזראיליא" שנתן צירולניקוב עמד להביא ממוסקבה. היא הייתה מבין המעטים שעברו את כל מדורי הגיהינום של הגולאג וחזרו משם בחיים .היא אחת ממעטים שמצאו אומץ להמשיך במפעל שהתחילו בו .היא נפטרה על שולחן הניתוחים ,והיו רבים שחשבו שזה היה רצח .מיד לאחר מותה אסרו את נתן ,והחלו חיפושים וחקירות .אני גורשתי מעבודתי במשטרה בשל "קשר עם ארגון יהודי בורגני לאומני". לאה נקברה בבית-העלמין היהודי בסמוך לבית-הכנסת .על מצבתה נחקק באותיות עבריות" :לאה לוריא ז"ל .8591 -- 8581בת נאמנה לעמה" .אולם ,בריונים אלמונים ניתצו את המצבה .על המצבה המשוחזרת נחקקה כתובת ברוסית ,המשפט".בת נאמנה לעמה" הושמט. אם אמנם יש אנשים בני-אלמוות ,הרי לאה לוריא -אחת מהם .גופתה טמונה מתחת לאבן-מצבה בבית-העלמין היהודי הישן בלנינגראד ,ועיניה האפורות מחייכות אלינו ,לאלה שזכו להכירה" :אם אין אני לי --מי לי? וכשאני לעצמי -מה אני?" כעבור שש שנים נוצר ארגון-נוער ציוני מחתרתי בלנינגראד .שניים ממייסדיו היו תלמידיה של לאה לוריא. באותה השנה נולדה לי בת .קראנו לה ליליה.
© Copyright 2024